החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - יולי 2025 3
בפני ועדת העור לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו עררים מט': | 140020156/22 42
1142
4.3
4
4
4 4
116
בפני חברי ועדת הערר:
ייר - עו''ד אפרת קפלן
חבר - עו'/ד ראובן הרן
חבר - עו'יד אהוד מ. פלדמן
העוררות:
1. בנוביץ' תקשורת בע'/מ - תעוררת בערר 140024156/22
2 י. זילברמינץ חברה להשקעות בע"מ
3 יונה בר נכסים בע"מ
6. אן.בי. סי ניוז וורלדוויד אל אל סי
= 5. נתיב נועם תקשורת ותפקות טלוויזיה בע"מ
6. טיטי סטודיוס בע'/מ -- העוררות בערר 140024157/22
7 חברות החדשות חישראלית בע''מ - העוררת בערר 140024158/22
8. גולדמן סוכנות לשירותי מדיה בע'/מ - העוררת בערר 140025387/23
-נגד.
מנחל הארנונה, עירלית תל-אביב- יפו
החלטת
1. ענייעם של העררים שבכותרת בטענת העוררות כי הפעילות בנכסים נושא העררים,
חנמצאיט כולם בשדרות ההשכלה 5 בעיר תל אביב - יפו, עונה על סלווג 'יתעשייה המלאכתיי הקבוע בסעיף 3.3.1 לצו הארנונה. לטענו המשיב הסיווג המתאים לנכסים שבמחלוקת חינו ייבנייניס שאינט משמשים למגוריט לרבות משרדים, שירותים ומסתריי הקבוע בסעיף 3.2 לצו.
-
ההליכים בפני הוועזיה
.10
1
3
4
ערר 140024156 הוגש על ידי העוררת 1, ערר 140024157 הוגש על ידי העוררות 2-6 וערר 158 הוגש על ידי העוררת 7. העררים מתייתסים לסיווג העוררות בשנת 2022, ביום 31/8/2022 חוגשו כתבי תשובח לעררים.
ביום 13/9/2022 הורה לוייר הוועדה (דאז), עו"ד אבי סטוקהולם, על איחוד העררים ודיון בהם במטגרת דיונית אחת.
הדיון המקדמי בעררים נדחה מעת לעת לבקשת הצדדים. ביום 8/6/2023 התקיים דיון מקדמי בפני ההרכב בראשות יו"ר הוועדה (דאז) עו"ד סטוקתולס. העררים נקבעו להוכתות ונקבעו מועדים לחגשת תצהירים מטעם הצדדים,
ביום 27/4/2023 הגישו חעוררות השגות בטענות זחות לערריט לשנת 2022 ולפיכך הסכימו הצדדים כי הערר חמאוחד יחול גם ביחס לשנת 2023. ביוט 20/9/2023 החליט יו"ר הוועדה (דאז) עו"ד טטוקחולס כי העררים יישמעו במאוחד, כמבוקש.
ביום 9/8/2023 הוגשו תצהירים מטעם העוררות בעררים המאוחדים,
ביום 16/8/2023 הוגש ערר 140025387 על ידי העוררת 8, גולדמן טוכנות לשירותי מדיה בע"מ, לאחר שהועברה לידית החזקת בנכטיה של העוררת 1, בנוביצ' תקשורת בע"מ. ביום 2,203 חוגשה בקשה מוסכמת מטעם חצדדיס לאיחוד העררים וביום 20/9/2023 הורה יו"ר הוועדה (דאז) עו"ד סטוקהולס כי העוררת 8 תגיש תצהיר עדות משלים והוארך המועד להגשת תצהיר המשיב. ביום 26/11/2023 הוגש תצהיר משלים מטעם העוררת 8.
לאחר בקשות ארכה מטעם המשיב להגשת תצחיריו, ביום 15/2/2024 הוגשו תצחיריט מטעט המשיב.
ביום 29/2/2024 וביום 27/3/2024 התקיימו דיוני הוכחות בעררים בפני הרכב וה, במסגרתם נתקרו העדים מטעט הצדדים.
ביום 2/6/2024 הוגשו סיכומים מטעם העוררות, הס
ביום 23/7/2023 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי ההתלטה שתינתן בעררים המאוחדיס תחול גט על העררים לשנת 4%: ערר 140026018, 140026016, 140026019, 7,,,
ביום 21/11/2024 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.
ביום 20/4/2025 הוגשה הודעה על הסדר דיוני, בה הודיעו הצדדים כי העררים שבכותרת וההכרעות בהם יחולו גם על שומות הארנונה לשנת 2025.
לאור כל האמור, ההחלטת להלן מתייחטת לשניט 2022-2025.
עיקר טענות הצדדיט
לתלן עיקר טענותיחס תכלליות של הצזידים.
טענות תצזיזיים אודות השימוש תפרטני של בל אחת מהעוררוות בנכסית יובאו בתמשך במסגרת הדיון בעניינת של כל עוררת.
עיקר טענות העוררות
הרקע-
15
.6
17
.8
19
0
.1
22
חטיעון
33
4
. המשיב החליט ללא הצדקה לשנות את שיווג הנכסים מייתעשלייהיי לייבנייניס שאינם משמשים למגוריטיי.
חבניין בו נמצאים כלל הנכסים הוא בניין מיוחד ומצוי במקרקעין עליהם חלה תכנית מפורטת 2789 ינטע - אולפני הבירחיי המייעדת את המקרקעין בין היתר למלאכות ותעשיות נקיות. חבניין נבנח מראש על מנת לשמש כולו את תעשיית הטלוויויה בהתאם לתקנים רלוונטיים ופעילות של 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה. המשיב התעלס ממאפיינים אלה.
. הבניין בבעלות משותפת של חברת י. זילברמניצ חברה להשקעות בע"מ ואחי. עד לשנת 9 הוא הושכר בשלמותו לאולפני הבירה ירושלים (1025), אשר השכירת בשכירות משנה חלקים שונים בבניין לגופים שונים בתעשיית הטלוויויה, בכלל ה לעוררת 1, לעוררת 4-6, לחברות המחזיקות בהרשאה בנכסי העוררות 2-3 ולעוררת 7 -- כולן נמצאות בבנלין שנים רבות.
רובו המוחלט של הבניין מאוכלס על ידי חברות טלוויזיה ותקשורת מהארצ והעולס אשר עושות בנכטיס שימוש לטובת פעילות הפקה וגמר הפקה (פרודקשן ופוסט פרודקשן) ובשל כךעד לשנת 2014 סווגו פלל הנכטיס בסיווג יימלאכה ותעשליהיי כשהמחציק הרשום ה*ייתה חברת 1028,
משנת 2014 החל המשיב לחליב את חברת 1025 בארנונה בטיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריטיי. בעקבות ערר שנדון בפני ועדת הערר וערעור שהוגש לבית המשפט לעניינים מינחליים, נחתם הסכם פשרח בין הצדדים שתחולתו עד ליום 1/1/2022 וקיבל תוקף של התלטה על ידי בית המשפט.
ביום 1/1/2019 הועבר רישום החוקה מחברת 1055 לחברת *. וילברמניץ והמשיב שינה את הסיווג לייבניינים שאינם משמשים למגורים'י. כנגד התלטה זו הוגשו השגה וערר ונחתם הסכם פשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של תחלטה על ידי ועדת ערר ותחולתו עד ליום 1
ביום 6/1/2022 קיבלה העוררת 2 חשבונות ארנונה כללית עבור העוררות 1-7 על בסיס תעריף ייבניינים שאינם משמשים למגוריסיי. העוררות הגישות השגה למנהל הארנונה וביום 4/5/2022 דחה המשיב את ההשגות מאחר והוגשו באיחור וניסיונות לתאם ביקורות בנכסים לא צלתו.
. ביום 30/5/2022 נערכה ביקורת בנכסים על ידי תוקר תו מטעם המשיב,
המשפטי-
. אין חולק כי בנכטי העוררת מתבצעת (ולמצער מתבצעת גם) פעילות גמר הפקה. כמו כן, מתבצעת בנכסי העוררת פעללות של הפקח, המהווח חלק אינטגרלי מפעילות הגמר הפקה.
. הפטיקה כבר קבעה כי פעילות גמר הפקה מהווח, לצרכי ארנונה, פעילות תעשלייה. על פי פסיקה זו, ומקל וחומר, גס פעילות ההפקה עצמה מחווה פעילות תעשליתית.
5
.6
7
.8
9
.0
1
.2
3
4
גמר ההפקה מהווה חלק משרשרת פעולות הכרוכה בהפקה עצמה, באופן ששתיהן יחד יוצרות יצירה חדשה יייש מאיויי.
העוררת מפנה לבד//מ 1676/12 ברולקאסט נידאו ש.ב בעלימ ני מנתל האלנונה בתל אביב -:9 (פורסם בכבו) (להלן - ייעניין ברודקאסטיי) לפיו את הדין יש לפרש באופן שיהלוס את המציאות הטכנולוגית והכלכלית דהיום.
העוררת מפנה לפסק חדיך בעמיינ 46693-10-13 ז7 מילמס בע/מ ני מנתל הארמנה של עיליית תע אציב (פורסם בנבו) (לחלן - 'עניין זד פילמטיי) בו צוזן כי לא בכדי תעשיית הקולנוע והטלוויויה קרויה ייתעשליהיי ומבוצעות בח פעילות יצרנית לכל דבר ועניין במובן הרחב של המילה והיא מהווה יצירח בפני עצמת.
העוררת מפנה לעמי/ג 27754-05-11 מאלר אשע ני ועדת עלר על קביעת אלנונה כעלית תע אניב--*מו (פורסם בנבו) (להלן -- ייעניין אשליי) לפיו יש לפרש את המונח בית מלאכה באופן רחב וגמיש, כך שיכלול גם פעולות שאינן בהכרת בגדר ייצור קלאטי. השכל חישר ומציאות התייס שתולכים אחר הדין והדין הולך אחריתס - מחייבים זאת.
העוררת מפנה למבחנים שנקבעו בא 1960/90 פקילד השומח תל אכיב 5 גי חפרת רענונות שיט מח (1) 200 (1292) (להלן- ייענייןך רעלונות'') ומשמשים אינדיקציות לסוג הפעילות המבוצעת בנכס עם אמצעים פרשניים נוספים.,
בהתאם לעניין ברודקאסט, שאלת סיווגו של נכס נטועה במאפייניו הספציפיים של חנכס, ובענייננו, הפעילויות המבוצעות בנכסים משולבות זו בוו לתכלית אחת; התכלית התעשייתית -- טלוויציונית, וכוללות את כל שלבי הפקתו של תמוצר חטלוויזיוני למעט קדם הפקה (הפקה, הקלטות וצילומים, גמר הפקה ופעולות אינטגראליות נוספות בזיקה לתכלית זו).
על פי המבחניט האמורים, נטען כי העוררות עוסקות בהליך יצור גרידא ; הנכטים משמשים ליצירת סרט שהוא יייש מוחשייי, תוך חליך ייצור מקדמי - צילום הטרטים על גבי סרטי צילום-ריקים- והפיכתם לחומר-גלס-צילומי (הפקה)-או-על דרך של-קבלת תומרי גלם" "7 שמתקבלים בנכסים ויצירת מוצר חדש בדמות סרט/ כתבה (פוסט הפקה). בסופו של ההליך מוקרן הסרט ומשודר לציבור בלוני מסוים שלעתים מונה עשרות מלליוני צופים. פעילות העוררות משנה ומעלה לאין שיעור את ערכס של חומרי הצילום תגולמיים; העוררות 1-8 הופכות אותם לסרט מהוקצע לשידור והעוררת 2-4 ו- 7 הופכות אותם לכתבה ערוכח ומהוקצעת לשידור בתחנות הטלוויזיה.
מלוא כובד המשקל על הפעילות בנכסים היא ייצורית, שכן באמצעות הפעלה ואתזקה של תוכנות עריכה מתאפשר עיבוד, עריכה, תוספת, זאת בדומה להתזקה ואחזקה של אולפני העוררות 8, המאפשרים את ביצוע העיבוד והתיעוד, וגם ביחס לנכטיט של חעוררות 5-6 בשינויים המחויבים, סאונד, שילוב חומרי ארכיון, קריינות ועריכת תוכן לכדי טרט/ כתבת מוגמרת. העוררת מפנה להתלטות ועדת ערר ברות זו.
שעה שישנו סיווג ספציפי הולם את השימוש בנכטים יש להעדיפו על הסיווג חשיורי ייבנייניס שאינם משמשיט למגוריםיי,
עד לשנת 2014 הנכסים טווגו בסיווג *מלאכה ותעשליחיי וגם בשנים לאחר הנכסיט סווגו כך מתוקף הסדרי פשרה שהיו בתוקף עד ליום 31/12/2021.
5
.6
.7
9
.10
סיווג הנכסים בסיווג *מלאכה ותעשלייחיי עומד בקנה אתד עם תכלית ההקלה בתעריפי ארנונה התלה על נכסים המשמשים לתעשייה, וביתס בין השטחים חמשמשים לפעילות
חייצורית באמצעות: חדרי עריכה בשטח לא מבוטל, ציוד ומתשוב בנפת גדול יותר מציוד
מחשוב ממוצע, העסקת עובדים ואחוקת שטחים שיתמכו בפעילות זו וכן אולפני צילום נרחבי שטת בעלי תכונות לא שגרתיות כגון תקרה גבוחה, קירות בעובי כפול בתקן אקוסטי, חדרי ספת מצוידים, מערכות אוורור מתקדמות, פתתיט רחבי להכנסת תפאורה ועוד.
זאת לעומת התועלת הכלכלית הנמוכה הצומחת מהם.
חמשיב מכיר בעובדה כי חלקים מסוימים מן הנכסים משמשים לפעילות פוסט פרודקשן, אולם לשיטתו השגויה שטחים אלה שוליים לפעילות העיקרית בנכסים. לטענת העוררת החיפך הוא הנכון ; עיקר חפעילות בנכסים חינה מסוג פרודקשן ופוסט פרודקשן והמשיב מבצע הפרדה מלאכותית בין חדרי העריכה ובין מכלול הנכסים.
העוררת מדגימה בסיכומיה כיצד ישנה תנועה מתמדת על גבי אותו פט ייצור בנכסי העוררות, כאשר באופן כללי המשרדים וחדרים נוספים משרתים באופן ישיר את חדרי העריכח. העוררת מפנה בעניין וה לעתיימ תא 2647-05-15 ציק פולנט טכנולוגיות תוכנה בע'ימ נ' עידיית תל אכיב - *פו ולבליים 9/07ק80 ונדום אופנת בע"מ ני עיריית תל אביב -
מנתל האלנונה ביחס לימתקן רב תכליתיי, בהם נקבע כי מקום בו הפעילויות משולבות זו בזו ותכליתן אחת - אין מקום לפצלן לצורך הסלווג. לטעת העוררות, לא ניתן לחפריד מתוך הנכסים את חדרי העריכח, אשר הוכרו על ידי המשיב עצמו כפוטט פרודקשן ולסבור כי הם 3 זניחים לפעילות העיקרית, שכן שטחים אלו קרדינאליים ומהוויט חלק מייפט הייצוריי וקיימת זיקת בין חדרי העריכה ותדריס אחרים,
התוקר מטעט המשיב, מר אופיר טווילי, לא סימן על גבי התשריטים היכן ישנם חדרי עריכה, אלא מסר פירוט חלקי בלבד, ומשכך, הטענה כי חדרי העריכה חס שוליים, ממילא אינה מבוסטת כדבעי ונסמכת על מצג עובדתי שגוי. למעלה מך הצורך, נטען : כי גודלס של חדרי תעריכת או מיקומט אינו רלוונטי לקביעת טוג'שימושם:: ה העוררות טוענות כי פעילות הפקה - גם היא תעשייה, ואת בהתאם לפסק חדין בעניין ברודקאסט, ובבתינת קל ותומר. פעילות אולפני הצילום, וכן השידורים החיים, העת פעילות הפקה שיש לסווגה בסיווג של בי מלאכח ומפעלי תעשייה. ההנמקח בעניין ברודקאסט מלמדת שתחולתה אינה מוגבלת רק לפעילות גמר הפקה ודווקא ההיפך הוא הנכון. העוררות מפנות לסעיף 19 לפסק הדין בו נימק כבי המשנה לנשיאה רובינשטיין כל שלב הגמר עודנו חלק מן ההפקה וטוענות כי באותה רוח יש להבין את הנמקתה של כב!
השופטת דפנה ברק אר, כי ישנו ספקטרוס מגוון בין תעשייה ומלאכה מצד אחד ובין שירותים מצד אחר, ומסקנתה כי הקטגוריה של תעשייה חלה כלום גם על מקומות ייצור רתוקיס מן חמציאות של מפעלי התעשייח המטורתלים. העוררות טוענות כי בית המשפט העליון הסכיט להתרחק מן המציאות של מפעלי התעשייה המטורתיים לאור ההתפתחות הטכנולוגית, כאשר בדרכו אל חיעד המרוחק יותר, בדמות גמר הפקחה, הוא עובר דרך מחוזות ההפקה עצמח, על מנת לבסס את הנמקתו; הסיווג של גמר חפקה כפעילות יצרנית, נובע מהיות ההפקה עצמה פעילות יצרנית.
העוררות מפנות להחלטות ועדות ערר בעניין חליכי יישון ועיבוד של בשר, הרכבה של קולטנים מעמדיט וחבקים, ייצור תוצרים מחומרי גלס שאינם ראשוניים, בהן נקבע כי
1
2
3
מדובר בפעילות ייצורית, וטוענותיכי דברים אלו נכונים מקל ותומר לענייניהן, כאשר מדובר בייצור יש מוחשי מאין בנכסיחן; ייצור סרטים מחומרי גלס המתקבלים מצוותי צילום שעוברים עריכה וגמר עריכה, הפקת ימי צילום, והפקת חומר גלס, מחן מיוצר בסופו של דבר סרט לקראת עריכת או מטירח לצד גי.
העוררות מפנות לסיווג יאולפן הקלטת' בסעיף 3.3.29 לצו הארנונה, בו נקבע תעריף תעשייח ומלאכח במקום בו מבצע עיבוד קול מוסיקלי בלבד. בחיקש מכך, העוררות טוענות כי לא ניתן לעוות את סיווג הנכסים בשל כך שהעוררות מעבדות גס תמונה ולא רק קול. לטענתן, עיבוד התמונה והקול יחד מחזקים את המסקנה כי מדובר בפעילות תעשייתית.
אשר לטענת המשיב כי טיווג תעשייה ניתן לנכסים בהם מצויות מכונות גדולות או מועסקים עובדי כפיים רבים; העוררות מפנות להתלטת הוועדה בערר 140019454 אסף סודרי ני מנחל חארנונח בעיריית תל אביב יפו, בו ציינה חוועדה כי בפסק הדין בעניין ברודקסאט נקבע במפורש כל אין חשיבות מכרעת לשטת גדול או לכמות עובדים. העוררות טוענות כי בנכסיה מחשבים שעוצמת פעילותם אדירה ציוד דיגיטאלי יקר ומתותפס ובחלקט גס כח אדם רב.
יש לדחות את הטענה לפיח העוררות 2-3 מאפשרות לתברות אתרות לעשות בו שימוש ולבחון את השימוש עצמו שנעשה בהט בפועל
לאור כל האמור, ובהתאם לשימושים שמבצעות העוררות בנכסים, נטען כל יש לקבל את הערה ולסווג את הנכסים בכללותם בסיווג *בתי מלאכה ומפעלי תעשייהיי.
עיקר טענות חמשיב
44
5
המשיב מפנה לבל/ימ 1712/05 אולנת מגנזי גי מנחל האלנונת ש2 עלליית הרצליה (פורסם בנבו) לפיו כלל היסוד בדיני ארנונה הינו כי חלק הנכס הטפל לפעילות העיקרית של הנכס
יסווג בהתאם לסיווג העיקרי שלו. לפיכך, יש לבחון מח היא הפעילות העיקרית הנעשית...
בכל אחד מהנכסים. בהתאט לעניין ונדוס, נטל ההוכחה מוטל על הנישום בעניין זת.
כדי ששימוש בנכס ייכלל בסיווג תעשייה, יש לבחון אותו על פי מבחני העזר שנקבעו בהלכת
רעלונות. ארבעת המבחנים הם:
- | יצירת יש מוחשי: האם הפעילות שנבתנת מובילה להפיכתו של חומר גולמי למוצר של ממש, יש אחד מיש אחר;
- | מבחן חיקף השימוש במוצר המוגמר: האם הוא מיועד ללקוח ספציפי או לשימוש הציבור הרחב;
- מבחן ההשבחה הכלכלית : באיזו מידה הביאה הפעילות לשינוי חמוצר במישור הכלכלי
- מבחן ההנגדח: האם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במהותה לפעילות ייצורית או מתן שירותים;
המבחנים האמוריט אינט ממציס את התהליך הפרשני הנדרש לסיווג נכס, אלא כאינדיקביות לסוג הפעילות ולא כמבחניס מצטברים או בלעדיים. עס ואת, ישנה חשיבות להמשיך להישען על מבתניס אלו לשמירת האחידות ככל הניתן בסיווגם של עסקים בעלי מאפיינים דומיט.
6
7
.8
9
.0
517776
.2
.3
המשיב מפנה לעעייט 2503/13 אליחו זול 5 ענליית *ירושלים (פורסם בנבו) (להלן - ייעניין אליחו זוהריי) בו נקבע כי מרכיב הליצור בתגדרת מפעל תעשייתי חוא יסודי ומאופיין בפעילות באמצעות מכונות ופועלי ייצור אשר עוסקיט בייצור המוני של מוצרים, בעוד פעילות בענפי חשירותים מתאפיינת בשירות אישי בחתאס לצרכל לקות קונקרטי, לרוב על ידי בעל מקצוע חופשי.
למעשה, העוררות מבקשות להרתיב מעבר לשימושים שנקבעו בעניין ברודקאסט את השימושיט שיקבלו סיווג של תעשייה, ולהגדיל את טווח השימושים שיכללו בסיווג וה בנוגע לשימושים אותם חלא מכנה פרודקשן. לפיכך, אין מחלוקת בין הצדדים כי הפעילות בנכסים אינח עונה רק על הפעילות שהוגדרה בעניין ברודקאסט כפוסט פרודקשן.
אין בפי העוררות טענה כי עיקר הפעילות בנכסים חינה פוסט פרודקשן כפי שהוגדרה בפסיקה, ההיפך הוא הנכון. שתיקתן, כמו גס הראיות בתיק, מלמדות כי עיקר חפעילות אינה פוסט פרודקשן. טענת העוררות למעשה מתמקדת בכך שתפעילות הנוספת הנעשית בנכסיט נכללת בטיווג תעשייה וזו עיקר המחלוקת. המשיב סבור כי התשובה לכך היא בשלילה.
בשולי הדבריט, המשיב מציין כל פעילות היקדס חפקהי, שהינה מחשבתית - רעיונית, אשר אין ולא יכולה לחיות לגביה מחלוקת כי חיא אינה מצדיקה סיווג תעשייח, לא הוגדרה על ידי העוררות והמשיב טוען כי במרבית הנכסים נושא המחלוקת כלולה גס פעילות קדט הפקה כאמור.
מנימוקי בית המשפט בעניין ברודקאסט להצדקת האופי הייצורי של פעילות הפוסט פרודקשן ניתן ללמוד גם על הלאו; כל פעילות שאינה נכללת בשלב הייצורי של תפיכת תומר גלם מצולם לסרט ערוך, אינח יכולה להיחשב כפעילות תעשייתית. כך, בין היתר, אולפנל צילום, הוצאות לאור, משרדי פרטום וכיוייב, מקרים בחט נקבע כי אינם עונים להגדרת תעשייה.
מבתינה תכליתית. וערכית;" הרחבת קשת הפעילויות שייכללו- תחת -סיווג- תעשליה -על-
שימושים נוספים, שבמחותם אינם מחוויים פעילות תעשייתית, עלולה להוביל לפגיעה בשוויון, אקראיות וחוסר אחידות.
המשיב טוען כי יש ללמוד על הפעילות בנכס בראי הפסיקה הנוגעת לבתי תוכנה; פסק הדין בעניין ברודקאסט לא התכוון לפתות פתח לכלל העסקים בחט מעורב עיסוק במחשבים או במכשור אלקטרוני לקבלת סיווג תעשייה, כפי שלא התכוון לתת סיווג תעשייח לכלל העסקים הנוגעים לעסקי הטלוויויה והקולנוע. עיון בפסיקה בעניין בתי תוכנה מלמד כי בתינת השימוש העיקרי הנעשה בנכס נעשית לפי שני מבחנים; האחד, מבחן כמותי, המתייחט לגודל השטת בו מתקיימת הפעילות הייצורית, והשני, מהותי, הבוחן האם הפעילות חייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העטקית בנכס.
בעניין ברודקאסט נקבע במפורש כי רק עסק שהפעילות העיקרית בו חינה גמר הפקח, קרי, הפיכת תומר גלס מצולט לטרט ערוך לקולנוע וטלוויזיה, יסווג בסיווג תעשייה. המשנה לנשיאה (בדימוט) רובינשטיין הסביר כי מדובר בגמר הפקה - ימכח בפטישי, שכן דרך האומנים שגומרים מלאכתם, מעייניס אס נשאר עוד דבר מועט לחשלים תיקונו,ומכיס בפטישם על הכלי, כדי לעשות בו את השכלול הסופי. בעניין ברודקאסט דובר בעסק שעסק כולו ובמחותו במתן שירותי עריכת פוסט פרודקשן, שס נוצר יש חדש ושונה,באמצעות
86
.5
6
7
מערכות עריכה מתקדמות ומכוונות אפקטים, שעלותן מאות אלפי דולרים. פעילות זו מצריכת עבודה טכנולוגית מורכבת, המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב, מאפיין תעשייתי שאינו שירותי. דרישת הייצור כוללת תהליך טכנולוגי מורכב, באמצעות מערכות בעלות שווי רב, ורק הוא מחווה פעילות ייצורית. מאפיינים ייתודיים אלה אינם מתקיימים במרבית השטחים שבמחלוקת. מרכז הכובד של הפעילות נוטה לפעילות משרדית, שירותית ומסחרית שכמובן איננה ייצורית. וממילא לא להצבה של מכונות ייצור.
טיווגים אלה, משרדים, שירותים ומסחר הם סיווגים ספציפיים ואינם שיוריים.
עבודת עורך התוכן, המפיק, הכתב, העיתונאי, הבמאי, הצלם, שירותי אולפן וכיוייב הן פעולות מסורתיות שלא נערך בחן כל שינוי בעולם התעסוקה המשליך על אופן סיווגס. לכן אמירות בית המשפט העליון בעניין חמציאות הטכנולוגית והכלכלית דחיום, אינן נוגעות לעניין הפעללות המבוצעת בנכטים, אשר חייתה ונותרה כפי שהיא בחלוף השנים.
חמשיב מפנה לעמנ 24312-11-12 תכלת תקשורת בעימ כ עיריית תע אציב (להלן -
ייעניין תכלת''), בו התקיימה פעילות הוצאח לאור של כתבי עת שוניט שכללה כתיבה, עריכח וגרפיקה ונקבע כי פעילות זו אינה עולח כדי תעשייה. נקבע כי פעילות מחשבתית רעיונית שייכת לסיווג מתן שירותים ולא תעשייה. בקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה בברייס 9364/16,
חמשיב מפנח לפסייקה ענפה (עמלינ 302/07 טמלל כהן 199 3? מנחל האלנונה תל אביב,
1 צאומן בר לבינאי נ? מנקע האלנונה עיליית רמת גן, 729/09 ללדור פלטום ושיונק <
פלוליקטיבם (נדשין מ מנתל האלנונה בעיליית ירושלים, 30599-05-16 ינבל סוגלר תקשורת במ מ מנמל האלנונה בעוליית תל אניב :5ו). על פי הפסיקה, מחלקות קריאייטיב במשרדי פרסום, בהן מפותחים רעיונות לפרסומות ומופק בסופו של דבר תשדיר או מוצר גרפי מודפס, לא תסווגנה כתעשייה ומלאכה אלא כמתן שירותים. כך, גס פעילות חשיבה, כתיבה, עריכה, הגהה איננה תהליך של ייצור. בעמ/נ 30929-1-20 אי אל
"ווניפוינט. בע"מ נ מנהל תארנונת בעיריית תל אביב -נקבע-כי יצירת סרטי הדמיח-
בטכנולוגיח של אנימציה ממוחשבת, לפרויקטיט בתחום הנדליין אינה נחשבת כמלאכה או תעשייה לצרכי סיווג בארנונת.
המשיב מפנח לעמיינ 257/-6 מיליט שילנתי כתיבת ותלגוס בעימ ני מנתל האלנונה בו נדונת פעילות של כתיבה טכנית ויצירת חוברות הדרכה לרבות כריכת, אריזה ומשלוח. נקבע כי אין לסווג את הנכס בסיווג תעשייה. בעמ/נ 51044-07-17 טלנס טייטלס בעימ 2 מנחל האלנונת ש2 עגליית תל אביב נקבע כי הוספת כתוביות לסרט אינה מהווה גמר הפקה.
הפטיקה המחוזית משנות התשעים 9 יש 438/92 מנח 2 האלרנונה בעיליית תל אבב 2 אולפני ירושלים בע"מ ועיש 244/93 פרגי אולפני צילום + מנהל האלנונה בעוריית תל אניצ מו קבעו כי שטחי האולפנים עצמם (אולפן שידור טלוויזציוני או אולפני צילום) יסווגו כבנלינים שאינם משמשיט למגורים.
בעניין חסכמי הפשרה; הטכמי העבר נתתמו עס חברת 5?) שהתציקה בשטחים כנכס אחד וההסכם נעשה ברמת נכט אחד כמכלול. לא ניתן להשליך מצב עובדתי זה, בו הנכס מותוק בידי מחזיק אחד, ונבחן ברמה זו, ביחס לשאלה הכמונית של עיקר השימוש בנכס וביחט לשאלה המהותית, לנכט שפוצל למחזיקים שונים. אין תפיפח בין השטתיט שהוחזקו על ידי 105 ובין השטתיס שבמתלוקת כיום. חלק מהשטחים כלל לא משמשים כיום לתתוס
[
המדיה וחפרסום. חלק מהעוררות כלל לא פעלו בנכסים בעת הסכמי החפשרה. מכאן כי המצב העובדתי בהסכמי הפשרה בשנת 2018 נעשה על יסוד מצב עובדתי שונה לחלוטין, כאשר הפעילות בנכסים והמצב העובדתי השתנו במהלך השנים. בהטכם הפשרה משנת 1 התחייבו העוררות שלא לטעון טענות על תקופת ההסכם, ונקבע כי לאתר תום תקופת הפשרה, רשאל מנהל הארנונה לחייב את הנכסים על פי הסיווג שימצא לנכון. העיריה אינה מחויבת להאריך הסכמ פשרה שפג תוקפם. נחפוך חוא: מוטל עליח לתקן טעויות בסיווג נכסים לצרכי ארנונה. חמשיב מפנר לבמייץ 2705/90 דשניםט (תומלים כימיים ממ 2 עיליית קלית אתא.
8. המשיב מפרט את חרציונל בבסיס סיווג אולפן הקלטות .
9. למען הזחירות, חמשיב מוסיף כי אין מקום לסיווג נכסי העוררות כבית מלאכה. תכליותיו
של סיווג וה הן סוציאליות ונועדו להקל עם בעלי מלאכה בעלי פוטנציאל רוות נמוך כדוגמת סנדלרים וחייטים,
לאור כל האמור, המשיב טוען כי יש לדחות את העררים ולהותיר את הסיווג על כנו.
דיון והכרעת
קראנו בעיון רב את טענות הצדדים וכן את הפסיקה שהוזכרת בטיכומיהס.
0. אין חולק כי בענייננו מדובר בנכסים בהם מבוצעת פעילות אשר כוללת, בין חיתר, גם .
פעילות פוסט פרודקשן (גמר הפקה) וכן אין חולק כי אין זו הפעילות היחידאית המבוצעת בנכסים. העוררות עצמן מציינות בסיכומיחן כי בנכסיים מבוצעת פעילות פרודקשן (חפקה)
ופוסט פרודקשן (גמר הפקה) ולעתניס מבוצעת בהם גם פעילות קדם הפקה; אלא שלטענתן פעילות ההפקה הינה חלם אינטגראלי מפעילות גמר הפקה. במקום אתר העוררות מתארות 7 את פעילות ההפקח כחלק מייפט הליצוריי התעשייתי בנכסים, ולכן, לטענתן, מדובר בפעילות בעלת אופי תעשייתי.
פטיקת
1. בפסק הדין בעניין ברודקאסט נדון הסיווג הראוי לנכסים בהם מתבצעונ אך ורק פעילות
של פוסט פרודקשן (גמו הפקה) ונקבעה הלכה ביחס לסיווג פעילות מטוג זה בלבד כייתעשייהיי. בשונה מכך, בענייננו אנו נדרשים לבתון, האם הפעילות בנכסים שאינת מתמצה אך ורק בפעילות גמר חפקה, אלא לכל הדעות כוללת גס פעילות הפקה, ולטענת
תמשיב אף-כוללו פעילות קדט הפקת -מתאימה-לסיווג יימלאכה ותעשליתיי, כטענת העוררות, או שמא מדובר בפעילות הנופלת לגדר 'יבנייניס שאינט משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי, כטענת חמשיב.
2. בפסק חדין בעניין ברודקאסט נקבע כי יש לסווג פעילות של גמר הפקה לקולנוע וטלוולויה,
אותה ניתן לראות כהפיכת תומר גלס מצולם לסרט ערוך, כפעילות ייתעשיליתי":
ייפעילות של פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב. זתו מאפיין
9
.3
ייתעשייתייי ולא שירותי... במובן זה פוסט פרודקשן דומה *ותר במהותו לפעילות המתבצעת בייבתי תוכנה'י, אשר נכללים בתקנות ההסדריט תחת הסיווג של ייתעשייהיי.
כידוע, בפסק תדין בעניין רעיונות נקבעו המבתניס המרכצייט אשר נועדו לוהות קיומה של
ייפעילות ייצורית'' בנכס :
א. יצירת יייש מוחש" אחד מיייש'י מוחשי אחר.
ב. היקף השימוש במוצר המוגמר; פעילות תיתשב כייצורית אם המוצר נועד לשימוש
חציבור הרחב, ולא תיחשב ככזאת אם היא מיועדת ללקוח שהזמינה.
ג. | המבחן הכלכלי -- מבחן השבחת נכסים ; פעילות ייצור היא עשייה בטובין/ כל תומר
מוחשי אחר, אשר משביחה את הערך הכלכלי של אותם טובין.
ד. מבחן ההנגדה/ מבחן מרכז הפעילות; האם הפעילות מנוגדת לפעילות של מתן
שירותים ומרכז הכובד של הפעילות נוטה לעבר פעילות ייצור, ולא לעבר פעילות של מתן שירותים.
במרוצת חשנים שימשו מבחנים אלו לצורך מתן מענה בשאלת סיווגו של נכס כייתעשייתליי.
4
.5
.6
7
.8
בעניין ברודקאסט בית המשפט הפנה למבחניט שנקבעו בעניין רעיונות, וציין כי חס אינם ממציס את הפרשנות הנדרשת לצורך סיווג נכס פלוני, אלא יש לראות בחס כהוריות לסוג :
הפעילות, וכי יש לפרש את הדין באופן חולט למציאות חטכנולוגית והכלכלית בימינו. בית המשפט הוסיף שיקולים נוספים, שתמכו בתוצאה זו, ובהם תכלית ההקלה בהקשר של חיוב בארנונה, הטיווג החיסטורי בעבר והעדפת הסיווג הספציפי על פני סיווג שיורי.
בפסק וזדין בעעיים 980/04 המועצת האזורית תבכ <בנת כ אשלול בונלד בעימ נקבע סי ;
המבוזניס האמורים אינם מבחנים בלעדיים או מצטברים, כי אס אינדיקציות לסוג
\ הפעילות המתבצעת בנכס, ולהיותה של הפעילות. פעילות. יייצורית. לפיכך, נקבע כל י₪...
לצקת תוכן להגדרות הטיווג 'יתעשייהיי בכל מקרח ומקרה.
בסעיף 47 לפסק הדין בעניין ברודקאסט, הוסיף בית המשפט כי אמנם עמד על שאלת הטיווג של גמר הפקח לצרכי ארנונה, גס בחיבטיט כלללים, אולם אין בורך לומר כי חכרעה בשאלה של סיווג לצרכי ארנונח, אמורה לחיות מבוססת על בדיקח פרטנית, הנטועה במאפייניו של כל נכס. בכל מקרה אחר יהיה נכון לבתון את חטיווג בו בשים לב למאפייני הנכט ובחתאם לאמות המידח שחותוו בפסק הדין.
מכאן, שחמבחנים לעניין פעילות גמר הפקה נסמכיט על אותט מבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין פעילות ייצורית, כפי שנקבעו בעניין רעיונות, אולם יש לפרש את חדין באופן חולם למציאות חטכנולוגית והכלכלית בימינו, חכל תוך בדיקה פרטנית של מאפייניו של כל נכס ונכס.
צו הארנונה של עירית תל אציב יפו אינו קובע סיווג ספציפי לאולפני שידור / טלוויויח, ויותר מאשר שהצדדיט חלוקיט עובדתית ביחס לפעילות המבוצעת בנכסים, הם חלוקיט ביחט לאופן חיישוס של צו הארנונח על הפעילות בנכטיט.
10
9
0
71
ההגדרות בצו הארנונה ליימלאכה ותעשייהיי וליימשרדים, שירותים ומסחריי אינן יכולות, כשלעצמן, לסייע בפתרון המחלוקת. לכן, עלינו לעקוב אחר הפסיקה המנתה של בתי המשפט המחוגיים והחלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניינים דומים.
שמענו את העדים מטעם העוררות, קראנו את כלל הפסיקה אליה חפנו הצדדים, את טיעוניהם המשפטיים ואת סיכומיהס ביתס לעובדות שעלו מחקירות העדים אודות חשימוש בנכטים.
מצאנו כי פעילות העוררות 1,6,8 דומה, ועיקרה השכרת אולפנים, צילום, שידור וכן עריכח, ולכן נדון בסיווג נכטיהן יחד. עחי מצאנו כי הפעילות בנכטיים המוחזקיט בידי/ ברשות העוררות 2,3,4,5,7 דומה, ועיקרה שידור תכנים חדשותיים על ידי גופי שידור בישראל ובחו'יל.
שתי הערות מושגיות כמצפן לדיון
702
3
| ואילו צורת החיים הפוליטית על מופעיח, גס אס הפכח בעת המודרנלת למ
4
75
.6
77
בספרה ייהמצב האנושלייי מצביעה חנה ארנדט על התלוקה הקלאסית בין שתי צורות חיים:
חיי עיון וחיי המעש. ההרמנויטיקה המוצעת נשענת על כך שלאורך כל החיסטוריח האנושית נתפס המצב האנושי על פי חמש קטגוריות, צורות קיום יסודיות, וחלוקה זו יכולח לשמש כמצפן גם בענייננו; מערך הקטגוריות של המצב תאנושי מבוטט על שלושת
התחומים של חיי המעש: עבודה -1.43008 , מלאכה -- 008%/\ ופעולה - א6710
וכן של קו התיחוס בין מרחב פרטי למרתב ציבורי, התוצה את שלושתם. באופן כללי, + העבודת הינה הפעילות המחזורית שנועדה לטפק את צרכי הקיום ההכרתיים, המלאכה חיא הפעילות שיוצרת חפצים ובונה עולם וחיא מטיבה פעילות של יצירה וייצור וחפעולה הינה תפעילות שאינה קשורה לחומר אלא רק ליחטים בין בני אזים רביט. הפעולה הינה למעשה הפעללות הייפוליטיתיי במובנה חרחב המתרתשת בין בני האדם.
העבודה והמלאכה, על פי האבחנות של ארנדט, שירתו ויצרו את מה שהינו חיוני ושימושי "חוומרלאר--
פחות, הינה עיננית ומובחנת מאלו.
הבחנות אלו מחדדות את ההבדל בין עבודת הגוף, מלאכת הכפיים ובין תפעולה חאינטלקטואלית. כמובן שניתן גס לוהות חפיפה בין קטגוריות אלו, כגון התפיפה בין המלאכה והפעולה האינטלקטואלית כמו גם שניתן לטעון שגם הפעולה היא לצרנית לא פחות מן העבודה, אולם התשיבה שבבסיס הפעולה כשלעצמה לעולט אינה מתגלמת בחפצים.
הבתנה זו רלוונטית לצורך ניסוח החהבדל בין פרקטיקות בחן מעורב הגוף, פרקטיקות שמובילות לייצור מוצריט לשימושו של האדם והפעולה האינטלקטואלית שתוצריה חס הפעולה והדיבור. כל אלו מכונניס את המארג של יתסי וענליני אנוש,
פייר בורדייה, סוציולוג מרכזי במחצית השנייה של חמאח ה- 20, ניתח את שדת היליצור התרבותי שחינו המרחב החברוני בו מתקיימת עשייה תרבות:ונ ואמנותית. בספרו ייעל הטלווליירףי מתאר בורדיית את הטלוויויה פמקור מידע, כלי ליצירת שיח ודימוי.
על פי בורדייה, הטלוויזיה מארגנת את הנראה וקובעת מה ייראה ומח לא ייראח, ומארגנת במבנה את מח שנבחר להראות באופן שמעניק למציאוות משמעולות. הבחירה של הנראה והמשודר נעשית על בסיס מגוון שיקולים, ובהם, בין היתר, תחיפוש אחר הסנסציוני
1
.8
והספקטקולארי תוך ייצור דרמטיזציה במשמעות הכפולה של חמילה: בימוי דימוייס של אירוע מציאותי תוך העצמת חשיבותו באופן שמציג לעולם רעיונות / ייצוגיס או אירועים שעשוייס להיטען במשמעויות פוליטיות או אחרות.
ההמשגה של בורדייה ממקמת את העשייה הטלוויזיונית בלב העשלית היפוליטית' במובנה הרתב, ככלי להעברת מידע, דימוייס ויצירת משמעויות המכונן את מרחב השיח בין בני האדם.
הנכסים נושא הערר
א.
נכסים המותזקים ביל? העוללת 1 בנוביץ/ תקשולת בעל/מ- ערר 140020156 נכסים שתנעברן לתזקת העוללת 8 גולדמן סוכנות עשירותי מצית - עדד 140025387
(כסים המותזקים בידי תעורלת 6 סיטי סטוליו בעימ - עלד 140024157
טענות העוררת 1 -
9
0
1
מצלמות, עדשות מתואמות, מיקרופונים וציוד שמע מגוון, ציוד תאורת מגוון, חדרי שליטה.
72
.3
חעוררת 1 חברת תקשורת אשר עוסקת בפעילות יצרנית מגוונת בתעשייה הטלוויזיונית :
העוררת מפיקה, עורכת ומייצרת טרטיט וסרטונים יחד עט אולפני צילום המשמשים אף הם לייצור תכנים שונים.
הוכח כי העוררת 1 החזיקה ב- 330 מ"ר בבניין בהם בוצעו פעילויות מגוונות המשולבות זו
בזו לתכלית אחת: תכלית תעשייתית טלוויזיונית והן כוללות את כל שלבי ההפקה של
המוצר הטלוויזיוני: הפקה, הקלטות וצילומים, גמר חפקה ופעילויות אינטגראליות
נוספות אשר נעשות בזיקח לתכלית זו ומשרתות אותוז.
בקומת הקרקע שלושה אולפניס בהן ציוד צילוט מתוהכס ומתקדם, להט צמודים שלושה
חדרי ספח המשמשים לתמיכה טכנית ולוגיסטית לפעילות האולפניס. באולפנים קיימים >
ובקרה חבנוייס מקירות אקוסטיים מיוחדיט ועוד.
בקומה הראשונה חדר עריכה הכולל מיכון דיגיטלי יקר ומתוחכס עם חדר אחד המשמש כאולפן צילומים. על פי עדונו של מר בנוביץ, בנכס חדר אחד המשמש כמשרד בו מתבצעת פעללות חניהול השוטף של החברה והוא משמש גם כאולפן שידורים חיים על רקע החלון שבו או באמצעות גלגלת של רקעיס מתחלפים, קרי, שימוש כאולפן.
הליך הייצור בנכס וה מחולק לשנלים.
האחד - חליך ייצור סרטים מחומרי גלס המתקבלים מצוותי הצילום, ולאחר מכן תומרי הגלם עוברים תחליך של עריכח וגמר עריכה - עיבוד, הוספת טאונד, קריינות ועריכת תוכן על ידי עובדים הפועלים בנכס. בטופו של התחליך מתקבל מוצר מוגמר לשידור או חקרנח.
תשני - הפקת ימי צילוט לגופים שונים באולפניס המצוידיס בקומת הקרקע \בקומה הראשונה. כך ניתן לייצר באולפניס סרט או סרטון לקראת עריכתס בתדרי העריכת בקומת הראשונה או לייצרס לטובת מסירת לצדדים שלישיים.
בנוסף, ניתן להשתמש באולפני חצילום לטובת שידור הצילומים בשידור ישיר והעוררת ערוכה לשידורס או עריכתם בתוך זמן קצר.
12
טענות המשיב --
6
5
.6
7
88
2
00
העוררת אינח עומדת במבתניס שנקבעו בפסיקה הן מבתינה מהותית והן מבחינה כמותית.
מבחינה מהותית, בהתאם להצהרות תעוררת וצילומים מתוך אתר הבית שצירף המשיב לתצהיריו, העוררת מעניקה בנכס מגוון שירותים ללקוחות ספציפיים, אשר שוכרים את שירותיה למתן שירות אישי, כל לקוח לפי צרכיו ואישורו, אשר כוללים השכרת אולפנים/ חדרי צילום, שירותי שידור, שידור צילומים חיים, השכרת שירותי צילום ולעתים גס הכנת סרטונים על בסיס חומרי צילום שנערכים על ידה.
העוררת לא הציגה מסמכים שיעידו על התפלגות הכנסותיה מעיסוקיה השונים, אולם, בהגינותה, הצהירה כל עיקר הפעילות בנכס אינה עריכת פוסט פרודקשן. ככל שנעשית בנכס פעילות מטוג פוסט פרודקשן, הרי שהיא אגבית לשירותים אתרים שמוענקים על ידה.
העד מטעם העוררת העיד כי העוררת מאפשרת שימוש באולפניט ללא עריכה, והעוררת אינה מחייבת את לקותותיה, שהעוררת תבצע עבורן את העריכה. על פי עדותו, רוב הפעילות של העוררת חינה צוותי צילום שיוצאים החוצה, ולכל לקוח מוצע מה שנדרש לו.
לעתים, שירותי צילום בלבד ולעתיס צילום ושידור.
מן הבחינה הכמותית, מרבית הנכס אינו משמש לפעילות פוסט פרודקשן, ולמעט חדר אחד, שנטען כי חוא חדר עריכח, המצויד במחשבים ייחודיים לעריכה, כל יתר השטחים אינם משמשים לפעילות.- זה.- שטתים- אל משמשים- כאולפנ צגלום, צפייח והתארגנות, חדרכ שידור וצילום, משרדי הנהלה, חדרי התארגנות של צוותי צילום, חדר ישיבות ומחטני ציוד% צילום. כלומר חס אינם משמשים עבור פעילות מטוג פוסט פרודקשן.
העוררת אינה נזקקת לשטחים נרחבים ועובדים רבים לשם ניחול עסקיה, בעוד הרציונל שבבטיט הטיווג המוזל לתעשייה הינו עידוד עטקיס המעסיקים עובדים רבים.
לאור האמור, לא ניתן לראות בנכטי העוררת, במהותס כמכלול, כמפעל תעשייתי הזכאי
לסיווג מוולן מרכו חגרוויטציח של הנכס חוא מתן שירותים ופעילות מסחרית המבוצעת. .
במשרדיה.
טענות העוררת 8
.1
.2
.3
4
מדובר בנכס מספר 2000446881 ששימש עד ליום 1/1/2023 את העוררת 1 בקומת הקרקע.
העוררת 8 היא חברת תקשורת אשר עוטקת בפעללות יברנית בתעשליה הטלוויזיונית ובתוך כך מפיקה ומייצרת סרטיט וסרטונים.
החברה עוסקת בתחום הפקות הווידאו, קרי, ייצור חומר גלס מוסרט בהתאט לבקשת הלקוח, ומספקת את מכלול השירותים הנדרשיט בתחום ההפקה - אנשי צוות לתפעול האולפנים, ציוד צילום וכוי ומעניקה שירות ללמעלה מ- 100 לקוחות קבועים ומזדמניס, העד מטעם העוררת העיד בפני הוועדח כי הפעילות המתבצעת בנכט חינח צילום סרטי תדמית ופרסומות עבור חברות באופן ישיראו עבור חברות הפקה. בנכטיס אלו לא מבוצעת פעילות עריכה אלא אך ורק פעולה של צילוםס. חעד העיד כי רק הוא עובד בנכס ומפעיל פרילנסרים -- צלמים, מקליטים, תאורניס שהוא מעסיק מבלי שמבוצעת בנכט פעילות גמר הפקה. יום חצילומיס מופק על ידו מהחל ועד כלה לרבות הספקת מנון.
בקומת הקרקע ששה חדרים: שלושה משמשים כאולפני צילום -- שניים קטנים בגודל 30
מייר ואולפן גזזול בגודל 90 מ"ר. בנוסף ישנם שני חדרי בקרח טכנית, שצמודים לאולפני
3
5
הצילום, כחלק בלתי נפרד מפעילות ההפקה ומתוכם מנוהלת הפעילות. חדר צמוד נוסף משמש לצפייה, התארגנות ותמיכח לוגיסטית בצילומיס שמתרחשים באופפנים. בנוסף:
ניתן לתשתמש באולפנים לטובת שידור הצילומים בשידור ישיר והעוררת ערוכה לכך בתוך זמן קצר.
בצילומים שצורפו לתצהיר העוררת נראים אולפני צילום ריקים וחדר בקרה/ צפייח / התארגנות. העד העיד בעדותו כי גודלו של תדר הבקרה/ התארגנות כ- 27 מ"ר מתוך 220 מייר המשמשלסם כאולפני בילום.
טענות תמשיב
.6
7
8
9
10
העוררת עוסקת בתחום הפקות ומעניקה שירותים כגון השכרת האולפנים והשכרת אנשי צוות לתפעולם,
חעוררת מעניקה שירותים ללקוחות פרטיים של השכר אולפנים, עס או בלי ציוד וצוותי צילום, לעתים תוך העברת שידור הצילום.
העד העיד כי לא מבוצעת עריכה בנכס.
העד חינו העובד היחיד בנכס.
העוררת לא הציגה מידע אודות התפלגות הכנטותיה ואופי ההתקשרות עם לקותותיה, אולם מדבריח עולה, כי עיסוקה עולה כדי מתן שירותי השכרה של אולפנים.
העוררת אינה נזקקת לשטתים רבים לשם ניהול עסקיה ולכן הרציונאל שבבסיט התיוב המוזל אינו עומד.
1 השטחים עצמם הינט אולפני שידור וחדרי התארגנות לצילום וכן חדר שנראה
כחדר ישיבות. לכן כלל אין מדובר ביצירות יש אחד מיש אחר, אין השבחה של מוצר גלס והפיכתו למוצר חדש וכיוייב. חניסיון להפעיל את מבחני הלכת רעיונות על הפעילות המבוצעת בנכס הוא מאולף ומלאכותי. \ \
לאור האמור, לא ניתן לראות בנכסי העוררת במהותס וכמכלול כמפעל תעשייתי הזכאי לסיווג מוזל כתעשייה.
טענות העוררת 6
.2
.3
בנכס נעשח שימוש של יצירח ועריכח של טרטי וידאו עבור לקוחות שונים, מרביתם ערוצי טלווטיה זרים, המשדריס תכניות לקל הרחב.
בחלקו האחד של הנכס מצולמיס קטעי וידאו על בסיט רקע משתנח, לבקשת הלקוח ובהתאם לדרישותיו. לעוררת אין כל נגיעה לעניין התוכן שמצולט ושירותיה מתמצים ביצירת סרטון הווידאו. בחלקו חשני של הנכס חדר עריכח, אליו מוזרמים באופן ישיר התכנים אשר מצולמיס בחדר הטמוך לשם עיבודם, תוספת סאונד, קריינות ועריכת וכן לטובת ייצור טרט מוגמר.
14
טענות המשיב
4 העוררת מעניקה שירותי מדיח הכוללים השכרת אולפן, שירות: אולפן, צילום מרואלינים עבור חברות טלוויייה זרות המועברים לרוב בשידור חי. השירות ניתן ללקות ספציפי בחתאס לדרישותלו וצרכיו.
5. רובו של הנכס משמש כאולפן / חדר צילום של השידוריט החיים והראיונות,
והבעלים, העובד חיחיד בנכט, בעל תכשרה כצלם. אין מדובר בפעילות תעשייתית והמשיב מפנח לפסייקה בעניין פרגי ואולפני ג.ג. ירושלים.
6 על פי אתר העוררת, היא עוסקת במגוון רחב של פעילויותת לרבות ייעוץ תקשורת, יחייצ ועוד אשר אינם עונים על הגדרת פעילות ליצורית. העזי השיב בתקירתו כי פעילות זו אינה מתבצעת בנכס.
17 העוררת לא צירפה מסמכים שיעידו על אופן הפקת ההכנסות בנכס וישפכו אורעל מחות ההתקשרות עס לקוחותיה.
108 הפעילות בנכס אינח עונח על הגדרת תעשייה.
9 העוררת אינה נזקקת לשטחים נרחבים ועבדים רבים לשם ניהול עסקיה ואינה עומדת ברציונל שבבסיס הסיווג המוזל לתעשליח,
10 לאור האמור לא ניתן לראות בנכס של העוררת במהותו כמפעל תעשייתי.
דיון נהכרעת
1. המשיב צירף לתצהיריו את דפי האינטרנט של אתר העוררת 1. העוררת מציינת '
באתר האינטרנט כי חיא מעניקה מגוון שירותים: הזמנת סטודיו, עריכת וידאו, צילום מקצועי, צילום וידאו וצילום סטודיו. על פי האתר ייהעוררת מספקת את השירותים הבאים: שידורים ישירים של אירועים, כנסים, הרצאות, מטיבות עיתונאים שונות עבור)
גופי תקשורת באמצעות יחידות 11 1,778 ולוויניות, שידורים באמצעות מצלמה אחת:
| לתכניות הבוקר של קשונ, רשת, תאגיד השידור וערוצי הספורט, שידור [מרת כולל > גרפיקה עבור ערוצי ספורט, תכניות בוקר, איגודי ספורט שוניסיי. באתר מצוין כי העוררת נבחרה על ידי ?4 להיות ספק, לצורך שידור מישראל, עבור תחנות טלוויזיה שאנן מחזיקות באופן שוטף כתבים וצלמים בישראל, וכי כל השידוריס נעשים באמצעות מצלמות כ ,1311/, ציוד סאונד, ונאורה, רכבים, כבלים וניטור שידור לתבטחת איכות.
12 העוררת 1 מציינת באתר כי ייחברות הפקה על פי רוב מבקשות צוותי צילום עבור פרויקטים ותוכניות כאשר חפקת הפוסט נעשית על ידם. לצורך כך קיימת מתלקה של צילומי חוצ הכוללת ציוד צילום, תאורה, סאונד, רכבים וצלמיס מנוסיסיי. בנוסף, העוררת מספקת הפקת ימי צילום עבור תחברות הפקה שונות, ושירותי צילום לגופים שונים בתחום המדיות החברתיות. העוררת מציינת את ציוד הצילום שהיא מחזיקה - שמונה סטים מלאים ומפרטת את ההפקות שהייתה שותפה בהן.
3. העוררת 1 מפרטת באתר את השירותים אותם היא מעניקה ללקוחותיה (כך על פי
הנוסח באתר עצמו): אולפני צילום, עריכת וידאו, ניו מדיה ולייב יו.
155
אולפני הצילום: במתחם חמישה אולפנים, שני אולפניס גדוליט, שני אולפני שידור
עבור ערוצי חדשות, אולפן מבודד סאונד ואולפן ענק מבודד טאונד ואולפני גרין סקרין.
עריכת וידאו: העוררת מטפקת שירותי עריכה על ידי עורכים מנוסים בפורמטים
שונים ומשתמשת במיטב ספריות המוסיקה והאפקטים.
ניו מדיה ולייב *ו: העוררת ערוכה למתן שירות און ליין מבחינת שידור החומרים ו/או עריכת החומרים בצורה מהירה כמבוקש בעולם הניו מדיח.
העוררת פועלת בשיתוף עס חברת ראשס שהינה חברה להשכרת ציוד צילום מקצועי ואולפן 2 הינו אולפן המופעל על ידן במשותף.
64. העד מטעם העוררת 1 העיד בפנינו כי ייהתברח הוקמה כדי לטפק הכל. גם צילום
וגם עריכה. זה התתיל אצלי בבית. היום אנחנו ספקי משנח לערוציס בארץ ובחוייל ולחברות הפקה כדי לספק להם גס שירותי עריכה, שירותיט של שידוריס ישירים, בוה אנחנו טובים, ובוותי בילום. כיום נכנסים גם שני האולפנים שהראיתי, אחד אצלי במשרד ואחד שסמוך אליו (לא האולפנים בקומת הכניסת)'י.
5. מדברי העד מטעם העוררת 1 עולה כי קיים חדר עריכה אחד ובו מחשבים והארד
דיסק חמשמשיט באופן מובהק על פי מאפייניחס לפעילות גמר הפקה : ייעוצמת הפעילות:
שלהם אדירה והם נועדו רק לצרכי ערלכתיי.
6. עוד עלה מדבריו, כי הפעילות אינה מסתכמת בהשכרת אולפנים אלא כוללת
ייחוצאתיי שידוריס לרשתות ולחברות וייהוצאת'י צוותים לצילומים. חלק מן התומרים נערכים וחלק משודרים בלייב. לדבריו ייחברות פונות אלינו לשירותי צילום ועריכחיי. חלק:
מן האולפנים מאפשרים שימוש ללא עריכה. למשל: סופרפארס צילמו בחדר וה פרסומתי וערכו לבד, גלקסי צילמו פרסומת ושידרו אותה בלייב (הניסוח במקור). העד חדגיש כל = עיקר הפעילות היא ייצוותי צילום שמוציאים החוצת'.
7 העד מטעם העוררת 1 העיד כי כל התיאום וההפסה היומיומית נעשית מולו ואין עובדים בחברה. העד הוא העובד השכיר היחלד וכל שאר העובדים הס פרילנטרים קבועים.
8. העד העיד כי לעוררת ציוד צילום משלה ואילו כשיש צרכים מיוחדים העוררת
עושה שימוש בציוד צילום של חברת ראשס, חברה להשכרת ציוד צילום בבניין (הוזכרה לעיל באתר העוררת),
9 העוררת 8 הגישה את הערר בשנת 2023 לאחר ביצוע חילופי מחויקים באולפן שהיה בחזקת העוררת 1 בשנת 2022. העד מטעם העוררת 8 העיד בפנינו כי חוא העובד היחיד בנכסי ומפעיל פרילנסרים -- צלמים, מקליטים ותאורנים. לפי עדותו, בנכס לא מבוצעת פעילות גמר חפקה כלל אלא צילום בלבד. העד תיאר את מכלול פעולותיו: יאני מפיק את יום הצילומים. הס מגיעים עם התטריט ואני מבצע אותויי.
0 המשיב צירף צילומים מתוך אתר האינטרנט של העוררת 6 בו מצוין כל העוררת 6 ייסיטי סטודיוס היא חברת קריאייטיב המספקת את כל קשת השירותיט בתתום ללקוחותיה. אנו מתמחים בפיתות אסטרטגיות ופתרונות מיתוג מלאים בווידאו, מדית
16
מודפסת, פרסום, אריזת מוצר, טלוויזיה ואינטרנט לשוק הישראלי והבינלאומייי. העוררת הציגה עצמה כמספקת שירותי מדיה כוללים או פתרון כולל למטרו הלקוח.
1 העד מטעם העוררת 6 העיד בפנינו כי אתר האינטרנט אינו רלוונטי והוא ישן. על פי עדותו, גודל הנכס 15 מ"ר ובו מוענקים שירותים לחברות טלוויזיה מחוייל שמזמינות שידור. לדבריו, אפשר לשכור את האולפן ללא עריכח. בצד אחד של האולפן יושב מרואיין ובבידו השני מקליטים ועורכים. חעד העיד כי הוא מעניק שירות שידור חי לחברות זרות ומעביר לחס את החומרים דרך האינטרנט והלווליו. הכתב הוא של החברה והעד מספק את הצילום, הלייב יו והעזרים הטכניים. בנכס נעשית לעתים עבודות עריכה. הפרילנסר הוא העורך והעד מבצע את עבודת הצילום. האולפן משמש לצילום שידורים חיים וראיונות לתחנות טלוויזיה בתוייל וחלקו משמש לעריכת הראיונות ועבודת פוסט פרודקשן.
2. מן האמור ניתן להסיק את מודל הפעילות העטקית של העוררות; כל אחת מן
העוררות פועלת באמצעות עובד אחד, להשכרת שטחי אולפן הכוללים גם אספקה של ציוד טכני ושירותי כח אדם מקצועי מגוון (כפרי לנסריס ולא כעובדי החברה) בתחומים שונים, בכלל זה סאונד, צילום, עריכה וכו'. עבור כל לקוח מותאמת חבילת שירותיט ספציפית הכוללת את האולפן המתאים, הציוד הנדרש ושירותי כת אדם לפי העניין.
3 האולפנים, לרבות הציוד ושירותי כל האדם שמספקות העוררות מאפשרות לגופים שונים, לרבות חברות טלוויזיה, אך לא רק, לעשות בנכסים שימושים שונים כרצונס. כךו לא מן הנמנע כי בנכסים ישודרו כנסים או הרצאות או אירועים של גורמים פרטלים, + למטרות פרטיות או לציבור מסוים, בנוסף, כך עלח, לא מן חנמנע כי באולפנים יצולס תומר מסחרי או פרסומי או בידורי למטרות שונות אשר לא מיודע בתכרת עבור הציבור בכללותו.
מכאן מסקנתנו כי לא הוכח שרוב תפעילות המבוצעת בנכסים על ידי לקוחותיהן של העוררות הינה פעילות העונה על המבתניס שנקבעו בתלכת רעיונות.
4 עיקר הפעילות של העוררות 1,6,8 הינה השכרת שטתי אולפניס מסוגים שונים ובעלי איכויות-שונות ללקותות, לרבות שירות? צילום,-לרבות-ציוד,- פרילנטרים בתחומ> הסאונד ו/או העריכה ושידורים חיים באמצעים טכניים. העוררות 1 ו- 6 מציעות ללקוחותיהן גט שירותי גמר הפקה באמצעות פרי לנסרים, המאפשרים, בין היתר, גם יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, אך אין לעוררות ידיעה על חיקף השימוש במוצר המוגמר, שכן תפקידה מתמצה באספקות הציוד, כח האדם והשירות הטכני ללקוחותיה.
העוררת 8 אינח מציעה כלל שירותי גמר הפקה אלא שירותי צילום ושידור בלבד.
5. הוכת כי בנכטים של העוררות 1,6,8 נעשית פעילות לקוחות שהינה לכל היותר
יצירת יחומר הגלם' תצילומי. עוד הוכת, כי קיימת אפשרות לשידור חומרים מן האולפנים ומחוצה להם לציבור מסוים או בלתי מסוים. נדגיש, כי פעילות צילום כשלעצמו? לא הוכרח בפסיקח כפעילות תעשייתית, והמשיב הפנח לפטיקה ישנה בנושא בעניין אולפני ירושלים בע"מ ובעניין פרגי.
יישום מבחני הלכת רעונות
6. *צירת יש מוחשי אחד מיש מוחשל אחר; העוררות 1,6,8 אינן עוטקות בפעילות
יצרנית עבור חציבור הרחב, אלא בפעילות בעלת אופי מסחרי המציעה ללקותות שונים, בכלל זה חברות טלוויויה מהאר> ומתוייל, כמו גם לגופיט וחברות פרטיות, וגופים בתחום
17
המדיה החברתית, שירותי אולפן, שירותי צילום, הקלטה ושידור שמאפשרים ללקוחותיהן שימושים שונים ומגוונים.
7 עיקר הפעילות המבוצעת בנכסים הינה פעילות צילום ו/או שידור. פעילות זו מייצרת לכל חיותר את חומר הגלם של דימוייט, כלומר את החיש המוחשי חאחד. לא חוכת בפנינו כי עיקר הפעילות בנכסים חינה הפיכות חומר הגלט הצילומי, ליש מוחשי אחר -
כלומר לא הוכח כי עיקר הפעילות בנכס כוללת את שלב הפיכת חומר הגלם הצילומי למוצריס מוגמריס שאפשר לראותם כיש מותשי אחר.
8 העוררות מספקת ללקוחותית את הפלטפורמה הטכנית לייצור חומר הגלם, המהווה לכל היותר פוטנציאַל לשמש בהמשך ליצירת יש מוחשי אחר, אך לא בהכרח.
השירותים השונים באולפנים, לרבות הצילום, ההקלטה והשידור הם בעלי פוטנציאל גם.
לייצר יש מוחשי אחד מיש מוחשי אתר על ידי לקוחות העוררת, אולם לא הוצגו כל נתונים המלמדים כי בנכסיים מייצרים בעיקר מוצריט המחוויס יש מותש? שנוצר מיש מוחשי אחר.
אין חולק כי בנכטים מבוצעת גס פעילות של שידור כנסים, הרצאות, מסיבות עיתונאים, חומרים המשודריס במדיות שונות, שידורים ישירים במדיות חברתיות ועוד. אנו סבורים כי פעולות אלו לא יכולות להיחשב כיצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשלי אחר, כלומר כמוצר שעבר עיבוד ועריכח, כחלק מחליך התיעוש, וככל שמדובר בשידוריס של התרחשויות חיות, ספק אם ניתן לראות בהתרחשויות אלו בבחינת 'יש מוחשלי.
19 חיקף השימוש במוצר המוגמרן לא חוכח בפנינו כי עיקר המוצרים שמיוצרים *
באולפניט מיועדים לשימוש הציבור הרחב ואף לא חוכת כי נועדו לייצור המוי וגגרי, שאף הוא מאפיין יסודי של ייצור תעשייתי הנובע מכך שהמוצר מיועד לשימוש רחב.
0. כאמור, העוררות 1,6,8 מציעות ללקוחות מגוונים שימוש באולפניס ובציוד, כמו
גם שירותים של פרילנסריט בתתומיט שונים, עבור מגוון צרכים, כמתואך. ככל שמיוצריט בנכט מוצרים שנערכו ושינו את מחותס באופן שיכול להיחשב כתעשייתי, כלל לא ברור כי המוצחים מיועדיט עבור הציבור חרתב ולא-לציבור מסוים כגון עובדי חברה-פרטית-א\ גוף > פרטי או משתתפי אירוע מסוים או משרדי פרסום ומדיה או צרכנים ספציפיים.
1 כאמור, חלק מלקוחות חעוררות הס לקותות עסקיים או גופים פרטיים וגם אם ניתן לטעון כי בסופו של ייפס חייצוריי מיוצריס בנכטים גס מוצרים מוגמרים, כטענת העוררת, כלל לא ברור כי מדובר במוצריס אשר משוכפלים לשימוש הציבור ותועלתו -
מאפיין תעשייתי מובהק (ואין מדובר בשידור חד פעמי למשל). מכל מקום, אין בפינו ראיות לגבי טיב המוצרים המוגמריס חמיוצריט בנכס על ידי לקוחותיה של העוררת וחאם מדובר במוצרים אשר נועדו לשימוש הציבור הרחב במובן המצדיק סיווג כתעשייה.
2 ואת ועוד; שידור חי של אירוע מבוייס או אותנטי, של ראיון חי, הרצאה או כנס למספר רב של מנוליט או צופים מחווח הפצה של דימויים והתרחשויות שגם אס מגיעים ללקותות קצה רבים ואף לציבור רתב, חס אינם נושאים את מאפיין חשימוש של יש מוחשי.
הצפייח במקרים אלה אינה מתחווה לכדי שימוש אלא לכל היותר צריכח של מידע.
3. המבחן תכלכלי; לאור ריבוי תשימושים שנעשה על ידי לקוחות העוררת; תכניות
טלוויויה, שידורים ישירים, שירותי צילום, לרבות ללקותות פרטיים, למגוון מטרות, כלל לא ברור כי מדובר בהשבחת הערך הכלכלי של טובין כלשהם, ככל שתם מיוצרים בנכס על
8
ידי לקוחותיח. מכל מקום, כל שהוכת הינו כי בנכסים אלו מיוצר יש כלשחו - מזיובר בתומר הצילום עצמו. לא ברור מה שיעור הפעילות שמבוצעת בנכס כדי להפוך את חומר הגלם למוצר מוגמר, פעילות אשר נושאת בחובה את ההשבחה של ערכו הכלכלי.
%4. מבחן ההנגדת; במבחן ההנגדה, גם אס ישנה פעילות ייצורית מסוימת בנכס, במסגרתה הופך חומר גלם צילומי ליש מותשי אחר, מסקנתנו היא כי מרכז הגרביטציה של הפעילות בנכסי העוררות 1,6,8 חינו שירותי - מסחרי ואיננו יצרני, ולכן, בשים לב לנוסת צו הארנונה, ניתן לסווגם בסיווג שירותים ומסחר.
מסקנות נוספות בראי הפטסיסת
5 על אף הניסיונות להציג את הפעילות בנכסים כמעין פס ליצור של פעילות הפקה -
גמר הפקה, הפעילות היחידה שהוכרה בפסיקה כתעשייתית הינה פעילות גמר הפקה, שכן רק במסגרתה הופך יש מוחשי אחד ליש מוחשי אחר. ללא פעילות מסוג זה נותרה ההפקת לא יותר מאשר יצירת יש מוחשי אחד, שלא עבר חתמרה או שינוי ליש מוחשי אחר.
6. אשר לשידוריס החיים ; לא ניתן לקבוע כי שידור של התרתשות אקטואלית הינו
שידור של יש מוחשי שנוצר מיש מוחשי - שהינו ההתרחשות עצמה.
7. מן העדויות שנשמעו עלה כל עיקר הפעילות בנכסים של העוררות היא אטפקה של
שירותי צילום, מחוץ לנכס / באולפנים בנכס למטרות שונות ושידורי לייב - שידוריס תיים,
כל וּאת באמצעות פרי לנטרים. שירותים אלו שממועניס ללקוחות ספציפיים, גם אם בסופו זל ה ,
הדין בעניין רעיונות אלא באופן מאולץ ביותר.
8. העוררת 8, באמצעות העד מטעמה, שחינו העובד השכיר ה*חיד בה, מציעה שלרוונל
צילום והפקה בתחום הטלוויויה. השירותים המוצעים כוללים שירותי השכרת אולפניס, שידוריס תיים, ואין מדובר כלל בעריכח או בפעילות מסוג גמר הפקה. החברה עובדת מול ספקים שונים שהם פרי לנסרים, איש איש בתחומו. לכן נימוקינו באשר לעוררת 1 נכונים גס ביחט לנכסי עוררת זו.
9 העוררת 6 מציעה שירותי צילום בלבד, כאשר לעתים מבוצעת בנכס פעילות גמר הפקה באמצעות עובד פרילנס. לכן נימוקינו באשר לעוררת 1 נכונים גס ביחס לנכסי עוררת זו.
0. לכל האמור יש להוסיף כי על הוועדה לבחון את פעילות העוררות בראי תכליתם
של חוקי המס אשר קבעו סיווג מיוחד לייתעשייה ומלאכחיי במטרה לעודד פעילות יצרנית;
מתן תעריף מוול נועד לעודד פעילות המצריכה שטחים גדולים ונותנת תעסוקה לעובדים רבים. גס אם ניתן לטעון כי מדובר במבחן אנכרוניסטי, שאינו ישים לאור החידושים הטכנולוגיים המאפשרים *יצור ללא עובדים רבים, וללא שטתים נרתבים, בפסק חדין בעניין מחלקת הקריאייטיב של משרד הפרסום טמלר כהן, קבע בית המשפט (כבי השי רות רונן) כי ההצדקה לתעריף מוזל איגה קלימת בהכרת מקום שמדובר בפעילות שלשם ביצועה לא נדרשת כמות גדולה של עובדים או שטח גדול, ולכן כאשר קיים ספק ביחס לאופי הפעילות, אין מקום לסווג בסיווג המוזל פעילות שלצורך ביצועה נדרש שטת קטן ומספר מצומצם של עובדים.
19
סוף דבר -
1. מכלול הראיות שבפנינו מוביל למסקנה כי העוררות 1,6,8 מציעות מגוון רחב של
שירותים בתחום הצילום ותפקות הטלוויזיה, לרבות השכרת חללים, ציוד צילום ושידור ושירותי כח אזיט. חלק מן השירותים שמציעות העוררות 1,6 הס שירותי עריכה באמצעות פרילנסרים. שירות זה טפל לפעילות העיקרית במכסים שהיא באופייה שירותית -
מסחרית.
2. באולפניט המוצעים ללקותות העוררות לא מבוצעת בעלקר פעילות גמר הפקה
שהוכרה בפסיקה בפעילות ייצורית תעשייתית.
3 במבתן הנגדה, מרכז הגרביטציה של פעילות העוררות אינו נוטח לעבר פעילות ייצורית אלא לטובת פעילות שירותית- מסחרית ולכן אין מקום לסיווג הפעילות כייתעשייתיי.
2 ע7י 57, %8, נכסם המוחזקים בנדי חברות שונות
נכס מספר 20000227001 המוחזק בידי ארגון 0[3. בתהרשאת העוררות 2-5
טעננתת העולרתת
4 הנכס מותזק בידי ארגון משותף של תאגידי השידור הציבוריים של גרמניח, המשדר תכניו לט- 80 מיליון צופיט דוברי גרמנית באירופה באמצעות ערוצי טלוויית המשתייכים לארגון.
5 פעילות הארגון מרוכות בנכס וה ו- 4128 מפיקה, עורכת ומייצרת טרטים וסרטוניס שחם כתבות בנושאים אקטואלייס המשודרים לערוצי טלוויויה של חרשת על בטיט יומי.
6 ראשית התחליך של ייצור הסרטים, בקבלת חומר גלס מצוותי צילום. לאחר מכן התומריט עובריט עריכה וגמר עריכח - עיבוד, הוספת סאונד, קריינות ועריכת תוכן על ידי עובדים הפועלים מהנכט. בסופו נשלת מוצר מוגמר אותו משלב התאגיד הגרמני בשידוריו.
7 לשם ביצוע הפעולווג האמורות נעזרים עובדי 12 בחדרי העריכה בנכס, הכוללים מיכון דיגיטאלי יקר ומתותפם חנתמך באמצעיט טכניים.
18. בנכס נמצאים שני חדרי עריכת וידאו וחדר עריכה ומחשוב שמשמש לגמר הפקח.
9 פעילות נוספת שהיא חלק בלתי נפרד מעריכת חווידאו והקול, כוללת חדר ארכיון,
בו מאות קלטות של כתבות ישנות המשולבות בכתבות שמיוצרוו בנכס. בנוסף קיים חדר התארגנות וקליטה לצוותי הצילום ממנו יוצאים ואליו מגיעים צוותי בילוט, על מנת לקחת ולפרוק ציוד. בתלל הפתות יושבים עובדים טכניים, תאמוניט על הפצו הכתבות לתאגיד השידור הגרמני וביצוע תתאמות טכניות נדרשות. בנכס גם חדר שרתים, ובו מהשביס וציוד טכנל, שנועדו לאפשר את הפעילות הטכניונ רחבת ההיקף, הכרוכה בעריכת וידאו וטיפול בחומרי חגלס המצולמים. אחד מהחדריט הוא חדר הכתב הראשי אשר אמון על ניחול ---כּתבי תאגיד חשידור,-תוצריהן;-טיב-הפתבות ותיאום מול ג[412. בנכס חלון פנורמי שעל הרקע שלו ניתן לשדר שידורים חיים או לצלם ראזונות, שיוטמעו בכתבות חמיוצרות בנכס.
20
0. הוכח כי הנכס על כלל חלקיו ומרכיביו משמש כפס ייצור לכתבות לשידור בערוצי
תאגיד השידור הגרמני, כתבות שלא חיו שלמות ומוכנות אילו היו מוציאים מהנכס את אחד מחלקיו.
טענות המשיב
1 ג עוסק במהותו במתן שירותים חדשותיים ואקטואליים לתאגיד השידור הציבורי של גרמניה. מהותה של הפעילות חיא בייצור תוכן חדשותי אקטואלי והעברתו לציבור קהל המנויים על ידי שידוריס חיים או על ידי יצירת כתבות.
72 מרביתת השטח אינו משמש לגמר הפקה. בנכס ישנם חדר ארכיון האוצר כתבות המשולבות בכתבות חדשותיות, חדר התארגנות וקליטה של צלמים, חדרי שידור (דסק)
להעברת השידורים, חדרי כתבים וחדר ראשי, חדרי הפקה, מוכירות, חנחיית והנהלת משרד. חדר השרתים אף הוא אינו מהווה תעשייה, שכן הוא נועד לתמוך בפעילות הנוספת בנכס, הכרוכה באחטון על גבי מחשבים.
3. התכנים האקטואליים בנכס נערכים על פי דרישת הנהלת התאגיד וצרכיו כלומר
לבקשת לקות ספציפי והוא מאפיין שירותי ולא תעשייתי.
56 העוררת לא הציגה מצבת כת אדם אולם ניתן להניח שמרבית עובדיה הם כתביס,
פרשנים, תתקירנים, מפיקים, עורכי תוכן וצלמים. אין בפי העוררת טענח כי מרבית הפעילות בנכס היא גמר הפקה או כי מרבית עובדיח עוסקים בכך.
לאור האמור, הן בחיבט המהותל והן בתיבט הכמותל הנכס אינו עונה על מבנים לסיווג כתעשייה.
3 נכס מט' 2000219492 המוחזק בידי 2/0177 בהרשאת העוררות 2-3
טענות העוררת.
5 הנכס מותזק. על ידי ערוץ. טלוויזית גרמני אשר משדר תכנים לעשרות מיליוני...
צופים.
6. 207 מפיקה, עורכת ומייצרת טרטיס וטרטונים שחם כתבות בנושאים
אקטואליים, המשודרים בערו חטלוויויה על בטיס יומי, לפי דרישת הנחלת הערוץ וצרכיו.
7 אופי הפעילות בנכס דומח לוה של כוגן\.
8 בנכס שני חדרי עריכת וידאו וחדר עריכת קול, בהם לוחות אקוטטיים, מיכון דיגיטאלי יקר וציוד מחשוב ועריכה מתוחכס בנפח גדול, המשמש לגמר הפקה על ידי הכתבים של 200,
9 על מנת שניתן יחיח לייצר טרט או טרטון מוגמר לשידור, מתבצעת בנכס פעילות עריכת וידאו וקול. שני חדרים משמשים כארכיון ובו קלטות ישנות המשולבות בכתבות המיוצרות בנכט, חדרי התארגנות וקליטה של צוותי הצילום ותחדר שרונים ובו מתשבים וציוד טכני שנועד לאפשר את חפעילות בנכס. בחדר ההתארגנות גס עמדת עריכה נלידת המאפשרת לצלמיט ולכתביס לבחון ולקטלג את חומרי הגלם שצולמו טרם עריכתט, חדר אחסון של ציוד הצילום וחדר שרתים וציוד טכני.
0 בנכס חדר מפיקיט וכתבים בו מתקבלים חומרי גלס נוספים מטוכנויות שידור שנבתניס, מקוטלגיס ומסווגיס בחדר על מנת לשלבס בכתבות הערוא.
1
1 בנכס חדר למנהל ולכתב הראשי בישראל האמון על ניהול כתבי הרשת, תוצריהן;
טיב הכתבות ותיאום מול הערוא בגרמניה. תדר קטן נוסף משמש לניהול משרד והנהיית.
2 חוכח כי כלל החדרים מהווים חלק מפס הייצור בנכס ולכן דין הערר להתקבל.
טענות המשיב
3 מדובר בהכנת שידורי תוכן חדשותי אקטואלי עבור ציבור המנויים של העוררת על ידי מתן שידורים חיים והכנת כתבות.
4 למעט שני חדרים בהם מתבצעת פעילות גמר הפקה, וגם זאת לא הוכת, כל הפעילות בנכס קשורה לעבודת כתביט, הנהלה והכנות תוכן חדשותי.
5. תכלית כלל הפעילות הינה אחת: אספקת שירותי תוכן חדשותי ואקטואלי לציבור
המנויים של העוררת. בנסיבות אלו לא ניתן לראות בנכסי העוררת במהותם וכמכלול כמפעל תעשייתי הזכאי לסיווג מוזּל ולכן דין הערר להידחות.
ב.3 נכס מט' 2000447027 המוחזק בידי העוררת 4 6מ
טעגנת העוררת.
6. חעוררת חיא רשת טלוויויח אמריקאית אשר משדרת את תכניה לעשרות מלליוני
צופים. חיא מפיקח, עורכת ומייצרת סרטים וטרטוניס שחם כתבות בנושאים אקטואליים/י המשודרים בערוצל חטלוויזיה על בסיס יומי ועל פי דרישת הנהלת הארגון וצרכיו.
7 על מנת לייצר או התוכן הנדרש, בנכס חלל עבודה פתות עס עמדות עבודה, בו מתקבלים תומרי הגלט חמצולמיס לשם מיונם וסיווגם, זאת יחד עס הימצאותס של אנשי תמיכה המסייעיס בהליך.
8 לאחר הפעולות שמבוצעות בחלל הפתות החומרים נכנסים לחדר העריכה
ההליך הס חוזרים לעמדות העבודה בחלל הפוח לשם הפצתן לרשת,
טענות המשיב
9. חלק מהחדריס בנכט אינט מאוישים והפעילות מתרתשת במחצית מן הנכס. בכך
יש כדי לחוביל למסקנה כי לא מתבצעת ברובו של הנכס פעילות גמר הפקה.
10 על פי עדות העדה מטעם העוררת, למעט עובד וידאו אחד, כל העובדיט בנכס בין 5 עובדים עוסקים בפעילות אחרת - מפיקים, צלמים, עורכי דסק.
1. הפעילות בנכט תנכליתה אחת -- אספקת שירותי תוכן חדשות: ואקטואלי לציבור
המנויים של העוררת, ולא ניתן לראות בנכסיה, כמכלול, כמפעל תעשייתי הזכאי להקלה בארנונה.
22
ב נפס מס' 2000446930 המוחזק ביזד'י העוררת 5 -- נתיב נועם טענות העוררו 2
2 בנכס נעשח שימוש לעריכת חומר גלס לכדי יצירת סרטי וידאו (כתבות) אשר עתידים לחיות משודריס בערו הקחילתי - ערוצ 98 בטלוויויה בכבלים או בלוויין.
3 בנכס ישנם שני חללים; האחד, משמש לקליטה וסיווג של חומרי גלס מצולמיט אשר מתקבלים מצוותי צללוט והפקה הפועליט עבור הערוצ הקהילתי, והשני, תדר עריכה בו מתבצעת פעילות גמר עריכח כגון עיבוד, תוספת סאונד, קריינות ועריכת תוכן לטובת ייצור סרט מוגמר המיועד לשידור בערוצ חקהילתל.
1% מלבד צילומי התו\ שנעשים על ידי גורמים קהילתיים ברחבי הארצ, כלל פעילות הערוצ הקהללתי מבוצעת בנכס.
טענות המשיב
5. החברה מעניקה שירותים לערוצ אחד, הערוצ הקהילתי. לחברה לקוח אחד לו היא
מעניקת שירותים.
%6. מדובר בערו קהילתי לבני חגיל השלישי.
7. חלק מפעילות העוררת כוללת שירות מתשבתי - רעיוני של הכנת התכניות לערו\,
התכניות מוכנות מאפס, כפי הדוגמא שניתנה על ידי העד, של תכנית בשם מקוט לשירח, בח בונים בנכט פוניח, סגיר ואת כלל תכניח. בנוסף, מופסיס עבור הערוצ שידורים חלים.
8 התכלית בנכס הלא אחת - אספקת שירותי תוכן חדשותי ואקטואלי לציבור מנןיל הערוץ, ואין לראות בנכס כמפעל תעשייתי הזכאי לסיווג מוזל בארנונת.
ב.5 שבעת נכסים המוחזקים בידי העוררת 7-- חברת החדשות הישראלית בע"מ. ...
טענות העוררות
9 בנכסים מבוצעת פעילות הפקה וגמר הפקה כמקשה אחת. הוצאתו או הרתקתו של נכס או תלקו מתוך שטח זה משולה לגדיעת איבר חיוני מגופו של בעל תיים - גרימת נכות תפקודית.
10 העוררת מפיקה את מהדורות החדשות המרכויות בישראל ותוכנלות אקטואליה שונות המשודרות בערות 12.
1 העוררת מפיקה, עורכת ומייצרת כתבות בווידאו בנושאים אקטואליים - סרטים וסרטוניס יחד עס שידור צילומי אולפן המשולבים בתכניותיה השונות.
2 הפעילות בנכסיט חיא סביב השעון והעוררת מחציקה בכ- 770 מ"ר בחס פעילות המשולבות זו בזו לתכלית אתת - תכלית תעשייתית טלוויויונית הכוללת את כל שלבל ההפקה של המוצר חטלוויניוני.
3. ראשיתו של הליך ייצור חסרטים וחטרטונים בתומר גלט צילום שנעשה בנכס או
בקבלת חומר גלס מצוותי צילום וצלמיס. החומרים עובריט עריכה, עיבוד גרפי, הוספת סאונד, שילוב חומרי ארכיון, מוזיקח, קריינות ועריכת תוכן על ידי עובדי העוררת בנכסים,
33
ובסיומו של החליך מתקבל מוצר מוגמר, אותו משלבת העוררת בשידורית, ומוּכר ככתבות המשולבות במהדורות החדשות ותכניות האקטואליה של העוררת.
64. לשם ביצוע הפעולות האמורות נעשה שימוש בחדרי עריכח הכוללים ציוד דיגיטלי
יקר ומתותכס הנתמך על ידי אמצעים טכניים וכח אדם מיומן.
5. במספר חדרים נוספים מבוצעת פעילות שחינה חלק בלתי נפרד מהליך הייצור
והכנת הכתבות, ומאחר ולעתים נדרש ומן קצר לשידור מידי, נדרשת מעטפת תפעולית רחבה שתאפשר פעילות מסוג זה.
6. חדרי מנכ"ל וסמנכייל האחראים על תפעול האופרציה המורכבת, ומפקחים באופן
חדוק על הפקת הסרטונים והשידורים, ייעוצ משפטי פנימי במוד ומידי, שיוכל לאפשר את שילובם של הסרטונים כאופן המחיר ביותר.
7 העוררת מחזיקה גם בנכסים בנווה אילן מחם מבוצעים מרבית שידוריה התיים, והעוררת מפנה לסיווג הארנונה במועצה האזורית מטה יהודה, ששיעורו קרוב לסיווג תעשייח ומלאכה.
8. בשעה שצו הארנונה של תל אביב לא כולל תעריף טפציפי לאולפני הסרטה ו/או
שידור ו/או הקלטת יש ללמוד מכך על תעריפי המינימום והמקסימוס הרלוונטיים.
טעמות המשיב
9 על יסוד הצהרות העוררת, מתקיים בנכס מכלול של פעילויות הכוללות: פעילות רעיונאית -- מתשבתית של כתביס, תחקירנים, פרשנים וכן של כתיבה, עריכת תוכן, הפקה
ותיאומי הפקה לקראת צילומים: איפור, צילום של תכניות, הקלטות, שידור טלוויזיוני,
הכולל תיאומיט לקראוז שידור, ובחלק קטן מתבצעת פעילות גמר חפקה.
10. הנכס כולל חדרי כתבים, מגישים, פרשנים, תחקירנים, חדרי מערכת, אולפני
שידור והקלטה, חדרי תתקירנים, קריינים, חדרי איפור, חדרי ציוד, ארכיוניס שונים וכן שטתים משרדיים של הנהלת הרשת, כטפים , ייעוץ משפטי וכוי.
1 הפעילות בנכט אינה תואמת את אמות המידה שהותוו בפסק חדין בעניין ברודקאסט לפעילות ייצורית.
12 העוררת חיא חברת תקשורת מסתרית, המפיקה מחדורת חדשות ותכניות אקטואליה. מהותה באספקת תוכן חדשותי אקטואלי לקהל מנוייה.
3 עיקר פעילות העוררת בפעילות מחשבתית -- רעיונית הנעשית במשרדיה. שלב הגיית התוכן חטלוויזיוני המקדיס את שידורו וניתן להתייחס אליו כקדס הפקה, כמו גם שלב ההפקה עצמו, מבוצעים על ידי העוררת מנכטיה.
%6. המצחיר מטעם העוררות תיאר את הפעילות הכרוכה בתשיבה מוקדמת וכרוכה בהכנת הכתבות. גס השידור הטלוויויוני תואר על ידי המצהיר כפעילוות הכרוכה בחשיבה מוקדמת ורעיון. עבודת עריכת התוכן עצמה אף היא פעולה מתשבתית רעיונית להבדיל מפעילות גמר ההפקקח ובח מוחלט מה לוכנס לכתבה בשיתוף תכתב או הכתבת.
5. מלאכת הכנת הכתבות על כלל רבדיה דורשת חשיבה רעיונית החל מבחירת
החומריט וקיטלוגס וכלה באופן העברתם לצופה ובחירת סאונד, קריינות וכיוייב. פעילות זו אינח יכולה לחיחשב כפעילוו ייצורית ולא הוכרח בפסיקה ככזו. הוא הדין באשר לשלב
24
השידור חטלוויזיוני עצמו. עצם חפצת השידור באמצעות אולפניס ודסק איננה חלק מהלי חייצור אלא חלק מן המכירה או החפצה של חתוכן האקטואלי.
6. הצילום עצמו אינו פעולה ייצורית, קל וחומר בשידור חי שאינו דורש עריכח
מוקדמת.
7 בשידורי אקטואליה וחדשות המשודרים בומן אמת, אין יצירת יש מאין, אלא העברת תוכן מהשטח לידיעת הצופים. לכן לא ניתן לדבר על השבחת כלכלית של המוצר.
8. פעילות צילום באולפן שידוריס לא השתנתה במהותה במרוצת השנים באופן שיש
לפרשה באופן שונה מהאופן בו פורשה בפסיקת בענלין ג.ג אולפני ירושלים ובעניין פרגי.
9 העד מטעם העוררת העיד כי 15 עובדים מתוך כ 150 חס עורכים שעובדים במשמרות. יתר העובדים אינם קשורים לפעילות מסוג זה.
0 הניסיון להחיל את מבחני הלכת רעיונות של פעילות מסוג זה הוא מאולצ ומלאכותל.
1 השימושים השונים בנכסי העוררת, כולל חדרי גמר הפקה, המהווים תלק וניח מן הנכסים, נועדו לשרת את התכלית העיקרית של נכסי העוררת כתאגיד שידור. העוררת לא טענה כי מדובר בנכט רב תכליתי אלא ביקשה לראותו כמקשח אחת.
72 חקומה השלישית כולח משמשת כחדרי ישיבות, ייעוצ משפטי ואנשי כספים ואינח משמשת כלל לפעילות גמר חפקה.
3 לאור כל האמור לא ניתן לראות בנכסי העוררת במחותס וכמכלול כמפעל תעשיית";.
הזכאי לסיווג מוזל כתעשיית.
דיון והכרעת
6 העוררות הן חברות אשר פעילותן דומה; הן מפיקות ומשדרות שידורי תחדשות חיים וערוכים.
5 העד מר דוד זילברמינצ העיד כי חלק מן העוררות יושבות בנכסים עוד מן התקופה.
בה סווגו כתעשייה, והעיד כי להערכתו 120 מ"ר מן הבניין משמשים חברווג שאינן משרתות את תעשיית הטלוויזיה.
6 העד מטעם העוררת 212% העיד בפנינו כי בנכס מעניקים שירותים חיים לערוצ הגרמני, וכי רוב הכתבות שמיוצרות בנכט הן בנושאי אקטואליה. השידורים התיים מבוצעים מגג חבניין או מחשטח. על פי עדותו, הרוב המוחלט של העבוזזה הינו הכנת כתבות; מקבלים חומרים, מתרגמיס ומכיניס לשידור. תפעולה מבוצעת בחדר העריכה ובתדר ההקלטה, את הכתבה מכינים הכתב והעורך. העד השיב כי 70% מהפעילות בנכס חינה הכנת כתבות ו 30% שידוריט חיים. ישנם ימים שמכינים שש כתבות וישנם ימים שמכינים כתבה אחת או בכלל לא.
7 העד מטעם העוררת 4125 העיד בפנינו כי משדרים שידוריט תיים לצופים ; מהתלל הפתוח בנכס, מהגג, מחדרי העריכה ומהארכיב. לפי הערכת העד 40% מהשידוריס הט חיים ו- 60% הס דיוותים וכתבות. 90% מן החומר שנשלת עובר עריכה וחדרי העריכת מהווים שליש מן הנכס.
8. העד מטעט חברת 1\36 העיד בפנינו כי הטלוויזיה היא אמריקאית ומייצרת
שידוריס תיים כל הזמן. העוררת מחוברת לטוכנויות חדשות כגון רויטרס או איי פי ומתוכו
255
העוררת מפיקה לחדשות באמצעות הכתב או חדרי העריכה. כאשר מדובר בחדשות בעלות חיבט אמריקאי, אפשר לעלות לשידור תי מספר פעמים ביום, ובעת המלחמה משדרים ברציפות שידורים חייט מ 10:00 עד 03:00. ישנן כתבות ערוכות אך העד התקשה להעריך מה אחוז הכתבות הערוכות בנכס.
9 העוררת 5, נתיב נועם, עורכת חומר גלם ליצירת סרטי וידאו -- כתבות אשר משודרות בערו הקהילתי - ערו 98.
0 העוררת 7, חברת החדשות חישראלית, מבצעת פעילות הפקה וגמר הפקה כמקשת
אחת ומפיקה את מחדורות התדשות המרכזיות בישראל ותוכניות אקטואליה שונות המשודרות בערו 12. לטענתה, היא מפיקה, עורכת ומייצרת כתבות בווידאו בנושאים אקטואליים - סרטים וסרטונים יחד עס שידורי אולפן המשולבים בתכניותיה חשונות.
העד מטעם חברת החדשות הישראלית העיד כי בנכסים יימכסים'י חדשות, אקטואליה ויימה שקורה ברגע זה'י. בחדשות לא קיימת רעיונאות בהכרח ולכן רק חלק קטן מצוותי התוכן עוסקים בשאלה מה מעניין את הציבור. העד תיאר את הליך הכנת הכתבות ותיאר
את מצבת העובדים: כתביס, פרשנים, תחקירנים - כ- 40/50, כ- 15 עורכי וידאו במשמרות,
עורכי דין, מחלקת כספים וחדר ישיבות למרואייניס בדיסקרטיוונ.
1 בכלל הנכסים שבכותרת מבוצעת פעילות דומה, של גופי שידור חדשותיים, הכוללת שידוריס חיים, דיוותיס וכתבות חדשותיות.
12 פעילות שידור חדשות, בין אס מדובר בשידוריט חיים או מוקלטים או ערוכים, 3
הינה לדעתנו פעילות של אספקת מידע חדשותי אקטואלי באמצעות שיח ודימוי: דיוות:
מילולי אודות אירועים ושידור תומר מצולם, תוך הענקת משמעויות לאירועי מציאות אקטואליים. פעילות מסוג צילום, מטגור ומתן פרשנות נועדה להעביר לציבור מידע אודות המציאות האקטואלית ולפרשה ולכן אין לראות אותהז כפעילות של ייצור אובייקטיט,
3 לדעת חברי הוועדה, שידור תדשות, חי או ערוך, חלנו אחד המופעים המרכזיים שלג..
צורת החיים הפוליטית, במובנה הרחב, של בני האדם בזמננו. זוחי פעולה עיונית, אינטלקטואלית, שכרוכה בתיעוד ומתן פרשנות לאלרועים אקטואליים, ואיננח באה בגדר ה'מלאכות' בהם מיוצרים מוצרים לשימוש בנל חאדם.
יישוט מבחנל הלכת רעלונות--
6 יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר; איננו סבורים כי דיווח ויצירת שית ודימוי סביב אירועיט אקטואליים, המתקיימים במציאות הממשית, מהווה יצירת יש מוחשי שנוצר מיש מוחשי אחר. ראשית, ספק אס המציאות עצמה, מושא החדשות, מהווה יש מוחשי במובן אליו התייתסח הפסיקה, וככל ויהיש המוחשל האחד' הינו תומר חצילום, אזי חוא אינו חופך לייש המוחשי האחרי; עיקר העשייה התדשותית איננה הצילום עצמו אלא הדיווח, הפירוש והדיון ביחס לתומרים אלו. הדיווח, חפירוש והדיון חינם פעילות -
שיח, וחס אינם מתחוויס לכדי יש מוחשי אחר שחוא תולדה של החומר הצילומי. ואת ועוד; גם אילו היינו רואים בחדשות כמוצר, מדובר באובייקט אשר נעדר את המאפיין של מחזוריות חוזרת ונשנית, המאפיינת את הייצור התעשייתי, שמושאו מוצר וחהה, חמוני
6
ושימושי, שכן חוא נועד לכל היותר לצפייה חד פעמית וחולפת. מכל מקום, המידע מושא החדשות, בין אס מדובר בדיוות או בפרשנות, איננו אובייקט תעשייתי אלא רכיב שיח.
5 המבחן תכלכלי; העברת מידע ופרשנות חדשותיים לציבור באמצעות טכניקות שידור אינה משביחה את הערך הכלכלי של הימוצר עצמוי, ככל שקיים, ובמילים אחרות, אינח משביתח את הערך הכלכלי של האירועים האקטואלייס. ההיבטים המסתרייםס של תאגידי השידור כרוכיס במימד הרייטינג (מדד שיעורי הצפייה) ואינם נובעים מהשבחת הערך הכלכלי של המוצר עצמו, מאפיין מובהק של מוצר תעשייתי.
6 מבחן תהנגזית; בהחלט ייתכן ועבודת החדשות כוללת גס שידור של תכנים ערוכים לכדי כתבות חדשותיות. אלא שגם בהכנת הכתבות מדובר בצירוף דיווח, ביאור ופירוש לחומריט מצולמים ועיקר הפעולה הינה הרמנויטית ולא ליצורית. מכל
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]