החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - אוגוסט 2024

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' עררים: 140023656 שליד עיריית תל אביב-יפו 220

127

בפני חברי ועדת הערר:

לויר: עו"ד רוית פרינצ

חברה: אורלי מלי רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת: אוטו חן בע"מ

-נגדד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטה

הנכט נשוא הערר

הנכס נשוא הערר נמצא ברחוב המסגר 18 ומסווג בסיווג ייתעשייה ומלאכתיי.

הַהשגה, הערר וההליכים שבפני הועדת

1. העוררת הגישה ערר וחמשיב הגיש תשובה לערר.

2 ביום 2 נערךדיוך מקדמי = / ה

3 הצדדים הגישו בקשה משותפת שהועדה תערוך ביקור בנכס והביקור התקיים בתאריך 2

4. > העוררת הגישה תצחיר מטעמה של מנהל הפרויקטים של העוררת, מר אמיר רביד, וחמשיב הגיש

מטעמו דוייחות של שני חוקרים, מר אלעד גרינבלט ומר מאור שמאי.

5 | ביום 20.2.2023 נערך דיון הוכחות בו נחקרו המצהיר מטעם העוררת וכן החוקר מטעט חמשיב, מר גרינבלט.

6. הצדדים הגישו סיכומים ולאחתריהס הגיש חמשיב בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי העוררת

בטענה שהסיכומיס כוללים טענות חדשות. לאחר קבלת תגובת העוררת נקבע שההחלטה ביחט לכך תנתן במסגרת ההחלטה הטופית בתיק.

7 התיקים שבכותרת אוחדו בהחלטה מיום 5.3.26 לאחר הודעת העוררת שאינה עומדת על טענתה החלופית על היות הנכס מקלט לשעת תירום.

הסוגיה הטעונה הכרעה

8 | הסוגיה הטעונה הכרעה בתיק זה היא האם הנכס נשוא הערר, בשטח של 745 מ"ר בקומת הקרקע של הבניין, וּכאי לפטור מתשלום ארנונה מכת סעיף 330 לפקודת העיריות (להלן: ייהפקודהיי)

כנכס שאינו ראוי לשימוש.

טענות העוררת

9 | לטענת העוררת בכתב הערר, העוררת ביצעה ובמצע בנכס עבודות הריסה ושיפוצים ועל כן הנכס אינו ראוי לשימוש ואיגו בר חיוב בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות.

0. במסגרת תצחיר העוררת נטען עוד, שהנכס המצוי בקומת המרתף, שימש בעבר הרחוק כמועדון

לילה, והוא עומד ריק וללא שימוש משנת 2021. בחודש נובמבר אותה השנה החליטה העוררת להרסו כליל על מנת לנסות להשכירו כחלל גדול אותו ניתן לחשמיש בעלות גבוהה מאוד. בכלל זאת, ביצעה העוררת את הפעולות הבאות : פירוק קירות פנים ועמודים, עקירת תקרות, פירוק הריצוף, ניתוק חיבורי החשמל, מים ותשתלות מיזוג. בנכס נותרה תקרה חשופה.

1. במסגרת סיכומי העוררת הוטיפה העוררת, שבמרכז הנכס קיים גרם מדרגות מסוכן וטוילה

תשלום לקבלן השיפוצים.

2. בהמשך לתיאור הנכס נטען, שמדובר בנכס הרוס שפורק החמצוי במצב מעטפת.

3. לטענת העוררת לסיכום, הואלל ואין מחלוקת לגבי מצבו הפיסי של הנכס, כמשתקף גס מדוחות

הביקורת של המשיב ומעדות מר גרינבלט, יש להכיר בנכס כנכס שאינו ראוי לשימוש וככזה פטור מחיוב בהתאכ לסעיף 330 לפקודה. לחילופין, מבוקש לפטור את העוררת מחיוב לפתות בתקופת עבודות ההריסה (3-4 תודשים).

4. העוררת ויתרה כאמור על טענתה החלופית כי מדובר במקלט.

טענות המשיב

5. למשיב טענח מקדמית שלסיכומי העוררת נוטפו ראיות וטענות חדשות. טענה זו תדון להלן.

6. לגוף העניין נטען במסגרת כתב התשובה לערר, שעל פי הפסיקה אין לתכיר בכל נכס שבו נערך

שיפוץ כנכס שאינו ראוי לשימוש, הפטור מחיוב.

7. במקרה זה, וכעולה מדוייח הביקורת של חמשיב מיום 2.12.2021, הנכס ראוי לשימוש שכן הוא

מרוצף, בעל קירות ותקרה שלמים, שירותים, גופי תאורה פועלים, תעלות מיווג. במועד הביקור לא נראו בנכס פעולות שיפוצ מאסיביות העונות על תנאי הפטור ולכן הבקשה לפטור נדחיתה.

בביקור הבא שנערך בנכט, ביום 23.1.2022, המצב העובדתי לא השתנה ביחס לביקור הקודם וגם בביקור זה לא נצפו אינדיקציות כלשהן לעבודות שיפוצים בנכס.

8. במסגרת הסיכומים נטען על ידי המשיב, תוך חפנייה למספר פסקי דין, שיש לפרש את הפטור

בצמצום ויש להוכיח נק משמעותי, כוה שאינו מאפשר כל שימוש בנכס. לגופו של ענייו נטען, שהנכס במצבו כפי שנצפה על ידי המשיב בביקורות, אינו עונה להגדרה של נכס שאינו ראול לשימוש כפי שפורש בפסיקח. כאמור בכתב התשובה, בשני הביקורים שנערכו בנכס לא נצפו עבודות שיפוצים וחנכט כולל אלמנטים רבים (המפורטים לעיפ).

9. לטענת המשיב, העוררת עצמה לא הוכיחה טענותיה לבד מכמה צילומים של הנכס שאינם

מעידים על כך שהנכס ניווק עד כדי כך שלא ניתן לעשות בו שום שימוש. טענות מסוג ייקריסחיי או יימסוכנותיי היה על העוררת לבסס באמצעות חווייד מומתים ו/או אסמכתאות, שלא הוגשו.

מבלי לגרוע מכך, העוררת עצמה טוענת שהשיפוצים בנכס נערכו במשך 3-4 חודשים בלבד (גם עניין ה לא הוכח בראיות) ולאחריהן החליטה משיקוליה להותיר את הנכס במצבו. במצב דברים

דיון והכרעה

הטענה להרחבה/שלנוי חזית במסגרת טיכומי העוררת

0. לטענת חמשיב, יש לחורות כאמור על מחיקת מספר סעיפים מסיכומי העוררת, בשל כך שהופיעו

לראשונה בסיכומים, וכן להורות על מחיקת הנספת שצורף לסיכומים אלו, שלא צורף קודם.

סעיפים 7-8 לסיכומי העוררת

1. בסעיפים 7-8 לסיכומי העוררת נטען על ידי העוררת שבמרכז הנכס קלים גרם מדרגות מסוכן וכל

קיימת נזילה מהקומה העליונה. אין חולק שטענות אלו נפקדו מהערר ו/או מתצהיר העוררת.

2. בתגובתה נטען על ידי העוררת, שמדובר ייבשגגהיי שנבעה ככל הנראה מחילופי גברי בייצוג

העוררת. טענה זו של העוררת אינה ברורה, שהרי הערר, כמו גס יתר ההליך ולרבות הסיכומים,

הוגשו בידי אותו מייצג. מבלי לגרוע מכך ברור שאין בחילופי גברי, גם אם התקיימו (ואין וה המקרה) כדי להצדיק העלאת טענות עובדתיות חדשות, אותן יש להוכיח באמצעות אסמכתאות (דבר שממילא לא נעשה מעת שהטענות הועלו בסיכומים).

3. כך או כך, טענות עובדתיות חדשות עולות כדי הרחבת חזית, ומשלא ניתנה למשיב הודמנות

להפריך טענות אלו במסגרת ההליך, חרי שיש לקבל את טענת המשיב שמדובר בהרחבת חזית אסורה ואנו מוריט על מחיקת סעיפים אלו מסיכומי העוררת.

צילומים ונספת

4. בסעיף 9 לסיכומי העוררת נטען כי הצילומים שצורפו לתצחירי העוררת צולמו במועד הסיור

שנערך עם יו"ר הועדה (14.8.2022). עובדה זו לא צויינה על ידי מצחיר העוררת שהגיש את הצילומים, לא בתצהירו ולא בחקירתו הנגדית, ועל כן מדובר בעובדה חדשה שהועלתה לראשונה במסגרת סיכומי העוררת. משלא ניתנה למשיב הודמנות להפריך את טענה/עובדה זו במסגרת ההליך, הרי שיש לקבל את טענת המשיב שמדובר בהרחבה/שינוי חצית אסורה ואנו מורים על מחיקת עובדה או מסיכומי העוררת.

5. לסיכומי העוררת צורף יינספחיי- הצעת מחיר וחשבונית בגין עבודות פירוק (להלן: 'יהנספחי).

אין חולק שהנספח לא צורף לכתב הערר ו/או לתצהיר העוררת.

6. לטענת העוררת בתגובתה, הנספח צורף לאור שאלות שעלו בחקירת המצהיר על ידי המשיב

והוועדה, ואולם טענה זו אינה משתקפת בפרוטוקול. תחת ואת וכעולה מהפרוטוקול, המצהיר מטעט העוררת נשאל " על ידי המשיב מדוע "לא צורפה אסמכתא- לעבודות בנכסי והשלב-כ 7-57 ייהאסמכתאיי לביצוע העבודות בנכס היא הצילומים שצורפו לתצהירו. המצחיר לא נשאל בעניין זה על ידי הועדה.

7. מדובר באסמכתאות משנת 2021 שהיו (או אמורות היו להיות) בידי העוררת במועד הגשת הערר

והתצהיר, ולא ניתן כל הסבר מדוע לא צורפו/הוגשו קודם לסיכומים. בהעדר כל נימוק המצדיק מחדל זה של העוררות, אין כל הצדקה להתיר הגשת אסמכתאות חדשות במצורף לסיכומים, בפרט כאשר למשיב לא ניתנת כל הזדמנות להפריכן. אשר על כן, אנו מורים על מחיקת הנספת וכל התייחסות לתוכנו מסיכומי העוררת.

נכס שאינו ראול לשימוש

8. ההלכת היא, שהנטל להוכית את מצבו של הנכס, דהלינו כי הנכס ייניזוק במידה שאי אפשר לשבת

בויי, מוטל על המחזיק בנכט (בריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ מ עיריית תל-אביב -

יפו, מנחל הארמנה [פורסם בנבו] (30.12.2009, להלן ייהמגדש המוצלתיי; עעיימ 9130/11 יורשי

4

9

.0

.1

.2

.3

המנות יוסף סויסה זיל מ עיריית רחובות [פורסם בנבו] (1.9.2015); בריימ 7298/06 מוסה מ מנהק הארונה של עיריית רחוכות [פורסם בנבו] (28.9.2006); עמיינ (תייא) 9825-10-11 גלגלי הפלדה 6 בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית הרצליה [פורסם בנבו] (18.12.2012)),

עוד נקבע, שמצבו של נכס עשוי להשתנות מעת לעת. נכס שהיה תקין וראוי לשימוש עלול להינוק ומאידך, נכס חרוט עשוי לעבור שיפוצ והתאמה לשימוש מחודש. על כן, נדרשת הודעה בזמן אמת שתעמיד את הרשות המקומית בפני מצבו של הנכס בשנת המס מושא החיוב (הי רוסטוביצ, ארנונה עירונית ספר ראשון 596 (מחדורה חמישית, 2001); עתיימ (מרכז) -65460-09 4 רביבו ני עיריית יבגנה [פורסם בגבו] (15.2.2015)).

כן נקבע, שהמבחן להערכת מצבו של הנכט, כפי שהובהר בהלכת המגרש המוצלח, הוא מבחן אובייקטיבי, כלומר שאין די בכך שהמחזיק סבור כי הנכס אינו ניתן לשימוש, ולא כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש. הנוק בו עוסק טעיף 330 הוא נזק משמעותי. על כן, גם אם למשל בניין איגו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בחכרח ייהנה הוא מפטור לפי סעיף 0, אס ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים על פי דין (תעשיה, מלאכה, משרדים וכוי).

במסגרת כתב הערר שהוגש בחודש ינואר 2022, נטען על ידי העוררת כי ביצעה ומבצעת בנכס עבודות ייחריסה ושיפוצים'י, תוך הפניה לצילומיס שצורפו להשגה שהוגשה ביום 16.11.2021, בה נטען שהעורר ייהחלהיי בעבודות הריסה ושיפוצים. בנוסף, בתצהיר מנהל הפרויקטים מטעם העוררת, שהוגש בחודש אוגוסט 2022, נטען שבנכס בוצעו עבודות פירוק והריסה, ולתצהיר צורפו תמונות שצילס חמצחיר, בהן נראה הנכס לאחר העבודות שבוצעו בו. בחקירתו נשאל המצהיר מתי צולמו התמונות שצורפו לתצחירו ואמר כי הן צולמו בסמוך להגשת ההשגה (נובמבר 2021).

וייתכן שחל אצל המצהיר בלבול בתשובה זו שכן חלק מהצילומים תואמים את הצילומים"-- 7

שצולמו על ידי יו"ר הועדה בביקור שנערך בנכס ביום 14.8.2022, כמו גם לצילומיס שצורפו על ידי החוקר מטעם המשיב, מר גרינבלט, מאותו הלום, וצורפו לדוייח מטעמו.

צילומיט נוספים של הנכס מיום 14.8.2022 שצולמו על ידי יו"ר חועדה בביקור וכוללים חלקים נוטפים של הנכס, מצורפים כנספח להחלטה זו, כחלק בלתי נפרד ממנה.

המצהיר מטעם העוררת ציין בתצהירו ובחקירתו הנגדית, שהעבודות בנכס החלו בחודש נובמבר 1 ונמשכו מספר חודשים. העוררת לא הציגה לוועדה שום אסמכתא ביחס להיקף העבודות שבוצעו וטיבן (וכאמור הנספח שצורף לסיכומים אינו יכול לחוות ראיה), פרט לעדות המצחיר בחקירתו הנגדית. אס נניח, לצורך הדיון, שעדות המצחיר בעניין זה מספיקה, הרי שגם לגישת העוררת, מצבו של הנכס ייהורעיי משמעותית כתוצאה ישירה של עבודות הפירוק והחריסה המאסיביות שבוצעו בו החל מחודש נובמבר 2021 ועד ינואר-פברואר 2022, ועל כן במועד ביקור הועדה והחהוקר מטעם המשיב בנכס, אמצע אוגוסט 2022, היה בנכס במצבו הגרוע ביותר מאז שהעוררת תפסה בו תזקה.

6

.5

.6

.7

ודוק: בחינת הצילומים שצורפו לתצהיר העוררת ו/או לדוייח החקירה מיום 14.8.2022 ו/או לביקור הועדה מיום 14.8.2022, מלמדיםס באופן ברור שלא מדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש, כפי שהוגדר בפסיקה לעניין טעיף 330 לפקודה.

כעולה מן הצילומים, הנכס אינו הרוס אלא שלם, והוא כולל ריצוף, תקרות עמודי תמיכה, ספרינקלרים, חיבורי חשמל וגופי תאורוז עובדים, שירותים עובדים (כך על פי המצחיר מטעם העוררת, עובדה המעידה על כך שתשתית הביוב תקינה) ואף קירות פנימיים. אין פירוש הדבר שלא נדרשות עבודות התאמה ו/או שיפוצים בנכס (ליתכן שאף שיפוצים בחיקף משמעותי) ואולם לדעתנו הנכס רחוק מלענות להגדרה "ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו". מסקנה זו מתיישבת עם דברי המצהיר מטעם העוררת בחקירתו, שהעוררת השקיעה סכומי לא מבוטלים על מנת להפוך את הנכס למבנה שאינו מסוכן (ועל כן אינו כזה). בכלל ואת לדברי המצהיר, הושמשה התאורה, פונו תעלות המיטוג, נהרסו תקרות גבס שנטו ליפול והוסרה רצפה מרחפת שחיתה רקובה.

בהקשר לכך נפנה לדבריו הכנים של עד העוררת על כך שהמניעה העיקרית מהשכרת הנכס חיא נזילות המים (ולא נאמר כי המניעח היא מצבו הכללי של הנכס).

ולסיכום : הראיות שהוצגו על ידי העוררת עצמה והתרשמות הועדה במסגרת הביקור שנער] בנכס מביאות למסקנה שקיימת אפשרות מעשית לעשות שימוש כלשהוא בנכס במצְבו כיום וחנכט אינו במצב יישאי אפשר לשבת בויי. בהקשר נזכיר שוב את הלכת המגרש המוצלת (בריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בעימ ני עיריית תל אביב יפו - מנהל האלנונה (נבו 30.12.2009)

במסגרתה נקבע, כי אין די בכך שהמחזיק סבור כי הנכס אינו ניתן לשימוש, ויש לבחון האם הנכס יכול לשמש לבל שימוש חוקי: "אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרת בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובע עכיי-פי-המזק בו עוסק סעיף 330 תוא-נזק מש מעותל:-:>על-כןגס אם אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניה, למשל, לצרכי משדדים, מלאכה, תעשיית או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות /*ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו?

לכל סזווג חוקי שהוא לגבי הבניין.

נציין עוד, כי בהתאם להלכת המגרש המוצלח אשר דחתה את מבחן ייהכדאיות הכלכליתיי מטקנתנו ביחס לנכס אינה מתבסטת כלל על השאלה האם העוררת יכולה להשקיע בנכס ו/או על השאלה מדוע בוחרת העוררת שלא לעשות זאת.

טוף דבר

8. נוכח האמור לעיל אנו דוחים את הערר. נוכח התוצאה אליה הגענו ולרבות ההחלטה שנדרשנו

לת בנוגע להרחבת הזית אסורה, אנו מחייביסם את העוררת בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ למשיב, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

ניתן בהעדר הצדדים חיום

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדיט קלימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענליניס מנחלייס וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות החרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

רקא

יטר: עו"ד רומיפר\נצ = \ חבר: אודי וינריב, כלכלן חברה: אורלי מלי, רוייה 3 "].*.]ח))- 007-7070 קלדנית: ענת לול

סוף בר

5. טכה האמור לעיל א דוחים את הערר. וכח התוצאה אלית הגענו ולרבות ההחלכיה שסדרשר

לונת בנוגג לתרחכת חוית אסורה, אנ מתיובים את העוררת בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ למשיב, אשר ישולמר בתרן 30 יום מקבלת התתלטה.

ניתן בהעדר הצדרים היום ל -7 . 28.0

בהא לסעיף 5 (42 לחוק בת? משפט לענונוםם מנהליים, התשייס-2000 ותקצה 23 (2) לתקנות בת משופטו לעגיינים) מנהלויםו (סדרי די), תשסזיא-1000 לרשות הצדדיט קלימת זכות ערעוך לבמני בית המשמ לענלינים מנהליים וזא בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לונקנה 20 (ג לתקנות הרשניות המקומיות (ערר על קביעת ארנוגת כללות)(סדרי דין בוגענית ערר) התשלייז -- 2977 תפורסם החלטה זו באתר האונטרנט של המשיב.

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערריט מס': 140020479

19

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו'/ח יעקב ישראלי

העוררת: אלל בי. פי ייעוץ בע"מ

-נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

ענללנו של הערר בנכס הנמצא ברחוב קרליבך 13, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייח כנכט מסי 4 ה,-ן ארנונה מטי 11274812 ששטחו 93 מ"ר.

המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לסיווג הנכס המטווג על ידי חמשיב כייבניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים, משרדים ומטחריי. לטענת העוררת יש לסווג את הנכס כייבית תוכנהיי בהתאם לסעיף 3.3.3 לצו הארגונה.

התליכים בפני הוועדת

.

ביום 27/2/2023 התקייט דיון מקדמי בו נקבע חוניק להוכחות. המשיב הודיע כי הוא שומר על טענת הסף בדבר הרחבת חזית אולם טענה זו לא נזכרה בסיכומים ומכאן כי נזנתה.

ביום 30/3/2023 הוגש תצהיר מטעם מנכ"ל העוררת. ביום 2/5/203 הוגש תצחיר מטעם המשיב; תצהירו של חוקר החו מר ליאור בארי, אללו צורף דו"ח ביקורת מיום 19/6/2022.

ביום 18/9/2023 הוגשה בקשת מוסכמת לדחיית מועד הדיון, בה התבקשה הוועדה לדחות את דיון ההוכחות ולאשר את ההסדר חדיוני לפיו העררים לשנים 2022 ו- 2023 ידונו במאוחד אולם קודם לדיון ההוכחות יוגשו תצחיריס משלימים. ביום 19/9/2023 החליט יו"ר הוועדה עו"ד סטוקהולס כי הדיון יידתה. ביוט 7/11/2023 הוגשה בקשה מוסכמת לאיחוד העררים ולמתן תוקף של החלטה להסכמה דיונית לפיה יוגשו תצחירים משלימים מטעם הצדדים. ביום 8/11/2023 ניתנח התלטה על ידי יו"ר הוועדה עו"ד סטוקהולס על איתוד העררים ותגשת תצהירים משלימים.

ביום 14/11/2023 הוגש תצהיר משלים מטעט מנכ"ל העוררת. המשיב לא הגיש תצחיר משלים.

ביום 29/11/2023 התקלים דיון הוכחות בו נחקרו המצהירים בידי בייכ הצדדיט.

= ביום 22/1/2024 הוגשו טיכומים מטעם העוררת. ביום 18/4/2024 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.

עיקר טענות הצדלים

טענות העוררת

> העוררת הוקמה בשנת 2020 ומפתחת תוכנה לעולט ניהול התוכן והתהליכים הארגונייס ששמו 843 1001 מסווזק 1)\( 00802 000780 ]את (להלן - י'המוצריי חאו 'יהתוכנה''), המותאט לשפה העברית ולתרבות הארגונית בישראל שיימכר במכירה חד פעמית לארגונים / לציבור הרחב ללא צורך בהתזמה ספציפית או שירות נלווה.

> העוררת היא תברה בת של חברת 13 העולמית שכבר פיתחה תוכנה זו ברמה ההתחלתית בשפה האנגלית באלרופה. בישראל חלק מצוות הפיתוח עוסק גס בפלתוח המשכי של המוצר האירופאי בצד העיסוק העיקר של פיתוח המוצר בשפה העברית.

* לעוררת אין עדין הכנסות ממכירת תוכנה. בורפו שי הבעות מחיר למכירת התוכנה בשנת 3 לשני גופים.

* עד שהעוררת תייצב את עצמה ותממן את פעילותה ממכירת תוכנה, החברה האם מסליעת לעוררת במלמון הוצאותיה מעבר להכנטותית מאספקת שירותים במיקור תו בבית הלקוח לחברות שונות. עובדי העוררת אינם משתמשיט בנכט נושא הערר לאספקת שירותים אלו.

> בפועל, על אף היעדר הכנסות ממכירת תוכנה, עיקר הפעילות בנכש הינה פיתות תוכנה:

העוררת מפתחת תוכנת מדף גנרית למכירה חד פעמית בידי אנשי תוכנה בעלי השכלה מתאימה והיא עונה על כל התנאים לסיווגח ככצו.

> מבתן יצירת יש מוחשי - העוררת מפתחת מוצר תוכנה חדשה מבטיט תוכנה קיימת שאינה מותאמת לשפה השמלת ולישראל ואף מפתתת תוספות למוצר זה.

9 מבחן. הלקף. השימוש במוצר המוגמר.-- הכוונת. חינח. למכור את המוצר לשימוש הציבור...

הרחב וארגונים רבים והיא תהיה גנרית.

* מבתן ההשבחה הכלכלית -- העוררת משביחה את המוצר הקיים שפותח בחוייל ומובילה ליצירת ערך כלכלי חדש.

= מבחן ההנגדה - המוצר מצוי בשלבים אחרונים של פיתוח ועל פי הצעות המתיר שצורפו לתצחיר המשליט ועדות מנכ"ל העוררת הוא יימכר לתברות. וארגונים כמוצר בפני עצמו במכירה חד פעמית וללא צורך במתן שירות מתמשך ללקוח.

> המבחן הכמותי -- אנשל פיתוח המעניקיס ללקותוּת שירות מתוף למשרד חווריס לנכס בסיום עבודת השירות ולעבודתס בצוווני הפיתוח. בנכט ארבעה עובדים שאינם מפתחל תוכנה: מנכ"ל, סמנכ"ל טכנולוגיות, סמנכ"ל פרויקטים ומנהלת פרויקטים. מרבית שטת הנכס מלועד לפיתוח תוכנה באופן ישיר או עקיף. כאשר עובדים המעניקים שירות ללקותות מחוץ לנכס תוזריס לנכס הם עוסקים בפיתוח.

בשנת 2023 מחצית. מהכנסות העוררת הגיעו מן החברה האם המשקיעה בעוררת בטרם התוכנה נמכרה ובהיעדר הכנסות ממכירתה.

> המבחן המחהותי - צוות המפתחיס יושב בנכס נושא הערר ומהווה את הצוות העיקרי של פיתוח המוצר בישראל ובעולם כולל פיתוח פונקציונאליות נוספת של אוטומציה של

2

תהליכים חוצי ארגון, פיתוח והתאמת המוצר לשפה העברית והתלת חוקי הנגישות על המוצר. שירות הלקוחות ניתן על ידי חלק מעובדי החברה במשרדי הלקותות ולא בנכט.

אין בנכס אנשל שיווק ומכלרות.

> מבחן <עוד התוכנה - התוכנה המפותחת מיועדת למכירה בשני מודלים - מודל .תע שיקנה ללקות וכויות מלאות על הרישום ומודל 17710 5113500 שיהוות מינוי לתוכנה עצמה ולא.למתן שירותים.

לאור כל האמור, העוררת טוענת כי מאחר והיא עומדת בכל המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לסווג את הנכס בטיווג בית תוכנה.

טענות חמשיב

חלק עיקרי מעובדי הפיתוח של העוררת כלל אינם עוסקים בפיתוח תוכנה אלא במתן שירותים ללקותות החברה בנוגע לתוכנות שפותחו על ידי צדדי גי ונמכרות על ידי העוררת.

גם הכנסות העוררת הן ממתן שירותים של תוכנות שפותחו על ידי חברות אחרות.

> עצם העובדה שבנכס מתקיימת פעילות כלשחי בתחום המחשבים אינה מספיקה על מנת לסווג את חנכט כבית תוכנה. יש להצביע על כך שלב ליבו של העסק הינו ייצור תוכנה.

* העד מטעם העוררת הודח כי רוב הכנטות העוררת הן לא ממכירת התוכנות אלא ממתן שירותים של תוכנות שפותתו על יי חברות אחרות. חלק מכל האדם של העוררת נותן שירותים במקרים אלה.

= העד מטעם העוררת העיד כי-בשנת 2022 ישבו בנכס שנל אנש? פיתות ושמונה עובדים שאינם

אנשי פיתוח. אמנם נטען כי בשנת 2023 חל שינוי במצבת העובדיט אולם אין אסמכתא לכך.

> העובדה שהעוררת אינה עוסק בייצור עולה בבירור מהדויית הכספי החלק: שצורף לערר...

ואין בו כל אזכור להוצאות פיתוח תוכנה. העד מטעט העוררת העיד כי אין בשנת 2020

הוצאות פיתות כלל. העוררת לא הציגה נתונים מהם ניתן ללמוד על התפלגות הוצאותיה

ובפרט על הוצאות פיתות. בנוסף לא הוצגו ראיות בנוגע לקשר בין העוררת והחברה האם,

> הסכם ההתקשרות שצורף כנספת 3 לתצהיר העוררת מעיד כי העוררת מעניקה ללקוחותיה שירותים על בסיט תוכנות שפותחו על ידי צדדים שלישיים. בנוסף, התשלום עבור השרות הוא שעתי.

* חרף טענת העוררת כל בשנת 2023 חל שינוי בפעילותה לא הוצגו הסכמים נוספים שיעידו כי אופי ההתקשרות על לקוחותיה השתנה או כי חיא מוכרת את חתוכנות שלטענתה הלא מפתחת.

= הצעות המתלר שצורפו מלמדות כי הן ניתגו במטגרת ישיתוף פעולה! עס חברת 131, כאשר על פני הדברים נראה כל העוררת מספקת שירותים מטסוימים לחברת 131 והאתרונה מתקשרת עט לקוח הקצה. העד מטעם העוררת נשאל לגבי אופי הקשרים עם חברת גת וחשיב כי לפעמים העוררת פועלת כקבלן משנה של חברת 13/6 לצורך מתן שירותיט, ובמקביל 13% יכולה לומר שללקות שלת נדרשת תוכנה מסוימת וא התוכנה נמכרת דרך חברו 131 שהיא הקבלן המבצע,

= ההבחנה בין פעילות עסקית -- שירותית לבין פעללות יג

לאור כל האמור, המשיב טוען כי לא ניתן לקבל את טענת העוררת כי עיקר הפעללות בנכס הינה פעילות ייצור תוכנה ויש לדחות את הערר.

ציון ותכרעת

סעיף 3.3.3 לצו הארנונה קובע כך:

/3.3,3 בתי תוכנה

בת תוכנה, שעיטוקם העיקרי הוא ייצור תופנה...'/.

התנאים לטיווג נכט כבית תוכנה נדונו בפסק. הדין בעמג 22781-02-10 (וג סנס בעמ כי עיליית תל אביב-*פו (להלן -- ייעניין ווב טנטיי), בו נקבע כי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה כולל שלושה תנאים מצטברים: יבעיקריי, יייצוריי וייתוכנחיי. מכאן כי מוטל על העוררת הנטל להוכיח כי בנכס מתקילמת בעיסך פעילות ייצורית של ייצור תוכנת.

/בעיקר'י - בפסק הדין ווב סנס נקבע כי מדובר הן במבחן כמותי והן המבחן איכותי. במטגרת המבחן הכמותל ייבחן גודל השטת בו מתקיימת פעילות של ייצור תוכנה לעומת שאר תשטח המשמש לפעילות שאינה ייצורית. במסגרת המבחן המהותי תיבתן השאלה האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות המבוצעת בנכס.

*'פעילות ייצורית'' - נקבע כי המבחנים המשמשים לצורך סיווג יבתי מלאפה ותעשייה?י הס המבחנים המשמשים לבחינתת קיומה של פעילות ייצורית לצורך סיווג כבית תוכנה; מבחן יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, מבחן טיבו של ההליך העסקי, מבחן היקף חשימוש במוצר המוגמר, מבחן השבחת הנכס ומבחן ההנגדה.

בהקשר וה, בפסקי חדין צע//א 1740/90 מש תיא 5 3 חברת לעננות בכעמ ובבלי/ 16/0/15 בלולקאסט (ידאו ש.ב בעמ 3 מכהל האלנונה בעיריית תע אביכ- *0! נקבע מבחן נוסף לצורך מתמשך מאפיין מתן שירות להבדיל מקשר חד פעמי או קצר מועד המאפללן עטק ייצורי.

לאור מבחנים אלו, בחינת הסיווג כייבית תכונחיי כוללת שני שלבים: האם הפעילות בנכס עונה להגדרת ייייצור תוכנהיי, ובמידה והתשובה היא חיובית, האם פעילות ייצור התוכנה היא העיסוק העיקרי של העוררת בנכס,

הראיות שהובאו בפני הוועדת

= אישור מאת החברה האם, ?43, לתכנית עסקית של פיתוח המוצר 84.8 שצפוי להשתיים בטוף 2024 ולמוצריט מ810ז18]( ת2080) ו- 706018)01 ]אלע אשר צפולים להסתיים בסוף רבעון ראשון 2024 -- נספת 1 לתצהיר העוררת.

= מצגת מוצרים של התברה האם -- נספח 2 לתצהלר העוררת.

> הטסכס עס חברת מנורה מבטתים -- נספת 3 לתצהלר העוררת.

= אישור החברה האט להעסקת 8 עובדי צוות פיתות המוצר 84.22 ופירוט שמותיהם -- נספח 4 לתצהיר העוררת.

בומן אמת כי בחברה 16 עובדים, 13 מהם אנשי פיתות.

> אישור רואה חשבון לעלות שכר עובדי הפיתוח מתוך שכר כלל-עובדי התברת-

נספת 5 לתצהיר העוררת.

= תעודות השכלה של עובדים; 2 הנדסאי תוכנה, ארבעה בוגרי הנדסה, תעשייה וניהול וסטודנט מדעי המחשב - נספח 6 לתצהיר העוררת.

> הצעת מחיךר שנשלחה לחברת 1311 המשרתת את 08% 18א28) מחודש מרץ 2023 וכן הצעת מתיר לחברת מנורה מבטתיס מחודש לולי 2023 -- נספחים 1,2 לתצהיר המשלים מטעם העוררת.

> מאון בוחן ליום 31/12/2020 - נספת 4 לכתב הערר. צורף לטופס הבקשה לסיווג כבית תוכנה.

> דו"ח ביקורת של חוקר החוצ מטעם חמשיב מיום 31/5/2022.

מבחן יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר; העוררת על פי הצחרתה עוסקת בפיתוח מוצרל תוכנה. אישור החברה האם - נספת 1 לתצהיר העוררת תומך בטענתה. עס זאת, אין בכך די, ויש לבחון האם הוכת כי הפעילות העיקרית המתבצעת בנכס הינה פעילות ליצור תוכנה.

מבחן הַיסף השימוש במוצר המוגמר; ניתן להניח כי העוררת מתעתדת למכור מוצרים לארגונים וחברות בשוק החופשל.

מבחן השבחת הנכס ; ניתן להניח שהפיתות שמבצעת העוררת מוביל להשבחת ערכו הכלכלי של המוצר.

המבתן תכמותל והמהותי;

בחנו את מצבת כח האדם של העוררת :

בכתב הערר (טעיף 21) נטען כי 11 מעובדי העוררת הס מפתחים, ארבעה מנהלים ועובדת אדמיניטטרציה אחת. בממצאי הביקורת שנערכו על ידי תוקר המשיב עולה כי החברה הצהירה

בהתאט לאלשור רואה החשבון של החברה מיום 28/3/2023 בשנת 2022, נבדק שכְרס של שמונה עובדי פיתות מתוך לכל הפחות-19 עובדים (מספריט בעמודה ימנית). בשנת 2023 נבדק שכרם של 8 עובדים מתוך לכל הפחות 23 עובדי החברה. בשני המקרים לא עולה כי עובדי הפיתות הינם רוב עובדי החברה. אשר לעלות שכרם של עובדים אלו: בשנת 2022 היא 0.47 מעלות שכר כלל עובדי החברה. בתודשים ינואר - פברואך שנת 2023 היא 0.50 מעלות שכר עובדי החברה.

תעודות ההשכלה של שבעה עובדים שצורפו מלמדות על שני הנדסאי תוכנה, 4 בוגרי הנדסה, תעשייה וניהול וסטודנט במסלול מדעי המחשב.

העד מטעם העוררת העיד בעניין מצבת העובדים כי: יילא צרפתי רשימה של כל העובדים אלא רשימה רק של אנשל הפיתות. כשאת מפכה אות: לנספת 5 לתצהיר הראשון שלי אלה לא כל העובדים בחברחיי. העד העיך כי גס העובדים שמעניקיס שירותים בחצרותת הלקות כרשמו תת רשימת עובדי הפיתות וטען כי חלק מהמפתחים מעניקיט שירות אצל הלקוח וחלקם בצוות פיתוח המוצרים.

בהתליחס לפירוט לשנת 2022, העד העיד כי 6 עובדים מתוך 8 מעניסיט שירותים מחוצ לנכס. בנוטף, העיד כי 8 עובדיט בשנוג 2022 אינם עובדי פיתוח. בסיום השאלה שהתליחסה למצבת העובדים העיד

העד כ" ייבשנת 2022 ישבו בנכס נושא הערר שני אנשי פיתוח ושמונה עובדים שאינם אנשי פיתותי'י.

בחתליחס לשנת 2023 העד העיד כל ייבשנת 2023 ציינתי 8 עובדי פיתות ומתוכם 5 עובדים בפיתות המובריס שציינתי במשרדי תעוררת'י.

בחנו אות הנתוניט הכספיים שבפנינו;

העוררת לא צירפה דוייחות כספיים לשנים 2021-2022. בחנו את חדוייח הכטפי לשנת 2020 שצורף לכתב הערר כנספח לבקשה לטיווג כבית תוכנה. אין בדויח לשנת 2020 הכנסות ממכירת תוכנה ואין הוצאות פיתוח. בביאור 1 נכתב כי ייהחברה נרשמה והתאגדה... והחלה בפעילותה העסקית בנובמבר 2020, החברה עוסקת במתן שירות? פיתוח ויישום טכנולוגיות ושיפור מערכות ללקוחות שונים.... אין בדוייח זה כל אזכור או עדותת לפעילות פיתוח תוכנה.

בטופט הבקשה לסיווג כבית תוכנה מיוט 23/5/2022 העוררת הצהירה תחת סעיף מקורות ההכנסה כי 60% מהכנטותיה חן מתמיכה ושירותים ו- 40% ממכירת רישיונות תוכנה. לטופס שצורף לכתב הערר לא צורפה רשימת העובדיט על בסיסה הגיע מגהל הארנונה למסקנה כי ברשימת העובדים שצורפה לא מופיעים עובדים העוסקים בתהומיט אלה. העד מטעם העוררת העיד בדיון כי יירוב ההכנטות שענו חן לא ממכירת התוכנות האלו. ההכנסות שלנו היום הן ממתן שירותים של תוכנות שפותתו ע"י חברות אחרות. אנתנו מוכרים את התוכנות האלו. ואת פעילות של שותפות עטקית עס חברוות אחרות יצרניות תוכנה שמתקיימת לצד הפיתוח לשלושת. התוכנות שהזכרתי קודם, אבל העובדים לא נמצאים במשרדים שלנו אלא בחצר הלקוח. קוראים לוה הַשַמֶה:.." (כל ההדגשות הוספו -- הערת הוועדה). בהמשך עדותו תיקן העד מטעם העוררת את הרשום בממצאי דו"ח הביקורת של המשיב והעיד כי: י*/אני מתקן שאין לגו משקיעים אלא אנחנו ממומנים ע"י חברת האט. תלק מחמימון שלנו הוא מחברת האם וחלק ממכירת תוכנה ומתן שירותים בחברות ושיתופי פעולה כפי שתיארתי. בשנת 2022 רוב ההכנסות היו ממכירת התוכנות של חברות אחרות. בשנת , 3 אני מעריך שמחצית מההכנסות הו תמיכה של חברת האם ומחצית תמיכה ושירותיםי:.

הטכמי התקשרות ;

ההטכס עם חברו 1א18, נספת 1 לתצהלר המשלים: מדובר בהסכם של חברת האט 4132 עס 101 (לא של העוררת). היקפו 100,000 אירו. ההסכם עם מנורח מבטחיט הוא של העוררת ובנוסת זהה.

העד מטעם העוררת התבקש בעדותו לחדד את הקשר בין העוררת וחברת 10/1 והשיב כל ייאנחנו זיהינו צורך של לקוחות שעובדים כרגע עס תוכנה מסוימת של 13% ואני עס המוצר שלי יכול לשדרג את המסכים שלהט. לשאלה האם בהצעה מנוסח מבתינה חוצית שהפרויקט הוא של 10 ושאנחנו מעניקים שירותים אני משיב שוגו לא הצעה של החברה הישראלית. צרפתי אותה כדוגמה לכך שאנחנו בהליך של מכירה של המוצר שאנחנו מפתתים. ההצעה שצירפתי של מגורה מבטחים היא ההצעה של החברה הישראלית. גם שם מנוסח באותו אופן. .. אני לא עובד עס 13% לצורך מתן שירותים. במקביל חברת 131 יכולה לומר לנו שעבור לקוח שלה נדרשת תוכנה שלנן ואז אנו מוכרים את חתוכנה דרך 18/1 כי היא הקבלן המבצע. בקשר למנורה מבטחים יש להם מוצר של ]1% ואנחנו רוצים למכור לו את המוצר שלנו לא דרך /13 יי.

מבחן ההנגדה;

הוועדת בתנת האם הפעללות בנכט נוטח את פעללות ייצורית או מתן שירותים/ מכירת תוכנות של צדדים שלישיים.

לאתר ניתוח חומר תראיות שתונת בפנינו, הגעגו למסקכה כי תעוררת מוכרת תוכנות המפותתות על ידי צזדזיים שלישיים, עובדי העוררת מעניקים שירותים בחצר הלקות על בטיט תוכנות אלו והעוררת.

פועלת במסגרת שיתןפל פעולה עסקיים עם תברות שונות. בין חיתר, העוררתת משתפת פעולה עט חברת 101/1, לת הלא מענלקח שירותים והאחרונח מתקשרת עס לקות תקצת או שמעוררת מחנות קבלן משנת שלת לצורך מתן שירותים. אגב פעילות ור ייתכן ומבוצעות גט מכירח של תוכנח באמצעות חברת 18% אולם אי כל אנדיקצות להלקפת בלתט לפעילותה הכוקלת של העוררוג, בנוסף למכירונ מוכנות של חברות אחרות, תענסת שירותים, חשמח, שיתופי פעולת \סבלנות משנם, מתבאעת בנכסי גם. פעילות של פיתות תוכנת כפי שתצחירת העוררת של שלושת חמוצריס שפורטו באשוך חברת האם לעיל, בתיעזיך נתונים כספייט על הכנסות ממכירת תוכנת ותוצאות פיתות, או עוות לכך שרוב עובדי העורת עוטקלס בפיתות תוכנת ולא במתן שירותיט, חשמת ומכלרת תוכנת של צזידרים שלישלום-- אלן בפנלנן כל ראלית לכ שעיקר פעללות העורת תינח לצור תוכנח אלא לכל מיומר מדובר בחלק משנל ממכלול פעילותח.

לאור האמור, ולאחר בתינת מכלול תראיות, מסקנתנו כל לא הוכת שעיקר פעילות העוררות מיגה פעילוות ליצור מוכנח ולכן אין מקום לסווגה בטיווג כייבית תוכנתיי.

סיכ צרים

לאחר בחינח של תומר חראיות שחננח בפנינו מסקנתנו כל עיטוקת של העורת בפקתות תוכנה אינו

עיסוקה העלקרי, אלא לכל היותר עיסוק משני, ולכן פעילותה אינת נכללת. בסעיף 3.3.3 לצו הארנננתי

נותן בחלעדר מצדדים ביוטך'.2. 4 5 .

בתתאט לטעיף 2(5) לתוק בתי משפט לעניונים מינתליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענלינים מינחלייס (סזרי ז'ין) תשס"א - 2000, קלימת לצדדים זכות ערעור בפני בית חמשפט לעניינים מינחלייס בתוך 45 יום מיום מטירת תתחלטוהו.

בחתאם לתקנת 20(ג) לתקנות תרשויות המקנמיות (ערר על קביעת ארנונת כללית) (סדרי די בווענית ערר) מתשלייז- 1977 תפורטט מחלטח זו באתך מאלנטרנט של תמשיב.

א-ש \ן 5 |

0/7 ו

/

יירו אפרת א. קפלןן עמ חבר: ראוהן חחן, על חבר: לעקם ילשראלי, בויית

קלדניתת: ענת לךו

|

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה פללית ערר מס' 140024026 שליד עיריית תל- אביב - יפו

בפני חברי וועדת הערר:

ייר - עו''ד אפרת א. קפלו

חבר -- עו''ד ראובן הרן

חבר - עו''ד אהוד פלדמן

העוררת: מטריקס אי. טי מערכות בע"מ

-נגד-

המשיב: מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

התלטת

1. ערר וּה עניינו בחיובי ארנונה לשנות 2021 שהוטלו על העוררת בגין נכס ברחי מנתס בגין

5 תייא.

2. בכתב הערר נטענו ע"י העוררת כנגד החלטת המשיב מספר עללות :

א. איחור במתן תשובת המשלב להשגה.

ב. שאלת סיווג הנכס - לטענת העוררת יש לסווג את הנכס כייבית תוכנהיי לפי סעיף 3.3.3

לצו הארנונה של עיריית תל אביב - יפו, ולא כפי שסיווג המשיב כייבנייניס שאינם

משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחריי, לפי סעיף 3.2 לצו הארנונם: .....

ג. | העוררת מחזּיקה בנכס החל מיום 25.02.2021 אולם הנכס אוכלט בפועל ע"י העוררת *

ביום 01.05.2021. אצל המשיב רשומים שני חשבונות נכסים. חשבון נכס מס!

6 אשר חויב מיום 01.05.2021, וחשבון נכס מסי 2000167310 אשר חויב מיום 25.02.2021. לטענת העוררת יש לחייב גס חשבון נכס וה בתקופה שלפני אכלוסו בטיווג ייבתי תוכנת'י.

ד בשטח המחולב ע"י המשיב נמצאים שטחים משותפים כמו חדרי מדרגות, ממייקים, מעברים, חדרי שירותים, לובי כניסה וכו' - אין לתייב שטחים אלו לאור סעיף 1.3.1 לצו הארנונה.

3 בתתילת הדיון בפני הוועדה ביום 22.06.2023 הודיע בייכ העוררת :

שויתרנו על הטענת ביחס לשטחים המשותפים. אנו טוענים לעניין סיווג בית תוכנת. באשר לטענה בדבר איחור במועד הגשת התשובה להשגה, בייכ המשיב חציג בפני כעת את החלטת הוועדה להאריך את המועד לתשובה להשגה ואני עדיין טען שיש איחור, אבל אבדוק זאת ואודיע האם אני עומד על טענתי. בנוסף אני עומד על טענתי בקשר לסיווג נכס ריק

ביום 04.12.2023 הוגשו סיכומי העוררת. עד הגשת הסיכומים לא הוגשה הודעה מטעט העוררת בעניין טענת האיחור בתשובת המשיב להשגה. סיכומי העוררת עוסקים אך ורק

1

בשאלת סיווג הנכס ואין בהם כל טענה לגבי חיוב הנכס בעת שהיה לטענת העוררת נכס ריק

לפני אכלוסו. מכאן כי טענה וו נזנחה. לפיכך נותרה לדיון טענה אחת בלבד וחיא שאלת

הסיווג הנכון של הנכס לצרכי ארנונה.

טענות העוררת

בכתב הערר ובסיכומים, טענות העוררת כנגד ההחלטה שלא לאשר לה את הסלווג של ייבית

תוכנהיי חן בתמצית כדלקמן:

11

+2

+3

44

5

16

העוררת רשומה בעיריית תל אביב - יפו כמתזיקת הנכס. בנכס פועלת למעשה חברה בשם יימטריקס דיפנס בעיימיי (לחלן: יימטריקס דיפנסיי). שתי החברות הן חברות אחיות מקבוצת יימטריקס אי. טי בעיימיי (לחלן: יימטריקסיי) שהיא חברת האם שלהן. לפי מדיניות מטריקס ההתקשרויות הפורמאליות לגבי נכסים בקבוצה נעשות ע"י העוררת, ואילו הפעילות בנכסיט נעשית באמצעות החברות בקבוצה ובמקרה וח ע"י מטריקס דיפנס.

מטריקט היא אחת מחברות טכנולוגיות המידע הגדולות בישראל, והיא עוסקת בייצור ופיתות תוכנה, מחקר ופיתוח אפליקציות ומערכות אבטחת סייבר.

למטריקט מספר חטיבות העוסקות באמצעות החברות הבנות בפיתות וייצור תוכנה.

מטריקס דיפנס, המחציקה בפועל בנכס, עוסקת בפיתוח פרויקטים עבור המגור הביטחוני. בין חיתר חטיבה המפתתת תוכנה לגופים ביטחוניים באר> ובעולם. בין לקוחותיה נמנים, צחייל, מוסד, שבייכ והתעשיות הביטחוניות. כן נטען שיש לה לקוחות בתוייל אם כי לא נאמר מי הס אותם לקוחות.

בנכס מתבצעת אך ורק פעילות של פיתוח תוכנה. כל שטח הנכס משמש לייצור

ופיתוח- פרויקטים. בתחוכ התוכנה---ראיות. לפך- ניתן- ללמוד- מרשימת- העובדים- =

שצורפה לתצהיר העוררת, ומיתר המסמכים שצורפו, הצהרת המנחלים, אישור רואי החשבון והדוייחות הכספיים.

פעילות מטריקס דיפנט בנכס עונה על המבחנים שפותתו בפסיקה לעניין סיווג הפעילות בנכס כייבית תוכנה!י.

בסיכומי העוררת הוצגה גםס טענה חלופית, לפיה גם אס מתברר כי הפעילות המתבצעת בנכס שונה במידת מח מהפעללות המוגדרת כייבית תוכנהיי, ישבכל ואת לסווגה כבית תוכנה, לאור העיקרון כי בברירה שבין סיווגים יש לבתור בסיווג הספציפי הקרוב ככל האפשר לפעילות המתבצעת בנכס, ולהעדיפו על הסיווג הכללי השיורי. עיקרון אה נקבע בבר'ים 4021/09 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' חברת מישל מרסייה בע'ימ. בענייננו לטענת העוררת, בכל מקרה פעילות העוררת (מטריקס דיפנס) בנכס קרובה יותר להגדרת ייבית תוכנחיי מאשר לכל הגדרה אחרת ולכן לפי העיקרון הנייל יש לסווגה כבית תוכנה.

טענות המשיב

טענות המשיב בתמצית חן:

41

2

3

48

5

6

7

8

9

קיים ערבוב ובלבול בין חעוררת, בין מטריקס דיפנט ובין התברה האם מטריקס.

המצחיר מטעם העוררת אינו עובד העוררת אלא עובד מטריקס דיפנס. רשימת העובדים והדוייחות הכספיים שהוצגו אינם של העוררת אלא של מטריקס דיפנס.

רשימת העובדים שצורפה חסרח משקל ראייתי, מאחר ולא צורפו אליה תעודות ההסמכה של העובדים וראיות המעידות על השכלתס או הכשרתם של העובדים.

קיימת סתירח בין תיאור הפעילות של מטריקס דיפנס כמופיע בתצחיר מטעם העוררת ובחקירת המצהיר, לבין תיאור הפעילות בדוייח הכספי של מטריקס דיפנס. בנוסף, הדוייח הכטפי אינו תומך בטענת העוררת כי בנכס מתבצעת פעילות של בית תוכנה.

המסמכים שהוצגו לוועדה בתמיכה לעדות מטעם העוררת, הוגשו לראשונה יחד עס התצהיר ולא הובאו מראש לידיעת המשלב טרם קבלת החלטתו בעניין חסיווג.

לפיכך לוועדת הערר שתפקידה לבדוק את שיקול הדעת של המשיב, אין סמכות לדון לגופה של טענת הסיווג, ולבחון לראשונה מסמכים ו/או ראיות שלא הוצגו בפני המשיב. לכן מן הראוי לדחות את הערר על הסף. על העוררת לשוב ולפנות למשיב בבקשה חדשה ולהציג בפניו את כל המסמכים.

ואפילו מוסמכת הוועדה לבחון את המסמכים, הרי לעצם העניין במסמכים שהומצאו ע"י העוררת אין די בכדי לבדוק את פעילות העוררת בנכס, לא כל שכן לקבוע כי הפעילות בנכס מהווה פעילות של בית תוכנה.

העוררת לא הציגה ראיות לפיהן היא עומדת במבחן הכמותי ובמבחן המהותל כפל

שפותחו. בפסיקה.. המשיבה.-מפנה. לעמ'"ינ. (ת//א) 19893-02-12. פורמלי. מערבות . -.

טפסים חכמלם בע'/מ נ' עיריית תל אביב יפו. לעניין המבחן הכמותי נטען כל = העוררת לא הציגה תשריט של הנכס המעיד על חלוקת הפעילות בנכס בין עובדי העוררת לבין עובדי החברה האחות (הכוונה ככל הנראה למטריקס דיפנס ך.ה.), ובכך לא עמדה במבחן הכמותל.

לעניין המבחן המהותי, העוררת לא הוכיחה כי היא מפתחת ומוכרת את התוכנה כסחורה, להבדיל מפעילות על בטיס עסקי של מתן שירות המבוצע במסגרת שימוש בפלטפורמה הממוחשבת.

העוררת רואה את עצמה ואת מטריקס דיפנס כארגון אחד. מן הבתינה המהותית והמשפטית אין הדבר כך. העוררת לא טיפקה מידע מספיק בכדי לאפשר מתן סיווג מועדף לעוררת בגין פעילותה בנכט של מטריקס דיפנט.

המוצרים המפותחים בנכס נועדו עבור לקוח ספציפי לפי דרישות ספציפיות מצד הלקוה. הלקות עושה שימוש במוצר לצרכיו שלו בלבד ואינו משווק אותם כמוצר תעשייתי.

העוררת הגישח לוועדה ערר קודם (ערר מסי 140022167) בעניין דומח לגבי נכס בדרך מנתם בגין 148 ת''א בו פעלה מטריקס דיפנס. הנסיבות העובדתיות בערר

.6

הקודם דומות וגם נימוקי הערר הקודם דומים לערר שבפנינו. הערר הקודם נדחה ואין שוני מהותי בין נסיבות שני העררים אשר מצדיקים התלטה שונה בערר צה.

0 לעניין טענת העוררת להעדפת טיווג ספציפי, טוען המשיב כי העוררת לא הוכיחה את היקף הפעילות בנכס העומדת בתנאים המצדיקים סיווג כבית תוכנה. לכן אין כאן קרבה דווקא לסיווג של בית תוכנח. הפעילות בנכס לטענת החמשיב חיא בעיקרה שירותית משרדית לרבות ייעוצ ללקוחות, ולפיכך הסלווג הנכון בגינה הוא הסיווג חשיורי הקבוע בסעיף 3.2 לצו הארנונה.

דיון והכרעה

כאמור בראש החלטה זו, השאלה היחידה שנותרה להכרעה בערר היא שאלת סיווג הנכס והתאמתו להגדרת ייבתי תוכנה'יי לפי סעיף 3.3.3 לצו הארנונח.

התנאים לטיווג כ'/בית תוכנה"

צו הארנונה קובע בסעיף 3.3.3 תעריף מ*וחד לבתי תוכנה המוגדרים: יבתי תוכנה שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה...'.

בעמ''נ 29761-02-10 ווב סנס בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (לחלן: ייעניין ווב סנסיי) נאמר כדלקמן: /לצולך ס:ווג נכס בסיווג של /בתי תוכנה נדרש לפי סעיף 3.4.3 לצו האלנונה (היום סעיף 3.3.3), כי תתקיים בו בעיקר *מעילות *יצורית/ של :יצול *תוכנה?. הסעיף כולל בחובו שלשה מונחי מפתח: '/בעיקריי, *יוצורי ו'יתוכנת.

המונח *בעיקר? מכוון בעיני הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי.<

לעניין המבחן המהותי ובדיקת ייהפעילות הייצוריתיי נוהגים בתי המשפט ליישם את

האבחנה בין 'יתעשליהיי לבין-יישירותיםיי באמצעות המבחנים. שנקבעו-הפסק- הדין-של-פלת- > המשפט העליון בע'/א 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע''מ (להלן:

'יענייך רעיונותיי) וכן בפסק הדין בברי/מ 1675/15 ברודקאסט וידאו ש,ב. בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב יפו (לחלן: ייענין ברודקאסטיי). בעניין רעיוגות נקבעו ארבעה מבתני עור

עיקריים לקביעת האבחנה הנייל והם: 1) מבחן יצירת יייש מותחשלייי אחד מיייש מוחשליי אחר, כלומר האם בוצעה פעולה ייייצוריתיי של הפיכת חומר גולמי למוצר; 2) מבחן היקף השימוש במוצר-- האם המוצר נועד לשימושו של ציבור רחב או אס הוא נועד לשימוש לקות ספציפי, שאז הנטייה תהיה לומר כי מדובר בשירות ללקוח ולא לייצור; 3) מבחן ייההשבחה הכלכלית'' -- האם הפעילות הביאה לשינוי והשבחה כלכלית של המוצר; 66 מבחן 'יההנגדה!י - האם עיקר (ליבת) הפעילות שנעשית, קרובה יותר לפעילות ייצורית או לפעילות של מתן שירות.

ביישום המבחנים לעניין פעילות ייצורית על יצרני התוכנה, יש לבדוק את מאפיניה של פעילות הנישום בנכס. בעניין ברודקאסט נפטק כי המבחנים חהמשמשיט לצורך סיווג ייבתי מלאכה ותעשיהיי כוחם יפה בשינויים המחויביט בכדי לקבוע האם מונקיימת בנכס ייפעילות *יצוריתיי של ייצור תוכנה.

9. ליישום המבחן הכמותי נבדקו בדרך כלל ההלק משטת הנכס בו מתבצעת פעילות של ייצור

תוכנה לעומת השטה בו בוצעו פעולות אחרות, מספר העובדים מתוך עובדי חנישום העוסקיט ישירות בכתיבת קוד ובייצור תוכנה, הדוייחות הכספיים מהם ניתן ללמוד על היקף הוצאות התברה למחקר ופיתוח לעומת ההוצאות האחרות, ובמקביל ממה נובעות הכנסות התברה.

0. מבחן נוסף שנקבע הוא האם מדובר בייצור תוכנה למכירח 'יכמוצר מדףיי למכירה לכל,

שאז תהיח נטייה לסווגה כפעילות של ייצור תוכנה, או שמא מדובר במתן שירות מבוסט תוכנה ללקוח ספציפי, שהיא פעילות שירותית שאיננה מקנה את הסיווג של בית תוכנה.

ראה עמ'ינ (ת'/א) 11- 07- 12264 אלעד מערכות בע'ימ נ' עיריית תל אביב - יפו.

1. המונת יימוצר מדף'' הורחב בפסיקה גס לפיתוח תוכנה לצרכי מגור מסוים או קבוצה

ספציפית של לקוחות ובלבד שלא יחיה מדובר בפיתוח תוכנה ללקוח ספציפי ולפי דרישותיו, שאו מדובר למעשה בשירות ללקות.

ראה לעניין וה עמ'/נ (ת'/א) 5340-09-16 איי פוינט מערכות בע'יימ נ' מנהל הארנונה בעיריית רמת גן, (להלן: עניין איי פוינטיי) שט נאמר מפי כבי השופט חגי ברנר כדלקמן:

יאין כל מניעה שפיתוחן של תוכנות מחשב שנועדו לשרת מגזר מקצועי מסוים או קהל יעד מסוים, כגון, מנחלי חשבונות, עורכי דין, ילדים וכוי, ייחשב כפעילות ייצורית, שכן לא מדובר בלקוח ספציפי, אלא במגזר שלם, גם אס יש לאותו מגזר מאפיינים מיוחדים המבחינים אותו מהציבור הרתב. לעומת זאת, פיתות עדכוני תוכנה ספציפיים, המותאמים ותפוריס למידותיו האישיות ש5 לקות פרטני (806 ננ 1 - זסן 91!), אינו מקדם את הפיתות התעשייתי הכללי של המדינה, וזאת בשונה מפיתות תוכנות מדף המיועדות לשימושו של הציבור הרחב או שק קה 2-יעד מסויםי . 7 0

2. בבואנו לבדוק מהו הסיווג המתאים לפעילות העוררת בנכס בו היא פועלת ואשר לגביו

הוגש הערר, עלינו לבדוק מהי פעילות המתבצעת בפועל בנכס הספציפי.

ראה לעניין וה עמיינ 20- 60985-07 פריאמפט סקיודיטי בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית רמת גן (להלן: ייעניין פריאמפטיי) נאמר מפי כבי השופט הארי קירש:

*24. חרי העשייה המבוצעת בנכט היא המכרעת לעניין החיוב בארנונה ואם העשייה היא כתיבת תוכנה כמוצר לשיווק ומכירה, אזי לדעתי די בעובדה פשוטה זו כדי לזכות בתעריף המוזל הניתן לבתי תוכנה. זאת הפעילות שהמחוקק ביקש לעודד, והמסיונות השונים להצר את היקף ההקלה על ידי מציאת אבחנות שונות - לא יצלחו?

3. מטעם העוררת הוגש תצהיר חתום ע"י מר יורם ירון מנהל אגף חייעוצ של מטריקס דיפנס.

לפי הונצהיר וכפי שהובהר בחקירת המצהיר, הפעילות בנכס נושא הערר מתבצעת עייל מטריקס דיפנס. הנכס משמש כאתר לפיתוח תוכנה של פרויקטים המיועדים למגזר הביטחוני באר ובחוייל. לא מתבצעות בנכס פעילויות אדמיניסטרטיביות כמו שיווק, מכירות, כספים, התקשרויות משפטיות וכיוצייב. הלקוחות הן התעשיות הביטחוניות, חילות צחייל, מוסד, שבייכ. לא צוינו שמות לקוחות מחוייל.

5

14

.5

.6

7

. בספרי המשיב רשומה כמחזיקת הנכס חברת מטריקס אי. טי בע"מ שהיא העוררת, ואילו החברה הפועלת למעשה בנכס היא תברה אחות של העוררת, מטריקט דיפנס. מצב וה מעורר קושי, במיוחד כאשר נדרשת העדפה באמצעות תעריף ארנונה מופחת לתברה העוררת, כאשר היא עצמה איננה מבצעת בנכס את הפעילות המוכה בהעדפה.

בחקירת המצהיר חוא הטביר כי מדיניות חברת האם מטריקס חיא כי ההתקשרויות המסתריות לשכירות נכסים נעשות ע"י העוררת והיא זו שנרשמת כמחויק בנכס. נראה לוועדה לקבל הסבר זה בהתחשב בכך כי מדובר בקבוצה עסקית גדולה כקבוצת מטריקטס המחזיקה בחברות רבות, וקיים ככל הנראה הגיון עסקל לרכו את סוגי הפעללויות השונות בחברות המתמחות, לדוגמה לבצע את פעולות שכירת הנכסים עבור כל החברות באמצעות העוררת ובכך לתסוך מנגנונים כספיים ומשפטיים בחברות בנות אחרות שהתמחותן בסוגל הפעילות המקצועיים השונים שבקבוצה. לפיכך ככל שהוכת בפנינו כי הפעילות בנכס \כאית להגדרת ייבית תוכנהיי במובן צו הארנונה, לא תעמוד לרועצ לעוררת העובדה כי את הפעילות מבצעת מטריקס דיפנס שהיא חברה אחות של העוררת ושתיהן חברות בנות של מטריקס.

מתצהיר העוררת קשה להבין באיוה אופן פועלת מטריקס דיפנס, במיוחד במקטע העסק?

של היחסים בינה לבין לקוחותיה. מעיון בתצהיר העוררת וכן מההבהרות שניתנו בחקירת המצהיר התקשינו להבין את המודל העסקי של פעילות מטריקס דיפנס למול לקוחותיה.

האם התוכנה המפותחת בנכס נמכרת ללקוחות ייכסחורהיי, האם מאידך עושים הלקוחות שימוש במוצרי מטריקס דיפנס בדרך של יימנוייי או קבלת שירותים, או בכלל אחרת.

טעיף 7 לתצהיר מטעם העוררת נאמר: *להלן דוגמאות מהפרויקטים בתחום התוכנה של העוררת..* - בתקירת ההמצהיר הוא תיקן ואישר כי רשימת הפרויקטים היא של מטריקס דיפנס. בהמשך הטעיף מדובר על פיתוח תוכנה המאפשר יכולות מתקדמות בעולם הרובוטי; פיתוח תוכנה המאשר יכולות מיפוי מתקדמות והפקה ממוכנת של תשתיות מיפוי; פיתוח תשתיות סימולציה בהקשרים של מערכים רובוטיים, פיתות אלגוריתמיקה (עיבוד וידאו) עבור התעשיות הביטתוניות, ופיתוח תוכנות בתחום הסייבר עבור גופים במערכת הביטחון. הפרויקטים שונים זח מצה וייתכן כי יש שוני בין חהמימוש הכלכלי של הפרויקטים והיחטים מול הלקוחות לגבי כל פרויקט ופרויקט.

8. בתקירת המצחיר מטעם העוררת הוא חשיב כדלקמן:

*מטריקס דיפנס פועלת גס בהרצליה גם בנכס וגם באתרים של הלקוחות שלנו. הדויית הכספי מתייחס לכלל הפעילויות של מטריקס דיפנס..*

ובהמשך : אנחנו אכן מספקים שרות וייעוץ' בתחום הנדסת מערכות ואני אסביר, יש עבודות של פיתוח מערכות. הפעילות שאנו עושים בנכס אנחנו מפתחים מערכות, אנחנו לא נותנים

ילעו ולא שרות: הגדרת דרישות, איפיון המערכת הנדסת מערכת, פיתות, אינטגרציה,

בדיקות. להבדיל שרות, יעוץי הכדסת מערכות לא משה בנכס חזת..*

9. ייתכן כי הלשון הכללית בה מדבר התצהיר והימנעות מפירוט אופי ההתקשרויות מול

הלקוחות השונים, נובעים מהצורך לשמור על סודיות ביטחונית והדבר מובן. נצייץ כי העוררת לא העלונה נימוק וה בטיעוניח. דרך וו של הצגת הפעילות מקשה על הערכה נכונה של הפעילות לצורך הסיווג המבוקש, וללא הנחת תשתית עובדתית קונקרטית מספקת, לכל אחד מהמבחניס הנדרשים להכרה בסיווג של בית תוכנה, נתקשה לקבל את בקשת העוררת.

0. לתצהיר העוררת צורפו מספר מסמכים תומכים :

א. רשימת עובדים שכותרתה: יירשימת עובדי מטריקס במגדל חיובליי. גם כאן העוררת

לא הקפידה לציין כי אלו חס עובדי מטריקס דיפנס. בחקירתו בפני הוועדה דייק המצהיר את העובדה ואישר כי כל העובדים ברשימה הס עובדי מטריקס דיפנס. עיון ברשימת העובדים מעלח כי רוב מכריע של העובדים המופיעים ברשימה הינם עובדי פיתוח או מתקר ופיתוח. המצחיר העיד כי מטריקס דיפנס מאכלסת את מלוא שטח הנכס. מכאן כי העוררת עומדת במבחן הכמותי הנוכר בפסיקה, לאחר שהוכיחה כי עיקר השטח בו הלא מחציקח בנכס מיועד לפעילות של ייצור התוכנה, וכן כי רוב מכריע של העובדים בנכס עוסק במחקר ופיתות.

ב. אישור רואי התשבון של מטריקס דיפנס מיום 09.01.23 לפיו, לפי הצהרת החברת

(ההדגשה איננה במקור ר.ה) פעילות החברה באתר הממוקם במגדל היובל היא פיתות תוכנה. צורפה גס הצהרת חשב מטריקס דיפנס מאותו תאריך ובאותה לשון, עליה נסמך אישור רואי החשבון.

ג. | מאזן ליום 30.09.22 וחדוייחות הכספיים של מטריקס דיפנט לשנת 2021.

1. המאזצן ליום-30.09.22-והד 3י/חות הכספיים.לשנת 2021-מתליחסיים.לחברת-מטרלקס. דיפנס...

בכללותח ואין בחס התלייתסות ספציפית לפעילות המתבצעת בנכס. בחקירת המצחיר מטעם העוררת הוא אישר כי בנכס עובדים כ 70 עובדים מתוך סך העובדים במטריקס דיפנס שהם כ- 600 עובדים.

2. במאון ליום 30.09.22 שצורף ע"י העוררת מצוין כי מתזור הפעילות היה בסך -

87. . בביאור מס' 8 מתואר אותו מחצור פעילות כיימתן שירותי אחזקה ועיבוד

נתוניסיי. בדוייחות הכספיים תיאור ההכנטות לשנות המס המצוינות בדוייח הוא ייהכנסות משלרותים'י.

המצהיר מטעם העוררת אישר בחקירתו כאמור, כי מטריקס דיפנס נותנת גם שירותי ייעוצ ושירותים אחרים, אלא שלפי עדותו, בנכס נושא הערר הפעילות הבלבדית היא פיתות התוכנות.

3. ועדת ערר זו שליד עיריית תל אביב יפו, נמדרשח לפני ומן לא רב להכריע בערר אחר שהגישה

העוררת שלפנינו, לגבי נכס אחר בדרך מנחם בגין 148 בתייא יפו (עררים מטי 140022167, 0, 1400243189 - להלן : ייהערר הקודסיי)

גם בערר הקודם, התברה שפעלה בפועל בנכס נושא אותו ערר הייתה מטריקס דיפנס והשאלה המרכצית בה נדרשה הוועדה להכריע הייתה שאלת הסיווג כייבית תוכנחיי, שאלה וחה לערר שבפנינו.

4. בערר הקודם הוגשר ע"י העוררת מאצן ודוייתות כספיים של חברת האם מטריקס (מטריקס

אי. טי. מערכות בע"מ). נקבע בהחלטת הוועדה כי: *אין אפשרות ללמוד דבר מהדנייחות חללו על הפעילות הספציפית בנכס או על ההשפעה תכספית של הפעילות בנכס על דוייחות החברה, לא בצד ההכנסות ולא בצד ההוצאות. על סמך הנתונים שהוצגו בפני הוועדה, מספר העובדים הפועלים בנכט הוא חלק מזערי מכל עובדי החברה ואין בשום מסמך שהוצג דיווח על הוצאות השכר של העובדים וסיווג ההוצאתיי.

5. בערר וה צמצמה העוררת את הפער, והציגה את המאזן והדוייחות הכספיים של מטריקס

דיפנס. למרבה הצער וכפי שצוין לעיל, גס במקרה וה לא ניתן, מתוך המסמכים שהוצגו, לבדל את הפעילות בנכס עצמו מתוך הפעילות הכוללת של מטריקס דיפנס. מספר העובדים בנכס הוא כתשיעית מעובדי מטריקס דיפנס, וכפי שצוין, הכנסות מטריקס דיפנס לכל הפחות הן הכנסות מעורבות של פיתוח תוכנה ושל מתן שירותים, ללא שניתנו נתונים להפריד ביניהם.

6. הוועדה קבעה בהחלטתה בערר הקודם כי הצהרת העוררת ואישור רואח התשבון הנסמך

עליה הן בבתינת עדות עצמית של בעל חדבר, שאין בו בבחינת ראיה מספקת לעניין מתן תעריף ארנונה מיטיב, גס אס אין הוועדה מפקפקת בכנות ההצהרה. בערר וה תורה העוררת והגישה כראיה מסמכים וחיס במהותם. העוררת לא המציאה טיעון לקיומה של טייבה. מטפקת. לטטייה. מההחלטה. הקודמת..לעניין. משקלם. של אותם מסמכים כתמיכה....-

בעמדת העוררת. = 0/ -

7. נטל הראיה בערעורי מט מוטל על העורר אשר נחשב כתובע ולכן הנטל הראייתי, כולל נטל

השכנוע ונטל הבאת הראיות מוטל עליו. הלכה זו נקבעה ברע'/א 1436/90 גיורא ארד חברה לניהול נ' מנהל מש ערך מוסף, פדייי מייו(5) 101. שם נאמר מפי כבי השופט דב לוין

כדלקמן:

שאכן ערעור מעיימ, כמו ערעור מס הכנסה, כמוהו לכל דבר ועניין כתובענה הבאה לפנ ערכאה ראשונה שבה יש יתובעי הוא המערער וינתבעי הוא המשיב. המערער אשר נחשב כתובע לצורך העניין עלגו מוטל נטל השכנוע להוכחת ערעורו בתיותו המוציא מחברו דינו כדין כל תובע גם לעניין נטל השכנועי/

בעמ''ג (ת''א) 143/02 יעד פירזול בע'ימ נ' מנהל הארנונה שליד עירלית תל -- אביב, נקבע כי הלכה וו חלה גס על ערר בני ועדת הערר כנגד החלטת מנהל הארנונה.

8. לאור כל חאמור אנו קובעים, כי העוררת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליח להוכית

את טענתה, כי סיווג הנכס ע"י המשיב הוא מוטעה, וכי היא וּכאית לסיווג המועדף של "יבתי תוכנחיי לפי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה. מסקנה גו גם מייתרת את הדיון בטענה

החלופית של העוררת בעניין העדפת טוווג ספציפו מול תסנווג הכללי, מאתר ואין בפמינו ראיח מספקת לגבי אופי הפעילות והשוואת הסיווגים. בהתאם לכך הערר נדחה.

9. העוררת תשלם למשיב את הוצאות הערר בסך -.000,% ₪

החלטת זו נכתבה ע"י חבר תועדת ענייד ראובן הרן, בהטכמת לתר חברל הועדה, נתן בהלעדר הצזייים בוום |

בחתאס לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לענונום מנחליים התשייס - 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל

משפט לענולנים מנחליים (סדרי דין) תשט"א - 2000, קלומת לצדדים ומת ערעוך בפנל בית תמשפט לעניינים מנחליים בתוך 45 :וט מיום מסירת התחלטת.

בחתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשניות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) (סדרי דגן בוועד ערר) התשלייו- 1977 תפורסם תחלטה זו באתר חאינטרנט של חמשכף.

₪

]6|

1

י'/ר: אפרת א קפלן, עד

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס*: 140025472

בפני חברי ועדת הערר:

יור -- עו''ד אפרת קפלן

חבר -- עו"ד ראובן הרן

חבר -- רו'/ח יעקב ישראלי

העוררת: ‏ ש. לטר חברה למימון והשקעות בע'ימ

-בגד-

מנהל הארנונה, עלריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברתוב מבוא תושיה 6, תל אביב- יפו, הרשום בטפרי העירייה כנכט מטי 2000477355 ח-ן ארגונה מסי 11342259.

המחלוקת נוגעת ל-'9 מ"ר המחןלבים בסיווג שטחים טכניים ;7.44 מ"ר מהווה חדר מעליות על הגג ושאר השטחים יחד 1.25 מ"ר מהווים ארונות שעוני מים בקומות קרקע - קומח רביעית.

ביום 17/12/2023 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כלחלן:

שעניינו של הערר בשנל נכטים ; האחד, שטת מקלט, וחשני, שטת טכני.

בווס 22/11/2023 הודיע המשיב כל לאחר ביקורת שנערכת בנכס ביום 20/11/2923 הותלט לקבל את טענת העוררים בעניין חמקלט והחיוב בגין נכס זה יבוטל החל מיום 1/7/2023. ביום 23/11/2023 ניתנה החלטת לפוה טענת העוררים בענייץ המקלט -- מתקבלת וכי חמשיב יגיש כב תשובה לעניין השטת הטכני.

המתלוקת שנותרה בין הצדדים הינה ביחס לשטת טכני בסך 9 מ"ר הכולל ארונות חשמל וחדר מעליות.

העוררת טוענת כי מדובר בשטחים שאינם בני חיוב בארנונת, ואילו המשיב טוען כי שטחים אלו נמצאים באחרלות העוררת כבעלו הנפס, בהיעדר חברת ניהול.

אני קובעת את המחלוקת בעניין השטחים תטכניים להוכחות כדלקמן...'.

ביום 25/1/2024 הוגש תצחיר עדות ראשיות מטעם מרישמואל לסר מטעם העוררת. ביום 22/2/2024

הוגשו ראלות מטעט המשיב: תצהירו של מר ליאור מלכי, חוקר חוצ.

ביום 10/4/2024 התקלים דיון הוכתות בו נחקרו המצהיריס על תצהיריהם. בסיום הדיון נקבע היק לסיכומים.

ביום 27/5/2024 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 27/6/2024 הוגשו סיכומלס מטעם המשיב.

מכאן התלטה זו.

טענות העוללת

> השטת הטכני בגג בסך 7.44 מ"ר אינו בר חיוב שכן אינו מוחזק בידי חברת ניהול.או ועד בית. מאחר ואין חברת ניהול או ועד בית-- השטחים הטכניים אינם ברי חיוב כלל.

* השטתים מקומת הקרקע ועד קומה רביעית בגדלים 0.45 סיימ-- 20 סיימ הט בקומות שונות בבניין משרדים. צו הארנונה קובע כי יחידת מטר פירושה כל מטר רבוע ומחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה. מאתר ומדובר בקומות שונות של בניין מדובר בשטתים שאינם ברל חיוב.

טענות תמשיב

השטתיט מקומות הקרקע ועד הקומה הרביעית;

* מדובר בשטתיס בסמלכות אנכית. השטחים המינוריס המצוליס באותו מיקום בכל קומה ולאורך צינור חמים העובר לאורך כל הבנלין ומכאן איחודס. בדרך כלל עיקרון הסמיכות האנכית בבניינים שאינטס משמשים למגורים משמש לטובת הנישומים, במקרה זה, מדובר באחד המקרים הבודדיט הפועלים לרעת הנישום.

= יש לקבוע כי מדובר בזוטי דברים ולמנוע הדיינות בנושאים קלי ערך.

שטח חדר המעלית ;

* העוררת מחויקה בשטחיט הטכניים וחיא באה בנעלי חברת הניהול ולכן היא מחולבת כדין בגלנם.

> סעיף 1.3.1 צ קובע את התריג לכלל לפין אין לחליב שטתים משותפים. העוררת היא הבעלים של הנכס ואחראית על ניחול המבנה ותפקודו השוטף ולכן היא באה בנעלי חברת הניהול לעניין חיוב השטח הטכנל. המשיב מפנה לתקירת העד מטעם העוררת שהעיד כי הוא כבעל חבניין אחראי על השטתיס הציבוריים ותחזוקתם וגם על המעליות ואף משלט למנקה.

העוררת לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה.

לו הלע

חדר המעליות;

ככלל, שטחים טכניים כוללים את מערכות הבניין המשמשות לטובת העוררת והשוכריס והם ברל חיוב מאתר וחס משמשים לתועלתה הכלכלית.

לאור עדותו של העד מטעם העוררת, שהיא הבעלים של הבניין, לפיה העוררת אחראית על תפעול הבניין, לרבות החזקתת השטתים הציבוריים ותשלום עבור ניקיון הבניין, יש לראות בה כשוות ערך לוועד הבית של הבניין.

בהינתן כי מדובר בשטת טכני בר תיוב, הוא אינו פטור מארנונה, והעוררת היא זו שחבת בגינו.

שטח ארונות שעוני המים ן

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, איננו טבורים כי במקרה זה ניתן לאחד שטחים ומחים בכלל הקומות על מנת שיצטברו לכדי 1.25 מ"ר על פו עקרון הסמיכות תאנכית. כפי שציינה בייכ המשיב, בהגינותה, איחוד שטחים אנְכַלים, ככל שתוא מסייע לנישום, יש בו טעם. אולם ככל שמדובר במקרה כגון דא, שכפי שצייו המשיב, הוא חריג, בו החיוב פועל לרעת הנישום, אין מקום לאיחוד שטתי שעוני חמים והיה על חמשיב להפעיל שיקול דעת דווקא בשל כך שמדובר במקרה חריג.

על פי העובדות שחונחו בפנינו, שטח שעוני המייט הינו:+ בקומת הקרקע 45 סיימ, בקומה הראשונה 0 סיימ, בקומה השלישית 20 סיימ ובקומה ההביעית 20 סיימ. בין השטחים מחבר צינור מים.

בהתאם לסעיף 1.3.1 א לצו הארנונה *יחידת שטת פירושה כל מטר רבוע. בחישוב שטחו של נכס עוגל כל חלקן של מטר רבוע למטר השלם הקרוב, מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה'י. מכאן בי שטחים אלו אינם בר? חלוב.

עמדת המשליב כי יש לאחד שטחים אלו, בעוד על פי צו הארנונה לנוכח הלותם ייזוטותיי כפי שציין המשיב, כלל אין לחייבם, באופן שפעולת האלחוד הופפת אותם לשטחים ברי חיוב -- חיא בלתי סבירה. אנו טבורים כי בהלותס שטתים שאינם ברי חיוב על פי ההגדרה בצו הארנונה, לא ניתן לאחדס ובכך להפכס לברל תיוב. היגיון זה מנוגד לעיקרון *אוטי דבריסיי שהוכיר חמשיב.

חברי הוועדה סבוריט כי במקרה בו איתוד השטתיס פעל לרעת הנישום, ונוכת עמדת המשיב כל

מדובר במקרה יוצ מן הכלל, והו המקרה בו היה על מנהל הארגונה לחרוג מ'מנהגוי לאחד שטחים על בטיס הסמלכות האנכית, ככל שהוא מועיל לנישום, ולהעדיף את לשונר חברורה של סעיף 1.3.1 7 א לצו, לפיה מדובר בשטתיס אשר אחד- החד אנט ברי תיוב. במילים אחרות, במקרה ות העיקרון של פרשנות דיני המט לטובת הנלשוס, ולא באופן דווקנל, גובר על פני מדיניות ההאחזה לאיחודם של שטתיט אנכיים.

לאורס של שיקולים אלו, אנו קובעים כי השטחים שנמדדו בכל אחת מן הקומות אינט ברי חיוב בארנונה, ולא היה מקוט לאחדס.

סוף ברו

חערר מתקבל בחלקן, אכו קובעים כי שטת חדר המעליות חוא בר חיוב בארנונח וכ חעוררת היא זו שמחויקת בשטת וח כבעלים שח חבניקן המתפעלת את תשטחיט הצביוריים. השטת טכני בסך 1,25 מייר של שעוני חמיט בקומות קרקע -- קומת רביעית --אינו בר חיוב ואיתוד חשטתיט יבוטל,

חמשיב יישא בחוצאות העוררת, זאת לאחר שמתקבלת טענתה בענלין שטח תמקלט ולאתר שקיבלנו את טענתח בענלין תיוב שטתים טכנלים -- בחלקה, בטך 2,500 ₪

ניתן בחיעויר תצדדים ביום 29 .8

בתתאט לטעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייט- 2000 ותקנח 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מונחליים (סדרי ד'יף תשס"א-- 2000, קיימת לצדדום זכות ערעור בפנל בות המשפט לעניינים מינחלייס בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטח.

בחתאס לתקנת 20(ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קבלעת ארנונת כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשליו- 1977 תפורטט תחלטת זו באתר האלנטרנט של חמשים,

7

רא

/ / /

יירו

עו חבר: עקב ישראלי, רויית

7 קלדנית: ענת לול

יירו אפרת א, קפלן עוייזד | חברור

בפני ועזית הערר לענייני ארנונה כללית עררים מס': 140023380 18

1236

שליד עיריית תל אביב יפו 1295

ערר בהחלה: וכ

בפני חברי ועדת הערר:

ור : עו"ד יהושע דויטש

חבר: אודי ולינריב, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העוררת: אבנט תקשורת בע'ימ

- ה נגד ד

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א

החלטת

הקדמה וגדר המחלוקת:

1. העוררת מתזיקה בנכס מטפר 2000420212, ח-ן לקוח 10846005, ברתוב הברזל 31א, תל אביב

בשטת של כ 398 מ"ר (לאחר שבמהלך ההתדיינות, העמד בהטכמה תחשיב שטח זה).

2. המחלוקת העומדת לדיון בתיק זה חינה סיווגו של הנכס. לטענת העוררת יש לסווגו בסיווג ייבתל

תוכנחיי, ולטענת המשיב כבנייניס יישאינס משמשים למגוריסיי.

3 העוררת טוענת כי ייבנכס מושא המהלוקת הפעילות רובה ככולה הינה פעילות של ייצור תוכנהיי. נטען כי בנכס מתבצעת פעילות של מכירת תוכנת ענן באמצעות רצפת מסהר אוטומטית וכן עבודות אפיון ובדיקת איכות של פלטפורמת רצפת מסתר:

המשיב מאידך טוען, כי העוררת אינה מפתתת תוכנה אלא מוכרת תוכנות, שפותחו על ידי צדדל גי, ללקוחות שלה וכי היא, הלכה למעשה, נותנת שירותים ללקוחותיה.

ההתדיינות בפנינו:

5. בראשית מחלוקת ואת, הגישה העוררת ערר שעסק בגודל שטח החיוב. כטענה נוספת העלתה

העוררת טענה בנוגע לסלווגה.

6. במהלך ההתדיינות, יושבה המחלוקת הראשונה, בהתאם להודעת הצדדים, אשר קיבלה תוקף

של החלטה ביום 12.2.2023. נותרה איפוא, להכרעה המחלוקת בנוגע לסיווג בלבד.

7. ארבעת העררים המאוחדים, מתייחסים לשנים 2021 -- 2023 (4 תיקים בגין 3 שנים, שכן לשנת

1 נפתחו שני עררים). תיק חמישי שמספרו 140025951 הינו בגין שנת 2024 ומשנפתת לאחר סיום ההתדלינות בתיקים האחרים, נתבקשה וניתנה בו ביום (4.6.24) החלטת החלה.

8 העוררת הגישה שני תצהירים מטעמה. תצהירו של מר אמויאל, מנכ"ל העוררת, ותצהירו של מר זיידל, מאפייו ומפתח בעוררת.

9 מר אמויאל טען בתצחירו בתמצית כי: הפעילות בנכס היא של מכירת שירותי ענן, כי העוררת מצויה בתחילת דרכה וכי פלטפורמת המסתר הינה אוטומטית ומבוססת כולה תוכנה אשר אופיינה על ידי העוררת. מכאן עובר התצהיר לבתינת מבחני הפסיקה, מן הסתם, כפי שהובהרו לן ע"י פרקליטיו.

0. מר זיידל הגיש תצחיר, אשר כל כולו הצגת גדר תפקידו ותקופת עבודתו: 'ימנהל מוצר מפתת

ומאפיין פלטפורמת רצפת מסחר למבירת שלרותי ענניי.

1. לתצהיר צורפה רשימת עובדים (37 עובדים). איש מעובדים אלו לא הוגדר כמפתח תוכנה.

2. כמו כן צורף לתצהיר הסכם התקשרות לדוגמא ממנו עולה כי העוררת מעניקה רישיון לשימוש

בשירותים ותוכנות שלה כנגד תשלום תקופתי.

3. עוד צורפו לתצחיר, דוחות כספיים משנת 2021 מהם עולה כי החברה הוקמה בשנת 1997

ומשמשת כמפיצה של תוכנות מחשב.

4. המשיב הגיש מטעמו 3 תצחירים של מפקחים שביקרו בנכט ותיארו את המקום ואת שנאמר

להם לגבי הפעילות בנכס.

5. ביום 1.5.23 התקיים דיון הוכחות.

6. בחקירתו אישר מר אמויאל כי בנכס לא מועטקים מתכנתים וכי העוררת לא עוסקת בכתיבת

קוד תוכנה. הוא הסביר כל העוררת עוסקת במחות התוכנה מהיבט של תכנון ואפיון בכל חרמות של התוכנה כמוצר. העד הבהיר כי 'התוכנה פירושה אפליקציה, שהינה רצפת מסחר אוטומטית לרכש רישוי (רישיונות) של תוכנות מקרב היצרנים הגדולים בעולם. מזיוגמה:

מייקרוסופט, אדובי ועודיי. הפלטפורמה מאפשרת רכישת רישיונות. קבלן חיצוני כותב את הקוד.

7. בנוגע לרשימת העובדים הסביר כי מי שמתעסק בהנדסה מתעסק סביב השעון בפלטפורמה.

8. מר זיידל הבהיר בחקירתו הקצרה, כי הפלטפורמה לא מוצעת למכירה אלא רק מציעה

שירותים: ''אנחנו מספקים תוכנה שדרכה ציבור הלקוחות רוכש רישיונות. התוכנה הזאת היא פלטפורמה ו(ש)אנחנו כל פעם מוסיפים שירותים נוספים. היא לא מוצעת למכירה, אלא

מציעה שורותיטיי, ללס ל הלהה ויל הזל ויה

9. בא כוח העוררת ויתר על חקירת עדי המשיב ח'יה גרינבלט ואדלר והסתפק בחקירת מר דבוש,

אשר חטביר את צורת עבודתו וכי המידע שהוא מילא בדוייח שלו נמסר לו מעובדת החברה, חגית.

0. ביום 15.6.23 הגישה העוררת את סיכומיה בהם ציטטה בהרחבה את עדות מר אמולאל

בהקירתו ולאחר סקירת המצב המשפטי, לשיטתה, טיכמה: 'הוכח כי עיקר עיטוקה של העוררת בנכס נשוא ערר זה הוא הליך של ייצור תוכנה - ללא פעילות של העוררת בנכס לא היה מוצר סופי ו''חדש?' למכירת בתוכנתיי.

1. המשיב הגיש ביום 3.12.23 את סיכומיו וטען כי הוכח שהעוררת נותנת שירותים ללקותותיה

וכי לא נעשה כל ייצור של תוכנה בנכט. לטענתו הובהר כי עצם העובדה שבנכס מתבצעת פעילות כלשהי הקשורה למחשבים אינה מגלעה לכדי ייצור תוכנה. נטען כי ייצור התוכנה צריך להיות לב ליבו של הפעילות בעסק. דבר וה לא קרה ואף הוכת כי לא כך הס הדברים.

הנורמה המשפטית והפטיקת

2. תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז- 2007 (להלן:

'יתקנות ההסדריטיי), החילו לאחר תיקון משנת 2010 בהגדרה יתעשיתיי, גם בתי תכנח:

ייתעשיה- לרבות...בתי תכנתיי.

בהתאם לתקנות ההסדרים, הגדיר צו הארנונה של עיריית תל אביב, בסעיף 3.3.3, את הסלווג של ייבתי תכנהיי במיליט ייבתי תכנה, שעיטוקט העיקרי הוא ייצור תבנתיי. עולה

.3

6

5

.6

7

.8

מן האמור כי על מנת שנכס מסוים יסווג בסיווג של בית תכנה יש להראות קיומם של

שלושה תנאים מצטברים:

א. בנכס מתבצעת פעולה של ייצור.

ב. בנכס מיוצרת תכנח.

ג. | מדובר בעיסוקו העיקרי של המחזיק.

לאור ההגדרה שבתקנות ההסדרים, נמצא כי על מנת שנכס יוכה בתעריף המופחת של בתל תכנה, עליו לעמוד תחללה בכל המבחנים שנקבעו בפטיקה לעניין פעילות ייצורית אשר מקנה תעריף מופחת למפעלי תעשיח.

מבתני זיהוי הפעולות היצוריות נקבעו בעייא 1690/90 פסיד שומה תא 5 ני חברת רעיונות בע"מ, פייד מח (1) 200 (1992). מבחנים אלה יושמו בעמיינ (מינהליים תייא) 11802-01-17 האניבוק אוונט פלנינג בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (פורסם בנבו, 29.05.2018) (להלן:'יפסק דין האניבוק') , בו קובעת כבוד השופטות שטופמן: ''משהוגדר /בית התוכנה' בסיווג /תעשיהי נבחן בפסיקה סיווג /בית התוכנה' בהתאם למבחנים שנקבעו לסיווג /תעשיה', והם המבחנים שנקבעו בהלכת רעיונות. מבחנים אלו הם: א. יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר; ב.

היקף השימוש במוצר המוגמר; ג. מבחן ההשבחה הכלכלי; ד. מבחן על דרך ההנגדה. על מנת לסייע בהבחנה בין פעילות ייצורית לבין מתן שירותים, משתמשים לעיתיט גם במבחן ה'קשר המתמשך בין העסק ללקוח'. ראו? לציין כי מבחניט אלו הם בגדר מבחני עזר, המשמשים רק למתן אינדיקציות לסוג הפעילות המתקיימת בנכס, ואינם מהווים מבחהנים מצטברים או מחייבים, כמו כן, על מנת לעמוד בתנאי צו הארנונה, יש לעמו גם בתנאי 'העיסוק העיקריי שלצורך בחינתו נקבעו שני מבחני עזר נוספים והם המבחן הכמותי והמבחן המהותי (עניין ווב סנס, פטקה 10)//.

בעמיינ (מינהליים תייא) 29761-02-10 ווב סנס בע"מ ני מנהל הארנונה - עיריית תל אביב-

יפו (פורסם בנבו), 08.08.2011 (לחלן :''הלכת ווב סנסיי) , קובעת כבוד השופטת ברוש כי לצורך סיווג נכס כבית תכנה עליו לקיים בעיקר ייפעילות ליצוריתניי של תכנה ועל העוררת חובה להוכית קיומו של תנאי וּה.

ביום 3.10.21, ניתן פסהייד בתיק עמיינ 60985-07-20 פריאמפט ססיוריטי בע"מ ני מנחל

הארנונת של.עיריית רמת גן-(פורסם בנבו).. שמ הצדדים. התייתסו בסיכומיהם לפסק. דקן. ות....

77 הביחמייש (כבי השופט קירש) קבע איזוך בכליהקשור-לטתירה הקיימת בין הפעילות המסחרלת- 77

לבין זו התעשייתית, כאשר מרבית הפעילות המסחרית מתבצעת בידי חברת האם, ואילו עיקר הפעילות התעשליתית - ייצורית נעשית בתוככי הנכס אותו ביקשו לסווג בסיווג של בתי תכנה.

בפסק הדין נקבע שגם אס חברת הבת שבארף מספקת את התוכנה כשירות לחברת האם, הדבר לא שולל את העובדה שפיתחה תוכנה שמשווקת ללקוחות קצה.

ביום 5.9.22 ניתן פסק הדין בתיק עמיינ 24907-10-21 סימילרווב בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (פורסם בנבו), שס עמד ביהמייש (כבוד השופטת רביד) על הדיוקיס הנתוצים בהבחנות האופרטיביות שבפסק הדין בעניין פריאמפט סקיוריטי חנייל.

בית המשפט העליון דחה ביום 28.3.23 בקשת רשות ערעור על פסק הדין הנייל, ראה ברייס 2

בתיק עמיינ 21860/11/22 אופטיבל בעיים, (כבוד השופט יקואל) נקבע: ''המערערת אינת מליצרת תוכנה לצורך מכירתה כסחורה, אלא מאשרת שימוש בפלטפורמה שפיתחה תמורת תשלום. מכאן מסקנת ועדת הערר שעיקר הפעילות המתבצעת בנכט המערערת איננה ייצור תוכנה כי אם מת)ן שירותים, ולפיכך המערערת אינת מפעילה בית תוכנה. בהחלטתה יישמת ועדת הערער על המקרה שלפניה את הדין החל כפפי שהתגבש בפטיקת בתי המשפט, ולא מצאתי כי בהחלטה נפל פגם מנהלי כלשהו, או טעות אחרת בולטת על פניה'' (סעיפים 12 ו-13 לפסק הדיף).

.9

.0

.1

.2

.83

.4

35

ביום 19.11.23, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת וורטי וקבע כי סיווגה יחיה סיווג של בית תוכנה. החלטתו של בית המשפט המחוזי, כפי שיורחב להלן, תומכת, לכאורח, בעמדת העוררת שלפנינו ומביאה למסקנת דעת הרוב, בוועדת הערר שם, כי דין הערר שהגישה, להתקבל.

פסק הדין הנייל (להלן ייפרשת וורטייי) ניתן בתיק עמיינ 77431-05-23 ע"י כבוד סגן הנשיא השופט אליהו בכר. בכותרת פסק דינו, מצא בית המשפט המחוצי לצטט הלצה ממערכון בתכנית

הסטירה יארץ נהדרתיי: יילא חשוב המוצר, חשוב הפרודקטיי, ויוצק, להלצה זו, בהמשך

החלטתו, משמעות מעשית.

בפרשת וורטי עמדה לדיון השאלה המרכזית, האם ניתן לסווג את המערערת כבית תוכנה על אף שהיא לא מוכרת את התוכנה כמוצר, אלא שחברת האם עושה בו שימוש לצרכל מסחר מקוון.

בית המשפט מבהלר כי פיתוח אתרי אינטרנט הינו ככלל פעילות ייצורית, בחיותם יוצרים יש מוחשי, שלו תועלת כלכלית שמשביחה ככל שהתוכנה מתקדמת יותר. בית המשפט המתוצי קבע כי יש להתעלם בנושא זה מן הנעשה בתברת האם ולבחון רק את פעילות המערערת בנכס.

לפיכך, קבע כי מדובר בייצור תוכנה גם על פי המבתן הכמותי והמחותי אשר בוחנים את פעילות ייצור התוכנה על פני פעילויות אחרות ואלו יימטיט את הכף לכיוון פעילות ייצורית בעיקרי.

בית המשפט מוסיף ומבהיר בסעיף 31 של פסק הדין: ''אבהיר למען הטר ספק שלדידי אין חובה כי התוכנה המיוצרת בנכס תימכר כסחורה ('/מוצר מדף'' כלשון ועדת הערר), לצורך הכרה בפעילות פיתוח התוכנה כפעילות ייצורית. אני מודע לכך שדעתי זו שונה מדעות אחרות שהובאו בפסיקת בתי המשפט המנהליים, ועל כן אפרט את הנימוקים שהביאו אותי למסקנה ו

בסעיף 32 לפסק הדין מבהיר בית המשפט כי יש להתאיכו את פרשנות הדין לעת המודרנית.

(מעין ייתיקון גירסא). התאמה זו מפרשת יימוצר מדף'י כמוצר שאדם מחיישוב *כול לקבל אליו גישה לעשות בו שימוש. בעבר, נדרש חי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]