פרוטוקול ישיבת הנהלה 34

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

פרוטוקול מס' 41 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב – 219292.42

השתתפו: מר רון חולדאי – ראש העירייה

וה"ה:

ח. אבי גיא דורון ספיר אסף זמיר שולה אגמי

נכחו בישיבה: מנחם לייבה – מנכ"ל העירייה,

וה"ה ע. אברהמי , א. פרץ, ר. זלוף, ד. לב , ד. אהרוני , ג. פריאל, מ. בנימיני ,

א. כהן , א. סראג' , ג. בן חורין.

רשמה : שוש בלו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 2 -

סדר היום:

4. פתיחת שנת הלימודים תשע"ג ועדכון נתוני הבגרות

2. הערכות העירייה לרעידות אדמה

* * *

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שלום לכולם. ישיבת הנהלה.

כמה חברי הנהלה יש לנו פה?

מנחם לייבה:

חמישה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רבותי, יש לנו שני נושאים היום על הפרק:

- הראשון בנושאי חינוך. דפנה תציג לנו, היום זה אקטואלי, קצת עלה בחדשות, אבל יש לנו בכל זאת עבודה שנעשית לאורך השנים וחשוב גם להציג לחברי ההנהלה ולאפשר להם לשאול שאלות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 3 -

.92פתיחת שנת הלימודים תשע"ג ועדכון נתוני הבגרות

גב' דפנה לב:

ביקשו ממני לספר על פתיחת שנת הלימודים;

יש לנו השנה, תשע"ג, למעלה מ-00,777 תלמידים במערכת החינוך בתל אביב.

מתוכם כ-00,777 במערכת החינוך העירונית, עוד 02,777 במוכר שאינו רשמי ועוד כ-3,077 במסגרות פרטיות בעיר ומחוץ לעיר.

מתוך ה-00,777 במערכת העירונית, קרוב ל-03,777 בחטיבות צעירות וגני ילדים; 20,777 או 23,777 בבתי הספר היסודיים; וקרוב ל-00,777 בבתי הספר העל יסודיים.

המערכת צומחת מלמטה והסיכויים הם כמובן שהפירמידה תלך ותתרחב.

זה חלק מהחזון העירוני ששמנו אותו כחלק מתוך העבודה שלנו. אנחנו מאמינים ברצף חינוכי, שיש לו 3 מימדים:

המימד של יחידות הגיל – גן, יסודי, על יסודי; יש לנו את הרצף של כל היום – החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי; והרצף המקצועי של קביעת סטנדרטים של עלייה בכל מקצועות הליבה - שפה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. ואנחנו משתדלים להביא למיצוי מכסימאלי של יכולות התלמידים בכל רחבי העיר, כשההשקעה המאסיבית של המערכת היא דווקא באזור הדרום. אבל מבחינת הדרכות, הנחיות, השקעה של בקרות ויצירת סטנדרטים, זה בכל העיר.

ארבעה נושאים שאנחנו מציינים אותם כנושאים אקס-קוריקולאריים שעומדים על הפרק:

o אחד זה נושא של איכות הסביבה בגני הילדים. גם בבתי הספר היסודיים, אבל בגני הילדים זה נושא של הגברת הסקרנות, החקר, ואנחנו עושים את זה בשיתוף עם מינהל התפעול, עם חטיבת התפעול.

בנושא של איכות הסביבה – 027 גנים כבר נמצאים בתוך התוכנית. 07 הפכו לגנים ירוקים ועוד 9 כגנים מתמידים. וכל 007 של היום, 077 בשנה הבאה, גנים, יהיו באותה תוכנית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 0 -

o תוכנית התקשוב, שהתחלנו אותה ב-תשע"ב, עם 22 בתי ספר, תגיע השנה ל-02 בתי ספר ויושלמו ל-00 בעצם בשנה הבאה. גם 03 כיתות של החינוך המיוחד ישולבו השנה בתוך התוכנית הזאת, עם תוכנות מותאמות לצרכים שלהם. אנחנו מקיימים פיילוט ב-0 בתי ספר על יסודיים ו-2 בתי ספר של החינוך המיוחד. אנחנו נכנסים לאיזה פיילוט זמני, או חלקי, בלי לבקש תקציבים, בנושא ה-"איי פדים" בחינוך המיוחד. אנחנו מאד מאמינים שבנגישות שלו לילדים ובקלות ההפעלה הוא מתאים יותר לחינוך המיוחד מאשר מחשב רגיל.

o תוכנית "כנפיים" בעל יסודי – היא תוכנית שמביאה לנו כבר תוצרים וכבר הישגים בזכאויות לבגרות. תוכנית שעוסקת בטיפול בילדים עם לקויות למידה, שעד היום ידעו שהם חכמים אבל למה הם לא משיגים. והיום אנחנו יודעים איך אנחנו יכולים לשפר את ההישגים שלהם, במשהו כמו 27 נקודות בממוצע. מבחנים שהם עושים לפני ואחרי, בעיקר במבחנים רבי מלל, כלומר, כל מה שצריך לכתוב עליו, לקרוא ולכתוב, הם משתכללים בו.

o ואנחנו פיתחנו פרויקטים של שילוב אמנויות בגנים וביסודי. שוב, מתוך אמונה שאם אנחנו רוצים ליצור את הדור הבא שישמור על תל אביב כמרכז תרבות, אז אנחנו צריכים להשקיע את זה כבר בילדים בגיל צעיר.

ציוני המיצ"ב שפורסמו היום בעיתונות מראים שבכל המימדים של מקצועות הליבה אנחנו נמצאים מעל הממוצע. אנחנו עדיין לא שבעי רצון. אני רוצה רק ככה בשתי מילים לדבר על העניין הערכי.

בסך הכול אנחנו מאד מתנגדים לפרסום הזה. אנחנו חושבים שבצורה כזאת מתייגים בתי ספר וילדים ומורים, ואנחנו מייצרים בעצם מערכת שתפשוט את הרגל בגלל שהורים לא ירצו ללכת לבית ספר מסוים, בלי להבין אפילו עד הסוף את המשמעות של הציונים.

הדבר השני שאני רוצה לומר, זה שאנחנו עיר מאד הטרוגנית, ואני לא חושבת שהציונים שאנחנו מקבלים הם תולדה כמו שמנסים היום להציג בתקשורת, של עושר, שנובע רק מכסף ומשיעורים פרטיים, אלא כמובן שהורים משכילים יותר, גם רמת ההכנסה שלהם טובה יותר, ובסך הכול צומחים ילדים בבתים שגם המוטיבציה ללימודים וגם הטיפוח האישי וגם השפה שמדוברת בבית היא גבוהה יותר, וזה משפיע על ההישגים שלהם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 0 -

אנחנו דווקא גאים להגיע בבתי ספר בדרום העיר לציונים לא מאד גבוהים, אבל ציונים שיושבים על הממוצע הארצי וזה המאמץ הגדול שלנו. זה המאמץ הגדול שלנו, ששם לא נשמור על פערים ענקיים.

הציגו את רהט כדבר הכי נורא בעולם, אבל נניח, אם הפער שם הוא בין %00 ל-%00 ממוצע ארצי, ואנחנו נמצאים בבית ספר הגליל בממוצע %07 לעומת %00 ממוצע ארצי, אז זה ההישג שלנו.

להגיד לכם שאנחנו כבר יושבים לבטח – אנחנו לא. זו עבודה גדולה שעוד אנחנו רק בראשיתה.

תוצאות הבגרות – יש 3 מימדים לבדוק את תוצאות הבגרות:

אחד זה אחוז הזכאים, וזה מוצג כאן בגרף. שאנחנו רואים שבממוצע הארצי, שהוא הקו התחתון (בשקף שלפניכם), כמעט ואין שינוי משנת 2770 ועד היום.

בממוצע העירוני הכללי, זאת אומרת, שכולל גם ילדים שלא ניגשים לבגרות כלל, גם החינוך המיוחד, גם בתי ספר מקצועיים שההגדרה שלהם היא שלא מגישים לבגרות מלאה, אנחנו עלינו מ-%00 ל-%,03 שזה עליה מאד יפה, שזה כמעט %.00

בבתי הספר העירוניים שלנו והמשותפים, שבהם אנחנו עושים את ההשקעה הגדולה, אנחנו עלינו מ-00.0 ל-,00.0 עליה דומה אבל עליה מרשימה שעכשיו כדי לשמור על ההישג הזה ולעלות עוד קצת זה מאמץ מאד גדול. אני רוצה להגיד שגם הנתון הזה כולל ילדים של החינוך המיוחד שמשתלבים בבתי הספר העל יסודיים. ואם אנחנו נוריד אותם מהממוצע, אנחנו מגיעים לסף ה-

%.97 אבל אנחנו לא מורידים אותם, הם לומדים איתנו עד כיתה י"ב והם נמצאים בתוך הכלל.

מימד אחר של לראות,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רגע, שניה, אני חושב שחייבים להבין פה דבר אחד דרמאטי. השינוי הגדול בבתי הספר העירוניים הוא דווקא בדרום העיר. בתי הספר שלנו בצפון העיר ממילא היו פחות או יותר על הקצה כל השנים. והשינוי הגדול חל באמת בתוצאות מאד מרשימות בבתי הספר בדרום תל אביב.

מר דורון ספיר:

יש גרף שמציג את זה?

מר מנחם לייבה:

הנה, עכשיו, מצד שמאל. תסתכל בצד שמאל – סינגלובסקי, עירוני ט', עירוני ז'.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 0 -

מר דורון ספיר:

אבל אתה לא רואה יחסית ל -

מר מנחם לייבה:

עירוני ו'. כולם בתי ספר בדרום מזרח.

מר דורון ספיר:

אתה לא רואה יחסית לשנים קודמות.

מר מנחם לייבה:

לא, הוא כותב כמה השינוי. אנחנו לא רוצים להציג בית ספר בית ספר. זה קצת בעייתי.

גב' דפנה לב:

אתה רואה את השינוי. אנחנו מאד לא נוטים לתת להם ציונים, למרות שאין לנו מה להתבייש. כי תסתכלו, קודם כל, בתי הספר עם שיעור מעל %.00 אז עירוני א' ועירוני י"ד ועמל ליידי דייויס, תיכון חדש, אליאנס, עירוני ד' – כל אלה אנחנו מכירים, אבל יש לנו גם את עירוני ו', שזה בית ספר ביאליק רוגוזין, שהוא נמצא מעל %,00 שכל המהומה היתה בארץ מסביב לשוהם עם %.00 ואנחנו מדברים על בית ספר שבו קרוב ל-%97 הם ילדים שלא דוברים עברית מהבית. גם ביפו, עירוני ל"ב אג'יאל, שגם יש לו התקדמות עצומה של %,20 שהוא כבר עם הרבה יותר תלמידים.

מר דורון ספיר:

יחסית ל-2770?

גב' דפנה לב:

כן. זה משנה לשנה. זה לא ל-,2770 סליחה, זה ל-.2707

מר דורון ספיר:

זה יחסית ל-2707?

גב' דפנה לב:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 0 -

כן. העליה הזאת היא יחסית ל-.2707 עירוני י"ב, סוף סוף הבין שאסור להם להעתיק ובצורה כזאת קיבלנו יותר מחברות, עשינו להם טרור עם הנושא של ההעתקות, אז לכן יש שם, יותר מחברות נספרות כהצלחה. ואתם רואים, עירוני ו' צמח, וביאליק רוגוזין. וכמעט %00 עירוני ז', שזאת הפעם הראשונה שמחזור שנתמך על ידי המכללה של תל אביב יפו מגיע לבגרות.

מר אבי פרץ:

עירוני ט' לא היה אמור להיות בעמודה הימנית?

גב' דפנה לב:

לא. הוא מתחת ל-%.00

מר מנחם לייבה:

אבל הוא קרוב כבר.

גב' דפנה לב:

הוא קרוב. הוא מעל %.07 הוא %.03 באיזה שהוא מקום חתכנו.

אבל עירוני ט ' ואורט סינגלובסקי, הם כולם בתי ספר שעשו מאמצים גדולים. עירוני ז', אני רוצה עוד פעם לציין, זה בית ספר שהשקענו בו הרבה מאד כסף בקשר שבין המכללה, אנחנו והעמותות, בקשר שבין המכללה של יפו לבין בית הספר, ואנחנו רואים את התוצאות.

והמימד השלישי לראות זה כמה תלמידים מצטיינים. זאת אומרת, כמה תלמידים עם איכות תעודה גבוהה שיש להם ממוצע מעל %.97 איכות תעודה גבוהה זה 0 יחידות מתמטיקה, 0 יחידות אנגלית. אנחנו רואים שיש לנו בבתי הספר פה, מאד מרשימים – עירוני ד', עמל ליידי דייויס, אליאנס, גימנסיה הרצליה, תיכון חדש, עירוני י"ד – שאלה באמת בתי הספר המצטיינים שלנו לאורך כל הדרך. אבל הם לא רק מצטיינים בזכאות, אלא גם באיכות התעודות שהילדים מקבלים.

והדבר השני, המרשים לא פחות, זה נושא שאנחנו עובדים עליו קשה, זה הנושא של שמירת הילדים במערכת, הנושא של הנשירה. יש לנו פה 3 חלקים:

החלק הגדול והנכבד, %,09 סיימו השנה בבית ספר 0 שנתי. %00 במסגרות אחרות. ורק %0 נשרו מהמערכת. ואנחנו שמנו יעד לשנה הבאה לרדת ל-%,3 בתקווה שנעמוד בזה. שזה, לעיר כל כך הטרוגנית, זה אחוז מכובד ביותר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 0 -

השנה ראיתם את הצמיחה במספר התלמידים. אתם לא יכולים להשוות את זה, אבל לפני 0 או 0 שנים מספר התלמידים במערכת כולה, כולל המוכר שאינו רשמי, היה בסביבות ה-.00,777 היום אנחנו ב-,07,777 כולל פתיחת הגנים, 07 כיתות גן. היינו צריכים לקלוט הרבה מאד עובדים חדשים. כמו שאתם רואים, סייעות בגני הילדים, סייעות של החינוך המיוחד, סייעות בבתי הספר בחינוך המיוחד, שזה בעיקר סייעות צמודות ילד, שזה תהליך עכשיו שהולך ומתפתח. שילוב ילדים בחינוך הרגיל, אבל עם סייעת. 32 עובדי שירות. 20 מורים בעל יסודי, שזה התחלה של מגמה של התרעננות המערכת. ועוד פסיכולוגים, תקנים שקיבלנו השנה למערכת.

פעולות הקיץ שהיו של אגף משאבי חינוך:

o בתחום האחזקה הוצאנו כ-00 מיליון. בוצעו 200 עבודות במוסדות חינוך.

o רוהטו וצוידו 077 מוסדות חינוך, בסך של 27 מיליון. זה כולל בתי ספר חדשים, גנים חדשים והשלמות וטיפול במקומות אחרים. אנחנו נמצאים כרגע בהצטיידות מתקני ספורט באולמות ומגרשים, בהיקפים של מיליונים. זה ממש מתבצע עכשיו.

o ופעולות בטיחות כלליות בוצעו בהיקף של 0.0 מיליון – זה תיקוני בטונים, סורגים ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה.

בתחום הבינוי והפיתוח – פתחנו, כמו שאמרנו, 3 בתי ספר חדשים:

– בית ספר העל יסודי בצפון מערב העיר, שבמהרה בקרוב יהיו לנו שמות לכולם.

– בית הספר היסודי במשתלה.

– בית הספר בנופי ים או מה שקרוי הגוש הגדול.

אנחנו נמצאים בתהליכים של תוספת כיתות בעירוני י"ב. כבר הוספו 2 כיתות, או .3 (ערן, אתה זוכר כמה שמו יבילים שם?) - 2 יבילים בכיתה י"ב בבית ספר בלוך, באהבת ציון, באלחריזי וברמת אביב ג'. והוקמו והוכשרו 07 כיתות גן נוספות.

היתה גם עבודה של ששת מוסדות חינוך, שיפוץ נרחב שכלול בעבודה של משאבי חינוך בשקף הקודם.

זו היתה הכותרת שליוותה אותנו בחודש הראשון – לתלמידי תל-אביב-יפו בהצלחה בשנת הלימודים תשע"ג. נפתחה שנה יחסית שקטה, אחרי קיץ מאד קשה ומאומץ.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 9 -

באמת, תודה לכל המשתתפים ולכל המנהלים, למנכ"ל, לערן, למבני ציבור ולכל מי שטרח ועמל, וכמובן ל-שפ"ע.

זהו. עכשיו יש לפנינו שנה של עבודה.

מר דורון ספיר:

מה היו הבעיות? איפה היו בעיות?

גב' דפנה לב:

בעיות היו כמעט בכל מקום ונפתרו בשקט,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, לא, הבעיות העיקריות היו כאלה:

0. היה לנו את כל הסיפור של גני ילדים, של בניית גני ילדים והרשמה לגני ילדים. אנחנו לא

היינו ערוכים מספיק בתחום הזה, והיו לנו קשיים גדולים מאד עם אוכלוסיות שהיו מאד, זו אוכלוסיה נורא לחוצה, שאמא עד הרגע האחרון לא יודעת אם יש לה גן, אין לה גן, איפה יש גן. וגם כשהוצע לה גן והוא לא היה הגן האידיאלי והאולטימטיבי על יד הבית, אלא ניתן במרחק כזה ואחר, היו לנו סביב זה בעיות קשות מאד. לא היינו ערוכים כאן גם כן והדבר הזה יצר פה לחץ גדול מאד ואי אפשר להתעלם מזה, וצריך להיערך אחרת לשנה הבאה.

2. הדבר השני שהיתה לנו בעיה איתו זה,

גב' דפנה לב:

במשתלה טענו שיש קרינה. בנופי ים טענו שיש,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן, בסדר, אבל איך אומרים? אין לנו היום,

מר מנחם לייבה:

שהגנים לא היו מוכנים עד הסוף. לא כל הגנים היו מוכנים עד הסוף.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 07 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

היום העובדה שכל ההורים הם מהנדסים ועורכי דין, הופכת את כל המערכת למערכת היום שהיא סביב כל מיני מומחיות, פסבדו מומחיות סביב כל נושא, החל מגג סולארי, אפילו גגות סולאריים, אז באים ואומרים – 'אז הם מקרינים'. 'עכשיו קרינה'. 'יש גג סולארי'. וכאלה דברים.

מר דורון ספיר:

לגבי שנה הבאה לכיתה א'.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לגבי שנה הבאה בכיתה א' אנחנו די ערוכים.

מר דורון ספיר:

עם 07 כיתות הגן שעכשיו הולכים להיות כיתה א'.

מר מנחם לייבה:

לא, לא ,07 בנינו בעיקר לגיל .3

מר דורון ספיר:

07 גנים זה לגילאי 3?

מר מנחם לייבה:

בעיקר, כן. תוספת הדלתא זה למטה.

גב' דפנה לב:

החלטת הממשלה היתה בפברואר.

מר דורון ספיר:

מה הדלתא לעליה לכיתות א'?

מר מנחם לייבה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 00 -

יש גידול ואנחנו נערכים לזה.

מר דורון ספיר:

או קיי.

גב' דפנה לב:

החלטת הממשלה היתה בפברואר.

מר מנחם לייבה:

לא, הוא אומר, לכיתה א' אנחנו מקווים, יש עוד כמה בתי ספר שצריך לתת מענה. אנחנו מקווים ברמת החייל לנסות לסיים, משגב - לנסות לסיים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן. אנחנו עושים כמה דברים, כרגע נמצאים באיזו שהיא עבודת בנייה בכמה וכמה מקומות. יש לנו קודם כל בית ספר חדש באנטיגונוס.

מר מנחם לייבה:

אולי יהיה.

גב' דפנה לב:

ייקח עוד שנתיים עד שהוא יהיה.

מר מנחם לייבה:

לא שנתיים, בסדר, אנחנו נראה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

נראה. יש בית ספר שבונים אותו פה בתל אביב. יש לנו בתי ספר שהכניסו בטריה וקצת נשימה למערכת, כך שיוכלו לקלוט עוד תלמידים. אנחנו בונים בבבלי, בונים באהבת ציון, בונים כל מיני תוספות של כיתות ואפשרויות.

מר מנחם לייבה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 02 -

ביובל.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אמרתי בבלי. התכוונתי ליובל כשאמרתי בבלי. התכוונתי ליובל ואמרתי בבלי.

הבעיה שלנו היא שוב גני ילדים, אנחנו צריכים לבנות הרבה מאד גני ילדים. אנחנו עדיין לא נתנו מענה לכל הצורך. אנחנו מתכננים לבנות עוד 07 גני ילדים בשנה הבאה? השנה, לא בשנה הבאה.

מר ערן אברהמי:

בשנתיים הבאות.

גב' דפנה לב:

בכל מקרה, אנחנו מתחילים מיד באוקטובר-נובמבר ואז יש לנו יותר אורך נשימה.

מר מנחם לייבה:

07 ו'אלוהים גדול'.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן. עם בתי ספר יסודיים אנחנו נתמודד. גם בתי ספר תיכוניים, אני לא רואה עוד עדיין בעיה. מה שמטריד אותי זה כמות הילדים בבתי ספר שנקראים מוכר ולא רשמי, ואני מבקש לעשות לי סטטיסטיקה, את היחס בין מספר הילדים בבית ספר מוכר ולא רשמי לבין בתי ספר בממלכתי, בעירוני ובמשותף, האם יש,

מר אסף זמיר:

זליגה.

גב' דפנה לב:

לא, זליגה אין היום. אם כבר, אז יש חזרה לממלכתי, הרבה חזרה לממלכתי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חשוב להסתכל ולעקוב אחרי זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 03 -

גב' דפנה לב:

ה-02,777 שאני אמרתי, כולל גם גני ילדים. צריך לעשות,

מר מנחם לייבה:

תציגו. תציגו מספרים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

צריך להציג לי את המספרים וההתפתחות.

מר דורון ספיר:

בשנתוני 3 איך אנחנו מחולקים בין עירוני לבין פרטי?

גב' דפנה לב:

כל מי שרצה להירשם,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, הוא שואל אותך – האם יש לנו מידע,

גב' דפנה לב:

אני יודעת, אני אענה על זה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

להגיד כמה,

גב' דפנה לב:

בערך שני שליש ושליש, בפרטיים.

מר דורון ספיר:

שני שליש עירוני, שליש פרטי שיכול להיות בבית גם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 00 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן, בדיוק. תזכור שיש גם בבית.

מר דורון ספיר:

ברור. ואין מידע.

גב' דפנה לב:

אין מידע, כי זו פעם ראשונה שהם נכנסים למערכת. אנחנו מסתמכים על השנתון הסטטיסטי.

מר דורון ספיר:

הם יכולים להיות פיק. השנה עוד לא ידעו, שנה הבאה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, בשנה הבאה עוד לא.

מר מנחם לייבה:

אנחנו מסיימים עכשיו עבודה מאד רצינית לנסות לייצר מאגר מידע כמו שצריך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אנחנו מראש אמרנו שאנחנו נערכים לפיתרון תוך 3 שנים ולא תוך שנתיים.

מר מנחם לייבה:

זו החלטה של המדינה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אם אנחנו נצליח תוך שנתיים זה יהיה גדול. אבל אני לא,

מר דורון ספיר:

כמה קיבלו תשובות שליליות ב-3?

גב' דפנה לב:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 00 -

אין תשובות שליליות.

מר דורון ספיר:

אין תשובות שליליות בגילאי 3?

גב' דפנה לב:

אין תשובות שליליות.

גב' דפנה לב:

לא בשלב הראשון אנחנו יכולים לתת. יש אנשים שנרשמים ואחר כך נסוגים, והילדים לא בשלים, והולכים בכל זאת לאיזו מערכת פרטית. יש ילדים שעוברים לחינוך המיוחד ואז מתפנים לי מקומות.

מר דורון ספיר:

לא, אבל בגדול, גילאי 3 לא קיבלו תשובות שליליות? זה יפה.

גב' דפנה לב:

לא קיבלו תשובות שליליות.

מר מנחם לייבה:

ממי שפנה. מי שביקש.

גב' דפנה לב:

מי שפנה לא קיבל תשובה שלילית.

מר ערן אברהמי:

יש תופעה מעניינית, שבימים של תחילת שנת הלימודים היו מעט ילדים. נאמר, 03 ילדים בשני גנים. אבל זה הולך ומתמלא ככל שהשנה מתקדמת.

גב' דפנה לב:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 00 -

עד אחרי סוכות הם יהיו מלאים. אנחנו יודעים, מכירים את התופעה. מה שכן, המחזורים שלנו הולכים וגדלים. אם מחזור היה פעם של 3,777 תלמידים, אנחנו היום רואים בגני הילדים מחזורים של 0,777 ו-,0,777 שהם דוחפים את כל המערכת.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל זה עדיין לא מצביע באופן ברור על המשך התפתחות מערכת החינוך בעתיד. יש תהליכים כלכליים חברתיים שיכול להיות, אני לא אומר שזה המצב, אבל אני חושב שאנחנו עשויים לראות את עצמנו במציאות הזאת, שנכון, אמנם זוגות עם ילדים בגילאי הגן שאיך שנכנסו ילדיהם לכיתות א' היו נוסעים, יכול להיות שהיום דוחים את זה ל-3-0 שנים הראשונות של בית ספר היסודי ואחר כך יעשו את זה. אין קורלציה מלאה במספרים בתוך הצינור הזה. בין מה שאנחנו רואים, כי יש גם מעברים החוצה, יש תנועה. ותרשו לי להגיד גם, שכשאני מסתכל על התהליך של גידול התושבים בעיר, אז לפחות בשנה שנתיים האחרונות היתה עצירה בגידול מספר, בקצב הגידול של, עדיין היה גידול מסוים, אבל הקצב ירד. עוד לא קיבלנו תוצאות של השנה האחרונה, אז נראה.

גב' חביבה אבי גיא:

צריך להביא בחשבון, וקיבלתי את הנתון מפרופ' גבי ברבש, שבשנה האחרונה נולדו מתוך 07,777 ילדים בתל אביב, 0,777 ילדים של פליטים מאריתריאה, וזה הצפי גם לשנה הבאה. השאלה מה קורה מגיל ,3 זה 'או-טו-טו'.

גב' דפנה לב:

אנחנו מחויבים להם לחינוך על פי אמנה בינלאומית.

מר מנחם לייבה:

בונים להם גנים.

גב' חביבה אבי גיא:

.0,777 כל אחד מ-,07 זה המון. בעיה גדולה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 00 -

אבל אני כן חושב שצריך לבוא ולהגיד שבעשור האחרון, בגלל כמה וכמה דברים שנעשו בעיר, בעיקר ב-0 השנים האחרונות, המערכת בתל אביב, בגדול, שהיתה בעבר מערכת, אני חוזר על משפטים שאמרתי בעבר אבל זה עדיין חשוב מאד, היא היתה מערכת מאד סוערת, הייתי אומר קנאית, תחרותית וכן הלאה וכן הלאה, התייצבה למציאות שבה היום ברור למורים ולמנהלים שאחרי כל הרעש והצלצולים אנחנו רוצים לראות תוצאות. והעבודה הזאת, העיקשת הזאת, להשיג תוצאות, מקבלת את התוצאות. גם הנכונות שלנו לקחת ולהתמקד באמת באותם מקומות שדורשים את אותה תשומת לב ואת העזרה, היא שהביאה לתוצאות, גם באיוש מנהלים טובים וגם בהכשרת מורים וגם בתוספת אמצעים, וזה נותן תוצאות, כי זה מייצר את השינוי.

כשמסתכלים על עירוני ט', מה קרה בו בחודש האחרון, או אפילו יותר מחודש, אז רואים שינוי מהותי באזור שבו התוצאות בעבר לא היו טובות. בעירוני ז' אותו דבר. ואני מוכרח לומר לכם שבשבילי, אני אומר את זה באמת, וקצת יש לי ניסיון ואני בתוך המערכת הזאת בתל אביב מ-92 כבר, התוצאות של ביאליק רוגוזין הן מדהימות. לדעתי צריך לעשות על זה מחקר כי לדעתי שני דברים גורמים שם להצלחה – המוטיבציה של התלמידים ואורך השעות שאנחנו מחזיקים אותם.

שני הדברים האלה הם שעשו את ההצלחה שם. כי לקחת ילדים שמגיעים עם המציאות הזאת של 03-00 שפות בכיתה, עם הרקע הכלכלי של ההורים, עם כל הדברים האלה, להגיע לתוצאות כאלה זה דבר מהמם. אבל מצד שני זה גם אומר שילד שנמצא בארץ, מדבר עברית וגדל בארץ, הוא ישראלי.

מר מנחם לייבה:

תוך 3-0 חודשים תופסים את השפה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן.

מר מנחם לייבה:

ובית חלש- יכול להיות בית חלש של זר בלי גרוש וההורים ידחפו ללמוד. יכול להיות בית חלש בלי גרוש שההורים לא דוחפים ללמוד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יותר מזה. חלק מההורים של אותם פיליפינים וגנאים וכן הלאה, זה אנשים משכילים. זה לא האוכלוסיה החלשה שעברה במדבר. זה אנשים שבאו עם,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 00 -

גב' דפנה לב:

מתוך בחירה.

אבל אני חושבת שהעניין של שעות, העניין שהבית פה בעצם מנוטרל והילדים נמצאים מ-0 בבוקר עד 0 בערב,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז בית הספר הוא תחליף לבית.

גב' דפנה לב:

זה מאד משמעותי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

העניין הוא שיש את המוטיבציה. זה מאד מאד יפה.

מר ערן אברהמי:

מקום כזה הוא לא באר שואבת גם לכוח אדם יותר איכותי, בסגל?

גב' דפנה לב:

תמיד.

מר ערן אברהמי:

זה גם נימוק.

גב' דפנה לב:

מקום חזק תמיד מושך אנשים חזקים.

מר ערן אברהמי:

לא חזק. מקום עם נשמה.

מר מנחם לייבה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 09 -

דווקא חלש מושך, הוא מאתגר.

גב' דפנה לב:

אני מדברת על מקום שיש לו איזו שהיא חוזקה של הצלחה. לא משנה כרגע אם היא הצלחה מ- , תמיד מביא אנשים חזקים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן. מה שקוראים בארצות הברית school .magnet

חברים, תודה רבה. נעבור לנושאים הפחות מלבבים.

..2 הערכות העירייה לרעידות אדמה

מר דוד אהרוני:

נושא רעידת אדמה הוא באמת נושא גדול,מורכב ואנחנו מקבלים כרגע רק איזו שהיא טעימה מתוך העניין הזה.

אז נתחיל בתרחיש שלנו, במידה ותתרחש,

גב' חביבה אבי גיא:

סליחה, יש לי הערה לסדר. יש פה כרגע נוכחים 2 חברי הנהלה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את, אני, דורון – זה כבר .3 אסף שם – זה .0

גב' חביבה אבי גיא:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 27 -

בסדר. אני חושבת שזה נושא נורא חשוב שהייתי רוצה, אני חושבת שמן הראוי היה שעוד כמה חברי הנהלה יהיו נוכחים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אנחנו מצטרפים לרצונך. כולם פה מצטרפים לרצון. השאלה איך משפיעים עליו.

גב' חביבה אבי גיא:

השאלה אם לא כדאי לדחות את זה למועד אחר, שיבואו יותר חברים. גם הנושא הראשון זה חבל מאד, זה היה נושא כל כך חשוב.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אנחנו כבר חווינו וחווים לעיתים קרובות את המספרים האלה. אני לא חושב שזה פוגם,

מר אסף זמיר:

יש פה 3 אנשים יותר מאשר בוועדת חינוך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן, בדיוק. ואני חושב שזה חשוב, גם בשביל הפרוטוקול וגם לכבוד של האנשים שהוזמנו, שהישיבה תתקיים. ולמרות הכול אנחנו, אני מקבל את ההערה לגבי הרגשת ,

גב' חביבה אבי גיא:

זה כל כך חשוב,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את צודקת.

גב' חביבה אבי גיא:

וזה נוגע לכל אחד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 20 -

אם זה היה כל כך ח שוב, אנחנו עוסקים ברעידות אדמה, אם זה היה כל כך חשוב, למה אף אחד לא משקיע בהגנה נגד רעידות אדמה? למה אף אזרח לא עושה את זה?

גב' חביבה אבי גיא:

נשמע את הבעיות.

מר דורון ספיר:

לא מעניין. לא מעניין את התושבים. רעידת אדמה לא מעניין.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני אומר, אף אחד לא מפחד מרעידת אדמה.

מר דורון ספיר:

תמ"א 30 זו תוכנית שהפכה את כל מדינת ישראל לנדל"ניסטים. זה מה שהם עושים –

נדל"ניסטים. איך הוא משיג עוד קומה ואיך הוא משיג עוד שתי קומות ואיך הוא משיג עוד שלוש קומות,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

עוד מעלית ושיפוץ של הבית.

גב' חביבה אבי גיא:

אבל מכיוון שזאת בעיה שלנו, של העירייה, אנחנו צריכים לתת מידע כדי להעלות מודעות.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זו מתנה מהמדינה. ואיפה קיבלו? במקום שיש הכי פחות סיכון.

מר דורון ספיר:

גם שמאית, היתה כתבה בעיתון השבוע, שהחיזוק לא מוסיף שום דבר שמאית. תוספת הקומה מוסיפה לו, תוספת זה ותוספת זה והחיזוק עצמו לא מוסיף.

מר מנחם לייבה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 22 -

כלומר, בית מחוזק לא שווה כסף.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אף אחד לא בודק אם הבית מחוזק לרעידות אדמה לפני שהוא קונה אותו.

מר דורון ספיר:

אף אחד לא לוקח את זה בחשבון שהוא קונה בית. ההיפך, אם הוא לא מחוזק הוא יקנה אותו, 'כי אולי הוא בכל זאת נדל"ניסט', אז הוא שווה יותר כשהוא לא משופץ'. הערך הנדל"ני שלו יותר שווה כי הוא לא משופץ ולא מחוזק.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה כבר העלה אותו. ואז כשהוא קונה אותו הוא כבר לא מרוויח. לכן כדאי לו לקנות בית שעוד לא עשו, ששם יש עוד אלמנט של השבחה.

מר דורון ספיר:

אז אני אומר, יש יחס ערך הפוך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

או קיי, אז נעבור עכשיו לרעידות אדמה – להערכות העירייה ולא להיערכות התושבים.

מר דוד אהרוני:

אז כשתהיה רעידת אדמה, אז אלה הנזקים הצפויים לנו בנושא המבנים.

מר דורון ספיר:

במידה ותהיה. לא כשתהיה, במידה ותהיה. כש- זה אומר שזה יקרה מתי שהוא.

מר מנחם לייבה:

נכון. זה מה שאנחנו אומרים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רעידה של 0.0 בבקעת הירדן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 23 -

מר דוד אהרוני:

כמובן שזה עניין של סטטיסטיקה. אפשר לראות את זה במספרים אחרים. אני יודע שכרגע ברמה הלאומית היה ויכוח פוליטי לקחת את התרחיש הלאומי ולצמצם אותו קצת, מכל מיני בחינות.

אנחנו השארנו את התרחיש כפי שקיבלנו אותו לפני מספר שנים.

גב' חביבה אבי גיא:

יש לי שאלה: איפה תל אביב מבחינה גיאוגרפית עומדת מול ערים גדולות כמו ירושלים וחיפה

בתרחיש כזה?

מר דוד אהרוני:

מבחינת הנזק או מבחינת המוכנות?

גב' חביבה אבי גיא:

מבחינת הנזק.

מר דוד אהרוני:

כמובן שככל שאתה קרוב יותר לקו השבר, הסכנה שלך גדולה יותר. אבל, יש עוד אלמנטים נוספים שנכנסים לתמונה – זה הקרקע עצמה, זה המבנה עצמו. יש פרמטרים רבים שנכנסים לחישוב הזה כדי להבין מה הסיכוי או הסיכון של מבנה כזה או אחר ליפול. זאת אומרת, במקום מסוים מבנה אחד יפול, מבנה אחר לא יפול בגלל המבנה. או קילומטר ימינה ושמאלה, מבנה אחד יפול בגלל הקרקע והשני לא יפול.

גב' חביבה אבי גיא:

כי יש שאננות, אמר מישהו פה, אמר דורון, שלא אכפת כאילו לאנשים. אבל יש שאננות שבנו זה יפגע הרבה פחות, מכיוון שאנחנו יותר רחוקים ממקומות אחרים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 20 -

מר דוד אהרוני:

אותנו הטרידה יותר השאננות של אותם גורמים ממלכתיים שהיו צריכים לקחת אחריות ולפעול.

ולשמחתי, לשמחתנו, משרדי הממשלה התעוררו אחרי שנים שאנחנו כבר התחלנו לפעול פה בתל אביב והכנו את עצמנו, ואני אראה לכם פה מוכנות שכבר התחילה ב-,2770-2770 וכפי שהגדרתי בפני הקברניטים כשבאו לבקר – שיחקנו שח עם עצמנו, אחרי שנה שנתיים שהכנו את עצמנו לא היה עם מי להתקדם כי משרדי הממשלה לא התקדמו. בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות קורה משהו ויש התקדמות. היא לא מספיקה, היא לא סופית, אבל יש התעוררות מאד גדולה וטובה, כולל הצבא. הצבא, שעד לפני שנה עסק במלחמה ועסק בדברים אחרים, לא עסק ברעידת אדמה.

מבין היום שרעידת אדמה זה חלק מהתרחישים שעלולים לקרות ולכן היום הוא עוסק גם ברעידת אדמה. השנה לדוגמא, ברמה הלאומית, החליטו שרעידת אדמה זה הנושא וכולם מתרגלים רעידת אדמה. אבל אם את שואלת מה אנחנו עושים, אנחנו לא עושים רק רעידת אדמה. גם מלחמה, גם טיל כזה, גם טיל אחר, אם את שואלת כבר, כי אחרת אנחנו נשכח מה זה טיל כימי. וכשהסורי יאיים אז פתאום כולם יתעוררו וישאלו – רק רגע, מה תורת ההפעלה לטיל כימי?

גב' חביבה אבי גיא:

אבל היום אנחנו לא מתרגלים טיל כימי.

מר דוד אהרוני:

אז בואו נתקדם.

זה הנזק למבנים. אנחנו בנזקי אוכלוסיה. כמובן שהנזקים האלה מתייחסים רק לתל אביב, כשאנחנו לא אי בודד, אלא צריך לקחת בחשבון שברמה הלאומית צריך להכפיל את המספרים, אבל אני מתייחס כרגע פה במצגת הזו רק לעיר תל אביב, כי אחרת אנחנו נתפרס על יותר מאשר 20 דקות להרצאה. אז אלה הנזקים לפגיעה באוכלוסיה.

מר אסף זמיר:

שאלה קטנה, אהרוני. יש לי שאלה אמיתית קטנה. לפי מה אתה בונה את ההערכה של לכודים?

מר דוד אהרוני:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 20 -

ישנם מספרים מסוימים שקיבלנו אותם כמוחלטים, על ידי חישובים שנעשו על ידי אנשי מחקר, ברמה הלאומית, ואמרו לנו – אלה המספרים של עיריית תל אביב, של העיר תל אביב.

מר אסף זמיר:

הם יקחו את העיר, הם מייעצים לנו, זה מה שמייעצים,

מר דוד אהרוני:

יש מספרים, כן, גם של מבנים, גם של נזקים, גם של פצועים ופגועים. יש מספרים שהוחלט. אני לא חישבתי כל מספר פה. אני אולי עיגלתי מספרים מסוימים, כדי שאפשר יהיה לעבוד איתם,

מר אסף זמיר:

אני מתכוון לשאול - זו הערכה נורא גסה או שנעשתה עבודת עומק? האנשים האלה יודעים את מספר המבנים בעיר שנבנו לפני שנה כזו וכזו. זאת אומרת, זה ברמה הזו? או שזה בגדול על מבנה תא שטח וכמות תושבים?

מר דוד אהרוני:

מטבע הדברים, כשמדובר בסטטיסטיקה,

מר רובי זלוף:

זה מה שהם עושים. בדיוק כך.

מר אסף זמיר:

או קיי. הבנתי.

מר דוד אהרוני:

זה איזה שהוא משהו שלא מחייב. אבל ברמה סטטיסטית, עוד פעם, כשבודקים את המבנים בעיר, אז אנחנו מזהים כאן, אם אנחנו נלך על נזקים קלים ובינוניים כפי שהצבעים מראים לנו והכבדים יותר, בגדול המטרה פה להראות שבעצם הבעיה שלנו הולכת ומתכנסת לאזור מרכז העיר. איך שאנחנו רואים את זה פה במרכז, הצבעים היותר כהים. אבל שוב, כפי שאמרתי, סוג המבנה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 20 -

והתכסית עצמה. יש אלמנטים נוספים שמשפיעים, זאת אומרת, זה לא מחייב, אבל אנחנו צריכים להבין, עם הסטטיסטיקה קשה להתווכח, כי זו הסטטיסטיקה שאומרת – כאן תהיה מרבית הבעיה. אם באחוזים אז באחוזים.

יש נושא חדש שעלה לכותרות, ומסתבר שהיום התעוררו כל החוקרים למיניהם,

מר אסף זמיר:

רון, זה באמת כדאי שיהיו פה יותר נוכחים. חבל. יש כמה שהייתי רוצה שיתעסקו בדבר הזה ספציפית.

גב' חביבה אבי גיא:

המומחים לחוף הים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

איזה צונאמי? צונאמי בים סגור??

מר דוד אהרוני:

היום המחקרים והחוקרים טוענים, שכל רעידת אדמה שתהא, או בבקעה או בים התיכון, אבל בעוצמה מספיק חזקה, סבירות מאד גבוהה שיהיה צונאמי בתל אביב.

אתם שואלים – מה הגובה ומה הזה? - אז בערך קילומטר מהחוף, ואיך שאתם רואים את הירקון, אז זה 077 מטר מכל צד, בערך זה מה שצפוי לנו פה בתל אביב.

האם נכנסנו לעובי הקורה? עדיין לא בעניין הזה, כי גם ברמה הלאומית המחקרים עדיין רק היום התחילו לצאת בעניין הזה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מתי לאחרונה היה צונאמי בהיסטוריה של אלף השנה האחרונות?

מר דורון ספיר:

בים התיכון?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 20 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בים התיכון. בחופי תל אביב. בחופי ארץ ישראל.

גב' חביבה אבי גיא:

אני חושבת שהיה, היה.

מר אבי פרץ:

לא היה.

מר דוד אהרוני:

אני אתן לך את הנתון הזה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מבקש שתבדוק ותחזור ותגיד לי אם היה דבר כזה באלף השנה האחרונות, אם היה מתועד צונאמי.

מר דוד אהרוני:

ומזה, מה אתה מסיק?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מזה אני מסיק שגם באלף הבא לא יהיה. כי יש גבול למה שממציאים לי.

מר דוד אהרוני:

אני דבר אחד לפעמים אומר, כששואלים אותי – כן מלחמה, לא מלחמה, אמרתי – תפקידי לא להגדיר אם תהיה או לא תהיה, התפקיד שלנו זה להתכונן, להיערך. אז אני מתכונן, אנחנו מתכוננים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מבקש, במסגרת האירוע הזה עכשיו, להתייחס אך ורק לרעידות אדמה, בסדר?

מר דוד אהרוני:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 20 -

יש פה תשתיות שנצטרך להתייחס אליהן ואנחנו בבדיקה ובחינה שלהן בנושא של חשמל ודלק וגז, קווים כאלה או אחרים שעוברים בעיר ונצטרך להתייחס, מצד אחד אלה עורקי חיים שמסייעים לנו להמשיך לחיות את השגרה; מצד שני, הם עלולים להוות איזה שהוא,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

איפה התמונות האלה, בלוס אנג'לס?

מר דוד אהרוני:

התמונות האלה, לא חסר, מכל מיני מקומות בעולם.

שיבושים בשירות – אם נחלק אותם ל-2 :–

o שיבושים בשירות במשק הכללי, שזה יותר ברמה הלאומית, שצריכים להתייחס לעניין. אז זה בחלק העליון, חשמל ובריאות ותקשורת ומזון וחינוך ודלק ותחבורה. כמובן שיש נושאים מסוימים שמשפיעים עלינו גם פה, שברמה הלאומית יש להם אחריות.

o אבל חלקים נוספים שלנו, כל נושא המים ופינוי אשפה ושירות מוקד 070 וקבלת קהל ורווחה וכן הלאה.

אבל אין ספק, תיכף אנחנו נמשיך הלאה ונבין מה זה לנהל את חיי השגרה שלנו בעיר, אז נבין שהאחריות שלנו הרבה יותר כבדה. כי בשונה מכל התרחישים, זה תרחיש ראשון שבעצם ברמה הלאומית מצפים מראש העיר, מהנהלת העירייה, לקחת אחריות ומנהיגות על מה שקורה.

כמובן שהם לא מכפיפים לנו, לא את הצבא ולא את המשטרה ולא אף אחד, אבל הם אומרים –

כל אחד יעשה את חלקו, אבל אנחנו רוצים ומצפים שהרשות המקומית תנהיג את מה שקורה. זו פעם ראשונה שהם אומרים את זה וזה מה שהם מצפים.

עיקרי המשימות של העירייה :

o בשלב הראשון - יש לנו כאן נושאים מסוימים שנוגעים להצלת חיים. למרות שזה לא תפקידנו באופן טבעי, אבל אין ספק שיש פעולות מסוימות שאנחנו יכולים לתרום לתוך העניין הזה, אם זה אותן יחידות חילוץ והצלה שהכשרנו אותן ותיכף נתייחס אליהן. אם זה אפילו פעולות של ניתוקי חשמל, מים, גז וכל שאר הדברים, פינוי צירי תנועה כאלה שצריך לפנות אותם.

אלה מבחינתנו תומכים בהצלת חיים, חשובים מאד, ואנחנו מתייחסים לזה.

מידע לציבור ושאר הדברים – כמובן שהם חלק שכבר אנחנו נכנסים בשלב הראשון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 29 -

o בשלב השני – אחד הדברים העיקריים שלנו זה הפעלה של אס"ל עם אתרי סיוע לאוכלוסיה, היות לא ניתן לעבוד מתוך מבנים, אנחנו נשתדל לעבוד באזורים שהם מחוץ למבנים. תיכף אני אתייחס לעניין הזה. אבל יש עוד מספר נושאים, כגון נושא של חללים, אין מה לעשות, יש הערות סעד שנצטרך להתייחס אליהן, מתייחסות יותר לאותו ציבור שביתו קרס, אבל הוא לא רוצה לעזוב את הבית, הוא רוצה להישאר ליד הבית, ומישהו צריך איכשהו לעבור ליד, לתת לו קצת מים, לתת לו קצת אוכל, לסייע לו בעזרה ראשונה כזו או אחרת, ולתת לו להישאר ליד הבית כי הרכוש שם, כי מישהו נקבר שם מבני הבית ועוד כאלה וכהנה.

o השלב הבא זה לעצב את שגרת החיים בעיר:

תיקון תשתיות.

פיתרונות דיור ארעיים שעדיין ברמה הלאומית, אנחנו עדיין בלי פיתרונות מסודרים לעניין הזה.

דרך אגב, אחת האפשרויות פה בסעיף קודם, כפי שאתם רואים בסעיף ,0 זה פתיחת מקלטים ציבוריים. זה יכול להוות לנו אופציה, אם נרצה לפתוח מקלטים, לתת לאנשים שאין להם איפה לישון כי הבית שלהם נהרס וכרגע אין לו גם אוהל מסודר לשים, להיכנס לתוך מקלט. כי המקלט סביר להניח שלא ייפגע ואפשר יהיה להשתמש בו. אז זו אופציה שעומדת לרשות העירייה.

o הדבר האחרון כמובן זה שלב השיקום, שלב ארוך יותר, שגם בו צריך לחשוב. לפעמים העיר משנה קצת את הכיוון שלה ודברים זזים, וזו הזדמנות אולי כשמסתכלים על העיר כמה שנים קדימה, לפתח אותה אולי אחרת.

שני דברים שאני ככה מתמקד בהמשך פה:

– זה הצלת חיים, שזה משהו קריטי ואין ספק שאי אפשר להתעלם מזה.

– והשירותים שאנחנו מתכוונים לתת לציבור.

בנושא של הצלת חיים – כבר ב-,2770-2770 היית שותף, ראש העיר, לתרגיל הראשון אפילו שבוצע שם בבריכת גלית. הקמנו מ-077 עובדי עירייה מן יחידה שעושה רענון פעם בשנה ואנחנו לא קופצים מעל 'הפופיק'. לא מחליפים את פיקוד העורף וזה לא חילוצים של להרים פה בניינים, אלא פשוט לסייע לכיבוי אש לעשות את תפקידו יותר טוב ולאפשר לו להתפצל ליותר מבצעי

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 37 -

חילוץ. אלה תמונות מהתרגיל שהיה כבר ב-.2770-2770 הנושא השני זה אתרי סיוע לאוכלוסיה. היות ואנחנו לא יכולים לעבוד מתוך מבנים, אנחנו איתרנו 20 אתרים פוטנציאליים, יש לנו תיק לכל מקום שכזה (תיכף נראה איפה הוא בנוי, חלק מהתיק), ובכל מקום שכזה אנחנו יכולים לפתוח אתר שהוא בעצם מן אתר לוגיסטי. תיכף נראה מה האתר הזה מסוגל לעשות.

אם נעשה זום לאחד מהאתרים האלה באצטדיון הדר יוסף, נתעלם רגע מכל המאהל הזה שאנחנו רואים מצד ימין, אני רוצה להתייחס רק לחלק המנהלתי שנמצא פה בצד שמאל. השירות שאנחנו אמורים לתת, במיוחד לשכונה עצמה, הוא כולל בתוכו ציוד מזון ומים, מידע, רווחה ושירותים כאלה או אחרים. זה לא דבר שייבנה בשעה שעתיים, לפעמים גם ייקח יותר מאשר יום יומיים, אבל חשוב שכל העירייה מתכווננת ויודעת,

מר רובי זלוף:

ומתורגלת.

מר דוד אהרוני:

מתורגלת ויודעת שזה הכיוון. גם אם אין לנו היום את כל הציוד הנדרש, אבל ברמה הלאומית יודעים גם להעביר לנו באיזה שהוא שלב סיוע ועזרה. אבל כמעט בכל רובע יש לנו בין 2 ל-3 אתרים פוטנציאליים כאלה. כך שהאתרים האלה בעצם נועדו לתת סיוע לציבור. זה לא תחליף לדברים אחרים, זה השירות שניתן, שירות של השרדות.

לפניכם שניים שלושה שקפים, רק כדי שתראו שעשינו לא מעט בשנים האחרונות. התחלנו ב-

,2770 מבניית תרחיש הייחוס וסדנת סיעור מוחות, יחד עם משרדי ממשלה, לפני שהיו פה נהלים בכלל, לא לרמה הלאומית ולא לרמה המקומית.

נכתבו נהלים, הוקמו יחידות חילוץ, ביצענו אימונים ליחידות האלה, הוכשרו 20 אתרים כפי שהוצג כאן, הכשרנו 007 ואחר כך השלמנו ל-207 מנהלי ביטחון בתוך מתקנים עירוניים שמוכשרים, לא רק לנושאי מלחמה וביטחון שוטף, אלא גם התייחסות לנושא רעידת אדמה, איך להתנהל ולהתייחס לנושא הזה במתקן שבו הם נמצאים.

ועוד השנה, אנחנו בעצם כבר השלמנו 0 אימונים לכל המכלולים, לכל החטיבות במינהלים, עשינו אימון ייחודי לכל המכלולים האלה ואנחנו הולכים לקראת תרגיל, כפי שאתם יודעים, ב-20 עד

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 30 -

,20 תרגיל לאומי, תרגיל בעצם מקומי שלנו, שיכלול בפנים גם נושא של רעידת אדמה.

שקף אחרון שאפשר להשאיר אותו כרקע, אם אתם רוצים להתייחס, אם אתם רוצים לשאול, אני יכול מילה או שתיים רק להגיד על כמה נושאים פה ונשאיר את זה כשקף רקע.

אני חוזר ואומר, על פי רח"ל, הרשות המקומית היא המנהיגה האחראית למענה במרחבה לאירוע רעידת אדמה הרסנית. זאת אומרת, יש ציפייה כזאת, מה שלא קיים באירועים אחרים.

תדעו לכם, רק לתת לכם דוגמא, שתבינו לאיזה רובד מבחינתנו אנחנו מגיעים. אם אנחנו מדברים על אזעקת עובדים, אז היום בפירוש יש בתוך הנהלים שלנו הנחיות מסודרות שאומרות לעובד באיזה מצב אתה מגיע, למי אתה מתקשר, איך אתה מגיע, אם זה יום ואם זה לילה. וגם אם הבית שלך נפגע, אז פה יש לו לגיטימציה, בניגוד למצבים אחרים, לא לחזור, לסייע, לעזור, וזה בסדר, וזה לגיטימי. וגם ברמה הלאומית רואים את זה ככה. וכאן יש לנו עד הרמה שכל עובד בתרשים פשוט יכול לדעת מה מצופה ממנו, אם להגיע או לא להגיע ומתי.

אם ניקח עוד נושא אחד קטן וניתן לו איזה שהוא זום קטן – תמונת מצב. אחרי רעידת אדמה, אחד הדברים שמעסיק את כולם – איך מבינים מה קרה? בכלל, מה קרה? גם פה אפשר לתת הרצאה של שעה. אני אריץ מהר עוד שני שקפים, רק שנבין שאנחנו הולכים לעשות פה איזה שהוא ניסוי פנימי, פה בתוך העירייה, בתרגיל הקרוב. אבל אלה מקורות המידע שעומדים לרשותנו. ואם אני לוקח רק את המקור הזה שמתייחס ליחידות העירייה, אז עשינו בדיקה פנימית ובחנו איך אנחנו משיגים את כל המידע שניתן על כל מרחב העיר, ואיך אנחנו מחייבים ברמת כל עובד או כל יחידה וכל מסגרת להעביר דיווח ברמה מסוימת מאד מאד קצרה ועניינית. והיא מביאה אותנו, עם כל האוסף הזה של כל המידע שרץ בין כולם, עד שזה מגיע לחמ"ל העירוני. דרך אגב, מי שיגיע לתרגיל פה ביום שלישי בשבוע, אנחנו נפתח חמ"ל בכיכר ואנחנו נשחק את המשחק שאנחנו עובדים מחוץ לבניין ואנחנו הולכים לקבל את כל המידע של מה קורה בעיר ונקבל מידעים בזמן אמיתי, נבדוק את עצמנו.

ומה שאנחנו נקבל זה מידעים ב-3 רבדים:

• שזה כולל הצלת חיים.

• טיפול ותיקון תשתיות מצילות חיים.

• ופעולות לשיפור חיי שגרת החיים.

תודה לכם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 32 -

גב' חביבה אבי גיא:

אפשר שאלה?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן. כן.

גב' חביבה אבי גיא:

אתה לקחת תסריט של 0.0 בסולם ריכטר, שזה נורא גבוה. ובמרוצת השנים האחרונות יצא לדבר, אנשים דואגים, מהנדסים, קונסטרוקטורים. אז מסתבר שעד 0.0 המצב לא כל כך קשה בהרבה מבנים. ומעל ל-,0.0 ופה אתה נותן ,0.0 כבר גם כל תמ"א 30 ודברים כאלה לא יעזרו.

מר דוד אהרוני:

לא, אני לא אמרתי שה-תמ"א לא תעזור.

גב' חביבה אבי גיא:

לא, זאת אומרת, 0.0 זה נורא גבוה. ואתה נותן תסריט לדוגמא נורא מפחיד, של רעידת אדמה מאד מאד חזקה, שאז זה באמת, אני מניחה שזה התרחיש.

מר דוד אהרוני:

התרחיש שניתן פה זה תרחיש לאומי שמחויב, שניתן לנו מבחוץ, ואומר לנו – חבר'ה, זה התרחיש, עכשיו תתארגנו,

גב' חביבה אבי גיא:

אתם תתכוננו ל-.0.0

מר מנחם לייבה:

המדינה קובעת.

מר דוד אהרוני:

כן, המדינה קובעת, לא אנחנו קובעים את זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 33 -

מר רובי זלוף:

היא קבעה – .0.0

גב' חביבה אבי גיא:

זה תסריט אימים.

מר רובי זלוף:

אבל אם יהיה פחות – אנחנו רק נרוויח, לא? נהיה מוכנים לקיצון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

עדיף להתכונן לגרוע יותר מאשר לקבל גרוע כשהתכוננת לפחות.

בכל מקרה, אתה צריך להחליט על איזו נקודה אתה עובד, כי אי אפשר לעבוד על האין סוף ואי אפשר לא לעבוד בכלל. אז צריך לקבוע משהו. אז קבעה המדינה שצריך להתייחס ל-0.0 בבקעת הירדן. דרך אגב, זה לא 0.0 בתל אביב, זה 0.0 בבקעת הירדן, שמשמעותו בתל אביב פחות.

מר דוד אהרוני:

נכון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כי זה בכל זאת מרחק של איזה 07 ק"מ.

גב' חביבה אבי גיא:

כשאומרים תל אביב זה כל גוש דן, אני חושבת, רלוונטי לדבר הזה.

מר דוד אהרוני:

זה התרחיש לתל אביב.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל אנחנו עוסקים בעיריית תל אביב כרגע. גוש דן, שוב, בפתח תקווה זה יותר קרוב לבקעת

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 30 -

הירדן מאשר בתל אביב. זו נקודת הייחוס. איך אומרים? הלוואי ולא יקרה כלום. ואם יקרה –

שיקרה פחות. אבל אם חס וחלילה יקרה זה, אז לפחות בנתונים האלה יש לנו איזה שהוא פק"ל והערכות וגישה שאומרת מה תפקידנו ואיך אנחנו צריכים לפעול בנתונים האלה. ואף אחד לא אומר שמישהו צודק. זה לא עובד על צדק. זה עובד על היערכות.

אני חוזר מיפן, הייתי לפני שבוע ביפן, ביפן הם ערוכים לעניין. הם עוסקים בזה כל הזמן, הם ערוכים לעניין, הם מדברים על זה כל הזמן. תוך תקופה של כמה ימים שהייתי שם אני חושב שאיזה 0 פעמים נתנו התראות לצונאמי.

מר דורון ספיר:

ברצינות?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בטח.

מר דורון ספיר:

היית במרכז של קטסטרופה שם, נכון?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן, הייתי גם במרכז של הקטסטרופה, אבל המרכז של הקטסטרופה הוא לא הקטסטרופה, הקטסטרופה זה הצונאמי. שם רעידות אדמה זה חלק מהחיים, והיתה גם רעידת אדמה כשהייתי שם. לאורך השנים הם בנו והם נערכים. וכל גישתם לחירום בכלל, מרכז החירום שלהם הוא מעל האדמה, כי הם לא מתעסקים בהפצצות מהאוויר. ואנחנו צריכים להתעסק בהפצצות מהאוויר ופלישות מהקרקע יותר מאשר ברעידות אדמה.

גב' חביבה אבי גיא:

זו אותה היערכות? דומה?

מר דוד אהרוני:

סליחה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 30 -

גב' חביבה אבי גיא:

מה שאמר כרגע ראש העיר, שאנחנו צריכים להתעסק גם להיערכות מהאוויר, הדברים האלה, הצוותים האלה יכולים להתאים גם לתסריט כזה?

מר דוד אהרוני:

אין ספק שמי שנערך טוב לרעידת אדמה הוא נערך טוב,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הוא גם נערך לזה. אבל זה לא, מה שהצגנו כאן הוא לא הפק"ל וההיערכות למלחמה, שזה דבר דומה.

גב' חביבה אבי גיא:

יש פק"ל מיוחד?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ודאי.

מר דוד אהרוני:

יש היערכות לכל נושא ונושא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ודאי. ודאי.

גב' חביבה אבי גיא:

צריך להציג לנו. זה גם רלוונטי, לא פחות,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל הצגנו.

גב' חביבה אבי גיא:

מתי?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בתשרי תשע"ג ()21.2.2.42

- 30 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מתי הצגנו לאחרונה?

גב' חביבה אבי גיא:

אני לא זוכרת בישיבת הנהלה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא הצגנו? אז נציג.

מר רובי זלוף:

להציג לכם אין בעיה. זה שמור, אבל נציג לכם.

גב' חביבה אבי גיא:

בסדר, או קיי. לא בשביל להפחיד, אלא בשביל שתהיה מודעות.

מר רון חולדאי - יו"ר:

חברים, תודה רבה, גמר חתימה טובה, צום קל.

* * * הישיבה נעולה * * *

גלילה בן חורין מנחם לייבה

מזכירת המועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה