החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - מאי 2024

רת

//0

וו

6 :ס] = ארגז: 586220

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית 0 0=-. ג

שליד עירייה תל אביב-יפו

תארך | + כטבנסן תשפד

יי

מספר ערר: | 12:18 140024919

מספר|עדה; | 12751

בפני חברי ועדת הערר:

י"ר עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חיים -

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת:

רשבל שיווק (1996) בע"מ הברה כ 000 ]|

-1ג ד

תמשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-ופו

ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר

בובחיים:

העורר/ת: רשבל שיווק (1996) - דן לביא נציג העוררת

מנהל הארנוּנה בעיריית ת"א-יפן

ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלך

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: הגענו להסכמות שייתרו את המשך הדיון לסיום המהלוקות בין הצדדים: 2

בנוגע 037 2 חהשבון לקוח 10832286 הוסכם שהחל מיום 1.1.23 הנכס יסווג בסיווג מגורים.

בנוגע לנכס 2000418488 חשבון לקוח 10632325 הוסכם שהחל מיום 1.1.23 יסווב בסיווג מגורים.

בנוגע לנכס 06621 1 השבון לקוח 10832296 הוסכם שהחל מיום 7.12.22 יסווג בסיווג מגורים.

ללא צו להוצאוּת,

ה

5-00 פיי מבשמי ,טעב

כסט-קדע :בש ימכו

1

ועדת ערר לענייני ארגונה כלליות

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חיים

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: רשבל שיווק (1996) בע"מ

-ב ג ד-

המשיבי מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

ניתן והודע במכחות הצדדים היום 07.05.2024- = 2

ו

|

4

\

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

כט בניסן תשפד

2.4

140024919 / 8

1

כ כ

וו"ר: עו"ד הו חברי רו"ח ז'יטניצקי שמעון חיים | חבר: עו"ד קורן משהּ 4

/

שם הקלדנית: שני מראד

וו

תאריך | : א בא"ר תשפד

4"

מספר ערר: | 10:00 / 140025649

מספר ועדה: | 12753

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: שי ענבר תעודת עצה -

חשבון לקוח: 11360356

מספר חוזה: 1274096

כתובת הנכס: יפת 94

ע"י ב"כ עו"ד :

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!ו

ע"י ב"כ עו"ד :

נוכחים:

העורר/ת: ענבר שי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

ב"כ המשיב: מפנה את תשומת הלב לכך כי המחלוקת מתייחסת לתקופה שמיום ם 23 8 2 עד ליום

3. כך שמיום 77.10.23 ביום שפרצה המלחמה-הסיווג הוסב למגורים:> -

העוררת: אני בודקת כרגע בדיוק מתי יצאתי ומתי חזרתי אל הארץ ולאחר הבדיקה אני מצהירה:

נעדרתי מן הארץ מיום 6.8.23 עד ליום 20.8.23. אני מציגה כרטיס טיסה למועדים האלה.

ב"כ המשיב: בנסיבות אלה ולאור ההצהרה של הפרוטוקול אנחנו נסכים לכך שמס הארנונה בסיווג

עסקי יחול על שטח הגג בתקופה שבין 21.8.23-6.10.23.

העוררת: מסכימה.

החלטה

אנו מאשרים את המוסכם לאל בין הצדדים וקובעים כי התקופה בה יסווג הגג כנכס עסקץק תהיה מיום

3 ועד ליום 6.10:93.

ן / 22

יו"ר: עו"ד דוישש\תושע חבר: ויינריב די/כלכלן חבר: עו"ד פלדמן אהו

שם הקלדנית: מור שמעוני

וו

תאריך | : א באייר תשפד

04"

מספר ערר: | 11:07 / 140025678

מספר ועדה: | 12753

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: לוי חיים תעודת הרפ

חשבון לקוח: 11358214

מספר חוזה: 1277998

כתובת הנכס: שדרות הר ציון 110

ע"י ב"כ עו"ד :

-נב ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר

נוכחים:

העורר/ת: לוי חיים

רעייתו הגב' דליה לוי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

הגב' לוי: אני מבקשת להפנות לאור האמור בכתב הערר ולחדד את העובדה כי למרות שטיפלנו בכשל

הפנימי התברר, מחברת החשמל, כי קיימת בעיה אקוטית בתשתיות החיצוניות של אספקת החשמל וכתוצאה מכך נגרם עיכוב נוסף עד לתיקון הסופי מיום 14.3.24. כן אבקש להפנות לכך שהנכס מיועד לתעשייה ומלאכה ולא יכולה להתקיים כל פעילות שכזו בלא חשמל.

ב"כ המשיב: בנסיבות אלה ולפנים משורת הדין ולאור המסמכים שהעוררת הציגה בפנינו היום,

המשיב יסכים לפטור נכס לא ראוי ע"פ סעיף 330 החל מיום 05.12.23 (יום פניית העורר למשיב) ועד ליום 01.03.24.

העורר: מסכים ומודה לב"כ המשיב.

החלטה

אגו מאשרים את המוסכם בין הצדדים וקובעים כי יינתן פטור נכס לא ראוי, ע"פ סעיף 330, החל מיום 3 ועד ליום 01.03.2024.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.05.2024. // \ 0 לית |

מ

יו"ר: עו"ד דויטשלה שה חבר: ויינריב אהזדישכנא חבר: פלדמן אהוזן מרדכי

שם הקלדגית: מירית צחי

המשיב:

נוכחים:

הוצאות.

.-.

65 :נ:ס! = ארגדה

הודעת שרות: 7660

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

- ו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: ציטרין דוד אריה תעודר זה הפקו

חשבון לקוח: 11253068

מספר חוזה: 1161859

כתובת הנכס: אבן גבירול 138

-ג ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר

העורר/ת: ציטרין דוד אריה

רחל ציטרין

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

:ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

7

א באייר תשפד

0.4

140025676 / 9

3

העורר: הבנתי שהארנונה המשולמת בגין דירת מגורים היא הארנונה הנמוכה ביותר ובנסיבות אלה אני מוותר על הערר ומבקש למחוק אותו.

ביכ המשיב: אנחנו מסכימים לבקשת העורר למחוק את הערר ובנסיבות אלה המשיב מוותר על

וו

תאריך | : א באייר תשפד

4"(

מספר ערר: | 11:29 / 140025676

מספר ועדה: | 12758

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: ציטרין דוד אריה תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 11253068

מספר חוזה: 1161859

כתובת הנכס: אבן גבירול 138

החלטה

אנו מורים על מחיקתו של הערר, ללא צו להוצאות, ומודים לשני הצדדים.

מיתן והודע מו היום 09.05.2024.

/ // / 4

יו"ר: עו"ד דזיטש|יהושן מה חבר: כלכלן, ויינ'יאהוד שכנא 4 ₪ פל מן אהוד מרדכי

-- שם הקלדנית: מירית צחי

וו %-%-

הב ₪ ].].

* 1 8 0

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : א באייר תשפד

0.04(

מספר ערר: | 11:49 / 140025587

מספר ועדה: | 12753

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: זיינריב אהוד שכנא

חבר: פלדמן אהוד מרדכי

0 העורר/ת: תבורי שלמה תעודת זהוה וו

חשבון לקוח: 11371019

מספר חוזה: 1285241

כתובת הנכס: המשביר 8

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר

נוכחים:

העורר/ת: תבורי שלמה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

העורר: אני מצהיר כי מאז ששכרתי את הנכס דהיינו מיום 1.9.23 הנכס הוא ריק ועד ליום שבו הכנסתי את הציוד, כלומר עד ליום 15.12.23.

ב"כ המשיב: ההשגה הוגשה ב31.10.23 ובהמשך ביקש העורר לקבל פטור נכס ריק ומאחר ונעשתה

ביקורת ביום 12.11.23 אוטר מטידה על כך שהנכס אכן היה ריק מכל חפץ ואדם באותה עת, ומאחר והעורר הצהיר לפרוטוקול שאכן הנכס היה ריק בתקופה שב 1.9.23 עד ליום ה15.12.23 והואיל ופרצה מלחמה ביום 7.10.23 שמנעה ממנו את האפשרות לקדם את הכניסה למקום מוכן ב"כ המשיב ולפנים משורת הדיון ליתן לנכס פטור נכס ריק החל מיום 7.10.23 ועד ליום 15.12.23. בכפוף לכך שהותקופה מתאימה להיקף ניצול הפטור.

העורר: מסכים ומודה לב"כ המשיב על הסכמתו.

וו

תאריך | : א באייר תשפד

04"

מספר ערר: | 11:49 / 140025587

מספרועדה: | 12753

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: תבורי שלמה תעודת זהות *********

0% -1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

מאשרים את המוסכם בין הצדדים. תינתן לעורר הנחת נכס ריק לתקופה שמיום 7.10.23 עד ליום 15.12.23.

/

/

| /

‎ > \ \\ |‏ /7/20

זו"ר: עו"ה דו שאהושע משה חבר: כלכלן ויינריבשד שכנא | חבר: עו"ד פלדמ] אהוד מרדכי

שם הקלדנית: שני מרא

ל

לט ףמתחהוהו

וו

וו

תאריך | : א באייר תשפד

4

מספר ערר: | 12:34 / 140025708

מספר ועדה: | 12753

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: אוחיון גליה תעודת זה ןהוו

חשבון לקוח: 11376997

מספר חוזה: 1291310

כונובת הנכס: אליהו מפרארה 4

אוחיון גליה תעודת זהות

חשבון לקוח: 11376704

מספר חוזה: 1291015

כתובת הנכס: אליהו מפרארה 4

-ב ג ד-

המשיב: מגהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

\ ע"י ב"כ עו"ד : רונית זמר

נוכחים:

העזרר/ת: אוחיון גליה

ב"כ העורר/ת עו"ד : רפאל כץ

מנהל הארנונה בעיריית ונ"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

ב"כ העוררת: טענה ראשונה הינה כי מסרנו לעירייה את דבר עזיבת העוררת את הנכס ברחוב אשכנזי

3 וה| ברחוב אליהו מפרארה 4 ת"א. יתרה מכך העוררת שכרה במקומם את הנכס ברחוב הברזל. אני מציג העתק של חוזה השכירות מיום 24.10.23.

טענה שנייה: שני הנכסים היו ריקים, ולמען ההבהרה פונו בהקדם האפשרי מיד עם תחילת המלחמה

בהעדר מובילים הגן פונה לגן החלופי. התכולה הועברה לגן החדש על מנת להשמיש אותו,

טענה שלישית: לחלופין, כאמור בסעיף 6ב להודעת הערר, משחדלה העוררת לעשות בנכס שימוש כגן

ְלְדִים, דינו של הנכס להיות מסווג כדירת מגורים. העוררת לא דיווחה על חדילה הואיל וחוזה השכירות שינה לבין הבעלים עדיין בתוקף ויהיה בתוקף עד לחודש אוגוסט.

ב"כ המשיב: ההשגה מתייחסת לנכס ברח אליהו מפרארה בלבד. טענות העוררת בהשגה אכן נטעגות

לפרשנות ובעיקר לטענת נכס ריק ושאלת סיווג הנכס. ועל כן ולאור הנסיבות שתוארו ע"י העוררת ובא כוחה בע"פ בפני הועדה וככול שתמליץ, המשיב מזכן לקבל השגה מתוקנת מהעוררת שתתייחס הן לעניין הנכס הריק והן לשאלת הסיווג ותינתן תשובה בהתאם ממנהל הארנונה.

לעוררת תהיה הזכות להגיש ערר חדש, בלא תיטען כל טענה לעניין איחור במועדים,

%-

7 וו

וו

5 007

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | א באייר תשפד

4

מספר ערר: | 12:34 / 140025708

, מספר ועדה: | 12753

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן וייבריב אהוד שכנא

\ חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: אוחיון גליה תעודת זהות *********

-1 ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מברכים על ההסכמה לפיה תגיש העוררת השגה חדשה בה תפרט את כל טענותיה ביחס לשאלת

סיוג הנכס והיותו לא ראוי לשימוש ו/או ריק וכל זאת רק ביחס לנכס ברחוב אליהו מפרארה 4.

ככָל שתשובת המשיב לא תספק או העוררת, תוכל להגיש ערר חדש.

מִתברר כי בגין הנכס שברחוב אשכנזי 3 הוגשה השגה נפרדת ביום 23 11 14 וייתכן כי אף ניתנה

תשובה בהשגה זו:

ערר זה נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.05.2024.

יו"ר: עו"ד דויטש ו חבר: כלכלן ויינריכ אחוק שכנא | חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

שם הקלדנית: שני מראד

<< וזו

ו ו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| זראייר תשפד

14

מספר ערר: | 10:13 / 140024941

מספר ועדה: | 12752

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העורר/ת: מ.ל. מישורים בע"מ הברה פרטי ו

חשבון לקוח: 11283473

מספר חוזה: 1198748

כתובת הנכס: בן יהודה 230

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: מ.ל. מישורים בע"מ

מנכ"ל החברה- משה לוינקרון

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

נציג העוררת: השטח שבמחלוקת נספת ב' לתצהירי הוא שטח שאינו בשימוש ויש על גביו פיגומים.

ב"כ המשיב: לאחר שהובהרו העורדות בפנינו נסכים להעניק לנכס פטור לפי סעיף 330 החל ממועד

פניית העוררת בתאריך 19.12.2022 וזאת עד לסוף שנת 2024. נבהיר כי הכוונה היא /'שטח של 4 מ"ר שמסומן בתצהיר המשיב בצבע צהוב זאת בנוסף שלטחים שהסכים המשיב להפחית במסגרת הודעה מיום 25.12.2023.

נציג העוררת: אני מתחייב להודיע באופן מידי על הסרת הפיגומים ו/או מסירת הנכס לידי מחזיק אחר

שיעשה בו שימוש.

וו ו

תאריך | :| זבאייר תשפד

4

מספר ערר: | 10:13 / 140024941

מספרועדה: | 12752

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדות הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העורר/ת: מ.ל. מישורים בע"מ חברה פרטית 514144740

חשבון לקוח: 11283473

מספר חוזה: 1193748

כתובת הנכס: בן יהודה 230

-נ ג ד ד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להודעת המשיב לפיה יוענק לנכס המסומן בצהוב בתצהיר המשיב ששטחו 4 מ"ר פטור לפי סעיף 330 החל מיום פניית העוררת 19.12.2022 כל עוד הוא במצבו הנוכחי ולא יאוחר מסוף שנת 2024.

ניתן תוקף של החלטה להודעת ב"כ המשיב מיום 25.12.2023 לפיה הוקטן שטח הנכס ב-6.51 מ"ר (סומן בכתום-1) וכן הוקטן ב- 6.34 מ"ר נוספים ( סומן בירוק-8).

הערר מתקבל בהסכמת ב"כ המשיב ובנועם.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.05.2024.

ו" 'ר: עו"ד קפלן אפרת - ו חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר 1 4 /

2 שם הקלדגית: מירית צחי

/

2

/

/

,

וו

.|| ו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ז ראייר תשפד

4

מספר ערר: | 12:58 / 140025585

מספר ועדהי | 12752

בפני חברי ועדת הערר:

זו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה

..חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העזרר/ת: א.כ. המרכז הישראלי לרפואת הקרסול וכף הרג חברה פרטית

חשבון לקוח: 11383043

מספר חוזה: 1301567

כתובת הנכס: איילת השחר 5

א.כ. המרכז הישראלי לרפואת הקרסול וכף הרג חברה פרטית 513190587

חשבון לקוח: 11368669

מספר חוזה: 1282771

כתובת הנכס: איילת השחר 5

/ -ג ג ד.

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

0 ע"י ב"כ עו"ד : עינב ארמה ציון

נוכחים;

העורר/ת: אילן כה| -- לא נוכח

ב"כ העורר/ת עו"ד: עינב ארמה ציון

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

8 ב"כ המשיב עו"ד: עינב ארמה ציון

|

..

תאריך | :4 ז באייר תשפד

4

מספר ערר: | 12:58 / 140025585

מספר ועדה: | 12752

.

8-5

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העורר/ת: א.כ. המרכז הישראלי לרפואת הקרסול וכף הרג חברה פרטית

0[17 "5

-ב ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

התיק קבוע לדיון מקדמי לשעה 12:50. העורר לא התייצב לדיון על אף שעל פי תרשומת מיום 9.5.24 הודיע כי בכוונתו להגיע לדיון. בשיחה טלפונית משעה 13:10 עם העורר התברר כי אין בכוונתו להתייצב והוא מוכן כי תינתן החלטה בהיעדרו. מכאן החלטה זו.

ביום 18.3.24 הודיע המשיב כי בכוונתו להעניק הנחת נכס ריק לנכס נשוא הערר מיום 15.8.23 ועד לֶיום 18.9.23 בכפוף להצהרת העורר כי בתקופה מוסכמת היה הבעלים של הנכס וכי בתקופה זו הנכס היה ריק. באפשרות העורר להמציא הצהרה כאמור לב"כ המשיב בתוך 14 יום מהיום.

פעולה מהודעת המשיב, העורר הודיע כי הוא עומד על טענותיו בדבר גודל שטח הנכס.

בנסיבות אלו החליטה יו"ר הוועדה ביום 25.3.24 כי יקבע דיון מקדמי בפני הרכב.

עפ"י דו"ח ביקורת מיום 18.12.23 החוקר מטעם המשיב הבהיר לעורר כי חיוב בגין 12.5 מ"ר מתייחס לחניית רכב אחד ולא לחניית 2 רכבים. דו"ח הביקורת מיום 8.12.16 מלמד אף הוא כי חיוב בסך 12.5 מ"ר הינו בגין חניית רובוטית כפולה.

אין בפנינו ראיות כלשהן מטעם העורר המלמדות כי מדובר בחיוב כפול. לאור זאת ולנוכח אי התייצבות העורר לדיון, הטעגה בדבר גודל שטח הנכס נמחקת.

אשר לטענה בדבר נכס ריק; ככל שהעורר ימציא לידי המשיב הצהרה כאמור לעיל בתוך 14 יום מהיום תוענק לנכס הנחת נכס ריק כמבוקש מיום 15.8.23 ועד ליום 18.9.28.

בכפוף לכל האמור לעיל הערר נמחק. אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות המשיב בלבד היום 15.05.2024.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקגות בי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדאים קיימת זכות עהעור ל9 המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום

מיום שסיר החלטה.

7

7 --

וו - 2 270 9

יו"ר: עו"ד קעלךאפרת חבר:'עו"ד הרן ראובן-יהודה"..,, | חבר: רו"ח ישר'אלי יעקב יאיר

7 שט,הקלדנית: שני מראד

- /

4

|

ה שרות: 1400250670

. לצ

ו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כלליונ

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך - : ח באייר תשפד

4

מספר ערר: | 11:45 / 140025067

מספר ועדה: | 12754

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת: ורדימון סלם הדרה תעודת שת - .

חשבון לקוח: 11256868

מספר חוזה: 1166045

כתובת הנכס: דיזנגוף 207

ע"י ב"כ עו"ד: ורדימון 0ל0 הדרה

-ג1 ג ד +

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: ורדימון סלם הדרה

ב"כ העורר/ת עו"ד : ורדימון סלם הדרה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

= ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

העוררת: בהמשך להודעה משלימה מטעם המשיב שבה נטען שהצו השיפוטי למניעת פעולות אינו אוְפָר על שימוש בנכס למגורים אני השכרתי את הנכס החל מיום 12.4.2024. המחלוקת היא מיום 20002 .9 ועד ליום 4, כאשר קיבלתי חזקה בנכס ביום 01.03.22 ביקשתי לקבל פטור

לנְכָס שאינו ראוי לשימוש כי עשיתי שיפוצים בנכס.

לשאלת הוועדה: השיפוץ בנכס הסתיים ביום 06.07.2022.

ב"כ המשיב: הפטור ניתן במקור לתקופה מוגבלת עד ליום 31.8.22. למיטב ידיעתי הפנייה הבאה

שקיבלנו מהעוררת הייתה ביום 23.1.23. לאחר פנייה זו נעשו ניסיונות לתאם ביקורת בנכס שלא צלחו ולכן הביקורת נערכה רק ביום 23.5.23 ובביקורת הזאת כבר הנכס היה ראוי לשימוש.

2

<< בפני חברי ועדת הערר:

וו

תאריך :| ח באייר תשפד

4

מספר ערר: | 11:45 / 140025067

מספר ועדה: | 12754

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: ורדימון סלם הדרה תעודת ז הוה 60000

חשבון לקוח: 11256868

מספר חוזה: 1166045

כתובת הנכס: דיזנגוף 207

ע"י ב"כ עו"ד: ורדימון סלם הדרה

החלטה

מהתמונות שהציג המשיב במסגרת דוח הביקורת מיום 23.5.23 עולה כי במועד זה הנכס היה ראוי \ לשימוש. כאמור לעיל עד ליום 01.09.2022 קיבל הנכס פטור כנכס שאינו ראוי לשימוש ככל הנראה

בעקבות שיפוצים משמעותיים שערכה העוררת בנכס.

העוררת אישרה לעיל כי השיפוץ הסתיים ביום 06.07.2022 ולפיכך ממועד זה העוררת חייבת

בארטנה;

לא ניתן להיעתר לבקשת העוררת בדיון כאן להכיר בנכס כנכס שזכאי לפטור כנכס ריק בתקופת העבר שכן העוררת לא הגישה למחלקת הארנונה בקשה להכיר בנכס כנכס ריק בתקופה הרלוונטית ולכן המשיב לא יכול היה לשלוח פקח על מנת לבחון זאת.

לאור האמור לעיל אין צורך בבירור הערר, והערר נדחה.

> אִין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.05.2024.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההח 7 0 5

יו"ר: עו"ד פרומן רוית = ( \ תבר: כלכלן ויינריב'אהוד שכנא | חבר רו"ח מלי אורלי

| שם הקלדנית: מירית צחי

01 --

וו

17 :0 = ארגזד 586285

הודעת שרות: 1400257366

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכתים:

העורר/ת:

גלעד יששכר תעודת זהות

חשבון לקוח: 11349054

מספר חוזה: 1262421

כתובת הנכס: מטמון כהן 5

-1 ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

העורר/ות: גלעד יששכר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

פרוטו וקול

תאריך

א

מספר ערר +

מספר ועדה:

וה

ח באייר תשפד

04

140025786 / 9

4

עורר: / שוחחתי עם ב"כ המשיב מחוץ לדיון והבנתי שתכתובת ת לי איננה ועדח ערר אלא גורמית אחרים בעירייה. בנסיבות אלו אבקש למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

ו

ב

"

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

ו

0

1 א

1

5 2 ם 9

.

ח באייר תשפד

4

140025736 / 9

4

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת;

גלעד יששכר תעודת זהורד 8

-נ רג ד+

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

נוכח האמור לעיל הערר נמחק ללא צו להוצאות. אנו מקווים שהעורר ימצא מזור במסגרת חלופית.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היוט 16.05.2024.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בּית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 5 יום

מיום: מסירת ההחלטה.

/ / ₪ 2 -

יו"ר: עו"ד פבינץ.חויפ. .7 חבר: כלכלן ויינריב אחזד שכנא | חבר: רו"ם מלי-אורלי

שם הקלדנית: שני מראד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה

חבר: רו"ח קובי ישראלי

העורר/ת: קולבו שלוש בע"מ חברה 3 ...=

המשיב:

נוכחים:

החלטה:

חשבון לקוח: 11318068

מספר חוזה: 1229642

כתובת הנכס: אחד העם 9

-נ ג ד ך-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר

העורר/ת: קולבו שלוש בע"מ

פרדריק דופוי- בעל הנכס

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

וו וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

יד באייר תשפד

22004

140025659 / 6

177

העורר לא הגיש תצהיר אלא מכתב מיום 07.04.2024 אליו צורפו תמונות של הנכס. לאחר שהעורר הוזהר כי עליו לומר את האמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק הוא אישר את האמור במכתב ולכן הוועדה תראה במכתב זה כתצהיר.

ב"כ המשיב: הצעתי לעורר לפנים משורת הדין ומבלי להודות בשום טענה להעגיק לו פטור לפי סעיף

0 לפקודת העיריות למשך 30 יום נוספים לאחר תום תקופת הפטור הקודמת כלומר מיום 3 עד ליום 10.12.23.

העורר: שמעתי את הערות הוועדה ביחס למצב הנכס ואני מסכים להצעת המשיב.

וו

תאריך ‏ | ‎ :‏ יד באייר תשפד

2224

מספר ערר: | 11:36 / 140025659

מספר ועדה: | 12757

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה

חבר: רו"ח קובי ישראלי

העורר/ת: קולבו שלוש בע"מ הברה פרטיהישו

חשבון לקוח: 11318068

מספר חוזה: 1229642

כתובת הנכס: אחד העם 9

החלטה

בהסכמת הצדדים הערר מתקבל בחלקו באופן שיוענק לנכס פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 11.11.23 ועד ליום 10.12.23.

אין צו להוצאות. יי

0 ע הש 4.

1 / צ'/. , 4 / -) .

יו"ר: עו" קפל)/אפרת חִבר: עו"ד הּרן ראובן-יהודה חבר: רו"ח קובי ישראלי

/

/

/ שם הקלדנית: מירית צחי

/

/

/

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב ערר מט' 140024497

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: ציוני אמריקה ניהול

- נג דד

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה

ערר וה עניינו נכס ברחוב דניאל פריש 1, תייא, מספר חשבון 2000441936 מספר ח-ן 11165883 (להלן: ייהנכטיי).

תמצית המחלוקת בין הצדדים עוסקת בדחיית טענת העוררת ע"י המשיב, כי יש לראות את הנכס כלא בך חיוב בהתאם לט' 330 לפקודת העיריות.

רקע

41 העוררת הגישה השגה ביום 3.7.22 בה טענה כי הנכט לא ראוי לשימוש מיום 20.12,21.

2 להשגה צורפה חוות דעת מיום 11.7.22 (בעקבות ביקור בנכס מימים 5.1.22 ו- 30.12.21)

של יישמכל שמאות כללית לנזקי ביטוח'י. בין היתר נטען בהשגה כי הנכס עבר הצפה בחורף.

3 תשובה להשגה ניתנה ביום 24.7.22 ובמסגרתה נדחתה הטענה בנוגע למועד שבו התבקש הפטור עקב אי משלוח הודעה לעירייה, ולגופו של דבר נדחתה לאור ממצאי הביקורת בנכט ולאור אי היכולת של העיריייה להתייחס לטענת ההצפה באותו מועד.

4. לפיכך הוגש הערר ביום 12.9.22. בערר חורה העוררת על טענתה כי הנכס עבר שתי הצפות

הנובעות ממחדלים של העירייה שהובילו לסתימות בפתתי הביוב. סתימות אלו גרמו לעליית מים במרתף של העוררת. לאחר ההצפה הראשונה, ביום 4.1.21, נטען כי העוררת פעלה להקטנת הנזק והתקינה משאבות מים, אך למרות זאת נגרמה הצפה שנייה ביום 1,

5. נטען כי נגרמו לנכס נזקים גדולים הדורשים השקעה של מאות אלפי שקלים להחזרת המצב

לקדמותו.

6. נטען כי ההצפות דוותו למוקד העירוני, אשר שלח נציגים, שקבעו כי הנזק חינו בליקויים

במערכת הניקוו של העירייה.

לאור כל האמור מצב הנכס הוא של יילא ראוי לשימושיי.

41

1

0

.1

.12

3

6

15

.6

7

.8

ביום 25.10.22 הוגש כתב תשובה בו חור המשיב על טענותיו. נטען כי היה על העוררת להעביר הודעה מסודרת במועד הרלוונטי ובנוסף כי בביקורת שנערכה לאחר משלוח ההודעה (ביום 3.7.22) נמצא כי בנכס סיימים יידלת כניסה, ריצוף, מתגים ושקעים מותקנים, גופי תאורה מורכבים, דלתות פנים, מטבחון, קירות, רצפה ותקרה. בנוסף, במקום לא נראו שיפוצים, פועלים, תומרי בנייח או עבודה כלשנזליי.

עוד נטען כי בנכס ייציוד מגוון ודברי חשמליי ולכן גס מטעם וה אין לקבל את הערר שכן הנכס אינו ריק (ייאין יושבין בויי).

ביום 21.3.23 התקיים דיון מקדמי וחתיק נקבע להוכחות.

ביום 21.5.23 הוגש תצחירו של מר לבנשטיין, מנכ"ל העוררת וכן צורפה חו"ד הנדסית מטעם משה סיגורה, מהנדס בניקן.

בתצהיר חזר מר לבנשטיין על גרסת העוררת ותיאר בהרחבה את ההצפות, הסיבות להן ומצב הנכס.

הובהר, כי השוכר שעוב השאיר אחריו ייזבליי שלא הייתה כדאיות כלכלית לפנות אותו.

בחוות דעתו של מר טיגורה הוא הסיק כי הנזק לנכס נגרם עקב כשל זרימה בקו העירוני, כי נגרמו נזקים לנכס ובעיקר עקב ייהתרתשות אירועי ההצפה חווריס ונשנים, לא אפשרי לבצע השכרה ראויה תוך גילוי נאות ותוס לביי. הפתרון לדעתו מונח לפתחי העירייה שצריכח להתקין מערך מניעת גישה חוזרת.

המשיב הגיש תצהיר של מר בן דוד, חוקר שומה של חמשיב, שערך את הביקורת ביום

2. הוא תיאר את הנכט כנטוש, שלא נעשות בו עבודות ושמפוזר בו ציוד. מעבר

לתיאור שתואר בכתב התשובה הוא ציין כי הפרקט היה מפורק וחלקו ספוג במים, כי בקירות היו כתמי עובש, וכי בנכס היח ריח חזק של עובש.

ביום 25.7.23 התקיים דיון הוכחות. בחקירת המומחה עלו הדברים הבאים : הוא ציין שחיו מספר פריטים בודדים בנכט (כיסא, תושבת של כיסא, פלטה של שולחן משרדי). הוא אמר כי החפציט חיו מלאי עובש ולכן הוא מכנה אותם פסולת. הוא ציין שלא ראח בעיניו ניתוק של מים או חשמל וכי לא בדק את המערכות. הוא הסביר שהוא קבע שהנכס לא ראוי לשימוש על סמך ניסיונו לאור סכנת ההצפה ולאור מצב הנכס יישהוא לא בטיחותייי (למשל עקב כך שהרצפה עקומה).

מר לבנשטלין אמר שהוא לא יכול להציג באותו מועד את אישור הפנייה לעירייה וכי באותו מועד הס כבר פינו את הנכס מהחפצים, דבר שעלה להם הרבה כסף. הוא ציין כי חיה מדובר בובל.

מר בן דוד חור על האמור בדו'יח שלו. הוא אישר שבנכס היה רית חזק של עובש וכן כתמי עובש נרתבים.

.1

2

הצדדים סיכמו וחזרו על טענותיהם וכעת הזמן להכרעה.

לאחר שמלעת העדים ובחינת הראיות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי צדקה העוררת בטענותיה וכי דין הערר להתקבל, אך ממועד משלוח ההודעה לעירייה +

1. נדמח כי בתיק זה אין מתלוקת עובדתית לגבי מצב הנכס.

2. מצד אחד אין מחלוקת, כי הנכס הינו מרתף יישלסיי במובן שיש לו קירות, רצפה,

תקרה וכיוייב. מצד שני, הנכס סובל מהצפות ומנזקים שהן גרמו. בין היתר עובש,

עיוותים לרצפה וכיוייב כפי שפורט לעיל.

3. אף הוסכם שבחלק מהמועדים, דהיינו עד לסמוך למועד ההוכחות הלו פזוריס בנכס

חפצים מסוימים.

4. המחלוקת הינה למשמעות שעולה מראלות אלו.

5. לטעמנו הנכס מגיע למצב של לא ראול לשימוש. בין היתר אנו מסתמכיט על חוות

דעת המומחה, שלא נסתרה בכל הנוגע לעיקר המסקנה כי הנכס לא ראוי לשימוש,

6. בחהקשר זה נציין, כי יכול לחיות שוני בין נכס לנכס בשאלה מה נדרש בשביל להגיע

לרמת לא ראוי לשימוש.

7 לטעמנו, במצב הנכס כפי שתואר לנו לא ראוי לעשות שימוש בנכס אפילו לא לאחסנה. לא ניתן לתת לאנשים להיכנס לנכט עקב חוסר בטיחותו ולא ניתן לאחסן בנכט דברים עקב תרטיבות וסכנת ההצפה.

8 השמשת הנכס דורשת השקעה גדולה.

9. לגבי החפצים שהיו בנכס: אנו קובעים כי מדובר בפסולת, כפי שטענה העוררת,

ולא באחטון של חפצים שיכול להגיע לפסול את התיבה ייאין יושבין בו".

סעיף 330 לפקודת העיריות, שנוסתו, לאתר תיקון 131 לפקודת העיריות, הינו, כדלקמן:

1 "330. נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד חבניין במצב של נכט הרוס או ניווק...%

בברייס 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע'ימ נ' עיריית תל אביב (להלן: ייפסייד המגרש

המוצלתיי), הכריע בית המשפט העליון הנכבד כדלקמן:

.3

64

.5

6

7

.8

9

ייהגענו לכלל מסקנח כי לצורך סעיף 330 ולעניין התנאי שבניין יניזק במידה שאי אפשר לשבת בוי די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש, ואין כל מקום להמשיך ולבדוק כתנאי למתן הפטור האם לא קיימת כדאיות כלכלית :אובייקטיביתי או עלות יסבירהי אחרת ביהפיכתי הבניין הלא ראוי לשימוש לבניין ראוי לשימוש. העיקר הוא מצבו הנוכחי של הבניין ולא התנהגותו של הנישום והאפשרויות השונות העומדות בפניו.

יחד עם ואת, בפס/יד המגרש המוצלח הבהיר בית המשפט העליון, כל:

ייאין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרת בנלין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נוק משמעותליי

ברצוננו להתעכב ולהבהיר כי פרשנות בית משפט העליון הנכבד הינה כי בכדי לקבל פטור יש להראות שנכס יילא ראוי לשימושיי. כלומר- לא שלא ניתן לשבת בו ברמה עקרונית אלא שלא ראוי לשבת בו.

נטל ההוכחה בנוגע למצבו הפיסי של הנכס מוטל על שכם העוררת (ראה: פסייד ונונו; עייא 8 בידוך נאה ני עיריית חיפה; עמיינ 114/05 מנהל הארנונח בעלריית תל אביב ני חברת עדן יפו ; עייש 417/95 מפעל מתכות חניתה ני מנהל הארנונה שלומי).

לטעמנו העוררת עמדה בנטל וה. מצבו העובדתי של הנכס אינו ראוי לשימוש.

עוד נציין, כי ההלכה השלטת היא, כי מועד מתן ההודעה הוא מהותי ולא ראייתי (ראה:

עתיימ 63024-06-16 בן חמו ני עיריית חיפה; עמיינ 168/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ ואחי .מ מנחל הארנונה בעיריית ראשון לציון; ערר 72/16 שופרסל (קטיף) בע"מ ני מנחל הארנונה, עיריית ראשון לציו),

לפיבך, על הנישום המבקש לפטור נכס מארנונה, לעמוד בתנאים הבאים, כפי שהיטיב לתמצת בית המשפט ענליניס מינחליים בעמיינ 29825-10-11 גלגלי הפלדה 6 נ' מנהל

הארנונה של עיריית הרצליה (לחלן: פטייד גלגלי הפלדה'), כדלקמן:

ייכדי להוכיח את הזכאות לפטור, על הנישום להוכית - חן כי מצב הנכס הוא כזה שהוא ניזוק עד כדי שאי אפשר לשבת בו, הן כי בפועל אין יושבים בנכס, והן כי הוא מסר הודעה על כך לעירייה. אם יוכית את התקיימותס של שלושת התנאים חללו, יחיה וּכאי לפטור מארנונה ממועד מסירת הודעתו ואילך.

כאמור לעיל הגענו למסקנה כי הנכס לא ראוי לשימוש, אך ממועד משלות ההודעה למשיב.

סוף דבר

.1

.2

.3

לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להתקבל במובן של קבלת הפטור המבוקש מיום מתן ההודעה אצל המשיב ואילך.

המשלב יישא בהוצאות העוררת בסך 5,000 ש"ח.

החלטה זו נתונה לערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, מחוז תל אביב, בתוך 45

יום ממועד קבלת ההחלטה.

ניתן בהעדר הצדדים היום: 3 ש?

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי משפט לעניינים מנחהלייס (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדיט קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(טדרי דין בוועדת ערר) התשלייו -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0 5 . ₪

לוייר: עו"ד גדעזך הי חבר: עו"ד משה קוון חבר: רו"ח שמעון זייטניצקי

קלדנית': של מראד

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב ערר מס' 140024461, 140025062

בפני חברי ועדת ערר:

יוי/ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו'יד משה קורן

חבר: רו''ת שמעון ז'יטניצקי

העוררת: בי. טי. בי. מקשריס הלוואות בישראל פע'ימ

- בנג דד

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה

ערר זה עניינו נכס ברחי ארניה התרש 8, תל אביב, אשר רשום בספרי העירייה כמספר 2000202471 ו-ח-ן לקוח 11192038 (להלן: 'יהנכסיי),

תמצית המחלוקת בין הצדדים עוסקת בדחיית טענת העוררת ע"י המשיב, כי יש לסווג את הנכס כייבית תוכנה'י.

רקע

במסגרת השגה, שנדחתה, והערר דנן, טענה העוררת, כי יש לשנות את הסיווג שלה וזאת מכוון, שעיסוקה העיקרי הינו ייצור תוכנה.

נטען שהעוררת הינה חברה העוסקת בהפעלת מערכת לתיווך באשראי ובפיתוח תוכנה ולישומים בתחום הפיננסל. נטען כי יבאופן יחסי, התוכנה נמצאת בשלבי פיתוח מתמשביסיי. נטען כי פעילות החברה עומדת במבחני הפסיקה (מבחן יצירת יש מוחשי, מבחן ההנגדה, מבחן היקף השימוש ומבחן ההשבחה הכלכלית). נטען כי לעוררת מגוון לקוחות (להבדיל מלקוח אחד), כי מתוך 7 עובדים 11 הם אנשי תוכנה ובסיכומם של דברים ייעיסוקם של חלק מהותי העובדים בנכט הוא בכתיבת תוכנה"".

המשיב, במסגרת כתב התשובה שהוגש ביום 22.12.22, דחה את הטענות של העוררת בטענה כי חיא לא עונה לדרישות צו הארנונה, כי היא לא הוכיחה את טענתה (לא הגישה דוחות כספיים ולא הגישה מצבת כוח אדם מלאה) וכי היא למעשה נותנת שלרותים, שכן היא פועלת פעילות עסקית המאופיינת בתשלוט על בסיס שירות במסגרת שימוש בפלטפורמה סיומת.

ביום 31.1.23 התקיים דיון מקדמי שבסופו הועבר התיק להוכתוות.

ביום 2.4.23 הוגשו תצהיר העוררת. מדובר בתצהיר של מר אלון כצ, מייסד ומשנה למנכייל.

בתצהיר טען מר כצ כי עיקר פעילות העוררת הוא פיתוח תוכנה ויישומיט. ביתר פירוט נטען

1

10

.1

.2

.3

כי החברה ייעוסקת בהפעלת מערכת לתיווך באשראייי ולשם כך "מפתתת ומייצרת מערכות טכנולוגיות ייחודיות מבוססות תוכנחיי. נטען כי נכון למועד חתצהיר ישנם 58 עובדים ש- 11 מהם כותבי קוד (כמו כן נאמר כי 21 עובדים הס עובדי תפעול ו- 17 עוסקים בשונות, קרי כספים, הנהלה, שיווק וכיוייב).

כמו כן הוגש תצחיר של מר בן יחיאל, 61'0, שפירט את שפות הפיתוח, תוכנות קיימות ופרויקטים בפיתוח.

צורפו כנספחים אישור המדען הראשי לפי סי 20א לפקודת מס הכנטה. נציין שלא מצאנו משקל רב באישור זה, שכן הוא אינו עוסק בסוגיית הארנונה וממילא מסתמך על נתוני החברה משנת 2019 תוך כדי שהוא מציין במפורש, שהנתוניט לא נבדקו על ידו.

כאמור לעיל, צורפה רשימת עובדים ותעודות הכשרה/ הסמכה שונות.

בנוסף צורף תשריט הנכס וחלוקת השימוש בו. נציין שמתשריט זה עולה כי רק בחלק קטן לחסית ששבים עובדי הטכנולוגיה, אך כי לא בכך יש בכדי להכריע את השאלה בפנינו שכן בעולם התופנה, בשונה מעולם התעשייה הקלאסית (עובדי פס וצור וכיוייב) יתכן שעיקר

הפעילות של חברת תוכנה כלשהי תתפוס מעט שטח.

עוד צורף הסכם לדוגמא של העוררת עם לקוחות אשר מוכית לשיטתה כי קיימות לה הכנסות ממכירת רישיונות.

ביום 2.5.23 הוגש תצהיר המשיב, של תוקר חוץ, מר חנוך, אליו צורף תשריט מטעם המשיב, תצלומיס של הנכס ודברים שנאמרו לו מנציגי העוררת.

מטבע חדברים משקל רב בתצהיר המשיב לא ניתן למצוא, שכן הוא מעביר את דברי העוררת ומשקף מצב עובדתי ממנו קשה ללמוד על טיב העבודה ועל מהות מהעשיה בחברה.

להבדיל ממפעל יישל פעטיי שבו יש קו ייצור, מכונות וכיוייב בית תוכנה יראה לרוב כמו משרד או עטק עם מחשבים.

ביום 8.8.23 התקיים דיון הוכחות. בדיון נחקר מר כץ מטעם העוררת והוא העיד כדלקמן:

1 העוררת פועלת תחת רישיון להפעלת מערכת תיווך אשראל.

2. חמשקיעים (הכוונה למלוויס) משלמים דמי ניחול חודשיים.

3. *ש גם עמלות שהעוררת גובה מהלוויס.

‎ .4‏ >ש כ- 60 עובדים.

‏5. מדובר במערכת פעילה כבר כ- 10 שנים שמבצעת את רוב הפעולות באופן אוטומטי.

‏6. המערכת דורשת שיפור שוטף.

4

6

7

8

9

0

7. חעוררת הינה בית תוכנה שכן כל הפעילות מבוססת ע"י קוד שהחברה פיתחה.

8. הצוות המשפטי של העוררת יושב בנכס (2-3 אנשים).

9. יש 11 כותבי קוד.

במסגרת החקירה הוגש דו"ח כספי לשנת 21-22,

בתקירה חוזרת נטען כי יש תחומים חדשים אליהט נכנסת העוררת כגון הלוואות בערבות מדינה.

מר חנוך מטעם המשיב נתקר חקירה נגדית קצרה במסגרתה חזר על שנכתב בדוח שלו.

ביום 23.10.23 הוגשו סיכומי העוררת. במסגרתם חזרת העוררת על עמדתה. בתמבית ניתן לומר שטענה שוב כי היא חברת טכנולוגיה, שעיקר פעילותה הוא פיתוח תוכנה ויישומים.

טענת העוררת היא כי הפעילות בנכס היא יחלק משרשרת ייצור התוכנה, שבן בלעדי הפעילות המבוצעת בנכס נשוא ערר זה- למעשה לא קיימת התוכנה המהווה את המוצר החדש- יש מאיניי.

ביום 5.12.23 צורפה אטמכתא חדשה של העוררת לחיזוק עמדתה - פרשת וורטי עמיינ 3, נצילין כי עוקר הקביעה באותה פרשה הינה כי: 'יגם המבחן הכמותי והמבהן המהותל, שבוחניט את המשקל שתופטת בעילות ייצור התוכנה על פני פעילויות אחרות, מטים את הכף לכיוון פעילות יצורית בעיקריי. בנוסף הדגיש שט בית המשפט הנכבד כל:

ייאין צורך לצמצםט את תחולת הסיווג לק לחברות שמליצרות תוכנה למכירה כסחורה לנוכח ההתפתחויות השונות בתחום הטכנולוגי והכלפלייי.

ביום 28.12.23 הוגשו סיכומי המשיב. גם המשיב חור על טענותיו ובתמצית טען, כי עיקר פעילות העוררת היא פעילות של מתן שירותים. לפי עמדת המשיב הפעילות העיקרית של העוררת בנכטי היא פעילות פיננסית באמצעות טכנולוגיה פיתחה. העוררות לא מוכרת את התוכנה כסחורה אלא משתמשת בה למתן השירות. דבר זה ניתן ללמוד לשיטת המשיב גס מאופי התשלומים, אשר הינט לקבלת רשות שימוש בשירות של העוררת.

העוררת הפנתה גם לנתונים מהדוח הכספי שהוגש שמלמד כי הוצאות חמוייפ קטנות באופן יחטי.

בבר"יס 1676/15 בוודקאסט וידאו נ' מנהל הארנונה בתל אביב (להלן: "פסיד ברודקאסטיי) ציין בית המשפט העליון ארבעה מבחנים עיקריים לבתינה האם פעילות

מסולימת היא בגדר פעילות ייצורית כדלקמן:

1. ייצירת יש מוחשי (סעיף 26 וסעיף 34 לפס'יד ברודקאסט). מדובר במבתן האם

בפעילות המבוצעת נהפך חומר גלס למוצר של ממש.

1

2

43

.4

היקף השימוש (סעיף 26 וסעיף 35 לפטייד ברודקאסט). עניינו והות "הנהנה"

מהמוצר. קרי, האם גורם הנהנה מהמוצר הוא מובחן וספיציפי או ציבור רתב ובלתי מוגדר.

מבחן ההשבחה הכלכלי (סעיף 26 וסעיף 36 לפסיד ברודקאסט). מדובר במבחן הבוחן באיוו מידה הביאה הפעילות לשינוי של חמוצר במישור הכלכלי. נציין, כי בפט''ד איל פוינט התייחס בית המשפט למבחן זה ככזה הבוחן האם הפעילות מקדמת את הפיתות התעשייתי במדינה (ראה: סעיף 16 לפס//ד אזי פוינט).

מבחן ההנגדה (טעיף 26 וטעיף 37 לפט'יד ברודקאטט). מבחן הבוחן האם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במחותה לייפעילות ייצוריתיי או ליימתן שירותיסי'י.

יחד עס ואת, בית המשפט ציין כי ארבעת המבחניט הנייל הינם בגדר אינדיקציות והם אינם מבחנים בלעדיים (סעיף 29 לפס'יד ברודקאסט), ובית המשפט הזכיר גם מבחנים נוטפים כדוגמות תכלית ההקלה עם מפעלי תעשייה בהקשר של חיובי הארנונה הנובע משטחם הגדול של מפעלי תעשיה (השטח שהוחוק על ידי חבי ברודקאסט עלה על 700 מייר) וממטפר המועסקיט הרב בהם (ראה: סעיפים 41 ו- 42 לפט'יד ברודקאטט).

לאחר פס''ד ברודקאסט נפסקו מספר פסקי דין שדנו ביישומו של פס'יד ברודקאסט על

מקרים פרטניים, כמפורט, בין היתר, כדלקמן:

41

8

3

4

בעמיינ (מינהליים תייא) 29761-02-10 ווב סגנט בע"מ נ' מנהל הארנונה - עיריית תל אביב- יפו (פורסם בנבו, 1) נקבע, כל יילצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנחיי נדרש לפי סעיף 3.4.3 לצו הארנונה, כי תתקיים בו בעיקר ייפעילות ייצוריתיי של ייצור ייתוכנהיי. הסעיף כולל בחובו שלושח מונחי מפתח: ייבעיקרי, *יהצוריי וייתוכנה".

בעמיינ 11802-01-17 האניבוק איוונט פנני בע'ימ נ' מנהל הארנונה נקבע כל יידין הערעור להידחות וואת מאחר שמהות עיסוקה של המערערת הוא במתן שירותי תוכנה לחברת האם, הלקוחה היחידה של המערערת, ולא ביייצור תוכנחי כפי שפורש מושג זה בפסיקה ונדרש בצו הארנונה... לעניין סיווגו של עסק כבית תוכנה ראוי לזכור כי משהוגדר /בית התוכנה' בסיווג יתעשיהי נבחן בפסיקה סיווג יבית התוכנה' בהתאם למבחנים שנקבעו לסיווג יתעשיהיי.

בעמיינ 11846-01-17 טראקס מערכות ג' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב דכו בשאלת טיווגו של מחזיק שנקבע עובדתית שאינו עוסק בייצור תוכנה אלא במתן שירותים המבוסטים על תוכנה שפיתחה. בית המשפט פסק, כי במקרים בהם ייצור התוכנה אינו מיועד למכירה כסחורה, אלא רק משמש כבסיס למתן שירות, לא יסווגו בתי העסק יכבתי תוכנהי, שכן מדובר במתן שירותים ולא בייצור.

בעמייג 24312-11-15 תכלת תקשורת נ' מנהל האדנונה בעיריית תל אביב (להלן:

ייפס'יד תכלת") דנו בשאלת סיונגה של הוצאה לאור, שבהתאם לקביעות העובדתיות של ועדת הערר, מבוצעת בנכס פעילות של כתיבה, עריכה וגרפיקה.

.3

4

לפיכך, קבע בית המשפט כי מדובר בפעילות מחשבתית - רעיונית. יחד עם פעילות זו מתבצעת פעילות אדמיניטטרטיבית נוספת, אשר מתבצעת על ידי מנהלי כספים, אנשי שיווק ופרסום, מנהל שירות לקוחות, מנהל תפעול ומנכייל,

בית המשפט פסק, כי הוצאה לאור עוסקת בהפיכת יצירח כתובה (סיפור, מאמר או כתבה) למוצר ומין לציבור (ספר, עיתון, כתב עת וכדי). תהליך זה כולל מספר שלבים ותחילתו בפעילות רעיונית מחשבתית המגבשת את היצירה, יחד עס העלאת הרעיונות על הכתב ועריכתם. בעילות זו אינה עוסקת בהפיכת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר ולפיכך היא אינה בגדר פעילות ייצור אלא פעילות שירותית.

5 בתעמיזל 6 חשבשבת נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (להלן: ייפס/יד חשבשבתיי) דנו בשאלת סיווגה של חברה שעיקר הכנסותיה משדרוג והתאמה של תוכנה שפותחה על ידה בעבר. במקרה שלפנינו, קבעה וועדת הערר כי רק 10% מהכנסותיה השנתיות של המערערת חיו בגין מכירת תוכנות מדף, קרי, תוכנות שנועדו להמכר לציבור בלתי מסויים של לקוחות, ואילו 80% מההכנטות נבעו מפיתות תוכנה שנעשו בהתאמה ללקוחות ספציפיים. קביעה זו תומכת במסקנה כי פעילותה של המערערת אינח פעילות ייצורית, קרי, אין המדובר בפעילות תעשייתית. י (טעיף 13 לפס'יד אזי פוינט)

שני פסקי דין מהותיים ועדכניים בנושא הינם פרשת וורטי שאווכרה לעיל וכן עמיינ -34568 2 סיגניה קונטלטינג בע"מ נגד מנחל הארנונה בעיריית תל אביב יייש לבחון את פעילות המערערת בראייה כוללת היינו הכוללת את מטרת הפיתות והייעוד שיעשה בתוכנה...

צדקה ועדת הערר את העגיעה למסקנה בי עיקר פעילות של המערערת הוא במתן שירות ללקוחותיה על בסיט התוכנה ותטכנולוגיה שהיא מתפתתתיי. באותה פרשה הוניוחס בית"

המשפט הנכבד לפרשת וורטי וקבע "כאשר עסקינן בחברה המפתחת עבור עצמה פלטפורמה דיגיטלית אשר תשמש אותה למתן שירותיט ללקוחות אין להכיר בפעילות בפעילות *יצורי'.

לאחר שמיעת העדים ובחינת הראות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי צודק המשיב בטענותיו וכי העוררת לא עמדה בנטל ההוכחה להוכחת טענתה ומנגד הוכח בפנינו כי עיקר הפעילות

אינח של ייצור תוכנה אלא של עסק הנותן שירותים, כמפורט להלן בתמצית :

1 למעשה מעדי העוררת עצמה עולה כי עיקר פעילותה של העוררת הינה כפי שחמשיב טען בסיכומיו- דהיינו כי מדובר בפעילות פיננסית.

2. העוררת הינה חברה פעילה, אשר מרבית עובדיה אינם קשורים לייצור תוכנה.

3 העדולות מלמדות כי התוכנה פעילה וכעת העבודה עליה הינה בעיקר של תחזוקה ושדרוג.

4. התוכנה ממילא משמשת את פעילות החברה.

5. גם ממסמכי החברה לא עולה כי עיקר הכספים מושקעים במחקר ופיתוח.

6. נבילן, כי עמדת ועדה זאת רואה משקל מיוחד למצג שעולה ממסמכי החברה. לא

ניתן לקבל מצב בו במאזני החברה מציגים מצג 1 משיקולי תשלומי מס או אחרים ובאותה עת לטעון לעובדות אחרות במסגרת הליכי השגה/ערר בכדי להוביל לתשלום מופתת בתחום הארנונה. הכוונה במיוחד לסעיף ייהוצאות פיתוחיי במאזן.

5. | לענן נטל החוכתה הנדרש, כי הנכס הינו 'יבית תוכנה" ראו כדוגמא את עייא 4457/98

בידור נאה נ' עיריית חיפה ; עמיע 114/05 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב ני חברת עדן יפו; עייש 417/95 מפעל מתכת חניתה ני מנהל הארנונה שלומי.

סוף דבר

‎ .6‏ לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות. העוררות לישאו בהוצאות המשיב בסך של 8,000 ₪.

‏7 החלטה זו נתונה לערעור בפני בלת המשפט לעניינים מינהליים, מחוז תל אביב, בתוך 45 יום ממועד קבלת ההחלטה.

‏ל" ל 4

ניתן בהעדר הצדדים היום: / 0 +

‏בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות- בת משפט. לענליניס מנהליים (סדרי די, תשסי/א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט פעניינים מנהלליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(טדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

‏/ א

4 \' /

4 ל / 0 : \ /

יףייר: עו"ד בדפגג סמ" חבר, עו"ד מש קורן חבר: רו"ח שמעון זייטניצקי 2 7 קלדנית.:: שני מראד

לש

ועדת ערר לענייני ארנונה בללית מס' ערר: 140024262, 180025350, 180025803 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: עו"ד רוית פרינצ

חברה : אורלי מלי רוי/ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר : נכסי אריאל מגדל המוזיאון נלהול בע"מ

נגד

המשלב: מנהל הארונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

הנכס נשוא הערר שבנדון בשטח של 11.44 מ'יר נמצא ברחוב ברקוביץ 4 בתל-אביב (ייהגבטיי) ומחויב

על יד המשיב תחת סילווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי.

הערר וההליכים שבפני הועדה

41

העוררת הגישה ערר (ייכתב הערריי) והמשיב כתב תשובה לערר (ייכתב התשובה לעררי).

ביום 21.11.2022 נערך דיון מקדמי ובמסגרתו-נקבע התיק-להוכחות.

העוררת הגישה תצחיר עדות ראשית מטעמה, של מר משה בר לב מנחהל הנכס מטעם העוררת (ייתצהיר העוררתיי). המשיב הגיש תצהיר של חוקר מטעמו.

ביום 24.4.2023 נערך דיון הוכחות במסגרתו נהקרו עדי העוררת והמשלב.

הצדדים הגישו סיכומים.

בהחלטה מיום 14.4.2024 אוחדו העררים שבכותרת ולכן ההחלטה להלן תחול על שלושתם.

הסוגית הטעונה תכרעה וטענות הצדדים

7

המחלוקת נשוא הערר שבנדון נוגעת לסיווגו של הנכס, המורכב משני דלפקים שחוצבו על ידי העוררת בכניסה לשתי קומות בבניין - האחד בשטח של 5.46 מ"ר, המוצב בקומת הכניסה לבניין

.10

2

.3

6

והשני, בשטח של 6 מ"ר, המוצב בקומה השניה (ייחדלפקישי). הדלפקיס החמשמשים את השומרים שהוצבו שם (ונשכרו) על ידי העוררת.

לטענת העוררת, שהיא חברת הניהול של הבניין והציבה את הדלפקיס ואת השומרים, הדלפקים מוצבים בנכס שנים רבות ועד כה העוררות לא תוייבה בארנונה בגינם, שכן מדובר בחלק בלתי נפרד מלובי הבניין שגם הוא אינו מחוייב, ככוּה.

עוד נטען, שחדלפקיס הנם שטח משותף שכן הס משמשים את כלל דיירי הבניין כדוגמת לובי הבניין, מבואות מדרגות וכוי, וככאלו אינם ברי חיוב בהתאם לסעליף 1.3.1 הי ריישא לצו הארנונה. יצויין שנוסח סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה המצוטט בסיכומי העוררת ועליו מסתמכת העוררת השתנה בצו הארנונה לשנת 2019, לסעיף 11.3.1' שהוא הסעיף הרלוונטי לערר.

לטענת העוררת, הדלפקים אינם נכללים במתקנים שהוגדרו כחריגים לכלל ומפורטיס בסעיף 1 י סליפאן ככאלו ייהמותזקיס באחריות חברת הניהוליי, ומאחר ומדובר ברשימה סגורת שאינה כוללת את הלובי, הרי שהדלפקים אינם ברי חיוב. לטענת העוררת, אין להחיל במקרה וה את הקביעה שבעמיינ (מינהליים תייא) 6383-06-20 נכסי אדיאל תנמון מגדל טונוע בע"מ 2 מנהל הארנונה בעידית תל אביב-*5ו (נבו 13.09.2021) (ייפטי'יד חניון סונוליי) (שס נדחה ערעור של העוררת על החלטת ועדת הערר, ונקבע שחדר אופניים אינו נחשב כשטת משותף הפטור מארנונח), שכן הדלפקים (להבדיל מחדר האופניים) אינם ינעוליסיי והעוררת אינה בעלת השליטה בהם.

לטענת העוררת, בהעדר הגדרה לשטת משותף בצר יש לפנות להגדרה הרחבה של מונת ות בחוק המקרקעין ובחוק הבתים המשותפים, ולקבוע כי מדובר בשטח משותף שכן הוא מהווח יישטח.

ציבורי פתוחיי המשמש את כלל העוברים והשביס כחלק בלתי נפרד מלובי הבניין.

עוד נטען, שהדלפקיס הנם רכוש הבעלים ולעוררת אין אפשרות להסירס ו/או להחליפם.

העוררת מפנה לפסייד בעניין עזבון המנוח חנה ציפודן (עמייג 56033-02-17, להלן: "יפסייד ציפורןיי) אשר בו נקבע, כי יישטח משותףיי לעניין בו הארנונה פירושו שטח הנמצא מחוצ לנכסי המחזיקים בקומה ומשמש יותר ממחזיק אחד. לטענת העוררת, הגדרה זו תואמת לדלפקים נשוא הערר שבנדון.

לבסוף נטען, שלא ניתן להפריד את הדלפקים לנכס נפרד ולערוך לו שומה נפרדת.

לטענת המשיב השטח שבמחלוקת אינו שטח משותף (פטור) כמשמעותו בסעיף לסעיף 1.3.1

ריישא לצו, שכן הדלפקיים משמשים את העוררת בלבד לצורך מתן שירותי הניהול, כמשתקף גם מעדות נציג העוררת שהודה שהציוד על הדלפקים (מחשבים, מגירות) שליך לעוררת וח?לא

1

5

.6

בעלת השליטה חמלאה בו. כמו כן, העוררת אישרה שהיא שפרה א השומרים המאיישיס את הדלפקים.

פסייד 71( אליו מפנה העוררת קובע שיש לקבוע מי הוא הנהנה העזקר? מהנכס ובעל יכולת הניצול והשליטה בנכס לצרכיו, ולפי מבחן זה יש לחייב את העוררת. לטענת המשיב, מסקנה זו מתיישבת גם עם פסהייד תניון סזמ< (לעיל) שם נקבע שיש לשאול מי הוא הנהנה העיקרי מהשטח ו/או בעל השליטה בו. במקרה הנדון ברור שהעוררת היא בעלת השליטה בדלפקים וזיקתה אליהם היא ויקה ישירה ובלעדית. אין בעובדה שלא מדובר בשטח יינעוליי או ייסגוריי כדי להחריג את הדלפקים מהלכת תמון ס!מו 2 לעיל. העוררת לא הרימה את נטל ההוכחה ולא הוכיחה ששטח הנכס נמצא בשימוש הדיירים ולא של העוררת.

לענייו טענת העוררת כי לא ניתן לפצל את הנכס לשומה נפרדת, מדובר בטענה שנטענת לראשונה בתצחיר נציג העוררת ועל כן היא עולה כדי הרחבת חזית אסורה. יש לדחות את הטענה גם לגופה שכן מדובר בנכס המופרד פיסית מהלובי.

דיון והכרעה

7

.8

9

ביץ הצדדים לתיק זה אין מחלוסת עובדתית בנוגע לכך שהדלפקים (שאינם בבעלות העוררת)

מוחזקים בידי העוררת ומנוהליס על ידה. העוררת היא בעלת הציוד שעל הדלפקים והשומרים העושים בהם שימוש בלעדי נשכרו לעבודה על ידי העוררת (באמצעות חברת אבטחה), ראה לעניין עדות נציג העוררת בפני הועדה. הדלפקים ממוקמים בכניסה לכניסות לבניין, בקומה הפניסה ובקומה. השניה, ואין חולק. שכניסות. אלו. פתוחות ‏ לבעלי. העסקים. בבניין. ולצובור הרחב.

הסוגיה שבמחלוקת היא סוגיח משפטית בעיקרה והיא, האם יש לפטור את הדלפסים מחיוב בארנונה בהתאם לסעיף 11.3.1' ריישא לצו הארנונה לשנת 2022 הקובע כך:

*שטח משותף בבנין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בנין או קומה אשד לפחות 80% מהשטת הלא משותף מוחזק ע*י מחזיק אחד, שטחים משותפים אלו יחולקו ויחויבו באופן *הסי בין המחזיקים. שטחים המשמשים למערכות אנרגיה, מיזוג אויר וכזוצא בזה והמוחזקים באחריות הבלת ניהול או ועד הבית -- יחויבו במלואם?

סי 1.3.1 קובע איפה, ששטחים המוחזקים באחריות חברת ניחנל יתוייבו במלואם ולכן על הוועדה להכריע האם (כטענת המשיב) הדלפקים נשוא הערר נמצאים באחריות חברת ניהול או, כטענת עוררת, מדובר כשטת משנתף שאינו מחוייב כלל.

0

1

2

ראשית נציין, שאין לקבל את עמדת העוררת ולפיה הסייפא של סעיף 1.3.1ז+ היא רשימה ייסגורהיי. פרשנות זו נסתרת מניה וביה מלשון הסעיף הנוקב במילה!2 לוע 2. כלומר, חיוב חברת הניהול אינו מתמצה רק בקשר עם מערכות אנרגיה ו/או מיזוג אויר הנזכרים בסעיף, אלא שאלו ניתנו כדוגמאות.

לגופן של הטענות, ולאחר שבחנו את טענות הצדדים, מכאן ומכאן, דעתנו היא כדעת המשים;

וננמק :

במסגרת. עמיינ (מינחליים תייא) 56033-02-17 מנהל הארנונת בעיריית תל אבזב -יפו כ עזבון המנוחה חנה עיפולן ז/2 (פורסם בנבו, 25.12.2017) (להלן : ייפרשת ציפורןי') הנזכרת בסיכומל שני הצדדים, נדונח טענת המחהזיקים במשרדים שאין לחייב אותם בחלק חיהסי של חדרי נוחיות הנמצאים במסדרון קומתי בבניין, שכן הס משמשים את כל באי הקומה. השאלה שעמדה להכרעה היא האם מדובר ביישטח משותףי' הפטור מארנונה בהתאם לסעיף סי 1.3.1ח!

לצו הארנונה (כאמור, סעיף 11.3.1י לחלום). ועדת הערר קבעה שחדרי הנוחיות פטורים מחיוב בהיותם יישטח המשותףיי, שכן הם ממוקמים מחוץ למשרדי המחזיקים והמחזיקים אינם עושים בהם שימוש ייחודי. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הועדה בקבעו כך:

*מה הוא אם כן *שטח משותף בצו הארנונת? שטח משותף, כשמו כן הוא, שטח הנמצא מחוץ לנכסי המרזיקים בקומת והמשמש יותד ממחזיק אחד. אין מקום לסטות מלשונו הפשוטה של הסעיף ולתידרש לפרשנות !צירתת-..+

5. עם זאת, ההנחת כי שטח הנמצא מחוץ לנכס (משמש יותר ממהזיק אחד

וא *שטת משותף?, היא תנקת הניתנת. לסתירה: מנתל הארנונה יכות להוכיח, בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה, כי יש בשטח נהנת עיקרי - שהוא בעל השליטה והיכולת לנצל את השטת לצרכים שונים (די עמינ (מנהלי תל אביב-יפו) 122/07 אליעד שרגא ושוהי- משרד עורכי דין ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו, [פורסש בנבו] בעמי 7 (10.05,2009): *הנת כי כן, שטתי השירות הינם מעצם טיבס שטחים משותפים בבניין. על מנת לסתור הנחה זו צריך היה להראות כי הם משמשים עצורך ספציפי את המערער או את הנכס שבו הוא מחזיק?); כך הדדישת ללזיקה (ייחודיותיי הקושרות את השטת המשוהף למחזיק נכס ספציפי עלתה גם בעמיינ אפריקה ישראל (פסי ?); כן <וזכר כ? גס בעניין אס.אל,פי --בחן בית המשפט האם השטה ש מהלוקת נמצא מחוץ לנכס והאם לנישום יש שליטה על השטה). בדומה, יכול מגה האדנונה לתוכית שאין מלובר בשטת הנמצא מחוץ לנכס, אלא זתו שטת המשויץ ליחידה עצמאית ונפרדת, על אף שהיא מוחזקת בידי מספר מתזיקים (ר/ עייש (מחנז תל אביב-יפו) 433/94 אדמונית מעדכות ממוחשבות בעימ ני מנהל הארנונה, עירית תל-אביב-יפו [פורטם בגב (026.01.1997).

3

4 בענייננו, מנחל הארנונה מבקש לראות בכל המחזיקים בקומה כינהנים

עיקריים במשותף'" מחדר: הנוחיות, כיוון *שסביריי שהמחזיקיס בקומה או

מי מטעמם עושים בהם שימוש מתמשץ ותדיר. לעומת זאת, ועדת הערר בחנת את העובדות שהוצגו לפנית והגיעה למסקנה שהמשיבים אזנם נהנים עיקריים בחדרי הנוחיות והם לא עושים בהם שימוש *יחודי, לא מצאתי מקום להתערב במסקנה זו. למשיבים אין שליטה על חדרי הנוחיות ואין להם יכולת לנצל את הדלי הנוחיות לצרכים שונים (כך עדוגמה טענותיו של עויד ישראלי כי הוא לא אחראי לניקזון או לתחזוקת חדר תנוחיות, וכי חברה ההחוקה משתמטת בחדרי הנוחיות גם לצודך אחסון - שימוש שאין ביכולתו לעשות, אשד לא נסתדו). המשיבים לא סיפחו לעצמם את חדדי הנוחיות, הס אינם מקבלים

החלטות בנוגע לחדרי תנוחיות ואין כל צביון בתדרי הנותיות המזוהה עם נכסי

המשיבים. ברי, כי לא מתקיימת בענייננו הדרישה ללזיקה וליחודיות?

הקושרת בין שטח חדר הנוחיות ?נכס תמשיבים, ואין די בנחיצותם הנטענת

של חדד: הנוחזות למשדדי תמשיבים כפי שמבקש מנחל האלנונה 2 קב 2..<

25. בהקשד זה ולאור האמוד לעיל, גם מקובלת עלי החלטת ועדת הערר כו

איפו היו מובאות דאיות לכך שמי מהמשיבים עושה שימוש :יהודי בחדרי הנוחיות, *יתכן שההחלטה הייתה שונה...... ....לדידי, האפשרות להוכית זיקה והנאה מהשטח, אף ממתנת את החשש שהביע מנהל תארנונת בכל הנוגג למחטן, ארכיב, מטבחון, פינת מזכירות וכיי/ב. הדעת נותנת כ בשטחים המשמשים לצרכים אלה, ככל שהם מצויים מחוץ לנכס, :היה מחזיק בע שליטה ויכולת לנצל את השטת לצרכים שונים. כך לדוגמת יהיו שטחים אעו נעולים לבאים מבחוץ, *כיפו תפצים של תמחזיק, יעוצבו למ רצונר נכלמיב.

המדובר בבחינות עובדתיות לפי נסיבותיו של כל מקדה, והן אינן רלוונטיות לענליננו לאוד העובלות המוסכמות לע 2.

בית חמשפט קובע איפח שיישטח משותףי, כמשמעותו בצו הארנונה צריך להבחן קודם כל על פי לשונו הפשוטה של הסעיף, לאמר מדובר בשטח שמתקיימים בו שני תנאים מצטברים :

השטח נמצא מחוץ לנכסי המחזיקים ; השטח משמש יותר ממחזיק אחד. הדלפקים נשוא הערר אינם עומדים בתנאים אלו. אין חולק שלאף גורם אחר וולת העוררת אין וכות להתזלק בדלפסים. העוררת טענה שחיא אינה רשאית שלא להשתמש בהם. טענה זו לא הוכחה על ידי העוררת (באמצעות הצגת ההסכם שבינה לבין הבעלים, למשל) ואולם גם אט טענה זו חיתה מוכחת, אין בה כדי לשנות מהמסקנה שאין לאדם אחר וכות לעשות שימוש בהם זולת העוררת, וזה העיקר לעניננו. בנוסף אין זה המקרה שבו השטח משמש יותר ממחזיק אחד, שהרי אין חולק שהעוררת בלבד עושה שימוש בדלפקים, ולענייץ זה אין כל רלוונטיות בכך שחלובי משמש את בעלי המשרדיט בבניין ו/או הציבור ברחב הבא בשערי הבנילן.

6

5

.6

7

.8

יתרה מכך, וגם אם נניח לצורך העניין כי הדלפקים משמשים את כלל ציבור, אצי לדעתנו מתקיים במקרה שבנדון החריג לתנאי וה, אשר פורט גם חוא בפסק הדין בעניין עיפולן ולפיו גם אם השטח המחוייב נמצא מחוץ לנכס ומשמש יותר ממחציק אחד הוא לא ייחשב כיישטה משותףיי, אס יש נהנה עיקרי שהוא בעל השליטה והיכולת לנצלו לצרכים שונים, מבחן אותו מכנה בית המשפט מברן ייהויקה והייחודיות'י. מרגע שהובהר, באמצעות עדות נציג העוררת, שרק לעוררת וכות להשתמש בדלפקים (ואין נפקא מינח לעניין וה אס הזכות היא לשימוש בדלפקיס או בציוד שעל הדלפקיס או בתוך המגירות) והיא גם זו אשר שוכרת את מי שעושה בחם שימוש בלעדי בפועל (השומרים) אזי ברור שהעוררת היא בעלת הוּיקה הייחודית בחם, ממילא העוררת אחראלת לאיושם, לנקיונס ולהבטחת הציוד חמצוי בהם.

יש להדגיש שהעוררת לא הביאה כל ראיה לסתירת תזקת היקה הייחודית, בין היתר לא הובא על ידה הסכם הניהול עם בעלי הבניין הקובע אחרת, ממילא ברור שלבאי הבניין (הציבור הרחב או השוכרים של העסקים) אין שום שיקול דעת בנושא, בדומה לחדרי הנוחיות הקומתליס בפרשת ציפוד[.

את ועוד: הגם שהדבר לא הוכח על ידי העוררת יש להנית, שדמי הניהול המשולמים לעוררת

כוללים, כשירות, גם את שירותי האבטחה שניתנים באמצעות הדלפקים והשומריט המאיישים אותם, או במילים אחרות: דלפקי השמירח ניתנים זיכשירותיי לבעלי העסקים בבניין ודמי הניהול אותם מקבלת העוררת מגלמים את התמורה אותה משלמים אותם בעלי עסקים לעוררת בגין השירות האמור. על פי הגיון זה קבענו בהחלטות קודמות, שאלן להחיל את הפטור, למשל, על חדר אופניים, החלטה שאושרה במסגרת עמיינ (מינהליים תייא) 63833-06-20 נכס?

אריאל תנלון מגדל סננוע בע"מ ני מנהל האדנונה בעירית תל אביב-*מו- (נבו-13:09:2021)+ ייבמרט מקובלת עלי נטליתה של ועדת הערר עראות בהסלד קשירת האופניים כסוג של שירות שהוענק על ידי המעדעדת לחלק מד?יר? הבנלין (עמוד 5 להחלטת) - וכטעמי הסתכלות זו היא נכונה גם אם לא נגבתה תמורת ישירת או עקיפה בש כך. דהיינו, לפי תפיסה זו של המצב, המערערת עצמה השתמשה בחדר על מנת לספק שירות *ערך מוסךי לשוכרי המשדדים ועובל?הם יי. עוד קבענו, שיש להחריג מן הפטור מחסנים משותפים, בין היתר על יסוד פסהייד בעניין תייצ (מינהליים מרכז) 6540-02-16 מנטי ליטל ני עידיית הוד השרון (גבו 22.08.2018),

מכל האמור לעיל מתחייבת המסקנה ששטת הדלפקיס נשוא הערר שבנדון אינו יישטח משותף'י כמשמעותו בסעיף 1 צי ריישא לצו הארנונה נותחת זאת נופל תחת ההגדרה שבסייפא, ומשכך אינו פטוד מחיוב, ויש לדחות את הערר.

יש לדחות גס את טענת העוררת שלא ניתן לחייב את הנכס שכן אינו מהווה לחידת שומה נפרדת, מן הטעם שלטענה זו אין וכר בכתב הערר (ראה סעיפים 8-9 לכתב הערר) ועל כן מהווה הרחבה או שינוי חזית. בנסיבות אלו לא מצאנו לנכון לדון בטענה לגופת.

מכל הנימוקייםו שלעיל, הערר נדתת.

העוררת תשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪ בתרך 30 מקבלת החלטה זר

נלתן בתעדר הצדדים 0 ₪5 .26

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתל משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לעניינים מנתליים (פדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת ופות ערעור לפנל בק המשפטי לעמינים) מנהליים ואת בתוך 45 יום מוס קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנת 20 (ג) לתקנוות הרשניות המקומיות (ערר על קביעוג ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשפב,

ריק 6

חבר': אודי ומק, כלבלך חָברה: 0 מלו, ריית

קלדכית: שנר מראד

850 הזו 50880

בפני ועדת הערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מט' 140023371

בפני חברי ועדת הערר:

יור - עו''ד אפרת קפלן

חבר - רו''ח קובי ישראלי

חבר -- עו'יד ראובן הרן

העוררת: מ. לוחננוף ובניו (1998) בע'ימ

- נגד-

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכסייס הנמצאיט ברתוב נחלת יצחק 20, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000391803 ח-ן ארנונה מס' 11149076 בשטח 411 מ"ר וכנכס מס' 2000203609 ח-ן ארנונה מסי 11148960 בשטח 1,330 מ"ר.

אין חולק כי לנכסים ניתן פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות מיום 22/9/2020 (מועד. תחילת החזקה של העוררת) ועד ליום 30/4/2021.

לטענת העוררת, יש להעניק לנכסים פטור גם עבור התקופה מיוט 1/5/2021 ועד ליום 30/6/2021 מאחר ולטענתה השיפוצ לא השתליס ביום 30/4/2021. לתילופין, העוררת טוענת כי יש לחייבה בתעריף זול של *מחטניטיי.

ביום 13/9/2023 ניתנה התלטה על ידי הוועדה לפיה:

יאין מחלוקת כי הנכסים הוכרו כלא ראויים לשימוש החל מיום 22/9/2020 ועד ליום 30/4/2021. אין גם מחלוקת כי לא נמסרה לעירייה הודעה בסמוך לפני תום התקופת, כי השיפוץ בנכסים ממשיך, או הודעה כג הנכס נותר במצבו כלא ראוי לשימוש, ולכן לא התקיימה ביקורת נוספת מטעם המשיב בנכסים, והמשיב לא יכול היה לבחון את מצבם בזמן אמת.

על אף זאת, בנסיבות העניין, הוועדה בתנה את מכלול הראיות שהונחו בפניה, ובחנה האם העוררת הצביעת על כך שהנכס עמד בתנאים הקבועיט בסעיף 330 לפקודת העוריות גם בתודשים מאי - :וני 2023,

סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:

ינהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד תבניין במצב של נכס הרוס אן ניזוקיי.

בתתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלח בע"מ מ עיריית תל- אביב-

יפו, נקבע כך :

יימשהגענו למסקנת כי אין לבחון עלות שיפוץ ייסבירתיי או י*כדאיות כלכליתי במסגרת השאלה האם בניין יניזק במידה שאי אפשר לשבת בניי עדיין יש לבחון כיצד בסופו של דבר בכל זאת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדם הטביר. ואכן, כפי שנקבע בעניין אחר ייקרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיבייסיי.... השאקת אינח כיצד רואה את חבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעת מטעמו בעלמא כי הבניין מיזק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין ייניזק במידה שאי אפשר לשבת בויי. אכן, ייתכנו מקרים ייאפוריסיי וגם אם לא נלך לשיטת יילכשאראנו אכירכןי (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קש (טרם פורסם, 17.9,2008) לביטוי 11 1506 מסועו 11 יסמ 1י) עדיין מיתן יהית להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר. כפי שציין תשופט רובינשטיין בפרשת

אחרת:

*משאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי המשמעות הרגילה שמייחסות לו הבריות, ולהיעזר במבתן השכל הישר: יכלל ידוע הוא, שכאשר ביטוי השגור בפי חבריות אינו מוגדר בחיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילה שמייחטים לו בני-אדסי (עייא 753/68 מלכה פרנסיס, ואתי מ בנימין רוזנברג, פייד כג(2) 182, 187 (1969) - השופט, כתארו אז, יי כהן); יבאין הגדרת מיוחדת בתיקוק מסויים ממחים שהמחוקק דיבר בלשון בממ-אדם והתכוון למובנו המקובל של המונחי...

ודוק: אין לומר כי כל בניין מוזנת הוא בהכרת בניין בקתי ראני לשימוש, ומקובל עליי כי הנוק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותי. לעניין מס שבח התעוררה כאמור השאלה מהי דירה המיועדת למגורים לפי טיבת. הפסיקה שעסקה בעניין קבעה כי יייש לבדוק את הדירה, כמות שהיא, לצורך מבחן זה, ולראות, אס היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינה פיסית, דתיימו, מבחינת המבנה ומבחינת הימצאותם של מתקנים המצוייט בדרך כלל בדירות מגורים והחיוניים לשם שימוש רגיל וסביר של הדיירים, כגון מתקני חשמל ומים, שירותים, מטבת וכיוצא באלתיי ..

הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על יבניןיי ולאו דווקא על דירת מגורים. תמונת ייבמיןיי הוא מונח רחב יותר ואין הוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע ייהמונת בנין הינו מונת רחב ביותר, הכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומתיי...על כן, גם אם בממין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבמה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבמין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך לחיות ייניזק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיונג חוקי שהוא לגבי הבניין..%.