החלטות ועד ערר לענייני ארנונה - אפריל 2022
וו
תאריך | : יבניסן תשפב
12
מספר ערר: | 11:45 / 140023658
מספר ועדה: | 12439
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפ!
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
העורר/ת: שלמה בן ארי
-גב ג ד-
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר ועו"ד אמיר מורצקי
נוכחים:
העורר/ת: שלמה בן ארי
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר ועו"ד אמיר מורצקי
פרוטוקול
ב"כ המשיב: | בשנת 2017 העורר הגיש מנהלית ביחס לשני הנכסים שהיו ברשותו, כולל נכס זה
וביחס לחיובים המיוחסים לו. מפנה לפסה"ד. מדובר בחובות שנוצרו לפני 1990 שאז חדל העורר להחזיק בנכס. בשנת 1995 הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר בעניין הנכסים האלה כנגד העורר. הערכאות דנו בשני הנכסים. ניתן פס"ד בהעדר הגנה.
בשנת 1998 הוטל עיקול על חשבון הבנק והעורר ידע על הליכי הגביה. פסה"ד מתייחס גם לנכס שבנדון ולפיכך מדובר במעשה בית-דין. זאת בנוסף לטענתנו שלוועדה אין סמכות לדון בנושא שכן מדובר בחוב עבר.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : = י בניסן תשפב
12
מספר ערר: | 11:45 / 140023658
מספר ועדה: | 12439
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
העורר/ת: שלמה בן ארי
- גב ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
מדובר בטענות של העורר ביחס לחיובים שהוצאו לפני שנים רבות. ההשגה הוגשה ביחס להודעה על קיום חוב שצורפה כנספח 1 לערר. הודעה על קיום חוב איננה חיוב ארנונה ולכן לא ניתן להגיש עליה השגה ממילא לא ניתן להגיש ערר. לפיכך ומשאין לפנינו חיוב ארנונה הנושא אינו בסמכות הוועדה.
הערר ימחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.04.2022.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-977 ורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
/ ו 6 /
יו"ר: עו"ד פרי א חבר: ויינריב או 4+1 כלכלן חברה: רו'
שם הקלדנית:
מלי אורלי
לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
וו
תאריך | : = י בניסן תשפב
12
מספר ערר: | 13:05 / 140023711
מספר ועדה: | 12439
המשיב:
נוכחים:
העורר/ת:
דניניש בע"מ הברה פרטית שומ
חשבון לקוח: 10924775
מספר חוזה: 815861
כתובת הנכס: רש"י 17
דניניש בע"מ הברה פרטיה לופו
חשבון לקוח: 10924778
מספר חוזה: 815867
כתובת הנכס: רש"י 17
דניניש בע"מ חברה פרטית אטוח
חשבון לקוח: 10924771
מספר חוזה: 815860
כתובת הנכס: רש"י 17
-נ ג דד
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר
העורר/ת: דניניש בע"מ
אוריאל שפיגל
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר
פרוטוקול
העורר: לעסק יש 4 מספרי לקוח בעירייה. אחד הוא על המסעדה והיתר על נכסים אחרים שקשורים למסעדה. בשנת 2017 כשאני נכנסתי לנכס היו שני נכסים, בקומה הראשונה הייתה מסעדה ובקומה השנייה בגלריה גר מישהו בדיירות מוגנת ושילם ארנונה בנפרד. אנחנו הצלחנו להוציא את הדייר המוגן ותפסנו חזקה גם בגלריה. הגלריה מחולקת בעירייה לשני חלקים.
המספרים שלהם 56 בשטח של 32 מ"ר ו- 51 בשטח של 37 מ"ר. ויש נכס רביעי זה מחסן שנמצא בקומה של המסעדה בצד של המסעדה ויש לו דלת נפרדת מהחצר. הערר מתייחס לשני החלקים של הגלריה ולמחסן החיצוני.
ב"כ המשיב:
בפועל לא יהיה שינוי בגובה החיוב גם אם תתקבל טענת העורר שהנכסים לעיל אינם מחסנים, שכן מחסן שהוא בגודל פחות מ- 100 מ"ר מחויב בתעריף זהה למסחר.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : <> בניסן תשפב
12
מספר ערר: | 13:05 / 140023711
מספר ועדה: | 12439
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
העורר/ת: דניניש בע"מ
- -נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
לאחר שהוסבר לעורר את המשמעות של העובדה שהנכסים שבמחלוקת קטנים מ- 100 מ"ר, אנו נאלצים למחוק את הערר ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.04.2022.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
ל )06 0%
יו"ר: עו"ד פה ₪6 חבר: ויינריב או+יכלכלן ו מלי אורלי
שם הקלדנית: ענת לוי
| וזו וו
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך 1 : בניסן תשפב
12
מספר ערר: | 13:40 / 140023720
מספר ועדה: | 12439
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
העורר/ת:
מכשירי תנועה בע"מ שותף כפול מורהב 8888 מכשירי תנועה בע"מ חברה פרטית ושוא
חשבון לקוח: 10100570
מספר חוזה: 87251
כתובת הנכס: דרך בגין מנחם 74
ע"י ב"כ עו"ד: שלי יעקבי
-נ הג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר
נוכחים:
העורר/ת: מכשירי תנועה בע"מ,מכשירי תנועה בע"מ
ב"כ העורר/ת עו"ד : שלי יעקבי
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!
ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר
פרוטוקול
ב"כ העוררת: לאור האמור בכתב התשובה לערר שהובא לידיעתי אתמול, אבקש למחוק את הערר
ללא צו להוצאות.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : = י בניסן תשפב
12
מספר ערר: | 13:40 / 140023720
מספר ועדה: | 12439
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
העורר/ת: מכשירי תנועה בע"מ שותף כפול מורחב, מכשירי תנועה
-נ ג ד.
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
לבקשת העוררת הערר נמחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.04.2022.
|
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו"ר: עו"ד פרינץש\וי בר: ויינריב אודי,-5 לכלן חברה: רו"ח מל אורלי
שם הקלדנית: ענת לוי
וו
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך | : יא בניסן תשפב
2
מספר ערר: | 09:46 / 140023215
מספר ועדה: | 12436
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
המשיב:
נוכחים:
ב"כ הצדדים:
ב"כ העוררת:
ב"כ הצדדים:
העורר/ת:
בי.טי..בי. מקשרים הלוואות בישראל בע"מ הברה פרטיה 59
חשבון לקוח: 11192038
מספר חוזה: 1097116
כתובת הנכס: החרש 8
ע"י ב"כ עו"ד: שלי יעקבי
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי ועו"ד אמיר מורצקי
העורר/ת: בי.טי.בי. מקשרים הלוואות בישראל בע"מ
עו"ד רן בייליס -- יועץ המשפטי של העוררת
ב"כ העורר/ת עו"ד : שלי יעקבי
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי ועו"ד אמיר מורצקי
פרוטוקול
אין לנו מחלוקת שלהשגה שהוגשה למנהל הארנונה בתיקים אלו לא צורפו מסמכים
כלשהם מטעם העוררת.
יובהר כי הטופס שאליו מכוון המשיב הועבר למשרדנו זמן רב לאחר שהוגשה ההשגה.
אנו מתנגדים לכל התנגדות מפי השמועה, הרחבת חזית וכיוצ"ב וככל שיש לנו טענות נעלה אותן בסיכומים.
אלון אריה כץ לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ המשיב:
ת: בהתייחס לטופס שאת מציגה לי, אני זוכר שראיתי טופס כזה. לדעתי לא הגשנו את הטופס והמסמכים שמבוקשים בו. ממה שאני זוכר העברנו את הפרטים במסגרת הביקור של הפיקוח מטעם המשיב שהיה אצלגו לאחר שהגשנו את ההשגה וגם המידע עבר מבאי כוחנו.
ת: ביחס לדוח הכספי דיברנו עם הייעוץ המשפטי שלנו והעדפנו שלא להעביר את המידע כי מדובר במידע חסוי, מסחרי שלנו. אנחנו חברה פרטית ולא ציבורית והמשמעותיות של המידע יכולות להּיות הרסניות מבחינת החברה. הבנתי שאפשר גם בלי זה להתקדם.
ת: בהתייחס לנספח א לתצהירי, אני מאשר שזה לא כל העובדים בנכס. יש בערך כ- 45-50
עובדים. מתוכם אנו טוענים ש- 12 עובדים שמופיעים בנספח א הם עוסקים בפיתוח. בתוך שאר העובדים צריך להבין שהם גם "תומכים" בפיתוח.
יו"ר הוועדה:
ב"כ הצדדים:
אני מבקש מהצדדים לצאת בשלב זה החוצה ולדבר ביניהם על הסכם דיוני שהצענו מחוץ לפרוטוקול.
לאחר הפסקה אנו מסכימים למתווה כדלקמן: העוררת תמשוך את הערר בכפוף לכך שההשגה שהוגשה לשנת 2022 תחול גם על שנת 2021 החל ממועד תחילת החזקה בנכס.
לעוררת יינתנו 45 יום להשלים מסמכים בהשגה לשנת 2022 וכן להציג ראיות ונתונים שמבקשים לשמור על חסיונם ישירות למשיב בישיבה שתקבע בתוך מועד זה.
יוארך המועד להגשת תשובה להשגה בתוך 105 יום מהיום.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך | : יא בניסן תשפב
2
מספר ערר: | 09:46 / 140023215
מספר ועדה: | 12436
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת: בי.טי.בי. מקשרים הלוואות בישראל בע"מ
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.
אין צו להוצאות.
הערר יימחק.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 12.04.2022.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת
ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
אק
\/
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון/.. חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה
שם הקלדנית: ענת לוי
וו
תאריך | : יא בניסן תשפב
2
מספר ערר: | 12:39 / 140023643
מספר ועדה: | 12436
ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת:
חשבון לקוח: 11218164
מספר חוזה: 1124476
כתובת הנכס: הא באייר 70
-ג ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד
בוכחים:
העורר/ת: מפקקווו וה
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד
פרוטוקול
ב"כ המשיב: | הוצג לי פרוטוקול חברה שמסמיך את הנציגים להגיע לפשרה.
הצדדים: לאחר שהוצגו לב"כ המשיב מסמכים מטעם העוררת והייתה הידברות מחוץ
לפרוטוקול הגענו להסכמה כי לצורכי פשרה לנכס מושא הערר יינתן פטור לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות בתקופה שבין 15/10/2021 לבין 1.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : | יא בניסן תשפב
2
מספר ערר: | 12:39 / 140023643
מספר ועדה: | 12436
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת: ותוא
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 12.04.2022.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת
ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. 9 3 7
<<
8
יו"ר: עו"ד ויסמן דעו חבר: רו"ח ז'יטניצקי מעון חבר: עו"ד קורן משה
שם הקלדנית: ענת לוי
וו וו ו
ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפ!
תאריך | : כד בניסן תשפב
2-22
מספר ערר: | 13:13 / 140023666
מספר ועדה: | 12434
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
המשיב:
נוכחים:
הצדדים:
העורר/ת:
אדם אורי חיים תעודת הוה ו
חשבון לקוח: 10692751
מספר חוזה: 559690
כתובת הנכס: שדה יצחק 34
-נ ג דד
מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר
העורר/ת: אדם אורי חיים
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר
פרוטוקול
לאור הדברים שנאמרו מטעם העורר, הגענו להסכמה לפיה נוכל להקדים את הפטור שקיבל העורר בגין התקופה שמיום 12/1/2022 ועד ליום 28/2/2022, כבר ליום 1.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : כד בניסן תשפב
2
מספר ערר: | 13:13 / 140023666
מספר ועדה: | 12434
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
העורר/ת: אדם אורי חיים
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
אנו נותנים תוקף של החלטה למוסכם לעיל בין הצדדים.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 25.04.2022.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה,כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. / )
יו"ר: עו"ד דויטש יקושע חבר: וייבריב/אי, כלכלן חבר: עו "ה/פלדמן אהוד
שם הקלדנית: ענת לוי
₪
וו
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך | : כד בניסן תשפב
2.022
מספר ערר: | 13:46 / 140023702
מספר ועדה: | 12434
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
המשיב:
גוכחים:
העורר/ת:
י.ש. א.ג.א.מנדל"ן והשקעות בע"מ הברה פרטיה 69
חשבון לקוח: 11221129
מספר חוזה: 1127647
כתובת הנכס: שדרות רוטשילד 6
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר
העורר/ת: י.ש. א.ג.א.מנדל"ן והשקעות בע"מ
שי ישראל
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר
פרוטוקול
העורר: אני מנכ"ל העוררת והבנתי את הדרכים כדי להשיג ארנונה למגורים למחזיק שהוא אכן מתגורר בדירה בפועל. בנסיבות אלה אמחוק את הערר ללא צו להוצאות.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : | כד בניסן תשפב
22
מספר ערר: | 13:46 / 140023702
מספר ועדה: | 12434
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
העורר/ת: י.ש. א.ג.א.מנדל"ן והשקעות בע"מ
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!
החלטה
הערר נמחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 25.04.2022.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כלל/ת) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו"ר: עו"ד 7 חבר: ויינריב אודי+ כלכלן חבר: עו"ד פלדמן אהו
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
2 שליד עיריית תל אביב-יפ!
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד קפלן אפרת
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
חבר: רו"ח ישראלי יעקב
המשיב:
נוכחים:
ב"כ המשיב:
ב"כ העוררת:
העורר/ת:
שניצקי חוה תעודת זה ה 9
חשבון לקוח: 11173361
מספר חוזה: 1077484
כתובת הנכס: אנטוקולסקי 21
-נב ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!
ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן
העורר/ת: שניצקי חוה
ב"כ העורר/ת עו"ד : עמוס שניצקי
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן
פרוטוקול
אני מסכים.
0
תאריך כו בניסן תשפב
2 27
מספר ערר: | 13:07 / 140023675
מספר ועדה: | 12432
חברי העיר את עיניי כי התמונות שצורפו לביקורת העירייה הן תמונות מדירה שכנה והציג בפניי תמוגות מדירתה של העוררת אשר שפכו אור חדש על הנושא. בנסיבות העניין אסכים לקבל את הערר ואבקש שהדבר ייעשה ללא פסיקה הוצאות.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפ!ו
תאריך : | כו בניסן תשפב
2 27
מספר ערר: | 13:07 / 140023675
מספר ועדה: | 12432
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד קפלן אפרת
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
חבר: רו"ח ישראלי יעקב
העורר/ת: שניצקי חוה תעודת זה 009990990
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
בהסכמת המשיב הערר מתקבל.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.04.2022.
בהתאם לתִקִנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומץת (ערר על קביעת ארנונה כללית) (פדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו מְאתר האינטרנט של המשיב.
1 ] / ו
/
יו"ר: עו"ד קפלן אפר חבר: עו"ד לדמן אהוד חבר: ישראלי יעקב, רו"ח
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס': 140018253 שליד עיריית ת''א -- יפו
בפני חברי ועדת הערר:
לףייר: עחיד יהושע דויטש
חבר: אודי ויינריב, כלכלן
העוררת: מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת
-נגד-
מנהל הארנונה בעזריית ת''א- יפו
החלטה
1. בטרם נדרש להחלטתנו נקדים ונאמר כי בהסכמת הצדדים כפי שנשלחה בכתב אל
מזכירות הוועדה, ע"י בייכ הצדדיט, ההתלטה בערר וה תינתן במותב קטוע, בהתאם לתקנה 11 ד לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר), תשל"ו-1977.
2 הקדמה וגדר המחלוסת
העוררת מחציקה בנכס חמצוי ברחוב אלנבי 5, תל אביב, והרשוס בספרי העירייה כנכס
מספר 2000100796, בשטח של 1,202 מ"ר המהווה את הקומה השנייה, מתוך שתי קומות מסחריות, בבניין יימגדל האופרהיי, אשר כולל עוד 13 קומות מגורים.
המחלוקות העיקרית נסבה סביב השאלה אס הנכס הינו ייאדמת בנייןיי, או ייבנייף!
במשמעותם לפי סעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש).
טענות הצדדים :
3. לטענת העוררת בעררה, אשר הוגש ביום 8.2.18, וכך גם בהשגתה מיום 6.12.17 אשר
נדחתה ביום 28.12.17, הנכס אינו מהווח ייבנייןיי כהגדרתו בסעיף 269 לפקודת העיריות ומשכך יש לפטור אותו לחלוטין מחיובי ארנונה וואת כבר משנת 2016, מועד בו החלה העוררת, לטענתה, בעבודות הריסה נרחבות.
בהודעת הערר אף הוסיפה טענה חלופית, שהתייחסה לתשובת המשיב להשגה, לפיה, אס תדחה טענתה, הרי יש לחייב את הנכס בתעריף המוערי לסיווג ייבית מלון'' ולא יימשרד שירותים ומסחריי- כתעריף מצערי, כפי שיובהר להלן.
4. המשיב כופר בטענה כי הנכס אינו ייבניין'י, טוען כי הטענה החלופית, אשר לא בא זכרה
בהשגה, הינה בבחינת הרחבת חצית פסולה ויש לדחותה על הסף. כן עתר המשיב לדחות על הסף את טענות העוררת ככל שמתייחסות לשנים שקדמו לשנת המס 2018, שכן שומות המס לשנות העבר הינן חלוטות וסופיות.
לענלין הטענה החלופית של העוררת לסיווג הנכס בתעריף מזערי לפי ייעודו התכנוני העתידי, דהיינו ייבית מלון'י, (מעבר לטענת הרחבת החזית הנייל) הרי לטענת המשלב, הנכס קיבל פטור מלא בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות מיום 9.5.13 ועד ליום 6, ומשחלפה תקופת הפטור הראשונה הקבועה בסעיף 330 (1) לפקודת העיריות, חוייב הנכס, למשך 5 שנים, החל מיום 9.5.16 לפי השימוש האחרון שנעשה בו, טרם מתן הפטור, דתיינו 'יבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי.
5. הצדדים בקשו אורכות רבות, בכל שלבי החליך, בעיקר במטרה להגיע להסדר, הן בתיק
וה וחן בשני תיקים מאוחדים, שניהלו במקביל, ביתס לנכסיט אחרים בקומה הראשונה, מתוך שתי הקומות המסחריות, שבבעלות העוררת.
.10
.1
טענות הטף
אנו מקבלים את טענת הסף של המשיב, ביחס לסופיות השומה ומעשה בי דין, בכל הקשור לשנים 2016 ו- 2017.
הוכח בפנינו כי חמשיב השיב ביום 4.12.16 להשגת העוררת מלוס 25.10.16, באמצעות בייב עוד יצחק מיוחט. לענייננו, נטען, בין חיתר, בהשגה, כי הנכס לא ראוי לשימוש.
המשיב התייחס בתשובתו לטענה זו ומסר כי ניתן לנכס פטור לא ראוי לשימוש, לתקופה של 3 שנים, מיום 9.5.13 עד ליום 7.5.16. כן הובהר, כי בתום התקופה הנייל, ולמשך 5 שנים, יחויב הנכס על פי התעריף המצערי, לפי חשימוש האחרון שנעשחה בטרם הפטור. העוררת לא הגישה ערר על תשובת המשליב.
העוררת גם לא בקשת להאריך המועד להגשת הערר. לא זו אף זו, העוררת בחרה להגיש השגה חדשה בגלן נכס צה, באמצעות עו"ד לחמנוביצ, מיום 6.12.17, בה טענה לראשונה, כי החל מחודש פברואר 2016, החלה העוררת בעבודות הריסה של פנים הנכס, עד כי 'ימדובר למעשה בנכס בבניה מחדש שאינו עונה (על -י.ד.) הגדרת '/בניןייי.
בסעיף 8 להשגה בקשה כי חובותיה יבוטלו החל מחודש פברואר 2016.
בתי המשפט חזרו והבהירו, כי שומה שלא השיגו עליה במועד, הופכת לשומה חלוטה שלא ניתן לערער עליה עוד. בעייא 823/08 אריה חזן נ' רשות המטיט - פקיד שומת נתניה (נבו 04.01.2009) כבוד הנשיאה חיות סוקרת את המצב המשפטי ומסכמת :
''הליך משפטי חדש שנוקט מי מהצדדים, לאחר שחלף המועד להגשת הערועור, או לאחר שהדיון בשומה הוכרע בהליכים הקודמים אינו יכול להקים מחדש את זכות הערעור שלא נוצלה או לאפשר פתיחה מחדש של דיון בשאלות שכבר נדונו והוכרעו או שניתן היה לדון ולהכריע בהן בהליכים הקודמים אללו הועלוי.
כך גס נקבע כי מעשה המינהל כמוהו כמעשח בי דין.
בעעיימ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע''מ (נבו 15.04.2015), נידונה בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון סוגיית החלת דיני ההתיישנות אף על ייהליכי גביה פאסיבייםיי, כבוד השופט גרוניס סיכם את הלכת מעשה המינהל כמעשח בי דין,
על יסוד פסיקה קודמת כהאי לישנא:
''הכלל שהשתרש בפסיקה הוא שאם הנישום לא נקט את אחד מהליכי התקיפת הנ'יל, הופך החוב לסופי ופסוק. יפים לעניין זה דבריו של השופט י/ ווסמן בעי'א 9 ביטון נ' הממונה על מס בוליט, פ''ד כד(1) 50, 53 (1970) (להלן - עניין ביטון), שציין כי '/גם מקום שנמנע אדם מלערער על דרישת המינהל, והזמן להגשת ערעור עבר, אין ולא כלום אחר מעשה המינהל; מעשה המינהל במוהו במעשה-בית-דיך".
לאור האמור לעיל, יבתן הערר ביחס לשנת 2018, בלבד ולא ביחס לשנים 2016 ו-2017.
המשיב, בקש לדחות על הסף אף את הטענה החלופית, שעלתה בכתב הערר, ביחס לתעריף המזערי החל על המקרה (לטענתו, היה על העוררת לסווג בתעריף מוערי של ייבית מלון''), בטענה של הרחבת חוית.
לטענת המשיב, העוררת לא העלתה את טענתה החלופית בהשגתה. יתרה מכך, היה מקום אף לחשוב כי העוררת ונחה את טענתה החלופית, הואיל ובא כוחה לא העלה הטענה החלופית אף בכל מהלך הדיון, גטם כאשר חידד בתחילת ישיבת יום 7.12.2020 את גדר המחלוקת בערר.
כך גם לא התייחסה העוררת בסבב כתבי הטענות שהוגשו ביחס לטענות הסף, לטענת סף גו של הרחבת חזית, כהמשך לזניחתה של הטענה החליפית.
למרות האמור, מצאנו שלא לדחות את הטענה החלופית לזיהוי התעריף חמזערי, על הסף, הואיל וטענה גו, אמנם לא עלתה בהשגה, אך נטענה בערר כהתייחסות ישירה לתשובת המשיב בהשגה. המשיב הוא ה אשר בחר בתשובתו להשגה להתייהט ביוזמתו לסוגיית ייהתעריף המזערי לפי השימוש האחרון?.
-
.2
.3
4
.5
.6
17
.8
לאור תשובת המשיב להשגה, טוענת העוררת בסי 11-14 לכתב הערר, כי המשיב טעה בתשובתו להשגה ביחס ליישימוש האחרוןיי, שכן לדעתה השימוש האחרון היה בית קולנוע אך היח מקום לתייבה כבית מלון, שכן הנכס שימש בעבר כבית מלון וזהו אף תכנונו העתידי.
לסיכום הדיון בטענות הסף, שהעלה המשיב, אנו מקבלים את טענת הסף ביתס לסופיות השומה ועל כן לא נתייחס לשנים שקדמו לשנת חמס 2018,
אנו דוחים את טענת הסף ביחס להרחבת חזית לעניין העלאת הטענה החלופית של סיווג על פי התעריף המצערי כ ייבית מלוןיי ועל כן נדון בטענה לגופה, בהמשך.
המטור הנורמטיבי
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג 1992, המטיל על המועצה או העירייה את החובה לגבות ארנונה, הפנה את הגדרת המונח ייבניין?י, החייב בארנונה, להבדיל מן המונת יאדמת בנייףי - הפטור מארנונה, להגדרתם שבסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
סעיף 269 לפקודת העיריות מגדיר בניין: יכל מבנה שבתחום העיריה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה...%
הגדרת אדמת בניין חינה הגדרה שיורית, אשר לענייננו אינה בניין.
כפי שנראה להלקן, עניין לנו אף בהפניה אל סעיף 330 לפקודת העיריות הקובע פטור לבניין אשר נהרס או נלווק במידה שאי אפשר לשבת בו ואין יושבים בו.
מאז שתוקן סעיף 330, בסוף שנת 2012 באה לעולם תקופה שניה המשתרעת למשך חמש שנים.
להבדיל מן התקופה הראשונה, בה ניתן פטור מלא, חרי בתקופה השניה חייב המחציק בסכום מזערי הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האתרון שנעשה.
בחלוף התקופה השניה מתחילה תקופה בלתי קצובה של פטור מלא, ככל שאין שינוי עובדתי במצב הנכס.
דיוו וחכרעה לגופו של טענות
כאמור לעיל, המחלוקת העיקרית, כלשונו של בייכ העוררת בפתת ישיבת ההוכחות מיום 7.12.2020: ''אנו מבקשים להבהיר כי הערר שלנו נסב על הטענה בי על הנכס לא חלה הגדרת בניין במשמעותה בסעיף 269 לפקודת העיריות'י.
לאחר שקראנו את כתבי בי הדין ושמענו את הצדדים בדיונים המקדמייס שהתקיימו בימים 28.5.18 (בפני מותב בראשות עו"ד צדוק אלו), 23.7.19 , ו- ,27.1.20 ובדיון ההוכחות ביום 7.12.20, הגענו לכלל מסקנת כי דין הערר להידחות.
בענייננו, מבקשת העוררת להשתחרר מכבלי הוראות סעיף 330 (2) וטוענת כי ייחמשיב החיל על הנכס את סעיף 330 לפקודת העיריות כך שנתן פטור לנכס לשנים 2013-2016 (סעיף 2 לסיכומי העוררת). בתצהירו של סמנכ"ל הכספים של העוררת, רו"ח אופיר גולדנברג, מבהיר הוא כל :ייבשנת 2018 בעקבות יעוצ משפטי שקיבלתי, התברר לעוררת כי המשיב הטעה אותנו ואנו לא היינו חייבים לשלם ארנונה על הנכס שנמצא בתהתליך בניה מחדש והסבה לשימוש מלונאי, ובוודאי לא בתעריף שחויב והגשנו מיד השגות על החיובים והם נשוא עררים אלו. אנו דורשים להתאים את תחיוב והארנונה למצב העובדתי שהיה בהם שנים 16 ו-17//. (סעיפים 8 ו-9 לתצהיר).
מחומר הראיות שהומצא בפנינו הובהר לנו, כי העוררת התעלמה מן המצב העובדתי בכל הקשור להליכים, עד להגשת עררה גּה. מתברר כל העוררת פנתה לראשונה אל חמשיב בהשגה מיום 25.10.2016 , באמצעות פרקליטיה דאו ממשרד עו"ד יצחק מיוחס.
מן האמור בתחילת סעיף 5 למכתב ההשגה עולה כי העוררת נרשמה אצל המשיב כמחזיקת הנכס מיום 1.5.16. ההשגה מתייחסת לנכסים נוספים שבבניין המשתרעיס על שתי קומות מסחריות מתוך כלל המגדל הידוע כמגדל האופרה. לעניין הנכס נשוא ערר וה נתבקש המשיב יילאור מצבם הלא ראוי לשימוש שבו מצויים הנכסיט, על
3
.9
.0
.1
.2
.3
4
5
העירייה לעדכן בגינם או הפטור החלקי על פי ההסדר הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות'י. (טוף טעיף 6 להשגה וכן בסעיף 18 להשגה).
לטענת העוררת: 'הנכסים נשוא ההשגה הינם נכסים לא ראויים לשימוש ולא
משתמשיט בהם בפועל ובהם נתנו לנכסים לאוורך השנים פטור מחיובי ארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות'י.
בתשובה להשגה השיב המשיב ביום 28.11.16 כי לנכס נשוא הערר ניתן פטור לא ראול
לשימוש לתקופה רצופה בת שלוש שנים, מיום 9.5.13 ועד ליום 7.5.16. החל מיום
6, האריך המשיב את הפטור לתקופה של חמש שנים, בהתאם להוראות סעיף 330 (2), הקובע כי משחלפה תקופת הפטור הראשונה יהיח הנכס :''חייב בארנונה לגבי
אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי לפי סעיפים 8 ו-9
לחוק ההסדרים במשק המדינה...לפי השימוש האחרון שנעשה בהם טוס מתן
הפטור'י. בהמשך מובחר כי טרם מתן הפטור השימוש האחרון שנעשה היה חשימוש
של בתי קולנוע ומכאן סיווגו המזערי כ:יימשרד שירותים ומסחר"י.
על תשובתו של המשיב לא הוגש ערר. כשנה לאחר מתן תשובת המשיב, ביום 6.12.17 פנה פרקליטה דהיוט של העוררת בהשגה שתכליתה לפטור כליל את העוררת מחיוב ארנונה, בטענה כי במצבו של הנכט שבבניין, שוב אין מדובר בבניין אלא באדמת בניין.
העוררת תמכח את השגתה במצבו של הנכס לנוכח ההריסות הנרחבות והמקיפות של פנים הנכס והבאתו למצב של שלד בלבד, במטרה שבמקום השימוש הקודם כבית קולגוע יבנה בו בית מלון.
ככלל המצב אותו תיארה העוררת ואף כפי שהוכיחה בראלותיה, וכפי שנרחיב בהמשך, הוא המצב בו עוסק סעיף 330 לפקודת העיריות, שכן הוא עוסק בדיוק במקרה שבו נחרס בנין או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו.
על פניו ההבחנה בין בניין לבין אדמת בניין הינה הבתנה שתכליתה להכריע בשאלת באיוה שלב ניתן לקבוע כי בנייתו של בניין הושלמה וניתן לתייבו בארנונה.
בעמיינ (תי'א) 8846-05-11, חברת גב-ים לקרקעות בע"מ נ. עיריית הרצלית (להלן :ייפסק דין גב יסיי), קבע כבוד השופט שהם, בדומה לפסיקות קודמות של בתי המשפט המחוזי (בין היתר כבוד השופטת בוסתן בעמיינ 37796-05-10 רבינובי\ נ'
עיריית פתח תקוה), כי לצורך הכרעה בשאלה אם מדובר בבניין, מו הראוי לעשות שימוש במבחניס שנקבעו בפסיקה לגבי תחולת סעיף 330 לפקודת העיריות, לרבות הפעלת מבחן ההיגיון והשכל הישר.
מבחן השכל הישר הוביל את בית המשפט לפטוק בפרשת חברת גב ים חנייל כי אין הבדל בין נכס שבנייתו טרם הושלמה לבין נכס אשר, על דרך המשל, פרצה בו דלקה שאיכלה את כל התשתיות עד כדי הרס מוחלט.
לפיכך, בנסיבות של חרס מוחלט, אין מניעה, כפי שטוענת העוררת בפנינו, להציג את הבניין כבניין שבנייתו טרם הושלמה דהיינו, כאדמת בנלין.
כאן המקום להוסיף ולציין כי אין להתעלם מכך שפסק הדין גב יס עצמו עוטק בבניין חדש לגמרי אשר לא הושלם, להבדיל מהערר דנן בו נטען כלפי הבניין המושלם כי לנוכת מצבו חדל לחיות בניין.
בפרשת חברת גב ים מובהר כי ניתן גם לפצל נכס, באופן שרק חלקו יחוליב בארנונה שכן בהגדרת המילה בניין, מצוין במפורש :יכל מבנה בתחום העירייה, או חלק ממנויי.
מכאן, שאין נפקות לשאלה אם חלקים אחרים בבניין מחויבים בארנונה.
ברי לנו כי סעיף 330 לפקודה עומד בפני עצמו ועוסק בבניין שבנייתו הושלמח, אלא
שלימים, הבניין נהרס או ניזוק. האפשרות לחדול מלראות בבנלין שבנייתו הושלמח מצב של בניין, ולהחזירו לימי התוהו ובוחו של אדמת בניין, הינה קיצונית ביותר
ולטעמנו תתכן אך ורק בנסיבות בהן הבניין נחרס עד היסוד. אז ורק אז ניתן להחזיר את העגלה אחורנית לימי בראשית של אדמת בניין עליה בונים בניין חדש.
צו היא בעינינו הפרשנות הנכונה היוצקת תוכן חן להוראות טעיף 330 והן להבחנה שבין בניין לאדמת בניין, על פי לשון החוק, השכל חישר והפסיקה.
6. מסקנה צו כי כל עוד לא נהרס הנכס באופן מוחלט , עד היסוד, אך נחרס שלא עד היסוד,
7
.8
9
.0
.1
2
יחול לגביו טעיף 330 לפקודת העיריות, נדרשת מן התכלית שבתיקונו של סעיף 330 משנת 2012 (תחולת התיקון החל מיוט 1.1.13) לפיה צומצם הפטור המלא לתקופה של שלוש שנים ולאחריה, לתקופה של חמש שנים, נקבעו הוראות תיוב וסיווג הנכס, העומדות ביסוד ערר זח.
תכלית הוראות סעיף 330 הנייל, לתמרף את מחציק הנכס להשמישו ולא להותירו כאבן שאין לח הופכין. רק בחלוף התקופה השנייה, מופטר הנכט, ככל שנותר במצבו, מחיוב בארנונה.
הנסיון להשתחרר מכבלי התקופה השנייה, על ידי ייהפיכתויי של הנכס לאדמת בניין, מאיינת את תכלית החוק המתוקן ומעודדת את המחציק לנקוט בשב ואל תעשה, תחת התמריף המתחייב מן התקופה השנייח.
מכאן ולאחר שמצאנו כי בנסיבות קיצוניות של הרס מוחלט שארע לבניין, ניתן להחציר הבנלין ההרוס, למצבו בטרם השלמתו, דהיינו למצב של אדמת בניין, לא נותר לנו אלא לבחון את הראיות כפי שהוכתו בפנינו ולקבוע ממצא עובדתי.
לעוררת שני תצהירי עדות ראשית : תצהירו של רו"ח אופיר גולדנברג, סמנכ"ל כספים של העוררת ותצהירו של מר ואב שפיגלר, מחברת יאיר שפיגלר מדידות ובניה בע"מ שביצעה את העבודות עבור העוררת בנכס. בפועל הגיש מר שפיגלר, בשלב מוקדם יותר, בטרם ההתדיינות בטענות הסף, תצהיר ראשון, קצר יותר מתצחירו חשני. שני המצחיריס נתקרו על תצהיריהם.
העוררת ויתרה על תצהירי חוקר חשומה, על תצהירה של מפקחת הבניה במנחל ההנדסה של עיריית תל אביב וכן על תצהירה של הגבי ליאת רונן עורא, רכוּת חיובים בעיריית תל אביב, שלושתם מטעם המשיב.
מתצהירו של מר שפיגלר ומחקירתו בפנינו ובעיקר מן השאלה מתי ניתן להצביע על הנכס כהרוס, עולה כי: ייהעבודות בנכט נעשו לטירוגין במהלך שנתיים ובמהלך שנתיים אלו שלב אחרי שלב הרסנו. אינני יכול כרגע לקבוע את התאריך המדוייק לפי דעתי זה היה בסוף שנת 2018
אין בפיו של העד הפניה למועד מסויים, שנטען להיות מועד היות הנכס הרוס, לצורך הפיכתו לאדמת בניין, בתום תקופת מלאכת ההריסה.
מר שפיגלר צירף לתצחירו תמונות ובחקירתו העיד כי אלו צולמו ''מסוף שנת 2016 עד לשנת 2018 לסירוגיןיי. התצלומים משקפים עבודות הריסה ותו לא.
אין בתצלומים כדי לבסס מצב של הרס מוחלט, אלא של מצב של שיפוצים מאטיביים.
בביקורת המשיב שנערכה ביום- 5.12.18 (הביקורת השלישית שצורפה לתצהירו מיום 9 של חוקר השומה מר רוני וקנין) משתקף מצבו של הנכס בשלב של שיפוצ מתקדם, כאשר הנכס כולל כלים סניטריים וביצוע עבודות שפכטל, גבס, הרכבת מזגן ודלתות וחיפולים.
כלומר אין בפנינו זיהוי של רגע נתון בו הנכס הרוס לחלוטין.
לא זו אף זו, חוקר השומה מר וקנין הגיש תצהלר נוסף מלוס 11.8.20 לו צירף את דו"ח הביקורת שערך בנכס עוד ביום 23.11.16 ולפיו נהרסו רק הקירות הפנימיים, הוסר הריצוף ופורקו מערכות התשמל וחאינסטלציה. התמונות שצורפו מעידות כי הבניין מוצב היטב עס קירותיו התיצוניים, רצפתו וגגו. גם הביקורת מיום 24.12.17 מעידת על קיומם של קירות פנימיים, בלא שהורע המצב מן הביקורת הקודמת בתחילת
--
.3
6
.5
.6
.7
.8
.39
10
1
2
דבמבר 2018 מציין תחוקך כי קיימת בניה נוספת וכאמור בסוף דבמבר 2018 התווספו שיפוצים מתקדמים.
העד שפיגלר השיב לשאלות וועדת הערר כי:יי אין שם חפירה בקרקע. לא בוצעו יסודות וכלונסאות אלא בוצעו חיזוקי קונסטרוקציה כתחליף'י.
סמנכ"ל הכספים של העוררונ מר אופיר גולדנברג הבהיר בתצהירו כי ההריסה והבניה מחדש אמנם היו מורכבות אך :''לא ניתן היה להרוט את הנכסים עד היסוד, אלא עד לרמת שלד, מאחר ומעל הנכס נשוא ערר זה בנויות 12 קומות מגורים בשימוש פעיליי.
בחקירתו אישר העד כי אין הוא יודע אם ניתן היתר הריסה לבניין ומכל מקום לא הוצג היתר הריסה.
כך או כך העוררת צרפה לסיכומיה היתר אשר ממנו עולה כי ניתן אישור שינוי יעוד, דחייגו, לחמיר שימושים מסחריים ובידור ולהפכס למלון, אך אין בו אישור להריסתו או אפילו לשינויים בשלד או בקונסטרוקציה של הבנלין.
עיננו הרואות כי נעשו בנכס עבודות שיפוצ נרחבות, בלא הריסת המעטפת, הקירות החיצוניים, הגג והשלד.
מצבו של הנכס בתקופת השיפוצים כפי שהוכחה בפנינו, הצדיק את מתן הפטור על פי סעיף 330 לפקודה ומשהגיע מועד התקופה השנייה של הפטור, אין העוררת זכאית להמשיך את הפטור המוחלט, בטענה כי בפועל יש לראות את הנכס, כאדמת בניין.
העוררת לא הוכיחח בפנינו מצב של הרס מוחלט אשר יש בו כדי להחציר את הבניין ההרוס, למצב של אדמת בניין.
בסעיף 39 לסיכומיה הראשונים של העוררת, הוא סעיף 22 לסיכומיה השניים (המקוצריט שבאו כתחליף לסיכומים הראשונים) מוסיפה וטוענת העוררת כי הוראות סעיף 330 אינן חלות על מקרה בו הוחלפו הבעלים.
בכך מנסה העוררת להתנתק מהוראות סעיף 330 ולטעון כי במצבו של הנכס כהרוס, במובנו של סעיף 330 ובהיעדר תחולה לסעיף 330, ממילא דינו של הנכס כדין אדמת בנקו.
העוררת נתפסת בטענה זו לכלל טעות שכן הפטור המוענק ע"פ סעיף 330, חינו פטור לנכס ולא למחציק. רי לשונו המפורשת של הסעיף וכן החלטה בתיק ערר 140015803 אריאל משה ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב, בו קבעה ועדת הערר כל ::יפרשנות תכליתית של לשון סעיף החוק המתוקן אשר מגשימה את התכלית העומדת בבטיטו של התיקון לחוק תומכת בקבלת עמדתו של המשיב לפיה הפטור לנכס שאינו ראוי בתקופת הפטור הראשונה המוגבל לשלוש שנים אינו מתייחס למחזיק עצמו כי אם לנבס ולבניין"י,
טענתה החלופית של העוררת לפיה, ככל שהנכס מהווה בניין, יש לחייבו, לכל היותר
בתעריף מזערי של: ייבית מלוןיי :יישזה היעוד שהיה בבסיס הרכבישה על ידי העוררת
ועל פי תחום עיסוקה תחום המלונאות ולא בתעריף המזערי של משרדים שירותים ומסחר'י. (סעיף 26 לסיכומי העוררת).
העוררת מודה בסעיף 28 לסיכומיה כי אמנם כלל לא קיים תעריף מזערי לייבתי קולנועיי, אך מוסיפה וטוענת כי יש לחפש תעריף נמוך ובנסיבות העניין בית מלון, שזחו ייעודו התכנוני והשימוש העתידי.
לא נוכל לקבל את דרכה של העוררת, ולהעדיפה על ההוראות המפורשות של סעיף 330 (2) הקובע כי בחלוף התקופה הראשונה *חוייב הנכס על פי התעריף המזערי בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה ולפי השימוש האחרון שנעשה בהם טרם מתן הפטור.
אין גם רלבנטיות לטענת העוררת לט:ווג הנכס לפי התעריף הוול ביותר, או לפי הלתר הבנלה, בגיגוד מפורש להוראות סעלף 330,
העוררת עצמה מדגישה כי הפסיקת בעניין פוטנציאל חשימוש התייחסה לפטור של נכס ריק, על פל תקנה 13 לתקנות חסדריס במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשני/ג- 1993, ולא לנכס לא ראני,
3. לאור כל האמור לעיל דין הערר להלדחות שכן לא נפל פגם בתתלטת חמשיב להמשיך
ולתעניק לנכס את הפטור הקבוע בסעיף 330, על פי המתחייב מהוראות הסלווג בתקופה השנליה.
4. הערר נדחה, העוררת תשלם למשיב הוצאות ההליך בסך של 2,500 ₪ בתוך 30 יום
מיום קבלת הההלטה.
ניתן בהעדר הצדדים חיוט 11/4/2022.
בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בת? משפט לענלינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב)
לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (טדרי די), תשסי/א-2000, לרשות הצדדים סיימת +כות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 *ום מיום קבלת התחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (0 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשליו - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט
של חמשיב.
ו
ף
ל 2
ושע
לוייר: עחיד יהושע דויטש תבר: אודי ויינריב, 5 לכלן
קלדנית: ענת לול
7
ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערריט מט': 140019469 שליד עיריית ת''א - יפו 100
בפני חברי ועדת הערר:
לוייר: עו"ד יהושע דויטש
חבר : אודי ויינריב, כלכלן
העוררת: מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת
-נגד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א- יפו
החלטה
1. בטרם נדרש להתלטתנו נקדים ונאמר כי בהסכמת הצדדים כפי שנשלתה בכתב אל
מוכירות הוועדה, ע"י בייכ הצדדים, ההחלטה בערר זה תינתן במותב קטוע, בהתאם לתקנה 11 ד לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר), תשל"ו-1977.
הנכסים נשוא ערר וה
2. העוררת מחזיקה בשתי קומות מסחריות, בבניין יימגדל האופרתיי, אשר כולל עוד 13
קומות מגורים. הבניין מצוי ברחוב אלנבי 5, תל אביב.
בשני העררים המאוחדיס כאן, המתייחטיט לשנים 2018 ו- 2019, נותר בפנינו לדון, לאחר התפתחויות במהלך ניהול העררים בפנינו, ב-5 נכסים הממוקמים באחת משת?
הקומות המסחריות והכולליס את הנכסים דלהלן:נכס 2000100851 בשטח של 389 מייר, נכס 2000100841 בשטח של 87 מ"ר, נכס 2000100846 בשטח של 888 מ"ר, נכסי 1 בשטח של 10 מ"ר, נכס 2000100901 בשטת של 16 מ"ר.
נציין כי העוררת הגישה עוד קודם לשני העררים דנן, את ערר מס' 140018253 בו נידון נכס אחר, דהיינו, הקומה המטחרית השנייה מתוך שתי הקומות המסחריות, בטענח, כי לנוכח מצבו, חינו אדמת בנייו ולא בניין במשמעות פקודת העיריות.
ביום 7.12.20 הענקנו תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לעניין נכס 2000100706 בשטח של 143 מ"ר לסווג נכס זה בסיווג מלאכה מיום תחילת התצקת העוררת בנכס.
עוד בישיבת קדם המשפט מיום 27.3.19 (בפני מותב בראשות עו"ד שירלי קדם), מחקה העוררת נכסים נוספים שנכללו בכתבי הערר המאוחדים.
גדר המחלוקת
3 עניינים של העררים המאוחדים הוא בשאלת הסיווג הראוי של חמשת הנכסים בהיותם
מצוליט בתקופה השניח של פטור מכח סעיף 330 לפקודת העיריות.
טענות הצדדים :
4. לטענת העוררת בערריה אשר הוגשו בימים 24.12.18 ו- 11.3.19 :יערר זה מוגש בגין
התקופות אשר לא אושר פטור בגינן מאז תחילת החזקה על שם העוררת''. (סי 11 לערר).
בסעיף 13, בהמשך :ייערר זה מוגש בגין תתעריף המזערי שנקבע אשר לשיטת העוררת יש להעמידו על התעריף הנמוך האפשוי- לדוגמא תעריף מזערי של תעשיה/מגורים"י.
לחלופין, בסעיף 15 :'ימבקשת העוררת כי ינתן לה פטור נכס ריק על פי תקנות ההסדריט במשק המדינה...לחלופי חלופין מבקשת מרשתנו כי הנכסים יסווגו על פי הטיווג הזול ביותר האפשרייי.
.10
11
.2
בסיכומיח שהוגשו ביום 8.4.21 (כתחליף לסיכומים ארוכים כשהגישת עוד ביום 1, חוסיפה העוררת וצירפה את טענתה בתיק ערר מספר 140018253 (לעניין נכס מט' 2000100796 בשטח 1,202 מ"ר המהווה את הקומה המסחרית השנייה, מתוך שתי הקומות המסחריות שבבעלות העוררת), כי דין הנכסים כדין אדמת בניין ולא כדין בניין במשמעות סעיף 269 לפקודת העיריות, עקב מצבם בתקופת השיפוצים.
חמשיב מבהיר בכתב תשובתו כי הנכסים זוכו בפטור לא ראוי לשימוש והם מצויים בתקופה השנייה לפטור ומחוייבים על פי התעריף המזערי בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה, ולפי השימוש האחרון שנעשה בהם טרם מתן הפטור.
מכאן שאין כל רלבנטיות לטענות בדבר סלווג הנכס לפי תעריף זול ביותר ו/או לפי החיתר הבניה.
כך גם, מוסיף וטוען המשיב כי אין רלבנטיות לטעון טענה רטרואקטיבית של הנחת נכט ריק כתחליף לטענת נכס לא ראוי.
לעניין הטענה החדשה שהעלתה העוררת בסיכומיה, טוען המשיב בסיכומיו כי טענה זו מהווה הרחבת חזית, שכן לא נטענה בערר. יתרה מכך, לא בכדי לא אותד הערר השנל עס העררים דנן, שכן העררים עוסקים בנכסים שונים ובטענות שונות.
דיון והכרעה
אנו מקבלים או חטענה של הרחבת חוית אסורה בכל הקשור לנסיונה של העוררת
בסיכומיה לצרף גם לערר דנן, את הטענה כי הנכסים אינם מהווים בניין אלא אדמת בנלין.
העוררת עצמה ביקשה בישיבת יום 27.1.20 לקבע את הפרדת הדיון בין הנכס הנדון בערר השני לבין העררים דנן בכך שבקשה להסיר את הכפילות שבהצגת הנכס נשוא הערר השני מן העררים דנן.
לא בכדי הערר השני לא אוחד עס העררים דנן כפי שהוחלט ביום 27.11.19, שכן לא רק שהערר השני עסק בנכס אחר אלא- ולעניננו וה העיקר- הערר השני, עסק בטענה אחרת, דהיינו בטענה כי אין מדובר בבניין, להבדיל מן העררים דגן.
ניסיון העוררת לצרף בסיכומיה את הטענה הנפרדת שבערר השני, לעררים דנן הינו מעשה של הרחבת חצית פסולה ועל כן דין הטענה להידחות.
למעלה מן הצורך, נציין כי בערר חשני דנו בהרתחבה בטענת העוררת כי הנכס הסמוך לנכסים דנן אינו מחווה 'יבניין'י ודחינו טענה זּו, לאחר בחינה משפטית ועובדתית כאחד.
לקביעותנו המשפטיות והעובדתיות בעניין הערר השני, גם משמעות לעררים דנן ובין החיתר לנוכת החלטתנו מיום 7.2.20 לתת תוקף של החלטה למוסכם בין הצדדים כדלהלן: 'ימוטכם עלינו כי התצהירים והחקירות הנגדיות שבתיק מספר 140018253 הינט חלק בלתי נפרד מהתיקים המאוחדים כאן. לפיפך התיקים המאוחדים כאן בשלים לסיבומיט"י.
לפיכך, גם לגופו של עניין, יש לדחות את טענת העוררת כי הנכסים שבעררים דנן ייחדלו להיות בניין וחזרו להיות כזה רק לאחר סיום הבניה מחדש על ידי העוררתיי (כלשון העוררת בס' 11 לסיכומיה המקוצריס מיום 8.4.21 תחת סיכומיה הארוכים שהוגשו ביום 18.2.21),
אנו קובעים כי 5 הנכסים נשוא הערר חויבו כדין על פי התעריף המזערי בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה ולפי השימוש האחרון שנעשה בהם טרם מתן הפטור, בהתאם לסעלף 330 לפקודת העיריות.
אנו קובעים כי אין כל בסיט לטענות העוררת לסיווג נכסים אלח לפי מבחנים אחרים, שלא על פי הוראותיו המפורשות של סעיף 330 של פקודת העיריות.
.3
16
.5
6
7
כך גם אין כל רלבנטיות לפסיקה שתתנייחסה לסיווג נכס ריק ולכל הקשור להיתר חבניה, שכן הנכסים נשוא הערר, קבלו לבקשת העוררת עצמה את הפטור של נכס לא ראול לשימוש ומשהגיעה התקופה השניה תלות עליו הוראות סעיף 330 (2) לפקודה והן בלבד.
בסעיף 40 לסיכומיה הראשונים של העוררת, חוא סעיף 22 לסיכומיה חשניים (המקוצרים שבאו כתחליף לסיכומים חראשונים) מוסיפה וטוענת העוררת כל חוראות טעיף 330 אינן חלות על מקרה בו הוחלפו הבעלים.
בכך מנטה העוררת להתנתק מהוראות טעלף 330 ולטעון כי במצבו של הנכס כחרוס, במובנו של סעיף 330 ובחיעדר תתולה לסעיף 330, ממילא דינו של הנכס כדין אדמת בנין.
העוררת נתפטסת בטענה וו לכלל טעות שכן הפטור המוענק ע"פ טעיף 330, הינו פטור לנכס ולא למחזיק. רי לשונו המפורשת של הסעיף וכן החלטה בתניק ערר 140015803 אריאל משה גי מנהל הארנונה בעיריית תל אביב, בו קבעה ועדת הערר כ" :פרשנות תכליתלת של לשון סעיף החוק המתוקן אשר מגשימה את התכלית העומדת בבסיסו של התיקון לחוק תומכת בקבלת עמדתו של המשיב לפיה הפטור לנכס שאינו ראוי בתקופת הפטור הראשונה המוגבל לשלוש שנים אינו מתילחט למחזיק עצמו כי אם לנבט ולבנללי'י,
נראה כי גם נפלה שגגה תחת לדה של העוררת, כאשר בסעיף 38 (האחרון) לסיכומיה (הוא סעיף 65 לטיכומיה הארוכים), בקשה לקבוע את ביטול חלובי הארנונה מ-5 הנכסים נשוא הערר, חורת וצירפה את נכס מספר 200100706. נזכיר כל בישיבת יום 0 נתנה החלטה נפרדת לגבי נכס אחרון זה, אשר העניקה תוקף של ההלטה להסכמת הצדדים כי יסווג בטיווג מלאכה מיום תחילת החצקת העוררת בנכס,
לאור כל האמור לעיל דין הערר להידתות שכן לא נפל פגם בהתלטת המשיב להמשלך ולהעניק לנכס את הפטור הקבוע בסעלף 330, על פל המתחייב מהוראות הסיווג בתקופה השנליה,
. הערר נדחה. העוררת תשלם למשלב הוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום
מיום קבלת ההחלטה.
ניתן בהעדר הצדדים היום 11/4/2022.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 25 (ב)
לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי די), תשס"א-2000, לרשות הצדדלס קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחליים וזאת בתוך 65 יום מיום קבלת ההחלטה.
בהתאכ לתקנת 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונת כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייל - 1977 תפורסם החלטה זר באתר האינטרנט של המשיב.
בו \ / //, ..
₪
ימיר: יע דויטש חבר: אודל היער לכלן
קלדנית: ענת לול
ועדת הערר על קביעת ארנונו בללית ערר מס': 140020322 שליך עיריית ת''א - *פו
בפני חבר? ועדת הערר:
יףיר: עו"ד יהושע דויטש
חבר: אודי ויינריב, כלכלן
חבר: עו"ד אהוד פלדמן
העוררת: מיקדן אור בע'י'מ
- נגד-
מנהל הארנונה בעיריית ת''א- יפו
החלטה
0 1. הקדמה וגדר המתלוקת
העוררת. מחזיקה בנכס המצוי ברחוב המלאכה 3, תל אביב, וחרשוס בספרי העירייה כנכס מספר 2000212675, בשטח של 8,835 מ"ר המסווגים כתניונים במבנה בתשלום ן- 1,065 מ"ר המסווגים כבנייניט שאינם משמשים למגורים.
לאחר שהעוררת מחקה את סעיפים 10-18 לכתב הערר נותרה המתלוקת, כלשון באל כח הצדדים, בפתת ישיבת ההוכתות מיוט 8.3.21 :''המחלוקו היא בשאלת טיווגו של שטח בן 1,065 מ'יר בין התאריכים 23/01/2019 עד 31/12/2019.*י (להלן :ייהנכטיי.)
2 עניינו של הערר במכתב שנשלת מטעם המשיב ביום 23.1.19 אל העוררת, לפיו בעטיין של בדיקות שערך בימים 1.7.18 ו- 8.11.18, נמצא כל יש לשנות סיווג קודם, כך ש-1,065 מ"ר מתוך כלל חנכס יסווגו החל מיום הוצאת המכתב בסיווג של מסחר ולא עוד חניונים,
3 העוררת הגישה ביום 28.3.19 את השגוה וטענה כי השימוש בכלל הנכט - לרבות הנכס שבמחלוקת - החינו חניה. לחלופין טענה כי יש לתייבו כמחסן.
4. המשיב דחה את ההשגה במכתבו מלוס 5.5.19 ומשכך הגישה העוררת ביום 3.6.19 את
עררה.
) 5. בעררה חוזרת העוררת וטוענת כי לאתר מחיקת סעיפיט 10-18, במועד זה :'אף בבלל לא נעשה שום שימוש מסחד? בשטחי התניון. יתרה מכך, ממועד זה לא מתקיימת שום חניה של כלי רכב למכירה ו/או שנמכרו ונמצאים לפני מסירה ללקוח ו/או הצגת רכבים ו/או מטירות ומסירת רכבים כפי שמצוין בהודעת השומה. בהודעת השומה צויין כי העיריה ביצעה את התיקון בעקבות בדיקות שבוצעו על ידה בשנת 2018.
בדיקות אלו לא רלבנטיות עוד מאחר והמצב העובדת? בנכס השתנת ". (סעופי 7-9 להודעת הערר).
6 שמצ מיניה כי העוררת טוענת בעררה טענה אחת ויחידה והיא, כי בנכס חל שינוי עובדתי, אשר מצדיק את שינוי הסיווג, באופן שיוותר, כתניון במבנה בתשלום.
| 7 ההתדיינות בפכינב
| העוררת הגישה את תצחירו של מר אבינועם תנורי המשמש כמנהל אצור של העוררת | ומהנדס של העוררת. בתצהירו הבהיר כל עס קבלת הודעת השומח מיום 23.1.20, בה 1 שונה טיווג הנכט, העוררת פעלה לבטל את מקומות החניה השמורים לחברות ו התשכרה. בתצחיר פירוט החניות השמורות למתזיקיהס, בעוד שאר התניות הינן | בתשלום על בסיס מזדמן ומקום פנוי.
/
\
.10
.1
.12
.3
168
5
.6
.17
.8
9
0
1
7
.3
בחתקירתו הנגדית, הבהיר העד, שהוא מעריך כי הודעת השומה הגיעה חודש, חודש וחצי לאחר שיגורה. לאחר קבלת ההודעה, הוסיף והבהיר, פעלה העוררת, בין היתר, לביטול התעדוף של חברה מסוימת לחניה מסוימת.
חוקר השומה מטעם המשיב, מר דוד צדוק, הציג 4 דוייחות ביקורת, כאשר ביקורו האתרון בנכס, הינו מיום 22.1.19 והודח בהקירתו, כי אינו יודע מה המצב אחרי
9. העוררת לא הציגה ביקורת המתייחסת לתקופה הרלבנטית לערר.
מן הראיות, כפי שהוצגו בפנינו, רב הנסתר על הנגלה.
הצדדים אף שיתפו את ועדת הערר, בראשית ישיבת ההוכחות, במידעכי: ייביום 1.1.20 הסיווג שונה לחניונים במבנה בתשלום, בעקבות קבלת השגה שהוגשה ביחט לשנת
0. שני הצדדים לא הציגו בפנינו את ההשגה ואת התשובה להשגה.
מכאן עלינו לחסיק כי צדק עד העוררת, כי במהלך שנת 2019, בתאריך עלום, בוודאי לא לפני יום 1.4.19 בוצע השינוי שהצדיק את התורת החניה ליושנה, וביטול הודעת השינוי ששלח חמשיב לעוררת במכתבו נושא תאריך 23.1.19.
נזכיר כי העד העריך שמכתב יום 23.1.19 נמסר לעוררת חודש עד חודש וחצי לאתר שיגורו. אין בעדותו או בחקירתו, מועד אשר ממנו ואילך בוצע השינוי.
העוררת מבקשת בסעיף 9 לסיכומיה, לקבוע, כי כבר ממועד קבלת השומה אצל העוררת (כלומר, לפי העדות מטעמה, בערך מתחילת חודש מר)), לא היו חניות שמורות ביעוד למכירה, אלא בתשלום על בסיס מודמן ומקום פנוי.
ברור כי השלמת השינוי, נעשתה במועד כלשהו בין חודש אפריל 2019 לבין סוף שנת 9
המשיב מודח בסיכומין כי הוצגו בפניו ראיות התומכות בטענת העוררת, כל פעלה, אך לא יימידיי. אנו מניחים כי המשיב מתכוון להשגה שהוגשה בראשית שנת 2020, ביתט לשנת 2020, או אולי לראיות נוספות שהוגשו לו באותה עת.
ברור לנו כי ההשגה שהתייחטה לשנת 2020 ואשר נבחנה באותה עת, התקבלה כך שהחתל מיום 1.1.20 חצר הנכס לייעודו כחניון.
ברי כי מועד חשינוי בשטח, שהכשיר את קבלת ההשגה לשנת 2020, היה קודם ליום
0. כמה קודם! לא נוכל בדיוק לדעת. שני הצדדים גם יחד, לא פרשו בפנינו את
מכלול היריעה, בין משום שכך בחרו לעשות ובין משום שבאמת ובתמים, לא יכלו לחדד ראיותיהס.
לצורך הכרעתנו אנו קובעים כי שני הצדדים לא יכלו לחדד ראיותיהס ומשכך הפעלנו את שיקול דעתנו.
יתירה מכך, יש לראות את התלטתנו, כאילו צירפנו לה נימוק אשר נשמט שלא באשמת הצדדים ואף שמיעת הנימוק דרושה למען הצדק, כמצוות תקנה 17 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (טדרי דין בוועדת ערר), תשל"ו- 1977.
בנסיבות העניין, מצאנו לנכון להפעיל שיקול דעת הגיוני וסביר, בנסיבות העניקן, לפיו יוקדס מועד ביצוע השלמת השינוי, מיום 1.1.20 ליום 1.8.19.
משמעות הדברים, כי אנו מקבלים תלקית את הערר וקובעים כי הנכס בשטת 1,065 מייר יטווג החל מיום 1.8.19 כחניון במבנה בתשלום.
למען הטר ספק, אנו דותים את טענותיה המשפטיות של העוררת, הנטענות בטיכומיה, הן לגופן והן משום שאינן עולות בקנה אחד עס הטענה היתידה שבכתב הערר, לאחר תיקונו, דהיינו כי ייהמצב העובדתי בנכס השתנהיי (ס' 9 לערר).
1 \
לוייר: עיד 6 גע)\ חוטש חבר: אודי וילנריב, כלכלן
כמו כן דין כל טענה בסיכומים שאינה שינוי המצב העובדתי, לחידתות בהלותתה הרתבת חזית אסורה.
4. אשר על כן התוצאה היא כי דין הערר להתקבל בחלקו, באופן שסיווג הנכס בשטת של
5 מ"ר יתוקן ויסווג כחניוניס במבנה בתשלום החל מלוט 1.8.19 ועד ליום 31.12.19.
בנסיבות העניין החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.
ניתן בהעדר הצדדים היום, 13.4.2022.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)
לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלי - 1977 תפורטס התלטה צו באתר האלנטרנט של המשיב. 7
בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מס': 140020629
שליד עיריית תל- אביב - יפו 18|
בפני חברי וועדת הערר:
יו'יר - עו"ד אפרת א. קפלן
חבר - עו'/ד ראובן הרן
חבר - רו'/ח יעקב ישראלי
העוררת: ב.ו.ב מדף 35 בע"מ
- נגד.
מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו
החלטה
1. עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב אחד העם 13, תל אביב- יפו, הרשוט בספרי העירייה כנכס מס' 2000137426 ת-ן ארנונה מסי 10814193 ששטחו 4,798 מ"ר.
2 אין מתלוקת בין הצדדים כי בהתאם להחלטת ועדת הערר בערר מס' 140019032 הנכס קיבל פטור מארנונה בשל היותו לא ראוי לשימוש, לפי סעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן -- ייפקודת העיריות'י), החל מיום 24/6/2016 ולמשך שלוש שנים. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסיווגו במהלך התקופה השנייה והחל מיום 25/6/2019 ; המשיב חייב את הנכט בארנונה לפי הסכום המזערי הקבוע בסעיפים 8 ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג-1992 (להלן - ייהתעריף המזערייי) לסיווג 'ימשרדים, שירותים ומסחריי, בעוד לטענת העוררת בנסיבות מקרה זה יש לתייבה החל מתום תקופת הפטור לפי התעריף המזערי הקבוע לטלווג יימבנה מגוריטיי.
3. בתשובתו להשגה מיום 17/6/2019 דחה מנהל הארנונה את ההשגה שהגישה העוררת מן הנימוק שהשימוש האחרון שנעשה בנכס הוא משרדים. כנגד התלטה זו הוגש הערר שבפנינו.
4. בדיון המקדמי שנערך ביום 4/12/2019 ביקשו הצדדים לקבוע את התיק להוכחות. ביום 0 הוגש תצהיר מטעם העוררת וביום 24/2/2020 הוגש תצהיר מטעם המשיב. ביום 0 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים לפיה אין תועלת בקיום דיון הוכחות בתיק, שכן אין בידי הצדדים מחלוקת באשר לקיומט של חיתרי בנייה או באשר לאמור בהם, אלא רק בשאלת הפרשנות המשפטית ותחולת ההיתרים על מצבו המשפטי של הנכס.
משכך, ולבקשת הצדדים, בוטל דיון ההוכחות והתיק נקבע להגשת סיכומים. העוררת הגישה את סיכומיה, המשיב הגיש את סיכומיו, ועל אף התנגדות המשיב הותר לעוררת להגיש סיכומי תשובה.
5
ביום 15/7/2020 אוחדו העררים שבכותרת לבקשת הצדדים ונקבע כי ההתלטה בערר 9 תִתול גם על ערר 140021588.
תמצית טענות העוררת
לטענת העוררת יש לסווג את הנכס בתקופה השנייה לפי התעריף המזערי בתקנות ההסדרים הקבוע לטיווג כמבנה מגורים ;
10
1
העוררת נשענת על עיקרון היסוד לפיו יש להקל במיסוי על נכסים שעומדיט ריקים וללא שימוש.
העוררת סבורה כי יש לסווג נכס ריק בסיווג הזול ביותר האפשרי מכל אפשרויות השימוש שקיימות בנכט מבחינה תוקית בהתאם להיתר הבנייה של הנכס. העוררת נסמכת על הלכת בית המשפט העליון בבריים 991/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו (להלן - ייההלכה בעניין אפריקה ישראליי).
העוררת טוענת כי בהתאם להלכה בעניין אפריקה ישראל יש לסווג את הנכט על פי התעריף המוערי ליימגורים'י, ואת בהתאם לשימוש שהותר לנכס בשנות ה - 30 עת שימש כפנסיון עבור תלמידי הגימנסיה העברית הרצלייה. בנוסף, לטענת העוררת, שימוש למגורים הוא בהתאם לתכנית תא/ 44 מיום 4/11/1937 המתירה שימושים של בתי מגורים ובתי דירות.
העוררת צירפה לסיכומיה היתר בנליה שניתן לנכס לשימוש מגורים וכן חלקים רלוונטיים מן התכנית האמורה (נציין כבר כעת כי המשיב התנגד לצירוף מטסמכיט אלו במסגרת הסיכומים).
העוררת מדגישה כי העירייה עצמה עיכבה את העוררת במשך למעלה משנתיים מלקבל היתר הריסה לנכט וכי היתר בנייה לבניין מגורים טרם התקבל במועד הגשת סיכומיה.
העוררת הגישה ביוט 17/4/2018 בקשה להיתר הריסה והקמת בניין מגורים חדש וחיא מתארת בסיכומיה את השתלשלות העניינים מול עיריית תל אביב שהובילה לכך שרק ביום 0 ניתן היתר הריטה לבניין. לאחר הריסת המבנה, העוררת הגישה בקשה לביטול החיובים בגינו, אולם בקשתה לא אושרה. טענת העוררת היא כי העירייה על מחלקותיה השונות גורמת לעיכוב בבקשה להריסת הנכס בתואנות שונות כשהוא הרוס ואינו ראוי לשימוש, ובד בבד מחייבת אותו בארנונה, כמתואר.
העוררת אינה חולקת על כך שהשימוש האחרון בנכס הוא למשרדים אולם טוענת כי על פי הלכת אפריקה ישראל הפירוש הנכון שיש לתת לסעיף 330 לפקודה הוא שבתוס תקופת הפטור הראשונה יחויב הנכס לפי השימוש המותר שתעריפו הזול ביותר.
להללופין, העוררת טוענת כי ניתן לטווג את הנכס בהתאם לשימוש ייבית תוכנחיי ובהתאם לתעריף המצערי הקבוע לייתעשליהיי ; לטענתה, שימושים אלו תואמים את השימוש האחרון בנכס כיימשרדיסיי אילו היה מוצג חיתר בנייה כאמור.
.12
.3
העוררת מפנה בעניין וה גם לפסק הדין בעמיינ 7770-11-19 שובל ניהול והשקעות בע"מ ני עיריית תל אביב -- יפו (להלן -- ייעניין שובליי) בו נקבע כי מבחן חשימוש בפועל אינו מועיל כאשר מדובר בנכש ריק וכי התכנית לאזור בו נמצא נכס חמשמש למשרדים אינה מונעת שימוש בו כבית תוכנה - שימוש חוקל ואפשרי לפי החיתר הבנייה.
בסיכומי התשובה מטעם העוררת היא מדגישה כי ההיתר שצורף לטיכומיה אינו מהווה הרחב חזית אטורה, שכן צירופו נגזר מטענתה כי יש לסווג את הנכס בסיווג ''מגוריסיי.
העוררת הוסיפה כי ההחלטה בעניין שובל ניתנה לאחר הגשת התצהירים וטיעוניה נגזרים מפסיקה זו ולכן אין לראות בהן כהרחבת חצית.
תמצית טענות המשיב
4
.5
.6
.17
.8
9
0
המשיב מתנגד לצירוף ראיות מטעט העוררת בסיכומים וטוען כי טענתה שההיתר התקבל בעבר על בסיס תבייע נטענה בהרחבת חזית ונתמכה במסמכים שהיה מקום להגישם במסגרת התצהירים.
המשיב טוען כי טענות העוררת שעניינן בסיווג הנכס כייבית תוכנהיי ו/או ייתעשייהיי נטענו בהרחבת חצית ודינן להידתות.
המשלב טוען כי העוררת מבקשת למעשה להנות מכפל הטבות ולוּכות בסיווג המוזל של נכט ריק אשר ראוי לשימוש והן בתעריף המינימאלי החל על טיווג מוול.
המשיב טוען כי כאשר מדובר בנכס לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות אין מקום לבתינה של השימוש הזול ביותר מבין השימושים המותרים, אלא שיש לחייב את הנכס על פי השימוש האתרון שנעשה בו בטרם קיבל את הפטור לפי סעיף זה. לטענתו, יש להבחין בין ההלכה שעניינה בנכסים ריקים ובין ההלכה שחלה בעניינם של נכסים לא ראויים לשימוש, אשר מיצו את תקופת הפטור המלא שמשכה שלוש שנים.
המשיב מפנה ללשון סעיף 330 (2) לפקודת העיריות, לפיו התיוב יחיה לפי התעריף המזערי בהתאם לסעיפים 8-9 לחוק ההסדרים במשק המדינה ומציין כי תעריף זה עומד נכון לשנת 9 על סך פחות מ 70 ₪. המשיב מוסיף כי הלכת אפריקה ישראל חלה על נכסים ריקים ולא על נכסי שאינם ראויים לשימוש.
המשיב מפנה לתצהירו של מר אושרי שלומי לפיו השימוש האתרון בנכס היה למשרדים.
העובדה שבמקום עתיד להיבנות בנלין למגורים אינה משנה לצורך סעיף זה. המשיב מוסיף כי לא ניתן עדין היתר למגורים עבור הבניין, כך שממילא אין מדובר בהיתר למגורים שחל בפועל על הנכס.
המשיב סבור כי סיווג חמשיב את הנכס תואם את סוג הבניין המדובר וחוא נקבע בהתאם לשימוש האתרון בו ומשכך דין הערר להידחות.
דיון והכרעתה
.1
.2
3
46
.5
סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:
'/בנין שנהרט או שניזוק
0. נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שנטוק
במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק חבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבנייו במצב של נכס הרוס או ניווק -
(2) עם מסירת ההודעה לא יחיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן -- תקופת הפטור הראשונה);
(2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהלה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתוס אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי טעיפיט 8 ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג-1992, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשח בבניין (בסעיף ה - תקופת התשלום);
(3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוט או ניווק כאמור *מסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חליב בשיעורי ארנונה נוספים ;
(4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונס לפני מסיירת ההודעהיי.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסיווג הנכס בהתאם לסעיף 330 (2), משחלפו שלוש שנים בהן נהנתה העוררת מתקופת הפטור הראשונה.
מן החומר שבפנינו עולה כי אין מחלוקת שהנכט אינו ראוי לשימוש, אין מחלוקת כי חלפה תקופת הפטור הראשונה בת שלוש שנים ואין חולק כי השימוש האחרון בו היה למשרדים.
לשון סעיף 330 (2) לפקודת העיריות ברורה, ולפיה סלווגו של הנכס בתקופה השנייה ייגזר מן השימוש האחרון בנכס. פרשנותה היצירתית של העוררת לפיה יש להחיל את ההלכה בעניין נכסים ריקים גט על נכסים לא ראויים לשימוש איגה מתיישבת עט לשון הטעיף, וכך גם טיעוניה בדבר האפשרות לסווגה כבית תוכנה או כתעשייה בהתאם לפסיקה בעניין שובל.
העוררת מבקשת למעשה שניישם את ההלכה בעניין אפריקה ישראל על עניינה ונקבע כי סיווגה במהלך התקופה השנייה הינו ליימגוריטיי על פי החיתר הבנייה ו/או כי נקבע בהתאם לפסק הדין בעניין שובל כי על אף שהשימוש האחרון היה למשרדים יש לסווגה בתקופה השנייה כייבית תוכנחיי ו/או כייתעשייה".
הלכת אפריקה ישראל, עליה מבטסת העוררת את טיעונה, כמו גס פסק הדין בעניין שובל, מתייחסים לנכס שהוכר כנכט ריק, על פי תקנה 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינה.
בענייננו, אין מדובר בנכס שהוכר ככוה על ידי המשיב, וועדת הערר אינה מוסמכת להתיל את ההלכה שנקבעה באפריקה ישראל על נכט שאינו ראוי לשימוש בהתאם לדין אחר, על פי פקודת העיריות, בשל הטענה כי הליכי הריסת הבניין וקבלת היתר בנייה מתעכבים
מסיבה כזו או אחרת על ידי העירייה, ו/או בשל התנהלות העירייה ו/או או מכל סיבה אחרת.
יתירה מכך; ההלכה בעניין אפריקה ישראל כמו גם פסק חדין בעניין שובל מתייחסים לנכסי רים אשר מבחן השימוש בפועל אינו רלוונטי לגביו, בהיותו ריק, ושמשתקנה 13 לתקנות ההסדרים לא קבעה כיצד ייקבע סיווג הנכס לצורך ההנחה הקבועה בו. ואת בעוד ככל שעסקינן בנכס שאינו ראוי לשימוש, פקודת העיריות מתייחסת באופן מפורש לאופן סיווגו של הנכס שאינו ראוי לשימוש, על אף שגם בו מבחן השימוש אינו רלוונטי, וקובעת כי הוא יחויב במהלך התקופה השנייה על פי התעריף המזערי לשימוש האחרון שנעשה בו.
משקבעה הפקודה באופן מפורש על פי איוה שימוש ייקבע התעריף לחיוב של נכס שאינו ראוי לשימוש, אין מקום להידרש לפרשנות הפסיקה בעניין נכס ריק, בו לא קבע המחוקק עצמו מבחן כלשהו.
6. משאין מחלוקת כי מדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש (ולא מדובר בנכס שהוכר כנכס ריק
לפי תקנות ההסדרים) ומשמוטכם כי השימוש האחרון בנכס היה למשרדים, הרי שבהתאם לקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות אנו סבורים כי יש לסווגו במהלך התקופה השנייה לפי התעריף המזערי הקבוע בתקנות ההסדרים לסיווג משרדים.
7. על אף ההבנה למצבה של העוררת, הממתינה ומן רב לקבלת היתר הריסת מבנה ולהיתר
בנייה למגורים, הפתרון אינו בידי וועדת הערר, שאינה מוסמכת לקרוא לסעיף 330 לפקודת העיריות את שלא נקבע בו.
הערר נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
נבקש להביע התנצלות כנה על כך שהחלטה וו ניתנת רק כעת ובאיחור רב. התיק הועבר לכתיבת
החלטה רק בימים אלו, לאחר שיוייר הוועדה סברה בטעות כי מדובר באחד מן התיקים הממתינים
יחד עם אחרים להכרעה בערעור בעניין שובל.
ניתן בהיעדר הצדדים ביום. 6/4/2022.
בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס'יא - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייץ- 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.
חן
] 6
| -
יו''ר: אפרת א. קפ / עו'יד חבר: ראובן הרן, ערה "ו חבר: יעקב ישראלי, רו''ח
קלדנית: ענת לוי
בפני ועדת הערר לעגייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט' 140022604
בפני חברי ועדת הערר:
ייר - עו'/ד אפרת קפלן
חבר - עו'יד אהוד פלדמן
1
העוררת: א.א זהר נכסים והשקעות בע'/מ
-נגד-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו
החלטת
עניינו של הערר בנכסיים הנמצאים ברחוב הרכב 1, תל אביב- יפו, הרשומים בספרי העירייה כנכס מס' 2000200883 ח-ן ארנונה מס' 11119848 ששטחו 172 מ"ר ונכס מס' 2000200933 ח-ן ארנונה מס' 11119849 ששטחו 24 מ"ר. הנכסים מחויבים בסיווג יימשרדיםיי. העוררת טוענת כי שני הנכסים נושא הערר אינם בשימוש מחודש מר> 2020 וכי יש להעניק להם הנחת נכט ריק ולחילופין סיווג מוול; כיימתסניסיי או כייבית תוכנהיי או בהתאם להיתר הבנייה כייתעשליהי.
העוררת רשומה כמחציקה בנכס החל מיום 9/6/2020.
בתשובת מנהל הארנונה מיום 3/6/2020 לבקשה להנחת נכס ריק שהגישה המחזיקה הקודמת בנכס, ישלב סוכנות לביטוח בע"מ, השיב מנהל הארנונה כי בביקורת שנערכה בנכס ביום 2/6/2020 נראו במקום שולחנות, כסאות ועוד ולכן לא ניתן להיענות לבקשתה להנחת נכס ריק. עוד ציין מנחל הארנונח כי באפשרות המשיגה לפנות שוב לאתר פינוי החפצים וכי בכפוף לביקורת חוזרת הבקשה תיבחן שוב.
העוררת הגישה השגה ביום 27/1/2021, ובה טענה כי הנכטים אינם בשימוש וריקים, למעט שטח קטן שבו מאוכלס ריהוט שנועד לשמש שוכר שיחליט לשכור את הנכסים. העוררת הוסיפה כי הייעוד התכנוני של הנכסים הוא לתעשייה. בנוסף, היא ביקשה לאחד את החשבונות לח-ן ארנונה אחד בהיותס על פי הנטען שטח אלנטגרלי אחד. לחילופין, העוררת טענה כי יש לסווג את חנכסים כיימחטניטיי לאור הריהוט שמאותסן בהם והיותס ללא
שימוש, ולחילופין, לסווגם בהתאם לחיתר הבנייה כייתעשייהיי או כייבית תוכנהי' בהתאם לעמיינ 7770-11-019 שובל ניהול והשקעווג בע"מ ני עיריית תל אביב (להלן-- ייעניין שובליי).
5. בתשובת מנהל הארנונה מיום 2/2/2021 השיב מנחל הארנונה לעוררת כי בהתייחס לתיוב
בגין שנות מס קודמות, הללו אינן בסמכות מנהל הארנונה, משלא הוגשה השגה בגינן בתוך 0 יום. מנהל הארנונה הפנה לתשובח מיום 3/6/2020 לפיה נמצא כי הנכס אינו ריק ולטענת העוררת עצמה כי יש חפצים בנכס 2000200883, וכן לכך שביחס לנכס 2000200933 לא נמצאה בקשה להנחת נכס ריק. באשר לסיווג הנכט בהתאם לייעודו המקורי; מנחל הארנונח השיב כי עיריית תל אביב תגיש ברייע בעניין שובל וכי הייעוד התכנוני על פי היתר הבנייה במקרה זה חינו אולמות תעשייח.
6. ביום 10/6/2021 התקיים דיון מקדמי בערר.
7. ביום 11/8/2021 הודיעו הצדדים כי חס הגיעו להסכמה בדבר עובדות מוסכמות המייתרות
את הצורך בקיום דיון הוכחות בתיק והם ביקשו לקבוע את התיק להגשת סיכומים. ביום 1 ניתנה החלטה על הגשת טיכומיס בתיק.
8. ביום 28/3/2022, ולאחר שתמה כהונתו של עו"ד מטרסו כחבר הוועדה, החליטה *וייר
הוועדה כי הצדדים ימסרו עמדתם בנוגע לסעיף 11 ד לונקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת ערר) התשלייז - 1977, האם הט מסכימים למתן
החלטה בהרכב קטוע או למינוי חבר נוסף למותב הקיים. ביום 6/4/2022 ולאתר שהוגשו
עמדו הצדדים, ניתנה החלטה לפיה בהסכמת הצדדים תינתן החלטה בתיק גה בהרכב קטוע.
מכאן החלטה זו.
9. העובדות המוסכמות הן בלהלן;
> העוררת רשומה בספרים כמחזיקה בנכסים נושא הערר החל מיום 9/6/2020.
>= העוררת פנתה לעירייה בקשר למצב הנכסים וסיווגם ביום 28/1/2021.
> השוכרת פנתה לעירייה לשם קבלת הנתת בניין ריק בגין נכס מסי 200020883 ביום 0,. פנייה זו נדחתה על ידי מנהל הארנונה ביוט 3/6/2020. לא הוגש ערר בשנת 0
> בביקורת שנערכה מטעם המשיב ביום 4/4/2021 נמצאו בחלק מנכס מס' 2000200883 שולחנות, כסאות, ציוד מאלומיניום. בממייק נמצאו 2 ארוניות מע וסולם.
> בביקורת הנייל נמצא נכס מס' 2000200933 ריק מכל אדם ותפצ. לנכס זה ניתנה בעבר הנתת נכס ריק במלואה (ינואר - יוני 1998).
= לפי חיתר הבנייה שניתן לנכסים חייעוד התכנוני המותר הוא ייתעשליהיי.
טענות העוררת
.0
.1
2
.3
84
5
.6
.17
העוררת טוענת כל חיוב נכסים בארנונה נעשה בהתאם לשימוש בנכסים, והרציונאל בבסיט הסיווג המוול לנכס ריק הוא התועלת הכלכלית הנמוכה המופקת מהנכס.
לטענת העוררת, גס אם לשיטת המשיב הנכסים נושא הערר אינם ריקים יש לסווגס בהתאם לשימוש המתבצע בהם. גס אם קיים בנכט ציוד, עדיין לא מתבצעת בו פעילות המצדיקה חיובו בתעריף עסקי כיימשרדיסיי.
העוררת טוענת כי יש לתייב אות הנכסים בהתאט לתעריף המוזל של החיתר הבנייה בנכסים, בסיווג ייתעשייהיי בהתאם לפסיקה בבריים 991-16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ני עיריית תל אביב יפו (לחלן - ייעניין אפריקה ישראליי) ובהתאט להכרעה כי סיווגו של נכט שאינו בשימוש הוא על פי השימוש חצול ביותר מבין הסיווגים האפשריים. העוררת מפנה לפסיקה נוספת ובכלל וח לבריים 5045/02 מלק סלומון ני מנהל הארנונה שליד עיריית חדרה (להלן -- ייעניין מלק סלומון'י).
העוררת טוענת כי לחילופין יש לסווג את הנכסים כיימהסניםיי, בהתאם לשימוש בהם בפועל שהוא שימוש לאחסנה. במקרה זה העוררת טוענת כי החפציס מאוחסניס בנכט למעלה משנה וחצי.
העוררת מפנה להחלטת הוועדה בערר 140010601 פרופוליו בע"מ ני מנחל הארנונה בעיריית תל אביב בראשות עו"ד יהודה מאור, בו נקבע כי ככל שחדלה פעילות בנכס ונעשה בו שימוש לאחסנה הוא יסווג כיימחסןיי.
העוררת טוענת כל לחילופי חילופין יש לסווג את הנכסים כייבית תוכנהיי מאחר וסיווג זה אינו סותר את החיתר הבנייה של הנכסים.
באשר למועד תיקון הסיווג; העוררת טוענת כל בביקורת משנת 2020 נמצאו אותם ממצאים בעקבותיהס הוגשה ההשגה בשנת 2021 ולכן אין מחלוקת כי הנכסים היו ונותרו ללא שימוש ולכן יש להורות על שינוי הסיווג החל מיום 9/6/2020.
העוררת מוסיפה כי בביקורת נמצא כי שני הנכסים אינטגראלים ולכן יש להורות על איחודס.
טענות המשיב
.8
המשיב טוען כי יש לדחות את טענות העוררת לתקופה שקדמה למועד פנייתה, שכן העוררת לא יכולה להיתלות בפנייה של המחציקה הקודמת בנכס שלא הגישה ערר כנגד התשובה להשגה שהגישה.
9
.0
.1
2
המשיב טוען כי משהנכס אינו ריק, כלל אין מקום לבחינת סיווגים מוזלים השמורים לנכסים ריקים בלבד. בענייננו, אין חולק כי חנכט אינו ריק מכל תפצ והעוררת מודת כי היא מאחטנת בנכס ריהוט וציוד שמיועד לשוכר עתידי. האמור מתיישב עס ממצאי ביקורת שערך המשיב בנכסים ביום 4/4/2021,
הלכות בית המשפט העליון אליחן מתייחסת העוררת מתייחסות אך ורק לנכסים ריקים.
חותרת הציוד והריהוט בנכסים מהווה שימוש שיש בו תועלת כלכלית עבור העוררת.
המשיב מוסיף כי לא ניתן לסווג את הנכסים כמחסנים, שכן קביעה לפיה בכל שעה שיימצא ריהוט משרדי בנכס כלשחו עד לפינויו הוא יוכר כמחטן, גם אם אין בו פעילות כלשחי, מנוגדת לנוסח צו הארנונה. המשיב מפנח גם לבריים 8310/21 נ.י.פ שניתן לאתרונה בו נקבע כי השארת חפצים כלשהם בנכס אינה הופכת אותו למחסן.
באשר לטענה בדבר סיווג הנכס כבית תוכנה; המשיב טוען כי מדובר בשימוש ספציפי ומיוחד שנועד לעודד פעילות בפועל מסוג מסוים, שאינה מתקיימת בנכסים נושא הערר.
חמשיב הגיש בקשת רשות ערעור בעניין שובל, שטרם הוכרעה, מה גס ששם דובר בחיתר בנייה למשרדים ולא כבענייננו.
דיון והכרעת
.3
4
5
.6
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנכס 883 אינו ריק וכי נכס מסי 933 שנמצא ריק קיבל הנחת נכס ריק במלואה בעבר.
מנהל הארנונה השיב להשגה שהגישה השוכרת הקודמת בנכס 833, ביחס למצב דברים והה, כי ככל שיפונו הרחיטיס מן הנכס ניתן לפנות שוב למשיב ובהתאם לביקורת תישקל הבקשה שוב. השוכ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]