ישיבת הנהלת העירייה שנת 2019 - 4

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ד. ספיר	מ. להבי	צ. ברנד פרנק	וה"ה: ח. אריאלי
א. יוחנן וולק	ג. שרעבי	ל. שפירא	א. הראל
			ר. אלקבץ
וה"ה: מ. לייבה , א. פרץ , ע. אברהמי ,ע. סלמן, מ. גילצר , ש. רימון ברכה , ל. בן חמו , א. בן אסא , ע. טרויצה ע. גלבר , נ. בן זאב ,א. טופלברג , ע. וינברג, א. סראג' , א. כהן ,ג. בן חורין.

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/7/2019

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 2 -

סדר היום:

1. היערכות לפתיחת שנת הלימודים תש"פ.

**********************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 3 -

9. היערכות לפתיחת שנת הלימודים תש"פ:

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שלום לכולם.

בסוף כולם אומרים שחינוך זה הכי חשוב.

היות שלחלק מכם זו שנת הלימודים הראשונה כחברי מועצה, חשבנו שיהיה נכון שנעשה כאן מה שנקרא- סיפתח לגבי שנת הלימודים, מה עומד בפנינו, איפה היינו ולאן אנחנו הולכים, כמה ילדים יש לנו וכמה כתות וכמה בתי ספר. סה"כ זה רק על קצה המזלג אבל בכל זאת זו סקירה, וגם לשמוע על הבעיות שיש לנו כרגע קונקרטית, בהנחה שיש לנו, לקראת פתיחת שנת הלימודים. אין שנה שבה אין בעיות וגם השנה זה כך.

גב' רימון ברכה:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) כמה נתונים מספריים כלליים.

אלה מספרי הילדים לפי שכבות, בגני ילדים, יסודי ועל יסודי. זה כולל את החינוך המיוחד. סה"כ 76,000 ילדים במערכת החינוך בגילאי 3 עד .18

אתם רואים כאן את מספר מוסדות החינוך שיהיו נכון לספטמבר 649 כתות גן, 72 בתי ספר יסודיים, גדלנו בשני בתי ספר יסודיים. 33 על יסודיים ו-18 חינוך מיוחד. יש לנו 15 בתי ספר לחינוך מיוחד ויש לנו שלושה שזה דנה, רעות, ומרכז תעסוקה מרגוזה, שאנחנו כוללים אותם כבתי ספר כי יש להם סמל מוסד.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני רוצה שתסבירי שני דברים: האחד, שיש ילדים תל-אביביים שלא נמצאים במערכת החינוך התל-אביבית, ויש ילדים לא תל-אביבים שנמצאים במערכת החינוך התל-אביבית. ואת סוקרת את מערכת החינוך התל אביבית, כאשר את נמנעת מלהזכיר את אלה שלומדים מחוץ לתל-אביב.

גב' רימון ברכה:

נכון.

לומדים מחוץ לתל-אביב חרדים, לומדים מעט ילדים בחינוך המיוחד, וכ-2 כתות בעל יסודי שלומדים בכל שנה מחוץ לעיר. רוב רוב מוחלט של הילדים לומדים פה. אותו יחס של ילדים שלומדים מחוץ לעיר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 4 -

גב' להבי:

יש בית ספר שלם שיושב במקווה ישראל ונקרא אנתרופוסופיה, והרבה באים אליו מתל-אביב. זה לא כתה, זה שכבות.

גב' רימון ברכה:

הם לא כולם תל-אביבים.

גב' להבי:

הרוב תל-אביביים.

גב' רימון ברכה:

זה בית ספר קטן.

גב' להבי:

ויש הרבה ילדים שלומדים בזומר ברמת גן.

גב' רימון ברכה:

לא. זומר כבר לא מקבל ילדים תל-אביביים, הוא מקבל רק ילדים רמת גניים.

אותו מספר של ילדים נכנס לעיר בחינוך החרדי. בחינוך המיוחד אנחנו משרתים 63 רשויות מסביבנו, כ-%40 מילדי החינוך המיוחד שלומדים בעיר מגיעים מחוץ לעיר.

הגידול במספרי בתי הספר היסודיים על פני מספר שנים. ב-7 השנים האחרונות עלינו מ-57 בתי ספר ל-72 שאנחנו פותחים השנה. יש לנו בממוצע בשנים האחרונות כ-3 בתי ספר יסודיים חדשים בשנה שאנחנו פותחים. זה אתגר גם מבחינת קליטה של מנהלים , גם מבחינת בינוי.

נוסף לגידול הזה אנחנו גם הרחבנו כמעט את כל בתי הספר היסודיים. זאת אומרת, כמעט כל בתי הספר היסודיים במרכז העיר ובצפון העיר עברו תוספת של אגף. נוספה להם,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עוד שכבר גיל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 5 -

גב' רימון ברכה:

בדיוק.

אתם רואים כאן את הגידול במספר כתות הגן כולל כתות חינוך מיוחד. מתוך 649 כתות גן 100 כתות גן הן של החינוך המיוחד, זה גידול של 20 כתות גן אל מול שנה שעברה, יש צמיחה מאוד מאוד משמעותית בחינוך המיוחד משנה לשנה.

גב' ברנד פרנק:

איך היא מוסברת?.

גב' רימון ברכה:

היא מוסברת על ידי הרבה מאוד משתנים. אחד המשתנים זה אבחון. יכולות האבחון מאוד השתכללו, בייחוד באוטיזם. אנחנו פותחים השנה כרגע 6 כתות חדשות של אוטיזם, זו קפיצה מאוד גדולה בכתות גן, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה.

גב' ברנד פרנק:

באיזה גילאים?

גב' רימון ברכה:

,3 מגילאי .3

גב' ברנד פרנק:

זאת אומרת, האבחון הוא קודם?

גב' רימון ברכה:

כן. היום האבחון הוא מוקדם, וגם מאוד השתכללה היכולת לאבחן את הילדים. פעם לא ידעו איך לאבחן, היום יודעים לאבחן אותם, ואני אגיד שבזכות זה גם, הרבה ילדים שלומדים בגני ילדים של החינוך המיוחד, במעבר לכתה א' משתלבים בחינוך הרגיל. עושים עבודה מצוינת בגני הילדים והם מצליחים לעבור.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 6 -

גב' ברנד פרנק:

כמה אחוזים?

בן %25 ל-%30 לומדים בחינוך הרגיל. לא במשולבת.

גב' ברנד פרנק:

בכתות עם סייעת שילוב?

גב' גלבר:

לא.

גב' רימון ברכה:

רגיל. בכתות רגילות.

סייעת שילוב, אנחנו מתייחסים לזה עדיין כילדי חינוך מיוחד. גנים רגילים.

גב' להבי:

אני רק רוצה להעיר שהמצגת שקיבלנו לא כוללת את אותם נתונים שפה.

גב' רימון ברכה:

נכון.

אני אגיד שהמצגת שעשינו, שלכם יש אותה, היא מצגת מלפני שבועיים, וועדות השמה-יש כל יום וועדת השמה בחינוך המיוחד ולכן עולה מספר הגנים כל יום. גם לפני יומיים היה פחות גן, וגם נכון לעכשיו זה נכון לעכשיו, ואולי בעוד שבוע יהיו לנו עוד כתות גן. יש כל יום וועדות השמה וכל פעם עידית מגיעה עם עוד כתות גן, ואז זה עוד סייעות שצריך ועוד מבנים שצריך, וזה באמת אתגר שלא מסתיים אף פעם, וזה באמת הילדים שצריכים הכי הרבה עזרה, גם הילדים וגם ההורים.

גב' להבי:

ועוד הערה: היום הייתה כתבה על הנושא של אוטיזם, עליה של %.170 אחד מכל 48 ילדים- בנים.

גב' רימון ברכה:

בנים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 7 -

גב' להבי:

מאובחן כאוטיסט. אלה נתונים שתאמיני לי-אני עוברת ברחוב ואני שואלת את עצמי- מה זה? זה האוכל? זה האוויר? זה הקרינה? זה אבולוציה? מה זה?

מר ספיר:

זה איתור וזיהוי- שפעם לא היה.

מר הראל:

אפשר לדעת בכמה מוסדות מדובר? זה מתפרס על פני כמה מוסדות?

גב' רימון ברכה:

כמה? אתה שואל כמה מתוך זה זה אשכולות?

מר הראל:

אחר כך אנחנו עוברים לדבר על בתי ספר, ופה אנחנו מדברים בכתות. אני רוצה להבין.

גב' רימון ברכה:

כמה מבני גני ילדים יש לנו אורית? מבנים?

גב' טופלברג:

בין 250 ל-.300

גב' רימון ברכה:

250 מבנים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ככל שעובר הזמן אנחנו יותר ויותר עוברים מגן בדיד למה שנקרא אשכולות גנים. הדבר הזה נובע מתפיסה שהבנו אותה לפני 12 שנה בעקבות גנים שהיו. אשכול העבודה היה הראשון, והניסיון המצטבר שהביא להבנה שזה לא סיפור הציפוף בגלל מחסור בקרקע אלא כאיכות פדגוגית של מכלול, והאפשרות-שכשאתה מביא את האקורדיון זה אקורדיון לכולם, ואת הציור וכו'.

הנתון השני החשוב פה יותר מכולם כדי להבין-שחלק גדול מהגידול פה נובע לא מהגידול במספר הילדים אלא מהחלת חוק חינוך חובה לגילאי 3 עד ,5 שהוסיף המון כתות גן בחסות החוק, וזה היה ה"ברן" הגדול שאותו עברנו. היום אנחנו בונים לפי התפתחות של מספר ילדים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 8 -

גב' רימון ברכה:

שגם בו יש גידול.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עברנו כמה שנים של לחץ גדול מאוד להחיל את חוק חינוך חינם מגיל 3 עד .5

גב' רימון ברכה:

גם את השקף שאני מציגה כרגע אין לכם במצגת המקורית, הוספנו אותו היום, חשבנו שנכון להראות אותו, כי בעצם תקופת ההערכות שלנו מתחילה ברישום, היא לא מתחילה בקיץ, היא מתחילה ברישום. סה"כ נרשמים לגנים ולכתות א', זה הרישום שאנחנו עושים, והשאר זה רישום אוטומטי. נרשמו כ-21,000 ילדים, %90 מהם נרשמו באינטרנט, ה-%10 שלא נרשמו באינטרנט זה ילדי הקהילה הזרה, שאנחנו עושים להם רישום ידני ולא רישום אינטרנטי, אני מקווה שגם זה ילך וישתפר עם השנים.

גב' ברנד פרנק:

הם מהווים היום %10?

גב' רימון ברכה:

כן.

יש פה עוד כמה כאלה שפחדו מהאינטרנט, אבל הרוב המוחלט,

גב' ברנד פרנק:

ילדי הזרים מהווים כ-%10 מכלל הנרשמים?

גב' רימון ברכה:

הם מהווים כ-%.10

מר שפירא:

הם נרשמים כי אתם מזמינים אותם דרך הדיגיתל?

גב' רימון ברכה:

לא. אנחנו עושים להם רישום מסודר לחוד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 9 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אתה מדבר על הזרים?

מר שפירא:

לא. לא על הזרים.

גב' רימון ברכה:

לא כולם עם דיגיתל. כל אחד מקבל SMS אישי, אנחנו עושים SMSאישי לכל הורה , וגם בפייסבוק חינוך, וגם דיגיתל, בכל האמצעים.

כדי לשפר את השירות להורים אנחנו לראשונה אפשרנו השנה בחירה בגן ספציפי בגילאי .3 עד לפני שנה, בגילאי 3 בחרו רק זרם: ממלכתי או ממלכתי דתי, הם לא יכלו לבחור את הגן. השנה אפשרנו להורים לבחור ממש איזה גן הם רוצים. זה גם הגדיל קצת את הערעורים כי לא יכולנו להיענות לכולם, וגם בתוך האשכול אפשרנו להם לבחור את כתת הגן הספציפית, שעד עכשיו הם רק יכלו לבחור אשכול. ממש מיכסמנו את השרות שאנחנו נותנים להורים בבחירה של הגן. היו לנו כ-%10 ערעורים, שזה נמוך ביחס למספר, ו-%94 מכלל המשובצים קיבלו את הבחירה שלהם, שזה הישג יוצא דופן, פה בפניכם אנו מחמיאה לגני ילדים ולמרכז שירות חינוך-שעשו פה עבודה בפינצטה ילד ילד, הורה, הורה, ממש. והן עוד מאוכזבות מזה, הן רוצות בשנה הבאה לעמוד ב-

%.97 זה מצויינות.

עשינו סקר שביעות רצון ממרכז השרות. היות שזה שירות יחסית חדש, ביקשנו לדעת את סקר השביעות, אנחנו מצליחים לעמוד על מדדים מאוד גבוהים, כמעט המקסימום שאפשר, ובמה שלא שבעי רצון-גם בזה אנחנו נשתפר.

נעבור עכשיו אגף אגף, כל אגף-איך הוא נערך לפתיחת השנה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בנושא של בתי ספר, דיברנו על גני ילדים, דיברנו על בתי ספר יסודיים, לא אמרת שהגידול הזה של מספר הילדים שהתחיל לפני מספר שנים, היום הוא מגיע לבתי הספר התיכוניים, ומספר בתי הספר התיכוניים שאנחנו צריכים לבנות, עכשיו הוא קיים. אנחנו בונים עכשיו משהו, 3 או 4 בתי ספר תיכוניים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

נגיע ל-.4 עוד לא בונים אותם, נגיע ל-.4

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 10 -

גב' רימון ברכה:

יראו את זה עוד מעט בבינוי, אבל כן, כל בתי הספר הצומחים שנבנו ב-10 השנים האחרונות צמחו, הילדים לא עזבו, הם צמחו, גדלו יפה, והם מגיעים לכתה ז'. כבר השנה יש לנו מצוקה מאוד גדולה בכתות ז', בכתות ז' בעיר יש ממש מצוקה, גם כתות מאוד צפופות, במרכז ובצפון כתות על המקסימום -39 ילדים, שזה קשה מאוד. בספטמבר אנחנו פותחים תיכון חדש בדרום העיר, הוא יקל על עירוני ט'. אני מקווה שהוא יקל גם על מרכז העיר שקולט כ-%30 מילדי הדרום שלומדים במרכז ובצפון, ואנחנו מקווים שהם יישארו עכשיו בדרום, לאט לאט, כשבית הספר יצבור את אמון התושבים. שנה אחרי זה עוד בית ספר, שנה אחרי זה עוד בית ספר, יש לנו בתהליך של כמה שנים 4 בתי ספר על יסודיים.

גב' יוחנן וולק:

כמה מתוכם בדרום ?

גב' להבי:

יש לי שאלה קונקרטית על החינוך המיוחד בבקשה.

הייתה לנו תופעה בשנה שעברה ובשנים קודמות, שילדי דרום נשלחו ללמוד צפונה, ועידית יודעת, ישבתי עליה בעניין הזה שלפעמים הנסיעה לקחה בבוקר שעה וחצי , בגלל המגבלות, ואז אמרו שאולי יפתחו כתה,

גב' טופלברג:

דיברת על .ASD

גב' להבי:

בדרום, לאור שרוב הנרשמים, מתוך עשרה ילדים בכתה הזאת הם מהדרום. ולא קיבלנו עוד תשובה אם תהיה כתה מדרום העיר לבעלי צרכים מיוחדים.

גב' טופלברג:

את שאלת אותי לגבי הצרכים של ,ASD ופתחנו בבית ספר חשמונאים בדרום- כתה.

גב' להבי:

זו התשובה? איזה כיף לשמוע, תודה. כי באמת, לשמוע על ילד שנוסע שעה וחצי בבוקר, גם אם הוא היה ילד רגיל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 11 -

גב' רימון ברכה:

נכון.

אני אגיד מיטל באופן עקרוני, לא ספציפי, על כתה כזאת או אחרת. התופעה הזאת של מיעוט גני ילדים בדרום העיר של ילדי החינוך המיוחד, אנחנו קיבלנו הנחייה מראש העיר לצמצם את התופעה של ילדים שנוסעים מדרום לצפון, ובתכנית אב של החינוך המיוחד הצגנו צורך ב-22 כתות גן לילדי חינוך מיוחד בדרום ומזרח העיר, וזה מה שייבנה. כבר השנה אנחנו פותחים בספטמבר 4 כתות גן חדשות לחינוך מיוחד, בבית ספר גולומב לשעבר, והפריסה היא הרבה יותר נוחה להורים. אנחנו מנסים לצמצם את זה כמה שיותר.

גב' להבי:

בבית ספר חשמונאים זה כתה?

גב' טופלברג:

כתה.

גב' להבי:

ל- ASD זה לא גן, זה בית ספר.

גב' רימון ברכה:

כתה.

גב' להבי:

את לא מבינה כמה שימחת אותי.

מר הראל:

איך זה עובד בתיכונים, כשאת אומרת שאנחנו מקווים שבדרום ילכו לתיכון בדרום, זה בחירתם?

גב' רימון ברכה:

אני אסביר לגבי הרישום:

כעקרון, כל ילד שמסיים כתה ו' יש לו את בית הספר שאליו הוא נרשם אוטומטית, הוא לא צריך לעשות רישום, הוא רשום אוטומטי לבית הספר שהיסודי מזין אותו, זה נקרא מסלול בטוח, כדי שלכל הילדים בעיר- יש בית ספר על יסודי שמקבל אותם, בלי התניות, בלי מיונים, יש לו את בית הספר בשכונה שלו שמקבל אותו אוטומטית, בלי צורך שהוא יירשם אפילו. יש ילדים שמבקשים

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 12 -

בקשות העברה, שהם לא רוצים עירוני יד', הם רוצים תיכונט, או שהם לא רוצים אורט-

סינגלובסקי, הם רוצים עירוני ט', ואז הם צריכים לבקש בקשת העברה. יש לנו אחוז גבוה מילדי הדרום , שמבקשים ללמוד במרכז, בעיקר אלה שמיועדים לאורט סינגלובסקי. עירוני ט' –כבר אין לו מקום לקלוט, הוא פותח 11 כתות ז', זה הצלחה פנומנאלית של בית הספר, ואורט סינגלובסקי סובל ממיעוט כתות, הוא לא זוכה לאמון, ולכן יש בתי ספר שלמים שמיועדים לאורט סינגלובסקי ובוחרים ללמוד בבתי ספר אחרים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בעקרון אנחנו עברנו תהליך מסוים שנוגע לבחירה לאורך השנים. מהיום שאני הייתי בגימנסיה עברנו מאינטגרציה כפויה להשתנות המערכת. אבל, כשהלכנו לעניין של בית ספר על יד הבית, בית ספר מובטח, עדיין כמדיניות אמרנו שכל ילד מהדרום שירצה ללמוד בצפון העיר מסיבות כאלה ואחרות-נאפשר לו את זה. המציאות היום, אני לא בטוח שהיא עד הסוף מאפשרת את זה, לאור העובדה שבתי הספר די מלאים, ועל בסיס שיהיה מקום, כבר היום אין מקום, פעם היה מקום והייתה אפשרות, היום זה כבר יותר מסובך.

הדבר השני, בדרום העיר, מסיבות פוליטיות בעיקר, היה סיפור של פוליטיזציה של החינוך במובן הזה שאמרו-אין בית ספר עיוני בדרום, דבר שהוא לא נכון. גם אורט סינגלובסקי וגם עירוני ט'

הם בתי ספר עיוניים. אבל כשהם התכוונו לדרום, הם התכוונו למה שנקרא- לדרום, מערבית לאיילון. ובקטע הזה בין יפו-עירוני ז'- בית ספר עיוני בדרום, לבין עירוני ט' באמת היה פער רחב.

אבל בגודל גם לא היו ילדים. אז בסופו של דבר הילדים עברו או לעירוני ט' או לעירוני ז', והרבה מאוד צפונה, והתפזרו בין בתי הספר. הסיפור הזה של "שבח", שעובר עכשיו כעוגן למערבית לאיילון , כבית ספר חדש, הוא לכאורה גם סותם את החור הזה, כי הוא מעמיד בית ספר במרכז, על בסיס "שבח", שיהיה, כשאתה מסתכל על המכלול, פתרון לילדי קריית שלום, שכונת שפירא,

גב' רימון ברכה:

פלורנטין.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נווה צדק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 13 -

גב' רימון ברכה:

בהמשך למה שרון אמר, אתם תראו בהמשך, בבינוי, שרוב הבינוי שלנו הוא בדרום. יש לנו גידול של ילדים בדרום, מה שלא היה שנים, ומבחינת הבינוי החדש של בתי הספר- את שני היסודיים אנחנו פותחים בדרום, על יסודי אנחנו פותחים בדרום.

אגף משאבי אנוש, זו הזדמנות בשבילי להציג את הגב' נעמה בן זאב, מנהלת אגף משאבי אנוש החדשה, היא מונתה לפני חודשיים.

נעמה הייתה סמנכ"לית "עזרה ובצרון".

גב' יוחנן וולק:

בהצלחה.

גב' בן זאב:

תודה.

בגני ילדים אנחנו בעצם בצורך של קליטת 100 סייעות, שזה נובע גם ממספר כתות הגן החדשות, גם ממספר הפורשים, וגם ממה שדובר קודם על ידי שירלי, הסייעת השנייה. יש לנו כ-40 כתות גן של סייעת שנייה, של גיל 3 עד .4 נכון להיום, ממש עדכון מעכשיו, 70 אותרו ועוד 14 מהיום, אז אנחנו כבר עומדים על 84 סייעות שאותרו ויש כנסי קליטה באוגוסט.

גב' ברנד פרנק:

מהרגע שאת קולטת את מכניסה סייעת לשנה, כמה זמן בדרך כלל הן נשארות? אחרי כמה זמן הן עוזבות את המערכת? למה כל הזמן אנחנו בחסר במערכת הזאת, לאורך שנים?

גב' בן חמו:

פותחים עוד כתות.

גב' ברנד פרנק:

אני יודעת שפותחים, החסר השאלה היא-זה אך ורק גידול, או זה גם טווח העסקה מאוד קצר?

גב' בן זאב:

מרגע שהן מקבלות קביעות הן לא עוזבות. יש לנו 3 שנים עד שהן מקבלות קביעות. השנה הראשונה היא סייעת סבב, היא מילוי מקום, אין לה גן קבוע, היא כל יום ממלאת מקום. אחוז העזיבה שלהן הוא לא גבוה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 14 -

גב' בן חמו:

ויש להן מסלול. מסייעת יומית היא הופכת להיות סייעת שנייה, מסייעת שנייה לסבב.

גב' ברנד פרנק:

כלומר, החסר הוא בעיקר פונקציה של גידול?

גב' בן זאב:

נכון.

מר פרץ:

יש גם כאלה שעוזבות.

גב' ברנד פרנק:

השאלה היא בדיוק האם זה עזיבה? האם זה שכר נמוך? האם אנחנו יודעים לשים את האצבע למה תמיד אנחנו נמצאים במצב של חסר.

מר פרץ:

יש פרישות, צריך חדשות. חלק מהסייעות שלנו הן מבוגרות.

גב' בן חמו:

זה ממוצע של 40 כתות גן בשנה, על 40 כתות גן זה מעל 50 סייעות, כי זה סייעת סבב, סייעת מילוי מקום.

גב' בן זאב:

45 זה מספר הסייעות שצריך בגנים של החינוך המיוחד, הסייעות צמודות תלמיד בגנים.

המספר המשמעותי והגדול ביותר שניצב בפנינו זה הגיוס בחינוך מיוחד של בתי הספר.

גב' ברנד פרנק:

היום פנתה אלי אחת ברחוב.

גב' בן זאב:

מצוין, אנחנו נשמח לקבל אותה. אנחנו בחסר של 250 סייעות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 15 -

גב' להבי:

למה קוראים לזה סייעות ולא משלבות? בואו נתחיל מזה.

גב' בן זאב:

אנחנו העלנו גם את הנושא של הגדרת התפקיד והשם, וזה בהחלט משהו שאנחנו נבחן לשנות אותו.

גב' להבי:

זה בכל זאת לא בחורה שאת שמה אותה בגן ילדים להחליף חיתולים לילד בן .3

גב' רימון ברכה:

זה נכון גם לגבי סייעת בגן .

גב' להבי:

בסדר, אבל משלבות זה משלבות.

גב' בן חמו:

את צודקת.

מר פרץ:

היו לנו שרתים, עשינו אותם עובד שרות, ועכשיו הוא מנהל אחזקה בית ספרי.

גב' להבי:

בסוף, כשאמא לילד בחינוך המיוחד באה אליכם היא לא אומרת תן לי סייעת, היא אומרת- תן לי משלבת. למקצוע הזה קוראים משלבת.

גב' רימון ברכה:

גם סייעת בגני ילדים-לא צריך לקרוא לה סייעת.

מר פרץ:

הנושא עלה ואנחנו נבדוק את זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 16 -

גב' להבי:

אז כמה חסרות?

גב' בן זאב:

250 . זה מחולק ל-183 צמודות תלמיד, 17 רפואיות ו-48 כיתתיות, וצריך להבין שזה נכון להיום, בעצם אחרי הוועדות של ספטמבר. במהלך השנה יש לנו עוד לפחות פעמיים מועדים של וועדות והמספר הזה יגדל. אלה נתונים שהם לפתיחת שנה.

גב' אריאלי:

המספר של החוסר יגדל?

גב' בן חמו:

נכון. הצורך יגדל.

גב' להבי:

אני מבינה שכשאמא מחכה למשלבת, זה לא שלא נותנים לאמא , פשוט אין לתת לאף אחד.

גב' רימון ברכה:

נכון, פשוט אין.

גב' בן זאב:

והתקנים מתקבלים ממשרד החינוך.

ההורים עוזרים לנו למצוא את הסייעות. ההורים גם באים עם סייעת שלהם.

גב' אריאלי:

ואז אתם קולטים אותה?

גב' בן זאב:

כן. היא הופכת להיות עובדת עירייה.

בבוקר אנחנו משלמים עליה, אחר הצהרים ההורים משלמים עליה.

מר פרץ:

אנחנו מדברים על 2,400 סייעות בעיריית תל-אביב, עובדות עירייה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 17 -

גב' להבי:

שגם עברו שדרוג בלתי רגיל בשנים האחרונות, גם במשכורת, גם בתנאים. עבודה של העירייה.

ממש, אין מה לדבר.

מר פרץ:

נכון.

גב' להבי:

עכשיו רק למשלבות צריך לדאוג.

גב' בן זאב:

25 עובדי שרות, שגם כאן זה מתחלק למנהלי תחזוקה ל-5 אשכולות גנים שנפתחים, ל-10 עובדי שירות לכאלה שפורשים, הסה"כ הוא .25

למזכירות בתי הספר אנחנו צריכים לקלוט 10 מזכירות, כש-5 זו בעצם תוספת, גם כן כתוצאה מהגדלת כיתות, ו-5 שפורשות.

פסיכולוגים- .27 מדריכים ,13 ומורים- יש לנו כ-150 מורים פלוס 32 מ"אורט גאולה".

גב' רימון ברכה:

150 זה רק עובדי עירייה.

מר שרעבי:

אנחנו קולטים את כל מורי אורט גאולה?

גב' בן חמו:

כן. וגם את עובדי המינהלה.

גב' ברנד פרנק:

שירלי, תמיד אומרים שיש חסר בפסיכולוגיות, תנסי רגע להסביר את השורה הזאת.

גב' בן זאב:

דווקא בפסיכולוגים יש תוספת של 4 תקנים. זה גיוס, זה צורך לאייש. את מדברת על תקנים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 18 -

גב' רימון ברכה:

תקנים חסרים. התקנים שלנו מאוישים, אין לנו בעיה לגייס פסיכולוגים, יש לנו בעיה של תקנים שחסרים, למשל לגילאי .3

גב' להבי:

הבנתי . כשכתוב כאן על גבי השקף, בצד, צורך לקליטה, זה צורך בתקן או צורך לאייש?

גב' בן זאב:

לא, זה צורך באנשים, באיוש.

ואנחנו גם בחסר של 200 מלווים בהיסעים, שאלה עובדים שנקלטים דרך "יובל חינוך" אבל זה גם כמות מאוד משמעותית.

גב' רימון ברכה:

שגם את זה צריך להבין, משרד החינוך מחייב מעכשיו שכל ילד בגן- יהיה לו מלווה, הוא גם לא מממן את זה וגם לא עוזר לנו למצוא מלווים. מלווים בהיסעים של החינוך המיוחד- חסרים לנו 200 מלווים. בלי מלווה אין הסעה. וזה משרה מאוד מסוימת, כי זה בבוקר לנסוע בהסעה, ואז בצהרים לחזור עם הסעה, זהו.

גב' להבי:

זה רק פנסיונרים.

גב' רימון ברכה:

זה פנסיונרים, היינו בכל הרשויות המקומיות בכנסי פורשים, ומנסים למצוא בצורה מאוד יצירתית מלווים. התחלנו לחשוב אולי לעשות שילוב עם עובדי עירייה בנוסף לתפקידם.

מר אלקבץ:

יש לי שאלה: לגבי תחלופת מנהלי בתי ספר, בהנחה שהם גם עובדים, אפשר לדעת מה הנתון? אני

יודע שזה משהו כמו 20 ביסודי.

גב' רימון ברכה:

22 מנהלי בתי ספר ביסודי הוחלפו השנה, חלקם פרשו, חלקם קודמו, חלקם יצאו לשנת שבתון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 19 -

מר אלקבץ:

זה הנתון הרגיל כך?

גב' רימון ברכה:

בשנה שעברה היו 15 . לאט לאט כולם יהיו מצוינים.

מר שרעבי:

יש כאלה שיצאו לשבתון וחוזרים.

גב' ברנד פרנק:

כשאת אומרת פרשו-זה לא חוזרים.

גב' בן זאב:

לא, פרשו זה לפנסיה.

גב' רימון ברכה:

בינוי ופיתוח, אורית.

גב' בן אסא:

אנחנו נציג את הבינוי ופיתוח מחולק ל-3 פרקים.

הפרק הראשון זה פתיחת שנה.

למעשה בפתיחת השנה, אני חוזרת על מה ששירלי אמרה, אפשר לראות שרוב בתי הספר החדשים הם בדרום העיר, שזה בהחלט הישג מרשים.

בית ספר ליבנה במזרח העיר, למעשה בית ספר גולומב נסגר והתלמידים מגולומב עוברים ל"ליבנה", ו"ליבנה" ייתן מענה גם לתלמידי גולומב וגם לשכונה החדשה שנבנית בסמוך אליו.

זה בית ספר שכרגע נמצא בשלבי בנייה סופיים, זה אחד האתגרים לפתיחת שנה אבל זה יקרה.

בית ספר על יסודי נווה עופר, בית ספר ששמעתם עליו כבר, בית ספר ע"ש שמעון פרס בדרום העיר, 42 כתות פלוס 6 חינוך מיוחד. שוב, אתגר גדול מבחינת סיום לפתיחת שנת הלימודים, אנחנו הולכים גם לחלופות במידה שניתקן בקשיים לפתוח אותו.

בית ספר יסודי שכונתי בשפירא. כאן זה לא פרויקט משמעותי של בינוי אבל זה בהחלט בשורה לשכונה. בשכונת שפירא יש הרבה ילדים מהאוכלוסייה של הממלכתי, למעשה לא היה להם בית ספר עד היום, ואנחנו מחלקים את בית ספר שפירא לבית ספר לאוכלוסייה הדתית ולאוכלוסייה החילונית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 20 -

אולם חדש בבית ספר נופים, קריית שלום, אולם שחיכו לו הרבה מאוד שנים בשכונה הזאת.

משמעותי, מרשים, ייתן מענה לשני בתי הספר שנמצאים בסמוך אליו.

אם אנחנו נסתכל על הרחבת בתי הספר, כשאנחנו מדברים על הרחבה אנחנו מדברים על כתה-

שתיים, אבל אם תסתכלו כאן על גבי השקף בתמונות למטה, תראו שמדובר בחלקים ניכרים מבית הספר, מבנים בני 3 קומות-ממש בנייה שהיא סדר גודל של %40 מבית הספר הקיים.

בית ספר משה שרת התרחב בשכונת נווה שרת.

דוד ילין בהדר יוסף.

גב' רימון ברכה:

אני רוצה להסביר את הנושא של הרחבת בתי ספר כדי שתבינו את מה שאורית אמרה, שכשאנחנו מוסיפים כתה בשכבה זה יוצא לפעמים מבנה חדש שהוא %40 מהבינוי. למה? כי הפרוגרמות של משרד החינוך שעל פיהן אנחנו בונים בתי ספר מאוד הורחבו. פעם מספר כתות האם-זה היה מספר הכתות הנבנות. היום על כל כתת אם יש גם חדרי ספח, יש מעבדות, אנחנו מוסיפים בפרוגרמה שלנו כתות חינוך מיוחד בכל בתי הספר, ולכן גם כשאנחנו מרחיבים בית ספר מ-12 ל-

18 זה לא רק 6 כתות אם, זה התאמה ל-18 לפי הפרוגרמה החדשה של משרד החינוך, ולכן זה יוצא לפעמים %40 בינוי חדש מסך בית הספר.

גב' בן אסא:

בית ספר "יחדיו" בנווה אביבים לילדים אוטיסטים בצפון העיר, למעשה מורחב ל-15 כתות, כשבשנה הבאה הוא יאוכלס ב-17 כתות אם, וכל הנושא של החינוך המיוחד ידרוש ודורש, ואנחנו עושים לו תכנית אב ומטפלים בו בצורה מאוד יסודית.

גב' יוחנן וולק:

לא הבנתי. כתוב מ-12 ל-15 ואת אומרת שבשנה הבאה יהיה עוד 17?

גב' רימון ברכה:

נכון. יש גידול מאוד מאוד משמעותי באוטיזם , המון ילדים אוטיסטים. בעצם אנחנו מעבירים את בית ספר גיל לשכונת הדר יוסף, וגיל יהפוך ל"יחדיו 2", זאת אומרת-הוא יהפוך לבית ספר יסודי לאוטיזם, עד שנצטרך עוד על יסודי לאוטיזם. זאת אומרת, פה אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו קצת, אבל בתכנון קיים כרגע בית ספר על יסודי לילדים בוגרים עם אוטיזם, 12 עד 21 בהדר יוסף, זה מפנה לנו את בית ספר "גיל" שנמצא במזרח, ושם נפתח עוד בית ספר יסודי לאוטיזם, שיקל על "יחדיו".

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 21 -

גב' יוחנן וולק:

מתי זה קורה?

גב' רימון ברכה:

בספטמבר 2021?

גב' בן אסא:

תקווה, ספטמבר .2021 גם, לו"ז מאתגר.

גב' רימון ברכה:

יהיו שנתיים צפופות ל"יחדיו", למרות ההרחבה המשמעותית שעשינו שם.

גב' בן אסא:

מעבר לבנייה החדשה יש לנו התאמות של כתות, כאשר אחת ההתאמות המשמעותיות הן לעובדים זרים. בית ספר "גוונים" שאמור להיכנס במקום בית ספר "שבח", שאמור לעבור לנווה עופר, 12 כתות. הרחבה של בית ספר "קשת" שזה בית ספר שהיום נמצא בבית ספר "שבח", ולמעשה אנחנו פותחים 24 כתות א' של עובדים זרים השנה, זה מספר דרמטי.

והרחבות נוספות, שהן פשוט התאמות בתוך בתי הספר הקיימים, בגלל הגידול שקיים בשכונות האלה.

מר אלקבץ:

הגידול וההרחבות, אני מניח שזה מסייע להורדת הצפיפות, מן הסתם, כמה שאפשר?

גב' רימון ברכה:

כן. בבתי הספר היסודיים אנחנו עומדים על ממוצע יפה של 28-29 ילדים בכתה, הכתות הן לא צפופות, זה מאוד מסייע.

מר הראל:

משרד החינוך נותן תקציב באותה מידה לבתי ספר רגילים ולבתי ספר לעובדים הזרים?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 22 -

גב' רימון ברכה:

הוא לא נותן לילדי הקהילה הזרה לפי הצרכים שלהם, הוא נותן להם כאילו זה בית ספר רגיל.

אנחנו כל הזמן בתחנונים , ואז מצליחים כל פעם לקבל עוד קצת תוספת עבור הילדים האלה.

למשל, יש בבתי הספר היסודיים מה שנקרא מסגרת של מיל"ת, שזה ארוחת צהרים חמה וזה לימודים עד השעה ,14.30 ולקח לנו שנתיים לקבל הכרה בצורך עבור ילדי הקהילה הזרה שלומדים ב"קשת". עכשיו הגשנו בקשה עבור בית הספר השני שאנחנו פותחים ב"שבח". זה שנה של עבודה, וגם, הם נותנים ממש במשורה. ב"קשת" הם נתנו לנו 2 מסגרות מתוך 9 כתות, זאת אומרת, זה רק לחלק מהילדים, כאמור, אין מדיניות בממשלה, ואז זה הכל פרסונאלי, זה הכל תחנונים אישיים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אחוז הילדים מהאוכלוסייה הזרה שמגיע לחינוך המיוחד הוא הרבה יותר גבוה, בגלל כל החסכים וכל הדברים שהם עוברים עד אז. זה ילדים שנקבע גורלם כבר בשלב ההתפתחותי-הראשוני.

גב' רימון ברכה:

במידה מסוימת המסגרת של החינוך המיוחד מצילה אותם, כי שם הם מקבלים את מלוא התקציב של ילד בחינוך המיוחד, לא עושים שם אפליה. ילד חינוך מיוחד זה ילד חינוך מיוחד, גם אם הוא מהאוכלוסייה הזרה.

גב' ברנד פרנק:

אבל הם מאובחנים? הם מצליחים להגיע לאבחון?

גב' רימון ברכה:

כן. הם מאובחנים, ובאחוזים מאוד גבוהים, כמו שראש העירייה אמר. מאוד גבוהים ביחס לפרופורציה שלהם באוכלוסייה.

גב' בן אסא:

גם בגני הילדים אפשר לראות שיש בנייה משמעותית בדרום ובמזרח העיר, כשהדגש הוא לבנות אשכולות בדרום ובמזרח העיר ולהעביר כתות מכתות בודדות לאשכולות.

אשכול חדש בשכונת שפירא, ב"התיכונים" 6 כתות.

3 כתות גן במזרח העיר, בתל חיים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 23 -

בנווה עופר-אשכול בשז"ר ,46 גם הוא אשכול חדש של 5 כתות.

ואשכול שהוא אתגר, הוא בשלבי סיום, בנווה שרת, שגם לו אנחנו מנסים למצוא חלופות אבל בגדול אנחנו מאוד מקווים שהוא יסתיים בזמן.

גב' להבי:

יש לכם כבר כתות קסטה?

גב' רימון ברכה:

לא. אין לנו.

גב' להבי:

כי כאשר היא אומרת שהיא מעבירה מגנים קטנים לאשכולות גדולים, חשבתי שאולי זה קסטה.

גב' רימון ברכה:

לא. גם לא צפויות להיות בשנים הקרובות.

גב' בן אסא:

מעבר לזה יש לנו כל מיני פרוייקטים ייחודיים:

חזיתות שאנחנו מטפלים בהן בשוטף על ידי אגף מבני ציבור.

פרויקטים מיוחדים- כמו הפטיו בבית הספר המשותף בנווה עופר, בעירוני א' בונים עכשיו חדר מחול. בדרויאנוב נמצא סוף סוף בבנייה קירוי מגרש הספורט. זה בעצם הצללה שהיא ,PILOT והיא סנונית ראשונה לפרויקטים נוספים שאנחנו רוצים לקדם בעיר באופן הזה.

מר שפירא:

מה שאנחנו רואים כאן על גבי השקף? זה הצבעים האמיתיים שלו?

גב' בן אסא:

לא. זה דגם של משהו בנוי. דרויאנוב בבנייה.

גב' רימון ברכה:

אגף משאבי חינוך, ערן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 24 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בתחום הזה של הבנייה אני רוצה להסביר משהו.

כולם אומרים, תל-אביב עיר עשירה וכדומה. זה נכון. אם לא היינו עיר שעומדת בזכות עצמה ומאוזנת כלכלית לא היינו ערוכים לקלוט את הגידול שבפניו עמדנו עד היום במספר הילדים, לתת להם מענה.

אנחנו עומדים בפני אתגרים מאוד מאוד גדולים בתחום הזה של מה שקוראים תקציב בלתי רגיל, גם בתחום החינוך, כאשר מי שחושב שאפשר לעשות קסמים, ולהחליט היום ולקבל מחר, צריך להבין שבתחום הזה, גם אם יש לך לפעמים כסף אתה לא תמיד יכול לעשות מה שאתה רוצה לעשות. וודאי וודאי כאשר אין רגולציה בכל מיני תחומים שקשורים לעניין הזה.

אפילו היום אנחנו עומדים בפני מציאות שבה היינו צריכים לפתור משבר, במסגרתו היינו צריכים להתחיל לבנות את בתי הספר ומשרד החינוך לא אישר את תקציב ה- "מצ'ינג" והסתמך על החוק שאומר שאם לא קיבלת התחייבות, אם תתחיל לבנות אתה לא תקבל את הכסף, לדוגמא. וזה לא מעט, זה %40 של משרד החינוך.

אנחנו לפחות יכולים להגיד שעד היום גם עמדנו בקצב וגם אנחנו עובדים לפי הסטנדרטים הגבוהים, וגם עשינו כמה דברים או קבענו תכניות לטווח הקצר, של למשל הנושא שדובר בו –

לקצר טווחים לחינוך המיוחד מבחינת ההורים, שזה מחייב בנייה לא קטנה בכמויות בשנים הקרובות.

ומה שעומד לפתחנו זה כל הסערות הגדולות סביב הגיל הרך, שאם מישהו רק מבין את השלכות התקציביות, בהנחה שנכנס לזה , ואני לא נכנס להכשרת מורים, הכשרת גננות והכשרת סייעות, אני לא מדבר על זה, אני מדבר רק על לבנות מה שעל פי רגולציה ראוי עבור ילדים מ-0 עד ,3 זה לא דבר שניתן יהיה לראות בו מהפכה בקצבים התקציביים שעומדים בפני עם ישראל, כולל בעיר כמו תל-אביב יפו. וכל הכניסה לתחום הזה, גם אם תהיה, היא תהיה הדרגתית, היא תהיה מלווה במשברים, אני לא בטוח שהרעש שעשו ישפיע על ממשלה חדשה שתהיה תחת לחץ של הגירעונות הקיימים מבחינת איפה סדרי העדיפויות התקציביים. ולכן אני אומר לכם שהעובדה שאנחנו מצליחים לעמוד, איך אומרים? כולם לוקחים דוגמא מגרמניה ושבדיה וכן הלאה, וכל מיני מדינות כאלה שאין שם גידול במספר התלמידים מידי שנה, שרק זה בפני עצמו, לראש עיר זה ברכה משמים. הוא לא צריך לעסוק בלבנות עוד אלא להשתמש במסגרות הקיימות. ואנחנו אחת מהמדינות שהגידול במספר האוכלוסין הוא אולי הגבוה ביותר בעולם היום, %2 בשנה קבוע לאורך זמן- לא בהרבה מדינות זה קיים. ואני אומר את זה כי לכאורה על הנייר זה מצגות וכו', אבל בחיים זה עול עצום שאנחנו הצלחנו להתארגן כדי לעמוד בו. זה לא השגרה בכל השלטון המקומי, שתבינו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 25 -

גב' להבי:

אם יכנסו ל-0 עד 3 עם חוק הפיקוח במתכונתו הנוכחית, ארגוני הנשים לא יוכלו להחזיק את המוסדות, הם יצטרכו תוספת תקציב, והגנים הפרטיים יקרסו. זאת אומרת, אנחנו מדברים פה על שינוי מהותי בכל הנושא של התקצוב.

רק חיזקתי את מה שאמרת רון.

מר טרויצה:

אחר צהרים טובים.

אגף משאבי חינוך נערך לאפשר פתיחת שנה בהכנות בכל מוסדות החינוך יחד עם גורמי חטיבת תפעול במינהל בינוי ותשתית. אנחנו מטפלים בחצרות, בנקיון, בבטחון, בסביבת בית הספר, תנועה וחנייה. אנחנו עוברים בעצם בכל מוסדות החינוך ואנחנו בודקים אותם לפחות 3 פעמים לפני פתיחת שנה. פעם אחת כבר עברנו, יש לנו מה שנקרא- רשימת אינוונטאר של כל מה שצריך לבדוק. אנחנו שולחים את סל"ע ואת אגף פיקוח, מחלקים ביניהם את כל מוסדות החינוך, הם עוברים מוסד מוסד- מהגדר החיצונית פנימה לתוך בית הספר, בודקים גם את הסביבה של בית הספר מבחינת תנועה, מבחינת אזורי עצירה, מבחינת גדרות ומערכות בטיחות. כמובן, לקראת פתיחת השנה אנחנו גם נכנס פנימה לוודא שבתי הספר נקיים ומוכנים לפתיחת השנה, ובטיחותיים. בתלות כמובן, בתיקון של כל ענייני הבטיחות אנחנו ננפיק אישורי פתיחת שנה, כדי שנפתח אותה ברגל ימין.

מבחינת החופש הגדול, אצלנו זה בעצם התקופה הבוערת. אנחנו מבצעים הרבה מאוד עבודה. את חלקה הגדול אנחנו מבצעים בכוחות עצמנו עם אנשי האגף ואנשי מינהל החינוך, ואת החלק השני-המשלים אנחנו מבצעים יחד עם חברות עירוניות.

מבחינת הכמויות, מדובר כאן בכתות והמספרים מפורטים כאן על גבי השקף. מבחינת התאמות ושיפוצי קיץ, התאמות על יסודי -,1 ביסודי -13 בגני ילדים -.17 בכל כתה כזאת אגב יכול להיות מצב שמעבירים מכתה רגילה להיות כתה לחינוך מיוחד, ואז צריך להכניס שרותים פנימה ואת המטבח פנימה. או הפוך, יכול להיות שאחרי שנה צריך להחזיר 10 כתות כאלה או 6 כתות כאלה להיות כתות רגילות. יכול להיות שצריך לקחת 3 או 4 או 5 כתות בבית ספר ולעשות אותן כתות לגן, ולעשות להן בחוץ חצרות, זאת אומרת- לקחת חלק מחצר בית הספר, לתחום אותה בגדר, לאפשר יציאה החוצה, לאפשר כניסה מבחוץ להורים כדי שלא יתערבבו עם ילדי בית הספר. כל אחד כזה זה מה שנקרא- עומד בזכות עצמו. יש מוסדות כאלה שצריך לוודא שם שיש שימור, יש מוסדות כאלה שהם במצב לא כל כך טוב וצריך לעבוד עליהם יותר. אנחנו כמובן מעבירים את כל המערך הזה, את כל בתי הספר החדשים שנפתחים וגם ההרחבות. אנחנו מעבירים כתות עם סבלים ממקום למקום. אנחנו מציידים את כל הכתות החדשות בריהוט חדש. כמובן, מעבירים

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 26 -

עם כתות שעוברות את הריהוט שלהן. איפה שהריהוט הוא לא תקין או לא תקני אנחנו מחליפים אותו בריהוט חדש.

קולטים 3 בתי ספר: עירוני כב'-חדש, שהוא בעצם עמל יפו. המצב שם קטטוני, מצב לא פשוט בכלל, וצריך להכשיר את המקום הזה בכלל להיות מוסד חינוכי.

בית חינוך גאולה זה מוסד לשימור, יש שם הרבה מאוד אתגרים, בעיקר אתגרי בינוי ואתגרי הנגשה. מוסדות שהם לא מתאימים- אנחנו צריכים לעשות להם התאמות ולהכשיר אותם כדי שיעמדו בסטנדרט של עיריית תל-אביב.

בית ספר "אליאנס" הופך להיות תאגיד עירוני, אתם מכירים את התהליך, אבל אנחנו תומכים אותו, אנחנו מטפלים בו, אנחנו מציידים אותו, אנחנו מכינים אותו לשנת הלימודים.

כמו לגבי חינוך מיוחד, הולכת וגוברת המודעות גם לנושא של הנגשה , המודעות הולכת וגדלה לכל סוגי ההנגשה. אנחנו מכשירים עשרות כתות ללקויי שמיעה, כל כתה כזאת עוברת אישור של משרד החינוך. אנחנו מקבלים תקצוב עבור אותן כתות, וכמובן העירייה משלימה את כל החלק שאנחנו לא מגיעים אליו באמצעות אותו מימון של משרד החינוך. סוג ההנגשה השתנה, היום ההורים פונים למוסד החינוכי, המוסד החינוכי עושה את הסינון הראשון, מה שהיה פעם "מתיה"

ו"שמע" כבר לא קיים, הכל מגיע אלינו לממונת הנגישות שלנו במינהל, ואנחנו בעצם מוציאים סיור , ומתחילים את התהליך ומתחילים לעבוד.

גב' יוחנן וולק:

שאלה בנושא הזה:

ניקח דוגמא ילד שהוא לק"ש, והכשרת לו כתה לכתה א', הוא יישאר עם הכתה שלו את כל 6 השנים האלה, או מה קורה אם הוא עובר בית ספר?

מר טרויצה:

בדרך כלל השאיפה היא שהכתה והילד יישארו באותה שכבה. זאת אומרת, אם הוא עולה לכתה אחרת הוא זכאי בגדול לשתי הנגשות.

גב' בן חמו:

זה בדרך כלל ל-3 שנים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 27 -

מר טרויצה:

כל שלוש שנים אנחנו נותנים לו הנגשה, ואז אם הוא עבר אנחנו מכשירים לו כתה. אבל בדרך כלל בבתי הספר כבר מספיק להצטבר קאדר כזה של כתות שאפשר לשבץ את הילדים כבר בכתה שהיא מונגשת.

לגבי הצטיידות, יש פה כמויות אדירות של ריהוט שאנחנו מעבירים כמובן . כלקח משנים קודמות התחלנו כבר לרכוש את הציוד בתחילת שנה העבודה הזו ולא חיכינו לחופש הגדול, כי לפני שנתיים, בגלל המצב הביטחוני בדרום היה מצב שהספק בדרום לא יכול היה לספק. מה שאנחנו עושים היום, רוכשים את הציוד, מספקים אותו למוסדות החינוך , מכניסים אותו פנימה ומחכים, מה שנקרא , לפזר אותו לקראת סיום הבנייה.

וכל יתר העבודות שלנו בחופש הגדול: אנחנו מחליפים מזגנים, מחליפים מערכות גילוי-כיבוי, עושים עשרות חצרות, עושים הצללות. גם הצללה הפכה להיות אישיו מאוד מאוד משמעותי.

הורים מאוד מקפידים, מאוד חוששים מזה שהילדים יישחקו במגרשים ובחצרות שהן לא מוצלות, ולמרות שיש אחוז מסוים שצריך להצל, כולל עצים והמבנה, אנחנו כל הזמן מוסיפים ומוסיפים עוד הצללה.

מר שרעבי:

יש לי שתי שאלות בבקשה:

השאלה הראשונה היא לגבי התאמה ושיפוצי קיץ. אנחנו בשנה האחרונה, במיוחד בגני הילדים, באנו לסיטואציות של גנים מוצפים. קחו לדוגמא את גן "אורים", שבקיץ האחרון עבר שיפוץ עומק מאוד מאוד גדול מכיוון שהיו שם הצפות, והשנה שוב, באותם מקומות, אחרי שעברו שיפוץ, שוב הגנים היו מוצפים בחורף בצורה קטסטרופאלית, ואמרנו שבקיץ נפתור. גם בגן הזה וגם ביד אליהו, באשכול הגנים ליד המרכז הקהילתי כתות היו מוצפות, וזה התאמות למבנים חדשים, והשאלה היא האם עשינו משהו בקיץ על מנת שזה לא יחזור על עצמו בחורף הקרוב, האם פתרנו את הבעיה, שלא נגיע בחורף הקרוב ויגידו התושבים-הבטחתם בקיץ לפתור את הבעיה.

זו השאלה הראשונה ואני אשמח לקבל תשובה לגביה.

מר טרויצה:

קודם כל היו לנו בחורף האחרון עשרות, יותר מ-100 אירועי הצפות. זה לא רק הצפה, צריך להבדיל בין נזילה לבין הצפה. הצפה זה בעצם שהשטח של החצר הוא לא מפולס בשיפוע שלילי מהמוסד, ואז בעצם המים זורמים פנימה. אחד הפתרונות החדשים שביצענו זה בכל מקום כזה, מאחר שיש בעיה לפעמים לפלס את הקרקע כי יש בניין סמוך או גינה ציבורית, מה שאנחנו עושים- עושים תעלה לרוחב הכניסה ובעצם לוקחים את המים באמצעות מערכת הביוב החוצה, מחוץ לגן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 28 -

מר שרעבי:

את זה עשו בקיץ הקודם ב"אורים", בכל הכתות ב"אורים" בצעו את העבודה בקיץ הקודם, והשנה חזרנו על אותה בעיה . באשכול הגנים ב"אורים" כל הגנים בקומת הקרקע היו מוצפים ואפילו לא היה לאן לפנות אותם. לכן אני שואל, אחרי שביצעו את העבודות במשך חודש ימים בקיץ הקודם חזרה הבעיה פעם נוספת. אני שואל האם הפעם ביצעו את מה שנדרש כדי לפתור את הבעיה.

מר טרויצה:

..1התשובה היא כן, אבל אני יכול להגיד דבר כזה: החורף הזה התאפיין במטחי גשם מאוד חזקים.

גם התעלות האלה, הספיקה שלהן בפרק זמן של רבע שעה, חצי שעה של מבול, היא מצומצמת.

המצב האידיאלי הוא-שהחצר היא בשיפוע חיובי, הוא לוקח את המים משם ובעצם המים זורמים לרחוב. במצב כזה שיש מטח כזה של עשרות מ"מ, כמו שהציף את איילון ועוד הרבה מאוד מבנים בעיר, לפעמים המערכת עצמה של הניקוז היא לא מספיק יכולה לפנות את כל המים. אבל אני אבדוק את הנושא של "אורים" ואתן לך תשובה.

מר שרעבי:

גם "אורים" וגם ביד אליהו.

השאלה השנייה שלי היא לגבי רכש ואספקה של ציוד. אנחנו קונים הרבה מאוד ציוד, אנחנו נותנים לבתי הספר ולגנים את הציוד הטוב ביותר. אבל אנחנו גם מפנים ציוד שהמצב שלו הוא מאוד מאוד טוב. ואנחנו מפנים אותו למחסנים, במקרה של יד אליהו לדוגמא. ואז מה קורה?

התושבים רואים שאנחנו ביום מן הימים מוציאים את הציוד החוצה, מעלים אותו על משאיות, ומעלים אותו בצורה מאוד לא עדינה. זה ריהוט שאפשר להעביר אותו לכל מיני מקומות ולפזר אותו, אפילו לתרום אותו, ואלה שאוספים אותו שוברים אותו, וזה נראה כל כך לא טוב. אנחנו עיר , שבקטע הזה של הצנע לכת, לוקחים את הריהוט הזה שאפשר לתרום אותו, להעביר אותו לרשויות שקשה להם או אין להם, או להעביר את זה לכל מיני מוסדות, ואנחנו פשוט זורקים ושוברים והורסים, וחבל. השאלה שלי-איך אנחנו יכולים ליצור סיטואציה שאם אנחנו מפנים מבית ספר, לפני שמעבירים למחסן אנחנו יכולים לבדוק בכל מיני מקומות ומוסדות אחרים בעיר שאפשר להעביר או להשתמש. כי אחרת מה קורה? אנחנו מאחסנים במחסן לתקופה מסוימת, ואז צריכים את המחסן לדברים אחרים, מוציאים את זה למשאיות ואז זורקים את זה לאשפה. עובדתית, אני קיבלתי תמונות לא אחת ולא שתיים, שאנחנו פשוט משחיתים ציוד.

משחיתים ציוד וחבל. זה עולה הרבה מאוד כסף.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 29 -

גב' רימון ברכה:

גל, אני אענה לך.

היה לנו אירוע חד פעמי של החלפת ריהוט בכתות א'-ב'.

מר שרעבי:

זה לא רק זה.

גב' רימון ברכה:

אנחנו לא מוציאים ציוד טוב, אנחנו מוציאים ציוד שהתיישן. היה לנו אירוע חד פעמי שבכתות א'

ב' החלפנו את כל הריהוט, והוצאנו. הצענו את זה כתרומה, הייתה בעיה של שינוע. רק ההובלה של הדבר הזה עולה הרבה כסף לרשויות אחרות וגם לבתי ספר אחרים. חלק מהציוד עבר לבתי ספר חרדים ששמחו לקבל אותו, חלק אופסן במחסנים. זה חד פעמי, זה לא משהו שהוא קבוע-

שמוציאים ציוד טוב. לצערי אין לנו את הפריבילגיה להוציא ציוד טוב. בעל יסודי הייתי שמחה להוציא את כל הציוד ולשים ציוד חדש, אין לנו את הפריבילגיה הזאת, זה המון כסף. אז זה היה חד פעמי, ואנחנו ניקח את זה לתשומת לב.

רק להגיד שלגבי שלושת בתי הספר, רק להסביר את הנקודה הזאת.

ביפו אנחנו סגרנו את "עמל 1" והעברנו למבנה של "עמל", שהוא בעצם מבנה של העירייה את עירוני כב',שחררנו אותו מהמבנה הכנסייתי ששכרנו.

בית ספר "אורט גאולה" הפך להיות עירוני, הוצאנו את אורט, הוא הפך להיות עירוני והוא נקרא מעכשיו,

גב' להבי:

עירוני רגיל? יש בית ספר בכרם?

גב' רימון ברכה:

בית ספר 3-4 שנתי, הזדמנות שנייה. בית ספר מתחיל מכתה ט'. בית ספר לילדים שעוזבים את בתי הספר ה-6 שנתיים ובכתה ט או בכתה י' עוברים לבית הספר הזה. הוא הפך להיות עירוני.

גב' להבי:

הזדמנות שנייה זה הזדמנות שנייה,

גב' רימון ברכה:

לא. הזדמנות שנייה אמיתית. היא טובה. עושים שם בגרות, בית ספר מצוין,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 30 -

גב' להבי:

יופי.

גב' רימון ברכה:

והולך ומשתפר בזכות רותי.

גב' להבי:

גם לי יש שאלה אחת קטנה.

אתה התחלת עם זה שסל"ע ופיקוח יוצאים כדי לבדוק מה קורה מחוץ לגדר בבטיחות. איפה פה הרשות לבטיחות בדרכים של אגף התנועה?

מר טרויצה:

אגף התנועה ממינהל בת"ש הוא שותף בכל הדיונים וההכנות לפתיחת שנה. הם עוברים בכל בתי הספר ואשכולות גני הילדים, בודקים את התמרור, את שטחי ההורדה. הם קיבלו רשימה של כל האשכולות והם עוברים אותם.

בחרתי ברשותכם להראות פה על גבי השקף. בעצם הכל בתמונות תמיד נראה יפה וזה נראה קל.

בכל המוסדות האלה נעשו שיפוצים, לפעמים ברמה. פומפדיתא לדוגמא זה לא חדש, זה משופץ, זה יהיה כמו חדש. אנחנו משקיעים פה הרבה מאוד תשומות כדי להביא, בהתאמה לתקציב ובהתאמה למה שאנחנו משקיעים, את הדבר הכי טוב, ובסוף יוצאים דברים שאנחנו רואים אותם בתמונות והם יפהפיים, אבל בעצם זה הרבה מאוד עבודה של הרבה מאוד קבלנים ואנשים שלנו-

שמתרוצצים בחצרות, בשירותים, פינות למידה, חיפוי קירות.

תודה.

גב' רימון ברכה:

כאן יש עוד מספר שקפים על המשך הבינוי של :2019 הרחבה של תיכון חדש. הרחבה של גיבורי ישראל. אנחנו מרחיבים את חב"ד ברחוב המערכה, גם את בית הספר וגם את גני הילדים.

גב' להבי:

חב"ד הוא מוסד עירוני?

גב' רימון ברכה:

חב"ד הוא ממלכתי חרדי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 31 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא ממלכתי דתי.

גב' רימון ברכה:

לא. הוא ממלכתי חרדי. חב"ד בנות הוא ממלכתי דתי.

גב' להבי:

ויש בו לימודי ליבה?

גב' רימון ברכה:

כן.

גב' להבי:

יפה שירלי.

גב' רימון ברכה:

לא, זה לא אני.

קצת מה יהיה לנו ב-2020

אלה בתי הספר שייפתחו בספטמבר-:2020

"צמרות איילון", בית ספר ייסודי ייפתח ב-.2020

אלונים, סמוך לסניף של אליאנס ברמת אביב, בית ספר 12 כתות יסודי.

ובית הספר העל יסודי השני, הוא ייפתח ב-,2020 הראשון ייפתח בספטמבר 2019 בנווה עופר, השני ב-2020 בתל-ברוך צפון, חנה רובינא, צמוד לבית ספר נעמי שמר, בית ספר של 42 כתות.

אלה הרחבות שיש לנו לספטמבר .2020 הן כבר נמצאות בשלב של בינוי, כדי שתדעו – אם שואלים אתכם. באמת, כל בתי הספר במרכז ובצפון עוברים הרחבה, תוספות של אגפים. זה כמעט כמו לבנות את מערכת החינוך מחדש, ממש כל בתי הספר.

זה כבר תוקצב.

קצת, כדי שתראו את ההדמיות. סה"כ באמת התברכנו באדריכלות מאוד מאוד יפה של בתי הספר, האדריכלים עובדים אתנו מאוד בצמוד. קודם הם מקבלים את התכנית הפדגוגית ואז הם יוצאים לתכנון האדריכלי. אני גם אגיד שההורים מאוד מרוצים מבתי הספר, יש הרבה על מה להתגאות במוסדות החינוך שלנו מבחינת הבינוי שלהם.

יכולתי לדבר פה שעות על הבינוי אבל אני מדלגת על כל יתר הבינוי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 32 -

רק להגיד איך ייראה ה-1 בספטמבר מבחינת איך אנחנו פותחים שנה בצורה חגיגית, בדגש על כתות א' שעוברים מגני הילדים לבית ספר.

שלום כתה א': כל ילדי כתה א' בעיר , בשיחה אישית עם המחנך והמחנכת-מקבלים חולצה, ב-1

בספטמבר כל ילדי כתה א' בעיר, אנחנו 6,000 השנה, ילבשו את שלום כתה א'.

איגרת ראש העיר: הילדים מקבלים אישית הביתה מכתב מרון. הם מאוד מאוד מתרגשים, תמיד

מפרסמים את זה בפייסבוק, כל ילד מקבל באופן אישי.

החלפנו את הספר לילדי כתות א'. היה לנו ב-20 השנים האחרונות ספר שירים, שהשירים קצת אבד עליהם הכלח והרגשנו שצריך להתרענן. תושבת העיר כתבה ספר שעוסק בדמוקרטיה, הוא מאוד מחזק את המגדר שאנחנו מקדמים במערכת החינוך, כך שזה גם דמוקרטיה, גם מגדר, גם בחירה, העצמה של ילדות, והספר נבחר, ואתם רואים כאן את הברכה שיש על הספר, מרון , אישית לכל ילד.

אלה שלטי הפרסום שיופיעו בכל העיר, גם אותם החלפנו השנה. כל העבודה נעשתה כמובן עם הדובר, בעיצוב של הדובר.

מר שרעבי:

יש גם נציגות של המזרחים?

גב' רימון ברכה:

יש הרבה ילדים מזרחיים, אתה יכול לסמוך עלי, אותי לא שואלים שאלות כאלה.

ילדי הגנים מקבלים מדבקה.

אנחנו עושים הטבעה בכניסה לבתי הספר.

מר שרעבי:

אני מבקש שההטבעות יהיו גם הטבעות,

גב' רימון ברכה:

גם של רבי שלום שבזי, לא רק יהודה עמיחי, גם שלום שבזי.

יש לנו שתי הטבעות על בתי הספר: אחד זה יהודה אטלס-הילד הזה הוא אני, והשני זה ציטוט של בילבי.

ובצרופת הארנונה יש גם מכתב אישי של רון לתושבים, להורים בעצם, שמתרגשים מפתיחת שנת הלימודים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 33 -

וגם תמונות, כל אזור מקבל את תמונות הבינוי הרלבנטיות שלו לגבי מה נבנה בבתי הספר שלו מבחינת מוסדות החינוך.

וכל חדרי המורים מקבלים מאתנו עוגה, זה כבר מסורת- שמקבלים מאתנו עוגה שעושים הילדים, הנוער בסיכון, יחד עם שאול, הם עושים את העוגות ומחלקים. הילדים בעצמם עוברים בכל חדרי המורים ומחלקים עוגה לכל חדר מורים, וגם זה מלווה בהרבה מאוד התרגשות.

זהו.

מר אלקבץ:

רק משהו אחד קטן, על חמד"ע פה.

אני חושב שזה מוסד פנומנאלי, וחשוב לומר, זה לא מהדברים הרגילים. זה מוסד, אני ראיתי בבית הספר התיכון של הבן שלי שתי כתות של ילדים בוגרי חמד"ע, עם הישגים יוצאי דופן בפיזיקה וכימיה. את הדבר הזה ראוי לומר.

גב' רימון ברכה:

זה לא קשור לפתיחת השנה.

מר אלקבץ:

זה לא קשור, אבל בסוף יגיעו גם לשם מאות ילדים מכל העיר.

גב' רימון ברכה:

2,300 ילדים, יש פה קפיצה משמעותית מאוד מאוד.

מר אלקבץ:

זה דבר שהוא לא יסולא בפז ולא קיים בשום מקום אחר.

ובנושא החינוך המיוחד לדעתי, יישר כוח, כי זה תיקון גדול לאנשים שזה העתיד שלהם.

גב' ברנד פרנק:

בחמד"ע כמה ריג'קטים יש? כי הטענה היא שאין מספיק מקום.

גב' רימון ברכה:

יש תמיד הורים שמתוסכלים. קודם כל אם היה לנו יותר מקום היו יותר ילדים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 34 -

גב' ברנד פרנק:

לכן אני רוצה לדעת.

גב' רימון ברכה:

אנחנו כרגע במחשבה שאולי צריך לעשות גם שלוחה בצפון וגם שלוחה בדרום, גם להקל על ההסעות. כי כאשר הוקמה חמד"ע העיר היתה יותר קטנה, היו פחות ילדים.

גב' ברנד פרנק:

נכון, זה היה מזמן.

גב' רימון ברכה:

לא היו בה קצוות וגם פחות ילדי דרום הגיעו. היום מגיעים אלינו ילדים מיפו בהיקפים יפים, ומהצד השני- מהתיכונט ומאליאנס, וזה גם נסיעה ארוכה וגם קצת בזבוז של שעות לימודים.

אנחנו חושבים על זה כל הזמן עם המנהלים, מנסים לעשות את זה בשעות הקצה.

גב' ברנד פרנק:

כי היום הבנתי שרף הכניסה הוא מאוד גבוה יחסית.

גב' רימון ברכה:

לא, הוא לא מאוד גבוה.

גב' ברנד פרנק:

אבל את שומעת הורים שאומרים. ילד בן 14 שמקבל 80 ורוצה ללמוד, למה לא לתת לו את האפשרות ללמוד?

גב' רימון ברכה:

בסוף הילדים צריכים לעשות 5 יחידות פיזיקה, וזה קשה מאוד. יש פה מקצועיות מאוד גבוהה, אנחנו מתחילים עם חלק מהילדים בכתה ח' כדי לתת להם הזדמנות ולפתוח יותר, ואנחנו בונים עכשיו תכנית לדרום וליפו-להתחיל בכתה ז'.

גב' ברנד פרנק:

מצויין.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 35 -

גב' רימון ברכה:

תגבור בבתי הספר, כדי שיותר ילדים יגיעו לפיזיקה. כי פיזיקה אין לנו מיפו, יש לנו רק כימיה.

אבל אני חושבת שהמספרים שיכולים להתקבל ולא מתקבלים הם נמוכים. אני חושבת שהרבה הורים מתוסכלים שהילד שלהם הוא לא מה שהם חשבו שהוא, שהוא יכול להגיע ל-5 יחידות פיזיקה, ואנחנו גם צריכים להכיל את התסכול של ההורים – שהילד שלהם הוא לא מצטיין כפי שהם דמיינו.

אני חושבת שראוי שיהיה גם מוסד של מצויינות בעיר, ששומר על רף מאוד מאוד גבוה, בלי פשרות, זה גם חשוב.

גב' ברנד פרנק:

השאלה, ואני באמת שואלת את זה כי אני נשאלת את זה. השאלה היא האם אנחנו בסופו של דבר מכריעים בגיל .14 ילד בגיל ,14 13 או 14-15 לא יודע עוד אם הוא יהיה מצטיין בזה או לא.

גב' רימון ברכה:

זה לא אנחנו מכריעים, זה תכנית הלימודים מכריעה, תכנית הלימודים מתחילה בכתה י'.

גב' ברנד פרנק:

יש לו את הרצון ללמוד מתמטיקה יותר,

גב' רימון ברכה:

זה לא קשור למתמטיקה.

גב' ברנד פרנק:

אין את האפשרויות האלה בתיכוניים היום.

גב' רימון ברכה:

זה לא קשור למתמטיקה.

גב' ברנד פרנק:

זה קשור למדעים.

גב' רימון ברכה:

אני אסביר לך: 5 יחידות פיזיקה, אפשר לעשות גם עם 4 יחידות מתמטיקה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 36 -

גב' ברנד פרנק:

אני יודעת.

גב' רימון ברכה:

הרוב המוחלט של הילדים בעיר עושים 4 ו-5 יחידות מתמטיקה, אנחנו בהדרגה מצמצמים את ה-3 יחידות.

גב' ברנד פרנק:

אני יודעת. אני מדברת על המדעים-שאין אותם היום בבתי הספר הרגילים, היסודיים.

גב' רימון ברכה:

יש ביולוגיה.

גב' ברנד פרנק:

יש את חמד"ע, ובחמד"ע בסופו של דבר רף הכניסה עולה כל הזמן.

גב' רימון ברכה:

לא, רף הכניסה לא עולה.

גב' ברנד פרנק:

ציון של 80 לילד בפיזיקה נכנס לחמד"ע?

גב' רימון ברכה:

רף הכניסה לא עולה. הילד שמגיע בכתה ט', ומעיד על זה שהוא רוצה, הם לומדים בכתה ט'.

בכתה י' , את רוצה להסביר את זה רותי?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

סליחה, אני לא מבין. קודם כל באים עם זה שיש רף כניסה, אחרי זה מתחילים ויכוח. אין רף כניסה לחמד"ע. לומדים פיזיקה בעירוני ד' נדמה לי, בעירוני ד' יש רף כניסה ללמוד פיזיקה. אם אין רמה מסוימת במתמטיקה והבנה של צוות המורים שתלמיד הוא מתאים אז מונעים ממנו.

אומרים לו-זה לא מתאים לך ולכן אתה לא לומד 5 יחידות פיזיקה.

בחמד"ע לא לומדים עילויים. בחמד"ע לומדים כלל הילדים שיכולים ללמוד פיזיקה בעיר תל-

אביב יפו, חוץ מבתי הספר שהחליטו שהם לא רוצים להיות בחמד"ע.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 37 -

גב' ברנד פרנק:

זו בדיוק השאלה ששאלתי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אז עניתי. אין רף כניסה . בחמד"ע עם השנים יש גידול במספר הילדים. אנחנו גדלנו במספר הילדים לא רק בהיבט הזה אלא גם בהיבט שקולטים ילדי חטיבת ביניים להכשרה וכן הלאה וכן הלאה, ויש בעיית מקום. לכן אנחנו מנסים להביא לידי כך שנרחיב את חמד"ע , כדי שיהיה לה יותר מקום.

יחד עם זה אני רוצה להגיד לכם שני דברים לגבי חמד"ע: האחד, כל תלמיד בחמד"ע עולה לנו פי 2 ממה שעולה ילד שלומד בחינוך הרגיל. פי .2 הוא גם מקבל יותר שעות, גם בגלל המסגרת של רמת המעבדות, וגם בגלל סוג המורים שהם כולם ,PHD ועובדים יום שלם מה שנקרא, זה מוסד שבו אין שעות עבודה לפי שעות תוכן הלאה.

זאת הבעיה שלנו. ואני , במשך 20 השנים האלה רץ בכל העולם כדי להשיג גם כסף לבנייה שבוצעה והיא הגדילה את חמד"ע, וגם כדי להשיג את התקציב לקיומו השוטף-שהוא לא דבר פשוט.

גב' ברנד פרנק:

מצויין. זו בדיוק הייתה מהות ההערה שלי. אני חושבת שאנחנו צריכים לאפשר כעיר, כמה שיותר, לילדים שרוצים בגילאים צעירים, להתנסות.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

את זה אנחנו עושים ממילא. ההערה היא טובה, את זה אנחנו עושים ממילא.

גב' רימון ברכה:

רוצים ויכולים.

גב' ברנד פרנק:

ברור. מי שרוצה בדרך כלל גם יכול באיזושהי רמה.

גב' רימון ברכה:

לא.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 38 -

גב' יוחנן וולק:

לא. לא כל מי שרוצה יכול ציפי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

רק לא כל מי שרוצה יכול, גם בבית ספר. אני הייתי מנהל בית ספר.

גב' ברנד פרנק:

השאלה היא מתי אנחנו שמים את הרף.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אין שאלה. השאלה תמיד קיימת. כשאתה מנהל ארגון כמו בית ספר אתה תמיד נמצא במקום שבו אתה נמצא ואומר-האם כל מי שרוצה יכול, או לא? מהי טובת הילד? איך מארגנים? זה לא שאלה של כמות. אני אתסכל ילד אם אני אכניס אותו למרוץ סביב מה שהוא לא מסוגל.

נכדתי החליטה שקשה לה 5 יחידות מתמטיקה, ירדה ל-.4 זה בסדר.

גב' ברנד פרנק:

מצוין.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בהתייעצות עם בית הספר. לא כל מי שרוצה יכול.

גב' ברנד פרנק:

אני לא דיברתי על זה. שאלתי לעניין אלה שמקבלים 80 לצורך העניין, תלמיד בן 14 שמקבל ,80 האם הוא יכול ללכת עם 80 לחמד"ע, או לא, ושאלתי מה רף הכניסה שלה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אבל זה לא עובד על .80 אני, כשאני נמצא במוסד חינוכי אני מכיר את הילד, אני לא מתעסק רק בציון שלו.

גב' רימון ברכה:

זה הכל נעשה עם מנהלי בתי הספר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 39 -

גב' ברנד פרנק:

אבל זה בדיוק המקום לשאול אגב. אם לא הייתי שואלת פה-איפה הייתי שואלת.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

השאלה היא בסדר, אני רק אומר עוד פעם: אין מבחינתנו רפי כניסה לחמד"ע ששונים מרפי כניסה בתוך בית ספר, לא משנה איפה.

גב' ברנד פרנק:

מצוין. רציתי לשמוע, כי אני שומעת הרבה מסביב, ורציתי לדעת ולדייק את זה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כל מי שמתאים ללמוד פיזיקה 5 יחידות ויותר מזה, הדלת פתוחה בפניו בחמד"ע.

גב' רימון ברכה:

זה נכון.

וגם אחוזי הבגרות בפיזיקה בעיר הם הרבה הרבה מעל הממוצע.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

וגם הרף של 4 יחידות לא היה תמיד קיים, בעבר היה 5 יחידות והיום גם אפשר עם .4 יש ויכוח אם זה נכון או לא.

גב' ברנד פרנק:

אני רוצה להגיד עוד הערה מעצבנת לסיכום הישיבה: פותחים את 2019 בלי אף בנייה של מעון חדש ושום בשורה לגילאי לידה.

גב' רימון ברכה:

לא,

גב' ברנד פרנק:

אמרתי, הערה מעצבנת בסוף הישיבה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 4

מתאריך י"ט תמוז תשע"ט ()22/07/2019

- 40 -

גב' רימון ברכה:

לא, היא לא מעצבנת, היא לא במקום. למה היא לא במקום? כי כבר תוקצב וכבר התחלנו בתכנון, כבר מנחם אישר, 4 חודשים מאז שזה הוחלט כבר יש לנו 25 כתות בבנייה, אז איך את יכולה להגיד דבר כזה?!

גב' ברנד פרנק:

האמת היא שמספרים לי שישבו עם מנחם באוגוסט 2018 . אני לא הייתי אז.

מר לייבה מנכ"ל העירייה:

אכן נמצאים היום בבנייה הרבה מאוד דברים. זה לא נבנה במכה.

הישיבה נעולה

_____________ _____________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה