סיכום ועדת ביטחון 21.11.23

בס"ד

ועדת ביטחון עירונית – 21.11.23 ח' כסלו תשפ"ד

פעולות העירייה והמשטרה להגברת וחיזוק הביטחון בעיר במהלך מלחמת "חרבות ברזל"

להלן סיכום ישיבת הועדה,

בנוסף מצורף לסיכום המצגות שהוצגו בדיון, וכן טבלת נוכחים בזום.

פתיחה: יו"ר הועדה, מ"מ וסגן ראש העיר חיים גורן –

כינסתי את ועדת הביטחון העירונית על מנת לסקור את פעולות העירייה והמשטרה במהלך המלחמה בנוגע להגברת הביטחון ותחושת הביטחון האישי בעיר.

הועדה תדון בנושא ה"התגוננות" כלומר – אבטחה, סיורים, כיתות כוננות וכדומה, ולא תדון בנושא ה"התמגנות", כלומר בנושא הצבת והקמת מיגון בעיר, כיוון שזה לא בתחום אחריותה וסמכותה אלא בסמכות ועדת מל"ח (משק לשעת חירום).

לאור בקשה מהציבור פתחנו את דיון הועדה לצפייה באמצעות הזום. יש לציין, כי בניגוד להודעות כאלו ואחרות שעברו במדיה החברתית – לא היתה כוונה בשום שלב לקיים דיון חסוי, ומייד כשהתקבלה הבקשה הראשונה לקיים שידור פתוח בזום היא נענתה בחיוב, כך שלא צריך "לעשות דרמות" מיותרות בעניין הזה, המציאות מספיק מורכבת גם בלי שנמציא בעיות שלא קיימות..

כמו כן, אני שמח על ההתעניינות והמעורבות של חברי המועצה בנושא ולכן הזמנתי לכאן את כל חברי המועצה ולא רק את חברי ועדת הביטחון, אך אני מבקש להתמקד בנושאים המקצועיים ולהתייחס באופן ענייני ולא להפוך את הנושא הזה לפוליטי. כולנו מנסים, אני מקווה, בעת הזו להתאחד כמה שיותר לטובת תושבי העיר והציבור כולו, אז אבקש שהדיון יתקיים ברוח זו. תודה.

רם גלובקה, מנהל מחלקת ביטחון בעיריית תל אביב יפו –

מציג את פעולות מחלקת הביטחון העירונית במהלך המלחמה:

ניהול חפ"קים של זירות פגיעת טילים, הקמת תא דיווח בחמ"ל העירוני, ניהול הביטחון והמיגון במוסדות החינוך ובמוסדות הציבוריים בעיר – הנחיות מיגון, הנחיות אבטחה, הצבת מאבטחים נוספים, סיורים, וניהול כיתות הכוננות של פיקוד העורף – "בני המקום".

הרחבה לגבי נושא "בני המקום":

פיקוד העורף קיבל תקנים לגיוס אנשים בצו 8 – אנשים שכבר פרשו משירות מילואים בשנים האחרונות אולם יש להם רקע צבאי קרבי, מתוך תושבי העיר, שאמורים להיות מוצבים במשימות אבטחה וחיזוק תחושת הביטחון באזור מגוריהם.

העירייה ניהלה את רישום המתנדבים והפיצה את הבקשה להתנדבות בכל המדיות העירוניות. נרשמו כ-1600 מתוכם פיקוד העורף הצליח לגייס 160 מתאימים שהבינו את המשימה וביקשו להיות חלק. השאיפה להגיע ל-250 (כמות התקנים שהקצו לנו) ולכן ממשיכים במאמצי גיוס.

בס"ד

כמו כן מחלקת הביטחון בעירייה ניהלה את ההצבות שלהם, כאשר הדגש היה על מקבץ של גני ילדים בהם אין שומר חמוש ומוסדות חינוך שנמצאים בסמיכות לאתרי בנייה.

החיילים מנוהלים לפי אזורים כאשר יש מפקד לכל אזור שקיבל מהעירייה רכב חפ"ק מסומן. העירייה מספקת גם ציוד וכלכלה.

סא"ל שמעון, סגן מפקד יקל"ר (יחידת קישור לרשות):

משלים את דברי רם – גויסו 155 חיילים פעילים, נעשית עבודה מאד מאומצת של הפיקוד ושל העירייה לגייס ולחייל, כולל תדרוכים ומטווחים בכל שעות היממה כמעט, כולל סופי שבוע.

מדובר בבני המקום, שמכירים את הקהילה וכך משרים תחושת ביטחון טובה להורים שמביאים את הילדים למוסדות החינוך.

אמנם יש פערים מבחינת ציוד, הנשקים ארוכים, המשימות סטטיות, אולם המטרה של המשימה היא הרגעה ומטרה זו אכן הושגה.

סרן ליטל גילדין, קצינה שגויסה בצו 8 לכיתת "בני המקום" אחראית על שכונת ל':

שבועיים בתפקיד. התחושה היא מאד מספקת, יש המון הערכה ותודה מצד הקהילה לחיילים. החשיבות מורגשת מאד!

זיו, מפקד כיתת צפון מערב העיר:

ההורים מאד מודים על הפעילות שלנו. מבקשים ממני להקליט הודעות וואטספ לקבוצות של השכונה. אחת האימהות ראתה אותי ואמרה לי – "ממחר אני שולחת את הבת שלי, עד עכשיו לא העזתי".

יחד עם זאת, מבקש להעיר שיש שחיקה של המתנדבים לאור זה שהמשימה מאד סטטית ומשעממת והם חבר'ה איכותיים שציפו למשימות יותר משמעותיות ורציניות.

רם מסכם:

כמות הפניות של תושבים למוקד העירוני של בקשות להצבת חיילים בכניסה לבתי הספר שלהם גדולה מאד ומעידה על הצורך הרב ועל המשמעות הרבה של המשימה עבור הרגעת העיר, וחזרה מסויימת לשגרה שחשובה מאד בתל אביב יפו, לטובת כלל המשק והחוסן הלאומי. בסופו של דבר, המשימה היא הרגעה והחזרה לשגרה!

התייחסויות –

מאיה נורי, חברת מועצה:

יש עדיין מתחמי גנים שאין בהם שומר חמוש. תחושת הביטחון עדיין לא טובה, ויש צורך גדול להשאיר את כיתות הכוננות האלו וגם להגדיל אותן כדי לתת מענה בכל גן שבו אין אבטחה.

כמו כן – נדרשת חשיבה על השגרה, מה עושים כאשר החיילים ישתחררו, כיצד ממשיכים לאבטח את המקומות האלו?

תשובת מחלקת הביטחון:

בס"ד

תקני האבטחה בשגרה הם בסמכות ובמימון משטרת ישראל. אם רוצים להגדיל את כמות המאבטחים ולשים גם במקומות בהם המשטרה לא מבקשת, זה דיון שצריך להתקיים בהנהלת העירייה, כולל המשמעויות התקציביות ואחרות שנגזרות מכך.

סגנית ניצב גלית בן ברוך – ראש ענף מתנדבים במשטרת מחוז ת"א:

מייד בתחילת הלחימה ראינו צורך ברור של תושבים לקחת חלק פעיל בהגנת העיר לאור הפגיעה המשמעותית בתחושת הביטחון שנכונה לכל הארץ.

בשיתוף העירייה וביוזמת סגן ראש העיר חיים גורן, פתחנו לינק לרישום אינטרנטי של תושבים המוכנים להתנדב למשמר האזרחי וקיבלנו אלפי פניות.

הפניות הועברו למפקדי בסיסי המשמר האזרחי בתחנות השונות בתל אביב והם יצרו קשר וגייסו את התושבים המתנדבים.

בנוסף, התקבלה הנחיה מהמשרד לביטחון לאומי ומפיקוד מטה המשטרה להקים "כיתות כוננות" של תושבים מתנדבים. הועברה פקודה מסודרת עם קריטריונים ברורים לגיוס, תבחינים מסודרים ונוהל ברור.

המתנדבים עוברים בדיקת יחב"מ – בדיקת רקע מסודרת שאין רישום פלילי, ראיון אישי עם מפקד התחנה, הדרכה מסודרת על התפקיד והסמכויות ועוד.

בהתאם לכך, הוקמו 11 כיתות כוננות בעיר (ע"פ מספר התושבים והמתנדבים) – 5 כיתות בלב תל אביב, 3 בתל אביב צפון, 1 – במזרח העיר, 1 – בדרום מערב, 1 – ביפו. בכל כיתה – 20 מתנדבים.

המתנדבים קיבלו נשקים ארוכים (מסוג ארד בדרך כלל), ועברו מטווחים והדרכה, וכן מקיימים תרגילים.

מטרת העל של כיתת הכוננות: כוח תגובה ראשוני לאירוע בטחוני. במידה ומתפתח אירוע בטחוני, מפקד המשטרה האחראי על כיתת הכוננות מקפיץ את חברי הכיתה לשטח כינוס ובו הוא מתדרך אותם איך וכיצד לפעול.

בנוסף, מפקדי הכוח משלבים את חברי כיתת הכוננות גם במשימות של תגבור מערך האבטחה השוטף בעיר, על מנת לייצר היכרות טובה יותר עם שוטרי התחנה ועם הגזרה, ולהיעזר בהם למשימות נוספות ככל הניתן, לאור מצב המתיחות במדינה.

במקביל נערכת עבודת מטה במטה הכללי של המשטרה באשר ל"יום שאחרי", להחליט האם כיתות הכוננות יפעלו גם בשגרה, וכיצד.

התייחסויות –

חבר המועצה אמיר בדראן:

כיתות הכוננות מייצרות תבהלה ופאניקה בקרב הציבור, בדגש על הציבור הערבי ביפו.

התושבים לא מבינים מה התפקיד שלהם, מי האחראי, מה מותר להם ומה לא ומבחינתם יש תוהו ובוהו בכל הסיפור הזה.

היו מקרים נקודתיים מאד בעייתיים –

- "הצל" מסייר עם 16M טעון בכל מיני מקומות בעיר וזה מפחיד אנשים כי הוא אדם בעייתי.

- חברי כיתת כוננות עצרו אנשים בדרישה להזדהות ביפו ובשוק הכרמל ולא ברור מדוע יש להם סמכות כזו ולמה עשו זאת.

לסיכום – מבקש לדעת: מה הסמכויות שלהם, מה הקריטריונים, כמה כיתות כוננות יש, מי הגורם המפקח על כך, ואיך העירייה פועלת על מנת שזה לא יגרום למצב הפוך – של חוסר ביטחון אישי במקום חיזוק הביטחון האישי.

בס"ד

חברת המועצה שולה קשת:

1. בימים האחרונה פורסמו בתקשורת הודעות שהמשטרה שולחת למתנדבות ומתנדבי כיתות הכוננות. לפי ההודעות,

מתנדב או מתנדבת שלא יהיו מוכנים להשתתף בטקס בנוכחות השר בן גביר, ייגרע או תגרע מכיתת הכוננות. מדוע המשטרה והעירייה לא מונעות את הפוליטיזיציה של כיתות הכוננות?

2. נתקלתי בפרסומים בהם רואים את כיתת הכוננות בודקת, שלא לומר, מטרידה, עוברי אורח ותושבים ערבים בעיר,

גם כשאלו כלל לא נראו חשודים. מה הנוהל ומה ההנחיות שכיתות הכוננות מקבלות לגבי ביקורת יזומה של אנשים ברחוב? מתי זה נדרש? למה זה בכלל מתבצע ע"י כיתת הכוננות?

3. אבקש להבין כיצד העירייה והמשטרה מסכימות שאדם כמו 'הצל' יהיה חבר בכיתת הכוננות של תל אביב-יפו.

מדובר באדם שבאמצעות הרשתות החברתיות ופעילות שטח מעודד, בעקיפין או במישרין, פעילות אגרסיבית ולעיתים אלימה כנגד תושבים בעיר. למשל, ביולי ,2014 לאחר הפגנה שארגן בכיכר הבימה, פעילים שקראו לעצמם "האריות של הצל" תקפו מבלים בבית קפה 'נחמה וחצי הסמוך'.

האם אין גבולות לסינון של אנשים לכיתת הכוננות?

4. לפי כל המחקרים שעשו על אחזקת נשק אצל אזרחים, בעיקר בארה"ב, ובישראל בהובלת קואליציית האקדח על

שולחן המטבח, יש סיכוי יותר גבוה לתאונה או לשימוש לא ראוי בנשק, מאשר הסיכוי שהנשק יגן על אותה אזרחית או אזרח.

ראיתי צילומים של 'הצל' מסתובב עם נשק עם מחסנית ב'הכנס' ליד בי"ס ביכורים בשבוע שעבר.

אני מבקשת לדעת איך אנחנו מונעים מצב שבו כיתת הכוננות מייצרת אסון, במקום לייצר ביטחון.

5. האם וכיצד מחלקת הרווחה בעירייה נערכה לביצוע הערכות מסוכנות למבקשי רישיון ולמתנדבי כיתות כוננות,

לאור הקריאה שיצאה ממשרד הרווחה למי שחוששת מחימוש של בן זוג, בן זוג לשעבר או בן משפחה, להגיש בקשות להערכת מסוכנות?

6. לאחרונה ראיתי פרסום של השר איתמר בן גביר, שהודיע על הקמת מפקדה משימתית המתכוונת לפעול נגד

קהילות מבקשי המקלט ומהגרות העבודה. השר עדכן על פגישה עם ממ"ז ת"א ניצב פרץ עמר ועם תושבי דרום תל אביב פעילים למען הגירוש וסגן ראש עיריית תל אביב יפו חיים גורן.

אבקש לדעת מה זה, מי החליט שזה מה שחשוב להקים עכשיו, מי שותף במפקדה הזאת? האם גם העירייה?

7. כמה כיתות כוננות יש בתל אביב ? למי הן כפופות ? מה הקריטריונים להצטרפות לכיתת כוננות ? איפה ניתן לראות

עוד מידע בתחום ? לוודא האם אין כיתות כוננות פרטיות? מה הנוהל לאיסוף נשק ?מהם תנאי השמירה לנשק ? האם הנשק רק בזמן משמרת או שהולכים איתו הביתה ? מה הנוהל פתיחה באש ? כמה בקשות לרישוי נשק התקבלו מתחילת המלחמה, וכמה נדחו?

מענה יו"ר הועדה חיים גורן לאור העדכונים של משטרת ישראל:

1. לא ראיתי דבר כזה ולא מכיר אני באופן אישי מתנדב ולא קיבלתי הודעה כזו. מתוך 11 כיתות כוננות בעיר, היה

טקס אחד שאליו הגיע השר בן גביר כך שזה לא נראה לי נכון עובדתית..

2. היתה פעם אחת שאנחנו מכירים שנעשתה פעילות משטרתית לזיהוי ומעצר שב"חים (שוהים בלתי חוקיים).

המתנדבים פעלו תחת שוטר במהלך משמרת ולכן יש להם סמכות לבדוק חשוד ולבקש תעודות. האם הוא נראה כך או לא - קשה לדעת, זה עניין סובייקטיבי.

בס"ד

3. המשטרה נשאלה על כך רבות. מפקד המחוז השיב שהוא עבר את כל התבחינים הנדרשים, אין לו עבר פלילי, והוא

לא פוסל אדם על דעות. בכל מקרה זה בטח ובטח לא ביכולת העירייה להחליט עבור המשטרה מי היא מאשרת כמתנדב.

4. מכיר את העמדות האלו, בסופו של דבר זו מחלוקת לגיטימית בתפיסת עולם.

בשורה התחתונה שוב - כל מי שמקבל נשק של כיתת כוננות נבדק, העבר שלו חייב להיות נקי, נערך לו ראיון אישי, וקורס הכנה, בו מפרטים ומתדרכים בכל חובות ההתנהלות עם הנשק.

5. משרד הרווחה הוציא קריאה ויכולות לפנות אליו בנות זוג שחוששות מכך שבני זוגן יוציאו נשק. חלוקת רישיונות

נשק בכל מקרה לא מתקיימת ע"י העירייה אלא רק ע"י המשרד לביטחון לאומי, כך שמחלקת הרווחה בעירייה לא רלוונטית בתהליך זה.

6. המפקדה נועדה להתמודד עם בעיות אלימות של זרים וגם של עבריינים ישראלים במרחב דרום תל אביב. הוקמה

ע"י מפכ"ל המשטרה לאור אירועי אלימות קשים של האריתראים ולאור תופעות מסוכנות שאנו מכירים שנים, סמים וכדומה, שרק הולכות ומתגברות.

7. 11 כיתות כוננות משטרתיות, רובאי 03 לפחות, ללא עבר בעייתי, בריא וכשיר. ניתן לפנות לתחנות המשטרה לקבל

פרטים מלאים.

כיתות כוננות פרטיות - אינן בשליטתנו כמובן. המשטרה במידה ומאתרת התארגנויות כאלו היא מונעת אותן.

מתנדבי כיתות כוננות מקבלים נשק הביתה, ומחויבים לשמור עליו לפי כל הכללים כמו חיילים. נהלי פתיחה באש כמו בכל סיטואציה במדינה - כוונה, יכולת, אמצעי.

בקשות שהתקבלו ונדחו - אין לנו נתונים כאלו, כפי שנאמר לעיל – בקשות לקבלת רישיון נשק מתקבלות במשרד לביטחון לאומי ושם הן מטופלות.

חנן פרץ, מנהל אגף סל"ע:

מציג את נתוני אגף סל"ע נכון להיום – 230 סיירים, 30 ניידות ועוד 20 אופנועים. הוקמו 2 יחידות חדשות: יחידת דו-

גלגלי שמטרתה לתת מענה מהיר לכל מקום בעיר שצריך טיפול, ויחידת הסיירים הקהילתיים שמטרתם מתן מענה בשטח ספציפי לכל בעיות הביטחון של האזור שיכולות להיות מטופלות ע"י העירייה ובשיתוף פעולה עם המשטרה.

כשהתחילה המלחמה, ראינו שתושבי העיר מתארגנים באופן פרטי ב"כיתות כוננות" עצמאיות פיראטיות.

חששנו מאד מאירועי ביטחון שבהם יגיעו תושבים לא מזוהים ויהיה ירי דו-צדדי וכדומה.

כמו כן, רצינו לגייס את רוח ההתנדבות של התושבים לטובת משימות הביטחון של האגף ולהיעזר בהם ככוח משלים כי בסופו של דבר אין מי שמכיר טוב יותר את הבעיות של השכונה מאשר התושבים עצמם.

לאור זאת, במקביל לכיתות הכוננות המשטרתיות, הוחלט על מהלך להקמת כוח המכונה "משמר השכונה". אלו מתנדבים שיגויסו ע"י העירייה, יקבלו אמצעי זיהוי, יעברו תדריך מסודר ויופעלו ככוח מסייר בשכונות השונות, כל אחד בשכונה שלו. זה ינוהל באמצעות אפליקציה מיוחדת שאנחנו מכניסים לפעילות – "פטרולית".

פתחנו רישום מסודר דרך המדיה העירונית. נרשמו כ-1500 איש בכל העיר, מתוכם כשליש עם נשקים אישיים.

סה"כ אנחנו במהלך להקים 40 קבוצות כאלו, שיפעלו תחת מפקד אחראי מטעם אגף סל"ע ויסייעו במתן מענה וזיהוי בעיות ביטחון בשכונה שלהם. עצם הנוכחות של אנשים בשטח, עם אמצעי זיהוי (חולצה, פנס מהבהב אדום כחול, כובע ביטחון וכדומה) מייצרת הרתעה ותחושת ביטחון אישי טובה יותר.

מצ"ב מצגת של נתוני הפעילות.

בס"ד

ססטטטטווסס ממששממרר

השכונה 21.11.23 -- ללוועעדדתת בבטטחחווןן..ppppttxx

התייחסויות –

סגנית ראש העיר, מיטל להבי:

לגבי "בני המקום" של פיקוד העורף – נראה שהמיון מאד מחמיר אם מתוך 1600 נרשמים הצלחנו לגייס רק עשירית.

אם אפשר לטפל בזה שיגויסו יותר זה יהיה טוב.

לגבי "משמר השכונה" של סל"ע –

למעשה יש פה סתירה למדיניות העירונית שהיתה עד היום. עד היום העירייה לא עודדה נשיאת נשק אישי וריבוי כלי נשק במרחב הציבורי (בניגוד למשל לירושלים). כעת, נראה שמעודדים תושבים לשאת נשק ולהסתובב איתו במרחב הציבורי בעיר, ועוד במסגרת עירונית, כאשר אנחנו לא יודעים מי האנשים ומה הם יעשו. נדרשת חשיבה עירונית בישיבה מצומצמת יותר עם הנהלת העירייה כדי להסדיר מדיניות עירונית בנושא הזה.

מענה –לי זוהר + חנן + יו"ר הועדה:

הקמת "משמר השכונה" היתה תגובה לאור מצב נתון שבו כבר אנשים התארגנו ביוזמות מקומיות עצמאיות. אנחנו העדפנו שהקבוצות האלו יהיו רשומות אצלנו, יפעלו דרכנו עם אמצעי זיהוי והכל, כדי להפחית את הסיכונים שיש ב"הסתערות" של נושאי נשק אישי וכדומה לכל מיני אירועים, וגם ככדי לנהל את המצב טוב יותר.

כיתות "בני המקום" – הרבה אנשים שהבינו את התנאים לא רצו בסוף לקחת חלק כי זה מחייב משמרות לאורך היום ואנשים רבים חזרו לעבודה.

חברת המועצה, ציפי ברנד:

מעלה גם היא את נושא "הצל" שהולך עם נשק – האם זה לפי הנהלים?

האם בפתח מוסדות חינוך אנשים יכולים לעמוד עם מחסנית בהכנס?

ראוי שהעירייה תכניס כמה שיותר אנשים לעבודה מסודרת בתחום הביטחון ולא תסתמך על מתנדבים שאנו לא יודעים מי הם ולמה הם עושים זאת. איך מגדילים את סל"ע? מבחינתכם – מה היתה התקינה הרצויה של האגף?

מענה – חנן:

במצב הנוכחי המשטרה מאשרת עמידת מתנדבים עם נשק ליד מוסדות החינוך, כמו כיתות "בני המקום" שדיברנו עליהם. נשיאת נשק מתבצעת עם המחסנית בהכנס שזה המצב הבטוח ביותר לפי גורמי הביטחון וכמובן לא מדובר על נשק טעון.

לגבי סל"ע – נערכה עבודת מטה ויש כוונה להגדיל את סל"ע בעוד 100 סיירים. זה עבר אישור מנכ"ל וכעת אנו בוחנים כיצד לעשות זאת, יש לציין שזה ידרוש הגדלה מסוימת של אגרת השמירה כי תקציב סל"ע לא יכול לבוא מבחינה חוקית מתוך התקציב השוטף של העירייה אלא רק מתקציב "היטל השמירה" שאושר בועדת הפנים.

בס"ד

סגנית ראש העיר, חן קראוס:

סל"ע עושים עבודה טובה ואני מברכת אותם על כך. אני מבקשת לדעת מהו מפתח השמירה הפורמלי למוסדות החינוך. לפי מה קובעים מי מקבל שומר של "בני המקום"? האם זה מי שצועק חזק יותר או מקורב יותר לצלחת?..

יצויין שזהו כוח חשוב, טוב ורצוי אבל צריך לדעת בשקיפות כיצד מקצים אותו למוסדות החינוך השונים בעיר.

מענה – יו"ר הועדה חיים גורן:

היו שני קריטריונים מובילים – מקבץ של גני ילדים (בעיקרון – 3 גנים ומעלה) ללא מאבטח, וכן סמיכות לאתר בנייה.

בפועל זה נוהל על ידי זהבית ממחלקת הביטחון בצורה מאד מסודרת ולפי המלצות הקב"טים העירוניים.

חברת המועצה סיגל ויצמן –

יש הרבה כיתות כוננות. מי בפועל מנהל אירוע בטחוני? איך מונעים בלגן?

אני לא רוצה את השר בן גביר כאן בעירייה, למה אנחנו משתפים איתו פעולה?

ישנם מוסדות לימוד שבהם ההורים רוצים לשלם בעצמם על עוד אבטחה – למה למנוע את זה מהם?

מענה – חנן:

מי שאחראי על כל אירוע בטחוני זה משטרת ישראל בלבד. אנחנו מתייצבים לרשותה וכפופים להנחיות שלהם.

אין קשר ספציפי עם השר, אבל צריך להבין שאנחנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המשרד ועם המשטרה שתחתיו כדי להביא באמת לחיזוק הביטחון בעיר שזה אינטרס של כולנו והוא לא פוליטי.

לגבי מאבטחים עצמאיים – קודם כל, כעת אין בכלל להשיג מאבטחים, החברות הוציאו את כל כוח האדם האפשרי, אבל ברמת העיקרון זה חוזר לאותה נקודה, שלא נכון לעשות דברים עצמאית בתחום הזה של הביטחון זה יכול להיות מאד מסוכן. יש את הערוצים שלנו – התנדבות למשטרה, לפיקוד העורף בני המקום, או למשמר השכונה של סל"ע ודרך זה ניתן לפעול ולהתנדב בצורה מסודרת ורצויה.

משה יחזקאל, מתנדב כיתת כוננות משטרתית מזרח העיר:

מברך על הקמת כיתות הכוננות של המשטרה בעיר.

מדובר בחבר'ה איכותיים מאד, אין פה שום דבר פוליטי, אלו אנשים ונשים מכל הזרמים והדעות ששותפים יחד לרצון להגן על העיר בעת הצורך חלילה.

זהו כוח משמעותי שנותן תחושת ביטחון חשובה מאד בימים אלו.

מציע להשתמש גם בכוח הזה כדי לענות על הצורך של הגברת האבטחה סביב מוסדות החינוך העירוניים.

סיכום – יו"ר הועדה חיים גורן:

ראשית מבקש להודות מקרב לב לכל העוסקים במלאכה:

לפיקוד העורף על הזמינות והמוכנות לגיוס ולהפעלת כיתות "בני המקום". כמובן למתנדבים ולמתנדבות עצמם שלוקחים חלק במשימה הזו – זה לא מובן מאליו בכלל לעמוד שעות רבות בכניסה למוסדות החינוך ובפעולות הקהילה והנוער אחרי צהריים ובשבתות. אבל המשמעות של זה ניכרת מאד ולכן אנו נמשיך ונפעל להגדלת הכוח הזה ולהשארתו בעיר עד להרגעת העניינים.

בס"ד

מודה גם למחלקת הביטחון על העבודה המאומצת והמצוינת שעזרה להחזיר את העיר לשגרת למידה, לאגף סל"ע שפועל ללא הפסקה בכל העיר ולתושבים שהתגייסו למשמר השכונה – זהו כוח "שובר שיוויון" ביכולת שלנו לשמור על העיר גם בשגרה ובכל ההיבטים, ולכן חשוב מאד להצליח לשמר אותו.

מודה למשטרת ישראל על הקמה מהירה ויעילה של כיתות הכוננות, ולמתנדבים שהתגייסו לפעול במסגרתן. אני רואה ושומע כמה הדבר משמעותי לתושבים רבים, לדעת שיש כוח בהיקף כזה בעיר.

נמשיך לקיים דיונים נוספים, בהנהלת העירייה ובפורומים אחרים, כדי לחשוב על "היום שאחרי", על סוגיות הביטחון השונות בעיר שעלו כאן כגון גני הילדים ועוד.

וכמובן נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל הגורמים ובראשם משטרת ישראל, שלה הסמכות והאחריות העליונה לטיפול בכל סוגיית הביטחון בעיר.

תודה לכל המשתתפים על דיון פורה ומעניין, שנשמע בשורות טובות.

נוכחים בישיבה:

יו"ר הועדה, חיים גורן סגן ראש העיר ממונה תחום ביטחון עירוני סגנית ראש העיר מיטל להבי

סגנית ראש העיר חן קראוס

חברת המועצה מאיה נורי

חברת המועצה ענת בן לוי יליזרוב

חברת המועצה ציפי ברנד

חברת המועצה שולה קשת

חברת המועצה סיגל ויצמן

חבר המועצה אמיר בדראן

חבר המועצה שלמה מסלוואי

חבר המועצה אסף הראל

חנן פרץ מנהל אגף סל"ע

מתן איבן, סגן מנהל סל"ע

רם גלובקה, מנהל מחלקת ביטחון

זהבית אלימלך, מנהלת תחום מבצעים

סא"ל שמעון, סגן יקל"ר פיקוד העורף

סרן ליטל גילדין, מתנדבת

סרן זיו שואקה, מתנדב

משה יחזקאל, מתנדב

לי זוהר, מינהל קהילה

דני סעדון, מנהל קהילה

סגנית ניצב גלית בן ברוך, ראש ענף מתנדבים מחוז ת"א בס"ד

דני ויסמן, מנהל לשכה סגן ראש העיר

רועי סולימן, עוזר אישי סגן ראש העיר

מצ"ב טבלת נוכחים בזום.

ררששייממתת ממששתתתתפפיי --

זום - ועדת בייטטחחווןן -- ccssvv..2211..1111..2233