החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - יוני 2024

.

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כפללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 180024084

בפני תברי ועדת הערר:

*ויר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו'יד אהוד פלדמן

חבר - עו'יד ראובן הרן

העורר: הנרי אוז

‎ -‏ נגד.-

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר בחנות הנמצאת במתחם התמחיית, ברחוב לוינסקי 108, תל אביב- יפו, הרשומה בספרי העירייה כנכס מס' 2000132558 ח-ן ארנונה מסי 10729982,

ההליכים בפני הוועדת

בכתב הערר נטען כי העורר אינו מתציק בנכס, ולחילופין, כי הוא אינו ראוי לשימוש. העורר טען כי הוא בעלים של שתי חנויות בקומה השלישית וכי הנכס הסמוך, מס' 568, קיבל פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש החל מיום 1/1/2020 בעוד נכס מס' 558 נושא הערר לא וכה לפטור כאמור.

ביום 26/10/2022 הוגשה בקשה מטעם העורר לצרף את התמחיית כצד שלישי להליך. יו"ר הוועדה נענתה לבקשה והורתה על הגשת תגובה מטעם הצד השלישי.

ביוסם 27/10/2022 הוגש כתב תשובה מטעם המשיב. ביום 23/11/2022 הוגשה תגובה מטעט הצד השלישי.

ביום 4/1/2023 התקיים דיון מקדמי בערר בו התברר כי העורר רכש את החנויות מחברת פקייק ולא מחברת התמחיית. בעקבות כך, ומשנטען כי חעורר אינו מחויק בנכסים, הורתה הוועדה על צירוף חברת פ.ק.ק חנויות (1989) בע"מ כצד שלישי להליך. חתיק נקבע לדיון הוכחות ונקבעו מועדים

1

להגשת תצהירים. הוועדה קבעה כי חתייצבות התמחיית בהליך, לאחר הגשת תגובתה, מושארת לשיקול דעתה.

ביום 26/1/2023 הוגשה הודעה מטעם העורר, במסגרתה ויתר על צירוף חברת פ.ק.ק חנויות (1989)

בע"מ כצד להליך. ביום 8/2/2023 החליטה יו"ר הוועדה כי ככל שהעורר אינו מוותר על טענת איני מחויק, החלטו: הוועדה על צירוף החברה בעינה עומדת, ולא ניתן לוותר על התייצבותת.

ביום 18/4/2023 הוגש תצהיר מטעם העורר.

ביום 22/2/2023 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי לאור ויתור העורר על טענת איני מחזיק ההחלטה על צירוף חברת פ.ק.ק חנויות (1989) בע"מ מבוטלת והתיק נקבע לדיון ביחס לטענה כי הוא אינו ראוי לשימוש.

ביום 12/6/2023 הוגש תצהיר מטעם המשיב; תצהירו של מר אופיר טוילי.

ביום 21/9/2023 התקיים דיון הוכתות בו נחקרו המצהיריס מטעם הצדדים. בסיום הדיון החליטה הוועדה כי יוגשו סיכומים מטעם הצדדיט וקבעה כי בייכ המשיב יתייחס בסיכומיו לעובדה שאחת החנויות אכתה בפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, בעוד על פי העדות שנשמעה שתי החנויות בבעלות העורר הן במצב והה.

ביום 22/10/2023 הוגשו סיכומים מטעם העורר. ביום 12/11/2023 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.

למען הוחירות, בטרם מתן החלטה זו, ביקשה מזכירות הוועדה לברר עס התמחיית האם בכוונה לחגיש סיכומיט בתיק ונענתה כי מאחר ורכישת החנויות לא התבצעה מהתמחיית אין בכוונתה להגיש סיכומים בתיק.

עלק טענות הצדלים

טענות העורר

> העורר רכש שתי חנויות שמספרן 3160, 3158 בקומה השלישית מחברת פ.ק.ק חנויות (1989) בע"מ. חנות אחת קיבלה פטור מיום 1/1/2020 והוועדה התבקשה להעניק לנכס וח ייפטור כולליי מתשלום. העורר טוען כי העירייה העדיפה משיקולים ורים להעניק פטור לנכס שגודלו 17 מ"ר ולא להעניק פטור לנכס ששטחו 48 מ"ר.

> הנכס נושא הערר לא קיבל פטור מארנונה, על אף שמדובר בנכס סמוך, המצוי במצב פיי זהה, והחנויות סגורות, ריקות ללא כל גישה. החוקר מטעם חמשיב אישך כי שת החנויות נמצאות במצב והה. בהתאם לדוייח הביקורת המתחם סגור והנכסים ריקיט וללא כל פעילות.

> ביום 22/1/2023 הודיע העורר כי בחודש וח ביקר בנכסים ותיאר את מצבם. על אף ואת, המשיב לא מצא לנכון לקיים ביקורת נוספת בנכס ולייתך את שמיעת הערר.

> מאחר ולא קיימת גישה למתחם התנויות והקומה נעולה במנעוליס ובלותות עץ, ומדובר בחנויות נעולות ללא גישה, ומאחר והעורר מעולם לא השכיר את החנויות ולא נהנה מפירותיהן, לא היה מקום לחייבן בארנונה.

2

מן התמונות שצירף העורר לתצהירו עולה כי החנויות נמצאות במתחם נעול שנסגר על ידי קירות איסכורית ובמנעולים ולא ניתן להגיע אליו.

העורר העיד בפנינו כי אין גישה לנכס נושא הערר משום כיוון. מאחר ואיו גישה לנכס, העורר השיב בחקירתו כל אינו יודע האם החנות נעולה אם לאו. לפי עדותו, מדובר במתתסם טגור משנות התשעים והוא רכש את החנויות בשלב בו בנייתן לא הסתיימה. נציין כי מצאנו את עדות העורר מהימנה.

העד מטעם המשיב העיד בפנינו באופן ברור כי ייהמצב הפלזי של שתי החנויות שבדקתי הוא זההיי.

איננו מקבלים את עמדת המשיב כי לחנות הסמוכה של העורר הוענק פטור ואילו לחנות נושא הערר לא הוענק פטור, מבלי המשיב טרת להסביר את ההבדל בין החנויות הנמצאות במתתם סגור תוך שהפנה לנסיבות שהתבררו בהליך אחר מבלי לפרטן. כאמור, הוועדה הורתה במסגרת החלטתה לאחר דיון ההוכחות כי המשיב יתייחס לעניין וה בסיכומיו. המשיב, כרשות מינהלית, מתויב מכת חובת ההגינות של הרשות, להצביע על ההבדל בהחלטות מינהליות הנוגעות לנכסים וחים, ואינו יכול להטיל את הנטל במלואו על העורר במקרה זה.

מאחר והתמתיית לא התייצבה לחליך, הרי שהיא לא סייעה בבירור המועד בו נסגר המתחם למעבר, אולם ניתן להסיק מן העובדה שהמתתס נפתח עבור החוקר מטעם המשב על ידי נציגי התמחיית, כי התמח'/ת נוהגת בנכס מנהג בעלים, והיא או אשר לא מאפשרת את הגישה אליו. לפיכך, מסקנתנו חינה כי השימוש בנכס נמנע מן העורר על ידי התמח'/ת הנוהגת בנכס מנהג בעלים.

מכלל האמור עולה כי בבעלות העורר שתי חנויות, אשר נמצאות במתחם סגור ונעול ללא כל גישה.

הגישה למתחם בו נמצאות החנויות מתאפשרת רק בסיוע התמחיית. אחת החנויות במתחט הסגור הוכרה כלא ראויה לשימוש ואילו החנות נושא הערר לא וכתה לפטור. שתי התנויות נמצאות במצב פיי והה. החנות נושא הערר נמצאת במצב קרוב למצב מעטפת. לאור כל הממצאים האמורים, מסקנתנו-כי. העורר. הוא. הבעלים של הנכס אולם. נמנעה ממנו האפשרות. להחזיק. בו,. התמת'ית .> נוהגת בו מנהג בעלים, והוא במצב שאינו ראוי לשימוש.

במכלול חנסיבות המתוארות, והעובדה שהמשיב לא הצליח לבצע בדיקה של מצב חנכס, ללא סיוע התמחיית, אנו סבורים כי לא היח הכרה לקיים את ההליך דנן וחיה מקום לקבל את טענות העורר מבעוד מועד. וה המקום לציין כי הגורמים שנפגעיס מטגירת מתחמים על ידי התמחיית הס בעלי החנויות, ואין ו הפעם הראשונה בה יינגרריי בעל חנות שהתמחיית מונעת את הגישה לנכסיו בעל כורחו לוועדת הערר ונדרש לנהל הליכים הכרוכים במשאבים כספיים.

במצב הדברים האמור, בו חמשיב נוכח כי המתתס סגור, הכיר בחנות הסמוכה כלא ראויח לשימוש וידע כי התמחיית אינה מאפשרת גישה אליו, ובשים לב להקשר, למצב מתחט התמחיית בכללותו, ולמצב הקומה והנכטיס הסמוכים, אין וה מתקבל על הדעת כי הנטל להוכחת מצב החנות הוטל על העורר.

נבהיר כי למען הטר טפק אין חולק שעל פי המסמכים שצירפה הצד השלישי העורר חינו הבעלים של הנכס.

סוף דבר;

הערר מתקבל.

אנו קובעים, מבלי לפגוע בזכות חקניינית של העורר בחנות, כי מהראיות שבתיק עולה כי סגירת המתחם על ידי התמחיית מנעה מהעורר לעשות בנכסיו שימוש, ולכן הנכס אינו ראוי לשימוש על פי סעיף 330 לפקודות העיריות. בנוסף, אנו קובעים כי התמחיית היא זו שנהגה ונוחגת בנכס מנהג בעלים, ובעלת מירב חציקות לנכס, מאחר והילא חסמה את הגישה אליו ובעלת האפשרות לפתות ולסגור אותו, ולכן כל עוד לא הוכח אחרת, היא וו שחבה בתשלומי הארנונה בגינו.

המשיב יישא בהוצאות העורר בסך 10,000 ₪.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 2%\ם)) 3

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ- 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.

0

יו'/ר: אפרת א. קפלן, /ויד חבר: אהוד פלזמו, ערייד חבר: ראובן הרו ער/ד

7 .

קלדנית: שני מראד

--

ל

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 140025608

בפנל חברי ועדת הערר:

יחיר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עוי/ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: גיא ששונקין

באמצעות האפוט' סנדרה ששונקין

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב השחר 4, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מסי 7 ה-ן ארנונה מסי 10418308 בשטח 70 מ"ר.

בעל הנכס הלנו חסו? ולתיק הערר הוגשצורלמינוי אפוטרופוס: לטענת האפוטרופטית, יש לפטוראת הנכס מתשלוט ארנונה בהיותו לא ראול לשימוש על פי סעיף 330 לפקודת העיריות.

תשובת מנחל הארנונה מיום 2/10/2023 הינה כלהלן ;

*ימבדיקה ברישומנו נמצא כי הנכט סווג כמבנת שאינו בשימוש לשנים מ 2015-2016 (כך במקור - הערת הוועדת).

טיווג זה בוטל בהחלטת ועד הנחות והנכס בסיווג מגורים.

עקב כך נוצר זיכוי שקווו במהלך השנים.

לפיכך, חיוב חנכס הינו כדין.

מבדיקח שערכנו במקום מצאנו כי הנכס איגו עומד בתנאיט של סעיף וה, לפיכך לא ניתן לאשר את הפטוריי,

בכתב התשובה מיום 22/1/2024 ביקש המשיב כי תינתן החלטה על בסיס כתב הערר וכתב התשובה לערר.

מכאן החלטה זו.

בפנינו דו"ח ביקורת שנערך בנכס ביום 26/9/2023. בכתב התשובה טען המשיב כי יינראה כי אמנם סיימיט ליקויים קוסמטייס משמעותיים בנכס, אך כל אלה אינם עולים עד לכדי העדרה של כל אפשרות שימוש מכל סוג שהוא. ודוקי, חלק קטן מהקירות גראו חשופים, מעט כבלי חשמל חשופים, מעט בלטות שאינן מונחות במקום, אך עס זאת נמצאו בנכט מתקנים סניטריים, קירות, חלונות וכויי.

בסעיף 11 לכתב חתשובה ציין המשיב כי בשנת 2016 הוגש ערר בו נטענו טענות זהות ייבו נדתו טענות העורר לפטור לפי סי 330 (ולמען ההגינות, יצויין כי הסתיים בביטול חיוב הנכס כיידירה שלא בשימושיי (דירת רפאים))יי. מסמכים אלו לא צורפו לכתב התשובה.

לאחר שבחנו את מכלול הראלות שבפנינו, ובפרט את דו"ח הביקורת מיום 26/9/2023, ולאחר שנתנו דעתנו גס לעובדת כל בעבר הנכס הוכר כדירת רפאלט ו/או כנכט שאינו בשימוש, החלטנו כי יש מקוט לקבל את הערר.

בדו''ח הביקורת שבפנינו ציין חוקר השומח כי ייבמספר מוקדים בתקרה נראו קילופי טית וקונסטרוקציית ברצל גלויה, במספר מוקדים בקירות נראו סדקים. בנכס אין מטבת. הנכס ריק מכל חפציו,

בתמונות הנכס נראה נכס במצב מוזנח ביותר, וכן נראים קונסטרוקציית ברזל חשופה, תקרה מקולפת, סדקים בקירות וריצפה חשופה.

בהתחשב- במכלול הנסיבות. והראיות. שבפנינו, החלטנו- ככ יש. לפטור-את --הנפס. מתשקוס. ארנונה == בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות החל ממועד ההשגה, קרי, החל מיום 3/9/2023.

הערר מתקבל. אין צו לחוצאות,

ניתן בהיעדר הצדדים ביום / /:

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתל/המ לעניינֶיס מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לענייניט מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 , לרשות הצדדים קלימת זכות ערעור לפנִי בית המשפט לעניינים מנהלייט וזאת בתוך 60 ימים מום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 8 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין פורסט החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

בוועדת |

2\\ \ // ו 6

ו שי יק

יו'יר: אפרת א. קפלן,|עו"ד חצת: ראובן הרן, עו"ד חבר: *עקב ישראלי, רו"ח

0 קלדנית: שני מראד

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט' 140025671

בפני חבר? ועדת הערר:

יר/ר - עו"ד אפרת קפלן

חבר - עו'/ד ראובן הרן

חבר - רו'/ח יעקב ישראלי

העוררת: רביעיית פלורנטין בע'ימ

- נגד.-

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר בחזובי ארנונה בגין נכס הנמצא ברחוב מעון 5א , תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000410787 ח-ן ארנונה מס' 10763767.

בהחלטה מלוס 25/3/2024 החליטה ייר הוועדה כך:

=ייעניינר של הערר-בטענת העוררת-(בסעיף 6-לפתב הערה)-פי<ש-להשיב- לה-ספומלט.> שנגבו ביתר במהלך השנים בגין מתסניס שלטענתה לא היו בתזקתה.

מתשובת מנהל הארנונה מיום 30/10/2023 עולח כי מנחל הארנונה השיב לעוררת כי הפנייה בנוגע לתקופת עבר אינה מהווה השגה על פי חוק, וכי ביחט למועד הפנייה, התבקשה העוררת להמצלא חוזה שכירות / מכר מלא על מנת שיבוצע שינוי בשמות המחזיקים. ביחס לשני נכסים, שנמצאו ללא שימוש, השיב מנהל הארנונה כיעל העוררת להמציא אסמכתאות בנוגע לייעוד המקורי שלהם וכן ניתנה הוראה לביטול אחד הנכסים.

העוררת מציינת בכתב הערר כי המציאה למשיב את כלל החומר הנדרש וטענתת היחידה היא כל יש להורות לעירייה יילזכות את העוררת ולהשיב לה את כל הסכומים ששולמו על ידה ביתר בגין המתסניס בנכט 2000410787 אשר אינם בבעלותה...". טענה זו א*ננה בסמכות ועדת הערר, שהסמכויות הנתונות לה קבועות בסעיף 3 לחוק הרשולות המקומיות (ערר על גביית ארנונה כללית)

התשל'יו-- 1976 (לחלן -- '*חוק הערר/).

המשיב ביקש לדחות את הערר על הסף ממספר טעמים; אי הגשת השגה במועד הקבוע בחוקן הערר, היעדר סמכות לוועדה לדון בהשבת כספים, הרתבת חצלת.

העוררת תגיש תגובת לבקשה לדחיית הערר על השף, ובפרט תתייחס לסמכותה הענלינית של הוועדה, בתוך 21 יום. לאחר מכן יועבר התלק לכתיבת החלטהיי.

ביום 30/4/2024 הגישה העוררת תגובה לבקשח לדחיית הערר על הסף.

לאחר שקראנו בעיון רב או תגובת העוררת מסקנתנו כי דין הערר להידתות על הסף.

העוררת פורשת בתגובתה את הרקע העובדתי לטענותיה ומצרפת מכלול מסמכים לגופם של דברי, התומכים, על פי הנטען, בטענתה להשבת כספים שנגבו בניגוד לדין.

מבלי לקבוע דבר ביחטש לטענותיה של העוררת, ההליך המתאיט לבירור טענותיה אינו ועדת הערר, שטמכותה מוגבלת וקבועה באופן מפורש בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו 1976.

בפני העוררת עומדת האפשרות לפנות בעתירה מינחלית כנגד המשיב או בתביעה אזרחלת להשבת הסכומיט שנגבו ממנה ביתר, אולם מאתר ומדובר בהשבת טכומיט שנגבו ביתר בעבר - ועדת הערר אינה מוטמכת לדון בסעד המבוקש, מוצדק ככל שיחית.

הערר נדחה על תטף בשל היעדר סמכות, מבלי לפגוע בזכותה של העורדת לפנות למיצוי הליבים משפטיים כנגד העירייה.

אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהלליס וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי די 7 בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורטס התלטה זו באתר האינטרנט של המשלב.

ה

%

יו''ר: אפרת א. קפלן, ערייד 1 הרן, עויד חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

7 | קלדנית: שני מראד

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט' 140025802

בפני חברי ועדת הערר:

*וייר -- עו''ד אפרת קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר -- רו''ח יעקב ישראלי

העורר: ירון גפן

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברתוב אלכטנדר פן 4 , תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מט' 2000228925 ת-ן ארנונה מס' 11400082 בשטח 93 מ"ר ובסלווג יימגורים'י.

לטענת העורר יש לפטור את הנכט מתשלום ארנונה בעקבות עריכת שיפוץ בנכס לאחר עזיבת השוכרים שתתגוררו בנכס במשך שש שנים, בכתב הערר נטען כי השיפוצים התלו יום לאחר ביצוע....

הביקורת מטעם המשיב וצורפו תמונות שצולמו על ידי העורר. העורר הוסיף כי במהלך הביקור בנכס היו בו 4 כסאות בר, מקרר ותנור שהושארו על ידי השוכרים.

המשיב טען בכתב התשובה כי על פי ביקורת שנערכה בנכס ביום 19/2/2024 הנכס אינו עונה על התנאיט שנקבעו בסעיף 330 לפקודת העיריות ולכן אין מקום להענקת הפטור המבוקש.

המשיב ביקש כי תתקבל החלטה על בסיט כתב הערר וכתב התשובה לערר על נספתיהס. ביום 4 החתליטה לור הוועדה כי העורר יודיע האם ניתן לקבל התלטה בערר, כפי שביקש חמשיב, ובהתבסס על דוייחות הביקורת, מבלי לקיים דיון הוכתות הכולל תצהירים וחקירת עדים. ביום 6% חודיע העורר כי הוא מסכים כי תתקבל החלטה בערר. מכאן החלטה זו.

לאחר שקראנו את טענות הצדדים, בחנו בעיון את חתמונות שבצירף העורר ועיינו בדוייח הביקורת שנערך ביום 7/3/2024 אנו סבורים כי דין הערר להידתות.

סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:

.

יינחרט בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק חבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויתולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס אן ממזוקיי.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלת בע"מ 0 עגריית תע-

אכיב- יפו, נקבע כך:

יימשהגענו למסקנה כי אין לבחון עלות שיפוץ ייסבירהיי או ייכדאיות בלכליתיי במטגרת השאלה האם בנין ייניזק במידה שאי אפשר לשבת בויי עדיין יש לבתון כיצד בסופו של דבר בכל ואת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדם השביר. ואכן, כפי שנקבע בעניין אחר ייקרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיבייסיי.... השאלה אינה כיצד רואה את הכניין באופן טובייקטיבי חנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניוק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין יניוק במידח שאי אפשך לשבת בויי. אכן, ייתכנו מקרים ייאפוריסיי וגט אס לא נלך לשיטת יילכשאראנו אכלרנוי!

(כתרגומו של חשופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קייו (טרם פורסט, 17,9.2008) לביטול ')! 566 1 תסת שר 11 אוסמא 1'/) עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל חישר. כפי שציין השופט רובינשטיין בפרשה

אחרת:

יימשאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי חמשמעות הרגילה שמייחסות לו הבריות, ולהיעזר במבחן השכל חישר: יכלל ידוע הוא, שכאשר ביטוי השגור בפי חבריות אינו מוגדר בתיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילה שמליחסים לו בני-אדסי (עייא 753/68 מלכה פרנסיטס, ואחי ני בנימין רוזנברג, פייד כג(ל) 182, 187 (1969) - השופט, כתארו אצ, יי כהן); יבאין הגדרה מיוחדת בחיקוק מטויים מניחים שהמחוקק דיבר בלשון בני-אדם והתכוון למובנו המקובל של המונהו...

ודוק: אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרת בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנוק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותי. לעניין מס שבח התעוררה כאמור השאלה מחי דירה המיועדת למגורים לפי טיבה. הפסיקה שעטקה בעניין קבעה כי יייש לבדוק את הדירה, כמות שהיא, לצורך מבחן זה, ולראות, אס היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינה פיסית, דהיינו, מבחינת המבנה ומבחינת הימצאותס של מתקנים המצויים בדרך כלל בדירות מגורים וחתיונייס לשם שימוש רגיל וסביר של הדיירים, כגון מתקני חשמל ומים, שירותים, מטבח וכיוצא באלת .>

הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על ייבניןיי ולאו דווקא על דירת מגורים. חמונת ייבניןיי הוא מונח רחב יותר ואין תוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע ייחמונת בנין חינו מונת רחב ביותר, תכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומחיי...על כן, גס אס בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניון שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניח, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנט בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך לחיות ייניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין...".

על פי הפסיקה, יש לפרש את הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות בצמצום, וחשימוש בחוראה זו הוא במשורה.

מן התמונות שצירף העורר עולה כי מדובר בנכס חנמצא בשיפוץ, במהלכו הנפט אלנו במצב המצדיק הענקת פטור מארנונה. הנכס נראה שלם (גס אם מצריך שיפוצ קוסמטי או צביעה וכיוייב), נראים בו תקרה שלמה, קירות שלמיט, חלונות ודלתות. בנוסף, בתמונות שצירף העורר נראה כי הנכט או ריק ויש בו תפציס לרבות מקרר וכסאות בר. אחד התנאים להענקת פטור לפי סעיף 330 הינו היות הנכס ריק.

נוסיף גס הפעם, את שציינו לא אחת לאחרונה; הוועדה נתקלת במקרים רבים בפער בין הזכות המצומצמת לפטור מארנונה לפי טעיף 330, לבין התפיסה המוטעית כי כל שיפוץ מקנה זכות לפטור מתחילתו וכל עוד השיפוצ איננו מושלם. יש לוכור כי לשונו של סעיף 330 שעניינה יינהרס בגלין... או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בויי וכן תקופות הפטור הארוכות הנזכרות בסעיפי המשנה, מלמדות על כוונת המחוקק למצב של הרט הנכט או נזקיט קרדינליים, שאינם בבחינת שיפוצ שגרת? והכנת נכס לשינוי בשימוש בו. יש גס לזכור שאת רוב שירותי העירייה, המהווים את ההצדקה להטלת הארנונה, ממשיכה העירייה לספק גם לנכט שאין בו שימוש. בתל המשפט וועדות הערר עושים שימוש בטעיף 330 בגמישות מסוימת, על מנת להקל על מחזיקי נכטים גס במקרה של שיפוץ מאטיבי, אולם יש לזכור כי והו חיוצא מן הכלל שאלנו מעיד על הכלל, והפטור שניתן תייב להיות מידתי, רק במקרים המתאימים ולתקופת המינימלית ההכרחית.

במקרה שבפנינו לא הורס הנטל להוכיח כל יש להעניק לנכס את הפטור המבוקש.

הערר נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי המשפט לעניינים מנחליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (טדרל דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההתלטת.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייצ-1977 תפורסם התלטה זו באתר האלנטרנט של המשיב.

+ר'/ר: אפרת א. קפקן, עו"ד חבר+3 אובן הרן; ויד חבר: יעקב ישראלי, רו'יח + %

- קלדנית : שני מראד

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה בללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס': 140025464

בפני חברי ועדת הערף:

ייר -- עו'יד אפרת קפלן

חבר -- עו'יד ראובן תרן

חבר - ע/ד אהוד פלדמן

העורר: אורי צרפתי

-נגד.

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב בית ציון 34, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 3 ח= -ן ארנונה מסי 11350615 ששטתו 106 מ"ר בטיווג יימגוריטיי.

העורר טוען כי יש להעניק לנכס הנחת נכס ריק לפי תקנה 13 לתקנות ההסדריט במשק המדינה, וכי אין לחייב את שטח הגלריה בנכס בשל גובהה.

המשיב טוען כי הוענקה לנכס הנחת נכס ריק בעבר, בתקופה בה הנכט הועבר על ידי העורר ללא תמורה לגרושתו, אך הרישום הוחור על שס העורר בהתערבות מנהל מיותד לנכסיו. המשליב טוען 777 בנסיבות אלו, הפטור הוענק לנכס מבחינה מהותית כאשר הוא היה בידי העורר נ/או מי מטעמו,

ולכן הוא אינן וכאי לכפל פטור. באשר לשטח הגלריה; המשיב טוען כל טעיף 1.3.1 י לצו הארנונה מתייחס לבניינים שאינם משמשים למגורים, בעוד בענייננו מדובר בנכס המשמש למגורים, ולכן

חיוב שטח הגלריה נעשה כדין.

ביום 20/11/2023 החליטה יו"ר הוועדה כי הצדדיט יודיעו בתוך 30 יום האם ניתן לקבוע עובדות מוסכמות, ולקבוע את הוניק לסיכומים מבלי לקיים דיון הוכחות.

ביום 12/2/2024 נמסרה תגובה מטעם העורר. ביוט 25/2/2024 הודיע המשיב כל נוכח עמדת העורר, העומד על ניחול ההליך, הוא אינו מתנגד לקביעת התיק לדיון.

ביום 4/4/2024 התקיים דיון מקדמי בנוכחות הצדדים. במהלך הדיון הצהיר העורר כי הארנונה הינה בסך 0 ₪ לחודשיים וכי חוב הארנונה שלו עומד על סך 2,500 ₪. בסיום הדיון ניתנה החלטה על ידי הוועדה, לפיה נוכת חוב הארנונה בו מדובר, הוסכם כי תינתן החלטה בתיק על טמך המסמכים שיוגשו ללא דיון הוכחות, שכן מדובר במחלוקת משפטית ואין מדובר במחלוקת עובדתית. נקבע כי תעורר ימציא את כלל החומר שבידו, לרבות ההסכם עס אשתו שקיבל תוקף של

פסק דין, וכי המשיב יצרף את פסק הדין שביטל את העברת הנכס לגרושתו של העורר, החלטה שעל בסיסה התליט המשיב שלא להעניק לעורר הנחת נכט ריק. נקבע כי לאתר קבלת המסמכים התיק יועבר למתן החלטה.

מכאן החלטה זו.

המטמכיט בפני הוועדה ן

> מן החומר שהחונח בפנינו עולה כי ביום 13/8/2023 נפתח תיק רישום העברה ללא תמורה באמצעות עו"ד בללתי אביעד (המנהל המיוחד לנכטי העורר).

* כתב התחייבות של גבי רבקה צרפתי מיום 8/8/2018:

> תעודת גירושין של העורר מגבי צרפתי רבקה מיום 18/2/2018.

* העתק רישום מפנקס בתים משותפים ממנו עולה כי ביום 2/9/2023 בוצעה פעולה של החזרת רישוט הנכס על שס העוררת.

+ העתק תעודת רישום בה נכתב כי התבצעה פעולת מכר ללא תמורה ביום 22/8/2018 .

+ מכתב מאת עו"ד בללתי אביעד לעיריית תל אביב -יפו, לפיו ביוט 9/6/2023 הורתה כבי השופטת נעח גרוסמן בהחלטה מנומקת על ביטול ההענקות הפסולות שביצע העורר לידי גרושתו והשבת הוכויות בנכס על שמו, וכי ביום 20/2/2023 הוחזרה התזקה לעורר. במכתב נטען כי מיום 10/2/2022 ועד ליום 20/2/2023 עמד הנכס ריק. בעקבות כך, התבקשה העירייה להחזיר את תשלומי הארנונה בגין תקופה או.

*+ הסכם ממון וגירושין של העורר וגבי רבקה צרפתי שאושר על ידי בית חדין הרבני האזורי בתל אביב- יפו.

> החלטת כב' השופטת נעה גרוטמן מיום 7/12/2021 בעניין תפיסת חצקה בדירה ופינוליה. 77

> החלטת כבי השופט אילן דפדי מיום 19/5/2023 לפיה מאחר ושולמו מלוא חובותיו של העורר אין מניעה ביישום פסק הדין מיום 9/6/2021 בדבר רישום הנכס על שט העורר (לבקשת העורר, גרושתו והנאמן).

> פסק הדין של כבי השופטת נועה גרוטמן בפשייר 70227-07-18 עו"ד בללתי אביעד ני כונס הנכסים הרשמל מיום 9/6/2021 המפרט את ההתנהלות גם ביחס לנכס נושא הערר.

לאחר שבחנו בעיון את כלל החומר שהונת בפנינו הגענו למסקנה כי דין הערר להידחות.

אין חולק כל לנכס הוענקה הנחת נכס ריק במלואת בתקופה שלאחר העברתו לידי גרושתו של העורר.

השאלהיחינה האם ניתן להעניק לעורר כיום הנחת נכס ריק נוספת, או שמא מדובר בהנחה שנוצלה במלואה במהלך תקופת בעלות.

בפטק דינו של בית המשפט מיום 9/6/2021, הורתה כבי השופטת נועה גרוסמן, בהתלטה מפורטת ומנומקת, על ביטול הענקה פסולה של תנכס שביצע העורר לידי גרושתו ונקבע כי: 'יאני רואת לנבון לקבל את בקשה מט' ל ומורָה על ביטול הענקות שביצע תחייב לידי המשיבה... זכויות החלים:..

לוחזרו ויירשמו על שמו כפי שתיו טרם ביצוע תהענקות הנייליי. בפנינו פסיקתא לפיה העברת הזכויות בטלה ולכן הרישום הושב לקדמותו.

בנטיבות אלו, לאחר שהעברת הזכויות בוטלה, ונקבע כי דובר בהענקה פסולה, לא ניתן לקבוע כי תקופת החזקה של גרושתו של העורר בנכס הינה תקופת בעלות נפרדת מתקופת החזקה של העורר עצמו בנכס, אנו סבורים כי הצדק עס המשיב וכי לא ניתן לראות בתקופה בה הוענקה לנכס הנחת נכס ריק בַעת שהייתה 'יבתוקתיי הגרושה כתקופת בעלות אחרת, המצדיקה להעניק לעורר הנתת נכט ריק נוספת, לנוכח ההחלטה לבטל את העברת הזכויות הפסולה, שמשמעה כי יש לראות בעורר כבעל מירב הזיקות לנכס בשתי תקופות הבעלות.

לאחר בחינת מכלול המטמכים, מטקנתנו כי הנחת נכס ריק נוצלה במלואה בתקופת ההענקה הפסולה, בה יש לראות בעורר כמי שהמשיך לחיות בעל הנכט, ולכן דין הערר להידחות.

אשר לשטח הגלריה, הצדק עס המשיב. סעיף 1.3.1 י לצו הארנונה מתייחט לבניינים שאנס משמשים למגורים, בעוד בענייננו אין תולק כי מדובר בנכס המשמש למגורים, ולכן חיוב שטת תגלרית נעשה כדלן.

סוף דבר;

אין עילה להפחתת חיוב שטת הגלריה.

הנחת נכט ריק נוצלח במלואה ולכן לא ניתן להעניקה לנכס זה.

הערר נדחה.

בנסיבותיו של העורר התלטנו שלא ליתקצו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדיסם ביום

בהתאם לטעיף 205) לחוק בתל משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לענליניס מלנהליים בתוך 60 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לונקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת - ללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלט- 1977 = החלטה זו באתר האינטרנט של המשיםב.

יו"ר: אפרת א. קפלן, עו'יד חבר: התכ ו ער / 1 חבר: אהוד פלזימן, עויד

5 0

7

4 /

7

7 קלדנית : ענת לול

7

₪

3 7

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט': 140024798

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'ר-- עו"ד אפרת קפלן

חבר - עו'יד אהוד פלדמן

חבר - רו'יח יעקב ישראלי

העורר: ואבי פז

-גגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב שלום עליכם 54, תל אביב- יפו, הרשום בספרי חעירייה כנכסי מט' 2000459675 ח-ן ארכונה מט' 11181901.

העורר טוען בכתב הערר כי הנכס אינו ראול לשימוש ויש להעניק לו פטור מארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות וכן כי יש לסווג את הנכס בסיווג מגוריט. לטענת העורר, בנכט נמצאה פולשת והוא צירף פרוטוקול עדות מתוך תביעת פינוי שניהל כנגדה בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו.

המשיב טוען כל העורר זנח בטיכומיו את הטענה ביחס למצבו הפיזי של הנכס, כי לא הוכח שהנכט עונה על התנאיט שנקבעו בסעיף 330 לפקודת העיריות וכל לא הוצגח כל ראייה לקיומו של משק"7 בית פעיל בנכס בתקופת המחלוקת כי אס אחסון של חפצים וציוד.

בפתח זזייון ההוכחות הודיע המשיב בי הנכט מטווג החל מיום 10/3/2023 בסיווג מגורים וכי המחלוקת בין הצדדיט הינה מיוט 1/4/2022 ועד ליום 10/3/2023

ביום 12/11/2023 ניתנה החלטה על לדי יו"ר הוועדה כי מאחר ומדובר במחלוקת עובדתית, התיס ייקבע לדיון הוכחות. יו"ר הוועדה קבעה כי מאחר והעורר מחזיק בנכט החל מיום 1/4/2022, בהתאם להחלטת ועדת הערר בערר 140023591, הוועדה תדון בטענות העורר ממועד וּה אילך ולא תדון בתקופות קודמות.

ביום 4/12/2023 הוגש מכתב, שכותרתו תצהיר, מטעם העורר. בפתח דיון ההוכחות הוזהר העורר כי האמור במכתב שחמציא הינו אמת ובייכ המשיב הסכים לראות בו כתצהיר.

ביום 27/1/2023 הוגש תצהיר מטעם המשלב אליו צורפו דוייחות ביקורת של חוקר השומח מר מתי אלבן מיום 30/5/2022\ומיום 14/12/2022.

ביום 31/1/2024 התקייט דיון הוכתות בו נחקרו המצחירים.

ביום 20/2/2024 הוגשו סלכומיס מטעם העורר. ביום 14/3/2024 הוגשן סיכומים מטעט חמשיב, מכאן החלטה זו.

העורר טוען כי בנכס התזיקה פולשת והוא שימש למגורים עד שעבר לרשותו ביום 1/4/2022. בתודש מרץ 2023 הנכס הושכר. לטענתו, עד מועד זה הנכס היה בשיפוץ ולא חיה ראוי למגורים. העורר צירף שתי תמונות של הנכס וממצאי ביקורת שטח של חברת מי אביבים לפיה הנכס בשיפוץ ואלן בו נקודות מים.

המשיב ביצע ביקורת בנכס ביוט 14/12/2072, תחת תיאור הממצאים נכתב כי ייבנכט נראו תקרה שלמח, קירות שלמיט במטי מוקדים אין צבע, הנכס מרוצף, במט' מוקדים אין פרקטים, יש כלים סנלטריים, יש מטבח, פרט לכך לא נראו ליקויים.בנכס נראו: כליעבודה וחומרל בניה, ספה, צינורות, כיסאות, אריחים, אופניים ודלייטיי. התמונות שצורפו לדוייח הביקורת תואמות את תיאור התוקר.

חמשיב ביצע ביקורת בנכט ביום 30/5/2022. תחת תיאור ממצאי הביקורת נכתב כל י'זאבי הציג בפני את השטח המסומן צהוב. שטח זה נמצא במצב של : תקרה וקירות שלמים וצבועים פרט לקיר אחד חשוף ומוקד נוסף, פרקט/ ריצוף שלם, בחדר רחצה ושירותים נראתה אסלה לא מותקנת וכיור מותקן, לא נראה מטבת. בנכס נראה ציוד כגון: מזרן, טלוויזיה, ארון, כסא ועוד... לא היו פועלים בזמן תביקורות...*.

בדיון ההוכחות העיד העורר כי היה פולש בנכס במשך 7 שנים, כי הפולש טען שהוא קנה את הנכס כחלק מנכט אחך וכי בסופו של דבר נקבע על ידי בית המשפט כי הנכס בבעלות העורר. העורר הצהיר כי לא היה חשמל בנכס אלא כי ייהפולש הביא חשמל מהשכן מלמעפהיי וכי יצר קשר עם מי אביבים פדי לחבר את הדירה למים. העורר העיד כי ייבתקופת הפלישה התקיים משק ביתיי וכי ייהדירה שימשה למגורים גס את הפולשיס והבאתי ראיות לכך...".

לאחר שבחנו את כלל הראיות שבפנינו מסקנתנו כי דין אחת מטענות העורר להתקבל.

מבתינת הראות אמנם עולה כי הנכס אינו עונה על התנאים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות ולכן לא ניתן לפטור אותו מארנונה בהיותו לא ראוי לשימוש.

עט זאת, הגענו למסקנה כי בתקופת המחלוקת יש לסווג את הנכט בסיווג ''מגורים'י.

העורר הצחיר בפנינו כי הנכס הוחזק בידי פולש שעשה בו שימוש למגורים. מצאנו את עדותו מחיימנה, עדותו מתיישבת עס מעט הציוד שנותר בנכט בתקופת השיפוץ ונראה בתמונות מדוייח הביקורת מחודש מאי 2022; מזרן גדול, טלוויויה, ארון, כישא עס כרית ריפוד ואף מתקן לייבוש כלים ומתלה בגדים, ורוע טלוויויה מותקנת שטיח למניעת החלקה במקלחת. ציוד זה מלמד פי בנכס התקייט משק בית בתקופת תמחלוקת.

פרוטוקול הדיון שצורף לכתב הערר מיום 9/2/2022 אף הוא תומך בטענות העורר כי הנכס שימש למגורים בתקופת הפלישה, הן בשל השימוש של העדה במילים דירות, השכרת הדירה התחתונה, תיאור המדרגות שיורדות מן הסלון לקומת המרתף ועוד. במהלך דיון צה, כך עולה מן הפרוטוקול, הצהיר בייכ הנתבעת כי מרשתו התגוררה בנכס משנת 1997 ומתליחס גס בהמשך דבריו למגורים בדירה.

העורר צירף לכתב הערר חוצח שכירות בין רויטל תומסיס, שהיא לדבריו הפולשת, ממנו עולת כל הנכס הושכר לגבי אפרת גולדווין בשנת 2018 למטרת מגורים בלבד.

לכך מצורפת העובדה שאין חולק כי המשיב שינה את סיווג הנכס למגורים החל ממועד השכרתו לשוכר מחודש מר> 2023,

בשקילת מכלול הראיות המאורות, אנו קובעים כי הוכח שהנכס שימש למגורים בתקופת המתלוקת וכי יש לסווגו בטיווג וח מיוט 1/4/2022 ועד ליום 10/3/2023.

הערר מתקבל.

המשיב ישא בהוצאות העולר בסך 1,500 ₪.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 7 2 2 .

בהתאם לטעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לענילנים מינהליים (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 :וס מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 ונפורסט החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

₪ / . / = "

*ו''ר: אפרת א, קפלן עו"ד חבר: אהוד פלדמן, עו"ד חבר: *עקב ישראלי, רו'יח

קלדנית : ענת לוכ

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית עררים מט': 140024697

שליזי עיריית תל אביב-יפו 13

בפני חברי ועדת הערר:

ייר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר -- רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: בוקאווי בע''מ

-נגד.-

מנהל הארנונה, עלריית תל-אביב-יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכט הנמצא ברחוב ויצמן 4, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העלרייה כנכט מסי 5 חה-:-ן ארנונה מסי 11172488 בשטח 386 מ"ר ונכט מס' 2000440326 ת-ן ארנונה מטי 2 בשטת 312 מ"ר.

המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לסיווג הנכס המטווג על ידי המשיב כייבנייניס שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים, משרדים ומסחריי. לטענת העוררת יש לסווג את הנכש כייבית תוכנהיי בהתאם לטסעיף 3.3.3 לצו הארנונה. המחלוקת חינה ביחט לתקופה מלום 1/1/2022 ועד ליום

3 עת חדלה העוררת להחזיק בנכטיס ועברה לרמת גן. = ּפ=פ-.-ה3

ההניכים בפני הנועת

ביום 15/3/2023 התקיים דיון מקדמי בערר והתיק נקבע להוכחות.

ביום 4/6/2023 הוגשו תצהירים מטעם העוררת; תצהירו של מר נועם טויסטר ותצהירו של מר חל חלפון.

ביום 26/6/2023 הגיש חמשיב בקשה לחורות לעוררת לצרף את הדויית הכספי העדכני בטרט הדיון.

יו"ר הוועדה ביקשה את תגובת העוררת. ביום 29/6/2023 הוגשה תגובה מטעם העוררת, בה ציינה כי מטעמי סודיות ותיסיון היא אינה מוכנח לאפשר מצב בו הדוייח יגיע יילידייס הלא נכונותיי. ביום 3 החליטה לוייר הוועדה כי ככל שיוגש דויית כספי יהיה על הוועדה להת*יחס אליו במסגרת

החלטתה ולכן על העוררת להכריע אלו נתונים פומביים ביכולתה לספק ובהתאט לכך יחקרו המצחיריס מטעמה.

ביום 10/7/2023 הוגש תצהחיר מטעם המשיב; תצחירו של חוקר השומה מר נועם אדלר.

ביום 3/8/2023 ניתנה החלטה, לבקשת הצדדים, לפיה העררים שבכותרת יידונו יחד. בפתח דיון ההוכחות מיום 27/9/2023 ניתנה החלטה לבקשת הצדדים כי ההחלטה בערר 140024697 תחול על ערר 140025153.

ביום 27/9/2023 התקיים דיון הוכחות בו נחקרו המצהיריס על תצהיריתס. בייכ המשיב ויתרה על חקירת העד מטעם העוררת, מר חי תלפון, מבלי לוותר על טענותיה.

ביום 13/11/2023 הוגשו סיכומים מטעם העוררת.

ביום 7/11/2023 הגישה העוררת בקשה לצירוף אסמכתא ממנה עולה כי העוררת עברה לנכט ברמת גן המסווג בסיווג ייבית תוכנחיי.

ביום 10/1/2028 הגישה העוררת בקשה לצירוף אסמכתא נוספת, אליה צורף פסק הדין בעמיינ 3 וורטי מחקר ופיתוח בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו.

ביום 4/1/2024 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.

עיקד טעמת הצדדים

עיקך טענות העוררת

* העוררת מפנה לפסק הדין בעמיי: 60985-07-20 פריאמפט סקיוריטי בע"מ ני מנחל הארנונה של עיריית רמת גן (להלן - ייעניין פריאמפטיי) בעניין הצרת היקף ההקלה על ידי מציאת אבחנות שונות והערת בית המשפט כל הצרה כאמור לא תצלח.

= העוררת היא סטארט אפ בתחום הטרוול-טק שמפתחת פלטפורמה דיגיטלית למכירת כרטיסי נטיעה ברכבות, אוטובוסים ומעבורות למטייליס ברחבי העולם וכן מפתחת -מערפת-4.5. 5.לניהול מלא? הכרטיטיט לחברות/ ספק תעבורה.

> עיסוקה של העוררות כולל:

פלטפורמה דיגיטלית להפצת ומכירת כרטיטי נטיעה יבשתיים/ ימיים - פיתות הפלטפורמה, לרבות פיתוחים נוספים, שדרוגים, תוספות וממשקיט לפלטפורמות קיימות של לקוחות החברה וכן שירותי תמיכה הניתניט ללקוחות התברה.

מערכת דיגיטלית לניהול מלאי כרטיסי נסיעה (מוצר 84.458) - פיתוח הפלטפורמה, לרבות פיתוחים נוספים הכולליט שדרוגים, תוספות וממשקים לפלטפורמות קיימות של לקוחות התברה וכן שירותי תמיכה ללקוחות 328 אשר עושיט שימוש במערכת לניהול מלאי הכרטיסים נשוא שירותי התחבורה על ידי פלטפורמת 1110706ה6-00 או בדרכים אתרות.

= העוררת מפנה לעדות מנכ"ל החברה, לפיה העוררת מוכרת על ידי כל הגופים הרלוונטיים, כולל רשות החדשנות, העדות כי 50% מעובדיה הס בתתוס הפיתוח ולכך שהעוררת קיבלה מענקי מהמדינה והשקעות מקרנות שמתמחות בחברות תוכנה.

> העוררת מפנה לאישור מטעם רשות החדשנות בדבר פעילות החברה והיותה מוכרת כחברת היי-טק ישראלית.

> התוכנה נמצאת בשלבי פיתוח מתמשכים.

2

* העוררת הביאה לדיון ההוכחות דו"ח כספי לשנת 2022 ולא הותר לה להגישו בשלב וח של הדיון. העד מטעמה העיד, בין היתר, כי שנת 2020 היא שנת קורונה ולכן לא מייצגת את פעילות העוררת וכי בשנת 2022 הוצאות הפיתוח מתוך הוצאות השכר היו כ 65%. העד לא ידע לחשב מהן הוצאות הפיתות מסך הוצאות העוררת בשנת 2022.

>= העד מטעם העוררת, המשמש כמתכנת ומפתח, הגיש תצהיר אולם המשיב נמנע מלתקור אותו במהלך דיון ההוכחות.

> הסטוג כייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי חינו טיווג שיורי שאינו מתתשב במהותם וטיבס של הנכסים,

* העוררת עומדת במבחניס שנקבעו לסיווג כייתעשייהיי.

> העוררת ?וצרת יש מוחשי אחד מיש אחר, ומבחינת מבחן ההנגדה, עיקר הפעילות בנכס היא פעילות ייצורית ולא פעילות של מתן שירותים. חלק הארי של הפעילות הוא ייצור תוכנה למטרת מכירתה כסחורה. בשוק הבינה המלאכותית נדרשים שירותי התאמה עבור הפיתוחיס השונים, כך שיתאימו לכל לקוח באופן ספציפי, אולם מדובר בשירותים נלווים לשירותי חייצור ואינם עיקרס,

* המבחן הכמותי; עיקר העיסוק בנכס חינו פלתוח תוכנה ויישומיס בתחום הפיננסי. לעוררת מגוון לקוחות. העוררת ממשיכה לגייט עובדים מעת לעת. העוררת צירפה רשימת עובדיט ותעודות לדוגמא של עובדיה. העוררת צירפה טקיצה על גביה סימנה מהי הפעילות ומיהס בעלי התפקידים בכל שטח ושטח בנכס. הוכח כי עיקר העיטוק של העובדים בנכס הוא בכתיבת תוכנה לרבות תחצוקה, שדרוג, בקרת איכות והטמעה. מדובר בפעילות סטנדרטית של בית תוכנה הנלווית לייצור תוכנה.

>= העוררת צירפה דוגמה לחוזה התקשרות המבהיר כי קיימות הכנסות ממכירת רישיונות לשימוש בתוכנה. העוררת מפנה לעדות העד מטעמה לגבי מודל התשלום על פי ההטכם.

= העוררת עומדת במבחן היקף השימוש ומבחן ההשבחה הכלכלית. = > דו"חות הביקורת של המשיב נשענים על דברים שנכתבו מפי מי שליווה את החוקר. לא עלה בידי המשיב לקעקע את המסקנות העולות מתומר הראיות של העוררת.

* העוררת מוסיפה כי המשקל שנותן המשיב לדוייחות הכספיים שגוי, ובכלל וה המשקל שניתן להיבטים המסחריים של העוררת. העוררת מפנה לפסק הדין בעניין פריאמפט לפיר לכל חברות תוכנה גס היבטים מסחריים.

> אשר לטענה בדבר איחור בהגשת ההשגה; העוררת לא קיבלה חיובים ישירות אלא בעלי הנכס. לאחר שהתקבלו החיובים בידי העוררת, הוגשה ההשגה ביחס לסלווג השגוי. העוררת מטבירה כי בעל הנכס מנהל ערר נוסף בשם העוררת ובשם עוררות נוספות וייתכן כי מסיבה זו חיובי הארנונה נשלחו ישירות אליו.

לאור כל האמור העוררת טוענת כי הוכת שעיקר עיסוקה הוא יצור תוכנה ולכן דין הערר

להונקבל ויש לסווגה בסיווג ייבית תוכנה''י.

עיסר טענות חמשלב

> יש לדחות את הערר על הטף בשל איחור בהגשת ההשגה. בתשובת מנחלת המחלקה הובהר לעוררת כי תשובתה אינה מחווה תשובה להשגה. העוררת לא ציינה מהו המועד בו קיבלה את השומה השנתית שהוטלה עליה והעד מטעמה לא ידע להשיב מהו המועד בו קיבלה את הודעת החיוב. קיימת חזקה כי הודעת החיוב הגיעה לעוררת עד תחילת שנות המס והעוררת הגישה את השגתה למעלה משלושה חודשיט לאתר המועד האחרון להגשתה. לאור זאת, המשיב טוען כי דין הערר להידחות על הסף.

> המשיב מפנה להחלטות ועדת ערר לדחות עררים לאחר שלא הוגשו די ראיות להוכחת טענת הסיווג כבית תוכנה. העוררת הגישה חלק מן המסמכים שנדרשה, אך בעודה תושפת טפח עלה כי היא מנסת לכסות טפחזיים.

> על אף שמדובר בערר לשנת 2022 העוררת צירפה לפנייתה רק דוח כספי לשנת 2020.

+ הסכם ההתקשרות שצירפה העוררת מלמד על מודל תשלום לפי שימוש, אך העוררת לא צירפה הטכס התקשרות ביחס למודל התשלום השני, ולא הציגה את התמונה המלאה ביחס להתקשרולות עם לקוחותיה. על פי הפסיקה, ההימנעות מהצגת ראייה פועלת לחובת העוררת.

* הדו"ח הכספי שהוגש מלמד כי עיקר הוצאות העוררת אינן למחקר ופיתוח; 4,752 אלפישייח בלבד בעוד הוצאותיה תאחרות הן 14,599 אלפישייח. כלומר, מדובר בפחות מרבע מהוצאותיה. העד מטעם העוררת לא ידע להשיב לשאלה מה היקף הוצאות המוייפ בשנת 2 מתוך סך הוצאות העוררת. הדוייח הכספי אינו מפרט מחן הכנטות תעוררת וממה הן מתקבלות.

> מעדות העד מטעם העוררת עלה כי לעוררת קיימות תכנסות מתוך עמלות שהיא מקבלת.

העד. העיד כי חלק. מן. ההכנסות מתקבלות עבור שימוש בתוכנה באופן חודשי ומתמשך..

אולם לא הוצגה ראייה שתתמוך בכך.

> 23 עובדי העוררת אינם עוטקיס בפיתוח. העוררת לא הציגה ראיה לטענה כי 21 מעובדיה עוסקים בפיתוח ובעלי הכשרה בתכנות, הנדסת מחשבים וכיוייב אלא הציגה תעודות של 2 עובדים בלבד.

> העובדה שרשות החדשנות הכירה בעוררת כתברות היי-טק אינה מעידה כי היא עוסקת בייצור תוכנה או מכירתה, שכן המונח הייטק נוגע לנושאים טכנולוגיים רבים.

%> העוררת לא הוכיחה את עמידתה בתנאים לטיווג כבית תוכנח כפי שנקבעו בפטיקה.

>= תשלום מבוטס עמלות עבור שימוש בפועל מעיד כי מדובר בהענקת שירות ולא במכירת תוכנה. הדברים עומדים בשורש הסיווג של בית תוכנה כנגזר מסיווג של תעשייה.

* תשלום עמלה עבור כרטיסים שרוכשיס לקוחות קצה איגו תשלום עבור רכישת תוכנה.

6 העוררת מעניקה שירותים ללקוחותיה באמצעות הפלטפורמה, בין אם במכירת כרטיסים ללקוחות קצה ובין אס בניחול מלאי הכרטיסים עבור החברות להן היא מעניקה שירות זה.

העוררת אף מעניקה תמיכה ללקוחות אלו.

> עיקר עיסוקה של העוררת אינו בייצור התוכנה עצמה אלא במתן שלירות על בסיס התוכנה הקיימת. בהתאם למבחן ההנגדה, שירותים אלו שולליס את האפשרות לסיווג כבית תוכנה.

> טענתה החלופית של העוררת הינה כי יש לסווג את הנכס כייתעשייהיי, אולם טענה זו נטענח ללא כל נימוק או פירוט.

לאור כל האמור, המשיב טוען כי יש לדחות את הערר על הסף ולגופו.

דון נהכלעת

בפתת הדברים נציין כי הצדק עם המשיב כי ההשגה לא הוגשה על ידי העוררת במועד. העוררת לא ציינה כלל מהו המועד בו סייבלה את השומה השנתית שהוטלה עליה, ולו בקירוב. העד מטעמה השיב בחקירתו כי אינו יודע מתי התקבלה השומה והשיב כי קיבל את חידיעה מעובד אחר במועד לא ידוע. ההשגה הוגשה ביום 31/7/2022, חודשים רבים לאחר תחילת שנת המס, ולא בסמוך לראשית השנה, והתשובה להשגה ניתנה על ידי מנחלת המחלקה ולא על ידי מנהל הארנונה. מאתר ואין מדובר בתשובה להשגה, לא קיימת זכות להגיש ערר כנגד החלטה זו.

על אף האמור, משהוצגו בפנינו ראיות לפעילותה של העוררת, בחנו, בבחינת למעלה מן הצורך, האם סיווגה של העוררת נעשה כזיין.

טעיף 3.3.3 לצו הארנונח קובע כך:

/3,3.3 בתי תוכנה

בתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה...*'.

התנאים לסיווג נכס כבית תוכנה נדונו בפסק הדין כעמלינ 22761-02-10 (נב סנס בעלמ כ עיריית

תע אציב-: פו (לחלך -- 'יעניין ווב טנסיי), בו נקבע כל סעיף 3.3.3 לצו הארנונה כולל שלושה תנאלם -

מצטברים: ייבעיקריי, 'יייצוריי וייתוכנחיי. מכאן כי מוטל על העוררת הנטל להוכיח כי בנכס מתקיימת בעיקר פעילות ליצורית של ייצור תוכנה.

''בעיקר' -- בפסק הדין ווב סנס נקבע כי מדובר הן במבחן כמותי וחן המבתן אלכותי. במסגרת המבחן הכמותי ייבתן גודל השטח בו מתקיימת פעילות של ייצור תוכנה לעומת שאר השטת המשמש לפעילות שאינה ייצורית. במטגרת המבחן המהותי תיבחן השאלה האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעללות המבוצעת בנכס.

'יפעילות ייצוריתיי -- נקבע כי המבחנים המשמשים לצורך סיווג 'יבתי מלאכה ותעשייתיי הס המבחנים המשמשים לבחינת קיומה של פעילות *יצורית לצורך סיווג כבית תוכנה ; מבחן יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, מבחן טיבו של ההליך העסקי, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, מבחן השבחת הנכט ומבחן ההנגדה.

בהקשר זה, בפסקי הדין בעיא 1990/90 פייש וא 2 5 חבדת רעיונות בע"מ (בבריימ 1676/15 ברולקאסט (ידאו ש.ב בע 3 מנתל הארנונה בעיליית תל אביב- *5 נקבע מבתן נוסף לצורך

ההבחנה בין פעילות עסקית -- שירותית לבין פעילות ייצורית: מבחן י"הקשר המתמשךיי לפיו קשר מתמשך מאפיין מתן שירות להבדיל מקשר חד פעמי או קצר מועד המאפיין עסק'ייצורי.

לאור מבחנים אלו, בתינת הטיווג כייבית תכונהיי כוללת שני שלבים: האם הפעילות בנכט עונה לתגדרת יייצור תוכנחיי, ובמידה והתשובה היא חיובית, האם פעילות ייצור התוכנה היא העיסוק העיקרי של העוררת בנכס.

הראיות שהובאו בפני הוועדתה

> טופס בקשח לסיווג כבית תוכנה מחודש יולי 2022 על נטפחיו,

* מכתב מאת רו"ח קוסט פורר גבאי את קסירר מיום 6/7/2022 ביחס להכנסות החברה בשנים 2020-2021 וגיוס השעות מקרנות הון סיכון בשנים אלו. הצהרת מקורות הכנסה של העוררת מאושרת על ידי משרד רואי החשבון.

+ דו"חות כטפייס של העוררת ליום 31/12/2020.

> רשימת עובדי החברה. תעודות הטמכה של שני עובדי החברה.

> סקיצה של הנכט על גביה סומנו הפעילות / בעלי התפקידים בשטת הנכס.

>= אישור רשות החדשנות בדבר פעילות החברה לפיו הוחלט לאשר א העוררת כחברת הלי-

טק ישראלית.

* דוגמא לחוזה עס אחד מלקוחות העוררת.

> תצחיריס של מר נועם טויסטר, מנכ"ל ודירקטור אצל העוררת ושל מר חי חלפון, מתכנת ומפתח אצל העוררת.

* תצהירו של חוקר השומח מר נועם אדלר, אליו צורף דו"ח ביקורת מיום 11/8/2022.

העוררת תיארה את פעילותה בבקשה לסיווג כבית תוכנה כך:

> פלטפורמה דיגיטלית (1116100ת6-60) להפצת ומכירת כרטיסי נסיעה יבשתליט/ ימייס -

פיתוח הפלטפורמה, לרבות פיתוחיס נוספיט הכוללים שדרוגים, תוספות וממשקים לפלטפורמות קיימות של לקוחות החברה (לקוחות 223 המציעים שירותי תתבורה ומוכרים כרטיסים באמצעות הפלטפורמה) וכן שירותי תמיכה הניתנים ללקותות התברה (לקוחות 321 הרוכשים כרטיסים באמצעות הפלטפורמה ולקותות 322 המציעים שירותי תחבורה ומוכרים כרטיטיס באמצעות הפלטפורמה).

> מערכת דיגיטלית לניהול מלאי כרטיסי נסיעה (מוצר 84.45) - פיתוח הפלטפורמה לרבות

פיתוחים נוספים הכוללים שדרוגים, תוספות וממשקים לפלטפורמות קיימות של לקותות

החברה (לקוחות ‏ 2322 המציעים שירותי תחבורה ומוכרים כרטיטים באמצעות

הפלטפורמה) וכן שירותי תמיכה הניתנים ללקוחות 3213 אשר עושים שימוש במערכת

לניחול מלאי הכרטיטים נשוא שירותי התחבורה הנמכריס על ידם בין על ידי פלטפורמת ה 5-5 ובין בדרכן אחרות.

מכלל החומר בפנינו עולה כי העוררת עוסקת בייצור יש מוחשי אחד מיש אחר, משביחה כלכלית

את החומרים ואת אופיים במהלך חייצור, היקף השימוש במוצר המוגמר הוא של לקותות רבים

בתחום התתבורה ואין מדובר בלקוח ספציפי, עם זאת, עולה כי העוררת עוסקת הן בייצור ופיתוח

6

תוכנה עבור לקוחות החברה המציעים שירותי תחבורה ומוכרים כרטיטי נסיעה והן בפעילות מסחרית ושירותית עבור לקותותיה. לאור ואת, הוועדה בתנה האם העוררת עומדת במבחן ההנגזיה, קרי, האם הפעילות בנכס נוטה את פעילות ייצורית או מתן שירותים?

בהקשר זה נקבע בעמל/נ 11896-01-17 טלאקט מעלכות בע"מ כ מנהל הארמנה של עיריית תק אמב-+פו כי פעילות העוררת אינה מהווה ייצור תוכנה אלא מתן שירותיט המבוססים על תוכנה שפיתחה. דובר בחברה המקבלת תשלוט מלקוחות עבור השימוש בתוכנה, המתאפשר דרך אתר האינטרנט של העוררת. נקבע כי י<קותוח. המערערת משלמים למערערת תשלום בגין השימוש בתוכנת שפיתחה, כאשר לרוב מדנבר בהרשאה בת 12 חודשים, ובתמוגרת הס מקבלים מידע שגנוקי המופקן באמצעות התוכנה. הגישה אל התוכנה מתאפשרת ללקוחות. העוררת באמצעות אתר האינטרנט שלה. במצב דברים זת, הפעילות בנכס נוטה למתן שירותים מבוטסי תוכנת והיא נעדרת:

את המרכיב *הליצורייי שבתכלית תחקיקה... אס כן, מתן לראות שבמקרים בתם ייצור התוכנת אינו מלועד למכירה כסחורה, אלא רק משמש כבסיס למתן שירות, לא יסווגו בתי העטק כיבתי תוכנת?...!.

בפסק הדין בעמ/נ 1983-02-12 פולמלי מערכות טפסים תכמים מעלימ 2 עיריית תל אכיב-יפו נקבע כי העוררת אינה מייצרת תוכנות למכירה אלא עוסקת במתן שירות מתמשך ללקוחותיה באמצעות מתן רישיון לשימוש במאגר הטפסיט שלה: ייהמערערת אינת מליצרת תוכטות למכירה כסחורת. המערערת. פיתחת מערכת מנוססת תוכנה, תמספקת ללקוחותית פתרונות. למהול יטפסים חכמים/ ולשיפור תהליכי עבודת. המדובר במערכת המבוסטת על פפטפורמה שכ מליקרוסופט המאפשרת עגרת של *טפסים תכמיסיי כתשתית. להזנת פרטים על :די לקוחות המערערת, על פג תבנית שנקבעת מראש, נכן מקנת גישה למאגר טפסים ענק. המערערת מאפשרת ללקוחותיה לעשות שימוש בטפטיס לתקופה מוגבלת ובשל כך היא גובה דמי שימנש שנתיים..%.

ובהמשך: ילקוחות המערערת אינם רוכשים מהמערערת תוכנה אלא משלמים דמי מנמי בגין

השימוש במערכת. הנה כל כן, ככל שמתקנים הליך של פיתות, הרי שתליך"זת מתמצת בתתאמו- = המערכת לדרישות הלקות. ברט, אלן בכך כדי לתכנס לגדרו של סעיף 3.3.3 לצו הארנננת של העיריית הדורש כי שעיקרי הפענלות תקית של יגצור תכנתי.

נתנו דעתנו גט לפסק הדין בעמיינ 60985-07-20 פריאמפט סקיוריטי ובעמיע 77431-05-23 וורטי מחקר ופיתות בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב שהוזכרו על ידי הצדדים.

מן הראיות עולה כי העוררת אינה מוכרת את התוכנה, או את הפלטפורמה שלה. העוררת צירפה הטכט לדוגמא עם לקות והעד מטעם העוררת העיד כי הלקותות משלמים עבור יישימוש בתוכנה":

ייהמודל העסקי של התברה מאפשר ללקוחות להשתמש בתוכנה שהחברה מפתחת על מנת להפיצ/למכור את הכרטיסים שלהם. סעיף 2 מפרט מה יחיה מודל התשלוט של הלקוח לחברת.

מודל התשלום הוא שהם משלמים לנו עמלה על כל שימוש בתוכנה שלהם. אין להם קניין בתוכנה/י.

בהמשך חקירתו השיב כי: ייהעמלה היא מהספק או מהלקוח שהיא חברת התתבורה שמוכרת את

הכרטיסים. אנחנו מספקים גם תוכנת סליקה וממנה מקבלים עמלה. זה אותו מוצר. אנחנו מקבלים עמלה מחברות התתבורה מתוך שימוש בתוכנה למכירת כרטיסיט'י, העד אמנם העיד כי ישנו גם מודל תשלוט על פי תשלום חודשי קבוע אולם לא הציג רא*יה לכך.

מן הדוייח הכספי לשנת 2020 עולה כי עיקר הוצאות העוררת אינן למחקר ופיתות; בשנת 2020 הוצאות העוררת למוייפ היו 4,752 אלפישייח ופחות מרבע מהוצאותית. העד מטעם העוררת נשאל בדיון ההוכחות לגבי חיקף הוצאות המוייפ בשנת 2022 והשיב כי אינו יודע לחשב את הוצאות הפיתוח מתוך סך הוצאות העוררת. מן התומר שהוצג לא ניתן לקבוע ממה מורכבות הכנסותיה של העוררת והאם ההכנטות חן ממכירת תוכנה או שירותים.

רשימת העובדים שפורטה בדויית הביקורת מטעט המשיב אינה זהה לזו שהציגה העוררת. מדויית הביקורת של המשיב עולה כי מתוך 44 עובדי התברה 21 הס עובדי 3481 והשאר חינם עובדי כספים, שיווק, מכלרות, תמיכה והנהלה. במסמך שהציגה העוררת בתצהלריה 27 עובדים מצויינים כעובדי 8812 ולא מצויינים עובדי מחלקות אחרות ומספרם. העוררת המציאה תעודות של שניים מעובדיה בלבד.

אישור רשות החדשנות מלמד כי העוררת הוכרה כחברת הלי-טק אך אינו מלמד כי עיקר פעילותה הוא ייצור תוכנה.

העובדה שהעוררת הוכרה כבית תוכנה על ידי עיריית רמת גן בחודש נובמבר 2023 אינה יכולה להעיד על פעילותה ועל השימוש בנכס בשנת 2022,

לאור כל האמור, מסקנתנו כי העוררת מספקת ללקוחותיה שירות וכי הכנסות העוררת חן מעמלות המשולמות על ידי לקוחותיה ומתוכנת הטליקה. אופי פעילות זה מתאים לתברה המעניקה שירותים ולא לחברה המייצרת תוכנה למטרת מכירתה. גס אם העוררת ממשיכה בפיתות מוצרל התוכנה ושדרוגם, כמתואר, לא הוכת כי מדובר בפעילותה העיקרית של העוררוג ולא הוכח כל העוררת עומדת במבחן ההנגדה. ההכנסות וההוצאות של העוררת, כפי שהוצגו, אינן תומכות בטענה כי עיקר פעילות העוררת הינה ייצור תוכנה.

= פסיקת- בת המשפט-.תומכת במסקנה.כי אם. לקוחות. החברה אלנם רוכש מהחברה תוכנה אלא...

רישיון לעשות שימוש בתוכנה, בפרט כאשר מודל התשלום חינו עמלות, כמתואר, אצי אין בכך כדי להכיךר בפעילות כזיבית תוכנהיי לצורך צו הארנונה הדורש כי עיקר הפעילות תהיה ייצור תוכנה.

טיכומס של דברים

מהראיות בפנינו לא הוכת כי פעילות העוררת עומדת במבחן ההנגדה, ולא הוכת כי עיקר הפעילות הינה ייצור תוכנה, ולכן פעילותה של העוררת אינה נכללת בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה.

הערר נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים בליום 2

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לענייניט מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לנקנות בתל משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשט"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לענייניט מינחלייס בתוך 60 יום מיום מטירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 \ ( /

יו'יר: אפרת א. קפלן, עו'יד חבר: ראובן/קרו, עה

(בר: יעקב 2 , רו''ח

+

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט' 140025645

בפני חברי ועדת הערר:

יור -- עו''ד אפרת קפלן

חבר -- עו"ד ראובן הרן

חבר - רו''ח *עקב *שראלי

העוררים: עיזבון שפורט בת שבע זל ואח

‎ -‏ נגד.

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב חכמי אתונה 38, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מס"2000310253 ח-ן ארנונה מטי 10758772 בשטח 2 מ"ר.

בכתב הערר נטען כי מנחל הארנונה החליט שלא להעניק לנכס פטור כנכס לא ראוי לשימוש על אף שמדובר בנכס הרוס שלא. נלת\ לחשת מ .7-2

בכתב התשובה לערר הודיע המשיב כי אין מחלוקת מי הנכס אינו ראוי לשימוש והוא מצוי במטגרת הפטור הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות.

מעיון בכלל החומר בתיק הערר עולה כי לא צורפה כל החלטה של מנהל הארנונה שלא להכיר בנכס כלא ראוי לשימוש. מכתב התשובה של המשיב עולה כי גם לאחר פנייה לבייכ העוררים לא הומצאה התשובה להשגה כנגדה הוגש הערר.

למען הוהירות בלבד נוסיף, כי ככל שהנפס נמצא בתקופה השנייה לפטור, הרי שממילא הוועדה אינה מוסמכת להאריך את תקופת הפטור הראשונה בניגוד לדין.

תיקון מסי 131 לפקודת העיריות התשעייב -2012, שעניינו בנכס שנהרס אן ניזוק לפי סעיף 330

לפקודה, קובע כך:

נהרס בנלן שמשתלמת עליו ארטונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בנ, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, (יחולו הוראות אלה, כל עוד הבמן במצב של נכס הרוב או כיזוק -

₪ עם מסירת תהודעת לא יהיה חניב בשיעורי ארנונה מוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן -- תקופת הפטור הראשונת)

₪ הלפה תקופת הפטור הראשונת :חכה תייב בארמנת לגבי אותו בגיין בחמש השמס שמתום אותה תקופת, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפ טעיפיס 8 ו-? לחוק ההטדריס במשק המדינה (תיקומ

חקיקה להשגת: עדי התקציב), התשמיג---1792 תקבוע לסוג הנכס

המתאים לבניין ע2 פי השימוש האחלון שנעשת בכניין בסעיף זה --תקופת תתשלום)

(3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או מזוק כאמור *מסור מחזיק הבנמין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יחלה חייב בשיעורי ארנונה נוספים

₪) התקופות כאמור בפסקאות ₪ ו-2(2) ייספרו בין בלציפות ובין במצטבר; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארמנת שתגיע זמן לפירעונס לפגי מסירת ההנדעהי.

(ההדגשת הוספת - הערת הנועדה).

לא מצאנו בכתב הערר טענה הנוגעת לתקופה השנייה או לסיווג הנכט בתקופה השנייה אלא אך ורק טענה ביחס לעצם הענקת הפטור, שכאמור, הוענק לעוררת.

ככל שלעוררות טענות נוספות בענלין חיוב הנכס, עליהן לפנות בהשגה למשיב, וככל שיהיה בכך צורך הן יוכלו לפנות בערר כנגד תשובת מנהל הארנונה להשגה.

לעת הזו, בהיעדר תשובה להשגה מטעם מנהל הארנונה, ומשהובהר כי הנכט קיבל פטור כמבוקש - הערר נדחה על הסף ולגופו.

אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדיט ביום 6

=

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתני המשפט לעניינים מנהליים, התש'יט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לענכינים מנהליים (סדרל דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנת 0 (ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשליש-1977 תפורסם התלטה זו באתר האלנטרנט של המשיב.

ליר: אפרת א. קמלן| עויד - 2 חבר: יעקב ישראלי, רר'/ח

קלדנית : שני מראד

בפני ועדת הערר לעניינ? ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס 140025580

בפני חברי ועדת העדר:

ייר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר - רו'/ח יעקב ישראלי

העוררת : בוגוט פרוטוקולים

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב הנציב 14, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מטי 1 תחתר-ן ארנונה מסי 10151344 בשטח 65 מ"ר.

במסגרת הערר העוררת טענה שתי טענות ; האחת, כי ישנה טעות בחישוב שטח המחסן (2.13 מ"ר ולא 2.18 מ"ר), והשנייה, כי חלא עושה שימוש בתא שירותים אחד בלבד ולא בשני תאי שירותים.

לטענתה, דלת תא השירותיסם הנוסף בגינו היא מחויבת מוברגת מזה שנים.

במסגרת כתב התשובה לערר, המשיב צירף דו"ח ביקורת שנערכה בנכט ביום 2/8/2023, בח נכתב כי ייבעת הביקורת חדר השלרותים נפתת ע"י מורן המנחלת של החברה שאישרה שהמחטן ו-2 חדרי שירותים נמצאים ברשותם בלבדיי.

ביום 9/1/2024 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה לפיה המשיב לגיש תגובה משלימה בח יתייחט לטענה בדבר חישוב שטת המחסן וכן יבצע ביקורת נוספת ויודיע האם מדובר בדלת מוברגת או בתא שירותים פעיל בשימוש העוררת.

ביום 3/3/2024 הודיע המשיב כי כלל שטח החיוב של העוררת הינו 85 מ"ר (מעוגל) וכי לאחר ביקורת נוספת שנערכה בנכס ביוט 28/2/2024, התברר כי ההפרש עליו הצביעה העוררת הינו בסך 0.05 מ"ר ולכן שטח הנכט יתוקן אולם נוכת עיגול השטח לא תהיה לכך משמעות כספית.

ביום 13/3/2024 החליטה יו"ר הוועדה כי המשיב יצרף את הביקורת הנוספת שנערכה בנכט ביום 4% וותייחס להבהרה שביקשה הוועדה ביחס לתא חשירותים הנושף.

ביום 14/3/2024 הגיש המשב את הביקורת הנוטפת שנערכה בנכט ביום 28/2/2024 וטען כי יימדובר בתא שירותים המצוי בשליטת 2 מחזיקות בלבד, והוא מצוי במסדרון שלעוררת ולמחזיקה נוספת בלבד קיימת גישה אליויי.

בדוייח הביקורת שצורף להתייחסות המשיב נכתב כי ייהשטח המסומן בכתוס בשרטוט הייו תא שירותים נוסף ששטחו 1.06 מ"ר נמצא סגוך. ? המחזיקים טוענים שאינו נמצא ברשותם ואין להם את המפתחות אליו, אך ראוי לציין שהמפתחות כניסה למטדרון חדר שירותים נמצא אך ורק אצל 2 המחזיקיםיי.

המשיב טען במסגרת התייחסותו, כי כל המידע מצוי בפני הוועדה, וממנו עולה כי יש לכל הפחות לחייב את העוררת ביחד ולחוד עס המחויקה הנוספת בשטח זה והודיע כי המשיב יקבל כל החלטה של הוועדת בעניין. המשיב הדגיש כי הערר חסר כל משמעות כספית וממילא גם לו התקבל לא היה נחסך מן העוררת כל תשלום ארנונה.

ביום 25/3/2024 החליטה יו"ר הוועדה כי לאור המשמעות הכספית המזערית של הערר, העוררת תודיע בתוך 7 ימים האם חיא מסכימה למתן החלטה בתיק על סמך התומר שבפני הוועדה מבלי לקייט דיון הוכחות. רק ביום 20/5/2024 הודיעה העוררת, לאחר מספר תזכורות, כל ניתן לקבל

החלטה בתיק ללא דיון הוכחות.

לאחר שקראנו את כתבי הטענות בתיק ובחנו את שני דוייחות הביקורת שנערכו בנכס, משקנתנו כי דין טענות העוררת להידחות.

כאמור, המשיב הודיע כי הוא תיקן את שטח חיוב המחסן כמבוקש, אך מאחר ומדובר בפער של 5 מ"ר אין משמעות כספית לתיקון.

אשר לתא השירותים ; מדוייחות הביקורת עולה כי לעוררת גישה לחדר השירותיט באמצעות מפתח.

אחד מתאי השירותים משמש אותה ואילר השני, על 55 הנטען, נעול. העובדה שתאדשירוונים אחד 7"

נעול אינה מהווה עילה לפטור מארנונה, ומאחר ולעוררת ולמתזיקה נוספת בלבד ישנה גישה בלעדית לחדר השירותים, גם אס אחד מן התאים נעול, אין עילה לפטור אותה מתשלום ארנונח בגין תא שירותים זה שגודלו כ- 1 מ"ר.

לאור האמור, ובשים לב לכך שהמשיב הודיע כי ישנה מתזיקה נוספת בעלת גישה לתא השירותים הנעול, מסקנתנו כי תא השירותיט הנעול אף הוא בר חיוב בארנונה, ושתי המחויקות בעלות הגישה אליו יחויבו בגין שטח זה ביחד ולחוד (העוררת ועובד -- אולפני עריכה ומוסיקה).

העוררת תישא בהוצאות המשיב בגין ניהול ההליך בסך 500 ₪.

/ 77

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 6 5

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי די), תשס''יא-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללות) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

₪ ג ) ו 67 אן

יר'יר: אפרת א. קפלן, צ/ד חב ראובהרן, עו'יד חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

קלדנית : שני מראד

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט' 140025520

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר - עו'יד אפרת קבלן

חבר - עו"ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררים: אבנימלך מיכאל ומוריה

‎ -‏ נגד-

המשיב: מנהל האננונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב ברזאנל 9, תל אביב- *פו, הרשום בספרי העירייה כנכס מס!

6 החהר-ן ארנונה מס' 10305467.

- המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשטח חיוב הדירה והתעריף החל עליה בשל הגדלת שטח הדירה;

העוררים מחויבים בגין שטח הדירה במלואו, לרבות בגין שטח מרפסת שהתווספה לדירה, ובסכח"יכ. = 3 מ"ר. עד להוספת המרפטת העוררים חוייבו בגין שטח בסך 131 מ"ר. משמעות הגדלת שטת הדירה, והוספת המרפסת, הינה שבהתאם לטעיף 2.3 צו הארנונה גס תעריף התיוב עלה מאחר וגודל הדירה הינו מעל 140 מ"ר.

ביום 9/1/2024 החליטה יו"ר הוועדה כי נראה שאין מחלוקת עובדתית בין הצדדים המצדיקה דיון הופחות, ולכן הורתה כל הצדדים יבואו בדברים ביניהם ויודיעו האם ניתן לתת החלטה בתיק על סמך עובדות מוסכמות.

ביום 24/1/2024 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמות, לפיהן כל אחד מהם יגיש מסמך קצר ובו ראות ו/או סיכום הטענות וכי לאחר הגשתם הס ימסרו הודעה האם ברצונס לקיים הליך הוכחות או שניתן לקבל בתיק החלטה סופית על בסיס הראיות המצויות בו. ביום 23/1/2024 ניתן תוקף של

החלטה להטכמת הצדדים.

ביום 25/1/2024 הוגש טלכום טענות של העוררים אליו צורפה תמונה של המרפטות. ביום 13/2/2024 הוגשו טיכומיס מטעם המשיב.

+

מכאן החלטה זו.

קראנו בעיון את טענות העוררים. לטענתם, שינוי החיוב בעקבות בניית המרפסת יוצר מצב בלתי סביר באופן קיצוני, לפיו בעקבות תוספת בסך 21 מ"ר נקבעה תוספת ארנונה שנתית בסך 8,678.50 ₪ לשנה, 390 ₪ לחודש (לפני הנחה); מדובר בהגדלת התיוב ב- 46%. על פי הנטען, תוספת הארנונה גבוהה משמעותית משווי המרפסת במונתי הפער בין שכר חדירה לדירה בעלת מרפסת ובין דירה ללא מרפטת. לכן, לטענת העוררת, יש להתריג את המקרה שלה, ולשום את הדירה על פי תעריף לדירות עד 140 מ"ר, לחילופין, העוררת טוענת כי המרפסת אינה חלק רציף ואינטגרלי של הדירה, אלא מדובר ביחידות נפרדות וסמוכות, המתוברות ביניהן בברגי פלדה, שכן מדובר במבנה מרפסות נפרד שהוצמד לבניין. לטענתח, המרפסת מחוברת וגם ניתנת לפירוק, והעירייה מכירה בכך באופן שחדירה מתויבת בטיווג ב בעוד המרפסת מחוליבת בסיווג אא. בהתאם, על פי הטענה החלופית, יש להטיל אךנונח על שתי היחידות בנפרד ולא כיחידה אחת בחיבור שטחים.

המשיב טוען בסיכומיו כי שאלת סבירות החיוב אינה בסמכות הוועדה וכי מדובר בטענה כנגד הוראת צו הארנונה המחילה תעריף גבוה יותר על נכסים בגדול 140 מ"ר ומעלה לעומת נכטים ששטחט קטן יותר. המשיב מוסיף כי מדובר ביחידה אינטרגלית אחת וכי שאלת איחוד ופיצול נכסים מצויה במסגרת סמכותו הטבעית של המשיב, לו מסור שיקול דעת רחב בהקשר וה. לאור זאת, המשלב.טוען כל החיוב נעשה כדין ויש לדחות את שת טענותיה של העוררת.

לאחר שקראנו בעיון את טענות הצדדים, ועלינו בתמונח שצירפה העוררת, הגענו לכלל מטקנה בי דין הערר להי*דחות.

טענות הנוגעות לטבירות החלוב וגובהו אינן בסמכות ועדת הערר, שסמכויותיה נקבעו באופן ברור במסגרת סעיף 3 לתוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו -1976. בהקשר זה, עומדת בפני העוררים הזכות לטעון טענות כנגד חוקיות הצו או סבירותו בפני בית המשפט המוסמך לדון בטענות אלו.

אשר לשטח החזוב; לשונו של סעיף 3 לצו הארנונה ברורה, והוא מבחין בין תעריפי החיוב של דורה שגודלה עד 140 מ"ר ודירה שגודלה מעל 180 מ"ר. משהתווספה לנכסם של העוררים מרפסת, ושטח הדירה בכללותו גדל, הרי שבהתאם לצו הארנונה תעריף הת?וב הינו מעת הגדלת הדירה על פי התעריף שנקבע לדירות מעל 140 מ"ר. העוררת לא הצביעה על כל עילה המצדיקה לחרוג בעניינה מהוראות הצו.

לאחר שבחנו את התמונות של המרפסת, לא מצאנו כי יש מקום לחייב את המרפטת כנכס עצמא המובחן מדירת המגורים, במטרת להגלע לתוצאה כי מדובר בשני נכסיט שגודלס פחות מ- 180 מ"ר.

הדירה וחמרפסת הס יחידה אינטגרלית אחת, היציאה למרפסת חינה מתוך הדירה, ולא מצאנו עילה לפיצול החיוב כמבוקש.

סוף דבר;

הערר נדחה. אין צו להוצאות.

2-77

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 90 -4

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, חתשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לענלינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (טדרי דין בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

*ו''ר: אפרת א. קפלן, עו''ד חבר-כאובן הרן, עו"ד חבר: יעקב ישראלי, רו'יח

קלדנית: שני מראד

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מס': 140024781

שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ייר - עו''ד אפרת קפלן

חבר -- עו'יד ראובן הרן

חבר -- רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: דייר ורדינה חיים שומלת

-נגדי

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

בסעיף 6 בתגובת העוררת לתגובת המשיב להודעה מטעם העוררת להודעת המשיב מתאריך 19 ביולר 3 (התקבל במזכירות הועדה ביום 14 באוגוסט 2023) (להלן: ייתגובת העוררתיי), ביקשה העוררת כי חבר הועדה, רו"ח ישראלי יייעבור על הנתונים ויאשר אותסיי.

בהתאם וכמבוקש, בדק רו"ח ישראלי את טענת העוררת, לפיה השטח שבמחלוקת צריך להיות 6 מ"ר. על פי בדיקה זו, מצא רו"ח ישראלי כי צודק חמשיב, ושטח הנכס לחיוב עומד על 2 מ"ר-יש לכלול בו שטח של 5.76 מ"ר, הנמצא במרפסת הנכס ועל פי התמונות ותאור החוקר

חיוב בארנונה. להלן חישוב מתמטי:

עמדת |

העורות

במובא

מ"ר לפי בס 30 /

חמשיב : העורות < הפדש |

סיכום שטחי הנכס

ט"ת מדידת המשיב. ג 25 4

הוסף:

שטח גיל

/ במופסת 06 0 5

סח"ב שטח וגיל. 1 5 5076

הוסף:

מוססת

מקורה - \4 4 7

סח"ב שטח לחיוב 1 15536 76

באשר לטענת העוררת בסעיף 5 לתגובתה כאמור, לפיה חמשיב צירף 3 גרסאות שונות למדידת השטח של הנכט נשוא המחלוקת, חרי שההפרש, נובע מחלוקה פנימית של שטת הפרגולה שללא חיוב לבין אותו שטח בר חיוב הנוּכר לעיל. בכל המדידות שטח המרפטת בכללותו (זה שלחיוב וזה שאינו לחיוב) עומד על 38.11 מ"ר. בחישובי המשיב, נכללה הגרסא שצורפה על ידי העוררת כגרסא

1 לתגובתה והיא וו שמטיבה עמה, שכן השטח הרגיל לחיוב חנו 5.76 מ"ר והשטת שלא לחיוב עומד על 32.34 מייך. בגרסא 2 אליבא דה עוררת שטח המרפסת לחיוב 7.38 מ"ר ולא לחיוב 30.73 מ"ר ובגרסא 3 כל השטח בך חיוב כמרפסת גן מקורה- 38.11 מ"ר.

בנוסף, חישב חבר הועדה רו"ח ישראלי את שטח הנכס נושא הערר, חישוב בלתי תלוי המבוטט על אורכי הצלעות כפי שהופיעו בתרשים המבנה מטעם המשיב מיום 24 בפברואר 2019 וכנספת מטפר 1 לתגובת העוררת. על פי חישוב וה, שטח הנכס שבמחלוקת הנו 130.963 מ"ר, בעוד שעל פי עמדת המשיב שטת הנכט שבמחלוקת הנו 131.12 מ"ר. מדובר בהפרש של 0.1574 מ"ר בין שתי המדידות.

לאור העבודה כי צו הארנונה קובע עיגול לשקל הקרוב וכלפי מטה, הרי שההפרש הנייל אינו מהותי.

לפיכך שטח הנכט לחיוב יעמוד על 235.18 מ"ר, כפי שקבע המשיב.

חישוב..: | עמדת

בלתי תלוי המשיב..%" הפרש

נכס נשוא

הערר 6 131.12 = 0.1574

שטח

שאיט

במחלוקת 104.06 | 104.06 0

סה"ב 0

שטח לחיוב 6 .235 218 01574

לאור כל האמור הערר נדחה.

אין צו להוצאות.

ההחלטה נכתבה על ידי רויית קובי ישראלי הזיר הוועדה. וחבר * הוועדה עויד הרן כ מצטרפים למסקנותיו. 7 .

ניתן בהיעדר הצדדים ביום ‏ 6.22% 2

בהתאם לסעיף 5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענייניט מינהלייט (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 יום מיום מטירת ההחלטה.

בחתאס לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלש- 1977 תפורסם ל זו באתר האינטרנט של המשיםב.

2 7

- / / סן

+

לוייר: אפרת א. קפלן, יד חבר: 2 7 יעקב ישראלי, רו'יח

קלדנית : ענת לול

-

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה פללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט': 180025490

בפני חברי ועדת הערר:

ויר -- עו"ד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: יחזקאל הינדי

-נגד-

מנחל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

ענלינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב יסוד המעלה ?, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מטי 2000147237 ח-ן ארנונה מס' 11037369 בשטת 66 מ"ר.

לטענת העורר, השוכר המשיך להחזיק בנכס עד ליום 3/9/2023 ולא היה מקום להסב את התיוב על שמו, כבעל הנכס.

המשיב טען בכתב התשובה לערר כל הוא הסב את החיוב על שס העורר, שהוא בעל הנכט, בהתאם לביקורות שנערכו בנכס בימים 7/5/2023, 10/5/2023 ו- 11/5/2023 ולאחר שנשלחת-לעורר הודעה- 77 על כך ביום 13/6/2023.

ביום 28/1/2024 החליטה יו"ר הוועדה כי:

"עניינו של הערר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]