פרוטוקול ישיבת מועצת עיר מספר 56

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

פרוטוקול ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ב

היו"ר ל. שפירא השתתפו :

צ. ברנד מ. שלומות ש. קשת : י. ויצמןוה"ה

א. יוחנן וולק ר. חולדאי נ. וולוך ר. אלקבץ

א. פורז מ. נורי מ. רייפ ח. גורן

ד. ספיר ש. מסלאוי א. זבולון א. הראל

ג. שרעבי א. בדראן א. גלעדי ח. אריאלי

ר. לדיאנסקי , א. אקרמן, נ. לוברט , מ. להבי, ח. קראוס, נעדרו:

ש. דביר, ע. אבו שחאדה , ס. ויצמן, ע. בן לוי יליזרוב,

מ. חיים

רובי זלוף משנה

נכחו בישיבה:

למנכ"ל העירייה

וה"ה:

מ. גילצר גזבר העירייה , ש. גרינברג , מנהלת תקשורת ופרסום ,ר. גתר קוממי , מנהלת קשרי ממשל

ומדיניות ,א. ולדמן , דובר העירייה , א. חן, מנהל אגף חיובי ארנונה, ש. זינגר , ע' ליועמ"ש ,

א. מלאכי ,ס' גזבר, א. מייקין כנפו , מנהלת הרשות לחוסן חברתי ויועצת רה"ע למעמד האשה,

ע. סלמן היועמ"ש , ע. פרידלר , ס' גזבר ומנהל אגף תקציבים וכלכלה , ד. רייס , משנה ליועמ"ש ,

א. שבתאי פרנק , מבקרת העירייה , ש. שביט , ע' בכיר לרה"ע.

הישיבה נפתחה בשעה

סטנוגרמה מזכירת המועצה ישראלה אגמון גלילה בן-חורין

Dummy Text

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

2 -

סדר היום

הצעות לסדר יום )עמ

דברי ראש העירייה )עמ .1

מכרז פומבי מס .2

ברחוב גרונימן

פרוטוקול ועדת כספים מס .3

פרוטוקול ועדת תמיכות מס .4

מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים )עמ .5

מינויים ושינויים בוועדות )עמ .6

מינוי נציג לוועדת הבחירות לפי תקנות שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר .7 התשפ"ב

נאומים מהמקום )עמ .8

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

3 -

מר שפירא – היו"ר

חברים, נוכחות בישיבה. OK

אני רוצה לפתוח את ישיבת המועצה מן המניין מס

בישיבה כולם, ללחוץ על הכפתור נוכחות בישיבה.

כולם לחצו? כן.

מר גורן:

ליאור ,לחצתי בטעות לוברט.

מר שפירא- היו"ר:

אתה צופה פני עתיד.

אתה יכול לסדר לו, צח?

מר אלקבץ:

חיים, זה מצדיק חקירה.

גב' יוחנן וולק:

בדיוק.

מר שפירא- היו"ר:

אז רק להוריד את הרב לוברט.

, הנה, הכל הסתדר. OK

כולם לחצוOK

.OK .19

אז אנחנו מתחילים

517

גב' ציפי ברנד - הליכתיות בטוחה 1

מר שפירא- היו"ר

הגב' ציפי ברנד, בבקשה. סגנית ראש העירייה

הצעות לסדר:

גב' ברנד פרנק:

ערב טוב לכולם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

4 -

ערב טוב למי שפה

ערב טוב אדוני ראש העיר.

ערב טוב ליאור.

רובי, זה מעולה שאתה פה.

מר שפירא- היו"ר:

תמיד זה טוב שהוא פה,

גב' יוחנן וולק:

הוא תמיד פה.

גב' ברנד פרנק:

זהו. כן , אבל אני חושבת שזה גם נושק אליו במיוחד ולכן אני חושבת שזה חשוב שהוא פה.

436,000

מבקרים מבחוץ, מחציתם עם רכבים. זה נשמע הרבה, כנראה שכן, לא יודעת, חלק זה נשמע להם הרבה, אולי חלק פחות, אבל אם אנחנו מוסיפים לכל אלה זמן נתון במקביל ומתפרסות על פני

נשמע הרבה , הרבה, הרבה יותר מהרבה.

ההתחדשות העירונית היא מבורכת והיא הכרחית. חשוב לנו לקדם את הבנייה ואת הפיתוח העירוני של בניינים וותיקים. אסור גם לעצור את הפיתוח של התחבורה הציבורית המשופרת, את הרכבת הקלה, את הנת"צים, את שבילי האופניים, את כל מה שלמעשה עושים היום בעיר הזאת.

זו אחריות שלנו כעירייה לספק לתושבים ולתושבי החוץ הרבים שבאים- פתרונות של נגישות בעיר המצטופפת.

מה יוצא מכך? מה יוצא מכך? יוצא שעל אותם מטר וחצי בממוצע של מדרכה נאבקים היום קבלני הבנייה, העסקים, רוכבי האופניים, השליחים, הקורקינטים החשמליים, ובסוף הרשימה

נמצאים אנחנו- הולכי הרגל: ההורים עם העגלות, הקשישים, הילדים. כן, זה גם האחריות שלנו.

לא לחינם הקדישה פקודת העיריות מקום מיוחד בפרק: חובותיה של עירייה לפיקוח על רוחב הרחובות וסלילת המדרכות בעיר. זה סעיפים

אז מה קורה היום בפועל? אנחנו מוותרים על חלק מהמדרכה לטובת קבלנים שאחראים על ההתחדשות העירונית. אנחנו מוותרים על עוד חלק מהמדרכה לטובת שבילי האופניים. אנחנו מוותרים על חלק נוסף מהמדרכה לטובת בעלי העסקים שמוציאים שולחנות וכסאות. ומה נשאר לנו? אני שאלתי, עשיתי תחקיר פה בין הראשים השונים- רישוי עסקים, תחבורה, כל מי שרלבנטי -מה נשאר לנו? מה נשאר לנו בסופו של דבר כזכות הדרך ? למשל באבן גבירול, במקטע שקרוב

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

5 -

אלינו נשארו לנו

יותר מרוחב הכתפיים שלי ,פחות מרוחב הכתפיים שלי.

מר רייפ:

ויש לך כתפיים רחבות.

גב' ברנד פרנק:

ויש לי כתפיים רחבות.

ואם אני רוצה ללכת עם בן זוג, או זוג מבוגר רוצה ללכת, אדם מבוגר רוצה ללכת עם הפיליפינית שלו אחד בצד השני-אז זה מה יש

למסעדות-שיש שם תורים, או שולחנות, או כסאות, ולא נותרה מדרכה. ואנחנו, כהולכי הרגל נמצאים בתחתית, התחתית, התחתית של הפירמידה.

עכשיו אגב, זה בניגוד לעמדתו של ראש העיר. זה בניגוד לחזון שלנו כעירייה ובניגוד לחזון שלנו לעיר תל- אביב יפו- שהעמידה את הולך הרגל בראש הפירמידה. כי מה שקורה דפקטו בשטח, וחשוב רובי שתקשיבו, באמת, זה שאין , שזכותם של הולכי הרגל במרחב על המדרכות נמצאת היום בתחתית הפירמידה.

אז מה נשאר? אז נשארו

זוג לא יכול ללכת יחד, זכות הדרך של הולכי הרגל נזנחה והרחוב הפך למקום מסוכן.

אז הכירו את הרולטה הרוסית שהפכה לסוג של משחק של חיים ומוות של כל תל-אביבי שמהלך היום במרכז העיר. אני, יוצא לי ללכת המון, אני יודעת שראש העיר גם הולך הרבה מאוד ברגל, אני חושבת שאנחנו מרגישים את זה שלמשל להגיע היום באבן גבירול מצייטלין למגדל המאה, ואני אגיד לכם למה אני מאזכרת את זה, על רחוב אבן גבירול, צריך הולך הרגל לזגזג הלוך ושוב בין צידי הכביש. הוא צריך לחצות את אבן גבירול, לחצות חזרה ולחצות שוב. הוא יעבור דרך שיפוצים מזדמנים, הוא יעבור דרך סגירה משמעותית של ככר רבין לטובת אזור התארגנות של נ.ת.ע, הוא יעבור דרך שביל אופניים שמשום מה החליטו למקם את שביל האופניים, להשאיר אותו בנתיבו הישר לאורך אבן גבירול, אולי אותו אפשר היה להסיט ימינה, אני שאלתי את הרשות לתחבורה, ולהשאיר את המעבר להולכי הרגל כמעבר המועדף הראשוני כדי למקם אותם בראש הפירמידה, ובאותו שביל גם משתמשים נהגי טוקטוקים. אם הוא ינסה ללכת מתחת לעמודים הוא עלול להיתקל באופנועים חונים או בשולחנות של בתי קפה, ובתורים משתרכים כחציה מהחנויות השונות.

אז העיר נמצאת, העיר נמצאת בתנופת בנייה, ותנופת בנייה- המשמעות שלה גם שיש מפגעים של בנייה, נוצרות מדרכות עקומות, יש אתרים שבורים, יש במוקד בנייה שאנחנו משתדלים כעירייה לטפל בהם כמה שיותר מהר ולתת באמת את המענה המיטבי.

עם זאת, לאותם דברים גם מתווסף, ופה אני רוצה רגע להגיע לרעיון שלי שעומד בבסיס ההצעה,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

6 -

מתווסף גם הסוגיה של מחסור בצל, של עיר חמה, של תוואי הליכה שהוא קשה. אני רוצה לשתף אתכם, הלכתי, יש לי תוואי הליכה שאני נוהגת ללכת בו עוד מהיותי נערה בתיכון, הייתי הולכת אותו עם סבתי כל פעם ממרכז העיר פה- לעבר חוף הים, שלוש פעמים בשבוע. היא היתה חוששת מאוד מקרינת השמש, היה לנו, היא היתה ממש לוקחת אותי לנקודות קבועות שהיתה מסתתרת

מהשמש בהליכות המשותפות: פה תחת צל של בניין, שם תחת עץ, עד שהתחלפו הרמזורים

ואפשר היה להמשיך. לא מזמן אני הלכתי שוב באותה הדרך, יש שיפור, אני חושבת שאנחנו יכולים לשפר הרבה יותר.

וכנ"ל בנושא של תאורה, של מקומות שיש סכנה יותר להולכי הרגל, כל אלה ביחד, כל הדברים שציינתי מובילים אותנו למציאות שהיא לא טריביאלית והיא קשה להולך הרגל.

אני חושבת שאין לנו

צריכים לשים את הולך הרגל ואת התושב במרכז. אנחנו צריכים באמת, דפקטו, להפוך את הפירמידה שראש העיר הצביע עליה ובעצם הנחה, ואנחנו צריכים לקדם חופש תנועה אמיתי בעיר. ואני חושבת, ניסיתי לחשוב איך אנחנו מגיעים לזה. איך אנחנו דפקטו מצליחים באמת לעשות את זה. וחיפשתי. חיפשתי גם בעולם אם יש תקדימים, וחיפשתי גם בספרות המקצועית, ורציתי לראות איך אנחנו באמת גורמים לאותו חזון עירוני, שאנחנו רוצים כולנו לקדם הליכתיות בטוחה פה, באמת לטובת התושבים, לטובת גם המבקרים. הרי בסופו של דבר אכן הדבר המדהים של העיר שלנו זה היכולת ללכת בה ברגל, וללכת ממקום למקום.

מר פורז:

את מודעת שחלק מהולכי הרגל הם גם בעלי המכוניות.

גב' ברנד פרנק:

אני כרגע מדברת על הולכי הרגל.

מר פורז:

בסדר, זה אותם אנשים.

מר שפירא- היו"ר:

רגע, אברהם, היא מגלה את הפתרון. שנייה.

גב' ברנד פרנק:

אני חיפשתי.

שנייה, אני חיפשתי ואני חושבת שבסופו של דבר, כתוצאה באמת מזה שפניתי לרישוי עסקים, וניסיתי להבין למה לא השאירו יותר מקום על המדרכה. אוקי אז שמו שביל אופניים, אז למה

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

7 -

תיעדפו את האופניים? וכולם באמת מנסים לעשות פה, באמת, כל הפקידות העירונית, את הטוב ביותר שאפשר, ובכל זאת יוצא שאיפה שהוא הפירמידה הזאת, למרות החזון ולמרות הכל, עדיין הוא בתחתית הפירמידה.

אני חושבת שמה שאנחנו צריכים לעשות בסופו של דבר אדוני ראש העיר, אני לא יודעת אם אתה מסכים אתי או לא, אבל אני הייתי חושבת, זה לפחות הפתרון שאני רוצה להעלות פה על סדר היום. אני חושבת שאנחנו צריכים למנות, לקחת מודל שקיים בבריטניה, זה מודל חדש, ולמנות ממונה להולכי הרגל- שידווח ישירות אליך, אך ורק אליך. כל פרויקט עירוני, כמו שיש אישור לצורך העניין- כשגוזלים חלק מהמדרכה לטובת היתר בנייה, או שלוקחים חלק לטובת מסעדות, מישהו שמסתכל על זה מפרספקטיבה של הולך הרגל בלבד ובודק אם יש מספיק מעבר, ועל הדרך גם מאשר את התכנית. על הדרך גם יהיה חלק מצוות אישור התכנית. זה לא שאופיר שולח לאיילת ואיילת שולחת לאופיר ובסוף נשארת חצי מדרכה. אני חושבת שאם יהיה לנו ממונה עירוני שיהיה אחראי על הולכי הרגל, מפרספקטיבה של הולכי הרגל קודם כל, וידווח ישירות לראש העיר, יכול להיות שאנחנו נצליח להשתלט, יכול להיות שאנחנו נצליח,

מר מסלאווי:

ציפי,

גב' ברנד פרנק:

מה?

מר מסלאווי:

הממונה ידע יותר ממנהלי האגפים שקיימים היום?

מר רייפ:

או ממונה

גב' ברנד פרנק:

אני חושבת שממונה עירוני, זה עניין של הסתכלות. שנייה, זה עניין של הסתכלות וזה עניין של פריזמה. שנייה, היום הולכי הרגל נדרסים מתחת לגלגליהם, אני יכולה להגיד, של הקורקינטים, של האופניים, של הרכבים, לא משנה מה. לכן גם התעקשתי שאני לא חשבתי שהמקום הוא כל כך תחבורה, אלא באמת המקום הוא במקום אחר, מקום אחר של להסתכל על זה. הם נדרסים מתחת לכלל הגלגלים האלה, השונים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

8 -

מר שפירא- היו"ר

ציפי,

גב' ברנד פרנק:

רגע, שנייה , אני רוצה לסיים ולענות לו,

מר שפירא- היו"ר:

אז זהו, אז תמשיכי, אז לא לענות לו.

גב' ברנד פרנק:

ולכן, אני חושבת שממונה עירוני,

מר מסלאווי:

ליאור,

מר שפירא- היו"ר:

אתה גוזל מזמנה.

גב' ברנד פרנק:

בסופו של דבר- כמו שאתה לוקח שיש ממונה לתחום מסוים והוא מתכלל את זה, הוא אותו אדם שנותן בסופו של דבר דין וחשבון למנכ"ל העירייה, לראש העיר, ויודע בפרמטרים האלה- אנחנו לא ניתן את זה אם אין פה שום חלופה להיתר הבנייה. שלא נתווכח בסופו של דבר עם הרשות לתחבורה שתיעדפה את שביל האופניים על אבן גבירול על פני המעבר של הולכי הרגל ונותרו להולכי הרגל

זו תפיסתי, זה מה שאני מציעה. אני חושבת שאנחנו באמת צריכים להתקרב וללכת לחזון שראש העיר התווה פה.

מר שפירא- היו"ר:

ולכן.

גב' ברנד פרנק:

ולכן אני חושבת , שנייה רגע, תכף אני אגיד לך,

מר שפירא- היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

9 -

אבל נגמר הזמן

גב' ברנד פרנק:

בסדר.

מר שפירא- היו"ר:

אבל נגמר לך הזמן. זה בדיוק מה שהסברתי לך- שנגמר לך הזמן, אבל את רוצה לדבר עם שלמה.

גב' ברנד פרנק:

בסדר.

אז כמו שאמרתי יש לזה תקדים, תקדים חדש, נעשה בבריטניה, עשו לו, מינו שם ממונה הליכתיות ואופניים שמסתכל על זה מפריזמה של הולכי הרגל, עובד תחת ראש הממשלה, זאת אומרת-זה בכלל הערים שם. אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים לחכות לבירוקרטיה הארצית, אני חושבת שזה משהו שאנחנו יכולים לעשות בכוחותינו, ואני חושבת שאנחנו יכולים בפרוש לשפר את זה. כולל כל הנושא תחת אותו ממונה עירוני, זה לא רק עניין רוחב המדרכה, זה גם עניין הצל, וזה גם עניין התאורה, וזה מהסתכלות מפריזמה אחרת.

מר שפירא- היו"ר:

ציפי, מה את רוצה לעשות עם זה?

גב' ברנד פרנק:

לטעמי , כמו שאמרתי, מכל הסיבות הלא נכונות.

אני אמרתי את זה.

מר שפירא- היו"ר:

לא.

גב' ברנד פרנק:

אני ניסיתי להעביר את הנושא הזה. אני חושבת שמקומו אינו בוועדת התחבורה, פשוט ממקום של פירמידה. עם זאת אני הבנתי שזה המקום היחיד שמוכנים לקבל את הצעתי. היות והיא הצעה חשובה לטעמי, והיות והנושא הוא חשוב שהוא יהיה על סדר היום שלנו, ובהסתכלות שלו, אז אני אלך ,ליאור, עם מה שאתה אומר, אבל להגיד לך שאני חושבת שזה המקום?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

10 -

מר שפירא- היו"ר

תודה רבה.

גב' ברנד פרנק:

כי אני חושבת שבסופו של דבר.

שנייה. וועדת התחבורה התעסקה בנושא ההליכתיות מכל מיני פריזמות ובסוף זאת התוצאה. כל הוועדות התעסקו, גם יכולתי להעביר את זה באותו הינף יד לוועדת התיירות- שמתעסקת בהליכתיות של המבקרים ברחוב.

אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס לזה אחרת,

מר שפירא- היו"ר:

ציפי תודה רבה, באמת נתת מעבר לזמן.

תודה רבה.

מר מסלאווי:

לאן היא רוצה להעביר את זה?

מר שפירא- היו"ר:

וועדת תחבורה- היא רוצה להעביר את זה.

גב' ברנד פרנק:

ליאור רוצה להעביר את זה לוועדת תחבורה. אני, אין וועדה אחרת ראויה יותר. אני חושבת רק שאנחנו כמועצה,

מר שפירא- היו"ר:

תודה,

גב' ברנד פרנק:

רגע, אני רוצה לסיים.

מר שפירא- היו"ר:

אבל נגמר לך הזמן כבר לפני מלאן זמן.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

11 -

גב' ברנד פרנק

רגע, שנייה. אנחנו צריכים באמת לשים את הולכי הרגל במקום שראוי להם.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה.

גב' ברנד פרנק:

זו היתה הצעתי וחשוב היה לי להניח אותה פה.

מר שפירא- היו"ר:

תודה על ההצעה.

כן ,אז אם אין,

יש מישהו שמתנגד דרך אגב?

מר פורז:

כן, אני מתנגד.

מר שפירא- היו"ר:

, אז בואו נעבור להצבעה. OK

אנחנו עוברים להצבעה: או להעביר את זה, בעד זה להעביר את זה. חכה אברהם, תקשיב קודם

מה מצביעים. בעד זה להעביר את זה בהתאם לבקשתה של סגנית ראש העיר לוועדת תחבורה, נגד, זה לא יודע, להסיר מסדר היום. להסיר את זה מסדר היום.

מר הראל:

לא, אבל ממונה זה לא בסמכות ועדת תחבורה להקים ממונה.

גב' ברנד פרנק:

נכון.

מר שפירא- היו"ר:

וועדת תחבורה תבחן את זה, אני מניח שזה מה שציפי רצתה.

גב' ברנד פרנק:

לא לא לא, אני לא רציתי, אל תסלף את דברי, אני רציתי,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

12 -

מר שפירא- היו"ר

ציפי, נגמר לך זמן הדיבור. דברי מהמקום, זה לא.

שבי.

גב' ברנד פרנק:

אני רציתי שיוקם ממונה, אני הבנתי שאין פרוצדורה,

מר שפירא- היו"ר:

אז את רוצה להסיר את ההצעה?

גב' ברנד פרנק:

לא. אני לא חושבת שצריך להסיר אותה, אני, חשוב היה לי לציין אותה. אם אתם חושבים הנהלת העירייה ,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר, שמענו. שמענו , שמענו, די.

מר שפירא- היו"ר:

אז אנחנו מצביעים ציפי, לוועדת תחבורה, או שאין לך גם עניין בזה?

גב' ברנד פרנק:

מה שאתה,

מר שפירא- היו"ר:

לא, מה שאת רוצה, זה הצעה שלך.

גב' ברנד פרנק:

בסדר. לוועדת תחבורה.

מר שפירא- היו"ר:

. אז כל מי שבעד להעביר לוועדת תחבורה יצביע בעד, כל מי שלהסיר מסדר יום יצביע נגד. OK

נוכחות בהצבעה ולהצביע

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

13 -

מר שרעבי

שולה.

מר דניאלפור:

ליאור, רק תסביר את זה בבקשה למיקרופון.

מר שפירא- היו"ר:

מי שבעד ההצעה של מיטל, של ציפי- להעביר את זה לוועדת תחבורה, יצביע בעד. מי שבעד להסיר

את זה מסדר היום יצביע נגד.

מר שרעבי:

נתן. מסלאווי. תודה.

עורו ישנים משנתכם , התעוררו מתרדמתכם.

גב' יוחנן וולק:

שכנעת אותי.

מר שרעבי:

תודה.

מר שפירא- היו"ר:

לסיים את ההצבעה בבקשה.

17

ה צ ב ע ה

בעד

נגד

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לדיון בוועדת תחבורה.

גב' מאיה נורי - ״נגישות בעיר תל אביב יפו״ : 2

מר שפירא- היו"ר

מאיה נורי בבקשה. הצעה לסדר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

14 -

גב' נורי

ראש העירייה, יו"ר המועצה, חברי מועצה ומשתתפים נוספים.

אז אני רוצה לספר לכם על סבא שלי. סבא שלי ז"ל, יעקב לנה.

סבא שלי היה מלח הארץ. לחם במלחמות ישראל, איבד אח תאום במלחמת העצמאות, היה איש קבע המון שנים, ועבד לאחר מכן ברפא"ל.

בשלב די מאוחר של חייו הוא עבר תאונת דרכים ומצא את עצמו על כסא גלגלים. בהתחלה הוא ניסה להמשיך את חייו כרגיל, ואפילו הציע לנו – למשפחה, שנלך יחד למסעדה. התקשרנו למסעדה ושאלנו האם המקום נגיש. אז מה הם אמרו לנו? בוודאי ,בוודאי שנגיש, אין שום בעיה.

הגענו למסעדה, וכשניסינו שסבא יכנס למקום ה"נגיש" ששמרו לו, כל האורחים במסעדה היו צריכים לקום, לעמוד, לזוז, כולם – תזוזו – תזוזו, הוא צריך לעבור, הוא צריך להגיע, בסוף זה היה צר מידי אז בסוף הוא היה צריך לעשות סיבוב ולהגיע מהכניסה האחורית, עד שבסוף הוא התיישב במקום ששמרו לו. וסבא שלי היה אדם מאוד מאוד ביישן, מאוד צנוע, וממש לא רצה שיעשו ממנו איזשהו עניין גדול. הוא כל כך התבייש מתשומת הלב הזו שקיבל, הוא הסתכל עלינו ואמר- אני יותר לא בא אתכם.

סבא שלי לא יצא מהבית כמעט בכלל במשך

זה היה הרגע שבו הבנתי שמשוואת השיוויון של אריסטו- לפיה שיוויון משמעו יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים- פשוט לא עובדת בכל מה שקשור למוגבלות. כי היחס השונה לשונים הוא כל כך שונה וכל כך אחר שהוא כבר הפך להיות משפיל ומדיר. וזוהי הסיבה שאנשים עם מוגבלות לא

משתתפים מספיק במרחב הציבורי.

זה גם מה שעומד בבסיס החוקים והתקנות במדינת ישראל – הקשורות לנגישות. יצירת רמפה נפרדת, מרחב אחר, פעילויות נפרדות, סיורים אחרים, הכל באופן שהופך את המוגבלות למשהו שהוא כל כך שונה ואחר שלא מאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה באופן אמיתי.

הנגישות נתפסת תמיד כאיזשהו נטל שצריך להתחשב בו ולא משהו שמובנה כחלק אינטגראלי בתוך הבנייה או השירותים הציבוריים.

אבל למעשה, וכפי שטוענת התיאוריה הביקורתית למוגבלות, מוגבלות היא תופעה חברתית, היא תופעה פוליטית, היא תוצר של תהליכים תרבותיים וסביבתיים המשפיעים על תנאי החיים ועל היחסים החברתיים שבהם נטועה הפעילות האנושית. החברה שלנו,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ארנון, ארנון, לאן אתה הולך?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

15 -

מר גלעדי

לראות את גל. אה, גל פה?

מר שפירא- היו"ר:

סליחה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פעם הוא כבר מגיע אז הוא הולך.

גב' נורי:

טוב אני אשמח להמשיך.

מר שפירא- היו"ר:

כן כן כן, זה היה ראש העיר, זה היה ראש העיר שהפריע.

מר פורז:

אין לך אורבך כזה שאתה תלוי בו, הוא יכול ללכת ולא יקרה כלום.

מר שפירא- היו"ר:

תמשיכי.

גב' נורי:

אז אני אחזור לספר לכם על התיאוריה הביקורתית למוגבלות כי היא אומרת דברים מאוד יפים.

מוגבלות היא תופעה חברתית, היא תופעה פוליטית, היא תוצר של תהליכים תרבותיים וסביבתיים המשפיעים על תנאיי החיים ועל היחסים החברתיים שבהם נטועה הפעילות האנושית.

החברה שלנו היא זו שמגבילה אנשים עם מוגבלויות והיא זו שמדירה אנשים עם מוגבלות

מהשתתפות מלאה בחברה, באופן שאיננו הכרחי.

גם אני יכולתי להיחשב עם מוגבלות לפני המון שנים, וגם סגן ראש העירייה דורון, וגם חברת המועצה מוריה שלומות, וגם חבר המועצה יניב ויצמן, אבל מה קרה? המציאו את המשקפיים, והיום אני כמו כולם. אפילו אתם לא יכולים לדעת שיש לי משקפיים כי אני עם עדשות, והמוגבלות שלי היא בסה"כ סממן אסתטי.

לכן, כמו הדוגמא עם המשקפיים, החברה שלנו היא גם זו שיכולה להחליט אחרת. היא יכולה להחליט שהן המרחב הפיזי והן השירותים הציבוריים יהיו תמיד כאלה שיאפשרו השתתפות שווה

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

16 -

במרחב הציבורי לכמה שיותר אוכלוסיות ולכמה שיותר אנשים, לא באמצעות התאמות אלא ממש כחלק מהפלטפורמה המרכזית. כאשר התמונה המרכזית שצריכה להיות אצלנו בראש, שתנחה אותנו זה שילד עם מוגבלות וילד ללא מוגבלות נכנסים יד ביד לאותו מקום.

נגישות היא לא רק עבור אנשים עם מוגבלות. בכל מקום שבו יש נגישות אוכלוסיות נוספות נהנות מזה. כל אדם זקוק מתי שהוא בחיים שלו לנגישות, הנגישות מטיבה את העולם והופכת אותו לנוח יותר גם עבור כולנו. גם הורים עם עגלות נהנים מנגישות, גם קשישים נהנים מנגישות, גם פעוטות נהנים מנגישות, ראו ערך אורבן

עיר נגישה היא עיר שהתיירות בה פורחת, היא עיר שכיף לחיות בה, ועיר סובלנית, שיוויונית ומכילה.

לפיכך, אני מציעה שעיריית תל-אביב יפו תגבש מסמך מדיניות מקיף ותכנית עבודה ייעודית לתחום הנגישות השיוויונית בעיר, באופן שיחול ויתייחס לכלל היחידות והאגפים השונים בעירייה וכחלק אינטגראלי מפעילותם.

אני מציעה לדון בהצעה שלי בוועדת הרווחה של העירייה בראשות סגנית ראש העירייה חן אריאלי.

מר שפירא- היו"ר:

טוב, תודה רבה.

את מבקשת להעביר את זה לוועדת הרווחה.

יש מישהו שמתנגד? מישהו שנמנע?

אז אין צורך להצביע, אנחנו נעביר את זה. מה?

מר שרעבי:

פה אחד.

מר שפירא- היו"ר:

פה אחד. אז אנחנו מעבירים את זה פה אחד.

תודה רבה.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לוועדת הרווחה.

מר שפירא- היו"ר:

אדוני ראש העיר, דברי ראש העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

17 -

גב' קשת

רגע, מה עם גל שרעבי, הוא גם בסדר היום.

מר פורז:

וויתר, וויתר.

מר שפירא- היו"ר:

אני ערני, אני ערני שולה.

גב' קשת:

כל פעם הוא מוותר.

מר שפירא- היו"ר:

שולה, אני ערני.

גב' קשת:

עכשיו לך עכשיו ותשלח לגלילה את הקובץ על אותו נושא. זה לא לעניין , וואלה יופי לא לא זה לא לעניין,

מר שפירא- היו"ר:

חברים, ראש העיר מדבר, לא להפריע.

מר רייפ:

שולה צודקת.

מר שפירא- היו"ר:

חברים, לא להפריע לראש העיר.

גב' קשת:

זה השתקה של נשים.

מר שרעבי:

למה את צועקת עלי שולה?

מר רייפ:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

18 -

גם היא סוג של אשה

גב' קשת:

זה מכעיס אותי, זה לא בסדר.

מר שפירא- היו"ר:

שולה, לא להפריע, גל, לא להפריע לראש העיר.

518

מר רון חולדאי-ראש העירייה

כבוד יו"ר המועצה, חברות וחברי מועצה נכבדים.

קודם כל אני מודה לסגניתי- שהעלתה את הנושא החשוב של ההליכתיות. הנושא ידון בכובד ראש, מאחר והוא לא נדון עד היום, תודה שהארת את הנושא.

ראשית אני רוצה לפתוח במדיניות. ראשית אני רוצה לפתוח בנושא שכולכם או כולנו מבינים שהוא היום, היום הוא בכותרות, וזה מדיניות הדיור העירונית שאושרה החודש בוועדת ההנהלה.

מדיניות שעוסקת רובה ככולה בפתרונות מגורים מוזלים מעולם השכירות. המדובר במדיניות ארוכת טווח, אשר שתציע מגוון פתרונות שיותאמו לכל עשירוני ההכנסה. על התכנית הזאת עמלו צוות יועצים רב תחומי בהובלת אנשי המקצוע בעירייה במשך זמן רב, על מנת להציע פתרונות מיטביים לצרכים הקיימים בשטח, וזה לא דבר פשוט במציאות החקיקתית הקיימת. הקמנו מינהלת חדשה לדיור, שתהיה אחראית, בין היתר, על קידום מדיניות ושינוי חקיקה בתחום הדיור מול משרדי הממשלה, על יישום מדיניות הדיור העירונית, ועל תיכלול העשייה העירונית בתחום.

אני כבר אומר שעצם העשייה הזאת היא יציאה מאיזושהי מגבלה שהשתנו על עצמנו לאורך שנים, בכך שהנושא של הדיור היה מאז ומעולם בידיה של הממשלה, והמציאות שבה אנחנו נמצאים היום הביאה אותנו, פעם נוספת, כמו בנושאים אחרים, לבוא ולהגיד-ובכל זאת אנחנו צריכים לעשות מעשה.

כדי ליישם את המדיניות העירונית הקמנו, זה אמרנו, כן.

והמינהלת הזאת תייצר תכלול של העשייה העירונית.

יש לנו מורשת ארוכה. בעבר גם כן עסקנו בתחום הזה. עוד בשנת המדיניות החלוצי בנושא של דיור בר השגה, והמלצותיו הפכו ביולי החברתית, להחלטות אופרטיביות של מועצת העיר לדרכים שבהן יש לייצר דיור בר השגה, דיור בהישג יד לראשונה בתל אביב - יפו, ולמעשה במדינה כולה. נכון להיום מאוכלסות בעיר מאות יחידות דיור בהישג יד, ואלפי יחידות דיור כאלה נמצאות בשלבי תכנון ובנייה שונים. אנחנו פועלים לאור התכנית הזאת המתייחסת למדיניות המגורים העירונית על כל היבטיה בראייה

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

19 -

ארוכת טווח, ובמטרה לממש תמונת עתיד של עיר אטרקטיבית למגורים עבור מגוון אוכלוסיות לאורך כל מעגלי החיים, ואני כבר אומר את זה מפני שאחד הדברים שהיה מקובל במדינת ישראל הוא אך ורק להתעסק – או למי שאין לו, או לשוק חופשי לכולם. אנחנו הגענו למציאות אורבנית שבה אין לנו ברירה, אלא כמו שקורה בעולם הגדול, להתחיל לשים לב שאנחנו תפקידנו בעצם לייצר מציאות שבה אנחנו מאפשרים מגוון לסוגי אוכלוסיה בעיר- שהם שעושים עיר בריאה וחברה בריאה בכלל.

אני אומר את זה כי למרות כל העשייה ולמרות כל הדיבורים עדיין אין, אין הבנה בדרגי הממשלה והכנסת לדבר הזה שנקרא בכלל דיור בר השגה, שדורש התייחסות, וכאשר הוא מתבצע- הוא מתבצע אך ורק עקב לחצים מקומיים שבהם, לצורך העניין אני אומר- המינהל נכנע ומוכן לתת כמה דירות שיירשם עליהם הנחה ב

להגיע למצב שבו התודעה ותפיסת העולם מנחה את העשייה, לזה לא הגענו.

אמירותיי וזעקותיי לאורך

לדורותיהן, שאינן הולכות בדרך הנכונה כדי לפתור את בעיית הדיור מוכיחות את עצמן בימים אלו. השטח בוער, אנחנו בפתחה של מחאה ציבורית ולדעתי גם היא תהיה בלתי נשלטת בסופו של דבר. את משבר הדיור לא ניתן לפתור על ידי השוק החופשי, דיכוי מוסדות התכנון המקומיים והארציים במדינת ישראל, ומדיניות ניהול הקרקע הצנטרליסטית והכושלת היא שהביאנו לעברי פי הפחת. והבעיה בעניין הזה- שכל פעם לא מצליחים אז עושים עוד יותר כוח. העובדה, שאנחנו, כחברה וכמדינה, לא מכירים בזכותו של כל אדם, לקורת גג והצורך להילחם שכך יקרה היא היא הסיפור האמיתי של המשבר .כולם מגלגלים עיניים אבל אין מי שמוכן לשלם את המחיר כדי שלכל אזרח במדינת ישראל תהיה קורת גג על ראשו.

כמו ערים רבות בעולם, מעודדת העירייה את השימוש באמצעי תחבורה חלופיים לרכב הפרטי לרבות אופניים וכלים זעירים. אני עובר לנושא אחר.

המגמה שהחלה בשנים האחרונות התרחבה עם גידול מתמיד בכמות המשתמשים כולל קהלים חדשים שנהנים מתשתיות משופרות וניידות נוחה, זולה ונוחה ומהירה.

אני רוצה לסבר את האוזן של חברי המועצה על המספרים:

מר שפירא- היו"ר:

חברים.

אדוני ראש העיר, ההתרגשות כאן בקהל היא לאו דווקא מזה, פשוט היתה הודעה עכשיו שהממשלה מתפזרת, ולכן ההתרגשות כאן בקהל. על כן איבדת את ההאזנה כאן של חלק גדול מהאנשים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למה אתם מתרגשים מזה?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

20 -

קריאות

מר שפירא- היו"ר:

כן, לא להפריע. אחר כך נדבר על זה.

אדוני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מישהו צריך לכוס מים ורגע לנשום?

מר שפירא- היו"ר:

כן. זה מה שנראה לי כאן. כולם.

כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה חדש בזה?

מר שפירא- היו"ר:

הודיעו שיאיר לפיד יהיה עכשיו ראש הממשלה.

שאלה:

מהו?

מר שפירא- היו"ר:

יהיה ראש הממשלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בשעה טובה. הוא הצליח להיות ראש ממשלה לשלושה חודשים.

מר שפירא- היו"ר:

בואו נאפשר לראש העיר לסיים את דבריו, יש לנו עוד צו ארנונה גם היום.

בבקשה. אדוני ראש העירייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

21 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה

כדי לסבר את האוזן, רבותי, נכון לרגע זה, בכל יום, בעיר תל-אביב יפו מתבצעות כ רכיבות אופניים וקורקינטים ביום. זה

העניין, כל האנשים שנוסעים ברכבת בישראל ביום זה בערך המספר הזה של מספר הנסיעות של קורקינטים ואופניים בעיר תל-אביב יפו.

ולכן, גם כאשר מדברים על למשל תאונות דרכים, אז צריך להתייחס סטטיסטית, להתייחס למספרים ולמספרי הנסיעות שמתבצעות במרחב הזה של עיר כל כך קטנה כמו העיר תל-אביב יפו.

מר פורז:

אבל צריך להגדיל את האכיפה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה צודק, אתה צודק, אתה צודק, אבל כחבר כנסת ושר הפנים, אתה בוודאי יודע, ואיני צריך להזכיר לך, שלעירייה אין סמכויות כרגע כדי לאכוף על אופניים, וגורמי האכיפה הם המשטרה בלבד. והיום, יש לי להגיד לכם-שהיום או אתמול, בוועדת הפנים של הכנסת. איזה וועדה זה היה?

מר זלוף:

בוועדת הפנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בוועדת הפנים של הכנסת סוף סוף הצלחנו להגיע לאישור של תוספת סמכויות לפקחי העירייה, כדי שבהנחה שיאושרו התקנות וההוראות, אז בעוד חודשיים אולי יהיה לנו עוד כמה סמכויות, שגם הן לא בכל הנושאים שאנחנו צריכים, כדי לבצע ולהגיע למצב שאברהם פורז אולי, כשהוא צועק לי אני יכול להגיד לו- שמע, באמת לא עשינו מספיק. אבל היום אני לא יכול להגיע לזה.

מר פורז:

אני חושב שיש

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ההפך הוא הנכון. גם הסמכויות הקיימות היום, גם הסמכויות הקיימות היום, לידיעת חברי המועצה, מתקיים עכשיו, ברגע זה, מבצע אכיפה בסמכויות הכל כך מעטות שיש לנו, ואני מניח שהצעקה מהרחוב עקב החרמת אופניים וקורקינטים תגיע בסופו של דבר גם לידיעת הציבור. בכל אופן, אי אפשר לאכוף כשאין סמכות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

22 -

לרגע זה מתבצעות, זה אמרתי

לאור גידול משמעותי בהיקף השימוש, נדרשת פעילות נמרצת בכמה ערוצים , אברהם, על מנת להבטיח את בטיחות לכלל משתמשי הדרך בדגש על הולכי הרגל, ציפי. אומר זאת בצורה הברורה ביותר – על אף הפתרון התחבורתי שהם מעניקים, הביטחון האישי של הולכי הרגל הוא במקום הראשון! אנחנו לא נרפה עד שבטחון האישי יוחזר לכל משתמשי הדרך!

בשבוע שעבר התחלנו במבצע אכיפה משמעותי של רישום קנסות והרחקת אופניים וקורקינטים חשמליים ממדרכות העיר, על מנת לנסות ולהפסיק רכיבה מסוכנת. באופן חסר תקדים אנחנו מתכוונים להחרים אופניים וקורקינטיים שבעליהם נוהגים שלא על פי החוק. המבצע ימשך תקופה ארוכה עד לצמצום משמעותי של התופעה. אני מקווה מאוד שנקבל באמת את הסמכויות.

הפקחים יהיו בפריסה רחבה. לסבר את האוזן מיום שני נתפסו אנחנו עושים את הכל, באמת את הכל, בתנאים הכל כך קשים האלה, כדי למגר את עבירות הרוכבים באמצעות פריסה רחבה ומערך אכיפה. בשנת

דוחות לעבירות שבוצעו על ידי רוכבים, ולמרות זה זה לא עוזר, כי הקנסות והסיכוי להיתפס הם כאלה שזה לא מספיק מרתיע. ולכן אנחנו עובדים בכל מאודינו כדי גם להגיע למשהו שהוא אלמנטרי, כדי שלכל כלי כזה גם יהיה מספר רישוי שאפשר יהיה לזהות מי רוכב ולמה, דבר שהוא היום לא ניתן, ואז, במידה שיהיה לוחית כזאת, גם ניתן לאכוף באמצעים אלקטרוניים. וכמובן, כולנו יודעים שכשאין זיהוי יש הרגשה ש"הכל מותר" ואז הסיכוי להיתפס הוא נמוך, ואז בורחים מהפקחים והפקחים לא יכולים לרוץ אחריהם כדי לתפוס אותם. ויותר מזה, אין אפילו בחוק חובת ציות לפקח, כי אפילו בתקופתו של שר הפנים בעבר לא דאגו לכך.

מר פורז:

לא הייתי מודע לבעיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חבר'ה, אני בתסכולי הגדול.

מר שפירא- היו"ר:

זה על סדר היום.

מר זבולון:

אנחנו נדאג ששר הפנים הבא יעזור לך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

23 -

מר שרעבי

אדוני ראש העירייה, שמעת מה אמר סגן ראש העירייה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, אני בסה"כ, למרות הכל חושב שחלק הארי, וזה ככה. הבעיה היא תמיד שהחלק הארי של האנשים הם תושבים ומבקרים שומרי חוק. ויש חשיבות גם למערך הסברה וחינוך, וגם את זה אנחנו עושים בבתי הספר. השקנו השבוע קמפיין הסברה בשיתוף הרלב"ד – הרשות לבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל, כדי להזכיר לרוכבות ולרוכבים שכל חוקי התנועה שחלים על רכב פרטי .חלים גם עליהם

יצא גם סרטון הסברה ועוד כמה דברים.

אני מקצר קצת את הדברים.

אבל אני יכול להגיד גם שהיקף השבילים בעיר, כ

להרחיבו. ואגיד את הדילמה. ציפי העלתה את העניין של עבודות , פריסה ובטיחות בדרכים, וכן הלאה. אבל יש דילמה, צועקים שבונים יותר מידי אז קשה גם לבנות שבילי אופניים. אז איך ומה וכמה ולמה? אז יש לנו מי שדואג לזה ואנחנו כן דנים בזה, בלי שיש נציב עליון לבטיחות בדרכים, כי יש צוות של אנשים שזה תפקידם לעשות.

ואנחנו היינו אמיצים לקבל המלצות פרקטיות שניתן לבצע, כל הצעה טובה אנחנו תמיד מקבלים.

בכל אופן שבילים מופרדים, דוגמת אלה שבוצע בדיזינגוף וברחוב מרמורק מצמצם ב היקף העבירות של רוכבים על המדרכות.

שנת הלימודים:

מה התאריך היום?

מר שפירא- היו"ר:

20

מר רון חולדאי-ראש העירייה

20

היום מסתיימת שנת הלימודים של התיכוניים. הנכדה שלי ארזה את הדברים וירדה לים מסתיימת, השנה יסיימו את הלימודים

16,119 ●

6,257 ●

5,087 ●

3,815 ●

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

24 -

ביום חמישי האחרון התפרסמו השיבוצים למערכת החינוך לשנת הלימודים תשפ"ג שתיפתח בספטמבר הקרוב.

15,878

מתוכם

השנייה

לתת לכולם את המיטב שאנחנו מסוגלים.

כדי שלילדי תל אביב-יפו יהיה קיץ מעשיר, מלמד, חוויתי וגם- נוח להורים השקענו השנה מילון ש"ח בפעילויות הקיץ לגני הילדים העירוניים וכ היסודיים. הייתי אומר שהשנה בעצם כמות הפעילויות שתהיה ברחבי העיר לילדים ונוער היא כמעט אין סופית. יש בזה עזרה גדולה להורים, בכך שיש להם לאן לשלוח את הילדים. ובמסגרת גם הסיפור של הוזלת ההוצאה על הקייטנות האלה והפעילויות האלה אנחנו מוזילים את הוצאות המחייה בעיר בצורה מאוד מאוד משמעותית

הנחה לתלמידות ותלמידי מרכז וצפון העיר.

, תכנית הסאמר סקול , Summer Campsוהשנה אנו מסבסדים גם השתתפות במחנות הקיץ של למה תמיד באנגלית? בבתי הספר בעלות של מיליוני שקלים, זאת מתוך צורך לעזור לבני הנוער שנפגעו ממשבר הקורונה ולצמצם את הפערים שנוצרו בשנתיים האחרונות; אני מוכרח לומר שניהלתי, אני מנהל שיחות בטלפון עם כל מנהלי בתי הספר, ועכשיו אני בסדרה של בתי הספר היסודיים, אפשר לשמוע באופן מובהק את האמירה ואת ההרגשה ששנתיים קודם לכן, שנתיים לפני שנת הלימודים הזאת- היו שנתיים בעיניהם אבודות, קשות, מתסכלות, מתישות, עם כל הבעיות שהיו קשורות בכל הסיפור של הקורונה. יש הרגשה של- חזרנו לחיים של בתי הספר, בבחינת לפחות ב

ועובדת כמו שצריך. המשבר הגדול ביותר שאפשר לשמוע מכל המנהלים הוא היכולת להשיג מורים ומחנכים באיכות ראויה, וזה משבר חוצה.

יש לי הרגשה, אני אומר את זה לחברי המועצה בדחילו ורחימו, אבל אני אומר שיש לי הרגשה שמשבר יוקר המחייה שמצטרף אליו משבר התחבורה במטרופולין גוש דן, גורם למחסור במורים גדול יותר בעיר תל-אביב יפו . מורים לא מוכנים לעבור את הויה דלרוזה של להגיע מראשון, כמו שהיה מקובל בעבר, ומוכנים לוותר על האטרקציה, ובכל זאת היה פרסטיז'ה ללמד כאן, היה נוח ללמד כאן, אמרו שמערכת החינוך בתל-אביב מטפלת במורים כמו שצריך, והדבר הזה. אבל מאחר ואני שומע שיש בעיה בכל הארץ, אז אני עדיין לא נמצא במציאות שבה אני יכול להסיק מסקנות לגבי זה.

אני כן יודע כרגע שזה משבר שלא הכרנו אותו בעבר. דרך אגב, כמו שאנחנו מכירים אותו בלמצוא פקחים. אני לא יודע אם קראתם הבוקר לגבי שוטרים, שבגיוס שוטרים מכשירים אותם תוך חודש וחצי כי קשה להשיג שוטרים, ויש עזיבה גדולה של שוטרים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

25 -

אז המשבר הזה של שכר, מעמד ואפשרות לשרת במגזר הציבורי ברמה שמפרנסת משפחה- הופך להיות בעיה במדינת ישראל.

בסאמר סקול ישתתפו

מסובסדת ב

צפון ומרכז העיר. במטרה לייצר לתלמידים חוויה חיובית באנגלית, התכנית תהיה אך ורק בשפה האנגלית ותכלול פעילויות חברתיות, היכרות עם עולם ההייטק, יום כיף בלונה פארק עם הופעה של אמן ועוד כל מיני דברים כאלה. זה דברים יפים מאוד.

אני לא אמשיך בדברים, הדברים כתובים, והמספרים.

הקיץ הקרוב יהיה לוהט לא רק בגלל מזג האוויר, יתקיימו עשרות פעילויות לכל המשפחה, כמו שאמרתי. כל הבריכות נפתחו דרך אגב, עשיתי סיור שבת השבת בבריכות, כולן חודשו, שופרו, כולן מסודרות, מטופלות, באמת תענוג. ורבים רבים מתושבי העיר מגיעים ומודים על ההוזלה בדמי הכניסה לכל הזה.

שבוע הספר היה.

אני מזכיר שבב

זה יהיה הלילה הלבן הגדול ביותר שנערך בעיר והוא כולל הפעם במסגרת חידושיו פעילות בשכונות יפו לתושבים הערבים, פעילות חדשה בשכונת התקווה ומסיבות ענק במוזיאון תל אביב, מוז"א ובית אריאלה. מוז"א זה מוזיאון ארץ ישראל.

אז תהנו מכל מה שהעיר יודעת.

טוב, סיימתי.

מר שפירא- היו"ר:

כל הכבוד לך אדוני, תודה רבה.

אתה גם יכול לראות שארנון חזר עם חיוך בחזרה כאן למליאה, מאוזן לאוזן, הוא שמע את הבשורות, הממשלה נפלה, הממשלה נפלה.

מר גלעדי:

גם רון שמח.

מר מסלאווי:

נראה לי אתה מרוצה יותר מכולם.

מר שפירא- היו"ר:

אני מרוצה כשאתם מרוצים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

26 -

אגב אני רוצה להגיד לכם, יגיד לכם הגזבר והיועץ המשפטי, יש את פקודת העיריות- חברות גבייה, זה מתכון קבוע להפלת ממשלה. זו הפעם הרביעית שחוק הזה עולה והפעם הרביעית ברציפות שברגע שהוא עולה הממשלה נופלת.

גב' יוחנן וולק:

סיפור אמיתי.

מר שפירא- היו"ר:

סיפור אמיתי.

גב' קשת:

איזה חוק?

מר שפירא- היו"ר:

פקודת העיריות חברות גבייה.

גב' קשת:

שאתה מעלה?

מר שפירא- היו"ר:

אני לא מעלה, זה לא אני, זה הממשלה מעלה. לא אני, לא קשור אלי.

דברי ראש העירייה למועצה

ראשית ארצה לפתוח במדיניות הדיור העירונית שאושרה החודש בוועדת ההנהלה.

המדיניות, עוסקת רובה ככולה בפתרונות מגורים מוזלים מעולם השכירות. מדובר במדיניות ארוכת טווח, אשר תציע מגוון פתרונות שיותאמו לכל עשירוני ההכנסה.

על התכנית עמלו צוות יועצים רב תחומי בהובלת אנשי המקצוע בעירייה במשך זמן רב, על מנת לספק פתרונות מיטביים לצרכים הקיימים בשטח. על מנת ליישם את המדיניות העירונית, הקמנו מינהלת חדשה לדיור, שתהיה אחראית, בין היתר, על קידום מדיניות ושינוי חקיקה בתחום הדיור מול משרדי הממשלה, על יישום מדיניות הדיור העירונית, ועל תיכלול העשייה העירונית בתחום.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

27 -

.גיבוש מדיניות ועשייה בתחום הדיורלעיריית תל אביב- יפו מורשת ארוכה של עוד בשנת

אשר המלצותיו הפכו ביולי

אופרטיביות של מועצת העיר לדרכים שבהן יש לייצר דיור בהישג יד לראשונה בתל מאות יחידות דיור אביב - יפו, ולמעשה במדינה כולה. נכון להיום מאוכלסות בעיר בהישג יד, ואלפי יחידות דיור כאלה נמצאות בשלבי תכנון ובנייה שונים. אנחנו לאורו של חזון עירוני, המתייחס למדיניות המגורים העירונית על כל פועלים היבטיה בראייה ארוכת טווח, ובמטרה לממש תמונת עתיד של עיר אטרקטיבית למגורים עבור מגוון אוכלוסיות, לאורך כל מעגל החיים ואנו מקווים שגם המדינה תתעורר ותפעל לקידום הנושא.

אמירותיי וזעקותיי לאורך

ממשלות ישראל לדורותיהן, שאינן הולכות בדרך הנכונה כדי לפתור את בעיית

השטח בוער ואנחנו בפתחה של מחאה הדיור מוכיחות את עצמן בימים אלו.

. את משבר הדיור לא ניתן לפתור על ידי ציבורית חריפה ולדעתי גם בלתי נשלטת השוק החופשי, דיכוי מוסדות התכנון המקומיים והארציים במדינת ישראל, ומדיניות ניהול הקרקע הצנטרליסטית והכושלת היא שהביאנו לעברי פי פחת.

העובדה, שאנחנו, כחברה וכמדינה, לא מכירים בזכותו של כל אזרח, לקורת גג והצורך להילחם שכך יקרה היא היא הסיפור האמיתי של משבר הדיור.

כמו ערים רבות בעולם, מעודדת העירייה את השימוש באמצעי תחבורה חלופיים לרכב הפרטי לרבות אופניים וכלים זעירים. המגמה שהחלה בשנים האחרונות התרחבה עם גידול מתמיד בכמות המשתמשים כולל קהלים חדשים שנהנים מתשתיות משופרות וניידות נוחה, זולה ומהירה. נכון לרגע זה מתבצעות בעיר כ-

170

לכלל הנוסעים ברכבתרק על מנת לסבר את האוזן מדובר על היקף רכיבות הדומה ! ישראל מדי יום בכל קווי רשת הרכבות בכל הארץ

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

28 -

לאור גידול משמעותי בהיקף השימוש, נדרשת פעולה נמרצת בכמה ערוצים על מנת להבטיח את בטיחות כלל משתמשי הדרך בדגש על הולכי הרגל. אומר זאת בצורה הביטחון האישי של הברורה ביותר – על אף הפתרון התחבורתי שהם מעניקים, הולכי הרגל הוא במקום הראשון! אנו לא נרפה עד שבטחון האישי יוחזר לכל ! משתמשי הדרך

בשבוע שעבר התחלנו במבצע אכיפה משמעותי של רישום קנסות ותפיסה והרחקה של אופניים וקורקינטים חשמליים ממדרכות העיר, על מנת להפסיק רכיבה להחרים אופניים וקורקינטיים מסוכנת. באופן חסר תקדים אנו מתכוונים המבצע ימשך תקופה ארוכה עד לצמצום . שבעליהם ינהגו שלא על פי החוק , הפקחים יהיו ברחובות בפריסה נרחבת עד להשגת מטרה משמעותי של התופעה זו. על מנת לסבר את האוזן מיום שני נתפסו

העירייה משקיעה אנרגיות רבות לייצר משילות במרחב הציבורי ולמגר את עבירות הרוכבים באמצעות פריסת מערך אכיפה לרבות באמצעות פקחים ייעודיים ואמצעים אלקטרוניים. בשנת

לעבירות שבוצעו על ידי רוכבים.

אופניים וקורקינטים חשמליים הם כלי תחבורה לכל דבר ועניין! ולכן הם חייבים לשאת לוחית רישוי. רכיבה בכלי חשמלי ללא אמצעי זיהוי תורמת לתחושת "הכל מותר" והסיכוי להיתפס הינו זעום, בשונה מרכב הנושא לוחית זיהוי.

לוחיות כאלה שהותקנו על הכלים השיתופיים הפועלים בעיר, יאפשרו לפיקוח העירוני ולמשטרתי לאכוף את הכלים באמצעים אלקטרונים וידניים ויגבירו באופן דרמטי את המשילות במרחב הציבורי לרבות הורדת כלים לא תקניים או כאלה שהנהגים שלהם ביצעו עבירות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

29 -

לצד כל אלה, אנו מאמינים שהחלק הארי של הרוכבים והרוכבות הם תושבים ומבקרים שומרי חוק ויש חשיבות להגברת מערך ההסברה והחינוך. אנו פועלים בבתי הספר בתוכניות ייעודיות להסברה וחינוך לחוקי התנועה והרכיבה, השקנו השבוע קמפיין הסברה בשיתוף הרלב"ד ומשטרת ישראל, שמטרתו להזכיר .לרוכבות ולרוכבים שכל חוקי התנועה שחלים על רכבים פרטיים חלים גם עליהם

זהו קמפיין כלל ארצי, שעבר אצלנו כמה שינויים כדי שיתאים יותר לקהל התל שילוט חוצות נרחב, בילבורדים, בין היתר, הקמפיין יכלול: .אביבי- יפואי סרטון הסברה, תשדירים ברדיו, מדבקות על גבי שבילי אופניים, סדנות לרכיבה בטוחה לנועד ועוד.

בנוסף אנו פועלים ביתר שאת לייצר תשתית רכיבה מופרדת שתבטיח את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים. היקף השבילים בעיר, כ אחרת ואנו פועלים להרחיבו ולחבר את רשת השבילים כך שהרוכבים לא יסעו על המדרכות. מסקרים שערכנו, שביל מופרד, דוגמת זה שבוצע ברחוב דיזינגוף או ברחוב מרמורק מצמצם ב

את שנת הלימודים תשפ"ב יסיימו

החינוך בעיר

ובהם-

16,119 ●

עירוניים

6257 ●

5087 ●

3815 ●

ביום חמישי האחרון ה

תשפ"ג שתיפתח בספטמבר הקרוב.

15,878

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

30 -

מתוכם

את ההעדפה השנייה.

7%

השקענווגם- נוח להוריםכדי שלילדי תל אביב-יפו יהיה קיץ מעשיר, מלמד, חוויתי 6.5

הקיץ בבתי הספר היסודיים

ההשקעה מתבטאת בהוזלה משמעותית בתעריפי קייטנות גני הילדים העירוניים 40% ובתי הספר של החופש הגדול

הנחה לתלמידות ותלמידי מרכז וצפון העיר.

Summer השנה אנו מסבסדים השתתפות בני ובנות נוער במחנות הקיץ של פורום זאת תכנית הסאמר סקול בבתי הספר בעלות של מיליוני שקלים, ואת Camps מתוך הצורך לעזור לבני הנוער שנפגעו ממשבר הקורונה ולצמצם את הפערים שנוצרו בשנתיים האחרונות; ומתוך הרצון לסייע בהוזלת יוקר המחייה ובשאיפה להרחיק את בני הנוער מהמסכים ולהעניק להם חוויה אמיתית ומעצימה.

בתוכנית סאמר סקול שתתקיים בשבועיים הראשונים של יולי ישתתפו כ תלמידות ותלמידים מבתי הספר העל יסודיים ברחבי העיר בפעילויות ותכנים בשפה האנגלית. כחלק מהתכנית להוזלת יוקר המחיה, מסובסדת תכנית 'סאמר סקול'

ע"י העירייה ב

שקלים לתלמידי צפון ומרכז העיר.

במטרה לייצר עבור התלמידים והתלמידות חוויה חיובית באנגלית, התכנית תהיה אך ורק בשפה האנגלית ותכלול פעילויות חברתיות, היכרות עם עולם ההייטק, יום כיף בלונה פארק עם הופעה של אמן ועוד.

ייתן מענה במהלך ימי החופש הגדול ל מחנה המנהיגות לטובת סבסוד המחנה עבור בני ובנות נוער מהעיר שידם אינה הלומדים בעיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

31 -

משגת, תשקיע העירייה כ

הכוללת, ביחד עם התרומות, עומדת על כ

העלות עבור בני נוער מצפון ומרכז העיר היא

העיר ויפו עומדת על

היא כ

החודש פרסמנו מכרז למפעילים פרטיים עבור השכרה ושימוש ב שנמצאות ב

המהלך הוא עליית מדרגה נוספת בתכנית העירונית לטיפול בגיל הרך בתל אביב-3 יפו ובהגדלת מספר המסגרות המוסדרות לגילי לידה עד

הזכייה במכרזים תזכה את מפעילות ומפעילי הגנים ומעבר לכך את הפעוטות בגנים והוריהם, בפעילות במבנה משופץ ויציב; בהיעדר חשש לפינוי בשל פרוייקטים של תמ"א ופינוי בינוי או העלאת שכר דירה; ובליווי פדגוגי מסובסד מטעם מינהל החינוך של העירייה.

במסגרת המכרז

איכות על פי הגדרת העירייה- כגון יחס מספר אנשי הצוות למספר הפעוטות, השכלה והכשרה של צוות הגן והדרכות לאורך השנה - ולעלות חודשית מקסימלית של

והנמוכה משמעותית משווי הנכס. עוד

רגיל. מהלך זה מתאפשר תוך מאמץ אדיר למצוא שטחים עירוניים פנויים ולייעד אותם לטובת גילי לידה עד

הקיץ הקרוב יהיה לוהט לא רק בגלל מזג האוויר, ברחבי העיר יתקיימו עשרות פעילויות לכל המשפחה אשר יכללו הקרנות סרטים, מופעי רחוב, סדנאות, הצגות, הפעלות רטובות ועוד. עם פתיחת עונת הרחצה בבריכות הקיציות, אני שמח לבשר שהתחדשנו ושדרגנו בריכות קיימות בהשקעה של כ

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

32 -

שדרוג הבריכות הקיציות בעיר בשנים האחרונות )בהשקעה של עשרות מיליוני ביקרתי שלשום בחלק מהבריכות המחודשות ונהניתי לראות את התושבים מבלים.

אירועי שבוע הספר מתקיימים השנה בפארק שרונה ומעבר ל של ספרים יתקיימו בכל יום הצגות ילדים, שעות סיפור, דוכני יצירה, בכל ערב ינגן ברכב ג'ז מקומי לטובת המבקרים באירוע.

ב

הלבן הגדול ביותר שנערך בעיר והוא יכלול הפעם במסגרת חידושיו פעילות בשכונות יפו לתושבים הערבים, פעילות חדשה בשכונת התקווה ומסיבות ענק במוזיאון תל אביב, מוז"א ובית אריאלה.

אז חברות וחברים, תהנו מכל מה שהעיר שלנו יודעת להציע, ותשמרו על עצמכם ועל ילדכם שיוצאים לחופשת הקיץ.

519

אוכל ברחוב גרונימן

מר שפירא- היו"ר:

טוב, אנחנו עוברים למכרז פומבי. קדימה.

מכרז פומבי מס

בתל אביב-יפו - אישור התקשרות עם זוכה.

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

גב' קשת:

אני בעד.

מר שפירא- היו"ר:

נוכחות בהצבעה ולהצביע בבקשה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

33 -

מר שרעבי

אדוני ראש העירייה.

מר שפירא- היו"ר:

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר שרעבי:

אברהם פורז בבקשה. ארנון גלעדי בבקשה,

יניב. מוטי רייפ בבקשה.

מר שפירא- היו"ר:

איפה חיים גורן?

מר שרעבי:

חיים שוחרר.

גב' יוחנן וולק:

הלך להקים ממשלה.

מר שרעבי:

הוא הלך לאסוף את בנט כי לקחו לו את הנהג.

מר שפירא- היו"ר:

מה את עושה לי עכשיו? את רואה, יש רשימה, תסתכלי.

כן.

לנעול את ההצבעה בבקשה.

19

ה צ ב ע ה

בעד

מר שפירא- היו"ר:

אני מבקש צח, תוריד את חיים גורן מהנוכחות בישיבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

34 -

החלטה: מכרז פומבי מס

גרונימן

המועצה החליטה פה אחד

פלוס בע"מ וא.מ. אל אלמוג השקעות בע"מ )שותפות לא רשומה(, כהצעה הזוכה במכרז מס'

190/2021

במחירי הצעתו ובסך של

תקופת השכירות בהתאם לתנאי המכרז, על נספחיהם, תהא למשך החזקה בפועל לידי הזוכה, כאשר העירייה תהא רשאית על פי שיקול דעתה הבלעדי להאריך את תקופת השכירות בעד

פומבי מס

)נספח א'(

520

מר שפירא- היו"ר

אנחנו עוברים לפרוטוקול ועדת כספים מס

עכשיו רגע, רגע, רגע. עוד מעט.

אני רוצה להתחיל עם הדברים הקלים.

תעלו לי בבקשה את אמיר, נתחיל עם אמיר? עם מה התחלתם? אני רוצה את הדילמה שיש עם שולה בסוף, אז עם מה אתם מתחילים?

,אתם מעלים את זה? OKאמיר, יופי. אז אמיר, איפה אמיר? אמיר זה סעיף

גב' בן חורין:

כן.

מר שפירא- היו"ר:

חברים, אמיר בבקשה. חברים, בבקשה בבקשה, אמיר כאן רוצה לדבר.

מר בדראן:

אדוני ראש העיר, יו"ר המועצה, חברי חברי המועצה, חברותי.

אני רוצה להתייחס למשהו שבעקרון הוא קרוב לליבי ואני מסכים לו, רק עלו בי תהיות מסוימות ולכן אני עולה כאן לדבר בעניין.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

35 -

אני מתייחס לסעיף

אז אני אומר מראש ומיד שזה לא שאני מתנגד חלילה, כי אני-בכל מה שקשור לחינוך אני בעד, אבל אני רוצה להסב את תשומת לבכם לדבר מסוים.

אושר תב"ר בסך

להשתתף ב

הכלכלי מאפשר להם להשתתף רק ב

המימון מ

החינוך שניתן שם, ואני מאוד מאוד מאוד בעד להקים אודיטוריומים, אבל כשמדובר ב שח' נוספים אני תמיד שואל את עצמי- מה קרה? כי בסה"כ הגמנסיה הרצליה היא מוסד וותיק, חשוב, גם לטעמי, יש סימפטיה מיוחדת גם למקום הזה בקרב אנשים שנמצאים כאן, ואולי יהיה נכון לשמוע מהם, אולי או לקבל טיפה יותר פרטים. זה לא שחסר להם 5

טעינו, איפה לא הסתדר

זהו תודה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה בוצע, זה בוצע.

מר בדראן:

מה בוצע?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בוצע. ישבנו אתם, ראינו מה יש, מה אין, מה זה. זה בסה"כ בית ספר עירוני, וכמו שאני בונה אודיטוריום בחסאן ערפה, לפעמים זה עולה קצת יותר, לפעמים זה עולה קצת פחות, אבל זה עולה לנו. גמנסיה הרצליה לכל עניין ודבר הוא בית ספר עירוני. זה שלהם יש עוד מקורות בגלל סיבות כאלה ואחרות-הכל נידון אתם.

מר בדראן:

יכול להיות, אבל אנחנו לא קיבלנו את הפרטים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון, אתה לא קיבלת, אתה לא יכול לקבל את הפרטים.

מר בדראן:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

36 -

לא, יש

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כל כך הרבה.

מר שפירא- היו"ר:

מה שמנסה להגיד , לא מנסה, אומר ראש העיר- הפרויקט עלה יותר וזו התשובה.

מר שרעבי:

ליאור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא רק, אנחנו גם קיבלנו תמורת הדבר הרבה יותר שימוש לצרכי העירייה. למרות שהאודיטוריום נמצא בגמנסיה הרצליה לפחות חצי מהימים וכל הדברים האלה יהיו לשימוש העירייה. לכן היה פה.

מר שפירא- היו"ר:

, גל. OK

מר שרעבי

לא בזה.

מר שפירא- היו"ר:

. OKלא בעניין הזה

עכשיו, את העניין הזה סיימנו.

דורון ספיר לא ישתתף בסעיף

? OKכשהוא יצביע הוא לא יצביע על הסעיף הזה

מר רייפ:

למה?

גב' יוחנן וולק:

כי הוא למד שם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

37 -

מר שפירא- היו"ר

עכשיו שולה, בואו נתחיל עם סעיף, בואי לכאן.

מר שרעבי:

מה? יש לך הרבה סעיפים שולינקה?

מר שפירא- היו"ר:

? OKאנחנו מתחילים כרגע עם הסעיף שולה שזה

גב' קשת:

טוב.

מר שפירא- היו"ר:

אנחנו מתחילים ב

לא, אני אומר את זה לא בשבילך.

1019

גב' קשת

כן, לא

מר שפירא- היו"ר:

אבל בואו נתרכז ב

גב' קשת:

1019

לרחוב לה-גארדיה. זה הגיע למעשה למועצה ואושר בנובמבר לדעת מהן הסיבות שבגינן מימוש העסקה לא יצא לפועל כבר אז אלא נדחה בשנתיים.

ושאלה שנייה- מה מתוכנן להיבנות בשטח בו פועלת המכללה ,ברחוב מבצע קדש, ברגע בו המכללה תפונה.

תודה.

מר שפירא- היו"ר:

אז את שואלת למה היה עיכוב ומה יהיה במקום המבנה שמחזיקים כרגע.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

38 -

גב' קשת

כן, כן.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה.

אז אדוני ראש העיר.

רגע, ראש העיר יענה ותשמעו את התשובה.

שולה, שבי, שבי, שבי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

המכללה, או המכללה שנקראת מכללת אפקה, המכללה להנדסאים, למהנדסים, שהיא אחת המכללות הטובות בארץ להכשרת מהנדסים, נמצאת בצפון העיר, במבנה של בית ספר ישן של עיריית תל-אביב ובשכירות של בניין של ההסתדרות.

הרצון להעביר את המכללה נובע גם מכך שהקמפוס הזה הוא קמפוס לא הכי מתאים לצרכי המכללה, וגם, או בעיקר- כמו שרצינו והעברנו את המכללה האקדמית תל-אביב יפו ליפו, שיהיה מוסד אקדמי גם בדרום העיר.

מר גלעדי:

בדרום מזרח העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בדרום מזרח העיר, בסדר, בדרום מזרח העיר.

ולכן זה קודם כל לא מתפנה איזה שטח, מתפנה מחדש מבנה שהיה בית ספר בעבר, בית ספר יסודי, עקב ירידת מספר הילדים אז- ניתן היה לעשות את זה, היום מספר הילדים בצפון העיר הולך ועולה, כנראה שנצטרך את בית הספר מחדש- להחיות אותו.

הסיבה מדוע העניין נדחה, מפני שהיה איזשהו סיפור עם תורם, בכל זאת זה עולה הרבה מאוד כסף. היה סיפור עם תורם שיצא מהתרומה , ולכן זה הדבר השתהה, עד שמצאנו סוף סוף תורם אחר שתרם, למיטב זכרוני משהו כמו

תל-אביב יפו, והות"ת של ממשלת ישראל יחד מצטרפים לסכום שאנחנו מסוגלים לבנות את המכללה במקומה כפי שהוא, כבר יש שם שלט ואנחנו עובדים מהר מהר, אנחנו מקווים לעלות על הקרקע בעוד, בקיץ הקרוב. לא הקרוב, העבודות, לעלות על הקרקע אי שם בפסח הקרוב נניח.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר.

גל שרעבי בבקשה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

39 -

איזה דממה

מר שרעבי:

אדוני ראש העירייה, יו"ר המועצה.

בחודשים האחרונים וועדת הכספים ומועצת העירייה אישרה תכניות מבורכות.

מר שפירא- היו"ר:

על איזה סעיף אתה?

מר שרעבי:

זה לא, זה העלאות של יוקר המחייה, על ההוזלות של יוקר המחייה.

מר שפירא- היו"ר:

. OK

מר שרעבי

להיאבק ולהוריד את יוקר המחייה.

רק לפני מספר חודשים יצאה תכנית מקיפה המוזילה את עלויות השירותים העירוניים ולפני מספר שבועות יצאה לדרך תכנית דיור עירונית שמטרתה להתמודד עם יוקר המחייה בתחום הדיור.

כאמור יוקר המחיה בא לידי ביטוי בתחומים שונים והעירייה פועלת בכל תחום בהתאם ליכולותיה וסמכויותיה.

אני פונה אליכם היום על מנת שנפעל יחד בתחום נוסף, על מנת להוריד את יוקר המחייה.

כאמור, לעיר תל-אביב יפו יש שטחים עירוניים, מרכזי כנסים, מרכזי ספורט ועוד, אשר מתקיימים בהם מירב האירועים המרכזיים במדינה, בין אם מדובר על אירועי הגאווה, פסטיגל, הופעות וכד'. אירועים אלה מתקיימים בזכות השטחים העירוניים הקיימים בעיר ורוב הקהל המגיע לאירועים האלה הוא קהל שבוי בכל הקשור לנושא המזון והשתייה. קהל צרכני שבוי מזמין מחירים מופקעים. במסגרת אירועי הגאווה האחרונים נמכרו בקבוקי מים ב משקה אנרגיה

המחירים גם הם שם מופקעים: סופגניה

אירוע שהתקיים בבלומפילד, מחיר בקבוק קולה זירו או תפוזים מחירים מופקעים לקהל השבוי.

מציאות זו יצרה מצב אבסורדי, שמצד אחד אנחנו נאבקים ביוקר המחייה ומצד שני, במסגרת השימוש שעושים בנכסים עירוניים- גופים פרטיים מכפילים את יוקר המחייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

40 -

אני היום פונה אליכם כחלק מהמאבק של כולנו להוריד יוקר המחייה בעיר. אני מציע לחייב את כלל המפעילים בחברות העירוניות לקיים תפריט מפוקח, מוזל, זהו תפריט בסיס של מזון ושתייה. במקרה של הופעות ומסיבות- מספר משקאות אלכוהוליים אשר יוצא למכירה לכל כיס במחיר מוזל. בנוסף לתפריט הזה רשאי כל מפעיל לעלות עם תפריט נוסף במחיר לפי ראות עיניו, אך אנו חייבים להבטיח לתושבים שלנו לפחות תפריט בסיסי במחיר מפוקח, על מנת להתמודד עם יוקר המחייה.

לכן אני מבקש שהנהלת העירייה תבחן את הצעתי במסגרת כל התקשרות במסגרת השטחים העירוניים, היכלי הספורט, אקספו, גני יהושע, תחיל סעיף המחייב את ההפקה להנגיש שני תפריטים

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה גל.

גב' ברנד פרנק:

אני רוצה להתייחס.

מר שפירא- היו"ר:

עוד מעט.

גב' ברנד פרנק:

למה? אני על זה.

מר שפירא- היו"ר:

אבל אני אמרתי עוד מעט, אני מנהל את הישיבה.

היועץ המשפטי, אני רוצה לחזור להתנגדויות כי חשבתי שלא.

הגב' שולה, חברת המועצה שולה קשת מבקשת, אני לא יודע פשוט איך לנהוג. מבקשת להעלות הסתייגות לסעיף בוועדת כספים- שלא מופיע בה סעיף כזה. שהיה בישיבה אבל לא מופיע אצלנו כאן בוועדת כספים. איך אני אמור לנהוג?

עו"ד סלמן:

אני לא יודע איך דנים בסעיף שלא קיים לפני המועצה.

באיזה סעיף?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

41 -

מר שפירא- היו"ר

שולה אומרת שזה הושמט מפרוטוקול,

מר גילצר :

לא, זה היה לידיעה.

גב' קשת:

לטעמי יש בעיה.

עו"ד סלמן:

אין שום, או שהוא מונח על שולחן המועצה להחלטה.

גב' קשת:

זה היה בוועדת הכספים וזה לא הובא לאישור המועצה, ומדובר בפטור ממכרז.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל זה לא על שולחן המועצה.

עו"ד סלמן:

לא. פטור ממכרז לא צריך את אישור המועצה אלא אם כן נקבע בסעיף הפטור באופן מפורש שהוא מחייב את אישור המועצה. ככה זה, ככה בנויות תקנות העיריות- מכרזים. אז יכול להיות שהוא הובא, לא יכול להיות שהוא הובא,

גב' קשת:

אפשר,

עו"ד סלמן:

שנייה, שנייה, תני לי לענות עד הסוף.

יכול להיות, אני לא יודע, אני מודה שלא בדקתי, יכול להיות שאותו סעיף פטור הובא במסגרת עדכון לוועדת כספים באיזשהו הקשר, אבל אין, סעיף פטור של וועדת מכרזים, אלא אם כן קבוע במפורש בתקנות, לא מחייב את אישור המועצה. אז אם הוא לא,

גב' קשת:

אבל לפי תקנות העירייה, כדי להתקשר עם יזם בפטור ממכרז נדרש אישור מועצת העירייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

42 -

עו"ד סלמן

לא.

מר שפירא- היו"ר:

אבל שולה, אם להשלים את דברי היועץ המשפטי אנחנו לא מצביעים על זה עכשיו, אז אין מה להסתייג. אנחנו לא נאשר את זה כי זה לא מופיע, אז על מה את רוצה להסתייג?

עו"ד סלמן:

אם יש טעות, תראי, אם יש סעיף פטור שהוא טעון אישור המועצה באופן מפורש בתקנות ועקב טעות הוא נשמט או לא הגיע, אז ברור שאנחנו נתקן את זה ונביא את זה לאישור המועצה. אין דבר כזה שיש משהו שהוא טעון אישור המועצה על פי דין, שלא מובא לאישור המועצה. ואם הוא לא מובא אז נצטרך להביא אותו.

מר שפירא- היו"ר:

אז פעם הבאה כשנביא אותו, אם,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הלאה.

מר שפירא- היו"ר:

. OKהלאה

גב' קשת:

אז מה ההצעה? מה ההצעה?

מר שפירא- היו"ר:

מה שאומר, אני אסביר לך. מה שאומר היועץ המשפטי לעירייה, אומר- אם באמת נפלה טעות כמו שאת אומרת, אנחנו נאלץ לתקן את הטעות, נביא את זה למועצה , ואז תוכלי להסתייג על הסעיף הזה. כרגע אין צורך, לא הבאנו אותו ואין מה להסתייג, כי אנחנו לא מצביעים עליו. בסדר?!

ציפי כן.

גב' ברנד פרנק:

אני שמחה שגל שרעבי העלה את הנושא הזה,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

43 -

מר שפירא- היו"ר

זמן, זמן.

גב' ברנד פרנק:

אני פניתי כבר.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה, הוא לא נמצא פה, לירון קליין מחברת "אתרים". אני , לפני שבוע וחצי פניתי אליהם בבקשה לבדוק, בעקבות הרבה תלונות שהגיעו אלינו- של תיירים, ובכלל של מבקרים, על הפקעת מחירים בקיוסקים שלנו על חוף הים. והם נעתרו בצורה מאוד מיידית, והם עשו שיחה עם כלל הזכיינים על החוף, ואני חושבת שהמצב, אני מקווה שהוא ישתפר לפחות.

שבהקשר של הדברים שגל אמר אני גם, אני פניתי גם לרובי וגם למנכ"ל העירייה, אפילו שוחחנו על זה היום בבוקר, וגם לחברת "אתרים" ולשרון כמובן- מעיר עולם. אני חושבת שבעקבות באמת התלונות שקיבלנו ושלל הדברים, אני חושבת שכמו שיש נוהל עירוני שרובי מאשר, של הגיינה, של אבטחה, של כיבוי אש או כל מה שצריך- לפני שיזם פרטי מקבל מאתנו שטח עירוני לצורך אירוע, אנחנו צריכים לאותו הנוהל להוסיף בעצם את הדבר שכל כך הצלחנו בו כעירייה, לבוא ולקבוע חמישה מוצרים מפוקחים, שאם זה בקבוק מים, פיתה, בירה, ויש חמישה מוצרים כאלה שנמצאים היום בכל קיוסק עירוני, אנחנו צריכים את אותו נוהל להכניס לאותם זכיינים או לאותם יזמים שאנחנו משכירים להם את השטחים העירוניים.

אז זה מצטרף בעצם למה שגל דיבר פה, אני יודעת שזה מונח על שולחנו של מנכ"ל העירייה, אני אשמח שנקבל את תמיכתכם.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה ציפי.

, אז אמיר, למעשה קיבלת תשובה, אני לא צריך להצביע. זה לא הסתייגות, אתה גם מאשר. OK

מר בדראן

אני מקבל את התשובה.

מר שפירא- היו"ר:

שולה, אותו דבר נכון? קיבלת תשובה. אין לך הסתייגות, הסברנו לך.

אז אנחנו מצביעים, אם כך, בלי הסתייגויות, על פרוטוקול ועדת כספים

גב' קשת:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

44 -

אני רוצה רק שנייה להבין. אני, יש לי ממש בעיה עם כל העניין הזה שזה לא בא למועצה, ורציתי לדבר על זה. מה ההחלטה בסוף?

מר שפירא- היו"ר:

יש הרבה דברים, שולה, יש המון דברים, אני עונה לך,

גב' קשת:

כרגע זה כאילו מתחת לשטיח כל העניין.

מר שפירא- היו"ר:

לא, זה לא, זה לא, זה לא.

גב' קשת:

אלא אם כן אתם אומרים- העניין הזה לא כלול.

מר שפירא- היו"ר:

שולה, יש הרבה דברים שבדיון ולא נכללים במועצה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה את רוצה?

גב' קשת:

מר חולדאי, יש פה היתה ישיבה,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין פה. יש יועץ משפטי שקבע,

גב' קשת:

היתה ישיבה של וועדת הכספים.

מר שפירא- היו"ר:

אדוני ראש העיר,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

45 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה

אני לא מצליח להסביר לך, את לא מקשיבה. אני יודע שאני לא אצליח.

מר שפירא- היו"ר:

אדוני ראש העיר בבקשה. בדיוק, אדוני ראש העיר.

שולה, שולה,

גב' קשת:

לא, כי אתה לא שומע גם אותי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני שומע אותך מצוין.

מר שפירא- היו"ר:

שולה, אני בטוח שהנושא הזה מאוד חשוב. ברגע שזה יגיע לשולחן המועצה את תראי את זה ותוכלי להסתייג ושאנחנו נצביע.

מר ספיר:

אם וכאשר.

גב' קשת:

זה יגיע לשולחן המועצה?

מר ספיר:

אם וכאשר.

מר שפירא- היו"ר:

אם יחליטו שזה צריך אז זה יגיע. כרגע אף אחד לא חושב שצריך את האישור שלנו ולכן זה לא מובא. אף אחד לא שואל אותנו.

או שזה לא הוחלט באמת.

אז עכשיו אנחנו מצביעים על פרוטוקול ועדת כספים

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

שאלה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

46 -

על מה זה עכשיו

מר שפירא- היו"ר:

על כל הפרוטוקול.

נוכחות בהצבעה ולהצביע. אני לא זוכר אם אמרתי, כן, על דורון ספיר אמרתי.

מר שרעבי:

מוריה, את לא יכולה ללכת אחריה.

גב' שלומות:

אני לא הולכת אחריה.

מר שפירא- היו"ר:

חברים להצביע, גל, גל, גל אל תחמם

מר שרעבי:

יניב ויצמן.

מר שרעבי:

למה אתה מפריע לי?

מר שפירא- היו"ר:

לסיים את ההצבעה.

כן, לנעול את ההצבעה בבקשה.

מר שרעבי:

נתן, מה קרה לך היום עם הצבעות?

מר שפירא- היו"ר:

16

ה צ ב ע ה

בעד

נמנעים

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

47 -

החלטה: פרוטוקול ועדת כספים מס

)מר ספיר לא השתתף בהצבעה על סעיף

המועצה החליטה, לאשר את פרוטוקול ועדת כספים מס )נספח ב'(

521

מר שפירא- היו"ר

אנחנו עוברים לפרוטוקול ועדת תמיכות מס

אמיר. אמיר, הסתייגות,

לא מצביעים עדיין, יש הסתייגות.

מר זבולון:

הסתייגות עלינו, הסתייגות על הדתיים?

מר בדראן:

מה קשור הדתיים?

מר זבולון:

לא?

מר בדראן:

מה קשור?

אדוני ראש העירייה, אדוני היו"ר.

אולי כדאי לתקן את המיקרופון הזה?

מר שפירא- היו"ר:

הוא מצוין ככה, כמו שהוא.

מר בדראן:

צריך לרדוף אחריו.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

48 -

מר דניאלפור

אתה רוצה מיקרופון נייד?

מר בדראן:

לא לא, אני אסתדר איך שהוא.

מר שפירא- היו"ר:

כן.

מר בדראן:

תראו, אני רוצה להתייחס לסעיף

המועצה. כתוב שם, הסעיף הזה, סעיף

מוכש"רים, מוכש"רים זה מוכר שאינו רשמי- למי שלא שגור בפיו המושג הזה, שפועלים בתל-

אביב יפו. עכשיו, כל זה בא תחת כותרת יותר גדולה ורחבה- שמתייחסת לתכנית הרוחבית להוזלת יוקר המחייה, שזה בהחלט דבר מבורך. כשבעיקר אנחנו, שנה שעברה, קיבלנו את התואר הדי מפוקפק הזה של העיר הכי יקרה בעולם, גם תדמיתית אני חושב שזה חשוב לנו לא להיראות ולא להיות העיר הכי יקרה בעולם, וגם בפועל, לא רק בענייני תדמית אלא בענייני חיים ביומיום חשוב שגם אנחנו נילחם בזה.

אבל איפה הבעיה? אז כמו שאמרתי-מוכר שאינו רשמי זה המוכש"רים, הכוונה לבתי ספר וגנים שלא כפופים לתכנית הלימודית של החינוך הממלכתי. לנו בתל-אביב יפו יש כמה וכמה בתי ספר כאלו בעיר, ביניהם יש בתי ספר מקצועיים, יש את האנתרופוסופיים, יש בתי ספר וגנים פרטיים-

שהם משמשים בעיקר ביפו, למשל לציבור הערבי וגם לחלק מהציבור הדתי.

לפי הצעת ההחלטה של ועדת תמיכות מה שמוצע בפנינו כרגע זה לאשר הנחה לתלמידי בתי ספר וגנים מוכש"רים, כך שתלמיד בגן ילדים יקבל הנחה של יקבל הנחה של

החלטה טובה, אבל עיון נוסף בתנאיי הסף לקבלת התמיכה מגלה שאלפי תושבים מהעיר לא יוכלו

ליהנות ממנה, ולשם אני מכוון.

הכוונה שלי היא כזו: לפי תנאיי הסף רק מוסד מוכש"ר שפועל במבנה עירוני שהוקצה על ידי

עיריית תל-אביב יפו. אז עוד פעם, מבנה עירוני שהוקצה על ידי עיריית תל-אביב יפו יוכל לקבל את התמיכה. אני ביקשתי, לפני שאני עליתי לדבר כאן, ביקשתי את הנתונים לגבי מספר בתי הספר המוכש"רים שאינם פועלים במבנה עירוני, האמת שעדיין לא קיבלתי, סביר להניח שיעבירו לי את זה. אך ידוע לי באופן אישי שמספר לא מבוטל של גני ילדים וגם בתי ספר מוכש"רים שפועלים בעיר לא קיבלו הקצאת מבנה עירייה, וגם אינם מקבלים סיוע משמעותי מהעירייה או

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

49 -

שאינם מקבלים סיוע בכלל- כי יש מדיניות כזו שלא לתמוך במערכת החינוך הפרטית, לפחות כך ברמת המדיניות של עיריית תל-אביב יפו- לחזק את עניין החינוך הממלכתי ולא לסייע לחינוך הפרטי.

עכשיו יש עוד תנאי סף, גם הוא ככה די מכוון למקומות מסוימים ומחריג מקומות אחרים. תנאיי הסף הנוסף הוא, שנדרש בשביל לקבל את התמיכה, שהמוסד החינוכי שהוא מוכר לא רשמי-

יהיה שייך לרשת חינוך. רשת חינוך המפעילה לפחות שיש פה קריטריונים עם תבחינים מאוד מאוד ברורים שמכוונים לתת את התמיכה הזו לפלח מאוד מסוים באוכלוסיה- שיהיה זכאי לאותה תמיכה מבורכת.

תראו, תראו. התנאי הזה הוא תנאי שפוסל הרבה מאוד מבתי הספר המוכש"רים בעיר, ובפרט בתי ספר וגנים לציבור הערבי ביפו.

יוקר המחייה ובעיית החינוך הם מהבעיות הקריטיות ביותר שיש לנו בחברה שלנו ומהנושאים שעלינו לטפל בהם באופן רוחבי וכולל, כך שלא תישאר משפחה שלא מקבלת סיוע. ביקשתי לדעת, כמו שאמרתי-עוד לא קיבלתי מענה, אם העירייה פועלת באמצעים אחרים, באמצעים אחרים , כדי לסייע גם לתושבים שילדיהם רשומים לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, במבנים שהם לא בבעלות העירייה, או שאינם שייכים לרשת חינוך המפעילה מוסדות נוספים בעיר, זאת אומרת-

כאלה שאין להם עוד ארבעה סניפים. גם כאן עדיין לא קיבלתי את התשובה, אני סמוך ובטוח שאני אקבל אותה.

אבל אני רוצה להפנות את תשומת לבכם חברי וחברות המועצה. התמיכה הנוכחית היא צעד חשוב שיש לעודד אותו.

מר שפירא- היו"ר:

אמיר , הזמן חלף כבר מזמן.

מר בדראן:

אני מסיים, אני מסיים.

אם העירייה. לצערי אני רואה שחלק מהתכנית הרוחבית להוזלת יוקר המחייה- שאמורה לסייע לכלל תושבי העיר תל-אביב יפו, לכלל תושבי העיר תל-אביב יפו, אלפי תלמידים ומשפחותיהם נותרים ללא מענה בגלל הקריטריונים האלה שאנו מתבקשים לאשר בכלל, לאשר, סליחה, ובפועל הם יהיו מוחרגים מהם והם לא יהנו מההנחה הזו.

אני מסיים בזה שאני אומר, אני אמשיך ללמוד כמובן את הנושא, לראות את מידת הסיוע של העירייה לתושבים ולתושבי העיר בכלל, לא רק לאלה שמופיעים בתבחינים ובקריטריונים, ושאינם נמצאים זכאים כרגע לקבלת התמיכה הנוכחית, וכמו שאני אומר- היא בהחלט מבורכת אבל עדיין חסרה. ולכן, מה שאני מציע, אני מבקש לבחון בשנית את הקריטריונים שנקבעו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

50 -

ולדחות כרגע, בשלב הזה, את ההצבעה על ההחלטה הזו. אני חושב שמשבר יוקר המחייה, כמו שהצגת את זה אדוני ראש העיר,

מר שפירא- היו"ר:

אמיר, באמת תודה.

מר בדראן:

פגיעה של בני הנוער שנפגעו מהקורונה והשלכותיה,

מר שפירא- היו"ר:

אמיר.

מר בדראן:

היא רוחבית והיא לא מסתכמת אך ורק במי שנהנה או נמצא תחת המטרייה של מסגרת החינוך.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה.

אני אומר באופן כללי לחברי המועצה, אפשר לדעת מראש כמה לוקח הדברים. פעם, אף אחד לא הפריע גם.

מר בדראן:

אז חרגתי בדקה. לא.

מר שפירא- היו"ר:

לא, ממש לא, ממש לא.

מר זבולון:

אמיר, לנו אין אלטרנטיבה. תחשוב על זה.

מר בדראן:

חשבתי.

מר שפירא- היו"ר:

אנחנו עכשיו מצביעים, עוברים להצבעה על פרוטוקול.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין

מתאריך כ"א סיוון תשפ"ב

51 -

מר בדראן

רגע, תשובה? יש תשובה?

מר שפירא- היו"ר:

כן, תשובה, כן, אדוני ראש העיר?

מר גלעדי:

יש הצבעה, אתה בהליך הצבעה כבר.

מר שפירא- היו"ר:

עוד לא. אני לא הייתי, עצרתי לפני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

קשה לי לראות איך אני מצליח להיות תמיד צודק, מתאים, מיוחד, פותר את כל הבעיות. אנחנו פותרים רק חלק מהבעיות ולא את כולן.

אנחנו צריכים לראות איך , מצד אחד, מגנים על החינוך הציבורי, ואיך מצד שני מנסים גם לעזור לתושבי העיר. ניסינו למצוא תהליך שמכליל והוא יוצר אאוטסיידרים, חלקם במגזר כזה, חלקם במגזר אחר, ורוב תלמידי העיר מקבלים הנחות מאוד משמעותיות במסגרת ההוזלה הזאת.

הבחירה בלא להשתמש במערכת הציבורית היא בחירה שיש לה גם, נקרא לזה מחיר מסוים, ויש לנו עניין שכולם יכנסו למערכת הציבורית. זה הסיפור.

עכשיו, להגיד שזה צודק עד הסוף, לא יודע גם, מפני שצדק זה גם דבר יחסי. אבל, מאחר והעלת אנחנו נאשר את זה ונבדוק עוד פעם אם יש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]