תל אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת מועצת עיר מספר 71

עיר
תל אביב-יפו
ועדה
מועצת העיר
קטגוריה
מועצת העיר
תאריך
10/07/2023
מקור
הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

פרוטוקול ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

היו"ר ל. שפיראהשתתפו :

ד. ספיר ר. לדיאנסקי ש. מסלאוי : וה"ה

מ. חיים ר. חולדאי ס. ויצמן ע. אבו שחאדה

ע. בן לוי יליזרוב מ. נורי מ. רייפ א. אקרמן

צ. ברנד א. זבולון נ. וולוך ח. אריאלי

ח. קראוס י. ויצמן א. יוחנן וולק ג. שרעבי

נ. לוברט ש. קשת ש. דביר א. בדראן

א. הראל א. פורז מ. שלומות

מ. להבי , ר. אלקבץ, כ. עוזרי, ח. גורן נעדרו:

מנחם לייבה

מנכ"ל העירייה נכחו בישיבה:

וה"ה:

א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה , מ. גילצר ,גזבר עירייה, ע. גולן , מנהלת ועדות מינהל הכספים ,

ש. זינגר , מ"מ סגן ליועמ"ש, א. מייקין כנפו ,מנהלת הרשות לחוסן חברתי ויועצת רה"ע למעמד

האישה, ע. סלמן, היועמ"ש , ע. רודניצקי , מנהלת הרשות לדיור , ע. פרידלר , ס' גזבר ומנהל אגף תקציבים ,ש. שביט , ע' בכיר לרה"ע.

הישיבה נפתחה בשעה

סטנוגרמה מזכירת המועצה ישראלה אגמון גלילה בן-חורין

Dummy Text

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

2 -

סדר היום

שאילתות (עמ .1

הצעות לסדר יום (עמ .2

דברי ראש העירייה (עמ .3

אישור התקשרות עם זוכה – מכרז פומבי מס .4

והפעלת קיוסק/בית אוכל בשד' נורדאו פינת דיזנגוף, תל אביב-יפו (עמ פרוטוקול ועדת הקצאת מקרקעין מס .5

פרוטוקולי ועדות נכסים מס .6

פרוטוקול ועדת כספים מס .7

חוק עזר לתל-אביב-יפו (רוכלות)(תיקון), התשפ"ג .8 מינויים ושינויים בוועדות (עמ .9

מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים (עמ .10

נאומים מהמקום (עמ .11

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

3 -

מר שפירא – היו"ר

חברים, אני רוצה לפתוח את הישיבה.

חברים נוכחות בישיבה בבקשה, כולם.

אתה יכול לפתוח את ההקלטה, אתה יכול לפתוח את הכל, אנחנו מתחילים.

מר דניאלפור:

אנחנו בשידור.

מר שפירא – היו"ר:

מה? לא שומעים בחוץ. רגע.

מר בדראן:

צריך לפתוח ולהגיד ברכה לעו"ד ליאור שפירא, על זה שהוא זכה להיות יו"ר מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין.

מר שפירא – היו"ר:

חן חן.

קריאה:

82%

.

מר שפירא – היו"ר

חן חן.

מר בדראן:

ברכות.

מחיאות כפיים

מר שפירא – היו"ר:

מאחל לכם בבחירות גם כאן.

אני יכול?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

4 -

מר דניאלפור

כן.

מר שפירא – היו"ר:

שלום.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה מן המניין מס

ואנחנו פותחים בשאילתות.

כן. מי משיב?

יש שתי שאילתות אדוני ראש העיר.

641

מר רון חולדאי – ראש העירייה

על אחת תענה גם מחזיקת התיק, חן קראוס, היא תענה על זה, נכון?

מר שפירא – היו"ר:

אז אתה רוצה להתחיל,

מר לדיאנסקי:

בוא הנה, אני כבר לא בקואליציה יותר, מה אתה אומר לי מה לעשות?!

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני עונה על שאילתא מספר, הראשונה, של ציפי ברנד.

מר שפירא – היו"ר:

שתיהן של ציפי ברנד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה?

מר שפירא – היו"ר:

שתיהן של ציפי ברנד. אתה מדבר על הדייר המוגנים?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

על הדייר המוגן, כן.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

5 -

יש תגובה יותר ארוכה, אבל היות וזה שאילתא אז אני עונה בצורה מאוד מאוד פשוטה לעניין הדירות בדיירות מוגנת, הכלולות במסגרת פרוייקטים של התחדשות עירונית, הדייר המוגן איננו נפגע בכל צורה שהיא, שכן הדייר המוגן מועבר לדיור חלופי באמצעות החברה היזמית ועל חשבונה לכל תקופת עבודות הבנייה, ונשמרת לאותו דייר מוגן הזכות לקבל דירה חדשה בפרויקט בזכות של דיירות מוגנת, כמו שהוא היה. וככל ויתאפשר כמובן, יוכל הדייר בעתיד לבקש מהעירייה לרכוש את זכויות הבעלות בדירתו, כמו היום.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

חן קראוס בבקשה.

גב' ברנד:

רגע, שאלת המשך.

שאלת המשך יש לי.

אבל הם לא זכאים לזה? אני שלחתי לך מקרה ספציפי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הם זכאים למה שהם זכאים כיום, גם אחר כך. לא משתנה מעמדם.

תודה.

גב' ברנד:

כרגע הם לא מקבלים. הם לא מקבלים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תודה זאת התשובה, זאת התשובה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

חן בבקשה, חן, חן.

גב' קראוס שמחוני:

אני צריכה לקרוא את השאילתא הזאת?

מר שפירא – היו"ר:

לא. רק להשיב על השאילתא.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

6 -

גב' קראוס שמחוני

טוב, אז כרגע, בתשפ"ד ייפתחו

11

מיעוט בנרשמים. יש מגבלות של משרד החינוך ועל פי ההנחיות שלו נכון להיום 3-בגן של גילאי

לכתות קטנות יותר. כלומר, היום כל מספר מתחת לזה מבטל את הזכאות לאשת צוות נוספת בגן.

המספר הזה הכרחי כדי לפתוח את האופציה לצהרון. אלה ההנחיות לשיפוי של משרד החינוך.

בשכונה בה ממוקם גן מזמור, כמו ששאלת, רמת אביב החדשה, פעלו בתשפ"ג בתשפ"ד, ירד מספר הנרשמים ועל כן ייפתחו

ילדים.

אכן עברה שנה קשה על הורי גן מזמור. הם פנו למפקחת מטעם משרד החינוך בחודש מרץ והתלוננו על ההתנהלות בגן. מיד נבדקו הטענות והתחיל ליווי מטעמנו ומטעם משרד החינוך, תוך מענה מידי לכל תלונה שהועלתה ע"י ההורים. הליווי הזה נמשך עד ליום האחרון של השנה והליווי הזה גם ימשיך בשנה הבאה.

אני מבינה את ההורים שמבקשים להשאיר את הגן פתוח עבור יציבות הילדים וחוששים מהסתגלות חדשה, אבל כשבחנו איזה גן לסגור בשכונת רמת אביב החדשה, כדי לשמור על ממוצע הילדים האידיאלי בכל כיתה, החלטנו, לאור ההתנהלות בגן מזמור בשנה האחרונה ובהמלצת הפיקוח של משרד החינוך, שהדבר הנכון יהיה לסגור את הגן.

במסגרת המאפשרת שלנו מטעם משרד החינוך ובמודעות מלאה לחוזקות שלנו - אנחנו נהיה כאן עבור ההורים ועבור הילדים גם בשנת תשפ"ד. יש לנו תכניות מדהימות של ליווי והעשרה בגני הילדים. גם לצוותים, אנחנו קשובים לשטח ומזהים את הצרכים שעולים לאורך השנה. ההורים יודעים, הם מגיעים אלינו, הם מגיעים אל הצוותים המקצועיים, כל הזמן, אנחנו בקשר איתם ואם יש הורה עדיין בגן מזמור שטרוד בבקשה תדברו אתי, אנחנו כאן בשבילכם.

גב' ברנד:

איך זה יכול להיות,

מר שפירא – היו"ר:

היא לא סיימה.

גב' קראוס שמחוני:

אני רוצה להוסיף, נתוני השיבוץ לשנת תשפ"ד הם באמת פנומנליים, 87

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

7 -

מר לייבה-מנכ"ל העירייה

אחוז, אחוז

גב' קראוס שמחוני:

87%

לא רלוונטיים מבחינת אזורים או שנתונים. לרוב בפתיחת השנה, לאחר סיום הליך הערעורים 98%

מר שפירא – היו"ר

אחוז.

גב' קראוס שמחוני:

תודה

הערעורים, הממוצע השנתי עומד על כ

הן מעברי דירה, מעברים בין זרמים, הורים שהתחרטו על ההעדפות שביקשו, או השארות של ילדים לשנה נוספת כי קיבלו אישור בשלב מאוחר, ועוד מקרי פרט בגני הילדים לשנת תשפ"ד. על זה, על השנה שהסתיימה והשנה שתתחיל, מגיע שאפו ענקי למנהל החינוך, לאגף לגיל הרך, למחלקה לגני הילדים, למרכז שירות חינוך, למשאבי חינוך ולכל העוסקים במלאכה.

ציפי, אני רוצה לבקש ממך, את מכירה את התיק הזה, את החזקת בתיק הזה. כמו שאמרתי אנחנו בתקופת הערעורים, הצוותים עובדים כל היום, מהבוקר עד לסוף היום, הם בוועדות. זו עבודת נמלים, כל ערעור וכל בקשה נבחנים בקפידה. כל מקרה דורש שיקול דעת בכובד ראש.

הבלאגן הוא לא משרת אותנו ציפי, אנחנו פוגעים בילדים ובהורים.

גב' ברנד:

זו שאילתא או נאום? אני לא מבינה.

גב' קראוס שמחוני:

אני עונה לך, ואני עונה לך לעומק.

מר לדיאנסקי:

יש פה תחינה אל הלב שלך.

גב' ברנד:

יש פה תחינה אל הלב שלי? אני לא מבינה מה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

8 -

גב' קראוס שמחוני

אנחנו צריכים לכבות את השריפות שאת מייצרת. ציפי, בבקשה אני מבקשת ממך להפסיק. זה עושה נזק להורים ולילדים.

אני רוצה, בשתי מילים אחרונות, לתת כבוד לשנה שעברה, ולהגיד שאנחנו גייסנו מעל תומכות חינוך-כשיש מחסור ארצי חמור

קרא הבוקר בעתון דה-מרקר, אבל באוקטובר הקרוב ייפתח תואר ראשון בחינוך לתומכות חינוך-

שהולכות להיות גננות בעיר. בקדנציה הקצרה שהיתה לי כסגנית עשינו המון המון המון לגיל הרך, בזכות הצוותים, ואני רוצה להגיד להם תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

גב' קראוס שמחוני:

תודה לכם.

קריאה:

תודה לך.

גב' ברנד:

אני רוצה שאלת המשך, יש לי את הזכות.

מר שפירא – היו"ר:

שבי, משם, משם,

גב' ברנד:

לא, היות וזה היה, אבל אני רוצה רק,

מר שפירא – היו"ר:

לא, את לא יכולה.

גב' ברנד:

אני רוצה רק,

למה לא?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

9 -

מר שפירא – היו"ר

לא יכולה. את יכולה משם. אל תבואי לכאן.

גב' ברנד:

תביא לי רמקול.

מר שפירא – היו"ר:

לא רוצה להביא לך רמקול, תדברי משם.

נגמרה.

גב' ברנד:

אז מה אתה רוצה?

מר שפירא – היו"ר:

שום דבר,

שולה בבקשה.

גב' ברנד:

לא , אז תזיז אותי.

מר שפירא – היו"ר:

שולה.

גב' ברנד:

תקשיב, אני, עם כל הכבוד.

מר שפירא – היו"ר:

תסגרו אל תפעילו את המקרופון.

גב' ברנד:

יש שאילתא ויש לזה שאלת המשך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

10 -

מר שפירא – היו"ר

שאלת המשך תעשי מהמקום, את לא שונה.

גב' ברנד:

אדוני.

מר שפירא – היו"ר:

את תשבי במקום, זו לא הדרך, את לא תנהלי ,

תסגרו את המקרופון.

גב' ברנד:

ליאור, אני רוצה את הזכות הבסיסית שלי,

מר שפירא – היו"ר:

את הזכות הבסיסית שלך תעשי מהמקום שלך.

גב' ברנד:

אני עושה את זה מכאן.

מר שפירא – היו"ר:

את לא תעשי את זה מכאן.

תעשי הפגנות עד מחר.

שולה.

גב' ברנד:

זה לא הפגנה, זה זכות שלי.

מר שפירא – היו"ר:

אז הזכות שלך, את יכולה לעשות את זה מהמקום שלך.

גב' ברנד:

אז תן לי מקרופון.

מר שפירא – היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

11 -

לא אעשה לך מקרופון

תגיעי לשם.

גב' ברנד:

אני אעשה, יש פה דמוקרטיה, אתה לא תנהל פה דיקטטורות בחסותך,

מר שפירא – היו"ר:

אז הדיקטטורה שלך לא תמשיך.

טוב.

אני סיימתי את הנושא.

גב' ברנד:

יש לי זכות.

מר שפירא – היו"ר:

לא, אין לך זכות, לא. אני בחרתי לא לתת לך את הזכות הזאת.

בחרתי שלא.

גב' ברנד:

אני מבינה שאין פה דמוקרטיה,

מר שפירא – היו"ר:

אין בעיה, תביני מה שאת רוצה.

גב' ברנד:

לא, אני אדבר כמה שאני רוצה.

מר שפירא – היו"ר:

מהמקום שלך.

גב' ברנד:

לא, אני אדבר מפה.

למה היא יכלה להמשיך?

רון,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

12 -

מר שפירא – היו"ר

כי היא נותנת את התשובה.

היא נתנה את התשובה.

את מפריעה לחברי המועצה להמשיך את הדיון.

גב' ברנד:

לפחות. SHOWאני מצלמת אותו, שיהיה

. SHOWתקשיבו, הישיבות המשעממות האלה, לפחות יהיה בהן

מר שפירא – היו"ר:

המשעממות האלה, בגלל שאת כאן.

גב' ברנד:

רון צלם אותי – אני אצלם אותך, מהמם. את הדיקטטורה של ליאור.

מהמם , אני אעשה מה שאני רוצה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את יודעת מה ההבדל ביני ובינך? שאני לא מצלם. אני עושה לך את זה ואת מתפתית.

גב' ברנד:

מצוין. מאיפה אתה יודע מה אני עושה?

מר שפירא – היו"ר:

שולה.

מר רייפ:

לא מספיק יש לנו במדינה הזאת בלגן?! מה קרה לכם. די, נו, תתביישו לכם.

גב' ברנד:

אני רוצה את הזכות שלי לעשות שאלת המשך.

מר שפירא – היו"ר:

אין לך זכות, אף אחד לא יענה לך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

13 -

שולה בבקשה

גב' ברנד:

אתה עונה על מה שאתה רוצה אתה לא עונה על השאלות שמוגשות לרה"ע

מר שפירא – היו"ר:

ציפי, העניין הסתיים.

גב' ברנד:

ראש העיר לא עונה על שאלות שמוגשות אליו, שולח שליחים.

מר שפירא – היו"ר:

ההמצאות שלך לא עובדות.

גב' ברנד:

למה זה המצאות?

מר שפירא – היו"ר:

תעלי את זה בטוויטר, בפייסבוק, את ההמצאות שלך, תעשי עריכה, תקליטי את זה איך שאת רוצה מחדש,

גב' ברנד:

ליאור , ליאור, ליאור, רה"ע , רה"ע נשאל שאלה

ראש העיר צריך לענות על השאלה שלי.

מר שפירא – היו"ר:

קיבלתי החלטה, הסתיימה.

גב' ברנד:

מה זה החלטה? ראש העיר לא עונה, הוא שולח מישהי לנאום מדף את אותם דברים שהוא אומר במשך

מר שפירא – היו"ר:

ציפי שמענו, כן ציפי שמענו, שמענו, שמענו עכשיו.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

14 -

גב' ברנד

אדוני ,תרגע.

מר שפירא – היו"ר:

שמענו, אל תגידי לי תרגע, את תרגעי.

גב' ברנד:

כי אני, אתה אומר לי,

מר שפירא – היו"ר:

נכון.

גב' ברנד:

אתה משתמש בשפה, כלפי נשים כל הזמן

מר שפירא – היו"ר:

כי אני, כי אני, כי אני מנהל את הישיבה הזאת ולא את. אני יודע,

גב' ברנד:

אתה מנהל את המועצה הזאת בצורה הכי אנטי דמוקרטית שיכולה להיות.

מר שפירא – היו"ר:

אין בעיה, כשאת יום אחד תנהלי , כנראה שזה לא יקרה לעולם, אבל אם יום אחד תנהלי את זה תעשי את זה אחרת. כנראה זה לא יקרה, אולי לא בעיר הזאת.

אני לא רוצה.

סיימתי.

גב' ברנד:

למה אני לא יכולה לעשות שאילת המשך

גב' שלומות:

קריאה.

מר שפירא – היו"ר:

מוריה, אני לא צריך עזרה, תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

15 -

בריונות לא תעזור כאן

גב' ברנד:

ליאור , יש חוק , עוזי , עוזי

מר שפירא – היו"ר:

לא משנה, תקליטי אחר כך איזה תשובה שאת רוצה.

גב' ברנד:

לא. היועץ המשפטי,

מר שפירא – היו"ר:

לא.

גב' ברנד:

יש פה יועץ משפטי.

מר שפירא – היו"ר:

סיימתי. קדימה. לא, אני קובע , מה לעשות? יו"ר, תכירי את החוק.

עו"ד סלמן:

את צריכה להישמע להוראות של היו"ר.

גב' ברנד:

שאילתת המשך

מר שפירא – היו"ר:

שמעת עכשיו את היועץ המשפטי? שמעת עכשיו את היועץ המשפטי, או סתם שאלת כי התעניינת.

זה היה סקר?

גב' ברנד:

אני לא קיבלתי תשובה, אני רוצה להבין מהיועץ המשפטי למועצה, שאילתת המשך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

16 -

מר שפירא – היו"ר

טוב, סיימת? לא מאפשר לך לדבר, לא מאפשר לך.

גב' ברנד:

אתה ממשיך לא לאפשר לדבר?

מר שפירא – היו"ר:

כן. ממשיך.

גב' ברנד:

אתה ממשיך לא לאפשר פה לחצי מועצה,

מר שפירא – היו"ר:

לא, לא לאפשר לך.

למה את חוזרת למקום?

גב' ברנד:

מה זה למה? אני עושה מה שאני רוצה.

מר שפירא – היו"ר:

הבנתי.

זה בדיוק מה שאת עושה במשך כל

כן שולה, בבקשה.

זה היה המכסימום שהצלחת לעשות במשך

כן.

ובמפנה חד.

גב' ברנד:

אתה רוצה שאני אחזור לרמקול?

מר שפירא – היו"ר:

את יכולה גם. אולי גם שולה לא נתנה לך, אז תפריעי גם לה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

17 -

שאילתא מס

גב' ציפי ברנד מתאריך

מצרפת את המענה שקיבלתי בנושא אי הסכמת העירייה לאפשר לדיירים מוגנים לחזור לביתם לאחר תהליך התחדשות עירוני ביד אליהו. לפי המענה, הכסף שתחסוך העירייה מהתהליך יעבור לטובת דיור בהישג יד. אבקש לדעת באיזה סכום מדובר.

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב-יפו הינה בעלת זכויות הבעלות במס' בניינים בשכונת יד אליהו. חלק מבנייני העירייה בשכונת יד אליהו הוחכרו בשנות ה

שהחכירה בחכירה משנית את מרבית הדירות בבניינים לחוכרים שונים וכ הושכרו על ידי עזרה ובצרון למס' דיירים בדיירות מוגנת.

לא ניתן כיום לקבוע את שווי זכות הדיירות המוגנת בדירות אלו, הואיל והשווי נקבע ליום העסקה של כל דירה ודירה ובאופן שונה בהתאם למיקומה של כל דירה ואיכותה.

לעניין הדירות בדיירות מוגנת, הכלולות במסגרת פרוייקטים של התחדשות עירונית, הדייר המוגן אינו נפגע בכל צורה שהיא, שכן הדייר המוגן יועבר לדיור חלוף באמצעות החברה היזמית ועל חשבונה לכל תקופת עבודות הבנייה, ונשמרת לאותו דייר מוגן הזכות לקבל דירה חדשה בפרויקט בזכות של דיירות מוגנת, וככל ויתאפשר כמובן, יוכל הדייר בעתיד לבקש מהעירייה לרכוש את זכויות הבעלות בדירתו.

שאילתא מס

גב' ציפי ברנד מתאריך

לאחרונה התוודעו קבוצת ההורים של גן מזמור שברחוב פרלוק כי העירייה מתעתדת לסגור את הגן . הגן עבר טלטלה קשה בשנה שעברה בשל צוותים מתחלפים ובענינו עדיין מתנהלת חקירה משטרתית בעניין התעללות נפשית (תיק משטרה

מדוע החליט ראש העירייה הממונה על החינוך ולאור הנסיבות המתוארות במכתב ההורים המצורף, שנת הלימודים הקשה שעברו הילדים על שלל ההבטים הפסיכולוגים והטיפולים

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

18 -

הנלווים אליה וחקירת המשטרה שעדיין מתנהלת במקביל, מדוע החליט ראש העירייה לסגור את הגן ולא לאפשר יציבות לילדים הרכים ולהוריהם?

תשובת ראש העירייה

אני רוצה רגע להגיד, תיק הגיל הרך אמנם שלי אבל זה התיק של כולם, של מנהל החינוך, של ארגון ותקינה, של משאבי האנוש, של לשכת המנכ"ל, לשכת ראה"ע, וועדי ההורים

וגם, של ההסתדרות ושל משרד האוצר ושל משרד החינוך. לטוב ולרע. המעורבות של כל כך הרבה גורמים בתיק הזה מעידה על החשיבות שלו, יחד עם זאת, היא גם מביאה איתה לא מעט מגבלות שמעוגנות בחוקים ותקנונים של הממשלה. אז לפני שנדבר על השנה הבאה, אנצל את ההזדמנות שהזדמנה לי מהשאילתה, לתת כבוד לשנה שהסתיימה.

זאת לא הייתה שנה פשוטה, ברשות שלנו כמו ברשויות אחרות, מופנים המון מאמצים לגני הילדים, יותר מאי פעם, לאור משבר ארצי בכוח אדם. ובכל זאת בתל אביב יפו, קרה משהו מטורף.

591

למילוי מקום, לחינוך המיוחד ולשילוב בריאות ילדים, בזמן שברשויות אחרות, לצערי הרב, גנים נסגרו מדי בוקר.

ואני רוצה להבהיר שלא רק שניתן כאן מענה תגובתי הולם אלא גם שהצלחנו בזמן הזה לחזק ולשפר את התחום בגבולות שלנו. נולדו מהבניין הזה רעיונות חדשים בכל יום, גם לטווח המידי וגם לטווח הארוך. ומתוך החזון העירוני הזה,

אני רוצה לספר לכם על משהו שהיה לי חשוב לקדם בכהונה הקצרה שלי בתיק, כבר פורסם הבוקר בדה-מארקר

ובאוקטובר הקרוב זה מתחיל,

תכנית ייחודית של תואר ראשון בחינוך לתומכות חינוך בעיר, שגם במהלך התואר וגם אחריו ישתלבו כצוות חינוכי בגנים שלנו. הן יקבלו מלגות מלאות, ליווי ומעטפת שלמה כדי לצלוח את האתגר הזה; לשלב לימודים עם עבודה בגן, רובן הגדול גם עם ילדים משלהן...

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

19 -

ובעיקר הן יקבלו אופק אקדמי, חינוכי ומקצועי - כשבסיום התואר הן ישתלבו בגני הילדים בעיר. ז"א גם מענה לרווחת נשות ואנשי המקצוע וגם איוש שמפצה על משבר ארצי של כוח אדם.

ואם כבר בשנה הבאה עסקינן, אני חוזרת לשאילתה,

בתשפ"ד ייפתחו

הכיתות שנסגרו, כולן, הן בגלל מיעוט בנרשמים. כמו שאמרתי קודם, יש מגבלות של משרד 3 -החינוך וע"פ ההנחיות שלו

חינוך שנייה. כלומר כל מספר מתחת לזה מבטל את הזכאות לאשת צוות נוספת בגן. וגם, המספר הזה הכרחי כדי לפתוח את האופציה לצהרון. בשכונה בה ממוקם גן מזמור, רמת אביב החדשה, פעלו בתשפ"ג

כשהממוצע בכל כיתה עומד על

אכן השנה שעברה על הורי גן מזמור לא הייתה פשוטה, הם פנו למפקחת מטעם משרד החינוך בחודש מרץ והתלוננו על ההתנהלות בגן. מיד, הטענות נבדקו והתחיל ליווי מטעמנו ומטעם משרד החינוך, תוך מענה מידי לכל תלונה שהועלתה ע"י ההורים. הליווי הזה נמשך עד ליום האחרון של השנה והליווי הזה גם ימשיך בשנה הבאה.

אני מבינה את ההורים שמבקשים להשאיר את הגן פתוח עבור יציבות הילדים וחוששים מהסתגלות חדשה, אבל כשבחנו איזה גן לסגור בשכונת רמת אביב החדשה, כדי לשמור על ממוצע הילדים האידיאלי בכל כיתה, החלטנו, לאור ההתנהלות בגן מזמור בשנה האחרונה ובהמלצת הפיקוח של משרד החינוך, שהדבר הנכון יהיה לסגור את הגן הזה.

וזה לא שגר ושכח, אלא במסגרת המאפשרת שלנו מטעם משרד החינוך ובמודעות מלאה לחוזקות שלנו - אנחנו נהיה כאן עבור ההורים ועבור הילדים גם בתשפ"ד, ויש לנו תכניות מדהימות של ליווי והעשרה בגני הילדים... גם לצוותים, אנחנו קשובים לשטח ומזהים את הצרכים שעולים לאורך השנה. וההורים יודעים, הם מגיעים אלינו, הם מגיעים אל הצוותים המקצועיים, כל הזמן, אנחנו בקשר איתם ואם יש הורה שעדיין טרוד מגן מזמור, בבקשה, שידבר איתי.

נתוני השיבוץ לשנת תשפ"ד הם באמת פנומנליים,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

20 -

87%

רלוונטים מבחינת אזור או שנתונים. לרוב בפתיחת השנה, לאחר סיום הליך הערעורים מההורים מקבלים את ההעדפה הראשונה או השנייה שביקשו. אנחנו עכשיו על הערעורים, הממוצע השנתי עומד על כ

מעברי דירה, מעברים בין זרמים, הורים שהתחרטו על ההעדפות שביקשו, או השארות של ילדים לשנה נוספת כי קיבלו אישורים בשלב מאוחר ומקרי פרט בגני הילדים לשנת תשפ"ד. על זה, ועל כל מה שתיארתי כאן, על השנה שהסתיימה והשנה שתתחיל, מגיע שאפו ענקי למנהל החינוך, לאגף לגיל הרך, למחלקה לגני הילדים, למרכז שירות חינוך, למשאבי אנוש חינוך ולכל העוסקים במלאכה.

ציפי, אני רוצה לבקש ממך, את החזקת בתיק הזה. כמו שאמרתי אנחנו בתקופת הערעורים, הצוותים כל יום, מהבוקר עד לסוף היום, בוועדות. זו עבודת נמלים, כל ערעור וכל בקשה נבחנים בקפידה. כל מקרה פרט דורש שיקול בכובד ראש. הבלאגן שאת יוצרת, אולי משרת אותך באופן מסוים בבחירות אבל פוגע בהורים ובילדים כי הצוותים במקום להתעסק בעבודה שלהם ולשרת את הציבור שלהם, צריכים לכבות את השריפות שאת מבעירה על מידע שהוא אפילו לא מבוסס.

אני מבקשת ממך להפסיק להטריל את המערכת, את עושה נזק אך ורק, להורים ולילדים.

תודה לכולם.

642

גב' שולה קשת- 'המאבק על הדמוקרטיה 1

גב' קשת

חברות וחברי וחברי המועצה—ערב טוב.

אני מבקשת לדבר ולפעול היום למען הדמוקרטיה בתל-אביב יפו.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

21 -

ההנהגה הנוכחית של העירייה יודעת לדבר יפה על דמוקרטיה, על ליברליות, פלורליזם, בעיקר כשצריך לתת נאום יפה במוצאי שבת בהפגנה בקפלן, אבל כשמדובר על מעשים, על דוגמא אישית, ההנהגה השלנו היא תמונת מראה עצובה של הממשלה בירושלים.

גם לנו יש מנהיג שמסרב לפנות את כסאו אחרי שנות דור, מנהיג שמשתיק, ולפעמים אפילו מפטר שותפים פוליטיים שמעזים להגיד נגדו מילות ביקורת. יש לנו קואליציה המשתמשת בכוח השלטוני כדי למנוע מהאופוזיציה את זכותה לפי החוק, עירייה שמנסה להשתלט על התקשורת המקומית, ואף מעזה להוציא בטאון תעמולה במימון ציבורי. ובעיקר עירייה שלא מפסיקה להשקיע אנרגיות ומאמצים כדי להדיר את התושבות והתושבים מתהליכי ניהול העיר השוטפים, מתוך גישה פטרנליסטית וערכאיות, משילות במרכאות- כמו שתומכי ההפיכה המשטרית אוהבים להגדיר זאת.

במסגרת חוק ההסדרים האחרון שוב התלכדו האינטרסים של ראש ממשלת ישראל וראש עיריית תל-אביב יפו. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו, אמר הנביא עמוס, וכמה שהוא צדק. הממשלה החליטה לצמצם את זכות הערר בהחלטות המאושרות על ידי וועדה מקומית עצמאית.

כשדובר על לקיחת תקציבי ארנונה לטובת הפריפריה מיהרנו כאן בעירייה להכריז על שביתה, אבל בדרך פלא- כאשר הממשלה החליטה לצמצם את זכות הציבור וארגוני החברה האזרחית להשפיע על הליכי התכנון, פתאום השתתקו כל אלו בקומה פתאום היתה הסכמה שבשתיקה להחליש את כוחו של הציבור במטרה למנוע ממנו מעורבות בהליכי התכנון. לצערי הרב, למרות פנייתי לראש העירייה- שהבטיח לבדוק את הנושא, עיריית תל-אביב יפו נתנה להצעה לצמצום זכות הערעור לעבור בכנסת בשקט, ללא שום התנגדות.

להבנתי בשבועות הקרובים הצעה זדונית זו תכנס לפעולה, לאחר ששר הפנים יפרסם את התקנות החדשות בנושא.

הפיכת זכות הערר על החלטות הוועדה המקומית לזכות הניתנת בהסכמת יו"ר הוועדה המחוזית ולא באופן אוטומטי, מתעלמת מאופי קבלת ההחלטות בוועדות המקומיות העצמאיות.

הועדות המקומיות, בניגוד למחוזיות, מורכבות במלואן מפוליטיקאים ופוליטיקאיות, ואין בהן נשות ואנשי מקצוע. למעשה בוועדות אלה מוטלת משמעת קואליציונית מעת לעת, כפי שגם אישרה בעבר היועמ"שית לוועדה המקומית אצלנו, המשפיעות באופן משמעותי על שיקול הדעת התכנוני.

ולא רק זאת. הוועדה המקומית לא רק מקבלת החלטות, היא גם יוזמת חלק משמעותי מהן, ובתל-אביב יפו היא גם בעלת הקרקע במקרים רבים. כלומר, הוועדה המקומית מתכננת ומאשרת תכנית על קרקע שלעיתים שייכת לה ואחר כך היא דנה בהתנגדויות שהוגשו לתכנית שהיא אישרה.

הבקרה על וועדות אלו אינה אפקטיבית, ובשנה האחרונה בקרה זו צומצמה עוד יותר, מכיוון שמנכ"ל מינהל התכנון הנחה את הוועדות המחוזיות להפחית למינימום את הבקרה על התכניות המאושרות בוועדות המקומית.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

22 -

בדיוק כפי שאנו מתנגדות לכך שהממשלה הנוכחית תהפוך את עצמה לכל יכולה, לא יעלה על הדעת כי תישלל מהציבור היכולת לערער על החלטות הוועדות המקומיות, ויידרש ממנו לפנות לעתירות יקרות ומסורבלות בבתי המשפט.

עתירות אלו אינן רק יקרות, אלא גם חסרות תוחלת. פעמים רבות בתי המשפט אומרים בכנות, שאין להם את הכלים התכנוניים לבחון את ההחלטות, וכך נשאר ונשארת האזרחית הקטנה והאזרח הקטן לבדם מול המערכת.

יוזמת הממשלה להגביל את זכות הגשת הערר היא חלק אינטגראלי מהליכי ההפיכה המשטרית.

מטרתה צמצום זכות העמידה של הציבור וצמצום הפן הדמוקרטי של ההליך התכנוני.

היוזמה אושרה בכנסת, למרות שמכון המחקר של הכנסת הציג נתונים המלמדים על צמצום בכמות העררים המוגשים בשנים האחרונות, נתונים על כך שהעיכוב לכאורה שיוצר הערר הוא זניח ומסתכם בחודשים ספורים, ונתונים על כך שחלק גדול מהעררים, יותר משליש, מתברר כמוצדק.

צר לי מאוד שקולה של עיריית תל-אביב יפו לא נשמע בנושא הזה עד היום, אך אני מקווה שאופתע היום ושתתמכו בהצעתי לתיקון עניין זה ברמה המקומית אצלנו, בתקווה לשמש מודל לחיקוי לשאר הארץ.

לפני שאפרט את הצעתי אזכיר כמה דוגמאות לחשיבות ועדת הערר בחסימת יוזמות תכנוניות פגומות, שגויות והרות גורל כאן בתל-אביב יפו.

אם לא היתה קיימת זכות להגשת ערר היה מוקם בשנת כמה שנים לגן קריית ספר.

ללא וועדת הערר, היכל התרבות היה משופץ תוך פגיעה בערכי השימור בשנת ללא היכולת להגיש ערר הייתה מוקמת בשנת

ללא ערר, לא היתה נוצרת קרן רמז-ארלוזורוב בשנת ללא ערר, גינת לוינסקי היתה נחרבת בשנת

אם לא היה הליך בוועדת הערר המחוזית החניון בתכנית בית הכנסת הגדול לא היה מתבטא בסופו של דבר בערעור על הערר שהיה בשנת

אלו רק דוגמאות מהשנים האחרונות.

ולפני שיקפצו ויגידו שאני טועה, כן-אני יודעת שבחלק מהמקרים חברות וחברות מועצה סייעו בהגשת הערר. אני גם יודעת, שבחלק גדול מתוך הפרויקטים שברשימה הנ"ל ראש העירייה הבין בדיעבד שטוב שהצבור נעמד על רגליו האחוריות, וטוב שהציבור פעל לתיקון ההחלטות השגויות של מוסד התכנוני המקומי.

להחלטות שגויות אלו אוסיף גם את המאבק התכנוני לפינוי התחנה המרכזית המפייחת את שכונות נווה שאנן, התקווה ויד אליהו מזה

אוסיף גם את העררים המוגשים כנגד כריתות העצים המאסיביות, ואת המאבק כנגד הפינויים הכפויים של משפחות מזרחיות ופלסטיניות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

23 -

איך אפשר לצמצם את זכותם של המוחלשות והמוחלשים עוד יותר? איפה הצדק שבדבר לכל אלו אוסיף ואומר שאני מקווה שגם הערר שהגשתי לפני שבועיים יחד עם חברותי וחברי למועצה- אמיר בדראן, מוריה שלומות, ראובן לדיאנסקי, ציפי ברנד, מיטל להבי, סיגל ויצמן, שלי דביר ואסף הראל- כנגד ההחלטה הלא נבונה להרוס את חצר בית הספר עירוני א', גם ערר זה יציל את העיר שלנו מעוד פיאסקו תכנוני ובכייה לדורות.

אני קוראת למועצת העיר תל-אביב יפו שלא לשתף פעולה עם הממשלה בנושא צמצום זכות הערר.

עלינו לפעול בכל דרך אפשרית כנגד ההפיכה המשטרית גם בנושא זה, ולכן אני מציעה שתי פעולות

פשוטות שבסמכותנו לקבל:

א. אישור נוהל ההתייעצות עם הציבור. הנוהל שאושר כנוהל מחייב בוועדת התכנון בשנת

אינו מופעל כהלכה, בעיקר בכל הקשור ליוזמות תכנוניות במסגרת תכנית צ'. כתוצאה מאי שיתוף הציבור בהליכי התכנון, כמעט כל יוזמת בנייה במסגרת צ' מלווה בקונספירציות ופגיעה באמון הציבור בעירייה, ביצירת חששות ומתחים, בהסתרת מידע מהציבור, בפרשנות מעוותת לחוק, הכל כדי לא לשתף את הציבור בהחלטות. לפעמים עושים טובה, כמו שהיה לאחרונה בתיכון נופי ים, ונותנים דיווח מבעוד מועד לציבור. דיווח, לא שיתוף מלא. כשלא רוצים לעשות טובה, כמו בקמפוס בת שבע לפני כמה שנים או בעירוני א' לאחרונה אז מסתירים מהציבור את התכניות ממש עד הסוף.

אני מבקשת שהמועצה תנחה את מינהל ההנדסה ואת וועדת המשנה לתכנון ובנייה, להפעיל באופן תקין, שיוויוני ושקוף את נוהל ההתייעצות בכל היוזמות שנעשות במסגרת תכנית צ'.

ב. הסכמה גורפת של הוועדה המקומית לזכות הגשת ערר. לכאורה זוהי רק החלטה הצהרתית,

כיוון שלפי החוק החדש ההחלטה נתונה בידי יו"ר ועדת הערר המחוזית, אך יש בה אמירה

עקרונית ומעשית: הוועדה המקומית לא תסייע בצמצום זכות העמידה של התושבות והתושבים.

הוועדה המקומית תל-אביב יפו תמליץ בכל מקרה, תמיד, לקבל בקשות תושבות ותושבים להגשת ערר.

חברות וחברים, אני מבקשת שתתמכו בהצעתי לשמירת הפן הדמוקרטי של הליכי התכנון בעירנו.

תל-אביב יפו חייבת להיות מגדלור של דמוקרטיה מהותית ולא רק מקום בו מקשטים את בניין המועצה במגילת העצמאות.

תודה רבה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה שולה.

מישהו רוצה להגיב?

מר מסלאווי:

להביא את זה לאן?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

24 -

גב' קשת

פה, פה, להצבעה במועצה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

צריך להוריד את ההצעה מסדר היום.

גב' קשת:

להצבעה עכשיו.

מר שפירא – היו"ר:

אז מה, מה את מבקשת לעשות?

גב' קשת:

להצביע על זה עכשיו.

מר שפירא – היו"ר:

להצביע על מה? מה ביקשת?

גב' קשת:

אני ביקשתי, אני אמרתי שני דברים.

מר שפירא – היו"ר:

אז אני לא הייתי מרוכז- אם את אמרת. אז תגידי לי עוד פעם.

גב' קשת:

אז אני אחזור עליהם.

מר שפירא – היו"ר:

לא, רק תגידי מה את רוצה שאנחנו נעשה.

על מה נצביע?

גב' קשת:

אני רוצה שהמועצה תצביע בהצעות שאני הגשתי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

25 -

קודם כל- הסכמה גורפת של הוועדה המקומית לזכות להגשת ערר

מר שפירא – היו"ר:

לא. אנחנו לא יכולים.

גב' קשת:

ולאישור נוהל ההתייעצות עם הציבור.

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו לא יכולים לעשות את זה גם אם אנחנו מאוד מאוד רוצים.

גב' קשת:

למה לא יכולים?

מר שפירא – היו"ר:

כי החוק לא מאפשר. כמה זמן את

אנחנו יכולים-או להוריד את זה מסדר היום, או לבקש להעביר את זה לאיזה וועדה.

גב' קשת:

למה?

מר שפירא – היו"ר:

כי זה החוק. כי זה החוק. יש דבר מצחיק כזה.

גב' קשת:

יש אופציה נוספת- להצביע במועצה הזאת.

מר שפירא – היו"ר:

רגע, או לדון במועצה.

גב' קשת:

, אז לדון במועצה. OK

מר שפירא – היו"ר

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

26 -

אז תחליטי מה את רוצה

גב' קשת:

לדון במועצה ולהצביע על זה.

מר שפירא – היו"ר:

לא. אנחנו הולכים להצביע-האם לדון על זה במועצה. זה מה שאת מבקשת.

מר ספיר:

לא במועצה הזאת.

גב' קשת:

לא. אני ביקשתי לדון על זה במועצה הזאת ולהצביע.

מר שפירא – היו"ר:

לא, אנחנו לא יכולים.

אנחנו יכולים, את יכולה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שולה, שולה, אחרי

מר שפירא – היו"ר:

שולה, עוד פעם, שולה, תהיי אתי.

קריאה:

תסביר לה.

מר שפירא – היו"ר:

אבל אני מנסה.

גב' קשת:

אין להם מה להסביר, אני יודעת מה הוא אומר לי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

27 -

לא. הסבירו לה

מר שפירא – היו"ר:

אז איזה אופציה?

גב' קשת:

הדבר היחידי שהוא אומר, זה לבקש לדון פה במועצה.

מר שפירא – היו"ר:

שולה, דברי אתי.

גב' קשת:

לבקש לדון פה במועצה.

מר שפירא – היו"ר:

נכון.

את יכולה לבקש עכשיו , במועצה הבאה לדון על זה.

עכשיו אנחנו צריכים להצביע.

גב' קשת:

גם במועצה, אני יכולה לבקש גם במועצה הזאת.

מר שפירא – היו"ר:

לא, לא במועצה הזאת.

גב' קשת:

בוודאי.

מר לייבה – מנכ"ל העירייה:

גם במועצה הזאת.

מר שפירא – היו"ר:

כן. גם במועצה הזאת.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

28 -

גב' קשת

כן, אז אני רוצה לדון על זה במועצה הזאת.

מר שפירא – היו"ר:

, אז עכשיו נצביע על זה, זה הבקשה שלך. OK

גב' קשת

. OK

הבקשה שלי לדון על זה

מר שפירא – היו"ר:

במועצה הנוכחית.

בנוכחית, בטוח אפשר?

מר לייבה מנכ"ל העירייה:

כן.

מר שפירא – היו"ר:

שולה, תהיי מפוקסת בבקשה.

אנחנו מבקשים,

שולה,

גב' קשת:

כן כן.

מר שפירא – היו"ר:

תהיי אתי, זה בעניין שלך.

אנחנו עכשיו הולכים להצביע.

מי שיצביע בעד-יצביע לדון בזה במועצה הנוכחית.

ומי שעכשיו יצביע נגד- זה להסיר את ההצעה שלך בכלל.

. אז נוכחות בישיבה, סליחה, נוכחות בהצבעה ולהצביע בבקשה. OK

גב' קשת

רגע,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

29 -

מר שפירא – היו"ר

שולה, את צריכה להצביע בעד, אם לא הסברתי טוב.

גב' קשת:

תודה על ההסבר, יו באמת, בלעדיך לא הייתי מבינה שום דבר.

מר שפירא – היו"ר:

אבל את ראית.

מזל שהיה לנו

גב' קשת:

רגע,

מר שפירא – היו"ר:

הנה, ואת עדיין.

שולה, אני לא יכול להגיע לשם, הייתי עוזר גם בללחוץ.

מוטי, להצביע בבקשה.

. לסיים את ההצבעה בבקשה. OK

6

15

ו

ה צ ב ע ה

בעד הצעת הגב' קשת

נגד

נמנעים

ההצעה לסדר ירדה.

החלטה: ההצעה לסדר ירדה מסדר היום.

מר ראובן לדיאנסקי - "הפקרות המרחב הציבורי בתל אביב-יפו" 2

מר שפירא – היו"ר

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

30 -

מר לדיאנסקי בבקשה

הפקרות המרחב הציבורי.

מר הראל:

ראובן, אתה לא רוצה לרוחב?

מר לדיאנסקי:

לא, זה בסדר.

אדוני היו"ר, חברי וחברותי למועצת העיר.

כולנו כאן באולם הזה משוחחים עם תושבי ותושבות העיר ושומעים מהם מהם הנושאים שמעסיקים אותם כיום בתל-אביב, ומה מפריע להם באמת. ואם אני צריך לשים את האצבע על הבעיה העיקרית שעולה כמעט מכל השיחות שאני מנהל עם תושבים, היא בלי שום ספק- הפקרת המרחב הציבורי. חברות וחברים יקרים, המרחב הציבורי ורחובות העיר שלנו לא מנוהלים, והבלגן חוגג. וגם ההפקרות כמובן חוגגת.

נתחיל מההפקרות לחברת נ.ת.ע. תראו איך נראים אתרי העבודה שלהם. קחו למשל את הקו הירוק כאן מתחת לבניין העירייה, באחד הרחובות המרכזיים ביותר שלנו- רחוב אבן-גבירול.

קודם כל כמעט ולא עובדים באתרים האלה, כמות הפועלים היא קטנה למדי ובעצם מזערית.

הגידור שמקיף את האתרים הוא עלוב ומכער את העיר מאוד מאוד. הכבישים מלאי בורות.

אתמול אגב נסעתי על אבן גבירול ומפנקס לכיוון צפון, ומרוב הקפיצות היתה לי תחושה שאני נמצא בטיול ג'יפים בסנגל שבאפריקה. הלכלוך, האבק שמתרומם לאוויר ונכנס לעיניים ולמערכת הנשימה, הרעש הבלתי נסבל, דחיקת הולכי הרגל - שנאלצים לעשות סיבובים ארוכים ולפעמים גם מסוכנים כדי לחצות כבישים, העסקים האומללים באזורים בהם מתקיימות העבודות, שסובלים כבר שנים וחלקם קורסים, ועוד ועוד.

המרחב הציבורי גם מופקר לקורקינטים החשמליים. אנחנו רואים, אתמול ראינו בטלביזיה איזה מקרה קשה מאוד של גברת בסביבות גיל השישים, שחטפה מקורקינט חשמלי ומאושפזת במצב מאוד מאוד קשה. וחדשות לבקרים אנחנו שומעים על תאונות מזעזעות ועל פגיעות פיזיות בהולכי רגל מכל הגילאים, ובמיוחד בקשישים ומבוגרים, וזאת כתוצאה מהשימוש הלא אחראי והמסוכן של חלק מהנוסעים בקורקינטים החשמליים. הכמות הגדולה של אותם כלים בעיר, ובמיוחד בצפון הישן ובמרכז העיר, היא בלתי סבירה. לפני כחצי שנה העלתה העירייה קמפיין עם מאות שלטים בהם תמונות הדמיה של גברים ונשים חבולים וחבושים שנפגעו מהכלים המסוכנים. יחסי ציבור, אדוני ראש העירייה, זה נהדר, אבל מה לגבי המהות? איך מפסיקים את ההפקרות? אז אני

אגיד לכם: בשלב הראשון מקטינים באופן דרמטי את מספר הקורקינטים החשמליים בעיר. אחר

כך דואגים להגביל באופן פיזי את המהירות, את מהירות הנסיעה של אותם כלים כך שהקורקינטים לא יוכלו להגיע למהירות גבוהה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

31 -

מרשתים במצלמות ודואגים לנוכחות של הפיקוח במקומות מרכזיים וצפופים בעיר, ברחובות 3 ראשיים, ככרות , שדרות וכיו"ב

וכמובן, מחייבים התקנת לוחיות זיהוי לאותם כלים. עכשיו יגידו לי- זה הרגולטור. נכון. ובעניין הזה אני מוכרח לומר שזאת שערורייה שכבר בשנת

כי היא פועלת להסדרת לוחיות זיהוי לקורקינטים, אך מאז שום דבר לא קרה , וזה כשלון שזועק לשמיים. אני משוכנע כי החובה הראשונה במעלה היא להגן על ביטחונם וחייהם של התושבים שלנו, וכדי שזה יקרה צריך לאסור את השימוש בקורקינטים חשמליים ברחבי העיר, אז לא צריך להירתע מזה.

העיר מופקרת גם לנדל"ניסטים, לפרויקטים של תמ"א תצאו מבניין העירייה ותלכו ברחוב בלוך, רחוב שילה, מעלה לרחוב רמז-ממש כאן לידינו, הרעש, האבק, הלכלוך, הבלגן הם בלתי נסבלים. אין סנכרון בין האתרים, אין סדר, כל יזם מביא את המשאיות שלו באיזה שעה שהוא רוצה ומשבש את התנועה, פוגע באיכות החיים, והברדק חוגג.

המרחב הציבורי מופקר לרכבי הטיאוט הרעשנים- המזהמים, שסתם משפריצים מים, אגב גם בימי החורף, ומעבירים את הלכלוך מצד לצד.

הרחובות שלנו מופקרים גם לשליחים על קטנועים שחלקם נוסעים בפראות- שמסכנת גם נהגים וגם הולכי רגל. גם כאן היה סיבוב יחסי ציבור מאוד נחמד לפני מספר חודשים- על נזיפה חמורה בוולט. נו ומה קרה עם זה? כלום ושום דבר.

חברים יקרים, בעיקר, בעיקר מופקר המרחב הציבורי לגורמים קיצוניים ומסיונרים, וכאן מופקרים גם הילדים שלנו. לאחרונה הגבירו חב"ד, גרעינים תורניים וגורמים משיחיים מבית מדרשם של סמוטריץ', בן גביר ואבי מעוז- את פעילותם בתל-אביב, בעיקר בצפון העיר, בצורה ניכרת ומדאיגה. הרוח הגבית שהם מקבלים מהממשלה החשוכה שפועלת לחיסול הדמוקרטיה ולהקמת מדינת הלכה , בשילוב הפקרת המרחב הציבורי, הוא מתכון וודאי לפגיעה מוחשית בצביון הליברלי והחופשי של העיר שלנו.

מר משה חיים:

אבל מה קשור בן גביר? זה לא קשור לבן גביר, אנחנו עושים את זה.

מר לדיאנסקי:

גם העידוד- שראינו את ראש העירייה מעודד את דוכני חב"ד בשישי האחרון גם זה נותן להם רוח גבית והתמיכה שלו כנראה מסבירה הרבה דברים.

מר חיים משה:

כן, אבל זה לא קשור.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

32 -

מר לדיאנסקי

ואני רוצה לשתף אתכם במקצת בחלק מהמקרים, חלק קטן מאוד מהמקרים הקונקרטיים

שקורים כבר היום בתל-אביב:

ב

תפילין ויבצעו פעולות דתיות.

ב

והם פנו לקטינים לצורך ביצוע פעילות דתית כולל הנחת תפילין.

ב

ואם לא- נזמין משטרה. כל חטאה הוא שהיא עמדה על המדרכה בכניסה לישיבה ושלחה ווטסאפ מהטלפון שלה.

ב

בין גברים לנשים באמצעות מחיצה באזור ככר דיזנגוף.

וב

תפילין למדריכים ולחניכי השבט.

מר חיים משה:

עם ישראל בתפארתו.

מר לדיאנסקי:

עד לתום שנת הלימודים, חברים יקרים, לפני כ

כמעט יומיומית לבית ספר "אליאנס" ברמת אביב ולבתי הספר נוספים- כמו עירוני יד' והתיכונט, בתחילה ובסיום יום הלימודים והמתינו ליד שערי בתי הספר על מנת להניח לקטינים תפילין ולהציע להם פעילות דתית.

כל המקרים מתקיימים בשכונות חילוניות. אין ולו מקרה אחד של פעיל חילוני שמגיע לשער של ישיבה או של אולפנה בתל-אביב וממתין לקטינים ולקטינות מחוץ לשער, לשער הכניסה, על מנת לספר ולהסביר על הקהילה הגאה, על תורת דרווין, על גוף האדם, על אמנות מודרנית וכיו"ב. זה תמיד חד צדדי.

מר חיים משה:

אנחנו,

מר לדיאנסקי:

אני מכבד את כל הדתות ובטח את היהדות. אני וסיעתי ח"י חילוניים ירוקים לא ניתן בשום אופן להמשך ההפקרות שתפגע בחיים החילוניים והליברלים שלנו בעיר, ולא אתן בשום מצב לפגוע בשיוויון, בזכויות אדם, בילדים, במיעוטים ובקהילה הגאה. נדרשת מנהיגות ונדרשת פעילות

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

33 -

ממשית על מנת למגר את אותם כוחות-שהם כוחות שמקבלים היום רוח גבית מהממשלה החשוכה. ולא מספיק לנאום בקפלן, ולא מספיק לתלות על הבניין את מגילת העצמאות, זה לא מספיק! צריך לעשות! ובטח לא לצאת בשישי ולחבק את אנשי חב"ד , על דוכני התפילין שלהם.

אני מבקש לקיים דיון דחוף היום במועצת העיר על ההצעה שלי לסדר היום והיא-הפקרת המרחב הציבורי בתל-אביב יפו.

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה לראובן לדיאנסקי.

אנחנו עכשיו נצביע על ההצעה.

מר לוברט:

רגע, רגע.

מר שפירא – היו"ר:

סליחה.

מר לוברט:

זכות דיבור.

מר שפירא – היו"ר:

אסף, זה לא סלפי עשית, אני מקווה, כן. אני לא מקווה, אולי.

מר הראל:

ראובן, יש פה גם מחשבה, רגע.

קריאה:

לביים את זה.

מר שפירא – היו"ר:

הצעה נגדית זה להוריד את זה מסדר היום. יש לך?

זהו, להוריד את זה, להוריד את זה מסדר היום.

מר ספיר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

34 -

הוא לא יכול לדבר חוץ מאשר אם יש לו הצעה אחרת, חוץ מלהוריד מסדר היום

מר שפירא – היו"ר:

אני יודע.

מר לוברט:

מדבר?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לוברט, מה אתה רוצה?

מר שפירא – היו"ר:

כבוד הרב, אני מציע להוריד את זה מסדר היום, אם יש לך הצעה אחרת אז,

מר לוברט:

לא. עכשיו עובד. זה סתימת פיות, זה בסדר.

אני אביא הצעה אחרת, אבל אתה מבין שאי אפשר,

מר לדיאנסקי:

לוברט, אני אאבק כדי שתוכל לדבר, לוברט, עד טיפת דמי האחרונה.

מר לוברט:

טוב מאוד.

בישיבה קודמת נוכחנו במופע ליצנות מרהיב, והנה מהדורה שנייה, הצגה שנייה מה שנקרא, ואני אסביר. זה ליצנות עם בוז, עם זלזול בחברי המועצה, ולא רק בזלזול חברי המועצה, בכל תושבי העיר.

לפני

לכלבים, לחתולים. ואני עובר היום באבן גבירול, רואה כלב עם זנב למטה. לא רואה שכל כך טוב לו פה. כשלון חרוץ מאוד.

לפני

מר לדיאנסקי:

פה הכלב פחד שיאכלו אותו , לוברט.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

35 -

מר לוברט

כלבים, כלבים, כלבים,

מר לדיאנסקי:

לוברט, הוא פחד שיאכלו אותו, בגלל זה הזנב שלו.

מר לוברט:

כלבים, כלבים, כלבים, תן לחיות לחיות ראובן, תן לחיות לחיות.

הקיצור, צריך לשנוא את היהדות, אסור שיהיה פה שמץ של יהדות. מה הוא הצליח? כלום. דבר אחד הוא הצליח, ב

חודש, הבן אדם שותק.

מר לדיאנסקי:

50

מר לוברט

50

פתאום היום, אחרי שנ.ת.ע עובדת כל השנים, או- היום זה לכלוך, זה זה יש בעיות היום. כמעט שנים הבן אדם, מכניס את הבוחטה לכיס,

מר לדיאנסקי:

זה פחות ממה שחברה קדישא,

מר לוברט:

ומבסוט עד השמיים.

מר לדיאנסקי:

אז החברה קדישא עושים יותר, לוברט.

מר לוברט:

חברה קדישא. צריכים ללכת לבחירות הבאות- מה הוא יעשה? יש לכלוך. לכלוך מתוך ה זה רק שתי דקות

בוחטות, ואחרי זה לבוא ולהגיד אני דואג לכם. בוש והיכלם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

36 -

אני מציע להעביר את זה לישיבה, לקדנציה הבאה

מר לדיאנסקי:

אבל אתה לא תהיה פה בקדנציה הבאה.

מר לוברט:

שאני מקווה, שאני מקווה שהוא לא יהיה פה.

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו עוברים להצבעה.

מי שבעד ההצעה של ראובן-יצביע בעד.

נוכחות בהצבעה ולהצביע בבקשה.

חברים, נוכחות בהצבעה ולהצביע.

לסיים את ההצבעה בבקשה.

בעד הצביעו

ה צ ב ע ה

בעד

נגד

נמנעו

ההצעה של ראובן יורדת מסדר היום.

החלטה: ההצעה לסדר ירדה מסדר היום.

מר ראובן לדיאנסקי - "שבר החינוך הממלכתי בתל אביב-יפו" 3

מר שפירא – היו"ר

אנחנו עוברים לשאילתא הבאה, מר ראובן לדיאנסקי בבקשה.

הצעה לסדר, סליחה.

מר לוברט:

סוכן, סוכן שכמוך. אתה סוכן,

מר שפירא – היו"ר:

עוד מעט, כבוד הרב לא להפריע. כבוד הרב.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

37 -

מר לדיאנסקי

לוברט, לוברט, לא יעזור לך, אני לא אגיב לך כדי שלא תקבל קולות, אחרים יקבלו קולות במקומך, אל תדאג. לך יש

מר לוברט:

ראובן, הייתי,

מר לדיאנסקי:

אדוני היו"ר, חברי וחברותי למועצה.

כל מי שיושב כאן ויש לו ילדים או נכדים או אחיינים במערכת החינוך הממלכתית בתל-אביב יודע שהיא במשבר קשה. וזה לא מהיום. בשנים האחרונות היא מידרדרת ואת ההידרדרות הזאת מוכרחים להפסיק. את זה אני לא אומר רק כנבחר ציבור אלא כאבא לשני ילדים שעולים לכתה ח'

ו-י', ושיהיה ברור- לא רק שאני לא מאשים את המנהלות ואת מנהלי בתי הספר בעיר, ואת אנשי ההוראה- אשר נושאים בנטל, אלא שאני מלא הערכה ותודה להם.

כדי שתבינו את עומק השבר אני רוצה להקריא לכם עדות אישית של מור, אמא לילדה בכתה ג'

בבית ספר יסודי ממלכתי באחד האזורים היותר חזקים בעיר, וכך היא מספרת:

התחלנו את השנה הנוכחית עם המון ציפייה , אך לצערנו התבדינו. התחלנו שנה עם מחנכת צעירה מאוד, בת

הספר ושזה גיל שצריך להשקיע בו הרבה. ויחד עם זאת קיבלנו מחנכת חמודה מאוד, כך היא כותבת, אך ללא כישורי חינוך. היינו בלחץ מהמצב וכשפנינו למנהלת היא הסבירה שזה או זה או שהיינו מעבירים שנה ללא מחנכת בכלל. לאחר החגים התחילה סוג של שגרה, אבל התכנים הלימודיים היו ברמה נמוכה מאוד. מלא ביטולי שיעורים, תחלופה של מורים, רמה פדגוגית נמוכה מאוד, מרגישה היום בדיעבד שהשנה חלפה, חלפה לה ובתי לא התקדמה בלימודים, בסוגריים-על אף שהיא מצטיינת, כולנו חושבים שילדינו מצטיינים. האנגלית שלה נמוכה מאוד, השפה ברמה נמוכה, וכל השאר מרגיש כמו בייבי-סיטר של שנה. הבת שלי חכמה מאוד ומאוד אוהבת ללמוד, והגענו למצב שהשנה היא פשוט כבתה ואינה רוצה ללמוד. בהיבט החברתי-כמובן שהורגש הלחץ החברתי, המשקעים המחלחלים -האלימים. הבת שלי התלוננה שקשה לה מאוד להתרכז בגלל רעש וצעקות בכתה, תחושה של כאוס, היא חוזרת הביתה וצועקת כי הדציבלים נשמעים ככה גם במהלך היום.

בנושא הצהרונים, אומרת-מעידה האמא, מור: השנה הרגשנו שהמערכת הזאת רחוקה מלתת פתרון ראוי לילדים. כמובן שיש חוסר אדיר בצוותים, החליפו לא לטעמם של התלמידים, אין באמת תוכן מעשיר אלא יותר ביבי-סיטר עד לשעה בה אנחנו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

38 -

מסיימים לעבוד, בלית ברירה. לא יושבים על שיעורי בית, אין פעילות מסודרת, הם מסתובבים בבית הספר ללא מעש, או תקועים בכתות בכדי שלא יסתובבו, אבל בבלגן עצום שם- בתוך הכתה.

עד כאן התיאורים של מור, אני מניח שחלק מההורים שיושבים פה הם בהחלט מזדהים עם הדברים האלה שאני מקריא.

וחברי, רמת ההוראה במערכת החינוך הממלכתי בתל-אביב היא נמוכה, במסגרות מסוימות אפילו נמוכה מאוד. מימון שיעורים פרטיים במקצועות- מתמטיקה ואנגלית הם כמעט בלתי נמנעים עבור תלמידי חטיבות הביניים והתיכוניים, כמובן למי שביכולתו לשלם למורים פרטיים.

4-התלמידים בחטיבות הביניים לומדים בקושי

שבשגרה, ושיעורים חופשיים יש למכביר.

כן חברים, עיריית תל-אביב יפו היא עירייה עשירה, אפילו עשירה מאוד. נכון גילצר? יש לנו יכולות ומשאבים שאין לאף רשות מקומית אחרת בישראל. ואין שום סיבה, שום סיבה, שלא נהיה לעיר מס

את היד לכיס ולהוביל תכנית שיקום לחינוך העירוני הממלכתי שלנו , בעלות של כמיליארד שח'

ל

מגדילה את שכר המורים, אנחנו צריכים לעשות את זה.

וכאן אני מוכרח לציין שזה אמנם עניין של מדיניות, אך גם עניין של ניהול. כי גם עם ההשקעה של היום בחינוך שהיא השקעה גבוהה, העיר תל-אביב היתה צריכה להיות במקום הראשון , לפחות בזכאות לבגרות, אך היא מדשדשת הרבה אחרי פקיעין, בית ג'אן, קרית עקרון וגבעתיים.

מדברים הרבה על המחסור ועל נטישה של אנשי חינוך את המערכת, בישראל חסרים כ מורים ובתל-אביב חסרים מאות מורים, גננות וסייעות. התנאים, המעמד והשכר של אנשי ונשות החינוך-שהגיעו לשפל חסר תקדים , הם רק חלק מהבעיה. חייבים להתייחס להוראה כמקצוע אסטרטגי לבטחון המדינה ולשמירת החוסן הכלכלי של מדינת ישראל, ואם מדינת ישראל לא עושה את זה-אנחנו כאן-במדינת תל-אביב –חייבים לעשות זאת. אנחנו צריכים לייצר מערכת חינוך למצוינות שתפעל בשעות אחר הצהרים והערב, לחיזוק הילדים שלנו. ומי שילמדו הם חלק מאנשי ההוראה שעובדים כיום בבוקר במערכת החינוך, וכך גם תגדל הכנסתם בצורה משמעותית- אם ילמדו אחר הצהריים. וגם גורמים מצוינים מבחוץ- כמו אנשי אקדמיה ודמויות מובילות בתחומי הכלכלה, המשפט והרוח בישראל, ישתלבו בתוך המערך של העשרה למצוינות בשעות אחר הצהרים והערב. וחינוך זה הכל, זה הוראה, למידה, אזרחות, תרומה לקהילה, ספורט, תרבות ופנאי. והכל צריך להסתנכרן. צריך לקחת את כל המשאבים העירוניים בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, קרי מינהל חינוך שישתלב וידבר עם מינהל קהילה, ויראו בבית הספר כמרכז קהילתי- חינוכי- הוליסטי לכל פעילות שהיא. וזה לא קורה היום.

אין שום הצדקה שבתי ספר בעיר יינעלו ובקושי יהיו פעילים בשעות אחר הצהריים והערב. הם צריכים להיות שוקקי חיים ולפעול למען קידום הילדים שלנו והקהילה כולה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

39 -

אתה, שהגעת ממערכת החינוך, מר חולדאי, והיית מנהל בית ספר, אני בטוח שזו לא המורשת שאתה רוצה להשאיר- מערכת חינוך קורסת.

לאור המצב הקשה של החינוך הממלכתי, הרי אנחנו רק נתקלים בנתונים –או בדיונים של תקציב העירייה בתכניות העבודה, ואז כל המצגות נורא יפות, או שאנחנו נתקלים לפני תחילת שנת הלימודים. אבל בעצם לא התקיים כאן במועצת העיר, פה בפורום הזה, אף פעם דיון אמיתי, ממש, על החינוך שלנו בעיר הזאת. ועל הקשיים, ועל הבעיות ועל התכניות ועל הפתרונות לעתיד.

ולכן אני מבקש לקיים דיון כאן בהצעה לסדר בנושא- שבר החינוך הממלכתי בתל-אביב יפו.

תודה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה.

אנחנו עוברים ל,

מר לוברט:

רגע, רגע רגע.

מר שפירא – היו"ר:

סליחה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אוי לוברט, מה אתה מעייף אותנו היום?

גב' דביר:

לוברט , יש לי אירוע ב

מר שפירא – היו"ר:

כן , גם לי.

מר לדיאנסקי:

מה אנחנו חוזרים לעד

גב' דביר:

השתגעת, יש סרט על דיזנגוף סנטר היום.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

40 -

מר לוברט

רגע, יש לי הצעה לסדר. הצגה מס

הבוחטות לכיס, היום הוא עומד- כואב לו החינוך. גם מור אמרה ככה. והמורה. אוי רחמונס.

מילא את הכיס והיום הוא חכם גדול.

אני קורא לתושבי תל-אביב תפסיקו, אתם רואים איזה שחקנים יש פה. תדעו למי להצביע וכמובן לא לכזה שחקן.

אני מציע להעביר את זה למועצה הבאה, שאני מקווה שהוא לא יהיה.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה כבוד הרב.

מר לדיאנסקי:

אבל איך תיבחר עם

מר שפירא – היו"ר:

אנחנו מעבירים את זה להצבעה.

מי שבעד ההצעה של ראובן מצביע בעד, מי שזה- מצביע נגד.

נוכחות בהצבעה ולהצביע בבקשה.

לסיים את ההצבעה בבקשה.

4

ה צ ב ע ה

בעד

נגד

נמנע

ההצעה ירדה מסדר היום.

החלטה: ההצעה לסדר ירדה מסדר היום.

643

מר שפירא – היו"ר

אדוני ראש העיר, דברי ראש העיר בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

41 -

מה קרה לך היום

מר לוברט:

איזה הצגות זולות?!

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה קרה לך היום.

מר לוברט:

הצגות זולות עושה לנו פה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רואים את זה ממילא.

מר לוברט:

אתה דיקטטור, אתה זה, אתה זה.

מר שפירא – היו"ר:

אדוני ראש העיר, בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

טוב.

שלום לכולם, ערב טוב.

כבוד יו"ר המועצה, חברות וחברי מועצה נכבדים ערב טוב לכולם.

לדאבוני, ואני אומר את זה באמת לדאבוני, אני שוב נאלץ לפתוח את דברי בהחלמה לפצועים שנפגעו בפיגוע בשבוע שעבר בצפון העיר, חלקם עובדי עירייה, עובדות עירייה,מיד עם קרות האירוע, הגעתי למקום עת שהפצועים פונו לבית החולים.

מר לוברט:

ההצגה נגמרה, הוא הולך הביתה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתה מפריע לי.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

42 -

מר לוברט

הוא עייף.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתה מפריע לי.

מר לוברט:

השחקן השקיע הרבה מאמץ והוא הלך הביתה. השחקן עייף.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כבוד היו"ר אתה יכול להוציא אותו?

מר שרעבי:

להוציא זה אני, לא הוא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מדבר על הפיגוע, אני מדבר על פצועים ואתה מפריע לי? נו באמת, יש גם כבוד.

מר לוברט:

אז למה הוא הולך?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז תהיה בשקט עכשיו.

מיד עם קרות האירוע הגעתי למקום, עת שהפצועים פונו לבית החולים, ביקרתי אותם ושוחחתי עם הרופאים ואני מקווה שהם יחלימו במהרה. חלקם פצועים קשה מאוד.

אני רוצה לציין במעמד זה, גם את הגבורה של קובי יקוטיאל האזרח שבתושייה רבה ואומץ לב, הצליח להרוג את המחבל ובכך מנע נפגעים נוספים רבים בנפש.

ותרשו לי להגיד כמה מילים על אומץ לב, כי מרק טווין כתב ככה: "אומץ הוא התנגדות לפחד, שליטה בפחד - לא היעדרו." וכששוחחתי בשבוע שעבר עם קובי, הדבר הכמעט מנטרה שעברה לאורך כל הדיבור היה- כמה הוא פחד וכמה הוא חשש, ולמרות זה עשה, פעל וירה.

ותרשו לי, כשאני עובר להשוואה שאיננה במקומה, אבל להבדיל אלף אלפי הבדלות, כולנו יכולים מהעניין הזה-לקח גם. והוא קשור לעניין של לקיחת החלטות לא פופולריות שמפחדים לקחת אותן לעתים קרובות, כשאנחנו חוששים לא למצוא חן בעיני הקהל. צריך תמיד לפעול בהתאם

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

43 -

לאמונותינו, לצדקת דרכנו. גם כשזה מעורר כעס לפעמים. וזאת מהותו של נבחר הציבור, זאת אחריותו, לפעול למען הדורות הבאים גם כשזה לא נוח עכשיו לפעמים.

אני מאמין באמונה שלמה, שבכל הקדנציה האחרונה כך פעלנו, לפחות רובנו. לקחנו החלטות דרמטיות למען הדורות הבאים, וזאת היתה הקדנציה, לפחות מבחינתי, המוצלחת ביותר בהרבה מאוד תחומים, שחלקם הוזכרו כאן כמגרעות, אי הצלחות, אבל לפי דעתי הם דווקא הצלחות של העיר שלנו, למרות הקשיים. גם בתחבורה, גם בחינוך, גם בתשתיות ולכולכם, לכולכם, גם למי שעמד כאן ודיבר, כי הוא היה פה, עד לפני שבועיים הוא דיבר אחרת, היום הוא מדבר אחרת, כי הוא מתמודד, זה בסדר, אנחנו חיים. אבל בסופו של דבר כולנו- יש לנו זכות להיות גאים על הישגינו. ואני מודה לכם על כך.

ומהפאתוס אני עובר לנתונים.

אנחנו בעירייה משקיעים כל העת כדי להמשיך ולהיות העורף הסוציאלי של מערכת החינוך המיוחד במדינה.

אני מציין את זה כסעיף בתוך הכלל, כי כל הסיפורים על מערכת חינוך מתדרדרת זה פשוט שטויות. כי מי שמכיר גם את ההישגים בבגרות וגם את ההישגים של בגרות איכותית, כלומר אחוז של

בהרבה מהממוצע הארצי, כולל באנגלית אותו דבר.

אבל אני חוזר דווקא למקום אחר, לחינוך המיוחד. כדי להמשיך להיות העורף הסוציאלי של מערכת החינוך המיוחד, ודרך אגב, יש הורים לילדים בחינוך המיוחד- שעוברים לתל-אביב בגלל החינוך המיוחד, איכות החינוך.

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הקורונה, מתמודדת המערכת שלנו ומערכת החינוך במדינת ישראל עם מחסור משמעותי בעובדי ועובדות הוראה ועל אחת כמה וכמה במטפלות ומטפלי המקצועות הפרא-רפואיים, כאשר שנת הלימודים הנוכחית הייתה שיא שלילי במצבת כוח האדם, זה מגמה עולמית שלא פסחה גם על מערכת החינוך בעיר תל אביב- דווקא בתחום הזה.

יפו, שנדרשת להתמודד עם המחסור הזה, ובפרט בגני התקשורת לילדים על הרצף האוטיסטי.

יש לנו היום, נכון להיום, חברים

שבכל האנושות גם במדינת ישראל, יש גידול במספר הילדים האוטיסטיים מסה"כ האוכלוסיה.

מר בדראן:

רק ביפו אין.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בכל הארץ.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

44 -

מר בדראן

ביפו אין. ביפו אין.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בכל הארץ יש , ביפו מתוך

מר בדראן:

אני אומר את בציניות אדוני ראש העיר. וודאי שיש ילדים אוטיסטיים, אבל אין להם אף מסגרת תקשורתית שמאפשרת להם תקשורת בשפת האם שלהם.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יותר מזה, אם תבדוק בשכונה שלי-גם כן אין. למה? כי יש רק לפי רמות, ולכן הם תמיד על אזוריים. זה לא שכונתי אלא זה על אזורי.

גב' דביר:

ועם זכאות מלאה להסעות.

מר בדראן:

זה לא מדויק.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה זכאות וצריך למצוא את הפתרון והחליפה לאיש. ולכן אין קשר לסיפור הזה- יש ביפו או אין ביפו, כי גם אצלי בשכונה אין. גם לילדים מהשכונה שלי נוסעים למקום אחר, מוסעים אל הגנים.

אבל עד כאן.

גב' קשת:

חוץ מהילדים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. להם יש מערכת,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מספרם גדל מידי שנה.

אני בטוח, אני בטוח שכל אחד ואחד מחברי המועצה יכול למצוא בדברי משהו שהוא לא בדיוק.

אני מניח שמצאתי דברים שלא היו בדיוק אצלך בנאום המדויק שלך, בסדר?! אז תני לי את שולה? במתוטא, מה שנקרא. OKהכבוד עכשיו לדבר

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

45 -

גב' קשת

אני נותנת לך את הכבוד, אני רק,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שולה, שולה, כל הערה, כל הערה שלך אני מכבד, בסדר?

מר שפירא – היו"ר:

ושולה, תעני לי על הווטסאפ.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל כדי להתמודד עם המחסור ולספק את המענה החינוכי, המקצועי והטיפולי יותר טוב יצאנו במהלך פורץ דרך בקנה מידה ארצי, ואנחנו הולכים לייצר מציאות שבה מגני תקשורת עצמאיים בודדים לעבודה באשכולות גנים. ואז דרך אגב יסעו יותר, כי לכאורה יש היום פחות, כי אנחנו נרכז אותם ביחד.

אבל אז יהיה ניהול מקצועי יותר, היכולת של הטיפול הפסיכולוגי-האפשרות לתת מענים למספר גנים וכן הלאה, מאפשר זמינות של כח אדם, שיתופי פעולה, ניהול מתוכלל של סל המענים ומרחבי לימוד וחדרי טיפול משותפים שייטיבו את מצבו של החינוך המיוחד בעיר תל-אביב יפו.

טוב, אני עובר לנושא אחר, אבל אולי הפעם-הנה באה הרכבת, בואו ילדים לשבת, הקטר כבר מצפצף, יפה.

בימים האחרונים קיבלנו עדכון ממשרד התחבורה ומנת"ע כי הקו האדום צפוי להתחיל לפעול בתוך מספר שבועות. לא קיבלנו תאריך עד רגע זה, אבל אני מבטיח לכם שזה יהיה ביום שישי.

מדובר על אחד הפרויקטים הלאומיים החשובים ביותר שהושלמו בישראל מאז קום המדינה, ובהתאם לציפייה וההתרגשות, ההתרגשות באמת גדלה, כי אולי הפעם בכל זאת זה יקרה. ואני

רוצה להדגיש: פעם הראשונה בתולדות המדינה תהיה רכבת תחתית בארצנו, כמעט

מהמסילה של הקו האדום בתל אביב-יפו יהיו מתחת לאדמה, וכל זה לא היה קורה לולא התעקשותנו על הנושא הזה, ואנחנו קוצרים עכשיו את פירות העניין.

יהיו חבלי לידה. בשלב הראשון יתכן שלא יגבו תשלום עבור הנסיעה, הדבר עשוי להביא המוני בעיות בתפעול, כמו שתמיד יש בכל פרויקט מהסוג הזה נוסעים וליתר צפיפות. יכולות להיות גם בתחילת דרכו, מי שזוכר מה שהיה בירושלים, ואפילו עד היום. וזמני הנסיעה עשויים בהתחלה להיות איטיים מהצפוי. אז החגיגה גדולה ואנחנו שמחים ומצפים, רק חשוב להמשיך להתאזר בסבלנות לאחר מועד השקת הקו, עד שנגיע סוף סוף לשגרת נסיעות יציבה ועקבית.

הגענו , במסגרת ניסיונותינו לפתור או להביא ליותר מקומות חנייה, בעיקר בלילות ובסופי השבוע שמאפשרות לתושבים רכישת מינויים, מינוי TLVלהסכמות עם שני חניונים: חניון גבעון וחניון

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

46 -

חניה ב

הערב עד הבוקר.

בסך הכל מדובר על כ

לתושבים בתעריף ממוצע של כ

הגדול שיש לנו.

לקראת עונת הקיץ, בה חלה עלייה משמעותית בהיקף מעברי הדירות השכורות ובהארכת חוזי שכירות, ואנחנו מצידנו לפחות עשינו את הדבר האלמנטרי במסגרת החוק במדינת ישראל ועדכנו את חוזה השכירות המומלץ לשימוש חופשי של התושבים והתושבות השוכרים דירה.

ולפי העדכון, משך תקופת השכירות תקבע מראש לשלוש שנים, והעלאה של דמי השכירות תוגבל כך שתוכל להתבצע רק בשנה השלישית לחוזה, ובשיעור של עד 52%

,בדומה לנתון הכללי שלפיו

לצד המאמצים שאנו עושים לתוספת משמעותית של דירות לשכירות במחיר מופחת, אנו מציעים למשכירי ולשוכרי הדירות בשוק הפרטי לאמץ את החוזה העירוני, כדי להבטיח שוק שכירות ודאי ויציב יותר, ואני שמח דרך אגב, מסתבר שיש גם בעלי בתים שמוצאים את החוזה הזה כחוזה ראוי- כדי להבטיח להם את השקט, כחוזה ראוי, והדבר הולך וגדל שאנשים בוחרים בחוזה שלנו כמודל לחוזה לביצוע שכירות בעיר תל-אביב יפו, למרות שבמידה מסוימת זה גם מגביל אותם.

אבל זה שוק שכירות וודאי ויציב ביותר, כיאה לעיר הטרוגנית שדואגת לרווחתם של התושבים בכל תחומי החיים.

לפני כשבוע, אני חוזר שוב פעם לדברים הפחות הרואים אבל הכל כך חשובים, אישרנו את הגדלתו ושדרוגו של מרכז נוער בסיכון -שערי ניקנור, לקהילה הערבית. אואו,

מר שפירא – היו"ר:

אמיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שערי ניקנור.

מר בדראן:

כן?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אנחנו מגדילים אותו מאוד.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

47 -

מר בדראן

יופי, אני שמח.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

במסגרת הפרויקט, שיעלה

בן

בני נוער ל

יורחבו השירותים , יהיה ״מטבח מבשל״, שייתן הזנה איכותית ויוצעו חוגים חדשים, ולא פחות חשוב - תהיה אפשרות לשילוב כל גורמי הטיפול והמענה, דיברנו על זה קודם.

לצד אלו אישרנו השנה הגדלה משמעותית של כוח אדם טיפולי ותקציבי פעילות עבור המרכז.

מר בדראן:

מתי זה ?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רבותי.

מה?

מר בדראן:

מתי זה שם?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שמע, אני כבר למדתי-כששואלים אותי מתי- להיות זהיר.

אנחנו יוצאים לדרך, אני מניח,

מר בדראן:

זו בשורה, צריך לדעת מתי.

מר שפירא – היו"ר:

לפני הקו הירוק.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שנתיים-שלוש יהיה מבנה שיתחיל לפעול.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

48 -

מר לוברט

זה רק לקהילה הערבית?

קריאה:

כן.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל, עכשיו אני מבשר לך עוד משהו, פסטיבל יפו

קבלת קהל מסוג אחר. הוא הופך ביום חמישי הקרוב לאתר אמנות רב-תחומי של "קבלת קהל".

הבניין, שהוא בניין משרדים בדרך כלל, יארח פסטיבל אמנות בחלליו בחדריו ובנתיב הרכבת הקלה בשדרה המובילה אליו וישתתפו אמנים, אמניות, פעילויות, אמנות פרפורמנס. דרך אגב, זה היה לפני שנה, אני זוכר, זה היה אירוע יוצא מהכלל.

מר בדראן:

בימי שלישי זה היה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני כבר לא זוכר אבל זה היה מצוין.

מר שפירא – היו"ר:

פעמיים כי טוב.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מאוד מקווה שזה יהפוך גם למסורת, כי דברים כאלה- ברגע שאתה עושה אותם למסורת, הם זוכים אחר כך להמשך.

טוב חברים, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל בשעה טובה הסתיימו עבודות שדרוג טיילת בבלי בפארק גני יהושע, והתוצאה: טיילת נגישה, ירוקה, מוצלת ומלאת אטרקציות לכל הגילים.

במסגרת העבודות, הדבר הזה מזכיר לי שכשנכנסתי לתפקידי לפני ופארק יהושע אז היה על יתושים ועל סרחון מהירקון, ובבלי היתה שכונה, מה שנקרא, באיכות ירודה. היום המציאות היא בדיוק הפוכה, פארק יהושע הוא פארק סואן, חופשי, איכות המים בירקון השתפרה פלאים, אין יתושים, והמרחב הציבורי-השתתפתי בפתיחה השבוע, ואלק-אין דברים כאלה, לכו תראו.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

49 -

מר לוברט

אתה עוד שוחה שם?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה?

מר לוברט:

אתה עוד שוחה שם?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני לא שוחה בדרך כלל בירקון, אני קפצתי לירקון ושחיתי- נכון, זה היה כדי לתת דוגמא אישית ולהסביר לאנשים שהמים אינם מזוהמים ולא קורה שום דבר אם קופצים ונופלים אליהם. ולכן עשיתי את זה. אבל מאז לא חזרתי על זה.

מר לוברט:

עוד הפעם.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ביום שאתה תבקש ממני מאוד,

מר לוברט:

ביחד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתה ואני

באותה הזדמנות שופץ המזנון ושופצו השירותים, ושופץ וזה וזה.

טוב.

אני .לסיום אני רוצה להזמין אתכם לעוד מסורת תל אביבית רבת שנים והיא ה"אופרה בפארק"

מזמין את שניכם שם מאחורה, בואו אתי לאופרה בפארק, תאמינו לי, תהנו.

מר רייפ:

איזה אופרה יש השנה?

מר פורז:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

50 -

אבל יש שם נשים שרות

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה?

מר פורז:

יש שם נשים ששרות, הוא לא יכול.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

עזוב, תאמין לי, הם הולכים, הם שומעים נשים שרות, הם שמעו ושומעים נשים שרות. הם אומרים לא- אבל הם שומעים. אני מכיר את זה, תאמין לי, כל חיי אני מכיר את זה. אני מכיר, יודע נפש האדם, יודע סוציולוגיה, יודע פסיכולוגיה.

מר שפירא – היו"ר:

כן.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ב

מר שפירא – היו"ר:

טוב מאוד.

גב' דביר:

יום ההולדת שלי.

מר שפירא – היו"ר:

תעלי עם עם עוגה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בשיתוף האופרה הישראלית תוצג הפקה מיוחדת של "מאדאם בטרפליי".

קריאה:

אה, וואו.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

51 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

וואו , כן. מהאופרות הפופולריות ביותר. האופרה היא מפגן רב רושם שעוסק למעשה בסיפורים מהחיים של כולנו ומעניקה לעשרות אלפי חובבות וחובבי תרבות ומוזיקה המגיעים מכל קצוות הארץ, חווית קיץ קסומה ומכושפת. את החלום הקסום הזה מגשימה בעבורנו בכל שנה מחדש האופרה הישראלית, ולה ברכותינו, הערכתי ותודתי. כולנו מוזמנים, גם אתה, גם אתה. מה קרה?

מה אתה מתלחש שם?

מר זבולון:

הבעיה העיקרית שלי שאני מדרום העיר, זה לא לאופרות.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אתה מכיר את הסיפור של מאדום בטרפליי?

זה סיפור שמדבר על מלחמת העולם השנייה. חיילים אמריקאים נחתו ביפן. ביפן באותה תקופה חיים הרבה רווקים וחיילים ועניינים וזה, וישנה גיישה. והגיישה הזאת מתאהבת והוא מתאהב בה, חייל אמריקאי. ואז מה מסתבר? יום אחד היא גם נכנסת להריון.

מר זבולון:

ואתה מזמין אותי לזה.

גב' יוחנן וולק:

תבוא עם הילדים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, אני מספר לך את הסיפור.

ואז החייל האמריקאי- מגיעה המלחמה לסיומה, ויש שבר גדול מאוד. כי הוא חוזר לארה"ב. ואז יום אחד, היא כבר יש לה ילד, והילד הוא כבר בן כמה, אני לא יודע, ילד בבית ספר יסודי או בגן או משהו כזה, והוא חוזר ומגיע לשם. הוא כותב לה, והיא מחכה לו והיא מחכה לו, והנה הוא בא אלינו, ואז הוא מגיע עם אשתו החדשה. מגיע עם אשתו החדשה, והיא בשבר גדול.

מר זבולון:

זה בלגן.

מר ספיר:

בתנ"ך יש סיפורים יותר גרועים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

52 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה

בקיצור, כדי להסביר שהחיים- יש בהם הרבה דרמות, ובאופרות זה תמיד קורה, וכדאי יום אחד לבוא ,לשמוע, לראות,

גב' דביר:

להרחיב אופקים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

להרחיב אופקים.

מר זבולון:

אנחנו תל-אביביים, אנחנו לא ממאה שערים.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כל מה שיש בעולם יש אצלנו גם.

מר שפירא – היו"ר:

תודה רבה לאדוני ראש העיר.

אגב, אדוני ראש העיר, הזכרת את עניין החוזי שכירות. אני לא יודע אם אנשים יודעים את זה כאן אבל לשכת עורכי-הדין, בהתנדבות, עושה בבית הצעירים במאז"ה, נותנת ייעוץ וכיוון לצעירים בעיר- בחוזי השכירות שלהם, ללא עלות.

גב' קשת:

רק לצעירים?

מר שפירא – היו"ר:

מה?

גב' קשת:

מה עם מבוגרות?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

53 -

מר שפירא – היו"ר

ולמבוגרים.

אבל הפואנטה, אני רוצה להגיד משהו אחר שולה, אם תהיה קשובה בעניין.

רגע.

וזה דבר שעושים כבר לא היום, עושים את זה כבר כמה שנים, וזה מאוד מבורך ומאוד מצליח.

אבל במסגרת הבחירות בלשכת עוה"ד, מתנגדי, שהם היו די מעטים, פרסמו שאמרו- הנה, ברגע שיו"ר המועצה הוא גם יו"ר הלשכה- אז אין לעורכי דין פרנסה כי הם עושים את זה בחינם.

אז זה הסיפור.

דברי ראש העירייה למועצה

חברים ערב טוב, לדאבוני אני שוב נאלץ לפתוח את דברי בהחלמה לפצועים שנפגעו בפיגוע בשבוע שעבר בצפון העיר. מיד עם קרות האירוע, הגעתי למקום עת שהפצועים פונו לבית החולים. ביקרתי אותם ושוחחתי עם רופאיהם ואני מקווה שהם יחלימו במהרה. ברצוני לציין במעמד זה, גם את קובי יקוטיאל האזרח שבתושיה רבה ואומץ לב, הצליח להרוג את המחבל ובכך מנע נפגעים נוספים רבים בנפש.

"אומץ הוא התנגדות לפחד, הרשו לי להגיד כמה מילים על אומץ לב. מרק טווין כתב כך:

שוחחתי בשבוע שעבר עם קובי, ושיבחתי אותו על שליטה בפחד - לא היעדרו."

התנהלותו. קובי ציין בפניי עד כמה הוא פחד, עד כמה הוא חשש בעת שרץ אל המחבל, אך למרות הפחד הוא פעל, למרות החשש הוא ירה.

אני יודע שהשוואה לא במקומה, ולהבדיל אלף הבדלי הבדלות, כולנו יכולים ללמוד מקובי לקח מסוים. גם כשאנו מפחדים לקחת החלטות לא פופולריות, כשאנו חוששים לא למצוא חן בעיני הקהל, צריך תמיד לפעול בהתאם לאמונותינו, לצדקת דרכנו. גם כשזה מעורר כעס. זאת מהותו של נבחר הציבור, זאת אחריותו, לפעול למען הדורות הבאים גם כשזה לא נוח עכשיו.

אני מאמין באמונה שלמה, שבכל הקדנציה האחרונה כך פעלנו, לפחות רובנו. לקחנו

החלטות דרמטיות למען הדורות הבאים, וזאת היתה הקדנציה, לפחות מבחינתי,

המוצלחת ביותר שלי בתחבורה, בחינוך, בתשתיות ולכולכם יש הזכות להיות גאים בכך.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך כ"א תמוז תשפ"ג

54 -

☺ומתוך הפאתוס אמשיך ללוגוס - להיגיון ולנתונים

מערכת החינוך אנו בעירייה משקיעים כל העת כדי להמשיך ולהיות העורף הסוציאלי של במדינה. המיוחד

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הקורונה, מתמודדת מערכת החינוך במדינת ישראל עם מחסור משמעותי בעובדי ועובדות הוראה ועל אחת כמה וכמה במטפלות ומטפלי המקצועות הפרא-רפואיים, כאשר שנת הלימודים הנוכחית הייתה שיא שלילי במצבת כוח זוהי מגמה עולמית שלא פסחה גם על מערכת החינוך בעיר תל אביב-יפו, שנדרשת האדם.

להתמודד עם המחסור הזה, ובפרט בגני התקשורת לילדים על הרצף האוטיסטי.

בעיר תל אביב-יפו קיימים נכון להיום

כדי להתמודד עם המחסור ולספק את המענה החינוכי, המקצועי והטיפולי הטוב ביותר יצאנו במהלך פורץ דרך של מעבר מגני תקשורת עצמאיים ובודדים לעבודה באשכולות גנים.

מהלך כזה מאפשר זמינות של כח אדם, שיתופי פעולה, ניהול מתוכלל של סל המענים ומרחבי למידה וחדרי טיפול משותפים. כל אלו יחד יאפשרו לילדי גני התקשורת את התנאים המיטביים לפרוח ולשגשג.

הפעלת הקו האדום

בימים האחרונים קיבלנו עדכון ממשרד התחבורה ומנת"ע כי הקו האדום צפוי להתחיל לפעול בתוך מספר שבועות. מדובר על אחד הפרויקטים הלאומיים החשובים ביותר .שהושלמו בישראל מאז קום המדינה, ובהתאם הציפייה וההתרגשות גדולים במיוחד ברצוני להדגיש שבפעם הראשונה בתולדות המדינה תהיה רכבת תחתית בארצנו, כמעט 70%

לולא התעקשותנו מול המדינה ואת פירות המאמץ הזה אנו קוצרים עכשיו

יהיו חבלי לידה. בשלב אני רוצה לתאם ציפיות לגבי הח

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]