ישיבת הנהלת העירייה 25 - שנת 2022

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ח. גורן	ג. שרעבי	ר. אלקבץ	וה"ה: א. זבולון
מ. להבי	צ. ברנד	א. יוחנן וולק	א. הראל
וה"ה: ר. זלוף ,ע. אברהמי ,א. פרץ , א. שבתאי פרנק ,ע. סלמן , ש. הרשקו, א. שוורץ , ר. שושן , א. כהן , א. לוי , א. בסון ,א. וייסלברג צור , ע. רחמני , נ. לוי , ח. ירון ,ל. וקסלר , י. נחום , פ. סומך ש. שביט, ג. גולדברג, י. ברזילי , א. סראג' , ג. בן חורין.

עיריית תלֿ אביב-יפו

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 25 שנערכה באופן מקוון באמצעות אפליקציית zoom )(vc

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 2 -

סדר היום:

1. הקצאת מקרקעין

2. דיגיתל 60 +

3. עדכונים בנושא הרכבת הקלה

***********************

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 3 -

65. הקצאת מקרקעין

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שלום לכולם.

מנחם איננו היום, נאחל לו בילוי יפה ברומא.

יש לנו בגדול שלושה נושאים:

אחד זה הקצאות, מי ישנו פה לעסוק בהקצאות?

גב' ברנד פרנק:

אלי פה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ואחר כך נעסוק בשני נושאים נוספים, האחד זה הדיגיתל לבני 60 פלוס, והשני זה לשמוע על סטטוס והתקדמות ביצוע הרכבת הקלה בעיר, זה גם כן מעניין וחשוב שתהיו מעודכנים בנושא הזה, וזה גם דבר מאוד משמעותי לעיר שלנו.

נתחיל באלי.

מר אלי לוי:

יש לנו 4 נושאים היום להקצאות.

הנושא הראשון זה המשך מתן רשות שימוש של מתחם הגלריה לאמנות של המרכז לאמנות עכשוויות, שנמצא ברחוב קלישר .5 אנחנו נותנים להם עוד אורכה להפעלת המקום.

הנושא השני זה נעמ"ת. אנחנו מאריכים להם את השימוש במרכז הטיפולי למניעת אלימות במשפחה שנקרא מרכז גליקמן, ברחוב רפידים .12 יש שם פעילות ומומלץ להמשיך את השימושים.

הנושא השלישי הוא בית ספר לאמנויות של "מוזות". זה נושא שהוא חדש, אבל הוא חדש בהעברה. כלומר, "מוזות" , בית ספר לאמנויות של הזדמנות שנייה נמצא היום ברחוב יפת .28 אבל מכיוון שבית הספר ביפת 28 הוא קטן והוא לא נותן מענה טוב לפעילות, אנחנו מעבירים את בית הספר הזה ליפת 44 , מה שהיה שם בית הספר שנסגר, אם אתם זוכרים, ו"מוזות" יעברו לשם.

מר הראל:

מה השטח שהם מפנים? מה השטח שלהם היום?

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 4 -

מר אלי לוי:

השטח שהם מפנים הוא משהו בסביבות 550 מ"ר, 400 ומשהו מ"ר. אנחנו מייעדים את המבנה ביפת 28 לבית הספר שקיים היום בטשרניחובסקי, של הנוער העובד והלומד. אנחנו רוצים לפנות אותם מטשרניחובסקי כי אנחנו זקוקים למבנה הזה, ואנחנו רוצים להעביר אותם ליפת 28 שמתפנה.

מר שרעבי:

זה לא עניין רק של מספיק גדול. החבר'ה שמגיעים ללמוד בטשרניחובסקי יבואו ללמוד ביפו?

מר אלי לוי:

זה היה הסיכום עם מנהלי בית הספר. זה מקובל. זה היה לאחר דיונים רבים שעשינו עם הנוער העובד, עם מנהל בית הספר, וזו ההחלטה בסוף שסוכמה בהסכמה.

גב' יוחנן וולק:

מה יהיה במקום, במקום בית הספר של הנוער העובד והלומד?

מר אלי לוי:

אנחנו רוצים לפתוח שם מעונות ובית ספר עירוני. השטח נדרש לעירייה כגני ילדים, מעונות ובית ספר עירוני. היום יש שם גן ילדים שבנינו, אם אתם זוכרים, יחד עם השטח של התברואה שפינינו.

פינינו את התברואה, עשינו גני ילדים, עשינו בקומת הקרקע מעונות ועכשיו אנחנו רוצים לפתח כי יש חוסר מאוד מאוד גדול בשטחי ציבור במרכז העיר, למעונות, גני ילדים וכו'.

גב' להבי:

אני רוצה לשאול משהו. האם נעשתה בדיקה מאיפה באים התלמידים של הנוער העובד והלומד לטשרניחובסקי? זאת אומרת, האם אלה תלמידים ממרכז העיר?

גב' יוחנן וולק:

זה תלמידים מכל העיר.

גב' ברנד פרנק:

אני יכולה להגיד לכם כי הם פנו עם התנגדות, ההורים, לא מזמן , העברתי את זה למינהל החינוך, זה תלמידים מכל העיר שבאים.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 5 -

מר שרעבי:

כמה תלמידים יש שם?

גב' ברנד פרנק:

נדמה לי שהם אמרו ,150 אני לא זוכרת.

מר אלי לוי:

הרבה הרבה פחות.

גב' ברנד פרנק:

אני בודקת לכם.

גב' להבי:

יש נתונים אלי?

מר אלי לוי:

היו הרבה מאוד דיונים אצל מנחם יחד עם הנוער העובד, יחד עם מנהל בית הספר, יחד עם מינהל החינוך , וזאת בסוף היתה ההחלטה.

גב' להבי:

אני מאוד מכבדת את הדיונים שהיו, אני רק רוצה להגיד מנקודת מבט של אמא שגידלה ילדים במרכז העיר. כאשר אני גידלתי את הבן שלי היה חוג ג'ודו במרכז הספורט של מכבי בשוק בצלאל.

אם היום הייתי צריכה לשלוח אותו לשכונת הדר יוסף הוא לא היה לומד ג'ודו. אותו דבר נושא של תנועות נוער.

מר שרעבי:

זה לא תנועת נוער, מיטל.

מר אלי לוי:

מיטל,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אלי, תן לה בבקשה לדבר.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 6 -

גב' להבי:

אני מאוד מעריכה רון.

אני אומרת שגם בית ספר- צריך לראות מאיפה באים התלמידים, ורק לוודא באמת שהם יכולים להגיע וזה לא יגרום לנשירה נוספת או לקשיים. זה הכל. אני מבינה שיש אילוצים.

גב' ברנד פרנק:

ההורים טוענים שזה יגרום להם, אם את רוצה אני אעביר לך במייל את המכתב.

מר אלי לוי:

אני רוצה להסביר משהו מכיוון שאולי לא הסברתי את זה בהתחלה.

התפיסה העירונית של מינהל החינוך היא,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אלי, תן לי להסביר, טוב?

מר אלי לוי:

בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חברים, בית הספר הזה איננו בית ספר עירוני. הוא קיבל את המקום הזה בהשאלה , בשעה שיכולנו לוותר עליו לטובת פעילות שביקש לבצע אותו בית ספר. בית הספר הזה גם לא מקפיד שהילדים יהיו מתל-אביב, יש בו ילדים שאינם מתל-אביב. אין לנו מחויבות כלפיו, יש לנו כן מחויבות לגבי התל-אביבים שבינינו לספק להם שירותי חינוך.

ולכן, כאשר אנחנו נמצאים במציאות שבה אנחנו צריכים את המבנה לאור השתנות המציאות במרחב הציבורי שלנו, פנינו לבית הספר ואמרנו: חבר'ה, נתנו לכם את זה לזמן מסוים, עמדנו בהתחייבויותינו, הגיע הזמן שתפנו את בית הספר. אמרו לנו: ,OK אתם יכולים גם לעזור לנו?

אמרנו-כן. מתפנה לנו בית ספר "מוזות" שאנחנו בונים לו מתקן חדש, ויש בו אפשרות כיום לבית הספר. באותה מידה הם יכולים להחליט לקחת את בית הספר ולעבור מתוך תל-אביב.

ולכן, כך צריך להסתכל על זה. הבניין הוא בניין של עיריית תל-אביב, הוא צריך לשמש את מערכת החינוך של העיר תל-אביב, הם בית ספר שאיננו תל-אביב, אין לי שום מושג מה הם עושים בו.

גב' ברנד פרנק:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 7 -

זה הזדמנות שנייה, רון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אין לי שום מושג מה הם עושים בו, אני לא יודע מה זה הזדמנות שנייה, מה הם מעסיקים ומה הם עושים שם, הוא לא תחת פיקוח שלי, ולכן, משאני צריך את המבנה ביקשנו אותם להתפנות.

עכשיו , הם ביקשו מאתנו, ,OK אז תעזרו לנו, אז אמרנו להם- נחפש מקום בשבילכם. מצאנו מקום שמתפנה, אמרנו להם בבקשה. עכשיו, הם יכולים להחליט שהם לא ייקחו אותו, הכל יכול להיות. אין לי אחריות כלפיהם.

לכן אני אומר, בקיצור, צריך להבין. זה לא איזה בית ספר תל-אביבי שיש בו הורים תל-אביבים.

פנו, כן, בוודאי, אני מבין את זה, אבל צרכי העיר הזאת עומדים לפני בית ספר שאיננו תל-אביבי.

אז זה הסיפור האמיתי.

ולהגיד ולדבר בשמו של הורה כזה או אחר, יש כל הזמן. ההורים שיצטרכו להיות באותו בית ספר בעתיד- לא מדברים, הם לא נמצאים פה ולא פנו אליכם.

זהו, זה מה שיש לי להגיד.

מר אלי לוי:

הנושא הרביעי זה המשך מתן רשות שימוש והפעלה ל"עמותה לקידום החינוך בתל-אביב יפו", למועדונית לגילאי 3-6 בגן ילדים שנקרא "קונכייה", ברחוב אריסטו .16 זה הנושא הרביעי, וזהו, אני סיימתי את ההקצאות להיום.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

%.100

ואני רוצה גם להעיר את ההערה לגבי הג'ודו.

מה לעשות שיש את מרכז הספורט הלאומי שמאפשר אימון בהתעמלות כזאת או אחרת רק שם.

ומכל העיר הזאת, ואפילו מחוץ לעיר באים ללמוד שם.

יש לנו קונסרבטוריון בשם שטריקר רק במקום אחד שקוראים לו שטריקר, וכולם באים לשטריקר. וכולם באים לראות אופרה רק בעיר אחת בארץ. ויש הרבה מאוד נושאים בעיר הזאת והרבה מאוד נושאים בהוויה שלנו שפה אנחנו כעיר משרתים את כלל מדינת ישראל, ושאין לנו אפשרות לתת כל שירות על יד הבית. זאת המציאות. וצריך לקבל את זה ולהבין את זה גם בהיבטים של חינוך מיוחד לפעמים, גם בהיבטים שכאשר אתה נדרש לתת שירות מתמחה- יש רק בית ספר לחרשים אחד בעיר תל-אביב יפו. זאת המציאות. זה ככה זה. זה ככה עובד, וצריכים את הדברים האלה להבין כאשר עוסקים בכלל מול הפרט. הלוואי שהייתי יכול לתת לכל בן אדם שירות בטווח של הליכה 500 מ' מהבית, אני משתדל. אבל יש דברים שאין לי קליינטים 500 מ'

מהבית ויש לי קליינטים לאחד כזה בעיר.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 8 -

רק לאחרונה דרך אגב גילינו, אני מודה שבאיחור, שהחלוקה לגבי בתי ספר לחינוך מיוחד בפריסה בעיר הייתה הטיה לטובת צפון העיר ויותר ילדים מדרום העיר נסעו לצפון העיר. ועשינו את ה-

SHIFTING והעברנו כתות לדרום העיר כדי לייצר שירות לדרום העיר באותו דבר שנקרא כתות קטנות שאינן מתמחות.

אז רק לאחרונה הצביעה לי אמא בעיר הזאת שיש 12 כתות ל-,ADHD זה מה שנקרא הפרעת קשב ברמה גבוהה, או חלוקת קשב ברמה נמוכה, זה לא משנה, ויש בעיה של פיזור הכתות האלה בעיר. אנחנו בודקים את זה ומנסים היום לשנות.

קורים כל הזמן דברים מסוג זה, אבל צריך להבין שבית הספר הזה הוא לא מוסד עירוני.

תודה.

אלי סיימת?

מר אלי לוי:

אני כן, סיימתי. תודה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אם אין מוחים או מתלבטים אנחנו גם מאשרים את ההקצאות.

החלטה: הקצאות המקרקעין כלהלן – מ א ו ש ר ו ת:

א. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה של מרכז אומנות לעמותת "המרכז לאמנות

עכשווית", ברחוב קלישר .5

ב. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "נעמ"ת-תנועת נשים עובדות ומתנדבות",

של מרכז טיפולי למניעת אלימות במשפחה, הידוע בשם "מרכז גליקמן", ברח' רפידים .12

ג. מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מוזות- בית ספר לאמנויות" של בית ספר תיכון

לאמנויות המהווה "הזדמנות שנייה" לתלמידים שנשרו ממסגרת החינוך, ברחוב יפת .44

ד. המשך מתן רשות שימוש והפעלה ל"עמותה לקידום החינוך בתל-אביב יפו", למועדונית

לגילאי 3-6 בגן ילדים שנקרא "קונכייה", ברחוב אריסטו 16א'.

66. דיגיתל +60

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

עכשיו אנחנו עוברים לדיגיתל +60

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 9 -

דרך אגב, יש אנשים שלא מרוצים מהעובדה, הם אומרים- מה? אנחנו בני 60 וכבר אתה מגדיר אותנו כנדרשים לטיפול מיוחד.

מר שוורץ:

וותיקים, וותיקים.

גב' ברנד פרנק:

וותיקים זה עוד יותר גרוע.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתם צריכים להעריך מאוד את העובדה שאני, מהיום, יכול לנסוע בחינם באוטובוס.

מר שרעבי:

למה דווקא מהיום?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כי עשו עכשיו רפורמה ובני 75 ומעלה נוסעים חינם.

מר שוורץ:

אז ראש העיר, אתה תוכל לנסוע בחינם למופע שיינתן לך בהנחה ניכרת, אם לא בחינם, במסגרת דיגיתל .+60

ורק להגיד לגבי השם, נבחנו הרבה מאוד שמות, ורוב קהל היעד לא אוהב אף אחת מהחלופות, לא גיל הזהב, לא הגיל השלישי, לא פנסיונרים, לא וותיקים, ובעצם זו החלופה שמעוררת הכי פחות אמוציות.

אני מיד מעביר את זכות הדיבור לגלית-שהיא מנהלת מועדון דיגיתל .+60 אני רק אגיד שיש פה מהלך שכמה מינהלים חברו לו: מינהל שירותים חברתיים ומינהל קהילה בוודאי, היחידה למחקר כלכלי חברתי, ובעצם יש פה ניסיון קצת להדהד את ההצלחה של תת המועדון דיגיטף, לקהל שהוא צרכן מאוד מאוד גדול של תכני דיגיתל, וכפי שתראו מיד בעבודה-

הקהל הזה יש לו צרכים מיוחדים ורצונות מיוחדים, והצורך לייצר תת מועדון לגיל הזה עלה מתוך השטח.

אז אני רוצה להעביר אליך גלית, למצגת שהכנו.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 10 -

גב' גולדברג:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( קודם כל תודה , נעים מאוד להכיר, ובעיקר מאוד מרגש להציג בפניכם את מועדון דיגיתל .+60

זה כבר כמה שבועות שאנחנו למעשה פועלות בהשקת התכנית ברחבי העיר, במוסדות תרבות, מרחבים ציבוריים, מרכזים קהילתיים ובמועדונים, ולשמחתנו זו רק ההתחלה.

אני אעביר את השרביט ליפעת, מנהלת מועדון דיגיתל ,+60 שתשתף את התכנית לתושבים בני 60 ומעלה, שבעיקר מה שרוצים זה באמת להינות מהחיים.

גב' ברזילי:

נעים מאוד, אני יפעת, מה שאני עושה בשנה האחרונה,

גב' גולדברג:

יפעת נקטעה, היא נמצאת בדיוק באחד מהאירועים של +60 ואני אציג את הדברים במקומה.

אנחנו נתחיל.

מוצגים כאן נתונים מחזיקי כרטיס דיגיתל בני 60 ומעלה בחלוקה לאזורי העיר. אנחנו רואים שבמשלמה ליפו ובדרום מזרח העיר אחד מכל 4 תושבים, לעומת המרכז שזה אחת מתוך שלושה, וצפון מערב וצפון מזרח- אחד מכל שני תושבים מחזיקים בדיגיתל, כאשר כמובן המטרה שלנו היא להתמקד גם במשלמה וגם בדרום תל-אביב ולחזק שם גם את דיגיתל בכלל ואת דיגיתל +60 בפרט.

אנחנו רואים פה את התפלגות האוכלוסייה של +60 בין עצמאי לחלוטין, מוגבל לייט, מסתייע ומרותק בית, לשמחתנו %85 הם עצמאים או מוגבלים לייט, ורואים אותם בהחלט ברחבי העיר, באוטובוסים שאני נוסעת בהם כל יום, ברחוב וכו', אז בהחלט אנחנו מאוד מאוד שמחים על כך.

מטרות דיגיתל, קצת לתת הצצה לפני שאנחנו נכנסים לדיגיתל :+60 כמובן, הגברת אמון התושבים בעירייה.

הוזלת יוקר המחייה.

הנגשת עולם התרבות והפנאי.

ותקשורת ממוקדת ומפולחת, שזה דרך הדיוור, דרך ה-,SMS פתחנו ערוץ טלפוני, יש לנו בחורה שעונה לטלפונים בין השעה 09.00 ל-17.00 אחר הצהרים, באמת עבור אותם תושבים שמבקשים למצוא מענה לשאלות שקשורות לדיגיתל .+60

יצאנו בסקר בעיר כבר ב-,2019 ובאמת מצאנו דרישה מובהקת לשירותי דיגיתל לוותיקים. %98 רוצים כרטיס דיגיתל לאזרחים וותיקים, ויצאנו לדרך לשמוע באמת מה הצרכים המיוחדים.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 11 -

כאשר לקחנו את המודל של דיגיטף, המאוד מאוד מוצלח לשמחתנו, ולקחנו את הרעיון שבדיגיטף ההורים יוצאים לחופשת לידה ובדיגיתל +60 התושבים מכינים את עצמם ליציאה לגמלאות, כשלמעשה אצל שתי האוכלוסיות יש לנו:

פרק זמן חדש בחיים.

יצירת חוג חברים חדש.

זמן פנוי לדברים חדשים.

צורך בקהילה.

ויצרנו בעצם באמת את המודל בהתאם של .+60

וזה הכי חשוב: כפי שהעיר תל-אביב יפו היא מקום אידיאלי לחופשת לידה ואנשים באמת באמת

לא מוותרים על ההזדמנות הזאת, כך העיר תל-אביב יפו היא המקום האידיאלי לחיות בו כאדם מעל גיל ,60 קצת כמו בקיבוצים.

ויצאנו לקבוצת מיקוד ברחבי העיר.

דיברנו על זה שהם אוהבים מאוד הצגות, מופעים, סיורים, פעילות שקרובה לבית ובשעות מוקדמות.

נושא התנדבות ולהרגיש חיוניים.

מבקשים לקבל הטבות ייעודיות לבני הגיל שלהם ורואים את עצמם כ-,VIP בהחלט מאוד מוערכים מעצם היותם וותיקים.

מה הם לא אוהבים, וזה מאוד חשוב:

לא אוהבים את המיתוג- הגיל השלישי, אזרח וותיק, זקן, גיל הזהב. האתגר המרכזי, הם לא אוהבים להיות משוייכים לאנשים מבוגרים מהם.

מבקשים שירות לקוחות ומענה אנושי טלפוני, שכפי ששיתפתי אתכם אנחנו כבר חודש מריצים את הקו הטלפוני שהוא מאוד מאוד מוצלח. פחות משתמשים בפייסבוק ומעדיפים לקבל הודעות בווטסאפ וב-,SMS ומתעצבנים מאוד כשהכרטיסים נגמרים. בשונה מהצעירים- שרק מצפים ורוצים לראות תורים ארוכים , וכשהכרטיסים נגמרים זה עושה רק עוד יותר חשק לרכוש כרטיסים, באוכלוסייה הזאת זה מאוד מאוד מכעיס אותם ולכן יצרנו פלטפורמות קצת שונות מהבחינה הזאת.

ומה יציע המועדון:

תוכן ותוכן ותוכן- שמותאם לבני .+60

תוספת משלימה לעבודת מינהל קהילה, כמובן, ולמינהל השירותים החברתיים, תוך הנגשה של היצע התרבות לקהילות הפנאי של בני +60 בעיר.

ראשוניות.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 12 -

יצירת תחושה שבני 60 ייהנו לפני כולם , גם מהצגות, גם מאירועים. הרבה פעמים אנחנו שולחים להם דיוורים ביום ראשון, על מנת שיכירו את הדברים, בעוד שלשאר האוכלוסייה אנחנו שולחים רק בימי רביעי.

תל-אביביות, משלבים את הנוסטלגיה, תל-אביב של פעם לצד תוכן מעודכן וממשק חדיש.

ותקשורת בלתי אמצעית עם העירייה: אנחנו אתכם, למענכם, לשירותכם.

וזה בדיוק הנושא: זה הזמן שלכם, הגעתם לגיל שאפשר לחיות ולהינות מהעיר, בין אם בהופעות

חיות, הצגות, סיורים בעיר, סיורים בשווקים, לבלות עם חברה, לצאת עם חברים, זה בדיוק הזמן.

תכנית ההשקה שלמעשה התחילה כבר לפני 4 שבועות כוללת בתוכה גם פרסום, תוכן וממשק וטכנולוגיה.

אירועים: היה לנו פה בבניין העירייה אירוע מאוד מאוד מוצלח, פתוח לכולם- מסיבת פורים.

אירוע השקה גדול במוזיאון כבר ביום ראשון הקרוב.

יש אירוע השקה בנווה עופר בשיתוף "עד 60" של השירותים החברתיים.

חידון תל-אביב של כל הזמן.

מסיבת הליכה.

קבלת שבת ביום שישי הקרוב.

יש אירועים נוספים:

מועדון יין בלוקיישנים שונים וסודיים בעיר, שאנחנו פותחים כמה ימים לפני האירוע.

התנדבות בגני יהושע.

הצגות סגורות.

ותכנים מתמשכים, כי כמובן אחרי ההשקה הגדולה אנחנו רוצים שזה ימשיך, יקרה בעיר ויורגש אצל התושבים.

גם ייעוצי פרישה.

סדנאות אופניים.

סיורים ברחבי העיר.

הטבות במוסדות תרבות.

הטבות מותאמות בבתי עסק.

אירועים מיוחדים לכל חודש, לדוגמא רחצה לילית, סרט בשקיעה וכו'.

פה אתם כבר רואים דברים שקרו החודש:

יש לנו פה את בית אריאלה, יש לנו את קניון רמת אביב, אנחנו באמת מביאים אותם לכל רחבי העיר- בחוץ, בפנים , בהתאם למזג האוויר, ויש באמת שמחה מאוד מאוד גדולה מההשקה.

פה אתם יכולים לראות הצגות, אנשים יצאו מהצגה וקיבלו פרח.

וכמובן את הכרטיס שלנו עם כל הפרטים ואיך נראה להירשם.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 13 -

מדדי ההצלחה:

חיזוק הקשר בין בני ה-+60 לעירייה, לבחינה של סקרים.

גידול של כ-%15 מחזיקי דיגיתל בני +60 תוך 6 חודשים בדגש על דרום תל-אביב ויפו.

ומימוש ההטבות באירועים בקרב בני ה-.+60

תודה.

תודה בעיקר באמת על ההזדמנות ועל השמחה. אני חושבת שיום-יום אנחנו נתקלים בתודות של התושבים , בהערכה שלהם ובשמחה שלהם, אני חושבת שזה שווה כל מאמץ שלנו ושל העירייה כולה.

שאלות בבקשה?

מר שרעבי:

כן, יש לי שאלה בבקשה.

אנחנו יודעים שיש דגש על דרום תל-אביב ויפו וזה מצוין שיש דגש, אבל אנחנו יודעים ששם החולשות שלנו. החולשות שלנו בדרום העיר ויפו הן מאוד גדולות בנושא הזה של הדיגיתל ובנושא של דיגיטציה בכלל. חלק מאוד גדול של התושבים-או שאין להם טלפון חכם, או שלא יודעים להיכנס לאינטרנט, והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה ואיך אנחנו מנגישים להם את השירותים האלה גם כן, שהם יהיו שותפים להם.

גב' גולדברג:

בהחלט.

אני יכולה לשתף אותך שאנחנו כבר, ב-1 במאי נכנסת לשמחתנו הגדולה רכזת דיגיתל בדרום תל-

אביב יפו, שכל כולה תהיה מכוונת- איך אנחנו לוקחים את הדברים הנפלאים שיש בדיגיתל, שהם מאוד מוצלחים, ואיך אנחנו עושים את האדפטציה עבור תושבי דרום תל-אביב ויפו.

אנחנו נכנסים גם לתכנית עם עובדיה הנפלא מאגף דרום, לעשות באמת כמה PILOTS ברחבי הדרום כדי להבין מה אנחנו עושים. לא מספיק להביא דיילים שינסו למכור את דיגיתל אם הפעילויות אם הן לא באמת באמת מכוונות ומותאמות, וביחד אתם אנחנו ניצור באמת את התכניות המותאמות.

מר שרעבי:

סליחה שאני קוטע אותך. יש לנו קהל שבוי, יש לנו קהל שבוי והקהל השבוי שלנו זה אלה ששותפים למועדוני הקשישים והוותיקים בדרום העיר, בדרום מזרח העיר וביפו. צריך פשוט לקבל את האישור שלהם לקחת את הפרטים שלהם ,להפוך אותם להיות חברים, ושאת הפעילות הזאת תנגיש להם מנהלת המועדון ורכזי המועדון. כי לא תמיד יש להם את הטלפון, וחבל מאוד שהם לא יצרכו את השירות הזה.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 14 -

לכן יש לנו את האנשים שלנו, שהם עובדים שלנו, עובדי החברה למוסדות חינוך, שיכולים באמת להנגיש להם את הפעילות הזאת בצורה נפלאה. מה גם שיש להם יחסי אמון יוצאים מגדר הרגיל עם צוותי המועדונים. ואני חושב שזה המקום שבו אנחנו יכולים לפצח, להגביר את כמות האוכלוסייה ששותפה בדיגיתל לגיל הזה, וגם לראות יותר אנשים בדרומה של העיר, דרום מזרח העיר ויפו- שותפים לפעילות הנפלאה הזאת.

גב' גולדברג:

אני מסכימה, ואני יכולה לשתף אותך שהיום השתתפתי בכנס שלאה ארגנה בשירותים החברתיים, וזה בדיוק מה שעלה. העובדים הסוציאליים הנפלאים בדיוק אמרו לי את אותן מילים: רק תבואו. וזה בהחלט עוד צעד שאנחנו נעשה. וכל דבר שיעלה, המטרה שלנו היא באמת באמת להגיע לכל רחבי העיר.

מר שוורץ:

אני רק רוצה להוסיף גל, ולהגיד גל שאתה צודק בכל מה שאמרת, הסיפור הוא גם השיווק והסיפור הוא גם התכנים , כשאנחנו מבינים שבסופו של דבר יש תכנים אחרים בחלקים שונים של העיר – שאותם הקהלים רוצים לצרוך, וזה לא תוכן אחד שמתאים לכל סוגי הקהלים למרות שכולם באותו גיל, ולכן הרפרנטית הזאת עכשיו היא כל כך חשובה. וגם ראש העיר, כשהצגנו לו את הנושא אמר שהדבר העיקרי שהוא רוצה לראות זה רישום מוגבר לדיגיתל לכל הגילאים בשכונות האלה. לא לתת עוד לאנשים שכבר היום נהנים מהשירותים אלא איך מקרבים אוכלוסיות שלא נמצאות בכלל בתוך הדבר הזה שנקרא דיגיתל.

גב' פרח סומך:

א.אני מצטרפת לגל. מאוד חשוב להנגיש את העולם הדיגיתלי לאזרחים וותיקים בשכונות הדרום והמזרח.

אני כן אגיד שאנחנו משקיעים תקציבים בללמד את אוריינות דיגיטלית לאזרחים וותיקים שאין להם, כי אנשים שיש להם אוריינות דיגיטלית, כל המדדים של ההזדקנות הופכים להיות חיוביים יותר, טובים יותר.

וכן אני אגיד גם שאנחנו הולכים לחלק 500 טאבלטים עם ממשק שיש לו גם דיגיתל ,+60 אבל ממשק נוח וקל לאזרחים וותיקים שחסר להם העולם הדיגיטלי. אנחנו מבינים שחייבים להנגיש את הטכנולוגיה לאזרחים וותיקים שקשה להם לגשת לתכנים האלה.

אז אנחנו שותפים. וגלית כל הכבוד, אני לא יודע מי הקופירייטר שקורא לאזרחים הוותיקים פלוסים ופלוסיות , אבל אהבתי את זה מאוד.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 15 -

גב' יוחנן וולק:

זה מה-.+60

גב' פרח סומך:

אני יודעת, אבל הפלוסים והפלוסיות זה מדליק.

מר שרעבי:

מי שהתחילה עם זה הייתה אופירה, ברוכות הבאות והבאים, זה אצל אופירה.

גב' פרח סומך:

אז שאפו.

גב' גולדברג:

ותודה גדולה על ההזדמנות, ואני רצה לאירוע שלנו בגני יהושע.

תודה, והמשך יום נעים לכולם.

מר הראל:

אני אגיד לכם באופן כללי שמכיוון שאנחנו רואים את זה כמובן אחרי שזה כבר מפורסם, ובחוץ, ויצא, זה כמו שאנחנו לא עושים שיתוף ציבור, אנחנו עושים יידוע ציבור, זה יידוע ההנהלה.

זה כבר בחוץ, בסדר, אז יש הערות, מה שנקרא לפעם הבאה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה בדיוק נכון, חלק מהדברים חשובים להיות ברמת יידוע, כן.

גם הנושא הבא הוא רמה של ידוע חברי המועצה וחשוב מאוד שהם ידעו. למרות שעיריית תל-

אביב- אין לה סמכות לרכבת הקלה, אבל היות שהנושא הזה הוא נושא ציבורי ממדרגה ראשונה אנחנו מיידעים את ההנהלה בסטאטוס של מצב הרכבת הקלה בעיר תל-אביב היום, לאור העובדה שזה נושא ציבורי ממדרגה ראשונה.

מר הראל:

יש הבדל מאוד גדול בין דברים של המדינה שמיידעים לבין דברים של העירייה שגם אותם מיידעים, אבל בסדר, אנחנו מכירים את זה, ככה זה.

אבל אני אגיד לכם בכל מקרה שלו הייתם שואלים לפני שנה, אני חושב שאם אנשים מתנגדים כל כך לגיל הזהב ולכל מיני שמות ולהיות מזוהים עם זה, לא בטוח ששווה למתג את הדבר הזה, ויכול להיות שאתה רוצה לייצר את התוכן בלי למתג אותו. זאת אומרת, כמו שבמסעדות, וזה עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 16 -

הרבה בתחומי התרבות. +60 היום זה כמו ,50 זה כמו ,40 באמת אני חושב שלמתג +60 בעידן של היום-כשאנשים בני 80 פעילים וכו', בטח כשאתם רואים את ההתנגדות שיש לזה, אז אני לא מבין למה למתג. אבל מה שנקרא, LATE .TOO מיתגתם, בהצלחה, מה אני אגיד לכם?!

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כל הכבוד , באמת, שמענו, בסדר.

קודם כל אין לזה התנגדות גורפת וזה עושה רעש.

מר הראל:

כך נאמר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

נאמר?! נאמר שעשו סקר בקרב הקשישים, והרצון לאפיין אותם כקבוצה שמקבלים שירות היה גורף, ולכן כשעוסקים בעניין של השם אז אני, איך אומרים, זה לא הסיפור האמיתי של מה שנוגע פה אלא עצם העובדה שעיריית תל-אביב יפו מתייחסת לקבוצת הגיל הוותיק שלה ומספקת להם שירותים ייעודיים. זה הסיפור האמיתי של כל הדבר הזה.

לעניין ה-איך קוראים, האמן לי , כולם צודקים. יש כאלה שלא אוהבים להיקרא SENIOR ,CITIZEN יש כאלה שלא אוהבים את גיל הזהב, יש כאלה שאומרים ש-80 זה -60 של זה, כל מיני דיבורים.

מר שרעבי:

יש כאלה שלא רוצים שיקראו להם סבא וסבתא, היא אומרת- תקראי לי דודה. בסדר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא שמעתי על זה אבל טוב שעדכנת אותי.

מר שרעבי:

זה ברור.

גב' ברנד פרנק:

לי יש שאלה אחרת שהיא יותר מופנית לדובר.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 17 -

קודם כל זה מבורך, ואני גם מסכימה עם ההערה של אסף הראל, והמהלך הזה הוא אכן מבורך.

אבל מה אסטרטגית אנחנו משאירים בדיגיתל הרגיל? איך זה הולך לעבוד הכל ביחד? מה נשאר אסטרטגית? למי הוא מכוון?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה זה אסטרטגית?

גב' ברנד פרנק:

זה הרי החלטה. ברגע שאתה לוקח דיגיתל נוער וברגע שאתה שם דיגיתל,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל מה זה אסטרטגית? מה זה אסטרטגית?

גב' ברנד פרנק:

אני חושבת שזה החלטה אסטרטגית של הדוברות, אם אני מנתחת את זה נכון מההבנה של מה שאני שומעת פה, לעשות דיגיתל נוער ודיגיתל +60 ודיגיתף, ובסוף נשאר כרטיס דיגיתל. השאלה היא מה הוא בסופו של דבר?מה נשאר ממנו?

מר שוורץ:

אני אמחיש את זה רגע בצורת הממשק שאותה אנחנו מעודדים, ויש הצלחה מאוד גדולה לאפליקציה שהשקנו בקיץ האחרון.

בעצם מיד כאשר אנחנו פותחים דיגיתל, אני פותח את האפליקציה, הלשוניות למעלה בעצם קובעות את הדירוג שלי. אני יכול לברור את כל התפריט של דיגיתל, אבל אם אני מעל גיל 60 יש פה לשונית – דיגיתל ,+60 ואז התכנים יהיו ייעודיים לי. כלומר, אם אנחנו עושים עכשיו משהו ענק במוזיאון לכל מי שיש לו דיגיתל-מי שבא – ברוך הבא, והראשון שמשלם הוא הראשון שנכנס.

ומצד שני יש דברים שרק אם אני בן 60 ומעלה אני יכול לקבל אותם. ואם אני במועדון דיגידוג-

אז אני יכול ללחוץ על לשונית של דיגידוג ולראות דברים שמיועדים לבעלי כלבים. כלומר, דיגיתל נשאר המותג הגדול שהכל מתנקז לתוכו, ובתוך זה יש וורטיקלים של תוכן-שאלה התכנים המיוחדים שאני צורך אם אני הולך לדבר מסוים ואני מאופיין בקהל מסוים.

אני חייב להגיד גם ששירותים חברתיים מפתחים,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

סליחה, אני רוצה לקצר.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 18 -

אין דבר כזה אסטרטגי. דיגיתל הוא של כולם, לכל הגילאים, כל אחד יכול לבחור למה הוא שייך.

זה כל הסיפור. קודם לא משנה באיזה גיל היית, אם כתבת תרבות למשל, קיבלת את הכל. היום אתה יכול להגיד- אני רוצה רק את מה שנוגע לגיל שלי. אבל זה אתה קובע. לכן אין דבר כזה דיגיתל של כולם . אם נולד לי ילד אני בוחר להתחבר לדיגיטף- כדי לקבל את השירותים שנוגעים לדיגיתף. זאת בחירה שלי למי להשתייך. לכן הדיגיתל האסטרטגי זה כל מה שמפורסם בדיגיתל.

גב' ברנד פרנק:

אבל יש הרי מאמץ שיווקי שהם עושים, חלקו לדיגיתל- בשביל להכניס לתוכו דברים, חלקו לדיגיטף, חלקו לדיגיתל .60 אני שואלת בסופו של דבר, היום זה מחלקה נפרדת, האם נשאר ערך תוכן גם לדיגיתל הרגיל, שהוא לא מאופיין בקבוצות?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

האם אני צריך לפרסם לכל התושבים הדרכה בהנקה? לא. אני אפרסם את זה רק בדיגיטף. זה כל הסיפור. בא בן אדם ואומר- אל תשלחו לי את כל הסיפור הזה של התיאטרון והכרטיסים וכל הדברים, אם הוא יגיד לא- לא יקבל, אם הוא יגיד כן- יקבל.

גב' ברנד פרנק:

יש חפיפה יותר רחבה מהקבוצות של ה-,40 ,50 ,30 ,60 אבל לא חשוב, בסדר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא לא, אל תעשי לנו טובה שאת מסכימה.

גב' ברנד פרנק:

זה לא עניין של מסכימה או לא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יש דברים שאת צודקת ויש דברים שאת אומרת והם אינם נכונים.

לפעמים צריך לדעת להגיד: אולי לא הבנתי כי הבנתי משהו לא נכון. דיגיתל הוא בחירה של הבן-

אדם.

גב' ברנד פרנק:

אני לא אמרתי משהו לא נכון, אני ניסיתי להבין את האסטרטגיה שעושים עוד כרטיס תוכן. חבל שאני אלאה פה את כולם ולכן אמרתי את זה. לא התנגדתי.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 19 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מציע שבפעם הבאה תדברי עם האנשים שמארגנים את הדיגיתל ותקבלי מומחיות גדולה יותר בנושא.

עוד?

67. עדכונים בנושא הרכבת הקלה:

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מי יש לנו כאן שמעלה ומדבר על נושא קווי הרכבת הקלה? זה אופיר?

מר אופיר כהן:

אני אתחיל בשני משפטים, ראש העיר, ואחרי זה אתן את שרביט הדברים לחגי ירון.

ראשית נמצאים אתנו פה:

חגי ירון- מנהל מינהלת הרק"ל, שזה בעצם הגוף שתכנן היסטורית וגם מוביל את התכנון של כל מערך הסעת המונים בעיר.

בהזדמנות הזאת, ראש העיר, אני רוצה להודות לצוות הנהדר של חגי, שכבר שנים אמון על התכנון, שלפני כמה שנים אולי לא הבנו אותו, אבל היום- כאשר אנחנו מסתובבים בשדרות הקריה, מנחם בגין, ביהודה הלוי, בכל המקומות ובפארק המסילה, אנחנו מבינים כמה חשיבה ושכל הושקעו לפני 10 שנים.

נמצא פה אגף תנועה- עירית רחמני- מנהלת האגף ונדב לוי- מנהל היחידה לתחבורה ציבורית, שמתכלל את כל פעילות התחבורה הציבורית בעיר.

ויורם נחום- מהסדרי התנועה, מנהל המרכז לתיאום הנדסי, שבעצם אמון על כל העבודות בפועל בשטח.

וכמובן גם אתנו שרונה הרשקו- מנהלת המינהל.

ראש העיר, אנחנו באמת לפני שנתיים רק חשבנו שהעיר תהיה חפורה ויהיו עבודות בכל העיר, ורק הצגנו את זה, אני זוכר את השקפים שהצגתי במועצה- שזה מה שיהיה, וככה זה ייראה, וכולם ככה הנהנו בראש ואמרו- טוב, בסדר. אז הנה זה קרה, שנתיים אחרי אנחנו נמצאים כמעט בפיק של העבודות. באמת יש לנו עבודות במזרח ובדרום ובצפון, כשעוד לפנינו עוד פעימה אחת קריטית- שזו הכניסה לעבודות באלנבי אי שם בסוף השנה, אבל בהחלט עומס עבודות גדול. ומצד שני גם כבר רואים את האור בקצה המנהרה, הקו האדום תכף מתחיל לפעול , ואתו הקווים האחרים שבדרך.

זה ככה הפתיח, ואני אעביר את השרביט לחגי- שיציג את כל הדברים בהינף יד, וכמובן אנחנו אתכם לשאלות.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 20 -

מר ירון:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( שלום, אחר צהרים טובים.

כמו שאופיר הציג וכמו שראש העיר הציג קודם, אנחנו נראה כאן את המידע שאנחנו אוספים מתוך התקדמות העבודות ומתוך התקדמות התכנון בעיר. ננסה לתת לכם גם בפרטים וגם במבט על הבנה על מה קורה עכשיו בעיר ומה צפוי לקרות בשנים הקרובות החל מסוף השנה הנוכחית-

שבה אנחנו מקווים ומאמינים שייפתח הקו האדום לנסיעה, ועד 2026 ו-2027 שנקבל עוד שני קווי רכבת קלה, ובמקביל- התקדמות תכניות המטרו, שגם הן מתקדמות בחקיקה ובתכניות בוועדה לתשתיות לאומיות, וגם הן כמובן תתווינה ותכוונה את התכנון העירוני בעשרות השנים הבאות:

מהלך כרגע של עדכון תכנית המתאר , שוודאי נחשפתם אליו, גם תכניות ארציות שהמדינה מקדמת, שכולן בעצם סביב מערכת הסעת המונים במטרופולין תל-אביב והמרכזיות של העיר ברשת הקווים העתידית.

כאן אנחנו רואים תמונה של שלושת הקווים ואנחנו נעבור ונתמקד עליהם.

הפריסה בתל-אביב היא מאוד מאוד רחבה, יש לנו 64 תחנות רכבת קלה.

הקו האדום- שיתחיל לעבוד השנה, עם 6 תחנות תת קרקעיות ולאחר מכן עוד 6 תחנות על הקרקע ביפו.

יש לנו בקו הירוק 33 תחנות, 4 תת קרקעיות, 2 משוקעות ועוד 3 על גבי גשרים. כלומר, זה הפרדה, לא מלאה אבל הפרדה די רבה של התוואי מתנועת הרכב בעיר.

ועוד קו סגול עם 19 תחנות.

ובאופק הזמן של נגיד 6 שנים מהיום, אנחנו נתחיל לראות כבר רשת, לא רק קו אחד. ובמקביל אנחנו גם נראה את ההיערכות לתכנית המטרו, שהיא כרגע בשלב של תכנון, אבל היא מאוד מאוד משמעותית גם בהיקף ההשקעות וגם במרכזיות של העיר. כשאתם יכולים לראות שלמעשה הקווים האלה משרתים והופכים את תל-אביב למרכז המטרופולין, משמרים אולי את המעמד המרכזי של העיר ומאפשרים להסתכל עכשיו כמה עשרות שנים קדימה ולתכנן נכון את שימוש הקרקע, את הבנייה העתידית, ולבנות אותה נכון סביב המוקדים והתחנות ואפשרויות הנגישות שהרשת הזאת מספקת למטרופולין תל-אביב. זו אולי פעם ראשונה שאנחנו מרגישים קצת יותר וודאות לתכנן תחת ההנחות האלה. מה שהיה אפילו לפני 10 שנים קצת ערטילאי ובלתי מובן, אנחנו היום יכולים באמת לראות איזושהי תמונת עתיד- שחלקה בטווח הבינוני וחלקה בטווח הרחוק יותר, וזה מסתדר עם טווחי הזמן שלנו בתכנון של כל המערכות העירוניות.

גם המטרו יהיה משמעותי מאוד, זה יימשך תקופה ארוכה, אולי אפילו אחרי 2035 בהקמה, ולמעשה אנחנו נהיה בשני העשורים הקרובים במהלך של בנייה בתוך העיר- של תשתית הסעת המונים, 23 ק"מ של מנהרות ועוד 21 תחנות, כל המטרו הוא תת קרקעי וזה אתגר גדול.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 21 -

הדבר שמוצג כאן הוא רק לדוגמא ואני אכנס לפרטים, אבל תראו שכמה הרשת הזאת היא מרכזית, או איך היא מתכנסת כולה לתוך העיר ומייצרת כאן לפחות 12 מעברים מאוד מאוד חזקים בין אמצעים של הסעת המונים, שלמעשה מאפשרים כמעט גישה מכל מקום לכל מקום, גם במטרופולין ובעיקר בתוך העיר. זה אולי כוחה של הרשת העתידית.

מכאן נעבור ונתמקד בקווי הרכבת הקלה, ומה מתוכנן בעצם לקרות.

נ.ת.ע מצהירה וגם מנכ"ל נ.ת.ע מצהיר שבנובמבר השנה הקו האדום יתחיל לפעול. אנחנו מקווים שבמתכונת קרובה למלאה, אולי לא מלאה לגמרי אבל קרובה לזה, ואנחנו כבר רואים היום, בחלקים מסוימים, שעבודות הפיתוח בשלבים מאוד מאוד מתקדמים.

שדרות ירושלים- הקטע המרכזי בחלקים של החלק הצפוני הפיתוח קרוב לסיום, יש לנו עוד עבודות אבל בסה"כ אפשר כבר לראות את התמונה. בעוד חודשיים, או שלושה חודשים נגיד, באמצע השנה אנחנו כבר נראה את הפיתוח , עם הסדרי תנועה, עם שבילי אופניים, ואת העסק הזה מוכן להפעלה. כבר היום יש נסיעות מבחן אבל הפיתוח יסגור את הדבר הזה.

בשורה גדולה תהיה כל החלק של פארק המסילה , שיחבר מתחנת אלנבי שכבר נפתחה, או הפיתוח למעלה נפתח, ועד לרחוב קויפמן, והחיבור לשד' ירושלים ולטיילת, וזה יקרה בקיץ הקרוב. ויש עוד עבודות שהן- בגלל עיכובים של אותו פרויקט, שהעירייה משלימה באמצעות חברת "אחוזות החוף" וחלק על ידי נ.ת.ע והם יתמשכו קצת מעבר לסוף השנה הנוכחית, הם יימשכו גם ל-2023 ברובם הגדול. ויש עוד חלקים של עבודות שהם קצת יותר כבדים בתשתית, כמו רחוב המסגר- שיהיו קצת מאוחר יותר. אבל בחלק הזה, אם יש לנו כ-40 ק"מ של קווי מסילות בעיר של רכבות קלות, החלק הראשון, בערך 10 ק"מ, 9.5 ק"מ של קו אדום בעיר- כבר השנה אנחנו נראה את ההקלה בעניין הזה ואפילו נסיעות, וודאי נתקלתם בזה בתקשורת, גם במקטע של שד' הקריה בציר בגין וגם במקומות אחרים- ליד תחנת אלנבי, וכמובן את שדרות ירושלים שכבר נפתח. ואנחנו רואים מה זה עושה ואיך זה נראה ואנחנו מבינים את הערך הגדול של זה לעיר ומה שזה יעשה בשנים הקרובות.

קצת דוגמאות מפארק המסילה, מהקטע המרכזי , באזור גשר שלוש, בחלקים שנפתחו. התמונות למעלה זה שדרות ירושלים, כמה מבטים, זה נראה אחרת מאוד אחרי שנים של גדרות ושל עבודות. והמאמץ הגדול שהושקע כאן על ידי כולם, על ידי מינהל בינוי ותשתית ורשות התחבורה ומינהל ההנדסה, פתאום נושא פירות ואנחנו מתחילים לראות.

זה נחמד שרואים את הסוף, הדרך היא כמובן מאוד מאוד ארוכה במובן של הקושי, הקושי העירוני והקושי לתושבים ולעסקים ולמבקרים ולמוסדות ולכל מי שנמצא כאן. יש כאן מאמץ מאוד גדול של העירייה, של המרכז העירוני לתיאום הנדסי להקפיד על הנראות של האתרים, להפוך את , נגיד, את המצב הכרוני הזה שיימשך אולי שני עשורים, להפוך אותו לנסבל, לתכנן אותו, להיערך אליו, לראות קצת יותר טוב מבחינת ניקיון וסדר. זה מאבק שהמרכז העירוני לתיאום הנדסי מנהל ממש יום-יום על נראות האתרים, על הגדרות, על המופע שלהם, על הסדר, על הניקיון, על הכבישים, על הבטיחות. כל הדברים האלה ביחד מצריכים הרבה מאוד קשב עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 22 -

ועבודה, ולמרות שזה באחריות נ.ת.ע העירייה לא משכה את ידיה מהדבר הזה והיא מעורבת חזק מאוד בתוך הסיפור.

נעבור עכשיו לקו הירוק ולקו הסגול, שזה בעצם עיקר העבודות שמתקיימות כרגע , כמעט כל המקטעים שלהם נמצאים בעבודה בעוצמות מאוד מאוד גדולות. כמעט הכל. יש עוד חלקים, ונראה עוד מעט, שיכנסו בקרוב לעבודה.

באופן עקרוני העבודות של הרכבת הקלה, כמו שהמדינה באמצעות נ.ת.ע בנתה אותן, הן שלב ראשון שבו מבצעים העתקה של התשתיות ופינוי של רצועת המסילה, ומקימים את מבני הדרך:

את המנהרות, את מבני התחנות, את הגשרים, את המעברים התת קרקעיים, ובשלב השני נכנס זכיין. זכיין שהוכרז לפני כחודש , הוא עדיין לא התחיל לתכנן, יש לו שנה לתכנן, זה יתחיל ממש בקרוב, ולאחר מכן הוא מקים את המערכות המסילתיות. הוא מניח את המסילות, הוא בונה את פנים התחנות, הוא מביא את הצי הנייד והוא גם מפעיל את הקו לאחר ההפעלה שלו. החברות האלה בנויות משילוב של חברות בכל אחד מהקווים. בקו הירוק זה "אלסטום" ביחד עם "אלקטרה" ועם "דן"- שנבחרו והם אמורים להתחיל את העבודה שלהם בקרוב מאוד.

הקו הזה הוא קו ארוך , של כמעט 40 ק"מ , עם 62 תחנות. הוא עובר ב-4 רשויות. הוא מאוד מאוד מסובך גם בשלב הנוכחי. הוא כולל בתוכו עבודות שהן של מבני דרך, אנחנו רואים באבן גבירול, אנחנו רואים בהר ציון את עבודות המנהור, אבל גם בקרוב תראו מצפון לירקון את הגשרים, את המעברים התת קרקעיים, אפילו את החלק של מנהרה בחפירה פתוחה ליד אוניברסיטת תל-אביב, ברחוב רוזנפלד. אנחנו נרגיש מאוד, אנחנו מרגישים ונרגיש ביתר שאת ב-3 השנים הקרובות את החלק הזה של העבודות של המבנים, של מבני הדרך.

בתל-אביב הוא 21 ק"מ עם 24 תחנות, 4 תת קרקעיות, כמו שאמרנו קודם.

למעשה, אם נסתכל רגע על ציר אבן גבירול, החלק הזה של השלב הזה של העבודות יימשך עד סוף שנת .2024 הוא כולל 4 אתרים באבן גבירול ועוד אתר אחד בצומת הרחובות לוינסקי והר ציון. יש כאן פירוט, בכל אתר בשלב הזה מבצעים את הקירות החיצוניים של התחנה, וכל זה למעשה, בסוף התקופה הזאת, גם יביא בחלק מהמקומות, ב-,2024 2025 גם לפיתוח. רואים פה את מה שהיה שטח ההתארגנות בכיכר מילאנו, ברחוב יהודה המכבי, שיקבל כיכר והרחבה של המדרכות בצד הדרומי. במקומות כמו כיכר הקסטל שמשם ישולחו מכונות המנהור שיחפרו את המנהרות ברחוב אבן גבירול, ובמקומות נוספים.

התחנות במצב סופי, ב-2027 , לא ייראו בהכרח כך, אבל אנחנו כבר היום יודעים ויכולים להנגיש את המידע הזה לציבור ולהראות איך הן צפויות להיראות, איפה יהיו הכניסות לתחנות ואיך זה ייראה בסופו של דבר.

וכמו בקו האדום, שב-2015 הדבר הזה התחיל והיום אנחנו כבר יכולים לבקר בתחנות ולראות אותן, אנחנו בעוד 6-7 שנים נהיה קרובים למצב הזה, כאשר אנחנו נהיה קרובים להפעלה, ולמעשה לראשונה לרשת של הסעת המונים.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 23 -

יש כמה מבטים כל כיכר רבין, על תחנת קפלן- בקצה הדרומי של רחוב אבן גבירול, על הכניסות שלה, ועל כל מה שבדרך.

החלק הצפוני של הקו הירוק –כולו כבר נמצא בביצוע, ברחוב שטרית, ברחוב וולנבג שנכנסו לאחרונה, ומצוינים כאן המועדים. העבודות האלה הן עבודות מקדימות של פינוי התשתיות, ויימשכו בגולדנברג עד שנת .2024

יש לנו מקומות נוספים שבהם עדיין לא התחילו לעבוד, מיד נראה אותם, הם מסומנים פה בכחול כהה. אלה מכרזי ה-BUILT ,DESIGN קבלנים של המדינה שמתכננים תכנון מפורט ומבצעים את הגשרים או את המנהרות או את מבני הדרך, את המעברים התת קרקעיים, וכל אלה – ממש בקרוב מאוד נכנסים לביצוע. חלקם בסוף החודש, חלק כבר תפסו את האתרים ואתם רואים את האתרים מגודרים, ובנו שם את המשרדים של העבודה. אבל העבודה עצמה עדיין לא ממש התחילה. אתם רואים כאן את לוחות הזמנים.

המצגת תופץ, כל מי שרוצה לראות בדיוק בכל שלב, אנחנו מביאים כאן את הנתונים שנ.ת.ע מביאה. כמובן זה צפי, אין התחייבות על הדבר הזה, אנחנו כולנו עוקבים ומנסים, ככל שניתן, לשחרר ולפתור בעיות כדי שהדבר הזה באמת יקרה.

יש חלק בדרום, בדרום העיר, של הקו הירוק, ברחוב הנזלי זה כמעט הסתיים, ברחוב לבון זה יהיה בסוף שנה הבאה, וברחוב השומרון, בחלק שמצפון, יש עבודות כרגע של העתקת החשמל, ובעוד שנה-שנה וחצי יתחילו גם עבודות הפיתוח.

איך יבצעו עבודות המנהור? למעשה בשני אתרים, שאחד מהם נמצא באזור צומת נורדאו אבן-

גבירול והשני ברחוב השומרון, בחיבור של רחוב השומרון עם רחוב הר ציון מבצעים כיום עבודות לחפירת פיר, בור שממנו יורדות מכונות המנהור. המכונות הראשונות יצאו באוקטובר השנה, בסתיו הקרוב תצא המכונה הראשונה מרחוב השומרון והיא תתקדם לכיוון תחנת קרליבך, היא תישלף בדרך בגין , תורכב מחדש שוב ברחוב השומרון ותבצע ואת המנהרה המזרחית. ובשנה הבאה, בקיץ הבא, ביולי 2023 תצא מכונה ראשונה מנורדאו . ממש לאחרונה, בתחילת החודש או לפני שלושה שבועות בוצע הסדר תנועה חדש באזור של צומת פנקס עם אבן גבירול, והגדרות שאתם רואים היום זה בעצם המקום בצומת עם נורדאו ופנקס ששם יורכבו מכונות המנהור, שתי מכונות נפרדות, מכונה 2 ו-,3 והם יבצעו את החפירה עד תחנת קרליבך- שהיא כבר תחנה קיימת ומפלס הקו הירוק כבר הוכן במסגרת עבודות הקו האדום.

זה קצת על עבודות המנהור.

אתם רואים כאן חתך לאורך מדרום, אתם רואים בכחול את תוואי המנהרה- הוא יורד בעומק המכסימלי בערך 20 מ' מתחת לפני הקרקע. זה גם במהלך הכניסה של הנוסעים אל קומות הרציפים, התחנות האלה הן ארוכות יותר , זה תחנת רבין ותחנת ארלוזורוב לאורך אבן גבירול.

תחנת קפלן היא קצת יותר רדודה בתוך התוואי של העבודות.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 24 -

אם עזבנו עכשיו את אבן גבירול, אני אתקדם מכאן צפונה ואראה לכם את התכנון של העבודות שהן כרגע בהיערכות.

הראשון, גשר שחוצה מעל נחל הירקון, רואים אותו כאן למטה בהדמיה. גשר די ארוך שחוצה את רחוב רוקח, עם תחנה באזור מסוף התחבורה ברידינג, יורד לקרקע לכיוון רחוב ש"י עגנון. זה יתחיל ממש בקרוב, התחילו עבודות מקדימות. כך צפויה להיראות התחנה, אתם רואים כאן מבט של התחנה לדרום, על גשר, יש תחנה שתהיה מחוברת למסוף תחבורה ברידינג, וכמובן עם הזנה של קווי תחבורה ציבורית ואפשרות חיבורים לשבילי אופניים- גם לשכונות הקרובות- לכוכב הצפון וגם לחלקים מצפון , למעשה לכל חלקי העיר. כך היא צפויה להיראות.

אני עובר מכאן למבנה, לשיקוע הבא שהוא שיקוע בדרך נמיר, בדרך נמיר איינשטיין. ברחוב איינשטיין יהיה שיקוע מרחוב לוי אשכול ועד לקניון רמת אביב. גם זה, התחילו עבודות תשתית, מפנים שם תשתיות ומעתיקים קווים שנמצאים בתוך התוואי של המסילה. המסילה כאן היא יחסית רדודה ומתחת לנמיר היא מקורה בקירוי מלא-עד שהיא יוצאת החוצה לפני רחוב טאגור במזרח. גם זה בעבודה, והעבודות ממש של הקמת המבנה של התחנה והשיקוע יתחילו בעוד כחודשיים.

החלק האחרון שיכנס לביצוע הוא חלק די מסובך, צריך להגיד, ברחוב רוזנפלד, של חפירה פתוחה וכיסוי של מנהרה ברחוב רוזנפלד, ואחרי זה גשר די ארוך שיחצה מעל נתיבי איילון ויתחבר לתחנת רכבת ישראל- האוניברסיטה, ייצר כאן גם חיבורים מאוד טובים לאזור רמת החייל וגם לחלקים בעיר- לחיבור בין רכבת ורכבת ישראל. הפרויקט הזה, אתם רואים כאן הדמיה, מורכב למעשה מ-3 חלקים: חלק אחד, שאתם רואים כאן, זה גשר הרכבת הקלה, עם תחנה שנמצאת בצד המזרחי של נתיבי איילון. התחנה הזאת או הגשר הזה יכיל גם גשר להולכי רגל ויאפשר מעבר שייעשה על ידי רכבת ישראל לחיבור מרציפי רכבת ישראל ישירות אל הגשר. גם יקצר מאוד הליכה וינגיש את חיבור האוניברסיטה וגם יאפשר מעבר יחסית מהיר למי שנוסע מזרחה לאזור רמת החייל , קריית עתידים, שהיום השירות הזה נעשה על ידי רכבת ישראל לרוב הנוסעים באמצעות החלפה. זאת אומרת, יש כאן חיזוק מאוד מאוד גדול, אפשרות כמובן גדולה מאוד לפתח הרבה מאוד שטחי תעסוקה מסביב לדבר הזה. יש גם חלק עירוני שהוא בקצה הגשר הזה, בניית דרגנוע עם מעליות שיביאו את הנוסעים ישיר לרחוב משל ולהתחבר יחסית קצר ומהיר לאוניברסיטת תל-אביב.

והחלק האחרון של מבנה הגשרים הוא גשר על צומת פנחס רוזן, גם הוא יוצא מאזור הוולדרום ברחוב שטרית, הוא יתחבר לרחוב וולנברג וחוצה את רחוב פנחס רוזן בגשר מעליו. יש פה גשר ותחנה. היה שם את עמותת "אתגרים" ואת המבנה של מרתוניה שכבר נהרסו, ובקרוב מאוד נכנס לביצוע.

כך עברתי כאן ,ממש בקצרה אבל בפרטים- גם על הקו הירוק, על כל החלקים שלו.

אני עובר מכאן לקו הסגול.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 25 -

הקו הסגול כולו על פני הקרקע, אין לו מנהרות ואין לו גשרים ואין לו שיקועים. יש לו גשר אחד חדש בתחנת ההגנה, מעל נתיבי איילון. הוא קו שנוסע מבקעת אונו, הוא מתחיל באזור ,קצה של 461 עם כביש 40 באזור בני עטרות, קו די ארוך יחסית של 27 ק"מ, ויש לו חלק גדול בתוך תל-

אביב.

כל אחד מהקווים, לא ציינתי את זה קודם, צפוי להסיע כרבע מיליון נוסעים ביום, וכל אחד מהם יסיע כ-70 מיליון נסיעות בשנה. זה כמויות גדולות מאוד. כמובן שזה סה"כ נוסעים, חלקם נוסעים קטעים קצרים כמו בקו הסגול, חלקם יותר ארוכים כמו בקו האדום, אבל אלה מספרים מאוד מאוד גדולים , שישפיעו מאוד מאוד על יכולת ההגעה והנגישות בתוך העיר.

הקו הסגול הוא מאוד מיוחד כי הוא עובר גם במרכז העיר, גם בחלק הצפוני של דרום העיר וגם במזרח-בהגנה. אלה רחובות לא רחבים, אלה רחובות שרוחבם הוא פחות מ-30 מ' וזה אומר שהרכבת בחלקים מאוד גדולים, נראה את זה מיד, נוסעת בצד. אין אפשרות להעביר נתיב נסיעה לצד הרכבת בשני צידי המסילה, מה שמייצר קושי גדול גם בהשפעות וגם בסגירות וגם בתקופת העבודות. הקו הזה הוא 10.5 ק"מ. למעשה החלק הזה של בן יהודה ואלנבי, הרחובות ההיסטוריים, וגם ארלוזורוב בחלק המערבי שלו הם חלקים מאוד מאוד מורכבים. ההחלטה התכנונית כאן הייתה לשמר את המדרכות הקיימות, לאפשר את הפעילות המסחרית לאורכן, ולהכניס את הרכבת בין, נגיד אבני השפה והעצים הקיימים וכך לשמר את המדרכות ואת התפקוד, לא לגרוע מהמדרכות כמו שהיה בתכנון המדינה אלא לאפשר את הפעילות המסחרית , המסעדות, ההסעדה וכל העסקים שנמצאים. זה הופך את העבודות גם למורכבות מאוד וגם למשמעותיות מאוד בהשפעה שלהן על התושבים. יש אפילו חלקים רדומים שאני מראה אותם כאן בצד שמאל, שבהם, במצב הסופי הרכבת לוקחת חלק גדול מאוד מהרחוב, ולצד הרכבת אין נתיב נסיעה, יש רק נתיב אופניים או גישה תפעולית, הרוחב של הנתיב הוא צר מידי, מאפשר כמובן רכבי חירום ותפעול וכל אחזקה שנדרשת, או בנייה-אם צריך-במגרשים הגובלים, אבל אין נסיעה חופשית של כלי רכב. יש לא מעט מקטעים כאלה וגם תחנות רכבת קלה, ששם נמצאים הרציפים. זה, אם תשימו לב כאן בצד ימין, זה כל החלק שמאבן גבירול למעשה, וארלוזורוב, ובן יהודה, ואלנבי, לוינסקי, שהם מקומות שבהם הרכבת נוסעת בצד הרחוב, לא מעבר לקו הרחוב.

בסה"כ רוב הקטעים של הקו הסגול כבר נכנסו לביצוע. לאחרונה, החודש נכנסו גם לקטעים נוספים בקטע הצפוני של רחוב בן יהודה . רחוב אלנבי עדיין לא בביצוע, אני אדבר על זה עוד מעט, הוא כולל היערכות לא קטנה, אלנבי הוא רחוב צר יותר מבן יהודה, ויש גם הרבה מאוד תחבורה ציבורית שעוברת, יש כאן שינויים לא מעטים והציבור גם חווה ויחווה קושי גדול סביב הדבר הזה והשינויים שהוא מחייב בכל מרכז העיר.

באופן עקרוני אנחנו רואים כאן את החלק המזרחי של רחוב ארלוזורוב, מאבן גבירול ועד תחנת הרכבת סבידור. כאן חתך הרחוב הוא שהרכבת היא באמצע, כאן זכות הדרך היא 30 מ', וזה אומר שנשאר לנו רק נתיב נסיעה. זה עוד החלק הרחב של הרחוב, יש לנו נתיב נסיעה לכיוון ולצידו, ברוחב מצומצם יש נתיב נסיעה חד סטרי לאופניים, ושומרים על המדרכות הקיימות ועל עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 26 -

העצים הקיימים. העבודות כאן נמשכות כבר זמן לא מבוטל, הרבה מעבר למה שקיווינו ורצינו.

יש, נגיד את זה בזהירות, קושי בהיערכות של גופי המדינה כמו חברת חשמל וחברות התקשורת, וגם קושי בביצוע של חברות התשתית או יכולת של חברות מסחריות לבצע את העבודות בקצבים שהמדינה הבטיחה או שנ.ת.ע הבטיחה, וכולנו חווים את הקושי הגדול היומיומי. הרבה מאוד גופים כאן ביחידות העירייה ממש עוסקים בזה יום-יום, שעה שעה, כדי לנסות להאיץ את זה, מנכ"ל העירייה ממש באופן יומיומי כדי לנסות לקצר את זה ככל הניתן.

כאן כמה דוגמאות:

רחוב ארלוזורוב המערבי- שהוא צר מאוד, ושם רק אופניים נכנסים בין העצים ועוד נתיב נסיעה, לתושבים בעיקר, במהירות של 30 קמ"ש.

אני עובר לבן יהודה. בן יהודה –רחוב שגם בו המסילות הן בצד. יהיה לנו למעשה במצב סופי נתיב נסיעה, הוא קצת יותר רחב מאלנבי ומאפשר להכניס נתיב נסיעה לרכב ואופניים ולשמר את המדרכות. למעשה, כל החלק של בן יהודה כרגע נמצא באיזשהו מהלך של עבודות שהוא מאוד מאוד מסובך, זה פאזל די מורכב. בחלק המרכזי נפתח נתיב נסיעה אחד לכיוון צפון, בחלק הצפוני יש כרגע רק נתיב אופניים ואתר עבודות, ובחלק הדרומי הוא פתוח אבל הוא ייסגר בקיץ הקרוב לטובת התחלת עבודות המסילה. יש לנו מצבים מיוחדים.

אלנבי זה החלק האחרון למעשה שיכנס לביצוע בעיר. החלק הצפוני- מקינג ג'ורג' ועד לרחוב בן יהודה, עד איפה שהיה קולנוע מוגרבי, החלק הזה יתחיל ביוני השנה, אתם רואים כאן את לוחות הזמנים. החלק הזה עדיין ישאיר אפשרות לנסיעה , לנתיב נסיעה לרכב בזמן העבודות, אבל לאחר מכן, כאשר יתחילו העבודות המסילתיות הוא ייסגר. החלק הדרומי של אלנבי, כאן התנאי שהציבה העירייה לנ.ת.ע שהחלק הזה, שקינג ג'ורג' ודרומה, עד רחוב לוינסקי-העלייה, ככר המושבות וקצת דרומה, ייסגר רק כשיתחיל לפעול הקו האדום, ולכן זה מתוכנן כרגע לקרות בנובמבר. זאת אומרת, לצד הקושי של סגירת אלנבי בחלק המרכזי שלו תהיה לנו גם איזושהי בשורה והקלה –בהתחלת עבודת הקו האדום. אתם רואים כאן את המקטעים, אתם רואים למטה דוגמא, הדמיה איך ייראו. אתם רואים כאן את רחוב יהודה הלוי חוצה את רחוב אלנבי, בצד שמאל למטה בתמונה יש כניסה של תחנת קו אדום שכבר קיימת, אם יצא לכם לעבור שם, ותחנה של קו סגול שתאפשר מעברים והחלפות בין האמצעים, כמו שראינו קודם. באופן בסיסי, רחוב אלנבי-ברגע שייסגר לתנועה לא יחזור למעשה לנסיעת כלי רכב. יהיה בו שביל אופניים דו סטרי וכניסת רכב חירום ותפעול, יש שם רוחב שהוא פחות מנתיב ברוב המקומות, וזה המצב הסופי של הרחוב.

כאן יש עוד קצת פרטים-מה קורה ואיך. המצגת לרשותכם, לא נלאה אתכם כרגע- מתי נסגר, איך נסגר, מהן ההתניות, איך זה נראה בשלבי הביצוע. כמובן שלכל מי שגר קרוב, כל פרט כזה הוא עולם ומלואו ויש לו השפעה גדולה עליו, על חייו ועל אורחות חייו.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 27 -

נושא שהוא ייחודי אולי לאלנבי בתוך העבודות, בשונה ממקומות אחרים, שכאן, בגלל הסגירה, למעשה יש הכרח להוציא את קווי התחבורה הציבורית מאלנבי, והדבר הזה יחייב היערכויות והסטות שנראה כאן רק באופן כללי. הסגירה של אלנבי למעשה תעביר את רוב הקווים לרחוב רוטשילד , לכיוון צפון, לרחוב יהודה הלוי לדרום, וחיבור שלהם מחדש לרחוב המלך ג'ורג'

ולדיזנגוף דרך רחוב בן ציון, וגם חיבור למסוף הכרמלית דרך צירים שנמצאים ממערב ויצטרכו לתת את החיבורים אל מסוף הכרמלית, דרך רחוב הרצל, דרך רחוב נחלת בנימין, דרך רחוב יהודה הלוי ודרך יפו. אז יש לנו כאן למעשה מערכת חדשה שהיא צפויה לעשות שינויים רבים והיא תיקרה לקראת סוף השנה, עם הסגירה של רחוב אלנבי.

אנחנו קרובים לסיום ואנחנו מתקדמים מרחוב אלנבי לרחוב לוינסקי. רחוב לוינסקי, הזכרנו קודם את התחנה בפינה עם רחוב הר ציון. יש לנו גם פרויקט גדול כרגע שהוא בביצוע, של גשר לקו סגול על רחוב ההגנה, גשר ההגנה. הגשר הזה נבנה מצפון, הוא נמצא כרגע במהלך של עבודות, אתם יכולים לראות כאן תמונה למעלה, זה מבט מצפון, שם נבנה גשר חדש, מה שאני מראה כאן בכחול זה גשר חדש, עם תחנת רכבת קלה ועם רציפים, שיתחבר לתחנת ההגנה. בעתיד גם יגיע לתחנת ההגנה קו מטרו ויהיה כאן למעשה חיבור גם של מטרו וגם של רכבת ישראל, והרוחביים כאן הם מאוד מאוד צרים.

כאן אני עובר לרחוב ההגנה, שבו מתאפשרת רכבת במרכז, אבל לצידה יש רק נתיב נסיעה אחד ולידו יש אופניים. המדרכות גם היום הן לא מאוד רחבות ,למעשה זה אילוץ קיים. העבודות האלה ברוחב הזה גם משפיעות מאוד על התושבים, על הגידור ועל החיים מכאן למעשה ועד הפעלת הקו.

המקטע הבא הוא מקטע בדרך ההגנה. מקטע חדש, דרך שלא הייתה, הייתה למעשה תפוסה על ידי מבנים, ולפני חודשיים נ.ת.ע השלימה את הפינויים. היה לזה כמובן הד תקשורתי רחב. אתם רואים כאן את הטרקטור. אתם יכולים לראות כאן למעלה בתכנית את החתך-איך ייראה. נקבל את רחוב ההגנה עד דרך הטייסים, עד פארק וולפסון, יחבר למעשה את כפר שלם ואת התקווה בציר אחד רציף שיהיה בו נתיב נסיעה, שביל אופניים ומדרכות חדשות עם רכבת במרכז. החלק הזה-הסתיים הפינוי שלו, הוא יתחיל ביצוע בקיץ הקרוב, צפי שזה יתחיל בספטמבר הקרוב והוא יימשך כשנה.

מכאן למעשה אנחנו מגיעים לקטע האחרון, לפני שהקו הסגול יוצא מתוך העיר ונכנס לרמת גן ולגבעתיים, כשהוא מגיע לדרך השלום, וזה עבודות שאמנם נ.ת.ע מינו כאן קבלן אבל הוא עדיין לא התחיל לעבוד, זה יקרה בחודש יוני, במאי או ביוני, והוא יבצע את העבודות עד היציאה מתחום העיר. אתם יכולים לראות כאן איך תיראה דרך השלום, עם שלושה נתיבים, נתיב תחבורה ועוד שני נתיבים ורכבת במרכז.

זהו. זה ככה סקירה על מה אנחנו עוברים ומה צפוי לנו בשנים הקרובות, ואנחנו לרשותכם לשאלות.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 28 -

עירית, יורם, אם פספסתי משהו אז כמובן תשלימו.

מר נחום:

כתבתי לך בווטסאפ שאתה אלוף. הצגת את זה מצוין.

מר אופיר כהן:

כן. הצגת את זה מאוד יפה. באמת, מורכב מאוד חגי, עם הרבה מאוד שינויים בתנועה.

גב' ברנד פרנק:

אני רוצה.

גב' להבי:

אני אומר כמה דברים, ברשותכם. בסדר?

אני אומר ככה:

קודם כל חגי באמת תאר נאמנה את מה שקורה בעיר מבחינת עבודת צוות. יש לנו פה עבודת צוות יוצאת מן הכלל, שבאמת מעמידה את תל-אביב יפו בחזית הפרויקט כעירייה מובילה. אמנם חלק גדול מהתכנון נגמר בטח טרום זמני, בטח טרום זמנם של חלקנו, באמת חלק מהפרויקט הוא בבחינת אילוץ. אבל גם במציאות שבה אנחנו חיים תחת אילוצים אנחנו יצרנו שיפורים מאוד מאוד גדולים. אני אתן כדוגמא את המתחם של עתידים שחגי דיבר עליו. היו לא מעט פגישות אצל מנכ"ל העירייה כדי לחבר בין תחנת רכבת ישראל לבין תחנת הרכבת הקלה, לבין האוניברסיטה.

זה לא היה חלק מהתכנית , והיה פה מאמץ מאוד גדול להביא את משרד התחבורה שיביא את כל הגורמים, שכל אחד אמר – זה לא אני, זה הם, לשבת ביחד כדי לייצר לנו חיבוריות. ובאמת גדולתה של העירייה הזאת שיש לה צוות מקצועי מאוד טוב, שמצליח לאתגר את המשרד ולדרוש פתרונות ברמה יותר גבוהה מכפי שהתכוונו לתת לנו.

אז זה בכיוון של השיפורים התשתיתיים הגדולים שעשינו, אבל יש לנו עוד דברים, כמו להתייחס למייל האחרון שאנחנו עובדים על זה בצורה מאוד יסודית, ולא סתם רואים שתל-אביב לוקחת את האחריות על המרחב של התחנות, מפני שאנחנו לא כובלים את עצמנו לתחום הקו הכחול של התכניות, מסתכלים מעבר לזה, וזה למשל פרויקט שדרת הקריה, שאולי המנוע או המניע הראשון שלו היה תחנות הרכבת לאורך הציר, אבל בסופו של דבר נלקחה פה החלטה מאוד אמיצה על ידי הנהלת העיר, להקציב תקציבים שהם פי 3 ממה שהיה מתוכנן, כדי להגיע לתוצר שיכבד את העיר שלנו ויחולל שינוי בכל המרחב.

ובסוף אני אגיד משהו על הסטת התחב"צ. יש חלק מההסטה שהיא קבועה ושהמחיר שלה יהיה מאוד כבד, כמו המחיר של הסטת תחבורה מאלנבי. זה לא ברור מאליו שתחבורה תכנס לרחובות צדדיים, להרצל, ליהודה הלוי, לרוטשילד. מצד אחד זה יוצר חורי שירות, מקומות שהתרגלו עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 29 -

לקבל שירות תחבורתי טוב, מיטבי, כמו צפון כרם התימנים, ופתאום יהיה להם חור שירות, ואנחנו צריכים לפתור את זה באמצעות יצירת איזשהו פתרון של היסעים מסוג אחר, ומצד שני זה מסיט את התחבורה הציבורית לרחובו כמו הרצל, יהודה הלוי וגורם לתושבים שרגילים בעקרון שלא לחיות ליד עומס של תחבורה ציבורית, להרגיש מצוקה מהעניין הזה. המצוקות לאורך תקופת העבודות הן מצוקות מאוד גדולות, הן לא מצוקות פשוטות, הן מצוקות של גריעת חנייה, הן מצוקות של שינוי הסדרי תנועה, הן מצוקות של הגעה ברגל למגדל המאה, הן מצוקות של נסיעה בטוחה באופניים, הן מצוקות של תחנת אוטובוס שזזה ואף אחד לא יודע בהתחלה לאן היא זזה, או חניון שנסגר, באמת מצוקות גדולות. וכל יום אנחנו נתקלים באיזשהו אזור שמתעורר עם כעס כלפינו או עם דרישה להסדרים כאלה ואחרים.

אני חושבת שהאתגר הגדול שלנו כהנהלת העירייה בתקופה הזאת זה להבין שבאמת יש פה צוות שעושה את המכסימום, יש פה עירייה עם אנשי מקצוע שמובילים ונותנים את הפתרונות הכי טובים שאפשר. אנחנו לא יודעים הכל, אנחנו לא חפים מטעויות, אנחנו משתפרים לאורך הדרך, אבל באמת באמת באמת נעשה פה מאמץ לתת מענה מכסימלי למה שאפשר לטובת המשך החיים בעיר. והצורך באמת של כולנו זה לתמוך בדבר הזה, לתת לו יד למרות הקושי, ולא ללבות אש אלא באמת לומר שתל-אביב צועדת לעתיד שבו ההתניידות תהיה אלטרנטיבית, תתאפשר התניידות אלטרנטיבית, מי שירצה יוכל לבחור שלא לקחת את זה, תתאפשר התניידות אלטרנטיבית, ואני באופן אישי מאמינה שזה יוציא אותנו ראשונים מהפקק יחסית לכל הרשויות האחרות וישאיר אותנו בירה כלכלית, תרבותית, חברתית של המטרופולין, אם לא של המדינה.

אז ממש סבלנות, זה מה שאני אומרת לחברים, וכשיש בעיות אני באמת אומרת שיש פה צוות, אפילו שלפעמים הצוות שומע ממני מילים אחרות, באמת הפורום הזה ראוי לתת את כל המילים הטובות לעיריית תל-אביב- שיש לה יחידות שמובילות את התכנית ואת התכנון ולא רק נגררות אחרי משרד התחבורה, אלא למרות האילוצים מכתיבות חלק מהדברים.

מר אופיר כהן:

מיטל, אני רק רוצה להתפרץ ולחזק את ידיך במובן של ספיקות. אנחנו בעיר עם עוצמות בנייה כל כך גדולות שמתוכננות כמו אצלנו בעיר ובמרכזי התעסוקה הגדולים, הפתרונות של מערכת הסעת המונים, 700,000-800,000 אנשים שיכולים לנסוע ביום על רצועות הרכבת הקלה, זה בהחלט קפיצת מדרגה אדירה. זה לא לשמר רמת שירות, אנחנו עושים קפיצת מדרגה משמעותית בנגישות לתוך תל-אביב יפו. תושב בני ברק, תושב רמת גן, חולון, בת ים, פתח תקווה, רמת השרון, הרצליה, בקעת אונו יוכלו להנות מרמת שירות אחרת לגמרי לתוך העיר תל-אביב יפו, ובזה באמת חוזקנו. אנחנו נהיה בתוך כמה שנים מרכז אטרקטיבי בהרבה לעומת המצב היום מבחינת נגישות לכל אזורי התעסוקה שלנו, ואני חושב שעוצמות הבנייה שמקודמות בתב"עות השונות וגם רואים אותן בשטח במגדלים, יקבלו מענה נהדר מערכת הסעת ההמונים שבדרך.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 30 -

גב' ברנד פרנק:

אני רוצה רגע להתייחס. אפשר להתייחס?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בבקשה.

גב' ברנד פרנק:

אני רוצה להגיד מצד אחד באמת תודה לצוות שעובד ועושה את הדברים, בהחלט . אני חושבת שזה חשוב. מה שאני הולכת להגיד עכשיו לא בא ומייתר את הנושא שזה חשוב , אבל אני חושבת שרגע, באמת בפורום הזה כן צריך להתייחס רגע למה שקורה במרכז העיר, לפחות במרכז העיר אני חושבת שהבעיה באה לידי ביטוי אולי בצורה, בעוצמות המאוד מאוד חריפות שלה, בצורה מאוד ברורה. ולהסתכל לזה רגע בעיניים ולהגיד את הדברים כדי שבאמת נחשוב מה עושים ואיך מתכללים את כל מה שקורה בעיר.

אני יכולה להגיד לכם שבמיוחד בחודשיים האחרונים, מהחוויה שלי כתושבת מרכז העיר 51 שנים, מצב התחבורה הוא בלתי נסבל פלוס פלוס פלוס. מעבר לזה של מצב התחבורה, ושוב אני מדגישה- זה הפורום שלנו, אני מרגישה ומשקפת גם דעה של תושבים וגם בכלל את ההתנהלות, שגם חופש התנועה נגזל, גם חופש ההליכה נגזל, העיר היא אתר בנייה אחד גדול – גם של בנייה של תמ"א, גם של רק"ל, גם של שבילי אופניים, גם של תשתיות. אנחנו באים ומשחקים באמת ממקום, אני אומרת את זה עם הרבה מאוד כאב, שאיכות החיים של התושבים שחיים פה נפגעה בצורה משמעותית ומהותית, הרבה מעבר לכל מה שאנחנו, ואני אומרת לכם את זה בהרבה מאוד כאב. אני אומרת לכם, אני חיה בעיר הזאת, אני אוהבת אותה, והיא הפכה להיות בלתי נסבלת.

אנחנו צריכים לראות, אני חושבת שכאשר אנחנו מציגים פרויקט כל כך חשוב, וכמי שמיטל אומרת ואמרו פה גם, אני יודעת שבאמת, גם יורם פה , מי שאני אתם בקשר, גם חגי, כולם, עובדים פה סביב השעון בניסיון לגרום לדברים לקרות , ויותר מהר ובכלל, אבל בסופו של דבר כשאנחנו הולכים בעיר ואנחנו רואים את בן יהודה לצורך העניין, כי על זה הערתי, או לא משנה מה, עומד ולא קורה בו כלום, ואני עוברת בו פעמיים ביום, ולא רואים בו- לא טרקטורים ולא תכונת עבודה ולא שום דבר כזה, אז אני חושבת שאנחנו כעיריית תל-אביב יפו, יש לנו אולי, ופה אולי רון-ראש העיר יתקן אותי או בכלל, אנחנו צריכים לעשות איזשהו מהלך של רגע- פוס משחק. פוס משחק , תתיישרו, תכניסו את העיר שלנו לאיזשהו מהלך של עבודות שאני לא אראה את האופק בעוד 7 או 8 שנים. אנחנו גומרים את העיר הזאת, אנחנו פוגעים באיכות החיים של התושבים.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 31 -

מר הראל:

מה זה פוס? ציפי? תסבירי.

גב' ברנד פרנק:

שנייה רגע, אני רוצה להתייחס לכך, אני חיה את זה, אני כואבת את זה יום-יום שעה שעה אסף.

מר הראל:

מה זה פוס?

גב' ברנד פרנק:

הפתרון של קורקינט חשמלי לא עוזר לאשה, בת .51

מר הראל:

ציפי.

גב' ברנד פרנק:

אסף, אני מדברת.

גב' להבי:

כולנו כואבים, כל תלונה מכאיבה לנו, לכולנו, במיוחד לי.

גב' ברנד פרנק:

שנייה , מיטל אני מדברת.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע, רגע, רגע, עכשיו ציפי מדברת.

גב' ברנד פרנק:

אני מדברת.

הפתרון של קורקינט חשמלי הוא לא רלבנטי לאשה בת ,51 גם שאני ספורטאית ועושה ספורט ושוחה כל יום. תסתכלו למציאות בעיניים. הפתרונות של אופניים הם חלקיים, הם מצוינים, הם יובילו את העיר למקום אחד, הם ידירו אנשים מבוגרים להישאר בבית. צריך להסתכל על המציאות הזו בעיניים וצריך לתכלל את הכל ביחד. ואני מנסה להגיד את זה, ואני אומרת את זה כבר פה חודשים, ומנסה כל הזמן להגיד, ואני אומרת את זה באמת בכאב כי אני חיה את בעיית עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 32 -

התחבורה של העיר מ-06.15 בבוקר-כשאני צריכה להוציא ילדה לבית ספר מרחוב דוד המלך ל-

א.ד. גורדון ואין קו ,55 ואין יותר דרך ממזרח למערב. במרכז העיר אני מדברת, אין כלום. אין תחבורה ציבורית ואין שבילי הליכה בטוחים, והכל זה פקק גדול, ואתה לא יודע אם ארלוזורוב נסגור מה החלופה שלך לנסוע. ואין לך שום דרך, אין לך דרך. אמרתי לכם, שללנו את חופש התנועה מהציבור, שללנו את חופש ההליכה מהציבור ושללנו את החופש להתנייד ולחיות פה, אנחנו חיים באתר בנייה.

ומה שצריך לעשות זה לקחת את כל העבודות שעובדים פה עכשיו ביחד ולעשות מצגת של הרק"ל לצד מצגת התשתיות, לצד מצגת התמ"א ולהראות לראש העיר כל יום במסך אלקטרוני מצויד היטב-איפה העיר הזאת סתומה ואיפה החלופות שאנחנו יכולים לשים. כי אף אחד לא יודע כלום, ואף אחד גם לא יודע לתכלל שום דבר, וזאת המציאות היום. אז אפשר לבוא ולהסתכל על המציאות של עוד 7 שנים קדימה או לא משנה מה, אבל בינתיים? מה אתנו בינתיים? מה אתנו?

מה עם התושבים שחיים פה בינתיים? מה אתנו, עם כולנו בינתיים? וצריך לבוא ולתכלל את זה.

ואם המדינה לא מסוגלת לעמוד בחוזים שלה אז אנחנו עושים פוס משחק, אם צריך, גם אם אנחנו לא יכולים משפטית. לרון חולדאי יש מספיק כוח לעשות פוס-משחק, ולעצור רגע את זה ולסדר את העיר. כי מה שקורה כרגע הוא בלתי נסבל. תעלו יום אחד רחפן לאוויר. אני בא לי שעיריית תל-אביב, איתן, תעלה רחפן לאוויר- שיצלם לך בזמן אמת מה קורה בעיר בכל נקודה. ואתם תראו שמהירקון עד אלנבי ויותר מזה העיר לא זזה, עומדת, תקועה אף אחד לא יודע לאן לנסוע, מאיפה לנסוע, אף אחד לא מסוגל לחנות היום, לא ליד הים ולא באף מקום. ואנשים מבוגרים לא מסוגלים להתנהל.

אז זאת המציאות ובזה צריך לטפל, וצריך לתכלל את הכל ביחד ולמצוא את הדרך של לתכלל את זה. כי אין פה איכות חיים יותר, זה נגזל מהתושבים. אז אני מבינה, אנחנו כולנו רוצים, גם אני רוצה תחבורה ירוקה ומאמינה בערכים הירוקים ובאיכות סביבה, ובפיתוח הכלכלי של תל-אביב יפו, אני מאמינה בכל מהתחלה ועד הסוף. ואני חושבת שהיום, עם כל הצוות המקצועי המעולה הזה, צריך לנהל את זה בצורה שאנשים יוכלו פה גם לחיות.

זהו. זה מה שיש לי להגיד. אני מצטערת שהיתי כל כך אמוציונאלית, כמו שאמרתי לכם- אני חיה את זה מ-06.15 בבוקר עד 22.00 בלילה, את בעיות התחבורה, ההתניידות וההליכה של העיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תודה רבה.

תודה רבה ציפי , הבעת את דעתך בכאב, קיבלנו, שמענו.

מי עוד רוצה לדבר?

מר אלקבץ:

אני רוצה לדבר רון.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 33 -

בהמשך לאמירות של, גם מיטל וגם של ציפי, נעשית כאן עבודה אדירה וזה מעורר כבוד שהדבר הזה בעיר.

אני רוצה להזכיר לעצמנו משהו ברמה המדינתית. אני רוצה רק לציין שב-2006 התחילו לתכנן את הקו בירושלים, הוא התחיל לפעול ב-,2011 ואצלנו זה יהיה אחרי 13 שנה. תראו איזה פשלה ברמה המדינתית, שזה מטורף. איבדנו עשור פלוס ברמה של המדינה.

אני אומר את זה דווקא בראיה של המטרו קדימה, שלא יהיה מצב שיש לנו עכשיו עשור או שנים רבות קשות לפנינו, וגם שהמטרו יימשך עוד איזה עשור וישים את העיר ב-20 שנה של טירוף.

צריך לראות לפחות את הלקחים האלה, ואני אומר, זה ברמה המדינתית, ברמה הגבוהה יותר, האסטרטגית ממש של המדינה, שהמטרו לא יהיה המשך רע מאוד של לאבד עוד הרבה שנים בין לבין.

אני רוצה להגיד רק משהו אחד שבדקתי אותו לעומק, חלק מהנוכחים פה-אני בדקתי אותו אתם, וזה בהמשך למה שציפי אמרה, וזו הבקשה שלי ראש העיר. יצא לי לנהל באמת פרויקטים ענקיים-ענקיים במדינה, ואני חושב שאתגר התיאום בין האגפים השונים, בין המינהלים השונים, המצוינים כל אחד כשלעצמם, הוא אדיר. התחדשות עירונית זה דבר שאני עוסק בו כל יום. אני לא חושב, אני יודע שהתיאום בין מינהל הנדסה, התחבורה והתשתיות הוא דבר שצריך לנהל אותו ברמה היותר הדוקה. אני אומר את זה, לא שאני חושב מה שאני אומר, אני יודע מה שאני אומר, ובדקתי כבר. ואני חושב שיש כאן צורך לנהל את זה ברמה של מנכ"ל העירייה, בשנים הקרובות, מעת לעת, פעם בחודש, שתמונת המצב תהיה ברורה ושיהיה סינכרון לדברים, כדי שנפחית את הפגיעה בתושבים. אלמנט הסינכרון בין מינהלים כל כך גדולים וחזקים שכל אחד מהם מונה מאות אנשים- תחבורה, הנדסה ותשתיות, במגה פרויקט כזה הוא אתגר אדיר. אני חושב שניכר בחלק מהמקומות שאפשר וחשוב לעשות את זה בצורה מיטבית. אני אומר את זה עם הרבה הערכה ולא בציניות , ואני גם יודע כמה לוקח תשומות לחבר בין אגפים שונים, אבל אם מישהו אחד לא ינהל את זה אז זה יהיה פחות טוב.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, שאני ממש ממש מקווה, אני לא יודע להגיד שום דבר על זה עכשיו, שרחובות כמו אלנבי, בן יהודה וכו' וכו' וכו', בסוף יישארו עם נתיב אחד לרכב פרטי, שיהיה בהם חיים. אני ממש לא בטוח. אני לא בטוח. שיהיה בהם מסחר , יהיו אופניים, יהיו אנשים שילכו, אני לא בטוח שברחובות האלה- תהיה בהם ספיקה. הלוואי שאני טועה, אני אומר את זה ממש בשיא הרצינות, אני מקווה שיהיו בהם חיים בעתיד, ולפחות של העשור הקרוב.

בלי קשר, זה פרויקט מפואר ואני חושב שממש ממש, אני ממש מחכה לראות אותו עובד ופועל, כמו בכל עיר גדולה, ויישר כוח לכל מי שגם הציג וגם עושה.

זהו.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 34 -

גב' להבי:

מותר לי להוסיף משהו אדוני ראש העיר, בעקבות השמיעה של הדברים? בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בבקשה.

גב' להבי:

רציתי לומר שבאמת ההערות הן כולן במקום, גם של ציפי וגם של רועי.

והדברים האלה- יש מפה שמתכללת את עבודות ההתחדשות העירונית , ואת התמ"א 38 , ובניית מוסדות חינוך, ובניית הרכבת. ויורם נחום- שהוא בעצם מתאם התכנון ומתכלל התכנון, גם של פרויקטי בנייה פרטיים וגם של עבודות התשתית, יצר מפה כזאת שמראה לנו את העומסים. חלק מההחלטה שלנו בתקופה האחרונה שלא לעשות, נניח חלק משבילי האופניים שהיו בתכנית העבודה זה מפני שראינו שיש במקומות מסוימים עומסים כבדים ואנחנו מתחשבים בזה. יתרה מזאת, רק בשבוע שעבר התקבלה החלטה שלא לתת בשלב הזה לנ.ת.ע להיכנס לאלנבי. וכי למה?

מפני שבדיוק מה שציפי תארה. המקומות האלה שאין בהם כלי אחד לרפואה שעובד. המעקב שלנו, הקמנו יחידת פיקוח שמפקחת על נ.ת.ע, ועדיין אנחנו רואים שהם לא עומדים בקצב. אז אנחנו אמרנו- עד שהקו האדום של הרכבת הקלה, הראשון לא יתחיל לעבוד, אז אלנבי- בשביל הקו הסגול לא ייסגר, כי המשמעות של הסגירה של אלנבי היא באמת אקוטית.

אז יש פה כלים משולבים שאנחנו כל הזמן מנסים לשים לב אליהם. זה מאוד לא פשוט.

אם כן אפשר ללמוד מהפרויקט הזה משהו זה לקח ומסקנות-גם לקראת העבודה על המטרו, שאנחנו צריכים להבין את השלביות ואנחנו צריכים להבין את ההשפעה. שאנחנו צריכים לראות את זה בקורלציה לבנייה שתיעשה מסביב לתחנות ומסביב למטרו, ובאמת לקחת את כל הדברים האלה בחשבון ולהסיק מסקנות מקו אחד לקו שני ומהקווים –שלושתם- לכיוון המטרו, כדי שבאמת נייצר דברים יותר נכון. וכל זה, עם יותר חמלה שאנחנו מגייסים ומאמצים-גם לנושא החנייה עכשיו ברובע 3 וכל מיני דברים כאלה, כדי באמת לאפשר את תקופת הביניים שתהיה יותר נסבלת לתושבים שגרים בלב של האזור.

גב' ברנד פרנק:

איזה חמלה? איזה חנייה?

גב' להבי:

אנחנו עושים סיורים כדי, איך אמר רון באחת הישיבות, גם אם נמצא עוד 3 מקומות חנייה וזה יעזור למישהו אז אנחנו בעד. עושים את המאמץ.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 35 -

גב' ברנד פרנק:

שנפתח את אתרים בינתיים. לא חסרות אופציות. לא חשוב ,זה דיון אחר. אנחנו נפתח את אתרים. שאלי לוי יקבל הוראה עכשיו לפתוח את אתרים ולא משנה מה. נכון, יש שם יזם גרידי וניצבא על הפנים, וזה הדבר הכי גרוע שאנחנו רוצים, אבל אין אף חנייה ואין נגישות לאנשים בני 86 שמתחננים להגיע לחוף הים.

לתת לכם עוד פתרונות? יש הרבה פתרונות על השולחן. יש פתרונות.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הפתרון היה לא להביא אותו כמתנגד לכל הפרויקט, כדי שיקנה את כל הסיפור ויביא את זה למחירים של 300 שח'.

גב' ברנד פרנק:

אף אחד לא הביא אותו, העירייה קיבלה תקבול גדול מאוד, יש בעיה של רובע ,3

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הבנתי.

גב' ברנד פרנק:

ולבוא ולהדיר כל כך הרבה אנשים מבוגרים, אנחנו יכולים איך שהוא לתת את הפתרון ולא לתת זכויות.

ולא חשוב, בוא נעזוב את הדיון הזה, אף אחד לא הביא אותו, הוא בא לבד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה שאת חוזרת על זה- "לא חשוב", בוא נעזוב את הדיון הזה, כאילו אף אחד אחר לא מבין..

גב' ברנד פרנק:

לא, לא, אני מדברת על אתרים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, כאילו את היחידה שמביאה את בעיית האנשים המבוגרים בעיר.

גב' ברנד פרנק:

לא.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 36 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

או את בעיית החנייה.

גב' ברנד פרנק:

ממש לא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

או את בעיית התחבורה, וזה נורא ואיום בעיר תל-אביב יפו. מדוע? אני לא מבין, לא מצליח להבין, אם כל כך נורא, למה לא עוזבים אותה אלא רוצים לחיות בה. לכן צריך פרופורציות בחיים. ואני ממש מודה לקב"ה שנתן לי את האפשרות להיות מנהיגה של העיר הזאת בעידן דווקא הזה. כי אילו היינו ממשיכים עם הקו הזה שאת הצגת עכשיו לא הייתה פה רכבת קלה לעולם.

גב' ברנד פרנק:

לא נכון, לא נכון, לא אמרתי את זה לרגע. אני אמרתי שצריך לנהל את סך כל הדברים שקורים במקביל, כדי שתהיה תנועה בעיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל את אמרת את שלך ועכשיו אני אומר,

גב' ברנד פרנק:

נכון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ואומר את הדבר הבא:

אפשר לחשוב שאני מנהל את הפרויקט הזה. אני לא מנהל אותו. מי שמנהל אותו זו מדינת ישראל. ובמדינת ישראל אני צריך לחיות עם מגבלות של מדינת ישראל. אפשר לרצות שיפתחו אתר ויעבדו בו 24 שעות ביממה, 365 ימים. אלא מאי? במדינת ישראל, עם כל הכבוד, יש למשל חברת החשמל. יכולתה של חברת החשמל לא התארגנה כדי לעמוד בצרכים של פיתוח של רכבת קלה, ועם זה אני מתמודד היום למשל. ולכן, לא כל מה שאני רוצה קיים, ואני יכול לקיים 100 דיונים ולא אצליח להביא לידי כך שדברים יתבצעו כמו שאני רוצה.

ולבוא להגיד- רון חולדאי- תעצור את העבודות , זה לעכב את העבודות.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 37 -

גב' ברנד פרנק:

תסדר, לא תעצור.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תעכב את העבודות. אז במקום שבו אני יכול לבוא אל נ.ת.ע ולהגיד להם- חבר'ה, אל תתחילו לעבוד באלנבי עד שהקו האדום לא יתחיל לעבוד, שם אני עושה את זה. אבל אני מפעיל את שיקול הדעת על היחסיות בין הסבל של תושבים לבין הצורך לסיים את הפרויקט.

ואפשר להיות במצב, כמו ערים אחרות, שכאשר ייגמר הפרויקט המרחב הציבורי שלהם לא ישתנה, ואפשר להיות עיריית תל-אביב יפו- שהכינה את עצמה מבעוד מועד, ומיד כשהתחילו את העבודות שמה צוות עירוני שהצטרף לתוך העבודות ולאיך שהן מתמלאות, כדי שהוא יקרה. כי בעיות יש כל הזמן, והייתי רוצה עולם אחר, משופר. ואם לא מאמינים שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לשפר, לפתור ולמצוא פתרונות אד הוק, פה ושם וכן הלאה וכן הלאה, כולל העובדה שאני עם משרד האוצר בריב גדול על כך, שאני אומר להם שחברת החשמל צריכה להקים אגף מיוחד שיטפל אך ורק בפרויקטים של הרכבת הקלה והמטרו העתידי, כי בלי זה זה פשוט לא יקרה. ומצד שני לאפשר את העבודה כדי שלא יקרה לי מה שקרה עם שרת תחבורה שהודיע שהיא לא מפנה את החבר'ה בכפר שלם וגרמה לעיכוב של שנה. אז אפשר להגיד- זה בסדר גמור, ואני חושב שכאשר מדובר בפרויקט כזה צריך להתגבר על כל השיקולים הפוליטיים ועל כל הדברים הקטנים-כאלה ואחרים, כאשר אתה מגיע למסקנה שאין לך פתרון אבל צריך לקדם את הפרויקט.

ואני חושב שלבוא בצורה שבה את התבטאת, ואם את מתבטאת מול אזרחים בעיר הזאת-שהעיר הזאת עכשיו בלתי נסבלת ותקועה, דבר שהוא גם לא מדויק... דרך אגב, אפשר להגיע למשרדי ולהעלות נקודות לשיפור ולייעול תמיד. תמיד. כל יום וכל שעה.

גב' ברנד פרנק:

אני מעלה כל הזמן.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני לא יודע למי העלית. לא אלי.

עזבי. אני מכיר בעיות, אלי מגיעות הרבה בעיות, יותר מאשר אליך. גם על איפה תקוע וגם על איפה לא תקוע. בסוף זה מגיע אלי יותר מאשר אליך.

ולכן, אני מכיר במצוקה בעיר הזאת, אני מכיר את המצוקה, ואני חושב שיש מצוקה, והמצוקה קיימת, וקיימת וצריך לחיות אתה. ואני חושב שאם מדובר בבן אדם שיש לו מצוקה מסוימת, אני אגיד את זה, של כזאת או אחרת, לפעמים בן אדם יכול לעבור דירה ממקום אחד למקום אחר, עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 38 -

לעומת הצורך שיהיה קו רכבת קלה ובזמן. וזה בדיוק הסיפור איך מתייחסים לנושאים מהסוג הזה. וזה לא סתם שמנכ"ל נ.ת.ע בראיון מסוים אמר- אם הפרויקט הזה קורה הוא קורה בגלל עיריית תל-אביב. כי מתחילת הדרך הצטרפנו לפרויקט בלב פתוח ובנפש חפצה, עם ההבנה שבלעדינו זה גם לא יקרה.

ולכן צריך לראות שמי שמסתכל על 6 שנים קדימה, על עיר שיש בה 64 תחנות רכבת, שבמרחק של כמה מאות מטרים מכל בית בעיר הזאת יש תחנת רכבת שאתה אפשר להגיע לכל מקום בעיר, אז גם לא תהיה בעיה ברחוב אלנבי שלא ייסע רכב פרטי או רכב ציבורי. תיסע רכבת שמובילה הרבה יותר מכל האוטובוסים שנוסעים בו היום ועושים עשן.

ואז אפשר להבין גם איך תיראה העיר, גם על איכות החיים, גם על העובדה שהעיר מנצחת מבחינת היותה המרכז המטרופוליני של המטרופולין הזה, וזאת עיר חדשה. אם העיר הזאת הייתה במצב תשתיתי כמו שהייתה לפני 25 שנה, עיר מוזנחת, ננטשת, היא הגיעה למצב של עיר שרוצים לחיות בה, ואז הגיע הפיצוץ התחבורתי שגרם להאצת התהליך. אנחנו נמצאים בתקופת מעבר שתיקח כמה שנים אבל כבר בסוף השנה הזאת, כאשר הרכבת הקלה תפעל בקו מבת ים לפתח תקווה, העיר תראה שינוי מבחינת היכולת להגיע אליה ולהתנייע בה. מפני שיהיו הרבה מאוד אנשים שכדי להגיע לתל-אביב, במקום לנסוע ברכב הפרטי , בין אם זה פתח תקווה ובין אם זה בת ים ולאורך הקווים, ייסעו ברכבת ולא בדברים אחרים. עדיין לא השינוי הגדול, הנדרש ושיקרה לכשיושלמו שלושת הקווים.

כל הסיפור של מטרו יבוא, ורק לאחרונה, ודרך אגב בנייתו של מטרו –שעיקר העבודה בו היא דרך מנהרות נחפרות ולא אתרי התחנות, בסה"כ כל המטרו בעיר תל-אביב יפו ייצר 19 מוקדי עבודה בתחנות, כי בעיר תל-אביב יפו למיטב זכרוני, הכרתי והבנתי יהיו 19 תחנות של מטרו. ולכן היקף ההפרעה של המטרו יהיה בסדר גודל אחר, ואת זה צריך להבין.

ציפי, כל מה שאמרת נלקח ברצינות, בהתחשבנות , בהבנה שצריך לטפל בו. אנחנו מקשיבים ומאזינים לכל אחד על מכלול בעיותיו. אבל אם אני צריך להכריע לפני שנה וחצי, כאפשר היה לפנות את התושבים בכפר שלם, שממילא פונו, הרי זה ביזיון בלתי רגיל של התנהלות של מדינה שעיכבה את הפינוי. הוא לא היה קל, הוא היה קשה, הוא היה מלווה בכאבים, אבל יש דבר שנקרא לעמוד כסלע איתן כדי להביא לפרויקטים, כדי שיסתיימו, למרות הכאב ולמרות הצרות.

והתפקיד שלנו כמנהיגי ציבור הוא מצד אחד לייצג את הציבור בזה שמעלים את הבעיות, כדי שכל מי שעוסק במלאכה ינסה להקל, ומצד שני לתת את חופש הפעולה למי שעושה ממילא בתנאים מאוד קשים, עם הקשיים והבעיות שקורות גם בערים אחרות, עם כל מיני ראשי ערים שתמיד קופץ להם הפיוז , והם עוצרים, כמו שאת אומרת, עוצרים ומעלים בעיה. אז בסוף אומרים-

חבר'ה תעזבו אותנו, אתם לא מעניינים אותנו, אנחנו נעבוד בכוח שלנו ואנחנו נעשה את הדברים.

וכשהם ייגמרו תראי שהרחובות בערים אחרות ייראו אחרת ממי שעבד בשיתוף פעולה מלא כל הזמן.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 39 -

גב' ברנד פרנק:

רון אני מסכימה אתך. אני גם לא לוקחת לך את ה-25 שנה, נהפוך הוא, כי אני מסכימה אתך בכל מה שאתה אומר, כולל בצורך של הרכבת הקלה. אני רק תיארתי לכם מצב של חיים שהוא כמעט על סף הבלתי נסבל, שהוא מרגיש בחוסר תכנון.

בסדר, בוא לא נרחיב בזה יותר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לכן אני אומר, לכן אני אומר, אני לא מקבל את ההגדרה- על סף הבלתי נסבל. כי אני משוחח עם אנשים, נפגש.

גב' ברנד פרנק:

תבוא אלי מחר בבוקר, נעשה יום ביחד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תרשי לי, אני נפגשתי עם אנשים בעיר הזאת, אני מסתובב ברחובות, אני פוגש אנשים בבתי הספר. גם אני מבקר בבית ספר גרץ. אני מבקר שם.

גב' ברנד פרנק:

הזמנת אותי ללשכה, אני באה אליך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תקשיבי. לא כצעקתה. יש, אבל לא כצעקתה.

גב' ברנד פרנק:

לא, לא נכון, הפעם אני לא מסכימה אתך. הרבה פעמים אני מסכימה אתך, הפעם לא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מותר לך לא להסכים אתי.

גב' ברנד פרנק:

בסדר. הפעם ממש לא, אני אומרת לך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך ג' ניסן תשפ"ב )(4/4/2022

- 40 -

ומותר לי לא להסכים אתך.

גב' ברנד פרנק:

נכון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

.OK

אז לכן אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהרכבת תגיע, ואז כולם יבינו למה כששיפצנו את הבית היו דפיקות על הקיר והיה הרבה אבק, ואי אפשר היה לחיות, והיה בלתי נסבל, כי היינו צריכים לעשות כדי שיהיה לנו יותר טוב בעתיד. ובתור מי שעבר את זה כל כך הרבה פעמים בחייו, אז אני יודע גם לעמוד ולהבין בנתונים האלה.

אני קורא טוויטרים, אני קורא פייסבוק, אני רואה עיתונות, אני הכל יודע, אני רואה הפגנות, אני שומע את כולם, תאמיני לי, מצבנו , עדיין לא הגענו למקום שאת מתארת.

גב' ברנד פרנק:

לא, לא נסכים על זה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בסדר גמור.

אני מודה לכולם על ההקשבה.

אני רוצה שנבין כולנו, ואני חושב שזה היה חשוב-הדבר הזה.

דרך אגב , אסף, אני רוצה להגיד , המפגש הזה היה מאוד מאוד חשוב בהיבט של הנהלת העירייה.

תודה רבה לכולם.

גב' ברנד פרנק:

תודה.

הישיבה ננעלה

_____________

גלילה בן-חורין

מזכירת מועצה

ע' מנכ"ל העירייה