החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - מרץ 2023

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 31/05/2022
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : ט באדר תשפג

23(

מספר ערר: | 10:18 / 140024802

מספר ועדה: | 12576

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

חבר: רו"ח יעקב ישראלי

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

פונט אילנה תעודת זהות וו

חשבון לקוח: 11261245

מספר חוזה: 1170719

כתובת הנכס: החלוצים 6

ע"י ב"כ עו"ד: אליהו בר עוז

-נג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: פונט אילנה

ב"כ העורר/ת עו"ד : אליהו בר עוז

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

מדובר בדירה מאוד ישנה בפלורנטין. חורף שעבר אחרי שיפוץ מסיבי הדירה הוצפה.

הדירה נמצאת מתחת לגג והייתה בעיה בגג השכנים והמים חדרו לדירה באופן שלא אפשר להשאיר את השוכרים שם. השוכר שהחזיק בדירה בגג לא אפשר לנו לתקן את הגג ונאלצו לחכות שהוא יפנה. הנכס לא היה ראוי למגורים בשל חדירת מים מסיבית לכל קירות הדירה וגם מהגג ולכן זה הצריך עבודות מאוד רציניות ומקיפות שארכו תקופה מאוד ארוכה, השקענו בנכס כ- 200 אלף שקל כאינדקציה להיקף השיפוץ.

מדובר בבניין ישן שהביא את המורכבות לרמה גבוה יותר שמסבירה את אורך הזמן שלקח לנו כדי לבחון את השיפוץ האם השיפוץ השיג אטימות.

לאור הצהרת ב"כ העוררת והסבריו המפורטים בגין מצבו של הנכס, המשיב מסכים להעניק לעוררת פטור לא ראוי לשימוש בהתאם לסעיף 330 לפקדה החל מיום 2 (מועד הגשת הבקשה) ועד ליום 2/3/23.

ו ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ט באדר תשפג

33"

מספר ערר: | 10:18 / 140024802

מספר ועדה: | 12576

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

חבר: רו"ח יעקב ישראלי

העורר/ת: פונט אילנה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

נותנים תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים כמפורט לעיל.

התיק יסגר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.03.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7:

:

יו"ר: עו"ד ב חבר: רו"ח יעקב ישראלי חבר: עו"ד פֶּלדמן אהוד

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : טבאדר תשפג

מספר ערר: | 10:57 / 140024363

מספר ועדה: | 12576

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

רחל כהו:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

כהן משה תעודת זהות וו

חשבון לקוח: 11266111

מספר חוזה: 1175872

כתובת הנכס: התקוה 10

-נ1 ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר רפאלי

העורר/ת: כהן משה -- לא נוכח. רחל כהן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר ואמיר מורצקי

פרוטוקול

אני אשתו של העורר. בעלי חולה הוא מחכה לי למטה. אני מיופת כוח. אני מבקשת

לעלות אותו לשיחת טלפון שתוכלו להתרשם מגרסתו. השיפוץ בנכס היה מקיף והצריך החלפת תקרה וצביעתו מחדש. מאחר ומדובר בהסבה לנכס לממכר מזון נדרשנו על מנת לקבל רישיון עסק לבצע עבודות מסוימות בהיקף כספי גבוה וזאת מבלי יש בידי אסמכתאות כי רב העבודה נעשתה ע"י אנשי מקצוע קרובים. אני מבקשת התחשבות כי אני לא מכירה את החוק לפרטיו ואני לא חושבת שאני אשמה בזה שהעורר לא עדכן במועד. אני רוצה עוד לעדכן שהביקורת נעשה זמן רב לאחר הפנייה ולכן הביקורת לא משקפת את העבודות שנעשו במקום.

העורר פנה לראשונה ביום 31/5/22 בבקשה לפטור לא ראוי לשימוש. מאחר ולא ניתן לבדוק בדיעבד את מצבו של הנכס ואם אכן מבחינה משפטית עובדתית הנכס זכאי לפטור עפ"י סעיף 330 לפקודה, המשיב לא יוכל לעתר לבקשת העורר ולהעניק פטור החל מיום 1.5.22. אולם לאור הנסיבות המתוארות מפי נציגת העורר ולפנים משורת הדין, המשיב מסכים להעניק פטור לא ראוי לשימוש החל ממועד הפניה, קרי החל מיום 31/5/22 ועד ליום 12/6/22. יחד עם זאת, המשיב מותיר לוועדה הנכבדה את שיקול דעתה.

: ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך : ט באדר תשפג

033

מספר ערר: | 10:57 / 140024363

מספר ועדה: | 12576

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: כהן משה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה ועל רקע תיאור מפורט שניתן בפנינו באשר להיקף העבודות שנעשו בנכס, טיבן, היקפן לטובת חסכון במשאבים, אנחנו סבורים שיש להחיל את הפטור החל מיום 2 ועד למועד הביקורת 12/6/22 וזאת בשים לב לכך שמסירת החזקה בנכס לפי הנטען נעשתה ב- 1/5/22.

אנו סבורים שזאת הוצאה ראויה בנסיבות העניין.

התיק ייסגר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.03.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונוק כללית) (סדרי דין בוועדת

> של"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 / 7

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי חבר: רו"ח יעקב ישראלי חבר: עו"ד פלדמן אהוד

שם הקלדנית: ענת לןי

תאריך | : ט באדר תשפג

מספר ערר: | 11:26 / 140024593

מספר ועדה: | 12576

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

חבר: רו"ח יעקב ישראלי

העורר/ת:

הרמספא הוטל בע"מ הברה פרטי תו

חשבון לקוח: 11210030

מספר חוזה: 1116064

כתובת הנכס: דרך בגין מנחם 94

הרמספא הוטל בע"מ חברה כל |

חשבון לקוח: 11210019

מספר חוזה: 1116037

כתובת הנכס: דרך בגין מנחם 94

ע"י ב"כ עו"ד: מור דן

-ג1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

נוכחים:

העורר/ת: הרמספא הוטל בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : מור דן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

ב"כ העוררת: מבחינת העוררת הנכס היה למגורים ולאחר שבוצע חילופי מחזיקים החליטה העירייה

באופן חד צדדי לעדכן את סיווג הנכס כבית מלון מה שהביא לעלייה חדה בתשלום הארנונה החודשית. העוררת שלא הבחינה בכך פנתה לעירייה מייד עם ההבנה שהיא הולכת לשלם סכום כסף נכבד שלא לצורך והעירייה אף נענתה לבקשתה ואף תיקנה את השומה רטרו לתחילת שנת 2022. מה שמוכיח שמבחינה עובדתית העירייה מכירה בכך שהנכס אינו בית מלון. לעניין שנת 2021 טענה העירייה שהואיל ומדובר בשנה שהסתיימה מבחינה חשבונאית על העוררת לשלם את מלוא סכום השומה שנקבע לה ל- 2021. לאור האמור פנתה העוררת לנציגי העירייה שהסבירו לה כי עליה להגיש ערר למחלקת עררים ועתה הוברר כי לועדת הערר אין סמכות להכריע לגבי מחלוקת שנוגעת לשומה לשנת 2021 בשים לב שלא הוגשה השגה ולא ערר במועד.

ב"כ המשיב:

כעולה מכתב התשובה וכפי שידוע היטב לעוררת ביום 24/1/22 פנתה העוררת בהשגה לעניין סיווג הנכס. מכתב התשובה להשגה מיום 14/2/22 עולה כי פניה זו מתייחסת לחיובים בשנות מס קודמות וכן ניסיונות לתאם עם העוררת ביקורת במקום לצורך בחינת המצב העובדתי של הנכס, לא עלו בידי המשיב. בנוסף, נרשם כי במידה ותתאפשר עריכת ביקורת במקום הבקשה תבחן והמשיב ישיב בהתאם. לאור האמור השגה זו נדחתה בעניין סיווג הנכסים.

הם פנו אלינו ודחינו אותם. פניה נוספת מטעם העוררת נעשתה ביום 30/3/22 בעקבות פניה זו תואמה ביקורת ליום 10/4/22 ממכתבנו מיום 14/4/22 עולה כי לא ניתן היה לבחון את הפעילות במקום וכמו כן ביקורת נוספת שתואמה ליום 13/4/22 בוטלה ע"י העוררת שוב. ויובהר כי גם במכתבו זה של העורר (מיום 14/4/22) נרשם כי כאשר תתאפשר עריכת ביקורת בנכסים ובחינת הפעילות המתקיימת בהם המשיב יבחן את הבקשה וישיב בהתאם. על מכתב זה ניתנה לעוררת זכות להגשת ערר תוך 0 ימים. המשיב יטען כי לא קיימת זכות להגשת ערר על החלטה מיום 29/2/22 שלא ניתנה ע"י המשיב אלא ע"י מנהל המחלקה. כאמור אין מחלוקת שבמקרה האמור לא הוגשה השגה לשנת המס 2021 ולמעשה גם ההשגות שהוגשו לשנת 2022 הוגשו באיחור ו/או נדחו בשל כך שהעוררת לא אפשרה למשיב לערוך ביקורת בנכס.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ט באדר תשפג

23"

מספר ערר: | 11:26 / 140024593

מספר ועדה: | 12576

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

חבר: רו"ח יעקב ישראלי

העורר/ת: הרמספא הוטל בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

על יסוד נימוקי הערר המלצנו לעוררת למשוך את הערר ללא צו להוצאות על רקע העובדה שהמחלוקת נטועה לשנת מס שאינה בסמכותנו. העוררת הסכימה למחוק את הערר.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.03.2023.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים 0 קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כַללִית) | דרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7 "

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי חבר: רו"ח יעקב ישראלי חבר: עו"ד פלדן אהודן

| \

שם הקלדנית: ענת לוי |

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

אוחיון יוסף תעודת זהוה ששו

חשבון לקוח: 11260313

מספר חוזה: 1169725

כתובת הנכס: פרנקל ידידיה 1

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: אוחיון יוסף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

וו

תאריך :| כז באדר תשפג

233

מספר ערר: | 12:13 / *********

מספר ועדה: | 12577

העורר: אני שכרתי את הנכס מינואר 2022 ועד דצמבר 2022. באמצע השנה יצאתי מהנכס ומאז למיטב ידיעתי לא נעשה בו שום שימוש. המשכיר סירב לשחרר אותי מההסכם. בתקופה של החצי שנה השנייה אני גם פיניתי את כל החפצים שלי מהנכס והוא עמד ממש ריק.

אני מעצב גרפי וצייר וגם עוסק בקולנוע. רציתי לעשות בנכס סטודיו לשימוש שלי. אני שמעתי על המקום הזה שלפני ישב בו אומן לתכשיטים. גם בחוזה שלי כתוב ששכרתי סטודיו לאומנות. מהר מאוד אחרי שפתחתי את המקום, אנשים פשוט באו והתיישבו אצלו וזה הפך להיות "מועדון" ולא יכולתי לעבוד שם. חבר שלי שם אצלי ציוד שלו של בית הקפה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!ו

תאריך :| כז באדר תשפג

מספר ערר: | 12:13 / *********

מספר ועדה: | 12577

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: אוחיון יוסף

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר שהסברנו באריכות לעורר את המצב המשפטי ומאחר ולא ניתן היה להגיע להסכמות עם המשיב אין מנוס מלדחות את הערר.

העורר מודה שלא עשה במקום מעולם שימוש כבית אומן מסיבות שונות.

העורר הסביר כי ניסה להשתחרר מהסכם השכירות, אולם המשכיר סירב לשחררו.

עם כל הצער וההבנה למצבו של העורר לא ניתן להעניק לעורר את הסיווג כבית אומן ואף לא סיווג חלופי אחר התואם את המצב. יש לציין שהחלטה זו נכתבה לפרוטוקול לאחר שהעורר החליט לצאת מהדיון בסערת רגשות ובטרם קיבל לידיו העתקה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לעורר ותוודה שהעורר קיבל אותה (טלפונית) שכן העורר אמר שהוא לא מקבל דואר.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 20.03.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז-1977 זחלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית /. בל חבר: וייכרייב/א3, פלכלן חברה: רו"ח מלי אורלי

₪ שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כח באדר תשפג

2.103

מספר ערר: | 09:59 / 140020537

129

מספר ועדה: | 12581

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת:

רגוס מרכזי עסקים בע"מ חברה פרטי וו

חשבון לקוח: 10688512

מספר חוזה: 555494

כתובת הנכס: אלון יגאל 98

ע"י ב"כ עו"ד: פנט אשר

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר

נוכחים:

העורר/ת: רגוס מרכזי עסקים בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : פנט אשר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלר

פרוטוקול

השעה כעת 10:30 הדיון היה קבוע לשעה 10:00.

ב"כ העוררת: אני מתנצל נתקלתי בדרך בתאונת דרכים ממודיעין.

התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול במהלכו הסברנו לב"כ העוררת את הקשיים לכאורה בתיק וזאת מעבר לסוגיה הראייתית (העדר תצהירים מטעם העוררת מלבד התצהיר של המנכ"ל לשעבר שלא ניתן לחקור עליו לטענת העוררת).

ב"כ העוררת ביקש כמה דקות להתייעצות.

ב"כ העוררת: לאחר התייעצות אבקש למחוק את העררים ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיב: | אני מסכימה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כח באדר תשפג

33.] 2

מספר ערר: | 09:59 / 140020537

מספר ועדה: | 12581

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: רגוס מרכזי עסקים בע"מ

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

העררים ימחקו ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.03.2023.

יו"ר: עו"ד 7 חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה

- שם הקלדנית: ענת לוי

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כט באדר תשפג

2223

מספר ערר: | 12:28 / 140024701

מספר ועדה: | 12586

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

העורר/ת:

סופר אסנת תעודת זהות ו

חשבון לקוח: 10246322

מספר חוזה: 176299

כונובת הנכס: דבורה הנביאה 5

-גב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר ועו"ד אמיר מורצקי

העורר/ת: סופר אסנת

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר ועו"ד אמיר מורצקי

פרוטוקול

אני מציגה תמונה של הפרגולה מצד המעקה בה רואים כי מחודש ספטמבר הפרגולה מותקנת ע"ג המעקה שחוצץ בין הדירה שלי והדירה הסמוכה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כט באדר תשפג

223

מספר ערר: | 12:28 / 140024701

מספר ועדה: | 12586

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: סופר אסנת

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הסברנו לעוררת כי לפי דבריה שלה והתמונות שהציגה מדובר בפרגולה ברת חיוב בארנונה ולאור הסבר זה היא הודיעה כי היא מבקשת למחוק את הערר.

עוד הסברנו לעוררת כי ככל שיבוצע שינוי במבנה הפרגולה היא תוכל לפנות למשיב בבקשה לקיים ביקורת נוספת ולשקול מחדש את החיוב.

הערר נמחק. אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.03.2023.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפש לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ץ- ו החלטה ר האינטרנט של המשיב.

% [

יו"ר: עו"ד/קפלן אפר

/,. ו

2 ל

אובן-"הודה. חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' עררים: 140018402 שליד עיריית תל אביב-יפו בי יו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'/ר: עו"ד רוית פרינצ

חברה: אורלי מלי רו"ח

חבר: אודי ויגריב, כלכלן

העוררת: עזבון המנוחה כרימה אבו חליפה צייל

נגד

המשליב: מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

הנכסים נשוא הערר

שלושה נכסים שמספריהס 2000359568, 2000359572, 2000435306 המצויים ברתוב בן צבי 34.

ההשגה, העררים וההליכים שבפני הוועדת

העוררת הגישה ערר ביום 18.3.2018 וחמשיב הגיש תשובה לערר ביום 17.8.2018.

ביום 9.10.208 נערך דיון מקדמי אליו לא התייצבו העוררת ובייכ ולכן הדיון נדחה.

ביום 5.2.2019 נערך דיון מקדמי נוסף שבו נמטר לוועדה כי העוררת הלכה לעולמה. יורשי העוררת נתבקשו להעביר לוועדה צו קיום צוואח של המנוחה.

ביום 25.8.2019 הגישו יורשי המנוחה לוועדה צו קיום צוואה של המנוחה.

ביום 16.12.2019 נערך דיון מקדמי נוסף בתיק, אשר במסגרתו אוחדו הדיונים בתיקים שבכותרת והצדדיט נתבקשו להגיש לוועדה סיכומים בסוגיית טמכות הוועדה לדון בואהות המחציק של הנכט לתקופת העבר שעד לשנת 2018. לאתר הגשת הסיכומים, ניתנח ההלטת ביניים הקובעת, בשורה התחתונה, שבסמכות הוועדה לדון בטענת יורשי העוררת, שהמשיב טעה ברושמו את העוררת (המנוחת) במחזיקה בנכט.

ביום 10.8.2020 התקיים דיון מקדמי נוסף אשר בו העלו הצדדים שתי טענות מקדמיות נוספות הטעונות בירור. האחת, טענה להרחבת חצית של העוררת במסגרת הערר והשניה, טענת השתס פלוגתא לעניין טענת 'אינני מחזיקי שהעלו יורשי העוררת. הצדדים נתבקשו להגיש סיכומים בטענות אלו.

לאחר קבלת סיכומי חצדדים, ניתנה ביום 15.3.2021 החלטת ביניים נוספת בתיק ובח נקבע שיש לקבל את טענת המשיב להרחבת חזית מצד המערערת בנוגע לטענת 'אינני מחזיק/ במסגרת הערר לשנת 2018 ולכן טענה זו לא תדון במסגרת החלטה זו. בנוסף, דחתה הוועדה את טענת החמשיב לסיומו של השתק פלוגתא ביחט לטענת יאינני מחזיקי בערר לשנת 2019.

ביום 24.5.2021 נערך דיון מקדמי בתיק.

ביום 29.6.2021 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם עזבון המנוחה- תצהירו של מר מוסא אבו חלפיה ותצהירו של מר סמי אבו חליפה.

ביום 14.7.2021 הגיש המשיב תצחירים של שני חוקרי שומח.

ביום 9.8.2021 נערך דיון הוכתות במסגרתו אוחדו התיקים שבכותרת. בדיון זה ניתנה החלטה על מחיקת תצהירו של החוקר אסף דניאל מטעמו של המשיב, לאחר שהמשיב הבהיר שהאחרון לא יוכל להתייצב לחקירה על תצהירו. בדיון נחקר החוקר השני מטעם העוררת, מר פז וברמן, וכן המצהיר מטעם העוררת, מר מוסא אבו חליפה.

ביום 8.6.2021 נערך דיון הוכחות שני בתיק במסגרתו נחקר מר סמי אבו חליפה על תצהירו.

הצדדים הגישו סיכומים.

הסוגיות הטעונה הכרעה וטענות הצדדים

הערר שבנדון עוסק בסוגיית זחות המחזיק בנכסים בתקופה שמיום 1.1.2019 ועד 18.6.2019 (ממועד

זה ואילך התקבלה טענת העוררת שלא החזיקה בנכסים על ידי חמשיב (ראח הודעה מיום 2.1.2020).

לטענת יורשי העוררת המנוחה, מי שהחזיק בפועל בנכט בתקופה זו ולמעשה משנת 1994 הוא בנה של העוררת, מר סמי אבו חליפה (להלן: 'יסימייי). כאמור לעיל, בהתאם לההלטת ביניים של ועדת הערר,

ההחלטה שבנדון אינה חלה על טענות 'אינני מחזיקי אשר הועלתה במסגרת הערר שהוגש בתיק

2 ביחס לשנת 2018, שכן ביחס לשנה זו התקבלה טענת המשיב להחרבת חזית.

טענות העוררת

כעולה מסיכומיה, העוררת טוענת שהמחזיק הבלעדי בנכט בתקופת הערר היה בנה של העוררת המנוחה, סמי. לטענת העוררת, סמי החויק בנכס ברציפות משנת 1994 מאז פטירת אביו ובמהלך השנים הצטברו לסמי תובות ארנונח עצומים, שאף הובילו לחטלת עיקולים.

לטענתה, העוררת לא נתגח הודעה פורמלית על החלפת מחזיקים בהתאם לפקודת העיריות, שכן לא ידעה שהיא רשומה כמחזיקה. מבלי לגרוע מכך טוענת העוררת שלמשיב ישנה אחריות לבדוק באופן אקטיבי מי המחזיק בנכס, ובמקרח וּח למשיב היתה ידיעה ממשית לגבי זהות המחויק, שכן המשיב ניהל לפחות 30 הליכים כנגד סמי במסגרת חוק רישוי עסקים, אשר במסגרתם שילם סמי למשיב עשרות אלפי ₪ (המשיב מפנה בהקשר זה להלכת '717 אנרגיק/).

לא רק ואת, אלא שבמסגרת ניחול תיקים אלו נערכו ביקורים במקום של פקחים מטעם חמשיב (מחלקת הבניה) ואלו ידעו שסמי עובד ומחזיק בנכסים נשוא הערר.

פניות חמשיב למנוחה לא התקבלו אצל המנוחה ולא הוצגו אישור מסירה.

בנוסף, חמשיב מעלים מסמכים מהותיים מהעוררת ובין היתר לא העביר לעוררת, למרות בקשותיה, העתקים של ההודעות שנשלחו לעוררת ומסמכים על ביקורות שנערכו לטענת

המשיב בשטח.

התנהלות חמשיב עולה כדי הפרת חובת ההגינות בגביית ארנונח (פטחייד בעניין 177?קמן).

בנסיבות אלו אין תחולה ליחוקת התקינות המנהליתי, שבה נתלה המשיב.

בנוסף, יש לחייב את כלל הנכסים תתת סווג יימגוריטיי שכן סמי סגר את עסק שלו לפני שנים רבות.

טענות חמשיב |

לטענת המשיב, העוררת המנוחה היתח רשומה כמחזיקה בנכס לאורך כל השנים ועד לפטירתה בשנת 2019. העוררת נותרה רשומה כמחזיקה בנכט בכוונת מכוון שלח ולא כתוצאה של התרשלות מצידה. הואיל ובפועל העוררת לא פעלה כמצוות סעיף 325 לפקודת העיריות, ולא הודיעה לעירייה על כך שחדלה להחזיק בנכס, אזי חיובה בארנונה בתקופת הערר נעשה כדין.

חיוב העוררת בארנונה נעשה על סמך רישומי העירייה שהעוררת מחציקה בנכס, וצדק חמשיב שסמך על רישומים אלו.

לכך יש לחוסיף את העובדה שחובת ההודעה חלה לא רק על העוררת אלא גם על מי שטוען שלטענתו קיבל לידיו את התזקה, סמי, ואולם המשיב לא קיבל כל הודעה מסמי על תחילת החוקה (שאף לא טען כי שלת הודעה כזאת למשיב). במקרח כזה, על פי הלכת בית העליון, המשיב רשאי לבחור על מי להטיל את חחיוב (עעיימ 2330/21 התתנה המרכוית החדשה '

עיריית תל- אמיב). טענת סמי בחקירתו, שהמשיב מצידו שלח אליו הודעות חיוב, לא הוכחה על ידי סמי ולא הוצגו על ידו הודעות כאמור.

איןו יסוד לטענה שהעוררת לא ידעה שהיא רשומה כמחהזיקה. טענה זו סותרת מסמכים שהציגה העוררת לוועדה. במסגרת הפנייה הראשונה של העוררת למשיב מחודש נובמבר 2018 (ההשגה), שהוגשה באמצעות בייכ, ביקשה העוררת לשנות את סיווג הנכס ולא התייתסה כלל לנושא החוקה בנכט. העוררת פנתה פעם נוספת למשיב באמצעות בייכ, בהשגה לשנת 2018, שבה צויין כי הנכס רשום על שם העוררת, ואולם גם כאן לא טענה שאינה מחזיקה בו. מסמך נוסף חוא צוואת העוררת המנוחה מיום 12.2.2018 שבה ציינח העוררת כי היא בעלת זכויות בנכס (1/5)

וציוותה אותו לילדית. מכל אלו ניתן ללמוד שהעוררת היתה מודעת לכך שהיא רשומה כמחזיקה בנכט.

המשיב מפנה גם להחלטת בית המשפט המחוצי בעתיימ 27618-05-19 שם, במשגרת הליכים שנקט המשיב כנגד העוררת, שבו נקבע שהעוררת לא מצאה לנכון להודיעה לעירייה שאינה מחזיקה בנכס ולא כללה טענה זו במסגרת ההשגות שהגישה.

למשיב עומדת חזקת התקינות המנהלית, בפרט מקום שבו העוררת היתה רשומה כמחהזיקה בנכס לאורך כ- 15 שנים. העוררת לא הוכיחה ידיעה של המשיב על כך שסמי החציק בנכט, שכן כאמור לא הוצגה כל ראיה על כך שטמי או העוררת שלתו הודעה למשיב בעניין וח. גס אס העובדה שסמי התויק בנכס היתה ידועה למחלקה אחרת במשיב, אין בכך כדי לפטור את העוררת ממתן הודעה בהתאם לפקודה.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, סמי מנע מהמשיב לברר את טענתו שהוא מחזיק בנכס לאחר הגשת הערר. ההוקר מטעט המשיב לא זכה לשיתוף פעולה של סמי ולכן נמנע הביקור במקום. בכל מקרה, לאור עדותו של סמי שהיה בכלא בשנים 2016-17 ברור שבשנים אלו לא התזיק בנכס בניגוד לטענתו.

בנוסף, אין לקבל את טענת העוררת ו/או סמי שלא קיבלו מהמשיב מסמכים. בסופו של יום העוררת לא הציגח פנייח לקבלת מסמכים ו/או סירוב לתיתס. תחת זאת, העוררת קיבלה מאות מסמכים מחמשיב.

אין לקבל את טענת העוררת לגבי גודל השטח, הואיל ולא הוצגח כל ראיה סותרת לתשריט שהציג חמשיב.

9. אין לקבל את טענת העוררת שיש לחייב את כל הנכס תחת סיווג מגורים. טענה זו עומדת

בסתירה לממצאי דוח הביקורת ובנוסף לא הוצגו ראיות לכך שהמקום משמש רק למגורים.

0. חתנחלות העוררת נגועה בחוסר תם לב. לעוררת היה נח להשאיר את התיוב על שמה כל השנים

והיא ניסתה לשנות ואת רק לאחר שסמי פשט את הרגל, בנסיון לחמוק מהחוב.

דיוו והכרעת

חובת מתן הודעת הדילה

1. החבות לשלם ארנונה לרשות המקומית בגין נכס חלה על המחזיק בנכס בהיותו בעל הזיקה

הקרובה ביותר לנכס. המתציק מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להקן : ייהפקודהיי)

**יאדם המחזיק למעשת בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אתד, למעט אדם הגר בבית מעון או בפנס?ון".

2. הפקודה מטילה על בעל הנכט או המחציק בו תובת הודעה על כל שינוי בהחזקה (טעיפים -325

6 לפקודה (להלן: ייהודעת חדילתי):

*325, הדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מהזיקם ש2 קדקע או שש בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימטור הוא או נציגו הודעה על כ7 בכתב לעירית ולאחר מכן לא *היה חזיב בשיעורי ארנונת נוספים ; אין האמור גודע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מטירת ההודעה.

6, נעשת אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי האדנונת המגיעים ממנו לאחר שנעשק בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם חיתת כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעירית הולעה על העסקת כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או תשוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים באדנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרת לתקופת הקצרה משנת אחת, יתיה המשכיר חייב בארנונת?.

3. מכאן, שברירת המחדל לחיוב בארנונה היא בעלת הנכס, אלא אס חודיע הבעלים לעירייה כי

- הנכס נמכר או הושכר לאחר. נקבע בפסיקה, בי יעל הנישום מוטלת החובת האקטיבית להודיע

לרשות המקומית בכתב על חדילתו מבעלות או מחזקה בנכס, שאם לא כן, רשאית העירייה לתהמשיץ ולראות בנישום זה כת?יב בארנונתיי (בריים 867/06 מנהלתת האדנונה בעיריית חיפה ני דור אנלגיה (1988) בע"מ (2008), כבוד השופט יי דנציגר, להלן: ייפרשת דור אנרגיהי).

הסיבה לקביעת ברירת המחדל היא הרצון להקל על תהליך הגבייה של הארנונה, כך שהעירייה לא תצטרך לעמוד בעצמה על מצב הבעלות או ההזקה של הנכטים בכל רגע נתון (ראה גם ברייס 6 כהן נ' מנהלת הארנונת בעלדיית חיפה, פסי 5 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 16.10.2006)

וראה גם עמיינ (מינחליים תייא) 21484-03-18 איה בנכולסי 2 עירית ת2-אביב-יפו (נבו 0

על פי סעיפי הפקודה, מוטלת חובת על בעלים או על מחזיק של נכס התייב בארנונה להודיע בכתב לעיריית על חדילתו מהחזקת הנכס כתנאי לפקיעת חבותו בתשלום ארנונה עתידי בגין הנכס, כ2 עוד לא נמסרתה תודעה כאמור

יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארמנה בגין הנכס דראו מנהלת הארנונה בעיריית חיפה 3 דוד אנרגיה (1998) בעימ, (פורסם גנכו, 2008, להלן: עניין דור אנרגיה). תבסיס הרעיוני להסדר המטיל חובת מסירת הודעת כאמור על מחזיקים או בעלים של נכס, הינו כי הס בבתינת 'מונע הנזק הזולי, באשד הנטל המוטל עליהם למסור הודעת הדילה הינו נטל קל בלבד.

קביעת הפוכה, שלפיה על הדשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את זהות המחזיקים או הבעציס בכל נכס ונכס, ע2 פני תקופות שונות, תטיע ע2 הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, הממומן מכספו הציבור (עוד לעמיין תכלית ההסדר האמור לאו עמיינ 266/04 מנה 2 האדנונת בעירית תל-אביב-יפו ני יצחק טרכטינגוט [פורסם בנבו] (2005) ובקשת

רשות ערעור עליו שנלחתה: ברים 1008/06 לצחק טרכטינגוט מ מנתע

האדנונה של ענליית תל אביב יפו [פורסם בגנבו (2006), |

לפיכץ, בפסקי דין רבים ננקטה גישה המלדקדקת ביישומו של ההטדר הקבוע בסעיפים 325-326 למקודה, לפיו נזקף להובתס של מחזיקים בנכטס המחד 2 הכרוך באי מסילת הודעת ע2 יחדיכת החזקתי. על כן, כל אימת שלא נשעחה הולעה בכתב כאמול, על ידי בעליו או מחזיקו של נכס, חויב הבעלים לשאת בארנונת בגין הנכס. כך גם במקרת בו התברר כי בפועל תיה בעלים או מחזיק אחר שהתזיק בנכס בתקופה הדלוונטית, שכון במצב דברים זת נקבע כו תלופת תמישוס היא במישור היחטים שבינו עבין מי שתחזיק בפועל בנכס (לא במישור ה*חסים שבין המישום הרשוט כמחזיק לבין העיריית (ראו עעי/מ

8 שאול בממין כ עיריית תל-אביב (פודטם בנבו, 2010), ועניין דור אנדגית.

חובת ההגינות המנהלית

.16

לצד הגישה הדווקנית לעיל נקבע בפסיקה, בשורה ארוכה של פסקי דין, שעל העירייח, כמו כל רשות שלטונית אחרת, לנהוג בסבירות והגינות (ראה בצ 164/97 קונטרם בשמ ני משלד האוצר, אגף המכס ותמעלימ, פייד גבו(1) 345, 289 (1998) וכן בעניין דור אנרגיה הטטכר לעיל: יי סעיפים 325 ו-326 לא נועדו כדי לאפשר לעירייה לנהוג בעצימת עיניים, יהיו מקרים בהם בהינתן נסיבות חריגות, ניתן ?היה לבסס ודיעה קונסטדוקטיבית 2₪ העיריה בדבר חדלות החזקת גם ללא הודעה בכתב ש2 המחזיק הקודם. ובתתאם תהיה העירייה זכאית ואף חייבת לשנות את דישומיה אף בלא שקיבלה הודעה כתובה על חדילת החזקת "י.

עניין וה קשור גס לעקרון הקרוי 'חזקת התקינות המנחליתי (הנזכר בסיכומי המשיב) אשר בבסיסו ההנתה שתתלטות של רשויות מנהליות נעשו והתקבלו כדין. תוּקה זו מעבירה את הנטל על העותר לבית המשפט, להביא ראיות לאי תקינות, לפגם שנפל בהחלטה המנהלית, (עעיימ 0 פמתן שירותי בריאות בעימ ני משרד הבליאות, פורסם בנבו, 2011), כלומר שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה על ידי העותר.

המשמעות המעשית של דבריט אלו היא, שבנסיבות מסוימות, בהן הצטברו אצל הרשות נתונים אשר מדליקים יינורות אדומותיי, מוטלת על העירייה לערוך בדיקה אסטיבית האם חל שינו?

במצב האחזקה של הנכס . בהקשר זה נביא מדברי כבי השופט צבי דותן בעתיימ (מנהליים מרכו)

1 גלטיאעת ביל ני עיריית לחובו (נבו 27.10.2022):, המסכמת את ההלכה בעניין

וה:

בעניין דור אנרגיה דן בית המשפט העכיון בהרחבה בעניין תאופן שבו יש עערוך את האיזון בין חובת המישומים באדנונת לפי קעופים ‏ 326-325 לפקודת

העיריות ובין תובת ההגינות המנהלית שחבה הרשות:

*הסעיפים האמורים אינם *כולים ליתן לרשות המקומית הכשר לנהוג תוך עצימת עיניים מוחלטת הוך התעלמות מנתוניס הזועקיס כי עלית לבדוק באופן אקטיבי בעצמה, האם חל שננוי בבעלות או בהחזקה בנכס מסוים, *יתכמו מקרים מסוימים, שבהט תוחזק הרשות המקומית כמי שמעלה בתמקיידה כנאמן הציבור, קרי התרשלה בבדיקת באשר למצב הבעלות או החזקה ש2 נכס מסוים שבשטחה. כוונתי היא לאותם מקרים שבתם קנימת תצטברות ש2 נסיבות, שייתכן וכל אחת מהן בנפרד אינת אמורת להדליק /מורת אדומהי אצ 2 הרשות

המקומית, ועם זאת, בהצטברותן, יש בהן כדי ליצור מצב קיצוני המטיל חובת בדיקה אקטיבית על הלשות עצמת. בנסיבות כאלה, לא תוכל הרשות המקומית לשבת בתיבוק *דיים ולהמשיך, עד קץ הימים, לשלוח הודעות חיוב לממישום שאינו משלם את חיוב הארנונה (בדי/ם 847/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפת גי דור אנרגיה (1928) בעי/מ, פסקה 34 [פודסם בגנבו (17.4.2008)).

1 | 5 צא אפוא שבנסיבות מסוימות חבת הרשות לערוך בליקה אקטיבית עצמאית באשרד למצב ההחזקת בנכס וזאת במקרה שבו הצטברו נודות אדומות?

(כלשון כב: השופט דנביגר בעניין דור אנרגיה) המבססות את הצורץ בבדיקה

אקטיבית כאמול.

ראיתי להוסיף מספר מילים אשר לחובת הרשות המנהלית לבסס את

החלטותיה על בסיס תשתית ש2 ראיות מינתליות: ,על-פי ההלכה, התשתית

צריכת להיות מוצקה במידת מספקת כל לתמוך בתחלטה... המבחן... הוא מבחן של סבירות. הווי אומר, תשתית העובלות צריכת להינת כזאת שרשות סבירה היתה מסתמכת עליה לצורד קבלת ההחלטת הנדונתל (בגייץ 2587/94 <ודונט קוו זהג (1992) בעימ כ שרת התקשורת, פיד מח(5) 412, 425 (1994); דפנת ברק-

ארז משפט מינהלי כרך א 446 (2010)). משמעות האמור היא שכאשד נפרסת בפני הרשות המנהלית תשתזת עובדתנית מטוימת היא חייבת לבסט את הלטה על סמך תשתית זו והחכטתה צריכה להיות סבירת במובן זה שרשות סבירה חיתת מטשיקה על סמל אנתה תשתית לאייתית את המשקנת אליה הגיעת תרשות

בנסיבות העניין.

8 לאור דברים אלו עלינו לבחון:

א. האם ומתי שלחו העוררת ו/או טמי למשיב הודעת חדילה!

| |

ב. האם עומדת לעירייה חזקת התקינות, כלומר האם התקיימו במקרה זה נסיבות מיוחדות

בהתקיימן היח על המשיב לערוך בדיקה אקטיבית ביחס לזהות המחזיק בנכסים!

9. התקופה בה עוסק ערר זה היא מיום 1.1.2019 ועד 18.6.2019 (להלן: ייתקופת הערריי).

משלות הודעת חדילה למשיב

0. במסגרת כתב הערר לשנת 2019 נטען על ידי העוררת, שהודעה על כך שסמי מתגורר בפועל בנכסי

ניתנה על ידי סמי למשיב בחודש יוני 2019 (נספח צ/ לערר). במסגרת הודעה זו מציין סמי, כי

החויק בנכס ייבמשך כל השניםיי וכי לאימו, העוררת, ייאין כל נגיעה לנכסיסיי. במסגרת הערר נטען עוד שבשנת 2016 הנכס ננטש על ידי סמי וכי טמי שב להתגורר בנכס לפני כשנה.

מצד חעוררת הוגשו תצחירים של טמי ושל אחיו, מוסא. במסגרת תצהירו מציין מוטא שסמי חיה היחיד שהחזיק וטיפל בנכס. הבן סמי קיבל על עצמו את חשימוש בנכס עוד בחיות אביו בחיים וניהל במקום עטק של מאפייה (סעיף 15 לתצהיר) וחוא רשום בעירייה כבעל העסק כבר 5 שנים. כמו כן הוא מעיד, שבמסגרת הליכים משפטיים שערכו מול המשיב, נמסרו לעוררת ולסמי מסמכים מהם למדו העוררת ובניה שהעוררת רשומה כמחזיקה בנכס (סעיף 5 לתצחיר).

מוסא נשאל על כך בחקירתו הנגדית ואמר שהמסמכים חהאמוריס התקבלו אצל העוררת בשנת 7, וטען שכשאר התקבלו המסמכים פנה למשיב על מנת לברר את העניין ובנוסף פנה עס אימו העוררת לעוייד כהן (המייצגו עד היום) על מנת שיברר את הנושא (ראח פרוטוקול מיום 1

במסגרת תצהירו, הפנה סמי למכתב המשיב לעוייד כהן מיום 31.12.2017 ובו התייחסות לפניות קודמות של עו"ד כהן למשיב. במכתב זה מציין המשיב שההזקה בנכס 2000359568 נרשמה על שט המנותה החל מיום 1.7.1994 כבעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס ובנכס 2000359572 החל מיום 1.1.2002 ייבחתאם לביקורתיי. בתצהיר צויין, שסמי הפעיל את העסק (מאפיה) בנכט משנת 1994 לאחר פטירת אביו וכי בשלב מסויים החלו הליכים משפטיים למול העירייה. עוד צויין, שהעוררת ביקרה בעירייה בשנת 2017 עת סמי היה בכלא, ועדכנה את העירייה שהעסק סגור. המנוחה פנתה לעוייד שיטפל בעניין ויבדוק את מקור החוב.

סמי נתקר על תצהירו ביום 8.6.2022 והעיד כי סגר את העסק בשת 2014 והודיע על כך למשיב.

סמי נשאל האם יש בידו העתק של ההודעה ששלח והשיב שההודעה ניתנה טלפונית, ובעקבותית ערך חמשיב ביקורת במקום וראה שהעסק טגור. לשאלת בייכ חמשיב בעניין ההתנחלות למול המשיב בכל הנוגע להליכים המשפטיים אמר סמי, שהכל התנהל באמצעות באי כוחו.

| |

המשיב מצידו הציג לוועדה ראיות לכך שבשנת 2002 פנה לעוררת לאחר שהתברר שהעוררת אינה משלמת על חלקת קרקע אשר בבעלותה ולפיכך חובהר לעוררת שהחל מיום 1.1.2002 תתחלל העוררת להיות מחוייבת בגין קרקע תפוסה בשטת של 29 מ"ר (נספת 2 לסיבומי חמשיב בעניין שומות 2018). חמשיב הציג מכתב והשגה שנשלחו על ידי בייכ העוררת למשיב מיום 7 ומיום 14.2.2018 (נספת א/ לסיכומי המשיב בעניין שונות 2018), בעקבות שומות שחתקבלו אצל העוררת, אשר בשניהם לא נטען על ידי בייכ העוררת שהעוררת אינה מתזיקה בנכס. במכתבים אלו מבקש בייכ העוררת רק לברר פרטים בנוגע לתישובים עליהם התבסטס המשיב ואת מפת המדידה עליה התבסס המודד. למעשה, המועד הראשון בו העלתה טענתה

שאינה מחויקה היה עס הגשת הערר לשנת 2019, בחודש מרצ 2019, וגם בכך אין הודעת חדילה כנדרש בסעיף 325 לפקודה.

מכל המקובצ לעיל ולאחר עיון בראיות שהוצגו על ידי העוררת שצורפו לתצהירי העדים, עולה העובדה הפשוטה שלא העוררת ולא סמי שלחו למשיב הודעת חדילה ביחס לתקופת הערר, למרות שמהעדויות והראיות שהוצגו עולה שהעוררת ידעה בוודאות על כך שהיא רשומה כמחזיקה, לכל המוקדם בחודש ינואר 002, ולכל חיאוחר בחודש נובמבר 2018 :

> ביום 22.12.2002 שלח המשיב מכתב לעוררת שבו הודיע המשיב לעוררת על עדכון החיוב

בגין הנכס ברחוב יפו 183 (מסי בית 2). לא הוצג לוועדה מענה של העוררת להודעה זו.

> במכתב בייכ העוררת למשיב מיום 15.11.2017 המתייחס לנכס 2000359568 ובו מבקש בייב

העוררת לקבל מסמכים מהמשיב, לא נטען שהעוררת אינה מחציקה בנכס הנייל.

> ההשגה שהוגשה על ידי בייכ העוררת ביום 14.2.2018 (נספת / לכתב הערר) (שבו נזכרים

שני מכתבים נוספים של בייכ העוררת מיום 13.11.2017 ו- 27.12.2017) (להלן: ייההשגה לשנת 0/2018 מתייחטת למכתב המשיב מיום 31.12.2047 (נספח גי לכתב הערר) (להלן:

יימכתב המשיביי). העתק המכתבים לעיל לא הוצג (משום מה) בפני הועדה ואולם ממכתב חמשיב ניתן להבין שנושא החוקה בנכס הועלה על ידי בייכ העוררת בפניות אלו (ראה סעיפים 7-8 למכתב חמשיב). למרות זאת, ההשגה כוללת טענות מפורטות בדבר טעויות שנפלו, לטענת העוררת, בחישוב הארנונה בנוגע לשטח הנכס ואין בה זכר לטענה בדבר כך שהעוררת איננה מחזיקה בנכט, אף שכאמור ברור שעניין זו הועלח על ידה במסגרת ההתכתבויות עם המשיב עובר להגשת ההשגה, ואף שקיימת במכתב חמשיב חהתייחטות

ספציפית לסוגיה זו: ייטרשתך גרשמה כמחזיקה בנכס מסי....החל מיום 01.07.1994 עקב

היותת בעלת הזיקת הקרובה ביותר (בנכס מס'... נרשמה כמחזיקת החל מ 01.01.2002 בתתאם לביקולת י.

| |

הואיל וההשגה נכתבה בידי אותו בייכ אשר חתכתב עס המשיב ואליו ממוען מכתב המשיב, כלומר שנושא התזקה היה ידוע לבייכ העוררת אשר הגיש מטעמה את ההשגה, מחייבת את המסקנה המתבקשת, שהעוררת החליטה לזנוח את טענת ייאינני מחזיקיי ולא מדובר בטעות או שגגח.

6 בהתאמה להתעלמות העוררת מסוגלית *יאינני מחזיקיי, גש תשובת המשיב להשגה נספת

אי לערר) אינה כוללת התייחטות לסוגיה זו.

6 המועד הראשון שבו הועלתה על ידי העוררת טענת ייאינני מחזיקיי (לפחות על פי המסמכים שהוצגו לוועדה) היתה במסגרת הערר שהוגש בחודש מרף 2018 על ההשגה לשנת 2018 (טעיפיט 8-9 לכתב הערר).

נוכת המקובצ לעיל ברור שהעוררת לא שלחה, מסיבותיה שלה, הודעת חדילח למשיב וטענה זו הועלתה לראשונה כאמור על ידי בייכ רק במסגרת הערר שהגישה לשנת 2018, אף שברור מהראיות שהוצגו שהעובדה שחיא רשומה כמחויקה היתה ידועה לה קודם לכן. לכך יש להוסיף את העובדה שגם סמי הבן שלא שלח למשיב הודעה על כך שחוא המחזיק בנכס. בכך פעלו חן העוררת (כבעלת הנכס) והן סמי (כמחזיק בפועל) בניגוד להסדר הקבוע בסעיפים -325 6 לפקודה המצוטט לעיל. ראח: עתיימ (מינהליים י-ם) 11213-12-17 אברהם פירו ני עירית *דושלים (גבו 16.06.2019).

ידיעה קונסטרוקטיבית של המשיב בדבר חדלות החזקת

.20

כאמור, אין די בכך שקבענו שהעוררת לא שלחה למשיב הודעת חדילה ביחס לתקופת הערר, שכן יש לבחון בנוסף, האם לא נסתרה חזקת התקינות של חמשיב או במילים אחרות האם היתה למשיב ידיעה קונסטרוקטיבית על כך שהמנוחה אינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכט.

בעניין וה מעלה העוררת בסיכומיה ובטיכומי התשובה מספר טענות : סמי הצחיר כי היה בעצמו באגף הארגונה לצורך הסדרת החובות וניהול בעצמו מויימ ביחס לגובה החיובים, ועדות זו לא נסתרה. בנוסף, העוררת מפנה לדוייח מצב תיקים של סמי במשיב (נספח + לתצחיר טמי) אשר כולל 30 תיקים שנפתחו על שס סמי בבית המשפט לעניינים מקומיים בשנים 1996-2000 על עבירות רישוי עסקים (כך נטען על ידי סמי) ובגינם שילם סמי למשיב עשרות אלפי ₪. בנוסף, בשנת 2012 הוגש הליך כנגד סמי בבית המשפט לעניינים מקומיים אשר במסגרתו נערכו ביקורים בשטח על ידי פקחי העירייה שראו שסמי מחזיק בשטת (כך נטען). לא רק ואת אלא שבמסגרת גזר חדין שניתן נגזר על ידי סמי שלא להעביר לאחר את הבעלות והחזקה בעסק (גזר הדין צורף בָנספת טש לתצהיר סמי). עוד נטען, שבמהלך השנים הוטלו על קמי עיקולים בגין חובות ארנונה שהצטברו ופיגורי התשלום נמשכו 20 שנה והחוב הגיע ל 1.8 מיליון ₪. לבסוף הוצג אישור של העוררת על כך שבנה ינהל את העסק בנכס (נספח 5 לתצחיר סמל), וכן מסמכיט רפואי על כך שבשנת 2017 העוררת היתה חולה (נספת ?2 לתצהיר סמי) ותביעה תגמולי ביטוח מחברת כל (נספת <ל/ לתצהיר סמל).

מנגד טוען המשיב, שחזקת התקינות לא נסתרה על ידי העוררת ובנוסף לא הוכחה ידיעה של המשיב. לטענת המשיב, תצהירי בניה של העוררת הס עדות מפי השמועה ולא ניתן להסתמך עליהם כריאה לעניין מתן הודעה על ידי העוררת. בנוסף, העוררת לא הוכיחה שחמשיב ידע על כך שסמי מחזיק בנכס, ואינח יכולה להסתמך על ידיעה של מחלקה אחרת במשיב על מנת

לטעון יילידיעהיי של מהלקת הארנונה (המשיב מפנה לפסהייד בעניין אברהם פירו). טענת מוסא שהיה בעירייה לצורך הסדרת הנושא לא הוכתה ולא הוצג שום מסמך המוכיח זאת.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים וכן בראיות שהוצגו לנו אגו בדעה שיש לדחות את טענות העוררת בעניין ה ולקבל את עמדת חמשיב. מילים אחרות: העוררת לא הוכיחה בראיות מספיקות, שלמרות שלא נשלחה למשיב הודעת חדילה, היתח למשיב ידיעה ברורה בדבר כך שסמי ולא העוררת מחויקים בנכס ולכן יש לשנות את שס המחזיק ולחייב את סמי בארנונה לתקופת הערר.

הטענח העלקרית של העוררת היא ,שעצם ניהול ההליכים של חמשיב כנגד הבן סמי, בנוגע לעסק שניחל טמי בנכט, עולח כדי ידיעה קונסטרוקטיבית של המשיב. בעניין ה נפנה לקביעות העובדתיות הכלולות בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המשפט המחוזי במסגרת העתירה המנהלית שהגישו יורשי המנוחה במסגרת (עתיימ 27618-05-18) (להלן : ייפסק הדיןיי), אשר גס

בפניו הועלתה על ידי העוררת אותה טענה בדיוק:

הונחה בפני על פניו תשתית ראייתית ולפיה הממחה בחייה הייתה מודעת להליכי הגביה שננקטו בגין חובות אלנונה אשר הצטברו על הנכס בו החזיק בגנה לאורד השנים, וכל טענותיה כלפי העירייה ביחס לנכס הצטמצמו לטענת בדבר שטת הנכס, מבלי שראתה לנכון להודיע לעירייה כי אין היא מחזיקה בנכס, בהתאם לדרישה המוטלת על בעל הנכס, בהתאם להוראות סעיף 325 לפקוידת העירייה [נוסח חדש] ומבלי שמצאה ענכון למצות הליכי השגה מכות הטענה כ איננה מחזיקת בנכס,

אין לפסול את האפשרות, כי האם המנותה התירה לבנת טמי לעשות שימוש בנכט, כשהיא מותירת בידית, בהיותת הבעלים ש2 הנכט, וביודעוין את כל האתריות לשאת בתשעומי האלנונה החלים על תנכס ולו אך בשע רצונה לסייע לבנת. במילים אחדות, אין בעצם העובלת כי המנוחה לא החזיקה בנכס, כי אם בנה, כדי לבסס טענה ולפיה אין <הטיל עלית את החיובים בגין תשלומי הארנונה. המדובר בקרבת משפחתית קרובה, ביחסים שבין אם לבנת ועל כן אין לשלול את האפשרות כי האם, בתיותה הבעלים ש2 הנכס, הותירה בידיה את האחריות לשאת בתשלומי האדנונה אל מול העיריה. |

אין המלובר ביחסים אל מול צד שליש: זר המחזיק בנכס שאז, קמה לכאורת חזקה, כי אין הבעלים של הנכס מבקש להותיר בידיו את האחדיות לשאת בתשלומי הארנונת אלא להעבירם א2 המחזיק. בכך, ניתן לומד שונה הרציונל אשר נקבע בבר/מ 867/06 מנהלת הארנונת בעיריית חיפה נגד דור אנרגיה (1988) בעלימ (ניתן ביום 17.4,08) מהמקרה הנדון ואין בו כדי 2 סייע ליודשים.

7 בהנתן דברי לעיל, אין 22 דלבנטיות לטענת הקרשים ולפיה >דעת העירייה, כי תמנותת איננה מחזיקה בנכס מכוח הליכים משפטיים בהם נקטת כנגד הבן סמי, המחזיק בנכס..

נוכת דברי לעי 2 באשר לעצם קיומה של אפשדות כי תמנוחת תיתה מודעת

<חובות, וכך ניתן ללמוד מן התשתית הדאנייתית הלכאורית שהונחה, ואף לקחת על עצמה לשאת בחובות אלו ולו אך כלי לסייע לבנת. כך נמצא כי תמנוחת

הסדירת החוב עד שנת 2003 וכי במתלך שנת 2011 פנתה אל העיריה לברר את היקף החוב,

החובה לשאת בתשעומי אדנונה חלה על הבעלים ש2 הנכס ולתילופין על המחזיק. בהעדר תודעה מפורשת מהבעלים אודות זהות המחזיק אין חולק כו חלה החובת על הבעלים [ראו סעיפים 1235 - 326 לפקודת העיריות (נוסת החדש

לאור כל האמור לעיל, אין בטענה זו כדי להושיע היורשיס בעתירת זו

בית המשפט המחווי קובע איפח, כעובדה, שהעוררת היתה מודעת לחובות הארנונה שהלכו והצטברו על הנכס, אף שלא התזיקה בפועל בנכס, ובכל ואת העוררת בחרה שלא להתנער מחובות אלו ולא הודיעה לעירייה שאינה צריכה לשאת בחובות שכן אינה מתזיקה בנכס (בית המשפט מניח שהדבר נעשח על ידה על מנת לסייע לבנה סמי). המסקנה שמסיק בית המשפט המחוזּי מכך היא, שגם אט חמשיב ידע שהעוררוג אינה מהזיקה בנכס, אלא בנה, חרי שאין רלוונטיות בטענה זו לאחר שהוברר שהעוררת ידעה על התיובים ולמרות ואת החליטה משיקוליה שלח שלא להודיע למשיב על כך שאינה מחזיקה בנכס.

בית המשפט העליון, במסגרת פרשת 117 אנלויה, הכיר בכך שיש להטיל חובת סבירות והגינות על המשיב בו מקום בו הוכח על ידי החייב שיעודע למחלקה הממונה על גביית תשלומי האלנונה בעירייה על דבר שינוי זהות המחזיק בפועל, אס כתוצאה מהולעתו שע המחזיק הנכנס (אשר פטור על-פי הפקודת ממתן הודעה כאמור), אם כתוצאה מהצלבת מידע מקרית או אחדת עם מחלקה אחדת בעיריה, אס בכל דרך אחרתי.

דע עקא, שבמקרה חנדון לא הוכחה על ידי העוררת ידיעה פוזיטיבית של מחלקת הארנונח.

לעניין זה נפנח למכתבי בייכ העוררת למשיב שקדמו לחיובים נשוא הערר לשנת 2019 שבהם לא נטעו שהעוררת אינה מחויקה בנכט. העוררת אך ביקשה לברר את גובה התיובים. עוד נפנה לנספת :א? לתצהיר של הבן סמי, שט ניתן לבית המשפט המחוצי עדכון מטעמו של המשיב בנושא תיק חרישוי ובתגובה לטענת יורשי העוררת שהיה על המשיבה יילדעתיי שטמי מחזיק בנכס. המשיב מציץן בהודעתו את העובדה שהבקשה לרישיון עסק הוגשה על ידן העוררת (כמחזיקה ובעלת הנכט) ולא דובר שט על העברת החזקה או הבעלות בנכט לידי הבן. הראיות במלואן לא הוצגו לוועדח ועל כן לא ניתן לקבוע האם נכונים דברי המשיב בהודעתו לבית המשפט, ואולם ברור שנספת יא אינו ראיה המחוקת את טענת העוררת.

נפנה בהקשר זה לפסהייד בעניין עתיימ (מינחליים י-ם) 11213-12-17 אברתם פירו ני עירית ירושלים (נבו 16.06.2019) (אליו מפנח גם המשיב בסיכומיו), שם ביצעח העיריה חילופי מחזיקים לאחר שפתחה בהליכים משפטיים כנגד המחזיק במהלכם הוצגו לה ראיות תיצוניות לכך שהמחציק הדל להחזיק בפועל בנכס במועד מוקדם יותר. בית המשפט מציין שס את העובדה, שלמרות שהמחלקה לפיקוח על חבניה בעירייה קיבלה הודעה על פינוי המתזיק

מהנכס, הרי שלא הוכח שמידע זה עבר לידיעתה של מחלקת הארנונה באותה עירייח ולכן אין להחזיקה כמי שידעה על כך. וראה גם בעתיימ (מינחליים תייא) 45583-03-15 איז? *זהר אוד-

פו ני עיריית הלצלית (נבו 14.03.2016) שם נדחיתה טענת העוררת וצויין, שאין מדובר בטיפול שנעשה על ידי יימחלקה אחרתיי במשיבה שכן הגורם אשר מגיש כתב אישום פועל מכח הסמכתו כנציג היועץ המשפטי לממשלה ולא כנציג העירייה.

לאור חאמור לעיל, לא ניתן לתּת משקל של ממש לראיות שהוצגו בדבר פתיחת תיקים רבים לסמי בגין עבירות על תוק רישוי עסקים ו/או לעבודה שסמי שילם למחלקת רישוי קנסות (עובדה שממילא שלא הוכחה בראיות) ו/או לטענה שבמסגרת החליך המשפטי שנפתח בשנת 2 כנגד סמי ראו פקחי העירייה שסמי מחזיק בנכס. טענות אלו ברובן לא נתמכו בכל ראיה חיצונית, ואולם גם אס היו מוכחות, הרי שאין בצידן הוכחה לכך שמחלקת הארנונה במשיב

| ידעה אל נכון על כך שהמנוחה אינה מתזיקה בנכס. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח

התרשמות בית המשפט המחוזי, שהמנותח (משיקוליה) הסדירה את התובות למול חמשיב (לפחות בהלק מן השנים).

לבסוף נציין, שלא נעלמה מעיננו עדות סמי על כך שחיה בעצמו באגף הארנונה לצורך הסדרת החובות וניחל מויימ ביחס לגובה תחיובים ו/או הטענה שבמחלך השנים הוטלו על סמי עיקולים בגין חובות ארנונה שהצטברו. יורשי העוררת לא הציגו כל ראיה התומכת בטענות אלו ולפיכך משקלן נמוך ואינו מטה את הכף לטובת העוררת.

כתובת הנכסל

במסגרת הסיכומים נטענח על ידי העורר טענה הנוגעת לכתובת הנכס (הועדה לא ירדה לסוף דעתה של העוררת בעניין טענה זו הנטענת באופן לא ברור). מכל מקום, טענה זו אינח כלולה בעררים נשוא החלטה לשנים 2018-201. הטענה הועלתה לראשונה בתצהירו של מוסא (סעיף

1) ולפיכך מדובר בהרחבת חזית אסורת. הטענה נדחית איפה מן הטעם הוה.

חיוב לפי מגורים

במסגרת הסיכומים נטעו על ידי העוררת שיש לחייב את הנכסים לפי סיווג מגורים. הטענה נטענת באופן כוללני והיא אינה ברורה דיה. מבלי לגרוע מכך, מעיון בכתבי הערר עולה כי לא נטען בהם דבר לעניין סווג יימגוריטיי, וכך גם בתצהירי העדים. הואיל וכך, העלאת הטענה לראשונה בטיכומי העוררת עולה כדי הרחבת חזית אסורה ומן הטעם הזה הטענת נדחית.

גובה החוב

9. במסגרת סיכומי העוררת נטען על ידי העוררת שאין לכלול חובות עד לשנת 2002 שכן חובות

אלו כבר שולמו בחתאם להסדר עס המשיב וגם ביתס ליתרת החוב משנה וו ואילך נפלו טעויות רכות. העוררת אינה מפרטת בסיכומיה אל הטעויות שנפלו בחישוב החוב ולא מצאנו כל פירוט ביחס לכך בעררים (למעשה, בערר לשנת 2018 נטענות טענות אחרות ביחס לאופן חישוב הארנונה 2019 שלא הועלו על ידי העוררת במסגרת הסיכומים ומכאן שנזנחו על ידה. בערר לשנת 2019 לא הועלתה כל טענה בעניין צאה). מכל מקום, טענות העוררת בסיכומיה נוגעת לגבייה ולא לאופן חישוב הסכומים וכידוע נושא זוה אינו בטמכות ועדת הערר.

סוף דבר

מכל חטעמים שלעיל אנו דוחיסם את העררים לשנים 2018-2019 על כל חלקיהם.

נוכח מורכבות התיק והעובדה שחלק מטענות העוררת התקבלו על ידנו, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנחליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורטם החלטה גו באתר האינטרנט של חמשיב.

יו"ר: עו"ד רוית פרינצ חבר: אודי וינריב, כלכלן חברה: אורלי מלי, רו"ח

קלדנית : שני מראד

גובה החום

9 במטטרת שיכומ? העוררו: נטען על ידי העורת שאקי לבלופ עד לשוג 2002 שכך חובות אלו כב שלמר בוותאובו לותסודר עם תפשיים מו ביט ליתדרת. משמ % הל לו טעוכות - הבוחז. העוררת אנת מפרסת: בספכומיה אל הטעזיוו: שנפלו בחושןב תוב ולא מצאנו כלפורוטי ביט לכך בעררים (למעשה, בערני קשנ 2018 נכיענות: אחרות: ביהסי לאופן הושום האדנונה 2019 שלא הועלו על ידי העורדת במסגרוג הסיכומים שנונחו על ידה. בערר לטנ 2019 לא התנלתה כל טענח בעמץ זת), מכל מקדם, סענות הקוררת בסיכומיה וגעת לגבליה ולא לאופן תישוב הטכומים וכלדתנ שא דה איגו בסמכות ועית ערה

| 1 |

בהוכי

| מבל חסעמים שלעול אנד דוחים ואת העררים לשטם 2018-2019 על כל ו קרהם:.

נוכה מורככות הניק ותעובדה שהלק מטענות מעוררת: התקכלו על לדנו, תהלטנו שלא ו צר"

להוצאות.

נלתן בהעדר הצדדיט הל 05 \ 4

בחונאבו לטועיף 5 (2) לחוקן בת משפטו לענייניםו מנחלייםו, התשיט-2000 ותקנת 23 (ב) לתקנות בת משפט לענימים מנהללים (סזךל די, תשס"א-2000, לרשות: מצדדיבן קלימוג זכווג ערעור לפני בית המשפט לעניינים ממזליים זאו בתוך 60 יֶם מיום קבלת ההתלטה.

- בחוזאם להקנה 20 (ג) לתקנות חרשויוו: המקומיווג (ערד על קביעה: ארמגה כללית)(סדרר דיין בותנדת ערר) תתשלי -- 1977 תפורסם התלטת זו באתר תאינטרנכו של המשיכ,

0 226 | \

‏יחיך: חוית חבר: אורי 1 נךלב),כלכקי ו‎

ית: שני מראד |

ז ה חאו 60 החפספ

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140022942 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

4 : עו"ד רוית פרינ

חברה: אורלי מלי רוייה

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר : עלי אבו דין

תמשיב: מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

הנכס נשוא הערר

הנכס נשוא הערר נמצא ברחוב 3812 מס' 6 בתל-אביב.

הערר וההליכיט שבפנל הועדת

1. | העורר הגיש ערר ביום 10.5.2021 על ההלטת מנחל הארנונה מיום 7.4.2021. חמשיב הגיש

תשובה לערר ביום 20.7.2021.

2 ביום 4.10.21 נערך דיון מקדמי בערר אשר במסגרתו נקבע הערר להוכחות. | |

3 ביום 21.11.2021 הגיש העורר תצהיר עדות ראשית מטעמו וביום 17.2.2022 חוגשו ראיות המשיב.

4 | ביום 9.5.2022 נערך דיון הוכתות בערר.

5 | ביום 11.5.2022 הגיש העורר השלמת ראיות מטעמו (תצלום אויר ואישור פקס).

6. הבדדים הגישו סיכומים.

הסוגיות הטעונה הכרעה וטענות הצדזייט

הערר שבנדון עוסק בסוגיית זהות חמתזיק בנכס וגודל הנכס.

העובד

.10

ות לגביהן או מחלוקת

העורר החזיק בעבר בנכס.

ביום 28.6.2020 (להבנתנו נכתב בטעות בכתב הערר שצו ההריסה בוצע בשנת 2021) הושלמה הריסת הנכס מכת צו הריסח מנהלי שהוצא לנכס על ידי עיריית תל אביב ביום 10.4.2019 (נספחים 1-2 לתצהיר העורר) (להלו ייצו ההריסיתיי). כעולה מצו ההריסה, הצו מתייחס יילמבנה ללא כתובת בנוי מבלוקים גג מלוחות פחיי.

העורר הגיש בקשה לביטול צו ההריסה במסגרת בביינ 33687-05-19. במסגרת החלטת בית המשפט מיום 10.12.2019, נספח 2 לערר (להלן: 'יהחלטת בית המשפטי) מצויין, כי המבנה לגביו ניתן חיתר הריסה הוא מבנה ימצלוקים וגג מלוחות פת בשטח ש2 44 מ'יר אשר נבנה בשטה עירוני ברתוב מס' 3812 מש' שאי (עמי 1 להחלטה). עוד מצוייו בהחלטה (עמי 2) שמדובר ייבמבנה בצורת *ר'י אשר בסמוך או יקיימת סככת (לא חדש ה" אשר אינו חעק מהצו (עתקן:

*הטככה הקלימת"). כ- 7 מייד של תמבנת המתוחמים באותיות א-2-ג-ט-ח-ז (עמי 8 2 מש/1)

נמצאים מתחת לסככה הקלימת, 35 ממר הנותרים מתוחמים באותיות ד-ה-!-ז-ת-ט נמצאים מחוץ לסככת .

במסגרת הההלטה צולין עוד, כי העורר טען בפני בית המשפט שמדובר בבנילח הקיימת בשטח שנים רבות ואילו העורר רק שיפ\ את המבכה, שיפוץ שאינו טעון היתר בניה (החלפת גג ישן בגג חדש). עוד נקבע בהחלטה, כי אין חולק בין הצדדים שהנכס בנוי על שטח עירוני, בבעלות עיריית תל-אביב (עמי 3 שורה 7 להחלטה).

| |

בהתייחס לויקה של העורר לנכס נקבע בהחלטה, שהעורוי לא הוביה את זיקותו כדין לנכס הבנוי

על שטח עירוני, שכן לא הציג לבית חמשפט שום מסמך או ראיח לכך. בתוך כך נקבע כי תשלום ארנונה (גם אס שולמה על ידי העורר בגין הנכס) אינח מקנה לעורר זכות קניינית בו (עמ' 6 להתלטה, שורה 33). מבלי לגרוע מכך נקבע, שהעבודות שבוצעו על ידי העורר בנכס (בנייח חדשה בשטח של 44 מ"ר) הן עבודות טעונות חיתר שבוצעו ללא החיתר ולפיכך צו ההריסה נלתן כדין.

טענות העורר

לטענת העורר, כפי שהיא עולח מכתב הערר, ביום 28.6.2020 הושלמה הריסת הנכס כולו בחתאם לצו ההריסה ולא נותר ממנו דבר. העורר מפנה לצו ההריטה וכן לצילומים נטפת 4 לכתב הערר. עוד נטען, כי בנכס ההרוס לא נעשה כיום כל שימוש. לתלופין נטען, כי גם אם נותרו 1 מ"ר מתוך הנכס שנחרס, כטענת המשיב, הרי ששטח זה אינו בשימוש העורר ולתילופיו יש לחליבו כנכט שאיגו ראוי לשימוש.

במסגרת התצהלר שהוגש על ידי העורר נטען על ידו השטח המהוייב הוא, ככל הנראה, שטת הרחבה בתוך מתהס הסככה שנבנתה לפני למעלה מ- 60 שנים, וכי מדובר בסככה קיימת שאיגה בבעלות העורר. לטענת העורר, לאחר שנחרס הנכס על פי צו ההריסה עבר העורר להתגורר עם משפחתו בדירה שכורה בתל אביב כפי שניתן לראות בהסכם השכירות שפח 3 לתצהירו. לבסוף נטען על ידי העורר, כי אין כל יסוד לטענת חמשיב שגודל חנכס 65 מ"ר שהרי גם בההלטת בית המשפט צויין שגודלו הנכס להריסה הוא 44 מ"ר.

טענות חמשיב

לטענת המשיב, כפי שזו עולח מהתשובה לערר, השטת המחוייב הוא בגודל של 41 מ"ר. המשיב מפנה לדוייח הביקורת שנערך ביום 29.3.2021. לטענת המשיב, העורר נרשט כדין כמחזיק שכן העורר הינו ייבעל הנכטיי (טעיף 7 לכתב התשובה לערר), ובשל חבותו השיורית מאחר ולא הודיע למשיב על חילופי מחזיקיט. הדבר נכון גס אס העורר אינו מחזיק בפועל בנכס שכן גס במקרה כוה, האדם בעל הקשר החדוק ביותר לשירותּיס שמעניקה העירייה הוא שהב בארנונח. ככל ולטענת העורר הוא אינו מחזיק בנכס, הרי שעל העורר חובת ההוכחה לעניין המחזיק החלופי.

מבלי לגרוע מכך ובהתייחט לטענת העורר ההלופית, שהנכס איגו בר חיוב ואו ראוי לשימוש, טוען חמשיב שעל פי דו"ח הביקורת מדובר בנכס מקורה וככזּה חוא בר חיוב בארנונה בהתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו: ייבשטח הבניין נכלל כל השטת שבתוך יחידת הבניין לרבות יציע ועל שטת מקור אחר וכן מרפסות סככות ובריכות. שחיתיי. עוד נטען, בי העורר לא הוכיח שהזק ניווק במידה ולא ניתן לעשות בו שימוש וגם מטעם חזח דין הערר להדחות.

לעניין טענת העורר בעניין גודל תשטח המחוייב טוען המשיב שהחשטת המחוייב מבוסס על המדידה שבוצעה על ידי נציג המשיב, שלא נסתרה בידי העורר.

הראיות שהוצגו בפני הועצת

במסגרת הערר הוצגו על ידי העורר צו ההריסת, החלטת בית המשפט מיום 10.12.2019 אשר אשררה את צו ההריסה (להלן : ייהחלטת בית המשפטי) וכן צילומים של הנכס במועד שנהרס.

במסגרת תצהירו צרף העורר את הסכם השכירות של הנכס בו הוא מתגורר (לטענתו) החל מיום 1 (סעיף 7 להסכם).

8 המשיב מצידו הציג לועדה דוי/ח ביקורת מיום 14.12.2021 כלומר לאחר ביצוע צו ההריסה. כן צורף תצחיר של רכז חיוב ארנונה במשיב אשר לתצחירו צורפו המסמכים הבאים :

> צו הריסה מנחלי שהוצא לנכס על ידי חמשיב ביום 27.5.2002 ;

> הודעה מיום 3.2.2003 של המשיב למר אבן זיין מחמוד כי בהסתמך על צו הריסה נפתת על שמו חשבון ארנונה בגין שטח של 65 מ"ר החל מיום 1.1.2003 ;

= מסמך ייסיכום פרטים נכסי! מיום 9.2.2003 הכולל הצהרה של העורר על כך שהוא בעליו של הנכס ;ן

6 הודעה על חילופי מחזיסים מיום 25.3.2003 לעורר על כך שבהתאם להודעה על שינול מחזיקים, העורר יירשם העוויר כמתזיק בנכס ההל מיום 1.1.2003;

9. בנוסף צרף חמשיב דו"ח ביקורת שנערך בנכס מיום 29.3.21 כלומר כשלושה חודשים לאחר

שהושלמה לטענת העורר הריסת הנכס (28.6.2021). תצהירו של עורך הדוייח לא צורף בשל כך שאינו עובד במשיב.

דיו והכרעת

0. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת הפסיקה הרלוונטית הגענו למסקנה שהדין החוא עס

העורר.

1. החבות לשלם ארנונה לרשות המקומית בגין נכס חלה על המתזיק בנכס בהיותו בעל הזציקה

הקרובה ביותר לנכס. המחזיק מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות (נוסח חדש] (להלקן : ייהפקודתיי)

שאדם המחזיק למעשת בנכס כבע 5 או כשוכר או בנע אופן אחר, למעט אדם הגד בבית מלון או בפנסיון.

2. הפקודה מטילה על בעל הנכט או המחציק בו הובת הודעה על כל שינוי בהחוקה (סעיפים -325

6 ללפקודה (להלן: ייהוזיעת הדללת) :

/325. הדל אדט ביום מן הימים לתיות בעלס או מחזיקם ש< קדקע או ש2 במן שהוא חב עליתם בארנונה לפי הוראות הפקודה, <מטור תוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעירית (לאתר מכן לא יהית תייב בשיעורי אלנונת נוספים ; אין האפור גורע מחבותו בשיעורי הארנונת המגיעים מלפני מסירת ההולעה.

6. נעשת אדם בעכפו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו אדנונת, *הא תייב בכ 2

שיעורי האדנונת המגיעים ממנו לאחר שנעשת בע או מחזיק ש< הנכס, אלא שאם חיתת כאן מכידת או העברת הייבים המוכר או המעביר או מביגיהם - ואם תיתה כאן השכרה לתקופת ש2 שנה או לותר חזיבים המשכיל או נמיגו - למסוד לעירית הודעה על העסקת כאמור, ובה יפרשו שמו ש2 הקונה, הנעבר או תשוכר ; כל עוד לא ניתנת הודעה כאמור, יהיו הטוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שתקונה, תנעבר או השוכר חי חייבים לש 2ם ופא שיעמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה ארה, יחיה המשכיר חייב בארנונה.

מכאן, שברירת המחדל לתיוב בארנונח היא בעלת הנכס, אלא אס חודיע הבעלים לעירייה כי הנכס נמכר או הושכר לאהר. נקבע בפסיקה כי ישל הגישום מוטלת החובת האקטיבית להולע לרשות המקומית בכתב ע2 הליפתו מבעלות או מחזקת בנכט, שאם לא כן, רשאית העיריית לתמשיך ולראות בנישום זה כתייב באדנונתיי (בריים 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה 5 דוד אנלגית (1988) בע"מ (2008), כבוד השופט יי דנציגר, להלן: ייפרשת דור אנרגיתי).

הסיבה לקביעת ברירת המחדל היא הרצון להקל על תהליך הגבייה של הארנונה, כך שהעירייה לא תצטרך לעמוד בעצמה על מצב הבעלות או החוקה של הנכסים בכל רגע נתון (ראה גם בריים 6 כהן ני מנהלת הארנוגה בעידיית חיפה, פסי 5 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 16.10.2006)

וראה גם עמיינ (מינהליים תייא) 21484-03-18 אית בנכולס? 3 עירית תל-אביב-יפו (נבו 0).

העובדות לגביהן אין חולק

במקרה שלפנינו אין כל חולק שבעלת הנכס היא העירייה (ראה סעיף 15 להחלטת בית המשפט).

לאור ואת יש להביע תמיהה על טענת המשיב במסגרת כתב התשובה לערר שהעורר הוא ייבעל

הנכְסיי (סעוף 7). |

בנוסף אין תולק כי העורר החזיק בנכס בתקופה מסויימת, לפחות עד להריסתו (כולו או חלקו)

בידי המשיב מתוקף צו ההריסה שניתן לו תוקף משפטי במסגרת החלטת בית המשפט. העורר מודה בכך בתצחירו (סעיף 4) ואישר כך בעדותו בפני הועדח (עמי 1 לפרוטוקול, העורר אישר שהתגורר בנכס עד אמצע שנת 2020). העורר צרף לתצהירו הסכם שכירות ביחס לתקופה שמחודש מאי 2021 (2 ספח 3 לתצחיר) והעיד כי הוא מתגורר עס משפתתו ברחוב כרמי 35 בתל --אביב (עמי 1 לפרוטוקול).

אין חולק גם בדבר העובדה שעד למועד הריסת הנכס שילם העורר את דמי הארנונה בהם חויב על ידי המשיב, כמחציק הנכס.

עובדה נוספת עליה אין חולק היא, שביום 28.6.2020 בוצע צו ההריסה שניתן לנכס ואושרר בהחלטת בית המשפט.

ולסיכום עד כאן: העורר אינו בעליו של הנכס אלא הציק בנכס עד למועד שנחרס בהתאם לצו

הריסה שחוצא על ידי העירייה, כלומר עד ליום 28.6.2020.

הנכס גשוא הערר

ביום 17.3.2021 שלח העורר מכתב השגה למשיב אשר בו ציין כי עב את חנכט ביום 8.9.2020 עקב צו ההריסה שהוצא לנכס (להלן : 'יהודעת העורר/הת שגתי).

לאחר משלוח מכתב זה נשלת על ידי המשיב חוקר למקום ולאחר מכן נשלתה לעורר תשובה ולפיה חלק מהנכס נחרס וחלקו מקורה ונמצא בשימוש. בעקבות ואת שונה שטת הנכט מ- 65 מייר ל- 61 מ"ר (נספח 3 לערר).

כאמור לעיל, במסגרת החלטת בית המשפט מצויין כי המבנה לגביו ניתן החיתר הריסה הוא מבנה בשטה של 44 מ"ר אשר נמצא בחלקו (9 מ"ר) מתחת לסככה סיימת שאינה חלק מצו החריסה. ההחלטה עצמה קובעת שלעורר אין כל ויקה לנכס (גם לא כמתזיק), ממילא ברור

שההחלטה גם אינה קושרת את הסככה או את השטח שמתחתיה לעודר. העורר אישר עובדה

זו בדיון (ראה פרוטוקול מיום 64.10.2021

הואיל והעורר טען בערר שהנכס הכנוי נהרס כולו, הגיש חמשיב את תצהירו של החוקר טרבלסי מיום 14.12.2021 אשר נחקר על תצהירו. מר טרבלסי העיד כי לא ערך בעצמו את התשריט חידני שצורף לדוייח (להלן : ייהתשריט הידנייי) אלא לקת אותו מדוייח קודם שערך התוקר אסף דניאל (שלא העיד בפני הועדה). מר טרבלסי העיד, כי בביקורו בשטת לא היה התשריט חידני בפניו ולכן לא יכול חיה לערוך השוואה בפועל בין התשריט חידני למצב בשטח: ישא חשווית?

בין התשריט הילני לבין מה שראיתי בשטחיי (עמי 2 לפרוטוקול). מר טרבלסי נשאל מה הוא השטת המסומן כחול ו/או צהוב בתשריט חידני (שלטענתו סימן במשרדו רק לאחר ששב שהביקור בשטת) ואולם חשיב שחוא אינו יכול להשיב על כך, שכן הצבעים אינם מופיעים בתשריט. לאחר מכן הוצג למר טרבלסי תשריט אתר ועליו חסימון הצהוב (מסמך שלא צורף במקור לתצהירו). בנוסף העיד מטעם המשיב, מר תנעמי, המשמש כרכז לחיובי ארנונה אשר הציג את חודעת המשיב למעורר על החלפת מתזיקיט משנת 2003. תקירתו לא הוסיפה דבר על תצהירו.

כאמור, העורר טוען שהנכס נשוא הערר נחרט כולו לאחר הוצאת צו הריסה ואילו לטענת חמשיב, הנכס נהרט רק בחלקו ובחלקו האחר ממשיך העורר להחזיק גם חיום. מצו ההריסה

עולת כי חצו מתייחס לשטח של 44 מ"ר ולנכס ברחוב 3812 מסי 6/א, כאשר מדובר במבנח עשוי בלוקים שלו גג מלוחות פה. צו ההריסה מפנה לאותיות אי-וי לתשריט שצורף לצו ומדובר בשטת בצורת האות יירישיי, כאשר בצד המוּרחי נמצאת הסככה שאמור לא הוכת שלעורר ויקה כלשהיא אליה (לחלן: ייתשריט צו ההריטתי). ההוקר מטעם המשיב, מר דניאל, ערך את * התשריט הידני לאהר שהנכס נהרס, ואולם בשל העובדה שמדובר בתשריט ידני ובשל אי החוסרים שבעדות מר טרבלסי, לא ניתן לקבוע בוודאות שהתשריט הידני מתאר חלקים של הנכס שנותרו לאחר ההריסה. יתרה מכך, קיימת סתירה בגרסת חמשיב, שכן מר תנעמי העיד ששטח הנכס לפני ההריסה היה 65 מ"ר ואילו אין תולק שהשטח שנהרס הוא 44 מ"ר. מכאן, שלכל היותר נותרו על תילם 24 מ"ר ולא 41 מ"ר, כנטען. כך או כך וכאמור, טענת חמשיב שנותר משהו מן השטה המקורי של הנכס ו/או מה הוא השטת שנותר לא הוכתה כדבעי ולכן עלינו לדחותה ולקבוע שהנכס שהיה בתזקת העורר נהרס כולו במועד הביצוע של צו ההריסת.

מבלי לגרוע מכך לא חוצגה על ידי המשיב כל ראיה לכך שהעורר החזיק בפועל או עשה שימוש בשטחי חכלול בתשריט חידני בתקופת הערר או בכלל.

משלוה הודעת חדילת

המשיב הציג לוועדה הודעה של העורר מיום 17.3.2021 אשר בה כתב העורר שחדל להחזיק בנכס עוד ביום 8.9.2020 עקב צו ההריסה. הודעה זו של העורר עומדת בסתירה לטענתו שבכתב הערר ובתצחיר שחדל להתזיק בנכס במועד שבו נהרס כלומר בחודש יוני 2020 (ראח לעיל).

לעורר לא ניתנה הודמנות ליתן הסבר לסתירה זו שכן כעולה מן הפרוטוקול, מסמך וח הוצג לוועדה בסיום התקירה הנגדית של עדי המשיבים. מכל מקום, אס המסמך חוצג בידי חמשיב, חוקה שהמשיב קיבל את ההודעה ולכן לכל היותר מחודש מרא 2021 ידע המשליב על כך שהעורר אינו מחזיק בנכס. יש לציין עוד, שתוכן הודעה וו סותר את עדותו של מר תנעמי על כך שהעורר טען שהרס ייחלק מהנכסיי וביקש שתערך לו שומח במקום.

הנח כי כן, העורר שלח למשיב חודעת הדילה ומבאן שקיים אחר מצוות סעיף 325 לפקודה, ועל כן על פניו' יש לפטור את העורר מחיובי ארנונה בגין הנכס מיום 17.3.2021 מועד משלוח ההודעה.

למרות האמור אנו סבורים שיש אף להקל על העורר ולקבוע שהעורר זכאי לפטור מלא מתיוב?

ארנונה ממועד ההריסה של הנכס וזאת מכח חוכת ההגינות המנהלית. כידוע נקבע בפטיקה, בשורח ארוכח של פסקי דין, שעל העירייה, כמו כל רשות שלטונית אחרת, לנחוג בסבירות וחגינות (ראח בצ 164/97 קונטרס בעלימ כ משדד האוצר, אגף המכט והמע 0, פייד נבו(1)

5, 289 (1998) וכן בעניין בריים 867/06 מנהלה האדנונה בעיריית היפה כי דור אנדגיה (1988)

בע"מ (2008), כבוד השופט יי דנציגר, להלן: ייפרשת דור אגרגיתי): *סעיפיט 325 ו-326 עא נועדו כדי לאפשר לעוריית לנתוג בעצימת עינלים, יתיו מקרים בתט בהינתן נסיבות הריגות,

ניתן יהיה לבסס ידיעה קונסטרוקטיבית ש2 העידיה בדבר הדעות החזקה גס לשא הודעה בכתב של המחזיק הקודם, ובתתאם תהיה העורייה זכאית ואף חליבת לשנות את רישומיה אף בלא שקיבכה הודעה כתובת ע5 חדיקת החזקה ".

9 במקרה הנדון, הנכס הינו בבעלות עיריית תל-אביב והאחרונה אף הוציאה בגינו בו הריסה מנחלי אפריל 2019. שילוב עובדות אלו מחייב את המסקנה בדבר ייידיעהיי של המשיב על כך שלא ניתן עוד לעשות שימוש בנכס, וממילא אין מקוט לחייב את המחזיקים בו, ממועד חריסת הנכס ואילך. נציין בהקשר וה, כי הועדה מודעת היטב לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ?ל אנלגית לעיל, ולפיה יש להוכית ידיעה בפועל של מחלקת הארנונה בעירייה על הנסיבות שהביאו לחדלות חתוּקה וראה גם בעניין עתיימ (מינחליים י-ם) 11213-12-17 אברהט פירו מ עירית *דושלים (נבו 16.06.2019) וגם בעתיימ (מינחליים תייא) 45583-03-15 איזי יזהד אור-פז 2 עוריית הדצליה (נבו 14.03.2016). למרות את במקרה הנדון, אף שלא הוכתה שהמשיב ידע על הוצאת צו ההריסה יש להתזיק את חמשיב כמי שידע על כך נוכח העובדה שהנכס הינו בבעלות העירייה ולפיכך נמצא בשליטתח המלאה של העירייה.

סוף דבר

מכל הטעמים שלעיל אנו מקבלים את הערר. הואיל ואין בסמכות הועדה להכריע בנושא של חיובים רטרואסטיביים, חיינו לתקופה הקודמת לשנת המס עליה הל הערר, אנו קובעים בואת שהערר זכאי לפטור מחיובי ארנונה ביחס לתקופה שמיום 1.1.2021. נוכח מסקנה זו אין צורך להכריע בטענות החלופיות שהעלה העורר בכתב הערר.

חמשיב ישלם לעורר הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום מקבלת ההלטה זו.

ניתן בהעדר הצדדים היום

בהתאם לסעיף 5 (2), לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 . לתקנות בתל משפט לענייניט מנה 3 ייםו (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דיו בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיםב.

לףייר: עו"ד רוית פרינצ חבר: אודי וינריב, כלכלן חברה: אורלי מלי, רויית

קלדנית : שני מראד

מנתן כחית עבסט *ליעה קונסטלוקטיב 2 ₪ לכות 455 לת חפה גם לקת הויעת

צפתם ש2 המויק הקולם, (פהתאם התיה מעלננת קכאות ללף אף לת שקיבה הדעה פהמוהה ע2 חליעת הלסקק",

זפ עשנו א לישופלת

9 במקרה המדון, הנכס היו בבעלות עיריית תל-אבוב והאחרונה אף הוצזאה בגיגו א הריעם מנהלי אפרלל 2029 שולוב עובדות אלו מחליב את המסקנה בדכך זידיעהיי של המשו על כך שלא נכתן עו לעשווג שימוש בנכט, וממללא אזין מקוט לתב את המהולקום בו, ממועדהריסת הנכס ואגלך. נציון בהקשר לה, בי הועדה מרדעת חיטם לפטיקת בין המשפט העליון בענייןלו 3 אמיגלת לעלל, ולפוה יש לתוכיה לדיעה בפועל של מחלקת האבנונה בעוריית על הנסיבות שתבגאו להדקות התוקת וראה גם בענין עתיימ (מונחליום י-ם) 1213-12-17 אפר לו ב רות 2/9079 [גבו 16.06.2019 וג בעתיימ (מונהליים תיא) 5585-03-15> ל תל אזל-פו 2

ע3י 6/7 (נבך 16.03.2016), למרות ואת במקרח המיון, אף

ג הוכתת שתמשיב יז על

הוצאת צו ההריטף יש לההויק או המשיב כמי שודע על כף נוכת העובדה שהנכס תינור במעפות

העוריזה ולפיכך נמצא בשליטתה חמלאה של מעירייה.

טוף דב

מכל הטעמים שלעיל אצו מקבפוס את הערר. תואיל ואגן בסמכות הועז'ה להכריג במשא של חיובזט

רטרואקטיביים, חיינו לתקופת הקודמת לשנו: חמט עלוה חל הערר, אנ

קובעים בזאת שהערד ובאל

לפטור מתוובי ארנונה בנחס לתקופה שמיום .1,2,2021. נופת מסקנה זו אוך צורך להבריע בטענות

ההלובעת שהעלה העורר בכתב הערר.

חמשים ישלם לעורך הוצאות בטך 2,500 ₪ בתוך 30 לום מקבלת החלטת ז1.

נלתן בהעדר הצדריט הזום | כ-י ן - \ 4

בהתאש לטעוף 5 (2) לחוק בת? משפט לעניינים מנהללים, חתשייט-00 משפס לעניינים מנחלייס (סדרז דין), תשט"א-2000, לדשות הצדדים המשפט לענייניבן מנחליים וזאת בתוך 60 *ום מוום קבלת תהחלטה.

בחתאס לתקנה 20 () לת קט חרשויות המקומיות (ערר על קביעת א ערר) התשפיש -- 1977 תפורסם החלטת זו באתר האלנערנט של המשלב,

|[ \

2 % ו

%ף עד רות פרינצ חכר: אהד ריק<פ-כלכלן | בי ורל/, מל רזיית

0 ותקנה 23 (ב) לתטגות בתל

קוומת זכותת ערעור לפני בלת

[

"נונח כללית)(טדרי זץן בוועזית

קלדנת: שני מראד

9 הזוע ססהחההספ

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140023342

בפני חבר? ועדת הערר:

לור - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: חגית יהודית וייסלר

- נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

הצד השלישי: *ונתן בן הרוש

החלטהת

1. עניינו של הערר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]