פרוטוקול ישיבת מועצת עיר מספר 59

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

פרוטוקול ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

היו"ר ל. שפירא השתתפו :

מ. להבי מ. שלומות ש. קשת : וה"ה

א. יוחנן וולק ר. חולדאי נ. לוברט ש. דביר

נ. וולוך מ. נורי א. בדראן ח. גורן

א. פורז מ. רייפ א. אקרמן א. הראל

ג. שרעבי מ. חיים ר. אלקבץ ר. לדיאנסקי

ח. אריאלי

י. ויצמן, ד. ספיר, ס. ויצמן, ח. קראוס, א. גלעדי, ע. אבו נעדרו:

שחאדה ,צ. ברנד , ע. בן לוי יליזרוב, ש. מסלאוי, א. זבולון

מנחם לייבה מנכ"ל נכחו בישיבה:

העירייה

וה"ה:

מ. גילצר גזבר העירייה , ע. גולן , מנהלת ועדות מינהל הכספים , ש. גרינברג , מנהלת תקשורת

ופרסום ,א. ולדמן , דובר העיריה, ש. זינגר , ע' ליועמ"ש , א. חלפון , חשבת הקצבות ותמיכות ,

א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה , ע. סלמן היועמ"ש , ש. שביט , ע' בכיר לרה"ע ,

א. שבתאי פרנק , מבקרת העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה

סטנוגרמה מזכירת המועצה ישראלה אגמון גלילה בן-חורין

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

2 -

סדר היום

הצעות לסדר יום (עמ .1

דברי ראש העירייה (עמ .2

ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאלים לאחר ביטול מכרז פומבי מס .3 תוכנית אימון אישי וליווי למשפחות בעוני והדרה (עמ ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאליים לאור ביטול פרק אזור צפון ישן במכרז מסגרת .4 פומבי מס

(עמ

ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאליים להשכרת והפעלת שטח של כ .5 סנטר ברחוב דיזנגוף

שבוטל (עמ

פרוטוקול ועדת הקצאת מקרקעין מס .6

פרוטוקול ועדת נכסים מס .7

העברת זכויות של המקרקעין הידועים כחלקות היסטוריות .8 6213

בגוש

פרוטוקול ועדת כספים מס .9

פרוטוקול ועדת תמיכות מס .10

מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים (עמ .11

המלצות ועדת שיום (עמ .12

נאומים מהמקום (עמ .13

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

3 -

מר שפירא – היו"ר

חברים ערב טוב , אני רוצה לפתוח את ישיבת המועצה.

חברים, בואו נתפוס מקומות, אנחנו פותחים את ישיבת המועצה.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה מס

אני מבקש מכולם נוכחות בישיבה . חברים, בבקשה ללחוץ על הכפתור של נוכחות בישיבה על מנת שנוכל להתחיל.

גב' להבי:

איזה מרחק יש בינינו, מה יהיה?

מר לדיאנסקי:

תתקרבי. לא להתקרב יותר מידי. שני כסאות.

גב' להבי:

לא התכוונתי לזה, אוי ואבוי.

536

1

מר שפירא – היו"ר

טוב.

אז אנחנו מתחילים את הישיבה.

סגנית ראש העיר- הגב' מיטל להבי, בבקשה.

שלום, או שלום שלי.

גב' להבי:

אני אשים את זה על שקט, שלא יצלצל לי באמצע.

מר שפירא – היו"ר:

טוב.

כן מיטל, בבקשה, הבמה שלך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

4 -

גב' להבי

טוב, מכובדי, אני שמחה לפתוח, כאילו לפתוח את ההצעות לסדר.

ראש העירייה- רון חולדאי, חברי מועצת העירייה, הנהלת העירייה, ערב טוב לכולכם.

קודם כל דקה על חשבון, להגיד השתתפות בצערה של ענת יליזרוב, בן לוי, שאבא שלה-

צ'רלס נפטר היום, נכון.

מר שפירא – היו"ר:

כן. אנחנו כולם משתתפים בצערה, תודה שהזכרת לנו את זה.

גב' להבי:

תודה רבה.

טוב, אני מבקשת להעלות הערב את הצורך שלנו להתייחס יותר לעומק לשינויים שמתרחשים בעיר ברבדים השונים, וכולם משפיעים על דמותה העתידית.

לכל ההיבטים שאני אזכיר יש הקשרים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים, ורובם הם נגזרת של ראייה תכנונית צופה פני עתיד. זה חשוב לעתידה של העיר- שנחשבת למגדלור במדינת ישראל, ושמתווה את הדרך לערים נוספות במרחב. עיר שהיא עיר עולם ועומדת בשורה אחת עם הערים המובילות בעולם. עיר שתושביה אוהבים אותה וקשורים אליה. ולצד היותה גלובאלית יש בה גם פטריוטיות לוקאלית ערה ואקטיבית.

זה חשוב עכשיו במיוחד, לאור קידומה של תכנית מתאר תא שיבטיחו את היכולת שלנו לספק יותר דיור בר השגה, יותר תחבורה בת קיימא, ולצד זה מעבה את זכויות הבנייה ומייצרת בנייה מגדלית, בעיקר, אבל לא רק, בסמיכות לתחנות המטרו.

זה חשוב מפני שהתכנית הזאת כמשל צופה פני עתיד, ולא רק מקבעת את קווי הרק"ל כפי שראוי שיהיה, אלא גם מתייחסת למטרו כעובדה מוגמרת, וזאת מבלי להתייחס לשאלה מתי יקום ותפעל רכבת המטרו. ולכן היא גם אינה מתנה ואינה כורכת את היקפי ונפחי הבנייה המוצעים בתא

בשבועיים האחרונים כולנו גם נחשפנו לאפשרות שהמועצה הארצית תחליט על הקפאת תמ"א ותכניות בנייה בטווח של

אלפי מיזמי תמ"א

שימו לב, בתל-אביב יפו לבדה, במרכז העיר, מתוכננות המטרו, חלקן במרכז העיר- באזור ההכרזה של אונסק"ו. האם המשמעות היא לא רק הקפאה אלא גם מגדליזציה בעיר הלבנה? האם המשמעות של תחנה בגן הכובשים היא, מעבר לפגיעה בפארק ירוק, גם בנייה של מגדלים? שם או בככר מגן דוד? ומה צריכה להיות עמדנו כרשות מקומית להצעה כזאת? וגם, אם לא נשאל את עצמנו שאלות שהן כל כך ברומו של עולם ונשאל רק

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

5 -

מה המשמעות של הקפאת תמ"א

לקדם תמ"א. או למשל, שוב בלב העיר, כאשר תכנית הרבעים עשור. מה המשמעות לפיתוח העיר, לקידום התכנון והבנייה, ליצירת וודאות ולתוספת יחידות בנייה? מה המשמעות של הקפאה כזאת לאורך התוואי העתידי ובלב אזורי הביקוש?

תכנית תא

לרחוב עירוני עם דפנות מסחריות, והמשמעות היא שכל הלוגיסטיקה של הרחוב הזה, פריקה וטעינה, פינוי זבל וכניסת רכבים לחניונים תתבצע דרך רחובות עורפיים, שכונתיים ומשניים. האם אנחנו באמת רוצים להפוך את ההיררכיה של הרחובות בעיר? לתמוך בשינויים נוספים כדוגמת ההסטה שבוצעה מדיזנגוף לריינס, או כדוגמת ההסטה המוצעת מאלנבי- של התחבורה הציבורית והפרטית ליהודה הלוי, טרומפלדור ורוטשילד? יש מקומות שזה אילוץ, יש מקומות שזה מבחירה-

כמו ציר נמיר.

תא

עלינו בכחול לבן- לטובת ביצוע מבורך של שבילי אופניים ונת"צים, לטובת חנייה של כלים ורכבים שיתופיים, וגם לצערי הרב, למשל עקב דרישות כיבוי אש. בתמצית, כאשר מגביהים ומצופפים כיבוי אש דורש רוחב מיסעה רחב יותר לטובת הכבאיות שלו, וגם זו מכה חדשה שמונחתת על הכחול לבן, שרצוי וראוי שחברי המועצה יכירו אותה ושנשקול איך להתמודד אתה. לצד זאת יש למשל גם מחסור בצוותי הוראה, וחלקם לא רוצים להגיע לעבוד אצלנו. ובגלל המחסור בחנייה זמינה אז רק לאחרונה התבשרנו כי צוותי ההוראה וגננות שעובדים בעיר יקבלו תווי חנייה שיאפשרו גם להם לחנות בכחול לבן. אמנם זה צריך לבוא על חשבון הכחול לבן או כחלק מבנייה תת קרקעית במוסדות חינוך, כמו שאתה העלת רועי בזמנו, מוסדות קהילה וחינוך, שהרי ברור שאם יש צורך ראוי שיינתן מענה, ולא בהכרח כולו על חשבון הכחול לבן המצומצם והמצטמצם בעליל.

לזה אני אוסיף את השטחים החומים והירוקים- הנחוצים מאוד לבנייה של קהילה חזקה בעיר וכמענה לצרכי התושבים. הללו מתווספים, בעיקר באמצעות פרקטיקה מקובלת, שהולכת ומתרחבת ב

מבונים במסגרת פרויקטים יזמיים, וגם שטחים ירוקים המכונים שפ"פים, שטחים פרטיים פתוחים- שבהם מתאפשרת לציבור זיקת הנאה ברמה כזו או אחרת, שלצערנו אנחנו מגלים פעם אחרי פעם שאינה נשמרת מספיק, ולצערנו גם אינה ממופה באופן שמאפשר מעקב ציבורי שקוף אחרי הרישום והשימוש בה.

אני חוזרת לתא

את זכויות הבנייה בהתאמה לתמ"א

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

6 -

בפועל של המטרו, ואלו הן רק הערות מקדמיות ראשוניות שאני שמה לפניכם כדי להדגיש את חשיבותה.

לכאורה היא מהווה תיקון לתא

משמעותית מאוד לדמותה העתידית של העיר. היא נדונה בוועדה המקומית על בסיס מצגות של הצוותים המקצועיים, וגם חברי הוועדה עצמה טרם נחשפו לתקנון ולהוראות התכנית. היא נדונה בישיבת מליאה שהתקיימה, לצערי בהשתתפות דלה יחסית של החברים והחברות, ואם נבחן –

נמצא שהיא לא זכתה לתהליכי שיתוף ציבור רחבים ומעמיקים כפי שהיה בתא בגלל הקורונה, זה מאוד ברור , כי היא קרתה בתקופת הקורונה.

כך או אחרת מתרחשים תהליכי עומק בתכנון העיר שייקבעו את דמותה העתידית. נכון ואכן נושאים אלה נדונים בוועדת בניין עיר וחלקם גם הועלו במסגרת הדיון במליאה שהזכרתי, ונעשית עבודת עומק רצינית, יסודית על ידי הצוותים המקצועיים, אך עם זאת, הנקודות שהעלתי ונוספות שאינני רוצה להלאות אתכם ואתכן בהן, הן חשובות לדמותה העתידית של העיר, ואני חושבת שצריך להפנות אליהם זרקור מיוחד, מעבר לעבודה השוטפת שנעשית, ואסור שהם ייבלעו בדיונים המקצועיים ובשיגרה.

ולכן אני מציעה לקיים גם וועדה , מחוץ לסדר היום השוטף, על תכנון עתיד העיר, בוועדה משותפת לתחבורה בראשותי, יחד עם וועדה לשקיפות עירונית בראשותה של חברת המועצה שלי דביר. וועדה כאמור שאליה נזמין גורמי מקצוע רלבנטיים מתחומי האסטרטגיה, תכנון העיר והתנועה ונוספים. דיונים שיהיו יותר בהקשר של ההיבטים האסטרטגיים וההשלכות ארוכות טווח שאליהם אנחנו- חברי המועצה, וכל שכן הציבור והתושבים, פחות חשופים, ושכמובן אליהם נזמין גם אתכם חברי המועצה, וגם נפתח לציבור שמתעניין. והכל כמובן כחלק מרצוננו להיות העיר המובילה בארץ בשיתוף ציבור, שקיפות עירונית ומינהל תקין, בשורה אחת עם הערים המובילות בעולם.

כדי לסכם אדוני היו"ר, מבקשת להעביר את הדיון בהצעה לסדר לעיל, לוועדה משותפת של שקיפות ותחבורה, ואודה לתמיכתכם ותמיכתכן בהצעה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה לסגנית ראש העיר.

מישהו מתנגד להצעתה?

מר לדיאנסקי:

פה אחד, מקבלים פה אחד.

מר הראל:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

7 -

אני מרגיש שדנו בדברים האלה ,וואוו, בוועדת המשנה ובמליאה. דנו בזה לעומק. שלא יתפרש כאילו שלא,

גב' להבי:

חלילה, הדגשתי שדנו עם הצוותים המקצועיים לעומק.

מר לדיאנסקי:

אבל אם חברה מבקשת,

מר שפירא – היו"ר:

סגנית ראש העיר.

מר לדיאנסקי:

דברים טובים, אז מה? למה לא לדון?

גב' להבי:

תודה רבה.

מר שפירא – היו"ר:

אז אם אף אחד לא מתנגד ולא נמנע, אז אנחנו פה אחד מעבירים בהתאם- לוועדת שקיפות וועדת תחבורה.

תודה רבה מיטל.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לוועדת שקיפות וועדת תחבורה.

2

מר שפירא – היו"ר

שולה ומוריה בבקשה.

שולה ומוריה. גל, תשחרר לי אותם.

שולה מתחילה, ואחר כך,

מר שרעבי:

אבל זה חצי חצי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

8 -

מר שפירא – היו"ר

לא. הם יחליטו איך שהם רוצים.

גב' שלומות:

מה אכפת לך

גב' קשת:

זה לא משנה.

מר שפירא – היו"ר:

שולה בקיאה ויודעת והכל בסדר, ולא צריך להנחות אותה.

גב' קשת:

פשששש.

מר שפירא – היו"ר:

זה נרשם, זה מוקלט.

גב' קשת:

ואיי. סוף סוף.

מר שפירא – היו"ר:

אז את רוצה כבר לרדת?

גב' קשת:

סוף סוף אתם לא אומרים לי שאני לא מבינה כלום. טוב,

מר שפירא – היו"ר:

זה בהמשך.

גב' קשת:

זה עוד יבוא.

מר שפירא – היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

9 -

כן שולה

גב' קשת:

חברות וחברים ערב טוב.

בחודש אוקטובר

רגע, לפני שאני מתחילה אני כן רוצה להגיד שמוריה ואני החלטנו להגיש את ההצעה ביחד. אנחנו עושות פה מעשה גם שלא נעשה בעבר, עושות חידוש, אנחנו נביא ונספר על הצעה לסדר שתינו ביחד, להראות שגם זה אפשר. גם ככה אנחנו עובדות ביחד וכו', אז זה גם בא לידי ביטוי באופן ההגשה של ההצעה לסדר.

מר וולוך

זה אפשרי לפי החוק?

גב' קשת:

כן כן.

מר שפירא – היו"ר:

כן. הם בסוף נותנים, שתיהן את אותו הצעה. כן כן, הם נותנים את אותו הצעה.

גב' קשת:

כן. רק חבל שהיא לא יכולה להיות פה ביחד.

מר לדיאנסקי:

רגע, מוריה בפזמון? הפזמון זה מוריה ואת הבית הראשון?

גב' קשת:

ראובן, בלי

מר שפירא – היו"ר:

שולה, בבקשה לא לענות לסגן ראש העיר ולהמשיך. זה על חשבון הזמן המשותף.

גב' קשת:

לא סליחה, תעצור, תתחיל מחדש.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

10 -

מר שפירא – היו"ר

לא, זה על חשבון מוריה את עכשיו.

גב' קשת:

טוב ,בחודש אוקטובר

השכונה". הבטאון מופץ בשכונות דרום מזרח העיר.

לפני כחודשיים הוגדל מאוד תקציב הבטאון והוא מופץ חינם מידי שבוע, גם באמצעות אתר האינטרנט העירוני וגם באמצעות

המועצה החליטה להשקיע במיזם הדוברות הזה, החל מחודש מאי ועד סוף שנת שח'. המענה שקיבלתי מגזבר העירייה אינו ברור אך המשמעות היא, מן הסתם, שבשנה הבאה נוציא על הבטאון הזה לפחות

זהו בטאון תעמולה לכל דבר ועניין. העורך הראשי של הבטאון הינו עובד במחלקת הדוברות של העירייה. כמעט כל הבטאון מוקדש לטקסטים המשבחים את העירייה, בדגש על העומד בראשה.

הבטאון חוזר ומהלל את ראש העירייה, פוליטיקאי המוזכר שוב ושוב בשמו תוך הבלטת מעלותיו הנשגבות. מלבד אזכור חד פעמי על שותפתו לסיעה, הביטאון לא מזכיר את חברות וחברי המועצה.

כמו כן, הביטאון מנוסח באופן פטרנליסטי. הוא אינו מספק חדשות אלא יחצ"נות. הטקסטים מציגים רק את נפלאות החיים בדרום העיר, אין בבטאון חדשות אלא יחצ"נות ופרסומות. אין דיווח על הפינויים הכפויים של

בהצפות ובבעיות הניקוז בהתקווה, ובכלל מתברר שכנראה לא חסרות סייעות לגנים ביד אליהו.

אין בעיות, אין מצוקות, בדרום מזרח העיר הכל דבש. כן, בציניות אני אומרת את זה, אני גם מגיעה משם.

בעת אישור תקציב המליונים לביטאון ניסו גורמים בקואליציה לייצר רושם כאילו מדובר בדרישה מהשטח, יוזמה קהילתית המתופעלת על ידי תושבות ותושבי שכונות. היה זה מצג שווא.

בפועל, לפי התחקיר שפרסם רן שמעוני בעתון "הארץ" מדובר בגוף ממסדי המנוהל על ידי דוברות העירייה, ועובדים בו , בין היתר, פעילים פוליטיים של סיעת תל-אביב אני מבקשת להסב את תשומת לבכם לעובדה המרתיחה והספק חוקית. בכל הביטאון הזה-

הדפסתו נעשית ללא מכרז, בבית הדפוס של קבוצת ידיעות אחרונות.

הביטאון משמש דרך להעברת כספים ללא מכרז לחברה עסקית שבשליטת נוני מוזס, מוציא לאור העומד לדין בגין ניסיונו להטות את הסיקור התקשורתי של ידיעות בגלל שיקולים עסקיים.

במקרה או שלא במקרה, אותו תקציב מליונים גדל מאוד בתקופה האחרונה, כדי לאפשר הפצה מסיבית יותר של הביטאון לקראת שנת הבחירות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

11 -

ביקשתי, אך לא קיבלתי נתונים המסבירים את תקציב המליונים-כמה ממנו הולך לבית הדפוס כמה ממנו מקבלים ספקים אחרים או עובדים אחרים. האם גם הפעילים הפוליטיים העובדים בביטאון מקבלים שכר?

במסגרת אותו מיזם כלכלי בשיתוף ידיעות אחרונות מצהיר הביטאון כי לשירותו עומד מאגר הנתונים של הדיגיתל, ומציע לבעלי עסקים פרסום חינם תוך שימוש בנתוניהם האישיים של תושבות ותושבי העיר.

אילו בעלי עסקים יזכו לאותו פרסום חינם? לפי איזה קריטריונים? כמה כספים יעבירו תושבות ותושבי תל-אביב יפו לנוני מוזס בשנת הבחירות ללא מכרז? אלו רק חלק מהשאלות המטרידות העולות מהמיזם הזה.

מוריה, את יכולה לבוא.

כולנו מבינות ומבינים,

מר שפירא – היו"ר:

לא, כשאת תסיימי היא תבוא. תמתיני.

גב' קשת:

בדיוק מדוע הביטאון הזה אינו ראוי.

ולכן אנחנו מבקשות, ואני מבקשת ממוריה.

מר שפירא – היו"ר:

אז תשבי שולה, תפני לה את המקום.

גב' קשת:

תעצור את השעון.

מר שפירא – היו"ר:

הוא נעצר.

גב' שלומות:

לא, לא צריך, עשית את זה,

מר שפירא – היו"ר:

עלי, עלי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

12 -

גב' שלומות

אחרי כל הדברים האלה של שולה, שתיארה לכם את התיפקוד של הביטאון ואת המימון שלו, אנחנו מבקשות שהיום, הערב, המועצה תצביע על מנת להפסיק לממן את הביטאון המדובר.

במליוני השקלים שהוא עולה אפשר , שעולה להפיק את הבטאון, ניתן להשקיע בתושבות ותושבי דרום מזרח העיר ולא רק ביחצנות מתנשאת.

בכספים אלו אפשר לחלק מלגות לסייעות בחינוך לגיל הרך בדרום מזרח העיר, לאור המחסור האקוטי בעובדי חינוך.

אפשר במליונים האלה לשפר את התשתיות באזור, בעיקר את תשתיות הביוב והניקוז.

במקום להעביר כספים לידיעות אחרונות אפשר להקים קרן סיוע למשפחות מפונות מהארגזים ומכפר שלם.

אפשר לשפץ דירות של קשישות וקשישים בדיור הציבורי.

אפשר להגדיל את התמיכה בעמותות ספורט בדרום מזרח העיר.

אפשר לעשות המון דברים מלבד יחצנות של ראש העיר וסיעתו.

לסיכום אנחנו נאמר- כי אנחנו- סיעת "אנחנו העיר" רואה בחומרה רבה את הפעלת הבטאון ולא נוכל לעבור על כך בשתיקה. הביטאון איננו מיזם קהילתי. גם אם החל ביוזמת תושבים ותושבות אכפתיים ואכפתיות, הרי שמה שנהיה ממנו, וזה העיקר, הוא מיזם עסקי המנוהל על ידי דוברות העירייה. הוא פסול ציבורית, הוא פסול מבחינת מינהל מקרקעין, סליחה מבחינת מינהל תקין.

סיעת "אנחנו העיר" כבר פנתה בנושא למשרד הפנים, לצערנו הרב העירייה מסרבת לשתף פעולה עם הבדיקה של המשרד ונמנעת מלהעביר חומרים שהתבקשו ממנה.

פנינו גם ליועמ"ש לממשלה, בגלל החשש לטוהר הבחירות, ונוודא שהיא תחקור את הנושא, ובקרוב נעביר תלונה גם למבקר המדינה.

אנחנו מבקשים ומבקשות מכם להצביע על הפסקת מימון הביטאון כפי שנדרש ממינהל תקין.

מר פורז:

אם פניתם לכל הגופים האלה אתם לא רוצים להמתין לתשובה?

מר שפירא – היו"ר:

מה שאתם מבקשים מוריה, מוריה, מוריה תהיה אתי.

מה שאתם מבקשים- שבמועצה הקרובה נדון ונצביע,

גב' שלומות:

במועצה הזאת, כן.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

13 -

מר שפירא – היו"ר

נדון , נצביע בעניין של העיתון.

גב' שלומות:

בהחלט.

מר שפירא – היו"ר:

, תודה רבה. OK

כן אדוני ראש העיר

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מבקש להוריד את ההצעה מסדר היום.

מר שפירא – היו"ר:

, אז אנחנו עוברים להצבעה. OK

מי שבעד, אני רוצה שתבינו. מי שבעד לדון בזה היום

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע, תן לי, תן לי רגע.

מר שפירא – היו"ר:

. OK

מר רון חולדאי – ראש העירייה

אין דברי ראש העיר בעתון הזה. גם כשהייתה פעם אחת תמונה זה היתה תמונה של ראש העיר יחד עם אנשים אחרים.

יש לנו הרבה פחות מנויי דיגיתל שמסוגלים לקבל אינפורמציה בדרום העיר, בדרום מזרח העיר, ולכן העניין הזה של להגיע באמצעות ה, תקראו לזה מקומון, שהוא בסה"כ מידעון לתושבי דרום העיר, איננו פמפלט של ראש העירייה ולא של סיעת זה, ולא עובדים בו אנשי סיעת תל אביב סתם הוצאת דיבה. כן. סתם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

14 -

ולכן מן הראוי שבאמת, ואין לי שום עניין לעסוק בזה כי אני רגיל כבר לדיבורים האלה- שאין מאחוריהם עובדות. אבל לצורך העניין, שנבין שזה הסיפור האמיתי ולא משהו אחר ממה שנאמר על ידי הזה.

ולכן צריך להוריד את ההצעה מסדר היום.

דרך אגב, היות וממילא פנו למבקר המדינה או אנא עארף. זה גם לא נכון שמשרד הפנים מבקש ולא מקבל, וכל מיני דברים,

גב' קשת:

זה נכון מאוד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, לא.

גב' קשת:

זה נכון מאוד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, לא נכון. לא נכון.

זה נכון רק בראשו של מי,

קריאות

מר שפירא – היו"ר:

לא, אבל אומר. שולה, רגע, שולה, מעבר לזה, שולה ומוריה, מה שאומר ראש העירייה- אם פניתם בתלונות, מוסיף ואומר ראש העיר, אם פניתם בתלונות לגורמי המקצוע- למה אתם היום מבקשים להכריע? תנו לגורמי המקצוע להכריע.

גב' שלומות:

אני אסביר לך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

15 -

אבל למה אתה מתעסק בזה

גב' שלומות:

לא צריך שגורמי המקצוע יכפו עלינו את מה שצריך לבוא מתוכנו.

מר שפירא – היו"ר:

טוב.

מי שבעד ההצעה המשותפת של מוריה ושולה- לדון בזה במועצה עכשיו ולהצביע, שיצביע בעד, מי שבעד הצעת ראש העיר מתבקש להצביע נגד.

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

חברים, נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר שרעבי:

רועי.

אופירה.

מיטל. איפה מיטל?

ראובן.

איפה מיטל?

אפשר לסגור.

מר שפירא – היו"ר:

, לסיים את ההצבעה בבקשה. OK

הצביעו בעד ההצעה המשותפת

נגד

נמנע

ה צ ב ע ה

בעד

נגד

נמנע

מר שפירא – היו"ר:

ההצעה לסדר הוסרה מסדר היום.

מר שפירא – היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

16 -

סגן ראש העיר מר חיים גורן בבקשה

גב' יוחנן וולק:

רגע, שנייה ליאור,

מר שפירא – היו"ר:

מה קרה?

גב' יוחנן וולק:

רועי ניסה להצביע וזה לא הצליח לו.

מר שפירא – היו"ר:

אז תוסיפו.

איך אתה רוצה להצביע רועי?

מר אלקבץ:

עם היד.

מר שפירא – היו"ר:

לא, אבל איך אתה רוצה להצביע בהצבעה בכל אופן? נגד.

אז תוסיפו את ההצבעה של רועי נגד.

אז זה משנה את זה ל

ה צ ב ע ה

נגד

החלטה: ההצעה לסדר הוסרה מסדר היום.

3

החינוך הממלכתית יהודית בעיר תל אביב יפו

מר שפירא – היו"ר:

כן.

סגן ראש העיר חיים גורן.

נא לא להפריע בבקשה.

כן, רגע תן שיאפסו לך את הזמן. רגע חיים. להחזיר את הזמן. תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

17 -

כן, חיים בבקשה

מר גורן:

ערב טוב חברים וחברות, אדוני ראש העיר.

ההצעה לסדר שלי בנושא חיזוק נושא הזהות, השייכות והערבות ההדדית במערכת החינוך והקהילה העירוניות בתל-אביב יפו, או בשם קצת יותר קליט- זוכרים את העבר כדי לבנות את העתיד.

עכשיו, לפני שאני מתחיל עם ההצעה לסדר אני רוצה לבקש מכם בקשה קטנה. אני לא מעלה את ההצעה לסדר הזאת בשביל לעשות פה פוליטיקה כזאת או אחרת, אפילו לא מצלמים אותי, תראה, תסתכל מסביב, אף אחד לא מצלם.

מר שפירא – היו"ר:

לא, זה בשידור חי.

מר גורן:

למרות שהסתפרתי יפה והכל. אני רק אומר. לא אני רק אומר.

מר לדיאנסקי:

עשית גיוס, הבאת את לוברט.

קריאה:

לדיאנסקי מחכה.

מר גורן:

אני באמת מבקש שתשקלו את הדברים,

אני לא מביא אף אחד

מר לדיאנסקי:

הוא עשה גיוס, הביא את לוברט.

מר גורן:

אדון, הרב לוברט יודע לבוא לבד.

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

18 -

אגב, אני שמח שהוא כאן

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע.

מר גורן:

אז באמת אני מבקש שנשקול את הדברים בצורה פתוחה ועניינית.

אנקדוטה קטנה: ציינו אתמול את

פאנל בהשתתפות כמה אנשי ציבור מרכזיים, פה לא רחוק- בבית ברודט ברחוב צייטלין, עם, בין היתר ח"כ מיכל רוזין-יו"ר סיעת מר"צ, וד"ר דב חנין, שאתם בטח גם זוכרים אותו מפה לפני כמה קדנציות, מסיעת חד"ש לשעבר.

גב' דביר:

פה הוא לא היה.

מר גורן:

גם מפה.

ואני רוצה להגיד לכם, אחרי זה התחרטתי, התחרטתי אחרי זה שלא הקלטתי אותם פשוט והשמעתי פה את ההקלטה שלהם וזהו, כי הם באמת דיברו בצורה כל כך משמעותית וחשובה על הנושא הזה של החשיבות בחיזוק הזהות והתרבות של הדור הצעיר פה בארץ.

עכשיו אני ניגש להצעה עצמה. אני ראיתי סקר, נתקלתי בסקר לפני מספר שבועות, לפיו הנוער בישראל לא שוללים ירידה מהארץ.

מר אלקבץ:

כמה?

מר גורן:

93%

לרדת מהארץ אם יקבל הצעה טובה יותר בחוץ לארץ מבחינת עבודה ותנאיי חיים. זה סקר

מר אלקבץ:

של מי הסקר הזה?

מר גורן:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

19 -

לא, סקר לא מטעם מפלגה כלשהי

מר לדיאנסקי:

סרוגים.

מר גורן:

ואני שואל, ואני שואל את השאלה המתבקשת- מה אנחנו יכולים לעשות, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור את הדורות הבאים שלנו בעלי זיקה ומחוייבות משמעותית ונאמנות למדינה ולחברה הישראלית.

אז כמובן שזה גם דורש תנאיי חיים טובים יותר ויכולת להשתכר ולגור פה בארץ, וזה דבר שאנחנו גם פה, אנחנו ביחד, לפחות בעיר שלנו, עובדים עליו רבות, אבל אני חושב שזה לא מספיק כי תמיד במקום אחר יכול להיות יותר טוב בכל רגע נתון, ולכן אנחנו חייבים לראות איך אנחנו נוטעים בדורות הבאים שלנו את תחושת השייכות, הזהות, המחוייבות, גם המחוייבות לדורות שהיו כאן, שהקריבו המון ועשו מאמצים אדירים כדי שאנחנו נוכל לחיות פה היום כמו שאנחנו חיים, בבטחון יחסי, ראינו את המערכה האחרונה אבל עדיין אנחנו חיים בבטחון יחסי, ברווחה יחסית טובה. אנשים הקריבו המון בדורות הקודמים, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גורמים לדור הבא להעריך את זה ולהיות מחויב גם לדורות הבאים- להמשיך לחזק ולשפר את מדינת ישראל לטובת המשך הקיום שלנו כאן. או במילים אחרות – דע מאין באת ולאן אתה הולך.

אז המטרה שלי היא באמת, בהצעה הזאת, להביא תכנית, תכף אני אפרט בדיוק איך, שתעצים את תחושת השייכות, הזהות הישראלית ציונית, ומתוך כך לחזק את הערבות ההדדית והחיבור-

לעיר כמובן ולארץ בכלל.

עכשיו אני אגיד עוד משהו קצר: ערכי מינהל החינוך כפי שהובאו בדיון – תכנית עבודה ותקציב-

לפנינו שבוע שעבר, דיברו על שיוויון , על דמוקרטיה ועל ישראליות משותפת, ועוד, דברים, ערכים שהם באמת חשובים ומשמעותיים מאוד, אולם הם ערכים אוניברסאליים במהותם, ואני חושב שהמימד הזהותי הפרטיקולרי שלנו כעם היה חסר שם, או צריך להעצים אותו בצורה יותר משמעותית. כי זהות זו היא שתבנה שייכות וגאוות יחידה שתייצר את המחויבות ואת הקשר העמוק יותר לעם ולמדינה.

אני מדבר על שלושה רכיבים בגדול:

1

החינוך הממלכתית יהודית כמובן, בין הדתית ובין הלא דתית, אני לא מבדיל בין הדברים פה. על חלוציות, על מורשת קרב, על עלייה לארץ, על עשייה חברתית לטובת המדינה והחברה וכד'. זה רכיב אחד- הלימוד על העבר.

הרכיב השני הוא פעילות מעשית לטובת ההווה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

20 -

והרכיב השלישי בעיני צריך להיות- חשיבה משותפת על בניית העתיד. אבל חשיבה משותפת על בניית העתיד צריכה לבוא מתוך לימוד העבר ופעולה בהווה.

לסיום אני מבקש. קודם כל אני מבקש להעביר את ההצעה הזאת לוועדת חינוך, כדי לדון באמת בערכים שבהם אנחנו מחנכים. אמנם אני חושב שזה צריך לבוא לידי ביטוי גם במינהל הקהילה אצלנו אבל אני חושב שאפשר להתחיל בוועדת החינוך לדון בדברים ולהביא תכנית כזאת.

ואני מבקש ככה לסיום, להביא לכם שני ציטוטים על נושא הציונות, ואני אשאל אתכם מי אמר את הציטוטים האלה.

אז הציטוט הראשון אומר ככה: הציונות היא שיבה ליהדות עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים.

והציטוט השני אומר: קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר

השגת ארצנו-ארץ ישראל, היא לא תחדל מלהיות אידיאל, כי בציונות כפי שאני מבין אותה כלולה לא רק השאיפה אל כברת ארץ המובטחת כחוק בשביל עמנו, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית. בין העבר לבין העתיד.

מי אמר את הציטוטים האלה? כמובן חוזה המדינה- בנימין זאב הרצל, שהעיר שלנו למעשה קרויה על שם ספרו-תל-אביב-אלט נוילנד, ושוב, זה מביא לידי ביטוי, אני חושב, בשם הזה, את החיבור בין ישן וחדש- תל-אביב. החיבור הוא בין שימור המורשת שלנו לבין ההווה והעתיד שלנו כאן.

ואני רוצה להוסיף בסוגריים, אם יש לי עוד דקה אדוני היו"ר.

מר שפירא – היו"ר:

כן, בהחלט.

מר גורן:

תודה.

אז אני רוצה להוסיף בסוגריים.

מר בדראן:

עוד שתיים אפילו.

מר גורן:

תודה אמיר.

מר בדראן:

זה מה שאומר השעון.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

21 -

מר שפירא – היו"ר

לא. גם הפרענו לך מקודם, בהתחלה.

מר גורן:

הכל בסדר.

מר שפירא – היו"ר:

אני אעצור אותך, סמוך עלי.

מר גורן:

בסדר גמור.

אני רוצה להזכיר בסוגריים, יש לנו כמובן גם בעיר את מערכת החינוך הערבית. היתה לי שיחה עם חבר המועצה עבד, הוא לא פה נכון עכשיו? אני לא רואה אותו פה.

גב' יוחנן וולק:

את מי אתה מחפש?

מר גורן:

עבד. הוא לא פה?

גב' יוחנן וולק:

עבד לא פה.

מר לדיאנסקי:

הנה חברת הכנסת.

גב' להבי:

הוא בפרט תומך בלימודי ציונות.

מר לדיאנסקי:

לכי לעשות טלפונים, מה את יושבת פה עכשיו? אמנם שמת בפרסומות שראש העיר תומך בך אבל זה לא מספיק.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

22 -

מר גורן

זה לא נספר לי בזמן, אני רק אגיד משפט אחרון ,

מר שפירא – היו"ר:

ראובן, אתה מפריע לסגן ראש העיר לדבר.

מר לדיאנסקי:

יש לי הצעה אחרת.

מר גורן:

היתה לי שיחה מעניינת עם חברנו עבד- חבר המועצה, ואני חושב שגם במערכת החינוך הערבית, אבל אני לא רוצה להתיימר לדבר בשם מערכת החינוך הערבית, הוא גם אמר שהתחושה היא שצריך לחזק את הנושא של הזהות.

מר לדיאנסקי:

הזהות היהודית.

מר גורן:

כמובן זו סוגיה שלמה.

לא של הזהות. הזהות הפרטיקולרית.

גב' להבי:

של הפלסטינאים.

מר פורז:

איזה זהות?

מר גורן:

חברים, אתם מתפרצים לדברי וזה לא נעים, כי אני מאוד משתדל,

מר פורז:

אבל איזה זהות אתה רוצה?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

23 -

מר גורן

אני מאוד משתדל לא להתפרץ פה לדברי אף אחד.

גב' להבי:

הוא מדבר על הזהות היהודית.

מר שפירא – היו"ר:

מיטל, סגן ראש העיר מדבר, הוא לא הפריע לכם, תנו לו להשלים משפט.

מר פורז:

קריאות ביניים זה לגיטימי.

מר לדיאנסקי:

מה? נגמרו כל הבעיות בחינוך הממלכתי הדתי?

מר שפירא – היו"ר:

ראובן, ראובן.

מר לדיאנסקי:

לומדים ליבה?

מר שפירא – היו"ר:

ראובן, אתה מפריע על חשבון זמנו. זה עלול לקרות גם לך.

מר גורן:

אני ציינתי במפורש שאני מתייחס למערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית, בשתיהן יש את הבעיה הזאת או את האתגר הזה, ועל שתיהן אני חושב שצריך לחשוב איך עושים את התכנית הזאת, בלי הבדל.

אז רק אני אגיד משהו קטן לסיום, שעבד אמר לי משהו מעניין, שאם אנחנו חושבים לפעמים, עשויים אולי לחשוב שחינוך זה אולי משהו זהותי יותר , שמרני יותר אם תרצו, בסדר , סליחה על המילה הגסה, יכול בקרב האוכלוסיות הערבית יהודית, יכול להעצים את הקונפליקט ולהגביר את החיכוכים,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

24 -

מר פורז

מה זה שמרני בעינך? מה זה אומר?

מר גורן:

אז הוא אומר, אז הוא אומר שהמחקרים היום, שהוא מכיר לפחות, מראים שאולי הסיפור הוא דווקא הפוך . אבל זה אני ממליץ לדבר אתו, מי שירצה וזה מעניין אותו באופן אישי. תודה.

מר שפירא – היו"ר:

אז מה אתה מבקש?

מר לדיאנסקי:

יש לי הצעה אחרת אדוני היו"ר.

מר גורן:

אמרתי.

מר שפירא – היו"ר:

לא, לא הייתי ערני.

מר גורן:

אני מבקש להעביר את ההצעה,

גב' להבי:

לא, אני אמא למבוגרים.

מר גורן:

לדון בתכנית,

מר שפירא – היו"ר:

כן.

מר גורן:

בוועדת החינוך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

25 -

מר שפירא – היו"ר

. OKחינוך

מר גורן:

ושם לקבל את ההחלטות הסופיות.

מר שפירא – היו"ר:

, להעביר את זה לוועדת חינוך. OK

מר לדיאנסקי

יש לי הצעה אחרת.

מר שפירא – היו"ר:

כן, בבקשה מר לדיאנסקי. לא חשבתי אחרת.

כן.

מר לדיאנסקי:

טוב, אדוני היו"ר, חברי חברי המועצה.

מר שפירא – היו"ר:

יש לך הצעה בקצרה?

מר לדיאנסקי:

אני חייב לנמק את ההצעה, ועומדים לזכותי לפחות

שעומדים לרשות כל המתנגדים, כל המציעים הצעות אחרות.

מר שפירא – היו"ר:

אז

מאיפה חשבת מתנגדים כל כך הרבה?

מר לדיאנסקי:

עולה לכאן סגן ראש העיר, שבאמת אני מאוד מכבד אותו,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

26 -

מר שפירא – היו"ר

גם ממלא מקום ראש העיר.

מר לדיאנסקי:

גם ממלא מקום.

ובמקום לעסוק בחינוך הממלכתי-הדתי הוא בא לעסוק בחינוך הממלכתי. עכשיו, אני שואל אותך שאלה- האם אתה דאגת שבחינוך העצמאי,

מר גורן:

אמרתי במפורש, הממלכתי והממלכתי דתי.

מר לדיאנסקי:

של חברך שיושב לימינך, חבר סיעתך, אתה הרי ראש סיעת חרדים ודתיים, האם יש שם לימודי ליבה? האם יש שם לימודים שבעצם נותנים לתלמידים איזשהו מושג לגבי מה זה דמוקרטיה, מה זה שיוויון?! אולי אנחנו נדבר קצת על תכנים של לימודים בתחום של מהי קהילה גאה בחינוך הממלכתי הדתי, אולי אנחנו צריכים קצת לדבר על מדעים?! למה אתה מגיע לחינוך הממלכתי וכבר חושב שאצלנו העגלה היא כל כך ריקה- שאנחנו צריכים אותך שאתה תבוא ותגיד לנו מה חסר לנו בחינוך הממלכתי.

עכשיו, אם היית בא ואומר- חסרות לתלמידים שעות מתמטיקה, באמת, מקצוע המתמטיקה- יש הרבה מאוד ילדים בגילאי התיכון, שמתקשים, בואו ניתן יותר שעות מתמטיקה, הייתי אומר לך-

נהדר. אבל יש כבר כל כך הרבה תכנים, בין במישרין ובין בעקיפין בתוך ספרי הלימוד, בספרי היסטוריה, בספרים כאלה ואחרים שהם לא לימודים פר אקסלנס בתחום הדתי שמכניסים מאחורה ומלמעלה ומלמטה תכנים דתיים, שאנחנו-אין לנו צורך בזה. יש מספיק שעות שמלמדים בחינוך הממלכתי-שעוסקים ביהדות, וזה בסדר. אנחנו צריכים לימודים הרבה יותר בתחום המדעים, בתחום האמנות, שאת זה קיצצו אגב, את התחומים האלה קיצצו לתלמידים שלנו בחינוך הממלכתי, ואת זה צריכים הרבה יותר.

עכשיו, גם לא דיברנו מיהם אותם מורים שיעבירו ויתווכו את התכנים לאותם תלמידים בחינוך הממלכתי. אנחנו הרי נלחמים באמת מלחמת חורמה כנגד כל העמותות האלה, שאתם בתקופת

מר גורן:

תבוא לוועדה,

קריאות

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

27 -

מר לדיאנסקי

שאתם בתקופת שר החקלאות הקודם ממפלגתך דאז, אני לא יודע באיזה מפלגה אתה נמצא היום, אבל דאז, אורי אריאל, הוא הכניס את כל הגרעינים התורניים וכל העמותות הדתיות לתוך החינוך הממלכתי, ועד שאנחנו הצלחנו להוציא אותם מתוך החינוך הממלכתי, גם כן הקזנו דם וזיעה.

אנחנו לא צריכים את החינוך הדתי המתוגבר בתוך החינוך הממלכתי. בוא נגיע לאיזושהי הבנה או לתכנית לגבי חינוך הומאני,

מר שפירא – היו"ר:

אז מה ההצעה שלך?

מר לדיאנסקי:

בתוך המערכת הדתית, הממלכתית הדתית והחינוך העצמאי,

מר שפירא – היו"ר:

ראובן, ראובן, מה ההצעה שלך?

מר לדיאנסקי:

זה לפני, הרבה לפני כל מה שאתה מציע.

אני מציע להוריד את הנושא מסדר היום.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

שולה.

סליחה, מיטל, ואחר כך שולה. כן. יש הרבה עניין בנושא שלך חיים.

מר גורן:

שמח לשמוע.

מר שפירא – היו"ר:

נכון.

מר גורן:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

28 -

אני מציע שנביא את זה לוועדה

גב' אריאלי:

זה לא היה צפוי בכלל.

מר אלקבץ:

אני רוצה לדבר לפחות על כמה עובדות.

מר שפירא – היו"ר:

גם אתה רוצה? אין בעיה, מיטל. מיטל.

גב' להבי:

חיים ידידי, השבוע יצא לנו להיות בכינוס ביחד ולהראות שלמרות פערים יש שיח מכבד בין הצדדים, ואני שמחה על כך.

אבל, כשאתה מתחיל לנסות להתערב לי בחינוך של הילדים, על זה אני לא שמחה.

ואני רוצה לומר כאם לשני ילדים בוגרים שסיימו את מערכת החינוך התל-אביבית, שסיימו צבא, בני גם עושה מילואים כל שנה- לא מעט, וגם בתי משרתת בהתנדבות עדיין איפה שהיא היתה, מתנדבת ולומדת היום וכו'. אני באה ואומרת לך שאם אני מסתכלת מה יכול לגרום לנוער הזה שלנו, הכי איכותי במדינה, שסיים תואר ראשון כבר וכו'- להישאר או לצאת מפה, זה העובדה שאיך הבן שלי אומר לי, אני מרגיש כמו עבד בעולם מודרני. העובדה שהם קמים בבוקר, הולכים לעבודה, עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, מקבלים שכר יפה בסופו של יום, כן, הבן שלי למשל מרוויח

מצליח להחזיק דירה, והוא לא מצליח לחיות בצורה שהוא חושב שהוא היה יכול לחיות אם הוא היה במדינה אחרת. ואם הילדים שלי מסתכלים על מה או אני מסתכלת על מה יכול לגרום להם לצאת מהמדינה הזאת, זה לא בגלל שאין להם ערכים, הם ילדים ערכיים מאוד, אבל זה בגלל שהם לא מוכנים להיות עבדים. ולמה הם עבדים? מפני שאתה רוצה לחנך אותם ללמוד יותר יהדות וללמוד יותר ציונות, ואתה מחפש להקנות להם יותר ערכים, בשעה שאני אומרת לך- תקנה למוסדות החרדיים מוסר עבודה. תהפוך עוד גורמים, אלה של תשעה ילדים, תהפוך אותם לשותפים שלנו במסע העבודה, כדי שאנחנו לא נצטרך לשלם מיסים בצורה מטורפת ולשאת בנטל הזה לבד.

אם משהו גורם לצעירים שלנו לעזוב זה המחשבה שבחוץ קל יותר ופה קשה יותר, וזה הדבר.

מר שפירא – היו"ר:

תודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

29 -

גב' להבי

לא מחסור בערכים. אני לא חושבת שלמישהו מהנוער שלנו- שהתחנך בחינוך הממלכתי של העיר תל-אביב יפו וששרת בצבא חסר ערכים.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

מיטל, מיטל, מיטל, דיברת בלהט אבל לא אמרת לנו , לא אמרת לנו מה את רוצה שיקרה.

גב' להבי:

זה ברור שאני מצטרפת להצעתו של ידידי-סגן ראש העיר,

מר שפירא – היו"ר:

הוא הידיד שלך?

גב' להבי:

כן, גם הוא ידיד שלי, הוא לפחות בעקרונות שלי.

מר לדיאנסקי:

אל תקנא, אל תקנא.

גב' להבי:

ראובן, אני מצטרפת להצעה שלך שילמדו גם, לא רק דמוקרטיה,

מר שפירא – היו"ר:

מיטל, מיטל,

גב' להבי:

שוויון מגדרי, גם נחנך אותם.

מר שפירא – היו"ר:

מיטל, יש עוד חברי מועצה.

את מבקשת להסיר מסדר היום.

ושולה, כן, מה את רוצה?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

30 -

מר לדיאנסקי

שולה מצטרפת להצעת הקואליציה.

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע.

גב' קשת:

טוב.

קודם כל אני מאוד גאה בזהות היהודית שלי, אני גם אשה דתייה.

קצת קומם אותי לשמוע את, כאילו החבטות ראובן- שאתה בעניין הזה של הדת היהודית.

זה ככה אני רוצה לומר בהתחלה.

החילוניות היא לא איזשהו סמל למוסריות, מצפן מוסרי יכול להגיע מכל מקום, גם לחילונים וגם ליהודים.

ואצלי, המצפן המוסרי שלי הוא קודם כל ביהדות, שהיא חלק, מרכיב מאוד חשוב בזהות שלי. אז היה לי קשה מאוד לשמוע את המילים האלה.

מכאן, ועד להצעה שלך חיים אני רוצה להגיד שדווקא כיהודייה ודתייה הציוויים כמו: ואהבת את הגר בתוכך, או לא תגרש עבד אל אדוניו, זאת אומרת- המטרה הזאת של שיוויון, שכולנו בני אדם במקום הזה של העיר שלנו או המדינה, יש בה הרבה מאוד סיפורים, הרבה מאוד קהילות. ומה שהיתה לי בעיה בהצעה שלך,

מר גורן:

לא דיברתי על ערכים.

גב' קשת:

שאתה התמקדת בסיפור אחד.

? יש פה פלסטינים ויש מבקשי מקלט, ויש פה חילונים, ואני חושבת, הבסיס עצמו של לקחת, OK שלנו , ויש הרבה מאוד סיפוריםHER STORYלא למחוק את העבר, את ההיסטוריה או את ה והרבה מאוד זהויות, זה סיפור מאוד מורכב שמערכת החינוך בהחלט יכולה להכיל אותו. אבל לבוא ולהעלות הצעה שתשים דגש רק על פן אחד,

מר שפירא – היו"ר:

אז מה את מבקשת שולה?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

31 -

גב' קשת

אני הייתי מציעה שאכן הנושא הזה של לבוא, והעיר תל-אביב יפו יכולה באמת להוביל את העניין הזה,

מר שפירא – היו"ר:

מה המועצה כאן?

גב' קשת:

של, של לאשר.

אני רוצה להציע,

מר שפירא – היו"ר:

כן.

גב' קשת:

את ההיסטוריות הרבות, הזכרונות, הזכרון של פעם ושל עכשיו, של כלל, של כלל הקבוצות,

מר שפירא – היו"ר:

תסלחי לי שאני פרקטי, מה, מה את רוצה שנצביע?

גב' קשת:

אז אני באה ואומרת- שבמערכת החינוך נכלול, זאת אומרת- שתהיה ישיבה בוועדת החינוך,

מר שפירא – היו"ר:

אז את מצטרפת.

גב' קשת:

שיהיה דיון. רק שניה,

לא, אבל ההצעה שלך,

מר גורן:

נעשה את זה בוועדה.

גב' קשת:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

32 -

לא, אני מדברת על הצעה רחבה

ויש סיפורים. יש סיפורים שהם אנטי ציוניים, למשל,

מר שפירא – היו"ר:

שתי גדות. אני משתדל, שתי אי ושתי גדות,

גב' קשת:

שגם להם יש מקום לדוגמא.

מר שפירא – היו"ר:

שולה.

גב' קשת:

וזה מה שאני מציעה, תכנית לימודית רב אתנית, רב לאומית,

מר שפירא – היו"ר:

שולה, שולה,

גב' קשת:

רב תרבותית.

מר שפירא – היו"ר:

זה לא עכשיו.

תקשיבי לי. הציע חיים להעביר את זה לוועדת חינוך. ידונו בכל הדברים-גם במה שאת אומרת ועוד רבים.

גב' קשת:

לא. אז אני מבקשת שזה יתווסף.

מר שפירא – היו"ר:

לא. בוועדת חינוך.

גב' קשת:

ממה שאני שמעתי מחיים, הוא התמקד,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

33 -

מר שפירא – היו"ר

רגע ,רגע, תקשיבי לי, לא לא, הוא אומר- בוועדת חינוך נפתח, תפתחו את זה מה שאתם רוצים.

גב' קשת:

לא, זה לא ההצעה שלו.

מר שפירא – היו"ר:

את רוצה להרחיב?

לא להפריע לי.

את רוצה להרחיב עוד דברים שיהיה בוועדת חינוך או רוצה להסיר את זה או להעביר את זה לוועדת תחבורה, או מה?

מר לדיאנסקי:

אני הבנתי שאת רוצה להסיר את זה מסדר היום,

מר שפירא – היו"ר:

מה? מה את רוצה שיקרה?

גב' קשת:

אם זה יורחב,

לשלל סיפורים של כלל הקהילות בעיר,

מר שפירא – היו"ר:

את תציעי את זה. זה מה שאת מציעה?

גב' קשת:

מכל הדתות, מכל המגדרים וכו'.

מר שפירא – היו"ר:

ומה לעשות עם זה?

גב' קשת:

להביא את זה לוועדת החינוך בשביל לבדוק איך מכניסות את זה למערכת החינוך,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

34 -

מר שפירא – היו"ר

מצוין, אחלה.

גב' קשת:

שכולם ילמדו את הסיפור שלהם,

מר שפירא – היו"ר:

הבנו, תודה רבה.

גב' קשת:

וגם את הסיפור של שאר הקהילות.

מר שפירא – היו"ר:

שולה הבנו.

גב' קשת:

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה שולה על דבריך.

כן רועי.

אז יש לנו שניים לחינוך ו

מר אלקבץ:

אני רוצה לעדכן משהו קטן, והיו לי גם שיחות עם ראש העיר על זה.

מר שפירא – היו"ר:

שלום , שלום כבוד היו"ר,

מר אלקבץ:

וגם עם,

שלום המנכ"ל, יו"ר הקואליציה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

35 -

מר שפירא

איזה קואליציה?

מר אלקבץ:

קודם כל אני לא חושב שיש בעיה של ערכים בנוער הישראלי, אני רואה אותו כל היום, כל הזמן, כולל בשבוע האחרון. אין בעיה של נוער חסר ערכים, אנשים מתנדבים למדינה, לעשייה , בצורה בלתי רגילה, אני אומר את זה על בסיס עובדות. אני כן חושב שיש לנו בעיה בתל-אביב. זה לא שאני חושב, אני יודע, אני בא לדבר על זה. מה שטריקי בסיפור הזה הוא הסיפור של בין, ואני איש מאמין אגב, אני לא איזה אטאיסט, אני איש מאמין. ואני לא נגד דת. הנושא של מדינה יהודית ודמוקרטית זה חשוב. אני כן, הלינק שבין הערכים, שיספרו לנו מה הערכים ומה האהבת והציונות, הדבר הזה הוא לא בסדר. יש ערכי ציונות ויש ערכי אהבת, ערכים גנריים, ויש אהבת המורשת והדת, וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

מר גורן:

יהדות.

מר אלקבץ:

שניה. יהדות, הכל בסדר.

אני אומר שהחיבור הזה הוא מאוד מאוד טריקי, מתוחכם, ואנחנו חברים חיים.

אני רוצה שנייה להגיד לכם איפה כן הבעיה של תל-אביב, אני אספר לכם. בתל-אביב היקף המתנדבים לקרבי הוא נמוך משמעותית בהשוואה לכל הערים,

גב' שלומות:

לא הבנתי, ההיקף של מה?

מר אלקבץ:

אני אספר, שנייה, אני מספר. ההיקף של הגיוס לשירות קרבי, אפשר להתווכח על זה, שנייה, שנייה, אנחנו עדיין מדינה שנלחמת על חייה כן, לפחות ה להגן בינתיים, כל עוד לא נהיה בשוויץ או בפינלנד. אז הוא נמוך בהשוואה ליתר, שנייה, ליתר הערים והמקומות שהן באותו אחוזונים,

גב' דביר:

אבל אנחנו מובילים בתנועות סביבתיות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

36 -

מר שפירא – היו"ר

רגע, אבל שלי, תני לו.

מר אלקבץ:

רגע, רק שנייה, רק שנייה, שלי, אני מדבר על העובדות.

גב' דביר:

אני גם מדברת על העובדות.

מר אלקבץ:

והיקף האנשים שהולכים מתל-אביב לקורס קצינים, לא משנה-דתיים , לא דתיים, הוא נמוך בהשוואה לכל הערים במדינת ישראל. על זה רבתי עם רון, עם מנחם, יש לנו כאן.זה כולל אכ"א בסיפור הזה,

אני רוצה שנייה רק להגיד דבר קטן. שנייה שלי, שנייה, אל תפריעי.

מה שאני רוצה לומר הוא דבר פשוט. אני חושב שנכון שהנוער יחונך לערכים ולציונות ולאהבת הארץ, זה בסדר גמור, אבל לא מהגישה הפטרנליסטית המתוחכמת שאתה מציג פה.

מר גורן:

אין בעיה, בוא נעשה דיון,

מר אלקבץ:

אני חושב שצריכה לבוא, תל-אביב היא עיר ליברלית, וכל אזור או שכונה או מגזר יחנך על פי הערכים שלו. יש ערכים גנריים שהם חשובים לכולנו. אני חושב שאהבת המדינה, הארץ, כל אחד בדרכו- היא חשובה, אבל כל החיבור הזה שבצורה מתוחכמת בסוף, יגיעו אלינו, כמו שנאמר פה, גרעינים תורניים כמו שעשה אורי אריאל, שכל הכסף לנגב והגליל הגיע לתוך תל-אביב ומקומות אחרים, בצורה סופר מתוחכמת, ולא למי שצריך את זה באמת. לא בחצור הגלילית ולא בירוחם.

מר שפירא – היו"ר:

אז רועי, מה אתה מציע?

מר אלקבץ:

אני חושב, אני חושב, אני הייתי כן מבקש מחיים שיעלה הצעה מדויקת יותר, כי היא כללית וגנרית.

מר שפירא – היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

37 -

אבל עכשיו, מה אתה מציע

מר פורז:

עדיף שלא יביא שום דבר.

מר אלקבץ:

בסדר, אני,

מר שפירא – היו"ר:

מה אתה רוצה להציע?

מר אלקבץ:

אני חושב שראוי שהדבר הזה,

קריאות

מר שפירא – היו"ר:

רגע, אל תעזרו לו.

מר לדיאנסקי:

רועי, רועי, שיקח על עצמו,

מר שפירא – היו"ר:

ראובן.

מר אלקבץ:

שניה, שניה, ולך אני אומר, הליברלים, הליברלים צריכים להיות מספיק אמיצים כדי להגיד להם-

תעלו את זה.

מר שפירא – היו"ר:

רועי, הזמן חלף.

מר אלקבץ:

אפשר להגיד את זה- שיעלו את זה. זה לא אומר,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

38 -

מר שפירא – היו"ר

רועי, רועי, הזמן חלף. מה אתה רוצה? אבל אתה לא, מה אתה רוצה?

מר אלקבץ:

אני חושב שחיים צריך להסיר את ההצעה שלו.

מר שפירא – היו"ר:

. OKאז אתה מבקש להסיר

מר אלקבץ:

לדייק אותה, לדייק אותה- שנוכל להצביע עליה.

מר שפירא – היו"ר:

. OKלהסיר

גב' דביר:

ליאור, אני אשמח גם.

מר שפירא – היו"ר:

רגע, תביאו את המקרופון.

לא לא, עוד לא.

הרב לוברט,

מר לדיאנסקי:

רועי, הבעיה היא שגם אצלם, גם שם ידרשו ליבה וכו', הייתי מקבל את זה.

הבעיה היא שאנחנו תמיד אלה שנדרשים לוותר, אנחנו מספיק חזקים, איפה הוויתור שלו?

מה קרה?

מר שפירא – היו"ר:

תביאו את המקרופון לרב לוברט.

מקרופון לרב לוברט.

מה אני אעשה? מה אני אעשה?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

39 -

מר לוברט

אדון ראובן, כבוד היו"ר.

מר שפירא – היו"ר:

שלום לך.

מר לדיאנסקי:

אוהו.

מר לוברט:

כבוד היו"ר. אני עומד פה המום מדברי חברי המלומד מר לדיאנסקי, שהוא אומר שאני לא TITLEשיוויוני, אני מיגדר, מגדר, מיגדר, אני לא יודע מה זה אפילו, ואני יושב ומתפלא, כי ב שהוא רץ בפעם שעברה,

מר לדיאנסקי:

מה עם החתולים? תגיד, נו. אתה חוזר על עצמך כל הזמן, כבר

מר לוברט:

תנו לחיות לחיות,

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע.

מר לוברט:

תנו לחיות, תנו לחיות לחיות.

מר לדיאנסקי:

תחליף את התקליט.

מר לוברט:

הוא עשה פעם אסיפה ומי הופיע? רק הכלבים. זה לא מגדרי? איפה כל החיות?

מר לדיאנסקי:

גם הנחשים הופיעו.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

40 -

מר לוברט

עד שחברת כנסת בקדנציה הזאת היתה צריכה להביא

מר אלקבץ:

12

מר לוברט

זה לא מגדרי? מה אתם מדברים?! מה זה?זה רק חתולים, זה רק כלבים, והוא- תנו לחיות לחיות.

מר שפירא – היו"ר:

טוב.

מר לוברט:

אני מציע להביא לוועדה מה שחיים אומר,

מר שפירא – היו"ר:

חינוך.

מר לוברט:

להוסיף את הנושא המגדרי בין בעלי החיים.

מר שפירא – היו"ר:

טוב, תודה רבה.

נגמר לי הזמן. נגמר לי הזמן.

גב' דביר:

לא ליאור, אני אחרונה.

מר שפירא – היו"ר:

אבל נגמר הזמן.

מר שרעבי:

חבר'ה אי אפשר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

41 -

מר לדיאנסקי

לוברט תתחדש, תתחדש.

מר שפירא – היו"ר:

תן לשלי, תן לשלי, אחרונה.

תדעו לכם שעכשיו שברנו את כל הכללים, היועץ המשפטי מעיר לי,

גב' דביר:

אני ממש מתנצלת. אני מתנצלת בפני היועץ המשפטי,

מר שפירא – היו"ר:

המנכ"ל, כולם מעירים לי, יכול להיות שיפטרו אותי אחר כך.

גב' דביר:

אני מתנצלת בפני כבוד ראש העיר, אני מתנצלת בפני כבוד ראש המועצה, אני לא התכוונתי לעלות.

מר שרעבי:

לא להתנצל, להגיד את מה שאת רוצה להגיד.

גב' דביר:

לא התכוונתי לעלות, אבל רועי, אני עולה רק בגללך האמת היא.

מר אלקבץ:

בזכותי.

גב' דביר:

בזכותך, אני עולה בזכותך.

מר שפירא – היו"ר:

לא בגללך.

גב' דביר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

42 -

בזכותך

כי האוריינטציה שנתת היא אוריינטציה של מדד המתגייסים ליחידות קרביות.

מר אלקבץ:

אחד מהם.

גב' דביר:

אחד המדדים, ומדד זה, ואני רוצה להגיד ככה. אז אני מסתכלת על שותפות אחרת, שותפות חשובה.

מר אלקבץ:

להגן עליך.

גב' דביר:

שותפות חשובה אבל יחד עם זה יש דברים שחשובים לא פחות- ערכים של דמוקרטיה. ואני חושבת שבתל-אביב החינוך הדמוקרטי שלנו, אני מדברת עכשיו כאמא,

מר אלקבץ:

אני לגמרי אתך.

מר שפירא – היו"ר:

זה לא דו שיח.

גב' דביר:

, הוא מהמובילים בארץ, הוא מהמתקדמים בארץ OKהחינוך הדמוקרטי הוא מהמובילים בארץ והלוואי על כל עיר ללמוד מאתנו חינוך לדמוקרטיה.

אני מסתכלת על השתתפות בתנועות סביבתיות ותנועות למשבר האקלים. אמנם משבר האקלים נראה איזשהו משהו רחוק, אבל רוב המתנדבים בתנועות של איכות סביבה וקיימות ומשבר האקלים מגיעים מתל-אביב יפו, ולכן אני חושבת שזה לא פחות,

מר גורן:

שימי לב,

ק ר י א ו ת

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

43 -

מר שפירא – היו"ר

ולכן מה את מבקשת?

גב' דביר:

אני לא חושבת שזה פחות.

מר שפירא – היו"ר:

חברים.

גב' דביר:

אני לא חושבת שערכים של דמוקרטיה וכיבוד האחר- פלוס כיבוד הסביבה שבה אנחנו חיים הם פחות ערכים יהודיים, או פחות זה.

מר גורן:

אבל מי אמר את זה? תקשיבי למה שאני אומר.

גב' דביר:

אני הקשבתי.

לא. קפצתי על המילטריזם, קפצתי על המיליטריזם כי נשמעה פה איזושהי טרוניה כלפי הנוער התל-אביבי, ואני עומדת פה בשמו.

מר אלקבץ:

זה עובדות, זה לא טרוניה, זה המצב.

גב' דביר:

בסדר,

מר שפירא – היו"ר:

אבל שלי אני חייב לסיים. מה את מבקשת?

גב' דביר:

והעובדות הן שהם נמצאים יותר מכל עיר אחרת בערכים של איכות סביבה ומשבר האקלים, זה המשבר הכי גדול שאנחנו. אגב משבר בטחוני, משבר האקלים הוא יותר ממשבר ביטחוני, אנשים

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

44 -

פשוט לא רואים את זה עדיין, ואני חושבת שיש הרבה מה לדבר גם בזכותו של הנוער התל-אביבי בוודאי כשעומדים על הבמה הזאת.

מר שפירא – היו"ר:

שלי, אני מתחנן.

גב' דביר:

לכן צריך להוריד את זה מסדר היום.

מר שפירא – היו"ר:

להוריד מסדר היום.

גב' שלומות:

אני אתך שלי.

מר גורן:

כל הפלורליזם.

מר לדיאנסקי:

מוריה ,להציע להוריד מסדר היום.

מר שפירא – היו"ר:

אוי.

אדוני ראש העיר, אני לא מאמין שהגעת. סוף כל סוף. איך צלחנו את זה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תראו, אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.

כבוד היו"ר, חברי מועצה.

בלי לפגוע פה באף אחד, אם בן אדם היה מסתכל מהצד על מה שקרה כאן ושואל- מי יושב כאן?

מי בתוך הציבור הזה מסוגל בצורה עניינית להתייחס להצעה שהועלתה כאן. אני אומר לכם, אף אחד לא התייחס להצעה שהוא הציע. הוא הציע דבר נורא פשוט. הוא אומר- יש בעיה עם זהות ועם ירידה מהארץ. דרך אגב, הנתונים שהעלת לא יכולים להיות נכונים, כי אם הם נכונים-אז מרבית החרד"לים -גם הם רוצים לרדת מהארץ.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

45 -

מר גורן

אני אמרתי שזה בעיה משותפת.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

וגם החרדים דרך אגב. כן.

מר גורן:

נכון.

מר לדיאנסקי:

חרדים לא לומדים ליבה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לכן אני אומר לך כבר, לא, אני כבר אומר לך, הנתונים שהבאת הם לא נתונים אמיתיים.

מר לדיאנסקי:

החרדים לא לומדים מתמטיקה ומדעים, לאן ירדו? יישארו כאן וכל היתר ילכו.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ראובן, אתה מוכיח את מה שאמרתי, אתה מוכיח כל פעם מחדש עד כמה אני צודק לגבי העובדה שאנחנו לא מאזינים אחד לשני. אנחנו לא מאזינים. אנחנו נמצאים במצב שכל אחד רוצה להגיד את מה שהוא רוצה, לא מעניין אותו מה עלה לדיון.

עלה בן אדם ואמר-לפי דעתי יש בעית זהות, מבקש להעביר את זה לוועדת חינוך. בוועדת חינוך ממילא עוסקים בנושאים האלה. מה זה מפריע למי שהוא שונא חרדים או אוהב חרדים לגבי העובדה שהוא ביקש בסה"כ לדון, לדון בוועדה. הוא אפילו לא ביקש לדון במועצה. אז מזה?!

אתה קפצת כי כבר הוא הציע,

מר לדיאנסקי:

מה לעשות?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לאנוס על הילדים לחבוש כפה, אבל הוא לא הציע את זה, הוא לא הציע את זה.

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

46 -

למה הוא לא הציע , למה הוא לא הציע ללמוד ליבה לחרדים? למה הוא לא הציע ללמד אצל החרדים? למה את זה הוא לא הציע?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כי הוא לא הציע, כי הוא לא הציע, הוא ביקש לדון, הוא ביקש לדון.

מר לדיאנסקי:

כי הם רוצים לחדור לתוך החינוך הממלכתי,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הוא ביקש לדון.

מר לדיאנסקי:

הוא ביקש לדון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הוא לא הציע, הוא ביקש לדון. עברית.

מר לדיאנסקי:

למה הוא ביקש לדון?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

עברית, תמשיך לומר את דברי ההבל.

מר לדיאנסקי:

אתה אומר דברי הבל.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יכול להיות.

מר לדיאנסקי:

אל תגיד שאני אומר דברי הבל.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

47 -

אז אני אומר עכשיו, דברי הבל

מר לדיאנסקי:

אני מכבד את מה שאתה אומר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

דברי הבל.

מר לדיאנסקי:

אל תגיד דברי הבל, כי אתה אומר דברי הבל.

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע לראש העיר.

מר לדיאנסקי:

מה זה החוצפה הזאת?

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע לראש העיר.

מר לדיאנסקי:

מה זה החוצפה הזו? כי אני אומר את מה שאני חושב, ואני מכבד את מה שאתה אומר, אתה לא יכול להגיד דברי הבל.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל אתה מפריע לי, ואני לא הפרעתי לך.

אתה כל הזמן מפריע לי.

מר לדיאנסקי:

לא, כי אני לא דיברתי אליך באופן אישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתה כל הזמן מפריע.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

48 -

מר לדיאנסקי

אני לא דיברתי אליך באופן אישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתה כל הזמן מפריע.

מר לדיאנסקי:

לא נכון.

כשאתה מדבר עלי באופן אישי אני עונה לך באופן אישי, זה הכל.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מדבר אל כולם,

מר לדיאנסקי:

דבר אתי באופן ענייני, אני אענה לך באופן ענייני.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני דיברתי אל כולם ואומר גם לך.

מר לדיאנסקי:

זה הכל. אל תדבר,

מר שפירא – היו"ר:

ראובן די. די.

מר לדיאנסקי:

אל תגיד דברי הבל. זה הכל. אל תגיד את זה. כי אתה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתה יכול להמשיך לצעוק, אתה יכול להמשיך לצעוק אתה יכול להמשיך לצעוק. אבל עדיין בעובדה אתה מוכיח את מה שאמרתי.

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

49 -

כשאתה מוביל את זה למסלול האישי, כשאתה מוביל את זה למסלול האישי אתה תקבל תשובה אישית, זה הכל.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאין התייחסות עניינית, כשאין התייחסות עניינית למה שביקש חבר מועצה,

מר לדיאנסקי:

גם ההתייחסות שלך,

מר שפירא – היו"ר:

ראובן, אתה לא יכול כל הזמן להפריע.

מר לדיאנסקי:

לא. הוא אומר לי- דברי הבל.

מר שפירא – היו"ר:

אבל אתה לא קובע את הכללים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא לא לא, תן לו לפרוק, תן לו לפרוק.

מר לדיאנסקי:

הוא לא יגיד דברי הבל, זה הכל.

מר שפירא – היו"ר:

אבל אמרת ארבע פעמים את זה, עשר פעמים אמרת את זה. אבל אמרת את זה. אבל אמרת את זה, ראובן אבל אמרת את זה.

מר לדיאנסקי:

כי אני מתייחס אליו בכבוד, שיתייחס בכבוד.

מר שפירא – היו"ר:

אמרתי את זה. אבל ראובן, אמרת את זה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

50 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

אני מתייחס בכבוד עד שאני שומע דברי הבל, בפעם העשירית

מר לדיאנסקי:

אתה יכול לחלוק, כי גם אתה אומר דברי הבל, כמו שאמרת ברדיו ביום שישי. אז מה? אתה אומר גם דברי הבל. אבל אני לא אומר לך באופן אישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מאוד יכול להיות שאמרתי דברי הבל.

מר לדיאנסקי:

אבל אני לא יוצא נגדך באופן אישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז מה קרה?

מר לדיאנסקי:

אני משאיר את זה במימד הענייני, ולא אישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

דרך אגב, ברדיו שמעו כולם.

מר לדיאנסקי:

תשאיר את זה במימד הענייני, ולא האישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז במימד הענייני לא עזר לי עשר פעמים לומר, ואתה הפרעת לי

מר לדיאנסקי:

אז אל תגיד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אל תגיד

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

51 -

מר לדיאנסקי

תתאפק. תתאפק. גם אני מתאפק.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, תתאפק אתה, להגיד

אל תפריע לי. תתאפק.

מר שפירא – היו"ר:

לא, זה לא שיח אישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אדוני, לא יעזור לך, אני לא אוותר.

מר לדיאנסקי:

גם אני לא אוותר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז אל תוותר

אז מה שאני אומר כאן עוד פעם. מה שקרה כאן זה דוגמא קלאסית, גם הדבר הזה. גם הדבר הזה.

אין התייחסות עניינית לשום דבר. מתייחסים למה שאנחנו רוצים לצעוק, וזה מה שעשית גם אתה עכשיו.

ולכן, אני מבקש, אנחנו נעביר את זה לוועדת חינוך, וועדת חינוך תדון בזה. ההחלטה של וועדת חינוך ומה שהיא מדברת- לא מחייבת. אם וועדת חינוך תעלה למועצה הצעה- כל אחד יוכל לדון בזה, בהצעה במועצה. זה התנהלות עניינית של מוסד דמוקרטי. אבל אף אחד פה לא מאזין לשני.

כל אחד פורק את תסכוליו. רק כי הוא העז להציע?

אתה בטוח בחילוניות שלך, מה אכפת לך שידונו בזה? אתה חושב שזה?! מה אתם מתרגשים?

הולכים לדון.

מר פורז:

רון, אל תתעלם שיש סמליות. יש סמליות בכל הצעה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז אני אומר לך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

52 -

מר פורז

והסמליות היא שיש בעיה,

מר לדיאנסקי:

שיתעסק בעניינים שלו.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תקשיב, תקשיב, תקשיב, לא תקשיב,

מר פורז:

רגע, תן לי. שיש בעיה והוא רוצה לפתור אותה. אין בעיה. הוא רוצה לפתור בעיה בחינוך הממלכתי. אין בעיה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, לא, רגע אחד, תקשיב, זאת דעתך- שאין בעיה.

מר פורז:

נכון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הוא העלה כי הוא חושב שיש בעיה, לכן ראוי לדון בזה.

מר פורז:

לא. לכן ראוי להסיר את זה מסדר היום. יש סמליות בהצעה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, אבל ראוי לדון. אני למשל מודאג. אז אני מודיע לך שגם אני מודאג.

מר פורז:

. OK

מר רון חולדאי – ראש העירייה

אני חושב שיש חלק גדול בנוער שלנו שלא יודע בכלל בגלל מה הוא חי פה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

53 -

מר פורז

דהיינו?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

דהיינו שאולי צריך לדבר אתו.

מר פורז:

אז תביא אותו לדת?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא.

אבל לקחת אותו אולי לטיול,

מר פורז:

אבל זה מה שהוא רוצה.

מר גורן:

בגלל שיש לי כיפה?!

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא. אבל על זה עוד לא דובר.

אבל אני כן הייתי רוצה לקחת אותו לעמק איילון ולהקריא לו את התנ"ך של יהושע- שמש בגבעון דום. כן. הייתי רוצה.

קריאה:

עושים את זה כל שנה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני בן העם היהודי, יהודי גאה ולא דתי. אבל אני מודאג ממה שהם, הם- הנוער יודע. ואני צריך לדון בזה.

מר פורז:

הוא רוצה להביא אותנו לעניינים הדתיים,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

54 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

אל תגיד לי מה הוא רוצה. הוא הביא את זה לוועדת חינוך וזכותו הדמוקרטית להביא את זה לוועדת חינוך.

מר לדיאנסקי:

עשרות הצעות הגיעו לכאן והוסרו מסדר היום, הצעות שיכלו להיות נדונות בוועדות כאלה ואחרות. למה הסרת אותן?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בזה אתה צודק.

מר לדיאנסקי:

למה הסרת אותן?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא , בזה אתה צודק,

מר לדיאנסקי:

צריך לדון בכולן.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בזה אתה צודק.

מר לדיאנסקי:

יופי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל בדרך כלל הצעות לוועדה לא הסרנו מעל סדר היום. הצעות לדיון בוועדה לא הסרנו מסדר היום,

מר פורז:

תראה אני רוצה להגיד לך,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

55 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

כי לדון אין שום בעיה, בשום נושא.

מר פורז:

רון, רון, לשיטתך, כל הצעה – צריך לאשר אותה ולהביא אותה לוועדה. אבל זה לא ככה. גם בכנסת מציעים הצעות לסדר היום, לכאורה מה אכפת, תדונו, תדונו. לא. כשההצעה היא מנוגדת לעקרונות שלך,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה היה בהצעה שמנוגד לעקרונות שלי כאזרח מדינת ישראל?

מר פורז:

לא רוצה אותם בחינוך הממלכתי, לא רוצה אותם שם,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אדוני.

קריאה:

מי זה אותם?

מר פורז:

את הדתיים הלאומיים.

ק ר י א ו ת

מר גורן:

בן אדם דתי. על רגע, אתם הסתכלתם

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע רגע רגע, אתה סיימת.

מר פורז:

לא רוצה החלטה, לא רוצה החלטה,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

56 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

ולכן, לכן, כשמישהו קופץ זה אומר שיש לו שפילקס בתחת והוא לא בטוח בעצמו. זה הכל.

גב' להבי:

וואו, כמה משפטים אני אצטט,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מרגיש מספיק בטוח בעצמי,

: גב' דביר

רון, אפשר שההצעה תהיה על חיזוק לימודי מורשת- גם דמוקרטית? ואז זה לא יהיה רק בחינוך,

מר לדיאנסקי:

אפשר גם בחינוך העצמאי. גם בעצמאי ובממלכתי הדתי,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תקשיבי, לא זו ההצעה. תקשיבי, תקשיבי רגע. תארי לך שאת, תארי לך שאת היית עולה, עולה עכשיו, עולה עכשיו, ומציעה הצעה לסדר. אני בכוונה. תראו הרי הדיון הזה הוא מיותר, אנחנו מדברים

שהחינוך לדמוקרטיה לא מספיק טוב, אני מבקשת שוועדת חינוך תדון.

גב' דביר:

המערכת הדתית.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא. הוא לא אמר.

גב' להבי:

זה מה שהוא אומר. תסתכל על הכותרת, זה מה שהוא אומר.

ק ר י א ו ת

מר פורז:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

57 -

הוא אומר לך - לימודי יהדות. מה הוא אומר? תקרא את הכותרת, הוא מציע לימודי יהדות

גב' להבי:

הוא לא אומר ממלכתי דתי, הוא אומר שהוא ידון בבתי ספר, לא רוצה אותו.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תקשיבי רגע, תקשיבי רגע, הוא מדבר על ממלכתי וממלכתי דתי שהוא ממלכתי.

גב' להבי:

לא, לא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן, כן.

קריאה:

לא. הוא אמר את זה.

מר גורן:

אבל אמרתי את זה במפורש שלוש פעמים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הוא אמר את זה.

מר גורן:

במפורש אמרתי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתם קופצים.

תקשיבו, תקשיבו, תקשיבו לי. אני מנסה, כולם יודעים מי אני.

מר גורן:

לא מקשיבים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

58 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

כולם יודעים מי אני. כולם יודעים מי אני. אני אדם חילוני, יהודי גאה, לא צריכים להטיף לי מוסר.

מר פורז:

אתה בסדר גמור.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע, רגע, ולכן.

מר פורז:

הוא לא בסדר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא. הוא בסדר גמור גם כן. הוא העלה הצעה.

מר פורז:

לא. כי הוא פולש אלינו, הוא לא מסתפק,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא לא. כי אם,

גב' דביר:

אני מסכימה, אני ארצה להעלות הצעה לדמוקרטיה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז תעלי בפעם הבאה הצעה לסדר. תעלי הצעה לסדר, נעביר אותה לוועדת חינוך. תעלי הצעה לסדר- נעביר לוועדת חינוך, תדון.

תפסיקו להיות כל כך קפוצים, תתחילו להתייחס אחד לשני בצורה עניינית, להקשיב למה אומרים, להקשיב למה אומרים ולא לפרוק על כל מה שעולה כאילו שהעולם יתהפך, כי בגלל זה חרב בסוף בית המקדש.

מר פורז:

לא לא. הוא חרב בגלל שהם מרדו ברומאים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

59 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

רק רגע. בגלל זה חרב בית המקדש. כאשר אף אחד לא מוכן להקשיב לשני, כשאף אחד לא מוכן להקשיב לשני. אני ישבתי והקשבתי, עלה פה בן אדם, הציע.

גב' קשת:

אבל רגע,

אבל בואו נעשה דיון במועצה,

קריאות

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע אחד, רגע אחד, עכשיו לא מציעים שולה, עכשיו נגמר, יש הצעה לסדר- צריך להצביע עליה.

אני אומר, אני נורא מבקש להתייחס לכל הצעה בצורה עניינית למה הציעו. הוא לא הציע להפוך את לימודי הדת למשהו, הוא לא ביקש להכניס יותר לימודי דת בחינוך הממלכתי הרגיל, הוא רק אמר- יש לי בעיה, אני חושב שיש בעיית זהות, זהו.

ותפסיקו כל הזמן. תקשיבו אחד לשני, ולמרות חילוקי דעות תשתדלו להתייחס למה אומרים ולא כל אחד למה הוא מרגיש.

תודה רבה.

אני מציע להעביר את זה לוועדת חינוך לפי ההצעה. מה יקרה? ידונו. מה קרה?

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר.

לפעמים אנחנו מתגעגעים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני יו"ר וועדת חינוך, אתם סומכים עלי?

מר גורן:

כנראה שכמה פה לא.

מר פורז:

יש סמליות בהצעה הזאת. זה לא,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

60 -

איזה סמליות? תצביע נגד, תעשה מה שאתה רוצה. עזוב, עזוב. אני מבין, אני מבין

מר שפירא – היו"ר:

שולה ומוריה, איך זה נראה שזה בצד, אה?!

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מבין, אין שום סמליות. בסדר, סמליות.

אם אני הייתי עולה ומבקש את זה, היית משאיר את זה או לא? אם אני הייתי מבקש את אותה הצעה- היית מצביע בעד?

מר פורז:

לא, לא הייתי מצביע בעד אם אתה רוצה להכניס חינוך דתי לבתי הספר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל הוא לא אמר את זה.

מר פורז:

אבל תראה מה כתוב למעלה, תקרא את ההצעה שלו, תקרא:

מר גורן:

איפה כתוב פה דתי? איפה?

מר פורז:

חיזוק לימודי המורשת והתרבות היהודית.

גב' יוחנן וולק:

נו, מה רע בתרבות היהודית?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תרבות יהודית? זה תרבות יהודית.

מר פורז:

אצלו זה דתי. אצלו יהדות היא דתית.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

61 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

עזוב אצלי, אבל אצלי.

מר פורז:

היא לא יהדות חילונית.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תפסיקו אתם, די. על ראש הגנב בוער הכובע.

מר שפירא – היו"ר:

אדוני ראש העיר, אני רוצה לעבור להצבעה.

בואי, כבר דיברנו די ויותר בעניין הזה.

אנחנו מאחדים הצעות.

בעד ההצעה להעביר לוועדת חינוך-זה הצעה של שולה , חיים, הרב לוברט וראש העיר.

גב' קשת:

לא, אבל אני הצעתי,

מר שפירא – היו"ר:

זה להעביר לוועדת חינוך.

נגד, זה להסיר את ההצעה. על זה מצביעים, אני מאחד את ההצעה של רועי, לדיאנסקי.

מר אלקבץ:

אני לא,

מר שפירא – היו"ר:

אתה הסרת? לא משנה, אז אתה.

גב' קשת:

אבל אתה התבלבלת ליאור.

מר שפירא – היו"ר:

תני לי בסוף, אחר כך נראה אם אני התבלבלתי.

נגד, להסיר את ההצעה מסדר היום, ראובן לדיאנסקי, שלי ומיטל.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

62 -

מה התבלבלתי בעניין של

גב' קשת:

התבלבלת, כי אני הצעתי להכניס תכנים נוספים.

מר שפירא – היו"ר:

לא אבל זו לא אופציה, אין לך אופציה כזאת. שולה, הסברתי שאת כבר מקצועית ויודעת והכל.

: מר לדיאנסקי

את יכולה או לוועדת חינוך, או להסיר, או להימנע. זה מה שאת יכולה לעשות.

מר שפירא – היו"ר:

שולה את אתי, את אתי, תהיי מרוכזת אתי. זה האופציות שיש לך.

מר לדיאנסקי:

אין משהו אחר.

מר שפירא – היו"ר:

מה את בוחרת?

גב' להבי:

אני מציעה שתעשה גיוס במוסדות חרדיים.

מר שפירא – היו"ר:

בקיצור, שולה אני מוריד אותך מההצעה, תצביעי איך שאתה רוצה, טוב?

אז עוד פעם, מי שבעד ההצעה של חיים והרב לוברט וראש העיר יצביע בעד, מי שנגד, להסיר.

נוכחות בהצבעה ולהצביע בבקשה.

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר דניאלפור:

קודם נוכחות.

מר שפירא – היו"ר:

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

63 -

תבדקו מה קורה עם הזה של רועי בבקשה

מר שרעבי:

אקרמן וחן.

מר שפירא – היו"ר:

אפשר? נוסיף אותך להצבעה, רועי. עכשיו אתה יכול להצביע?

מר דניאלפור:

אני אוסיף אותו מהמחשב, רק שנייה.

מר שפירא – היו"ר:

אז רועי, בוא תגיד את ההצבעה שלך.

מר אלקבץ:

בעד, להעביר,

מר שפירא – היו"ר:

להעביר לוועדת חינוך.

אז תוסיף את רועי אלקבץ לוועדת חינוך.

כולם גמרו להצביע? לסיים את ההצבעה בבקשה.

מר דניאלפור:

שנייה רגע, אני צריך להוסיף את רועי.

לסיים?

מר שפירא – היו"ר:

כן, תודה רבה.

לסיים את ההצבעה.

בעד להעביר לוועדת חינוך

נגד, להסיר

ו

ה צ ב ע ה

בעד להעביר לוועדת חינוך

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

64 -

נגד, להסיר

נמנעים

מר שפירא – היו"ר:

בשעה טובה גמרנו עם הנושא הזה.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לוועדת חינוך.

537

מר שפירא – היו"ר

אדוני ראש העיר, יש לך כוח? דברי ראש העיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה, חברי וחברות מועצה נכבדים.

רבותי, סופ"ש האחרון זימן לעיר ולמדינה כולה ימים לא קלים. בימים אלו עובדות ועובדי העירייה עמדו על המשמר ועשו כמיטב יכולתם כדי שהעיר תתפקד כרגיל ותמשיך לספק את כל השירותים שהורגלנו להם.

בהיבט של המבצע הצבאי "עלות השחר", הפעלנו את מכלולי החירום, שירותי הביטחון, המוקד ויתר הגורמים הרלוונטיים בשיתוף פיקוד העורף. נפתח החמ"ל שפעל המקלטים הציבוריים ברחבי העיר; אני אעיר כאן הערה קטנה לגבי בעיה טכנית שהתעוררה.

אנחנו ייצרנו דבר חדש, שבעצם כל המקלטים הציבוריים, אולי לא כולם עד הסוף, יש עוד כמה שצריך לגמור להתקין, בלחיצת כפתור או עם הפעלת אזעקה נפתחים אוטומטית. והיות ושהיה וקיבלנו התראה, והתחילו לדבר ברדיו וכל מיני דברים, וכל הדברים, אז אנחנו ניסינו להודיע, ואני גם אמרתי ברדיו או בטלביזיה וזה, שהמקלטים ייפתחו, המקלטים ייפתחו בשעת אזעקה.

ומסתבר שחלק מהציבור- זה לא מספיק לו מבחינת השקט הנפשי, ולכן פתחנו אותם-שיהיו פתוחים. כי יש אנשים שמתוך חשש הולכים ובודקים אם המקלט שלהם פתוח, והם לא סומכים אולי על זה שהוא ייפתח בשעת חירום.אז זה נקודה חדשה שעלתה.

מר פורז:

יש בכלל זמן להגיע למקלט?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

דקה וחצי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך י"א אב תשפ"ב

65 -

תלוי למי

מר גורן:

למי שליד.

גב' דביר:

אני הייתי במקלט ציבורי. הייתי ברחוב ונכנסתי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תלוי למי, תלוי למי, תלוי למי. א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]