החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - יוני 2023

5

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : טזבסין תשפג

33"

מספר ערר: | 11:12 / 140024783

מספר ועדה: | 12616

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: וייבריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

פרימה מלונות ותיירות ישראל 1977 בע"מ הברה פרטיה שו

חשבון לקוח: 10701536

מספר חוזה: 568625

כתובת הנכס: הירקון 105

ע"י ב"כ עו"ד: שלי יעקובי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: פרימה מלונות ותיירות ישראל 1977 בע"מ ב"כ העורר/ת עו"ד : שלי יעקובי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר ועו"ד רונית זמר

פרוטוקול

בהמלצת הוועדה אנו נבקש למחוק את הערר ללא צו להוצאות בשל הטענה המקדמית של המשיב בעניין האיחור בהגשת ההשגה. .

אני מסכימה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| טז בסיון תשפג

"3

מספר ערר: | 11:12 / 140024783

מספר ועדה: | 12616

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי-אורלי

העורר/ת: פרימה מלונות ותיירות ישראל 1977 בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.06.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

\\ \.

צר 4 / / 2 %] 6

יו"ר: עו"ד ו חִית ( בל חבר: ויינריב אודי-5 לכלן חברה: רו"ח מ רו"ח מלי אורלי

\

\

\

\

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : כד בסיון תשפג

3

מספר ערר: | 13:31 / 140024885

מספר ועדה: | 12619

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: עו"ד קורן משה

פנסטר שלום תעודת זה ת 908 פנסטר אריאלה תעודת זהות .-- ]

חשבון לקוח: 10305761

מספר חוזה: 165780

כתובת הנכס: ברזאני משה 11

-ג ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר ועו"ד ענבל אהרוני

נוכחים:

העורר/ת: פנסטר שלום

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלר ועו"ד ענבל אהרוני

פרוטוקול

בהסכמות הצדדים הדיון יתקיים בהרכב חסר של חבר הוועדה רו"ח ז'יטניצקי שמעון.

העורר: קבלנו היתר בניה על הגג לפי ג'1 שילמנו את המיסים והתחלנו בניה. כמובן בשלב ראשון הרסנו את כל מה שהיה והתחלנו בניה חדשה על הגג. יש לי 3 מחלוקות. באו לבדוק אחרי הבניה את השטח למטה ולמעלה. כשהוא ראה את השטח למטה הוא ראה שיש שטחים מוגבהים ואמר לי שלא צריך לשלם על השטחים המוגבהים. הג'קוזי כבר 5 שנים בלי מים ולא מחובר לחשמל. הטענה השלישית היא מתי התחילו לחייב אותי על הגג. חייבו אותי מיום

9. אין לי מושג איך הם הגיעו לתאריך הזה, אני לא אמרתי את זה ומועד הסיום היה ב-

1.

ב"כ המשיב: | השטח של העמוד חייב להיות מחויב. כל הגג בשטח של 114 מ"ר מתוכו מחויב

6 מ"ר. הג'קוזי מחויב כמו בריכה ולכן הוספנו לג'קוזי שטח. שטח ג'קוזי מחויב כשטח מבנה ולכן חייבנו אותו בשטח של 5.38 מ"ר. בהתייחס למועד החיוב לפי הנתונים שלנו ב- 28/9/22 התקיימה שיחה עם העורר בה הוא אמר לנציג מהעירייה כי הם מתגוררים בנכס ולכן התחיל חיוב מאותו מועד.

העורר: אני לא זוכר אם הייתה שיחה כזו או לא, וככל שהייתה הכוונה שלי הייתה למגורים בחלק התחתון בקומה התחתונה ואני מצהיר שהשיפוץ בגג לא הסתיים לפני ה-

2.

ב"כ המשיב: | לאור הצהרת העורר אנו מקבלים את טענתו באיחור מועד החיוב ליום 6/11/22, אבל

דוחים את יתר טענותיו.

העורר: אני מוותר על יתר טענותיי כדי לסיים את המחלוקות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

ְ שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כד בסיון תשפג

3

מספר ערר: | 13:31 / 140024885

מספר ועדה: | 12619

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: פנסטר שלום !

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

עפ"י הסכמת הצדדים הערר מתקבל לעניין תחילת מועד החיוב שיחול מיום 6/11/22 ועפ"י הסכמת הצדדים יתר הטענות נדחות.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.06.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת

2/0

יו"ר: עו"ד 1 עון חבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית ונל אביב-יפו

תאריך | : כה בסיון תשפג

13

מספר ערר: | 10:58 / 140024954

מספר ועדה: | 12611

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר:. רו"ח ישראלי. יעקב

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העוררת:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

רוט אביבה תעודת זהוה 08888 ששון אורי תעודת זהו רת 6

חשבון לקוח: 11321359

מספר חוזה: 1233157

כתובת הנכס: בראלי 10

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבוים ועו"ד רונית זמר

העורר/ת: רוט אביבה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבוים ועו"ד רונית זמר

פרוטוקול

הנכס קיבל פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות.

אני מצהירה שפינינו את החפצים בדירה והיא ריקה החל מיום 9/3/2023 שלושה ימִים לאחר מועד הביקורת.

לאור הצהרת העוררת אנו מסכימים להעניק לנכס הנחת נכס ריק החל מיום 3 ועד למועד בו הוכר כלא ראוי לשימוש עפ"י סעיף 330.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כה בסיון תשפג

13

מספר ערר: | 10:58 / 140024954

מספר ועדה: | 12611

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: רוט אביבה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הודעת המשיב הנכס יוכר כנכס ריק החל מיום 9/3/2023 ועד למועד בו קיבל פטור לפי סעיף 0.

בכפוף לכך הערר נמחק.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 14.06.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ץ-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

4 /

יו"ר: עו"ד'קפלן אפר

ר: עו"ד ו חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

ורוו

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | ל בסיון תשפג

3

מספר ערר: | 13:10 / 140024893

מספר ועדה: | 12620

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: וייגריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד הרן ראובן- יהודה

המשיב:

בוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

רהיטי מוניטין 122 בע"מ חברה 2-ו ||

חשבון לקוח: 10008159

מספר חוזה: 21156

כתובות הנכס: נחלת בנימין 122

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר ועו"ד אמיר מורצקי

העורר/ת: רהיטי מוניטין 122 בע"מ

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר ועו"ד אמיר מורצקי

המשך פרוטוקול מהיום

בהתאם להצהרת העוררת כי הנכס נהרס בחודש מאי 2023 ולאחר בדיקה עם אגף חיובי ארנונה בעניין, מסכים המשיב לקבל את הערר באופן בו יוענק לנכס פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 12/11/2022 ועד למועד הריסתו.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ ל בסיון תשפג

3

מספר ערר: | 13:10 / 140024893

מספר ועדה: | 12620

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד הרן ראובן- יהודה

העורר/ת: רהיטי מוניטין 122 בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה לדברי ב"כ המשיב, דלעיל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.06.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: ₪ חבר: ויינריבעי, קלכלן חבה; עו"ד הרן ראובן-יהודה->

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

+

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ג בתמוז תשפג

22103

מספר ערר: | 12:12 / 140024918

מספר ועדה: | 12644

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

נוכחים:

ב"כ הצדדים:

נציגת העורר:

ב"כ המשיב:

נציגת העורר:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

יגודין אהרון תעודת זהוה 00000088 גיל ירון תעודת זהות ו

חשבון לקוח: 11323495

מספר חוזה: 1235419

כתובת הנכס: הברזל 4

-ג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: ירון גיל - לא נוכח

ירון עדי - אשתו של העורר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

תקופת המחלוקת היא מיום 20/1/23 עד ליום 5/3/23.

אני אשתו של העורר. אני מעדכנת שמר אהרון יגודין עזב את השותפות ולכן העסק ע"ש ירון גיל בלבד.

הנכס שימש כמעדניה והפכנו אותו למסעדה. שברנו רצפה והחלפנו ריצוף. הקבלן עזב באמצע. השיפוץ ארך חודש. הציוד היה קיים בנכס לפני כמעדניה. הציוד שאנחנו קנינו הגיע רק בסוף חודש פברואר.

יש לי בעיה עם המועדים. בתמונות כתוב שהשיפוץ החל ב- 1/2/23. ביום 13/2/23 הנכס כבר נראה תקין עם רצפה.

במועד הביקורת עוד לא הסתיימה עבודת החשמל.

אסכים לצרכי פשרה ובהמלצת הוועדה לפטור את הנכס בהתאם לסעיף 330 בין התאריכים 31/1/23 עד ה- 13/2/23.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בתמוז תשפג

22.03

מספר ערר: | 12:12 / 140024918

מספר ועדה: | 12644

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: גיל ירון

-נ ג דז ץש ,

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

בהסכמת המשיב ניתן לנכס פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 31/1/23 ועד ליום 3.

הערר מתקבל בחלקו.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.06.2023.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונּה כללית)/(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

/

ר: עו"ד הכן ראובן-יהוא, | חבר: עו" אהוד טלדמן

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

ב"כ המשיב:

העוררת:

העורר/ת:

יניב יפעת תעודת זה ₪

חשבון לקוח: 10501845

מספר חוזה: 366948

כתובת הנכס: בנימין מטודלה 30

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: יניב יפעת

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!ו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדת:

ו

ט בתמוז תשפג

23

********* / 0

113

9

הבית והמרפסת בבעלותי. אני משלמת ארנונה מעל 3,000 ₪ לחודשיים לאחר הנחה. קניתי את הבית בשנת 2010 בערך. יש לי טענות חדשות שלא נטענו.

אנו מבקשים לדחות את הערר על הסף. מדובר בגלגול חמישי של אותן טענות אשר נטענו 3 פעמים לפני הוועדה הנכבדה ונדחו וכך גם ערעור שהוגש גם לביהמ"ש נמחק לאחר שהעוררת אימצה את המלצתו של ביהמ"ש. נדמה כי העוררת אינה מוכנה להשלים עם החלטות שיפוטיות ובנסיבות אלו יעמוד המשיב על פסיקת הוצאות ללא כל קשר לתוצאות ההליך.

אני פניתי למועצת העיר עם העתק לועדת הערר. לאחר ששמעתי את הערות הוועדה שפירטה את ההחלטות שניתנו בעבר ביחס למרפסת לרבות בערכאת הערעור, אני חוזרת על כך שהתכוונתי לפנות למועצת העיר ולא לועדת הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ט בתמוז תשפג

23

מספר ערר: | 11:00 / *********

מספר ועדה: | 12613

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: יניב יפעת

-1 ג דה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ליבנו עם הקושי של העוררת לעמוד בתשלום הארנונה עם זאת בהחלטה מנומקת מיום 28/10/2020

חברי הוועדה דחו את הערר בהחלטה מנומקת שהתייחסה לעובדות המקרה וקבעה כי חיוב מרפסת

בעשה כדין.

הועדה שאלה את העוררת האם חל שינוי נסיבות עובדתי והעוררת השיבה בשלילה.

העוררת אף ציינה כי התכוונה לפעול מול מועצת העיר לשינוי צו הארנונה ביחס לגגות ולא התכוונה להתייצב בפני ועדת הערר.

לאור כל האמור לעיל בהעדר נסיבות עובדתיות חדשות ולאחר שהערעור לביהמ"ש לעניינים מינהליים נמחק החלטתנו בערר 140018736 בעינה עומדת.

הערר נדחה.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 28.06.2023.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנ בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקגןת הרשויו קומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם וקחְלטה זו באתר"האינטרנט של המשיב. /

\] [%.

יו"ר? עו"ד'קפל| אפרת ח

ו

אובן-יהודוז,, חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו עררים מס' 140023463

111099

בפני חברי ועדת הערר:

ויר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו'יד אהוד פלזימן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: הזירה דאנס בר בע"מ

-נגד.-

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב מנורת המאור 4, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000211546 ח-ן ארנונה מס' 10670617 בשטח 930 מ"ר בו פועל מועדון בשם ייהוואנה קלאביי.

העוררת טוענת כל יש לסווג את הנכס כמועדון ריקודים. המשיב החליט ביוט 25/5/2021 לשנות את סיווג הנכס ליימקומות לבילוי ופנאייי.

העוררת הגישה השגה כנגד שלנוי הסיווג. ביום 23/8/2021 השיב מנהל הארנונה כי בהתאם ללשון סעיף 3.3.9 לצו הארנונה, על הנכס לשמש אך ורק לריקודים, בעוד הפעילות שנחצתה במקום אינתה עולה בקנה אחד עס נוסת הסעיף ותכליתו.

ביום 29/12/2021 התקלים דיון מקדמי בערר. בייכ המשיב הפנתה להחלטת הוועדה בראשות עו"ד אמיר לוי בעניינה של העוררת. באשר לטענת הסף, לפיה הערר הוגש באיחור, בייכ המשיב הודיעה, בהגינותה, כי היא מוותרת על טענת הסף. התיק נקבע להגשת תצהירים ולדיון הוכחות.

ביום 9/2/2022 הוגש תצהיר מטעם העוררת. ביום 7/3/2022 הוגשו תצחירים מטעם המשיב.

ביוט 7/7/2022 התקיים דיון הוכחות בו נחקר העד מטעם העוררת, מר אורן אהרון, ונחקרו העדיס מטעם המשיב, מר אורן נווה ומר מאור שמאי, במהלך דיון ההוכחות ניתנה החלטה לפיה התמונות יוגשו לתיק הערר בעותק צבעוני בתוך 7 ימים וכי בייכ העוררת יודיע בתוך 7 ימים אם ברצונו לתקור עד נוסף מטעם חמשיב.

ביום 14/7/2022 הוגשו תמונות צבעוניות לתיק הערר על ידי המשיב.

ביום 10/7/2022 הוגשה בקשה מטעם העוררת לזמן לעדות את הגבי שגית יעקב, אשר נתנה את ההחלטה לשנות את סיווג הנכס. ביום 14/8/2022 הוגשה תגובה מטעם המשיב לבקשה. ביום

2 ניתנה החלטה לפיה בנסיבות מקרה זה לא מצאה הוועדה נסיבות המצדיקות את צימון העדה והבקשה נדתתה.

ביום 31/8/2022 הוגשה בקשה מטעם העוררת לאיתוד ערר מס' 140023463 לשנת 2021 עם ערר 9 לשנת 2022. ביום 12/9/2022 התקבלה תגובת המשיב שהתנגד לבקשה. ביום 2 התהתקיים דיון מקדמי בערר 140024409. בפתח הדיון קבעה הוועדה, בהחלטה מנומקת, כי הערריט יאוחדו, על אף התנגדות המשיב, וכי ההחלטה בערר 140023463 תחול גס על הערר לשנת 2, מבלי שיוגשו ראיות חדשות הואיל והערר לשנת 2021 כבר נשמע.

ביום 30/11/2022 נקבעו מועדים להגשת סיכומים בתיק. ביוט 18/12/2022 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 29/12/2022 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.

תמצית טענות העודלתת

הנכס משמש לריקודים בלבד; מועדון סלסה ולעתים סגנונות נוספים. רוב ימות השבוע מתקיימות בו מסיבות ריקודים. לעתים מתלוות הופעות חיות שקשורות לסוג המוסיקה המנוגן במסיבה.

לעונים מתקיימיט לפני המסיבה שיעורי לימוד סלסה הנמשכיט כשעה. מי שנרשם לשיעור וכאי להיכנט למסיבה והתשלום הוא אחד.

בשנת 2015 קבעה ועדת הערר בראשות עו"ד אמיר לוי כי הסיווג המתאים לנכס הוא אולמות ריקודים. נקבע כי במקרה שמנהל הארנונה מבקש לשנות סיווג עליו להסביר את החלטתו.

המזון שנמכר בנכס אינו משנה את מהות השימוש בנכס. תפריט המצון טפל לריקודים במועדון.

מנות שסווגו כיילא קלות" לא עולות על 2% ביחס למספר המבקרים, נמכרות במספר מועט וההכנסות מהן בסכום אפסי.

במקום לא מתקיימים אירועים פרטיים סגורים, אלא רק אירועים שמשתלבים בערבי הריקודים.

מסיבות רווקים, ימי הולדת וכד' מוומנים להתקיים במקום ביחד עס מסיבת ריקודים במועדון.

אין אולמות לאירועים פרטיים. הפרסום באינטרנט אינו מלמד על שימוש בפועל בנכס.

הנכיסה למועדון הינה בתשלום גס ללקוחות שרכשו שיעורי סלטה. כל המבקרים משלמיט עבור כניסה למועדון.

במועדון נמצאים באופן קבוע עמדת די גייי מקצועית ומערכת תאורה וסאונד המותאמיט למועדון ריקודים במובחן מבר או מסעדה. לעתים מנגגות להקות מוסיקה חיה על במה המשמשת לריקודים לאחר המופע.

לא מפוזרות במקום כורסאות או ספות לרביצה אלא למנוחה. אין במקום שטח פתות לקהל שאינן מיועד להרקדה ושולחנות לא רבים מפווריס באזורי מנוחה שגט בהם רוקדיס.

המועדון פעיל שעות ארוכות משעות הערב ועד הבוקר למחרת ופעיל בשישי ושבת בשעות הצהריים.

התפריט במקום נועד לתת מענה לרעב של המבקרים, המגוון אינו רחב אלא בסיסי, אינו מוגש ולש לאספו מהבר. אין מלצרים, האכילה מתבצעת על הבך, שטח המטבת הוא פחות מ - 5% משטת

הנכס והנתונים שהוצגו מלמדיט על מיעוט פעילות, מיעוט מנות מצון, מיעוט קינוחיס ומספר רב של מנות הוא למען העובדים. כל אלו מעידים כי לא מדובר במקום שמגיעים אליו כדי לאכול.

אין מקוט לשינוי הסיווג במשך השנה ואין מקום לשינוי החלטח מינחלית ללא בטיס עובדתי חדש.

מאחר והוכת כי הנכס משמש אך ורק לריקודים, כאשר מכירת המזון, שיעורי הריקוד, מקומות חישיבה וכל עניין נלווה להפעלת המקום, נועדו לשרת את מטרתו העיקרית והיתידת כמועדון ריקודיט, יש לקבל את הערר ולהורות על שינוי הסיווג.

תמצית טענות המשיב

יש לסווג את הנכס כייבניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחריי לאור השימוש שנעשה בנכס.

אין רלוונטיות לסלווג הנכס בעבר מאחר וקיים שינוי עובדתי בנכס שאינו עונה על הגדרת חטיווג המבוקש,

תפריט האוכל בנכס אינו וניח ואינו טפל. ישנו טבת של העוררת, מטבת רחב ידיים וקיימות מנות עיקריות המקשות על פעילות גופנית של הרוקדיס. הסעדה היא פעילות מסחרית עצמאית.

מתקיימות בנכט הופעות חיות מספר פעמים בחודש.

אזור הישיבה אינו רק למנוחה אלא גם להסעדה.

שיעורי הריקוד ניתנים במסגרת בית ספר לריקוד, סטודיו למחול, שמאפשר לימוד של סגנונות שונים. לימוד ריקוד בתשלום הוא פעילות מטחרית עצמאית.

הדוייח הכספי אינו מתייחס לשנה הרלוונטית לעררים ולכן לא ניתן ללמוד ממנו דבר.

סיווג נכס בעבר נבדק מעונ לעונ, וככל שמצבו אינו הולם את המצב הקיים, וחשימוש בפועל, המשיב פועל לתיקון חסיווג.

הנכס אינו משמש אך ורק לריקודיס כאמור בצו הארנונה. המשיב מפנה לשינוי נוסח הצו בשנת 7 ולדברי ההסבר שהובילו לשינוי. לטענת חמשיב הסיווג כאולס ריקודים הוא מצומצם ודורש כי ישמש אך ורק לריקודים.

בנכס מתקיימות הופעות חיות, ומתארחיט בו אמנים, לרבות מופעי ישיבה. לדברי העד, לאחר ההופעה מתקיימת מסיבה.

במקום מוגש אוכל חס וכבד כגון המבורגר, פרגית, נקניקיות, שיפודי אנטריקוט, פיצה ועוד. תפריט האוכל באתר האינטרנט מוצג כלשונית בפני עצמה, כך שברור שהאוכל תופס נדבך משמעותי במקום.

הכיסאות המפוזריט בנכס אינם מעטים ומאפשרים ישיבה נוחה לצורך אכילה.

בנכס מתקיימים אירועים כגון בר מצוות וימי הולדת וניתנות בהם הטבות כמו בלונים, בקבוקי שמפניה ונישנושים.

הנכט משמש גם כבית ספר לריקודים - סטודיו למחול ומציע מגוון קורסים סגורים. במהלך הביקורת נראו במקום חוגים ומדריכים.

כעולה מאתר האלנטרנט של העוררת מדובר במקום בילוי רב גוני.

בנכס מתקיימים אלמנטים נוטפים מלבד ריקודים, ובעיקר בית ספר למתול, ולכן לא ניתן לראות בו כאולם המשמש אך ורק לריקודים, ולכן דין הערר להידתות.

דיון והכרעת

בפתח הדברים נציין כי הנכס סווג בעבר בסיווג ייאולמות המשמשים אך ורק לריקודיסיי. בעקבות ביקורת שנערכה בנכט החליט המשיב לשנות את הסיווג לייבנייניס שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים, שירותים ומסחריי. הצדק עס המשיב כי לא ניתן להנציח סיווג שגוי של נכס ככל שאינו תואם את המצב העובדתי בנכס, ולכן השאלה המונחת בפנינו האם ממצאי הביקורת שנערכה בנכס אכן מובילים למסקנה כי טיווג הנכס היה שגוי, והאם עולח מממצאים אלו כי הנכס אינו משמש אך ורק לריקודים - כנטען.

מן החומר שפנינו עולה כי ביום 25/5/2021 הודיעה גבי שגית יעקב, מנהלת המחלקה, כי בבדיקה של חיוב הארנונה מיום 6/5/2021 נמצא כי נתוני הנכס שונים מהקיים ברישומי העירייח:

*הבליקה העלתה כי במקום פועל מועדון בשם /הוואנהי, פרט לעדבי ריקוד מתקלימיס במקום עלבי נושא ותמקוס משמש מקום בילוי רב גוני ולא דק כמועדון ריקודים, כמו כן, מוגש במועדון תפריט אוכל?,

בעקבות כך, הוחלט כי החל מיוט 25/5/2021 יחיה סיווג הנכס לצרכי ארנונה יימקומות לבילוי ופבאליו.

בפנינו שני דוייחות ביקורת שנערכו מטעט המשיב;

בדוייח הביקורת מיוט 2/6/2020 נכתב כך:

>בביקודת במקום נמצאו הממצאיסם הבאים:

1. בכניסה העודפית של הנכס קיים שטת מקולה עם קופות של

הכניסה...

2. קיימים 3 אולמות ליקודים - קיימים 2 כניסות לאולמות. *צניין כז

קיים מעבר פמימי בין כלל האולמות והמעברים. תלקוחות/ דוקדיס/ מבלים יכולים לעבור בין אולם אחד למשנהו.

3 באולם לאשון 1 -... נראו אנשים שדקדו עם מדליכים. קיימת עמלת תקליטן [כ1, עמדת בר עם משקאות קלים וכוטות.

4. אולם אמצעי 2 - נלאו רוקדים בקבוצות עם מדדיכים. בשטת זה לא

נדאו עמדת תקליטן או עמדת בר משקאות.

5. אולם גדו 2 3 - נלאו לוקדים (מלדיכים שהיו הלקם בקבוצות וחלק

היו 1 על 1. בשטח זה קיימים עמדת תקליטן עס במה, עמדת בר משקאות, שטת מן עם ציוד, מטבח עס עוצד ניקיון וכלי מטבת וציוד מטבח דב, 772 משרד.....

בהמשך הדוייח נכתב כי בוצע המשך ביקורת בשעח 23:30:

1. באותו מעמד של הביקולת בוצעה ביקורת מאוחרת <ותר. לפי מה

שאמל לי הנוכת בביקודת שביום חמיש: מתחלק כך:

2. 21:30-23:00 מסיבת סלסה למתחילים עס מדריכים

3. 23:00 (הלאה מסיבת סלסה וליקודים לטינמלים.

4. בשעה זו באולם הגדוע - נראו לוקדים, נלאו על שולחן סלט, קפה

חם, בקבוק קולה. במטבת נלאו כלי מטבת ועובד נלקיון, נלאו בונים של הזמנות (צילמתי אותם), גריע, ציפטל (כוי. על הדלפק ליד עמדת בר היה תפריט שאנת. לקחתי באישוד 2 מליירים והם מצודפים לביקולת"/.

בדוייח הביקורת מיום 10/5/2021 שנערך בשעה 22:00 נכתב כך:

/בעת הביקודת ליווה אותי מנהל תמקוס פרנקו. המקום לדבריו משמש תחילה ללימוד ריקודים ולאחל מכן למסיבה.

בכניסה למקום יש עמלת קופות לתשלום (במבנה ליד.. יש אזול עישון מקורה עס הצבת כסאות ושולתנות במידות 4.9*7.5.

המקום מורכב משלושה אולמות ריקודים בעלי מעברים וציפים מאולם לאולם בשני אולמות גדולים יש בל עליו נראו תפריטים של משקאות ותפריטיס שכ מזון מצורף לביקורת תפריט המזון.

במקום נדאו אנשים לוקדים וכן אנשים יושבים על הבר ואוכלים (שותים.

בשאלה ששאלתי את מנהל המקום מה מוגש במקום המנהל פרנקו מסר שמגישים שתיה ותפליט ,נשנוניט.

בתשובת מנהל הארנונה מיום 23/8/2021 להשגה שהגישה העוררת נכתב ביחס להחלטת וועדת

הערר בראשות עו"ד אמיר לוי כי:

להוועדה ציינה בסעיף 20 להחלטתה כי המדובר ב'/הגשת כיבוד ק , כגון אדממה, פלטת <רקות, הומוסיי, כך חזלת וציינה בסעיף 5 להחקטתה. הקו המנחה דאז היה כי אין די בכיבוד הקל שהוגש כדי לשנות את מהותו ו(אופיו של המקום כאולם המיועד לליקודים.

מבחינת חיוב שביצענו עולה כי המצב המתואר לעיל אינו המצב כיום. כחלק מהשתות במקום מציעה מרשתך למבלים תפדיט עש*ר הכולל בין היתר? טוסט הבית, פיצה מלגליטה, פיצה א-לת פלנקו, נקניקית עוף ענקית, שניצלונים, סטייק פרגית, המבודגל בקד 160 גלם, והמבורגד בקל 250 גדם, יקיטור: אנטריקוט, פלטת מטוגנים, המבודגר טבעוני וסלט פלגית?.

מנהל הארנונה סבר כי אין להסיק כי מדובר בכיבוד קל כהגדרת הוועדה, לא כשלעצמו, וודאי שלא ביחס לפעללות גופנית של ריקודים, ּ ְ

מנחל הארנונה הוטיף כי בדיקת החיוב שבוצעה העלתה גם כי המקום משמש לפעילויות

נוספות :

*המקום אינו משמש לליקודים בלבל אלא האולמות המדכיבים את הנכס מוצעים להשכרה למגוון אילועים בתם: אידועים עסקיים, כנסים, חתונות, בל/ת מצווה, בריתות, *מי הולדת (מסיבות לווקים.

מרשתך אף מדגישה כי קיים במקוט ציחל התומך ומאפשל את האילדועים המ/ל/י,

לתצחיר מטעם העוררת צורפו בין היתר המסמכיט הבאים :

דו"ח הכנסות לשנת 2019.

דו'יח כניסות ודמי כניסה לפי ימים בשבוע לשנת 2019.

דו'יח מכירת מנות מזון לשנת 2019.

מסמכיט אלן אינם מתייחטיס לשנה הרלוונטית לעררים, שנת 2021, ולכן אין בהם כדי לסייע להוכיח את טענות העוררת. ייתכן ואילו היו מוגשים ביחט לשנה הרלוונטית היה מקום לבחון את האמור בהם לגופם. מכל מקום, בשנת 2019, הנכט סווג כאולם המשמש לריקודים ולכן המסמכים שצורפו יוכלו לכל היותר לתמוך בסיווג וח אולם הס אינם מלמדים על טיב חשימוש בנכס בשנת 2021.

הוועדה עיינה בתמונות שצורפו לתצהירים. מן התמונות עולה כי אכן מתקיימת במקום פעילות משמעותית של ריקודים. לצד פעילות זו נראה צילום של תפריט אוכל עשיר, כמתואר בהרחבה בתשובת מנהל הארנונה. אין מדובר בכיבוד קל. עוד נראים אזור ישיבה סביב שולחנות וכן שתי עמדות בר. בנוסף, נראות תמונות של המטבח, בו עמדת הכנת סלט, וציוד כגון גריל, כיריים, צייפסר מכונת קפה ועוד.

במהלך הדיון הוגשו מסמכים נוספיט שהוצגו בפני העד מטעם העוררת.

מוצג מש / 1 - לוח הופעות קרובות בנכס. ממוצג זה עולה כי בחודשים יולי - אוגוסט 2022 התקיימו במקום ארבעה מופעים חיים: מופע להיטי דיסקו ומתול, להקת נשוויל מופע קאנטרל ומסיבת 80, מחווח למייקל גיקסון, פרינס סטיבי וונדר ומטיבה ומחווה לרולינג סטונס ומטיבת שנות ה 80.

מוצג מש / 2 - פירוט ערבי ההחופעות מתוך אתר העוררת בו נכתב כי בסיום ההופעה מתקיימת מסיבה.

מוצג מש / 3 - תפריט.

מוצג מש / 4 - רישום קורסים מתוך אתר העוררת בו נכתב: ייבנוסף לתכנית הלימוד במועדון בית הספר מציע גם מגוון קורסים סגורים. הקורסים נותנים חווית לימוד קצת שונה, אינטימית לותר, מקצועית יותר עס מיטב המדריכים שלנו בנושאים שונים ומגווניטיי.

בחקירת העד מטעם העוררת, בדיון ההוכחות שהתקיים בפני הוועדה, הוא העיד כי במקום

מתקיימים אירועים פרטיים: יכוזמת? למסיבות לווקים/ לווקות וימי הולדת שמתקלימים

בנכס יי, בהתייחס להופעות הוא השיב כי יצמסגרת פעילות הריקודים מתארחיס גם אמנים ויש הופעות חיות שקשולות בלכ במוסיקה של אותו ל'יןיי. בהתייחס להטבות באירועים פרטייים ציין העד בי ייאנתנו שמים בלונים, מקבלים בקבוקי שמפניה, לפעמים אנחנו מוציאים כל מיני נשנושים כמו למשל אדממה...'י. העד גט פירט אודות אופני התשלוסם עבור קורסים :

קורס מצומצם לפני ערב ריקודים וכניסה למסיבה לערב אחרי וכרטיסיות.

לאחר שעיינו בכלל החומר בתיק הערר, לרבות כלל הראיות שתיארנו לעיל, וקראנו בעיון את טיבומי הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערר לה*דחות.

בהתבסס על מכלול הראיות, מסקנתנו כי בנכס מתקיימת אמנם פעילות של אולט ריקודים, אולם אין מדובר בפעילות הבלבדית המבוצעת בנכס; לצד פעילות הריקודים, מתקיים במקום בית ספר לריקוד וקורסים לריקוד (עניין נפלא ומבורך!), ומתקלימים בו גם אירועים פרטיים.

בנוסף, חמקוס מציע תפריט עשיר, שאין לראות בו ככיבוד קל וזנית, ואין לראותו כשולי או נלווה לאולם הריקודיט. בהתווסף כל אלו יחד; התפריט העשיר, בית הספר לריקוד, הקורסים לריקוד ותאירועים הפרטיים לא נוכל לקבוע כי הנכס עונה על התנאים הקבועים בצו הארנונה וכי הנכס משמש כאולט ריקודים בלבד.

מן החומר בפנינו התרשמנו כי מדובר בפעילות בילוי מגוונת, הכוללת ריקודים, לימוד ריקוד, קורטים, מסיבות ואירועים פרטיים והגשת שתייה ותפריט עשיר.

הערר נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום )6 6%

בהתאם לסעיף 205) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענלינים מינחליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינחלייט בתוך 60 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנת 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.

יו''ר: אפרת א. ספל חבר: אהוד פלדמן, עויד חבר: יעקב ישראפי, רו'ית

4 קלדנית : ענת לוי

8% כן ₪

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית עררים מס' 140010478 שליד עיריית תל אביב- יפו 4

9

46

117

בפני חברי ועדת הערר:

ייר -- עו''ד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: עזרא לוי

‎ -‏ נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

בפתח הדברים חבל: הוועדה מבקשים להשתתף בצעד המשפחה על פטירתו של מר עזרא לוי

זל לאחד הגשת הסיכומים בעדריס שבכותרת.

עניינס של העררים שבכותרת במבנה הידוע כייבית מעריב'י, המצוי ברחוב קרליבך 2, תל אביב -

יפו, אשר חויב בעשרה חשבונות ארנונה נפרדים, על פני חמש קומות, בשטח כ- 10,000 מ"ר, בסיווג ''משרדיסיי כלהלן;

נכס מס' 2000226159 בשטח 368 מ"ר

נכס מס' 2000163384 בשטח 1827 מ"ר

נכס מס' 2000163394 בשטח 1098 מ"ר

נכס מס' 2000226174 בשטח 1346 מ"ר

נכס מס' 2000163804 בשטח 928 מ"ר

נכס מס' 2000392660 בשטח 1034 מ"ר

נכס מס' 2000226179 בשטח 1044 מ"ר

נכס מס' 2000392658 בשטח 2122 מ"ר

נכס מס' 2000403948 בשטח 346 מ"ר

נכס מסי 2000403951 בשטת 199 מ"ר.

עותק מאושר

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית 1

שליד עיריית תל-אביב - יפו

רקע

מדובר במבנה שהיה בבעלות תברת הכשרת הישוב ושימש במשך שניט רבות את ההוצאה לאור של העיתון 'מעריביי. משחדל המקום לשמש את בית ההוצאה לאור של מעריב, שכר המערער את המבנה במצבו דאז לטובת הקמת קומפלקס של משרדים ובית אמנויות ואופנה. לצורך כך השקיע, לדבריו, סכומי כטף גדולים.

העורר העיד בפנינו כי בסמוך לאתר ששכר את הנכס לחמש שנים מן הבעלים, פורסם בכלי התקשורת כי המבנה עומד להריטה, ובעקבות כך, תכניתור להקמת הקומפלקס המתואר ירדה לטמיון.

העורר הגיש מספר עררים לוועדת הערר לענייני ארנונה. עררים אלה נדונו במאוחד משנת 2014 על ידי הוועדה בראשות עו"ד אלון צדוק. העורר טען כי במהלך התקופה בה היה המבנה ריק, היה וכאי לפטור מארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות, בשל היותו לא ראוי לשימוש. לחילופין, העורר טען כי יש לסווג את הנכס בתקופה בה היה ריק בסיווג הזול ביותר האפשרי, דהיינו בסיווג ייתעשיה ומלאכהיי. העורר הוסיף וביקש לאחד את כל הנכסים לחשבון אחד.

העורר החציק בנכס בסך הכל במשך שלוש שנים וחודש, ובהתאם לכך תקופת המחלוקת הינה מיום 3 ועד ליום 31/12/2016. ביום 1/1/2017 נרשם הנכס על שס הבעליט, ובהמשך, כידוע מכלי התקשורת, המבנה נהרס. הסכם הפשרה שנחתם בין העירייה ובין הבעלים של הנכט ביחס לסיווג הנכס לצרכי ארנונה, שקיבל תוקף של החלטה על ידי הוועדה בראשות עו"ד יהודה מאור, ותוקפו מיום 1/1/2017, הוצג בפני הוועדה (נספת בי לטיכומי העורר).

ביום 8/3/2018 ניתנה החלטת הוועדה בעררים על ידי הוועדה בראשות עו"ד אלון צדוק. חוועדה קבעה כי אין להיעתר לבקשת העוררת לפטור על פי סעיף 330 לנכסים אלו. עם ואת, נקבע כי*מקום בו נכסים אלה היו ריקים בחלק מהתקופת על המשיב לייב נכסים אלה או הלקם בחיוב הזוע ביותר האפשרי מבחינה תכנונית ככל והמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתייחס לתקופות בתן מצא כי הנכס ריק על פי דוחות ממצאי הביקולת'י. הוועדה ציינה בהחלטתה כי ביחס לכלל הנכסים, העורר לא הניח תשתית ראייתית ביחס לחיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית לעניין חיובי הארנונה.

העורר הגיש ערעור כנגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב- יפו (עמיינ -19916 8 שנדון בפני כבי השופטת גילה רביד (להלן - ייהערעור המינהלייי). כעולה מפסק הדין, במהלך הדיון המקדמי בערעור העורר הטכיס לחזור בו מן הטענה המתייחטת לפטור עקב נכס לא ראוי לשימוש, והצדדים הסכימו כי הדיון יוחזר לוועדת הערר על מנת שתשלים את הכרעתה בשאלת סיווג הנכטים בתקופה בח עמדו ריקים וכן תתייחס לבקשה לאיחוד חשבונות. בפסק חדין נקבע כי הוועדה הורתה בהחלטתה על סלווג הנכס בתיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית, אך לא קבעה סיווג ספציפי, והנחייה כללית זו לא פתרה את המחלוקת בין הצדדים. באשר לשאלת איחוד החשבונות, נקבע כי הוועדה לא נתנה מענה בההלטתה לעניין אה ומדובר בשאלה בעלת משמעות כלכלית המצריכה התליחסות עובדתית. לאור כל צאת, נקצע כי הענלין יוחזר לוועדת העדד על מנת שתקבע ספציפית באיזת סינוג יש לסווג את הנכסים לצלכי אלנונה לגבי ההקופת שבת עמד המבנה ליק 1 (? בנסיבות המקדה לאחד את התשבונות.

עותק מאושר

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל-אביב - יפו

ביום 6/11/2019 התקיים דיון מקדמי בפני הוועדה בהרכבה הנוכתי. לאחר שהצדדים טענו לעניין פסק הדין בערעור המינהלי, ניתנה החלטה לפיה נקבעו מועדים להגשת תצהירים בשתי השאלות שבמחלוקת ; סיווג הנכסים ואיחוד החשבונות.

הצדדים הגישו בקשות להארכת מועד להגשת התצהירים, בהן גם צוין כי הצדדים נמצאים במויימ ביניהם. בסופו של דבר, ביום 12/5/2020 הוגשו תצהירים מטעם העורר ובהמשך הוגש תצחיר מטעם המשיב.

דיון ההוכחות נקבע ליום 29/7/2020 ונדחה מאחר והעורר נמצא בבידוד. דלון ההוכחות שנקבע ליום 0 נדחתה מאחר והעורר נמצא בבידוד לאור גילו ומצבו הבריאותי. דיון ההוכחות שנקבע ליום 10/2/2021 נדחה מאותה סיבה.

דיון ההוכחות התקיים בסופו של דבר ביום 2/6/2021.

בפתח חדיון העלתה הוועדה מיוזמתה את שאלת סמכותה לדון באיתוד החשבונות. לאחר שהצדדים טענו לעניין אה, הודיעו בייכ הצדדים כי הס מסכימים לוותר על טענה שנוגעת לסמכות הוועדה, וככל שהוועדה תחליט בהמשך כי יש רלוונטיות לסיווג כבית מלאכח, אצי המשיב לא יטען כי הוועדה לא הייתה מוטמכת לדון באיחוד החשבונות.

במהלך דיון ההוכחות נחקר העורר מר עזרא לוי והצדדים ביקשו כי העד מטעם המשיב ייחקר במועד אחר.

בסיום הדיון הודיעו בייכ הצדדים כי: יימוסכם על הצדדים כי היתר הבנית מט' 307 מיום 12/3/69 שצורף כנספת ח לתצהיל מטעם העולד הוא היתד הבניה שתע על כל הקומות בבניין. בכפוף לכך ביכ העולל מוותל על חקילת המצתיר מטעם תמשיביי.

בעקבות תהסכמה בין הצדדים נקבעו מועדיט להגשת סיכומים.

מכאן התלטה זו.

דון נהכלעה

לאחר שעיינו בכלל החומרים בתיקי הערר, ולאחר שקראנו בעיון רב את סיכומי הצדדים, ובפרט את היתר הבנייה המוסכט הרלוונטי, את טענות הצדדים ביחס להיתר הבנייה, ולאחר שקראנו שוב את הפסיקה בסוגיית סיווג נכס ריק, הגענו למסקנה כי דין הערר להתקבל;

איו מחלוקת כי היתר הבנייה החל על המבנה הינו היתר מס' 307 מיום 12/3/1968 שצורף כנספח 2 לסיכומי חמשיב.

השימושים שנקבעו בהיתר חבנייה חינם כלהלן;

"יבקומות הקרקע ובקומות העליונות אשר בבניינים הפונים לדרך פיית:

בנקים, משדדים ויתר השימושים... כדלהלן:

עותק מאושר

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית 3

שליד עיריית תל-אביב - יפו

בתי קפה ומסעדות. בתי מרקחת. תערוכות של מוצרי תעשייה. בית דפוס להדפסת עיתון ''מעריביי.

מכירת מכשירי כתיבה. מכירת ספרים ועיתונים. מכירת מכשירי חשמל, מכירת רהיטים. מכירת ארגזים, מכירת תוצרת גומי. מכירת אוטומובילים וחלקיהם. מכירת מכונות ותלקיהם. מכירת משקאות.

מכירת גלידה ומשקאות בלתי אלקוהוליים. מכירת ממתקים. מכירת תוצרת טבק. מכירת פרתים.

מכירת צרכי צילום וצלמניות. מכירת צליה וטחינת קפה. חייטים ותופרות. מספרות.

על מגרש בפינות הרחובות החשמונאים ותוצדת הארף יוקם בנין למשרדים ומחסנים של חבי יישמן"

ומוטך לחנייה בקומות ומשאבת בנזין'י.

המשיב טוען בטיכומיו-כי יימרביתו של הבניין יועד למעשה למטחר ולצרכי-מכירת: מוצרים שונים:

מתוך 21 אפשרויות כמצוין לעיל, רק שניים, באורך שולי מכלל אפשרויות השימושים במבנה, *ועדו לצרכי תעשייה ומלאכה (בית הדפוס של עיתון מעריב ותייטים ותופרות)יי. לאור בחינת רוב השימושים המותרים, מגיע המשיב למסקנה כי מרבית ייעודו של הנכס הינו לצרכים מסחריים ולשימושיס התואמים סיווג של בניינים שאינם משמשים למגורים (משרדים, שירותים ומטחר).

המשיב מוטיף וטוען כי למעשה רק בהטכמי פשרה שנעשו בעבר, כאשר יימעריביי אכןו החויקה והשתמשה בנכט, נעשה עימה הסכם פשרה - ומבלי שיש לקבוע בכך מסמרות - ניתן לחלק מהבניין ששימש את מעריב סיווג של תעשייה, אך נקבע בו גס שימוש של מסחר, כך שמעולם הבניין לא סווג במלואו בסיווג תעשייה / מלאכה.

ההלכה לעניין סיווגו של נכס ריק נקבעה בעעיס 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בעימ כי עיריית תק אביב - *פו (פורסם בנבו) : יייש לסווג נכס ריק לפי הסיווג חוול ביותר האפשרי בהתאם לשימושים המותרים בו על פי הדיןיי (ההדגשה הוספה - הערת הוועדה).

בבר'ימ 991/16 אפריקה ישרא? ני עיריית תל אביב ובבריימ 5254/16 בית ארלוזודוב (איגוד לשכות המסחר נ' מנהל הארנונה בעיליית תל אביב (פורסם בנבו) נקבע מבחן דו שלבי כלהלן:

ייכשעסקינן בסיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה, משאין במבחן השימוש בפועל לסייע לצורך סיווגו, יש ליישם מבחן דו שלבי. בשלב הראשון, מבין כלל השימושים חתיאורטיים בנכס, יש לבחור רק את ייסליי השימושים המתאימיט לייעודו התכנוני. בשלב השני, לאחר שאותרה מסגרת השימושים האפשריים על פי הדין, יש לבתוך את הסיווג הגול ביותר התואם את השימושים המותרים על פי דין בנכסיי (ההדגשה הוספה).

על פי המבחן שנקבע בפסיקה, סל השימושים האפשריים בנכט יכלול את כלל השלמושים המוכרים, ולא נקבע כי יש להעדיף את ריבוי סוגי השימוש או כל אבחנה אחרת. חברי הוועדה סבורים כי משמעותו של המונח ייסל שימושיםיי היא כי יש לכלול בשלב זה את איתור כלל חשימושים האפשריים התיאורטיים, מבלי יילהעדיףיי שימושים מסוימים על פני אחרים מכל סיבה שהיא.

נראה כי גם המשיב אינו חולק על כך שהשימוש כתעשייה ומלאכה חינו שימוש אפשרי על פי חיתר הבנייה וכי הוא נכלל במסגרת סל השימושים האפשריים במבנה.

על פי המבתן השני שנקבע, יש לבחור מכלל חשימושיט האפשריים בנכס את השימוש חצול ביותר.

הרציונאל לשלב השני של הליך הבחירה של הסיווג הזול ביותר נומק כך: ואת מכיוון שבצד

עותק מאושר

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית '

שליד עיריית תל-אביב - יפו

התפיסה בדבר הצורך ביצירת תמריצ כלכלי למחזיק להביא לשימוש יעיל בנכס, ‏ יש לחימנע מהכבדה כלכלית יתרה עליו בשים לב לכך שאינו מפיק עוד הנאה כלכלית מן הנכס. לפיכך, יש להניח לוכותו של הנישום כי חשימוש התיאורטי שהיה עושה בנכס הוא הזול ביותר האפשרי מבין השימושים האפשריים לפי דיני התכנון והבניהיי (ההדגשה הוספה).

הנחת ייהשימוש התיאודט?'י שהיה הנישום עושה בנכס, אינה מביאה בחשבון את שאלת רוב השימושים חמותרים, כשט אינה מביאה בחשבון את השימושים האחרונים בפועל בנכס או ברובו.

מדובר במבחן שימוש תיאולטי ביחס לאפשרות לעשות שימוש בנכס מתוך כלל השימושים המותרים, ובבחינת פוטנציאל חשימוש, כאשר הנכס אינו בשימוש, חברי הוועדה סבורים כי אין רלוונטיות לשאלה מהם רוב השימושים המותרים בנכס כפי שביקשח העירייה לטעון, ככל שמדובר בשימוש מותר.

בהתאט למבחן הסלווג הזול ביותר האפשרי מבין השימושים המותרים על פי הייעוד התכנוני, נראה כי אין מחלוקת שבמקרה זה שימוש של ייתעשייה ומלאכהיי הינו שימוש אפשרי וחוסי בגדר סל השימושים האפשריים על פי היתר הבנייה. באשר לשלב השני, של בחירת השימוש מתוך כלל השימושים האפשריים ; בייכ המשיב מונה בסיכומיה את סל השימושים המותרים על פי החיתר הבנייה, אלא שלשיטתה יירוביי השימושים המותרים אינם לתעשייה ומלאכה. אין באפשרותנו לקבל עמדה וו. בהתאם לפטיקה בנושא, סל השימושים המותרים כולל את כלל השימושים המותרים על פי דין בנכס. לא מצאנו פסיקה לפיה יש להעדיף את רוב השימושים המותרים על פל דיו על פני מיעוט השימושים. על פי הפסיקה, מבין כלל השימושים המותרים, ולא מבין רובם, יש לבחור את השימוש הזול ביותר. יתירה מכך; במקרה שבפנינו, היתר חבנייה אמנם מונה שורה ארוכה של סיווגים מותרים בנכס, אולם אין משמעות היתר הבנייה כי רוב המבנה מיועד לשימוש כזה או אחר. מאחר ומדובר במבחן שימוש תיאורטי, ואין מדובר בשימוש בפועל, בהחלט ליתכן, באופן תיאורטי, כי כלל המבנה ישמש לתייטיט ותופרים, ממש כשם שרובו/ כולו שימש בעבר כבית דפוס, על אף שוהו שימוש אחד מרשימת שימושים מותרים ארוכה. היתר הבנייה מאפשר שורה של שימושים מותריט, כלומר, כלשון הפסיקה, ייסליי של שימושים מותרים, ולפחות מבחינה ארנונאית אין מזובר בהכרח בתמהיל העטקיס המחייב במבנה, אלא באפשרויות השימוש התוקיות בו.

במסגרת הליך בחירת השימוש חזול ביותר אין כל היגיון להעדיף את מספר השימושים הרב ביותר על פני טיב השימושים וסוגס, שכן הדבר מנוגד לרציונאל בבסיס סיווגו של נכס ריק על פי פוטנציאל השימוש התיאורטי.

מלשון חיתר הבנייה ברור לנו כי סיווג כמלאכה ותעשייה הינו אחד מסל השימושים המותרים במבנה. משכך, בהתאם לפסיקה, ועל פי המבחן הדו שלבי, מסקנתנו כי יש לסווג את כל השטחים שבמחלוקת בסיווג הזול ביותר האפשרי, קרי, על פי סיווג תעשייה ומלאכה.

באשר לטענה כי יש לאחד את כלל השטחים לחשבון ארנונה אחד; מן הביקורות שנערכו על ידי המשלב בנכט עולה כי הביקורות התייחסו למבנה כמקשה אחת. העורר צירף לסיכומיו את הסכם הפשרה בין חמשיב ובין הבעלים של הנכס, שקיבל את החזקה בנכס החל מיום 1/1/2017, ובו נקבע כי חנכסים יחוייבו במאוחד באופן ש 80% מסך הנכסים יסווג כתעשייה ומלאכה ו- 20% מסך הנכטים יסווגו כבנייניס שאינם משמשים למגורים. המשיב לא עמד על טעם ממשי וענייני לאבחנה בין הבעלים כמתציק בשטחים אלו ובין העורר כמתזיק בשטחים אלו. בנסיבות המקרה, בהן העורר

עותק מאושרף :

ועדת ערר לענייני ארנונה כללות

שליד עיריות חל -ארור = וםו

שכר את כל המבנה, והוא עמד ריק, מצאנו כי יש מקום להיענות לבקשה לאיחוד הנכסים לנכס אחד (נעיר, כי בדיון המקדמי הוועדה העלתה את שאלת סמכותה לדון בשאלת איחוד הנכסים, והצדדים הסכימו כי תינתן הכרעה בעניין וה בהתאט להחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים).

סיכומס ש2 דבדים;

הערר מתקבל.

כלל.הנכסים.יסווגו. בכל תקופת המחלוקת בסיווג. +תעשיית-ומלאכהיו,. משנמצא. כל מדובר בסיווג המותר על פי חיתר הבנייה, ובהתאם לפסיקה לפיח יש לבתור את הסיווג הזול ביותר מבין כלל חשימושים המותרים בנכס.

כל הנכטיט יאוחדו לחשבון ארנונה אחד.

המשיב ישא בהוצאות העורר בסך 10,000 ₪.

ניתן בחיעדר הצדדים ביום 18/6/2023.

בהתאם לסעיף 2(5) לתוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשט"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לענלינים מינהליים בתוך 60 יום מיוט מטירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנוות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

5

םן

/ / 0 4

יו'/ר: אפרת א. קמנן, עו'יד רו /חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

קלדנית : ענת לוי

עותק מאושר

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית 6

שליד עיריית תל-אביב - יפו

ב כ

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו עררים מס' 140022608

0

1277

בפני תברי ועדת הערר:

יור -- עו'יד אפרת קפלן

חבר -- עו"ד ראובן הרן

חבר - רו'/ח יעקב ישראלי

העוררת: פרנקו ושות' -- רואי חשבון

- נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב שדייל 3, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 0 הר-ן ארנונה מס' 10601186.

העוררת מחציקה במשרד רו"ח שחויב בעבר על פי שטח בסך 182 מ"ר. ביום 7/5/2020 החליטה העירייה להגדיל את שטח הנכס ב- 127 מ"ר נוספים החל מיום 1/5/2020.

המחלוקת בין הצדדים נוגעתג לשטחיט הנמצאים מתוץ למשרדי העוררת ; לטענת העוררת 66 מ"ר מהווים שטח גג חניון שאינו מקורה ואינו בר חיוב, בין משום שהוא מהווה שטח גג ובין משום שהוא מחווה שטח משותף למספר מחציקים ואינו בר חיוב בהתאם לסעיף 1.3.1 לצו הארנונה. מחלוקת נוספת נוגעת לשטחי לובי מעבר (21.61 מ"ר), גרעין מעלית הבניין (19.62 מ"ר) ושירותים משותפים (10.54 מ"ר) המהווים לטענת העוררת שטחים משותפים שאינם ברי חלוב. על פי חישוב, מדובר בסך כ- 117 מ"ר במחלוקת.

בתשובת מנהל הארנונה להשגה מלוט 7/5/2020 נכתב כך:

יימבדיקה, ביקורת ומדידה שערכנו בנכס מספר 2000157960 ששטתו היה 109 מייר, נמצא כי הנכס מאוחד ואינטגרלי לנכס מספר 2000157965 שטחו היה 73 מייר.

בנוסף נמצא כי קיימת מרפסות אשר היציאה אליה הינה מתוך שטת הנכס ושאינה חויבה בעבר בנכטים המווכרים לעיל.

לאור האמור לעיל יעודכן שטח נכס 2000157960 מ 109 מ"ר לשטח של 309 מ"ר ונכט מספר 2000157965 יבוטל עקב האיחוד.

בנוסף בביקורת נמצא כי הנכס המחזיקים היתידיס בשטת הקומה.

בהתאם לטעיף 1.3.1 ז' לצו הארנונה שטח משותף בבנין או בקומה שברור אינו משמש למגורים לא יחויב למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטת הלא משותף מוחצק ע"י מחזיק אחד שטחתים משותפים אלו יחולקו באופן יחטי בין המחזיקים.

לאור האמור שטת הנכש המעודכן כולל בתוכו את השטחים המשותפים בקומה (למעט מדרגות).

מצורף שרטוט הנכס.

השינויים בנכסים יחויבו ויעודכנו לפי הנתונים שלעיל החל מ 01.05.2020/.

בנגז' החלטה זו הוגש הערר שבפנינו.

מדוייח ביקורת שנערך על ידי החוקר מר ניר לוי ביום 22/4/2020 עולה כי הביקורת נערכה בכתובת שדייל 5 תל אביב -- יפו בשטח הרשוט כמותזק על ידי בית הכנסת אוהל מועד. תחת הכותרת ייממצאים לבדיקהיי נכתב כל יינדרש לבדוק מי מחזיק בגודל של 60 מטר, בית הכנסת טוען כי משרד רואה חשבון השתלטו ... ב- 2018 לבדוק למי יש גישה ומי משתמש בה בפועליי. מספר הטלפון לתיאום הוא של יצחק צדקה מבית הכנסת.

בדוייח הביקורת נכתב כי מדבר בשני נכטים ;

0, תנכס נפתתח על ידי ערן (מבית הכנסת). מדובר בשטת מתוחס עם שער בכניסה ברובו ריק למעט מספר לוחות עצ. תחת התייחסות הלקוח נכתב כי שטח זה מוחזק על ידי בית הכנסת אוהל מועד (יצחק שלת את ערן שיפתה את הנכס). המרפסת המסומנת בצהוב בשרטוט .4 ובורוד בשרטוט 3 (מדובר באותה מרפסת) מוחזקת בידי פרנקו ושות' ופניית בית הכנסת מתייחסת לשטת זה.

0,;, מדובר במרפסת לא מקורה בה נראו טפסל עם שולתן, כיסאות, שולחן ועציצים.

הכניסה למרפסת (ד בשרטוט) הינה מהמשרד של פרנקו ושותי מהשטח המסומן בורוד. ורוד בשרטוט: מדובר בחדר המתנה בו נראו ספת ישיבה כיסאות שולחן ועוד. בכניסה למשרד (א בשרטוט) ישנה דלת עם קודן ושילוט פרנקו ושותי.

ונחת התייחסות הלקות נכתבו דברי אברהם פרנקו לפיהם המרפטת מוחזקת על ידו, הציוד שנראה במרפסת שייך לו וחכניסה היחידה אליה חינה מהמשרד שלו, הוא חסם על ידי עציביס את המעבר שהיה לבית כנסת אוהל מועד (ה בשרטוט) כי בית הכנסת השתמש בה לאירועים והוא מחזיק במרפטות כדי שהם לא ישתמשו בה.

הערר הוגש ביום 11/10/2020. כתב התשובה הוגש ביום 10/11/2020. הצדדים הגיעו הודעה משותפת כי חס מנטים לפוגור את המחלוקות ביניהם ולכן התבקשח דחייה של הדיון מעת לעת.

ביום 1/7/2021 החליטח *וייר הוועדה לבקשת הצדדים לאחד את ערר 140022140 עם ערר 8 באופן שההחלטה תחול גם על הערר דנא.

בהעדר הודעה כלשהי מטעם הצדדים, על אף הארכות מועד שניתנו ביוזמת הוועדה, ביום 1 וביום 1/11/2021, החליטה יו"ר הוועדה ביוט 3/11/2021 למחוק את הערר. ביום 1 הוגשה הודעה ובקשה לביטול החלטת המחיקה. ביום 24/11/2021 החליטה יו"ר הוועדה, בהטסכמת הצדדים, לבטל את החלטה על מחיקת הערר מיום 3/11 וקבעה כי התיק ייקבע לדיון מקדמי.

ביום 2/3/2022 נערך דיון מקדמי בו ביקשו הצדדים לקבוע את חתיק להוכחות.

ביום 13/4/2022 הוגש תצהיר מטעם מר אברהסם פרנקו מנכ"ל העוררת. ביום 23/5/2022 הוגשה בקשה מטעם העוררת לצרוף ראיות נוספות וצירפה תצהיר נוסף מטעם מנכ"ל העוררת. ביום 2 החליטה לוייר הוועדה כי התצהיר יתקבל לתיק וכי למשיב נשמרות כל טענותיו.

ביום 24/5/2022 הוגש תצהיר מטעם התוקר מר ניר לוי מטעם המשיב.

ביום 19/6/2022 התקיים דיון תוכחות בו נחקרו המצהיריס על תצהירים. במהלך חדיון, משהתברר כי בוצעה ביקורת נוספת בנכס ביוט 17/2/2022, הורתה הוועדה על המצאת דו"ח וה לתיק הערר.

המשיב המציא את דו"ח הביקורת מיום 20/2/2022 שנערך על ידי החקר מר ניר לוי בו צוין כל:

מדובר במרפסת לא מקורה בה נראו ספסלים עם שולחן, כיסאות, שולחן ועציצים, הכניטה למרפסת מהשטת המסומן או

אי בשרטוט: בשטח נראה שולחן

יצוין כי בכניסה (ג בשרטוט) ישנה דלת עם קודן ושעלו ייפרנקו ושותי רואי חשבון ייבלובי לפניך הכניסה שמאלהיי יירחבה לרוורחת דיירי הבניין ממול! מעבר ללובי הקומף'י

ה בשרטוט נראה שילוט יירתבה לרווחת דיירי הבנייןי יצוין כי בכניסה די בשרטוט נראה שילוט ייפרנקו ושות' רואי חשבון"י.

תחת התייחסות הלקות נכתב: יילדברי פרנקו המרפסת משותפת לכל דיירי הבניין ומשמשת כ-

פינת עלשון'י.

ביום 4/7/2022 התליטת יו"ר הוועדה, לבקשת הצדדים, על איחוד עררים המאוחדים 140022140 ן- 140022608 עם ערר 140023797.

ביום 10/7/2022 ובהתאם להחלטת הוועדה במהלך דיון ההוכחות, הגישה העוררת תצחיר מטעם בית הכנסת אוחל מועד ביחט לשימושיט שעושה בית הכנסת בשטחים שבמחלוקת. בנוסף, הוגש הטכם שכירות ותשריט המלמד כי השטח המושכר על ידי העוררת אינו כולל את השטחים שבמחלוקת.

העוררת הגישה את סיכומיה ביום 4/9/2022 והחמשיב הגיש את סיכומיו ביום 3/7/2022,

ביום 10/5/2023, לבקשת העוררת, קיימה הוועדה סיור קצר בנכס בנוכחות מנהל העוררת ובייכ הצדדים. הוועדה ביקשה לחימנע מטיעונים במחלך חסיור, ובפרט טיעונים שלא נטענו בסיכומים, ולהתרשם בעיניה מן השטחים שבמחלוקת.

עיקד טענות הצלדים

טענות העוררת

העוררת טוענת כי מדובר בשטח גג חניון שאינו מקורה, פתוח לכיפת השמיים וחוא אינו בר חיוב משום שהוא מחווה גג, ולחילופין מהטעם שמהווה שטת משותף למספר מחציקים ולכן אינו בר חיוב בהתאם לסעיף 1.3.1 לצו הארנונה.

יתר השטתיס שבמחלוקת מצויים בחצי מפלס מתחוג לקומת העוררת והם אינם ברי חיוב בהיותם מחוץ למשרד ושטחים משותפים.

שטח גג חחנלון ;

בהתאם לסעיף 1.3.1 ב לצו הארנונה יש לתייב בארנונה שטח הנכלל בתוך יחידת הבניין. שטח הגג אינו מצוי בתוך יחידת הבניין, והו שטת גג שאין קומח מעליו אינו מקורה ונמצא מחוצ לבניין.

העוררת מפנה לפסיקה לפיה שטח גג שאינו בתוך יחידת הבגלין ואינו בר חיוב.

הגג מהווה שטח משותף שעל גביו הונחו עציציט למניעת שימוש של עוברי אורח אשר גרמו טירדה רבה למשרד העוררת ברעש, עשיית צרכים וכוי.

מנכ"ל העוררת הצהיר בעדותו כי בשטח הלובי ובשטח הגג נעשה שימוש על ידי דיירי הבנלין. בית הכנסת מחובר בחיבור רציף לגג ובונים שס טוכה בסוכות, המתפללים עושים במקוט שימוש, אי אפשר לסגור את המקום שכן לכולם יש מפתח. בנוסף, כאשר מגיעים נכים או מוגבלים לבית הכנסת יצחק הגבאי עושה שימוש בשירותים של המשרד. דיירי הבניין יורדים לעשן בגג, עו"ד אלטר יורד לבית הכנסת דרך הרחבה, ודיירי הבניין מדבריט על כך שיש גן עדן שאפשר לחיות בו ואינו שייך לעורר.

העוררת צירפה תצהיר נוסף ממנו עלה כי הנהלת הבניין מבצעת עבודות תחזוקה בבניין ומציבה את מתקניה על גג החניון נושא הערר.

העוררת הגישה תצחיר מטעם גבאי בית הכנסת לפיו מתפללי בית הכנסת עושים שימוש מעת לעת בגג החניון שנמצא במפלס ישיר ורציף עס בית הכנסת. הגבאי גס חצחיר כי נכים מועבריט לבית הכנטת דרך מבואת המעלית, לובי המעבר וגג החניון. גג החניון אף משמש לחהצבת סוכה בטוכות.

לאור כל האמור, העוררת טוענת כי גג החניון מהווה שטח משותף שאינן בר חיוב בארנונה וכל מדובר בשטת משותף לכלל הדיירים, הנהלת תבניין, מתפללי בית הכנסת, נכי בית הכנסת, עו"ד אלטר ועוד.

באשר לשטחים משותפים נוספים ;

העוררת טוענת כי מדובר בשטתים שנמצאים מחוף למשרד העוררת, פתוחים לכל. והם משמשים את כלל דיירי הבניין,

העוררת מפנה, בין היתר, לפסק הדין בעמיינ 122/07 שרגא ושות' ני עיריית תל אביב בו נקבע כי השטחים נושא הערעור - שטח המבואה ושטת השירותים - נמצאים מחוצ למשרדי המערער ובאחריותס של כל דיירי הבניין, נתונים לשימושס הפוטנציאלי והמערער אינו יכול למנוע את כניסתט לשטחים אלו. על בסיס פסיקה זו ופסיקה נוספת העוררת טוענת כי אין לחייבה בגין מבואת המעלית, לובי המעבר וגג התניון.

השטחים שבמחלוקת אינם חלק משטח המושכר ולעוררת אין זיקה חוזית או קניינית לשטחים אלו.

העוררת טוענת כי הביקורת מיום 22/4/2020 אינה רלוונטית, מאחר והמחלוקת הינה החל מחודש מאי 20, וכי הביקורת מיום 10/2/22 תומכת בטענות העוררת

לאור כל האמור העוררת טוענת כי אין לחליבה בגין השטתים שבמחלוקת.

לחללופין, העוררת טוענת כי אף אס ליקבע שהשטח בר חיוב בארנונה יש לתלקו בין כלל המחציקים במבנה באופן יחסי.

טענות המשיב;

המשיב טוען כי שאלת החזקח בנכט תיא שאלה של מידה, ויש לבחון את מידת הזיקה של העוררת לנכסים שבמחלוקת והאם קיימה לה ויקה רבה יותר ממחציקיס אחרים או שמא מדובר בשטחים משותפיט לכל דבר וענילן.

העוררת לא הציגה תמונות של שימושים שנעשים בנכס מלבדה.

מנכ"ל העוררת הודה כי הוא משקה את הצמחים בימי חול, מכאן כי העוררת מתתוקת את הצמחייה, על אף לטענתה והו שטח משותף של הבניין.

העוררת היא שהציבה את הצמתייה במקום ולדברי מנכ"ל העוררת הצמחים הונחו בעקבות טכסוך בינו ובין בית הכנסת, שחייב את חשמת העציציט כדי שלא ייעשה שימוש כזה באגור. המשיב טוען כיאם מדובר בשטח משותף אצי לא ברור מדוע העוררת ניטתה למנוע את השימוש בו על ידי אחרים.

התנהלותה של העוררת מעידה כי היא רואה בעצמה כבעלת הזיקה הרבה יותר לשטח ולכן פועלת במופגן למניעת שימוש על ידי אחרים.

החוקר מר ניר לוי התרשם כי אי אפשר לעבור מבית הכנסת לשטת הגג כי יש עציצים כבדים וגדוליס. התחוקר העיד כי לא ראה גלגלים.

באשר לתצהיר שהוגש על ידי מר תורגימן מטעם בית הכנטת ; משקלו נמוך שכן הוא לא נחקר עליו, וממילא הוא אינו מציין את מידת חשימוש של בית הכנסת במרפסת ועולה ממנו כי מדובר לבטת בשימוש מועט ביותר. בנוסף, מדובר בטענות כבושות שנועדו להתנער בתשלום ארנונה.

המשיב מפנה לשיחות של התוקר מר לוי ביום 22/4/2020 עם שני הצדדים ולדבריו האוטנטיים של מנכ"ל העוררת בזמן אמת לחוקר.

השטח עמוס מאד בעציצים וריהוט ולא יכול לחיות ספק כי נעשה בו שימוש או כי לכל חיותר יש בו פוטנציאל שימוש.

אין מדובר בגג אלא במרפטת שכן הוא נמצא בקומה הראשונה של חבניין והוא אינו מצוי ברוס

הבניין. המשיב מפגה להחלטות ועדת הערר בנושא.

חשימוש בגג או במרפסת כפינת עישון מהווח שימוש בר חיוב בארנונת.

המשיב טוען כי העוררת מפנה לפסייקה שבוטלה בהלכח המחייבת שניתנה בברייס בעניין אפריקה ישראל.

מדובר בשטח מרפסת צמודה לשטח המשרד של העוררת ולה נגישות רבה אליה. במרפסת נעשה שימוש כפינת עישון ומכאן כי אין מדובר בגג ובוודאי לא כזה הפטור מתשלום.

העוררת היא בעלת הזיקה הרבה יותר ומשמעותית לשטח חגג ולכן היא בת החיוב היחידה בגינם.

היא הציבה בשטח עציצים, רהיטים והיא עושה בהם שימוש לצרכיה, מתתזקת אותם ומונעת שימוש מאחרים. עצם מניעת שימוש מאחרים מלמד על תוקה.

גם אילו היה מדובר בשטח משותף, מדובר בשטח משותף קומתי, וגם במקרה זה העוררת היא שברת חיוב בגינו. לא נטען ולא הוכח כי ישנם מחזיקים אחרים בקומה והעוררת היא המחציקה היחידה בקומה. לכן, בהתאם לסעיף 1.3.1 + לצו הארנונה העוררת ממילא חבה בגינם. גס בפטק הדין אליו הפנתה העוררת לא דובר בשטח משותף הנמצא בקומה שבה מחתזיק אחד, כבענייננו.

דו"ח הביקורת משנת 2022 מלמד על כך שהעוררת תלתה שלט המהווה ניסיון לייצר מראית עין של שימוש בשטח המרפסת.

לאור כל האמור המשיב טוען כי דין הער להידחות.

דיון (הכלעל

שטת מרפסת גג התניון

מדובר בשטח גג חניון שאינו מקורה, פתות לכיפת השמיים, המחבר בין הבניין שבכתובת רחוב שדייל 3 והבניין שבכתובת רחוב שדייל 5. משרדי העוררת נמצאים ברחוב שדייל 3 וברתוב שדייל 5 קיים בת כנסת הנושא את השם אוחל מועד.

מדובר בנכט יוצא דופן, שכן, לכאורה, הוא שטח גג חניון ציבורי, שיכול היח להיוותר עירוס ועריה, אולם בשל החוש האסתטי יוצא הדופן של מנהל העוררת, דבר שניכר גם בפרטי הפרטים של העיצוב יוצא הדופן והלא שגרתי של משרדו, הפך שטח זה לפארק פורח ; עצים, ספסלים, מדרכות עץ, שולחן אוכל, פינת קסם ממש בשטח של כ- 66 מ"ר.

השאלה העומדת בפנינו היא האם יש עילה לחייב את העוררת בארנונה בגין שטת זה.

הוועדה קיימה סיור בנכס ומצאה כי קיימת גישה ברורה ופתוחה לנכס הן מתוך הבניין ברתוב שדייל 3 וחן מתוך הבניין ברתוב שדייל 5. הכניסה לשטת הנכס מתוך הבניין ברחוב שדייל 3 הינה מן המעלית דרך שטח מבואה החוצץ בין משרד העוררת ובין הנכס והוא שטת פתוח, ללא ריהוט או סממנים הקשורים למשרדי העוררת, הנראה מן הרחוב וצופה אל הרחוב, ומוביל בדלת שאינה נעולה אל הנכס. לשאלת הוועדה השיב מנהל העוררת כי דלת זו ננעלת בלילה על ידי שומרי הבניין כדי למנוע כניסה של הומלסים. הוועדה צפתה באופן בו יכולים דרי רחוב לעלות לשטת שבמחלוקת בלי מאמצ רב, שכן מדובר בקומה הראשונה ושטח מדורג המוביל אליה מכיוון מצרת למערב ברחוב רמחייל, ולכן סביר כי דל זו ינעל בשעות הלילה על ידי הנהלת הבניין. על גבי הדלת של המבואה שלט ברור המזמין את כל דיירי הבניין לעשות שימוש בשטח שבמחלוקת, ומציין במפורש כי מדובר בשטח לשימוש ציבורי. לטענת מנחל העוררת השלט נוסת על ידי הנהלת הבניין. הכניסה לשטח שבמחלוקת מן הבניין ברחוב שדייל 5 הינה חופשית אף יותר, ומומינה יותר, שכן ישנה כניסה במדרגות מן הרתוב לבית הכנטת והכניסה לשטח הנכס הינה מתוך רחבה ללא כל דלת או חציצה, באופן שכל אדם מבית הכנסת או מהרתוב יכול להיכנס לשטח שבמחלוקת דרך כתובת זו.

מן התומר בפנינו עולה כי ברגע מסוים התגלעה מחלוקת בין העורר ובין בית הכנסת ביחס לטיב האירועים שנחגגו על ידי אורתי בית הכנסת בשטח שבמחלוקת, אשר נראה מכל חלון במשרד העוררת, ובפרט מתוך חלונות הוכוכית רחבי הידיים שבחדר מנהל העוררת. בהקשר זה, ברור לוועדה כי טיפוח השטח שבמחלוקת נועד, בין היתר, לייצר חציצה ולזואלית בין בית תכנסת ובין משרדי העוררת. ובכל ואת, מתקבל הרושם כי כעבור ומן לא רב המחלוקת הסתיימה, למרבה השמחה, ומתצהיר הגבאי של בית הכנסת שהוגש לתיק הערר עולה שגם בית הכנסת עושה שימוש קבוע בשטח ּה, בין היתר לצורך הצבת סוכה וכן למעבר נכים לבית הכנסת, מאתר ואין גישה לנכים מתוך הבניין ברחוב שדייל 5 אלא רק דרך השטח שבמחלוקת.

במהלך ביקור חברי הוועדה בנכס, עלה כי בשעת הצהריים גנשים העובדות בחברה בקומה אחרת בבניין ברחוב שדייל 3 נתות ואוכלות את ארוחת הצהרייט שלהן בשטח שבמחלוקת, והן השיבו לשאלת הוועדה כי הן עושות ואת לעתים תכופות (ולא עשו ואת יילכבודיי ביקור הוועדה).

מכל מקום, חברי הוועדה התרשמו כי קיימת גישה חופשית לכל מי שחפא בכך לשטח שבמחלוקת, הן מצד הבנלין ברחוב שדייל 3, ועבור כל יושביו, ובפרט ובאופן ברור לכל באי בית הכנסת מרחוב שדייל 5.

העובדה שהעורר מטפח את השטח שבמחלוקת בטעט רב ומשקיע בו השקעה כספית ניכרת אינה מצדיקה כשלעצמה, את הטלת החיוב עליו, בשל היותו על פי הנטען בעל הזיקה הרבה ביותר לנכס.

משלא הגביל העורר את הכניסה לשטח, שהוא שטח ציבורי, והוא משמש הלכה למעשה לשימוש כל דכפין, ומשברור כי קיימת גישה חופשית לבאי בית הכנטת לשטח זה, הרי שמדובר בשטח משותף ואין עילה להטיל את החיוב דווקא על העורר.

לאחר שקראנו את כלל התומר בתיק הערר, ולאחר שהמצהירים נחקרו בפנינו, ובעקבות סיור שערכו חברי הוועדה בשטח שבמתלוקת, הגענו למסקנה כי אין לקבוע שהעוררת מחזיקה בשטת שבמחלוקת, שכן יש אליו גישה לכלל הדיירים ברחובות שדייל 3-5 ובפרט לבאי בית הכנסת, ובעבודה שנעשה בשטח זה שימוש, יחד עס אחריט, אין הצדקה לקבוע כי העוררת בעלת זיקת

המצדיקה את חיובה בארנונה בגין שטת זה. נדגיש, כי אין מדובר בשטח משותף הנמצא בתוך הבניין אלא בשטח ציבורי שהוא גג החנלון.

פעולת העוררת לטיפוח השטח הציבורי, שחוא גג חניון, הנמצא בין משרדיה ובין בית הכנסת הסמוך, ונראה מכל חלונות המשרד, נועד לרווחת הציבור ולחציצה אסתטית בין המבנים שהם בעלי שימושים שונים בתכלית. העובדה שהעוררת פעלה על חשבונה ומתוך אחריות לשיפור חזותו של השטת הצמודה למשרדיה ונראית מחם באופן ברור, וככל שאין אינדיקציה לכך שהיא עושה בו שימוש בלעדי ומונעת מאחרים את השימוש בה (למעט מחלוקת ומנית ביותר עס בית הכנסת שיש לראות בה כסכסוך שכנים עתי בלבד) ומשהתרשמו-כי רבים אחרים בעלי גישה לשטת זה, ואף עושים בו שימוש בפועל, הגענו למסקנה כי אין לראות בעוררת כבעלת ויקה לשטח שבמחלוקת המצדיקה את חיובה בארנונה בגין כל שטחה.

נזכיר, כי בהקשר דומה בערר 1400225229 קבענו כי פעולה של תושב העיר לשיפור נראות שטח מוזנח (ובענייננו - ריק) שלא במטרה לתפוט בו חזקה או בעלות, היא פעולה רצויה ומלמדת על אחריות של העוררת לשטחים הסמוכים למשרדיה, וחיא, כשלעצמה, אינה מצדיקה לראות את העוררת כבעלת תוקה בשטח ולתייבה בארנונה בגין כל שטחת.

שטתים משותפים, השילותים והמבואת;

לאחר סיור בנכס מצאנו כי השירותים פתותים, אינם נעולים, נמצאים בחדר המדרגות, והם אינם בקומת המשרדים של העוררת כי אס חצי קומה מתחתיה, באופן שהם יכולים לשמש את כל דיירי הבנקן, ולכל הפחות גם את הקומות הסמוכות. עס ואת, שטח המבואה, על אף שהוא שטח משותף, אינו פטור מחיוב. בהתאם לסעיף 1.3.1 גי לצו הארנונה שטח משותף בבנין או בקומח שברור אינו משמש למגורים לא יחויב, למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחסק ע"י מחזיק אחד שטחים משותפים אלו יחולקו באופן יחסי בין המחזיקים. במקרה זה, העוררת היא המחזיקה היחידה בקומה זו וברור כי היא מחויקה בלמעלה מ- 80 אחוז מן השטת ולכן הטענה ביחס לשטח המבואה נדחית. עס ואת, מאחר ושטת השירותים אינו נמצא בקומת העוררת, אין מקום לחייבה בגין שטח זח.

טיכומס של לבלים ;

הערר מתקבל בחלקו.

אין מקום לחייב את העוררת בגין שטת גג החניון בגודל 66 מ"ר שכן מדובר בשטח ציבורי משותף פתות לכל, ובפרט לכל באי בית הכנסת, והעוררת אינה המחזיקה הבלבדית בו.

שטח השירותים אינו נמצא בקומת העוררת ולכן אין מקום לחייבה בגינו.

בהתייחס לשטת המבואה, ומאחר והעוררת מחזיקה בכל הקומה, ולאור האמור בסעיף 1.3.1 ז' לצו הארונה - הערר נדחה.

אין צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 205) לתחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס''א -- 2000, קיימת לצדדים גכות ערעור בפני בית המשפט לענלינים מינהליים בתוך 60 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ- 1977 תפורטס החלטה גו באתר האינטרנט של החמשיב.

ניתן בהלעדר הצדדים ביום גו ] 6 \ \ .

ייר : אפר א, קפלן עו'יד חבר: 5

חבר: יעקב ישראלי, רו'/ח

קלדניתת: ענת לול

3

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו עררים מס' 140021274

129

בפני חברי ועדת הערר:

ייר - עו''ד אפרת קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררים: ויקטור אזולאי, פרוספר אזולאי

-נגד.

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

צד ג': התחנה המרכזית החדשה

החלטת

1. עניינו של הערר בחנות מס' 5241 הנמצאת בקומה החמישית במתחם התחנה המרכוית

החדשה ברחוב לוינסקי 108 ג', תל אביב- יפו, הרשומה בספרי העירייה כנכס מסי 8 חח ,-ן ארנונה מס' 10997129 בשטח 22 מ"ר.

לטענת העוררים מדובר בנכס לא ראוי לשימוש ויש לפטור אותם מתשלום ארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות או להטיל את החיוב בארנונה על הצד השלישי - התמחיית.

התעיכים בעלד

2 המשיב הגיש כתב תשובה לערר והתחנה המרכזית החדשה (להלן - ייתמחיית) הגישה מסמכים שנמצאים ברשותה במסגרת בקשה דחופה לדחיית מועד דיון.

3 ביום 24/6/2020 התקיים דיון מקדמי בערר. בייכ העוררים טען כי החנות נמצאת בסמוך לשירותים ולמדרגות הנעות ובסמוך לקיר עשוי איסכורית שמאחוריו חנויות שאינן ראויות לשימוש. בייכ חמשיב טען כי קיר האיסכורית חוסם את המעבר בו נמצאים שטתים טכניים של תמחיית. בייכ העורר הדגיש כי טענת העורר הינה כי הנכס לא ראוי לשימוש על פי סעיף 0 לפקודת העיריות ואינו מושכר משנת 2017. סוכם בין בייכ הצדדים כי יבואו בדברים ביניהם כדי לנסות לייתר את הדיון בתיק.

.10

ביום 6/12/2020 הודיעו העוררים כי חס מבקשים לחמשיך בהליך הערר. בעקבות כך קבעה יו"ר הוועדה כי התיק ייקבע לדיון.

ביום 26/5/2021 נקבע דיון מקדמי נוסף. בפתת הדיון ניתנה החלטה הדוחה את בקשת התמחיית להורות על הפקדת ערבות להבטחת הוצאותיה בהליך. בייכ המשיב טען כל מדובר בערר סרק, כי הנכס בר שימוש בחתאם לביקורת מיום 23/4/2020, וכי יש גישה לנכס שאינה חסומה. העורר טען כי ישנה גישה לנכס אך כל האזור אטום בגבס, סגרו את המדרגות הנעות והוא סמוך לשירותים. בייכ העוררת הדגיש כי החנות נמצאת בסמוך למעבר שנסגר בדלת איסכורית שעליו שלט ייאין מעבריי. בעקבות טענות הצדדים קבעה הוועדה את התיק להוכחות. הוועדה קבעה בהחלטה כי ייהתמחיית יתייחס בתצהיריס גם לאיטום החנויות הסמוכות והמעברים שמובילים לחנות של העורר ולשירותים ולשאלה האם החנויות הסמוכות לחנות של העורר הס בבעלות התמחיית ומדוע לא נאטמה גם חנותו של העורר כפי שנאטמו החנויות הטמוכות'י.

ביום 22/11/2021 הוגשה בקשה למחיקת צד ג' (התמחיית) מהערר. ביום 24/11/2021 דתתה יו"ר הוועדה אות הבקשה.

ביוט 11/11/2021 הוגשו תצהיריט מטעם העוררים. ביום 5/12/2021 הוגש תצהיר מטעם התוקר מר אייל שר ישראל מטעם המשיב. ביום 8/12/2021 הוגש תצהיר מטעם מיימ מנכ"ל התמחיית (בכותרת נכתב בטעות תצהיר מטעם העוררת).

דיון הוכתחות בתיק נקבע ליום 9/2/2022. בפתח הדיון התברר כי תצהיר הצד השלישי לא הומצא לעוררת ולמשלב ולא נמצא בעת הדיון בידי בייכ הצד השלישי עצמם. בעקבות כך ניתנה החלטה לפיה דיון ההוכחות לידחה וייקבע בהקדם האפשרי לפי יומן הוועדה.

ביום 9/3/2022 ניתגה התחלטה על ידי יו"ר הוועדה לפיה העררים שבכותרת יאוחדו.

ביום 23/3/2022 התקיים דיון הוכתות בו נתקרו העוררים מר ויקטור אזולאי ומר פרוספר אוולאל וכן מיימ מנכ"ל התמחיית גבי חן להב. בייכ הצדדים ויתרו על חקירת המצחיר מטעם חמשיב.

במהלך דיון ההוכחות ניתנו החלטות לפיהן על המצהירה מטעם התמחיית להגיש תצהיר לגבי אזור 'יהראשיי של קומה 5 על גביו יסומנו החנויות ובעליהן לרבות מיקום השירותים, החתנויות שבבעלות התמחיית ואיוה מחן סגורה, וואת עד סוף יום הדיונים. עוד נקבע. כי עליה להגיש לוועדה את מספר התנולות הכולל בתמחיית, מספר החנויות שבבעלותה, מספר החנויות הסגורות בבעלותה, ומספר החנויותת בבעלותה הנמצאות בייראשיי של קומה 5 ואשר הן סגורות.

התיק נקבע להגשת סיכומים.

1

2

.3

4

.5

.6

ביום 29/3/2022 ניתנח החלטה לפיה התמחיית לא פעלה על פי החלטות הוועדה בדיון וכל דיסק של הקומה החמישית שהוגש לתיק הוועדה מבלי שקיבלה רשות להגישו, יוחזר אליה. התמחי'ית חויבה בהוצאות העוררים בסך 1,500 ₪,

ביום 24/4/2022 הגישה התמחיית בקשה לעיון מתחדש בהחלטת הוועדה וביטול רכיב ההוצאות. ביום 27/4/2022 ניתנה התלטה לפיה הבקשה למחיקת התמחיית מן ההליך וביטול רכיב ההוצאות, לאחר שנקצבו מועדים להגשת סיכומים בתיק - נדתית.

ביום 10/5/2022 הוגשו טיכומיס מטעם העוררים. ביום 26/6/2022 הוגשו טיכומיס מטעם המשיב.

ביום 26/6/2022 הגישה התמחיית בקשה להורות לעוררים המציא את סיכומיהס לידי התמחיית. ביום 4/7/2022 ניתנה ההלטה על ידי יו"ר הוועדה כי הבקשה גורמת טרחה מיותרת לוועדה עייח כספי ציבור, חלף פניה ישירות לבייכ העוררים, וחורתה לבייכ העוררים להמציא את סלכומיהם לבייכ התמתיית.

ביום 31/7/2022 הודיע בייכ חמשיב, בהתאם להחלטה מיום 28/7/2022, כי בנסיבות המקרה הוא מסכים כי ההחלטות בעררים 140021274 ו- 140023419 יחולו גם על שנת 2 על אף שלא הוגש ערר בגין שנח זו. ביום 3/8/2022 ניתן תוקף של התלטה להודעה צו.

ביום 16/8/2022 הוגשו סיכומים מטעם הצד השלישי.

ענקד טעננות הצדלים

טענות העודלים

.17

8

.9

הנכס נמצא ליד חנות סמוכת למעבר לשטת טכני של התמחיית. המעבר סגור בדלת איסכורית ועליו שלט ייאין מעבריי. הנכס נמצא ליד שירותים והצחנה מתפשטת עקב הזנחה מתמשכת. המסדרונות חשוכים ומסתובביס באזור אנשים מרתיעים. רוב החנויות בקומה אינן מושכרות, נטושות וחסומות בגבס ובקורות גבס. הדרגנוע מקומה שלישית לחמישית בוטל ואינו בשימוש ומקשה על הגישה לקומה.

הנכס אינו מחובר מזה שנים לתשתיות חשמל, מים וביוב, רצפתו שבורה, הכלים הסניטריים שבורים ולא שמישים, מרבית התקרה נפלה ומתפוררת, דלת הכניסה שבורה, חוטי חשמל וצנרת תשופים והנכט אינו ראוי לשימוש.

יש להפנות את חיובי הארנונה לתמחיית אשר מתזיקה בנכס ללא החיתר בגין עבירות בנייה שביצעה; ביום 19/7/1999 חודיע חמשלב לחברי בתיימ כי בהסתמך על הודעת התמחיית הס בעלי הנכסים ועליהם לשלם רטרואקטיבית ארנונה מיום 1/1/1999. ביום 19/5/2002 החליט חמשיב כי הנכסיט פטורים מארנונה כל עוד לא יהיה שינוי במצבס והודעה נמסרה לבתיימ ולרוכשי החנויות בתמחיית. העירייה לא יישמה בפועל התלטה צו, וכנגד רוכשי החנויות האחרים, למעט חברי בתיימ, המשיכו הליכים בפני ועדת הערר. ביום 6/12/2004

3

הוגשה עתירח על ידי חלק מחברי בתיימ לאכוף על חמשיב לקיים את החלטתו, וביום 5 הגלעו חמשיב ובתיימ להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. הסכם פשרה דומה קיבל תוקף על ידי הוועדה. בתודש פברואר 2007 חצר המשיב לחייב את הנכסים.

בעקבות עתירות מנחליות שהוגשו נתתמו הסכמי פשרה לפיהם יינתן פטור מארנונה לחנויות לא ראויות לשימוש על פי סעיף 330.

0. לא ניתן להשתמש בחנות בשל מצבה הפיוי ומצבה המשפטי. מדובר בקומה שלמה בה

הנכסים הרוסים,. חסומים ונטושים. אוור התמחיית הוא מוזנח ולא ראוי לשימוש והעורריס מפנים לכתבות שונות במרשתות בהקשר זח.

לאור כל חאמור טוענים העוררים כי הנכס לא ראוי לשימוש, כי יש להורות על התמחיית כמתציקה בנכס ולחילופין לחשית את הארנונה על סך 2,000 ₪ לשנה בלבד.

טענות המשיב

1 באשר לטענה כי הנכס לא ראול לשימוש ;

בתמונות שצירפו העוררים לערר נראית החנות כשהיא החנות היחידה שסגורה בוויטרינה שלמה ותקינה. עצם הצילום מעיד על גישה לנכס. העורר מר ויקטור אזולאי אישר כל החנות הושכרה לצד גי עד שנת 2017 ואף שילם דמי ניהול ודיווח לעירייה על חילופל מחזיקים. מבחינה פיוית, לא הובאה ראיה כי החנות נהרסה כליל ולא ניתן להשמישה בעלויות סבירות.

בעת סיור חברי הוועדה בנכס לא הייתה כל מניעה להגיע אליה ולהיווכח כי היא אינה הרוסה באופן שלא מאפשר לעשות בה שימוש. כפי שנקבע, לא כל נכס מוזנח אינו ראול לשימוש.

אין יסוד בדין לטענה כי על העוררת לשלם סך 2,000 ₪ בגין ארנונה שכן החיובים נקבעים על פי האמור בצו הארנונה.

2 באשר לזהות המחזיק;

חיובי הארנונה משנת 2012 נעשים על סמך דיווחים של העוררים עצמם על והות השוכרים להם הושכרה החנות והם מנועים מלטעון כי חמשיב פעל שלא כדין כאשר הסתמך על דיווחיהם. העוררים מעולם לא הודיעו למשיב כי החנות עברה לידי הצד השלישי ולכן המשיב אינו רשאי לשנות את והות המחזיק.

למשיב אין עמדה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]