תל אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת מועצת עיר מספר 66

עיר
תל אביב-יפו
ועדה
מועצת העיר
קטגוריה
מועצת העיר
תאריך
27/02/2023
מקור
הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

פרוטוקול ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

היו"ר ל. שפיראהשתתפו :

ש. קשת מ. שלומות ש. מסלאוי : וה"ה

מ. להבי ר. חולדאי ס. ויצמן ח. קראוס

ע. בן לוי יליזרוב מ. נורי א. בדראן ח. גורן

א. פורז מ. חיים א. זבולון א. הראל

ג. שרעבי נ. לוברט ש. דביר ר. לדיאנסקי

נ. וולוך ד. ספיר א. יוחנן וולק ח. אריאלי

אקרמן, צ. ברנד, ע. אבו שחאדה , ר. אלקבץ ,מ. רייפ , א.נעדרו:

כ. עוזרי, י. ויצמן

מנחם לייבה מנכ"ל

העירייה נכחו בישיבה:

וה"ה:

ק. אודלסמן, סגן מנהל אגף חשבות ומנהל מח הנהלת חשבונות מרכזית , ע. גולן , מנהלת ועדות

מינהל הכספים , נ. יהושע , מנהל אגף החשבות , א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה , א. נגסה מ"מ מרכזת יחסי ציבור ותקשורת ,ע. סלמן, היועמ"ש , ע. רודניצקי , מנהלת הרשות לדיור ,

א. שבתאי פרנק , מבקרת העירייה, ש. שביט , ע' בכיר לרה"ע.

הישיבה נפתחה בשעה

סטנוגרמה מזכירת המועצה ישראלה אגמון גלילה בן-חורין

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

2 -

סדר היום

שאילתא (עמ .1

הצעות לסדר יום (עמ .2

דברי ראש העירייה (עמ .3

פרוטוקול ועדת נכסים מס .4

פרוטוקול ועדת הקצאת מקרקעין מס .5

פרוטוקול ועדת כספים מס .6

יקירי העיר תל אביב -יפו לשנת תשפ"ג .7

מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים (עמ .8

נאומים מהמקום (עמ .9

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

3 -

מר שפירא – היו"ר

אני פותח את הישיבה, חברים, נוכחות בישיבה בבקשה כולם.

מר דניאלפור:

אנחנו בשידור ליאור.

מר שפירא – היו"ר:

חברים, אנחנו בשידור, נא להתנהג בהתאם.

נוכחות בישיבה בבקשה. חברים, נוכחות בישיבה.

מר שרעבי:

רון, בבקשה נוכחות בישיבה.

תודה רבה.

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו רוצים להתחיל. נוכחות בישיבה.

אוקי ,יש לנו

מר שרעבי:

יש לנו כמניין שבטי ישראל.

596

מר שפירא – היו"ר

. OK

הצעות לסדר

שאילתות. יש לנו שאילתא? אין לנו, נכון?

יש שאילתא? כן.

מר שביט:

יש לנו שאילתא אחת. מוריה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

4 -

מר שפירא – היו"ר

מי משיב על השאילתא?

קריאה:

רון.

מר שפירא – היו"ר:

אדוני ראש העיר, אדוני ראש העיר, שאילתא.

גב' להבי:

יש למוריה שאילתא?

מר שפירא – היו"ר:

שאילתא מס

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

64

מר שפירא – היו"ר

. THIRTY FOUR .34

מר רון חולדאי – ראש העירייה

שאילתא מס

מר שרעבי:

סליחה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שלום לכולם. שלום.

כבוד היו"ר , מועצה נכבדה.

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע בבקשה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

5 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

תשובת ראש העירייה לשאילתא של מוריה.

השאילתא מעלה טענות שהועלו בתובענה ייצוגית כנגד העירייה- הליך תלוי ועומד בו טרם הוגשה תגובת העירייה.

כלי השאילתא איננו מיועד לקבלת מידע כחלק מהליך משפטי, ואין מקום שעמדת העירייה בסוגיה המשפטית תוצג במסגרת שאילתא, במקום כמקובל, בבית המשפט המוסמך.

בהתאם, ולאור סעיף

משפטיות, אין מקום להידרש לה בשלב זה. לכשתוגש לבית המשפט תגובת העירייה לתובענה הייצוגית נשמח להעביר אותה.

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה אדוני ראש העיר.

שאילתא מס

גב' מוריה שלומות מתאריך

הובא לידיעתי כי במקרים בהם העירייה מגלה ששטח הנכס שונה במדידות נכסים לצורך חישוב ארנונה, היא מחייבת בתשלום לאחור על תשלומים המחויבים אליה ממועד המדידה. ואולם, כאשר העירייה מגלה ששטח הנכס קטן לעומת השטח הרשום - היא מתחילה לחשב את הארנונה לפי השטח המוקטן רק ממועד עתידי לזמן בו נערכה המדידה.

בכל העיריות במדינה נהוג שאותו מועד נחשב גם להקטנה וגם להגדלת שטח.

אבקש לדעת מה הבסיס החוקי לחישוב מועדים שונים, נראה על פניו שצורת גביה זאת אינה הגונה שכן כל החזר או חיוב צריך להעשות באופן זהה, על פי היום הקובע.

האם העירייה מתכוונת לשנות את התנהלותה ולהחזיר את הכסף שגבתה במקרים שבהם שטח הנכס הוקטן והתאריך לחישוב ההקטנה לא חושב ממועד המדידה.

האם בכוונת העירייה לקבוע תאריך אחיד שיפורסם לציבור כמו ביתר הרשויות?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

6 -

תשובת ראש העירייה

השאילתא מעלה טענות שהועלו בתובענה ייצוגית כנגד העירייה – הליך תלוי ועומד, בו .1 טרם הוגשה תגובת העירייה

כלי השאילתא אינו מיועד לקבלת מידע כחלק מהליך משפטי, ואין מקום שעמדת .2 העירייה בסוגיה משפטית תוצג במסגרת שאילתא, במקום כמקובל, בבית המשפט המוסמך.

בהתאם, ולאור סעיף .3

בשאלות משפטיות; אין מקום להידרש לה, בשלב זה. כשתוגש לבית משפט תגובת העירייה לתובענה הייצוגית, נשמח להעביר אותה.

597

מר חיים גורן - שימור מורשת העיר תל אביב יפו במרחב הציבורי, הקהילתי, והחינוכי בעיר 1

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים להצעות לסדר היום.

סגן ראש העיר חיים גורן, בבקשה.

טוב.

מר גורן:

טוב חברים יקרים, חברים וחברות, ראש העירייה.

ההצעה לסדר שלי עוסקת בשימור מורשת העיר תל-אביב יפו במרחב הציבורי , הקהילתי, החינוכי בעיר.

אני חייב לומר לפני שאני מתחיל רק, שקצת קשה ביום הזה לדבר על דברים שהם כאילו לא בהקשר, אבל על אף היום הקשה, היממה הקשה שעברנו והתקופה הקשה בכלל שאנחנו נמצאים בה, אני חושב שלפעמים אנחנו צריכים לעשות מאמצים בכל זאת להרים את הראש מעל , מעל הכאן ועכשיו ולחשוב גם קדימה, ועל דברים נוספים וחדשים.

אז התלבטתי אבל אני אעלה בכל זאת את ההצעה.

אז ככה.

בימים אלה, כפי שאתם וודאי יודעים, עמלים הצוותים המקצועיים בעירייה על פרויקט משמעותי ביותר, הקמת מוזיאון העיר תל-אביב יפו. קצת מוזר לחשוב על כך שיותר מ

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

7 -

היה מוזיאון לעיר תל-אביב יפו, לא היה מוזיאון רשמי שמספר את תולדותיה, ולשמחתנו זה קורה ממש עכשיו, במשמרת שלנו, הקמת המוזיאון.

ממש באולם הזה ישבו לפני מספר שבועות קבוצה מכובדת של אנשים ונשים מכל העדות והמגזרים, שמהווה את וועדת ההיגוי העליונה של המוזיאון, יחד עם ראש העירייה כמובן, וגם אני הגעתי ככה לראות.

אני חושב שסיפורה של העיר בעצם זה הסיפור של כולם, של כל הנוכחים באולם הזה ושל כולנו, מגוון גדול של אנשים, אמונות ודעות, שיש לו מכנה משותף משמעותי – שהוא רואה את העיר של ימינו, כהתגשמות החזון GLOBAL CITY הזאת, מאז ימי העיר העברית הראשונה ועד ה הציוני של הרצל, שלוש, רוקח, אחד העם, ביאליק, שושנה פרסיץ, הרב קוק והאדמו"ר מסדיגורה, ועוד רבים וטובים , שכמובן הם עצמם מהווים חלק אינטגראלי ומשמעותי מהמורשת העירונית.

אגב, גם רשימת יקירי העיר שמובאת היום לאישור, היא גם בעצם משקפת את המגוון הזה כמובן.

אני חושב שזו הזדמנות מצוינת , בתקופה זו, לייצר תכנית עבודה מסודרת שתעסוק בשימור המורשת העירונית, המוחשית והבלתי מוחשית, והדרכים להנגשתה לציבור הרחב, וזאת לאור פער שאני מזהה בהתנהלות הנוכחית, ואני אסביר.

נתחיל בדוגמא קצרה. רכבתי לאחרונה מספר פעמים בפארק החדש-פארק המסילה, מי שלא יצא לו אז אני ממליץ לו בחום. פארק יפה, מאוד מאוד מוצלח, מושך אליו מאות ואלפי אנשים.

ושאלתי את עצמי- האם אני אתפוס בן אדם ככה אקראי בפארק ואני אשאל אותו-האם אתה יודע איך קוראים לפארק, יש סיכוי סביר שהוא ידע, יש סיכוי שגם לא. אם אני אשאל אותו על-

שם מה הפארק הזה נקרא פארק המסילה, או איזה מסילה היתה שם, או מאיפה לאיפה היא הובילה, או באיזה תקופה זה היה, או מי יזם את ההקמה שלה או שאלות כאלה, אני מניח שלאט לאט פחות ופחות אנשים ידעו להגיד את התשובה וידעו לספר את הסיפור.

עוד דוגמא, עוד מעט מגיע חג פורים, נכון? בשבוע הבא נזכה לחגוג את חג פורים, שאנחנו כולנו מקווים שיעבור בשמחה ובשקט.

מר שרעבי:

אי"ה.

מר גורן:

וחג פורים היה החג של תל-אביב בשנותיה הראשונות. אפילו אירוע העדלאידע שלצערנו, לצערי לפחות באופן אישי, הפך להיות מזוהה היום עם חולון, אירוע העדלאידע, הוא בעצם המצאה תל-

אביבית. אירוע שהתחיל פה בתל אביב בשנים הראשונות שלה, וזה שזה עכשיו עבר לחולון זה סוג של ניכוס תרבותי בעצם.

גב' יוחנן וולק:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

8 -

חיים, תשאיר משהו גם לאחרים

מר גורן:

לא, בכיף, מחלקים.

אז אני שואל את עצמי מי אמור לשמר, לשמר את הסיפור ההיסטורי של מקום, של אירועים, של תרבויות, ולהנגיש אותו לכמה שיותר קהלים.

אז ניסיתי לעשות ממש בקצרה איזושהי רשימה של מי עוסק בעצם בדבר הזה ביום בעיר. אז ככה: יש לנו את מחלקת השימור במינהל ההנדסה, שהיא מחלקה מקצועית מאוד, היא עוסקת בשימור של מאות מבנים כמובן, אבל בעצם היא מתעסקת עם המרחב הפיזי, עם השימור הפיזי של המבנה עצמו, של האבנים של הבניין, פחות בשימור התוכן וההקשר שלו למרחב, לסיפור ההיסטורי שלו.

יש לנו את מינהלת עיר עולם ותיירות- שמובילה סיורים ואירועים תיירותיים רבים מאוד בתל-

אביב יפו, שעוסקים במורשת העיר מזוויות שונות, וגם יוזמת פרויקטים-שביל העצמאות, כאלה ואחרים.

יש את המחלקה של שרי שיושבת פה- שיום, הנצחה ומורשת , שגם היא מובילה אירועים

ופרויקטים רבים: שמות הרחובות בעיר, השילוטים של "כאן גר" ועוד ועוד.

יש לנו גם באגף קהילה דרום פרויקט מוצלח ומעניין מאוד של שימור מורשת שכונות הדרום, שעוסק בסיפורים הלוקאליים-המקומיים של שכונות הדרום.

ויש את מוזיאון העיר, שכמו שאמרנו- מוקם כעת, בעצם ,כחלק ממרחב בתי ביאליק בתוך אגף תרבות, ויתכן שיש עוד גופים כאלה ואחרים שאני לא מזכיר פה עכשיו, אבל זה בגדול.

ואני גם רוצה להזכיר שקיבלנו עכשיו בעצם אישור גם לתקציבים לא קטנים מהמשרד למורשת, מי שמכיר את הנושא הזה של מורשת ג', העירייה קיבלה גם תקציבים לכל מיני פרויקטים שיעסקו בשימור המורשת העירונית ובהנגשתה, וכו'.

אז מה בעצם אני מציע?

אני מציע .

מר לדיאנסקי:

מממשלה שאנחנו נצטרך לשמור על המורשת שהם מנסים להנחיל לנו, לכן הם נתנו תקציבים, אני מבין.

גב' להבי:

לא, זה לא הממשלה הזו, זה הממשלה הקודמת.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

9 -

עד כדי כך שהם לא נותנים לנו את התקציבים לבית העצמאות, היכל העצמאות של מדינת ישראל שעומד כאן עכשיו בשיממונו, תוך כדי עבודה.

מר גורן:

התלבטתי אם לפתוח את זה אדוני ראש העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הם כל כך מתנדבים לספק למורשת,

מר לדיאנסקי:

כן.

מר גורן:

התלבטתי אם לפתוח את זה, אבל בוא , בוא נגיד שאנחנו גם בשנה של הממשלה הקודמת לצערי לא זכינו יותר מידי לקשב בעניין הזה, זה לא קשור דווקא לממשלה הזאת.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תודה על ההערה.

תודה, תודה.

מר גורן:

זה סיפור שנגרר כבר מ

על ההערה שלך. V אבל טוב ראובן, סימנתי

מר לדיאנסקי:

. Vלא, לא ביקשתי שתסמן

מר גורן:

לא, אני פשוט, בראש אני אומר לעצמי מתי ראובן יגיד משהו, אז הנה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ראובן,

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

10 -

אתה יודע שאני מתרשם

מר שרעבי:

טוב חברים, באמת. באמת.

מר לדיאנסקי:

המורשת שלנו חיים זה דמוקרטיה,

מר גורן:

לא אמרת כבר. הוא כבר אמר.

מר לדיאנסקי:

זה שוויון, זה ליברליות, זה לא מדינת הלכה וזה לא כל מה שהממשלה שאתה, הממשלה שאתה אולי תומך בה רוצה להנחיל.

מר שפירא – היו"ר:

ראובן,

מר גורן:

הוא כבר,

מר שפירא – היו"ר:

אז אני מנסה , אני מנסה להפסיק אותו , אני מנסה להפסיק אותו.

מר זבולון:

הם עושים מורשת,

מר שפירא – היו"ר:

ראובן, אנחנו בהצעה לסדר של סגן ראש העיר, ממלא מקום ראש העיר.

מר לדיאנסקי:

מורשת, מהי המורשת שלנו ? מה הערכים שלנו?

ליאור, בשביל זה הוא העלה את ההצעה לסדר. איזה פוסט יהיה לו אם אני לא אצעק.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

11 -

מר מסלאוי

הוא מרים לו מה,

הרמת לו,

מר גורן:

אדוני יו"ר המועצה, המורשת של סגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי זה להפריע לאנשים שעומדים פה ומדברים, אז ניתן לו להמשיך במורשת שלו הכל בסדר.

מר לדיאנסקי:

המורשת שלי היא,

מר גורן:

טוב ראובן, שמענו, תודה רבה, תן לי לסיים בבקשה.

מר לדיאנסקי:

לא. המורשת שלי זה שלא תבוא לכאן ותפזר ערפל ועשן בעיניים של הנוכחים.

מר גורן:

טוב ראובן, שמענו , תודה רבה, תן לי לסיים בבקשה.

תודה.

אז אני מציע כאן שנמליץ להנהלת העירייה,

מר שפירא – היו"ר:

ראובן, ראובן, אני קורא אותך לסדר.

מר שרעבי:

ראובן ושמעון.

מר גורן:

בגדול, אני מדבר על תכנית אב לשימור המורשת העירונית של תל-אביב יפו. זה בגדול, ככותרת.

אני מציע כאן שנמליץ, שנקבל החלטה להמליץ להנהלת העירייה על קיום שולחן עגול של כלל הגורמים האלו, במטרה לייצר תכנית עבודה מעוגנת בתחום שימור המורשת העירונית, שתכלול גם יעדים ומטרות, גם במרחב הפיזי, במבנים, הפארקים וכד', המורשת המוחשית, וגם המרחב התרבותי, קהילתי, המורשת הבלתי מוחשית- כיצד להנגיש את הסיפורים ולהעמיק את התודעה הציבורית בקשר למורשת העירונית.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

12 -

במסגרת זו אני גם מציע שיוחלט על רכז עירוני, כלומר מי תהיה הדמות, הפונקציה וכו' שתהיה אחראית לתכלל את תחומי העשייה הזו, לייצר את החיבורים הנדרשים ולקדם יוזמות חשובות בנושא, כמו היוזמה הזאת של הקמת מוזיאון העיר כמובן.

אני לקראת סיום. OK

במידה ותחליטו להצביע בעד הצעתי אני מבקש שנעביר את המשימה לזמן את השולחן העגול הזה לוועדה לשימור מורשת שכונות העיר בראשות סגנית ראש העיר חן קראוס, זה מקובל עליה כמובן, בדקנו את זה מראש.

ומילה בכל זאת לסיום בהקשר שפתחתי.

אני חושב, בואו נגיד ככה. קשה לי, כמו לכולנו, עם המצב היום במדינה, כל אחד מהמקום שלו והכיוון שלו, ואני רואה חשיבות רבה בעידוד וקידום ערכים משותפים, זהות משותפת למרות הכל, ואני חושב שאין כמו עיסוק בשורשים ובמורשת עירונית כל כך מגוונת ומיוחדת כמו של תל-

אביב יפו כדי לייצר את החיבורים האלה. ואני מקווה שנדע, כמו שאמרתי קודם, להרים את הראש מעל הכאן ועכשיו ולצעוד קדימה ולייצר את הדברים האלה.

אז זאת הצעתי, תודה רבה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה לסגן ראש העיר חיים.

מר לדיאנסקי:

יש לי הצעה אחרת בבקשה.

מר שפירא – היו"ר:

קדימה.

מה זה דף? הכינות מראש?

מר לדיאנסקי:

שירבטתי מספר דברים.

שלום אדוני היו"ר, אדוני ראש העירייה, חברי חברי המועצה.

תמיד כשחיים עולה כאן על הדוכן והוא מדבר ככה בנועם הליכות,

מר שפירא – היו"ר:

השעון, השעון, למה השעון לא?

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

13 -

על פניו נורא קשה לצאת נגד הדברים שהוא אומר. אבל בכל זאת. חיים הזכיר שמשרד המורשת התחייב להעביר איזשהו סכום לטובת,

מר שפירא – היו"ר:

אדוני סגן ראש העיר, שנייה אחת, למה השעון לא עובד? זה מוציא אותי, עובד, כן.

מר לדיאנסקי:

שמשרד המורשת התחייב להעביר איזשהו סכום כסף לעיריית תל-אביב על מנת שנוכל לממש את התכניות שלנו. אבל חיים, אני לא רוצה שום כסף שמגיע,

מר גורן:

אם היית מבין בזה היית יודע,

לפני שנתיים,

מר לדיאנסקי:

מהשר עמיחי, שמגיע מהשר עמיחי אליהו,

מר גורן:

ק ר י א ו ת תוך כדי דברי מר לדיאנסקי,

מר לדיאנסקי:

מעוצמה יהודית.

אני לא רוצה שמפלגת עוצמה יהודית יעבירו כספים לעיריית תל-אביב וינסו להשפיע עלינו איזה מורשת אנחנו,

מר גורן:

זה תכניות שאנחנו הגשנו.

מר לדיאנסקי:

בסופו של דבר ננחיל כאן, האם זו תהיה המורשת של מדינת הלכה, של שבירת הדמוקרטיה, של כרסום מערכת המשפט,

מר גורן:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

14 -

ראובן, אתה כל פעם חוצה קו של דמגוגיה

מר לדיאנסקי:

אני חושב שאתה בא לכאן כל פעם על מנת להרוויח כמה נקודות בקרב הציבור שלך.

מר גורן:

אני מרוויח נקודות? אתה מבלבל את המוח כל היום.

מר לדיאנסקי:

אנחנו צריכים, אנחנו צריכים ערכים של דמוקרטיה, של שוויון, של ליברליות, אלה הערכים של תל-אביב, אלה הערכים של עיריית תל-אביב, זה לא להגיע,

מר גורן:

דמוקרטיה זה לכבד בן אדם שעומד ומדבר.

מר לדיאנסקי:

זה מה שאתה עושה? מכבד?

מר גורן:

אה? אני עושה עכשיו?

מר לדיאנסקי:

כדי להגיע ולנפנף בשר המורשת, איש עוצמה יהודית, תתבייש לך. אנחנו לא צריכים את משרד המורשת,

מר גורן:

אני אמרתי משרד המורשת?

מר לדיאנסקי:

אנחנו צריכים לדבוק בדמוקרטיה, בשוויון, במניעת כפייה דתית , זה מה שאנחנו צריכים.

מר גורן:

אין קשר בין זה לבין זה, אין קשר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

15 -

מר שפירא – היו"ר

ראובן, מה אתה מציע?

מר לדיאנסקי:

אני לא רוצה שום קשר ושום מגע עם משרד המורשת שלך.

מר שפירא – היו"ר:

ראובן,

מר לדיאנסקי:

ולא עם השר, ובטח לא עם עוצמה יהודית ובן גביר.

מר שפירא – היו"ר:

ראובן,

מר לדיאנסקי:

אני מציע להסיר את זה מסדר היום.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

עוד מישהו?

טוב, אז אנחנו עוברים.

אתה רצית אלחנן?

מר זבולון:

לא. כל אחד השיג את שלו, הכל בסדר.

מר שפירא – היו"ר:

טוב, אז אנחנו עוברים עכשיו,

גב' להבי:

אפשר רגע?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

16 -

מר שפירא – היו"ר

באמת את רוצה?

מר שרעבי:

נו באמת?!

גב' להבי:

כן, כן.

מר שפירא – היו"ר:

יש לך עוד הצעה?

גב' להבי:

לא, אני, אני אני רוצה להגיד משהו.

מר שפירא – היו"ר:

זמן.

גב' להבי:

חיים, חיים התחיל מלדבר על פארק המסילה, והמשיך בלדבר על מקומות שהם אלמנטים תל-

אביביים. הוא לא דיבר על מורשת דתית והוא לא דיבר על מורשת יהודית, הוא דיבר על מורשת תל-אביבית. ועם כל הכבוד אני רוצה לומר שגם לבחור עם כפה מותר לדבר על מורשת תל-

אביבית. והגדולה של תל-אביב זה שהיא פתוחה לכולם, לכולם! אמנם רובנו ליברליים, רובנו אנשי מר"צ- בין אם אנחנו קוראים לעצמנו בשמות אחרים,

מר שפירא – היו"ר:

לא.

מר לדיאנסקי:

אין מר"צ כבר. אנחנו אנשי מפלגת ח"ץ, נכון?

אנחנו פה

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

17 -

בין אם אנחנו קוראים לעצמנו בשמות אחרים אנחנו עדיין דוגלים בשוויון, בזכויות אדם ובחירות. ואם עולה מישהו עם כפה ומדבר על מורשת תל-אביבית בלי לדבר דווקא על מורשת יהודית, אני חושבת, שההצעה שלו ראויה.

מר לדיאנסקי:

את רוצה כסף מבן גביר? את רוצה כסף מבין גביר למורשת בתל-אביב?

גב' להבי:

אני לא מדברת על כסף, הוא דיבר על תכנית.

מר לדיאנסקי:

את רוצה מעמיחי איך קוראים לו- מעמיחי אליהו שהוא יממן?

גב' להבי:

תעשה לי טובה, תעשה לי טובה, הוא לא דיבר על כסף מבן גביר.

מר לדיאנסקי:

הרי אם הוא יממן הוא יבקש,

גב' להבי:

תראה, זה לא יתכן. זה לא יתכן

מר שפירא – היו"ר:

סיימת?

גב' להבי:

לא.

מר זבולון:

חיים, חיים, כאשר מר"צ ולדיאנסקי רבים אנחנו במצב טוב.

גב' להבי:

אנחנו לא.

זה מה שנקרא מלחמת אחים וכולם מנצחים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

18 -

מר גורן

תודה רבה מיטל.

גב' להבי:

אני רק רוצה לומר שמורשת תל-אביבית זה דבר טוב, לשמר אותו, במיוחד בעיר שמתפתחת לכל הכיוונים מבחינת המורשת שלה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה לסגנית רה"ע.

אנחנו מאוד מודים לך. תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

מיטל, אין מר"צ יותר. אין, נגמר, תם. הם לא בכנסת, התבלבלת.

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו עוברים ,אני בוחר לעשות את ההצבעה אחד נגד אחד בהצבעה אחת.

מי שבעד ההצעה של חיים גורן להעביר את זה לוועדת השימור- יצביע בעד,

גב' להבי:

ועדת השימור ומורשת השכונות.

מר שפירא – היו"ר:

די מיטל, זה, אני לא.

ומי שבעד ההצעה של ראובן לדיאנסקי שיצביע נגד.

אז קדימה, נוכחות בהצבעה .

מר לוברט:

ליאור, ליאור, היית חייב לציין שההצגה, הפורים שפיל של ראובן- יפה מאוד.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

מר שרעבי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

19 -

הוא לא יודע מה זה פורים שפיל

מר לדיאנסקי:

כל מחמאה שלך זה פחות

אני גם אתחיל להחמיא לך, לוברט.

מר זבולון:

אני בעד שתחבק אותו גם.

מר שפירא – היו"ר:

לסיים את ההצבעה.

בעד ההצעה של חיים גורן, בעד הצביעו

נגד

ונמנעים

ה צ ב ע ה

בעד הצעת מר גורן

נגד

נמנעים

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו מעבירים את זה לדיון בוועדה לשימור ומורשת של חן קראוס.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לדיון בוועדה לשימור ומורשת.

: בעיר 2

מר שפירא – היו"ר

ציפי ברנד לא כאן.

3

לרווחת המיוחדים של תל אביב יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

20 -

מר שפירא – היו"ר

הגב' אופירה יוחנן וולק בבקשה.

מר שרעבי:

רגע, זה אומר. טוב.

מר לדיאנסקי:

אין היום זכות דיבור לאופוזיציה?

: יוחנן וולקגב'

אפשר?

מר שפירא – היו"ר:

כן גבירתי. לא להפריע, מיטל, לא להפריע.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

עוזי, מה אתה עצוב כל כך?

עו"ד סלמן:

אני עצוב האמת, אם אתה שואל, כן, אני עצוב.

מר שפירא – היו"ר:

בואו לא נכנס לזה עכשיו.

מר שרעבי:

כן, בבקשה אופירה.

גב' יוחנן וולק:

כבוד ראש העיר, יו"ר המועצה, חברותי וחברי למועצת העיר.

אני מבקשת היום להעלות לסדר היום את אופן חגיגות יום העצמאות ברחבי העיר תל-אביב יפו בצורה שמחה, שוויונית ומכילה כאחד.

ערב יום העצמאות הפך זה מכבר למסורת ישראלית של חגיגות ושמחה , הנמשכות מצאת יום הזיכרון ולעתים עד לבוקר יום העצמאות עצמו.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

21 -

כעירייה , השכלנו לקיים ולכלול את החגיגות המסורתיות שכוללות מתחמי מופעים פתוחים ורבי

משתתפים לצד מופעי זיקוקים גדולים ברחבי העיר כולה ,מדרום ועד צפון, כשאתרי החגיגות

ובימות המופעים פרוסים במספר גדול של אתרים ושכונות.

אבל החגיגות האלה, שהפכו לסמל ישראלי, לא היו נגישות לכולם.

המיוחדות והמיוחדים שלנו מצאו את עצמם מודרים מהחגיגות בשל הדוחק, הרעש, ההמולה וקולות הזיקוקים, כמו גם הלומי הקרב שמצאו עצמם בהתמודדות נפשית לא פשוטה בשל קולות הפיצוצים שהחזירו אותם אל טראומות הקרב.

אמנם עבור רוב התל-אביביים בימות המופעים והזיקוקים הם זכרונות של חגיגות ותמונות יפות בשמיים, אבל עבור חלק מאתנו מדובר על רגעים לא קלים.

עבור המיוחדות והמיוחדים שלנו ובני משפחותיהם – ההתקהלות והצפיפות, רעשי הזיקוקים , יצרו פחד, אי נוחות ולעתים אף מצבים רגשיים קשים. עבור חלק מאתנו אלה קולות נפץ שמחזירים אותם אחורה, אל טראומות העבר שלהם, קולות שיוצרים עבורם תחושות קשות ומצוקה משמעותית.

עבור הלומי הקרב התל-אביביים ההערכות לערב יום העצמאות היא כמו שנערכים לחזרה לשדה הקרב כי רעש פיצוצי הזיקוקים מחזיר אותם לשם.

חגיגות יום העצמאות שלנו צריכות לציין אחדות ושותפות מבלי להרחיק חלקים מהחברה הישראלית. לאחד, לשתף ולקרב את כולם.

בשנים האחרונות אנחנו כעירייה עושים רבות כדי לגשר על הפער הזה. בין היתר היתה לי הזכות לקדם את הפעלתם של מתחמים שקטים , לצד בימות המופעים הגדולות בעיר, מתחמים שמוקמו בסמוך לבמות, אך הרחק מההמולה והעומס, בהם הקמנו פינות ישיבה, מסכים לצפיה בהופעות השונות, שירותים נגישים, אזניות חוסמות רעש ועוד.

השנה, לקראת אירועי יום העצמאות אני מציעה לקיים תכנון וחשיבה מערכתית, למצוא את הדרך לאזן בין רצונות התושבים ומגוון הפתרונות, ולאפשר לכולם להנות מהחגיגות, איש איש על פי דרכו, מבלי לפגוע באחר.

אנחנו יכולים להמשיך ולמצוא פתרונות מאוזנים, שמאפשרים לכולנו להנות מהיום הזה ומשלל מסורותיו, ולאפשר למיוחדות ולמיוחדים שלנו, להלומי הקרב, לקשישים ולקשישות, לקחת חלק בחגיגות, ואפילו למנוע מחברינו בעלי החיים מצוקה מיותרת.

אנחנו יכולים להמשיך ולפרוס במות ומתחמים ברחבי העיר הפותחים בפני תושבינו את מגוון האפשרויות המאפשרות לחגוג את היום הזה, מבמות רגילות ולצידן מתחמים נגישים ומשלבים, למתחמים שיציעו מופעי זיקוקים שקטים, לצד שילוב מופעי רחפנים או מופעי לייזר בחלק מהבמות והמתחמים כתחליף למופעי הזיקוקים.

כעירייה, יש לנו את היכולת, הידע והמשאבים, על מנת לאפשר חגיגות פלורליסטיות, מכילות ומשלבות ביום הזה. לאפשר לכל אחד ואחת מתושבות ותושבי העיר לחגוג, להנות ולשמוח.

אנחנו יכולים להפוך את היום הזה לחגיגה של גיוון והכלה , של אחדות והתחשבות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

22 -

יש לנו הזדמנות להתוות דרך מאוזנת ומאזנת, שקולה ומתוכננת, שתאפשר להביא לידי ביטוי את המגוון האנושי של העיר תל-אביב יפו, תוך התחשבות בכלל התושבים והרצונות, ותוך מתן מגוון של פתרונות שייפרסו ברחבי העיר בצורה מאוזנת ושוויונית, ויאפשרו לתושבינו לבחור כיצד לבלות את יום העצמאות שלהם בצורה הנעימה, הנגישה והטובה ביותר.

מר פורז:

את חושבת שבאווירה שנוצרה פה באמת אנשים יבואו לחגוג?

מר שפירא – היו"ר:

רגע, רגע,

גב' יוחנן וולק:

אני בטוחה, ואני חושבת שזה חובתנו.

מר פורז:

אני לא בטוח בכלל.

גב' יוחנן וולק:

אנחנו יכולים לבנות מערך חגיגות מאוזן שיתווה את הדרך בפני ערים אחרות.

הצלחת אירועי יום העצמאות, מוריה, תודה.

גב' שלומות:

סליחה.

גב' יוחנן וולק:

הצלחת אירועי יום העצמאות דורשת שיתוף פעולה של מגוון מחלקות, אגפים ומינהלים בעירייה: מינהל קהילה על אגפיו, חטיבת התפעול על אגפיה ומינהל השירותים החברתיים-

שעובדיהם העוסקים בהקמת ותפעול החגיגות מוצאים את עצמם מוותרים על בילוי משפחתי בחג המיוחד הזה, ואני מבקשת לנצל את ההזדמנות הזאת להודות להם על מסירותם ועבודתם המצוינת.

ביום העצמאות אנחנו מבקשים לחגוג לא רק את הקמתה של מדינת ישראל, אלא גם את הביחד שלנו, וכן, יש ביחד, אברהם. כעם וכמדינה. לחגוג את כל מה שמאחד אותנו לכדי ישראליות אחת.

לחזק את החיבור שלנו לחברה.

ביום הזה אנחנו מחויבים למצוא את הדרך לאחד ולקרב, לחבר ולהנגיש את החגיגות לכולם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

23 -

אז אני מבקשת להעביר את זה לדיון בוועדה למרחבים קהילתיים תודה.

מר הראל:

אופירה, את יודעת להגיד בכמה אנשים מדובר? ההלומי קרב? האנשים האלה זה עשרות? זה מאות? זה אלפים? אנחנו יודעים?

גב' יוחנן וולק:

על הלומי קרב אתה מדבר?

מר הראל:

שיש להם בעיה עם,

גב' יוחנן וולק:

אני יכולה לומר לך שבשנה שעברה היו לא מעט פניות לעירייה, כולל למנכ"ל ולראש העיר, של עשרות של אנשים. אבל עדיין, אני חושבת שגם,

גב' נורי:

מספיק בן אדם אחד, צריך לעשות את זה.

גב' יוחנן וולק:

שמספיק שיש באמת בן אדם אחד. אולי לא בן אדם אחד,

גב' נורי:

מספיק בן אדם אחד.

גב' יוחנן וולק:

אבל עשרות אנשים שנתנו את נפשם.

מר לדיאנסקי:

אבל החלטנו בשנה שעברה שאנחנו מפסיקים עם הזיקוקים.

גב' נורי:

נכון, בדיוק.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

24 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה

הפסקנו.

גב' יוחנן וולק:

בשנה שעברה לא עשינו זיקוקים, אבל עדיין יש לך אנשים שכן רוצים זיקוקים.

גב' נורי:

לא, אבל יש זיקוקים שקטים.

מר לדיאנסקי:

יש זיקוקים שקטים.

גב' נורי:

ומופעי רחפנים, יש ממש דרך מעולה.

גב' וויצמן:

אני הגשתי בשנה שעברה מופע רחפנים,

מר שפירא – היו"ר:

טוב, אז אנחנו רוצים לדון בוועדה למרחבים קהילתיים.

יש מישהו שמתנגד?

גב' להבי:

אני לא הבנתי.

מר שפירא – היו"ר:

לדון באיך עושים את יום העצמאות.

מר לדיאנסקי:

אברהם שאל אם יש סיבה לחגיגה, אז אמרתי שגם מסיבת סיום זה סוג של חגיגה.

מר שפירא – היו"ר:

נכון.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

25 -

אבל כולכם תוכלו לדעת על מה בוועדה למרכזים קהילתיים בראשות המשנה לראש העיר, גל אז אם אף אחד לא מתנגד או נמנע, אז פה אחד נעביר את זה.

תודה רבה.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לוועדה למרכזים קהילתיים.

4

ובאירועים במרחב הקהילתי הפתוח בעיר ת"א –יפו

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו עוברים להצעה הבאה.

מר גל שרעבי- המשנה לראש העיר, בבקשה.

מר שרעבי:

אדוני ראש העירייה , יו"ר המועצה, חברי מועצה, נכבדים, פקידות.

ראשית, אני רוצה להביע את תנחומי למשפחת יניב על הרצחם של הילל ויגל, ומאחל לנו, לכל עם ישראל- שלא נחווה עוד חוויות כאלה ושלא נצטרך להתמודד עם אובדן כזה.

יוקר המחייה:

מחירי המזון עולים, הדלק עולה, הריבית עולה, זה רוטינה שאנו חיים אותה בתקופה האחרונה.

העיר תל-אביב יפו, כמו בכל תחום, החליטה לקחת את הנושא ברצינות ולא לחכות לישועה מהשלטון המרכזי, ונאבקה ביוקר המחייה היכן שיש בסמכותה.

בתחום מרכזי הקהילה והקאנטרי העירוניים יש לנו הוזלה של בין בתחום החינוך-הוזלה של בין

הוזלה של

טיפולים רגשיים ופסיכולוגיים, חיסכון שיכול להגיע עד להוזלה של גם בחופי הים עצרנו את ההפקרות: מחיר מפוקח ושווה לכל כיס, הן של המתקנים והן של המזון והשתייה.

כמו כן הובלנו תעריפים מוזלים גם בגני יהושע, אקספו והיכלי הספורט, להבטיח שהתושבים שלנו לא יהיו צרכנים שבויים- וזה לא היה פשוט לעבוד מול הספקים, אבל בסופו של תהליך הצלחנו להעניק לתושבים שלנו תפריט מוזל שווה לכל כיס, ובדרך זו, גם בהופעות ענק וגם בפסטיגלים של הילדים עצרנו את ההפקרות.

לא דילגנו על משחקי הספורט. גם שם אנו פעלנו לבנות תפריט מוזל וייעודי על מנת להבטיח את המאבק ביוקר המחייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

26 -

אני פונה אליכם מכיוון שהקיץ קרב, ואני רוצה להבטיח שהתושבים שלנו יהנו מתפריט מפוקח של מזון ושתייה השווה לכל כיס, כאשר הם מגיעים לבריכות הקיציות. אני רוצה להבטיח שלא יהיה חשש שאף הורה, שחלילה לא יהיה לו את היכולת להבטיח לבן שלו קרטיב, ברד או פיתה עם צ'יפס בבריכה הקיצית העירונית. כמו כן אני מבקש לדון על תעריף מוזל ומפוקח גם במסגרת האירועים במרחב הקהילתי הפתוח- בו ישנו מזנון המוכר מזון ושתייה.

לכן אני מבקש לקיים בישיבת ההנהלה, לפני שאנו פותחים את הבריכות הקיציות, על מנת לדון על תפריט מוזל ושווה לכל כיס במסגרת הבריכות הקיציות ובאירועים במרחב הקהילתי הפתוח.

אנו נדרשים להגדיל את סל המוצרים הכוללים ואף להרחיבם, בשל המוצרים הייעודיים לקיץ.

אשמח לתמיכתכם.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

אז אתה מבקש להעביר את זה להנהלה.

יש מישהו שמתנגד? מישהו שנמנע? אז תודה רבה, אנחנו מעבירים את זה פה אחד להנהלה תודה למשנה לראש העיר.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת להנהלה.

598

מר שפירא – היו"ר

ועכשיו אדוני ראש העיר, דברי ראש העיר בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה,

מר שרעבי:

אלי, ראש העירייה מדבר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חברות וחברי מועצה נכבדים:

עוד חודש עבר מאז המועצה האחרונה והרכבת כבר יצאה מן התחנה וממשיכה בדהירה קדימה ללא מעצורים ושליטה בבלמים. למרות ההפצרות של נשיא המדינה, של מאות האלפים הפוקדים מדי שבוע את אתרי ההפגנות ושל גורמים מתוך הקואליציה דבר לא עומד בדרכם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

27 -

את החרדה מפני הצפוי לנו, למדינה שלנו, לילדים שלנו, לנכדים שלנו הבעתי בכל מקום וגם כאן במועצה. אני לא אחזור על הדברים אבל כן אומר דבר אחד.

אנחנו לא נוותר!

לא נרפה!

לא נתייאש!

והעיר תל אביב-יפו תישאר חופשית על אפם ומחמתם של כל מהרסיך ומחריביך!

קריאה:

לא בטוח.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מוסדות התרבות שלה ישארו פתוחים וללא צנזורה!

נעים בסופ"ש ילך ויגדל!

תכני הלימוד ישארו ויפותחו להיות הרבה יותר ליברלים .

אנחנו נחנך לסובלנות! אנחנו נחנך לקבלת האחר! לשוויון הזדמנויות לכל אוכלוסיות העיר!

כל עוד נשמה באפי, אני אהיה מחויב לנס הגדול הזה שנקרא מדינת ישראל הדמוקרטית, הריבונית והחופשית.

ומאיגרא רמא ליתר הנושאים בסדר היום.

מר פורז:

זה לא איגרא רמה, זה בירא עמיקתא. מה שאמרת פה זה בירא עמיקתא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תודה אברהם שהשכלת אותי, כאילו לא ידעתי.

גב' דביר:

המצב הוא בירא עמיקתא.

מר פורז:

התכוונתי שזה עצוב למרות שאתה מחייך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

28 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

זה לא דבר פשוט, אבל אלו החיים, הדרך ליכולת להיות עצמאיים, סוברנים להחליט על ָעַרכינו מבלי להיות מאוימים תקציבית, היא דרך הנושאים השגרתיים, דרך המקצוענות שלנו והיכולת לנהל את העיר ולתת שירות טוב לתושבינו.

לאחרונה העלנו את תעריפי החניה ושינוי נוסח התמרור במרכז העיר:

אנחנו מודעים היטב לעובדה שבמרכז העיר מצוקת החניה הולכת וגדלה, וכעת מציעים לכך מענה החל בראשון במרץ נתחיל בהחלפת תמרורי החניה במרכז העיר למידע טבלאי, שיקל מכיוון חדש:

על כל תושב ומבקר להבין מתי מותר ומתי אסור לחנות ברחוב, והאם החניה היא בחינם או בתשלום.

ובסופו של המהלך – בעוד כחודש וחצי, יעלו תעריפי החניה באזורי החניה (שאינם מחזיקים בתו חניה עירוני בתוקף) מ

התשלום באזורים אלו יוארכו כך שלתושבי העיר תהיה קדימות בשעות נוספות ביום.

העלאת תעריפי החניה היא צעד הכרחי במצב הנוכחי שבו היצע החניה, ובפרט לתושבי העיר שאין ברשותם חניה פרטית, נמוך בהרבה מהביקוש שרק הולך וגובר. שינוי נקודת האיזון יביא לכך שלתושבים יהיה קל יותר למצוא חניה ליד ביתם.

בנוסף, מאחר שכיום מחיר החניה ברחוב נע בין חינם לזול מאוד, נוצרות הרבה נסיעות שהן רק לשם חיפוש, בעיקר באזורי הביקוש. גם לתופעה הזאת המהלך הנוכחי ייתן מענה מסוים.

הנושא השני שאני רוצה לעסוק בו זה עומסים ברכבת לירושלים בזמן ההפגנות.

התל אביבים מפגינים בהמוניהם נגד המהפכה המשטרית, ולא מהססים להגיע גם לירושלים כדי להשמיע את קולם. הייתי בהפגנות, הרגשתי כמו חוג בית, כל התל-אביביים היו שם. ולא מהססים להגיע גם לירושלים להשמיע את קולם. לצערי בהפגנות שנערכו מול הכנסת בתחילת פברואר היו עומסים עצומים ברכבת ישראל על הקו מתל אביב לירושלים, ובצפיפות הזאת נראה שרק בנס לא נגרם אסון.

והנה קיבלנו הצדקה נוספת לנחיצות העצומה שבהשקעה במערכת הסעת המונים מסודרת, שערוכה גם לייצר תגבורות איכותיות בעת הצורך. אני רוצה לשבח את מנכ"ל רכבת ישראל על ההחלטה לתגבר את הרכבות בסיום ההפגנה, שלא כמו שנאמר על ידי השרה שאין צורך בתגבור, כי הכל פוליטי הרי אצלנו, וקורא מכאן למשרד התחבורה להיערך מראש לאירועים משמעותיים שכאלה, גם אם המוחים לא מחזיקים באותה דעה פוליטית שבה שמחזיקים אלה.

טוב, יש דבר נוסף, חשוב ביותר. סגרנו לאחרונה את הרישום לגני הילדים ולכיתות א' לשנת הלימודים תשפ"ד, תאריך שארך בפועל חודש ,תהליך שארך בפועל חודש ,אך צוותי מינהל החינוך ומרכז שירות חינוך נערכו אליו חודשים ארוכים לפני כן. כחלק מהתהליך קיבלו כל המשפחות גלויות עם מכתב אישי לילד ולמשפחה לקראת העלייה לגן או לכיתה א'. ברשתות החברתיות

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

29 -

הפצנו סרטונים ומידע להורים על הרישום וכמובן מרכז ההורות נערך עם הדרכות ושירותים לטובת הכניסה לגן העירוני ומתוכנית פרידה מחיתולים למשפחות החינוך לגיל הרך.

14,660 נתונים: נרשמו

וכמובן שאנחנו צופים מָאַחרי, בתחילת דרכי, כאשר הגעתי הנה, המספרים היו פחות או יותר 3,000

ט"ו בשבט, ט"ו בשבט הוא גם חג לאילנות וגם חג לתעודות תמיד אני זוכר ששמי נמצא באחד השירים: רון בלב ואת ביד.

לאט ובעקביות אנחנו נפרדים מהציונים המספריים בתעודות בית הספר. אנחנו עושים זאת כי

סיכום במספר חד ממדי כמו

ואנחנו מקדמים למידה ממוקדת כישורים ומיומנויות, ובהתאם לכך ההערכה שאנחנו נותנים לילדות ולילדים היא לא כמותית אלא עגולה, מעמיקה ומפורטת על פי כל מיומנות נדרשת.

ביום רביעי הקרוב יתקיים, זו השנה השנייה, זה נושא אחר. ביום רביעי הקרוב יתקיים זו השנה השנייה כנס שדרות תל אביב יפו ללמידה רגשית חברתית. אנחנו באמת פועלים ללא לאות לקדם שיטות חינוך חדשניות ופורצות דרך המעמידות במרכז את התלמיד והתפתחותו האישית. למידה רגשית-חברתית הינה משאב קריטי במאה ה

ערכיים ומוצלחים, התורמים לחברה. ואני באמת מלא סיפוק וגאווה על הברית המיוחדת שנקשרת ומעמיקה בין הערים שדרות ותל-אביב-יפו, אשר מובילות את פיתוח התוכן החשוב הזה, ואת יישומו במערכות החינוך העירוניות שלנו. אנחנו נמשיך להתאים את עצמנו למציאות המשתנה ולהוביל חינוך מצוין ומותאם לכל ילדי וילדות העיר, אשר כולל ברוח הימים האלה גם חינוך ולימוד הדמוקרטיה וערכיה .

אולי אני אגיד ככה, כי אני לא יכול להתאפק. אומרים: אשר כולל ברוח הימים האלה גם חינוך ולימוד הדמוקרטיה וערכיה. רבותי, יש שני זרמי חינוך: חרדי, והממלכתי דתי. אלה שני זרמי חינוך שמלמדים חינוך פוליטי, הם מלמדים את הילדים להיות כמוהם. כל המורים במערכת הזאת הם או חרדים- בחרדי, או חובשי כיפה בממלכתי דתי. מילא, אבל כאשר במערכת הממלכתית מגיע מורה חובש כיפה ורוצה ללמד באחד מבתי הספר, אם אני אומר לו לא-זאת אפליה. זאת אומרת, כאשר מורה מביע את דעתו במערכת הממלכתית משרד החינוך אומר לו-

הלו, הלו, איך אתה עוסק בנושא פוליטי?! לכן אנשים לא יודעים אזרחות, כי נמנעים לספר להם מהי דמוקרטיה, מהם ערכים. לשמחתי, מה שקרה עכשיו במדינת ישראל סוף סוף הביא את האנשים להתחיל לשאול את עצמם שאלות כדי להבין את המהות של מה זה לחיות במדינה חופשית ודמוקרטית.

מר לדיאנסקי:

תגיד, ומורה חילוני יכול ללמד בתיכון ממלכתי דתי?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

30 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

לא. לא.

מר גורן:

כן.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא. התשובה היא לא.

מר גורן:

כן. אני לימדתי בשני תיכונים דתיים בתל-אביב,

גב' להבי:

אבל אתה לא דתי.

מר גורן:

ולימדו בהם לא מעט מורים חילוניים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה היה פעם.

מר גורן:

זה גם עכשיו.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא. תראה. שדר לי את שמם ואת מספר הזהות שלהם. שדר לי.

מר לדיאנסקי:

ובעצמאי יכול ללמד מורה חילוני? אצל לוברט יכול ללמד מורה חילוני?

מר לוברט:

כן, אבל לא יהיה לו תלמידים. הוא יכול לדבר אל הקירות, הוא מוזמן לבוא.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

31 -

מר לדיאנסקי

אבל אם אנחנו בחינוך הממלכתי לא נקלוט מורה דתי,

מר אלחנן:

לא יהיו לך מורים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יש לנו ויש לנו מורים אדוני. ועוד איך, ועוד איך.

מר זבולון:

בהרבה מקומות אין לך מורים.

: מר לדיאנסקי

אשתך מלמדת, לא?

מר זבולון:

ממלכתי דתי

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע לראש העיר בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל לא חשוב חבר'ה, רק נתתי לכם חומר למחשבה, אפילו לא הבעתי דעה , רק הסברתי עובדות ונתתי לכם חומר למחשבה. ועוד אומרים שמפלים את הדתיים. רק זכויות יש להם.

כן, כן, רק זכויות יש לך.

מר גורן:

באווירת פורים אני רואה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תמשיך לצחוק.

מר זבולון:

זה ונהפוך הוא, אדוני, זה בדיוק ונהפוך הוא.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

32 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

תמשיך לצחוק, תמשיך לצחוק, אני בוכה. ואם זה לא אכפת לך זה גם כן מעיד עליך משהו.

נמשיך להתאים את עצמנו למציאות המשתנה.

בפברואר חגגנו את ט"ו בשבט במסגרת טבע בעיר.

הרעיון המרכזי של החגיגות התרכז סביב השפע מהטבע- עצי הפרי בעיר, במיוחד ההדרים שמתפקעים בפירות והרשות לאיכות סביבה וקיימות רצתה לעודד את התושבות, התושבים בעיר לקטוף, לאכול וליהנות מאירועים קהילתיים מקיימים, מקרבי לבבות וגם מעודדים צמצום בזבוז מזון.

במקביל, התקיימו

שאנחנו נוטעים עצים כל הזמן , בכמויות אדירות.

רבותי, בית הכנסת הגדול של תל אביב-יפו, שציין

וסמל. מדובר בבית הכנסת שמעולם לא היה מרכז דתי בלבד, אלא מקום מפגש תרבותי, קהילתי, חלק בלתי נפרד מחיי-הרוח של מדינת ישראל והעיר העברית הראשונה. מאז היווסדו, הוא היה בית כנסת שהמתפללים בו ייצגו נאמנה את היהדות התל-אביבית שהיא יהדות מכילה, פלורליסטית, מתחדשת ופועמת, כזו שאינה מסתיימת בסימן קריאה אלא בסימן שאלה. בשנים האחרונות, עיריית תל אביב-יפו, יחד עם קרן תל אביב, קרן פטריק ולינה דרהי ונציגי ועד בית הכנסת, חברו יחד כדי להוביל תהליך מקיף של שיקום, שיחזור ושימור בית הכנסת. ואנחנו עומדים באמת להשקיע כסף רב ומאמצים רבים בבניין בית הכנסת ובמתחם סביבו, כדי שימשיך ויסמל את החיים המשותפים בתל אביב-יפו – עיר בה יש מקום לכל אדם, לכל קהילה ולכל סגנון חיים.

מר שפירא – היו"ר:

פרויקט חשוב.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

טרגדיה נוראית אירעה לתושבי טורקיה וסוריה, ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. וכפי שפעלנו בשנת

לנפגעי האסון בטורקיה, ובמספר מישורים:

בשיתוף קרן תל אביב לפיתוח והעירייה הועבר תקציב בסך א.

ציוד עבור הנפגעים.

מינהל השירותים החברתיים, מינהל קהילה ואגף רכש ולוגיסטיקה חברו יחד למבצע במסגרתו נאסף ציוד רב מתושבים ועובדים ובימים אלו משונע הציוד לנפגעים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

33 -

בשיתוף פעולה וביוזמת השפים חיים כהן ונוף עתאמנה ביחד עם השגרירות הטורקית בישראל וגם עם איש העסקים בשם נמרוד ארד אנחנו נערכים לפרוייקט שבמסגרתו שפים תל אביביים יבשלו במטבחים בטורקיה כדי לסייע בבישול מזון לנפגעים.

וכמובן כמובן, הצענו את עזרתנו בפתיחת מרכז חוסן לנפגעים ולליווי אנשי מקצוע מקומיים כפי שעשינו בעבר, ב

גב' ויצמן:

אפשר לצרף עוד משהו? עשינו עוד,

מר שפירא – היו"ר:

לא לא, סיגל, דברי ראש העיר. אז תני לו לסיים.

מר גורן:

תגידי בנאום מהמקום.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה היא אומרת?

מר שפירא – היו"ר:

אני לא יודע, אבל היא מפריעה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

היא מפריעה?

מר שפירא – היו"ר:

כן.

גב' ויצמן:

לא, כל הכבוד.

מר שפירא – היו"ר:

לא, כל הכבוד זה ראש העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

34 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

לא לא לא, זה כל הכבוד לחברי המועצה שתומכים במהלך הזה כולם. אני מתכוון לזה דרך אגב, מתכוון.

בחודש הקרוב תשיק העירייה במסגרת התוכנית עיר שווה את שבוע 'במלא הדרה' השנה יערכו עשרות רבות של אירועים שרובם הם יוזמות של תושבות ותושבים. השבוע מכיל קשת רחבה של אירועים העוסקים, מצד אחד, בהדר - העוצמה הנשית, שוויון של האשה, פריצות הדרך והייחודיות ומצד שני, האפליה, הריחוק משולחן קבלת ההחלטות, האלימות וכל הרעות החולות שנשים מתמודדות אתן עדיין, ואף ביתר שאת, ב

באים? וגורלם של הנשים יהיה הראשון להיפגע.

פורים – פורים

בתל-אביב-יפו בכל פינה, החל ממופעים, הצגות, סדנאות, הפעלות לכל המשפחה, פעילויות יצירה ברוח החג, החלפת תחפושות ועוד. יתקיימו אירועים רבים במרכזים הקהילתיים ובמרחבים הציבוריים ברחבי העיר ואני מזמין את כולם לקחת חלק באירועים האלה.

פורים שמח לכולם.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר.

דברי ראש העירייה למועצה

חברים יקרים, עוד חודש עבר מאז המועצה האחרונה והרכבת כבר יצאה מהתחנה וממשיכה בדהירה קדימה ללא מעצורים ושליטה בבלמים. למרות ההפצרות של נשיא המדינה, של מאות האלפים הפוקדים מדי שבוע את אתרי ההפגנות ושל גורמים מתוך הקואליציה דבר לא עומד בדרכם.

את החרדה מן הצפוי לנו, למדינה שלנו, לילדנו ונכדנו הבעתי בכל מקום וגם כאן במועצה. אני לא אחזור על הדברים אבל כן אומר דבר אחד.

אנחנו לא נוותר!

לא נרפה!

לא נתייאש!

העיר תל אביב-יפו תישאר חופשית!

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

35 -

מוסדות התרבות שלה ישארו פתוחים וללא צנזורה

נעים בסופ"ש ילך ויגדל!

תכני הלימוד ישארו ליברלים ומכילים!

אנחנו נחנך לסובלנות! לקבלת האחר! לשוויון הזדמנויות לכל אוכלוסיות העיר!

כל עוד נשמה באפי, אני אהיה מחויב לנס הגדול הזה שנקרא מדינת ישראל הדמוקרטית!

ומאיגרא רמא ליתר הנושאים בסדר היום...

להיות עצמאיים, סוברנים זה לא דבר פשוט, אך אלו החיים, הדרך ליכולת ָעַרכנו מבלי להיות מאוימים תקציבית, היא דרך הנושאים השגרתיים, להחליט על דרך המקצוענות שלנו והיכולת לנהל את העיר ולתת שירות טוב לתושבינו.

העלאת תעריפי החניה ושינוי נוסח התמרור במרכז העיר אנחנו מודעים היטב לעובדה שבמרכז העיר מצוקת החניה הולכת וגדלה, וכעת החל בראשון במרץ נתחיל בהחלפת תמרורי החניה :מציעים לכך מענה מכיוון חדש במרכז העיר למידע טבלאי, שיקל על כל תושב ומבקר להבין מתי מותר ומתי אסור לחנות ברחוב, והאם החניה בחינם או בתשלום.

, יעלו תעריפי החניה באזורי החניהובסופו של המהלך – בעוד כחודש וחצי למבקרים (שאינם מחזיקים בתו חניה עירוני בתוקף) מ כמו כן, שעות התשלום באזורים אלו יוארכו כך שלתושבי העיר תהיה קדימות בשעות נוספות ביום.

העלאת תעריפי החניה היא צעד הכרחי במצב הנוכחי שבו היצע החניה, ובפרט לתושבי העיר שאין ברשותם חניה פרטית, נמוך בהרבה מהביקוש שרק הולך וגובר.

שינוי נקודת האיזון יביא לכך שלתושבים יהיה קל יותר למצוא חניה ליד ביתם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

36 -

בנוסף, מאחר שכיום מחיר החניה ברחוב נע בין חינם לזול מאוד, נוצרות הרבה נסיעות שהן רק לשם חיפוש, בעיקר באזורי הביקוש. גם לתופעה הזאת המהלך הנוכחי ייתן מענה מסוים.

עומסים ברכבת לירושלים בזמן ההפגנות

התל אביבים מפגינים בהמוניהם נגד המהפכה המשטרית, ולא מהססים להגיע גם לירושלים כדי להשמיע את קולם. לצערי בהפגנות שנערכו מול הכנסת בתחילת פברואר היו עומסים עצומים ברכבת ישראל על הקו מתל אביב לירושלים, ובצפיפות הזאת נראה שרק בנס לא קרה אסון.

והנה קיבלנו הצדקה נוספת לנחיצות העצומה שבהשקעה במערכת הסעת המונים מסודרת, שערוכה גם לייצר תגבורות איכותיות בעת הצורך. אני רוצה לשבח את מנכ"ל רכבת ישראל על ההחלטה לתגבר את הרכבות בסיום ההפגנה, וקורא מכאן למשרד התחבורה להיערך מראש לאירועים משמעותיים שכאלה, גם אם המוחים לא מחזיקים באותה דעה פוליטית שבה שמחזיקים אלה.

סגרנו לאחרונה את הרישום לגני הילדים ולכיתות א' לשנת הלימודים תשפ"ד, תאריך שארך בפועל חודש אך צוותי מינהל החינוך ומרכז שירות חינוך נערכו אליו חודשים ארוכים כחלק מהתהליך קיבלו כל המשפחות גלויות עם מכתב אישי לילד ולמשפחה לקראת העלייה לגן או לכיתה א'- ברשתות החברתיות הפצנו סרטונים ומידע להורים על הרישום וכמובן מרכז ההורות נערך עם הדרכות ושירותים לטובת הכניסה לגן עירוני כמו תוכנית פרידה מחיתולים למשפחות החינוך לגיל הרך.

5,144 '14,660 נרשמו

ַח רי רישום רבים שמרכז שירות חינוך יעמוד לרשותם.ָ א מוכמובן שאנחנו צופים

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

37 -

ט"ו בשבט הוא גם חג לאילנות וגם חג לתעודות

לאט ובעקביות אנחנו נפרדים מהציונים המספריים בתעודות בית הספר. אנו עושים

זאת כי סיכום במספר חד ממדי כמו

החינוך בתל אביב-יפו מקדם למידה ממוקדת כישורים ומיומנויות, ובהתאם לכך ההערכה שאנו נותנים לילדות ולילדים היא לא כמותית אלא עגולה, מעמיקה ומפורטת על פי כל מיומנות נדרשת.

ביום רביעי הקרוב יתקיים, זו השנה השנייה, כנס שדרות תל אביב יפו ללמידה ללא לאות לקידום שיטות חינוך חדשניות ופורצות אנחנו פועליםרגשית חברתית.

דרך המעמידות במרכז את התלמיד והתפתחותו האישית. למידה רגשית-חברתית הנה משאב קריטי במאה ה

ומוצלחים, התורמים לחברה. אני מלא סיפוק וגאווה על הברית המיוחדת שנקשרת ומעמיקה בין הערים שדרות ותל-אביב-יפו, אשר מובילות את פיתוח התוכן החשוב הזה, ואת יישומו במערכות החינוך העירוניות. נמשיך להתאים את עצמנו למציאות המשתנה ולהוביל חינוך מצוין ומותאם לכל ילדי וילדות העיר, אשר כולל ברוח הימים האלה גם חינוך ולימוד הדמוקרטיה וערכיה .

בפברואר חגגנו את ט"ו בשבט במסגרת טבע בעיר.

הרעיון המרכזי של החגיגות התרכז סביב השפע מהטבע- עצי הפרי בעיר, במיוחד ההדרים המתפקעים בפרות והרשות לאיכות סביבה וקיימות רצתה לעודד את התושבות.ים בעיר לקטוף, לאכול וליהנות מאירועים קהילתיים מקיימים, מקרבי לבבות וגם מעודדים צמצום בזבוז מזון.

במקביל, התקיימו

בית הכנסת הגדול של תל אביב-יפו, שציין

מודל וסמל. מדובר בבית כנסת שמעולם לא היה מרכז דתי בלבד, אלא מקום מפגש תרבותי, קהילתי, חלק בלתי נפרד מחיי-הרוח של מדינת ישראל והעיר העברית

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

38 -

הראשונה. מאז היווסדו, הוא היה בית כנסת שהמתפללים בו ייצגו נאמנה את

היהדות התל-אביבית: יהדות מכילה, פלורליסטית, מתחדשת ופועמת, כזו שאינה

מסתיימת בסימן קריאה אלא בסימן שאלה. בשנים האחרונות, עיריית תל אביב-

יפו, יחד עם קרן תל אביב, קרן פטריק ולינה דרהי ונציגי ועד בית הכנסת, חברו יחד כדי להוביל תהליך מקיף לשיקום, שיחזור ושימור בית הכנסת. אנחנו עומדים להשקיע כסף רב ומאמצים רבים בבניין בית הכנסת ובמתחם סביבו, כדי שימשיך ויסמל את החיים המשותפים בתל אביב-יפו – עיר בה יש מקום לכל אדם, לכל קהילה ולכל סגנון חיים.

טרגדיה נוראית אירעה לתושבי טורקיה וסוריה, ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד, כפי שפעלנו בשנת

השנה נרתמנו לסייע לנפגעי האסון בטורקיה במספר מישורים:

בשיתוף קרן תל אביב לפיתוח והעירייה הועבר תקציב בסך ב.

'לתת' לרכישת ציוד עבור הנפגעים.

מינהל השירותים החברתיים, מינהל קהילה ואגף רכש ולוגיסטיקה חברו יחד ג.

למבצע במסגרתו נאסף ציוד רב מתושבים ועובדים ובימים אלו משונע הציוד לנפגעים.

בשיתוף פעולה וביוזמת השפים חיים כהן ונוף עתאמנה ביחד עם השגרירות ד.

הטורקית בישראל ואיש העסקים נמרוד ארד אנחנו נערכים לפרוייקט במסגרתו שפים תל אביביים יבשלו במטבחים בטורקיה כדי לסייע בבישול מזון לנפגעים.

כמו כן הצענו את עזרתנו בפתיחת מרכז חוסן לנפגעים ולליווי אנשי מקצוע ה.

מקומיים כפי שעשינו בעבר.

בחודש הקרוב תשיק העירייה במסגרת התוכנית עיר שווה את שבוע 'במלא הדרה'

השנה יערכו עשרות רבות של אירועים שרובם הם יוזמות של תושבות ותושבים.

השבוע מכיל קשת רחבה של אירועים העוסקים, מצד אחד, בהדר - העוצמה הנשית, פריצות הדרך והייחודיות ומצד שני, בהדרה - האפליה, הריחוק משולחן קבלת ההחלטות, האלימות וכל הרעות החולות שנשים מתמודדות עמן גם, ואף ביתר שאת, ב

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

39 -

– פוריםפורים

בשנה מורגש בתל-אביב-יפו בכל פינה, החל ממופעים, הצגות, סדנאות, הפעלות לכל המשפחה, פעילויות יצירה ברוח החג, החלפת תחפושות ועוד. יתקיימו אירועים רבים במרכזים הקהילתיים ובמרחבים הציבוריים ברחבי העיר ואני מזמין את כולם לקחת חלק באירועים!

599

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים עכשיו לפרוטוקול ועדת נכסים מס

מר שרעבי:

אני מבקש הערה בבקשה.

בפרוטוקול כתוב שלא נכחתי בישיבה, אני מבקש לתקן וזה גם עודכן מול אלי, נכחתי בישיבה וזה טעות סופר.

מר שפירא – היו"ר:

. OK

אז חברים, אם אין מי שמדבר- נוכחות בהצבעה ולהצביע

אפשר להתחיל את ההצבעה?

גב' בן חורין:

כן.

מר שפירא – היו"ר:

לסיים את ההצבעה בבקשה.

20

הפרוטוקול אושר

גב' קשת:

אני לא מצליחה להצביע, סליחה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

40 -

מר שפירא – היו"ר

מה?

גב' קשת:

אני לא מצליחה להצביע פה.

מר שפירא – היו"ר:

אז אני אוסיף את ההצבעה שלך, איך את מצביעה?

גב' קשת:

נמנעת.

מר שפירא – היו"ר:

אז תוסיפו

מי זה אמר לי? שולה נכון?

גב' קשת:

כן.

מר שפירא – היו"ר:

שולה, אז תגשו לראות מה לא תקין בשל שולה.

ה צ ב ע ה

בעד

נמנע

החלטה: פרוטוקול ועדת נכסים מס

המועצה החליטה ברוב של

מס

(נספח א')

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

41 -

600

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים עכשיו לפרוטוקול ועדת הקצאות מקרקעין מס אפשר?

מר דניאלפור:

כן.

מר שפירא – היו"ר:

נוכחות בהצבעה ולהצביע בבקשה.

הסתדר אצל שולה?

מר דניאלפור:

כן, הכל הסתדר.

מר שפירא – היו"ר:

. OK

פורז אתה

מר פורז:

נמנעתי.

מר שפירא – היו"ר:

. OKנמנע

לסיים את ההצבעה בבקשה.

21

ה צ ב ע ה

בעד

נמנע

החלטה: פרוטוקול ועדת הקצאת מקרקעין מס

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

42 -

המועצה החליטה ברוב של

מס

(נספח ב')

601

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים לפרוטוקול ועדת כספים מס

שולה, את רצית משהו בעניין?

גב' קשת:

כן, כן.

מר שפירא – היו"ר:

אז אנחנו עוברים להסתייגות.

נתתי לכם, תעלו את ההסתייגות של שולה.

שנייה שולה, שזה יעלה.

מה קורה?

טוב. אנחנו בוועדת כספים, זה לא זה לדעתי.

מר דניאלפור:

זה מה שכתבת ליאור.

מר שפירא – היו"ר:

כן, סליחה, אתה צודק.

כן, בבקשה, סעיף

גב' קשת:

אדוני יו"ר המועצה, כב' ראש העירייה, חברותי וחברי למועצה.

לפני שאני אתחיל לדבר לגבי הסעיף הזה אני רוצה להצטרף לניחומים ששלח גל שרעבי למשפחת יניב על הרצחם של הילל ויגל ז"ל, ולמחות על הפוגרום הנוראי בחווארה, מקרה פשוט מזעזע.

ועכשיו אני רוצה לדבר על הסעיף הזה, אבל גם להתייחס לדבריו של כב' ראש העירייה- שהוא דיבר על דמוקרטיה וחופש וליברליות. ואני שואלת, האם דמוקרטיה שווה משהו ללא שיוויון. לא.

דמוקרטיה בלי שיוויון היא בעצם לא דמוקרטיה. ואני מתייחסת פה ספציפית, כלומר אני יכולה

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

43 -

להתייחס להרבה מאוד דברים שקורים בעיר הזאת, בעיקר בדרום תל-אביב וביפו, על פינויים כפויים, על סחר בסמים, סחר בנשים, אלימות נגד נשים, אני רוצה להתייחס פה להחלטה בפרוטוקול ועדת הכספים- תוספת תקציבית של

נווה שאנן, שבעצם היא רמפה שהיא כניסה לתוך התחנה המרכזית.

אני מכירה את הרמפה הזאת היטב. בתקופות ששמרו שם וגידלו שם צמחים וכו' הכל היה בסדר, כשזה ננטש אז באמת יש שם כל מיני אשפה שמצטברת לשם. אבל אני באה ואני אומרת, אם אנחנו מדברות פה על דמוקרטיה, אם יש פה איזושהי ביקורת על מה שמסמנת היום הממשלה, איך יכול להיות שבעיר הזאת, כשראש העירייה בא ואומר- דמוקרטיה, ליברליות, חופש, יש אנשים שאין להם חופש. יש אנשים שגרים בסמיכות לתחנה, או מאות אלפים שמגיעים אל תוך התחנה ונאלצים להשתמש, ואוכלוסיות מוחלשות. אנשים שמתים שם מזיהום אוויר, מרעש נוראי. זאת לא דמוקרטיה. אני רוצה להבין למה אני לא רואה בתקציב העירייה לשנת אחד לפינוי התחנה. מה זה אומר על העיר שלנו? מה זה אומר על המועצה הזאת? איפה נקודות העיוורון במועצה הזאת בשביל להישאר באזור הנוחות של לדבר על דמוקרטיה אבל בעצם אין שוויון, כי יש פה תל-אביב ראשונה ויש פה תל-אביב שנייה ושלישית ורביעית.

ואני רוצה להזכיר: פי

שם היום-אני מפחדת להכנס לשם, זוועות עולם, ממש מוקד לאלימות קשה נגד נשים.

ואני קוראת מפה לכולם, לראש העירייה, לחברות וחברי המועצה, ליו"ר המועצה, הגיע הזמן להראות שתל-אביב יפו היא לא רק מניפה דגל של דמוקרטיה שנשאר חלול מתוכן, אלא לצד זה דגל השיויון ללא הבדל של דת, גזע, מין, עדה ומגדר.

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

אז מה את מבקשת?

מר ספיר:

את בעד הסעיף או נגד?

מר שפירא – היו"ר:

למה באמת את מתנגדת?

מר ספיר:

את נגד הסעיף?

גב' קשת:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

44 -

אני מבקשת, אני קוראת מפה, להוסיף תקציב, לחזור לוועדת הכספים

מר שפירא – היו"ר:

זה לא הסתייגות.

גב' קשת:

ולהוסיף תקציב משמעותי לפינוי התחנה.

מר שפירא – היו"ר:

שולה, זה לא ההסתייגות.

מר ספיר:

את בעד או נגד?

גב' קשת:

, זאת ההסתייגות שלי. OK

זאת ההסתייגות שלי

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע, אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה להגיד.

מר שפירא – היו"ר:

אני אתן לך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

גבירתי חברת המועצה.

הדיונים על תקציב

לא זה המקום לבוא ולשאול למה אין סעיפים בתקציב בעוד שלא שמעתי את זה בדיון על התקציב.

זה דבר אחד.

גב' קשת:

למה? אני אמרתי,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

45 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

רגע,

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע.

גב' קשת:

אמרתי גם אמרתי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע.

אני מסכים עם גבירתי, ואני אומר את זה הרבה שנים, ואני אומר את זה כאדם שהוא סוציאל דמוקרט, שמאמין בזכויות האדם ובשוויון, שכל השנים הייתי אופוזיציה למדיניות הכלכלית-

חברתית של מדינת ישראל, של ממשלות ישראל מזה

חזיריות ויצרו פערים חברתיים בלתי נסבלים במדינת ישראל. והפערים שישנם בחברה הישראלית מתבטאים גם בעיר תל-אביב מבלי שראש עיריית תל-אביב יכול להשפיע עליהם.

אבל, כשאת מדברת על נווה שאנן?! כאשר רק עיריית תל-אביב יפו היתה זאת שפתחה את הידיים למהגרי העבודה. שבאה ואמרה- אדם הוא אדם ולכן צריך לטפל בו, ולכן נכניס אותם למוסדות החינוך, ונבנה להם בתי ספר, ונשרת אותם, ונממן יום לימודים ארוך שהמדינה לא מממנת אותו.

אז אפשר לבוא שאנחנו נגד שוויון?! אני יודע מה היה פה לפני שנכנסתי לתפקידי. אבל להיתפס באיזה סעיף של איזושהי רמפה בתחנה המרכזית ולשאול למה עיריית תל-אביב יפו לא משקיעה כסף בהזזת או סגירת התחנה זה כמו לשאול למה אני לא מזיז את הירח. הירח הוא לא שלי והתחנה היא לא שלי,

גב' קשת:

אז תפסיק לפחות את הפינויים הכפויים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

והתחנה היא לא שלי.

גב' קשת:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

46 -

אז תפסיק את הפינויים הכפויים. זכות לקורת גג זו זכות יסוד האדם. ודי

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תקשיבי, תקשיבי, זה לא הגון, זה לא הגון. כי את דיברת על דבר אחד ואני מתייחס רק למה שדיברת. אני יכול לעסוק לך במליון נושאים, כולל כמה זמן לוקח לניאוטרון לנוע ק"מ. מה זה שייך עכשיו? בואי נעסוק במה שדיברת. אז אני עונה על מה שדיברת.

התחנה המרכזית היא רכושו של אדם פרטי. מי שמנהל את התחנה המרכזית וקובע כמה אוטובוסים יכנסו אליו זה לא עיריית תל-אביב אלא משרד התחבורה. אז סתם לקפוץ עכשיו באותה הזדמנות שקיבלנו סעיף, לדבר?

גב' קשת:

אז איך אתה אומר שזה לא, עיריית תל אביב יפו,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ככה אני אומר, ככה אני אומר.

גב' קשת:

הרי אתה היית בקשר הדוק עם שרת התחבורה לשעבר מירב מיכאלי,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

נכון, ונכון, והסכמתי , והסכמתי לתת, והסכמתי למרות שידעתי, על מה.

מר זבולון:

אסור לנייד את התחנה לשם שולה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תסלחי לי, אני לא טיפלתי בהזזת התחנה, אני אמרתי לשרת התחבורה- תראי, יש שטח במקום כזה וכזה, אם תתגברי על הבעיות המשפטיות שקשורות בדבר הזה תקימי מסוף, והיא לא התגברה. מה לעשות? גם על זה אני אחראי?

תגידי, אני אחראי שבנת"צים לא נוסעים אוטובוסים, כי השרה מורידה מחירים ולא מעלה את כמות האוטובוסים? מה לעשות? היא החליטה שהיא לא תגביר את כמות האוטובוסים בנת"צים.

למה? כי מסיבות פופוליסטיות היא עוסקת בהורדת מחירים.

אז אני לא יכול לקחת על עצמי את האחריות על הכל.

אבל לבוא ולהגיד עלי שאני נגד השוויון?! זה כמעט הוצאת דיבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

47 -

גב' קשת

בסדר.

מה שקורה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ולכן, ולכן, רק בדרום העיר,

גב' קשת:

זה מה שיש, ככה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יש יום לימודים ארוך.

השקענו עכשיו

להגיד שאני נגד שוויון? עד כאן! עד כאן.

גב' קשת:

אין פה שוויון,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אין שוויון- זה לא בגלל ראש העיר. טוב?! עכשיו, ולכן, אני מציע לחזור ולהצביע על הסעיפים וכל הדברים שרשומים שם.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר על התשובה.

טוב , אנחנו עכשיו מצביעים על ההסתייגות של שולה.

אני אפילו לא יודע מה ההסתייגות אבל נצביע.

מר ספיר:

אולי היא לא מסתייגת.

מר שפירא – היו"ר:

אני לא יודע על מה, אני לא יודע אפילו על מה אני מצביע על ההסתייגות. אני לא יודע אפילו על מה את מסתייגת, אבל לא משנה, בוא נניח לרגע שאת מתנגדת שניתן את הקצאה בכלל.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

48 -

גב' קשת

לא.

מר שפירא – היו"ר:

מי שבעד ההסתייגות של שולה שיצביע בעד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שולה, תצטרפי לעניין ותצביעי נגד גם כן. זה הרבה יותר מכובד.

מר שפירא – היו"ר:

היא לא יודעת על מה זה.

כן, לסיים את ההצבעה בבקשה.

גב' דביר:

מנחם, מה הולכים לעשות עם הרמפה הזאת?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הרמפה הזאת לא בשימוש כבר שנים על גבי שנים.

גב' דביר:

למה הכסף? למה הוא מיועד?

מר שפירא – היו"ר:

בעד ההסתייגות של שולה הצביעו שניים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

עושים שם מדרחוב ענק לטובת התושבים וסוגרים את החור הזה שהוא סתם זבל ולא משתמשים בו עשרות שנים. מזמן.

זה פעילות לטובת שוויון.

מר שפירא – היו"ר:

נגד ההסתייגות של שולה הצביעו

ה צ ב ע ה

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

49 -

בעד ההסתייגות

נגד

ההסתייגות לא התקבלה.

אנחנו עוברים עכשיו לדון בפרוטוקול ועדת כספים מס

רק שנייה. אפשר להצביע? נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר שרעבי:

אברהם. מיטל. תודה.

מר שפירא – היו"ר:

לסיים בבקשה את ההצבעה.

18

ה צ ב ע ה

בעד

נגד- אין

נמנע

- מ א ו ש ר. החלטה: פרוטוקול ועדת כספים מס

המועצה החליטה, לאשר את פרוטוקול ועדת כספים מס מתאריך

(נספח ג')

602

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים, אנחנו עוברים לסעיף הבא, יקירי העיר תל-אביב יפו לשנת

מר בדראן:

ליאור ,אני רציתי להתייחס במילה.

מר שפירא – היו"ר:

לכאן? ליקירי העיר?

מר בדראן:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

50 -

כן

מר שפירא – היו"ר:

בבקשה.

גב' ויצמן:

ליאור, תרשום גם אותי.

מר שפירא – היו"ר:

את צריכה ללמוד לדבר דקה, כן. אין לך פריבילגיות.

מר בדראן:

אדוני היו"ר, אדוני ראש העירייה.

מר שפירא – היו"ר:

לא להפריע. רק שנייה, מפריעים לך לדבר. חברים, לא להפריע. כן.

מר בדראן:

כן. אדוני היו"ר, אדוני ראש העירייה, חברי וחברותי חברי המועצה, ערב טוב לכולם.

אני לא אאריך במילים.

הנושא הוא נושא חשוב, יקיר העיר. מידי שנה אנחנו נוהגים לתת אות של כבוד לאנשים שנותנים מעצמם, שנתנו מעצמם. אות של הוקרה והערכה מהעיר זה דבר ראוי וחשוב שהמסורת הזאת תימשך, ואני מברך עליה.

אלא מה? עוד לפני שהגעתי לעמדה הזו ולדבר במיקרופון אמרו לי-אתה יודע, לא ניגשו ערבים. אז כן, נכון, לא ניגשו ערבים, לא הגישו, נכון. גם בשנה שעברה הם גם לא הגישו.

גב' להבי:

בשנים קודמות,

מר בדראן:

גם שנה לפני הם לא הגישו.

גב' להבי:

שנים קודמות אנחנו היינו דואגים שיגישו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

51 -

מר שרעבי

הגישו.

מר בדראן:

כן? מי הגיש?

מר שרעבי:

הגישו. היה ערבי אחד, ערבי נוצרי.

מר בדראן:

היה גבי עבד שחזר בו, עכשיו אני אסביר לכם למה הוא חזר בו, ותכף ניגע בנקודה הזאת.

חברים, הרעיון הוא פשוט. הרעיון הוא שכנראה שיש איזושהי בעיה מדוע ערבים לא ניגשים לאות הערכה וכבוד שהעיר נותנת, ויש כאלה רבים בקרב האוכלוסיה הערבית ביפו, רק שכנראה הדבר הזה לא מספיק נגיש אליהם. וגם אם נניח שהוא נגיש באיזושהי אופן, במקרים ובמצבים כאלה , כשהדבר חוזר על עצמו מידי שנה, מן הראוי שאולי נעשה אנחנו איזשהו צעד , ואנחנו סוג של וועדת איתור, נאתר את האנשים שאולי יהיו רלבנטיים וניתן להם את הכבוד הראוי להם,

גב' דביר:

אז למה לא איתרת כל השנה?

מר בדראן:

תכף , תכף, קודם כל זה לא מתפקידי. קודם כל,

אני יכול אמנם, אני אמנם יכול לעשות את זה אבל אני גם לא חלק מהוועדה, אבל זה לא מונע ממני, גם כשאני ניסיתי ואיתרתי אנשים יש בעיה אחרת שאני תכף אגע בה. אבל לפני שניגע בבעיה השנייה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יש עוד בעיות שלא תיגע בהם.

מר בדראן:

יש הרבה בעיות, בהחלט, אנחנו מדברים על נושא ספציפי ולכן אני אדבר רק על הנושא הספציפי הזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

52 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

אי אפשר לדבר רק על אחד, צריך לדבר על הכל.

מר בדראן:

בהחלט, בהחלט, אבל כרגע אנחנו דנים בעניין של יקירי העיר.

אז מה שאני אומר: אם אנחנו מספיק משכילים ומסוגלים ויוזמים בדברים אחרים אנחנו יכולים

גם לעשות את זה בכל מה שקשור ליקיר העיר, בהחלט בהקשר של אנשים או אישים ערביים שעומדים בכל הקריטריונים האלה, ולנסות לגשת אליהם ולאתר אותם מבעוד מועד, ולא להגיד-

היתה איזושהי תקופה קצובה ואף אחד לא ניגש, ולכן אנחנו מצטערים, גם השנה עוד פעם אין לנו מועמדים כאלה.

אז זה דבר אחד.

דבר שני שרציתי להסב את תשומת לבכם אליו,

מר פורז:

אתה לא חושב שאתה יכול להיות היוזם?

מר בדראן:

אני יכול להיות אחד היוזמים אבל לא צריך להתבסס עלי.

גב' אריאלי:

אבל יש לנו אחריות, כמו שאנחנו דואגים,

מר בדראן:

נכון, נכון.

רק שנייה.

יש הבדל. יש הבדל בין זה שאנחנו יכולים לקחת יוזמה, ולנסות לקדם את הדברים ולאתר אותם בעצמנו לבין זה שיש איזושהי מחויבות ברמה של המועצה והעירייה-כאשר היא פונה לכלל התושבים, ולא להסתמך על איזשהו נציג בודד שיש, שנמצא במועצה.

זה אחד.

שתיים חברים: יש פתגם בצרפתית שאומר:

זה אומר בעברית פשוטה- שהחגיגות של האחד le bonheur des uns fait le malheur des autres הן לפעמים הצער הגדול של האחר

חברים האות הזו, אות יקיר העיר, לרוב, לרוב כי הבנתי שהיתה איזושהי פעם אחת או פעמיים, מוענק ביום העצמאות. עכשיו, לחלק גדול מהאוכלוסיה ,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

53 -

קריאה

זה העניין.

מר בדראן:

אכן מדובר ביום העצמאות וזה יום החגיגות הלאומי, ולחלק אחר מדובר ביום הנכבה. ולכן, ביום הנכבה לבוא ולהגיד לאדם שמשתייך לאוכלוסיה הפלסטינית וזו הזהות שלו כאשר הוא מציג את עצמו, ולהגיד לו: תשמע, אם אתה רוצה שאני אכיר בך כיקיר העיר תבוא ביום העצמאות, ביום הנכבה שלך, ורק שם נוכל להעניק לך את זה, כי זה נופל ככה, ככה אנחנו עושים את זה. אז le bonheur des uns fait le malheur des autres קחו את זה בחשבון

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

למדת בפרר?

מר בדראן:

למדתי גם בפרר וגם בצרפת.

אבל יש פתגמים דומים ואולי טובים יותר גם בעברית ובערבית, לא זו הנקודה.

אני חושב שחשוב לקחת את זה לתשומת לבנו, ואני מקווה שבשנה הבאה הדבר הזה לא יחזור על עצמו.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה אמיר.

אנחנו עוברים,

מר שרעבי:

לא.

מר שפירא – היו"ר:

מה לא?

מר שרעבי:

אני רוצה להגיב.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

54 -

מר לדיאנסקי

תגיד, הציבור הערבי גם לא ירצה לקבל את פרס ישראל, אמיר? פרס ישראל גם לא? כי זה ביום העצמאות.

גב' יוחנן וולק:

אמיר, מה הבעיה? לא הבנתי. שמעניקים ביום העצמאות?

מר בדראן:

שאולי יזיזו את זה, זה לא חייב להיות ביום העצמאות.

גב' יוחנן וולק:

אבל ,תעשה עבודה לפני, תפנה אליהם.

מר שרעבי:

לא לא, לא, שנייה.

אופירה, אופירה,

גב' יוחנן וולק:

כן גל.

מר שרעבי:

קודם כל אמיר, תפקידנו זה להיות שופר, כמו שאמרה אופירה וכמו שאמרו חברי, לתושבי העיר.

אנחנו , למי שזה לא מונגש, תפקידנו להנגיש לתושבים את כל המידע לגבי כל פעילות וכל טקס עירוני, אנחנו נציגי התושבים, בשביל זה הם שלחו אותנו לכאן.

דבר שני , אני רוצה לתקן אותך.

בשנה קודמת קיבל חנא רנטיסי ז"ל את התואר יקיר העיר תל-אביב, וכן, הוא נמנה על האוכלוסיה הערבית . אז אני מבקש, אז קודם כל זה כן.

וכשתסתכל אצל הגב' שרי ישראלי, שבשמחה תשב אתך, אתה תראה שברבות השנים באמת קיבלו הרבה מאוד פעילים ושותפים לעשייה העירונית מהקהילה הערבית את התואר יקיר העיר תל-אביב.

ולכן, במקום שאנחנו פה נשב ונתלונן, נשנס מותניים, ואי"ה בשנה הבאה נדאג שיגישו כמה שיותר מהאוכלוסיה הערבית, תודה רבה.

מר הראל:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

55 -

ליאור אפשר גם להתייחס? ליאור, אני רוצה לדבר

מר שפירא – היו"ר:

כן, בבקשה.

מר הראל:

אני חושב שתראו. אני פעם ראשונה שומע את הדברים האלה של אמיר.

אנחנו לא חייבים אוטומטית להתנגד וישר לנגח כל רעיון.

אומר פה דברי טעם אמיר. אנחנו כעירייה-מחובתנו, וזה כשל שלנו שאין מספיק ערבים ביקירי העיר. הוא צודק בזה,

גב' יוחנן וולק:

גם אין מספיק מהאוכלוסיה,

מר הראל:

נכון, אבל נכון, זה כשל שלנו, נכון.

קריאות

גב' יוחנן וולק:

אבל בשביל זה יש נבחרי ציבור, וכל אחד שחושב שיש פה מיעוט שלא מיוצג מספיק טוב, ילך ויעשה את העבודה שלו.

מר הראל:

בסדר, אבל במקום להתעסק מי אשם,

גב' יוחנן וולק:

זה לא עניין של אשמה אסף, אבל אי אפשר להצביע על,

מר אסף:

זה לא קשור, זה לא קשור, תראו, זה לא קשור, באמת אני אומר לך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

, לא. שוויה שוויה. RELAXאופירה, אופירה, קצת סובלנות

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

56 -

מר הראל

זה מתפקידנו אופירה . בסופו של דבר, כשאת מסתכלת על יקירי העיר את רוצה, את רוצה שיהיו שם מועמדים, שיהיו שם זוכים ערבים וערביות, ומזרחים ומזרחיות, ואם חבר המועצה אין לו את הזמן והוא לא מצליח, מתפקידנו כעירייה. וזה נכון שהמישלמה והעירייה תמצא את הזמן איך לעשות את זה. זה מתפקידנו, כי העירייה, העירייה מעניקה, וזה חלק מהמראה שלנו.

וגם מה שהוא אומר שם על יום העצמאות- יכול להיות שצריך לחשוב על טקס אלטרנטיבי שיהיה בתאריך אחר. עוד פעם זה, זה מתפקידנו. אנחנו בסופו של דבר תל-אביב יפו, אנחנו רוצים שהעירייה הזאת תייצג גם את יפו. כל הרעיון של המישלמה זה לקרב, ולכן את רוצה שגם הפרסים יקרבו.

ולכן אני אומר, צריך למצוא באמת, כמו שאמיר אומר, איך עושים את זה, איך מקרבים, מתי מעניקים, זה רעיון שצריך לחשוב עליו בחיוב. דברים של טעם בלי קשר, ולא לחפש ולהגיד לו זה אשמתך.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה לאסף.

יש עוד מישהו? לא.

אנחנו עוברים להצבעה.

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר בדראן:

ואני מצביע בעד.

מר שפירא – היו"ר:

כל הכבוד.

נוכחות בהצבעה ולהצביע.

מר שרעבי:

מיטל להבי.

גב' ויצמן:

מיטל לא פה.

מר שפירא – היו"ר:

היא לא פה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ו' אדר תשפ"ג

57 -

תודה רבהOK

מר גורן

רגע, רגע, רגע.

מר שרעבי:

מיטל בבקשה.

גב' להבי:

גאווה.

מר שפירא – היו"ר:

לסיים את ההצבעה בבקשה.

פה אחד

ה צ ב ע ה

בעד

החלטה: יקירי העיר תל אביב -יפו לשנת תשפ"ג

ועדת יקירי העיר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]