החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - ספטמבר 2022 - 1
וו
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך | : + באלול תשפב
2
מספר ערר: | 12:43 / 140023681
מספר ועדה: | 12493
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
חבר: עו"ד קורן משה
המשיב:
נוכחים:
העורר/ת:
פוזאילוב דוד תעודת זהות וו
חשבון לקוח: 11049435
מספר חוזה: 947183
כתובת הנכס: שוקן זלמן 27
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן
העורר/ת: פוזאילוב דוד -- אין נוכחות
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן
פרוטוקול
יו"ר: | קבלתי עדכון ממזכירות הוועדה כי בשיחת טלפון הודיע העורר שעקב מצבו הבריאותי (נמצא
בשיקום) אין הוא יכול להתייצב ואין ידוע לו מתי יוכל לעשות כן. כמו כן הודיע שאין באפשרותו לשלוח כל נציג מטעמו.
ב"כ המשיב:
ביום 14/6/22 ניתנה החלטה מפי הוועדה הנכבדה כי ככל שלא יפעל העורר לא יהיה מנוס מדחיית הערר ואבקש כי הוועדה תעשה כן כעת.
אני שב ומזכיר כי אין בפני הוועדה כל ראיה שתוכל לתמוך את טענות העורר ולהבדיל המשיב הציג בפני הוועדה ראיות לפיהן הנכס אינו ריק, כך לדברי העורר עצמו (מפנה להודעתי מיום 19/5/22), אזכיר שהשיחה הזאתי נעשה לאחר הדיון מיום 26/4/22.
בנסיבות אלה אני מבקש דחיית הערר ולא מבקש הוצאות בשל הנסיבות האישיות.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : | י באלול תשפב
2
מספר ערר: | 12:43 / 140023681
מספר ועדה: | 12493
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
חבר: עו"ד קורן משה
העורר: פוזאילוב דוד
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!ו
החלטה
בנסיבות הספציפיות בתיק זה עקב חוסר מעש בתיק, אנו מורים על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.
בשולי הדברים נציין כי לכאורה יש אמת בטענות המשיב שגם אם היה מתנהל הערר סיכויי הצלחתו הינם נמוכים מאוד, שכן הנכס אינו ריק עפ"י הודעת העורר עצמו.
ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 06.09.2022.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.
בהתאכ לתקנה 20 (0) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורסם הלט ז וו באתף האינטרנט של המשיב.
/
/
/ 2/0
ב - חבר: עו"ד פלדמן אהוד חבר: עו"ד קורן משה
-. שם הקלדנית: ענת לוי
וו
תאריך | : יא באלול תשפב
22(
מספר ערר: | 11:09 / 140023785
מספר ועדה: | 12494
ועדת ערר לענייני ארגונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפ!
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד קפלן אפרת
חבר: עו"ד אהוד פלדמן
חבר: רו"ח ישראלי יעקב
העורר/ת:
בניני רובינשטיין בע"מ חברה פרטית 8 וו
חשבון לקוח: 11214404
מספר חוזה: 1120559
כתובת הנכס: שדה יצחק 6
בניני רובינשטיין בע"מ חברה 3 - *
חשבון לקוח: 11214420
מספר חוזה: 1120578
כתובת הנכס: שדה יצחק 6
ע"י ב"כ עו"ד: גל קוסטיקה
-נ1 ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר
נוכחים:
העורר/ת: בניני רובינשטיין בע"מ
ב"כ העורר/ת עו"ד : גל קוסטיקה
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלר
פרוטוקול
ב"כ העוררת: לאור מתן תוקף של החלטה להסכם הפשרה בתיק ערר 140023630, נבקש למחוק
את הערר ללא צו להוצאות.
ב"כ המשיב: | אני מסכימה.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| יא באלול תשפב
22
מספר ערר: | 11:09 / 140023785
מספר ועדה: | 12494
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד קפלן אפרת
חבר: עו"ד אהוד פלדמן
חבר: רו"ח ישראלי יעקב
העורר/ת: בניני רובינשטיין בע"מ
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
הערר נמחק.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.09.2022.
/
בהתאם צתָקנה 20 (ג) לתקנות הרשויו המ יות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו גאתר/הְאינְטרנט של המשיב.
/ \ ה 4 6
"יו"ר: עו'ד קפלן אפוקת חבר: עו"ד פלדמן אהוד חבר: ישראלי /עקב, רו"ח
,
שם הקלדנית: ענת לוי
וו
ועדת ערר לענייני ארגונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפ!
תאריך :| טז באלול תשפב
12
מספר ערר: | 11:47 / 140023740
12005
מספר ועדה: | 12496
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
המשיב:
נוכחים:
העוררת:
ב"כ המשיב:
. ב"כ העוררת:
העורר/ת:
הועד המרכזי לעולי משהד איראן בישראל עמורה ו
חשבון לקוח: 10995580
מספר חוזה: 890595
כתובת הנכס: עין גנים 4
ע"י ב"כ עו"ד: עראמי דן
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר
העורר/ת: הועד המרכזי לעולי משהד איראן בישראל
אביגיל אלקנה רבה
ב"כ העורר/ת עו"ד : עראמי דן
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר
פרוטוקול
אני כיו"ר העמותה מצהירה בזאת כי בין השנים 1999 ועד 2018 התגורר במקום בן הקהילה ללא תשלום ועל מנת לשמור על המקום מפני פולשים שנכנסו אליו. לאחר פטירתו חזרו הפולשים למקום ולכן נאלצנו לסגור את המקום באופן שלא ניתן יהיה להיכנס לתוכו וזהו מצבו כיום.
לאור הצהרתה של העוררת אנו נסכים שהסיווג המזערי בתקופה השנייה יהיה עפ"י תעריף מגורים.
לאור זאת אנו מסכימים למחוק את הערר.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| טז באלול תשפב
2
מספר ערר: | 11:47 / 140023740
5
מספר ועדה: | 12496
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
העורר/ת: הועד המרכזי לעולי משהד איראן בישראל עמותה
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמות של הצדדים דלעיל.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 12.09.2022.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו"ר: עו"דגש חבר: ויינריב אודי, כלכלן ה אורלי
שם הקלדנית: לוי
.-
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
המשיב:
נוכחים:
הצדדים:
העורר/ת:
שמחי משה תעודת זהות 4
חשבון לקוח: 11231512
מספר חוזה: 1138468
כתובת הנכס: הגדוד העברי 9
-1 ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקובי
העורר/ת: שמחי משה
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקובי
פרוטוקול
ורוו
תאריך : יז באלול תשפב
112
מספר ערר: | 11:06 / 140023743
מספרועדה: | 12497
הגענו לפשרה במתווה כדלקמן: כפי שנכתב בהודעת המשיב ביום 22/5/22 יופחת
שטח החיוב ב- 2.28 מ"ר. עוד מוסכם שהשטח בכניסה בגודל של כ- 3.39 מ"ר יסווג כקרקע תפוסה. בנוסף, החל מיום 1/1/22 ישונה הסיווג של יתרת השטח ב- 50% מהנכס יסווג כתעשייה ומלאכה ויתר הסיווג יישאר בסיווג הנוכחי.
מוסכם שככל שיהיה שינוי עובדתי יוכל העורר להגיש השגה בתחילת שנת המס הבאה.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| יז באלול תשפב
2
מספר ערר: | 11:06 / 140023743
מספר ועדה: | 12497
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת: שמחי משה
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמות דלעיל.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.09.2022.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
7====..-..... .ה לש
יו"ר: עו"ד ויסמך גדעון.. . ו חבר: רו"ח ז/טניצקי שמעון חבושעו"ד קורן משה /
שם הקלדנית: ענת לוי
וו
תאריך | : :יז באלול תשפב
2
מספר ערר: | 13:17 / 140024017
מספרועדה: | 12497
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת:
אס.סי.סקיי אופנה בע"מ הברה פרטי הו
חשבון לקוח: 11215701
מספר חוזה: 1121894
כתובת הנכס: רענן 16
-ג ג ד-
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקובי ועו"ד אמיר מורצקי
נוכחים:
העורר/ת: אס.סי.סקיי אופנה בע"מ
שרון כהן -- בעלים
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקובי ועו"ד אמיר מורצקי
[ [
פרוטוקול
הצדדים: אנו מציעים כפשרה לפנים משורת הדין לקבל את הערר באופן שתחזור החזקה
לבעלים ממועד החיוב בנכס נשוא ערר 2000169812 החל מיום 1/9/2021.
בנוסף, העוררת ומנהליה מתחייבים באופן אישי שככל שיוגש ערר ע"י הבעלים בנושא הספציפי הזה יצטרפו העוררת ובעליה כצד ג' להליך הערר הזה (ככל שיוגש).
ככל שהעוררת לא תצטרף כצד ג' המשיב יהיה רשאי להחזיר את החזקה על העוררת והוא יהיה משוחרר מהתחייבויותיו עפ"י הסכמות אלו.
העורר: כתובת שלי למסירה היא דרך יפו 1 ת"א.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : | יז באלול תשפב
12
מספר ערר: | 13:17 / 140024017
מספר ועדה: | 12497
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת: אס.סי.סקיי אופנה בע"מ
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.09.2022.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. %// , יק
יו"ר: עו"ד ויסמ 2 ו חבףל רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה
שם הקלדנית: ענת לוי
וו
תאריך | : יט באלול תשפב
2
מספר ערר: | 12:00 / 140024028
מספר ועדה: | 12499
ועדת ערר לענייני ארגונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
חבר: רו"ח יעקב ישראלי
העורר/ת:
גבריאל מרדכי תעודה זהות 666
חשבון לקוח: 10948075
מספר חוזה: 840350
כתובת הנכס: שבט 36
-נ ג ד-
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד
נוכחים:
העורר/ת: גבריאל מרדכי
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד
פרוטוקול
העורר: אני בסיטואציה בלתי אפשרית שבה אני חסום מלהגיע לנכס נשוא הערר. אח שלי משתלט לי על הבית של ההורים בקומה הראשונה ולמעשה אין לי גישה לבית שלי ואני חי בתוך צריף של בית כנסת. החמור מזה שבעצם אחי הוריד את המדרגות ובעצם מנע אפשרות מלהשתמש בנכס. אני מסוכסך עם אחי ואין לי אפילו כסף להגיש נגדו תביעה. אני מבקש את רחמיה של העירייה שתבין שאני קורבן של הנסיבות האלה.
אני מבין שהחוק לא משאיר גמישות, אבל מישהו חייב להקשיב לי.
ב"כ המשיב: | עם כל ההבנה למצב המתואר הנכס קיבל פטור לא ראוי לשימוש למשך 3 שנים,
לאחר מכן נכנס לתקופת תשלום בסכום מזערי של 5 שנים ובאמצע ביקש וקיבל הנחת בניין ריק במלואה. לאחר מכן המשיכו לחייב את הנכס כלא ראוי לשימוש בהתאם לסעיף 330 2 לפקודת העיריות - חיוב בסכום מזערי. אין למשיב אפשרות חוקית וסמכות לפטור את הנכס לחלוטין בתקופת החיוב השנייה של סעיף 330 לפקודת העיריות.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| יט באלול תשפב
12
מספר ערר: | 12:00 / 140024028
מספר ועדה: | 12499
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
חבר: רו"ח יעקב ישראלי
העורר: גבריאל מרדכי
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
לאור הנסיבות הקשות של העורר המלצנו לו למשוך את הערר ולהשקיע במאמצים מול העירייה בניסיון לאתר גורם שיתחשב בנסיבות במטרה להקל עליו מלשאת בחיוב שוטף בגין נכס שהגישה אליו אינה אפשרית.
נמליץ לעורר לפנות למחלקת גביה באגף ארנונה לצורך השגת מטרה זו.
על יסוד בקשת העורר, הערר נמחק ואין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.09.2022.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה <ללית) (0 דרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האִינטרנט של המשיב. /\
6 תי(
יו"ר: עו"ד 66(קהולם כה] אבי חבר: רו"ח יעקב ישראלי חבר: עו"ד פלדמן אהוד
שם הקלדנית: ענת לוי
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו עררים מס': 140020981 18
15
בפני חברי ועדת הערר:
לו''ר - עו''ד אפרת א. קפלן
חבר - עו'יד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העוררת: כנסלית אייסיאפ תל אביב ע.ר 519- 580-553
-נגד-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטה
1. עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב דרך מנחם בגין 120, תל אביב- יפו, הרשום בספרי
העירייה כנכס מט' 2000166715 ת-ן ארנונה מסי 11045197 ושטחו 260 מ"ר.
2. בפתת הדברים נציין כי העוררת מחזיקה בנכס נוסף באותו מתחם, מסי 2000166825 ח-ן
ארנונה מס' 10806384, ששטחו 302 מ"ר, אשר משמש כבית תפילה למבוגרים בקחילה ונהנה מפטור לפי סעיף 5(ה)(1) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן - ייפקודת הפיטורין").
3. העוררת טוענת כי הנכס נושא הערר מהווה גם הוא בית תפילה המשמש את ילדי הקהילה
וקשור קשר בלתי נפרד לבתי התפילה של המבוגרים; לטענתה, ילדים בכל הגילאים משתמשים בנכס לצרכי תפילה, המתבצעת על ידי שירי הלל לאלוחים, על במה, וכו ללימודי דת המתקיימים בהתאם לגילם. לאור זאת, העוררת טוענת כי יש להעניק גם לנכס נושא הערר פטור בההאם לסעיף 5(ג)(ה)(1) לפקודת הפיטורין. מנגד, המשיב טוען כי העוררת לא עמדה בנטל להוכיח כי מתקיימים בנכס כל התנאים המצטברים למתן הפטור; לא הוכיחה כי לא מתקיימים בנכס שימושים נוספים שאינם נובעים מקיום התפילה ומלימודי דת ולא הוכיחה שלא מתקיימת בנכס פעילות עסקית.
4. בתשובת מנהלת יחידת גופים פטורים באגף לחיובי ארנונה (להלן -- יימנהלת היחידתי)
מיום 16/5/2019 לפניית העוררת, הפנתה מנהלת היחידה לביקורת שנערכה בנכס ביום 9, בהתאם לביקורת שונה שטח הנכס הנהנה מפטור על פי פקודת הפיטורין מ 222 מייר ל- 302 מ"ר החל ממועד פניית העוררת. כאמור, שטח זה מתייחס לבית התפילה למבוגרים. באשר לשטחים נושא הערר, שלא הוכרו כוכאים לפטור כמבוקש, מנהלת
היחידה ציינה בתשובתה כך :
.10
.1
12
ייבביקורת במקום נראו חדרים ובהם לולים, משחקי שולחן (טניס, ביליארד), פופים ועוד. לפיכך חרי שהפעילות הנעשית בנכס זה אינה מזכה בפטור מתשלומ?
ארנונה לפי סעיף 5ג(ח)(1) לפקודת הפיטורין....*.
על אף שמנהלת היחידה ציינה בתשובתה כי פניית העוררת אינה מהווה השגה, הודיע המשיב במטגרת טעיף 6 לכתב התשובה לערר כי ''הצדדים לערר זה הגיעו להטדר דיוני ולפיו הם מוותרים על טענותיהם המקדמיות, והם מבקשים מועדת הערר הנכבדה להכריע לגופם של דברים בלבדיי. לאור גאת, במקרת זה הוועדה תדון אך ורק בקביעת השימוש בנכס גם אם אין מדובר בערר כנגד תשובת מנהל הארנונה להשגח.
בדיון המקדמי שהתקיים ביום 22/1/2020 הודיעה בייכ המשיב כי היא מבקשת שחות בת 5 יום לשקול את עמדתה. בהתאם לבקשה גו החליטה הוועדה כי ייהמשיב יודיע בתוף 90 יום את עמדתו המעודכנת בשים לב גס לפסהייד שניתן בעניין בית הסדא בחיפה שנסיבותיו דומות, על פני הדברים, לענייננויי.
ביום 23/8/2020 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה, לבקשת הצדדיט, לפיה ערר 140020981 *אוחד עס ערר 140021945 שענלינו בחיוב העוררת בארנונה לשנת 2020.
ביום 3/8/2020 חודיעה בייכ המשיב כי המשיב בדק את עמדתו, והחליט, כי גס לאור פסק חדין בעתיימ 38571-10-17 בית חסדא חיפה ני מנהל הארנונה בתיפה (להלן - ייעניין בית חסדאיי), כי הנכס אינו עולה כדי בית תפילה, ולכן ביקש לקבוע את התיק להוכחות. בהמשך להודעה זו נקצבו מועדים להגשת תצהירים מטעם הצדדים.
ביום 8/11/2020 הוגשו תצהירו של מר סרגיי מז/וגה, רועה הקהילה של כנסיית אייסאפ תל אביב, מטעם העוררת. ביום 7/12/2020 הוגשו תצהירים מטעם המשיב; תצהיר החוקר מר גלעד ענקי שערך ביקורת בנכס ביום 7/5/2019 ותצהיר החוקר מר מאור שמאי שערך ביקורת בנכס ביום 12/3/2020.
ביום 26/2/2021 התקיים דיון הוכחות בעררים, במהלכו נחקר באריכות העד מטעם העוררת. בהתאם להחלטת הוועדה, ולאור מניעה של אחד העדיס מטעם המשיב, נקבע כל העדים מטעט חמשיב ליחקרו במועד אחר.
ביום 3/6/2021 החליטת לוייר הוועדה כי ערר מס' 140022858, שחוגש ביחס לשנת 2021, יאוחד עם ערריט מט' 140021945 ו - 140020981, באופן שהכרעת הוועדה בעניינם תחום גס על ערר זה.
ביום 9/6/2021 התקיים דיון הוכחות שני בעררים, במהלכו נחקרו העדיס מטעם המשיב.
ביום 15/6/2021 וביום 5/7/2021 הגישה העוררת שתי בקשות לעריכת ביקור של חברל הוועדה בנכס נושא הערר ביום חמישי בשעות הערב וכן לדחיית מועד הגשת הסיכומים.
ביום 23/6/2021 וביום 8/7/2021 ניתנו החלטות על ידי יו"ר הוועדה לפיהן יתקיים סיור
.3
6
.5
בנכס כמבוקש. ביום 11/8/2021 ניתנח החלטה נוספת על ידי יו"ר הוועדה לפיה המצכירות תוציא וימון לסיור בנכס אליו יזומנו בייכ הצדדים.
ביום חמישי 11/11/2021 בשעה 20:00 נערך סיור של חברי הוועדה בנכס בנוכחות בייכ הצדדים ובנוכחות רועה הקהילה, הכל בהתאט לבקשת העוררת ובמועד התואם את בקשתחה. הוועדה ערכה פרוטוקול של הטיור שנשלח לצדדים. לאחר הסיור, ניתנה החלטה נוספת על הגשת סיכומים מטעם הצדדים.
במהלך הביקור הודיעה ב''כ המשיב כי משדד הכומר וחדר האמהות המניקות אינט במחלוקת וזכו בפטור כמבוקש, ולכן נותרה מחלוקת בהתייחס לאולם וחדרי הלימוד והתפילה של הילדים.
ביום 9/1/2022 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 20/3/2022 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.
ביום 15/6/2022 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה הנותנת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה תוצאת הערריט שבכותרת תחול גם על חיובי העוררת בארנונה לשנת 2022.
טענות הצדדים
תמצית טענות העודרת
העוררת מנהלת כנסייה פרוטסטנטית אוונגליסטית מודרנית עבור הקהילה הנוצרית בתל אביב.
הפעילות העיקרית בנכס והתפילה בו נעשית בפועל בימי שישי בערב, ובימי חמישי בערב חמורות המתנדבות מכינות שיעורים ופעילויות לתפילה בימי שישי ובני הנוער של הקהילה עושים חזרות לקראת התפילה ביום שישי.
הפעילות בימי שישי מתקיימת במקביל; בומן שהחוריס מתפללים בחדר התפילה של המבוגרים חילדים נכנסייט לנכט מכניסה נפרדת ומתולקים בין המורות והמתנדבות. לאחר הגעתם, הילדים מתאספים באולם הגדול ושומעים הלל - שריט שירי תפילה לאל יחד.
לאחר מספר שירים הילדים הגדולים נשארים באולם בו הס שומעיט דרשה מפי אחד מחברי הקהילה אשר מתאם את התכנים בהדרכת הכומר. הס משוחתים על סוגיות דתיות וככל שתפילת המבוגרים מתארכת חס משחקים במשחקים במקום עד שהוריהט יסיימו את התפילה.
לאחר טיוס ההלל הילדים הקטנים מתולקים לחדרים לפי גילאים. גילאי 1.5-3 נמצאים בחדר בו משחקים רבים ותלויות בו תמונותת בעלות אופי דתי. גילאי 4-5 נמצאים בחדר המבואה ועוסקיס ביצירה ובלימוד הקשורים לתכניט דתיים. גילאי 6-7 נמצאים בחדר השלישי ומועברים להט תכנים רציניים בנושאי לימוד דת. המורות מעסיקות את הילדים עד לסיום תפילת ההורים בבית התפילה.
המקום מופעל על ידי מתנדבים וחברי הקהילה, צעירים, תיילים, חיילות ובני נוער.
הנכס כולו משמש לפעילות של תפילה ועבודת האל באופן בלעדי ומותאם גיל. כל פעילות משחק היא ממילא נלווית לתפילת המבוגרים ונעשית כפועל יוצא ממנה. הפעילות נעשית גם לשם פולחן דתי של ילדים ונוער ואין מדובר במקום שנועד להעסיקס בלבד אלא מהווה מקום פולחן שלהם בו הס לומדים ומתפללים.
בשולחנות המשחק במקום נעשה שימוש מינורי בלבד לאחר סיוט התפילה וחלימוד.
לעיתים הצעירים קמים לשחק בעוד הנערים הבוגרים יותר ממשיכים בלימודיהם.
העוררת טוענת כי פרוטוקול הביקור שנערך על ידי חהוועדה בעקבות הביקור בנכס משקף חיטב את העובדה שמדובר בבית תפילה בו מתקיימת פעילות שאלנה שמרטפות אלא של לימודי דת, פולחן ותפילה, והפעילות המועטה שאינה כזו נלווית לתפילת המבוגרים בנכס הסמול שהוכר כבית תפילה.
העוררת מוסיפה כי הנצרות הפרוטסטנטית דוגלת באמונה פרסונאלית שאינה בעלת סממנים חיצוניים, וכי בישראל הדרך חיחידה ללמוד על חגים ונסים הינה באמצעות הכנסיות במסגרת סאנדיי סקול. לטענתה, המשימה לחבב את לימודי הדת על ילדיט אינה משימה קלה והצבת שולחנות משחק במקום אינה מאיינת את היותו של המקום בית תפילה,
לאור כל האמור העוררת טוענת כי מתקיימת בנכס פעילות של תפילה ולימוד, וכל פעילות אחרת היא פעילות נלווית ומינורית מאחר והנכט משמש לתפילה ולימוד באופן בלעדי הוא וכאי לפטור מלא מארנונה.
תמצית טענות המשיב
המשיב טוען כי טעיף 00(5(ה)(1) לפקודת הפיטורין קובע כי יוענק פטור לנכס רק במידה והוא עומד במספר תנאים מצטברים: בית תפילה שייעודו העיקרי הוא תפילה, לא מתקיימים בנכס שימושים נוספיט מלבד לימודי דת או צרכיט הנובעים מקיוט התפילה ולימודי הדת ולא מונקיימת בנכס פעילות עסקית כלשהי ו/או למטרת רוות.
חמשיב טוען כי העוררת לא עמדה בנטל להוכית כי ייעודו העיקרי של הנכס הוא כאמור בפקודת הפיטורין; המשיב סבור כי בנכט נושא הערר לימודי דת אינם הפעילות העיקרית בנכס.
המשיב מדגיש כי לעוררת נכס נוסף הטמוך לנכס נושא הערר המוגדר על ידה כבית תפילה למבוגרים והמשיב הפיר בכך שנכס וה עומד בתנאי הפטור. גודל הנכס הוכאי לפטור הוא 2 מ"ר והנכס נושא הערר גודלו 260 מ"ר.
הוועדה התבקשה לתת תוקף של החלטה להודעת המשיב כי משרד הכומר וחדר ההנקה הס שימושים נלווים לבית התפילה למבוגרים ואף הס וכאים לפטור. שאר חלקי הנכס אינם בית תפילה שכן ייעודם העיקרי אינן תפילח או לימוד תפילה או פעילות נלווית לתפילה. המשיב סבור כי מדובר בפיצול מלאכותי שנעשה, בעוד הנכס נושא הערר שימושו העיקרי הוא מפגשים קהילתיים ומועדון לנוער.
המשיב מדגיש כי מדובר בשטח של 260 מ"ר שעל פי הנטען מיועד לתפילה של 15-20 ילדים, כאשר אין בכך כל היגיון מעשי, שכן ללימודי דת ותפילה לא נדרש שטח כות.
ממערכת השעות שצורפה לערר עלה כי פעילות הדת מתקיימת בין השעות 16:30-19:00 כולל כחצי שעת התכנסות, בעוד בתצחיר הכומר צוין כי הפעילות בנכס מתקיימת עד השעה
0. מכאן מסיק המשיב כי ללימודי דת ותפילה מיועדות לכל היותר שעתיים ואילו
בשאר הצמן, ובמשך כארבע שעות, מתקיימת פעילות אחרת. האמור מלמד שעיקר הפעילות בנכס אינח לימודי דת או תפילה.
הפעילות בנכס היא פעילות קהילתנית הנלמדת מן השלט במבואה 0118 025 ומשלט נוסף ברוסית עליו נכתב יינועריי. דהיינו, מדובר בפעילות של מעין מועדונית ואין כל שילוט המלמד על בית תפילה לילדים. מתקנים המוצבים במקום שולחן פינג פונג, חוקי אוויר ומכונת צמר גפן מתוק מלמדים על כך שמתקיימת במקום פעילות עיקרית אחרת. מדובר בפעילות שמלועדת לבני נוער שאינם פעוטות הוּקוקים להשגחה ואינם וקוקים לשירותי שמרטפות בזמן שהוריהס בבית התפילה. לאור ואת, המשיב סבור כי אין מדובר בפעילות נלווית או הכרתית לתפילה אלא בפעילות קהילתית / מועדון נוער / משחקייה.
המשיב מוסיף כי מן הביקורת עלה כי במטבחון נמצאים כלים רבים וציוד למסיבות ומפנה לתמונה 9 בה מדובר על תגיגות פורים ולכך שבדיון ההוכחות עלה כי אמורה להתקיים בנכס פעילות של קייטנה בקיצ (שלא נרשמו אליה מספיק ילדים ולכן לא התקיימה). מכאן כי מדובר בנכט המשמש לפעילות קהילתית נוספת החורגת מתפילה ולימודי דת.
המשיב מוסיף כי העוררת לא צירפה ראיה לכך שאין פעילות עסקית או למטרת רווח בנכס.
המשיב מדגיש כי פטור מתשלום ארנונה הוא בגדר החריג לכלל ולכן יש לפרש את סעיפי הפטור בצמצום.
לאור כל האמור, המשיב טוען כי העוררת לא הוכיחה כי היא עומדת בתנאים המצטבריט הקבועים
בפטור ולכן דין הערר להידחות.
דיון והכרעת
.6
7
.8
העוררת מחציקה בנכס כמפורט בכותרת. חמשיב הכיר בתלק ניכר מן הנכס, בסך כ- 300 מייר, כייבית תפילהיי, ובעקבות סיור בנכס, כמו גט בעקבות פסק הדין בעניין יבית תסדאי, הודיע כי הוא מכיר גס בחדר הכומר ובחדר ההנקה כשימושים נלווים לבית התפילה. עלינו להכריע, לפיכך, ביחט לשימוש בשאר השטחים בחס מחזיקה העוררת.
הנכס שבמחלוקת, שהעוררת מכנה בית תפילה לילדים ונשים, מורכב ממספר חדרים.
בחלק המרכוי מוצבת במה, מערכת הגברח, פופים לישיבה ומשחקים לנוער - הוקי אוויר, שולחן כדורגל ופינג פונג. בנוסף, קיימים שלושה חדרים נוספים בהם על פי הנטען מתקיימים לימודי תפילה ולימוד (שאנדיי סקול) לילדים המחולקים על פי גילם.
כאמור בפתח הדברים, הוועדה קיימה סיור בנכט במהלך שעת הפעילות בו.
9
הסיור החל בחלק של הנכס שמשמש את המבוגרים בקהילה ושאינו במחלוקת; בכניטסה לאולם התפילה למבוגרים ניצב שלט חזון הכנסייה. במבואה המרכוית מוצבת כספת תרומות, בר (ללא כסאות) עם עמדת קפה ערסלים וספות. בייאולם התפילהיי לא התסיימת תפילה בעת הביקור, אלא, לדברי הכומר, הכנות לתפילה. במקום נראתה להקה של ארבעה נגנים ששרה שירים בשפה הרוסית מתוך עמדת השמעה וכתוביות עם מילות השיר עייג מסך טלוויויה. לשאלת הועדה, נמסר ע"י הכומר כי חשיריס שחושמעו בעלי תוכן דתי של אהבה לאל והם מבוצעים במהלך חזרה ואלו שירי הלל ודת, לקהל במקום, המורכב מדוברי רוסית. חלל זה הוכר על ידי המשיב כייבית תפילה ולכן זכה בפטור מאלנונת.
מתוך אולם התפילה קיימת יציאה באמצעות דלת חמובילה למשרד חדר הכומר. לדברי הכומר, הוא אינו מקיים במקום פגישות עבודה, אלא בבתי קפה. על הקיר מוצב לוח גדול מחולק לחודשים ושבועות ועליו מסומנת סדרה של יימסריסיי בנושאים של מערכת יחסים, בריאות, משאבים, עבודה. בנוסף, כנס נשים ושמות של חגים יהודים ונוצרים. הלוח לא מעודכן לשנת 2021 (מחציתו ריקה). נראו בחדר זה שולחן, כסא, צרכי משרד, קלסרים, ספה. בעקבוות הסיוד תכיר המשיב גס בחדר זה כייבית תפילה ולכן זכה בפטור מאלנונת.
מחדר הכומר קיים מעבר לחדר תינוקות. בחדר מוצב לול תינוק, שתי כורסאות, ספה, שולחן החתלה, בובות ומסך שניתן לראות באמצעותו את התפילה באולם התפילה של המבוגרים. הכומר מטר כי חדר גה מאפשר לאמחות להתפלל או לצפות בתפילה עס התינוק. בעקבות הסיוד הכיר המשיב גם בחדר זה כייבית תפיקהי ולכן זכת בפטול מארנונה.
המתלוקת בין הצדדים הינה ביחס לשימוש בשטח המש מש את ה5ל37ם (ועל פי הסיכומים גם את הנשים) וסיווגו ;
בסיור שקיימו חברי הוועדה בנכס עלה כי בכניסה למבואה מוצב שלט גדול עליו הכיתוב 8 5 ושלט נוסף ברוסית. לשאלת הוועדה, השיב הכומר כי על השלט כתובה המילה יינועריי. על הבמה נמצאו שני הבנים של הכומר, שאחזו בגיטרות, ונערה שיעוורת להם, לפי דבריה, לשיר ולנגן. לשאלת הוועדה היא השיבה כי היא חיילת וכשהגיעה לארא חיפשה כנסייח והגיעה למקום דרך האינטרנט. הוועדה התרשמה כי אופן ביצוע החורה דומה למתרתש באותה שעה באולם המבוגרים. לדברי הכומר, השירים ששרו שני בניו חט שירי אהבה לאל. בחלל ישנה מערכת הגברה שמופעלת על ידי נערה אחרת, גם היא לפי דבריה משתלייכת לכנסייה. לשאלת הועדה, השיבו שני הילדים שהם מנגנים שירים דתיים עבור ילדים שמגיעים ונמצאיםס במקום רק בימי חמישי ושישי, וכי השירים נלקחים מאפליקציה בשם אלבנטו. מילות השיר מופיעות על המסך ומאפשרות לילדים הנוכחים להצטרף לשירה. בכל מופע, המתנקיים בימי שישי בלבד, מנגנים שלושה שירים בפני עשרים ילדים. השירים נבחרים לפי תוכן השיעורים. את השירים בוחר בנו של הכומר. לדבריהם, אין להם רקע מוזיקלי. בחלל זה נראו מלבד הבמה ומערכת ההגברה גם שולחן הוקי אויר, שולחן כדורגל, שולחן פינג פונג, מספר פופים גדולים בערימה ועמדת קפה.
0
.1
מאולם הילדים קיים מעבר למבואה ושני חדרים סמוכים.
חדר 1: בחדר נכחו המורות נטלי וליסה. לדבריהן, הן נמצאות במקום בימי שישי בומן האסיפה ובימי חמישי הן מכינות את התכנית לימי שישי. בשיעורים שמתקיימים בחדר לומדים ילדיט מגילאים שונים (1.5 ואילך) ונעשה מאמצא להתאים את התכנים לגילאים השונים (כולל משך השיעורים) ולכן יש גס חדר משחקיט בסמוך. לשאלת הועדה הן השיבו כי אין להן רקע חינוכי בהוראת דת/ ניטיון עם ילדים ולשאלה אודות השיעור המתקיים למחרת השיבו כי נושא השיעור ביום שישי יחיה ייניסיסיי. התכנים שמועברים לילדים הס מהתנייך והברית החדשה. ישנה תיקיה בגוגל דיסק (לשאלת הוועדה התיקייה אינה גלויה או תלויה במקום, לכן לא ניתן היה לצפות בה) בה רשימת נושאים ללימוד בשנה הקרובה (ברוסית). את הרשימה והתכניט עורכת ליסה. בחדר נראו ייסופר בוקיי עם תכני שיעוריט על ישוע ואירועים נוצרים אחרים, דפי צביעה בנושא אירועים דתיים, ארונות ומגירות עס חומרי יצירה מגווניט, שלטים עם תכניס דתיים ועל הלוח נכתבו המלים ינסים של ישועי.
חדר 2: מדובר בחדר משחקים ובו משחקים מגוונים לילדים.
חלל מבואה בין שני החדרים: בחלל בין החדרים 1,2 ספרייה ובה ספריט בעלי תכנים
דתיים לילדיםם: התנייך והברית החדשה בתמונות, מכתבי הקודש עמנואל ועוד. בקצה חלל
המבואה קיימת כניסה / יציאה נפרדת. לדברי הכומר, על מנת לא להפריע לפעילות המבוגרים בימי שישי הכניסה וחיציאה הן מכניסה נפרדת זו.
לאחר דיון ההוכחות, ובעקבות דו"ח הביקורת, תיאור הפעילות על ידי הכומר, השיחה עס הנוכתים במקום, ובפרט חמורות ובני הנוער המפעילים את המתרתש, חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי ייעודו העיקרי של החלל שבמחלוקת אֶינו קיום תפילה ולימוד דת.
חברי הוועדה התרשמו כי הנכס נושא הערר שלא הוכר על ידי המשיב כייבית תפילהיי,
הסמוך לבית התפילה ששטחו כ- 300 מ"ר, והוכר כפטור מארנונה, משמש לפעילות נוער קהילתית, נגינה, משחקים, יצירה, קריאה ועוד. הוועדה סבורה כי גם אם ילדיו של הכומר מקיימים במקום פעילות בימי שישי בה שרים שלושה שירי הלל לאל, שירים שקחילה זו רואה בהם כייתפילתיי, וגטם אס קיימים במקום ספרי ילדים וחומרי יצירה הקשורים לאירועים דתיים/ תגיס, אלו אינם מלמדים על השימוש העיקרי במקום, שכן אובייקטים שכאלח יכולים להימצא בכל מועדון / מרכו קחהילתי/ גן של קהילה דתית, והם, כשלעצמם, אינם מלמדים על טיב הפעילות במקום.
חמשיב הכיר בחלק ניכר מן השטח בן מחזיקה העוררת כבית תפילה, וכך גם בשטחיט נוספים כגון חדר הכומר וחדר ההנקה אשר משמשים לייצרכים חנובעיס מקיום התפילה ולימודי חדתיי. ממכלול החומר שבפנינו עלח כי האוור המשמש את ילדי הקחילה
7
(לדבריהם מדובר ב 15-20 ילדים), ששטחו כ- 200 מ"ר, חוא שימוש של מועדון ילדים ונוער, שמתקיימת בו גם שירת חלל מוגבלת בזמן (דקות בודדות ולכל היותר חצי שעה) בימי שישי, וחזרה לשירה בימי חמישי, ולכן מבחינת פרסי הוזמן המוקדשים לשירת ההלל לא ניתן לקבוע כי עיקר הפעילות בנכס היא פעילות דתית. מן השאלות שהצגנו למורות במקום לא ניתן היה ללמוד על הכשרה מיוחדת להוראת דת וכן לא ניתן חיה לצפות בתכנית מסודרת או ברורה של לימודי דת או תכנים דייס כאלח או אחרים שיכלה לבסס את הטענת כי הפעילות בשני החדריט אינה רק פעילות יצירה ומשחק אלא פעילות דתית. גם לוח הזמנים במשרד הכומר היה לא מעודכן ולא לימד על פעילות לימודי דת שוטפת במקום וכך גם העובדה שנושא יום המחרת הינו יניסיסיי לא היה בו די כדי ללמד על פעילות שתוכל להיחשב כלימודי דת. המשחקים בחלל - הוקי אוויר, שולתן פינג פונג ושולתן כדורגל מתאימים לבני נוער, האווירה במקום ורוח המקום מתאימה למועדון קהילתי וכך גט השילוט במקום המלמד כי גס מסימיו ומנהליו סבורים כי מדובר במועדון ילדים ונוער, המאפשר שהות ופעילות מגוונתת לילדים ובני נוער. אמנם הוכת בפנינו כי מתקיימת פעילות של שירי הלל לאל וגם לימוד מסוים של תכנים דתיים, אולם התרשמנו כי פעילות זו הינה מינורית ושולית לפעילות העיקרית במרחב גה שהיא פעילות פנאי מגוונת, ולאור טיב הפעילות המגוון, איננו סבורים כי מדובר בשטת המשמש לצרכים הנובעים מקיום התפילה.
2. לאור כל האמור, ולאחר קיום ביקור בנכט (שנערך בהתאט לבקשת העוררת ובמועד התואם
את בקשתה במהלך שעות הפעילות), הגענו למסקנה כי הנכס שבמחלוקת הוא בעל אופי של מועדון קהילתי וכי הוא אינו משמש בעיקר ללימודי דת וקיום תפילה, או לצרכים הנובעים מאלו, אלא מדובר בפעילות שולית לפעילות העיקרית בו.
הערר נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן בהיעדר הצדדים ביוט 1/9/2022.
בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשט"א -- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלאו- 1977 תפובסם החלטה גו באתר האינטרנט של חמשיב.
4 6 וד
2 ה
0% /\ / 2
יו''ר: אפרת א. קפלן, ע1'יד חבר: האובן הרן, עו"ד חבר: יעקב ישראלי, רו'יה
קלדנית : ענת לול
בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית
שליד עיריית תל- אביב - יפו ערר מס': 140021935
בפני חברי ועדת העורר:
יר - עו'יד אפרת א. קפלן
חבר - עו''ד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
1
העוררת: חברת ניהול חצרות יפו בע'ימ
- נגד -
מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו
החלטת
ענלינו של הערר בנכטיס חנמצאיט במתחם חצרות יפו ברתחוב שלמה 2 תל אביב - יפו כלהלן ;
נכס מסי 2000401477 ח-ן ארנונה מס 10680307 ששטחו 8 מ"ר מסווג כמחטנים כללים.
נכט מס' 2000401479 ח-ן ארנונה מסי 10680320 ששטחו 10 מ"ר מסווג כמחסניס כללים.
נכט מטי 2000403724 ח-ן ארנונה מס' 10911708 ששטחו 22 מ"ר מסווג כמחסנים כלליים.
נכס מס' 2000401478 ח-ן לקוח מס' 10680319 ששטחו 484 מ"ר מסווג כמלאכה.
נכט מס' 2000401474 ת-ן לקוח מסי 10680290 ששטחו 76 מ"ר מסווג כמלאכה.
נכס מס' 2000191495 ח-ן לקוח מס' 10228842 ששטחו 13 מ"ר המסווג כבנייניס שאינם משמשים למגורים.
העוררת טוענת כי היא חברת ניהול המעניקה שירותי אחזקה ותפעול עבור הבניין, בעליו ודייריו, וטוענת כי היא אינה יכולה להיחשב כמחציקה בנכסים, וכי מדובר בשטחים משותפים שאינם ברי חיוב בארנונה. לטענתה, מדובר בבניין שחוא בתלקו הארי בניין למגורים, ולכן מדובר בשטחים המוחרגים מחיוב בהתאם להוראות טעיף 1.3.1 ו לצו.
העוררת טוענת גם טענות חלופיות בנוגע לסיווג מוטעה של הנכטים.
המשיב טוען כי מרבית השטח שבמחלוקת הוא שטח טכני באופיו, המשמש למערכות מיווג אוויר, מנועים, משאבות, מערכות חשמל, צנרת מים, אשפה וכו' וכי מדובר בשטחים ברל חיוב בארנונה. מאחר ושטתים אלו מצויים באחריות חברת הניהול, אשר עושה בהט שימוש כדי להעניק שירותי אתזקה לכלל הבניין, מדובר בשטחיט שאינם פטורים מתשלוסם ויש לחייבס בהתאם לסעיף 1.3.1 3 לצו הארנונה.
הסעיפים הרלוונטיים לענייננו הס טעיפים 1.3.1 ו'- חי לצו הארנונה הקבועים כלהלן;
3 הגדרות
1 שטה
ו. שטח משותף בבנין שרובו משמש למגורים בו שני מחזיקים או יותר, לא
יחויב, למעט שטחים המשמשים לבריכת שחיה, לחדרי משחקים וכדי, וכן למעט שטחים משותפים במלון דירות.
ז, שטח משותף בבנין או בקומה שרובו איגו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחגק ע"י מחזיק אחד.
שטחים משותפים אלו יחולקו ויחויבו באופן יחסי בין המחזיקים.
שטחים המשמשים למערכות אנרגיה, מיזוג אויר וכיוצא בזה והמותוקים באתריות חברת ניהול או ועד הבית -- יחויבו במלואם.
ח. שטת חצר בבנין שאינו משמש למגורים שעיקר שימושו עם המבנת
לשימושים כגון: חניה, אחטנה, מלאכה וכיוייב, פרט לשטח המשמש כגינה,
יחויב כולו, אלא אם נקבע אחרת בהחלטה גו.
העוררת הגישה את תצהיריהם של מר איתן אברהם, בעלים של העוררת, ושל מר גיק חזקיה, דייר במתחט. לתצהירו של הדייר מר גיק חזקיה צורף הסכם ניהול שנחתט בין הוריו ובין חברות הניהול באותה עת. לתצהיר של בעלי העוררת מר איתן אברהם, צורפו תמונות של כל אחד ואחד מן הנכסים שבמחלוקת והסכם ניהול בינה ובין הדיירים במתתם.
בדיון ההוכתות שהתקיים בערר ביום 10/11/2021 נתקרו העדים על תצהיריהס ונקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים.
לאחר דיון ההוכחות ובהתאם להחלטת הוועדה, הגישה העוררת את נוסח התוזה המלא שנתתם בין הוריו של המצהיר מר גיק חזקיה ובין חברת הניחול קריסטל לייק. בהמשך, הגישו הצדדים את סיכומיחם,
טענות הצדדים
תמצית טענות העוררת
.6
העוררת היא חברה שתחום עיסוקה ומומחיותה במתן שירותי אחזקה לבניינים. העוררת נשכרה על ידי בעלי הזכויות בבניין ברחוב שלמה 4 כחברת ניהול, לצורך אחזקת הבניין ומתן שירותי אחזקה ותפעול עבור הבניין, בעליו ודייריו. שירותים אלו כוללים את ניקיון הבניין, אחוקת מערכת החשמל, גז, מים, מעליות ומערכות מכאניות ואלקטרוניות וכיוייב.
לצורך מתן השירותים נדרשת העוררת, באמצעות עובדיה ומנהליה, לשהות בבניין ולעשות שימוש בשטחים המשותפיט לצורך אחזקתס.
העוררת טוענת כי היא אינה מחזיקה בשטתים נושא הערר ואינה חבה בארנונה בגינם.
העוררת מפנה לכך שהתיוב בארנונה מוטל על המחציק למעשה, מונח שפורש בפסיקה כבעל משמעות פונקציונאלית, כלומר מי שהוא בעל הוזיקה הקרובה ביותר לנכס. העוררת טוענת כי לא ניתן לראות בה כמחזיקה למעשה בשטחים נושא הערר, בהיותה שלוחתם של בעלי הזכויות ודיירי הבניין ומספקת להט שירותי אחזקה מגוונים. מתן השירותים מחייב את העוררת ואת אורגניה לשהות בנכס. העוררת מוסיפה כי השטחים שבמחלוקת והמערכות
2
.10
.1
27
.3
בשטחים אלו אינהרנטים לדירות המגורים ויחידות המסחר בבניין ויש לראות בהם
כמקשה אחת: אין קיום וצורך עצמאיים למערכות, אלא לשם החדירות ודייריהן. החזקה
הפיוית של העוררת בשטחים אלו במהלך שעות היממח אינח הופכת אותה למחזיקה במובנה בסעיף 8 לתוק, שכן היא עושה בחס שימוש רק לצורך מתן שירות לדיירים וכשלוחתם. ריכוו מספר נותני שירותים, ובכלל וה שירותי ניקיון, חשמלאי, שרברב ועוד, בידי העוררת, אינו הופך את חברת הניהול למתויקה בשטחיט בשונה מנותני שירות אחרים.
העוררת טוענת כי חילופי חברות הניהול אינם רלוונטיים וחסרי נפקות לסוגיה שבמתלוקת שכן העוררת חיא שלוחתסם של הדיירים ופועלת כידס חארוכה.
באשר להוראה בהטכם ההתקשרות בין העוררת והדייריט, המחילה את חובת תשלום הארנונה בגין שטחים אלו על העוררת ; העוררת טוענת כי המשיב מושתק מלטעון טענה זו שלא נטענה בעבר, אולם מוסיפה כי ההטכמה החוצית בינה ובין הדיירים אינה משליכה על מהות החיוב או והות החייב במישור הסטטוטורי, אשר ייקבעו על פי דין ללא ויקה להסכמה התוצית בין הצדדים.
העוררת טוענת כי יש להחיל בנסיבות המקרה את סעיף 1.3.1 ו לצו הארנונה, לפיו שטח משותף בבניין המשמש למגורים, בו שני מתזיקים או יותר, לא יחויב, למעט שטחים שנקבעו במפורש בסעיף. העוררת טוענת כי היא הוכיחה שמדובר בבניין המשמש ברובו למגורים וכי אין חולק שהשטחים שבמחלוקת הס שטחים טכניים ומחטניט לטובת תחזוקת הבניין. שטחים אלו לא הוחרגו מן הפטור, ונקל לסווג את השטחים הטכנליס מושא הערר ככאלה שאין בהם ערך נוסף הנאתי, אלא אך ורק ערך שנועד לשרת את הדירות. לאור כל ואת טוענת העוררת כי השטחים נכנסים בגדר הפטור הקבוע בסעיף 1.3.1 ולצו.
העוררת מוסיפה כי הטלת החיוב על העוררת והצגתה כמתזיקה בשטחים אלה נועדה לעקוף את הוראת הפטור, והיא מלאכותית, מאולצת ומעושה. העוררת מדגישה כי נקודת המוצא של סעיפים 1.3.1 ו - ח היא פטור לשטחים משותפים למעט מקריט מיוחדים וזו נקודת המוצא וברירית המחדל.
העוררת מוסיפה טענה חלופית, לפיה סיווג השטחים הוא מוטעה; מאחר והמשיב לא התייחט בתשובתו להשגה לטענה בדבר סיווג השטחים, חוא מושתק מלהרחיב ולטעון בעניין וח ודין טענות העוררת בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק הערר להתקבל. לגופם של דברים, העוררת טוענת כי חלק מן המחסנים הם ריקים ולכן יש לסווגס בסיווג הנמוך ביותר הקיים, וטוענת כי טיווג השטחים הטכניים כתעשייה ומלאכה אינו מתאים כי אין בהם כל ממד של פעילות עסקית ייצורית.
העוררת מוסיפה כי גרסתה לא נטתרה על ידי המשיב וכי תוקר השומה העיד כי לא בדק מל המחציק ואו אופן החלוקה והשימוש בין שטתי המסחר והמגורים.
לאור כל האמור טוענת העוררת כי יש לקבל את הערר.
תמצית טענות המשיב
.4
.5
6
7
.8
.9
.0
1
02
המשיב טוען כי אין מתלוקת בין הצדדים כי מדובר במערכות הנכללות באלו המצוינות בסעיף 1.3.1 1 לצו הארנונה, וכך עולה גם מעדות החוקר מטעם המשיב וגם מעדות בעלי העוררת.
המשיב טוען כי מדובר בשטחים משותפים ברי חיוב בארנונה וכי חלקם אף משמש את העוררת כמשרדים וכמחסניס בהם מותזק הציוד השוטף המשמש לתחצוקת הבניין.
המשיב טוען כי שטחים משותפים המשמשים כמחסנים, גם כשמדובר בבנייני מגורים, מחויבים בארנונה. המשיב מפנה להחלטות ועדת הערר בענלין זת.
המשיב טוען כי שטח המשרדים משמש את חברת הניהול ומפנה לדברי העד מטעם העוררת כי חברת הניהול משלמת ארנונה בגין שטח וה ואין מחלוקת בגינו.
המשיב טוען כי אין מחלוקת שבבניין נעשה שימוש מעורב חן למגורים וחן למסחר. לטענתו, חיה מצופה מהעוררת להבהיר ולפרט אילו שטחים משמשים את החלק המסחרי ואילו משמשים את שטחי המגורים, ולא הוצגו נתונים על חלוקת שטח הקומפלקס. בנסיבות אלו, המשיב מניח כי הראיות, ככל שהיות מוצגות, חיו משמשות לרעת העוררת.
המשיב טוען כי ספק אם הפטור שנקבע בסעיף 1.3.1 ו לצו הארנונה התייחס לשטחים מסוג אה שמחציקה העוררת לצורך תחזוקה של הבניין, כלומר שטחים התורגיס משטחי מעבר או לובי פשוט של בניין מגורים.
בהיעדר חלוקה ברורה ונוכח ההיקף המשמעותי של שטח? המטתר, המחווים לפחות 5,000 מייר, לא ניתן לקבוע כי מדובר בשטחים משותפים פטורים בבניין מגורים. את הוראת הפטור יש לצמצם באופן מצמצם ודווקני ולהפעילה רק במקרים ברורים.
המשיב מפנח לפסיקה לפיה בסיווג נכט לצרכי ארנונה הטפל הולך אתרי העיקר, בעוד כאשר מדובר בהיקף תתולתו של פטור מארנונה, משתנה המהות של כלל זה; הרחבת הפטור גס למקוט בו לא מתבצעת פעילות פטורה בשל שיקולי נוחות של מניעת פיצול הנכס סותרת את תכלית הפטור, נתפסת כבלתי חוקית ופוגעת בשוויון. מאחר והעוררת לא הוכיחה כי מדובר בשטחים פטורים הרי שיש לחייבה בגינם.
המשיב טוען כי העוררת היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכסים; המשיב מפנח לסעיף 8 להסכם הניהול שקובע מהם השטחים המשותפים ולסעיף 1.10 להסכם הניהול הקובע כי העוררת תספק שירותי אחזקה לשטחים ציבוריים אלו. המשיב מפנה לכך שעל פי טעיף 2 להסכם הניהול הוטל תשלום המסים העירוניים והממשלתליים וחשבונות הנוגעים לשטחים הציבוריים על העוררת, וטוען כי לאחר שהעוררת גבתה סכומים מהדייריט, בהם חושבו גם תשלומים אלו, חיא מבקשת להתנער מהם.
4
3. הסכם הניהול מעניק לעוררת זכויות ממשיות בנכסים שבמחלוקת, וחמשיב מפנה למשל
לסעיף 1.10 להסכם הניהול, בעניין פעילות לשם משיכת תשומת לב הציבור לפרויקט, לסעיף 4.8 הקובע את הזכות לקבוע הנתיות וכללים ביחט לשימוש בשטחים הציבוריים ומניעת מפגעים, מטרדים וכיוייב ולטעיף 5.7 להסכם לפיו הדייר מתחייב להימנע מהצבת שלטים, כרזות או מודעות בשטחים אלה, למעט אס קיבל אישור של העוררת לכך. יחד עס זאת, המשיב מציין כי מדובר בחטכם ישן שתוקפו עד לשנת 2014 וכי מדובר בהסכם של הדיירים בלבד, בעוד לא הוצג הסכם דומה מול מתזיקים בשטת המסחרי.
4. מכלל האמוך עולה, לטענת חמשיב, כי לעוררת ויקה משמעותית לנכסים בהם היא מחציקה
ובהסם היא עושה שימוש; היא מתחוקת, מנקה, מתקנת, צובעת ומטפלת בכל אספקט של שטחים אלו ואף מטילה מגבלות על הדיירים בהם. המשיב מפנה לטענת העוררת כי היא ועובדיה שוהים בשטחים אלו ומן רב יותר מאשר הדיירים. המשיב מפנה לכך שהמחזיק אינו בהכרח הבעלים של הנכס, ולכן טוען כי העוררת היא לכל הפחות ברת רשות או מחזיקה באופן אחר בהם. לאור כל ואת, המשיב טוען כי התלטת המשיב לרשום את העוררת כמחזיקה בשטחים אלו היא סבירה.
5. באשר לטענות אודות סיווג הנכטיס; המשיב טוען כי משהודתה העוררת כי קיים שימוש
מעורב בנכסיט, לא ברור מדוע היא מבקשת לסווג את השטחיט בטיווג מגורים, כאשר אין במבנה הפרדה ברורח בין מגורים ומסחר. לטענת המשיב, הסיווג של השטחים נעשה בהתאם לשימוש שנעשה בכל אחד מחלקיו.
לאור כל ואת טוען חמשיב כי דין הערר להידחות וכי יש לחייב את העוררת בהוצאותלו.
דיון והברעת
6. נקודת המוצא להחלטתנו היא כי אין חולק כי הבניין שבו מעניקה העוררת את שירותית
הוא בניין בו נעשה שימוש מעורב, הן למגורים והן למסחר (ראו סעיף 19 לתגובת המשיב).
השטחים הטכניים ;
נכס מס' 2000401478 ח-ן לקוח מסי 10680319 ששטחו 484 מ"ר ונכס מסי 2000401474 ח-ן לקוח מס' 10680290 ששטתו 76 מ"ר מסווגים כיימלאכהיי.
7. מר איתן אברהם, הבעלים של העוררת, פירט בסעיף 3 לתצהירו ובעדותו כי בבניין 186
יחידות ששטתן כ- 17,000 מ"ר וּכי השטחים המסחריים כולליט 22 יחידות ושטחן כ- 5,000 מייר. במהלך דיון ההוכחות השיב העד מטעם העוררת כי מבחינה תפעולית כ- 70% מן ההכנסות וההוצאות בתפעול המתחם מיוחסות לשטחי המגורים. עוד עלה מעדות העד מטעם העוררת כי כל המתחסם המסחרי נמצא בקומת הקרקע של הבניין, וכי שטחים מסוימים, כגון המעליות, אינם משמשים אותו כלל, אלא רק את הדיירים. המשיב לא הציג ראיות אחרות באשר ליחס בין יחידות חדיור ויחידות המסחר.
.8
.9
.0
.1
.2
מכלל החומר שהוצג בפנינו, ובפרט מעדות העד מטעם העוררת אשר לא נסתרה, מסקנתנו כי מדובר בבניין, אשר, מחד, 'רובו משמש למגורים! כאמור בסעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה, ומאידך, בשים לב לכך שקומת הקרקע בבניין משמשת למסחור, הרי שקומת הקרקע הינה יקומה שרובה אינה משמשת למגורים' כאמור בסעיף 1.3.1 ז' לצו הארנונה.
באשר לשטחים הטכניים; העד מטעם העוררת העיד בפנינו כי אין מערכות מיזוג נפרדות למתחם המגוריט ולקומת המסחר, כי הפתיחה והסגירה של הציילריס משותפת למסחר ולמגוריט ואין הפרדה ביניהם, וכן העיד כי האשפה ממתחם המגורים ומתחסם המסחר נאספת לדחסן משותף (בכל כניסה במתחט המגורים ישנו חדר אשפה). כעולה מדויית הביקורת של המשיב, השטחים הטכניים נמצאים בקומות -1 ו- -2, כלומר אינם נמצאיט בקומת המסחר עצמה. מכלל החומר שהוצג בפנינו עולה כי אין הפודת בין השטתים הטכניים והמתקנים המשרתיט את קומת המסחר ובין שטתים טכניים המשרתים את מתחט המגורים.
השאלה הינה מה דינם של השטחים הטכניים בבנלין, אשר משמשים הן את דירות המגורים והן את קומת המסחר, בשעה שהמבנה ברובו משמש למגורים, על פי סעיף 1.3.1 ו לצו הארנונה, וב בעת קיימת קומה מסתרית אחת, שאינה משמשת למגורים, על פי סעיף 1.3.1 + לצו. צו הארנונה מנסת הבדל ברור בין שטחים משותפים, לרבות שטחים טכניים, בבניינים המשמשים ברובט למגורים ובין שטחים משותפים בבניין או בקומה שברובט אינם משמשים למגורים; מאידך, מנוסח סעיף 3.1 לצו הארנונה לא ברור מה דינם של שטחים משותפים בבניין העונה, לכאורה, על שני הסעיפים; כלומר, הוא בה בעת בניין המשמש ברובו למגורים, וגם קיימת בו קומת מסחר שלמה שאינה משמשת למגורים כלל, וכאשר המערכות חטפניות משמשות את כלל הקומות.
למעשה, העוררת מבקשות שנקבע כי דין השטחים הטכניים כדין מבנה שכולו משמש למגורים, ונתעלס מסיומה של קומת מסחר בעלת שטח גדול, העושה שימוש במתקנים אלה, בעוד המשיב מבקש שנקבע, כי בשל קיומה של קומה מסחרית, כל השטחים הטכניים הם ברי חיוב בהתעלט מכך שהם משרתים גס את יחידות המגורים המהווים את רוב שטח המבנה, ומכך שמדובר במבנה המשמש ברובו למגורים ; בעוד העוררת טוענת כי יש לנהוג עימה על פי סעיף 1.3.1 ו לצו ולפטור אותה כליל מתשלום ארנונה, המשיב טוען כי יש לנהוג בהתאם לסעיף 1.3.1 1 לצו ולקבוע כי כל השטחים הם ברי חיוב וכי יש לחייב את חברת הניהול בארנונה בגינם.
סעיף 8 לחוק ההטדרים קובע כי יש לחייב בארנונח בגין נכס את המחציק בנכס, אולם הסעיף גס קובע כי מעבר לעובדה שהארנונה תשולם בידי המחזיק בנכס, הרי שהיא תחושב בהתאם לסוג הנכס, שימושו ומיקומו. קרי, המחוקק יצר זציקה ברורה בין חשימוש לתשלום. בענייננו, השטחים הטכניים משמשים למתקנים של מערכות אנרגיה, חשמל, מיזוג, מעלית וכיוצייב, קרי למערכות תיוניות שנועדו לאפשר את תפקודס השוטף הן של קומות המגורים והן של קומת המסחר. העובדה שקיימת בבניין חברת ניהול אחת
.3
4
.5
המחציקה בשטחים אלו אינה מובילה למסקנה כי כלל השטחים הם ברי חיוב. המערערת היא חברת ניהול לכל דבר ועניין, וכך עולה מן השימוש שנעשה בפועל על ידה בשטחים טכניים אלה; היא מתחזקת ומנהלת את הבניין ומחזיקה באופן בלעדי בשטתים הטכניים ומי שאחראית בפני הדיירים, הן בקומות המגורים והן בקומת המטחר, לתפקודו התקין של הציוד המצוי בשטתיס טכניים אלו (לעניין חיוב חברת הניהול בגין שטחים טפנייס בבניין שאינו משמש למגורים ראו עמייג 80-452 אפריקה ישראל ני מנחל הארנונה של עיריית ת'יא).
אנו מתקשים לקבל את עמדת המשיב; סעיף 1.3.1 1 לצו הארנונה אמנם מונייחט לכך ששטחים טכניים המוחזקים בידי חברת הניהול הם ברי חיוב, אולם לדעתנו, מנוסח הסעיף עולה באופן ברור, כי רק שטחים טכניים המשרתים את הקומה שברובה אינה משמשת למגורים הס ברי חיוב. כלומר, הכוונה לשטחיט המשמשים למערכות אנרגיה, מיזוג אוויר וכיוייב, המוחזקים בידי חברת חניהול, במידה והם משמשים את אותה קומה שאינה משמשת למגורים. אין בצו הארנונה הוראה דומה, המתייחסת לשטחיט טפניים המותזקים בידי תברת הניהול, המתליחסת לשטתים טכניים המשמשים מבנה המשמש ברובו למגורים, ואנו מתקשים לקרוא לצו הארנונה את שלא נאמר בו. בהינתן שאותם שטחים טכניים הנמצאים בקומות -1 ו- -? משמשיט חן את מתחם המגורים והן את קומת המסחר הנמצאת בקומת הקרקע, ובשים לב ליחס בין שטחי המגורים ושטחי המסחר, אנו סבורים כי לשון הצו אינה מאפשרת להטיל את מלוא החיוב בארנונה בגין השטחים הטכניים על תברת הניהול (בבניין שרובו משמש למגורים) רק בשל העובדה כי קיימת חברת ניחול בבניין. על פי צו הארנונה, המבחן להטלת החיוב בגין השטחים הטכניים איננו האם ישנה חברת ניהול המנהלת שטחים אלו, אלא מהו סוג הבניין; האם הוא משמש ברובו למגורים או ברובו אינו משמש למגורים.
התלבטנו רבות בשאלה מהי התוצאה הנכונה במקרה זה, בו מונקיימיס התנאים הקבועים בשני הסעיפים; סעיף 1.3.1 ו לצו הארנונה, הקובע פטור מתשלוסם ארנונה עבור שטחיט משותפים בבנייניסם המשמשים ברובם למגורים, וגם סעיף 1.3.1 ז לצו, לפיו בקומת המשמשת ברובה שלא למגורים, הקובע כי השטחים הטכניים הנמצאיםט באחריות חברת הניהול יחויבו במלואם. כאמור, הגענו למטקנה כי לשון הצו אינה מאפשרת להטיל את החיוב בגין שטחים טכניים המשמשים גס את קומת המסחר וגם את קומות המגורים על חברת הניהול מכח סעיף 1.3.1 1 לצו שכן הסעיף מתייחס רק לשטחים המשמשים את השטחים שאינם משמשים למגורים.
מאחר ועל פי החומר בפנינו אין הפרדה בין השטחים הטכניים המשמשים את דירות המגורים ובין השטתיס הטכניים המשמשיט את שטחי המסחר, אנו סבורים כי יש לקבוע כי רק חלק יחטי מן השטתים הטכניים הוא בר חיוב בארנונה; מאחר והקומה המטחרית מהווה כ- 23% משטת המתחסם וקומות המגורים מהוות כ- 77% מן המתחט, אפשר להסיק כי 23% מן השטחים הטכניים משמשיט את אותה קומה המשמשת ברובה למסחר. מסקנה
.6
.7
זו מתיישבת עס עדות העד מטעם העוררת בדבר הוצאות התפעול בגין מתחט המגורים ובגין מתחם המסחר (70-30),
ברור לנו כי ניתן להציע תחשיב אחר שאינו מבוסס על יחס השטחים, אולם אין בפנינו נתונס אחרים, למעט נתונים אלו, שיאפשרו להגיע לתוצאה צודקת בנסיבות העניין. תחשיב שטחים במקרה זה גם אינו מטיל נטל גדול מידי על המשיב בבדיקת נתונים נוספים.
לאור כל האמור, מסקנתנו חיא כי 23% מן השטחים הטכניים המצויים בקומות -1 ו -2 משמשים את קומת הקרקע המשמשת ברובה למסחר ולכן בהתאם לסעיף 1.3.1 ו לצו הארנונה הס ברי חיוב ויש להטיל חיוב זה על העוררת, חברת הניהול של המתחט, בהתאם להוראות הצו.
מצאנו לנכון להוסיף, בשולי הדברים, כי במקרה גּה, כמו גם במקרים אחרים, אנו מטכימים עס העוררת כי הסכמה חוצית בין העוררת ובין הדיירים אשר המשיב אינו צד לו, מחייבת את המשיב; החיוב בארנונה אינו נובע מהטכמה חוזית כזו או אחרת של הצדדים אלא מזהות המחציק ומלשון צו הארנונה בלבד. לכן לא מצאנו כי יש בהטכמות התוזיות בין חברות הניהול השונות ובין חדייריס כדי לשנות ממסקנתנו. כך סברנו גס במקריט מסוימים בהסם המשיב טען כי התחייבות חוזית בין צדדים ביחס לצד שיישא בתשלום ארנונה אינה מחייבת אותו.
שטת המשדד;
נכס מט' 2000191495 ת-ן לקוח מס' 10228842 ששטחו 13 מ"ר המסווג כבנייניס שאינם משמשים למגורים ;
.8
.9
.10
העד מטעם העוררת העיד כי יייש לחברת הניהול משרד שהיא שוכרת במתחם בגודל של כ-
7 מ"ר יושבים שם מנהל המתחהם, מוכירה, איש אחזקה. אנו שוכרים את השטח הזה מקיטריה השקעות. אנחנו משלמים ארנונה בגין שטח גה ואין מחלוקת על התשלום הוהיי.
בהיעדר מחלוקת כי מדובר בשטח המשמש את משרזזי העוררת כחברת הניהול של המתחם, הרי שמדובר בשטח בר חיוב, שהעוררת מחציקה בו, ואנו קובעים כי הוא סווג כדיו בהתאם לשימוש בו כייבניינים שאינט משמשים למגורים לרבות משרדים, שירותים ומסחריי.
לאור האמור, אנו קובעים כי העוררת מחציקה בשטת זה, המשמש כמשרדיה, ולכן חיובה בארנונה בגין נכס וה על פי טיווג בניינים שאינם משמשים למגורים חינו כדין ודיו הערר ביחט לשטת זה - להידחות.
שטחים המטווגיסם כמחסנים ;
נכס מסי 2000401477 ח-ן ארנונה מס' 10680307 ששטחו 8 מ"ר, נכס מס' 2000401479 ח-ן ארנונה מס' 10680320 ששטחו 10 מ"ר, נכס מסי 2000403724 ח-ן ארנונה מסי 10911708 ששטחו 22 מ"ר המסווגים כיימחסניט כלליים'י ;
1. העד מטעם העוררת העיד ביחס לשטחים אלו כי הציוד שנראה בתמונות הס חומרי ניקיון
שחברת הניהול מחזיקה לצורך ניקיון הבתים וכי ייהמחסנים א ב ג שמצויניסם בסעיף 4 לתצהירי משמשים את חברת הניהול. יש בהם צבע (אנחנו צובעים הרבה את המתחם), חומרי החזקה וחומרי ניקוי שמשמים לתחזוקת הבנייןיי.
2. בהתבסס על דו"ח הביקורת, התמונות שצורפו לדוייח הביקורת והעדות של העד מטעם
העוררת אנו קובעים כי חברת הניהול מחזיקה במחסנים נושא הערר ועושה בהם שימוש לאחסנת ציוד ניקיון ותחווקה, ולכן יש לראותה כבעלת הויקה הקרובה ביותר לשטחים אלו וכמחזיקה בהם אלו לצורך חיובה בארנונה. סיווג שטחים אלו כיימחסנים'' תואם את השימוש כפי שהוצג בפנינו. לאור ואת הערר ביחס לשטחים אלו - נדחה.
סיכומם של דברים;
הערר מתקבל בחלקו;
הערר נדחה ביחס לשטחי המחסנים וביחס לשטח משרדי העוררת.
באשר לשטחים הטכניים שסווגו כיימלאכהיי; אנו קובעים כי 23% מן השטחים הטכניים שחויבו בסיווג יימלאכהיי הס ברי חיוב, בהיותס משמשים את קומת המסחר, המשמשת ברובה שלא למגורים. בהתאם לסעיף 1.3.1 1 לצו הארנונה ולפסיקה, ניתן להטיל את החיוב בגין שטחים אלו על חברת הניהול. מאחר ואותם שטחים טכניים משמשים גם את דירות המגורים, לא ניתן לחייב את העוררת בארנונה בגין השטחים הטכניים במלואם, ואנו קובעים כי 77% משטחים אלו פטורים מתשלום ארנונה.
אין צו להוצאות.
ניתן בהיעדר הצדדים ביום 1/9/2022.
בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס''א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייו- 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.
[ 5%
חבר: יעקב ישראלי, רו''ח
יו''ר: אפרת א. קפלן, עו'יד חבר: ראובן ה
קלדנית : ענת לוי
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 140022418
בפני חברי ועדת הערר:
לור -- עו'יד אפרת א. קפלן
חבר - עו'יד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
.1
העוררת: י. סמילטינר ובניו, שותפות רשומה
-נגד.-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו
החלטת
עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב האמנים 7, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 2000392809 ח-ן ארנונה מס' 11139301, שטתו 135 מ"ר והוא מסווג בתקופה שבמחלוקת בסיווג ייבניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים, שירותים ומסחריי.
במסגרת הערר טענה העוררת כי יש לסווג את הנכס בתקופה מיום 1/8/2020 ועד ליום 0 על פי ייעודו המקורי של הנכס על פי היתר הבנייה כייתעשליהיי, מאחר ועד ליום 31/7/2020 שכרה את הנכס חברת קול וויו, שעסקה בתעשיית החיי טק. בנוסף, העוררת ביקשה להסדיר את רישום החניות במתחם, אולם נושא זה הוסדר בין הצדדים והתייתר הצורך לדון בו.
התלטנו תתייחס לשאלת סיווגו של הנכס בתקופה שבמחלוקת, קרי מיום 1/8/2020 ועד ליום 30/11/2022.
טענות הצדדים
תמצית טענות העודרת
3
העוררת לא פנתה למשיב בבקשה לנכס ריק. תקופת המתלוקת חינה בין המועד בו עזבה השוכרת, חברת קול וויו, את הנכס, ובין המועד בו נכנסה לנכס שוכרת חדשה, חברת ניאוקארם טכנולוגיות.
הוכת כי ייעודו התכנוני של הנכס הינו לתעשייה עתירת ידע על פי היתר הבנייה. השוכר הקודם עשה בנכס שימוש לתעשייה והריהוט והמחשבים שהושארו על ידו במקום שימשו לתעשייה ההייטק.
5
-
.10
העוררת לא עשתה בנכס כל שימוש, לא לאחסון ולא כל שימוש אחר. השוכר הקודם חוא המחזיק במכס והוא החייב בארנונה על פי סיווג תעשייה. העובדה שהעוררת פנתה לשוכר הקודם וביקשה שיפנה את המטלטלין אינה משנה את והות המחזיק.
הטופס הממוחשב שהוגש על ידי התוקר מטעט המשיב לא נערך על ידי הפקח. לטופס צורפו תשריט המושכר וצילומיס המעידים כי חנכס לא חיה ריק, עובדה שמעולם לא הייתה במהלוקת.
סעיף 330 לפקודת העיריות אינו חל בענייננו, ולכן הסיווג הוא בהתאם לייעוד התכנוני של הנכס ואין מקום לטווג את הנכס על פי חשימוש האהרון בו. לחילופין, יש לסווגו על פי התעריפים המצערייס הקבועים בסעיפים 8-9 לחוק ההסדרים.
כאשר לא נעשה שימוש בנכס יש לסווגו בתעריף הנמוך ביותר האפשרי לפי חיתר הבנליח.
העוררת מפנה לפטיקה בנושא זה ולסיווג הדו שלבי; טל השימושים המתאים בנכס וסיווג על פי התעריף הזול ביותר.
העוררת מוסיפה טענות בדבר השתק ומניעות של המשיב מאחר וכלל לא בחן את היתר הבנייה של הנכס.
העוררת טוענת כי המשיב הפר את חובת ההנמקה המובילה לבטלות החלטתו.
לאור כל האמור טוענת העוררת כי יש לקבל את הערר ולסווג את הנכס על פי חיתר חבנלייה.
טענות המשיב
1
2
.3
.4
15
.6
7
.8
.9
הנטל בערעורי מס מוטל על הנישום. נכס מסווג בהתאט לשימוש שנעשה בו בפועל.
העוררת לא הוכיחה כי השימוש בפועל בנכס בתקופה שבמחלוקת הינו לתעשייה, בעוד המשיב הוכית כי בתקופה שבמחלוקת השימוש בנכס הוא משרדי ונמצא בו ציוד משרדי.
על פי הדין, כאשר נעשה שימוש בפועל בנכס והנכס אינו ריק, כבענייננו, אין נפקות לייעודו התכנוני. חלכת הסיווג הצול ביותר האפשרי חלה רק כאשר הנכס ריק מכל חפ או אדם ואין בו כל פעילות.
הטענות בעניין סעיף 330 לפקודת העיריות כלל אינן רלוונטיות לענייננו כאשר מדובר בנכס הראוי לשימוש וכאשר הוכת כי נעשה בו שימוש בפועל.
סיווג הנכס נעשה על פי שימוש שאינו למגורים, לרבות שימוש משרדי שנעשה בנכס בתקופה שבמחלוקת.
עדות הנציגה מטעם העוררת היא עדות שמועה, שכן על פי הודאתה בתצהירה ובחקירתה אין לה ידיעה אישית בדבר השימוש של המחזיק הקודם בנכס. ואת בעוד המשיב הציג חשבונות ארנונה של המחזיק הקודם, לפיהם הנכס סווג באותה עת בסיווג בניינים שאינן משמשים למגורים.
הטענות של העוררת בדבר הפרת הסכם מצד המחזיק הקודם נוגעות ליחסים בין העוררת והשוכר ודינן להתברר בפני הערכאה המתאימה. דין טענות אלו להדחות על הטף. חמשיב הפנה לאסמכתאות בעניין זה.
טענות העוררת כי הנכס שימש לאחטנה בתקופה הרלוונטית מהוות הרחבת הוית ודינן להדחות על הסף ולגופו.
טענות בדבר חשתק, מניעות, חוסר תום לב, אי קיום נוהג, אפליה, הפרת חובת ההגינות והנאמנות וכוי אינן בסמכות הוועדה.
לאור כל האמור טוען המשיב כי דין הערר להידחות.
דיון והברעת
0
.1
21
.3
4
מכלל החומר שבפנינו עולה כי העוררת הינה בעלת הזכויות בנכס. על פי תצהירה של גבי איריס גוומן, אחת מן השותפות בעוררת, חברת קול וויו שכרה את הנכס ועובה אותו לאחר סיום חוזה השכירות ביום 31/7/2020. על פי תצהירה, העוררת הודיעה לעירייה על חילופי מחזיקים. כתוצאה מכך, נרשמה החזקה בנכס על שם העוררת. הנכס נושא הערר הושכר ביום 30/11/2020 לשוכרת חדשה, חברת ניאוקארס והתוקה הועברה על שס השוכרת.
אין מחלוקת בין הצדדים כי בתקופת המחלוקת הנכס אינו ריק והדבר עולה גם מן התמונות שצורפו לדוייח הביקורת. המחלוקת בין הצדדיט נוגעת רק לשאלת סיווגו של הנכס בתקופה גּו. בעוד לטענת העוררת הסיווג הנכון הוא ייתעשייהיי, בהתאם לחהיתר הבנייה שצורף לתיק הערר, לטענת המשיב הטיווג חנכון חינו ייבנייניס שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי.
בחינתן שאין מחלוקת כי הנכטים אינם ריקים מאדם ומתפצ, וכי נמצא בהם ריהוט רב, כלומר מופקת מהם תועלת כלכלית, איננו סבורים כי יש מקום לבתינת הטיווג חמוול ביותר, בחינה השמורה לנכסים ריקים בלבד. הפסיקה הרלוונטית, ובכלל וה הפסיקתה בעניין מלק סולומון ובעניין אפריקה ישראל, התייחסו לנכסים ריקים מאדם ומתפצ ולכן לא ניתן ללמוד מהם לענייננו.
איננו סבורים כי לשון צו הארנונה מאפשרת לקבוע כי בכל מקרה בו לא מתקיימת פעילות משרדית בנכס והוא נכס מרוחט, או נכס חמשמש לתקופה כזו או אחרת לייאחסוןיי ציוד משרדי, ניתן לסווגו כמחטן. הותרת ריהוט בנכס עבור השוכרים הבאים בנכס, והשכרתו בחמשך כנכס מרוהט, או שמירת ריהוט וציוד מסיבה כזו או אחרת לשוכריס לאחר שעזבו את הנכס, אינה חופכת את הנכס למתסן, וממילא הנכס נושא הערר אינו עומד בתנאים הקבועים בצו הארנונה לטיווג כאחסנה; אין מדובר באחסנה עבור עטק הנמצא במקום אחר ובמקרה זה אין עסק, הפועל במקום אחר, שחציוד בנכס נושא הערר שייך לו.
באשר לטענות העוררת כי יש לסווג את הנכס לפי ייעודו התכנוני בהיותו ללא שימוש; לא
מצאנו ממש גם בטענח זו. סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:
*יבנין שנהרס או שניזוק
0. נהרס בניו שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניווק
במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק -
(1) עס מסירת ההודעה לא יחיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);
(2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חליב בארנונה לגבי אותו בנייץן בתמש השנים שמתוס אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקביב), התשנייג-1992, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבנייו על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בטעיף זה -- תקופת התשלום);
לור אכרוע א. קפלן, עו'יד חבר+
(3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניווק כאמור ימטור מחציק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יחיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים ן
(4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ליספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסיירת ההודעה"י.
לשון סעיף 330 (2) לפקודת העיריות ברורה, ולפיה סיווגו של הנכס שנהרס או ניזוק בתקופה השנייה ייגזר מן השימוש האחרון בנכס ולאחר מכן על פי התעריף המצערי.
פרשנותה היצירתית של העוררת לפיה יש להתיל את הדין בעניין נכסים לא ראויים לשימוש על עניינה, ולקבוע תעריף מזצערי לתשלום, אינה מתיישבת עם לשון הסעיף ועם העובדה שכלל אין מדובר בנכס שאינו ראול לשימוש, אלא בנכס הממתין לשוכר חלופי.
העוררת מבקשת למעשה שניישס את ההלכה בעניין אפריקה ישראל על עניינה ונקבע כל סיווגה במהלך התקופה השנייה הינו לייתעשייהיי על פי היתר הבנליה ו/או כי נקבע שעל אף ששוכרת עזבה את הנכס וההזקה הועברה לעוררת, סיווג הנכס יהיה בהתאם לעיסוקה של השוכרת. כך או כך, גם טיעון זה לא סייע לעוררת, מאתר ובייכ המשיב הציגה חשבונות ארנונה מהם עלה כי גס חברת קול וויו, ששכרה את הנכס, סווגה לצרכי ארנונח כייבניינים שאינם משמשים למגוריסיי, וממילא אין מקום לדון בשאלה העובדתית הסבוכה האם הייתה וכאית לסלווג כייבית תוכנהיי בדיעבד, לאחר שאין חולק כי עזבה את הנכס.
כאמור, הלכת אפריקה ישראל מתייחסת לנכס שהוכר כנכס ריק, על פי תקנה 13 לתקנות ההסדריט במשק המדינה. בענייננו, אין מדובר בנכס שהוכר ככוה על ידי חמשיב, וועדת הערר אינה מטומכת להחיל את ההלכה שנקבעה באפריקה ישראל על נכס שאינו ראול לשימוש על מקרה וה.
סיבומו של דבר;
כעולה מן העובדות שהוכחו בפנינו, הצדק עס המשיב כי סלווגו הנכון של הנכס בחודשי המחלוקת חינו כייבניינים שאינם משמשים למגורים'י.
הערר נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן בהיעדר הצדדים ביום 1/9/2022 .
בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהלייט (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדיט וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאט לתקנה 20(ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)((סדרי דין בוועד - התשפייץ- א תפוגסם הח
ג באתר האינטרנט של חמשיב.
צכון
ומר
ט
ובן ארן, עחיד חבר: יעקב ישראלי, רו''ח
קלדנית : ענת לוי
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט' 140022813
בפני חברי ועדת הערר:
יור - עו"ד אפרת א. קפלן
חבר - עו'יד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
41
העורר: עו'יד אבשלום נגר "
-נגד-
מנהל הארנונת, עיריית תל-אביב- יפו
החלטה
עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב אבן גבירול 25, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מסי 2000249157 ח-ן ארנונח מט' 10211720. המחלוקת נוגעת לשטח בסך 6.08 מ"ר.
העורר טען כי על פי תשריט הנכט, החיוב בארנונה של שטח משרדו כולל 6.08 מ"ר המהווים שטח משותף קומתי. לטענתו, יש להפחית חיוב זה, ששולם על ידו במשך 20 שנה עד שסיים להחציק בנכס בחודש נובמבר 2021. המשיב טען כי הפחתת השטח באופן רטרואקטיבי והשבת סכומים לידי העורר אינם בסמכות הוועדה, וכי בסמכותה לדון אך ורק בטענות העורר ביחט לשנת המס בה הוגשה ההשגה, קרי, ביחס לשנת 2021 ועד למועד סיוטס התוקה על ידי העורר. לגופן של עניין, המשיב טען כי הנכס חויב כדין גם בשנת 2021, מאחר ומדובר בשטח מבואה אשר חלקו מצוי בשימושו הייחודי של העורר והדגיש כי יש לפרש את הפטור הקבוע בסעיף 1.3.1 + לצו הארנונה בצמצום, ולהעניקו רק כאשר מדובר בשטח משותף מובהק.
טענות הצדדים
תמצית טענות העולל
2
הבניין הוא בניין משרדים. מדובר בשטח משותף קומתי. בקומה קיימים שלושה מחויקים המשלמים ארנונה בנפרד.
הדלת המפרידה בין שטחי המשרדים והמתחס הקומתי המשותף פתוחה בכל שעות היום ומאפשרת מעבר של כל אחד לשטח זה. הדלת נועדה למנוע כניסה בשעות שאינן שעות העובדה.
חיוב השטת המשותף הקומתי בסך 6.08 מ"ר נעשה בין השנים 2002-2021 שלא כדין.
לאחר שהעורר עוב את הנכס המשיב לא חייב עוד את השטת המשותף הקומתי ועובדה תומכת בטענותיו.
בחתאס לסעיף 1.3.1 1 לצו הארנונה מדובר בשטת פטור מחיוב.
לאור כל האמור העורר טוען כי דין הערר להתקבל ויש להתזיר לו את מלוא התשלום שנגבה ביתר.
תמצית טענות המשיב
7
.10
.1
.2
3
.4
.5
6
הועדה איגה מוסמכת לדון בחיוביםס רטרואקטיביים, אלא רק בחיוב לשנת המס 2021 בגינח הגיש העורר השגה.
חיוב העורר כמו גם יתר המתזיקיס בקומה נעשה כדין.
מדובר בשטח מבואה, בח נעשח שימוש על ידי העורר עצמו ועל ידי המחזיקים האתרים שהעידו בפני הוועדה.
חלק מן השטת נושא הערר נמצא בשימושו חייחודי של העורר, שכן הוא העיד שחייתה הסכמה כי הוא עצמו ישתמש בתא הימני של השירותים והמשרד השני ישתמש בתא השמאלי של השירותים.
שטח המבואה עצמה נמצא מאתורי דלו פלדלת ואינו פטור מתשלוט ארנונה.
יש לנקוט בגישה מצמצמת ביחס לפטורים והנחות מארנונה. הפטור הקבוע בסעיף 1.3.1 + לצו יחול רק במקום בו מדובר בשטח משותף מובחק, ואת להבדיל ממקרים בהם נעשה שימוש על ידי מספר מצומצם של מחזיקיט המאפשר שימוש מופרד ומובחן. חמשיב מפנה לפסיקה לפיה לא כל שטח המוחזק במשותף על ידי מספר מחציקיט יכה בפטור לפי סעיף 1 + לצו הארנונה.
מאחר ומדובר בשטח משותף, המצוי בשליטת העורר יחד עס שני מחזיקים נוספים, והוא ננעל בשעות הלילה, אין מדובר בשטח הזכאי לפטור מארנונח.
לכך מצטרפת העובדה שמדובר בנכס אחד, בבעלות אחת, שפוצל על ידי בעל הנכט, מר יוכט, ואין מקום לפטור את העורר/ בעל הנכס מתשלום רק בשל כך שהושכרו חלקים נפרדים ממנו לשוכריס שונים.
באשר לטענה כי כיום השטח המשותף אינו מחויב; המשיב טוען כי יש משמעות לכך שחלק מהנכס משמש כיום למגורים, שכן אופן תלוקת השטחים נגזר בין החיתר מהשימוש בחם.
שינוי מצבו העובדתי של הנכס הוביל לשינוי באופן חיובו.
המשיב מוסיף כי מדובר בערר בעל משמעויות כספיות נמוכות עד כדי זניחות במיוחד וספק בעיניו אס היה מקום לנהלו ולקיים שלושה דיונים.
לאור כל האמור טוען המשיב כי דין הערר להתקבל וכי יש לחייב את העורר בהוצאות המשיב.
דיוו והכרעה
7
.8
בפתת הדברים נציין כי הצדק עס המשיב כי הוועדה אינה מוסמכת לדון בחיוב השטח שבמחלוקת בשניט קודמות. לפיכך, הכרעתנו מתייחסת אך ורק לשנת המס 2021 ועד לעויבת העורר את המושכר בחודש נובמבר 2021.
מכלל החומר שבפנינו עלה כי מדובר בקומה בבניין משרדים, אשר תולקה על ידי בעל הנכט לשלושה משרדים נפרדים; שלושת המחזיקים, העורר ושני מתזיקים נוספים, חגישו תצחיריס והעידו בפני הוועדה. מן העדויות והתשריטים עלה כי ביציאה מן המעלית ישנה כניסה לדלת פלדלת המובילה לשטח הנמצא בין המשרדים הפרטים והשירותים. הדלת פתוחה מכניסת ראשוני העובדים ועד ליציאת האחרון שבהם ולאחר מכן היא ננעלת.
.9
.0
.1
2
3
העובדים בקומה והמנקיס מתזיקיס במפתחות לדלת זו. כאמור, העורר סבור כי מדובר בשטח פטור מחיוב בהיותו מבואת כניסה למשרדים.
במהלך דיון ההוכתות העידו בפנינו העורר ושני המחויקיס הנוספים בקומה, מר עמית גיצלטר, ששכר משרד בקומה שבמחלוקת ומר אריה יוכט, בעל מניות בחברה המתזיקה את הבניין ומנהל הבניין בפועל שהעיד כנציג הבעלים. שני העדיס העידו בתצהיריהם, בדומה לעדות העורר עצמו, כל מדובר במבואה משותפת שבפתחה דלת הנפתחת בבוקר עס הגעת ראשוני העובדים למשרדים ונסגרת עס יציאת אחרון העובדים והיא משמשת את שלושת המשרדיט בקומה. עוד העידו שלושת העדים כי העורר אינו מחזיק ב 80% משטת הקומה. בדיון ההוכחות העיד מר גיצלטר כי כל אחד מתאי השירותים משמש מחזיק אחר וכי דלת הפלדלת ננעלת רק בלילות ומחציקיס במפתחות שלושת המחציקים. מר יוכט העיד בדיון כי מחזיקים במפתתות גט העובדים והמנקה. עוד עלה בדיון כי העורר סיים להחציק בנכס בחודש נובמבר 2020 לאתר כ - 20 שנות שכירות.
במהלך דיון ההוכחות הגיש העורר הודעה מטעט העלרייה מיום 10/4/2022 הממוענת לבעלי הבניין (סומן ער/ 1). בהחלטת הוועדה צוין כי משקל מסמך וה ליגזר מנימוקי חמשיב בהתנגדותו להגשת המסמך. מכל מקום, מן המסמך האמור עולה כי חלו שינויים בשימוש בנכסים בקומה, וסיווגו של אחד הנכסים שונה למגורים. מאחר וסוגיית השטחים המשותפים נגזרת מן השימוש בנכטים (מגורים/ שאינו למגורים) איננו מוצאים כי הודעה ו של העירייה יכולה לתמוך בעמדת העורר שכן היא אינה מתייחסת לאותו מצב דברים עובדתי בתקופת התזקתו בנכס.
התוקר מטעם המשיב שהעיד בדיון ההוכ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]