החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - יולי 2023

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת:

בסן שרון שמחה תעודה זה 86

חשבון לקוח: 10775332

מספר חוזה: 643793

כתובת הנכס: ויצמן 15

-נ ג ד ד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר

נוכחים:

העורר/ת: בסן שרון שמחה - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

| באב תשפג

222003

140024770 / 4

15

ב"כ המשיב: | לאחר קבלת פרטים נוספים ומסמכים נוספים מהעוררת הוחלט לאשר את הפטור לפי

סעיף 330 החל מיום 3/6/2022 ועד ליום 31/12/2022 והחל מיום 1/1/2023

העוררת שבה לגור בדירה ותחויב בארנונה כמקובל.

הודעתי זו ניתנת גם על דעתה של העזררת עצמה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ | באב תשפג

22]0-03

מספר ערר: | 10:54 / 140024770

מספר ועדה: | 12635

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: בסן שרון שמחה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמה דלעיל.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 24.07.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה/כללית)/סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יה 2 //. /

יו"ר: עו"ד וטש יה חבר: ויינריב אולכלכלן חבר: עו" פלדמן אהוד

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך ‏ : ח באב תשפג

23

מספר ערר: | 12:26 / 140024971

מספר ועדה: | 12637

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

הרצברג אסתר תעודת זהוה לו זנר יצחק עודד תעודת זהות

79 ---.,.-

חשבון לקוח: 11211400

מספר חוזה: 1117333

כתובת הנכס: יסוד המעלה 39

-1 ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

ע"י ב"כ עו"ד: עינב ארמה ציון

העורר/ת: הרצברג אסתר, לוזנר יצחק עודד -- אין נוכחות

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עינב ארמה ציון

פרוטוקול

שוחחתי כעת טלפונית עם העורר. הוא לא יכול להגיע לדיון וביקש שתינתן החלטה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | ח באב תשפג

233

מספר ערר: | 12:26 / 140024971

מספר ועדה: | 12637

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: הרצברג אסתר,לוזנר יצחק עודד

-ב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

השעה 13:00 ואין התייצבות מטעם העורר.

ביום 14/6/23 העורר אישר במייל שקיבל את ההזמנה לדיון המקדמי.

העורר ביקש מב"כ המשיב כי הוועדה תיתן החלטה בעניינו ללא התייצבות.

מקריאת כתב הערר עולה כי אין מחלוקת כי מדובר בדירה מרוהטת ואין בכוונת העורר לפנות את הריהוט ממנה לאור העלויות הכרוכות בכך.

נראה כי העורר נפל לכלל טעות בכך שהוא סבור שלא ניתנה לו הנחת נכס ריק בגלל "חשש שיעשה שימוש בדירה"

הועדה מבהירה כי בהתאם לתקנה 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינה הנחת נכס ריק ניתנת בכפוף לקיומם של שני תנאים: הנכס ריק וכן אין משתמשים בו.

מאחר ואין מחלוקת כי הנכס אינו ריק הוועדה לא תוכל להיעתר לבקשת העורר ולהעניק לו פטור כמבוקש.

ככל שהעורר יחליט לפנות את הריהוט מן הנכס יוכל לפנות למשיב בבקשה חדשה ולבקש לקיים ביקורת ולהעניק לו הנחה.

הערר נדחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 26.07.2023.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ה לחקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורס זו באתר האינטרנט של המשיב.

/6.5 | /

יו"ר: עו"ד-קפלן אפר ח

; עו"ד ל חבר: ישראלי 2 רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140023035 שליד עיריית תל אביב-יפו 13

בפני חברי ועדת הערר:

לו'/ר: עו"ד רוית פרינצ

חברה: אורלי מלי רו"ח

חבר : אודי וינריב, כלכלן

העוררת : ביג וול טאון בע'ימ

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

הנכסים נשוא הערר

הנכס נשוא הערר נמצא ברחוב דרך מנהפ בגין 144 בתל-אביב והוא על ידי חמשיב בסווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריםי.

ההשגה, העררים וההליכים שבפני הועדה

41 העוררת הגישה ערר והמשיב הגיש חמשיב כתבי תשובה לערר.

2 ביום 18.10.2021 נערך דיון מקדמל בערר.

3 בהסכמת הצדדים ובהתלטה מיום 11.8.2022 אוחדו העררים בתיקים שבכותרת המתייתסים לשנים 20221-2022.

4 ביום 29.12.2021 הגישה העוררת תצהיר עדות ראשית של מר יובל המבורג וביום 30.1.2022 הוגש תצהיר עדות ראשית של תוקר מטעט המשיב.

5. ביום 4.7.2021 נערך דיון הוכחות בשני העררים.

6. הצדדים הגישו סיכומים.

הסוגיה הטעוגה הכרעת

הסוגייה העומדת להכרעתנו היא סיווג הנכס שבנדון. לטענת העוררת, שגה המשיב בסיווגו את הנכס בסיווג הכללי שכן הסיווג התואט את השימוש הוא יימללז ספולט (מופש יי (סיווג 3.3.17 לצו). על פי הצהרת העוררת בדיון המקדמי מיום 18.10.21 תקופת הערר היא 1.1.21 ועד 9.6.21 שבה החזיקה העוררת בנכס (להלן: ייתקופת הערריי). לאחר מועד זה ההזיקה בנכס חברת האם של העוררת ביג וול אתזקות בע"מ.

טענות הצדדים

7 * לטענת העוררת, הנכס שבנדון הוא מרכז ספורט הכולל מתתסם טיפוס מהגדולים בישראל.

המתחם כולל את כל המרכיבים הכלולים בהגדרה של סיווג 3.3.17 לצו, לאמר: המתחם כולל מגרשי ספורט ואולמות ספורט. בנוסף לכך, ענף הטיפוס הוא ענף ספורט לכל דבר ועניין ואף חוכר כספורט אולימפי על ידי חועד האולימפי הבינלאומי.

על פי ההלכה הפסוקה, יש להעדיף סיווג ספציפי על סיווג כללי גס אס הסיווג הספציפי מתאים בקירוב לשימוש שנעשה בנכט ( פסחייד בעניין ?לשל מדם*יק).במקרה הנדון, מרכז הכובד נוטה לעבר הסיווג הפרטני של מרכז ספורט והמתחס אינו מתאיט לטיווג הכללי וחשיורי המתאים יותר למתחמי עסקים, חנויות ומשרדי עורכי דין.

אמנם חמרכז איגו כולל בריכת שיחה ואולם הוא משמש כמרכז ספורט לכל דבר ועניין, וכל יתר תנאי סעיף 3.3.17 מתקיימים בו. יש לפרש סעיף ה באופן שיהלום את המציאות דהיום, מה גט שיש להעדיף תמיד את הפרשנות המקלה עם הנישום (פסהייד בעניין המועצה האזורית חבל יבנה).

בנוסף, דו"ח הביקורת של המשיב תומך דווקא בעמדת העוררת, שכן הוא מוכית שבנכט מתקיימת אך ורק פעילות ספורט ולא שום פעילות אחרת. אין ליחס משקל רב לשטת הזמנל שבו מתבצעת מכירת ציוד ספורט ושתיה. מדובר בפעילות שהיא טפלה לפעילות העיקרית המתבצעת בנכס. מבלי לגרוע מכך, המשיב לא ערך ביקורת בנכס בשנת 2021 ולכן יש לקבל את הערר ביחס לשנה זו.

בנוסף, המשיב עצמו סיווג מתחם פעילות דומח, קיר הטיפוס בספורטק, כקרקע תפוסה למרות שגם שםט קיים שטת משרדים (אשר סווג בנפרד). המשיב לא נתן תשבות מספיקות בנושא זה ולא נימק מדוע ניתן סיווג שונח לשני מתחמים דומים בפעילותם.

לבסוף, יש לדחות את הטענה בדבר הגשת ההשגה באיחור, כמפורט בתצהירו של המצחיר מטעם העוררת.

8 | לטענת המשיב, מדובר בשטח בנוי ומקורה אשר עונח להגדרה יבנייויי ולסעיף 1.3.1 בי לצו ולפיכך יש לדחות את טענת העוררת ביחט לטיווג ייקרקע תפוסהי'י.

10

1

12

בנוסף, הנכס אינו עונה להגדרה של מרכז נופש וספורט כפי שהוא מופיעה בסעיף 3.3.17 לצו ולפיו בנכס צריכים להתקיים במצטבר שלושח אלמנטים לפחות : בריכת שחיה, מגרשי ספורט ואולמות ספורט (פסחייד בעניין הולמס פללייס). בנכס שבנדון אין בריכת שתייה (זאת בהתאם לדו'יח החוקר ועל פי הודאת מצחיר העוררת) ואין בו מגרשי ספורט (עדות נציג העוררת שאישר שאין בנכס מגרשי טניס, כדורגל או כדורסל). חנכס כולל רק אולמות ספורט בנויים. שימושים אלו תואמים את ההגדרות בחוק התכנון והבניה לייאולם ספורטיי ו- יימגרש ספורטיי.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הנכס אינו מרכז טפורט ונופש ואינו מאופיין כקאנטרי קלאב, ואין די בכך שבנכס מתקיימות פעילויות ספורט כדי לעמוד בסיווג של מרכז ספורט ונופש, שלשונו ברורה ואינה וקוקה לכל פרשנות. למעשה, גס העוררת אינה טוענת למחלוקת פרשנית אלא מבקשת להתעלט ממרכיביט יסודייט הכלולים בסעיף 3.3.17 לצו. תכלית הטיווג חנייל חיא לקבוע תעריף מ*וחד למרכוי ספורט ונופש ואולם הנכס שבנדון הוא נכס מסחרי לכל דבר ועניין, המציע בין היתר מכירה של ציוד טיפוס, מזון ושתיה וכן קליניקה לרפואה משלימה (עובדה שאושרה על ידי המצהיר מטעם העוררת בחקירתו).

לעניין טענת העוררת בנוגע לכך שלא נערכה ביקורת בנכס בשנת 2021, יש לדחות טענה זו, שכן הנטל מוטל על העוררת להוכיח טענותיה, מה גס שהעוררת בעצמה לא טענה שחל שינוי כלשהוא באופי הפעילות בין השניט 2021-2022.

יש לדחות את טענת העוררת לעניין סיווג נכסיים אתרים בתחומה של העירייה (ספורטק). טענת אפליח אינה בסמכותה של הועדה, מה גם שלא הובאו על ידי העוררת אסמכתאות לעניין טענה זו.

דיון והכרעת

3

14

5

הטוגיה שלפנינו נוגעת לסעיף 3.3.17 לצו הארנונה שעניינו מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב):

ימרכז ספורט שיש בו בדיכת שחיה, מגרשי ספודט ואולמות ספורט (למעט העסקים הטעונים רישו נפרד, עפ'י: חוק דישוי עסקים) יי

מלשון ההגדרה עולה שחיא כוללת מספר אלמנטים מצטברים שעליהם להתקיים בנכס: בריפת שחיה, מגרשי ספורט (ברביסט) ואולמות ספורט (ברבים). כמו כן, מדובר ייבמרכו ספורטיי.

במסגרת עמיינ (מינהליים תייא) 6153-02-16 הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ מ מנהל האלנונה בעירית תל אביב (נבו 22,09.2016) דהה בית המשפט המחוצי ערעור על התלטת ועדת הערר שאשררה את החלטת המשיב שלא לסווג נכס מרשת ייהולמס פלייטיי בקאנטרי קלאב.

הואיל וחדברים רלוונטים לעניננו, נכיאס בשם אומרם :

3

יימנוסחו של סעיף 3.3.17 המיל - בין היתר מהבתירה לעשות שימוש במונת *קאנטרי קלאביי בהעדר חלופה זהה בעברית - מתן להסיק שכוונת מתקין הצו חייתה למקום אשר מאגד בתובו מגוון דב של עיסוקים ופעילויות, הן פעילויות ספודט והן פעילויות של משחק פנא: ונופש , מעין מועדון חברתי שנועד להוות הלק מתדבות הפנאי עבוד כל המשפחה. לא בכדי נקבע בצו שתנאי לכך שנכס ייחשב *מרכז ספורט ונופשיי הוא שיחיו בו חן בריכת שחייה, הן מגרשי ספורט (בלשון רבים) וחן אולמות ספורט (בלשון רבים). מדובר בשלושה מאפיינים מצטברים שבלעדיתם לא יחול הסיווג. מן האמור לעיל נגזר, מאליו, שמדובר בנכס המתפרש על שטחים נרחבים ונותן מענה למגוון של פעילויות ועסוקים שהולמים *קאנטרי קלאביי. לא מצאתי כי נפלה שגגה מלפני וועדת הערר בהסיקה שמתקין הטעיף ראת לנגד עיניו נכס עתיר שטח אשר תורם לאיכות החיים של תושבי העיר.

בנוגע לנכס נשוא הערעור, וועדת הערר קבעה כי מדובר בנכס בקומות ג ודי בבניין עזריאלי בשטח של 2,377 מיר. קופה גי מכיפת עמדת קבלה, משרדי הנהלה, שירותים, מלתחות, מקעחות הכוללות סאונה יבשה ורטובה, בריכת שחיה יחד עם מקוזי וכן אולם ספורט. קומה די מורכבת מסטודיו המשמש ללימודי פילטיס, אירובי וכוי, מתחם הכולל 5 חדרי טיפולים עבור ספא, דיקור ועיסויים וכן חדר כושר, חדר ישיבות וחדר מנוחה של המדריכים ...על פי קביעת ועדת הערר, אין

בנכס מגרש: ספורט, כגון כדורגל, כדורסל, טמס.

.....המערערת אינה חולקת על כך שבנכס לא קיימים מגדשי ספודט דוגמת מגדש כדורגל, כדורסל או טניס, ואולם לשיטתה השטת הפתות בקומה גי (או הגג, כפי שחיא מכנה זאת) עונה על הגדרת <מגרש ספורטיי שכן מדובר בשטח פתות המהווה *מגרשיי שבו מקיימת המערערת פעיקות של ספורט מסוגים שונים כאמור לעיל. המערערת חולקת, כאמור, על פרשנות וועדת הערר את המונח *מגרש ספורטיי בטענה שפרשנותה היא פרשנות מצמצמת שאינה מתחייבת מלשון הסעיף.

לגישנת די בכך שעסקינן במגרש אשר נעשית בו פעילות ספורטיבית כעשהי על מנת שהוא ייחשב י*מגרש ספורטיי. לא אוכל עקבל את הטענה.

ראשית, בטיעונה מבקשת המערערת לעשות למעשה פיצוע מלאכותי ביך שתי המילים המרכיבות את המונת *מגרש טפורטיי כאיעו יי+מגרשיי לחוד ו-*ספורט לחוד, בעוד שאנו עוסקים במונח ידוע, מוכר ומקובל ששתי המיפים מרכיבות אותו יחד. *מגדש ספודטי כשמו כן הוא: מגדש שהוכשר ויועד לשמש למעילויות ספורט מסוימות, בדרך כלע כאלה שנהוג לקיים במגרשי ספורט (כגון כדורגל, כדורסל, כדועף וכו"). גם אם לא אקבע מסמרות באשר לסוגי הפעילות, או לענפי הספורט, שמתאים לקיימם במגרש ספורט (פתוח), וגם אם אנית לצורך העממין

שיימגרש ספורטיי יכול שיהא שטח של מרפסת גג, עדיין, צריך זה להיות שטת שיועד לשמש מגדרש ספודט ואשר הוכשר לייעודו זה -

משהוברר שאין בנכס *מגרש ספורטיי הרי שלא מתקיימים התנאים הקצועים בסעיף 3.3.17 לצו תארנונה שתס תנאים הכרחיים ע2 מנת להעניק לו תחולה. די בכך כדי לקבוע שהמערערת לא הוכיחת שהיא זכאית לכך שהנכס :סונג על פי הסיווג +מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאם).

זאת ועוד: ועדת הערר בקובעה שנכס המערערת אינור עונת על הגדרת

*ימרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב)י לא הסתפקה רק בנימוק שבנכס המערערת לא קיים מגרש ספורט, אלא בחנת את העסק וטיבו מבחינה מהותית, ועד כמה הוא מקיים את שמ הרכיבים של ייספורטיי ו-*נופשיי גם יחד המופיעים בהגדרה. וועדת הערר עמדה על כך שבניגוד לקאנטרי קלאב שבו הדגש אינו רק על ספורט וכושר, אלא הוא מיועד גם, ובעיקר, להוות מקום בילוי עבור כל המשפחה, מעין מועדון חברים בדגש של נופש ופנאי, הרי שדכיבים אלה אינם קיימים בעסק של המעדערת. המערערת, כך על פי הראיות, מקלימת פעילות של חדר כושר, מפעיטת חוגים בתחום הספורט וכן מציעה טיפולי גוף וספא שונים בתחום בריאות הגוף, וזאת למבוגרים בלבד. גס בריכת השחייה שנמצאת בעסק היא בריכה שמיועדת מטיבה לשחיית ולספורט, ולא לביקוי ונופש. יש אפוא בסיס למסקנת וועדת הערר שהנכס נעדר מאפיינים ש2 *קאנטרי קלאבי ואיני מוצאת סיבה להתערב במסקנה סבירה זנ.

6 בעמיינ (מינהליים תיא) 23925-11-09 אלדר ר,ש, בעלמ 35 עיליית תל אביב-יפו (נבו

12 נקבע כך:

*ההבחנת בין *מרכז ספורט ונופש לבין *בריכת שחייהיי מושתתת בעיקרה על התכליות הטיפוסיות של העסקים הללו. מטבע הדברים בריכת שחייה הוא עסק שבמרכזו הפעלת בריכת שחייה ופעילות נלונית לכך (כגון: פינות מרגוע ומנוחת, פינות משחקים ומזנון. מדכז ספורט ונופש הוא עסק שבמרכזו מספר מתקנים לפעילות ספודט למיניה, לדבות בריכת שחייה. ועדת הערר מצאה, לפי דו"ח החוקר העירוני שלא נסתר, שהעסק מגלם פעילות ספורט מסוגים שומם (טמס, כדורגל, כדור סל, חדר כושר, בריכת שחייה ועוד) ובריכת. השחייה אינה דומיננטית בו. על כן מוצדקת חייתה הוועדה לאשר את הטיונג שניתן לעסק כמרכז ספורט ונופש. המציאות בנכס עולה בקנה אחד גס עם הגדרת מרכו ספורט ונופש הכלולה בצו הארנונה. הצו מגדיר שמרכז ספורט ונופש מאופיין בכך ישיש בו בריכת שחייה, מגרשי ספורט ואולמות ספורט....=(סעיף 3.4.17 לצו הארנונת).

ברי שיש בנכס בריכת שחייה ומגרשי ספורט. המחקוקת סבה על השאלה האם יש

5

7

.8

9

.0

1

בו אולמות ספורט. הוועדה מצאה שיש בנכט לכל הפחות שני אולמות ספורט ;

אולם רב תכליתי ואולם הפועל המקלט. אינני סבור שנפלה שגגה ביד הוועדה בסברתה שמקלט המשמש למטרת אולם ספורט מהווה אולם ספורט בגדר ההגדרה האמורה. אכן מקלט אינו מיועד לתכלית אחרת מאשר מקלט אולם משעה שהמערערת עושה בו שימוש כאולם ספורט היא מגבשת בכך את אופיו של העסק כמרכז ספורטי.

וראה גס עמיינ (מינהליים תייא) 33576-01-12 מדיאל מפעלי נופש ותרבות בע"מ 25 מנהל הארנונה של עיריית תיא (גבו 23.03.2015) ייבאשר לטענה החיקופית של המערערת כי יש לסווג את הנכס כמרכז ספורט ונופש, צדקה וועדת הערר בקביעתה כי בהתאם לצו הארנונה רק מרכז ספורט ונופש שיש בו בריכת שחייה מגדשי ספורט ואולמות ספורט :יתשב לעניין סיווג הארנונה כמרכז ספודט ונופש טעיף 3.4.17 לצו

מן הפסיקה המובאית לעיל עולים העקרונות הבאים :

> ימרכז ספורט ונופשיי במשמעותו לעניין טעיף 3.3.17 לצו הארנונח, הוא נכט המאגד בתובו מגוון רב של עיסוקים ופעילויות, חן פעילויות ספורט והן פעילויות של משחק פנאי ונופש, מעין מועדון חברתי שנועד להוות חלק מתרבות הפנאי עבור כל המשפחה. הדגש אינו רק על ספורט וכושר;

> קיומם של בריכה, מגרשי ספורט (בלשון רבים) ואולמות ספורט (בלשון רבים) חס מאפיינים הכרחיים בלעדיהם לא יתול הסיווג ;

יימגרש ספורטיי הוא יימגרש שהוכשר ויועד לשמש לפעילויות ספורט מסוימות ;

> מדובר בנכט שבמרכזו מספר מתקנים לפעילות ספורט למיניה, לרבות בריכת שתייה שאינח חליבת להיות המוטיב הדומיננטי בנכס ;

בחינת הראיות שהוצגו לוועדה בשים לב לעקרונות הפסיקה שהובאו לעיל, מביאה אותנו למסקנה, שיש לדחות את הערר.

כאמור, אין חולק כי במתחם נשוא הערר אין בריכת שחיה (ראה חקירת המצהיר מטעם העוררת, עמי 1 לפרוטוקול). די בכך על מנת לדחות את הערר.

למעלה מן הצורך נציין כי לא חוכה שסיימים בנכס מגרשי ספורט (ביחד או ברביט), להבדיל מאולמות ספורט. מדוייח ההוקר עולה שמדובר במתחם סגור הכולל אזור של שולחנות וכסאות

6

וכן עמדת קבלה ומכירה של פריטים, ובנוסף קיימים במתחם קירות טיפוט, מתקני אימונים שוניסם, מתחם קליניקה, מלתחות ולוקריס. המצהיר מטעם העוררת אישר בתקירתו את התיאור חמופיע בדוייח (עמי 2 לפרוטוקול). בנוסף המצהיר נשאל בתקירתו ואישר שאין בנכס מגרש טניט ו/או כדורגל ו/או כדורסל. בנוסף אישר שבמקום קיימת קליניקה לרפואה משלימה שחטיפולים בה כרוכיס בתשלום נפרד מזח המשולם עבור פעילות הספורט.

2 כאמור לעיל, על פי לשון חצו צריכים להתקיים בנכס מספר תנאים מצטברים על מנת שניתן יהיה לסווג אותו תחת יימרכז ספורט ונופשיי שבסעיף 3.3.17 לצו ולפחות שניים מתוכם אינם מתקלימים במקרה הנדון ולכן אין מנוס מן המסקנה שהנכט אינו עומד בתנאים שנקבען בסעיף הנייל.

3. גס בתינה תכליתית, האם הנכס שלפנינו משמש במחותו ייכמרכו ספורטיי מביאה למסקנת

דומה. כאמרר, בעניין הולמט פלייס קבע בית המשפט שכוונת מתקין הצו חייתה למקום אשר יימאגד בחובו מגוון רב של עיסוקים ופעילויות, הן פעיכויות ספודט והן פעיעויות של משחק פנאי ונופש , מעין מועדון חברתי שנועד להוות חלק מתרבות הפנאי עבוד כל תמשפחת יי, בלומר מרכז ספורט ונופש הוא עסק המשמש לפעילות משולבת של טפורט, פנאי ונופש המשיקה

לפעילות של | קאנטרי קלאב. באתר האינטרנט של | העוררת (צ0-1ש\1100ת/\!0 תפיוט/!1. 00 00 010180 05://06ת/) מוגדרת הפעילות של העוררת בנכס

כדלקמן:

אודות הרשת

,מביאה את הטיפוס ללב המרחב העירוני 400 פסחהוחזסזז 6 רשת קירות הטיפוס .מתוך שאיפה להנגיש את הספורט לכמה שיותר נשים וגברים ולהפוך אותו לחלק אורגני מהעיר .קירות הטיפוס שלנו נועדו להיות בית וכר פורה לקהילת מטפסים הולכת וגדלה .מקום של טיפוס, של מוזיקה, של התרחשות עירונית ומפגש בין אנשים

פועלת נמרצות לקידום ספורט הבולדרינג, ליצירת סטנדרטים גבוהים ביותר של מקצועיות 400% 6 סחהוחזסח 6 .ואיכות במסלולים, בשירות ובהדרכה

כלומר, מדובר במרכז ספורט שבליבו קיר טיפוס ופעילות ספורט הנלוות לכך. הא ותו לא. הדברים מדברים בעד עצמם,

טוף דבר

מכל חטעמיס שלעיל אנו דותחים את הערר.

העוררת תשלם למשיב הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום = כל - |-1") >

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשליי -- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| \0 0 <, וי

ירייר: גייד רוית פרקנצ חבר: אודי ויאקנמ/בלכלן חבניה : אורלי מלי, רוייה

(9

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית עררים מס': 140020189 שליד עיריית תל אביב יפו 15

299

בפני חברי ועדת הערר: 128

יף'יר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: אודי ויינריב, כלכלן

חבר: עו"ד אחוד פלדמן

העוררת: לאבס תל אביב בע''מ

‎ -‏ נגד -

מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב יפו

החלטה

הקדמה וגדר המחלוקת.

41

העוררת מחתזיקה בחמישה נכסים, שמספריהם: 2000430622 ,2000430624 ,2000430626 8, 0ס200043062, כל נכט משקף קומה בשטח ממוצע של כ-1900 מ"ר, של העסק הנקרא יילאבס תנייאיי ברחוב מנחם בגין 121 בתיא.

העוררת הגישה ביום 14.3.19 השגה לשנת 2019 המכוונת לסלווג הנכס כמשרד, תחת סיווגו כ-

ייבית תוכנהיי. בהשגתה הבהירה, בין היתר, כי היא ''משכירה את שטחי העבודה בסגנון של )סוסא כך שהשוכרים של שטחי העבודה, מקבלים את הנכסים המושכרים, פאשר כל השירותים כלולים. שטחי העבודה נועדו לספק טביבת עבודה מיוחדת במינה, ואולם בשונת ממתחמל א01 אוסא מתרכזת מרשתי בתחום אחד בלבד, על מנות למצב את עצמה כמרכז ייחודי, והשטחים מושכרים אך ודק לחברות הזנק תופנה"'.

כן השיגה העוררות כנגד חיובה בגין יישטחיס משותפיסיי במשמעות הוראות הפטור שבסעיף

1) לצו הארנונה של עיריית תל אביב.

עוד השיגה העוררת וטענה כי לנכס שטחים בשטח מצטבר של 1,500 מטר, אשר אין בהם שימוש ומשום כך דרשה בגינם פטור כנכס ריק לשישה חודשים, ולאחריהס ביקשח כי הסיווג באותו שטח ישונה, מחמת אי ביצוע כל פעילות, ממשרדים לסיווג לפי התעריף המזערי למשרדים, שירותים ומסתר, או לפי השימוש חאול ביותר הקיים בצו הארנונה.

ביום 3.4.19 דחה המשיב את ההשגה, בתשובתו הבהיר כי המשיגח עוסקת בעטק של השכרת משרדיט/תללי עבודה לתקופות משתנות ומתן שירותי משרד נרתביס ובהיות העיסוק שכזה, הרי אין לקבל את ההשגה. כמו כן דחה את יתר טענות המשיג.

ביום 14.5.19 הוגשה הודעת הערר אשר חצרה ופרטה את עלקרי טענותיה שבהשגה.

בהמשך הוגשו השגות נוספות לשנים 2020, 2021, 2022. כל ארבעת התיקים אוחדו לבקשות הצדדים ועל כן החלטתנו תתייחס לכל ארבעת התיקים.

בטרם הגשת התצהירים, הגישו הצדדים לתיק ערר 140020189, הוא הערר הראשון שהוגש בגין שנת 2019, הסכם פשרה שהתייתס לתקופה הקודמת לשנת 2019, היינו לשנת 2018, לפיו מחצית מן השטחים יסווגו כבתי תוכנה ומחציתם השנליה כמשרדים.

ביום 14.5.20 ניתן להסכם (אשר נחתם ביום 7.5.20) תוקף של החלטה.

דיון והכרעה :

לאחר שקראנו את כתבי בית הדין ושמענו את הצדדים בדיונים שהתקיימו בפנינו ובהתאם להחלטות קודמות הן של מותב וח והן של מותבים אחרים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערר להידתות.

לעניין חסיווג:

0. המחלוקת הראשונה והעיקרית הינה בשאלת סיווגו של נכס המשמש חלל עבודה משותף,

כפי שהבהיר בא כוח העוררת בישיבה המקדמית מיום 2.1.20: ''מדובר במתחתם ייחוד?

ושונה אשר בו 95% מהעיסוק בשטחים הינו בית תוכנה, כפי שנוכיח בראיותינו''.

בתצהיר שהוגש מטעם העוררת הוצג כי: ''כ- 81% (מתוך כ- 90% תפוטה במתתם)

משטחי הנכסים מושכרים לשוכרים העושים בהם שימוש של תוכנה והיי- טק'י.

1. ביום 20.7.20 הגישה העוררת תצהירי עדות ראשית מטעמה, תצהירו של מר משה ברבי,

מנחל התפעול של העוררת ושל הגבי בי פארן ולקינדר, מנהלת תחום הלקוחות של העוררת. ביום 4.4.21 הגיש המשיב תצהיר של חוקר חוץ מר מתי אלבן.

2, ביום 10.6.21, נחקר העד ברבי. המשיב ויתר על חקירתה של הגבי פארן ולקינדר. בא כות העוררת חקר את חוקר החו\.

3 לבקשת הצדדים הוענקו להם פרקי גמן ארוכים במיוחד להגשת הסיכומים, אורכות נוספות וכן וכות תשובה לעוררת. כך גם חותר לצדדים להאריך את היקף סיכומיהם באופן משמעותי.

6. העוררת הרתיבח בסכומיה וטענה כי ארנונח מוטלת לפי השימוש בנכט בפועל, כאשר

שאלת השימוש חינה פשוטה בעיקרה. ''במקרה דנן מדובר בבניין בשטח של ב-9,422 מ'יר, מתוכו ב- 3,627 מ''ר שטח עיקרי, והיתר שטחים משותפים. בשנים הרלוונטיות לערר, בנכס כ-864 משתתפים, רובם ככולט עוטקים בפיתוח תוכנה'י. (סעיף 3 לטיכומי העוררת).

בפועל, ולאור המשך השגתה בעניין השטחים המשותפים, נמצא כי העוררת מבקשת לחייב אותה בגין כ-1/3 מן השטחים, בארנונה מופחתת בסיווג של בתי תכנה, ומשאר השטתיס מבקשת היא לפטרה כליל.

העוררת מלינה על כך כי המשיב, לשיטתו, קובע את השימוש שנעשה בנכס לפי מיחות המחזיק. הואיל והמחזיק מעניק שירותים לשוכרי המתחם, מחיל המשיב על המחציק את הסלווג היקר של שירותים.

המשיב מפנה לפטיקה בעניין חללי עבודה ובעיקר אל המבחן המשולב של מיהות המחזיק, יחד עס הקריטריונים הקבועיט בחוק לסיווג נכס.

5. לצורך הדיון בסוגיה זו, על הועדה להכריע בשאלה האם על המשיב לסווג את הנכס

בהתאם לשימוש שנעשה בו ע"י העוררת, או בהתאם לשימוש שנעשה ע"י לקוחותיה של העוררת, השוכרים, או ליתר דיוק, כפי שיובהר להלן, לקותותיה, המקבלים מן העוררת הרשאה או רישיון לעשות בשטחים מסוימים של הנכס, שימוש וכן שירותים.

6. ככלל ברור ואיו מחלוקת על כך כי העוררת אינה חברת תוכנה, אלה היא בבחינת עסק

נדליין, מסחרי לכל דבר ועניין, העוסק בהשכרת משרדים וחללי עבודה, או כלשונו של

העד ברבי מטעם העוררת: ''לאבס היא חברה להשכרת משרדים בבניין עזריאלי שרונת

שעיקר או מדבית לקוחותיהס הס חברות מחקר ופיתוח תוכנה והייטק. אנחנו במישרין לא בית תוכנה... אנחנו נותנים שירותים נוספים של תומכי שהות במתחם... הלקוחות שלנו נהנים גם מגישה למטבחוניס ולחדרי משחקים, חדר כושר וחדרי ישיבות... כל השילותים הנ''ל לא מתומחרים בנפרד... יש גם פעילויות חברתיות ללקוחות...

לפעמים יש הרצאות וכנסים... אנחנו משכירים גם משרדים וגם עמדות עבודה בודדות,

7

.8

9

0

1

2

.3

46

עמדת עבודה היא עמדה פתוחה למעשה הלא חלל פתוח. עמדות העבודה אצלנו שוליות ביחס למשרדים... למעלה מ90% מהלקוחות הם לקותות שקשורים לעולם המחקר, התוכנה, הפיתוח וההייטק... יש לקוחות שמספרט לא רב, שמהווים לקוחות שנותנים שירותים לחברות ההייטק או שמדובר בנכס ריק שבו אין שוכר כרגע, אנו מעדיפים להשכלרו מאשר להשאירו ריק. יי

לעדותו המפורטת והכנה של עד העוררת, מן הראוי אף להפנות לפרסומיה, באתרי האינטרנט של העוררת, אותם הגיש המשיב כראיה, אשר יש בהם אף כדי להרחיב את יריעת הפנייה אל ציבור הלקוחות, בלא הגבלת אופי השימוש: ''המתחם מציע לחברות בכל הגדליט והשלבים הלל עבודה משותף מהמתקדמים הנוחים והאלגנטיים מסוגם באזור המבוקר ביותר של תל אביב. 'י

ועוד לעניין הפנייה אל ציבור הלקותות: בהסכם שבין העוררת ללקותותיה מצוין כל מטרת השימוש בנכס הינה לצורכי משרדים, כולל משרדי הייטק. (המקור בשפה האנגלית). שמע מיניה, פניה לשימוש רחב.

נדגיש גם כי העד ברבי הבהיר בעדותו כי תקופת השכירות המינימלית היא בת 40 יום, אם כי מחברות גדולות נדרשת תקופת מינימום של חצי שנה.

ההסכם שבין העוררת לבין לקוחותיה הינו הסכם להענקת רישיון ( 1406886 ), תוך שהעוררת מותירה לעצמה שליטה מלאה בכל המתחם, ראה בין היתר סעיף 5.19 להסכם הרישיון וכן סעיף 3.5 המותיר בידי העוררת הזכות לשנות את היחידה שהעמיד לרשות הלקוח.

בכל ההחלטות שניתנו עד כה, על ידי וועדות הערר, בכל מותביהם, נדחו טענות העוררים, אשר ביקשו לסווג חללים משותפים כבתי תכנה, על יסוד השימוש בפועל. כל האמור

באותן החלטות יפה ונכון גם לענייננו.

החלטה אחרונה של מותב זה, בנושא חללי עבודה, ניתנה ביום 29.5.23 בעניין בי אול

סנטרטס בע"מ בתיק ערר 140020630 ולפניה בענייו אדמוני גלעד בתיק 140019570.

כן ראה החלטת הועדה בראשות עו"ד רוית פרינץ בעניין פתאל בתיק 140021792 והחלטה בראשות עו"ד אבי סטוקהולם בעניין סיטי האב בערר 140030060.

העוררת הבהירה בסיכומיה כי היא מודעת להחלטת וועדת הערר בעניין בי אנד פי ספייטי בע'ימ תיק 180020057, (בראשות עו"ד רוית פרינץ) ולהחלטות נוספות של וועדת ערר בענלין, ועשתה מאמצים רבים לאבחן ולייחד את המקרה הנדון בפנינו משורת החלטות קודמות אשר ראו עסק של השכרת חללי עבודה כנכס של שירותים לכל דבר ועניין. בחנו את נסיבותיו ומאפייניו של המקרה הנדון ולא מצאנו כי יש לסטות מן הקביעות שנקבעו שם.

בתי המשפט קבעו כי יש לבחון במשולב את מיהות המחציק יחד עם שלושת הקריטריונים: סוג הנכס, שימושו ומיקומו, ודחו את הטענה לפיה מהות השימוש בנכס, היא הקריטריון היחיד להטלת ארנונה.

ראה רעייא 11304/03 כרטיסי אשראי לישראל נגד עיריית חיפת.

בתי המשפט לא קיבלו את הטענה לפיה מהות השימוש בנכס הוא הקריטריון היחיד להטלת ארנונה, אלא קבעו שיש לבחון במשולב את מיהות המחזיק יחד עם שלושת הקריטריונים שנקבעו בסעיף 8 (א) לחוק ההסדרים במשק המדינה, לסיווג הנכס, דהיינו, סוג הנכס, שימושו ומיקומו.

5. לאור האמור לעיל, מצאנו שהעוררת עושה שימוש בנכס למטרה מסחרית מובהקת על פי

אופי עיסוקה. העוררת עצמה איננה בית תוכנה. יתרה מכך, העוררת מפעילה 18 עובדים הנותנים שירותים ללקותותיה, כמפורט בביקורת מיום 13.9.19.

6. למען הטר כל ספק נוסיף ונאמר כי העוררת לא הוכיחה, כי חברות ההייטק או הסטארט-

אפ שפועלות בשטחים נשוא הערר הינן בבחינת ייבתי תכנהיי במשמעות צו הארנונח.

העוררת לא הביאה כל אטמכתא או תמיכה לעניין התקיימותס של שלושת התנאים המצטברים, הקבועים בסעיף 3.3.3 לצו, דהיינו: ייבעיקריי, יייצוריי, ו-ייתכנה".

7. העוררת לא תגישה תצהירים מטעמם של החברות הפועלות בשטתה והסתפקה באמירות

מעורפלות הקשורות לתיאור אופי הגופים העושים שימוש בשטחים. העוררת מבקשת להטיל על המשיב את התובה לבצע בדיקה, אשר בנסיבות העניין, כפי שהובחר לעלל, הינה בחינה מיותרת על פניה.

יתרה מכך, התרשמנו ממכלול הראיות כי העוררת משכירה ומעניקה שירותים גם ללקוחות שאינם דווקא בתי תוכנה ,וגם ללקוחות שהם ייחברות הזנקיי העוסקים אמנם בהייטק, אך אינם בתי תכנה במובנם היצרני, כנדרש על פי צו הארנונה.

8. נבהיר כי העוררת מעניקה רישיון שימוש לחללי עבודה, כאשר רק לחלק מן הלקוחות

כניסה ישירה למתחם שלהם.

9, גס אס הייתה העוררת מוכיחה כי יישוכרי המשנהיי מפעיליט בנכס בתי תכנה, במשמעות סעיף 3.3.3. לצו הארנונה, וגם אם חייתה מבקשת להחליף את זהות המחציק, הרי הואיל ועסקינן בעסק של השכרת חללי עבודה, לא היה מקום להיעתר לבקשתה.

ראשית, כפי שהבחרנו לעיל, שליטתה של העוררת בנכס מוחלטת ועל כן היא עצמה אינה מחתימה את לקוחותיה על הסכמי שכירות משנה, אלא על מסמך של הענקת רישיון לשימוש, הכולל הותרת השליטה המלאה בידיה. כלומר אין עסקינן בשוכרי משנה הראויים להיקרא יימחציקיי.

שנית, תקופות השימוש קצרות על פי ההסכמים, פחותות מ 12 חודשים.

שלישית, על פי סעיף 7 לתוק ההסדרים הוגדרו ''מחציקיי ו יידייר משנחיי כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות. פקודת העיריות מגדירה יימחציקיי במילים: יילמעט דייר משנהיי. 'ידייר משנהיי הוגדר כ-ייאדס הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בניין שאחר מחזיק בו והמשלט למחזיק דמי שכירות בעדויי.

עולה מן האמור, כי יידייר משנהיי הינו מחזיק בתלק מנכס ואינו בבחינת, יימחציקיי, לענייני ארנונה. בכך שונה יידייר משנחיי משוכר משנה, במשמעותו האובליגטורית, כמוגדר בסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה: ''השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר וכן את חיוביו האחדיט על פי חוזה השכירות או להשכיר את המושכר בשכירות משנה, אלא בהסכבמת המשביר./

רביעית, משמעותה המעשית של החלפת המחציקים, חינה פיצול מלאכותי בנכס. ראה עייא 7975/98 אחוות ראשונים נ. עיריית ראשלייצ. שס נקבע לענייו פיצול נכס רב תכליתי, כי חדבר אפשרי רק כאשר ייכל חלק במתקן הרב תכליתי משמש למטרה שונה המוגדרת כסיווג נפרד וכי אין לפצל כל נכס המקיים מהות אחת, לנתחים קטנים'י.

רי גם תיק עמיינ (מנהליים תייא) 32765-01-12 מ.ל.ד. השקעות בנדליין ני עיריית תל אביב.

עדיין בטרם ההתייחסות הקונקרטית לעסקי ייחללי עבודהיי, עסק פסק הדין בנכס ששימש עסק להשכרת חדרי משרדים לעוייד, כולל שירותי משרד, אשר כללו מזכירות, חדרי ישיבות וכיוייב, כאשר השוכרים החציקו בשטחים בתוך הנכס ע"פ הטכמי שכירות, לתקופות של שנה ויותר.

כבי השופט דייר עודד מודריק קבע:

.10

1

72

.3

6

.5

''ישטחי המשרדים המושכרים, מושכרים אמנם לתקופות של שנה ויותר, אך היקפי ההשכרה אינם קבועים. יש שעורך דין שוכר חדר או שניים לשנה או יותר ולאחר שהוא מפגה את המשרד בא תחתיו אחר ששוכר רק אחד משני החדרים או דווקא מוסיף שכירות של חדר נוסף (לעיתים אין אפילו סמיכות פיזית בין החדרים). המשמעות היא שהשטחים המושכרים אינם מחולקים ליחידות משנה מוגדרות וקבועות, יש גמישות מרובה בהקשר לשטח המושכר. נוסף לכך לא מתקיימת הפרדה פיזית בין המשרדים השונים. הנכס נחזה כיחידה אחת על מגוון המרכיבים המשמשים אותה (חדרי שירותים, מטבחונים, חדרי ישיבות) שהשימוש בה מפוצל בין משתמשים שונים.

הפיצול אינו קבוע. הוא משתנה מעת לעת בהתאם לביקוש. בהינתן מציאות עובדתית זו נראה לי שוועדת הערר מוצדקת בקביעתה שהמערערת היא בעלת הזיקה הקרובת ביותר לנכט ושהנכס הוא הלכה למעשה, *חידת אחת לצורכי חיוב בארנונה. וועדת הערר דימתה את שכירות חדרי המשרדים לשכירת חדרי מלון בידי דיירים. אכן אין זהות בין עסק של מלון לבין עסק של השכרת חדרי משרד, אך דמיון לא מבוטל והוא רלוונטי לענייננו.

הפיצול המלאכותי לצרכי אדנונה שהמערערת מבקשת לקיימו הוא בלתי מתקבל על הדעת בהיבט מעשי. משמעותו היא שחדשות לבקרים יצטרך מנהל הארנונה להגדיר מחדש את שטחי המשנה השונים כנכס (הנושא מספר נכס נפרד) בספרי הארנונה. זה מרשם לבוקה ומבולקה ולפתיחת פתח לכך שחיובי הארנונה יפלו //בין הכיסאות''.

ניתן בעקרון מעיקרה לפצל נכס מטויט לשטחי משנה מוגדרים ומתוחמיס ולרשום כל אחד מהם בספרי העירייה כנכט נפרד. הדבר מצריך חלוקה מוגדרת והפרדה פיזית בין נכט משנה אחד לשני. הקביעה אם מציאות מטוימת עולה בקנה אחד עם דרישת הפיצול הקבוע המתוארת לעיל נתונה בידי מנהל הארנונה. החלטתו של מנהל הארנונה בעניין דנן לראות את הנכס כיחידה אחת ולא להכיר בחלוקת השטחים הארעית כיחידות משנה קבועות משקפת שיקול דעת נכון וטביר'י.

לאור כל האמור לעלל, אנו קובעים כי השימוש שעושה העוררת בנכס הוא תחום עיסוקה בפועל, וכי לא נפל פגם בהחלטות חמשיב, לעניין הסיווג.

לענייו השטחים המשותפים.

המקור הנורמטיבי הינו סי 1.1 1. לצו הארנונה של עיריית תל אביב הקובע: יישטת משותף בבניין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בניין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק ע''י מחזיק אחד. שטחים משותפים אלו *חולקו ויחויבו באופן *יחסי בין המחזיקים. שטחים המשמים למערבות אנרגיה, מיזוג אויר וכיוצא בזה והמוחזקיים באחריות חברת ניהול או ועד הבית- יחויבו במלואם'י.

המשמעווג היא כי בבנין או בקומה שרובה אינה משמשת למגורים, לא יחוייב יישטח משותף".

היישטח המשותףי יחוייב רק אס בבניין או בקומה קיים מחזיק המחציק לפחות ב 80% מהשטח שאינו משותף, שהרי או ישאו המחויק העיקרי והמחזיקיס האחרים, באופן יחסי ביניהם.

טוענת העוררת כל הואיל ובכל 5 הקומות נשוא הערר, מספר שוכרים, חרי אין קומה שבה מצוי שוכר אחד המחזיק בשטת של יותר מ 80% משטח העבודה העיקרי של הקומח.

ומהו אותו שטח משותף! על כך משיבה העוררת בסעיף 33 להודעת עררה (כבהשגתה ובסעיף 55 סיפא, לסיכומיה), ייבשל אופיו של הנכס, הוא כולל שטחים משוונפים רבים המשרתים את המחזיקים השונים."

צדק המשיב בתשובתו הקצרה והממצה כי העוררת מחזיקה בלעדית בכלל הנכסים.

.6

.7

.8

9

.0

2

3

4

5

.6

7

העוררת נתפסה לכלל טעות משפטית בעלת השלכה עובדתית, בבואה לפרש את השטחים שהיא עצמה מחזיקה בהם ומאפשרת ללקותותיה לעשות בהם, מעת לעת, שימוש, (לדוגמא: חדרי הישיבות, המטבתונים, חדרי החמתנה והקבלה וכד), כאילו הם יישטחים משותפיסםיי אשר לא יחויבו.

כל השטחים, שטעתה העוררת לסבור, כי הס שטחים משותפים, הינם חלק בלתי נפרד מהעסק הפעיל שלח, להעמיד ללקותותיה חללי עבודה ולהוסיף ולהעניק להם שירותים נוספים.

השטחים המשותפים אשר לא יחויבו, כשמס כן הס, שטחים משותפים דוגמת חדרי מדרגות, לובי, מעליות וכד.

אשר על כן גס הטענח לעניין השטחים המשותפים דינה להידחות.

לענין טענת השטחנם הריסים.

בהשגתה טענה העוררת כי נותרו שטחים ריקים בהיקף מצטבר של 1500 מ"ר ועל כן היא וכאית לפטור למשך 6 חודשים. כן מוסיפה העוררת וטוענת, כי עם סיום תקופת הפטור לנכס הריק, אין מקום לחייב בתעריף היקר של משרדים, אלא בסיווג ותעריף הוול ביותר חקלים.

ומהם שטחים ריקים אלה! משיבה העוררת בהשגתה ובעררה: ''מדובר בשטחי עבודה שעומדיט ללא כל שימוש מזה זמן ממושך, ומחויבים בארנונה כאילו מניבים תועלת בלכלית'י.

בעררה ובסיכומיה מוסיפח העוררת, טענה נוספת, לפיה, משלא התליחס המשלב לסוגיית השטחים הריקים, הרי הוא הוא מוחזק כמי שקיבל טענה זו.

תחילה נדחה את טענת אי ההתייחסות של המשיב לטענת השטחים הריקים, כשגויה עובדתית. המשיב, בדרכו הקצרה והממצה, התייתס ודתה באופן כללי את טענת השטחים הריקים, מאותו נימוק של דחיית השטחים המשותפים, דחיינו כי העוררת מחציקה בלעדית בכלל הנכסים.

גם בתשובה גו של המשיב, לא נפל כל פגם.

יתירה מכך, העוררת לא הוכיחה קיומם של שטחים ריקים וכי לא נעשה בהם כל שימוש.

גס אס היו שטחים מצטברים כלשהם ריקים, לא ניתן לסווגם לפי המותר בהיתר הבנייה, שהרי הדבר אפשרי ביחס לנכס שלא נעשה בכל שטחו כל שימוש. הדבר דומה למתויק דירה, הסוגר חדר בדירתו ומבקש בגינו פטור לחצי שנה, ולאחר מכן כי החדר הטגור יסווג בסיווג כלשהו המותר מכוח חיתר הבנייה. לא וו אף זו העוררת לא הוכיחה, לא התייחסה ואף לא מסרה בעלמא, מהו אותו סיווג מותר לפי חיתר הבנליה.

לאור האמור לעיל אף לטענת העוררת בעניין השטחים הריקים אין בסיס והיא נדחית.

סיכום

8. לאור האמור לעיל אנו דוחים את העררים.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך של 4,000 ₪,

ניתן בהעדר הצדדים היום בו . 2 -

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 60 יום מיום קבלת ההתלטה.

בחתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(טדרי דין בוועדת

ערר) התשלייו -- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב. / /

/ . \ 6 25 7 | .

: |

יו"ר: עו"ד יה ויט חבר: אודי ולינר כלן חבר: עו"ד אהוד פלדמן

קלדנית: שת לול

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב ערריט מט': 140022508

3

בפני חברי ועדת ערר: 1255

לוייר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו'יד משה קורן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: ישרס חברה להשקעות בע''מ

- בג ד7-

מנהל הארנונה, עיריית ת'/א יפו

החלטת

ערר זה עניינו נכס מרחוב אחד העם 9 בתל אביב, אשר רשום בספרי העירייה כמספר 2000455410 ו- 2000136611 ח-ן לקוח 11144023 ו- 11061303 (להלן: 'יהנכסיי).

על קצה המזלג התלטה ואת עוסקת בטענת העוררת כי ניתן לסווג של הנכס, בהיותו ריק, כבית תוכנה בתור חטיווג ייהזול האפשרייי, וואת כאשר היתר הבנייה הינו למשרדים.

בראשית הדברים *ובחר, כי החלטה ואת התעכבה ובמהלך הזמן ניתנה הכרעת בית המשפט העליון הנכבד בסוגיה אאת ממש וזאת במסגרת פרשת שובל (בריימ 8267/20 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב נגד שובל ניהול השקעות בע"מ). על אף שההכרעה ניתנה לפני מספר שבועות לא הגיש מי מהצדדים בקשה כלשחי למשיכת/ קבלת הערר לאור ההכרעה, ולפיכך ניתנת החלטה ואת.

רקע

1 ביום 14.2.21 הוגש הערר. שם נטען על ידי העוררת, בין היתר, כי הנכס עומד ריק ולכן יש לסווגו כמגוריט.

2 ואת נטען לאחר שהובהר לעוררת, בתשובה להשגתה, כי יעוד הנכס הינו משרדיט.

3 כך גס נטען בכתב התשובה.

4. ביום 4.5.21 התקיים דיון מקדמי, ובמהלכו הואכרה פרשת אפריקה ישראל ולעוררת ניתנה

אפשרות לשקול את המשך החליכים. העוררת בחרה להמשיך בערר.

5. ביום 20.11.21, לאחר הגשת תצחירים על ידי הצדדים, התקיים דיון הוכתות. מטעם

העוררת נתקרה הגברת שוסטר. היא העידה שהעוררת אינה בית תוכנה וכי לא ידוע לה שהנכס שימש אי פעם למגורים.

6. בסוף הדיון הצדדיט הסכימו, כי אין אפשרות עובדתית או משפטית לעשות בנכס שימוש

כמגורים.

7 הצדדים אף התייחסו לקיומו של חליך בבית המשפט העליון הנכבד בנושא (פרשת שובל).

.10

.1

.12

.3

ביום 12.1.22 ביקשו הצדדיט כי הועדה תמתין להכרעה בפרשת שובל.

ביוני 2022 קבעה הועדח, כי לא ניתן להמתין עד אין קצ והורתה את הצדדים להגיש סיבומים.

סיכומי הצדדים הוגשו עד לתחילת יולי 2022.

סיכומי העוררת עוסקים בסוגיה אתת והיא מהו הסיווג הנכון, בית תוכנה או משרדים.

מוסכם על הצדדים כי עובדתית: החיתר של הנכט משרדים ; כי הנכס הינו ריק ; אין מניעה לעשות שימוש בנכס כבית תוכנה אך לא נעשה שימוש בנכס כבית תוכנה בעבר;

לאחר בחינת עמדות הצדדים אנו סבורים, כי בודק המשיב בטענותיו ודין חערר להידחות :

1

2

.3

4

5

.6

מבחינה פרוצדורלית, הרי שהערר לא הוגש בנושא שעליו הוגשו הסיכומים ולמעשח כל הסוגיה הינה בהרחבת חזית.

ברס, חשוב מכך, ואף אס נתעלס מסוגיה זאת, הרי שלאור ההכרעה בפרשת שובל אין מנוס מדחיית הערר.

פרשת שובל עסקה בשאלה והה לואת שבפנינו : ייהאם ניתן לסווג נכט ריק בסיווג "בית תוכנה'י, ככל שזה אינו מנוגד להיתר הבנייה של הנכס?יי.

בשאלה ואת הכריע בית המשפט העליון הנכבד: 'י...אין לסווג לצרכי ארנונה נכטי ריק בטיווג המשנה תלוי השימוש //בית תוכנתיי. התלטה ואת התייחטסה בעיקר לנושא של השימוש בפועל, קרי ההבדל בין נכס שמסווג כמשרדים ואכן נעשה בו בעבר שימוש כבית תוכנה לבין נכס שלא נעשה שימוש כצח והטענה נטענת ברמה העקרונית.

במקרה שלפנינו טוענת העוררת טענה והה. העורררתת טוענת, כי על אף שאין מחלוקת עובדתית, כי העוררת אינה בית תוכנה ולא נעשה בנכס שימוש כבית תוכנה, הרי שיש לסווגו כך בהיותו הסיווג הזול האפשרי.

כאמור לעיל טענה ואת נדחתה על ידי בית המשפט העליון חנכבד ולכן אין לנו אלא לדחותה גם כשהלא עולה בפנינו.

סוף דבר

4

.5

לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך 12,000 ש"ח. בפסיקת ההוצאות נלקח בחשבון כי לעוררת עמדה האפשרות להפסיק את ההליך במספר מועדים והיא בחרה להמשיך בו עד להחלטה סופית (גם לאחר פרסום החלטת בית המשפט העליון הנכבד).

ניתן בהעדר הצדדים היום 25.7.2023.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורסם החלטה גו באתר האלנטרנט 1 המשיב,

4 /

ור ויסמ חבר: עו"ד משה ור חבר: ח"ת שמען ז'יטניצקי

/

.

קלדנית : ענת/לול

:

[ו - שאושא-

ו

8

א 6+

הוואש ₪8

1

[

1

1

₪

9 ₪

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס': 140023305

בפני חברי ועדת הערר:

לור - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר - עו'י'ד אהוד פלדמן

העוררת: מלכה ו*לכפורט

‎ -‏ נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב בורלא 22, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מטס!

3 הר-ן ארנונה מסי 10363231 בשטח 201 מ"ר בסיווג יימגורים'י.

בדיון המקדמי שהתקיים ביום 13/4/2022 הובחר כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחלק מן המבנה הנמצא בשטח הגג של דירת המגורים שגודלו 56 מ"ר; העוררת טענה כי בוצעו פעולות שונות לשיפוצ המבנה, שהיה בנוי מאסבסט, וכי לאור הפעולות שביצעו שהן בבתינת ישיפוצי, ללא הגדלת שטח

הבנייה, יש לתשב את הארנונה על פי שנת הבנייה המקורית של הנכס. לטענת חמשיב, המבנח על גבי הגג הינו מבנה חדש, לאחר שהמבנה הקודם נהרס ונבנה מחדש, ולכן סכום הארנונה מחושב על

פי שנת בנייה 2007.

ביום 19/6/2022 הוגש תצהיר מטעט העוררת. ביום 29/6/2022 הודיע המשיב כי לא יוגשו תצחיריס מטעמו, אולם צירף מסמכים שלשיטתו מעידים על כך שנעשתה בנכס בנייה חדשה לאחר רכישת הנכס בשנת 1994, והם צורפו להודעה בכדי לא להפתיע את העוררת במהלך חקירתה.

ביום 30/11/2022 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרה העוררת.

בפתת דיון ההוכחות הציג בייכ העוררת את מצבם הכלכלי של העוררת ובעלה, וטען כי בעלה של העוררת מאושפז במוסד סיעודי ובעל נכות לצמיתות בעקבות מספר אירועים מוחיים.

ביום 12/1/2023 הוגשו סיכומים מטעט העוררת. ביום 9/2/2023 הוגשו סיכומים מטעם חמשיב.

|

ו

0

ו !וז וא ווח

4

ו

4

=סא-04

ו

עיקר טענות הצדדים

טענות העוללת

בחודש יולי 2021 פנה המשיב לעוררת בנוגע לתוספת בנייה משנת 2007. למרות שהעירייה אינה דורשת חיוב רטרואקטיבי, הדבר הוביל לפגם ולכשל ראייתי.

לא בוצעה תוספת המגדילה את שטח הבנייה, כי אם שיפוץ, אשר לא הגדיל את השטח, וללא צורך בחיתר. מדובר בשינוי פנימי, בין חיתר כחלק ו/או כהשלמה לעבודות שיפוץ כלליות אשר בוצעו בבניין כולו, המחויב בהתאם לשנת הבנייה הישנה (בניין טוג ג').

לא הוצגו כל מסמכיט מטעם העירייה באשר לתוספת בנייה, כדוגמת החיתר בניה, חיוב חיטל השבחה, דו"ח ביקורת בומן אמת, או ראיות אחרות לפיהן התווסף שטח לדירה אשר בנייתה הסתיימה יחד עם הבניין בשנת 1973. עם סיוט הבנייה בשנת 1973 הסתיימה גם בניית חדר על הגג, שהיה עשוי אסבסט ונועד להגן על מיכל ההתפשטות של מערכת הסולר ואליו הוצמדה ארובת אסבסט. חדר זה חויב בארנונה. חדר זה נבנה ללא רישיון על ידי הקבלן. המוכרים של הדירה פעלו לקבלת חיתר בנייה להריסת החדרון ובניית חדרון אחר במקומו.

בשנת 2002 בוצע שיפוצ כללי של הבניין על ידי חברת עזרה וביצרון, במסגרתו בוצעו עבודות שונות;

ובכלל וה עבודות הנוגעות לדירה עצמה; הסרת מבנים מסוכנים המכונים יישכונת אזבסטוניסיי הן בדירת העוררים והן בדירה מס' 31 הסמוכה. חברת עורה וביצרון הסירה את ארובוות האזבסט אליהן חוברו צינורות שהובילו מחדר ההטקה למיכל ההתפשטות שהותקן בתוך חדרון וה שנמצא על גג חדירה.

חרף שיפוץ מסיבי וח העירייה לא שינתה את סוג הבניין שנותר לפי שנת הבנייה המקורית 1973 (סוג בניין גי) ויש לגזור גזירה שווה אף לגבי השיפוץ שביצעו העוררת ובעלה במבנח על הגג בשנת 6

העוררת צירפה תמונות שצולמו בשנת 2002 ערב השיפו 4 על ידי עזרה וביצרון. מן התמונות והבקשה לחיתר שיפוץ משנת 2002 ניתן ללמוד על השטחים בגג, על מצב הבנייה נכון למועד השיפוץ ועל היותו של הגג מרוצף כבר באותה עת: על גבי הגג חיו באותה עת (שנת 2002) 32 מ"ר פרגולה ו- 9 מייר חדרון. בשנת 2002 הוחלף גג האסבסט באיסכורית וקירות החדרון שהיו עשויים אסבסט הוחלפו לגבס.

בשנת 2006 בוצע שיפוצ על ידי העוררת, הכולל החלפת האיסכורית בגבס, מאחר ופליטת הארובה חייתה בסמוך לחדרון בגודל 9 מ"ר שנהרס בהסכמת הוועדה המקומית. בעקבות הסכמה צו נמחק ביום 2/3/2006 ערר תא 5561/05. בסופו של דבר, בעקבות מחלוקות, הוסרה ארובת האטבסט לדירה 31 בעוד בדירת העוררים היא לא הוסרה. בחודש פברואר/ מרץ 2020 הוסרה ארובת אטבסט נוספת שהייתה צמודה לדירת העוררים על ידי ועד הבית.

לנוכח הריסת החדרון שגודלו 9 מ"ר, החיוב צריך היה להיות על פי שנת הבנייה המקורית (1973)

שכן אין עסקינן בהגדלת שטת החיוב. החלפת הרכיבים היו בגדר שינוי פנימי שאינו מצריך היתר

|

| = פוסא-14

טוא וו

8

1

ו

1

(החלפת אסבסט בגבס). בהתאם לסעיף 20 לתקנות חתוייב (עבודות ומבנים פטורים מחיתר) לא מדובר בהחלפה המצריכה היתר.

בחתייחס למכתבה של גבי אתי לוי מעיריית תל אביב מיום 10/12/2007 שהוצג במהלך דיון ההוכחות בפני העוררת; העוררת אינה מודעת לניואנסים המשפטיים ולהבדלים בין שינויים פנימיים לעומת בנייה שהגדילה את שטח הנכס, בשים לב לכך שגם חיובי הארנונה נותרו על כנם במשך 14 שנים, איו לחיתלות בכך שהעוררת כתבה בפנייה זו את המילים יישנת בנייה 2007 יי כפי שנאמר לה בעירייח.

ממדידות העירייה עולה כי שטח הדירה לצרכי ארנונה הינו 201.03 מ"ר והוא תואם גם את התשריטים האתרים.

מאחר ולא הוכת כי נבנה בניין חדש או חלק מבנייה חדשה, כי אס לכל היותר שינוי פנימי והחלפת רכיבי בנייח מאטבסט לגבס, ושיפוצ שאין בו תוספת שטח - לרבות הטרת מבנים מסוכנים לבריאות - אין מקום לשינוי שנת הבנייח של הנכס,

העוררת מפנה לפסק הדין בעתיימ 1234/07 נילי ויינברג ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב, שם נפסק כי לא נקבע כי יש מקום להטיל ארנונה על נכס שנעשה בו שיפוץ, ולראות במועד השיפוץ את מועד הסיום של הבניין, בכדי לא ליתן תמריצ שלילי לעריכות שיפוץ בבניינים קיימים ובכדי לעודד שיפוצים.

העוררת מאבחנת את עניינה מן העובדות בעמיינ 8783-03-17 מוני רפאלי ני עיריית תל אביב, במסגרתו דובר על הרחבת בנייה, ומערר 140014501 גדעון שמרלינג, שם דובר על שיפוצים ובנייה מסיבייט ותוספת בנייה על פי היתר בנליה.

לאור כל האמור העוררת טוענת כי בהיעדר ראייה כלשהי לתוספת בנייה - דין הערר להתקבל.

בשולי חטיכומים, העוררת מוסיפה וטוענת כי אין מקום לתייבה בגין הפרגולה בשטח 12.34 מ"ר שכן אין לח שני קירות או יותר.

טענות המשב

יש למחוק את טענת העוררת בנוגע לחיוב הפרגולה שכן על פי הסכמות הצדדים הערר אינו נוגע אליה.

מן הראיות בתיק עולה כי העוררת הרסה כליל את המבנה על הגג ובמקומו בנתח מבנה חדש לגמרל והיא אף הודתה במכתב מזמן אמת כי שנת הבנייה של המבנח הינה 2007.

המשיב מפנה למכתב מיום 10/12/2007 שכותרתו יהשגה' ונכתב בכתב ידה של העוררת. במכתב זה ביקשה העוררת לחייבה בין היתר במפלס העליון ב 59.32 מ"ר (ש. בניה 2007). בכך רואה המשיב כהודאה של העוררת כי השטח במפלט העליון נבנה בשנת 2007. העוררת בחקירתה אמרה כי היא ייהעתיקה את השטחיםט מהמכתב של אתל לוייי. אלא שהמשלב טוען כי מכתבה של גב' אתי לוי חוא מיום 10/6/2008 כלומר ממועד מאוחר יותר להשגה.

- ססא-

סוס וא וז

%הוואש

8 וו

ו

₪6

זו

|

מכתבה של גבי אתי לוי מיום 10/6/2008 הונייחס למכתב העוררת מיום 6/5/2008 בו הוחלט כל השטח לחיוב יהיה 56 מ"ר ולא 59.32 מ"ר.

העוררת ציינה בחקירתה כי כאשר עברה לגור בדירה המבנה היה עשוי אסבסט והיום הוא עשוי גבס. חיא הוסיפה כי כאשר הרסו את המבנה הוא הוחלף לבניית גבס. לשיטת חמשיב נוסח וה בפי העוררת מלמד על הריסה מוחלטת ובנייה חדשה ולכן מדובר בתוספת בנייה תדשח למבנה קיים.

העוררת העידה כי לא דובר בשיפו\ של 9 מ"ר בלבד אלא בהחלפת איסכורית של כל שטח הפרגולה בסך 50 מ"ר.

הראיות בתיק מעידות בבירור כי השיפוץ שערכה העוררת בנכס מהווה תוספת בנייה חדשה, ולכן ניתן לחליבה בהתאם למועד חבנייה החדשה - שנת 2007.

המשיב מפנה להחלטת ועדת הערר בעניין גדעון שמרלינג בערר 140014501 ולפסיקה נוספת התומכת בטענה כי בנסיבות בהן הקירות והגג הוחלפו מדובר בבנייה חדשה.

חמשיב מדגיש כי העירייה הוציאה הודעת חיוב בגין בנייה חדשה רק מיום 1/7/2021 ולא ביחס לתקופה מוקדמת יותר.

נטל הראליה מוטל על העוררת ולטובת העירייה העומדת חוקת תקינות המעשה המינחלי. העוררת לא הוכיחה כי לא בוצעה תוספת בנייה ולכן דין הערר להידחות.

דיוו והכרעת

בפתח הדברים נציין כי טענות העוררת ביחס לשטת הפרגולה נדחות, מאחתר והן אינן חלק מן המחלוקת בין הצדדים בערר ה, כמוסכס בדיון המקדמי בערר.

בהתאם לסעיף 1.3.3 (א) לצו הארנונה יש(ג הצניין נקבע לפי תיאול ושנת גמר הבנייה ".

סעיף 1.3.3 (ב) לצו הארנונה קובע כל:

*ממסף לבניין שטת עקב שיפוץ שנעשה בו, תקבע שנת גמד הבניית בכע הנוגע לשטת הנוטף לפ מועד ביצוע השיפוץ/,

המשיב טוען כי המבנח על גג הבניין נהרס ונבנה מחדש ולכן יש לחייבו על פי שנת בנייה 2007.

העוררת טוענת כי מדובר בשיפוצ שאינו מהווה תוספת שטח לבניין ולכן יש לחשב שטח זה על פי שנת הבנייה של גמר חבניין, קרי, 1973.

בפנינו בקשה להיתר שיפוצ של הבנלין שהגישה חברת עזרה וביצרון ביום 10/11/2022. היתר זה אינו מלמד אותנו דבר אודות השטחיט הבנויים על גג דירת העוררת.

בפנינו שני מכתבים מאת גבי אתי לוי, מנהלת בתיט חדשים באגף לחיובי ארנונה; ביום 23/9/2007 הודע לעוררת כי שטח של 112 מ"ר יחוייב לפי שנת הבנייה 1973 ושטח של 89 מ"ר יחוליב לפני שנת בנייה 2007 - תוספת בנייה. במכתב מיום 10/6/2008 הודיעה גבי לוי לעוררת כי לאחר פנייתה הקודמת נבחן חיוב שטח הדירה והוחלט כי ייבשטח המוגדר כייישןיי יכלל השטת בו תוייבתם לפנל

8 שו

60 זווא שו

%ואט 84

סוסא

ו

ו

ההגדלה (112 מ"ר) וכן שטח מרפסת הגג (32.7 מ"ר) כלומר: שטת של 1465 מ"ר יחוייב לפי שנת בנייה 1973. שטח של 56 מ"ר יחוייב לפי שנת בנייה 2007:י. על אף מכתבים אלו, ולא ברורה הסיבה לכך, העוררת מחוייבת לפי שטח בנייה 2007 רק משנת 2021.

בפנינו ההשגה שהגישה החעוררת ביום 10/12/2007, שצורפה להודעת המשלב מיום 29/6/2022, בה

ביקשה העוררת לחייבה כך:

/ במכתבכם הינכם מציינים שאשמיך לשלם ארנונת לפי 112 מ"ר (המפלס התחתון) למרות שהמציאות מראה רק על 109.01 מ"ר לעומת זאת ישנה תופסת לחיוב על שטחי הגג החדשים הבנויים

והמרפסת הישנה.

לפיכך א במדידות עסקינן ובהתאם לחיובכם יהחדשיי שאותו

קבעתם לפי המדידות אזי שאבקשכס קדייק ולתייבני לפי תמדידות :

במ. תחתון 7 מיר ש. בכיה 1973) - בגוי

במ. העלנון 59.32 מ"ר ש. בניה 2007)- בגוי

במ. העליון 53.03 מ"ר ש. בניה - 1973) - מרפסת.

נובע מכך שהחיוב שלי לא מתאים ל 201 מ"ר אלא רק ל- 198 מייריי.

המשיב טוען כי יש לראות בהשגה וו מעין הודאה של העוררת בכך ששנת הבנייה של החלק הבנוי במפלט העליון היא 2007. בחיעדר כל ראיה תומכת אתרת, המלמדת על בנייה חדשה בשנת 2007, לא נוכל לקבל את טענת המשיב ביחס להשגה של העוררת, שכן ברור כי העוררת מתייחסת בהשגה זו לחישוב טך השטחים בחס חויבה וכי היא מבקשת לדייק את שטחי החיוב, בהעתיקה מתוך הודעת חיוב אחרת, ולא מתקבל הרושם כי בהשגה וו, המתייחסת לסיכום סך השטחים בלבד, היא ערה להבדל בין חיוב בין שנת חבנייה 1973 ושנת הבנייה 2007. מנוסח הפנייה גם ברור כי אין מדובר בהודאה במללותיה האותנטיות של העוררת עצמה, אלא כי היא נסמכת על אופן הרישום של המשיב (העוררת העידה כי העתיקה את סדר הדבריט ממכתב המשיב. גם אס המשיב טוען כי התאריכים אינם מתיישבים, שכן מכתבו מאוחר להשגה זו, ברור כי צורת הצגת הדברים במכתב העוררת אינה שלה אלא נסמכת על אופן הרישוטס של המשיב בהודעה אחרת כלשהי).

העוררת העידה בפנינו בדיון ההוכתות כי כשעברה להתגורר בדירה, המבנה נושא הערר היה עשוי מאסבסט, וכי כיום חוא עשוי מגבס. העוררת העידה כי: *בשנת 2006 עשיתי שיפוץ, החלפתי את האיסכורית והפליטה של הארובה הייתה לתוך החדר. לכן סגרתי את התלון והפכתי את החדר לצורת רי. החלק שנהרס זה התוספת של 9 מ"ר שאני הוספתי לחדר... בשנת 2006 ע"פ החלטת ועדת

הערר הרסו את התוספת של פ מייריי.

מכלל החומר בפנינו מתקבל חרושם כי חיו שני שלבים לשיפוצ; שיפוץ ראשון נערך בשנת 2002 על ידי חברת עגרה וביצרון. העוררת צירפה תמונות משיפוץ זה. בעקבות שיפוצ וה לא שונתה שנת הבנייה לצרכי ארנונה. בהמשך, בשנת 2006/7 נהרס חדר האסבסט שחיה בנוי על הגג והבנייה הוחלפה בגבס. מן החומר בפנינו לא ברור האם חמבנה נהרס במלואו ולאחר הריסה מלאה נבנה

5

+ה)ו|א)

1 - מסא-8ש ו

.וא וסוס

ב

מחדש, או שמא אם חלקי אסבסט (קיר או תקרה) הוחלפו בגבס מבלי שהמבנה כולו נהרט. במילים אחרות, אין בפנינו כל ראייה להיקף ההריסה או השיפו.

מכל מקום, מדובר בחיוב ראשון בשנת 2021 עבור בנייה תדשה שעל פי הנטען נעשתה בשנת 2007.

משחלפו כ- 15 שנה ממועד השיפוצ / בנייה הנטען, ומשאין בפנינו כל ראייה ממשית התומכת בעמדת העירייה, המבקשת לשנות את חיוב העוררת על סמך בנייה משנת 2007, לרבות אסמכתא כלשהל המלמדת על תוספת בנייה, או כזו המלמדת כי כל המבנה הקיים בגודל 56 מ"ר נהרס במלואו ונבנה מחדש - לא ניתן להצדיק את חיוב העוררת על 9 שנת הבנייה 2007 כל סמך הכתוב בהשגה שלה

משנת 2007.

כאמור, העירייה נשענת על מכתב בו ביקשה העוררת לשנות את השטח בו היא מחויבת מ- 201 מ"ר

ל- 197 מ"ר. איננו רואים במכתב וה, שנועד להצביע על תחשיב מטרים חנמוך ב- 3 מ"ר מן החיוב בפועל כהודאה של העוררת בכך שנעשתה בנייה חדשה בשנת 2007.

סיכומט של דברים; מדובר בחיוב שנעשה החל משנת 2021 בהתבסס על טענה לבנייה תדשה שנעשתה בשנת 2007. בהיעדר היתר בנייה או כל ראייה משמעותית אחרת, המלמדת באופן ברור כי 56 מ"ר על גבי גג הדירה נהרסו כליל ונבנו מחדש בשנת 2007, החלטנו כי יש מקום לפרש את הדין לטובתה של העוררת ; בהתחשב גם באופן בו הופיעה העוררת בפנינו, אופן דיבורה, גילה ומצבס הרפואי של בני הצוג, אנו קובעים כי אין כל ראייה לבנייה תדשה בסך 56 מ"ר שנעשתה בשנת 2007 ומקבלים את טענת העוררת כי מדובר בשיפוץ של מבנה קיים ללא תוספת שטח.

הערר מתקבל.

6 מ"ר על גבי גג הבניין יחושבו על פי שנת הבנייה המקורית של הבניין - 1973.

בנסיבות הענלין, וגם לנוכח ההיקף הכספי של התיק - אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדדים ביום

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענלינים מינחליים (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט

לעניינים מינהליים בתוך 60 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונת ללית) (טדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסט החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב. | /

/

/

2 / 2 6

חבר: ראגבן הרן, עאיד חבר: אחוד פלדמן, ויד

קלדנית : ענת לול

1 - שסא-

ש

-+ה)וא

סו) .א

4

4

₪

ו

3

0 א

שו

א

|

5 \

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית: 7

שליד עיריית תל אביב- יפו

-

ערר מס': 140023255

בפני חברי ועדת הערר:

לי/ר - עו''ד אפרת קפלן

הבר - עו'יד ראובן הדן

חבר - עו'/ד אהוד פלדמן

העורר: ‏ אייל נבות

‎ -‏ נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

צדדים שלישיים: פרופ' נחום טבת, בן זקן רונית (באמצעות מר יוסי

אליאנל), גולדברג נעמי (באמצעות אחוד גולדברג),

רוטמן נילי (באמצעות עו'יד רוטמן), שכטר חנוך.

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא בשדרות רוטשילד 105, תל אביב- יפו, בשטח 11 מ"ר, הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000129325 ת-ן ארנונה מסי 11091526 בסיווג *מחטן"י.

העורר טוען כי הנכס משותף ומשמש כמתטן של כלל הדיירים בניין המגורים.

ביום 15/12/2021 התקיים דיון מקדמי בפני הוועדה. העורר טען כי הנכס שימש כארכיון של משרדי עורכי הדין של אביו, חיים נבות זייל, ובהמשך, לאחר פטירת האב, שימש המשרד הנמצא בקומת הקרקע של הבניין כמשרדו של העורר. משנת 2014 הפך המשרד לדירת מגורים. המחסן, נושא

הערר, הרשום כרכוש משותף, פונה בשנת 2020 מכל תפ\.

בהחלטת הוועדה מיום 15/12/2021 נקבע, בהסכמת המשיב, כי חנכט נושא הערר יסווג החל מיום

1 בסיווג **מגוריסיי וכי בעלי הדירות בבניין יצורפו כצדדים שלישיים לתיק הערר. הוועדה הורתה כי בעלי הדירות בבניין לודיעו מחי ויקתס למחסן נושא הערר והאם יש מניעה מבחינתם כי

הנכס יירשם כרכוש משותף והתיוב יחולק בין הדירות.

ביום 15/12/2021 הגיש העורר בקשה לתיקון טעות קולמוס וביקש כי החלטת הוועדה בעניין סיווג הנכס כיימגוריסיי תחול החל מיום 12/7/2020 (ולא 12/7/2021). ביום 23/12/2021 חודיע המשיב כי

4

זוז.וא ₪

+א)וא

1 - סושא--

ו ו

אעו מתנגד לתיקון המבוקש. ביום 27/12/2021 הגיש העורר תגובה לתגובת חמשיב. ביום 1 הורתה לוייר הוועדה כי חפרוטוקול יתוקן כמבוקש כך שסליווג ''מגורים'' יחול מיוט 0..

ביום 11/1/2022 הודיע העורר כי המציא כדין את פרוטוקול הוועדה.

ביום 6/1/2022 הוגשה הודעה מטעם ועד חבית ברוטשילד 105 באמצעות עו"ד רוטמן, בה ביקש לקבל את כלל החומר בתיק הוועדה לפני שיודיע עמדתו. ביום 25/1/2022 החליטה יו"ר הוועדה כל העתק מתיק הערר לומצא על ידי העורר לעוייד רוטמן בתוך 14 יום. ביום 23/2/2022 הודיע העורר כי ביצע המצאה כדין של כתב הערר על נספחיו לידי עו"ד רוטמן.

ביום 24/2/2022 הוגשה הודעה מטעם ועד הבית ברוטשילד 105 בה הודע, בין היתר, כי:

אין חולק כי המחסן נושא הערר לא הוצמד לדירת העורר או לדירת מי מבעלי הדירות האחרים. ככוה מהווה המחסן רכוש משותף לכלל בעלי הדירות.

= משעה שהעורר משך ידו מהמחסן, הצחיר כי אינו בעל החוּקה בו הוא חזר להיות שטת משותף ואינו משמש לדבר. שטח משותף מהגדרתו ככזה אינו בר חיוב בארנונה.

> אין מקוט או עילה לחייב את הבעלים או המחציקיט בדירות בבניין ברכוש משותף בוודאל כשהוא אינו משמש אותם. הרציונאל בהחלטה בעניין פורן אינו חל במקרה זה.

> הוועדה התבקשה להכריע בערר על פי שיקול דעתה, כל עוד לא יחיה בהחלטתה להביא לחיוב של המחציקים בדירות או מי מהבעלים.

ביום 6/3/2022 הגיש חמשיב תגובה להודעת ועד הבית. המשיב הפנה לכך שההודעה הוגשח מטעם ועד הבית ובשם חלק מבעלי הדירות ברוטשילד 105: נילי רוטמן, טבת נחום וגבי טבת, אליאני וחנוך שכטר. ההודעה לא הוגשה מטעם כל הצדדים השלישיים ולא הוגשה הודעה מטעם גולדברג נעמי או גולדברג אהוד. המשיב טען כי הצדדים השלישיים לא התבקשו להתייחס לשאלה האם השטת בר חיוב, אלא אם יש מניעה שהנכס יירשם כמשותף ויחולק בין בעלי הדירות. המשיב אף הודיע כל אינו סבור כי מדובר בשטח משותף פטור מחיוב וסבר כי אין מנוס מלהורות למגישי ההודעה להתייצב לדיון מקדמי נוסף בפני הוועדה.

ביום 10/3/2022 החליטה יו"ר הוועדה כי התיק ייקבע לדיון מקדמי בנוכחות כל הצדדים השלישיים וכי העורר ידאג לזימונם.

ביום 22/6/2022 התקיים דיון מקדמי בנוכתות העורר ועוייד רוטמן המייצג את לילי רוטמן, נחום וגבי טבת, מר אליאני ומר שכטר. עו"ד רוטמן חודיע כי אינו מייצג את מר גולדברג. בסיום חדיון

החליטה הוועדה כל:

ילאחר חילופי דברים מחוץ לפרוטוקול, הוועדה הציעת לצדדים כי יוסכם על רישום הנכס לעניין הארנונה עיש כל בעלי הדילות בבניין, בשים לב לכך שהנכס מטנוג בסיונג מגורים, ולכך שתשמר לכל בעלי הדירות הזכות לטעון בהשגה בפני מנח 2 הארנונת את הטענה שנטענה היום כי הנכס אמ בר חיוב. העורר ועמייד רוטמן

₪ 6

)וא

ב

1

/

אטא-

א +

7

%

ה

ו

שהסכים בטובו לבדוק את הדבר עס מר גולדברג, יגישו הודעות לתיק בתוך 30 גוס

(תהדגשה הוספת).

ביום 4/9/2022 חוגשה הודעה מטעם ועד הבית ברוטשילד 105. בהודעה צוין, בין חיתר, כי יילוועד חבית אין התנגדות כי החיוב בגין המחסן יושת על ועד הבית בשדרות רוטשילד 105 ובאמצעותו ישולמו תשלומי הארנונח החלים בגין המחסן בכפוף לכך שכפי שהוצהר על ידי חמשיב והוועדה תעריף הארנונה שיחול יהיה לפי תעריף למגורים....יי (ההדגשה הוספת).

ביום 13/9/2022 הוגשה תגובה מטעם חמשיב, בה נטען, בין חיתר, כי עמדת ועד הבית אינה אפשרית, שכן ועד הבית אינו ישות משפטית ואינו יכול להיות מחציק לצרכי ארנונה. המשיב הודיע כי ככל שבעלי חדירות מסכימים לרשום את הנכס על שמם, ביחד ולחוד, עליהם למטור הודעה מפורטת, חתומה על ידם, בכדי לשנות את הרישום בספרי הארנונה. ביום 1/9/2022 הורתה יו"ר

הוועדה על תגובת בעלי הדירות לתגובת המשיב.

ביום 13/11/2022 הוגשה בקשה ותגובה מטעם ועד הבית, בח נטען, בהרחבה, כי אין מניעה תוקית 1

בחשתת החיוב על ועד הבית כמי שאחראי ואמון על השטחים המשותפים בבנילן.

ביום 16/11/2022 הורתה יו"ר הוועדה על הגשת סיכומים בתיק.

ביום 26/12/2022 הוגשו טיכומיס מטעם העורר.

ביום 12/1/2023 הוגשה הודעה מטעם המשיב, בה הודע כי לנוכח נסת הטאבו המצוי בידי המשיב, המשיב ירשום את כלל חדיירים הרשומים בנסת הטאבו של הבניין (טבת נתום ונטע, רוטמן נילי, גולדברג נעמי, בן זקן רונית, שכטר חנוך ואייל נבות) כבעלים וכמחזיקים של הנכס נושא הערר בספרי הארנונח של עיריית תל אביב. לדיירי הבניין תהיה הוכות להגיש השגה ולהעלות כל נושא שהעלו במסגרת הליך זה, לרבות שאלת עניינו של הנכט רכוש משותף בראי תחלטת הוועדה בענלין נירה פורן ולרבות בטענת איני מחזיק. על יסוד הודעה זו ביקש המשיב כי הוועדה תקבע כי ההליך

התייתר.

ביום 12/1/2023 הוגשה תגובה מטעם העורר להודעת המשלב (מבלי שהתבקשתה), בה טען, בין היתר, כי יש להעביר את החיוב על שם נציגות חבית המשותף, וזאת החל מיום 12/7/2020. ביום 18/1/2023 החליטה יו"ר הוועדה כי התיק יועבר לכתיבת החלטה.

ביום 26/1/2023 הוגשו סיכומים מטעם חמשיב. עד מועד כתיבת החלטה זו לא הוגשו סכומים

מטעט הצדדים השלישיים.

ביום 5/6/2023 הוגשה בקשה מטעם העורר למתן הכרעה שיפוטית בתיק.

:

- ססא-

ו ₪

= )ואו

-

ה או

זוא וו

1

7

[

ו

דיוו והכרעה

לאחר שקראנו את כלל המסמכים בתיק הערר, ושקלנו את כל טענות הצדדים, ומשניסיונות חווריס ונשניס של הוועדה כי עניינו של מחסן בגודל 11 מ"ר הרשום כרכוש משותף ומסווג כיימגוריסיי,

<וכרע בהסכמה - לא צלתו, להלן החלטתנו ;

> בהתאם להסכמות הצדדים החל מיום 12/7/2020 הנכס נרשם בסיווג יימגוריסיי.

> בהתאם לנסח הטאבו, הנכס נושא הערר הוא רכוש משותף של כל בעלי חדירות בבניין.

> בהתאם להצחרת העורר הוא אינו מחציק בנכס מיום 12/7/2020.

> ועד הבית ברוטשילד 105 (חלק מבעלי הדירות) הודיע כי אין תולק כי הנכס לא הוצמד לדירת העורר או לדירת מי מבעלי הדירות האחרים וככזה מהווח רכוש משותף של כלל בעלי החדירות. על פי הנטען, הנכס אינו משמש כיום לדבר.

> לנוכת הצחר העורר והודעת ועד הבית, טענת ''איני מחזיק'' של העורר מתקבלת.

לא הוצגו בפני הוועדה מסמכים המאפשרים לרשום את הנכס על שס ועד הבית וממילא

מעולם לא הונחה בפני מנחל הארנונה בקשה לרישום כאמור, בין מטעם העורר ובין מטעם

ועד הבית או בעלי הדירות.

> בהתאם להודעת המשיב מיום 12/1/2023 המשיב ירשום את כלל הדיירים הרשומים בנסת הטאבו של הבניין (טבתת נתוס ונטע, רוטמן נילי, גולדברג נעמי, בן וקן רונית, שכטר חנוך, אייל נבות) פמחזיקים במשותף בנכס נושא הערר. הרישום כמחזיקים יהיה החל מיום 0,,

> הדיירים יהיו רשאים להעלות בפני מנחל הארנונה כל טענה ביחס לעצם החיוב בארנונה של הנכס, לרבות לעניין חיוב הרכוש המשותף או חיובו של נכס שאינו בשימוש, במסגרת השגה. הוועדה אנח מוסמכת לדון בטענות אלו, שלא נטענו בפני מנהל הארנונה במסגרת השגה.

> ועד הבית יוכל לפנות למשיב ולבקש להירשם כמחזיק בנכס והמשיב ידון בבקשתו.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים צכות עועור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 יום מיום מטירת ההחלטה. /

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנומק 2-2 (טדרי דין בוועדת ערר) התשליט" 1977 תפורסם החלטה זו באתר האילנטרנט של חמשיב.

/ /

. ש

חבר: אחוד פלדמן, ט יד

)| חותו

<ו''ר: אפרת א. קמל יד

: קלדנית: ענ לוי

\

)

₪

עות

ועדת ערר ל

0

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עי

ריית תל- אביב - יפו עררים מס': 140023142

2

39

בפני חברי וועדת הערר:

ויר - ע

ו''יד אפרת א. קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

.4

מאושר

ארנונה כ

העוררת: אי נו פירסט בע"מ

‎ -‏ נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

עניינו של ערר 140023142 הוא חיובי ארנונה לשנת 2021 שהוטלו על העוררת בגין נכס ברחי כייג יורדי הסירה 9 תייא. במהלך הדיון בתיק הערר הוגשו ע"י העוררת שני עררים נוספים, ערר 140024032 בגין שנת 2022 וערר 140025139 בגין שנת 2023. לאור והות העילות והנסיבות של העררים הנוספים עס הערר המקורי, ביקשו הצדדים לאחד את שלושת העררים וכי ההחלטה שתינתן בערר 140023142 תחול גס על שני העררים הנוספים.

הועדה נעתרה לבקשות הצדדים בהחלטות מיום 20.07.22 ומיום 21.06.23. בהחלטה זו המילה ייהערריי תתייחס לערר מס' 140023142, כאשר כאמור לעיל ההחלטה הסופית בערר תחול גם על עררים מס' 140024032 ומס' 140025139

הסוגיה המתבררת בערר וה היא, האם העוררת וכאית לתעריף הארנונה המופחת המוענק לבתי תוכנה, על פי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה של עיריית ת'יא-יפו, או שמא צדק המשיב בסווגו את עסק העוררת בנכס בסיווג השיורי לגבי בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחר, לפי סעיף 3.2 לצו הארנונה.

ההליכים בתיק

הערר הוגש ביום 28.08.2021 בגין שנת המס 2021. לפי כתב הערר העוררת הינה חברת פינטק (טכנולוגיה פיננסית) אשר פיתחה תוכנה ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית, המספקים ללקוחותיה תחזיות המסייעות להם להשקיע בשוק ההון. לטענת העוררת פעילותה בנכס מושא הערר עונה על הקריטריונים לצורך הגדרתה כבית תוכנה במובן סעיף 3 לצו הארנונה, ובהתאם טעה מנהל הארנונה בדחייתו את ההשגה שהוגשה לו בעניין.

כתב תשובה מטעם המשלב הוגש ביום 13.09.21.

ללית

שליד עיריית תל-אביב - יפו

==

.10

עותקקמאושר

דיוו מסדמי בערר התקיים ביום 25.11.2021 והתיק נקבע להגשת תצחהירי עדות ושמיעת ההוכחות.

העוררת הגישה תצחיר עדות ראשית מטעמה ביום 30.12.2021 כולל מסמכים שונים כנטפחיט לתצהיר. התצהיר נחתם ע"י מר אפרים גולגר, מנחל התפעול ובודק איכות בעוררת.

חמשיב הגיש תצהיר תשובה ביום 07.02.2022 חתום ע"י מר אריאל שרעבי חוקר שומה המועטק בעיריית תל אביב. כמקובל אצל המשיב התצהלר כלל את דו"ח ממצאי הביקורת שביצע המצחיר במשרדי העוררת, בהמשך לבקשתה לקבל סיווג כבית תוכנח.

דיון ההוכחות בפני הוועדה התקיים ביום 24.03.2022. בפתח הדיון ביקש בייכ העוררת להחליף את המצהיר מטעם העוררת, ללא שינוי נוסח התצהרר. בייכ חמשיב הסכים לבקשה ובהתאם המצחיר היה מר ירון גולגר המשמש כמנכייל ובעלים של העוררת. מר ירון גולגר נחקר על תצהירו.

בייכ העוררת ויתר על חקירת המצהיר מטעם המשיב. לפיכך נקבע התיק לסיכומים. שנל הצדדיט הגישו את סיכומיהס בכתב לתיק הוועדה.

טענות העוררת

בכתב הערר ובסיכומים, טענות העוררת כנגד ההחלטה שלא לאשר לה את הסיווג של ייבית

תוכנהיי הן בתמצית כדלקמן:

1 עיסוקה של העוררת הוא פיתוח אלגוריתמיס מבוססי בינה מלאכותית המספקים ללקוחותיה תחציות יומיות לגבי שוק ההון. התוכנה שפותחה ע"י העוררת מפיקת תחויות בקשר לנכסים או נתונים שונים, כמו מניות, שערי ריבית, סחורות, צמדי מטבעות וכיוצייב, לטווחי ומן שונים. בכך מסייעת התחזית ללקותות לוהות הודמנויות השקעה ומהווה כלי חשוב בהחלטות הלקוחות לעניין השקעות יהם.

2 עיקר פעילות החברה היא כלפי לקוחות בחוייל ויש לה גס פעילות מסוימת בישראל.

3 העוררת מוכרת את מוצריה בחוייל באמצעות מפיצים והלקוחות מקבלים רישיון שימוש בתוכנה.

4 לפ רשימת העובדים שהוצגה ע"י העוררת כל עובדי העוררת עוסקים במתקר ופיתות.

5 לעוררת רישיון לייעוץ השקעות מטעט הרשות לניירות ערך. למרות ואת העוררת טוענת כי עיסוקה אינו ייעוצ בניירות ערך, והרישיון הוא דרישה ישראלית ייחודית לפיה הפצתה בישראל של תוכנות בתחום ההשקעות דורשת כי המפיצ יחויק ברישיון ייעו\.

6 מששכורות העובדים נרשמו בדוייחות הכספיים בסעיף ייהוצאות הנחלה וכלליותי מטעמים חשבונאיים בלבד. לא היה צריך להפריד את משכורות עובדי הפיתות

2

עדת ערר לענייןשענונה כללית

שליד עוריות תל/אביב -

יפו

מאחר והעוררת לא ביקשח מענסי מתקר ופיתוח. ממצבת העובדים ניתן לראות כי כולם אנשי פיתוח. לטענת העוררת הדוייחות הכספיים אינם שוללים מעמדח כבית תוכנה הזכאי לתעריף המופחת.

7 העוררת פועלת בדרך של מכירת רישיונות תוכנה, רישיונות שנתיים לשימוש. התוכנה

מפיקה עבור לקות ששילם עבור הרישיון תחזית יומית, הנותנת לו איתות מניות ורעיונות השקעח. התוכנה איננה מותאמת ספציפית לכל לקוח והלקוחות המבקשים תתניות לפי מאפייני השקעה מסוימים

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]