החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - מאי 2023 - 2

2

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140024805

בפני חברי ועדת הערר:

רייר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: בית ארז חוות מילטין בע''מ

- נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב פלורנטין 22, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מטי 7 חה-ן ארנונה מסי 11288947 בשטח 64 מ"ר בסיווג בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים, שירותים ומסחר.

העוררת טוענת בכתב הערר כי השוכר מר טייב נטש את המושכר בעוד הטכם השכירות של העוררת עימו בתוקף, וכי מדובר במעשה חמור של הונאה ומרמה. העוררת צירפה לכתב הערר את הסכם השכירות וטענה כי הודעת השוכר על חדילת חזקה הינה בניגוד להתתייבותו בהסכם.

ביום 4/12/2022 השיב מנהל הארנונה לפניית העוררת כי ביום 23/8/2022 פנה מך טייב והודיע על סיום השכירות בנכט וכי בהתאם לטעיף 325 לפקודת העיריות הועבר החיוב בארנונה על שס הבעלים, העוררת, בעלת הציקה הקרובה לנכס. מנהל הארנונה הדגיש כי על פי הדין על העירייה לכבד הודעה של שוכר על עזיבת הנכס. כנגד תשובה זו הוגש הערר שבפנינו.

המשיב טען בכתב התשובה לערר כי ביום 23/8/2022 הודיע השוכר כי חדל מלהחזיק בנכס בסוף חודש אוקטובר 2021. בהתאסם להודעתו הועבר חשבון הארנונה על שם העוררת כבעלים של חנפט בהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות מיום מתן ההודעה.

ביום 19/4/2023 הוועדה קיימה דיון מקדמי בערר בנוכחות בייכ הצדדים, במסגרתו התברר כי אין מחלוקת כי הנכס ננטש על ידי השוכר וכי העוררת מנהלת כנגדו הליכי הוצאה לפועל. העוררת אף אינה יודעת את מקום הימצאו של השוכר לצורך המצאת כתבי בית דין.

סעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להסדרת :עדי התקציב) התשנייג - 1992

קובע כי הארנונה תשולם על יי המחזיק בנכסי:

*י8. = (א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחציק בנכס"י.

סעיף 1 לפקודת העיריות (נוסח חדש) מגדיר מחזיק כלהלן:

'ימחזיק -- אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או שוכר או בכל אופן אחר...י.

סעיף 269 לפקודת העיריות, תחת פרק 14 שכותרתו ייארנונהיי מגדיר מחזיק כך:

*מחזיק -- למעט דייר משנתיי.

סעיף 325 לפקודת העיריות קובע את חובתו של בעלים או מחזיקים של נכס המחויב בארנונה למסור הודעה בכתב לעירייה בעת שחדלו להתזיק בנכס או בעת העברת בעלות בנכס בלשון זו:

*חדל אדם ביום מן הימים לחיות בעלס או מחזיקם של קרקע או של במן שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה מוספים ; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.../.

סעיף 326 לפקודת העלריות קובע כי הארנונה מוטלת על מי שנעשה הבעלים או המחזיק, המחויבים

למסור הודעה לעירייה בכתב על מהות העסקה והצדדים לח:

ישה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונת, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם חיתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנת או יותר חייבים המשכיר או נציגו -- למסור לעיריה הנדעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר;

כל עוד לא ניתנח הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונת שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו ; בהשכרת לתקופת הקצרה משנת אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונת.

בברייס 1008/06 טרכטינגוט ני מנחל הארנונה של עיריית תל אביב - יפו נקבע כי אין לחפוך את העירייה לצד לסכסוך בין משכירים לשוכרים ואין להטיל על העירייח תפקיד של יישופטיי בין הצדדים. בנסיבות המקרה שבפנינו מדובר במחלוקת חווּית בין העוררת ובין השוכר שצריכה להתברר בפני הערכאות המוסמכות ולא בפני וועדת הערר.

בהתאם לסעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה חבות הארנונה העיקרית בגין נכס כלשהו לעולם תחול על בעל הויקה הקרובה ביותר לנכס. באופן רגיל, בעלים של נכס הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר אליו, אלא אס יש מי שעושה שימוש בנכס כגון בר רשות / שוכר. בענייננו, לאחר שהעורר הודיע על חדילת חזקה בנכס הועבר חשבון הארנונה על שס העוררת כבעלים של הנכס. לא מצאנו פגם בפעולת העירייה.

(7/

בייגו א

עותק עאושר .

ועדת ערר לע ונה כללית 7

שליד עיביית תלאאְמִיב - יפו

לאור כל האמור, משמדובר בסכסוך חוזי בין העוררת ובין השוכר, הערר נדחת.

בנטיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בחיעדר הצדדים ביום ווהי 4

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בת? משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשטיא - 2000, קיימת לצדדים גכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 *ום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם ההלטח גו באתר האינטרנט של חמשיב.

ו 2 שא |

יר'ר: אפרת א. קפלן, גוד חבר: ראובן תכן, עו חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

לדנית : ענת לול

0

עותק

ועדת ערר ל

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 140024598

בפני חברי ועדת הערר:

יור - עו'ייד אפרת קפלן

חבר - עו''ד ראובן תרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: מוריאל דבי

- נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב אילת 46, תל אביב- יפו, הרשום בטפרי העירייה כנכס מס!

64 חח -ן ארנונה מס' 10774855 בשטח 87 מ"ר.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשטח של כ-7 מ"ר; שטח חדירה בה מתגורר העורר 39.57 מ"ר והוא מתויב בנוסף בגין שטח פרגולה בסך 3.12 מ"ר ושטח גג מרוצף בסך 3.95 מ"ר.

ביום 22/3/2023 נערך דיון מקדמי בערר. הוועדה הסבירה לעורר מהו השטת בגינו הוא מחויב, הציגה בפניו את תשריט המדידה והסבירה לו את דוייחות הביקורת, לפיהם השטח במחלוקת הוא כ- 7 מ"ר. הוועדה הסבירה לעורר את סדרי הדין בוועדה והעורר הסכים כי תתקבל החלטה בערר על טסמך הצהרותיו בדיון מבלי שיידרש להגיש תצהיר.

העורר הווהר לומר את האמת והצהיר בפני הוועדה כי: יימבואת הכניסה לדירה שלי נמצאת כלום באותו מצב שנראה בתמונות. יש בה מספר עציצים, חלקם ריקים. יש מוגן שמשמש את הדירה הסמוכה. כלי עבודה של מישהו. החלק הזה מרוצף, רצפו אותו שנה שעברה. שאר הגג מכוסה ביריעות עם ופתיי.

בהסכמת הצדדים נקבע כי התיק יועבר למתן החלטה טופית על סמך הצהרת העורר בדיון ודויית הביקורת. מכאן החלטתנו.

בתמונות שצורפו לדו'/ח הביקורת נראית כניסה לדירת העורר שהיא מרוצפת, מתוחמת בשני קירות ומכוסה בסככה מבמבוק. בשטח וּח נראים עציצים, שקיות עם ציוד וכלי עבודה. על פי התשריט, השטח צמוד לדירת העורר, ועל פי התפצים שנמצאים בו והתיחום משאר גג הבניין אשר או מרוצף, ברור כי משמש אותו.

(-/

ושר

ארונה כללית 1

שליד עיריית תל-אכיב - יפו

משנמצא כי מדובר בשטח מבואה לדירת העורר, מרוצף, מתותט ומובחן משאר שטח גג הבנלין שאינו מרוצף, ומשנמצאים בו עציציס ותפצים שונים, ולכך שחלק מן השטת מכוסה בסככה, ברור כי נעשה בשטת זה שימוש, והוא בר חיוב בארנונה.

הערר נדחה.

אין צו להוצאות.

ניתן בחיעדר הצדדים ביום ‏ ב5\2\\!/

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 לוס מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו- 1977 תפורסט החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

שת

24

ר: יעקב ישראלי, רויית

: / 1

*ו'/ר: אפרת א. קפלן, ויד חבר: ראובן הרן, עה

קלדנית : ענת לוי

/(

עותק

ושר

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית

שליד עיריית

ביב - יפו 2

ל

₪

ועדת הערר לענללנ? ארנונה

שלו צירלית תל אביב ערר משי: 180023486

בפני חברי ועדת ערר:

לוייף: עיד גדעון ויסמך

חבר: עו"ד משה קורן

חפר: רו'/ה שמעון זייטניצקי

העוררת: פלא מפעלי מתכת בע''מ / מנהלתת העטבון ערייד רויטל מגל + בגד.

מנהל האונונה, עיריית ת''א יפו

החלטת

ערר וה עניינו ככס מרחוב הרצל 150 בל אביב, אשר רשום בספרל העירליה כמספר 2000093581 ו-

חן לקוח 11061533 (לחלן: ייהנבסי),

החלטה זאת עוטקת בטענת הטף של המשיב כל יש למחוק את הערר,

רקע

41 בלום 21.4.13 נחתם הסכם פשרה שחילק את הנכש לשלושה טיווגיס. חלק של הנכס בגודל 8 מ"ר סווג כיימלאכה ותעשליחיי,

₪ ביום 15.1.2020 לאחר שפג תוקפו של הסכם הפשרה והעוררת ביקשה להאריכו, היא פנתת למשיב וזה תטכיט להארכת התוקף.

3 ביום 7,1,21 פנתה תעוררות פעט נוספת להאריך את מועד הסכם הפשרה, נערך סיור בנבטי וביוט 3.3.21 נענח המשיב לבקשה.

₪ ביום 29.8.21 פנתה העוררת פעם נוספת, הפעט באמצעות באל הכוח הנוכתליס בהליך וה, וביקשו ללא כל הסבר לפניית ולמועדה לחשיג על החיוב המקורי, כלומר השגה על סיווג יובנילממט שאינם משמשים למגוריסיי בגין כל הנכס

5 לוזכר, כי בשלב זה ההיוב היח שונת, שכן הסכם הפשרה הוחל על הנכס גם על שנת 2021.

6 לאחר דחלית ההשגה הוגש ערר ות בו נכתב כל ייהשימוש בנכס השתננהיי. לא ניתן כל פירוט או כל חטבר לטיב השינוי,

7 המשים העלה טענותת מקדמיות וביקש לדחות על הסף את הערר שכן לא מדובר בהשגה, היא הוגשה באיחור, קס השתק שיפוטי והלא מוגשת כנגד שומח מוטכמת,

8 התקיים דיון ולאחריר ניתנה לעוררת להשלים טענותיה לעניין הבקשה ולמשיב לתגיב להשלמת הטענות.

א

9 לאחר בחינת עמדות הצדדים אנו סבורים, כי צודק חמשלב בטענותיו ודין הערר להידתות :

1 הכברעתנו נסמכת על שני נימוקים עיקריים:

2. מחדגיטא, אכן ייההשגהיי שהתחילה הליך זה לא הוגשה כדין, שכן הוגשה באיחור

ניכך וללא כל שינוי בנסיבות. העוררת אפילו לא טענה לשינוי נסיבות באותה ייהשגהיי ובערר רק כתבה באופן כללי כי היה שינוי בשימוש בנכט (דבר המהוות הרחבת חצית).

3 לאמיתו של דבר לא היה כל שינוי בשימוש וממילא לא פורט ולא הובאה ראשית ראייה בנושא.

4 ממה שחוצג לנו לא היה כל שינוי בשימוש.

5. מאילדך גיסא, אכן קם לשיטתנו השתק שיפוטי. העוררת פנתה בתחילת השנה

וביקשה להתיל את הסכטו הפשרה. המשיב הסכים לכך. לא נלתן לקבל מצב שבו הנישוט תוקף באותה שנת מס את עמדתו הראשונית ובמיוחד לאחר שהמשיב הסכים לבקשתו.

סוף דבר

0 | לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות.

1. העוררת תישא בחוצאות המשיב בסך 8,000 ש"ח. בפסיקת ההוצאות נלקה בתשבון

התנהלוונה חסרת תום הלב של העוררת בניחול הללך וה.

נלתן בהעדר האדדיט היום ; .2 \8\5\ ,

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניימיס מנחליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בוני משפט לעניינים מנהליים (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת

זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהלייט וזאת בתוך 60 יו

מיוט קבלת התחלטה.

בהתאזכ לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת אאנונה כללית)(טדרי דין בוועדת ערר) התשלייד-- 1977 תפורסט החלטה זו באתר האינטרנט ל המשיב.

/

/ / 7 0 >

ב עד 5 ויסמן חבר: עו"ד משה קורן / חבר: רו/יה שמעוו'קוניצקי

כקלדנית - לוי

> ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר מס': 140023219 שליד עיריית תל-אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ליר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: רו"ח יעקב ישראלי

חבר: עו"ד אחוד פלדמן

העוררת: אבידן סנטר בע'ימ

- נגד.

מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו

החלטת

הנכט נשוא הערר והעובדות שבבסיט המחלוקת

.1

העוררת, חברת אבידן סנטר בע"מ (להלן גם: ייהעודרתיי) הינה המחזיקה בנכס מסחרי (נכס מטי 5 ההממוקס ברח' דיונגוף 69 בתחומה של עיריית תי'א-יפו (לחלן גם: ייהנכסיי). הנכס שימש אותה כמסעדה עוד בטרם ננקט הליך וה, אלא שהעוררת ביקשה לעשות שינוי קונספטואלי שחייב אותה עריכת שינויים מהותיים. שטחו הכולל של הנכט הוא 131 מ"ר (ח-ן מסי 10914104).

יצוין שהנכס נשוא ענייננו כולל שתי יחידות שטח, האחת מתייחסת לקומת הקרקע בשטח של 67.49 מייר ו- קומת מרתף בגודל של 63.98 מ"ר, שסומן בדו'יח הביקורת מיום 13.7.2021 כנכט ם, שמסתבר שכלל לא נבדק ולא תועד על ידי חוקר השומה שביקר בנכס, בנימוק שיחידה גו, כך תועד בדוייח, לא עברה כלל שיפו\.

על פי גרטת העוררת, במהלך התקופה שבין 27.6.2021 ועד לתקופה של ייסוף'' חודש אוגוסט 2021 ביקשו בעלי העוררת לשנות את מתכונת הפעילות של מסעדה שניהלה עד אותה עת, ובעליה נדרשו לשם כך לבצע שיפוץ מקיף בנכט לצורך הפעלת מסעדה תחת השם יידקנטריי.

בתאריך 5.7.2021 או בסמוך למועד צה, פנתה העוררת בבקשה לפטור אותה מחיובי ארנונה בהתאם לטעי 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: 'יפקודתיי ו/או ייפקודת העיריותיי) ואת על רקע כוונתה לבצע במקום עבודות מקיפות ויסודיות. לתפיסתה, מצב הנכס, מבחינה פיסית-ותשתיתית, היה רעוע, ללא שימוש, כשהוא מושבת מסחרית באופן שמזכה אותה בפטור.

בתמיכה לגרסתה טענה העוררת כי במהלך תקופת השיפוץ שינתה העוררת את חזות הנכס, וכן חויבה בביצוע התאמות של מערכת מתצים וגלאים, ובנוסף בוצעו על ידה שינויים פנימיים באופן שחוביל להשבתה של הנכס מבחינה מסהרית.

ראוי להבהיר בהיבט הזה כי העוררת ניחלה מסעדה קודם לעבודות השיפוץ כך שמדובר בבית עסק שלמעשה עבר חידוש ושיפוץ, ובעליו ביקשו לערוך שינויים בתוך הנכס, כך שאין המדובר במתציק חדש שבונה את עסקו מן היסוד. לאבחנה הזו יש לטעמנו משקל ראייתי, כמבואר בהמשך נימוקי ההכרעה שלחקן.

בתשובת מנהל הארנונה מיום 15.7.2021 צוין כי במענה לפניית העוררת (ללא אזכור מועד הגשת אי לקבלת פטור מחיוב נכס בארנונה שאינו ראוי לשימוש הוא הצורך בעמידה

2

בכל תנאי סעיף 330 לפקודה וכי מביקורת שנערכה בנכס - העוררת אינה עונח על התנאים חמצטברים של הוראת הפקודה.

המשיב אף מציין בתשובתו לערר כי בנכס נמצא ציוד, לרבות מזנוני הגשה מנירוסטה, תנוריס, מקררים שולחנות, ומשכך אין לזכותה בפטור לתקופה הנטענת.

על פי התשריט ומהתמונות שנלקתו על ידי הצדדיט עולה כי מדובר בנכס מסחרי שעבר שינוי מהותי בעיקר בשטח היחידה שבקומת הקרקע, כאשר על פי חהתניעוד שמצוי בתיק, כאמור לעיל, הנכס משתרע על פני שתי קומות, קומת קרקע, וקומת מרתף והכל תחת אותו אתר צריכה.

ההשגה, הערר וההליכים בפני הועדה

.0

.1

.2

.3

.4

.5

.6

.17

.8

.9

.0

.4

.2

העוררת - כאמור - טוענת כי היא הרימה את נטל הראייה לצורך הוכחות וכאותה לפטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש.

לדידה, דו"ח הביקורת והצילומים שהוגשו במטגרת חהליך, מתרכז בציוד שהוזו תוך כדי עבודות השיפוץ, ומבחינתה, די בתיעוד הקיים כדי לקיים את הוראות הפקודה.

טענות המשיב בהקשר זּה, כפי שהדבר עולה מתשובתו מיום 7.11.2021, הן שמצבו של הנכס מבחינה ייחיצונית'י, הנדטית ופיסית אינו מגיע לכדי ייהרסיי מוחלט, מלבד סימני שבר בקיר, ולכן לא מוכת את העוררת בפטור מארנונה.

להלן השתלשלות העניינים והתאריכיס הרלבנטיים מבחינה דיונית וכרונולוגית :

בתודש יולי 2021 הוגשה ההשגה.

ביום 15.7.21 השיב המשיב להשגה מצד העורר.

בתאריך 29.7.2021 הוגש על ידי העוררת ערר על התשובה להשגה (להלן: ייכתב העררי).

ביום 7.11.2021 הגיש המשיב כתב תשובה לערר (להלן: ייכתב תשובה לעררי).

ביום 18.11.2021 נערך דיון מקדמי בסיומו נקבע התיק להגשת תצהלרי עדות.

תצהיר עדות ראשית מטעט העוררת הוגש ביום 19.12.21.

תצהיר מטעם המשיב, חוקר שומה, מר אריאל שרעבי, הוגש ביום 28.12.2020 אליו צורף דו"ח ביקורת מיום 13.7.21, כולל צילומים והתייחסות מילולית קצרה לעניין מאפייניו של חנכט ולגבי מצבו בעת הביקור.

ביום 31.3.22 נערך דיון הוכחות שבמהלכו נתקר מר רז אבידן, נציג העוררת. כמו כן, באותו מעמד נחקר מר אריאל שרעבי, חוקר שומה.

סיכומים מטעט העוררת הוגשו ביום 1.6.2022 ואילו סיכומי חמשיב הוגשו ביום 13.9.2022.

דיון והכרעה

.3

/

עותק

ועדת ערר לע

שליד עיריי

-

לאחר עיון בכונב הערר, בתשובת מנחל הארנונה, באסמכתאות ובסיכומי הצדדים ובנספתיהם, עמדתנו היא שיש לקבל את הערר באופן חלקי בלבד ולקבוע כי העוררת, מבקשת הפטור בגין נכס שאינו ראול לשימוש, הרימה את נטל ההוכחה באשר לזכאותה לפטור מארנונה ביחס לשטח היחידה העליונה בלבד, וזאת החל מיום 13.7.2021 ועד ליום 31.8.2021,

מאושר

' ארנונה כללית

תל-אביב - יפו

.4

.55

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

/

עות

ועדת ערר ל

שליד עירי

סעיף 330 לפקודת העיריות קובע:

''נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק מידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוקיי.

שלושת התנאים המצטברים לקבלת פטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודה'

בצירוף חובה לתת הודעה מתאימה על כך בזמן אמת לעירייה, חס : הנכס נהרס או ניזוק; הנזק הינו במידה שאי אפשר לשבת בנכס ; אין יושבים בנכס, וכאמור יש למסור הודעה בכתב לעירייה במועד שבו מבוקש להחיל את הפטור.

הביקורת שנערכה בנכס חושפת אותנו למצבו הפיזי של הנכס בנקודת ומן אחת בלבד, ואת אך ורק עם תחילת העבודות, ומבלי שנערך כל תיעוד ביחס למצב שטח קומת המרתף.

לדידו של המשיב, ואת כפי שנכתב עייג דו"ח הביקורת, שטת יחידת המרתף אמור להיות מוחרג מהבקשה לפטור שכן בדוייח נכתב במפורש כי ייאין צורך לבדוק או השטח המופיע בשרטוט 8 היות ואינו בשיפוציי.

נציג העוררת טען בחקירתו כי הוא לא זוכר את השיחה שניהל עס החוקר, וגם אינו ווכר שאמר בשיחתם כי יחידת המרתף אינה עוברת שיפוץ. לדידו, כך בעדותו, ביחידת המרתף בוצעו עבודות סיוד, צבע והתאמות של הקירות, לרבות הרחבת פתחים, החלפת מערכת החשמל. יחד עם ואת, העד הבהיר כי לא הורס ריצוף אך עבודות שיפוצ כן נעשו במקום.

בדיון המקדמי שהתקיים בתאריך 18.11.2021 נרשם בפרוטוקול כי העוררת מתחייבת לצרף לתצהיר מטעמה תיעוד לגבי היקף השיפוצ, עלויות, הוצאות ומידע נוסף על מנת לבסס את לוחות הזמנים שבמסגרתס בוצעו העבודות.

לתצהיר העדות מטעם העוררת הוגשו מסמכים רבים, צילומים ואטמכתאות שממחישות שבנכס אכן בוצעו עבודות לא מעטות, ובהיקף שממחיש כי התיעוד היחיד שנערך בנכס בתאריך 13.7.21 אינו יכול לשקף את מצב הנכס ביחט לתקופה הנטענת, ויש להניח שהוא מעניק מבט חלקי אך לתתילתן של העבודות ולא מעבר לכך.

בתקירה שהתנהלה בפנינו, הצהיר נציג העוררת כי רוב העבודות התבצעו בקומה העליונה שעברה שינוי מן היסוד, לרבות שבירת קירות, ביצוע עבודות אינסטלציה וריצוף.

בחומר הרב שצורף על ידי העוררת לעיוננו - אין התייחטות מיוחדת-נבדלת לעבודות שבוצעו בקומת המרתף. לא ראינו תמונות מהקומה התחתונה והתקשינו לייחס את האסמכתאות שהוגשו במסגרת התצהיר לעבודות שבוצעו דווקא בקומת המרתף.

הערותיו של נציג העוררת בחקירתו, ביחד עס התמונות שהוגשו לתיק, מחזקות את הרושם כי העוררת מיקדה את עיקר העבודות בתזות הנכס וכן בשטח הקומה העליונה, ואת בשים לב גם לטענה, שהועלתה בסיכומי חמשיב, כי על פי התיעוד שהוגש על ידי העוררת, כמות הקרמיקה שנרכשה מכסה שטת בגודל של 51 מ"ר בלבד.

לא נעלמה מעינינו העובדה כי בעת הביקורת שנערכה בנכס ניתן היה להבחין בציוד ישן שחיה מפוור

בתוך הנכס, אולם בהתחשב בעובדה כי העוררת ביצעה עבודות מקיפות לשיפור תשתיות של מסעדה

קיימת, תוך עריכת שינויים יסודיים, שאף קיבלו ביטוי ברישיון העסק שבה היא מחזיקה, נוטת

מאושר

יי ארנונה כללית

תל-אביב - יפו

|

|

.5

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

4

הדעה לכך שהנכס היה אכן הרוס, וכי העוררת הרימה את הנטל הנדרש ממנה לצורך ביסוס זכאות לפטור מארנונה ביחס לקומה העליונה.

יצוין כי בחלק מהתמונות שחגישה העוררת לתיק ניתן להבתין בהרט מאסיבי של קומת החצית של המסעדה הנבנית, כאשר ברקע העבודות במקום, לא ניתן לראות מבעד לתמונות ציוד בהיקף שיש בו כדי לשלול את זכאותה.

כמו כן, אילו טרחה העירייה לתעד את מצבו הפיוי של הנכס במועד נוסף אשר מאוחר למועד תחללתן של העבודות שבוצעו על ידי העוררת, ניתן חיה לרדת לחקר האמת במהלך עיצומן של העבודות באורת יותר מדויק, כך שאין לנו אלא לקבל את עמדת העוררת גם ביחס ללוחות הזמנים, שכאמור נתמכו בראיות ואטמכתאות בעלות רלבנטיות רבה לשאלה שבמתלוקת.

כידוע, על פי הלכת 'יהמגרש המוצלחיי, יש לבחון את הנכס עפ"י מבחן פיצי אובייקטיבי, ואת בעיני האדם הסביר.

בהלכה הפטוקה נקבע בנוסף כי אין לומר שכל בניין מוזנת הוא בהכרת בלתי ראוי לשימוש. סעיף 0 לפקודה מתמקד בנוק משמעותי ופירושו עבורנו הוא כי די בכך שניתן לעשות בנכס שימוש כלשהו אשר תואם את אחד השימושים החוקיים בו על מנת לקבוע שהנכס אינו זכאי לפטור עפ"י סעיף 330 לפקודה. ראי/ה לעניין ה בריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע'ימ ג' עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה, (פורטם בנבו, ניתן ביום 30.12.2009).

המבחן שנקבע בפסיקת חנייל להכרעה בשאלה מהו נכס ש'/ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בוי' הוא מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדט הסביר. מבחן האדם הסביר נועד להנחות את הועדה כיצד ליישם מבחן וה בבואנו להכריע בשאלה שהיא במידה רבה עניין של התרשמוות, נראות והכל על יסוד בדיקה של נתוניט ואסמכתאות שיכולות לשפוך אור על מצבו של הנכס הנבדק.

המשיב מסתמך על ממצאי דו"ח הביקורת מטעם העירייה שנערכה בתאריך 13.7.2021 באמצעות חוקר שומח שהעיד בפנינו. מר שרעבי ציין בעדותו כי הוא אינו יודע לומר האם חציוד שצולס על ידו וצורף לדוייח הביקורת מקובע לקרקע או לא, אך חוּר והדגיש כי נציג העוררת היה זה שטען שאין צורך בעריכת ביקורת במרתף חנכס.

בהקשר וה רצוי להדגיש כי במהלך החקירות הנגדיות בעת שהתקיים דיון הוכתות, לא זכינו לקבל מידע מהותי נוטף שהיה בו כדי לשנות את מסקנת דיוננו.

לא מצאנו לנכון להסתפק בעובדה שבנכט ניתן היה לצפות בנקודת זמן כלשחי בציוד, בייחוד כשמדובר בציוד מובנה ותשתיתי שהיווה חלק ממסעדה שאותה העוררת בחרה להרוס, כטעם לדחיית הערר.

השבתת הנכס במהלך התקופה המדוברת יש בח כדי לבסס מסקנה בדבר היות הנכס במצב של השבתה או במצב של חוסר יכולת לעשות בו שימוש מבחינה אובייקטיבית וקונסטרוקטיבית.

מטקנת דיוננו נשענת במידה רבה על התרשמותנו מן הצילומים שנלקתו מהמקום, העדויות והעובדות על פי מבחן של האדם הסביר, ווּאת בייחוד בשים לב כי חמשיב לא פרש בפנינו תמונת מציאות רלבנטית וממוקדת בתקופה, שבה התבצעו עיקר עבודות ההריסה והבנייה מחדש של המסעדה, נשוא ענייננו.

עותק/ מאושר

ועדת ערר לענ

ארנגונה כללית

שליד עיריית וול- אביב - יפו

.5

.6

טוף דבב

מכל הטעמים שלעיל, אנו קובעים כי דין הערך להתקבל באופן תלק? כך שהפטור יחול אך ביחס לשטת חקומה העליונת וזאת למשך התקופה החל מיום 13.7.21 ועד ל 31.8.21,

בנטיבות אלו שבהן התקיימה מתלוקת כנח באשר לבחינת מצבו הפיסי-אובייקטיבי של הנכס ובשאלת עמידתו בתנאי סעי 330 לפקודה - אין צו להוצאות.

146]

ניתן בהעדוי הצדדים ביום

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת הההלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות חמקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת

ערר) התשלייז-1977 תפורסם החלטה 7 חאינטרנט של המשיב.

/ , 2/7 בו

ויר עויד אבי סטוקהולם כחן | חבר: עו"ד אהודפלדמן | חבך: רייה ישראלי יעקב

קלדנית : ענת לול

0 כ

8

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו עררים מס' 140018644

12001

10

בפני חברי ועדת הערר:

לו''ר - עו''ד אפרת קפלן

חבר -- עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררים: סוזן עטר, טיון עטר, מתן עטר, בת אל עטר ‎ -‏ נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

צד שלישי: התחנה המרכזית החדשה

החלטה

1. עניינו של הערר בחנות מס' 3370 הנמצאת במתתס התחנה המרכזית החדשה, ברחוב

לוינסקי 108 גי, תל אביב- יפו, הרשומה בספרי העלרייה כנכס מס' 2000133248 ח-ן ארנונה מט' 10938086 ששטחה 28 מ"ר.

ההליכים במסגלת העדל

2 כתב הערר הוגש ביום 8/5/2018. במטגרת הערר נטען כי החנות אינה ראויה לשימוש ווכאית לפטור בהתאם לטעיף 330 לפקודת העיריות וכי העוררים ו/או אביהס אינם מחציקים בחנות לפחות משנת 1995.

ביום 30/8/2018 הוגש כתב תשובה מטעם המשיב.

3 ביום 16/9/2018 הוגשה בקשה מטעם העוררים, בהסכמת הצד השלישי, התמחיית, להחלת הסדר דיוני, לפיו יוגשו תיקי מוצגים מטעם הצדדים ולאחר מכן יודיעו האם הס מוותרים על קיום דיון הוכחות. ביוט 9/10/2018 אישר יו"ר הוועדה עו"ד אבי סטוקהולם את ההסדר הדיוני המבוקש.

4. ביום 18/12/2018 הודיעו העוררים כי הס מעונייעיס להמשיך את ניהול התיק ולהגיש

תצהירים. ביום 24/12/2018 החליט יו"ר הוועדה עו"ד אלון צדוק כי העוררים יגישו תצהירים, ואילו המשיב והצד השלישי יוכלו להגיש תצהירים או תיק מוצגים.

--

.10

.1

ביום 21/11/2018 הוגש תיק מוצגים מטעם התמחיית. ביום 2/1/2019 הוגש תצהיר מטעם גב' סוזן עטר.

ביום 25/2/2019 התקיים דיון הוכתחות בראשות עו"ד אלון צדוק בו נחקרה העוררת גבי סוון עטר על תצהירה. בסיום התקירה המליצה הוועדה כי הצדדים יוותרו על טענותיחם והנכס יירשם על שס המחזיקה החל מיום 1/1/99 ויזכה לפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות ממועד זה ועד לטיוס תקופת הפטור הראשונה, כאשר מתום תקופת הפטור תחויב העוררת על פי התעריף המינימאלי הקבוע בהתאם לסעיף 330 (2) לפקודת העיריות. המשיב

ביקש לקיים ביקורת נוספת בנכט. בעקבות כך החליטה הוועדה כך:

הוועדה ממליצה בנסיבות העניין המיוחדות, בשים לב לתכתובות בין המשיב לבין

התמחיית ולאור עדות העוררת ובשים לב להסדרים בתנויות סמוכות לקבל את המסגרת המוצעת לעיל.

הצדדים התבקשו להודיע עמדתם לוועדה עד ליום 15/4/2019.

ביום 18/9/2019, לאחר בקשות ארכה, חודיע בייכ המשיב כי לאחר ביקורת שטח שנעשתה, חמשיב אינו מסכים לפשרה שהוצעה, שכן לטענתו מדובר בנכס הנמצא במתתס הפתוח, בסמוך לחנויות פעילות, וביקש לקבוע את התיק לסיכומים.

ביום 19/9/18 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה עו"ד אפרת קפלן על הגשת סיכומים בתיק, בהתאט לבקשת המשיב.

העוררים הגישו סיכומים ביום 31/10/2019.

לאחר הגשת סיכומי העוררים, ביום 5/11/2019, הוגשה בקשה מטעם הצד השלישי (התמחיית) לקייט דיון נוסף בתיק, לאור מסמכים חדשים, שלטענתה סותרים את עדות העוררת. מדובר במסמכים משנת 1995, כלומר מלפני למעלה מ- 25 שנים. הצד השלישי ציינה בבקשה זו כי ממילא בהתאם לתקנות משהתחלף הרכב הוועדה יש לקיים דיון מחדש, וכי הדיון נדרש בנסיבות אלח לשם בירור האמת. ביום 6/11/2019 החליטה יו"ר הוועדה כי התיק ייקבע לדיון על מנת לקבוע את המשך ניהול ההליך.

ביום 6/11/2019 הגישה בייכ העוררת הודעה כי לנוכח הבקשה החריגה שהגישה התמחיית להגיש ראיות חדשות לתיק, כאשר הוא נמצא בשלב הסיכומים, היא מבקשת לאפשר לה להגיש תגובה בתוך 14 יום. יו"ר הוועדה קבעה בהתלטתה כי בהתאם להחלטה בבקשת התמחיית מאותו יום, התיק ייקבע לדיון והעורריס רשאים להגיש תגובה עובר למועד שייקבע.

ביום 2/12/2019 הוגשה תגובה מטעם העוררים לבקשת התמחיית לקיים דיון נוסף.

העוררים טענו טענות לעניין הצורך לקיים דיון מחדש בהתאם לתקנות, ובפרט טענו כל מדובר בטרטור של האלמנה גבי סוזן עטר בשל התרשלות הצד השלישי. העוררים טענו כי ממילא מדובר במסמכים שנחתמו ביום 1/3/1995 במהלך 30 ימי האבל של העוררת על בעלת.

=(

-

2. ביום 4/12/2019 התקיים דיון בפני הוועדה בהרכב הנוכתי.

בפתח הדיון טענה העוררת כי בעלה המנוח נפטר לפני 25 שנה והשאיר אותה עם ששה ילדים שהגדול ביניחם בן 11 באותה עת. לדבריה, במהלך השנים היא נאלצה להיאבק בנושאים רבים בהם ייסדרו אותחיי (כך במקור), לרבות בקשר לחנות נושא הערר, וחיא חתמה על מסמכים מבלי לדעת את תוכנם. בייכ העוררים טענה כ? קיים חוב ארנונה בגין הנכס בסך 350,000 ₪ בזמן שהחנות סגורה משנת 1999 ועד סוף שנת 2013, בעוד מאות חנויות זכו לפטור. בייכ המשיב טען כי לא ניתן היה לערוך ביקורת בנכט כי הנכס היה סגור אולם ציין כי מדובר בחנות אשר נמצאת באזור הפתוח בתמחיית. בייכ העוררת ביקשה לחימנע מלקייט דיון הוכתות נוסף לאתר שהתקיים דיון הוכחות בפני הוועדה בראשות עו"ד אלון צדוק.

בסיום הדיון במעמד הצדדים התליטה הוועדה כך:

ייבהתאם לתקנה 11 ד (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

(סדרי דין בועדת ערר) תשליש- 1977 התמנה הדכב חדש -- יקיים את הדיון מתחילתניי.

בנסיבות אלו הציעה הוועדה לבייכ הצדדים לקיים את חדיון מתחילתו בפני הרכב זה.

בייכ העוררת התנגדה להצעח זו בשל הייטירטוריי של העוררת, גילה המבוגר ומצבה הנפשי לאחר שהתקיים דיון הוכחות בתיק ומאחר והצד השלישי המציא מסמכים חדשים בשלב כה מאוחר בדיון.

בייכ המשיב לא התנגזד לקיים דיון הוכחות נוסף בתיק.

בנסיבות שנוצרו הוועדה בהרכב וה אינה מוסמכת לתת הכרעה בתיק לאחר שדיון ההוכתות נשמע בפני הרכב אחר.

בשים לב למצבה המיוחד של העוררת שהופיעה היום בפנינו, ולכך שהתמחיית המציאה מטמכיס מלפני כ- 25 שנה לאחר דיון ההוכתות, איננו מוצאים לנכון להכריע כעת בשאלה האם יש מקום לקיים דיון נוסף בתיק. על החלטה זו להתקבל ע"י ההרכב שאמור ליתן

החלטה טופית בתיק ולחילופין בפני הרכב שישמע את התיק מראשיתו.

אנו ממליצים לעירייה לשקול את עמדתה במקוה זה פעם נוספת גם אם בבחינת לפנים משורת הדין,

לעת עתה התיק יועבר למרכזת ועדת הערר על מנת לבחון מול היועצ המשפטי לעיריית את ההתכנות לכך שההרכב ששמע את הראיות בתיק יקבל הכרעה הן בבקשת לקיים דיון נוסף והן בתיק לגופו, בו תוגשו כבר סיכומים מטעם העוררתיי.

3. ביום 6/1/2020 הוגשה הודעה מטעם המשיב, בה הודיע כי אין בידו לקבל את הצעת ועדת

הערר, מאחר ותקופת הכהונה של עו"ד אלון צדוק הגיעה לסיומה ואין מנוט מלקיים את הדיון מתחילתו. לגופם של דברים, המשיב הודיע כי התכנות לפשרה נבתנה כבר בעבר, לרבות קיום ביקורת בשטח, אולט מאפייני הנכס לרבות מצבו הפיסי אינם חוסים תחת סעיף 330 לפקודת העיריות. המשיב הוטיף כי הנכס נמצא בקומה 3, דחיינו באזור הפתוח של התחנה, בסמוך לנכסים פעילים ואין מניעה לשבת בו.

(יי)

16

.5

.16

17

.8

9

ביום 3/3/2020 הוגשה בקשה מטעם העוררים להחלת הערר על חיובי שנת 2020. ביום 0 הודיע המשיב כי הוא מתנגד לבקשה. בעקבות כך ביקשה יו"ר הוועדה מן העוררים להבהיר האם הוגשה השגה לשנת 2020. ביום 6/7/2020 הוגשה תגובת מטעם העוררים. ביוט 8/7/2020 התליטה יו"ר הוועדה כי למרבה הצער, בהעדר השגה / ערר, ובהעדר הסכמה של המשיב, אין בסמכות הוועדה להיענות למבוקש.

ביום 22/7/2020 התקיים דיון בערר. בסיום הדיון הוחלט כי בניסיון לייעל את הדיון הצדדים יגישו הודעה משותפת בתוך 21 יום לגבי אופן המשך ניהול ההליך. הוועדה ביקשה במסגרת החלטתה מבייכ המשיב לשקול עמדתו ביחס לאפשרות להתיל את הערר על שנת 0 על מנת שחליכי הגבייה כנגד העוררת יעוכבו, עניין שאינו בסמכות הוועדה, וזאת לנוכח מצבה המיוחד של העוררת כפי שתואר בפתח הדיון.

ביום 10/9/2020 הוגשה הודעה (בהטכמה) על הסדר דיוני מטעם הצדדים. על פי הסדר וה, הוסכם כי הליך ההוכחות שהתקיים לפני ההרכב הקודט שדן בערר יוותר על כנו, לרבות התצהירים והחקירות, וכי העוררים והמשיב יהיו רשאים לחגיש תצהירים משלימים. בייב התמחיית הבהיר באותה הודעה כי התמחיית משתתפת אך ורק בברור העובדות הנדרשות ואין בהשתתפותה על מנת להוות הסכמה להיות צד להליך. ביום 25/11/2020 החליטה לו'יר הוועדה כי הערר לא יוכרע על סמך ראיות שנשמעו בפני הרכב אחר, וכי עם כל הצער שבדבר יש להגיש תצהירים מלאים מלכתחילה ודיון ההוכחות יתקיים מראשיתו.

ביום 13/1/2021 הוגש תצחיר מטעם גבי סוזן עטר. ביום 20/4/2021 הוגש תצחיר מטעם התמחיית שנחתם על ידי מר מיכאל ויו מנכ"ל חברת הניהול. ביוט 4/4/2021 הוגש תצהיר מטעם החוקר מר אייל שר ישראל מטעם המשיב.

ביני וביני הוגש ערר נוסף שמספרו 140023001. ערר זה נקבע לדיון מקדמי. ביום 1 התקיים דיון מקדמי בו ביקש המשיב להודיע בתוך 30 יום האם ניתן להחיל את ההחלטה בערר 140018644 על שנת 2020 ו- 2021. ביום 21/10/2021 הודיעה בייכ המשיב כי מוטכם להחיל את ההחלטה בערר 140018644 לשנת 2020 על ערר 140023001 לשנת 2021,

ביום 24/12/2021 התקיים דיון הוכחות בערר.

בפתת הדיון ציינה הוועדה כי בבוקר הדיון ניתנה החלטה שלאור לוח הזמנים שנקבע לוועדה (4 תיקי הוכחות כל אחד מהם 45 דקות בלבד ו 6 דיוני קדם), לאחר פניה שנערכה מטעם המנכירות לבייכ הצדדים והעדר הסכמה לכך, ומאילוצי לוח חזמניס בתיק ערר וּה, תיחקר רק העוררת. המוכירות התבקשה לקבוע דיון הוכחות נוסף.

בסיום הדיון, ולאתר חקירת העוררת, ולאחר שבייכ התמחיית ביקשה במהלך הדיון לצרף את מר ואב שבבו כצד שלישי להליך, וכן ביקשה שייועדת הערר תישא בהוצאות אישיות

בדבר ניהול הדיון'י ניתנה החלטה כלהלן:

יימר ואב שבבו יצורף כצד שלישי להליך. ההחלטה מי הגורם שימציא לו את כלל המסמכיט בתיק ויאתר אותו תינתן בסוף יום הדיונים .הצד השלישי יגיש תצהיר בתוך

4

0

.1

.2

0 יום מיום המצאת החומר. בהעדר תצהיר תהיה הועדה רשאית להטיל גם עליו את החיוב ו/או חלקו. באשר לבקשה לפסיקת הוצאות מדובר בבקשה חצופה מאין כמוה שלא נשמעה עד כה בפני הוועדה והיא נדחית בזאתּ ללא כל צורך בנימוק. הצדדים קיבלו הודעה על כך שהדיון קבוע ל- 45 דקות זמן רב מראש. חברי הוועדה קיבלו את התיקים לדיון פחות מ- 48 שעות לפני הדיון. ככל שבייכ הצד השלישי סברה כי ניתן לחקור 3 עדים בתיק זּה בתוך 45 דקות וככל שסברה שיש מקום לצרוף צדדים שלישיים כפי שעשתה היום ולאחר שצרפה מסמכים מלפני 25 שנה ללא כל הסבר לאחר שהסתיים הליך זה בפני הוועדה בראשות עו"ד אלון צדוק והובילה בכך לצורך בהגשת תצהירים חדשים וניהול ההליך מלכתחילה, חרי שהיה עליה להפנות את תשומת לב המזכירות למשך הזמן הקצר שנקבע לתיק ולא להטיל את האשמה על חברי הוועדה .

יו"ר הוועדה שקלה להטיל הוצאות אישיות על בייכ צד גי אשר התבקשה לדחות את בקשתה לפסיקת ההוצאות לאחר הדיון משהתברר כי מחוץ לחדר הדיונים ממתינים צדדים בשני דיונים נוספים, אולם חברי הוועדה טברו כי אין הכרת בכך. לאור כל האמור הבקשה לפסיקת הוצאות שלא חייתה במקומה נדחית. אנו משאירים לשיקול דעת העוררת את נוכחותה בהמשך ההליך ככל שהיא מיוצגת בידי באת כוחה ובידי בנה שנוכח כאן במהלך כל ההליךיי.

בסוף יום הדיונים ניתנה החלטה כי בהמשך לבקשת בייכ התמתיית לצירוף מר ואב שבבו כצד שלישי להליך, על התמחיית להמציא לידיו את כלל המטמכיט בתיק הערר בתוך 30 יום, וכי עליה להמציא אישור על המצאת המסמכים בתוך 30 יום. הודגש כי הנטל לאיתור מר ואב שבבו מוטל על בייכ התמחיית וכי ככל שלא ניתן לאתרו יוגש תצהיר ובו יפורטו המאמציט שנעשו לשם איתורו.

ביום 25/1/2021 הוגשה הודעה ובקשה מטעם התמחיית ; התמחיית הודיעה כי בייכ עוהייד לאה (כך במקור) סיימה את עבודתה במשרד וחתיק הועבר לטיפול בייכ גל קוסטיקה ונטענו בח ייטעמים מהותיים אשר בכולם להקל על המחלוקת המתבררות כעת בפני הוועדהיי. להודעה צורפו מסמכים שונים לרבות פרוטוקול מסירה של הנכט לידי מר דוד עטר ייל ומר שבבו ואב ומסמכים אחרים. באותו יום ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי לא ברור באיוו יימסגרת דיוניתיי מוגשת הודעה וו בשלב וה של ההליך. צוין כיימר שבבו צורף להליך לבקשת הצד השלישי בהחלטה מיום 22/12 ולכן הבקשות בהודעה צו הקשורות לצירוף התמחיית להליך ובנוגע להמצאת מסמכים למר ואב שבבו - נדתות. עוד נקבע כי במסגרת ההחלטה הסופית בערר תינתן התלטה ביחס לקבילות הודעה זו.

בהמשך לדיון מיום 22/12/2021, בו החליטה הוועדה כי לאור הטענה כי העוררת לא ירשה את בנייני עטר חברה משכנת להשקעות בע"מ, על העוררים להמציא מסמכים כאמור בהחלטה, העוררים הגישו מסמכים מתיק התברה ברשט החברות עם נתונים המלאיט על בעלי המניות וכן העתק צו קיום צוואה של מר דוד עטר צ'יל.

ביום 1/2/2022 הודיע בייכ התמחיית כי שלח את חומרי תיק הערר בדואר רשום וביקש ארכח. ביום 17/2/2022 הוגשה הודעה נוטפת מטעם בייכ התמחיית בה הודיע על אי יכולת לאתר ולמסור למר זאב שבבו את כתבי בית הדין ולזמנו בפנל ועדת הערר. ביום 1/3/2022 ניתנה החלטה לפיה בייכ הצד השלישי ינסה לאתר את מר שבבו באמצעות משרד הפנים -

מנהל אוכלוסין ויודיע ממצאיו בתוך 14 יום.

5

₪

יי

.3

4

5

6

7

ביום 14/3/2022 הודיע בייכ המשיב כי לא ניתן להגיש בקשה מקוונת לאיתור כתובת וביקש כי תינתן הוראה למשיב לאתרו. ביום 16/3/2022 ניתנה החלטה על ידי הוועדה כי הצד השלישי הוא זה שביקש לצרף את מר שבבו להליך ולכן מוטלת עליו החובה לאתרו.

ביום 27/3/2022 הוגשה הודעה ובקשה מטעם התמחיית, בה ביקשה לחצור בה מהבקשה לצירוף מר שבבו כצד שלישי להליך. על גבי הודעה זו קבעה יו"ר הוועדה כי הבקשה תתויק בתיק הערר.

המשך דיון הוכתות בערר נקבע ליום 15/6/2022. בפתח הדיון הודיעה בייכ העוררת כי היא מוותרת על חקירת המצהיר מטעט התמחיית והמצהיר מטעט המשיב, ובייכ המשיב הודיע כי הוא מוותר על חקירת המצהיר מטעסם התמחיית. הצדדים ביקשו לקבוע את התיק לסיכומים.

ביני וביני הוגש ערר נוסף שמספרו 14002400. ביום 19/6/2022 הודיע המשיב כי הוא מסכיט לאיחוד ערר זה עם עררים 140018644 ו- 140023001. ביום 26/6/2022 הודיעה התמתיית כי היא מטכימה לאיחוד כאמור.

ביום 3/7/2020 הוגשו סיכומים מטעם העוררים. ביום 27/7/2020 הוגשו סיכומים מטעם המשיב. ביום 28/8/2022 הוגשו סיכומים מטעסם התמחיית. ביוטם 25/10/2022 הוגשו סיכומי תשובה מטעם העוררים.

עיקד טענות הצדדים

א. עיקד טענות העודרים

העוררים הס אלמנה וששת ילדיה שקיבלו ייבירושהיי חוב ארנונה בגין חנות בה מעולם לא עשו שימוש ובה לא יכוליט היו לעשות שימוש.

בעוד העוררים מתמודדים עס חוב שערורייתי, מאות חנויות, לרבות חנויות סמוכות לחנות נושא הערר, קיבלו פטור במשך 15 שנים, ולאחר סיום תקופת הפטור, בעקבות עררים שהוגשו, נרשמה החזקה בחנויות אלו עייש התמחיית. כ- 90 ערריט הוגשו בידי בייכ העוררים. החנות נושא הערר אינה שונה מן החנויות שזכו לפטור בהסדר מיוחד.

החנות אמנם נמצאת באצור פתות בתחנה, וכביכול יש אליח גישח, אולם מדובר באזור שומם, חשוך ומוזנח ביותר, ומעורר אימה ממש, שהגישה אליו מסורבלת ואין אפשרות לעשות בה שימוש פונקציונאלי. החנות ריקה ואינה ראויה לשימוש בגין עבירות בניה של התמחיית ורשלנות רבתי של חמשיב.

העוררת אלמנה בת 70. ביום 4/2/1995 בעלה נפטר בפתאומיות והותיר אותה עס ששה ילדים שהגדול בהן באותה עת בן 11 ובהם שלישייה בני 6. היא חוותה חיים קשים מאד

ובין החיתר קיבלה בייירושהיי חוב בסך כחצי מיליון ₪ בגין החנות בה לא יכלה לעשות שימוש.

> כבר במהלך השבעה החלו זּרים לפנותת לעוררת ביחס לעסקיו של בעלה וניסו לרמות אותה בדרכים שונות. העוררת לא ידעה דבר על עסקי בעלה, שלא נהג לשתף אותח בעסקיו, היא מעולם לא הייתה מעורבת בעסקיו ועולס המקרקעין זר לה לחלוטין.

> לאחר שהתיק נקבע לסיכומים, הגישה התמחיית מכתב בכתב יד בו היא רואה לכאורה ייהסכט שכירותיי של החנות בין העוררת ובין אדם בשם עדי עמרני. ביחס למכתב וה

העוררת טוענת כל:

המכתב נחתט במועד שהוא במהלך 30 ימי האבל על מות בעלה של העוררת. העוררת מעולם לא חתמה על מסמך זה. תאריך המסמך הוא 1/3/1995 בעוד עדי עמרני נרשם כמחזיק בספרי העירייה ביום 1/2/1995, ארבעה ימים לפני מותו של בעלה, משמע אין וה הסכם שכירות והמסמך מזויף, שכן אותו אדם החזיק בנכט כחודש לפני כן. בשלב וה בחייה העוררת הייתה שבורה ממות בעלה ובאבל עמוק ואין כל סיכוי שהייתת מתפנה להשכליר חנות שלא ידעה על קיומה שבועיים וחצי לאחר מות בעלה כשהיא מטפלת בששה קטינים. בשלב זה, העוררת כלל לא הייתה בעלת החנות או יורשת ולא הייתה מוסמכת לחתוט על מסמך כאמור.

נטח החברה שצורף לאחר דיון ההוכחות מלמד כי לעוררת לא היה כל חלק בחברה של בעלה צייל ותומך בטענה כי לא חייתה מעורבת בעסקיו. לאחר מותו השתלטו על החברה שני בנלו מנישואין קודמים ולעוררת לא חיה חלק בה. שני בניו של דוד עטר זייל נישלו את העוררת מהחברה לחלוטין ואנשים נוטפים השתלטו על עסקיו במרמה וגצל וצוואתו לא קוימה. לראייה, העוררות לא נרשמה כאחת הבעלים של התברה שהותיר אחריו.

העוררת מעולם לא החציקה בחנות, מעולט לא קיבלה מפתח לחנות לא ביקרה בה ואין לח מושג היכן היא נמצאת.

> העירייה רשמה את מר דוד עטר צייל כמחזיק בחנות החל מיוט 1/1/1994, על פי הודעת התמתיית, ולא על בסיט הודעת העוררת. בחודש דצמבר 1996 שינתה העירייה את שסם המחציק בחנות מהעוררים ליימקומון תל אביביי על פי הודעת התמחיית, ולא על פי הודעת העוררת.

> במכתב מיום 8/12/1996 מציינת גבי סימה, מהנהלת התמתיית, כי מר דוד עמר עזב את הנכס ביום 31/1/1995, ארבעה ימים לפני שנפטר, וכי בין התאריכים -31/12/1995 5 החציק בנכס מר עדי עמרני. לאחר שמר עדי עמרני סיים להחזיק בחנות, החציק בה מקומון תל אביב בין התאריכיט 1/1/1996-1/7/1998.

-

* החלפת שלושה מחציקים בנכס במהלך תקופה של שנה, בשילוב מותו הפתאומי של מר דוד עטר, ובשילוב עצימת העיניים של העירייה, הובילה להשתלשלות אירועים שמוכיחה בבירור כי לעוררת לא היה כל קשר לחנות ולשוכרים.

> העירייה או התמחיית לא הציגו חוזה שכירות של מקומון תל אביב ולא ייתכן שהוא ישב בנכס ללא חוזה שכירות או הטכם ניהול, מה שמעורר תהליה לגבי הגורם שהחזיק בחנות.

מכל מקום, אי המצאת החווה מלמדת על היעדר שליטה או חזקה של העוררת בחנות.

> העוררת מעולם לא השכירה את החנות לשום גוף ובפרט לא למקומון תל אביב. העירייה לא ביררה כיצד התמחיית מודיעה על חילופי מחזיקיט מבלי שהומצאו לידיה הסכמי שכירות עם המחזיקים ועל אף זאת הם נרשמו ככאלה.

> המשיב טוען בתשובה להשגה כי העורריט התויקו בנכס בין התאריכים -1/7/1998 3 בעוד האסמכתא שצורפה מלמדת כי מכתב העירייה בדבר שינוי מחציקים מופנה לתמחיית וכי שס המחזיק שונה למקומון תל אביב לבקשת התמחיית.

> בשנת 1999 פנתה נציגת העירייה לתמחיית בבקשה שתודיע לה האם מקומון תל אביב ממשיך להחזיק בתנות. ביום 25/11/1999 עדכנה התמחיית את העירייה כי תמקומון עזב את החנות. פנייה זו מלמדת כי המחזיקה בפועל בחנות הייתה התמחיית ולא העוררת.

= לעוררים לא היה מעולם קשר עס המקומון וזו הסיבה שלא הוצג הסכם שכירות עס המקומון. העוררים לא ידעו על רישומו כמחויק וההתנהלות הייתה באמצעות התמחיית.

> העובדה שהנכט החל להיות מוחזק על ידי מר עדי עמרני שלושה ימים לפני פטירתו של בעלה של העוררת מהווה ראיה לכך שהעוררת לא שלטה בחנות ולא השכירה אותה.

העורריט הוטיפו ופירטו את מצב התחנה המרכזית החדשה ובכלל וה טענו כל:

> מר דוד עטר וייל רכש את החנות מחברת כיכר לוינסקי בע"מ תמורת סכום עתק. חברת כיכר לוינסקי בע"מ נקלעה לקשיים והתפרקה בשנת 1979. משנת 1976 עמד המבנה בלתי גמור עד לחידוש הבנייה בשנת 1987. הבנייה הסניימה בשנת 1993, אולם בניית הנכסים, לרבות החנות נושא הערר, מעולם לא הטתיימה.

> העוררת הפנתה לתצהיר העירייה במטגרת תייא 1412/95 בצלאל אהובה ני התחנה המרכוית החדשה בתייא בע"מ, ממנו עולה כי התמחיית נפתחה באופן חד צדדי ומנדטורי על ידי שר התחבורה דאצ בניגוד להמלצת מהנדס העיר וחרף התנגדות העירייה והוועדה המקומית לתוייב לפתיחתה, ואת מאחר ולא מולאו הדרישות שהוטלו על התמחיית להשלים בטרט הפתיחה, לרבות השלמת דרכי הגישה ועבודות תשתית ופיתוח. העירייה הגבילה את התמחיית באמצעות חיתר אכלוס מוגבל לשנה ובכפוף להתחייבות להשלים

ולע

את המטלות בתוך שנה מיום הפתיחה. התמחיית התחמקה מביצוע התחייבויותיה, העירייה דרשה מהתמחיית הוצאת היתר בנייה חדש והדבר לא בוצע.

לחילופין, העוררת טוענת כי הנכס אינו ראוי לשימוש ;

החנות אמנם נמצאת באזור פתוח בתחנה, אולם מדובר באאור שומם שהגישה אליו מסורבלת ואין אפשרות לעשות בה שימוש פונקציונאלי. כמו החנויות הסמוכות אליה, מדובר בחנות ריקה שאינה ראויה לשימוש כמפורט בהרחבה בעתירות מינהליות שהוגשו בסוגיה, בשל התנהלות שערורייתית של התמחיית ורשלנות רבתני של המשיב שאישר התנהלות זו.

סיווג החנות אינו יכול לחיות מסחרי שכן מסחר כלל אינו אפשרי ולא ניתן לתייב על פי תעריף שאינו תואם את ייעוד המקרקעין. מהתמונות שצורפו לתצהיר העוררת ניתן לראות מסדרון, שומס מוזנח ונטוש, וברור שלא תתכן בו פעילות מסחרית. לכן ברור כי ניתן לחנויות הסמוכות פטור מחיוב במשך 15 שנים.

ב. עיקד טענות המשיב

כעולה מטופס מסירת חוקה שצירפה התמחיית, החנות נמסרה למנוח דוד עטר ויל ביום 3, משנפטר הרוכש, רשם המשיב את יורשיו, העוררים בערר, כבעלים, והשית עליחס את חיובי הארנונה שהושתו בעבר על המנוח בתקופות בהן לא הייתה החנות מוחזקת בידי אחרים.

במשך חשניט הוגשו בקשות לפטור את החנות מארנונה בהיותה לא ראויה לשימוש, אולם בביקורות שנערכו על ידי חוקרי החו\ של המשיב נמצא כי היא ממוקמת במקום שיש אליו גישה חופשית והיא סגורה ונעולה וראויה לשימוש. במהלך סיור שקיימה הוועדה במתהם התחנה ביקרה הוועדה באזור החנות וראתה כי חלק מהחנולות פעילות ופתותות לקהל הרחב.

העורריט מבקשיט להתיל עליהם דין שווה לחנויות שיקבלו פטור של נכס לא ראוי לשימוש ושמעולס לא נמטרה להם החזקה בחנויות, ממוקמות במקומות שאין אליהם גישה, מצבן חפיוי לא מאפשר שימוש בהן ומעולם לא הופעלו. אלא שהחנות נושא הערר נמסרת לרוכשים, חייתח מושכרת בעבר ונעשח בה שימוש, ולכן אין דינה כדין החנויות הללו.

בביקורת מיום 23/7/2013 נמצאו כרזות של קול תל אביב מודבקות על חלון הראווה של החנות. ביום 21/1/2018 בוצעה בנכטס ביקורת על ידי התוקר מר מאור שמאלי שמצא כי הנכס במתחם פתוח ואין מניעה לשימוש בו.

0

> עיקר טענות העוררים מתליחסות למצבה הכלכלי והנפשי של העוררת, ולכך שלא הייתה מודעת לעטקי בעלה המנוח וכי לא היא זו שירשה את החנות. לנושאים אלה אין קשר להשתת ארנונה על ידי המשיב לבעלי הויקה הקרובה ביותר לנכס.

% הטענה כי העוררת רומתה בדרכים שונות לאחר שהתאלמנה אינה פוטרת את העוררת מתשלום ארנונה, כאשר ברור שטיפלה בחנות שנים לאחר מכן, ואף נעזרה ביועצים חיצוניים לרבות עורך דין.

> באשר לתיובים בארנונה עד לשנת 2018 ; אלו חתיישנו והם חובות תלוטים. באשר לתיוביס בגין שנת 2018 ואילך, דינם לחידחות מאחר ואין כל מניעה פיזּית להשתמש בחנות.

= אין מחלוקת כי מר דוד עטר גצייל רכש את החנות יחד עס מר ואב שבבו וכי משנת 1994 הוא נרשם כמחציק ונשלחו אליו חיובי ארנונה. עד סוף 1995 החנות הושכרה למר עדי עמרני ומחודש ינואר 1996 ועד לחודש יוני 1998 היא הושכרה למקומון קול תל אביב (בטעות נרשם קול ישראל -- הערת הוועדה). בתום התקופה הותורה החנות לחזקת המנות וזאב שבבו. לאחר פטירת המנוח העוררים שירשו את המנוח נכנסו לנעליו כמחזיקים.

* טענת העוררים כי לא החזיקו בחנות וכי השליטה בה הייתה של הצד השלישי סותרת את הראות בתיק ובפרט טענות העוררת באמצעות עורך דינה לצד השלישי ביום 1/3/1998, אשר אישר כל בשנת 1997 הייתה החנות מושכרת לאחר. מכאן שבשנת 1998 העוררת ידעה כי החנות הושכרה באותה עת וכיום היא מושתקת מלטעון אחרת. גם בפניות העוררת לעירייה, באמצעות בא כוחה, בשנת 2001, העוררת ידעה כי בהעדר מחציק אחר חיובי הארנונה חלים עליה. על כך מלמד גס הסכם השכירות שנחתם על ידי העוררת בשנת 1995 על גבי דפים מודפסיס בלוגו של חברה בבעלות המנוח שחזקה כי היו ברשותו.

> העוררת העלתה טענות עובדתיות סותרות והתעלמח מכך שטענותיה בעל פה סותרות ראיות כתובות שהוצגו בפני הוועדה.

לאור כל האמור, חמשיב טוען כי העוררים לא הצביעו על כך שנפלה טעות בשיקול דעת המשיב אשר הטיל עליהם, יחד עס מר שבבו ואב, את החיוב בארנונה בגין החנות, והם בעלי האיקה הקרובה ביותר לנכס וככאלה רשומים כמחזיקים בו.

ג. עיקד טענות התמתיית

עיקר טענות העוררת נוגעות לנסיבות חייה הקשות וכן של ילדיה. אין מחלוקת כי העוררת וילדיה הס היורשיס והטענות הנטענות הן חוזיות, ונוגעות לזיוף מסמכים, אמיתות תוזי השכירות וניסיונות הונאח בסמוך לפטירתו של המנוח דוד עטר צייל. טענות אלה אינן בסמכות הוועדה.

> המנוח דוד עטר צ'יל רכש את החנות יחד עס מר ואב שבבו והם נרשמו כבעלי החנות במשותף. העוררים הס יורשי המנוח אשר נכנסים בנעליו וחס החייבים בתשלומי ארגונה כדין.

> התנות נמצא בקומה השלישית שהיא קומת מסחר פעילה והגישה אליה חופשית.

> משנת 1998 העוררת ידעה כי על שמה חנות במתחט התחנה. באותה שנה העוררת פנתה באמצעות עו"ד דן חי לתמחיית ומן הפנייה עולה כי היא ידעה שברשותה חנות וכל חיא הושכרה בתקופות שונות.

> התמחיית מצטרפת לטענות המשיב בדבר שנות מס חלוטות וטוענת כי כלל החובות עד לשנות 2018 חלוטים.

* העוררים הס בעלי הויקה הקרובה ביותר לנכס וידעו על קיומו ועל השימוש שנעשה בו.

מפניית העוררת לעירייה בשנת 2001 עולה כי היא ידעה על חובתה לשלם ארנונה ואף ביקשה להשית על עצמה מחצית מן הטכום ועל מר שבבו את המחציות השנייה.

> מכלל הראות בתיק עולה כי העוררת ידעה על חבותה הארנונה.

= התמחיית מפנה לכך שהעוררת חתמה על הסכט להשכרת החנות למר עמרני.

= העוררת לא יכולה לטעון טענות עובדתיות סותרות.

* באשר לטענה כי הנכס לא ראוי לשימוש ; הוכח כי החנות נמצאת באזור פעיל והגישה אליו חופשית. סוגיית הפטור ראויה להתברר בין העוררים והמשיב. החוקה בנכט בידי העוררים ואין בכוחה של התמחיית לעמוד על מצב הנכס לאשורו ולקבוע אם הוא עומד בתנאי טעיף 0.

לאור כל האמור טוענת התמחיית כי יש לדחות את הערר.

דנון והכלעת

8. מדובר במסכת עובדות בה רב הנסתר על הגלוי, ובערר בו ניסיונות הוועדה בשני הרכבים

שונים להוביל לפשרה בין הצדדים - כשלו. נסיבות חייה הכאובות של העוררת תוארו בהרחבה לעיל ובכלל גה מותו הפתאומי של בעלה, כשהיא אס לששה קטינים, הגדול בהם בן 11 באותה עת.

1

מכלל החומר שהונח בפנינו עלו הממצאים העובדתיים הבאים:

9

.0

.1

.2

3

6

5

ביום 16/11/1988 נחתם חוזה מכר בין החברה לניהול התחנה המרכצית החדשה בע"מ ובין המנוח מר דוד עטר צ'יל ומר זאב שבבו.

ביום 10/6/1993 נחתם הטכט ניהול בין חברת הניהול ובין מר דוד עטר ומר זאב שבבו.

באותו יום נחתם טופס מטי 5 פרוטוקול קבלת חנות על גביו נכתבה ההערה כלהלן:

יילהשלמה: מערכות מ.א וחשמל- סגירת עמוד (מיקוט צנרת ביוב) צבעיי. באותו יום נחתם גם טופס מט' 6 אישור מסירת חנות לידי השוכרים יעקב בולבול למטרת השכרה פרטית ביגוד והנעלה.

הסכם הניהול, טופס קבלת חזקה בחנות וטופס מסירת התנות לידי שוכר בולבול נחתמו באותו יום. מכאן אין ללמוד כי המנוח מר דוד עטר ייל קיבל חוקה ומפתחות לחנות אלא כי היא הושכרה מיידית לצד שלישי מר בולבול, ואין בפנינו ראיה כי מר בולבול נרשם כמחזיק בחנות זו.

בתשובת מנהל הארנונה להשגה נושא הערר, נכתב כי המנוח דוד עטר צייל נרשם כמחזיק בנכס החל מיום 1/1/1994 על פי דיווח שהתקבל מבעלי הזכויות בנכס -- התחנה המרכצית החדשה. לא ברור מדוע לא נרשם השוכר מר בולבול כמחציק. אין בפנינו הודעה על רישומו של המנות כמחזיק ולא ברור מה המועד בו הועברה החזקה על שמו החל מיום 1/1/1994.

בהתאם לצו קיום צוואה שהוגש לוועדה, המנוח מר דוד עטר גצייל נפטר ביום 4/2/1995, כלומר כשנה לאחר מועד רישומו כמחציק.

על פי צו קיום צוואה מיום 30/3/1995 המנוח מר דוד עטר ייל הוריש את נכסי הדלא נלידי חרשומיס על שמו לעוררים - אשתו וששת ילדיו הקטינים. אין פירוט בצוואה של כלל הנכסים. שני בניו מנישואין ראשונים, אליחו וניר עטר, לא נכללו בצוואה, מאחר ועל פי האמור בסעיף 8 לצוואה ניתן להם רכוש שנרשם על שמס בחייו.

ביום 4/12/1996 הודיעה גב' טיימה מחברת הניהול של התמחיית לעיריית תל אביב כי מר דוד עטר עוב את הנכס ביום 31/1/1995. לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בהודעה שנמסרת כשנתיים לאחר מותו, בעוד על פי הנטען הוא עזב את הנכס ימים בודדים לפני מותו הפתאומי.

על פי הודעה צו, הרשומה על גבי מזכר בכתב יד, מחודש פברואר 1995 ועד לחודש דצמבר 5 החציק בנכס עדי עמרני מרחוב התקווה 79 תל אביב. המשב ו/או הצד השלישי לא

12

.6

7

.8

0

.1

המציאו כל הטכס שכירות חמלמד על העברת הזכות מידי מאן דהוא לידי מר עדי עמרני וכן לא בורפהח הודעה על שינוי מחזיקים על פי חוק אלא הודעה בדיעבד.

עוד צוין בהודעה וו, כי מחודש ינואר 1996 מחציק בנכס מקומון קול תל אביב בע"מ ח.פ 46, גם להודעה וו לא צורף הסכם שכירות על פיו נרשם מקומון תל אביב כמחזיק ממנו ניתן ללמוד מיהו הגורם שהעביר את הזכויות לידי המקומון, לא צורפה הודעה על חילופי מחזיקים כדין וגם הודעה גו ניתנת בדיעבד כשנה לאחר מועד תחילת התזקה הנטענת. לא למותר לציין כי העוררת, גבי סוזן עטר אינה מכותבת לתכתובת זו.

ביום 9/12/1996 הודיעה עיריית תל אביב לתמחיית על שינוי שם המחזיק בנכס מיורשי דוד עטר גייל למקומון תל אביב החל מיום 1/1/1996. כאמור, חמשיב והתמחיית לא צירפו הסכם שכירות עם מקומון תל אביב, ולכן לא ניתן לדעת מי הגורם שהעביר את החוקה בחנות לידי המקומון.

ביום 24/11/1999 פנונה עיריית תל אביב יפו במכתב לתמחיית ביחס לחנות נושא הערר, בו ביקשה כי יודיעו לח האם מקומון קול תל אביב ממשיך להחזיק ביחידה אם לאו וביקשו את פרטי בעלי הנכס. במכתב זה אין זכר לעוררים או למנוח והם אינם מְכותבים.

ביום 25/11/1999 השיבה מחלקת אכלוס בתמחיית לעיריית תל אביב כי מקומון קול תל אביב עזב את היחידה ביום 1/7/1998 וכי מיום ה החנות הצרה לבעליה שבבו ואב ועטאר דוד וייל. הודעה זו נמסרת לעירייה בדיעבד כשנה וארבעה חודשים לאחר עציבת מקומון תל אביב את הנכס. העוררים אינם מכותבים להודעה זו.

מכלל האמור עולה כי המנוח מר דוד עטר ז''ל וכן העוררת גב' סוזן עטר ו/או מי מטעמה לא פנו לעירייה מעולם בבקשה לחילופי מחזיקים על שמט או על שם שוכרים אחרים.

בהתבסט על כלל המסמכים בתיק הערר ועל התצהיריס והעדויות שנשמעו בפניה, הוועדה הגיעה למסקנה כי לא ניתן לקבוע כי המנוח מר דוד עטר זייל קיבל חוקה בחנות נושא הערר, שכן היא הושכרה בו ביום לאתר והוא נפטר כשנה וחצי לאחר מסירת החנות לשוכר.

זאת ועוד; מן התכתובות עולה כי לכל הפחות החל ממות המנוח התמח'ית נהגה בנכס במנהל בעלים ; התמחיית הודיעה לעירייה על חילופי מחזיקים בנכט ללא שצורפו הסכמי שכירות המלמדיט כי המנוח / העוררת / מי מטעמם השכירו את הנכס והעירייה מצידה פנתה לתמחיית לבירור המחציקיט בנכט ולא לבעלי הנכס מבלי שהם מכותבים לתכתובות חללו.

מן החומר שבפני הוועדה עולה כי העוררת עצמה מעולם לא קיבלה חזקה בנכס לאחר מות בעלה ולא נהגה בו מנהג בעלים,

המשליב והצד השלישי נסמכים על שלושה מסמכים שלטענתס מעידים כי העוררת ידעה על קיומה של החנות ולכן יש לראות בה כמחזיקה בה.

13

מדובר במסמכים שהוגשו לאחר הגשת סיכומי העוררים, ביום 5/11/2019, במטגרת בקשת התמחיית לקיים דיון נוסף בתיק, לאור מסמכים חדשים, שלטענתה טותרים את עדות העוררת. המסמכים התקבלו לתיק הערר, אולם יש להעיר כי מועד ייגילוייי המסמכיסם, ללא כל הסבר כיצד לא הופיעו בתיק המוצגיט קודם לכן, בתקופה בה נדונו עשרות תיקים דומים בפני הוועדה בראשות עו"ד אלון צדוק, יכול להשפיע על משקל מסמכים אלו.

נבחן את שלושת המסמכים אחד לאחד.

א. זכרון הדברים החתום על :5 העולרת

התמתחיית צירפה מסמך בכתב יד שכותרתו יוכרון דברים" מיוט 1/3/1995, על גבי נייר מכתבים של חברת 'בנייני עטר חברה משכנת לבניין והשקעות בעיימיי.

על פי וכרון דברים זה, מוסכם כי החנות נושא הערר תועבר לידי עדי עמרני ללא תשלום עד סוף שנת 1995 כאשר הוא יישא בכל הוצאות החנות כולל דמי ניהול, עירייה וכל הוצאה שהיא הקשורה בחנות והוא אחראי לכל נזק בין החודשים פברואר - דצמבר 1995. העוררת מכחישה כי חתמה על מזכר זח.

בהקשר וה נעיר, אם כי בשולי הדברים, כי על פי מסמך מאת אתי כהן מעירית תל אביב -

יפו, שצורף לכתב התשובה מטעם המשיב, מיום 14/11/2001, ניתנח לנכס נושא הערר הנחת נכס ריק מיום 1/11/1994 ועד ליום 30/4/1995. לא צורפה ראיה המלמדת מיהו זה שביקש וקיבל את ההנהה. אולם תמוהה העובדה שמתברר כי ניתנה הנחת נכס ריק לחנות באותה תקופה בה על פי הנטעו על ידי המשיב החנות הושכרה למר עמרני.

מכל מקום, ספק בעיני הוועדה האם על בסיס מזכר וה יכלה העירייה להעביר את רישום החוקה בחנות על שם מר עמרני, שפרטיו כלל לא מופיעים על גבי המצכר, ובכלל זה כתובות ומספר תעודת הוהות שלו. כותב המזכר אינו ידוע, וברור לקורא כי הוא לא נכתב בכתב ידה של העוררת סוון עטר, אלא היא לכל היותר היא חתמה עליו בתחתיתו. כפי שציינו בפונת ההכרעה, חמשיב והצד השלישי לא צירפו חוזה שכירות עם מר עמרני, הכולל את מלוא פרטיו, המלמד על הגורם שהמחה לו את זכות היישימושיי בחנות.

העוררת הגישה תדפיס מרשם החברות ביחס לחברת בנייני עטר 1999 א.נ.ה, בכדי להצביע על כך שאין מדובר בחברה של המנוח מר דוד עמר. אולם המזכר על גביו נרשם ציכרון חדבריס נושא את חשם בנליני עטר חברה לבניין והשקעות בע"מ מרחוב מוהליבר 5 ראשון לציון. בעלי המניות על פי התזכיר ההתאגדות של החברה שצורף הס הרצל עטר (אחיו של המנוח), אליחו עטר וניר עטר (בניו מנישואין קודמים) והיא נוסדה ביום 16/6/1996, לכן, נראה כי אין מדובר בחברה שעל גביה המזכר שלה חתמה העוררת ואין בכך כדי לתמוך בטענותיה.

14

מכל מקום, ויכרון הדברים נתתם לכאורה, על פי הנטען, על ידי העוררת ביום 1/3/1995, כלומר בסמוך למועד פטירת בעלה של העוררת באופן פתאומי, ביום 4/2/1995, במחלך שלושים ימי האבל, וכחודש לפני שניתן צו קיום צוואה המעביר את נכסי חמנות לידי העיזבון (30/3/1995). ספק רב בעינינו אם ככל שהעוררת חתמה על מזכר וה היא ידעח את תוכן חמזכר על גביו היא חותמת ומהתרשמותנו מסיפור חייה, כפי שתואר לעיל, ומעדותה בפנינו, המסקנה המתקבלת על הדעת בסבירות גבוהה היא כי העוררת הוחתמה על מצכר זה בדיעבד. מסקנה וו עולה בקנה אחד עם העובדה שמר עמרני נרשם כמחוציק בנכס ביום 5 כלומר ממללא ויכרון דברים ה מאוחר למועד רישומו כמחזיק, לא ברור ממנו כי הנכס בתקופה גו הוכר כנכס ריק, והמשיב וחצד השלישי לא הבחירו על בסיס איה מטמך/ הסכם / הודעה מר עמרני נרשט כמחזיק.

בשים לב לכל האמור לעיל; מועד המזכר, מועד פטירת המנוח, היעדר כל פרטים מזצחים אודות מר עמרני, מועד מתן צו קיום צוואה של המנות, אי המצאת חוזה שכירות כלשהו המלמד על כך שהמנות ו/או העוררת השכירו את החנות למר עמרני או למאן דהוא ולכך שממילא מר עמרני נרשם כמחזיק שלא על פי מזכר וה, כי אס במועד מוקדם יותר, ולעובדה כי בתקופה זו הנכס רשום בעירייה כנכס ריק - מסקנתנו כי מזכר וח יכול ללמד כי העוררת ידעה על קיומה של החנות אולם הוא אינו מלמד על חזקה של העוררת בנכס.

מזכר וה יכול ללמד, לכל חיותר, כי מאן דהוא החונים את העוררת כאשתו של בעל מחצית מהנכס על המצכר, ולא יכול ללמד על חוקה של העוררת או של המנוח בשלב כלשהו בנכס.

במכלול הנסיבות המתוארות, חבר? הוועדה סבורים כי המזכר אף אינו מלמד כי העוררת נהגה בנכט כמנהג בעלים.

מכתב מיום 1/3/1998 מאת עו"ד דן חי לתמחיית

התמחיית צירפה מכתב מיום 1/3/1998 מאת עו"ד דן חי לחברה לניהול התמחיית. במכתב צויין כי העוררת היא אלמנתו של המנוח מר דוד עטר והיא הבעלים של החנות נושא הערר.

על פי מכונב וח, הגיעו לידי העוררת יתרות חוב מאת חברת הניהול שנערכו בחודש אוגוסט

7. על פי טענת עו"ד חי במכתב יימעלון בחשבון וה עולה כי בכל התקופה שלגביה נערך

החשבון הייתה החנות מושכרת. לפיכך חיה עליכם לפנות לשוכרים בדרישה לתשלום החובות השוטפים. לאחר שהשוכרים בכל התקופות הרלוונטיות עזבו את הנכס יקשה על מרשתי לגבות מהם את החוב, פעולה שהייתה צריכה להיעשות, כאמור, על ידיכסיי.

העוררת שמרה על טענותיה ווכולותיה.

לאחר עיון במכתב וּה, ובשים לב למכלול הנסיבות שפורטו בהרחבה לעיל, חברי הוועדה טבורים כי מזכר וח אינו מלמד כי בשלב כלשהו המנוח ו/או העוררת קיבלו חזקה בנכס.

מן המכתב עולה לכל היותר כי העוררת היא הבעלים הרשומה של הנכס וכי חברת הניהול של התמחיית פנתה אליה בדרישה לתשלום חוב. בעקבות הפנייה שיומה התמחיית לעוררת לתשלום החוב, ומשפנתה לטיפול עורך דין, הודיע עורך הדין לתמחיית כי במהלך כל

55

-

התקופה חחנות הייתה מושכרת. בנסיבות המקרה, ידיעת העוררת על היותה רשומה כבעלים של חנות, אינה מלמדת על חזקה בחנות או כי היא נהגה בה מנהג בעלים.

תוכן מכתב וּה, שצורף לכאורה לתמיכה בטענות התמחיית כי העוררת החזיקה בנכס, הופך את נסיבות מקרה ה לתמוהות עוד יותר; שכן, כפי שתואר לעיל, התמחיית פנתה לעיריית מעת לעת והודיעה על התקופות בהן איישו שוכרים את הנכס, מבלי לעדכן את העוררת על כך, ועל רקע וח כלל לא ברור מדוע בשנת 1997 פנתה התמחיית לעוררת בדרישה לתשלום כלשהו בגין תקופות בהן החנות הושכרה.

לאור האמור, חברי הוועדה סבורים כי יש לראות במכתב זה, לכל היותר, כהודאה בכך שהעוררת רשומה כבעלים של החנות, עובדה שאינה במחלוקת, בתגובה לדרישת חוב שהופנתח כלפיה, ואין בו כל ראיה לכך שקיבלה חזקה בחנות בשלב כלשהו או כי נהגה בה מנהג בעלים.

ג. | פקס בכתב יד מיום 11/11/2001 מאת עו"ד דו חי לעיריית תל אביב

מדובר במכתב שנשלת בפקס מטעם משרד עו"ד דן חי לעיריית תל אביב, בו נכתב כי החלו הליכים לגבייה מינהלית בגין חוב הארנונה. עו"ד חי צירף לפנייח זו את הסכט המכר והטאבו לפי בעלי הוכויות בנכס הס דוד עטר גצייל (1/2) וזאב שבבו (1/2 נכס) וביקש לתקן את החיוב כך שמרשתו תישא במחצית החוב בלבד ובמחצית השנייה ישא מר שבבו.

לאחר עיון במכתב, ובשים לב למכלול הנסיבות דלעיל, תברי הוועדה הגיעו למסקנה כי גם מכתב וח אינו מלמד על חוקה של העוררת בתנות בשלב כלשהו, אלא הוא מלמד על כך שלאחר שעיריית תל אביב - יפו פנתה לעוררת בדרישה לתשלום חוב, ביקשה בא כוחה להפחית את החוב למחצית בשים לב לכך שבנכס רשום בעלים נוסף - מר ואב שבבו.

המכתב גם אינו מלמד על חוקה של העוררת בנכס.

גם בהקשר ה נעיר כי תמוהה העובדה שבעיריית תל אביב יפו נרשם מלוא החוב בארנונה על שס יורשי עמר צייל, ולא נרשם על שס מר ואב שבבו, בהתאט לנסח הטאבו.

כך או כך, פניית בייכ העוררת להפחתת החוב על שסם העוררת, בהתבסס על נסת הטאבו לפיו ישנו בעלים נוסף בנכס, אינה מלמדת על כך שבשלב כלשהו העוררת התציקה בנכס אלא על ניטיון להקטין את קרן החוב.

טיכומס ש2 03327;

לאחר שעיינו בכלל החומר בתיק, בחנו היטב את תיקי המוצגים ואת כלל המסמכים בתיק, ולאחר ששמענו את עדות העוררת ואת נסיבות חליה, הגענו למסקנה כי דין הערר להתקבל;

16

אין בפני הוועדה כל ראיה לכך שהמנוח מר דוד עטר צ'יל קיבל חזקה בחנות שכן ביום מסירת התנות היא הושכרה למר בולבול ולא הומצא חוזה שכירות המלמד כי המשכיר הוא המנוח (נציין, כי בניקים אחרים נוהגת התמתיית להמציא את חוצי השכירות בין הבעלים לשוכר). מר דוד עטר ז'יל נפטר כשנה וחצי לאחר מסירת החנות בפועל לשוכר אחר. המנוח מעולם לא הפעיל את החנות בעצמו וכאמור היא הועברה באופן מיידי לשוכר בולבול יחד עס דרישה להשלמת ביצוע ההתאמות במושכר (נעיר, בשולי הדברים, כי מהחלטות שניתנו בעבר על ידי הוועדה בראשות עו"ד אלון צדוק למדנו כי חזקה בחנויות לא נמסרה במקרים בהם היו חובות בגין יתרת התמורה עבור הרכישה).

אין בפנינו הודעות כלשהן על שינוי מחזּיקים בהתאם לדין מאת המנוח ו/או מי מהעוררים, על אף שעל פי הנטען בנכס היו לפחות שלושה שוכרים שונים, אלא אך ורק מזכריט מאת התמחיית למשיב אודות חילופי מחציקים ללא העתקים לבעלי הנכס, ותכתובות בינה ובין חמשיב.

אין בפנינו חוזי שכירות חמלמדים כי המנוח ו/או העוררת השכירו אי פעם את החנות למי מהשוכריס עליהם דיווחה התמחיית למשיב, ומעדותה של העוררת בפנינו התרשמנו כי החזקה בחנות מעולם לא נמסרה לה והיא עצמה מעולם לא השכירה את החנות.

שני המכתבים מאת משרד עו"ד דן חי מלמדים כי התמחיית והמשיב פנו לעוררת במהלך השנים ביחס לחובות הרשומים על שמה, כבעלים, על אף שהחנות הושכרה לאחרים, ולכן הם אינם מלמדים על מסירת חזקה לעוררת בשלב כלשחו, אלא מלמדיט על הטלת חבויות עליה, למרות שהחנויות הותזקו בידי אחריט. ידיעת העוררת על חובות הרשומים על שמה בנסיבות העניין, אינה מלמדת על הצקה בנכס.

זכרון הדברים שהוצג אינו תואם את מועד רישום החוקה על שס מר עמרני, אינו כולל פרטים בסיסיים אודותיו, לרבות תעודת זהות, אינו מתיישב עם העובדה שבאותה עת הנכס נרשם בעירייה כנכס ריק, ובשים לב למועד בו נחתם, במהלך שלושים ימי האבל, ולכך שלא הוצג תוזה שכירות לאשורו, הכולל את פרטי חשוכר, איננו מקבלים אותו כראייה המלמדת על חזקה בחנות או לכך שהעוררת נהגה בת מנהג בעלים.

מכלל החומר שבפנינו עולה כי המנוח והעוררים לא קיבלו חזקה בחנות וכי התמח'/ת נהגה בחנות מנחג בעלים. העובדה שהמנות עטר ייל נפטר בסמוך למטירת החנות לידי מר בולבול מקשה על בירור התמונה לאשורה, אך גם איפשרה, ככל הנראה, את מסכת העובדות המצערת כמתואר.

במקרה זה, בבחינת למעלה מן הצורך, גם אם אין הכרח להכריע בטענה וו, חברי הוועדה מוסיפיט כי לאחר שביקרו בתמחיית בנוכחות בייכ הצדדים, הגיעו למסקנה כי החנות עונח על תנאי סעיף 330 לפקודת העיריות. כידוע, במתחם התמתיית נוהג המשיב לקחת בחשבון את מיקום החנות בקביעתו כל החנות אינה ראויה לשימוש ועל בסיס וח ישנט אזורים בתמחיית בהם הוכרו נכסים על פי סעיף וח.

חברי חוועדה מצאו כי החנות נושא הערר נמצאת במסדרון חשוך, שאינו ממווג ואינו מואר, מחניק, בסמוך למצבור פסולת ובאזור בו ריח צואה ושתן. החנויוות הטמוכות אף הן נטושות. בעקבות ביקור הוועדה בנכט חברי הוועדה סבורים כי הנכס עונה על תנאי סעיף 330 לפקודת העיריות.

17

הערר מתקבל. טענת העוררת בי לא החזיקה בחנות מעולם - מתקבלת.

התמח''ת תישא בהוצאות העוררת בסך 5,000 ום.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום יי 1 | ₪

בהתאם לטעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 יום מיום מטירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (טדרי דין בוועדת ערר) התשלייו- 1977 תפורסם התלטה ו באתר האינטרנט של חמשיב.

ו 7

, ה ,

לור ו ל א. קפ?ן | חבר: עו'/ד ראובן הי 42 חבר: יעקב ישהשלי, רריית ,

/

4 קלדנית: ענת לוי

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב עררים מס!: 140022557

12006

בפני חברי ועדת ערר: 112002

לו'יר: עו"ד גדעון ולסמן

חבר: עו'יד משה קורן

חבר: רו'יח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: ‏ רדינג 239 בע"מ

- בנג 7

מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה סופית משלימה מתוקנת

ערר וה עניינו נכס מרתוב חיסין 4א, אשר רשום בטפרי העירייה כמספר 2000428983 ו-ח-ן לקות 5 כ(להלן: !יהנכסיי).

החלטה את הינה החלטה משלימה להחלטת ועדה זאת מיום 15.11.22. בעקבות ההחלטה הגישו

הצדזייס בקשה משותפת להכרעה בשאלה מהו הסיווג של הנכס - האם מלאכה או תעשייה!

העוררת טוענת כל הסיווג הנכון של הנכס הינו 'יתעשייהיי ואילו המשב טוען כל הסיווג הנכון הינו

יימלאכחיי.

רקע

41 העוררת רכשה את הנכס מחברת בוק.

2 הנכס היה חלק ממבנה בקומת מרתף שבו הייתה מרכזיית טלפונים.

3 הנכט פוצל מיתר המבנה בסביבות שנת 2017.

4 המחלוקת עוסקת בשאלת סלווגו של הנכס בהתאם לשימוש האחרון שנעשה בו בכדי לקבוע

את החיוב בנקופתת החיוב השנייה לפי סי 330 (2) לפקודת העיריות.

5. החלטה סופית ניתנה ביום 15.11.22.

6. ביום 16.1.23 הגישו הצדדים בקשה משותפת ובה ביקשו כי הועדה תבהיר את הכרעתה

כאמור לעיל.

7 הצדדים הגישו חידודים של הטענות תוך הפניה למסמכים שונים.

דיו

8 לאחר בחינת עמדות הצדדיט אנו סבורים, כי צודקת העוררת בטענותיה:

1 הכרעתנו נטסמכת על שני אדניס.

2 הראשון, המשפטי, מתבסס על הרציונל כפי שמקבל ביטוי בהחלטה הסופית שנתנה ועדה זאת.

3 אנו סבורים כי חרציונל דומה לרציונל של הנחית בית המשפט העליון הנכבד כי יש לחייב נכס ריק לפי הסווג הזול האפשרי (עעיימ 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע"מ ני עיריית תל אביב-יפו (נבו 04.09.2012) ייסייבומו של עניין, באופן כללי לטעמי יש לסווג נכס ריק לפי הסיווג הזול ביותר בהתאם לשימושים המותרים בו על פי הדין. קביעה כזו מתחשבת במצבו של הנישום, שאינו מפיק מן הנכס הריק תועלת כלכלית, מחד גיסא, ותדרבן אותו לנצל את הנכס, שכן הוא עדיין משלם בגינו ארנונה מאידך גיסא").

46 כך גם במקרה של נכס לא ראוי לשימוש ואולי אף במיוחד במצב וּח, שכן כאשר עומד נכט ריק ניתן לעשות בו שימוש מיידית ואילו נכס לא ראוי לשימוש דורש השקעה לצורך השמשונו. חנישום לא רק שלא מפיק תועלת מהנכט אלא אף צריך לשאת בהוצאות לצורך השמשתו.

5 האדן השני הינו עובדתי. לטעמנו גם ברמה העובדותנית סיווג הנכס המתאים יותר הינו סיווג של תעשייה. מנהל הארנונה קבע בשנת 2013 כי הנכס הינו בשימוש כמרכויה ומהתיאור העובדתי של מצב הנכס לפני פינויו מחפציס היה של מכונות תעשייתלות, ציילרים וכלוייב.

6 לפיכך אנו קובעים, כי הנכס נשוא הערר, באופן שבו התרשמנו מהמקרה הספציפי הזה, קרוב יותר לטעמנו לסיווג של תעשייה מאשר מלאכה.

סוף דבר

9 לטיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להתקבל וכי הסלווג הנכון הינו 'יתעשליהיי.

0. | אין הוצאות בגין החלטה משלימה ואת, אך ההוצאות המקוריות שנקבעו בהחלטה מיום

2 עומדות בעינן.

11 ניתן בהעדר הצדדים היום: ]5 ]3

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדחים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

7 /6 2 ל : \

יהירדפועע ענ ויסמן חבר: עו"ד משה קורן חבר: רויית שמעון זייטניצקי

קלזנית : ענת לול

%

ועדת ערר לענייני ארנונה בללית מס' עררים: 140021889 שליד עיריית תל אביב-יפו 19

בפני חבר? ועדת הערר:

יויר: עו"ד רוית פרינצ

חברה: אורלי מלי רמיח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר: ניניו שמעון/ניניו אפרים

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

הנכס נשוא הערר

הנכט נשוא הערר נמצא ברחוב 3357 בתל-אביב.

ההשגה, העררים וההליכים שבפני הוועדה

1 | העורר חגיש ערר ביום 16.7.2020 והמשיב הגיש תשובה לערר ביום 9.12.2020.

2 | ביום 15.2.2021 נערך דיון מקדמי בערר ובו ניתנה לעורר האפשרות לחגיש ערר מתוקן.

3 | ביום 22.2.2021 חגיש העורר ערר מתוקן אשר יקרא להלן - ייהערר'.

4 | ביום 25.3.2021 הוגש כתב תשובה מתוקן אשר יקרא להלן - ייכתב התשובת לערריי.

5 | ביום 7.6.2021 נערך דיון מקדמי שני בתיק.

6. | ביום 11.7.2021 הגיש העורר תצהירי עדות ראשית מטעמו.

7 ביום 1.11.2021 ניתנה החלטה על איחוד הערריט שבכותרת.

8 ביום 10.11.2021 הוגש תצחירה של גבי גילה בא כח וכן שני דוחות חקירה מטעם חמשיםב.

9. ביום 15.11.21 וביוט 11.4.2022 נערכו דיוני הוכתות בתיק.

1

.10

.1

2

ביום 12.4.2022 הוגשו מסמכיט משלימים מטעם העורר.

ביום 25.5.2022 הוגשו מסמכים משלימים מטעם המשיב.

הצדדים הגישו סיכומים.

הסוגיות הטעונה הכרעה וטענות הצדדים

3

הנכס שבנדון חינו נכס ריק ללא שימוש מתחילת שנת 2020, לאחר שטורבה בקשת העורר להמשיך ולקבל היתר לשימוש חורג (לאחסנת עצים). המחלוקת נשוא הערר היא הסיווג

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]