החלטות ועד ערר לענייני ארנונה - יולי 2022

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 04/07/2022
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ּ וו

/. ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ה בתמוז תשפב

מספר ערר: | 11:24 / 140023867

מספר ועדה: | 12474

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: בן ארי פריזלר שלמה

-גב ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

נוכחים:

העורר/ת: בן ארי פריזלר שלמה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

העורר: ההליכים שהתקיימו בביהמ"ש המחוזי והעליון נגעו גם לנכס נשוא הערר שלפנינו, כלומר החנות.

ב"כ המשיב: | מדובר בנכס שהעורר החזיק עד לשנות ה- 90 ומספר ערכאות דגו בטענות העורר עד

כה. אני מפנה בין היתר לפסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בעת"מ. 58363-07-17 ההכרעות השיפוטיות מהווו מעשהרבי 1

המחוזי הוגש ערעור לעליון ע"י העורר והערעור נדחה.

העורר: התנהלו הליכים גם במחוזי וגם בעליון, אבל לטענתי מדובר בטענות שונות מאלה שאני מעלה היום במסגרת הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :ה בתמוז תשפב

0002

מספר ערר: | 11:24 / 140023867

מספר ועדה: | 12474

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: בן ארי פריזלר שלמה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אין חולק כי הערר הוגש ביחס לשומות שהוצאו לעורר לפני כ- 3 עשורים ואין חולק שהעורר אינו מחזיק בנכס, ככל שהוא אכן החזיק בו, תקופה ארוכה. כמו כן אין חולק שהעורר יזם מספר הליכים לבתי המשפט בנושא הנכסים נשוא הערר והליכים אלה נדחו ע"י ביהמ"ש. במסגרת פסה"ד של בית המשפט המחוזי מציין ביהמ"ש בסעיף 31 שהעורר בחר שלא לפעול ולמצות את זכויותיו בדרך הקבועה בחוק בכל הנוגע להגשת השגה וערר. בנוסף נקבע שם בסעיף 32 כי גם לא מתקיימים במקרה זה החריגים הקבועים בחוק לתקיפת השומה בדרך עקיפה באמצעות ביהמ"ש. כך או כך ברור שפסקי הדין של ביהמ"ש הם מהווים מעשה בית-דין כלפי ועדת הערר ומשכך אין בסמכותה של ועדת הערר לדון בטענות העורר ביחס לשומות שהוצאו לו כאמור לפני עשורים רבים והפכו חלוטות.

הדברים נכונים גם אם יש בידי העורר טענות ו/או מסמכים חדשים אשר לטענתו יש בהם כדי להפוך או לשנות את ההחלטות החלוטות שניתנו ע"י ביהמ"ש שכן אין בסמכותה של ועדת הערר לדון בה ומקומן של הטענות בביהמ"ש.

הערר נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 04.07.2022.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 / לקו

יו"ר: עו"ד יו חבר: ויינריב אוצ//כלכלן חבההּ" בוח מלי אורלי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך : ו בתמוז תשפב

מספר ערר: | 11:26 / 140023634

מספר ועדה: | 12475

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעו

[

העורר/ת:

אמוס ג.0.ר בע"מ חברה פרטי ה וו

חשבון לקוח: 11131562

מספר חוזה: 1045508

כתובת הנכס: שונצינו 1

ע"י ב"כ עו"ד: רוזנטור פולינה

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

נוכחים:

העורר/ת: אמוס ג.0.ר בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : רוזנטור פולינה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

פרוטוקול

בהסכמת הצדדים הדיון יתקיים בהרכב חסר של חבר הוועדה עו"ד משה קורן.

ב"כ העוררת: לאחר ששמענו את דברי הוועדה אנו נבקש למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיב: | אני מסכימה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : = | בתמוז תשפב

מספר ערר: | 11:26 / 140023634

מספר ועדה: | 12475

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

העורר/ת: אמוס ג.0.ר בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.07.2022.

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון-<.. /. חבר: הו"ח ז'יטניצ 1 שמעון

שם הקלדנית: ענת לוי

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יג בתמוז תשפב

מספר ערר: | 10:00 / 140023897

מספר ועדה: | 12479

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

אלם דסטה טספאי תעודת זה שו

חשבון לקוח: 10980795

מספר חוזה: 874998

כתובת הנכס: יסוד המעלה 19

אלם דסטה טספאי תעודת זהות ששקאקו

חשבון לקוח: 10967185

מספר חוזה: 860560

כתובת הנכס: יסוד המעלה 19

-ג ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: אלם דסטה טספאי

חיזקיהו ציון -- חבר ומתרגם של העורר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

למיטב הבנתי הערר נסב על השאלה הבאה:

האם העורר חייב בתשלום ארנונה על שטח המרתף בשטח של כ- 90 מ"ר שמהווים חלק מנכס 2000147772. להבנתי השרותים לא במחלוקת.

העורר: הדברים שאמר ב"כ המשיב נכונים. אני מבקש להדגיש שמה שעמד לנגד עיני זה המצב הפיזי בשטח שרואים שמדובר במקלט. סה"כ שכרנו נכסים אחדים.

העורר: שמעתי והבנתי היטב את מצבו המשפטי של הערר וגם הבנתי את האפשרות לחדול להחזיק במושכר כולו או בחלקו, כלומר בשטח המרתף נשוא הערר.

בנסיבות אלה אני מבקש למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יג בתמוז תשפב

מספר ערר: | 10:00 / 140023897

מספר ועדה: | 12479

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: אלם דסטה טספאי

- נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 12.07.2022.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 3 ) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה,

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונו/ כללית) (סדר/ דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ב מ 2/0 \

יו"ר: עו"ד דויטש יהוש חבר: ויינריב אוצי מלכלן חבר: עו"ד פלדמן אחוד

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!ו

תאריך | : יט בתמוז תשפב

מספר ערר: | 12:16 / 140023933

מספר ועדה: | 12512

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררת:

העורר/ת:

מלון בגיין האופרה שותפות מוגבלת שותפות מוגבל הש

חשבון לקוח: 10848568

מספר חוזה: 735288

כתובת הנכס: אלנבי 5

מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת שותפות מוגבלתשושוווו ₪

חשבון לקוח: 11068287

מספר חוזה: 967451

כתובת הנכס: אלנבי 5

מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת שותפות מוגבל תשק

חשבון לקוח: 10847226

מספר חוזה: 733843

כתובת הנכס: אלנבי 5

ע"י ב"כ עו"ד: שלי יעקבי

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

העורר/ת: מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת,מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת,מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת

ב"כ העורר/ת עו"ד : שלי יעקבי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

פרוטוקול

מבקשת למחוק את הערר שבנדון כמו כן אגיש בקשה זהה בתיק נוסף בפני כב' היו"ר עו"ד ויסמן.

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יט בתמוז תשפב

מספר ערר: | 12:16 / 140023933

מספר ועדה: | 12512

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: מלון בניין האופרה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות. ג

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.07.2022.

יו"ר: עו"ד ו חבר: ויינריב אודי,/לכלן חבר: עו"ד פלדמן אהוד

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפז

תאריך :| כב בתמוז תשפב

2.0002

מספר ערר: | 11:30 / 140023764

106

מספר ועדה: | 12484

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

חבר: רו"ח יעקב ישראלי

המשיב:

נוכחים:

יהודה בשארי:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

בשארי איתמר תעודת הור קוה

חשבון לקוח: 11206052

מספר חוזה: 1111910

כתובת הנכס: ס"ה 52

-ג ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: בשארי איתמר, בשארי יהודה, בשארי אלעד, בשארי אסף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול .

זה ההליך השני שבו אני מנסה לשטוח את טענותיי בכל הנוגע לחיוב השגוי בארנונה ביחס לנכס שבו אנחנו מתגוררים. אציין גם שבזמן שאנחנו מנהלים את ההליך הזה העירייה ממשיכה לגבות ומטילה עיקולים ואוכפת את החיובים בצורה אגרסיבית וגורמת לנו לעוגמת נפש. אני מציג בפני הוועדה מפה שממחישה בצורה חד משמעית שנושא חלוקת השטחים באזורים לא הגיונית, מקפחת ויוצרת שני סוגי אוכלוסיות באותו אזור. אנחנו סבורים שיש לוועדה סמכות לסייע לנו בנמשא. פניתי לעירייה ולא חסכתי משאבים כדי לנסות ולרדת לחקר האמת אך התשובות של העירייה מתחמקות ואינן מדויקות בלשון המעטה. אני מבקש מהוועדה לסייע בכל דרך שבה היא יכולה.

הצגתי בפני העוררים והוועדה הנכבדה מפה ברזולוציה גבוהה ובה רואים בבירור כי הנכסים בה דנים העררים נמצאים במסגרת השטח הצבוע בירוק כלומר אזור 2.

בנסיבות אלו אני לא רואה כל טעם לדון בערר, שכן מיקום הנכסים ברור ונדמה כי כל הטענה שנותרה בפי העוררים אינה מצויה בסמכות הוועדה הנכבדה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כב בתמוז תשפב

20.02

מספר ערר: | 11:30 / 140023764

ו אוו

12.6

מספר ועדה: | 12484

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

חבר: רו"ח יעקב ישראלי

העורר/ת: בשארי איתמר

- נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

הקשבנו בקשב רב לעוררים ואפשרנו להם להציג כל אינפורמציה שתומכת בעמדתם, אולם משהוצג לנו ע"י המשיב כי הנכסים נשוא העררים מצויים באזור החיוב, לא ראינו לנכון להתערב בסוגיה שאינה בסמכותנו. המלצנו לעוררים לשקול הגשה של עתירה מינהלית על מנת לעלות את הנושאים המינהליים שמצויים בסמכות ערכאה מתאימה.

בנסיבות העניין המלצנו לעוררים למחוק את הערר על מנת לחסוך בהוצאות ובמשאבים ולבקשתם העררים נמחקים ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.07.2022.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה/כללית) (פַדְרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האשנטרנט של המשיב.

4-- "יו + וף'שן | .

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבר חבר: רו"ח יעקב ישראלי חבר: עו"ד 2

[ 1

שם הקלדנית: ענת לוי

: וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך : | כח בתמוז תשפב

2 27

מספר ערר: | 09:21 / 140023550

מספר ועדה: | 12486

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת:

קוברוסי ג'וני תעודת זהות וו

חשבון לקוח: 11200168

מספר חוזה: 1105723

כתובת הנכס: דרך שלמה 42

-נ1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

גוכחים:

העורר/ת: קוברוסי ג'וני

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

העורר: אי עסק שבקושי מתקיים ונאלצתי לסגור אותו. בסוף החודש הזה אני מוסר את המפתח. אני

עוסק רק בצביעה ולא יכולתי לעמוד בתשלומי הארנונה.

ב"כ המשיב: | בנסיבות המתוארות ובשל יריעת הזמן הקצרה, ההיקף הכספי והדברים האמורים

בתצהירו של העורר לפיהם המקום אינו משמש לאחסון תוצרת מוגמרת, מסכים לקבל את הערר ולחייב את שטחו של נכס 2000191942 בסיווג תעשייה ומלאכה החל מח-

1 ועד ליום 31/7/2022 הכל בכפוף להצהרתו של העורר שאכן לא יחזיק בנכס לאחר מועד זה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כח בתמוז תשפב

2.ָ 27

מספר ערר: | 09:21 / 140023550

מספר ועדה: | 12486

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: קוברוסי ג'וני

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

יפה עשה ב"כ המשיב שהודיע על קבלת הערר בפתח הדיון.

הערר מתקבל.

שטחו של נכס 2000191942 יסווג בסיווג תעשייה ומלאכה החל מה- 1/6/2021 ועד ליום 2, הכל בכפוף להצהרת העורר כי הוא עוזב את הנכס בסוף חודש זה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.07.2022.

בהתאם לַתקנָהּ 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל) ה תפור ה זו באתר האינטרנט של המשיב.

6 | 65 |

חבר: ישראלי/עקב, רו"ח

יו"ר: עו"ד קפלן"אפרת

ר: עו"ד הרן:תאובן -יהודה

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140023621 שליד עיריית תל- אביב - יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ייר -- עו'יד אפרת א. קפלן

חבר - עו'יד ראובן חרן

חבר - עו''ד אהוד פלדמן

העוררת: עמינדב השקעות בע"מ

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב -- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב עמינדב 17, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייח כנכס מסי 8 הורהו-ן ארנונה מס' 10152206 שגודלו 221 מ"ר.

העוררת טוענת כי הנכס נרכש על ידה לפני כ- 40 שנה והושכר במהלך השנים למשרד רוא? חשבון בועו ארדה ושות. מאחר והבניין עומד בפני חליך של פינוי בינוי, משרד רואי החשבון עבר למקום אחר והמבנה נשאר ללא שוכר. העוררת ניצלה את הפטור בגין נכס ריק במהלך תקופת הקורונה, ולאתר מכן השכירה חדרים בנפרד לשוכרים שונים. העוררת טוענת יש להכיר בשוכריס השונים של הנכס כיישוכרים יתידנייסיי ולבטל את קביעת מנהל הארנונה כי הס שוכרי משנה של העוררת.

לטענת העוררת, הנכס בן 4 קומות, ובנוי בצורה אחידה באופן שביציאה מן המעלית ישנם שני מסדרונות ארוכים, המחולקיס לחדריט, שהכניטה לכל אתד מהם היא נפרדת, נעשית מתוך המסדרון והסם מופרדים וה מוה באמצעות קיר בנול. העוררת צירפה לכתב הערר תרשים של המבנה.

העוררת מדגישה כי בקומה 1 ובקומה 3 של הבניין מושכריס חדרים לשוכרים שונים באופן שכל אחד מהחדרים רשום בנפרד וחשוכר של כל חדר משלם את חשבון הארנונה בגינו. לאור ואת, מבקשת העוררת להפריד את חשבון הארנונה לשוכריס שונים בכדי שכל שוכר ישלם את חשבון

להי שר

בתשובת מנהל הארנונה מיום 21/12/2021 להשגה שהגישה העוררת, השיב מנהל הארנונה כי מביקורת שנערכה במקום עלה כי השטחים המושכרים מהווים חלקים בלני נפרדים משטח הנכס, ולכן מוגדרים השוכרים כשוכרי משנה. מנהל הארנונה פירט כי דייר השוכר מהבעליםס רק חלק מהנכס, ואין כניסה ראשית נפרדת לחלק ששכר הדייר, הוא בגדר דייר משנה, ובהתאם לפקודת העיריות לא ניתן לרשום אותו כמחזיק. כנגד החלטה זו הוגש הערר שבפנינו.

המשיב הגיש כתב תשובה לערר, במסגרתו הפנה לדוייח הביקורת מיום 13/12/2021. המשיב טען כי לכלל החדרים כניסה ראשית אחת וכי התדריס עצמסם אינם מהווים יחידה נפרדת ועצמאית מכלל השטח. המשיב טען כי אין מקום להתערב בקביעת יחידת השומח אלא במקרי קיצון, עניין שאינו מתקיים במקרה וּה. המשיב הפנה לפסיקה לפיה שאלתה היותו של הנכס יחידת שומה הוא עניין המטור לשיקול דעתו של מנהל הארנונה ואין מקום להתערב בו.

בדיון מקדמי מיום 10/4/2022 הודיעה בייכ המשיב, לאחר ששמעה את טענות נציגת העוררת, גבי עדי ארדה, כי היא תודיע האם חל שינוי בעמדת המשיב בתוך 30 יום.

ביום 9/5/2022 הודיעה בייכ המשיב כי חמשיב עומד על הטענה המקדמית לפיה הועדה אינה מוסמכת לדון בטענה לפיצול נכסים, והוסיפה, כי לאחר שהמשליב בחן את הנכס נושא הערר פעם נוספת התליט כי לא ניתן לפצל את הנכס. ביום 11/5/2022 ניתנה התלטה על ידי יו"ר הוועדה לפיה

העוררת תגיש תגובה להודעה וו בתוך 14 יום. ביום 25/5/2022 הגישה העוררת תגובה להודעת המשיב. מכאן החלטה זו.

דיוןו והכרעה

שאלת היותו של הנכס יחידת שומה נפרדת נתונה לשיקול דעתו של מנהל הארנונה. שיקול דעת וה אמור להיות מושפע ממצבו הפיסי של הנכס ואופן השימוש בו על ידי המחזיק. בהתאם לפסיקה, במשרדים בהם קלים מעבר פנימי בין משרד למשרד אחר, לא תוכר הבקשה של מחזיק במשרד אחד להירשם כמחציק במשרדו. רי למשל עמיינ (תייא) 224/06 אי.בי.אי אמבן מהול השקעות בע"מ כ מנחל הארנונה בעיריית תל אביב יפו ועמשנ 32765-01-12 מ.ל.ד השקעות בנדלץץן בע"מ מ מנהק הארנונה בעיריית תל אביב - יפו.

מכל מקום, סמכויות ועדת הערר נקבעו במסגרת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו -1976 והוועדה אינה סבורה כי היא מוסמכת לדון בשאלת פיצולם וחלוקתם של נכסים, עניין שלא נמסר לסמכות הוועדה. הוועדה אינה מוסמכת לדון בנושאים כללים הנוגעים לענייני ארנונה, אלא אך ורק בנושאים שהסמכות לדון בהם הוענקה לה במפורש.

הדיון וההכרעה האם יש מקום לראות בנכס כיחידת שומה אחת נתונה בידי מנהל הארנונה, וממילא במקרה וּה לא נראה כי נפל פגם קיצוני בשיקול דעת המשיב.

לאור כל האמור, הערר נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביו

בהתאם לסעיף 205) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס''א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

*ו'יר: אפרת א. קפלן, |עו'יד

חבר: ראגבן 0 עד 07 חבר: אהוד פלדמן, עור

שי

. קלדנית : ענת ל

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל-אביב-יפו ערר מט' 140023835

בפני חברי ועדת הערר:

ויר - עו"ד אפרת א. קפלו

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: הקדש הגר/ האדמוי'יר רחיי/מ זצ'יל והרבנית ראצייה זיל ‎ -‏ נגד ד

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב פיארברג 13, תל-אביב-יפו, הרשום בספרי העירייח כנכס מסי 02 חר-ן ארנונה מס' 10122492 בשטח 186 מ"ר.

העוררת טוענת בכתב הערר כי היא אינה מתזיקה בנכס אלא שוכר בשם אלי פרטוש אשר שכר את הנכס בשנת 2017 ואף מימש את האופציה לארבע וחצי שנים נוספות.

בתשובת מנהל הארנונה מיום 10/2/2022 הודיע מנהל הארנונה לעוררת כך:

ייבקשתך לרשוט את השוכר פנחס אליהו פרטוש כמחציק בנכס שבנדון לא אושרה

באם השוכר מימש את האופציה, יש להמציא אישור ממנו לאגפינו ואנו נבחן את הנושא בשניתי'.

כנגד התלטה צו הוגש הערר שבפנינו.

המשיב הגיש כתב תשובה לערר במסגרתו ביקש לדחות את הערר על הסף.

דיון מקדמי בערר נקבע ליום 7/7/2022. אף שבתיק ישנו אישור מסירה כדין לבייכ העוררת, העוררת או מי מטעמה לא התליצבו לדיון. בנסיבות אלו, הועבר התיק למתן התלטה בבקשה לדתיית הערר על הסף.

מעיון בערר עב הכרם ובנספחים שצורפו לו עולה בבירור כי בין העוררת ובין מר פרטוש קיימת מתלוקת משפטית - אזּרחית - חוזית הנדונה בפני ערכאות אזּרתיות מוסמכות, בין החיתר לאור טענת השוכר כי לא נמסרה לו תזקה בנכס.

החליך בפני ועדת הערר אינו ההליך המתאים לבירור המחלוקת החוצית בין העוררת ובין השוכר, ובפרט בנוגע לשאלה האם מומשה האופציה ונתפסה חזקה בנכס, ומן הראוי כי מחלוקות אלו יתבררו בפני בית המשפט המוסמך. לאחר שתתברר זהות המחזיק בנכס בתקופה שבמחלוקת בפני הערכאה המוסמכת, תוכל העוררת לפנות למשיב, במידה ויהיה בכך צורך, לשינוי שס המחזיק בנכס.

ועדת הערר ובתי המשפט קבעו לא אחת כי טענה אזרחית חוזית בין עוררת ובין שוכרת מן הראוי שתתברר בפני בית המשפט המוסמך ולא בפני ועדת הערר. הרשות המינהלית, במקרה וּה עיריית תל אביב -- יפו אינה הנתיב המתאים לבירור המחלוקת בין העוררת ובין השוכר וכך גם וועדת הערר על החלטות המשיב. במקרה זה אין ּה מתקבל על הדעת להפוך את העירייה לצד לסכסוך בין העוררת ובין השוכר. ראו למשל: עמ 18996-06-17 הבניין ברחוב שונצינו 17 בע"מ מ ד.ש עוז ייזום והשקעות בע"מ (פורסם בגבו).

בהתאם לסעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה חבות הארנונה העיקרית בגין נכס כלשהו לעולם תחול על בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. באופן רגיל, בעלים של נכס הוא בעל הוּיקה הקרובה ביותר אליו, אלא אם יש מי שעושה שימוש בנכס כגון בר רשות / שוכר. משמדובר בסכסוך מחזיקים בין העוררת ובין השוכר שהעירייה אינה צד לו, לא נפל בשלב וה כל פגם בהחלטת המשיב לרשום את העוררת כמחזיקה בנכס עד להבהרת מצב הדברים לאשורו בפני הערכאות המוסמכות.

בקשת המשיב לדחיית הערר על הסף מתקבלת.

מובהר כי שמורה לעוררת הוכות לפנות למשיב לאחר שיהיה בידה פסק דין מתאים ולבקש להעביר את חשבון הארנונה על שמו.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 20/7/2022 .

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"'א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייץ- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

*ו'יר: אפרת א. קפלן, עו'יד חבר: ראוצןהָרן, עו"ד 7 חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מט' 140023631

שליד עיריית תל- אביב - יפו 13

בפני חברי ועדת הערר:

יור - עו''ד אפרת א. קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: אברהם וולדבראאל

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב-- יפו

צד שלישי: חברת תאי השקעות בע'ימ

החלטת

עניינס של העררים שבכותרת בנכט הנמצא ברחוב הרכבת 36 תל אביב- יפו, נכס מסי 2000171647 ח-ן לקוח 11212922, בשטת 117 מ"ר.

בערר מטס' 140023631, שהוגש ביום 28/12/2021, טען העורר כי הנכס מחולק לשניים, וכי הוא מחזיק רק בשטח שגודלו 61.37 מ"ר, בעוד המבנה השני, המוגדר כגלריה, ושטחו 55.62 מ"ר, אינו שייך לו. לאור ואת, ביקש העורר לשלם ארנונה רק עבור תלק מהנכט בו הוא מחזיק.

בערר מסי 140023723 שהוגש ביום 28/2/2022, טען העורר כי הוא אינו משתמש בשטח הגלריה. עם זאת, בסוף כתב הערר, העורר ציין כי יאני מבקש שלא אתחייב (כך במקור - הערת הוועדה) בנכסי ששימושו בפועל רק לשים דברים ובלילה אני יושב בו לשמור על הנכס...'.

מן הביקורת שנערכה בנכס ביוט 17/1/2022 עולה כי אין גישה לקומת הגלריה מתוך החנות של העורר (מן הדיון עלה כי מדובר בחנות מכולת) וכי קיימת בחצר דלת אשר מובילה לקומת הגלריה.

העורר טען בעת הביקורת כי בעל הנכט מחגיק בגלריה.

בדיון מקדמי שהתקיים בערר 140023631 ביום 6/4/2022, עמד העורר על טענתו כי איגו מחזיק בגלריה (ייהגלריה אינה שלייי) והדגיש כי הכניסה אליה אינה משטת הנכס שלו. בייכ המשיב טענה כי בבדיקה שנערכה עס המשכיר, חברת תאי השקעות, נמסר כי העורר מחזיק גס בשטח הגלריה.

מאחר והסכם השכירות בין העורר ובין חברת תאי השקעות הפנה לתשריט המושכר, והוא לא צורף לחוזה השכירות שנמסך לעירליה, החליטה הוועדה לצרף את המשכירה, חברת תאי השקעות בע"מ, כצד שלישי לערר, והורתה על הגשת תגובה מטעם הצד השלישי בתוך 30 יום. הוועדה הורתה כי לתגובת הצד השלישי יצורף חווה השכירות עם העורר הכולל את תשריט המושכר שאמור היה להיות מצורף כנספת לחוזה זה.

ביום 4/5/2022 הגישה הצד השלישי תגובה לערר באמצעות בא כוחה, עו"ד דהן, בה טענה כי הצד השלישי השכירה לעורר את הנכס כולו, לרבות הגלריה, וכי מסיבה לא ברורה נשמט מהעתק חוצאה השכירות שנמטר לעורר התשריט המלמד מעבר לכל טפק כי הנכס כולל גס את קומת הגלריה. בייב הצד השלישי ציין כי הצד השלישי זימנה את העורר, הבהירה לו את הדברים, הציגה לו את תשריט המושכר, ומשהובהרו הדברים הוא תתם על העתק תשריט המושכר וכן על הבהרה לפיה הוא שוכר גם את הגלריה. בנוסף, העורר חתם על מכתב הממוען לצד השלישי המבהיר כי הוא שוכר את חנכט כולו לרבות הגלריה וכי בכוונתו לחוור בו מן הערר. לתגובה מטעם הצד השלישי צורף הטכם שכירות מיום 22/6/2021, תשריט הכולל גם את קומת הגלריה אשר נחתם ביום 28/4/2022 וכן מכתב מאת העורר לוועדת הערר כי מאחר והתברר לו כי הוא שוכר גם את הגלריה הוא מבקש לחזור בו מן הערר.

בשל העובדה שהעורר חתם על תשריט המתאר את המושכר, שממנו עולה כי הוא שוכר את קומת הגלריה, למעלה משנה לאחר המועד שנכונב על גבי ההסכם, החליטה יו"ר הוועדה כי התיק ייקבע לדיון בנוכחות העורר והצדדים לרבות הצד השלישי, זאת במטרה לוודא כי העורר מבין את משמעות המסמכים עליהם חתם.

ביום 25/5/2022 התברר ליוייר הוועדה כי קיימים שני תיקי ערר שהגיש העורר בגין אותו נכס, וכי הס קבועים בנפרד לדיון מקדמי. לאור את, התליטה יו"ר הוועדה כי שני העררים יידונו יחד ביום 2, במועד שנקבע לדיון בתיק 140023631.

לדיון בעררים שהתקייט ביום 6/7/2022 התליצבו בייכ המשיב ובייכ הצד השלישי. העורר לא התייצב לדיון. כעולה מתרשומת בתיק העורר עודכן טלפונית על ידי מוכירות הוועדה בדבר מועד הדיון בשנל העררים. במהלך הדיון טענו נציגי הצד השלישי כי הס סייעו לעורר להנמיך את גובה הגלריה באופן שמעתה הוא פטור מחיוב בגינה, והדגישו כי העורר סגר את הכניטה לגלריח מצד הנכס, יחד עם ואת שחיא הושכרה לו מראש למטרת מגורים. לאחר הדיון נקבע כי התיק יועבר למתן החלטה.

דיו וה ברעה

בפנינו שני עררים שהגיש העורר כנגד חיובו בארנונה בגין קומת הגלריה המחווה חלק מיחידת השומה, בנכס שהוא שוכר. בעוד בערר אחד הוא טען כי אינו מחזיק בגלריה, בערר השני הוא טען כי הוא עושה בגלריה שימוש למטרת אחסנה ושוהה בו בלילות על מנת לשמור על החנות שהוא שוכר. מבחינה ארנונאית, מדובר בשימוש לכל דבר ועניין.

בפנינו מכתב עליו תתס העורר בפני בייכ חצד השלישי, לפיו הוא מבקש למשוך את הערר לאחר שהתברר לו כי הוא שכר גס את קומת הגלריה.

על אף שתמהנו על העובדה שלא נמצא התשריט המקורי, המלמד כי השוכר אכן שכר מראש את קומת הגלריה יחד עם התנות, והומצא לנו תשריט שנחתם למעלה משנה לאחר השכרת החנות, משהעורר לא התייצב לדיון, אף שקיבל הודעה על כך, ומשחתם על כוונתו למשוך את הערר, אין מקום להמשיך בבירור שאלת המחזציק בגלריה.

לאור כל האמור, ובהתבסס על טענת העורר בערר 140023723, בו טען בעצמו כי הוא מאחסן בגלריה חפצים ושוהה בה בלילות בכדי לשמור על החנות, אנו דוחים את טענת העורר כי אינו מחויק בנכס.

לאור האמור - הערר נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים היום 20/7/2022.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשסי'א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 *וס מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו''ר: עו'יד אפרת א. קפלן חבר: עויידיתאובן הרן חבר: רו''ח יעקב ישראלי

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס': 140017959

שליד עיריית תל- אביב - יפו

בפני חברי וועדת הערר:

יו'יר - עו''ד אפרת א. קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: יורם שבתאי

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו ליטל כליפה

שעהָ

התלטת

1. עניינו של הערר הוא חיובי ארנונה לשנים 2011 עד 2018 שהוטלו על העורר בגין נכס שהוא

חלל בשטח של כ 35 מ"ר, הנמצא בקומת הקרקע בבית שכתובתו שדי הר ציון 53 פינת סמטת עובד 16 תל אביב - יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000301219 (להלן:

'יהנכסיי).

2. הבנין בו נמצא הנכס הוא בית מגורים והעורר הוא בעלים של דירה אחת מתוך חמש דירות

שבבניין. בנכס בוצעה בעבר בנייה בלתי חוקית ונעשה בו שימוש החורג מהשימוש המותר לפי חיתר הבניה. כנגד העורר וכנגד בעלי חדירות האחרים בבניין הוגש כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בת'ייא בתיק 01/08/0009228 כבעלי הנכס והמשתמשים בפועל במקרקעין, בגין עבירות על דיני התכנון והבנייה. הנאשמים הורשעו וגזר הדין ניתן ביום

2. בהתאם לאמור בגזר חדין שהוגש לעיון הוועדה, השימוש המותר בנכס לפי

החיתר הינו פרוצדור כניסה לבניין ונעשה בו שימוש למגורים. בדיון בפנינו חתברר שחיה גם שימוש כמשרד. גזר הדין חייב את הנאשמים (בנוסף לעונשיס אחרים) לחהפסיק את השימוש החורג.

3 בכתב הערר שהוגש ביום 04.03.2019 נטען כי העורר אינו מחזיק בנכס וכי הנכס הוא בחוקתו של שוכר בשם מחמוד עליאן המאחסן בנכס חומרי בנין וכלי עבודה. לערר צורפו מספר מסמכים וביניהם העתק תצהיר מיום 4.12.2018, אשר בו הצהיר אדם בשם מחמוד עליאן כי בין השנים 2009 ל 2018 החויק ואחסן חפצים בנכסים שונים בבניין שברתי הר ציון 53 פינת סמטת עובד 16 תייא, וכי בכוונתו להסדיר את חובות הארנונה והמים בקשר להחזקותיו הנייל.

4. בכתב התשובה לערר נטען כי דין הערר להיות מסולק על הסף מאחר ומדובר בערר על חיוב

רטרואקטיבי, וכי ערר על חוקיות חיוב רטרואקטיבי איננו מצוי ברשימת סמכויות ועדת הערר שנקבעו בסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 6 (להלן: 'יתוק הערריי). לעצם העניין נטען בתשובה כי ענינו של חיוב העורר בנכס נדון

כבר בערר קודם (ערר 140012451 שבו ניתנה החלטה סופית ע"י הרכב בראשות עו"ד יהודה מאור ביום 22.09.2016, וכן כי רישומו של העורר בנכס הוא כדין והוא ה המחציק בנכס.

5. בישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה ביום 06.11.19 ולאחר תקירת העורר, ניתנה

החלטה לצרף לדיון את מר מחמוד עליאן לגביו טען העורר כי החזיק בנכס בומנים

הרלבנטיים, וכן את יתר בעלי הדירות בבניין - עדי וייסמרק, שמר ליאור, אילן שבתאי ומרים דרורי, לגביהם נטען שהם שותפים בבעלות על הנכט נושא הערר.

6. ישיבת ההוכתות השנייה התקיימה ביום 14.06.21. בישיבה גו נמשכה חקירתו של העורר

וכן נחקר מר מחמוד עליאן. בישיבת ההוכחות השלישית שהתקיימה ביום 27.06.2021 העידה הגבי מרים דרורי שהגישה תצחיר מטעם העורר. כמו כן נחקר העד מטעם המשיב מר אלעד גרינבלט, חוקר חוצ של המשיב אשר ביצע ביקורת בנכס.

7. לאחר סיום שלב ההוכתות הגישו העורר וחמשיב את סיכומיהס.

טענות הצדדים

טענות העורר בתמצית הינן כדלקמן:

8 בכתב הערר העלה העורר טענה אחת בלבד, אשר לפיה הנכס הוחזק ע"י שוכר מר מחמוד עליאן. העורר הוסיף בכתב הערר כי הנכס נרשם בכפל ברישומי המשיב ואחד מהרישומים הכפולים היה בשמו של מר עליאן. הרישום הכפול תוקן ונותר רישום אחד בלבד עייש העורר. לטענת העורר על המשיב היה להותיר את רישומו של מר עליאן כמחויק בנכס ולהטיל עליו את חיוב הארנונה. אין בכתב הערר כל טענה נוספת.

9. ביום 03.09.2019 העורר הגיש תצהיר עדות ראשית חתום על ידו. בתצהירו הפנה העורר

לטענותיו"בפתב"הערריותארישוב-(סעיפים-53,ר-6"לתצתיר)-עלי-טענתריפייה מתזיקי-בכפס-=> והתייב בארנונה הוא מחמוד עליאן.

0. במהלך שמיעת הראיות בתיק ובטיכומי העורר, הופיעה טענה עובדתית נוספת החורגת

מטענת העורר בערר, ולפיה הנכס הוא בבחינת שטח משותף בבית משותף, ולכן במידה ויימצא כי לא מר עלין הוא התליב בארנונה יש לטיל את חיוב הארנונה על כל בעלי הדירות בבניין ולא על העורר לבדו. טענה גו היא לכאורה הרתבת חזית אשר העורר אינו רשאי להעלות לאור אי הכללתה בכתב הערר. יחד עס זאת כבר בשלב זה נציין כי הוועדה החליטה בישיבת יום 06.11.2019 לצרף לדיון את יתר בעלי הדירות בבניין וכן את מחמוד עליאן.

לאור החלטת הוועדה הנייל לצרף לדיון את הצדדים השלישיים כאמור ולברר עובדתית את זהות התליב בארנונה בתקופה הרלבנטית, החלטנו שלא לראות בטענות הנוספות של העורר כאמור בסעיף וה משום הרחבת חזית ולהתייחס בהתלטה צו לטענת העורר.

1. לטענת העורר, מחמוד עליאן היה רשום בספרי המשיב כשוכר הנכס, מחמוד עליאן חתם

על הסכמי השכירות והגיע לעירייה כדי לרשום את עצמו כמחזיק. לצורך תיובו של העורר בארנונה, על המשיב או על מחמוד עליאן הנטל להוכיח כי העורר הוא המחזיק בנכס.

המשיב נוקט חליכי גביה כנגד מחמוד עליאן ונקיטת הליכים וו מוכיחה כי מבחינת חמשיב מר עליאן הוא המחציק

גבי מרים דרורי העידה כי ראתה את מר עליאן בבניין ועדותה קושרת את מר עליאן לנכס.

עדותו של מר עליאן מחזקת את גרסת העורר.

לפי עדות גבי דרורי הנכס שייך לכל בעלי הדירות. מדובר בשטח משותף ולכל בעלי הדירות יש מפתח לנכס. כמו כן העידה כי העורר מתפקד כוועד הבית ומנהל את הבניין. העורר השכיר את הנכס למר עליאן בשם כל חדייריס ובתפקידו כוועד הבית ולא השכיר רכוש פרטי שלו. גם גזר חדין שניתן בבית המשפט לעניינים מקומיים ניתן כנגד כל בעלי הדירות ולא רק כנגד העורר. עובדה ו מחזקת את טענת העורר שאין הוא הבעלים או המחזיק הבלעדי של הנכס.

טענות המשיב בתמצית הינן בדלקמן:

הערר הוגש בטענה אחת בלבד והיא כי העורר לא החציק בנכס בשנים 2011 עד 2018. בל טענה נוספת לרבות הטענה כי הנכס הוא שטת בשימוש משותף של בעלי הדירות, היא בבתינת הרחבת חזית אסורה. נציין כי התייחסנו לטענה זו בסעיף 10 להחלטה צו והותחלט שלא לראות בטענה הנוספת משום הרחבת חצית.

המשיב מסכים כי נפלה טעות רישומית לגבי הנכס, ולפיה, הנכט הנמצא בבית פינתי חויב בתקופה מסוימת בחיוב כפול, פעם אחת בכתובת שדי הר ציון 53 ופעם שניה בכתובת סמטת עובד 16. לאותו נכס ניתנו שני מספרי נכסים. העורר הפנה תשומת לב המשלב לטעות וזו תוקנה ע"י ביטול החיוב עייש מחמוד עליאן והותרת העורר כמחציק הנכט. אמנם מספר הנכט נושא ערר ה שנרשם כעת עייש העורר, היה רשום קודם לכן עייש מר עליאן, אבל מדובר באותו נְכס בו החזיק העורר מימים ימימה. גם הפטור בגין נכס שנהרס לפי סעיף 0 לפקודת העיריות אשר העורר נהנה ממנו לגבי הנכס, נותר לזכות העורר גס במספר הנכס הנוכחי שכן מדובר באותו נכס.

קיים מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא לחובת העורר. לפי גור הדין שניתן בתיק 8 העורר בלבד החזיק בנכט והוא השכיר אותו. שאר בעלי הדירות לא נחנו מדמי השכירות. בערר מסי 140012451 שהגיש העורר לוועדת הערר הוא דרש פטור מתשלום לנכס מכח סעיף 330 לפקודת העיריות, החל מיום 04.11.2015. לפי החלטת הוועדה ניתן לנכס הפטור המבוקש. הפטור הוענק לעורר כמחזיק בנכס וכן נקבע בהחלטת הוועדה כי העורר עושה בנכס מנהג בעלים. העורר הגיש ערר נוסף בגין הנכס, ערר מסי 6 לשנת המט 2017. הערר הוגש ע"י העורר כמחזיק הנכס ונטען בו כי הנכס אינו ראוי לשימוש. בדיון אליו התייצב העורר התברר לו כי הנכס כבר נהנה מהפטור בגין נכס שאזנו ראוי לשימוש ובהתאם הערר נמחק. לטענת המשיב בגין ההליכים המשפטיים הנייל קיים מעשח בית דין ו/או השתק פלוגתא כנגד העורר לפיהן הוא מחזיק בנכס.

לפני ביטול הרישום הכפול של הנכס, היה העורר רשום אצל המשיב כמחזיק בנכס. גם אם מספר הנכס לפיו העורר היה רשום שונה ממספר הנכס כיום אין הדבר משנה, כי מדובר באותו נכס. לאור חיובו של העורר בארנונה לגבי הנכס בשנים שחלפו, מדובר על שומות סופיות שלא ניתן לערור עליהן לאחר חלוף המועדים הנקובים בדין.

טענת העורר לפיה מחמוד עליאן שכר את הנכס והחציק בו בכל תקופת המחלוקת, אין בה אמת. ראיותיו של העורר רצופות סתירות ותהיות ואין לתת בהן אמון. גם מהליכיס קודמיט שיוּס העורר בפני שתי ועדות ערר, עולה כי העורר עצמו מחזיק בנכס.

טענת העורר כי הנכס הוא בבחינת רכוש משותף או שטח משותף בבניין, וכי כל פעולות העורר לגבי הנכס נעשו בתפקידו כנציג כל בעלי חדירות / ועד הבית, היא טענה מאוחרת שלא נטענה בכתב הערר ולכן מהווה הרחבת חזית אסורה ולכן דינה להידחות על הסף ללא דיון. לשם הזהירות נטען כי עובדתית הטענה איננה נכונה. הנכס אינו בבחינת שטח משותף בבניין כמו חדר המדרגות בו משתמשים כל הבאים לבניין, אלא שטח בשימוש משותף של בעלי הדירות אשר הס גם בעליו. בכפוף להסדרה החוקית של השימוש בנכס, ניתן להשכירו או למכרו. במקרה שלפנינו קייט נחנה עיקרי מהנכס, והוא העורר בלבד.

בייכ המשיב ציינה כי בתקופה שלאחר התקופה הרלבנטית לערר זה, החל משנת 2019, רשם המשיב את בעלי הדירות כמתזיקים במשותף בנכס לצרכי ארנונה. כן ציינה כי החל מיום 5 הוכך הנכס כנכס שלא ניתן לעשות בו שימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, וניתנו לו ההקלות לפי אותו סעיף חוק.

דיוןו והכרעת

ערר וּה מכוון כנגד חיובי ארנונה שהוטלו על העורר בגין הנכס לשנים 2011 עד 2018. הערר הוגש ביום 04.03.2019 כאשר השומות לשנים 2011 - 2017 הן שומות סופיות וחלוטות. אין חולק כי העורר לא הגיש בקשה לוועדה להארכת מועד להגשת השגה ו/או ערר לגבי אותן שנים. העילה להגשת ההשגה והערר רק במועד מאוחר זה, היתה מכתב חמשיב מיום 9 פפיו נכס מס' 2000301219 שהוא הנכס נושא הערר, יירשם על שס העורר החל מיום 20.11.2011. לכן לכאורה חיוב הארנונה על העורר כולל החיוב הרטרואקטיבי, הוא חיוב ייחדשיי מיום משלוח מכתב המשיב.

ההתייחסות בדין ובפסיקה לחוב מס המוטל ע"י הרשות כולל חוב ארנונה, היא כאל חוב פסוק וסופי, וזאת כאשר הנישום לא פעל בהליך משפטי כנגד החיוב במועדים שנקבעו לכך.

ראה לעניין וה עע'ימ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק טלומון חב' לבנייה ועבודות ציבוריות בע'יימ ואח' (מפי כבי הנשיא בדימוס גרוניס בפסקאות 17 ו 18 לפסהייד), וכן עמ''נ -51633 5 מנהל האונונה של עיריית ירושלים נ' משה קול.

לאור ההלכה לעניין עיקרון השומה החלוטה, יש לדחות על הטף את הערר ככל שהוא מתייחט לשנות חמש 2011 עד 2017. ערר וה הוגש במועד שהוגש לאחר שהמשיב הודיע לעורר במכתבו מיום 08.01.2019 כי נכס מסי 2000301219, הנכס נושא הערר, יירשם עייש

העורר החל מיום 20.11.2011. העורר נאחז בההלטה וו של המשיב כאילו הוטל עליו חיוב חדש, רטרואקטיבית משנת 2011. זוהי אחיוּת עיניים, מאחר והעורר כבר היה רשום כמחציק בנכס בשנים שחלפו, אס כי תחת מספר נכס שונה. העורר עצמו הוא שהפנה תשומת לב המשיב לעובדת הרישום הכפול של הנכס לפי שתי הכתובות בו שוכן הבית שהוא בית פינתי. המשיב תיקן את הטעות וביטל את אחד ממספרי הנכסים. העובדה כי מספר הנכס שנותר הוא המספר עליו היה רשום בעבר מחמוד עליאן וכי העורר הוא שנרשם תחת מספר נכס זה, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין החזקתו בפועל בעבר של העורר בנכס.

4. יתרה מצה, צודק המשיב בטענתו כי קיים מעשה בית דין וחשתק פלוגתא החוסמים את

דרכו של העורר לטעון כי איננו מחויק בנכס לגבי כל השנים שחלפו עד שנת 2017. העורר שבפנינו הגיש ביום 18.03.2015 ערר מסי 140012451. הערר נדון בפני ועדת הערר בראשותו של עו"ד יחודה מאור וההחלטה ניתנה ביום 22.09.16. בראשית ההחלטה הוגדר הנכס נושא

אותו ערר כדלקמן: ?הנכס בענייננו ממוקם בלחוב סמטת עובד 16 בתל אביב, ועל פי

תצהירו של העורר מיום 11.10.2015 מדובר בשני נכסים, האחד בקומת העמודים בשטת 1 מלר מתוארת בדויח המשיב כקומת 1 בשימוש /מגוריםיי; השני בקומת הקלקע בשטת 36.91 מל בסינוג /משלדים'י. אותו נכס שני שנכלל בערר 140012451 הוא הנכס נושא ערר זה.

5. ועדת הערר בראשות עו"ד יהודה מאור קבעה באופן מפורש כי העורר הוא המחויק בנכט,

ולכן לגבי התקופה שעד הגשות ערר 140012451 העורר אינו יכול לטעון בפנינו כי המחוציק הוא מוחמד עליאן או כי מדובר בהתזקה משותפת של כל בעלי הדירות. נציין כי ועדת הערר קיבלה באופן חלקי את הערר בכך שקבעה כי החל מיום 04.11.2015 צכאי הנכס לפטור הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות.

למרות הפטור שהתקבל כאמור לפי סעיף 330, חצר העורר והגיש ערר נוסף מס' 140018054 לשנת 2017 אשר נדון בפני וועדת הערר בראשות עו"ד גדעון וייסמן. בישיבת הוועדה שהתקלימה ביום 13.11.2018, נרשם בפרוטוקול מפי העורר כדלקמו: *העד מטעמל מר חסן עליאן לא התייצב לדיון היום מפאת מחלה. אני מבקש למשוך את תצהירו כי הוא אינו שוכר בפועל אלא עשה אתי חוזּה שהוגש על ידי לתיק והמותנה בקבלת רישיון, ממילא לא קיבלתי רישיון עד עכשיו והחוזה לא בתוקף'י. העורר מאשר גם בערר זה כי במועדים

הרלבנטיים לערר מר עליאן לא היה שוכר בנכס.

6. בערר 140018054 לא התקיים דיון ולא נקבעו ממצאים עובדתיים ולכן אין כאן השתק

פלוגתא. מאידך העורר בכל ואת מושתק מלהעלות טענה סותרת לגבי שנת 2017 מכח דוקטרינת ההשתק השיפוטי. ההשתק השיפוטי וחתכלית שביסוד הדוקטרינה הוסברו ברע''א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע''מ, פדייי נט(פ) 625 632 ע"י כבי השופט (כתוארו אז) גרוניס: ייהטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום שבו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדוניות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכיט שונים... התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולס לרעה של בתי המשפטיי השופט גרוניס ממשיך ומסביר כי האיסור על העלאת טענות סותרות הותנה

בפטיקה בכך שהטוען אכה בהליך הראשון על סמך הטענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני. אמנם לדעת כבי השופט גרוניס ספק אם יש הצדקה לתנאי וה אולם מאחר והוא התקיים באותו מקרה הוא בחר שלא לקבוע מסמרות בסוגיה צו (ראו סעיפים 8 - 10 לפסק הדין). במקרה שלנו המצג שהציג העורר בערר 140018054 בעניין מעמדו של מחמוד עליאן בנכס התקבל, במובן וּה שלבקשת העורר הערר נמחק לאחר הצהרת העורר. העורר מושתק לפיכך לגבי שנת המט 2017 מלטעון טענה עובדתית סותרת בדבר מעמדו של מר עליאן בנכס.

נותרנו אס כך בדיון לגבי שנת המס 2018 בלבד. מבחינה מעשית וכלכלית הדיון בערר לגבי שנה וו הוא כמעט חטר תכלית. כאמור לעיל, נקבע בהחלטת הוועדה בערר 140012451 כי החל מיום 04.11.2015 ייהנה הנכס מפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. תקופת הפטור הראשונה לפי סעיף 330 שהיא בת 3 שנים, הסתיימה ביום 03.11.2018, ובהתאם לגבי 10 חודשים משנת 2018 נהנה הנכס מפטור מלא מתשלום ארנונה, ורק לגבי כתודשיים חויב הנכס בסכום המזערי. למרות זאת, משטענו הצדדים את טענותיהם עלינו להכריע בדבר.

לטענת העורר הנכס הותזק ע"י מחמוד עליאן. להוכחת טענתו צרף העורר לכתב הערר תצהיר שנתתם ע"י מחמוד עליאן ביום 04.12.2018 שבו הצהיר כדלקמן:

.| אנ עורך תצחיר זה בקשר לנכט ברחוב הר ציון 53 תייא וטמטת עובד 16 תייא ובקשר לחיובי ארנונה ומים בגין נכסים שונים אותם החזקתי בכתובות הנייל.

2 בין השנים 2009 ועד 2018 החתזקתי בנכסים הנייל וכן אחסנתי חפצים בנכסים השונים בבננניי

התצהיר אינו מגדיר במדויק איוה נכסים בבניין מחויק עליאן, ומדוע הוא מחזיק נכסים (לשון רבים) באותו בניין.

בנוטף הגיש העורר הסכם שכירות מיום 26.04.2009 (סומן ער/1) לפיו שכר מחמוד עליאן נכטישהוגדריפ"יישימטת'יעובד'16"משרדימסתרלהנמצאיבקומת"קרקעיי>המשפלךילפלההטספס הוא אילן שבתאי, אחיו של העורר ואחד מבעלי הדירות בבניין, אס כי העורר עצמו הוא החתום על הטכט השכירות.

העורר הגיש גם מסמך כתוב בכתב יד (סומן ער 3), שנטען כי נכתב ונחתם ע"י מחמוד עליאן (אם כי שמו אינו מופיע על המסמך, המסמך לא מדבר על נכס ספציפי כלשהו ואף אינו נושא תאריך), ובו נרשם כי הכותב עומד לקבל ירושה ואז ישלם את חובו, כי הוא עובד בשיפוצים, כי כשהגיע למשרדי העירייה והתחייב להחציק בנכסים הוא היה צלול ובהיר ולבסוף נכתב כי הוא מבקש לבטל את י'תצחירי מיום 22/11/18 ואת מכתבי השקרי מיום 8, וש

המשיב הגיש לוועדה את ראיותיו ובחן שני מסמכים החתומים לכאורה ע"י מחמוד עליאן:

א. מכתב מיום 20/11/18 בו נכתב כי יורם שבתי (כך במקור) ניצל אותו וביקש ממנו

לחתום על חווּי שכירות בכתובת הנכס, כי הוא (עליאן) ואחיו אלכוהוליסטים וקיבלו משבתאי כסף לכדי לחתום, וכי אף פעם לא שכר נכס בתל אביב.

ב. תצחיר מיום 22/11/18 שניתן לעיריית תל אביב, ככל הנראה בעקבות פעולות גביה

שנעשו כנגד מר עליאן. בתצחיר נאמר כי חוא מעולט לא התגורר בתל אביב, וכי שבתאי

יורם ניצל את העובדה כי המצהיר מכור לאלכוהול והחתים אותו במרמה על הטכס שכירות לפיו הוא שוכר את הדירות. (ההדגשה לא במקור).

חמשיב הגיש גם הסכם שכירות מיום 21/01/2015 בין העורר לבין מחמוד עליאן (סומן מש/1), ושני תצחירים תתומים ע"י העורר, אחד מיום 11/07/15 אשר הוגש כעדות מטעם העורר לוועדת הערר בתיק 140012451 (סומן מש/2) והשני מיום 11/10/2015 אליו צירף העורר גם את תמונות הנכס (סומן מש/3).

בהסכם מש/1 המתייחט לנכס נושא הערר נקרא העורר ייהמשכיריי, ובסעיף הייהואיליי שבראש החסכם נאמר כי המשכיר הוא ייבעל נכס משרד ברחוב סמטת עובד 16 תל אביביי

בתצהיריו מ/ש 2 ומש/3, הצהיר העורר על שני נכסים בבניין שאחד מהם הוא נכס מסי 1 (הנכט נושא הערר). לפי התצחיר, פנים הנכסים והקירות נהרסו עד היסוד, הנכסים במצבם אינט ראויים לכל שימוש ואין נהנה מהם.

מחמוד עליאן העיד בפנינו בישיבת ההוכחות מיוט 14.06.2021. עדותו השאירה עלינו רושם עגוס וקשה היה לחבין ממנה מה באמת היו היחסיט בינו לבין העורר, איוה נכס התזיק אם בכלל, לאיזו מטרה ובאיוו תקופה. לטענת העד הוא ביצע בבניין עבודות שיפוצים ולצורך ביצוע השיפו\ שכר את הנכס. לטענתו מי ששכר את שירותיו היו העורר ואחיו אילן שבתאל אולם אלו לא שילמו לו. למרות ואת הוא ממשיך לעבוד אצלם ללא תשלום עד היום. גבי מרים דרורי, בעלת דירה בבניין, חעידה כי עליאן מעולם לא עשה שיפוץ בבניין (פרוטוקול מיום 27.06.2021),

לא התברר לנו באלו נסיבות ומדוע חתם עליאן על המסמכים הסותרים זה את וח כפי שפורט בסעיפים 28 ו 29 להתלטה צו. על פניו נראה כי עליאן היה מוכן לחתום על כל מטמך שהוגש לו, לצורך ריצו? אותו אדם שביקש ממנו את חתימתו, ולפיכך אין אנו יכולים לסמוך על אמיתותו של אף אחד ממסמכים אלו. כאמור, גס עדותו של עליאן לא תרמה להבהרת השאלה מי החזיק בנכס נושא ערר וה. סביר להניח כי עליאן אחסן כלי עבודה במקום כלשהו בבניין, אולם לא ברור אס אחטנה וו חייתה דווקא בנכס נושא ערר זה, אשר העורר עצמו הצהיר כי הוא הרוס לחלוטין אינו ראוי לשום שימוש ואין אדם הנהנה ממנו. גבי מריט דרורי העידה כי ראתה בנכס כלי עבודה אולם היא גס העידה כי לכל בעלי הדירות (וגם לאחד משוכרי הדירות) יש מפתת לנכס. מכאן כי הנכס אינו יכול לשמש כמקום אחטנה בטות לציוד או כי לעליאן הייתה תזקח ייתודית בנכס. גם אם נניח כי עליאן אחסן בנכט כלי עבודה לתקופה כלשהי לפי הרשאה מהעורר, אין בכך בכדי לבטס ייחזקהיי שלו בנכס באופן שהוא ייחשב כבעל הזיקה הקרובה ביותר אליו.

כאן המקום לחביע תמיחה על קיומם בידי המשיב של המכתב מיום 20/11/18 והתצהיר מיום 22/11/18 שנחתמו ע"י עליאן. אמנם אין אנו קובעים כל קביעה עובדתית ולא התברר לנו כלל כיצד הגיעו המסמכים לידי המשיב, אולם אם אכן היה מישהו מטעם המשיב אשר ביקש או שידל את עליאן לערוך או לחתום על מסמכים אלו, הרי זּו התנהגות בלתי ראויה מצד נציג של גוף ציבורי, במיוחד בשים לב להתרשמותנו מצב של עד זה.

.39

העורר אף הוא נחקר בפנינו בשתי ישיבות של הוועדה. ניכר כי עדותו לרבות המסמכים שהוגשו מטעמו או בחתימתו, נועדו לשרת את צרכיו המשתנים מעת לעת לפי האינטרסים שלו בכל נקודת ומן. בהתאם לאמור בגוּר הדין שניתן ביום 18/11/2012 בבית המשפט לעניינים מקומיים בתיק 01/08/0009228, העורר הצהיר כי הוא השתמש במשרד בקומת הקרקע (שהוא הנכס נושא הערר שנהרס לאחר גזר הדין) ולאחר מכן השכירו לסטודנט.

בדיון בערר 140012451 הצהיר העורר כי הנכס נהרט לחלוטין ולא ניתן לעשות בו כל שימוש. למרות זאת, הוצג בפנינו הסכם שכירות מש/1 אשר לפיו השכיר העורר את הנכס למחמוד עליאן. הערר הוגש כאמור בטענה יחידה לפיה הנכס הוחזק ע"י עליאן. בהמשך הוצגה ע"י העורר טענה חדשה לפיה הוא השכיר את הנכט בשט כל בעלי הדירות, וואת בתפקידו כוועד הבית.

קשה לבור את המוצ מן התבן משלל הגרסאות. העורר הודה כי לא קיבל דמי שכירות מעליאן. אם כך חוא חדבר, לא ברורה מהות ייהעסקת'' ביניהם. לשאלת בייכ המשיב אם החוזה עס עליאן יצא לפועל (ישיבה מיום 14/06/2021), השיב העורר כי עליאן קיבל מפתת לנכס. גם אם נכון הדבר, ידוע לנו מעדות הגבי דרורי כי גם לבעלי הדירות היו מפתחות, כך שעליאן לא יכול היה להחציק בנכס באופן בלעדי.

בישיבה מיום 14/06/2021 נשאל העורר מי החזיק בנכס משנת 2012 לאור הצגת הסכם השכירות מש/1 משנת 2015, והשיב כי אינו יודע. לאחר שהוועדה חזרה וחידדה את השאלה הוא השיב כי עליאן התזיק בנכס משנת 2012. תשובה זו נמצאת בסתירה לממצא עובדתי שנקבע בהתלטת הוועדה בערר 140012451, לפיו העורר אחסן בנכס ציוד, לפחות עד מועד הביקורת מיום 04/11/2015 (סעיף 23 להתלטה).

גבי מרים דרורי טענה בעדותה מיוט 27/06/2021 כי הנכס נושא הערר שייך לכל דיירי הבנללר.. 9 זאה.. היא העלדה כי. היא טצמה. השכירה.נכס מחר.שנבגה. באופה בלת חוקל ונחרס על ידה לאחר גזר הדין בביהמייש לעניינים מקומיים, וכי יתר הנכסים הבלתי חוקיים, אשר ללא ספק הנכס נושא הערר נמנה עליהם, הושכרו ע"י העורר בלבד. לכן, ככל שהנכס הושכר לסטודנט בשנת 2012 או לעליאן בשלב כלשהו, אס אכן כך חיה, הרי שההשכרה בוצעה ע"י העורר בלבד והוא גה שנהנה מפירות ההשכרה.

מכל האמור לעלל הגענו לידי מסקנה כי העורר הוא שהחזיק בנכס בזמניט הרלבנטיים לערר זה. למצער, העורר בוודאי שלא הוכיח את טענתו כי המחציק בנכס היה מחמוד עליאן, או את טענתו החדשה כי המחזיקים חיו כל בעלי הדירות. למשיב היה יסוד סביר להטלת חיוב הארנונה בנכס על העורר, ומאחר ועול ההוכחה בענייני מיטיס להוכיח כי הרשות טעתה בשומה שהוצאה מוטל על כתפי העורר, ובענייננו להוכיח כי המשיב טעה וכי התזקה בנכס היא של אדם אחר מלבד העורר, אנו קובעים כי העורר לא הרים את הנטל המוטל עליו.

לאחר שמיעת הראיות ביקש העורר לזמן את האדם שקיבל את ההחלטה אצל המשיב לבטל את רישומו של עליאן בנכס ולרשוס אותו על שם העורר. לאחר התפתלויות הודיע המשיב כי ההחלטה התקבלה ע"י מנחלת מחלקת השומה גבי שגית יעקב, וכי ההחלטה אושררה

בהמשך ע"י מנהל הארנונה. הוועדה סבורה כי לא היה צורך לקבוע דיון הוכחות נוסף ולחקור את הגבי יעקב, מאחר והיה בפניה חומר ראיות מספיק להכריע בערר. בערר וה שהוגש בשנת 2019 התקיימו חמש ישיבות כולל שלוש ישיבות הוכחות, הוגשו מסמכים רבים ונחקרו עדים שהבהירו את המצב העובדתי לאשורו. בהתאם, ניתנה החלטה להגשת הסיכומים ושני הצדדים הגישו סיכומים ממציס שהבהירו את עמדותיהם. יצוין כי כבר החלטנו בערר זה כי בעבר היה רישום מוטעה וכפול לגבי הנכס. העורר היה רשום בכל הזמנים כמחזיק בנכס, אם כי לפי מספר נכס שונה. ביטול מספר הנכס לפיו היה העורר רשום קודם לכן והחלפתו במספר הנכס השני של אותו נכס, היה פעולה טכנית בלבד, ולא חייתה חשיבות להזמנת הגבי יעקב להסביר את השינוי הטכני.

סיכומם ש2 דברים:

על פי העובדות שהוצגו בפנינו, מסקנתנו היא כי העורר היה המחויק בנכס בתקופה הרלבנטית, ולמצער לא הצלית להוכיח כי החוקה עברה ממנו לאחר. לאור ואת חיובו בארנונה בגין הנכס עד שנת 2018 היה כדין. נמסר לוועדה כי החל משנת 2019, עבר רישום הנכס על שם כל בעלי הדירות.

כל עוד הנכס הרוס, הנכס ממשיך ליהנות מהפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות.

הערר נדחה. העורר ישלם למשיב הוצאות בסך של -.1,000 ₪.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשסי'א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייץ- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ההחלטה נכתבה עייח חבר הועדה עו"ד ראובן הרן בהסכמת יתר חברי הועדה.

36 -/

/ ו

יו''ר: אפרת א. קפ /. עו'יד חב 2 עו'יד חבר: יעקב ישראלי, רו''ח קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140023280 שליד עיריית תל אביב-יפו 121

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו"ד רוית פרינצ

חברה: אורלי מלי רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת: בראון טאון האוס מלונות בוטיק בע'ימ

‎ -‏ נגדד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

בתיק שבנדון העלה המשיב טענת סף לדתייה על הסף של הערר, מחמת העובדה שהעוררת פנתה לראשונה למשיב בחלוף כתודשיים לאחר תום התקופה הקבועה בדין להגשת השגוה

העררים וההליכים שבפני הועדה

1 ביום 12.8.2021 הגישה העוררת כתב ערר לשנת 2021, בגין השגה/פנייה שהגישה ביום 2.6.2021 על חיובי ארנונה ביחס לנכס (נספת א? לערר), ובהמשך לתשובה שקיבלה מהמשיב ביחס להשגה מיום 15.7.2021 נספת צ? לערר (להלן: יימכתב התשובה של המשיביי). במסגרת הערר טוענת העוררת כי היא חולקת של גודל השטח המתוליב ועל הסיווג בו סווגת.

פמסגרתיפתבּ-התשובה-לעררימיוס 25:12-202-העלת-חמשליביטענתימקדמית ולפיה"ישילדתות-על-

הסף את הערר בשל המועד שבו הוגשה ההשגה. לטענת המשיב, העובדה שההשגה הוגשה רק ביום 13.6.2021 פירושה שהוגשה באיחור, ולאחר המועד הקבוע בדין להגשת השגות (90 יום מקבלות השומה). לטענת המשיב, במסגרת מכתב התשובה להשגה הובהר שפניית העוררת אינה מהווה ייהשגהיי שכן הוגשה באיחור (להלן: ייטענת הסףיי).

3 | ביום 20.12.2021 נערך דיון בתיק בפני הועדה, ובמטגרתו נתבקשה העוררת להתייחס לטענת הטף של המשיב לעיל, כפי שהועלתה כאמור במסגרת התשובה לערר. בייכ העוררת הבהירה, כל אין בידה מידע באשר למועד המדוייק שבו התקבלו אצל העוררת שומות הארנונה לשנת 2021 ואולם היא מניחה שהתקבלו בתחילת השנה. מעבר לכך הוסבר, כי החל מחודש דצמבר 2020 וברציפות עד מאי 2021 נערכו בנכט שיפוצים אשר היו בעיצומם בחודש ינואר 2021.

ביום 8.3.2022 הגישה העוררת תגובה מפורטת מטעמה בנושא טענת הסף ובח הפנתה; העוררת ללשון סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976 (לחלן:

'יהחוקיי) ולפיו המועד להגשת השגה הוא 90 יום מקבלת הודעת התשלום של חמשיב. לטענת העוררת, על המשיב להציג בפני הועדה ייראיה מפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים כי השומת או החשבונות ששלחה העירייה אכן התקבלה אצל העוררת'י. הואיל והמשיב לא עשה כן, ונטל הראיה מונח לפתחו, הרי שיש לדחות את טענת הסף של המשיב. עוד נטען שעל הועדה ליתן

החלטה בטענת הסף במטגרת ההחלטה הסופית ולאחר שתערוך בירור עובדתל.

בהמשך לתגובת העוררת לעיל, ניתנה ביום 14.3.2022 החלטת ועדת הערר ולפיה התבקש המשיב להמציא לועדת הערר העתק מן השומה שנשלחה לעוררת בצירוף אסמכתא על משלוח השומה לעוררת.

ביום 22.3.2022 הוגשה לועדה תגובת המשיב אליה צורפה הודעת המשיב לעוררת מיום 9 ולפיה בוצע בנכסים נשוא ערר ה שינוי מחזיקים לשמה של העוררת מיום 1.8.2019 (להלן: 'יההודעה על שינוי מחזיקיי). כמו כן צורף העתק של שומות הארנונח לחודשים ינואר-

פברואר 2021 אשר נערכו ביום 17.12.2020 (להלן: ייהשומותיי). בתגובה לכך, ניתנה התלטה נוספת של ועדת הערר אשר בה נתבקש המשיב להציג אישור על משלוח השומות לעוררת.

ביום 11.4.2022 הגיש חמשיב לוועדה העתק מ ייבקשה להזמנת הודעות דיווריי ביחס לשומות וכן חשבוניות עסקה שהוצאו על ידי דואר ישראל בגין משלוח השומות. בהמשך לכך, ביוט 13.4.2022 התקבלה תגובת העוררת למסמכיסם לעיל ובה טוענת העוררת כי לא מדובר באטמכונא המעידה על אישור משלות/מסירה ולפיכך המשיב לא הרים את נטל ההוכחה.

דיון והכרעת

צודק המשיב בכך שנוכח המועדים הקבועים בחוק, אזי ייהשגהיי שהוגשה באלחור איננה נחשבת להשגה [בריים 9179/95 המקום של שמחה נ. מנהל האדנונה בעיריית תל אביב יפו [פורסם בנבו), עמיינ (מינהליים תייא) 83172-04-17 גלילות מחזור פטולת בעי/מ גי מנהל האלנונת של

עידית רמת תשלון (נבו 15.04.2018) ושורת פסקי הדין הנזכרת שם:

"אין חולק כי המערערת לא הגישה השגתה במועד הקבוע בחוק הערר. בהתאם להלכה הפסוקה, המועדים הקבועים בחוק הערר להגשת השגה וערר הם מחותיים. פניית המערערת מיום 17.11.13, אשר לא הוגשה במועד הקבוע בחוק הערר, אינה מהווה כלל ייהשגתיי כמשמעותה בחוק הערר. משחלף המועד להגשת השגה הופך החגוב תלוט וסופי ולא מיתן עוד לערער עליו. מדובר במקרת הדומת <ותר להתיישנות מהותית, כאשר זכות המשום לחלוק על חיובי הארנונת בהם

חויב מתבטלת עם חלוף המועד להגשת ההשגה והרשות המקומית יכולה לכלכל

צעדיה ותקציבה בהתבסט על הידיעה שמדובר בשומה חלוטה "

אין חולק, שהעוררת פנתה למשיב לראשונה ביום 2.6.202 (נספת א' לערר).

השאלה אם הפנייה הוגשה ייבאיחוריי נעוצה בשאלה מתי התקבלו אצל העוררת שומות הארנונה לשנת 2021, לעניין נטל ההוכחה בעניין גח נקבע בעמיינ (מינחליים תייא) 32629-12-12 לצחק כלוף

ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב -*פו (נבו 24.04.2014), כך:

יאכן, כדי לקבוע שההשגה הוגשה באיחור, יש לברר מתי קיבל המישום את הודעת התשלום. זאת משום שסי 4 לחוק הערר קובע כי יש להגיש השגת תוך 90 ימים אמוס קבלת הודעת התשלוטיי. אם הודעת התשלום התקבלת באיחור - כי אז אין איחור בהגשת ההשגה. אולם, וכפי שעולה מהדברים שנזכרו לעיל בפטהייד המקום של שמחה, הנט 2 מוטל על הנישום להוכית מתי התקבלה אצלו הודעת התשלום הראשונה כאשר הוא פונה בהשגה לעירייהת. במקרה דנן, המערערים לא הרימו את הנט 2 חזה./

נוכת לשון הסעיף ופסייד בעניין לצחק 2 עוף לעיל, מוטל איפה הנטל על העוררת להוכיח מה הוא המועד שבו נתקבלו אצלה השומות. העוררת לא הרימה את נטל הראיה בעניין זה והסתפקה בטענה שהנטל בעניין ּח מוטל על המשיב, טענח שיש לדחות. נכון הדבר, שהמסמכיס שהוגשו על ידי המשיב אינם מהווים ראיה חותכת ביתס למועד שבו נשלתו השומות לעוררת ו/או המועד שבו נתקבלו אצל העוררת, ואולם הראיות שהוצגו מהוות ראיה לכאורה לכך שנשלחו לעוררת

העוררת לא הציגה כל ראיה ביחס למועד שבו התקבלו השומות אצלה, מקל וחומר ראיה שיש בה כדי לסתור את ראיות המשיב. לא רק את, אלא שבייכ העוררת אף ציינה בהגינותה, במסגרת הדיון, כי היא מניחה שהשומות התקבלו בתחילת שנות 2021 אלא שהשיפוצים שנערכו במקום עיכבו את הגשת ההשגה.

פניית העוררת למשיב ביום 2.6.2021 נעשתה באמצעות באי כוחה, כלומר שהעוררת היתה מלוות בייעוץ משפטי במועד הגשת ייההשגחיי. על אף שברור שהפנייה נעשתה בחלוף המועדים הקבועים בחוק (שהרי ברגיל נשלחות שומות הארנונה בתחילת שנת המס ולמצער נשלחו לעוררת חיובים דו חודשיים בתודש ינואר 2021, מרץ 2021 ומאי 2021), לא מצאה העוררת לנכון לציין מדוע פנתה באיחור ו/או לצרף לפנייה בקשה למתן ארכה להגשת השגה. בנוסף, גם בפנייתה זו לא ציינה העוררת מתי התקבלו אצלה שומות הארנונח לשנה זו. נוכח ואת, חזקה שהגשת ההשגה באיחור לא נבעה מכך שהשומות לא התקבלו אצל העוררת, אלא מסיבות אחרות שלא הוכחו

לפנינו. מסקנה זו מתחוקת אף מכך שביום 4.8.2019 פנתה העוררת למשיב והודיעה למשיב שהחלה להחציק בנכסים, ומכאן שממועד זה ואיך החלה לקבל את שומות הארנונה כסדרן לכתובתה.

3. לאור כל האמור לעיל, והואיל ומסיבות השמורות עימה העוררת לא הביאה בפני הועדה את

הראיות אשר היה עליה להביא על מנת יילהצדיקיי בדיעבד איחור של כמה חודשים בהגשת השגה, אין מנוס מלקבוע, ששומות הארנונה שנשלחו לעוררת ביחס לשנת 2021 הפכו חלוטות וסופיות שלא ניתן לערער עליהן.

סוף דבר

נוכח המקוב לעיל, הערר שבכותרת נדחה, ללא צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיסם היום 4/7/2022.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.

מו

ב ו

יו"ר: עו"ד ה בר: אוד ויל צלבלו חברה: אורלי מלו, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס': 140021414 שליד עיריית ת''א-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לףיר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: אודי ויינריב, כלכלן

חבר: עו"ד אחוד פלדמן

העוררת: רונבאו השקעות בע''מ ח.ם. 514598994

-נגד-

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א- יפו

החלטת

1. הקדמה וגדר המחלוקת

העוררת מחציקה בנכס המצוי ברחוב נס ציונה 12, תל אביב, והרשוס בספרי העירייה

כנכט מספר 2000139221, בשטח של 194 מ"ר המסווג למגורים.

המחלוקת בין הצדדים אס הנכס וכאי לקבל פטור של נכס שאינו ראוי לשימוש בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן :יי 330/).

2 טענות הצדדים

לטענת העולרת בעררה: "הנכס אינו ראוי לשימוש למגורים הואיל והינו במצב

תחזוקה ירוד ביותר, הדירה לא שמשה למגורים מזה מספר שנים (למעלה מחמש שנים) והיא שמשה לאחסנה. מערכות המים והחשמל אינן פועלות בדירה מזה מספר שנים, אין מטבח ואין שירותים. הבניין מיועד להריסה בהתאם להיתר בניה שהתקבל בסוף שנת 2019/.

המשיב מתייחס למצבו של הנכס, כפי המתואר בדוייח הביקורת מטעמו, וכי על פי הפטיקה חיה על העוררת להריט את הנטל ולהוכיח באופן פיזי אובייקטיבי, כי המדובר בנזק משמעותי, באופן בו ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, כלשון החוק, לכל סיווג חוקי לגבי הבניין.

המשיב איגו חולק על העובדה כי הנכס מוונת, אך בהיותו מקורה במלואו, מרוצף במלואו-קלרותלוישלמיט"ותקלנים,"לאיניתןלטעוןיכייאיכר-ראהי-לפלישימושישחתוא:

המשיב מדגיש כי כפי שעשתה העוררת עד לאחרונה שימוש בנכס לאחסנה, אין מניעה משימוש שכזה גם במצבו הנוכחי של הנכס.

כך גס טוען חמשיב כי חנכט אינו ריק מתכולה.

3 ההתדיינות בפנינו

לאחר הישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 14.9.20 הגישה העוררת את תצהיר מנהלה מר יונתן באור ותצחיר של המתווך מר לוסי יאשי והמשיב חגיש את תצהיריהס של חוקרי החוץ מר שירן אקוע ומר אלדד משולמי.

בישיבת יום 12.4.21 נחקרו כל ארבעת המצהירים.

הצדדיסם הגישו את סיכומיהס.

4. חמסור חנורמטיבי

סי 330 קובע :

נהרס בנין שמשתלמת עליו אונונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריח הודעה על כך בכתב, ויחולו חוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכט הרוס אן ניזוק -

() עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש חשנים שממוצד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);

2 חלפה תקופת הפטור הראשונה...

(63) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של גבס הרוט אן ניזוק באמור ..-

עולה מלשון ההוק, כי על מנת שמתזיק בנכס יקבל פטור מתשלום ארנונה, עליו לעמוד

בשלושה תנאים מצטברים: א. כי חבניין נחרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו.

ב. כי בפועל אין יושבים בו. ג. מסירת הודעה.

דיון והכרעה

איו בידינו לקבל את הערר ונפרט להלן את טעמי דתייתו.

השאלה העומדת לפתתנו, הינה, האם עמדה העוררת בתנאי הראשון לפיו הבניין נחרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו.

לצורך כך קובע פסק הדין המנתה בעניין וה חידוע כפרשת ייהמגרש המוצלתיי (בריימ 6 חברת המגרש המוצלת בע"מ ני עיריית תל אביב יפו-מנהל הארנונה (כבוד

השופטת מרים נאור צייל):

'ימשהגענו למסקנה כי אין לבחון עלות שיפוצ ''סבירה" או ''כדאיות כלבליתיי במסגרת השאלה האם בניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו עדיין יש לבחון כיצד בסופו של זיבר בכל זאת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדם הסביר. ואכן, בפי שנקבע בעניין אחר ''קרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיביים'י (חמי 3 לש נ' ועדת השומה שליד עירית נהריה, פ'יד יח(1) 318, 1963(324) ).

השאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא בי הבניין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו.

השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין י'ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו". אכן, ייתכנו מקרים 'אפורים'' וגם אט לא נלך לשיטת ''לבשאראנו אכירנו) ''כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע''פ 2358/06 סלימאן נ' מדינת ישראל, פסקה ק'יו ((פורסם בנבו], 17.9.2008) לביטוי )1 שסו₪ זי 560 1 ת6 חשו. דיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר'י.

בעמיינ-96146=02=13י"מויפקשוללי-ואזתייניייעיףללתייתל זביבי-בחן <בית"המשפפי-(פבוז השופט דייר מודריק), בין חיתר את יישום ההלכה, כפי שנקבעה בפרשת המגרש המוצלח וקבע כי לעניין נכס שלא יצלח לשימוש- אמת המבחן ונטל השכנוע צריכה להתבסס על ראיות שמסברות את הדעת בדבר אי יכולת השמישות. סבר הדעת יושג על פי ראיות משכנעות כי הנכס נהרס או ניזוק באופן כזה שלא ניתן לשבת בו ולא ניתן לעשות בו כל שימוש חוקי כלשחו. כן נקבע כי נטל השכנוע חל על מבקש הפטור, בבחינת ייהמוציא מחברו עליו הראיתיי.

יצויין כי בקשת רשות ערעור על פסק חדין הנייל נדחתה בתיק בריימ 7747/15.

טעותה המרכזית של העוררת, הן בכתב עררה והן בסיכומיה כי ייהנכס אינו ראוי למגוריםיי וככזה זכאי לפטור. הפטור, על פי החוק והפסיקה, לרבות שורה של החלטות של ועדות הערר, יינתן רק לנכס במצב שהוא ניווק במידה שלא ניתן לעשות בו כל שימוש שהוא לכל סיווג חוקי של הנכס.

יתרה מכך, כעולה מתצהירו של מנחל העוררת ומחקירתו, רכשה העוררת את הבניין ובו המרונף, נשוא הערר, וכי מעולם לא שימש למגורים. בחקירתו מבהיר מנהל העוררת, כי העוררת קבלה החזקה בנכס בשנת 2015, והשכירה אותו בשנים 2015 עד 7, לתקופה של שנתיים לשוכר שהפעיל במקום ייחדר בריחהיי, דהיינו, שימוש מסתרל.

רק לאתר שהשוכר פיגת את הנכס, בקשת וקכלת העוררת סיווג למגורים. מנגד, כפו שחובתר בתקירת מנתל העוררת, בתרח העורת שלא לבקע, בגין השנים 2018 עד 0, בטור נכס לא ראוו, או הנחת נכס ריק.

לשאלת הוועדת, תוסיף העד ותבחיך כי, ככתוב בכתב תערר, בעבר, דחיינו לפנל שחשוררת רכשה את הנכט, טימש חנבטי . גם העד השני, המתווך, מבחיר כל חנטיוגות להשכרת הנכס, ויו לצרכים מסתרלים גרידא.

7, לאוך כל האמוך לעיל א משמעות למצבו של המטבת, מח גס שכלל מצבו הפווי של הנכס, אין בו כדי לאפשך הענקת הפטור.

8. הנכס עומד יציב על תילו, מקואז ומרוצף עם קירות שלמים. תביקורות מן חימים

8 +-10.6,2010 על הממי אך שולל; מצב שלעבודות שיפחי כלשהם, או הימצאות של פתעלים. על כך אף נחקר העד שירן אקוע, שלא מצא אנשים או ציוד.

גם תעד השני, מר אלדד משולמי, משיב כל לא ראת עבודות או מעלים.

?> מנחל העורת חשיב בחקירתו כי לא בוצעו תיקונים לאחר עזיבת השוכרים, כל לא צמצא שוכר שעבורו לט לתקן את הכס. שמע מיניח, שהנכס נותר כפי שהוא, מתאים לחמשך השכרו בהתאם לתכונותיו ומצבו.

10. עם כל חכבוד, לקשליח של העוררת, אין היא יכולח לוכות בפטזר מארנונה, על פי טעיף

0, הניחץ לנכט במצב של תרם מוחלט ותוסך יכולת לשמש לכל תכלית תוקיה, למשל, לאחסון, כבעבר.

גם בעבד תיח הככס, בכחיגת בעל מומיט, אותם פירט תמתווך (מרתף חגוק ודרכי גישת לא מזמינות) האשר בגללם, לדבריו, לא הצליח למצוא שוכר

1 השלת מן הסקדבי, כיעסקינן, בנכס בעל תכונות שאין קזמלונקטורליות בשוק הכדלין ולא בנכט שתפך להרוס או למצוק כמפורט לעיל, תמונע ממתזיקו כל שימוש בנכס.

2, חעוררת חגזרת ומלנח בסיכומיה, לנספת גי לתצחיך מגחלה, החיתר בניה מיום 9, לפיו ניתן להרוס ולתקים חדש. העוררת עצמה בחרח, לפתות בשלב זח, שלא לממש את חחיתר, או ן מנהל העוררת : ייעבודות הריסה ובנית על ם?

היתרחבנית טרם החלוי. (עמוד? באמצע). מכאן, שלזכות אשר ניתנה לעוררת, להרוס ולבנות מחדש, אין כל רלבנטיות להוראות סעיף 330

13 לאור כל תאמור לעיל, דין הערר לתידחות.

בנסובותיו חמיוחדות של הערר וההבגה למצבה של העוררת ותעובדת כי על הערר לא

הלתזקון תחזות הרשווות המקזמיות (ערך על קביעת רצונה כללית) (סדרי 1 ערר), מיום 24.5.22, לעניין פטיקת תוצאות, אין אנו קובעים צו לתזצאות.

ניתן בהעדר הצדדים ה

בתתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתו המשפט לעניינום מנחליים, התשייס-2000 ותקנת 22 (ב)

לתקנות בתי המשמט לעגיינים מנחליים (סדרז דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בות המשפט לענלינים מגחליים וזאת בתוך 45 ימים קבלת החתלטה,

בחתאם לתקנת 20 (ג) לתקנות חרשויות חמקומיות (ערר על כללית) (טדרל דון בותעדת ערר) חתשלייו-1977 ונס התלטח זן באתר 2 של ב 2

ו 26 ו

וחירי ייד יחז)/ דוט חברו אודי 3% לבקו חברו עו"ד אתוד פלדמך

קלונית: שת לו

זו הווצ\ 50880