פרוטוקול ישיבת מועצת עיר מספר 63

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

פרוטוקול ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

היו"ר ל. שפיראהשתתפו :

ד. ספיר מ. שלומות ש. קשת : וה"ה

א. יוחנן וולק ר. חולדאי כ. עוזרי ח. קראוס

ע. בן לוי יליזרוב מ. נורי א. בדראן ח. גורן

א. פורז ש. דביר א. זבולון א. הראל

ג. שרעבי א. אקרמן ר. אלקבץ ר. לדיאנסקי

י. ויצמן מ. רייפ ח. אריאלי

ש. מסלאוי, מ. חיים , נ. לוברט, ס. ויצמן, צ. ברנד, מ. להבי, נעדרו:

נ. וולוך, ע. אבו שחאדה

מנחם לייבה מנכ"ל

נכחו בישיבה:

העירייה

וה"ה:

ל. בן חמו , סגנית מנהל המינהל לארגון ושירות, מ. גילצר גזבר העירייה , ע. גולן , מנהלת ועדות

מינהל הכספים , ש. גרינברג , מנהלת תקשורת ופרסום , א. ולדמן , דובר העירייה , ש. זינגר , ע'

ש. ישראלי , מנהלת טקס אירועים הנצחה ומורשת, א. כהן , מנהל הרשות לתחבורה ליועמ"ש ,

תנועה וחניה, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה , ע. סלמן היועמ"ש , א. פרץ , סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל , ע. פרידלר , ס' גזבר ומנהל אגף תקציבים ,ע. רודניצקי , מנהלת הרשות לדיור ,א. שבתאי פרנק , מבקרת העירייה, ש. שביט , ע' בכיר לרה"ע ועובדי אגף תקציבים וכלכלה.

הישיבה נפתחה בשעה

סטנוגרמה מזכירת המועצה ישראלה אגמון גלילה בן-חורין

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

2 -

סדר היום

הצהרת אמונים של חברת המועצה ע"פ סעיף .1

הצעות לסדר יום )עמ .2

דברי ראש העירייה )עמ 3

בקשה לאישור ניהול משא ומתן עם ספקים פוטנציאלים לאור קבוצה ו' בפרק ב 4 16-)פריטים

( 19 ומוצרי טקסטיל ובטיחות ליחידות העירייה )עמ פרוטוקולי ועדות נכסים מס 5

פרוטוקול ועדת כספים מס 6

פרוטוקול ועדת תמיכות מס' )עמ 7

חוק עזר לתל אביב-יפו )מבנים מסוכנים()תיקון(, התשפ"ג 8 הצעת החלטה תיקון תקנוני הפרסים העירוניים – ייצוג הולם כשיקול 9 משיקולי הוועדה )עמ

מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים )עמ 10

מינויים ושינויים בוועדות )עמ 11

נאומים מהמקום )עמ 12

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

3 -

576

מר שפירא – היו"ר

טוב, ערב טוב לכולם.

אני פותח את ישיבת המועצה מן המניין מס

אני מזכיר לכם שלאחר מכן תהיה לנו, כשאנחנו נסיים את זה ישיבה לא מן המניין, לעניין התקציב, אז אף אחד שלא ילך הביתה.

ואני מתכבד לפתוח את,

גב' יוחנן וולק:

יש נציגים של מועצת התלמידים בחוץ, אז אולי נגיד להם איזו מילה.

מר שפירא – היו"ר:

שלום למועצת התלמידים. אתם שומעים? שומעים? תעשו עם היד. מצויין.

ברוכים הבאים. כך נראית מועצת העיר.

כן.

אני מתכבד להזמין את כרמלה עוזרי, בבקשה, כבוד הוא לנו.

מחיאות כפיים

ברוכים החוזרים.

בבקשה, אם לא קשה לך להצהיר כאן את מה שרשום שם.

גב' עוזרי:

תודה. הכל בסדר.

אני כרמלה עוזרי, מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.

מר שפירא – היו"ר:

מזל טוב.

מחיאות כפיים.

הצעות לסדר. . OK

שולה

מר דניאלפור:

ליאור, השידור קרס באותו רגע אז אם רוצים להקליט אותה שוב אני אשמח שהיא תדבר עוד פעם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

4 -

מר שפירא – היו"ר

רגע, תעמדי בצד שולה. שולה, את יכולה לעמוד כאן בצד.

כרמלה, מסתבר שהשידור לאומה קרס לנו, את צריכה לחזור על זה עוד פעם.

מר זבולון:

זה תמיד כדאי שתי קדנציות בפעם אחת.

מר שפירא – היו"ר:

שולה ,שולה, שבי, אל תלכי רחוק, שבי כאן.

כן כרמלה. ושוב.

גב' עוזרי:

ושוב.

אני כרמלה עוזרי, מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.

מר שפירא – היו"ר:

מזל טוב, שחזרת את זה בדיוק כמו שהיה קודם.

מחיאות כפיים

גב' יוחנן וולק:

אחד לאחד.

577

גב' שולה קשת- "סדר והסדרה במרחב הציבורי העירוני 1

מר שפירא – היו"ר

שולה בבקשה.

ברכות, בהצלחה בתפקיד.

גב' קשת:

חברות וחברים ערב טוב וחנוכה שמח.

אני מבקשת את תמיכתכם הערב בהצעה לסדר, הצעה ראשונה מתוך כמה הצעות שבכוונתי להעלות בחודשים הקרובים ושיעסקו בשיפור המרחב הציבורי בעיר.

ההצעה שאעלה הערב עוסקת בקשר בין אופי המרחב הציבורי ותחבורה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

5 -

אין מחלוקת כי העיר תל-אביב יפו שרויה בשנים האחרונות במשבר תחבורתי. לא משנה אם את הולכת רגל או נוסעת תחבורה ציבורית או משתמשת ברכב פרטי, הכאוס ברחובות מורגש.

הסיבות למשבר שונות: החל מאי היערכות העיר לעבודות הרכבת הקלה, ממשיך בעידוד כניסת

רכבים פרטיים על ידי הקמת חניוני ענק במרכז העיר, ממשיך בפגיעה המתמשכת בתחבורה הציבורית, וכן הלאה וכן הלאה, שלא לדבר כמובן על התחנה המרכזית הנוראית.

חלק מרכזי במשבר התחבורה מתבטא בקושי להתנייד ברגל בעיר, כשגורם משמעותי לקושי הוא הצפת העיר בקורקינטים.

כפי שכתבה מבקרת העירייה בדוח הביקורת האחרון שלה, בשנים האחרונות עודדה העירייה את חברות ההשכרה של הקורקינטים להציף את העיר באלפי כלים מסוכנים, תוך ידיעה ברורה שאין תשתיות מתאימות ואין כללים ברורים לכלי רכב זה.

במסגרת תמיכתה בחברות השכרת הקורקינטים הקצתה העירייה חינם אין כסף שטחים ציבוריים לחנית כלים אלה על חשבון המרחב הציבורי.

מר שפירא – היו"ר:

שולה, אני מתנצל עוד פעם.

שכחתי. תודה רבה, לא עשיתי נוכחות בישיבה מרוב התרגשות מכרמלה. אני מבקש מכולם לעשות נוכחות בישיבה. לכי גם את, את לא יכולה לדבר בלי נוכחות בישיבה.

גב' קשת:

אז נתחיל מהתחלה.

מר ספיר:

עוד פעם כרמלה?

גב' יוחנן וולק:

אז נתחיל פעם שלישית?

גב' קשת:

רגע, זה עכשיו על חשבון זמן הדיבור שלי?

מר שפירא – היו"ר:

לא. זה היה פאוזה. זה הוקלט, זה הכל, רק לא לחצנו על הכפתור, זה לא על חשבון.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

6 -

גב' קשת

הנה השעון מתקתק פה.

מר ספיר:

ליאור, תאשר את הקוורום.

מר לדיאנסקי:

ליאור, היא צריכה להתחיל מהתחלה לדעתי.

מר שפירא – היו"ר:

דעתך, דעתך.

גב' קשת:

יאללה, מהתחלה.

מר שפירא – היו"ר:

לא לא לא לא לא.

גב' קשת:

סליחה, כבר כמה דקות עברו.

מר שפירא – היו"ר:

אבל זה צולם והכל,

גב' קשת:

לא. מה צולם?

מר שפירא – היו"ר:

אני לא מפסיק אותך, תמשיכי, תמשיכי, אני אוסיף לך גם את הזמן שהלכת להצביע.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

7 -

גב' קשת

במסגרת תמיכתה בחברות השכרת הקורקינטים הקצתה העירייה, חינם אין כסף, שטחים ציבוריים לחניית כלים אלו על חשבון המרחב הציבורי, פעמים רבות על חשבון שטחי מדרכה.

העירייה פטרה את חברות ההשכרה של הקורקינטים מהליך מסודר של רישוי עסקים, ומאפשרת להן לפעול כמעט ללא כללים מחייבים.

העירייה מעלימה עין מבתי עסק הטוענים קורקינטים באופן פיראטי , אינה מחלקת קנסות למובילי הקורקינטים, הנוסעים ברחבי העיר בריקשות לא מוסדרות.

מידי יום עסוקים פקחי העירייה במרדף חסר תוחלת אחרי המשתמשים הזריזים, מרדף עקר, שנועד לייצר רעש וצילצולים בתקשורת. באותו זמן העירייה ממאנת להשתמש במצלמות הפרוסות ברחבי העיר כדי לקנוס את חברות ההשכרה עצמן.

מושגים כמו שיתופי או מיקרו מוביליטי שאומצו על ידי מקבלי ההחלטות, מסווים את העובדה שמדובר בחברות השכרת רכב לכל דבר ועניין.

מחקר אמריקאי שפורסם ב

אך יוצרים זיהום גדול יותר מזה של תחבורה ציבורית, בגלל הצורך שלהם בסוללות ליתיום וחלקי מתכת מזהמים, ובגלל החשמל הרב שהם צורכים ביחס לכמות הנוסעים. הקורקינט השיתופי מזהם יותר מהקורקינט שבבעלות פרטית כתוצאה מבלאי גבוה יותר ובגלל המערך התומך הנדרש לחברות ההשכרה – יותר חשמל, יותר כלים שמניידים את הקורקינטים, שרתי מחשב לאפליקציה וכן הלאה.

הבלאי של הכלים השיתופיים כה גדול, עד שברוב העולם חברות ההשכרה של הקורקינטים מפסידות כסף, כיוון שככל שהשימוש בכלים שלהן מוגבר, כך הבלאי והתחלופה גדלים. בנוסף לפסולת שהם מייצרים, הקורקינטים אינם מפחיתים את השימוש ברכב פרטי, אלא בעיקר מפחיתים את השימוש באלטרנטיבות תחבורתיות טובות יותר לעיר- תחבורה ציבורית והליכה רגלית.

לפי בדיקות שנעשו בכמה ערים בעולם

אופניים או אוטובוס, כך גם בתל-אביב יפו-שהכנסת הקורקינטים הובילה לצמצום ישיר של היקף הנסיעות בתל-אופן.

הנזק הגדול בכלים אלו אינו רק סביבתי, אלא גם חברתי ואורבאני.

באמצעות סבסוד חברות ההשכרה של הקורקינטים, מחנכת עיריית תל-אביב יפו דור שלם של צעירות וצעירים שלא כדאי ללכת ברגל, ושאין טעם לנסוע באופניים או בתחבורה ציבורית.

מדיניות העירייה פוגעת קשות גם באלו שאינם רוצים להשתמש בקורקינט, הולכי הרגל. קשישה שבוחרת שלא ללכת ברגל כי היא מפחדת ללכת על המדרכה, לא תיספר כפצועה מהכלי הזה.

הורים שעסוקים בלהשגיח ללא הפסקה על ילדיהם בזמן הליכה ברחוב לא ייספרו בסטטיסטיקה כפצועים. עם זאת, גם הם נפגעים מהשימוש בכלי הזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

8 -

הכאוס שיוצרים הקורקינטים פוגע בבסיס החוויה העירונית- ההליכה הרגלית. הקורקינט מעודד אנשים לנוע ברכב במקום ללכת ברגל, ומונע מאחרים לשהות בנוחות ברחוב מחשש להיפגע. גם אלו וגם אלו מפסידים את העירוניות במהותה- היכולת להיפגש עם אנשים אחרים במרחב הציבורי וזהו נזק שקשה לכמת.

אני חושבת שהגיע הזמן לפעול לצמצום השימוש בקורקינטים בעיר.

בדיוק כפי שאנחנו רוצות לצמצם את כניסת הרכבים הפרטיים לעיר, כך צריך להבין שהקורקינטים הם כלי רכב לכל דבר ועניין. אלו לא רק מילותי, אלו מילותיה של סגנית ראש בחודש ספטמבר האחרון. YNETהעיר לנושא התחבורה, שנאמרו בראיון ל אדוני ראש העירייה, הגיע הזמן למעשים.

לפני שאני מגיעה לשינוי המוצע במדיניות אני רוצה לציין נתון שלדעתי גם מיטל להבי הזכירה כמה פעמים בדף הפייסבוק שלה. רוב הנפגעות והנפגעים מתאונות קורקינטים הם הרוכבים עצמם, כשהרוב המוחלט של הפגיעות הן בנסיעות הראשונות של הכלי, כלומר, משתמשות ומשתמשים מזדמנים, שאין להם ניסיון שימוש קבוע, חשופים יותר לפציעות ולפגיעות.

משתמשות ומשתמשים מזדמנים הם פעמים רבות תיירים, שלא מכירים את הדרכים ולכן צפויים לסכן את עצמם ואת האחרים יותר. אלו גם חבר'ה צעירים, שבאמצעות הטלפון הנייד שברשותם מקבלים גישה לכלי רכב, לפעמים אפילו ללא ידיעת הוריהם.

לקשר בין חוסר הניסיון בשימוש ובין כמות הפציעות והתאונות צריך להוסיף את העובדה , שמודל התשלום של הקורקינטים להשכרה מעודד נסיעה מהירה. ככל שתשתמשי פחות זמן בכלי המושכר, כלומר ככל שתיסעי יותר מהר, כך תשלמי פחות. למעשה המודל העסקי של השכרת הקורקינטים מעודד את האנרכיה בעיר וברחובות.

בעיית בטיחות נוספת שהיא ייחודית לכלים השיתופיים היא העובדה שאלו מרבית הכלים שנזרקים על המדרכות בזמן חנייה. כלים פרטיים בדרך כלל לא יישארו לחנות במרחב הציבורי בגלל הסיכוי הגבוה שייגנבו. כך מייצרים הקורקינטים הפרעה נוספת להליכה ברגל על המדרכה, לפעמים אגב גם על הכביש, גם כשהכלים אינם בתנועה.

בחודשים האחרונים מפיצות השכרת הקורקינטים, נתונים שנועדו כנראה להדוף את הביקורת הציבורית כנגד התופעה. הטענה של חברות אלו היא שבלגן הקורקינטים לא נוצר בגלל חברות ההשכרה השיתופיות אלא בגלל אנשים פרטיים, כי לכאורה מרבית נסיעות הקורקינטים בעיר הן של כלים פרטיים. נתון זה קיבל תהודה על ידי גורמים בעירייה.

אני חושבת שאנחנו צריכות לנצל את ההזדמנות שהאמירה הזו באה מחברות ההשכרה של הקורקינטים כדי לייצר שינוי. למעשה חברות ההשכרה אומרות לנו שאין בהן יותר צורך, מה שאומר שלא צריך יותר לסבסד אותן.

אני קוראת היום לקבל החלטה- לבטל את סבסוד הקורקינטים השיתופיים על ידי העירייה.

אם אלו רק מיעוט הנסיעות מדוע צריך לסבסד ולתמוך בהם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

9 -

מר שרעבי

אנחנו לא מסבסדים אותם.

גב' קשת:

אם הכלים הללו מהווים תחליף להליכה רגלית, אוטובוס ואופניים, מדוע לעודד את השימוש בהם?

מר שרעבי:

מי מסבסד אותם?

מר שפירא – היו"ר:

גל, תן לה לסיים בבקשה.

גב' קשת:

אם השימוש בקורקינט שיתופי מגדיל את הסיכוי לפגיעה ולפציעה ביחס לשימוש הקבוע בקורקינט, מדוע לעודד נסיעות מזדמנות? אם קשה ללכת ברגל בעיר- מדוע להקשות עוד יותר?

כמה עוד קורקינטים נאפשר לזרוק על המדרכה? מדוע להעביר את המרחב הציבורי שלנו לחברות ההשכרה הללו? האם הגיוני לסבסד בצורה זו חברות עסקיות להשכרת רכב?

אנחנו חייבות לפנות מיידית את החניות של חברות ההשכרה הללו מהמדרכות ולהפסיק להקצות להן קרקע בחינם.

זה למשל סבסוד.

אם המודל העסקי שלהן הגיוני, שיתכבדו וישכרו חניות בתשלום, לא על חשבון המדרכות, לא על חשבון הקופה הציבורית, וינהלו את העסק שלהם מאותן חניות בתשלום, וכמובן תוך תשלום ארנונה עסקית כמו כל חברת היסעים אחרת. צריך להתחיל,

מר שפירא – היו"ר:

שולה, אני נותן לך עוד זמן עכשיו, כי הזמן נגמר, על,

גב' קשת:

ראיתי. תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תמשיכי.

הוצאתי אותך מריכוז?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

10 -

גב' קשת

לא, אני רגע.

אם המודל העסקי שלהם הגיוני שיתכבדו וישכרו חניות בתשלום, לא על חשבון מדרכות, לא על חשבון הקופה הציבורית, וינהלו את העסק שלהם מאותן חניות בתשלום, וכמובן תוך תשלום ארנונה עסקית כמו כל חברת היסעים אחרת.

צריך להתחיל להחרים את רכבי השירות של חברות ההשכרה האלו, להעביר למשטרה רכבי שירות ומשא של קורקינטים שנוסעים ללא לוחית רישוי.

צריך לסגור עסקים שבהם מטעינים את הכלים הללו באופן פיראטי.

צריך להפעיל את מצלמות האבטחה בעיר ולהתחיל להוציא קנסות ישירות לחברות ההשכרה, כמו שעושים לרכב השכרה שעובר על החוק ומצולם במצלמה.

צריך להודיע לחברות השכרת הקורקינטים כי רכב שבבעלותן שייתפס זרוק על המדרכה יוחרם, והקנס לשחרורו יעלה

כל הפעולות שציינתי, יש לקוות, יעלימו את חברות השכרת הקורקינטים מהמרחב, יצמצמו את השימוש בקורקינטים בעיר, ויחזירו חלק גדול מנוחות ההליכה על מדרכות בעיר.

אני חושבת שאנחנו צריכות לקבל החלטה היום לבטל את המכרז שמתבשל בקנה בחודשים האחרונים.

אסור לאפשר לחברות ההשכרה של הקורקינטים להמשיך לפעול בעיר.

אבקש להעלות את ההצעה להצבעה בישיבת המועצה הנוכחית.

אם האמירה-היפוך הפירמידה לטובת הולכות והולכי רגל אינה רק אמירה ריקה אבקש שתתמכו בהצעתי.

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה שולה.

כן, אדוני ראש העיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

4

שמעתי ולא קיבלתי מכתב אחד משולה קשת-שמבקש לטפל בנושא הקורקינטים לרווחות הולכי הרגל.

ולכן, מופלא מבינתי איך קרה פתאום ששמענו כאן נאום חוצב להבות, מקצועי- במרכאות, מאחר והוא ממש לא מקצועי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

11 -

גב' קשת

לא מפתיע.

מר שפירא – היו"ר:

ואני מציע להעביר את הצעתה, הרעיונות ואת הדברים לדיון בוועדת התחבורה.

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

בראשות מיטל להבי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תודה. בראשות מיטל להבי כמובן.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

או. קי. זה מקובל עליך או שאת רוצה שנצביע, שולה?

גב' קשת:

מקובל עלי.

מה שלא מקובל עלי- שמה שאמרתי הוא לא מקצועי.

מר שרעבי:

אי אפשר להתווכח עם העובדות.

גב' קשת:

וזה לפרוטוקול.

מר שפירא – היו"ר:

אדוני ראש העיר, אדוני ראש העיר. פה אחד קיבלנו, מעבירים ,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בסדר, אני מקבל.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לוועדת התחבורה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

12 -

מר שפירא – היו"ר

לא לא. עכשיו חלקך. הגיע הזמן לדברי ראש העיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה את אומר? איזה ייעול, איזה ייעול.

מר שפירא – היו"ר:

לא רציתי לתת לך אפילו שנייה לשבת.

578

מר רון חולדאי – ראש העירייה

טוב, טוב, אני ,

כרמלה. ברכות כרמלה.

כבוד יו"ר המועצה,

מר שפירא – היו"ר:

חברים שקט.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אנחנו מברכים את מר ויצמן שנוכח כאן אתנו.

כבוד יו"ר המועצה, חברות וחברי מועצה נכבדים:

לנוכח הלך הרוח בתקופה האחרונה במדינה, ועכשיו אני לא צוחק, תלינו לפני כשבועיים שלט של נוסח מגילת העצמאות כמעט לכל אורכו של בניין העירייה.

מגילת העצמאות היא שקיבעה את יסודות החירות, הצדק והשלום במדינה שלנו, והיוותה את המסמך המכונן ששימש כמעין חוקה , ומהווה את המסמך המכונן שמשמש מעין חוקה לא רשמית למדינה ומהווה מצפן ערכי ומוסרי בים סוער של התנגשויות ערכים.

ארצה להוסיף תובנה נוספת בנוגע לדמוקרטיה, כי בזמן האחרון כל הזמן אני נתקל באמירה

רווחת שמהותה: מה אתה רוצה, הם נבחרו ברוב ולכן הרוב קובע. האמירות האלה מגיעות

לפעמים, מאנשים שנראים משכילים, יודעי ספר ומקרא , אך מתעלמים מהעיקרון החשוב ביותר בדמוקרטיה, והוא שמירה על זכויות המיעוט וזכויות אדם, ובעצם הדמוקרטיה נובעת מהזכות הבסיסית של בני אדם להחליט על גורלם. עקרון הכרעת הרוב עשוי להפוך בקלות והופך ל'עקרון עריצות הרוב', ולכן אחד ההבדלים הגדולים בין דמוקרטיות למדינות שאינן דמוקרטיות הוא

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

13 -

דווקא היחס למיעוט . מגבלות כוחו של הרוב וזכויותיו הבלתי ניתנות לערעור של המיעוט מהוות .עיקרון מרכזי בדמוקרטיה, עקרון שאינו נופל בחשיבותו מעקרון הכרעת הרוב לדאבוני אנחנו שומעים מדי יום על הצעות חוק גזעניות, הסכמים קואליציוניים בעלי סעיפי הפליה מובנים וגולת הכותרת, חקיקת פסקת התגברות. זה נראה דמיוני, אבל אם אכן תחוקק-

מי ירסן את המחוקק? מה ימנע מבעד הממשלה לחוקק חוק שיאסור על מצעדי גאווה? חוק שיבטל את נעים בסוף שבוע? חוק שיורה על הפרדה מגדרית באוטובוסים? חוק שיאפשר הפליה בשרותי רפואה? נקווה שלא מתכוונים להחזיר אותנו לימים אפלים, אפילו בדמוקרטיה כמו ארה"ב לפני כמה עשרות שנים, כשהיה כתוב בפתח של עסקים: אין כניסה לכושים, ליהודים ולכלבים.

זאת הסיבה שמגילת העצמאות תלויה על בנין העיריה ואנחנו נעשה ככל שביכולתנו כדי למנוע מהמדינה להגיע לתהומות הללו.

וכעת נעבור לענייני דיומא,

בינואר

תל אביב יפו. זוהי התקדמות נוספת ביכולת שלנו להציע עוד Share אטרקטיביים שיקרא פתרונות התניידות שמצמצמים את התלות ברכב הפרטי.

דרך אפליקציה ייעודית, כל אחד ואחת יוכלו להזמין אפילו מראש רכב כבר ביום שלישי וזה יעבוד לנסיעה ביום שישי, להגיע לרכב שימתין בחניה ייעודית, לנסוע ליעד, להסתובב שלוש שעות באיקאה שבנתניה, לחזור לעיר - ולשלם רק

החודש ציינו

התנועה שלנו בעתיד אני שמח לציין את ההצלחה הפנומנלית של הפרויקט הזה:

אנחנו מסיעים

מידי סוף שבוע. אני מזמין עוד רשויות להצטרף אלינו, ואני מאוד מקווה שכפר סבא מצטרפת אלינו בקרוב, ולאפשר לתושבות לתושבים של רשויות אחרות את שירותי התחבורה הציבורית החופשית גם בשבת.

אנחנו ממשיכים, וכאן אני עובר לנושא אחר, להוביל את תחום הדיור בהישג יד ואנחנו מגרילים 81

רישום חד פעמי ואפשרות להתמודד בהגרלות במהלך כל אחת, על מנת לצמצם בירוקרטיה. זהו השנה. ב

רבותי, דיור בהישג יד הוא כלי חברתי מהמעלה הראשונה. לדאבוני הממשלה עדיין לא סיגלה, לא הבינה ולא מעכלת את הצורך להשתמש בו. תכליתו להבטיח קורת גג בעבור אוכלוסיות החיות בעיר והחיוניות לתפקודה התקין של החברה. הוא נועד לאפשר לאוכלוסיות שונות לגור אלו לצד אלו, ולהבטיח שמירה על הגיוון האנושי בערים. לעיריית תל-אביב-יפו מורשת ארוכה של גיבוש

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

14 -

מדיניות ועשייה בתחום הדיור, והיא מקדמת פרויקטים לדיור בהישג יד. בעידן הזה שבו רכישת דירה אינה ברת מימוש, לדאבוננו שכירות היא אלטרנטיבה ראויה, ולצורך כך, אנחנו פועלים גם במישור העירוני וגם במישור הלאומי.

בתחילת חודש דצמבר, רבותי, השקנו מיזם מיוחד שיזם ומוביל מינהל החינוך, אקו-סיסטם חינוכי-חברתי. המעגל הראשון באקו-סיסטם המיוחד הזה הוא קהילה משותפת לבתי ספר ולקהילות ההייטק בהעיר.

מטרת הפרויקט היא להגדיל את השותפים והשותפות שלנו לחזון החינוך בעיר על מנת להתאים את מערכת החינוך למציאות המשתנה, לוודא שהחינוך יהיה חדשני ורלוונטי, כזה המעניק תשתית המעשירה, מפתחת ומאתגרת עבור התלמידות והתלמידים שלנו.

במהלך הפרויקט שנקרא קהילטק, כל אחת מחברות ההייטק השונות מתחברת לבית ספר אחד בעיר ויחד לאחר תהליך ושיחה משותפת על אתגרים, מענים ואפשרויות מוציאים לאור יחד פעילות משותפת שתתקיימנה במחצית הראשונה של

העתיד של תל אביב-יפו ושל מדינת ישראל כולה. ועל כתפינו מונחת אחריות גדולה, על כולנו, להעניק להם כלים שיאפשרו להם לחשוב רחוק, ולהיות יצירתיים ופורצי דרך. שילוב הכוחות הזה עם חברות ההייטק המובילות בעיר, אשר הופכות את תל אביב לסטארט אפ סיטי, יעשיר ויעצים, אני מקווה, יעצים גם את העובדים שייקחו בו חלק. מצד שני, אנחנו מקבלים חינוך של אנשים איכותיים ומבריקים שיחשפו את התלמידות והתלמידים שלנו לעולמות תוכן חדשים ומשמעותיים.

לאלה שדואגים, גם בחברות ההיטק צריך לסנן היטב מי עובד בבתי ספר.

המדינה כולה ציינה לפני כשבועיים את יום המורה. אצלנו בעיר, ואני אומר עכשיו בצער, כי באמת הנושא הוא בנשמתי. אצלנו בעיר, יש לומר יום צוותי החינוך שהרי חינוך זה המורה, אבל גם הגננת, והמנהלת, והיועצת, והסייעת, והמנהלן וגם השומר בכניסה. ביקרתי בגני העיר, פגשתי את הגננות, הסייעות וצוותי המטה המסורים של מינהל החינוך. כדי שנבין, למעלה מ מהגננות והמורים בעיר אינם תושבי העיר. זה נתון שהיה חשוב לנו להתייחס אליו, כי למעלה מ

סמוכה אחרת, אבל הם כן בוחרים ללמד בעיר תל-אביב יפו, וזה בגלל ההשקעה בחינוך הציבורי שוברת שיאים, כי בתל אביב-יפו כל יוזמה פורצת דרך של מורה או גננת תתקבל בדלת פתוחה.

אבל בכל זאת חשוב לנו לקשור אותם לעיר, לעודד בהם את תחושת השייכות, לעודד אותם ולהרגיש חלק מהעיר וליהנות מכל הטוב שיש לה לתת. ולכן השקנו הטבת תרבות למורות, למורים, לגננות ולמנהלים והמנהלות שלנו, כל אחד מהם מקבל התרבות בעיר כך שיוכלו ליהנות מתיאטרון תל אביבי, מביקור במוזיאון ומכל הטוב והשפע שיש לעיר שלנו, כידוע, להעניק.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

15 -

החודש גם השקנו בגאווה את "עיר שווה"- תכנית עירונית אסטרטגית לקידום שוויון מגדרי. זה אירוני שבעידן הדיבורים של היום אנחנו דווקא משיקים את הנושא שנקרא עיר שווה, בבחינת שיוויון מגדרי ולא אפליה מגדרית-כפי שאתם מקשיבים, שומעים ורואים בשיח, בכל ההיבטים לא רק אפליה מגדרית אלא בכלל. אבל אנחנו נעמוד על שלנו, לא לדאוג, תל-אביב תמשיך להיות עיר חופשית. אנחנו לא מחכים לשינויים ברמה הלאומית. אנחנו מצטרפים לערים מובילות בעולם ואנחנו לוקחים אחריות על הנושא, והתכנית מבקשת להבטיח שבדנ"א העירוני תהיה הכרה, ויינתנו משקל ומקום לקול, לצרכים ולנקודת המבט של נשות העיר- המהוות למעלה ממחצית מאוכלוסייתה. זה קריטי לעתידן של הילדות, הנערות והנשים בכל הגילים, אבל גם לעתידם של הילדים, הנערים והגברים. כי שוויון מגדרי הוא אינטרס של שני המינים ויש לו כוח לייצר מציאות טובה יותר בשביל שניהם.

ונפלא מבינתי איך הגעתי לדבר בפאתוס כזה, דווקא בימים אלה, בשנת העיר תל אביב-יפו, זה נושא אחר, חדש, העיר תל-אביב יפו נוהגת כבר להעניק מידי מספר שנים תואר, תואר אזרחות כבוד לנשים ואנשים בולטים בעלי הישגים מרשימים ותרומה מיוחדת למדינה או לעיר. אזרח כבוד ניתן בממוצע אחד לשנה. בין האישים החשובים שזכו בתואר הזה בימי חייהם ניתן למצוא את הברון רוטשילד, את חיים נחמן ביאליק, הנרייטה סולד ועוד רבים וטובים, כשאזרח הכבוד הראשון שזכה בתואר היה פרופ' אלברט איינשטיין כשהגיע לביקור בעיר. התואר הזה ניתן אחת לקדנציה, לאישים בולטים, שבזכות עשייתם תרמו לעיר או למדינה, ובכך מהווים נדבך משמעותי בעשייה הערכית הישראלית על כל תחומיה.

ואני חש גאווה גדולה על הזכות שנפלה בחלקי להעניק בשם תושבות ותושבי העיר את התואר לנשיא המדינה יצחק הרצוג- תושב העיר, למקימי עמותת "לשובע" שרונה וגיל- עד חריש, לספורטאית אסתר רוט שחמורוב ונשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש. ראויה עירנו להתברך באזרחיות ואזרחי כבוד שכאלה.

רבותי, בית ביאליק פותח שנה חגיגית לציון יום הולדתו ה נחמן ביאליק, בשלל אירועים ברחבי העיר תל אביב-יפו: החל מחודש דצמבר הקרוב ולאורך כל שנת

חג החנוכה הסתיים לפני שעה קלה ובמהלכו חגגנו באמת באמת באמת, מאות אירועים קהילתיים קטנים וגדולים. גם השנה לכבוד חגיגות חג המולד, הצבנו עץ אשוח בגובה בכיכר השעון ביפו. אירוע ההדלקה החגיגי נערך במעמד בכירי הקהילה וכמרי הכנסיות של העדה הנוצרית ביפו מכל הזרמים והוא יואר בכל לילה עד

בברכת חורף בריא! אני שומע שגם הקורונה מרימה ראש.

אז שנהיה רק בריאים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

16 -

תודה רבה

מר שרעבי:

אמן, אי"ה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר.

דברי ראש העירייה למועצה

חברים שלום, לנוכח הלך הרוח בתקופה האחרונה במדינה, תלינו לפני כשבועיים שלט של נוסח מגילת העצמאות כמעט לכל אורכו של בניין העירייה.

מגילת העצמאות קיבעה את יסודות החירות, הצדק והשלום והיוותה את המסמך המכונן ששימש כמעין חוקה לא רשמית למדינה והיווה מצפן ערכי ומוסרי בים סוער של התנגשויות ערכים.

אבל ארצה להוסיף תובנה נוספת בנוגע לדמוקרטיה, בזמן האחרון ולאור תוצאות הבחירות אני נתקל באמירה רווחת שמהותה של הדמוקרטיה היא שלטון הרוב, ולכן הרוב קובע, האמירות הללו מגיעות מאנשים משכילים, יודעי ספר ומקרא שמתעלמים מהעיקרון הכי חשוב

בדמוקרטיה, שמירה על זכויות המיעוט וזכויות אדם. עקרון הכרעת הרוב עשוי להפוך בקלות ל'עקרון עריצות הרוב', ולכן אחד ההבדלים הגדולים בין דמוקרטיות למדינות שאינן דמוקרטיות הוא היחס למיעוט דווקא. מגבלות כוחו של הרוב וזכויותיו הבלתי ניתנות לערעור של המיעוט . מהוות עיקרון מרכזי בדמוקרטיה, עקרון שאינו נופל בחשיבותו מעקרון הכרעת הרוב

אנחנו שומעים מדי יום על הצעות חוק גזעניות, הסכמים קואליציוניים בעלי סעיפי הפליה מובנים וגולת הכותרת, חקיקת פסקת התגברות. שוו בנפשכם שפסקת ההתגברות אכן תחוקק, מי יגן על זכויות המיעוט? מי ירסן את המחוקק? מה ימנע מבעד הממשלה לחוקק חוק שיאסור על מצעדי גאווה? חוק שיבטל את נעים בסופ"ש? חוק שיורה על הפרדה מגדרית באוטובוסים? שיאפשר הפליה בשרותי רפואה?

זאת הסיבה שמגילת העצמאות תלויה על בנין העיריה ואנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי למנוע מהמדינה להגיע לתהומות הללו.

וכעת נעבור לענייני דיומא,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

17 -

בינואר

זוהי התקדמות נוספת ביכולת שלנו להציע תל אביב יפו Share בתעריפים אטרקטיביים שיקרא עוד פתרונות התניידות שמצמצמים את התלות ברכב הפרטי.

דרך אפליקציה ייעודית כל אחד ואחת יוכלו להזמין מראש רכב מיום שלישי איך זה יעבוד:

לנסיעה ביום שישי, להגיע לרכב שימתין בחניה ייעודית, לנסוע ליעד, להסתובב שלוש שעות באיקאה שבנתניה, לחזור לעיר - ולשלם רק כ

החודש ציינו

התנועה שלנו בעתיד הקרוב אני שמח לציין את ההצלחה הפנומנלית של הפרויקט הזה:

אנחנו מסיעים כ

מידי סופ"ש. אני מזמין עוד רשויות להצטרף אלינו ולאפשר לתושבות לתושבים שלהם שירותי תחבורה ציבורית חופשית גם בשבת.

אנחנו ממשיכים להוביל את תחום הדיור בהישג יד בישראל, וצפויים להגריל ולזכאים, תושבי תל אביב – יפו, בשנת

רישום חד פעמי ואפשרות להתמודד בהגרלות במהלך כל השנה. ב אנו משיקים יוזמה חדשה:

בדצמבר

דיור בהישג יד הוא כלי חברתי מהמעלה הראשונה. תכליתו להבטיח קורת גג בעבור אוכלוסיות החיות בעיר והחיוניות לתפקודה התקין של החברה. הוא נועד לאפשר לאוכלוסיות שונות לגור אלו לצד אלו, ובכך להבטיח שמירה על הגיוון האנושי בערים. לעיריית תל-אביב-יפו מורשת ארוכה של גיבוש מדיניות ועשייה בתחום הדיור, והיא מקדמת פרויקטים לדיור בהישג יד. בעידן שבו רכישת דירה אינה ברת מימוש, שכירות היא אלטרנטיבה ראויה. לצורך כך, אנחנו פועלים הן במישור העירוני הן במישור הלאומי.

בתחילת חודש דצמבר השקנו מיזם מיוחד שיזם ומוביל מינהל החינוך, אקו-סיסטם חינוכי-

חברתי. המעגל הראשון באקו-סיסטם המיוחד הזה הוא קהילה משותפת לבתי ספר ולחברות הייטק מהעיר.

מטרת הפרויקט היא להגדיל את השותפים והשותפות שלנו לחזון לחינוך בעיר וזאת על מנת להתאים את מערכת החינוך למציאות המשתנה, לוודא שהחינוך יהיה חדשני ורלוונטי, כזה המעניק תשתית מעשירה, מפתחת ומאתגרת עבור התלמידים והתלמידות.

במהלך הפרויקט קהילטק, כל אחת מחברות ההייטק השונות תתחבר לבית ספר אחר בעיר ויחד לאחר תהליך ושיחה משותפת על אתגרים, מענים ואפשרויות יוציאו לאור יחד פעילות משותפת שתתקיים במחצית הראשונה של

ושל מדינת ישראל כולה. על כתפינו מונחת אחריות גדולה להעניק להם כלים שיאפשרו להם

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

18 -

לחשוב רחוק, ולהיות יצירתיים ופורצי דרך. שילוב הכוחות עם חברות ההייטק המובילות בעיר אשר הופכות את תל אביב לסטארט אפ סיטי, יעשיר ויעצים את העובדים שייקחו בו חלק. מהצד השני, אנו נקבל אל מערכת החינוך שלנו אנשים איכותיים ומבריקים שיחשפו את התלמידות והתלמידים לעולמות תוכן חדשים ומשמעותיים.

המדינה כולה ציינה לפני כשבועיים את יום המורה, אצלנו בעיר יש לומר יום צוותי החינוך שהרי חינוך זה המורה, אבל גם הגננת, המנהלת, היועצת, הסייעת, המנהלן וגם השומר בכניסה. ביקרתי בגני העיר ופגשתי את הגננות, הסייעות וצוותי המטה המסורים של מינהל החינוך. למעלה מ מהגננות והמורים בעיר הם לא תושבי העיר, זה נתון שהיה חשוב לנו להתייחס אליו, למעלה מ

סמוכה אחרת, אבל הם בוחרים ללמד פה. כי בתל אביב-יפו ההשקעה בחינוך הציבורי שוברת שיאים, כי בתל אביב-יפו כל יוזמה פורצת דרך של מורה או גננת תתקבל בדלת פתוחה. אבל בכל זאת חשוב לנו לקשור אותם לעיר, לעודד בהם את תחושת השייכות, לעודד אותם להרגיש חלק מהעיר וליהנות מכל הטוב שיש לה לתת.

השקנו הטבת תרבות למורות, למורים, לגננות ולמנהלים והמנהלות שלנו למוסדות התרבות בעיר כך שיוכלו ליהנות מתיאטרון תל אביבי, מביקור במוזיאון ומכל הטוב והשפע שיש לעיר להעניק.

החודש השקנו בגאווה את "עיר שווה" תכנית עירונית אסטרטגית לקידום שוויון מגדרי. אנחנו לא מחכים לשינויים ברמה הלאומית, אלא מצטרפים לערים מובילות בעולם כמו ולוקחים אחריות על הנושא. התכנית מבקשת להבטיח שבדנ"א העירוני תהיה הכרה, ויינתנו משקל ומקום לקול, לצרכים ולנקודת המבט של נשות העיר- המהוות מחצית מאוכלוסייתה. זה קריטי לעתידן של הילדות, הנערות והנשים בכל הגילים, אבל גם לעתידם של הילדים, הנערים והגברים. שוויון מגדרי הוא אינטרס של שני המינים ויש לו כוח לייצר מציאות טובה יותר בשביל שניהם.

העיר תל אביב-יפו נוהגת כבר

כבוד לנשים ואנשים בולטים בעלי הישגים מרשימים ותרומה מיוחדת למדינה או לעיר. בין האישים החשובים שזכו בו בימי חייהם ניתן למצוא את הברון רוטשילד, חיים נחמן ביאליק, הנרייטה סולד ועוד רבים וטובים, כשאזרח הכבוד הראשון שזכה בתואר היה פרופ' אלברט איינשטיין כשהגיע לביקור בעיר. התואר ניתן אחת לקדנציה, לאישים בולטים, שבזכות עשייתם תרמו לעיר או למדינה, ובכך מהווים נדבך משמעותי בעשייה הערכית הישראלית על כל תחומיה.

אני חש גאווה גדולה על הזכות שנפלה בחלקי להעניק בשם תושבות ותושבי העיר את התואר לנשיא המדינה יצחק הרצוג, למקימי עמותת "לשובע" שרונה וגיל- עד חריש, לספורטאית אסתר

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

19 -

רוט שחמורוב ונשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש. ראויה עירנו להתברך באזרחיות ואזרחי כבוד שכאלה

בית ביאליק פותח שנה חגיגית לציון יום הולדתו ה בשלל אירועים ברחבי העיר תל אביב-יפו: החל מחודש דצמבר הקרוב ולאורך שנת ממליץ בחום להתעניין ולקחת חלק באירועים.

חג החנוכה הסתיים לפני שעה קלה ובמהלכו חגגנו במאות אירועים קהילתיים קטנים וגדולים גם השנה לכבוד חגיגות חג המולד, הצבנו עץ אשוח בגובה החגיגי נערך במעמד בכירי הקהילה וכמרי הכנסיות של העדה הנוצרית ביפו מכל הזרמים והוא יואר בכל לילה עד

בברכת חורף בריא!

,

579

16-בפרק ב' )פריטים

הנעלה ומוצרי טקסטיל ובטיחות ליחידות העירייה:

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו עוברים לסדר היום:

16-בקשה לאישור ניהול משא ומתן עם ספקים פוטנציאלים לאור קבוצה ו' בפרק ב' )פריטים במכרז מסגרת פומבי מס

העירייה.

חברים, נוכחות בהצבעה ולהצביע. חברים, נוכחות בהצבעה ולהצביע.

רועי.

שמישהו יסביר, אלחנן, תסביר לכרמלה איך מצביעים.

גב' עוזרי:

אותו דבר, לא השתנה כלום.

מר שפירא – היו"ר:

כן, רק לא הצבעת.

אלחנן תעזור לה, תעזור לה, אלחנן.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

20 -

גב' אריאלי

לא עובד לי הזה.

מר שפירא – היו"ר:

רמלה, קודם נוכחות בהצבעה ואחר כך-בעד, נגד או נמנע.

גב' קשת:

מה זה? עם ספקים פוטנציאליים?

מר שפירא – היו"ר:

כן.

שולה. שולה, את מצביעה?

גב' קשת:

כן.

מר שפירא – היו"ר:

טוב.

לסיים את ההצבעה בבקשה.

23

ה צ ב ע ה

בעד

החלטה: בקשה לאישור ניהול משא ומתן עם ספקים פוטנציאלים לאור קבוצה ו' בפרק ב'

16-)פריטים

ובטיחות ליחידות העירייה – מ א ו ש רת.

המועצה החליטה, פה אחד

ספקים פוטנציאליים העומדים בתנאי הסף של פרק ב' במכרז מסגרת פומבי מס לאספקת ביגוד, הנעלה ומוצרי טקסטיל ובטיחות ליחידות העירייה. המשא ומתן ינוהל בתנאי החוזה אשר צורף למכרז

ומתן ואישור ההתקשרות בחוזה )ללא מכרז, כאמור בתקנה המכרזים.

)נספח א'(

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

21 -

580

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים לפרוטוקול ועדת כספים מס

קריאה:

לא לא.

מר שפירא – היו"ר:

סליחה, טעות שלי, היום אני לא מאופס. פרוטוקול, פרוטוקולי.

מר שרעבי:

משקפיים.

מר שפירא – היו"ר:

נכון, אתה צודק.

פרוטוקולי ועדות נכסים מס

כן, מוריה בבקשה.

גב' שלומות:

ערב טוב אדוני ראש העיר, ערב טוב יו"ר המועצה, חברים וחברות.

אני מבקשת להתנגד.

מר שפירא – היו"ר:

לבריאות.

גב' שלומות:

זה בסדר.

אני מבקשת להתנגד לסעיף מס

העירייה עם מלון דן פנורמה, אותו סעיף שמתיר רשות שימוש וניהול.

סליחה סליחה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

22 -

וניהול למלון דן, בחניון שברחוב קאופמן יחזקאל

לא, אני מחלימה.

. זה לא היה אפשרי ZOOMאגב, כדאי לאפשר שוב פעם לחברות וחברים שחולים- להשתתף ב היום.

מר שפירא – היו"ר:

ממה את מחלימה? ממה?

גב' שלומות:

לא, אני משפעת, אבל בסדר זה גם לא נעים.

מר שפירא – היו"ר:

נלחצתי.

גב' שלומות:

זה גם לא נעים לי.

מר שפירא – היו"ר:

אני היפוכונדר.

גב' שלומות:

. OKמה? להשתעל לשם

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מוריה, את צריכה מסכה?

גב' שלומות:

לא לא, אני רוצה לדבר.

בשנת

מידי התאגיד העירוני "אחוזת חוף" לידי החברה הפרטית מלון דן. הטענה היתה שהפעלת החניון על ידי אחוזת חוף לא היתה כדאית מבחינה כלכלית. חשוב כמובן להדגיש שעבור התושבות והתושבים ועבור משתמשי החניון בכלל, העברת החניון לבעלות פרטית היא וודאי וודאי שלא כדאית מבחינה כלכלית.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

23 -

אני רוצה להזכיר לכם על העברת בעלות דומה שקרתה בנובמבר בשנה שעברה, שלוותה אז בהרבה רעש ציבורי. העירייה מכרה את זכויותיה בחניון בככר אתרים ליזם, שמיד אחרי העברת הבעלות הקפיץ עד פי

מה ימנע מזה לקרות?

בכלל, מטריד לחשוב על רוחב התופעה הזאת. כמה חניות ציבוריות הופכות לפרטיות בגלל שהן לא כלכליות במצבן הנוכחי? האם בעצם מתקיימת הפרטה שקטה של מקומות חנייה כאלה, שמועברות לידיים של יזמים ואנשי עסקים? זאת תופעה שאנחנו חייבות להתנגד אליה, והתנגדות להחלטה הנוכחית היא דרך אחת לעצור את התופעה.

עוד דבר קטן: בטענה על הכדאיות הכלכלית שבהעברת רשות השימוש בחניון לידי מלון דן,

העירייה מרוויחה, על פי הנתונים שיש בידינו

זה הוא סכום זעום , שולי יחסית לתקציב העירייה, שלא ברור בכלל איך הוא נקבע. איך בדיוק הרווח הזה הוא כדאי מבחינה כלכלית לעירייה.

במצב של מצוקת חנייה עצומה בעיר, כל מי שחיה כאן יודעת זאת, שרק הולכת וגוברת, לא נכון ולא צודק להשאיר את החניון בבעלות, סליחה, לא נכון ולא צודק להעביר את החניון לבעלות פרטית, ויש לאפשר חנייה לתושבי השכונה, חניית נכים או אפילו לסמן את החניות בכחול לבן ולאפשר חנייה בחינם, עכשיו, אפילו יותר מאשר בשנת יכולים לאפשר את הארכת החוזה.

נקודה אחרונה היא השאלה החוקית, ואני אומרת את זה בהסתייגות ובשאלה לייעוץ המשפטי.

בתכנית המתאר המקורית, תכנית מס

בצמוד לחוף הים שייעודן הוא ציבורי. אם למעלה מ החזיקה בבעלות על החניון , סביר שתכנית המתאר קבעה שייעוד החניון הוא ציבורי כי כך נכון וכך ראוי. האם יכול להיות שההפרטה הזאת כלל אינה אפשרית ואינה חוקית?

אבקש לקבל מענה על כך מהיועץ המשפטי.

כך או כך, במצב הדברים שאנחנו נמצאים בו כיום אסור לאפשר את הארכת החוזה של העירייה עם מלון דן. אני קוראת לכולכם ולכולכן להצביע נגד ההפרטה הזאת שפוגעת בכולנו בתושבי ובתושבות העיר ובמי שמבקר בה, ולדרוש שהחניון יוחזר לשימוש ציבורי.

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אלי, אתה יודע להסביר?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

24 -

מר אלי לוי

כן, אני יכול להסביר.

מר שפירא – היו"ר:

מיקרופון לאלי בבקשה.

מר אלי לוי:

קודם כל,

מר שפירא – היו"ר:

רגע, יביאו לך מיקרופון אלי.

מר אלי לוי:

חלק מהסוגיה של העברת ניהול החניון לא נובעת רק מהסוגיה של הכדאיות אלא עניין ההפרדה בין החניונים. אנחנו נכנסים מתחת למלון ויש שם חניון ענק של המלון, ויש את החניון הקטן שלנו, ויש בעיה של הפרדת כניסות ויציאות בין שני החניונים.

במשך שנים רבות "אחוזות החוף" עשתה כל מיני הסדרים עם המלון, שבסופו של דבר לא יצאו מועילים, וכל הזמן היה וויכוח על סוגית הניהול.

אנחנו, גם מבחינת הכדאיות של ההפעלה, בחנו את הסוגיה, וכן קבענו עקרונות שזה חניון ציבורי, זה לא משתנה. דרך אגב, המחיר בחניון הזה הוא יותר נמוך מ"אחוזות החוף" ועומד על לעומת

הבעיה בסוגיה, אנחנו רצינו ליצור גם הנחות הרבה יותר גדולות לתושבי תל-אביב. רק מה , שלא יכולנו להעביר להם את כל המאגר העירוני שיש ל"אחוזות החוף" לגבי תושבי תל-אביב כי זה לא היה חוקי, והיתה לנו בעיה איך מעבירים לגוף פרטי את המאגר, בכדי ליצור אקוויוולנט לעניין של תושבים לתל-אביב. ולכן הקפדנו על המחיר.

על המחיר אנחנו עושים בקרה מידי חודש, מידי שנה, אנחנו מקבלים דרך אגב דוחות הכנסות שנתיות, כי כך גם נקבעת סוגית המחיר שהעירייה אכן מקבלת, והניהול מתופעל יותר נכון . גם האפשרות של התחלופה היא יותר נכון מפני שהיציאה והכניסה לא מבזבזת שטחים גדולים , לכל אחד חניון בנפרד.

ולכן, בסופו של דבר חשבנו שנכון לעשות חניון ציבורי, מחירים ציבוריים- מאוד זולים, אבל יופעל על ידי גורם אחד, בזה אתה מגדיל את כמות החניות.

מר שפירא – היו"ר:

טוב, תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

25 -

שולה

מר רייפ:

אנחנו לא יכולים לחנות שם?

מר שפירא – היו"ר:

כן יכולים, כל אחד יכול להכנס.

מר לייבה- המנכ"ל:

כל אחד יכול להכנס. הנחה לתושבים, הדילמה היא שאי אפשר להעביר להם.

מר שפירא – היו"ר:

לא זיהו אותך. הם לא זיהו אותך.

גב' קשת:

אדוני יו"ר המועצה, כבוד ראש העירייה, חברות וחברי המועצה, שוב ערב טוב.

בפרוטוקולי ועדת נכסים מס

דיור. שלחתי מייל לאלי לוי וביקשתי פירוט על סוג הדירות שמתוכננות להיבנות בכל אחד מהפרויקטים, וביקשתי הבהרה-האם ישולבו בפרויקטים גם דירות בהישג יד כפי שהתחייבה העירייה לעשות. לצערי בסעיפים עצמם אין אזכור לדיור בר השגה באף אחד מהפרויקטים. כיוון שלא קיבלתי תשובות שהבהירו לי את הנושא, אז אבקש עכשיו לקבל מענה לשאלות האלו.

בנוגע לסעיף מס

דוינצ'י, מצוין בסעיף שיקומו, בסעיף במסגרת הפרויקט, מצוין בסעיף שיקומו במסגרת הפרויקט 40

במחיר כדירות בהישג יד

34-בנוגע לסעיף

38

יד

בנוגע לסעיף מס

"דן", מצוין בסעיף כי מתוכננות לקום

כיחידות דיור בהישג יד?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

26 -

בנוגע לסעיף מס

שמוזכר בסעיף? כמה מהן יסווגו כדירות בהישג יד?

בנוגע לסעיף

לדעת כמה יחידות דיור צפויות לקום במסגרת הפרויקט וכמה מהן יסווגו כדיור בהישג יד.

בנוסף, בתוספת לחוזה ההקמה בין החברה לעירייה בפרויקט זה שאותו אנו מתבקשות לאשר היום, מצוין כי סעיף

המחודש. אבקש לקבל הסבר לסיבה שבגינה מוצע לבטל את רישום שטחי הציבור בפרויקט על שם העירייה.

תודה רבה.

מר שפירא – היו"ר:

שולה, אני באמת לא מבין, למה את- כחברה בוועדת נכסים, לא פונה לאלי ומבקשת ממנו את כל האינפורמציה.

גב' קשת:

אבל אני אמרתי שפניתי.

מר שפירא – היו"ר:

וצריכה לעשות את זה במשך,

גב' קשת:

אבל פניתי, והוא שלח לי מייל בלי התשובות שביקשתי.

מר אלי לוי:

שלחתי לך תשובות מדויקות לגבי התב"עות ששאלת.

גב' קשת:

לשאלות האלה אני לא קיבלתי תשובה.

מר שפירא – היו"ר:

שאלות טכניות. כן.

מר שרעבי:

לא, אבל ליאור סליחה, סליחה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

27 -

מר אלי לוי

על כל תב"ע קיבלת תשובות.

גב' קשת:

לא, אני לא קיבלתי תשובות לשאלות האלה ספציפית בנוגע,

מר שפירא – היו"ר:

אז תבקשי הבהרה, אז תבקשי הבהרה.

גב' קשת:

לדיור להישג יד,

מר שפירא – היו"ר:

למה עכשיו

גב' קשת:

אני מבקשת לקבל הבהרה, במקום להמשיך להתכתב אתו,

מר שפירא – היו"ר:

שולה, שבי. שולה נגמר, שבי.

מר שרעבי:

כן, אבל זה עלה, רגע סליחה, זה עלה בישיבה.

מר שפירא – היו"ר:

נכון.

מר אלי לוי:

נכון.

מר שרעבי:

היא היתה אמורה להיות בישיבה ולשאול את השאלות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

28 -

מר אלי לוי

שאלתך באה,

גב' קשת:

סליחה באמת.

מר שפירא – היו"ר:

כן.

גב' קשת:

הייתי אמורה להיות בישיבה.

מר שפירא – היו"ר:

כן.

מר שרעבי:

כן.

גב' קשת:

ואם אני צריכה למשל לעבוד? יש לי עבודה? ואם אני חולה?

מר שרעבי:

שולה. ZOOMהישיבה היתה ב

גב' קשת:

אז מה?

מר שרעבי:

5 -את כבר

גב' קשת:

יופי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

29 -

מר שפירא – היו"ר

די.

גב' קשת:

אז תפטר אותי.

מר שפירא – היו"ר:

אני לא אתן לו, שולה, לפטר אותך.

מר אלי לוי:

ראשית, הופנו אלי

שם יחידות דיור , והסברתי. ולגבי שניים הסברתי מה יחידות הדיור שכלולות בתוך התכנית. יש לציין שכל התכניות הללו-חלות עליהם מדיניות העירייה של הוועדה המקומית לעניין יחידות דב"י.

מר שפירא – היו"ר:

דב"י.

מר אלי לוי:

לגבי זכויות העירייה, ואני כל הזמן נותן אותה תשובה: העירייה מקבלת זכויות שחלקן ביחידות דיור ובכולן כתוב ש

תיקבע ביום שירצו לשווק את היחידות, יובא למועצת העירייה, ותיקבע פה המדיניות על אופן , או החוכר יקבל והוא יעשה את הדיור בר השגה לגבי אותו אחוז BOTהשיווק: האם זה יהיה כפי שנקבע במועצה. זאת המדיניות ואנחנו מקפידים עליה באופן הדוק.

מר שפירא – היו"ר:

טוב, תודה רבה.

חברים, אנחנו עוברים להצבעה, נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר דניאלפור:

נוכחות על מה? על סעיף

מר שפירא – היו"ר:

לא, על הכל. זה לא הסתייגויות. אנחנו מצביעים עכשיו על וועדת נכסים, נוכחות בהצבעה ולהצביע. על הפרוטוקולים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

30 -

תודה רבה

מר שרעבי:

דורון.

מר שפירא – היו"ר:

חברים, להצביע.

מר שרעבי:

יניב, להצביע בבקשה.

ענת, להצביע בבקשה.

גב' בן לוי יליזרוב:

הצבעתי.

מר שרעבי:

לא.

כרמלה, להצביע בבקשה.

מר שפירא – היו"ר:

אלחנן, תעזור לכרמלה עוד פעם.

מר שרעבי:

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

אפשר לסיים?

גב' נורי:

רגע, רגע רגע. סליחה.

מר שרעבי:

רגע רגע רגע, מאיה לא הצביעה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

31 -

מר שפירא – היו"ר

אפשר לסיים את ההצבעה?

20

ה צ ב ע ה

בעד

נגד

החלטה: פרוטוקולי ועדות נכסים מס

המועצה החליטה ברוב של

7/11/2022

)נספח ב

581

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים לוועדת כספים, הנושא הבא.

פרוטוקול ועדת כספים מס

מוריה.

את ההסתייגות העלתם? את ההסתייגות?

מר דניאלפור:

איזה?

מר שפירא – היו"ר:

רגע, מוריה, לא העלו.

אתם מעלים?

מר דניאלפור:

מה?

מר שפירא – היו"ר:

שלחתי לכם. איזה סעיף את מסתייגת בכספים?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

32 -

גב' שלומות

1150

מר שפירא – היו"ר

לא משנה, אבל בינתיים אולי כן

גב' שלומות:

יש כזה?

מר שפירא – היו"ר:

תתחילי, בינתיים זה הסתייגות

גב' שלומות:

אני רוצה להתייחס לסעיף הזה

בין העירייה לחברה למוסדות החינוך.

אנחנו יודעות שבימים אלה ממש וועד העובדים של החברה למוסדות חינוך נמצא במו"מ להסדרת תנאי ההעסקה שלהם.

אני מניחה שכולם מכירים את מוסדות חינוך, מי שלא בקיאים, כמה מילים על החברה. במוסדות חינוך מועסקים אלפי עובדים והם מעורבים במגוון רחב מאוד של תחומים, החל מבינוי ושיפוץ, לתרבות, חינוך ורווחה.

עובדי, עובדי החברה למוסדות חינוך הם עובדי הקהילה של העירייה, הם האנשים שאותם הקהילות בעיר פוגשות. לכן, בעייתי מאוד שנכון להיום העובדים והעובדות בחברה מועסקים בתנאים פחותים ובלא הסכם קיבוצי. מדיניות זו גם פוגעת בעובדים ובעובדות, גם הופכת את השירות לתושב לגרוע יותר, גם מייקרת עלות פרויקטים רבים וגם מחלישה את הפיקוח על עבודת העירייה.

לכן, לפני שאנחנו מאשרות את הארכת ההסכם של העירייה עם החברה אני רוצה להעלות כמה שאלות שחשוב שיהיו לנו את התשובות עליהם.

ראיתי שבתקציב הבלתי רגיל לשנת

מהצעת התקציב לשנת

ההעסקה של העובדים בחברות השונות וביניהם בחברה למוסדות חינוך, ובאיזה היקף? האם העירייה ביצעה ומבצעת בדיקה המשווה את תנאיי ההעסקה של עובדות ועובדי מוסדות חינוך לתנאיי ההעסקה של עובדי העירייה שמועסקים באופן ישיר? כמו כן, יוקר המחייה ומצוקת הדיור הולכים וגוברים ופוגעים בכולנו, אך באופן משמעותי יותר באותם עובדים לא מאוגדים

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

33 -

ועובדי קבלן. האם ישנה התייחסות בחוזה המחודש ובתקציב העירייה לצורך בהעלאת משכורותיהם של עובדי הקהילה שקורסים תחת הנטל?

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

מי רוצה להשיב? מי משיב? אם אתם רוצים אני יכול להשיב, אני יכול גם להשיב.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

קודם כל , אני לא יודע מי העביר לך את האינפורמציה,

מר שפירא – היו"ר:

שהיא לא נכונה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אבל קודם כל מדובר, מוסדות חינוך זה לא תאגיד עירוני, כן. נכון שעובדיו עובדים עבור העירייה.

אנחנו וגם מוסדות חינוך מעסיק נאור. זה אומר שכל התנאים שמקבלים העובדים בצורות ההעסקה השונות של מוסדות חינוך הם שכר הוגן, אגב, לעתים יותר מאשר בעירייה, הרבה פעמים יותר מאשר בעירייה, כי מדובר במדריך שעובד מספר שעות, מן הסתם אנחנו משלמים לו הרבה יותר מאשר, רוב עובדי העירייה הם נמצאים סביב שכר לשעה קרוב לשכר מינימום לצערי.

ולכן אני חושב שלבוא ולהגיד באופן גורף- צריך להעלות או צריך להוריד, אני לא חושב שזה אמירה נכונה.

יחד עם זאת, זכותם של כל עובדים במדינת ישראל להתאגד. גם זכותם של מוסדות חינוך להתאגד. אם הם ירצו להתאגד- יעשו את זה על פי חוק. אנחנו לא מונעים שום דבר, לא אנחנו ולא מוסדות חינוך. כרגע העובדה היא שמטעמים כאלו או אחרים זה לא קרה , עד רגע זה. אם זה יקרה זה בסדר, אין לנו שום בעיה עם זה. כמו שאמרתי, אנחנו תופסים את עצמנו כמעסיק נאור והוגן.

מר שפירא – היו"ר:

אני מבקש להוסיף ברשותך. סיימת?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תקציב תב"ר לא הולך לשכר.

מר שפירא – היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

34 -

אני רוצה להוסיף

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לגבי התקציב של התב"ר, זה לא קשור לשכר, זה לא קשור למוסדות חינוך, זה לא קשור לשכר במקומות אחרים, זה משהו אחר לחלוטין, נובע מצרכי הבינוי של העירייה וצרכים אחרים.

מר שפירא – היו"ר:

אני מבקש להוסיף, מוריה, כמי שהיה כמה שנים יו"ר מוסדות חינוך, ומאחר ואנחנו כאן באווירה משפחתית בלי עובדי העירייה , עובדי מוסדות חינוך מקבלים שכר גבוה יותר, לרוב, מעובדי העירייה. הם ניסו כמה פעמים בכוחות עצמם להתאגד, ההנהלה דווקא ברכה על העניין, זה לא יצא לפועל. זכויותם הפנסיוניות בעזיבה והכל זהים לחלוטין במסגרת הסכם שיש למוסדות חינוך עם עיריית תל-אביב שעיריית תל-אביב מבטיחה את זה. דרוג השכר ודרוג התפקידים זהה ומאומת מול עיריית תל-אביב, על הכל.

ולכן, אם תסתכלי , תבדקי שכמעט לא עוזבים, חוץ ממהנדסים-ששם באמת יש בעיה, אנשים לא עוזבים את מוסדות חינוך, פשוט לא עוזבים.

ועכשיו, אחרי ששמעת את ההסבר של המנכ"ל ושל מי שהיה בזמנו יו"ר החברה, האם את רוצה להישאר עם ההסתייגות או למשוך אותה.

גב' שלומות:

זאת היתה שאלה ולא הסתייגות.

מר שפירא – היו"ר:

אז מצוין. אז אם ככה אז אנחנו מצביעים, תודה רבה מוריה על הכל ותודה על הדאגה. OK

נוכחות בהצבעה ולהצביע

חברים, נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר שרעבי:

ענת.

גב' בן לוי יליזרוב:

זה לא מצביע. רגע.

מר שרעבי:

תנסי שוב.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

35 -

מר שפירא – היו"ר

אלחנן, תעזור לכרמלה.

מר שרעבי:

כרמלה איננה.

מר שפירא – היו"ר:

אה, היא כבר לא?

מר זבולון:

רק תמצא לי אותה.

מר שפירא – היו"ר:

,סליחה , לא שמתי לב. OK

מר רון חולדאי – ראש העירייה

הלכה?

מר שפירא – היו"ר:

סליחה,

מר שרעבי:

ליאור, ליאור, ליאור.

מר שפירא – היו"ר:

כן, לסיים את ההצבעה.

מר שרעבי:

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

סליחה, פשלה, כן לסיים את ההצבעה, לסיים את ההצבעה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

36 -

19

ה צ ב ע ה

בעד

נמנעים

- מ א ו ש ר. החלטה: פרוטוקול ועדת כספים מס

המועצה החליטה, לאשר את פרוטוקול ועדת כספים מס

)נספח ג'(

582

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים עכשיו לפרוטוקול ועדת תמיכות. רגע, וועדת תמיכות.

גב' קשת:

אני לא מצביעה בוועדת תמיכות.

מר שפירא – היו"ר:

. אז את לא משתתפת, גם בהצבעה אל תשתתפי. OK

נוכחות בהצבעה ולהצביע. פשוט אל תשימי נוכחות גם

גב' קשת:

. OK

מר שפירא – היו"ר

ואני אגיד גם לפרוטוקול ששולה לא משתתפת.

מר שרעבי:

חן קראוס.

יניב ויצמן-תודה.

מאיה נורי.

מוטי רייפ, מוטי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

37 -

מר שפירא – היו"ר

תורידו את.

מוטי בבקשה, להצביע, נוכחות ולהצביע.

מר שרעבי:

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

לסיים את ההצבעה בבקשה.

פה אחד

ה צ ב ע ה

בעד

מר שרעבי:

להדגיש ששולה לא השתתפה.

מר שפירא – היו"ר:

אמרתי כבר

גב' קשת:

לא. אני רוצה להשתתף בעצם.

מר שפירא – היו"ר:

די גמרתי את ההצבעה שולה.

פה אחד

החלטה: פרוטוקול ועדת תמיכות מס

המועצה החליטה, לאשר את פרוטוקול ועדת תמיכות מס

)נספח ד'(

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

38 -

583

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים לחוק העזר לתל אביב-יפו )מבנים מסוכנים()תיקון(, התשפ"ג

גב' קשת:

עוזי ,יש לי שאלה לגבי זה.

מר שפירא – היו"ר:

. OK

גב' קשת

אפשר?

מר שפירא – היו"ר:

רגע, לא להצביע. מה שאלה.

צח, תוריד את כרמלה מנוכחות במועצה.

גב' קשת:

קודם כל אני בעד כמובן להוריד אגרות וכו', אבל יש לי שאלה. ברגע שמורידים אגרות כן, ויש מישהו שרוצה להתנקם בשכן או באיזשהו מישהו, וידו קלה על המקלדת, ויאללה, מבנה מסוכן, מביא אליו כל מיני פקחים וכו'. האם יש, חשבתם איך להתמודד במצב כזה?

מר שפירא – היו"ר:

מצב אמיתי.

גב' קשת:

מה?

מר שפירא – היו"ר:

שאלתי אם את מדברת משהו אמיתי, או זה, המצאת את זה.

גב' יוחנן וולק:

סיפור אמיתי, זה מבוסס על סיפור אמיתי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

39 -

גב' קשת

לא, אני חושבת על כל מיני אופציות.

מר שפירא – היו"ר:

מסוכנת את, את מסוכנת. שולה, טוב,

גב' קשת:

ישר יש לך מחשבות.

מר שפירא – היו"ר:

צריך לדעת מי השכנים שלך? אני יודע? פחד אלוהים.

גב' קשת:

לא. איפה אתה חי? תגיד לי כפרה. איפה? פה בקומה

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שולה, שולה שולה, יש לך "טיימינג" שזה משהו.

מר שפירא – היו"ר:

כן.

גב' קשת:

מה למה?

מר שפירא – היו"ר:

ככה.

גב' קשת:

קרה משהו?

מר שפירא – היו"ר:

לא. הכל טוב. הכל טוב.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

40 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

הכל נפלא.

מר שפירא – היו"ר:

כן, זה היה בטוב, לא ברע הפעם.

מר שרעבי:

ליאור, תפתח את ההצבעה.

מר שפירא – היו"ר:

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

גב' קשת:

אבל לא קיבלתי תשובה.

מר שפירא – היו"ר:

יש את כל הסמנים שדברים כאלה נבדקים אם זה קורה. לא כל אחד יכול לעשות,

גב' קשת:

אז אני מבקשת תשובה על זה, שאני אוכל להצביע.

מר שפירא – היו"ר:

הנה קיבלת, הנה קיבלת. קיבלת.

גב' קשת:

שמה?

מר שפירא – היו"ר:

שזה נבדק. אם קורים כאלה דברים זה נבדק. אבל את זה את יכולה להגיד על כל דבר.

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

לא את קובעת, שולה, לא את קובעת אם הנכס הוא מסוכן או לא.

מר שרעבי:

מוטי, תודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

41 -

מר שפירא – היו"ר

, לסיים את ההצבעה בבקשה. OK

מר שרעבי

אסף. אסף.

מר שפירא – היו"ר:

לסיים, עזוב, לסיים את ההצבעה, מי שהצביע- הצביע.

20

ה צ ב ע ה

בעד

החלטה: חוק עזר לתל אביב-יפו )מבנים מסוכנים()תיקון(, התשפ"ג

1)להלןהמועצה החליטה, בתוקף סמכותה לפי סעיף

"הפקודה"(, להתקין חוק עזר זה:

דברי הסבר

סעיף

קובע: "בעד בדיקת בניין בידי המהנדס, ישלם המבקש אגרה בשיעור שנקבע בתוספת; האגרה תשולם עם הגשת הבקשה"

הטלת חובת תשלום אגרה על המבקש בדיקת מבנה מסוכן מעוררת מספר קשיים:

הטלת חובת תשלום אגרה עלולה להוות תמריץ שלילי לדיווח על מסוכנתו של מבנה. •

דיווח על מסוכנות מבנה ובקשה לבדיקה יכול שיהיו אנונימיים, באופן שאינו מאפשר •

גביית האגרה; כמו כן, דיווח כאמור יכול להיעשות על ידי עובר אורח או מבקר במבנה, ובמקרה זה אין זה נכון להטיל את האגרה על המדווח, וגם לא על בעל הנכס, שלא הוא זה שדיווח.

2 בחוק עזר לתל אביב-יפו )מבנים מסוכנים(, התשס"ב1 ביטול 15-סעיפים)להלן – חוק העזר העיקרי(: 16

סעיפים

התוספת לחוק העזר העיקרי – בטלה. 2 ביטול

התוספת

1

דיני מדינת ישראל

2ק"ת

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

42 -

בהתאם, שעה שחוק העזר עוסק בנושא בטיחותי, ובשים לב לכך שהעירייה פועלת רבות בתחום המבנים המסוכנים ומעודדת דיווחי תושבים בעניין – מוצע לבטל את האגרה.

584

משיקולי הוועדה

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו עוברים להצעת החלטה תיקון תקנוני הפרסים העירוניים – ייצוג הולם כשיקול משיקולי הוועדה.

גב' קשת:

כן, אני,

מר שפירא – היו"ר:

לא ביקשת.

גב' קשת:

ביקשתי.

מר שפירא – היו"ר:

אה, בזה ביקשת? יאללה, בואי. חשבתי שהיית במינויים.

כן. יש אנשים שיגידו שכבר את צריכה לשבת על ידי.

גב' קשת:

בבקשה, תפנה מקום.

מר שפירא – היו"ר:

בקדנציה הבאה אני אפנה מקום.

גב' קשת:

אולי במקומך.

מר שפירא – היו"ר:

אולי, בקדנציה הבאה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

43 -

גב' קשת

טוב.

אדוני יו"ר המועצה, כב' ראש העירייה, חברות וחברי המועצה, שוב ערב טוב.

מר שפירא – היו"ר:

ושוב אתכם.

גב' קשת:

אנחנו כמובן מתבקשות לאשר היום תיקון חשוב לתקנוני הפרסים העירוניים ולהוסיף את

ההוראה הבאה: ועדת השופטים במניין שיקוליה, את השאיפה לייצוג הולם של קבוצות

אוכלוסיה מגוונות כגון נשים וקבוצות מיעוט חברתיות.

מר שפירא – היו"ר:

מה. את משתעלת?

גב' קשת:

מה?

מר שפירא – היו"ר:

אני נלחצתי, את משתעלת, ישבת על יד מוריה, אתן לא זזות ממני.

גב' קשת:

פרנואיד.

מר שפירא – היו"ר:

זה משהו, אני באמת.

מר שרעבי:

ליאור, מה קרה היום?

גב' קשת:

אני שמחה שיש פה צהלה ושמחה.

מר זבולון:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

44 -

חנוכה

גב' קשת:

בחנוכה, כמו בפורים.

אז קודם כל ככה.

אני קודם כל רוצה לפרגן אדוני ראש העירייה, לפרגן, סוף סוף יש גם דברים שמחלחלים.

"שאפו" פנטסטי,

מר שרעבי:

אוו.

גב' יוחנן וולק:

רון, היא מפרגנת לך. זה מוקלט.

גב' קשת:

אנחנו חברי וחברות הסיעה שלנו עובדות ועובדות ומדברות, בסוף יש גם דברים שמחלחלים.

שאפו , פנטסטי,

מר שפירא – היו"ר:

אדוני ראש העיר אתה מפסיד את הפנינים.

גב' קשת:

מה שהייתי מבקשת יחד עם זאת,

מר שרעבי:

או.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה נורא מסוכן לפרגן.

גב' קשת:

קודם כל, קודם כל להגדיר מה זה נקרא קבוצות מיעוט חברתיות, מכיוון שלמשל הקהילה המזרחית היא לא מיעוט מספרי, אבל

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

45 -

גב' יוחנן וולק

מה זה קהילה מזרחית?

גב' קשת:

אבל היא מיעוט סוציולוגי.

גב' יוחנן וולק:

אני לא מבינה את זה.

גב' קשת:

כלומר, מדובר גם, זה לא החברה הפלסטינית, או נשים, או אתיופים, או מבקשי מקלט.

מר שרעבי:

מה? מה?

גב' קשת:

גם הקהילה המזרחית,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חבר'ה, תנו לה לגמור.

גב' קשת:

היא קבוצת מיעוט חברתית במובן הזה.

עכשיו. זה דבר ראשון.

עו"ד סלמן:

אז לא צריך לייצר שוויון?

גב' קשת:

די, נו, מספיק.

חבר'ה, אנחנו חיות באותה מדינה? או לא יודעת.

גב' יוחנן וולק:

כן. חיות באותה מדינה, אבל אני לא מבינה מאיפה הבאת עכשיו קהילה מזרחית,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

46 -

גב' קשת

טוב יופי, בסדר, הכל יופי טופי עם המזרחים.

גב' יוחנן וולק:

שאני מנויה עליה דרך אגב, את זוכרת? מלא על מלא.

גב' קשת:

אני יודעת, בסדר, אבל זה לא אומר.

מר שרעבי:

גם אני, גם אני.

גב' קשת:

או יופי, גם אתה, גם אתה,

מר שרעבי:

גם אני.

גב' קשת:

הכל נהדר אצל המזרחים, נהדר.

מר שפירא – היו"ר:

אני לא.

מר שרעבי:

אני לא מרגיש נחות.

גב' קשת:

אתה יודע, אתה צריך לבדוק. מבנה כוח,

מר שפירא – היו"ר:

מה הוא לא מבין? מה הוא לא מבין?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

47 -

גב' קשת

מבנה כוח חברתי לא לפי מה שאתה מרגיש אלא לפי,

מר שרעבי:

אז בואי תלמדי אותי.

גב' קשת:

אלא לפי מה שקורה,

מר שרעבי:

איפה קורה.

גב' קשת:

מבחינת , בחברה עצמה.

מר שרעבי:

איזה חברה? אני בחברה, אני בחברה, אני רואה מה שקורה.

גב' קשת:

אז אלמד אותך,

תבוא, אני אפתח לך קורס.

מר שפירא – היו"ר:

מאמץ את הקהילה.

גב' קשת:

זה דבר ראשון. דבר שני. הנה, אז נורא חשוב שאני העלתי את זה כי כבר יש התנגדות ואמירה כאילו הקהילה המזרחית היא לא קהילת מיעוט.

מר שפירא – היו"ר:

רק הם מתנגדים.

גב' קשת:

זאת אומרת, אנחנו הקהילה הזאת מודרת מכל מיני תחומים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

48 -

גב' יוחנן וולק

מי זאת הקהילה המזרחית? לא, ברצינות עכשיו שולה,

מר שפירא – היו"ר:

אגב, רק הם מתנגדים.

גב' יוחנן וולק:

מה זה כאילו הקהילה המזרחית?

גב' קשת:

מי זאת הקהילה המזרחית?

גב' יוחנן וולק:

כי אני אמורה להימנות עליה מבחינתי, לשיטתך, ואני רוצה להבין מי זו הקהילה המזרחית המודרת,

גב' קשת:

אבל זה לא אומר, תראי, תקשיבי.

גב' יוחנן וולק:

כי אני לא מרגישה מודרת בשום מצב.

גב' קשת:

לא, אבל נניח שאת הולכת בשכונות,

מר שפירא – היו"ר:

היא מתכוונת ממזרח לתל-אביב, מזרח לתל-אביב.

גב' קשת:

כשאת מגיעה לשכונות דרום תל-אביב.

גב' יוחנן וולק:

כן, אני חיה שם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

49 -

גב' קשת

יופי. אז את לא רואה שרוב האחיות והאחים המזרחיים שלך הם מודרים, אין להם כסף,

גב' יוחנן וולק:

ממש לא. ממש לא.

גב' קשת:

יש להם קשיים כלכליים חברתיים,

גב' יוחנן וולק:

לא.

מר שרעבי:

לא.

גב' יוחנן וולק:

לא באופן גורף כי הם מזרחיים.

גב' קשת:

רצפת, תקרת הזכוכית שלך,

גב' יוחנן וולק:

שום תקרת זכוכית. לא.

גב' קשת:

היא תקרת בטון בשבילם,

גב' יוחנן וולק:

לא. לא.

גב' קשת:

שהם מתבוססים ברצפת הבוץ.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

50 -

גב' יוחנן וולק

ממש לא.

גב' קשת:

אז אני באמת.

גב' יוחנן וולק:

ממש לא.

גב' קשת:

אז חבל, אז חבל,

גב' יוחנן וולק:

זה לא קשור, זה לא קשור להיותם מזרחיים, ממש לא.

גב' קשת:

אז חבל , אז כנראה שעיניך עצומות לרווחה בנושא הזה.

גב' יוחנן וולק:

ממש לא עצומות. ממש לא.

גב' קשת:

בסדר, את אומרת, אני חושבת שכן.

מר שרעבי:

יש דבר כזה שנקרא עצום לרווחה?

מר שפירא – היו"ר:

כן.

גב' בן לוי יליזרוב:

יש סרט כזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

51 -

מר שפירא – היו"ר

כן נכון, אבל זה אומר בדיוק ההפך אגב.

כן.

גב' קשת:

רוצה גם להעיר את תשומת לבכם לגבי הפרסים. מדובר בפרסים, שימו לב,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה עכשיו?

גב' קשת:

כמה פרסים יש שם בהצעה? תשעה? תשעה פרסים, כולם על שם גברים, כולם על שם גברים ? זה למשל הדרה מוחלטת, כי זה לא מספיק OKאשכנזים, כולם על שם גברים אשכנזים יהודים רק לתת פרסים לנשים ומזרחים וערבים ואתיופים, אלא גם ליצור פרסים שהם יהיו על-שם נשים מזרחיות, אתיופיות, ערביות וכו'.

אז אני רוצה להציע שלושה פרסים חדשים עכשיו:

פרס אחד, שלא קיים ברשימה, פרס לשירה. על-שם המשוררת המדהימה מירי בן שמחון.

פרס לספרות ערבית. ראיתי שיש פרס לספרות האידיש. פרס לספרות ערבית על-שם הסופרת נג'ווה קוואר פארח.

מר שרעבי:

מי זאת?

גב' קשת:

סופרת פלסטינית ז"ל, מישראל.

פרס נוסף שאנו רוצה להציע-פרס לקולנוע, לתחום הקולנוע, על-שם רונית אלקבץ.

עכשיו יש,

מר שרעבי:

יש, יש על שמה בית ספר עוד מעט.

גב' קשת:

אז מה? מה קשור?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

52 -

מר שפירא – היו"ר

לא קשור.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בסדר,

גב' קשת:

תודה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אנחנו נדון בזה, אבל לא פה עכשיו.

גב' קשת:

אז זה מה שאני רוצה להציע.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מותר לך להציע, זה לא קשור לסעיף הזה.

גב' קשת:

למה? זה קשור לסעיף הזה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה לא קשור לסעיף הזה.

גב' קשת:

בוודאי שזה קשור לסעיף הזה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא. כי בסעיף הזה מופיע דבר מסוים. לא כתוב כאן שדנים עכשיו בתוספת פרסים.

גב' קשת:

לא, אני, אני,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

53 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

מדברים רק על סעיפי התקנון.

גב' קשת:

אני, אדוני ראש העירייה, יו"ר המועצה, רגע,

מר שפירא – היו"ר:

שולה, מנסים עכשיו להוסיף,

גב' קשת:

רק שנייה,

מר שפירא – היו"ר:

אבל תקשיבי.

גב' קשת:

תן לי רגע לסיים את דברי.

מר שפירא – היו"ר:

את סיימת מבחינת הזמן.

גב' קשת:

אני, זה עולה להצעה, להצבעה.

מר שפירא – היו"ר:

זה לא, ההצבעה היא לא על זה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את נהדרת, זה בסדר, אבל,

גב' קשת:

העלתי את הנושאים,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

54 -

אבל

הצעה כזאת את יכולה להציע אותה, נדון בה במקום אחר.

גב' קשת:

אז הנה הצעתי, מה הבעיה?

מר שפירא – היו"ר:

אבל זה לא המקום.

גב' קשת:

למה במקום אחר?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כי זה לא על סדר היום.

גב' קשת:

אבל זה כן על סדר היום.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה לא, לא.

גב' קשת:

כי פה מדובר,

סליחה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את צודקת. את צודקת, את צודקת,

גב' קשת:

אני מבקשת,

מר שפירא – היו"ר:

אבל נגמר לך הזמן, שולה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

55 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

בסדר, את מבקשת.

גב' קשת:

לדון בהצעות שלי.

מר שפירא – היו"ר:

טוב.

זה לא הצעות לסדר. אני לא מבין מאיפה את חיה.

גב' קשת:

במועצה הבאה.

מר שפירא – היו"ר:

כן

גב' קשת:

לא. בוועדת הפרסים.

תודה רבה.

מר שפירא – היו"ר:

כן.

תודה רבה.

את יודעת שאנחנו מצביעים על מה שתיקון שיהיה כתוב- ייצוג הולם כשיקול משיקולי הוועדה.

שולה, לא הקשבת.

גב' קשת:

אני אעלה את זה כהצעה לסדר.

גב' יוחנן וולק:

או. בדיוק.

מר שפירא – היו"ר:

תעשי מה שאת רוצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

56 -

חברים, נוכחות בהצבעה, ולהצביע

מי לחש לך את זה? מי?

גב' קשת:

אסף לחש לי את זה.

מר שרעבי:

אסף לא ילחש לך דבר כזה בחיים.

מר ספיר:

יועץ סתרים.

גב' יוחנן וולק:

כל הכבוד, אסף.

גב' קשת:

אה, כשזה מגיע לגבר- כל הכבוד, כשזה,

מר רייפ:

אסף זה גבר?

מר לייבה:

הוא לא מזרחי.

גב' קשת:

אמרת- כל הכבוד לאסף, אבל כשאני מדברת את לא מבינה שום דבר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שולה את נפלאה.

קריאות

מר שפירא – היו"ר:

חברים, לסיים את ההצבעה. צח לסיים את ההצבעה. תהיו אתי. אני יודע שהם מאוד מרתקים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

57 -

גב' יוחנן וולק

אבל רון אומר לך שאת נהדרת ולזה את לא מתייחסת.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את נהדרת, מה לעשות?!

מר רייפ:

אפשר לשנות את,

מר שפירא – היו"ר:

לסיים את ההצבעה, לסיים את ההצבעה.

18

ה צ ב ע ה

בעד

החלטה: הצעת החלטה תיקון תקנוני הפרסים העירוניים – ייצוג הולם כשיקול משיקולי

הוועדה- מ א ו ש ר ת.

המועצה החליטה בתקנוני הפרסים, המפורטים להלן, תתווסף ההוראה הבאה:

"ועדת השופטים תביא במניין שיקוליה את השאיפה לייצוג הולם של קבוצות אוכלוסייה מגוונות, כגון נשים וקבוצות מיעוט חברתיות".

הפרסים:

פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש; 1

פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה ופרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית 2 פרס ישראל רוקח לאדריכלות בתחומי העיר תל-אביב-יפו 3 פרס יואל אנגל ליצירה מוסיקלית מקורית 4

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל 5

פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול 6

פרס וייצמן למחקרים במדעים מדויקים 7

פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת 8

פרס הרב קוק לספרות תורנית ולספרות מחקר וספרי עזר תורניים 9

דברי הסבר

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

58 -

חלוקת פרסי עידוד והוקרה בתחומים שונים נהוגה בעיריית תל אביב יפו מזה עשרות שנים האישים שעל שמם נקראים הפרסים העירוניים הם מהבולטים והחשובים בתחומם, ובאמצעות הפרסים פועלת העיריה לשימור והנחלת מורשתם לדורות הבאים.

עיריית תל אביב יפו חרטה על דגלה קידום שוויון מגדרי ואוכלוסיות מגוונות, המהווים חלק בלתי נפרד מהעשייה הענפה של העירייה בתחומי החיים השונים. שוויון מגדרי וגיוון נחוצים כדי שתל אביב-יפו תהיה עיר בטוחה, מכילה וטובה יותר.

על מנת לקדם שוויון מגדרי וגיוון, קובעים כבר כעת תקנוני הפרסים המפורטים בהצעת ההחלטה, כי בהרכב ועדות השופטים יהיה ייצוג הולם לשני המינים. לשם העצמת השוויון המגדרי והגיוון, מוצע להוסיף לתקנוני הפרסים הוראה לפיה השאיפה לייצוג הולם אף תהיה חלק משיקולי ועדת השופטים בהחלטתה על בחירת זוכה.

585

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים לסעיף הבא, מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים.

אפשר? מה קרה?

רגע, שנייה. לא כתבתם לי.

קריאה:

אפשר להצביע ליאור?

מר שרעבי:

רגע.

מר רייפ:

יש הפסקה?

מר שרעבי:

לא. מי שמחליט על הפסקה זה רק ראש העיר.

מר שפירא – היו"ר:

, אז לעניין ההצבעה , לפני שאנחנו מצביעים: OK

לעניין "עזרה ובצרון" אנחנו מורידים את סגן ראש העיר חיים גורן מהרשימה ולעניין סיום כהונה של הגב' שרון מלמד, זה מ"אקספו", עובדת העירייה שמסיימת את הכהונה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

59 -

לאחר שהסברתי לכם את מה שהסברתי לכם- נוכחות בהצבעה ולהצביע חברים, נוכחות, להצביע.

טוב. קדימה. מוטי להצביע בבקשה.

מר רייפ:

הצבעתי.

מר שפירא – היו"ר:

מצוין. לסיים את ההצבעה.

18

החלטה: מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים – מ א ו ש ר

המועצה החליטה מתוקף סמכותה לפי סעיף

תקנות העיריות )נציגי העירייה בתאגיד עירוני(, התשס"ו העיריות )נוסח חדש( ובכפוף לאישור הועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונה מטעם עיריה בגוף המנהל של תאגיד עירוני )להלן - ועדת המינויים( בדבר כשירות המועמדים לשמש בתפקיד דירקטור, למנות את נציגי העירייה במועצת המנהלים של התאגידים כמפורט

להלן:

מינויים במועצות המנהלים של התאגידים

בית לסין

גב' עליזה גורן – נציגת ציבור – הארכת כהונה

היכל התרבות

גב' שרון מלמד – עובדת עירייה

מוזיאון תל אביב

מר גולן רובינשטיין – נציג ציבור

סינמטק תל אביב

מר מור ברדה - עובד עירייה

עזרה וביצרון

גב' דורית אלטשולר – נציגת ציבור – הארכת כהונה מר יהושע שווירץ – נציג ציבור – הארכת כהונה

סיום כהונה באקספו

גב' שרון מלמד – עובדת עירייה

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

60 -

מר שפירא – היו"ר

נאומים מהמקום, חיים.

מר שרעבי:

גם אני רוצה, בבקשה.

מר שפירא – היו"ר:

אבל אני אמרתי לחיים. קודם חיים.

מר גורן:

תן קודם לגל, יו"ר הקואליציה.

מר ספיר:

מה עם וועדת כספים? ליאור? , רגע

מר שפירא – היו"ר:

כן, מה, סליחה. עשיתי.

מר שרעבי:

אדוני ראש העירייה.

יו"ר ראש המועצה. אפשר?

גב' בן חורין:

עשית שינויים בתאגידים, עכשיו בוועדות.

מר שפירא – היו"ר:

סליחה, שב שנייה, פספסתי עוד. היום לא היום שלי.

מר שרעבי:

ליאור שים משקפיים, אני אמרתי לך.

מר שפירא – היו"ר:

כן, נכון.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ב' טבת תשפ"ג

61 -

מר שרעבי

אתה בלי משקפיים.

586

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים למינויים ושינויים בוועדות.

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

חברים, נוכחות בהצבעה ולהצביע.

כן, חיים, תצביע בבקשה.

נוכחות בהצבעה ולהצביע על שינויים בוועדות, מינויים ושינויים בועדות.

לסיים את ההצבעה.

19

ה צ ב ע ה

בעד

מינויים ושינויים בוועדות – מ א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]