החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - דצמבר 2023 - 1
דוו וו
תאריך :| כב בכסלו תשפד
03
מספר ערר: | 11:33 / 140025266
מספר ועדה: | 12686
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת:
7" 0 תעודת זהות 808 דושניצקי ליאור תעודת זהות
חשבון לקוח: 10253395
מספר חוזה: 180555
כתובת הנכס: רוממה 32
-נ ה ג דד
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד
נוכחים:
העורר/ת: דושניצקי ליאור
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד
פרוטוקול
העורר: אני פניתי לעירייה וביקשתי את רכיבי החישוב, תחולה ושיטת החישוב כדי לראות איך וממתי
השבת הכספים אליי נעשתה. אני מעדכן שההשבה שנעשתה בכמה פעימות בצורה של זיכויים בשנת 2023.
הוועדה: אנחנו מציינים לכאורה מה שאתה מבקש לא בסמכות הוועדה ומבקשים ממך להתייחס לזה.
העורר: אני חושב שיש לכם סמכות: אחד בגלל שנתתם את ההחלטה המקורית. שניתן לפחות במקרה אחד של ועדה זאת שהורתה על השבת כספים, אני לא יכול לומר בשנייה הזאתי מה היה מספר התיק. שלוש, משום שסמכותה של הוועדה היא סמכותה שניתנה למנהל הארנונה שהוא עצמו במקרה אחר השיב לי כספים. הערר שהגשתי כלומר הערר הזה הספציפי התקבל, נרשם וטופל כערר במזכירות הוועדה. ככזה היה על המשיב להוציא כתב תשובה ולא הוציאו כתב תשובה אלא רק בקשה לסילוק על הסף ולכן יש לקבל את הערר שעניינו הוראות יישום שנגזרות מהחלטה שלכם.
לאחר ששמעתי את דברי הוועדה ואת ב"כ המשיב מחוץ לפרוטוקול, מטעמים שלי אני מבקש למשוך את הערר.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כב בכסלו תשפד
03
מספר ערר: | 11:33 / 140025266
מספר ועדה: | 12686
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר: דודושניצקי ליאור
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה לבקשת העורר.
הערר נמחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.12.2023.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת
ו תפורסם החלטה זו ₪ המשיב.
.= שש\כ (/ ג
יו"ר: עזלה,ויסמןגדעון חבר: ףְו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קודן משה
שם הקלדנית: ענת לוי
דוו
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך | : כח בכסלו תשפד
13
מספר ערר: | 11:47 / 140024759
מספר ועדה: | 12688
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
המשיב:
גוכחים:
צדג:
ב"כ המשיב:
העורר/ת:
בלום אביבה שרה תעודו זהו ה ₪ בלום מאיר תעודת זהות 5" רת צבי תעודת זה 088 פורת ורדה תעודת זהות
חשבון לקוח: 11299560
מספר חוזה: 1210389
כתובת הנכס: אלנבי 28
-נ1 ג ד ד
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!
ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן
העורר/ת: פורת צבי, פורת ורדה
מנשה מולקכנצוב ואלכס מולקכנצוב
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: יגיב טוירמן
פרוטוקול
אני חוזר על הבקשה ומבקש שהערר יימחק. לאחר הודעתו של צד ג' מיום 3/7/2022 התמונה ברורה ולפיה קיימת מחלוקת בין העוררים ובין צד ג'. מדובר במחלוקת בין מחזיקים אשר המשיב לא מוסמך לדון בה וגם לא הוועדה הנכבדה בהתאם להחלטה לפס"ד מחייב של ביהמ"ש העליון בפרשת טרנכינגוט. אבקש גם שיפסקו הוצאות לכיסוי טרחת המשיב בהליך זה.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כח בכסלו תשפד
13
מספר ערר: | 11:47 / 140024759
מספר ועדה: | 12688
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד פרינץ רוית
חבר: ויינריב אודי, כלכלן
חבר: רו"ח מלי אורלי
העורר/ת: זהות,פורת צבי פורת ורדה .
צד ג': | מנשה מולקכנצוב ואלכס מולקכנצוב
- נגד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
לאחר שהתקיים דיון בין כל הצדדים הוסכם כי צד ג' יחוב בתשלום הארנונה שעד יום 4/10/2022.
העורר יחויב בארנונה ממועד זה ואילך.
לטענת צד ג' הוא כבר שילם את הארנונה עד סוף חודש ספטמבר 2022 ועניין זה עליו לבדוק במחלקת הגביה.
הסכמה זו מסיימת את הדיון בערר.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.12.2023.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב,
חבר: וייגריב אוהי/בלכלן חברה: רו"ח מלי אורלי
שם הקלדנית: ענת לוי
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס': 140025170
בפני חברי ועדת הערר:
יור - עו''ד אפרת קפלו
חבר -- עו'יד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העוררת: די אי סי טכנולוגיות רשת בע"מ
-נגד.-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטה
עניינו של הערר בטענה כי יש לסווג את הנכס נושא הערר כ"בית תוכנה". המשיב טוען במסגרת כתב התשובה לערר כי העוררת אינה עונה על התנאים לסיווג כ'בית תוכנה'.
הערר הוגש כנגד תשובת מנהל הארנונה להשגה מיום 24/4/2023. בהחלטתו הודיע מנהל הארנונה כי העוררת לא המציאה את המסמכים שנדרשה ובכלל זה דו"חות כספיים. בנסיבות אלה נדחתה ההשגה עד להגשת המסמכים האמורים. מן התשובה של מנהל הארנונה עולה כיבקשת העוררת לא אושרה, מבלי שטענת הסיווג נבחנה לגופה.
המשיב לא טען בתגובתו כי יש לדחות את הערר על הסף, אלא טען לגופם של דברים כי העוררת אינה עומדת בתנאי הסיווג המבוקש.
כנגד החלטה זו הוגש הערר.
בהחלטה מיום 27/11/2023 קבעה יו"ר הוועדה כי הליך הערר בפני ועדת הערר אינן הליך המאפשר לדון במסמכים שלא הומצאו למנהל הארנונה וכי הערר אינו הערכאה המתאימה לבירור ראשוני האם פעילות העוררת מתאימה לסיווג כבית תוכנה, משמנהל הארנונה לא קיבל את המסמכים הנדרשים על פי נהליו.
עוד צויין, כי המשיב צירף לתגובתו דו"ח ביקורת שנערך ביום 19/6/2023 וכי לא צורפה החלטה חדשה של מנהל הארנונה לאחר ביקורת זו. יו"ר הוועדה ציינה בהחלטתה כי עמדת ב"כ המשיב אינה יכולה להחליף את שיקול דעת מנהל הארנונה.
מאחר ומכתב התשובה של המשיב עלה כי במסגרת הליך קודם שהגישה העוררת הגיעו הצדדים להסכם פשרה, התבקש המשיב לצרף לתיק הערר את הסכם הפשרה והחלטת הוועדה בתוך 14 יום.
עוד נקבע, כי בטרם תינתן החלטה בתיק, הצדדים יודיעו האם ניתנה החלטה נוספת על ידי מנהל הארנונה לגופו של הסיווג לאחר יום 19/6/2023. בנוסף, התבקשה העוררת להגיש תגובה לאפשרות לדחות את הערר על הסף בשל אי הגשת מסמכים בתוך 21 יום.
ביום 10/12/2023 הגישה העורר תגובה במפגְרתה טענה כי "הוגשו כל המסמכים שנדרשו ואם ברצונכם מסמכים נוספים אתם מוזמנים לבקש". ותגובה זו צורפו דו"חות כספיים של העוררת.
עותק מאושר 1
ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל-אביב - יפו
ביום 30/11/2023 הגיש המשיב את החלטת ועדת הערר מיום 13/9/2017 לפיה נדחה הערר בטענת הסיווג כ'בית תוכנה' ואת הסכם הפשרה עם העוררת מיום 3/5/2018 שתוקפו עד ליום 31/12/2019 שקיבלת תוקף של החלטה על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור מינהלי שהוגש כנגד החלטת הוועדה.
לאור שקראנו את הערר, את כתב התשובה לערר ואת תגובות הצדדים החלטנו לדחות את הערר.
סעיף 6 א לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו - 1976 קובע כך:
6 הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על
השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו
התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.
מתשובת מנהל הארגונה להשגה שהגישה העוררת עולה כי מנהל הארנונה דחה את ההשגה בשל היעדר מסמכים הנדרשים לבחינת הסיווג.
בנסיבות אלה, היה על העוררת לפנות בשנית למנהל הארנונה, ולהמציא את המסמכים הנדרשים, על מנת שתתקבל החלטה על ידי מנהל הארגונה לגופה. הליך הערר אינו ההליך המתאים להמצאת מסמכים שלא הוצגו כלל בפני מנהל הארנונה כאשר מנהל הארנונה כלל לא בחן את שאלת הסיווג, והמענה שניתן לעוררת מטעם מחלקת עררים/ ב"כ המשיב לא יכול ''החליף' את ההליך המינהלי התקין של הפעלת שיקול דעת על ידי מנהל הארנונה עצמו לגופו של הסיווג המבוקש ומתן החלטה מינהלית מנומקת שתעמוד לביקורת ועדת הערר.
ההחלטה העומדת לעת הזו בפני הוועדה הינה אך ורק החלטת מנהל הארנונה לדחות את ההשגה בשל אי הגשת מסמכים. לכן ההחלטה העומדת בשלב זה לביקורת הוועדה אינה מצדיקה התערבות בשיקול דעת המשיב.
מאחר ומתגובות הצדדים עולה כי הומצאו מסמכים לידי המשיב, אזי על מנהל הארנונה לקבל החלטה מנומקת לגופו של הסיווג. לעוררת שמורה הזכות להגיש ערר כנגד החלטת מנהל הארנונה לכשתתקבל.
מועד מתן התשובה על ידי מנהל הארנונה הינו בתוך 60 יום ממועד המצאת מלוא המסמכים הנדרשים על פי נהליו. זכות הגשת ערר כנגד החלטת המשיב בתוך 30 יום.
סיכומם של דברים;
הערר כנגד החלטת מנהל הארנונה מיום 24/4/2023 - נדחה, בהיעדר עילה להתערב בה.
י
/
ניתן בהיעדר הצדדים ביום 2 (עי / %
-
בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינחליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית חמשפט לעניינים מינחלייס בתוך 60 יום מיום מסירת הההלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כקלית) (סדרי דין בוועדת ערר)
התשלייז- 197% ִַ9 ורסס החלטה צו באתר האינטרנט של חמשיב.
79
/
42. 2
*ו'יר: אפרת א. קפלן, עו"ד חבר: ראן הרן,
חבר: יעקב ישראלי, רו''ח
קלדנית : ענת לוי
עותק מאושר /
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית \
שליד עיריית תל-אביב - יפו
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ה
שליד עיריית תל אביב-יפו עררים מס': 140023372
6
בפני חברי ועדת הערר:
לור - עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו''ד ראובן הרן
חבר - עו''ד אהוד פלדמן
העוררת: איזי סי או אייל בע''מ
- נגד -
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטת
עניינו של הערר בנכס הנמצא ברתוב לוינסקי 39, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מסי 9 חר-ן ארנונה מס' 11126968.
המחלוקת בין הצדדים חינה ביחס לסיווג הנכס, המסווג על ידי המשיב כייבנייניס שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים, משרדים ומסחריי. לטענת העוררת יש לסווג את הנכס כייבית תוכנה"
בהתאם לסעיף 3.3.3 לצו הארנונה.
ההליכים בפני הוועדה
> הערר לשנת 2021 הוגש ביום 29/9/2021,
> כתב התשובה לערר הוגש, לאחר הסכמת הצדדים לארכה, ביום 7/2/2022.
> ביום 2/3/2022 התקיים דיון מקדמי בערר. מאחר והמשיב טען במסגרת כתב התשובה כל יש לדחות את הערר על הסף בשל איחור בהגשת ההשגה, הסכימו הצדדים כי הטענה המקדמית, בעניין מועדי הגשת ההשגה והערר, תידון במסגרת ההחלטה הסופית בערר.
התיק נקבע להוכחות ונקצבו מועדים להגשת תצהירים.
> ביום 1/5/2022 הוגש תצהיר מטעם העוררת, חתום על ידי מר אופיר יוסף, מנכ"ל העוררת (להלן - 'יהמצהלר מטעם העוררת'י).
= ביום 11/5/2022 הוגש תצחיר מטעם המשיב, חתום על ידי חוקר השומח מר אבי חנוך (להלן - 'יהמצהיר מטעם המשלבי).
> ביום 3/8/2022 התקיים דיון הוכחות בו נחקרו המצחירים על תצהיריהם, וחתיק נקבע לסיבומים.
עותק מאושר 1
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל-אביב - יפו
> ביום 4/8/2022 ניתנה ההלטה, לבקשת הצדדים, לאיחוד העררים שבכותרת באופן שהכרעת הוועדה תחול על השנים 2021-2022.
> ביום 16/11/2022 חוגשו סיכומים מטעם העוררת וביום 16/1/2023 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.
עיקד טענות הצלדים
טענות העוררת
> הנכס משמש כמרכז הפיתוח של העוררת, ומתבצעת בו פעילות ייצור תוכנה. העוררת מחזיקה בנכס נוסף בעיר, לגביו לא הוגשו הליכי השגה וערר. העוררת עצמה ערכה הפרדה פיוית בין מרכז הפיתוח ומחלקות אחרות.
> העוררת מפנה לעדות מנכ"ל העוררת, לפיה הנכס משמש לפלתות טכנולוגיה ייחודית לבניית מאגרי מידע מבוססי מיקום, המתעדכניס באמן אמת.
> בנוסף, העוררת פועלת לפיתות טכנולוגיות חדשות בתחום מאגרי המידע, במטרה לשווק פיתוחיס עתידיים למדינות שונות בעולם. על פי עדות מנכ"ל העוררת, העוררת פיתחה את המוצרים: איזי פיסס, המאפשר למשתמשים לפתוח קריאת שירות שמועברת לבעלי מקצוע נבחרים, ואיוּי דאטח, שקהל היעד שלו הוא גופים מוניציפאליים ופיננסיים ומאפשר לנבא שרידות של עסקים חדשים. על פי עדותו, לא מדובר בהזמנה מראש של לקוח, אלא בפיתוחים של החברה שבכוונתה להציע בעתיד ללקותות פוטנציאליים.
> הפעללות היחידה המבוצעת בנכס היא כתיבת קוד וייצור תוכנה. העוררת שילמה בעבר ארנונה על פי סיווג וה בהתאט להטכם פשרה בין הצדדים.
= העוררת לא קיבלה שומת ארנונה לשנת 2021, אלא בעקבות פנייה יוומה שלה בחודש מאל 1 ולכן ההשגה הוגשה ללא שיהול. ְ
> העוררת טוענת כי הוכת שבנכט מתבצע ייצור תוכנה וזהו העיסוק העיקרי (אס לא היחיד)
בנכס.
> העוררת מפרטת בסיכומיה את עמידתה בחמשת המבחנים שנקבעו במסגרת הלכת רעיונות.
> העוררת טוענת כי בנכס עובדים אך ורק אנשי פיתוח העוסקים בכתיבת קוד, והפעילות הייצורית בנכט היא הפעילות היחידה המתבצעת בו.
= העוררת מוסיפה כי מסמך ממצאי הביקורת מטעם המשיב ריק מתוכן, וכל שיש בו הוא תיאור הפעילות מפי נציגי העוררת.
6 העוררת מוסיפה כי יש להעדיף סיווג ארנונה ספציפי כבית תוכנה על פני סיווג כללל ושיורל המתעלם מטיבו של הנכסי.
לאור כל האמור העוררת טוענת כי יש לקבל את הערר ולהורות על סיווג הנכס כיבית תנוכנהי.
עותק מאושר
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית 2
שליד עירייות תל-אביב - יפו
טענות חמשיב
> העוררת מתציקה תוכנה, אפליקציה, המשמשת אותה להפנות לקוחות לבתי עסק. המשיב מפנה לעדות מר אופיר יוסף מטעם העוררת, שהצהיר כי מדובר באפליקציה שעוגרת לאנשים לבחור עסקים, כי העוררת לא מוכרת תוכנה אלא מוכרת פרסומות, הלקוחות משלמים לעוררת באופן שוטף, העוררת מוכרת שטחי פרסום בתוך האפליקציה והעסקים משלמיט לפי הקלקה על דף העטק שלהם. העד העיד כי ייאני מוכר לקותות לעסקיסיי ובחמשך: יאני מוכר לעסקים לקוחות/.
> המשיב טוען כי מן העדות עולה שהעוררת אינה מוכרת תוכנה ללקוחותיה אלא מאפשרת למשתמשי קצה לעשות שימוש באפליקציה. השימוש חינו איתור של עסקים רלוונטיים למשתמש הקצה.
משתמש הקצה בוחר עסק רלוונטי, ובמידה והוא בוחר אותו עסק באפליקציה, ופונת אליו בדרך כלשהי, העסק משלם לעוררת עבור הפנייה אליו. משכך, משתמשי הקצה אינם רוכשים תוכנה מהעוררת וגם העסקים, לקוחות העוררת, אינם רוכשים ממנה תוכנה.
> המשיב טוען כי העוררת לא הציגה כל ראייה בדבר מועד קבלת השומה על ידה. ההודעה, נספת 5, לא שינתה את סיווג הנכס, אלא עסקה בסיווג נכסים, והשומה הפכה עובר למועד הפנייה לחלוטה. העוררת לא השיגה על החיוב במועד, ודי בכך על מנת לדחות את הערר על הסף.
> העוררת אינה מוכרת תוכנח, אלא שטחי פרסום ויילידיםיי או לקותחות לעסקים קטנים המהווים את לקוחותיה של העוררת.
> העוררת אינה מפתחת תוכנה, אלא מעניקה ללקוחותיה שירות המבוסס על התוכנה.
משתמשי הקצה מאתרים בתי עסק ללא עלות ובתי העסק הס הלקוחות המשלמים של העוררת. חמשיב מפנה לפסקי הדין בעמיינ 2407-10-21 סימילדווב בע"מ 2 מנח, ,
הארנונה בעיריית תל אביב , עמ 01-17- 11846 טרקט מעלכות ני מנחל האלנונה בעיריות = תל אביב יפו ועמ/נ19893-02-12 פורמלי מעלכות טפסים תכמים בע/מ ני עיריית תל אביםב -- *פ1,
> העוררת צירפה רשימת עובדים, אך לא ברור מי ערך אותה, על מה היא מבוססת ומח הכשרתם והשכלתס של העובדים. מדובר ברשימה חלקית בלבד של העובדים ולא ניתן ללמוד ממנה כי יש בנכס מפתחים תוכנוז.
העוררת לא צירפה תשריט של הנכס, שילמד מהם השטתיס המשמשים לייצור תוכנה.
מכאן כי אינה עומדת במבחן הכמותי.
> העוררת לא עומדת במבחן המהותי. היא לא הוכיחה כי אופי התקבולים מלקוחות מתאפיין בתשלום חד פעמי בודד בגין רכישת התוכנה עצמה, המאפיין עסק ייצורי, ולא בתשלום עתי מתמשך, עבור קבלת השירות, שאינו מאפיין עסק תעשליתי.
= על פי הדוייח הכספי של העוררת, כל הכנסותיה מתקבלות משירותי פרסום ולא ממכירת תוכנה. על פי עדות מנכ"ל העוררת, אין לעוררת הכנסות ממכירת תוכנה. הדוייח הכספי כולל הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מכירה ושיווק בלבד. בעת שהמשיב קבע את הסיווג עמדו בפניו דוייחות שאין בהם עדות להוצאות מחקר ופיתוח. בדוייה המתוקן שהוגש לשנת
עותק מאושר 3
ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית
וטלוד יריה חל -אריב - יפו
0, הוצאות מוייפ עמדו על סך 6.4 מלשייח בעוד כלל הוצאות העוררת, לרבות עלות המכר, עמדו על סך 18 מלשיית.
> העוררת לא הציגה הסכמי התקשורת עס לקוחותיה, והעד העיד כי אין הסכמי התקשרות עס לקוחות, אלא תנאי שימוש שנמצאים במערכת האינטרנטית.
> המשיב מוסיף כי לעוררת קשרים עסקיים עס חברת האם קשת, אך ההסכם עימה לא צורף וטוען כי רב הנסתר על הגלוי.
% המשיב מוסיף כי תשלום מבוטס הצלחה מעיד על הענקת שירותים ולא מכירת תוכנה.
היות ונמצא כי העוררת אינה מוכרת את התוכנה לאיש, ואינה מפתחת תוכנה לצורך מכירתה, הרי שלא ניתן לראות בפעילותה כיבית תוכנה!.
> הוכת כי העוררת עוסקת במכירת שטתי פרסום והפניית לקוחות לבתי העסק, שהם לקותות העוררת, ולכן מדובר בהענקת שירות על בסייס הפלטפורמה הקיימת.
לאור כל האמור חמשיב טוען כי העוררת אינה וכאית לסיווג כייבית תוכנחיי ויש לדחות את הערר.
דלון והכרעת
טענת 90
העוררת לא הצהירה מחו המועד בו קיבלה את שומת הארנונה. העד מטעם העוררת העיד כי כל הדואר מגיע לשולחנו וכי העביר אותה למחלקה הפיננסית ולמחלקה המשפטית. לפי הצהרתו יייש תיעוד במייל של מועד הקבלהיי והוא הוסיף כי הצהרתו בתצהיר לפיה תשובת מחלקת הגבייה לפנייה מיום 12/4/2021 שהתקבלה ביום 3/5/2021 התקבלה ממשרד עורכי הדין.
בשים לב לכך. שלא. הוצגה בפנינו. הודעת.שומה אחרת מלבד. הודעת. אלחוד. הנכסים. והסלווג. מיום.
1, המתייחסת להודעת חיוב קודמת מיום 8/11/2020, לעובדה שהעוררת סווגה בעבר כייבית תוכנהיי, ובשים לב גס להסכמת הצדדים כי טענת הסף תוכרע במטגרת ההחלטה הטופית בערר, החלטנו שלא לדחות את הערר על הסף מסיבה צו ולדון בערר לגופו.
לגופו של הערר
סעיף 3.3.3 לצו הארנונה קובע כך:
/3,3,3 בתי תוכנה
בתי תוכנה, שעיסוקט העיקרי הוא ייצור תוכנה...".
התנאים לסיווג נכס כבית תוכנה נדונו בפסק הדין בעמנ 22761-02-10 (וב סנס בע"מ ני עיריית תל אביב-יפו (להלן - ייעניין ווב סנסיי), בו נקבע כי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה כולל שלושה תנאים מצטברים: יבעיקריי, יייצוריי וייתוכנחיי. מכאן כי מוטל על העוררת הנטל להוכית כי בנכס מתקיימת בעיקר פעילות ייצורית של ייצור תוכנח.
עותק מאושר
ועדת ערר לענייני ארגונה כללית 4
שליז עיריית תל-אביב - יפו
'/בעיקריי - בפסק הדיו ווב סנס נקבע כי מדובר הן במבחן כמותי והן במבחן איכותי. במסגרת המבתן הכמותי ליבתן גודל השטח בו מתקיימת פעילות של ייצור תוכנה לעומת שאר השטח המשמש לפעילות שאינה ייצורית. במסגרת המבחן המהותי תיבחן השאלה האם הפעילות חייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות המבוצעת בנכס.
''יפעילות ייצוריתיי - נקבע כי המבחנים המשמשים לצורך טיווג ייבתי מלאכה ותעשייהיי חם המבחנים המשמשים לבחינת קיומה של פעילות ייצורית לצורך סיווג כבית תוכנה; מבחן יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, מבחן טיבו של ההליך העסקי, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, מבחן השבתת הנכס ומבחן ההנגדה.
בהקשר זה, בפסקי הדין בעי/א 1960/90 פייש תיא 5 נ' חברת רעיונות בעי/מ ובברי"מ 1679/15 ברודקאסט וידאו ש,ב במ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- *פו נקבע מבחן נוסף לצורך ההבתנה בין פעילות עסקית - שירותית לבין פעילות ייצורית: מבחן ייהקשר המתמשךדיי לפיו קשר מתמשך מאפיין מתן שירות להבדיל מקשר חד פעמי או קצר מועד המאפילן עסק ייצורי.
לאור מבחנים אלו, בחינת הסיווג כייבית תוכנהיי כוללת שני שלבים: האם הפעילות בנכט עונה להגדרת 'יייצור תוכנתיי, ובמידה והתשובה היא חיובית, האם פעילות ייצור התוכנה היא העיסוק העיקרי של העוררת בנכס.
המסמבים שהוצגו בפני הוועדה:
תצהיר מנכ"ל העוררת מר אופיר יוסף.
תשריט העירייה על גביו מסומנים שולחנות העובדים ורשימת העובדים לפי מיקום בנכט - נספת 1 לתצהיר העוררת.
דו"ח כספי שצורף לערר לשנת 2019-- נספתיבי לכתב הערר: : שש שב דו'יח כספי לשנת 2020 - נספח 2 לתצהיר מטעם העוררת.
דו"ח ממצאי ביקורת מיום 11/8/2021 המבוסס על דברי נציגה מטעם העוררת, גבי הגר נמני.
מבחן יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר
בדוייח הביקורת ציין החוקר מטעם המשיב מפי נציגת העוררת כי: ייהחברה פיתחה ובהמשך פיתות של מנוע חיפוש לעסקים, נקודות עניין ואירועים. מדובר בעדכון ומיפוי של בסיס נתונים לוקאלי.
לדבריה התוכנה פעילה ובהמשך פיתות. התוכנח ניתנת לשימוש ע"י פרטיים בחינם כאשר ללקותות עסקיים מוצעים שירותים נוספים לתוכנה בתשלום'י.
מנכ"ל העוררת הצחיר בתצחירו כי: ייהעוררת הינה חברה טכנולוגית, המפתחת טכנולוגיה ייחודית לבניית מאגרי מידע מבוססי מיקום, המתעדכניט בזמן אמת. העוררת מפעילה תוכנה (באמצעות אפליקציה) המחברת משתמשי קצה לעסקים קטנים בטביבת המשתמש באמצעים טכנולוגיים שונים. בנוסף לאפליקציה הפעילח של החברה, אנחנו מפתחים יכולות חדשות ומוצרים טכנולוגיים נוספים. בין היתר החברה עובדת על פיתוח תשתיות טכנולוגיות חדשות בתחום מאגרי המידע
עותק מאושר
ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית 5
שליד עיריית תל-אביב = יפו
במטרה לשווק בעתיד את הפיתוחיס העתידייסיי. המנכייל פירט את שני המוצרים החדשים שפותחו לאחרונה: איוי פיקס ואיוי דאטה. בנוסף, העוררת עובדת על פיתוח מוצרים חדשים.
מבתן חיקף השלמוש במוצר המוגמר
האפליקציה משמשת משתמשים פרטיים ועסקיט. מנכ"ל העוררת העיד בפני הוועדה כי: ייאנחנו לא מוכרים תוכנה אלא מוכרים פרסום. את התוכנה שאנחנו מפתחים משלמים לנו לקוחות באופן שוטף. חדרך הכי פשוטה לתבין על מה הלקוחות משלמים היא השוואה לגוגל או פייסבוק, איזי מוכרת שטחי פרסום בתוך האפליקציה שהם לקוחותינו כלומר עסקיט קטנים במדינת ישראל.
בשנים האחרונות אנחנו מפתחים מוצרים חדשים ותוכנות...*.
מנכ"ל העוררת נשאל על מה משלמים הלקוחות והשיב כל: ייהעסקיס הקטנים משלמים לפי הקלקה על דף העסק שלהם. הלקוחות נכנסים למערכת האינטרנטית בוחריט תקציב לפרסום ומכניסים את פרטי האשראי וכך הפרסום מתחיל. לכן אין הסכמים עם לקוחות אלא תנאי השימוש נמצאים במערכת האינטרנטית. הכניסה למערכת היא עצמאית. בדומה לגוגליי.
מבחן השבחת הנכס
העוררת טוענת כי יש למוצריה ערך כלכלי רב ועצם יצירתה מובילה לצמיחת של פעילות עסקית בעסקים קטנים ובינוניים.
המבחן הכמותי והמהות?
לטענת העוררת 100% מכח האדם בנכס עוטק בכתיבת קוד. העוררת טוענת בסיכומיה כי עובדה זו לא נסתרה על ידי המשיב.
העוררת צירפה לתצהירה רשימה של 35 עובדים הכוללת מנכ"ל, מנהל מוצר, מתנדס תוכנה בכיר,
מפתחל תוכנה, מפתחים אחרים, מנהלי פיתוח עסקי, מנהלי מידע ומהנדסי תוכנה. לא פורטו שמות העובדים והכשרתם אלא רק כותרות התפקידים.
בחינת כותרות התפקידים אינה תומכת בטענה כי מאה אחוז מן העובדים כותבים קוד, שכן חיא כוללת, מבלי לרדת לעובי הקורה, גם מנכ"ל ומנהלי פיתוח עסקי. העוררת לא הבחינה עובדים אלו מעובדי הפיתוח וטענה כי גס חס מפתחים קוד. קשה לקבל טענה זו.
העוררת אמנם צירפה תשריט על גביו סימנה היכן יושבים עובדיה, אולם לא ערכה הבחנה בין העובדים ולא טענח מהו השטח המשמש את העובדיט בכתיבת קוד לעומת השטת המשמש את המנכייל, מנהלי פיתוח מוצר מנהלי פיתות עסקי וכיוייב.
כך או כך, הנתונים שצירפה העוררת לא מובילים למסקנה הנטענת כי מאה אחוד מן העובדים בנכס עוסקיט בפיתות קוד
מבחן ההנגדת
האם הפעילות בנכס נוטה את פעילות ייצורית או מתן שירותים!
עותק מאושר
ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית 0
שליד עיריית תל-אביב - יפו
הדוייח הכספי לשנת 2019
הדו'יח הכספי לשנת 2019 שצורף לכתב הערר אינו כולל כלל הוצאות מחקר ופיתות. הוצאות הנהלה וכלליות הן בסך כ- 3.5 מלשייח והוצאות שיווק ומכירה הן בסך כ - 8.4 מלשייח. בשנה או הכנסות החברה מפרסום הן בסך 14.5 מלשייח. אין עדות להכנסות ממכירת תוכנה.
הדוייח הכספי לשנת 2020
חדוייח הכספי לשנת 2020 כולל הוצאות מתקר ופיתוח (מוייפ) בסך כ- 6 מלשייח. ואת בעוד הוצאות הנהלה וכלליות הן בסך כ- 1.7 מלשיית והוצאות השיווק והמכירה הן בסך כ 8 מלשייח. בנוסף, הכנטות העוררת מפרסום חן כ- 18 מלשייח. אין עדות להכנסות ממכירת תוכנה.
חדוייח הכספי לשנת 2020 מלמד כי עיקר פעילות העוררת היא מכירת פרסום, וגם אם קיימות הוצאות מחקר ופיתוח, הן אינן עיקר העיסוק של העוררת. לא נעלמח מעינינו הטענה כי כלל פעילות הפיתוח של העוררת מתבצעת בנכס וה, להבדיל מנכס אחר של העוררת, אולם לא עלה בידי העוררת להוכיח ואת. טענת העוררת מלמדת כי היא מודעת לחשיבות הוכחת העיסוק הספציפי של העובדים בנכס נושא הערר לעומת הנכס האחר בו היא מתזיקה, אולם היא לא הביאה כל ראיה לטענה, כמו למשל חלוקת העובדים בין נכסיה.
העד מטעם העוררת העיד בפני הוועדה כל ייאנחנו לא מוכרים תוכנה אלא מוכרים פרסוטיי. עדות זו מדברת בעד עצמה. באשר למודל העסקי, עלה כי לקותחות הקצה אינם משלמים על השימוש באפליקציה והעסקים עצמם משלמים לעוררת יילפי הקלקהיי על דף העסק שלהם. הלקותות נכנסים למערכת האלנטרנטית בוחרים תקציב פרסום ומכניסים פרטי אשראי.
בהקשר וה נקבע בעמנ 11846-01-17 טראקס מערכות בע/מ ני מנהל הארנונה שכ עיריית תל אביםב-יפו בי פעילות העוררת אינה מהווה ייצור תוכנה אלא מתן שירותים המבוססים על תוכנה
שפיתחה. דובר בחברה המקבלת תשלום מלקוחות. עבור חשימוש בתוכנה,. המתאפשר דרך אתר האינטרנט של העוררת. נקבע כי י<קוחות המערערת משלמים למערערת תשלום בגין השימוש בתוכנה שפיתחה, כאשר לרוב מדובר בתרשאה בת 12 חודשים, ובתמורת הס מקבלים מידע שיווקי המופק באמצעות התוכנת. הגישה אל התוכנת מתאפשרת ללקוחות העוררת באמצעות אתר האינטרנט שלה. במצב דברים זה, הפעילות בנכס נוטה למתן שירותים מבוססי תוכנה והיא מענדרת את המרכיב יחייצורייי שבתכלית החקיקה... אם כן, ניתן לראות שבמקרים בתם <יצור התוכנת אינו מיועד למכירת כסחורה, אלא רק משמש כבסיס למתן שירות, לא יסווגו בתי העסק כיבתי תוכנתי... +
בפסק הדין בעמינ 19893-02-12 פורמל? מעדכות טפסים הכמיס בעלימ ני עיריית תל אביב-יפו נקבע כי העוררת אינה מייצרת תוכנות למכירה אלא עוסקת במתן שירות מתמשך ללקוחותיה באמצעות מתן רישיון לשימוש במאגר הטפסים שלה: ייהמערערת אינה מייצרת תוכנות למכירת כסחורה. המערערת פיתחה מערכת מבוססת תוכנת, המספקת ללקוחותיה פתרונות למהול יטפסים הכמיםי ולשיפור תהליכי עבודה. המדובר במערכת המבוסטת על פלטפורמה שכל מייקרוסופט המאפשרת עריכת של *טפסים תכמיטיי כתשתית לתזנת פרטים על ידי לקוחות המערערת, על פי תבנית שנקבעה מראש, וכן מקנה גישת למאגר טפסים ענק. המערערת מאפשרת
עותק מאושר
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל-אביב - יפו
ללקוחותיה לעשות שימוש בטפסים לתקופה מוגבלת ובשל כך היא גובה דמי שימוש שנתלים..".
ובהמשך: ילקוחות המערערת אינם רוכשים מהמערערת תוכנה אלא משלמים דמי מנוי בגין השימוש במערכת. הנה כי כן, ככל שמתקיים הליך של פיתוח, הרי שהליך זה מתמצה בהתאמת המערכת לדרישות הלקות. ברס, אין בכך כדי להיכנס לגדרו של סעיף 3.3.3 לצו הארמנה של העירייה הדורש כי יעיקריי הפעיכות תהיה של ייצור תכנתיי.
ביישום הפסיקה לענייננו, ולאחר בחינת כל החומר שהונח בפנינו, הגענו למסקנה כי העוררת מעניקה שירותים לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות אפליקציה שפיתחה. על פי הדוייח הכספל מדובר במכירת פרסום. על פי עדות מנכ"ל העוררת מדובר ביימכירת לקוחות לעסקיטיי. העוררת אינה טוענת כי היא מוכרת תוכנה אלא היא עושה שימוש בתוכנה שפיתחה לצורך מכירת שטת?
פרסיום. גס אט העוררת מפתחת אפליקציות נוספות, כמתואר על ידה, אין עדות לכך שמדובר בעיקר פעילות העוררת ואף אין ראיות התומכות בטענה כי מאה אחוז מן העובדים בנכס נושא הערר עוסקים בפיתוח להבדיל מנכסייס אחרים (שפרטי העובדים בהם לא הוצגו כלל בפנינו). נהפוך הוא.
חנתונים אינם מצביעים על ההפרדה הנטענת. מן הדוייח הכספי של העוררת לא עולה כי פעילות ליצור התוכנה היא הפעילות העיקרית של העוררת ומן התומה שבפנינו עולה כי עיקר עיסוקה אינו מכירות תוכנה אלא מכירת שירותי פרסום, ולכן היא אינה בית תוכנה במשמעות הצו; עיקר הכנסות העוררת הן מהפלטפורמה שפותחה על ידה ומאפשרת מתן שירותי פרסום עבור לקוחותיה.
הלקוחות משתמשים בפלטפורמה ומשלמים פר הקלקה, כלומר מדובר בקשר מתמשך ובתשלום משתנה התואם את עולם הפרסוסם באינטרנט.
מכלל החומר עולה כי העוררת אינה מוכרת את התוכנה, אלא מאפשרת שימוש מתמשך בה דרך האינטרנט, ולכן אין לה הסיכמ? התקשורת עם לקוחות. מקור הכנסתה הוא מתשלום משתנה עבור הקלקות. מכאן מסקנתנו, בהתאם לפסיקה, כי מדובר בשירותים על בסיט תוכנה ואין מדובר בייצור ומכירת תוכנה.
פסיקת בתי המשפט לעת הזו קובעת, ברובה, באופן ברור, כי אם לקותות החברה אינם רוכשים מהחברה תוכנה, אלא רישיון לעשות שימוש בתוכנה, אזי אין בכך כדי להכיר בפעילות כייבית תוכנה" לצורך צו הארנונה הדורש כי עיקר הפעילות תהיה ייצור תוכנה.
טיבומם של דברים
מהראיות בפנינו עולה כי אמנם העוררת טוענת כי היא עוסקת בפיתות תוכנה, אך פעילותה אינה נכללת בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה, שכן פעילותה העיקרית הינה מכירת שטחי פרסום ללקוחות ההברה וכלשון מנכ"ל העוררת, התוכנה מהווה בסיס ילמכירת לקוחות לעסקים'י. לא חוכת כל בנכס מתבצעת פעילות של כתיבת קוד בלבד - כנטען, ולא הוכת כי עיקר הפעילות בנכס הוא ייצור תוכנה.
₪ מאושר
ותק
ועדת עד לענייני ארנונח כללית
שליד עוריות. תל-אביב - %פ!
הערר נדחה. אין צו להוצאות.
ניתן בחיעדר הצדדים ביום 5 96 .
בהתאם לסעיף 2(5) לתוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשט''א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשלב.
/ 7
לוי/ר: אפרת א. = 8 הרן; 7 חבר: אהוד 45 כ
קלדנית: ענת לול
2
עותק מאושר
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל-אביב - יפו 9
ועדת ערר לענייני ארנונה פללית מס' עררים: 140022485 שליד עיריית תל אביב-יפו 221
12
בפני חברי ועדת הערר:
*וייר: עו"ד רוית פרינצ
חברה: אורלי מלי רו'ית
חבר: אודי וינריב, כלכלו
העוררת : נכטי אריאל פארק בבלי ניהול ואחזקה בע'יימ - ה נגד -
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו
החלטת
הנכס נשוא הערר שבנדון נמצא ברחוב הרב ניסים 9 בתל אביב (ייהנכטיי) ומחויב על יד המשיב תחת סיווג *יבניינים שאינם משמשים למגוריסיי.
הערר וההליכיס שבפני הועדת
1 העוררת הגישה ערר (ייכתב הערריי) והמשיב כתב תשובה לערר (ייכתב תתשובה לערריי).
2 | ביום 2.7.2019 נערך דיון מקדמי ובו נקבע שהצדדים יגישו סיכומים לעניין טענת יאינני מחזיקיי שטענה העוררת. לאחר קבלת טיעוני הצדדים, ניתנה ביום 20.12.21 החלטת הועדה ובמסגרת נדחיתה טענת העוררת בעניין וח.
3 | העוררת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה של גבי ליאת קרפל (ייתצהיר העוררתיי) והמשיב הגיש תצחירים של ארבעה תוקרים מטעמו. אחד המצחירים, מר חאבה, לא הובא לתקירה על
תצחירו.
4 ביום 9.5.2022, ביום 25.7.2022 וביום 24.10.2022 נערכו דיוני הוכחות ובמסגרתם נהקרו המצהיריס מטעם הצדדים.
5. הצדדים חגישו סיכומים.
הסוגיות הטעונות הכרעה וטענות הצדדים
6 | בתיק וה מספר סוגיות להכרעתנו והן: (1) טענת העוררת כי חוייבה רטרואקטיבית שלא כדין, החל מיום 2.7.2020; (2) טענת העוררת שחוייבה בגין שטחים משותפים שאינם ברי חיוב (3)
טענת העוררת לזכאות לפטור על מתחם פנאי ונופש לפי פקודת הפיטורין ; (4) טענת העוררת על חיוב שגוי בגין שטח לא מקורה.
להלן יובאו טענות הצדדים ביחט לארבעה הסוגיות שלעיל.
חיוב רטרואקטיבי
7 לטענת העוררת היא חוייבה שלא כדין, רטרואקטיבית מיום 2.7.2020, בגין שטח של 1,872 מ"ר בסיווג מגורים. העוררת טוענת שיש לחייבה לכל חיותר מיום קבלת חשומה, קרי נובמבר 2020 (השומה נושאת תאריך 4.9.2020). לטענת החמשי 5ב, טענחה מסוג וה אינה בסמכות ועדת הערר ומבלי לגרוע מכך הטענה נטענת בחוסר תס לב משעה שאין חולק שהעוררת החציקה בנכס ממועד תחילת התלוב.
חיוב כשטח משותף
8 | לטענת העוררת היא חוייבה בגין בריכה, קרקע מקיפה, מבואות, לובי, שטתי מתקנים טכניים ועוד, שחנם שטחים משותפים בבניין מגורים שאינם ברי חיוב. מדוייח הביקורת של החוקר, מר חאבא, עולה כי הבניין הוא בניין מגורים חדש ובסמוך אליו יש מבנה דו קומתי שבו מרתף חמשמש כאזור פנאי לדיירי הבנייו. השטחים המחוליבים הס שטתים בהם המשותפים לבלל דיירי הבניין ושטחים אלו אינם ברל חיוב. אין כניסה לאנשים מבתוץ ואין תשלום עבור השימוש בשטחים. לחילופין, יש להטב את התיוב לדיירים עצמם ולא לעוררת שהיא ועד בית שאינה יישות משפטית ולא יכולה להיחהשב ייכמחויק'י.
9 לטענת חמשיב, העוררת היא המחויקה הבלעדית בשטתים המחויבים. בהחלטות דומות של ועדת הערר נקבע, כי שטחים מסוג השטחים המתוליבים כאן במגדלי מגורים הנם שטחים ברל חיוב ויש להטיל את החיוב על חברת הניהול, בהיותס שטחים המיטיבים עם הדיירים.
השטחים המחוליבים אינם שטתי מעבר או מדרגות אלא משמשים את הדיירים לפעילות פנאי ונופש המותרגים במפורש בסעיף 1.3.1ו' לצו.
פטוך על פי פסודת הפיטורינ
.10
לטענת העוררת מדובר לחללופין במתחם פנאי ספורט ונופש הפטור מארנונה בהתאט לסעיף 5 (ח) לפקודת הפיטורין. אין מחלוקת כי השטח המדובר הוא מתחם פנאי וספורט. לטענת חמשיב טענת העוררת לא הוכתה על ידה. העוררת לא הוכיחה שמדובר במתחם המשמש לספורט בלבד או לתרבות הגוף בלבד. מבלי לגרוע מכך נטען שהפטור מיועד למוסדות ציבור.
חיוב שגוי בגין שטח לא מסורת
.1
לטענת העוררת היא חוייבה שלא כדין בגין שטח של 823.87 מ"ר בסיווג ייקרקע תפוסהיי למרות שקיים בצו הארנונה פטור לחצר מגורים. מדובר בשטח שאינו מקורה (שטח היקפי פתות)
המקיף את הבריכה. לטענת המשיב, העוררת לא הפניתה לסעיף בצו הארנונה המקנה לה פטור מהשטח האמור, לא הוכיחה מהם תנאי הפטור ולא הוכיחה כי עומדת בהם. כך או כך, אין מדובר בחצר אלא בשטח בנוי. ההוקר מטעט המשיב העיד על כך שתחת שטח הקרקע המתוליב מצוי החניון, כלומר מדובר בתקרת החניון שהא ברת חיוב מכח סעיף 1.3.1 חי לצו. מדובר בשטח התחוט מכל צדדיו בגדר ואין לאיש כניסה אליו פרט לדייר חבניין. לא מדובר במגרש פתוח ו/או סלעייה. גם אס מדובר היה בגינה, אצי יש לחייבו כמרפסת גן.
דיון ותכרעה
חיוב רטרואקטיבי
2
לאחר עיון במסמכים, אין בידנו לקבל את עמדת העוררת. גס מבלי להכנס לשאלת סמכות ועדת הערר, אצי מסגרת התשובה להשגה ציין המשיב שמועד החיוב נקבע בהתאם למועד מתן אישור אכלוס לבניין נשוא הערר. במסגרת כתב הערר, לא ערערה העוררת על טענה (עובדתית) וו של המשיב ועל כן יש לראות העוררת כמסכימה לעובדה זו. בהנתן כך, ונוכת החלטת הביניים של הועדה אשר דחתה את טענתה העוררת על כך שאינה מחזיקה בנכט, יש לקבוע שהתיובים (ככל שייקבעו להלן) חלים מיום 2.7.2020, מועד קבלת טופס אכלוס וחזקה בנכס.
חיוב בגין שטחים משותפים
3
כאמור, העוררת טוענת שחוייבה שלא כדין בגין בריכה, קרקע מקיפה, מבואות, לובי, שטת?
מתקנים טכניים, ועוד, שהנם שטחים משותפים בבניין מגורים שאינם ברי חיוב. השטתים המתוייביס הס שטחיט בהם עושיט שימוש כלל דיירי חבניין ורק חם.
46
5
.6
7
.8
במסגרת סיכומיה, מפנה העוררת לתצהיר החוקר מר תאבא (שלא נתחקר על תצחירו) ומטתמכת על האמור בתצהיר וזח. לאור כך שהעוררת מסכימה לתוכנו של התצהיר, למרות שהחוקר לא נחקר על תצהירו, אנו מקבלים את התצהיר כראיה לתוכנו. בדוייח החוקר האבא (המפורט ביותר מביןו הדוחות שהוצגו) מפורטים השטחים בהם חוייבה העוררת י*כשטחים משותפים'י, מתוכם שטת של 210 מ"ר בגין בריכה ו- 1,661 מ"ר בגין שימושים שונים (לחלן : יייתרת השטת המחוליביי). ביתרת השטח חהמחולייב מצויה גם קרקע תפוסה בשטחת של 823 מ"ר (דק סביב הבריכה בקומת הקרקע) (להלן: 'יהקרקע התפוסה:).
מדוייח החוקר עולה עוד, כי יתרת השטח המחוליב כוללת שטחים בקומת מרתף (חדר מכונות לבריכה, שטחי מעבר למדרגות, שטח לובי מעלית והעברת צינורות) ובקומת ביניים (מתקנים טכניים של הבריכה והספא). בנוסף, ומעבר לשטה הבריכח והקרקע התפוסה, כוללת יתרת השטח המחוייב שטחי כניסה למעלית ולובי הקומה בקומת הקרקע וכן שטחי מדרגות ומלתחות. יש לציין כי מן הדוייח קשה להבין במדוייק (למי שזח אינו תחום עיסוקו) למה משמש כל מטר ומטר הכלול ביתרת השטח המחוליב.
הסעיף הרלוונטי בצו הארנונה הוא סעיף 1.3.1 וי לצו הקובע כך:
"שטח משותף בבנין שרובו משמש למגורים בו שני מחזיקים או יותר, לא יחויב, למעט שטחים חמשמשים לבריכת שחיה, לחדרי משחקים וכד', וכן למעט שטחים משותפים במלון דירות"
הסעיף המיל אינו ברור דיו והוא מותיר פתת רחב לפרשנות, כפי שנעשה על ידנו במספר החלטות קודמות בנוגע לשטחים מסוג כזּה או אחר שהובאו להחלטתנו. יש הגורסים, שיש לפרש את הסעיף הנייל לצו הארנונה כפשוטו, היינו שיש לפטור מתיוב חלליט שאינם בריכת שחיה או חדר משחקים או משמשים למטרה דומה לאלו (הסייפא לסעיף). מנגד, הפרשנות המרחיבתה גורסת שהמבחן העיקרי הוא, האם השטת שבמחלוקת הכרחי לקיומו של בניין משותף (כמו חדר מדרגות, מעליות, מעברים) ומשמש גם מל שאינו מתגורר בבניין או שמדובר בשימוש מסוג של חדרי משחקים ובריכות הוא יישימוש נוסף (יחו 7?? שאינו הכרחי ולכן מהווה שימוש נוסף ומועיל לדירת המגורים.
דעוננו היא, שארנונה שיש לפרש את הצו, ככל חיקוק אחר, בהתאם לתורת הפרשנות התכליתית (עעיימ 9597/11 ענריית *הוד מונוסון כ אודגל א.5.5 טחר מעימ [פורסט בנגבו] (3.4.13). הואיל וסעיף 1.3.1 ו' לצו אינו כולל רשימה סגורה של שטחים הנופלים לתוך החריג של שטחיט שאינם נהנים מפוטר, הרי שראוי והגיוני ליתן פטור לשטחים משותפים, המהווים חלק בלתי נפרד והכרחי לשימוש בדירות, ובלבד שלא נעשח בהם שימוש ייהודי על ידי מי מזיירי חבנלין. פרשנות זו מתיישבת עס הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט המתחוזי למונח ישטח משותףיי בסעיף המקביל הנוגע לבניינים שאינם משמשיסם למגורים (1.3.1 חי) במסגרת
4
9
0
1
2
3
עמייג (מינחליים תייא) 56033-02-17 מנהל האלנונה בעיריית תל אביב -*פו ג עזבון הממחת חנה ציפולן 2/1 (פורסם בנבו, 25.12.2017) (להלן: ייפרשת ציפורןץ):
"מה הוא אם כן "שטח משותף" בצו הארנונה? שטח משותף, כשמו כן הוא, שטח הנמצא מחוץ לנכסי המחזיקים בקומה והמשמש יותר ממחזיק אחד. אין מקום לסטות מלשונו הפשוטה של הסעיף
ולהידרש לפרשנות יצירתית %--
לפי הגיון זח, שטחים המשותפים (במובן וח שנעשה בהט שימוש על ידי ייתר ממחציק אחד)
המעניקים לדיירי/בעלי הדירות בבניין עדץ כנסף בנוסף לשטח העיקרי המותזק באופן בלעדי על ידם, אינם פטורים מתיוב בארנונה למרות שלאף אחד מדיירי הבניין אין זיקה בלעדית אליהם.
על פי הגיון זה קבענו בהחלטות קודמות, שאין להחיל את הפטור, למשל, על חדר אופניים, התלטה שאושרה במסגרת עמיינ (מינהליים תייא) 63833-06-20 נכס! אריאע הנלון מגדל סונול בע"מ ני מנהל הארנונה בעידית תל אמיב-*מו (גבו 13.09.2021): ייבפרט מקובלת עלי נטייתה של ועדת הערר עראות. בהסדר קשירת האופניים כסוג של שירות שהוענק על ידי המערערת לחלקקן מדיירי הבניין (עמוד 5 לתחלטה) - ולטעמי הסתכות זו היא נכונה גם אם לא נגבתה תמורה ישירה או עקיפה בשל כך. דהיינו, לפי תפיסה זו של המצב, המערערת עצמה השתמשה בחדר על מנת לספק שירות *עדץ מושףיי לשוכרי המשרדים ועובדיהם':י. עוד קבענו, שיש להחריג מן הפטור מהסניס משותפים, בין היתר על יסוד פסהייד בעניין תייצ (מינהליים מרכז)
6 ממטי ליטר ני עידיית הוד השלון (נבו 22.08.2018).
אנו סבורים כי יש מקום להחלל דין (וחגיון) שווה גם על השטהיס המחוליבים בערר שבנדון, שעניינו שטחיט משותפים בבניין מגורים.
כמפורט לעיל, מדוייח החוקר עולה כי השטח המחוליב (כ- 1,800 ₪) כולל שטחים המשמשים לשימושים שונים, וביניהם בריכה, חדרי טיפולים, משתקים, פנא: ועוד וכן שטחי מעבר, חדרי מכונות ועודי. אין מקום לדעתנו להתייחס לכלל השטחים המחוליבים תחת חשומה נשוא הערר כמכלול אחד, אלא להפריד ולהבדיל ביניהם לעניין החיוב, כאשר כל סוג של שימוש צריך להבחן בנפרד כפי שנעשה על ידנו בהחלטות קודמות. מבין כלל השימושים שפורטו בדוייח החוקר ישנם כאלו הנופלים באופן מובהק לריישא של סעיף 1.3.1 וי, כפטורים מחיוב, ויש הנופלים לכאורה לסייפא לסעיף זה ועל כן אינם פטורים, למעט אם יוכח שהם מעניקים לדיירי/בעלי הדירות בבנייו ערץ מוסף, כמפורט לעיל.
יש להתפלא על כך שהעוררת עצמה לא מצאה לנכון להעלות טענה זו בערר, לכל הפחות כטענה חלופית, ולערוך אבחנה בין שטחי הבריכה והשטתים המשמשים לפנאי ומשחקים (לגביהם
5
נקבע במפורש כל יש לתייבם) לבין השטהים חטכניים אשר נופלים על פיו תחת הרישא לטעיף 1 וי ועל כן זכאים לפטור. הואיל והעוררת לא ביצעה אבחנה זו, גם לא ניתנה התייחסות מפורטת של המשיב לסוג כזה של חלוקה בין השטחים המחוליבים במסגרת יתרת השטת המחוליםב, ולכן עמדות הצדדים ביחס לסוג אבחנה שכזה למעשה אינה מונחת לפנינו. למרות ואת, אין אנו מוצאים לנכון לדחות או לקבל את הערר בסוגלית זו, והצדדים מופנים להנתיות
הועדה בעניין ה בפרק הסיכום.
פטור על פי פקודת תפיטורין
4. לטענת העוררת יש לפטור את חנכט כולו מחיוב מארנונה בהתאם סעיף 5 (ח) לפקודת הפיטורין
שכן השטח חמדובר הוא מתחם פנאי וספורט.
5. לאחר עיון בטענות הצדדיט והוראות הסעיף הרלוונטי בפקודה אנו דוחים את טענת העוררת.
כבר נפסק שאם הנכס עונה רק בהלקו לקריטריון המזכה בפטור או הנחה, אזי לא יינתן הפטור או ההנחהיי הקבועים בסעיף ח(5) לפקודה (עמיינ (מינהליים תייא) 13151-11-20 מנתל הארנונת בעיריית רמת גן ני מועדון המלגנית (נבו 021.02.2022. וחו המקרה שלפנינו.
חיוב שגוי בגיו שטח לא מקורה
6. העוררת טוענת שיש לפטרה מחיוב בגין שטח של 823.87 מ"ר בסיווג ייקרקע תפוסהיי שהוא
השטח ההיקפי שמסביב לבריכה (סומן 2 בדוייח החוקר). העוררת אינה מפנה את הועדה לסעיף פטור רלוונטי לשטח וּח.
7 על פי הדוייח מדובר בדק עצ עליו הוצבו כסאות, שמשיות ומיטות שיווף וחלקים ממנו מקורים בסככות. אין חולק שהשטח המחוליב הינו שטת סגור, אשר לאיש כניסה אליו פרט לדייר הבניין. מדובר כחלק בלתי נפרד משטח הבנלין, המשרת את דיירי הבניין. ככזה, נופל השטה
באופן מובהק לתוך ההגדרה שבסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה: * בשטח הבנין נכלל כל השטח
שבתוך יחידת הבנין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה".
ולסיכום:
8. אנו דוחים את טענת העוררת שחוייבה שלא כדין באופן רטרטואקטיבי מיום 2.7.2020 וקובעים
שהחיוב ממועד זה נעשה כדין.
29 אגר דוחי אה טענת העוררת שיש ליתן לנכקי תמחוייב פטטיור כמתחם יפנאי וספורטיי בהוצאםם
לפקודדן הפיכווריך.
30 אנ דותיס את טענת העוררת שחוייבה שלא כדין בגין שטח של 823.87 מייריבסיווב ייקרקוג
תפוסתיי.
רפת העוררת לפיה יש לפטור את הנכס כולר (1,822 מייך) מחיום, שכך שאינו בר חיוב. מנגד, .לא מצאנר
שכך אינו כולל שטחים
1 אכר דוחים את טענתה הגנ
הנכס כולר נופל תחת סעניף 1 \: רללשא לצו, כשטח משותף
רפת של + חמשיב שהנכס כולך בר חיוב כשטת משוונף;
לצן. מדויח התוקר שהוצג לפבינר עולת
13 ₪ "רליש א (מִתק קנום טכנוים
הצדקת לעמדה הגו
משותפים הפטורים מחיוב בהתאזם לסעיף 1.3.1 רי
שהנכס כולל שטחים הנופלים במובחק ונחת תפטור שבסעיף 5.1.
של הבניקן, מדרגות. וכו), כאלו הלופלים במובהחק תחת טשעיף-3.3.1 8 סופא (למשל. הבר כת
והמתקנים המשמשים אותה, חדרל המשתקים) וכאלו הנופלים בטוות שביו שמ אלו.
2. > בפנל. הועדה לא הוצגר מלא העובדותת המאפשרות את ביצוע האבחנת ביך סוגי השלמושים :
השונים מתוך בלל השטת המחוליב, ועל כן אנו מורים לצדדים לב בדברים בינלחס ולחגיע .
להט כמות לגבי אופן התיוב של תשטחים שחוליבו על כדר חמשוב כשטחים. משותפים. בשיי לב 0 לאמור לעיל" ובמטרה להגיע לתוצאת הוגנת. ותגזונזת הצדדים לודיען לוועדה את תוצאת.
המו"ימ בלניהם בתוך 50 יום מקבלת החלטת ג
1
גי
נוכח התוצאה אליה הגענו, אין צו לתוצאות: >
ניתן בהעדר הצדדים היום בל | 2:4 0 / 5 /
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק ב בתי משפטי לענובום' מנחלרים, התשייס-2000. ותקנת 21 2 (ב) לותקננת : בל - לעניונום מנהליםו (סדרי די), תשס"א-2000, לרשות. הצדדים. קייימת זכות ערעור לפנל בת :
בכר לענדונים מנהללים וואת בתוך 60 יום מקום קבלת ההתלטה. 8 /
בהתאם לתקטה 20 (ג) לתקנות הרשויוו; המקומיות. (ערר על קביעת ארנונת ת כללית)(סז דרי דין בותעדת 0 ערר) התשלייז -- 1977 תפורטם התלטה גו באתר האינטרנט של המשלב. | 0
דמרי רך . אוד -
9 9 חבר. אודיננרים, כלבקר \ 7 רויה
קלדנית: ענת לור
דרי
4
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו עררים מספר: 140022770 06
בפני חברי ועדת העדר:
לור - עו''ד אפרת קפלן
חבר - עו'יד ראובן הרן
העוררת: אורבס בע''מ
- נגד -
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטת
עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב דוד אלעזר 15, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 2000445532 ח-ן ארנונה מסי 11143754 ובנכס מס' 2000438400 ת-ן ארנונה מס' 11143753 (שניהם יחד להלן - !יהנבסיי).
המהלוקת בין הצדדים חינה ביחס לסיווג הנכס המסווג על ידי המשיב כייבנייניס שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים, משרדים ומסחריי. לטענת העוררת יש לסווג את הנכס כייבית תוכנהי!
בהתאם לסעיף 3.3.3 לצו הארנונה.
ההליכים בפני הוועדה
כתב הערר הוגש ביום 11/4/2021.
כתב התשובה ובקשה לדחייה על הסף הוגש ביום 8/7/2021.
ביום 22/7/2021 התקיים דיון מקדמי. במהלך הדיון ולבקשת הצדדים הוחלט על איחוד העררים שבכותרת. עוד נקבע כי בייכ המשיב תודיע האם היא עומדת על הטענה בדבר איחור בהגשת הערר בתוך 14 יום. חתיק נקבע להוכתות ונקצבו מועדים להגשת תצהלרים.
ביום 26/7/2021 הודיעה בייכ המשיב כי אלנה עומדת על טענת הסף ביחס לאיחור בהגשת הערר.
ביום 21/10/2021 הוגש תצחיר מטעם העוררת, חתום בידי הגבי נחמה בן מאיר, סמנכ"ל כספים של העוררת (להלן - ''המצהלירה מטעם העודרת'י).
ביום 24/10/2021 הוגש תצחיר מטעם המשיב תתום על ידי חוקר השומח מר מתי אלבן (להלן -
ייהמצהיר מטעם המשלם'),
ביום 13/4/2022 התקיים דיון הוכחות בו נחקרו המצהיריס על תצהיריהסם. בפתח הדיון הסכימו הצדדים כי חדיון בערר יתקיים בהרכב חסר, בפני שני חברי ועדה, לנוכח היעדרותו של חבר הוועדה רו"ח ישראלי. בסיום הדיון הורתה הוועדה על הגשת סיכומים.
ביום 23/5/2022 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 13/6/2022 הוגשו סיכומים מטעט המשליב.
ביום 19/6/2022 הוגשו סיכומי תשובה מטעם העוררת.
עלקר טענות הצדדי
עיקר טענות העוררת
6% העוררת פועלת בתהוס הבלוקצייין שהינו אחד התחומים הדינמייס והבולטיס בתתוס ההלי
טק. בפרט, העוררת עוסקת בפיתוח פרוטוקול תוכנה עבור מערכות מבוורות. העוררת
מפנה להגדרת המנות בלוקצייין בויקיפדיה.
> העוררת הינה חברה טכנולוגית, העוסקת בפיתוח בלבד, מתבססת בשלב וה על כספי הגיוס
בלבד ואין עדין שימוש מסחרי משמעותי במוצר.
= בהתאם לתצהיר שהוגש מטעם העוררת, היא עובדת על הפיתוחים הבאים: פיתוה הפלטפורמה ומוצריס נלווים המבוססיט על עבודות מתקר ופיתות שבוצעו בן השנים -2017
1 על ידי מחלקת מחקר ופיתוח, כולל:
מחקר ופיתוח מדעי של יי 1161 ייי, אלגוריתס קונצנזוס שמבצע סדר הוגן של עסקאות
בין משתתפים ברשת מבוזרת.
פיתוח הפרוטוקול של הפלטפורמה עצמה, כולל יצירת חיישום הפרקטי של א11011 יישום מודל הבלוקצייין, ממשקים למערכת אחסון אלנדקס מבוזרת המגנה מחבלה, ופירוט מכונה וירטואלית לביצוע חוזים חכמים.
פיתוח קוד ליישום צומת בלוקצייין יחיד, משתתף שמריצ את הפרוטוקול של הפלטפורמה.
פיתוח 501% המאפשר למשתמשים בפלטפורמה להריצ חהוויס חכמים על גבי הפלטפורמה.
פיתוח מנגנונים לשילוב הפלטפורמה עס תשתיות בלוקצייין אתרים.
פיתוח יישומיס בסיסיים וכללים שרצים על תשתית הפלטפורמה לשלמוש על ידי לקוחות כדוגמאות או כבסיס ליישומים יעודיים לצרכי הלקוחות.
פיתוח מערכו 51486 +0 004ע2'י המאפשרת למשתתפים חיצוניים לתרום לביטחון וטיפול הפלטפורמה על ידי הצבעה עבור נציגים שיעבדו עסקאות ותנועות על הפלטפורמה.
פיתות כלים ייעודיים לעזור ללקוחות המעוניינים לפתח יישומיס על הפלטפורמה וגם לנהל ולבקר את פעילותם על הפלטפורמה.
מחתקרים על פרוטוקולים קריפטוגרפיט ושילובס על הפלטפורמח.
> העוררת טוענת כי כל המחקרים ועבודוות הפיתות הנייל פורסמו במאות מאגרי קוד פתוחים
שהחברה פרסמה באתר ב₪100000.002 ומחלקת הפיתוח פרסמח יותר מ- 10 מאמריס מחקריים באתר החברה, כתבי עת וכינוסיס מדעיים.
העוררת מוסיפה כי בתכנית הפיתוח לשנה הקרובה: מחקרים למצוא ולפתח מקרי שימוש נוספים לפלטפורמה, פיתוה *יעודי עבור לקוחות המעוניינים לשלב את יישומס עם הפלטפורמה ופיתות ומחקר לשלב את הפלטפורמה עס פרויקטים אחרים בתחום.
העוררת מדגישה כי קיומה תלוי ביכולות הפיתות הייחודיות שלה ופיתוח מתמיד ושוטף של פלטפורמת התוכנה והתאמתה לשוק משתנה, ולכן היא שוקדת על פיתוח הקוד ברמת יומיומית.
העוררת טוענת כי חיא הוכיחה שחיא מפתחת תשתית שתשמש כמה שיותר אפליקציות, שתתאיס לקחל כמה שיותר רתב ולא ללקוח ספציפי, ומדובר בקוד פתוח שניתן לעבוד איתו ללא תיאום עימח.
העוררת השיקה את הגרסה הראשונה של הרשת שלה בחודש מרף 2019, ובעת דיון ההוכחות הושקה הוורסיה השלישית. לטענתה, כל הומן נדרש פיתוח נוסף וניתן לראות את התפתחות הדברים בזמן אמת, משמדובר בקוד פתות.
העוררתת טוענת כי היא עומדת בכל המבחנים הרלוונטיים; יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, היקף השימוש במוצר המוגמר - אין לקות ספציפי אלא שוק רלוונטי של מפתחים, מבחן ההשבחה הכללי, שכן היא מובילה ליצירת ערך כלכלי חדש ללקוחותיה משום שהתוכנה משודרגת ומתעדכנת באופן שוטף, ועל פי הנטען חיא עומדת גס במבחן ההנגדה, שכן פעילותה נוטה לעבר כתיבת תוכנה.
לאוך כל האמור העוררת טוענת כי יש לקבל את הערר ולהורות על סיווג הנכס כייבית תוכנהי'.
בסיכומי התשובה העוררת מוסיפה כל:
פסק הדין בעניין טראקס אינו רלוונטי לענייננו, מאחר ודובר באיסוף נתונלם ברשת האינטרנט בהתאט לדרישת הלקות.
פסק הדין בעניין פריאמפט אליו הפנה חמשיב קובע כי הפן המסחרי אינו גורע מהיות הפעילות ייצורית ונקבע כי יש לסווג את הנכס שם כבית תוכנת.
מאחר ובענייננו מדובר בחברת סטארט אפ, והו המקרה המתאים ביותר לסיווג כבית תוכנה. העוררת מפתחת את המוצר, ומנסה לשווק אותו בטרט יש לה הכנסות או רווחים.
היא מפתחת תשתית טכנולוגית ונמצאת בשלב הפיתוח כאשר הושקה גרסה ראשונית ואין עדיין לקוחות משלמים.
אין כל מטרה להעניק שירותים בעתיד, כנטען, אלא מדובר בתוכנה שתאפשר לחברה שימוש במחלך עסקיה. החברה מפתחת מוצר בדמות תשתית מבוזרת בקוד פתות. בשלב זה, מדובר בפיתוח המוצר ופעילות שיווקית בקשר עס הבאת המוצר לשוק. זוחי טכנולוגיה חדשנית, שמתפקדת כתוכנת מסד נתונים, ולא נשלטת בידי אף חברה או גוף ריכוזי אחר.
אין מדובר במוצר תוכנה שהחברה הינה הבעלים של הקניין הרוחני שלו, אלא בתוכנה מסוג קוד פתוח שהקניין בח לא נשאר בבעלות החברה. לכן החברה אינה בפוזיציה לגבות תשלום כשירות עבור השימוש במוצר או בקניין הרוחני. העוררת עדין אינה יודעת מה יהיה המודל העסקי וכיצד יופקו רווחים והיא נמצאת בשלב פיתוחי.
6 אין בדוייחות הכספיים כדי להצביע על אהוצי השימוש בנכס לצורך פיתוח. רוב ההוצאות השיווקיות הן בחוייל כך שההוצאות על שימוש בנכט באר\ כמעט כולן על פיתות. העוררת טוענת כי על פי בפסק חדין בעמניי 09-16- 13687 השכשבת ' עידיית תל אביב אין חובה להציג דו'יחות כספיים.
> העוררת חוזרת על הטענה כל מרבית עובדיה עוסקים בפיתות.
> לאחר הגשת הסיכומים ובטרס החתימה על התלטה צו העוררת הגישה את פסק הדין שניתן לאחרונה בעמנ 7731-05-23 וודט+ מהקר ופיתוח בעמ נ' מנהל האדגונה בעיריית תע אביב-יפו.
עיקר טענות המשיב
= המשיב טוען כי העוררת הקימה תשתית, ועל פי הנטען מוצרים נלווים, המשמשת מצע לפיתוחים אחרים שירוצו עליה. היא אינה מוכרת את התשתית האמורה, על מוצריה הנלווים, כסחורה, ואין לה הכנסות מייצור ומכירת תוכנה. העוררת מעניקה שירות חינמי ללקותות מעטיט ומאפשרת להם לרוץ על התשתלת שפיתחה. בעתלד, בכוונתח להרחיב את פעילותה וליתן באמצעות תשתית וו שירות בתשלום בהתאמה אישית ללקוחות ספציפיים אשר יחלקו עימה ברוותיס שיופקו מהפעילות המסחרית השוטפת שלהם עצמם.
% לאור עדותה של העדה מטעם העוררת בדיון ההוכחות, ועל פי הפסיקה, העוררת אינה עומדת בתנאים לסיווג הנכס כייבית תוכנחיי. מדובר בפעילות של מתן שירות, שאינה ייצורית, וחיא אינה עומדת במבחן המחותי ובמבחן ההנגדה.
> המשיב מפנה לפסיקה בעמנ 11844-01-17 טלאקס מעדכות בע/מ 2 מנה 2 האדנונה ובעמלנ 60785-07-20 פריאמפט סקיוריטי בעל/מ נ? מנהל האדנונה ש2 עיריית דמת גן.
> המשיב מפנה לפסק חדיו בעעיימ 9662/16 התיאטרון הלאומי הבימה בע/מ 3 עידיית תל אנ?2 המתייחס למונת יישירותיסיי : מדובר בפעילות מסחרית בדרך כלל, המאופיינת במתן שירות אישי בהתאם לצרכי לקוח קונקרטי, בניגוד לפעילות יצרנית - תעשייתית.
> המשיב מפנה לכך שהעוררת לא המציאה את דוייחותיה הכספיים, והימנעותה מהצגת הראייה פועלת להובתה. עס זאת, נציגת העוררת העידה בהקירתה כי הציגה בפני המשיב בפגישת זום דו"ח כספי אחד, לפיו הוצאות המחקר והפיתוח של העוררת מהוות 36% בלבד, מסך ההוצאות התפעוליות של העוררת, עובדה המחזקת את המסקנה כי פעילותה
ךר הוצ ודד חוו!!ח ועצלוול: של הצוררחה חשוה
וצאות מו'"'פ ושלוו 2 העו
רוכ אננה
ת בנכט אינה לל העוררת משנת
9 נטענו ללא אסמכתא.
> העוררת לא הוכיחה כי עיקר שטת הנכס משמש לפיתוח וליצור תוכנה, ולכן חיא אינה עומדת גס במבחן הכמותי. העדה מטעם העוררת העידה כי בנכס יושבים עובדים רבים שאינם עוסקים בפיתות תוכנה אלא בפעילויות עצמאיות. נציגת העוררת אף העידה כי חלק מהעובדים שנחשביס כמפתחים למעשה עושים פעילויות נוספות, שאינו פיתוח, ובכלל זח, למשל, מעצבת גרפית ומנהל הפרויקטים.
העוררת לא הרימח את הנטל להוכית כי היא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לסיווג כבית תוכנה ולכן דין הערר להלדחות.
דיון והכרעת
סעיף 3.3.3 לצו הארנונה קובע כך:
'/3, בתי תוכנה
בתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה...".
התנאים לסלווג נכס כבית תוכנה נדונו בפסק הדין בעמנ 29761-02-10 וזב סנס בע/מ מ עידיית תל אביב-*פו (להלן -- ייעניין ווב סנסיי), בו נקבע כי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה כולל שלושה תנאים מצטברים: ייבעיקריי, ייייצוריי ויתוכנה". מכאן כי מוטל על העוררת הנטל להוכית כי בנכס מתקיימת בעיסר פעילות ייצורית של ייצור תוכנה.
''בעיקר'' -- בפסק הדין ווב סנס נקבע כי מדובר חן במבחן כמותי והן המבהן איכותי. במסגרת המבחן הכמותי ליבהן גודל השטת בו מתקיימות פעילות של ייצור תוכנה לעומת שאר השטת המשמש לפעילות שאינה ייצורית. במסגרת המבחן המהותי תיבחן השאלה האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות המבוצעת בנכס.
'יפעילות ייצוריתיי - נקבע כי המבחנים המשמשים לצורך סיווג ייבתי מלאכה ותעשייה'י הס המבחנים המשמשים לבחינת קיומח של פעילות ייצורית לצורך סלווג כבית תוכנה ; מבחן יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, מבחן טיבו של החליך העסקי, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, מבחן השבתת הנכס ומבחן ההנגדה.
בהקשר זה, בפסקי חדין בע/א 1960/90 פ"ש תלא 5 נ? חברה דעיונות בע"מ ובבריימ 1679/15 בדודקאסט |ידאו ש.ב בע"מ ני מנהל תאלנונה בעיליית תל אביב- יפו נקבע מבהן נוסף לצורך ההבחנה בין פעילות עסקית = שירותית לבין פעילות ייצורית: מבתו *הקשך המתמשךיי לפיו קשר מתמשך מאפלין מותנן שירות להבדיל מקשר חד פעמי או קצר מועד המאפיין עסק ייצורי.
לאור מבחנים אלו, בחינות הסיווג כייבית תכונהיי כוללת שני שלבים: האם הפעילות בנכס עונה להגדרת 'יייצור תוכנהיי, ובמידה והתשובה חיא חיובית, האם פעילות ייצור התוכנה היא העיסוק העיקרי של העוררת בנכס.
הראיות שהובאו בפני הוועדת
על פי החומר שבפנינו, העוררת פיותחה תשתית בלוקצייין המיועדת לשימוש של צדדים שלישיים, המעונלינים לפתח אפליקציות על גבי הרשת. גרסת הבטיט הראשונה של המוצר מופעלת. על פי הנטען, צוות הפיתוח של החברה עובד על פיתותיט נוספים המתאלמים את הפלטפורמה לשימושים
שונים. בנוסף, כלים שונים בתחום הבלוקצייין נמצאים בשלבי פיתות.
מבחן יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשלי אחר
העוררת פיתחה תשתית המשמשת מצע לפיתוחיס אחרים שירוצו עליה. לטענתה, פיתחה גם מוצרים נלווים. העוררת בשלב וה אינח מוכרת את התשתית והמוצריסם הנלווים כסחורה ואין לה
על פי הצהרתה הכנסות מייצור ומכירת תוכנה שכן מדובר בשירות תינמי המאפשר לרוצ על התשתית שפותחה.
מבחן הלסף השימוש במוצר המוגמר
לטענת העוררת, מדובר בקוד פתוח, ולכן הוא פתוח לכלל המשתמשים המעוניינים בכך, ולא רק ללקוחות המשלמים עבור השימוש.
במסגרת טופס הבקשח לסיווג כבית תוכנה העוררת ציינה כי המוצר מיוצר עבור צדדים שלישיים המעוניינים לפתח אפליקציות על גבי חתשתית. בין לקוחותת העוררת: חברה למצורי ניקיון והגיינה העושה פיילוט לניהול שרשרת אספקה. העוררת טוענת כי היא מפתחת תשתלית המיועדת לכמה שיותר אפליקציות, כך שתתאים לכמה שיותר לקוחות ולא ללקוח ספציפי.
מבחן השבחת הנכס
העוררת טוענת כי חיא מובילה ליצירת ערך כלכלי חדש למשתמשים.
מבחו ההנגדה;
המבחן הכמותי והמהותי
המסמכים שהוצגו בפני הוועדה:
מצבת כח אדם: בהתאם לדוייה הביקורת מיום 31/12/2020 בחברה 23 עובדים: 13 מפתתים, 4
אנשי כספים, 2 אנשי הנהלה, 2 יועצים משפטיים, מנחלת משרד ואיש שיווק.
על פי טופס הבקשה להכרה כבית תוכנה, בחברה 20 עובדי פיתות, 4 עובדים בתחום פיתוח עסקי (3 נוספים בחו'יל),-8-בתפקידי הנחלה, כספים ומשפטיות,-ו-.2-אנשל שיווק.
על פי נספת ג' לכתב הערר עשרה מעובדי העוררת, ששמותיהס מפורטים, בעלי תארים מקצועיים במדעי המחשב וטכנולוגיה/ הנדסה/ בעלי ניסיון של עשר שנים לפתות בתפקידים טכנולוגיים.
מבחינת מיקום עובדי הפלתות בנכס, העדה מטעם העוררת העידה כי המיקומים בנכס אינם קבועים והאנשים בנכס נעים ממקום למקום.
לא צורפו אישורים כלשהם מטעסם רואה חשבון ו/או אחרים ולא הוצגו דו'יחות כספיים המלמדים על הוצאות פיתוח לעומדת הוצאות אחרות, ומהם ניתן ללמוד על היחס בין הוצאות מכירה, משכורות מחקר ופיתוח וכיוייב.
בתשובת מנהל הארנונה להשגה ציין מנהל הארנונת כי על פי דו"ח כספי (שלא נמצא בפני הוועדה)
הוצאות בגין מתקר ופיתוח היוו 36% מסך ההוצאות התפעוליות של החברה. אין בפנינו את חדוייה האמור ולא נוכל לעשות שימוש בעדות וו שהיא בבחינת עדות שמועה.
במסגרת מבחן ההנגדה, השאלה חינה האם על פי מכלול חנתוניס שהוצגו בפנינו הפעילות בנכס נוטה לטובת פעילות ייצורית או מתן שירותים?
בהקשר זה נקבע בעמלינ 11846-01-17 טדאקט מעדכות בע"מ ני מנהל האדנונה של עיריית תע אביב-23ו כי פעילות העוררת שס אינה מחווה ייצור תוכנה אלא מתן שירותים המבוססים על תוכנה
6
שפיתחה. דובר בחברה המקבלת תשלום מלקוחות עבור השימוש בתוכנה, המתאפשר דרך אתר האינטרנט של העוררת. נקבע כי י<קוחות המערערת משלמים למערערת תשלום בגין חשימוש בתוכנה שפיתחה, כאשר לרוב מדובר בהרשאה בת 12 חודשים, ובתמורה הם מקבלים מידע שיווקי המופק באמצעות התוכנה. הגישה אל התוכנה מתאפשרת ללקוחות העוררת באמצעות אתר האינטרנט שלה. במצב דברים זה, הפעילות בנכס נוטה למתן שירותים מבוסטי תוכנה והיא מנדרת את המרכיב ייחייצורייי שבתכלית החקיקה... אם כן, ניתן לראות שבמקרים בהם ייצור התוכנה אינו מיועד למכירה כסחורה, אלא רק משמש כבסיס למתן שירות, לא יסווגו בתי העסק כיבתי תוכנתי...".
בפסק הדין בעמינ 1893-02-12 פורמלי מעדכות טפסים הכמים בע'ימ ני עיריית תל אביב-יפו נקבע כי העוררת אינה מייצרת תוכנות למכירה אלא עוסקת במתן שירות מתמשך ללקותותיה באמצעות מתן רישיון לשימוש במאגר חטפסים שלה: ייהמערערת אינה מייצרת תוכנות למכירה כסחורה. המערערת פיתחה מערכת מבוססת תוכנה, המספקת ללקוחותיה פתרונות לניהול *טפסים הכמיםיי ולשיפור תהליכי עבודה. המדובר במערכת המבוססת על פלטפורמה שכ מייקרוסופט המאפשרת עירה של לטפסים תכמיסיי כתשתית לתזנת פרטים על :די לקוחות המערערת, על פי תבנית שנקבעת מראש, וכן מקנת גישה למאגר טפסים ענק. המערערת מאפשרת ללקוחותיה לעשות שימוש בטפסים לתקופת מוגבלת ובשל כך היא גובה דמי שימוש שנתיים..%.
ובהמשך: 'י?קוחות המערערת אינם רוכשים מהמערערת תוכנה אלא משלמים דמי מנוי בגין השימוש במערכת. חנת כל כן, ככל שמתקיים הליך של פיתוח, חרי שהליך זה מתמצה בהתאמת המערכת לדרישות הלקות. ברס, אין בכך כדי להכנס לגדרו של סעיף 3.3.3 לצו הארנונה של העיריית חדורש כי ייעיקריי הפעילות תהיה של ייצור תכנת!י.
העוררת טוענת כי חיא אינה מוכרת את התוכנה, או את הפלטפורמה שלה, ולטענתה אין לה כל הכנסות שכן כלל אין מדובר בקניין רוחני הנמצא בבעלותה. על פי הנטען, הקניין בקוד הפתות ואלנו בבעלות החברה.
העוררת אף טוענת כי היא אינה מעניקה שירותנים ללקוחותיה שכן מדובר בתוכנה חינמית, קוד פתוח.
ביישום הפסיקה לענייננו, העוררת טוענת כי חיא אינה מעניקה שירותים ללקוחותיה וכי אין בכוונתה לעשות זאת. בחיעדר נתונים כספיים או מודל עסקי שילמד ממה מורכבות הכנסות העוררת, אין ראיה התומכת בטענה צו, שכן בד בבד העוררת גם טוענת כי אין לה הכנסות ממכירת
תוכנה.
העוררת לא המציאה כל דו"ח כספי המלמד על פעילותה, ובכלל זה על הוצאות חפיתות, או שמלמד
על חיחס בין הוצאות הפיתוח והוצאות אחרות.
הדוייח הכספי אליו מתייחס מנהל הארנונה ואליו מתייחסת בייכ המשיב בסלכומיה לא חונת בפנינו.
מכל מקום, האמור בדוייח צה, שאינו בפנינו, אינו תומך בטענת חעוררת שכן על פי האמור בו רק % מהוצאות החברה הן בגין מחקר ופיתות.
במקרה וה, אי המצאת דו"ח כספי לתמיכה בטענה כי אין לעוררת לקוחות והכנסות ושיצביע על הוצאות הפיתוה שלה, משמש לרעתה. בהיעדר דוייחות כספיים אין באפשרות הוועדה להתרשם מפעילותה ומן המודל העסקי של העוררת, ועלינו לבתון, על בסיס החומר שהונת בפנינו, האם הוכת בי עיקר הפעילות בנכס חינה פעילות של ייצור תוכנה. המודל העסקי של העוררת לא הוכח ולא לוכל להוות מצפן להכרעתנו.
ממצבת העובדים בנכס עולח כי עשרה מעובדי העוררת עוסקים בפיתוח, בעוד על פי הנטען ישנם 3 עובדים בנכס. לא הוצג בפנינו תשריט המלמד חיכן יושבים עובדי הפיתוח, שיוכל ללמד כי רוב שטח הנכס משמש עשרה מתוך 23 העובדים בו. על פי עדות נציג העוררת, העובדים אינם יושבים במקומות קבועים, ומכאן כי לא הוכח שעובדי הפיתוח יושבים בחלק העיקרי של שטת הנכט.
בהיעדר נתונים כספיים, נותר אס כך להכריע ביחס למבחן הכמותי והמהותי; מן הנתונים שהציגה העוררת, כמפורט לעיל, עולה כי פחות ממחצית מעובדי החברה הס מפתחים. עוד עולה כי העובדים אים יושבים במקומות קבועים, ולכן לא ניתן לקבוע כי עיקר שטת הנכס, מבחינה פיוית, משמש את המפתחים.
בשקילת מכלול הראיות בפנינו, השתכנענו כי העוררת עוסקת בפעילות ייצורית, ויחד עס ואת, העוררת לא הרימה את הנטל להוכיח כי עיקר הפעילות בנכס היא פעילות ייצורית. נטל ההוכחה מוטל על כתפי העוררת. טענה זו אינה עולה משטח הנכס ואינה עולה ממספר העובדים והכשרתם כפי שהוצגו בפנינו, ובחיעדר דו"ח כספי אין כל אינדיקציה לעמידת העוררת במבהן ההנגדה, הן מבחינה כמותית ובן מבתינה מהותית.
סיבומם של דברים
העוררת עוסקת בפעילות ייצור תוכנח, אולם אין בפנינו ראיות לכך שהפעילות הייצורית הינה עזקר השימוש בנכס והעוררת לא הציגה נתונים התומכים בכך.
הערר נדחה. אלן צו להוצאות.
נלתן בהיעדר הצדדים ביו 5; :
בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינחליים (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קלימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט
לענלינים מינהליים בתוך 60 שום מיום מסירת ההחלטה.
בחתאס לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (טדרי דין בוועדת ערר) התשלייו- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.
ז
ה
5
יו''ר: אפרת א. קפלן, עחי חבר: ראובן הרן, עו'יד
קלדנית: ענת לוי .
ועדת הערר לענייני ארנונת
שליד עיריית תל אביב ערר מס': 140023973
בפני חברי ועדת ערר:
לוייר: עו''ד גדעון ויסמן
חבר: עו''ד משה קורן
חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי
העוררת: אונגר יבוא אופנה בע'ימ
< בנג 7-
מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו
החלטת
ערר צח עניינו נכס השוכן ברתוב הי באייר 76, ת'יא, מספר חשבון 2000428890 מספר ח-ן 10915017 (להלן: 'יהנכסי).
תמצית המחלוקת בין הצדדים עוסקת בדחיית טענת העוררת ע"י המשלב, כי יש לסווג תלק מהנכס בסיווג יימלאכהיי.
רקע
41 ביום 2 הגישה העוררת השגה. במסגרתה טענה כי יש לסווג חלק מהנכט כבית מלאכה. החלק האמור היה הגלריה (הנכס הינו חנות בקומת קרקע עס מרתף וגלרית).
2 ביום 23.3.22 ניתנה התלטה מטעם המשיב, שדחתה את הטענה, ושם הוסבר כי רק בחלק קטן של הנכס נעשית עבודת ייתיקוני בגדיט'י וגם את רק ללקותות של החנות.
3 לפיכך הגישה העוררת ערר לועדה ואת, ושם חזרה על טענותיה. העוררת טענה, כי הגלריה בשטח של כ- 33 מ"ר, הינה מתפרה, ולכן יש לסווגה כבית מלאכה.
46 ביום 18.7.22 הוגש כתב תשובה על ידי המשיב.
5. ביום 6.9.22 התקיים דיום מקדמי.
6. ביום 23.11.22 הגישה העוררת תצהיר עדות ראשית. התצהיר נחתכו על ידי סמנכ"ל בינוי
ונכטים של העוררת ובו טענה כי המתפרה נמצאת בגלריה ובמרתף.
7 מדובר בתצהיר לקוני ובו כ- 10 סעיפים.
8 ודוק: הטענה בנוגע למרתף עלתה לראשונה בתצהיב.
9. נטען כי מדובר במתפרה שעושה הצרות, הרתבות, קיצורי בגדים וכיוייב. עוד נטען, כל
השימוש שנעשה חישו לכל חנולות הרשת (מדובר בטענה נוספת, שעלתה לראשונה בתצהיר).
.10
.1
2
.3
4
.5
.6
7
.8
9
.0
דיון
1
ביום 12.12.22 הגיש המשיב תצחיר אליו צורף דו"ח ביקורת, אשר התמקד בגלריה.
מחדוייח עולה תמונה דומה לואת שתיאר חמשיב, דחיינו שבגלריה יש מכונות תפירה וציוד לתפירה, אך שנעשית שס גס אחסנה (נעליים, לבוש וכיוייב) בנוסף במקום פינה להכנת קפת.
בדו'יח מתואר, וזאת מפיה של הנציגה של העוררת, כי בגלריח יש שימוש כמתפרה לצרכל החנות ולקותחתיה בלבד וגם אתסנה של נעליים ולבוש.
לא נעשתה ביקורת במרתף.
ביום 23.11.22 הוחלף המצהיר מטעם העוררת למר ברקוביצ, מנהל חבינוי. התוכן נשאר זהה.
ביום 28.2.23 התקלים דיון הוכתות.
מר ברקוביץ נחקר והעיד כי לנכס כניסה אחת, דהיינו הגלריה והמרתף הינם חלק מאותו נכס. עוד העיד כי שירותי התפירה הינם רק ללקוחות של הרשת.
מר ברקוביצ טען כי שטח האחסון בגלריה הינו קטן וכנייל לעניין המרתף.
המצהיר של המשיב העיד בכלליות על צורת עבודתו, מה התבקש לעשות וכלוייב. בנוסף העיד, שהוא לא ביקר במרתף.
ביום 9.8.23 הוגשו סיכומי העוררת. בכללי ניתן לומר, שהעוררת חזּרה על טענותיה.
העוררת טענה כי מדובר במתפרה אזורית, כי על פי ההלכה יש לפצל שימושים בנכס, כו המשיב נוהג לסווג מתפרות, כולל כאלה שחינן רק לתיקון בגדיט, בסיווג של מלאכה, כל אין לקבל את טענת הרחבת החזית בנוגע למרתף.
ביום 18.10.23 הוגשו סיכומי המשיב. המשיב טען, כי הטענות בנוגע למרתף הן הרחבת חזית, כי הנכס משמש לפעילות מחסרית- כלכלית, ככללותו, כי איו לפצל טיווגים בנכס.
לאחר שמיעת העדיס ובחלנת הראות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי צודק המשיב בטענותיו
וכי דין הערר להלדחות :
1 לאור המסקנה, שתפורט, להלן לא מצאנו להתעמק בשאלת הרחבת החצית, אך בהחלט ניתן לקבל עקרונית את עמדת חמשיב כי הטענה בנוגע למרתף הינה הרתבת חזית. ניתן אף לציין כי הטענה בנוגע ל- '*מתפרה אזוריתיי הינה טענה, שהינה הרתבת חזית, שכן הדבר עלה רק בשלבים מאוחרים.
2. ברם, הכרעתנו הינה לגופם של דברים.
.3
48
5
.6
.7
.8
.9
סוף דבר
2
.3
מצאנו כי השימוש בנכס כולל מספר רכיבים, אך בסופו של דבר חינו שימוש מסחרל של מכירת ביגוד.
כחלק מחשימוש חוזה יש לעסק שירות של תיקון בגדים ללקותותיו בלבד.
גם אם נקבל את הטענה כי המקום משרת לקותות של חנויות אחרות של הרשת איו הדבר משנה את המסקנה, כי לא מדובר בבית מלאכה אלא חלק מהשירות ללקוחות העסק.
לוזכר, כי אין מתלוקת שהמקום לא משרת יעוברים ושביסיי אלא רק את לקוחות העסק, דבר שגורע משמעותית מהטענה כי מדובר בבית מלאכה. כך גם אופי העבודה שנעשית שם, דהיינו ייתיקונייי בגדים לעומת מתפרה קלאסית המכלנה ביגוד ולא רק מתקנת ביגוד שנרכש ברשת.
עוד יצוין, כי וכח כי החלקים בנכס, שנטען שמשמשים כ- יימתפרחיי, משמשים גם לאחסון סחורת של החנות ולעוד דברים (מטבחון למשל).
לא מצאנו לקבל את הטענה כי יש לפצל את השימוש בנכס. במקרה דנן אנו סבורים, שההלכה המשפטית לפיה הטפל הולך אחרי העיקר, הינה המתאימה למקרה. אין בכך לגרוע מכך שממילא לא מצאנו שהשימוש ייכמתפרהיי בכנט הספציפי אינו מגלע לכדי סיווג של מלאכה אלא חינו יישירותיי הניתן כתלק מהפעילות המסחרית של העוררת. לפיכך ממילא אין אפשרות ואין מקום לפצל את הסיווג.
יחד עם זאת, אף אם היינר טבוריס שבחלק מהנכס נעשה שימוש שלייימלאפהיי הרל שזּהו שימוש קטן יחסית, טפל לשימוש המסחרי, בשטח לא מוגדר ומשתנה ושכזה הולך אחר העיקר, שהוא חטיווג המסתרי.
לטיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידתות.
העוררת תישא בהוצאות חמשיב בסך של 7,500 ש"ח.
ניתן בהעדר הצדדים היום - י | ( | | -
בהתאם לטסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב)
לתקנות בתי משפט לעניינים מנחלייס (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואאת בתוך 60 יום מ*נם קבלת ההתלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגנה כלפית)(טדרי דיו בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
לוע <אש + עחיד מש קוךו חבר: הי שמעון ציטיצקי
ג
קלדני | ענת לול
5
ועדת הערר לענייני ארנונה
שליד עיריית תל אביב ערר מט': 140025488
בפני חברי ועדת ערר:
לו/ר: עו'יד גדעון ויסמן
חבר: עו'יד משה קורן
חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי
העורר: אליהו אחונוב נתניאלוב
- בנג 7 -
מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו
החלטה
ערר גה עניינו נכס השוכן ברחוב רענן 16, ת'יא, מספר חשבון 200016792, 2000169822 מספר ח-ן 0, 10051648 (להלן : ייהנכטיי).
תמצית המחלוקת להכרעה דנן היא טענת דחייה על הסף, שהגיש המשיב, ואת עקב של מעשה בית דין/ השתק/איחור/חוסר סמכות.
וקע
41 ביום 12.9.23 הגיש העורר את ערר זה.
2 במסגרת הערר העלה טענות בנוגע לחיוביס, שלדעתו אינו צריך לשלם, וטענות כנגד חליכי
גבייה שהפעילה העלרייה:
3 מדובר בטענות הנוגעות להחוקה בנכס בתקופה שבין שנת 2004 לסוף שנת 2008.
4 המשיב הגיש בקשה לדחייה על הסף ושט טען כדלקמן:
1 מדובר בחיובים שהוטלו על העורר לפי כ- 15 שנה.
2. מדובר בטענות כנגד חוב חלוט, שבגינו התנהל הליך בבית המשפט, ניתן פסק דין
ופסק הדין חלוט מזה זמן רב.
3 מדובר במעשה בית דין וקסמיס השתקים כנגד העורר.
4 כמו כן, ערר וה מוגש באיחור ניכר.
5 לטענות העורר בנוגע לבעיות רפואיות אין כל רלוונטיות, שכן העורר ידע מזה ומן רב על החיובים ולא עשה דבר.
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]