החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - דצמבר 2024

. *%140026639-2111-01

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : א בכסלו תשפה

4"

מספר ערר: | 12:54 / 140026639

מספר ועדה: | 12820

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חברה: רו"ח אורלי מלי

העורר/ת:

ויזלטר אסתר תעודת זהות ו

חשבון לקוח: 10171020

מספר חוזה: 28074

כתובת הנכס: בן אביגדור 18

-גב ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עינב ארמה ציון

נוכחים:

העורר/ת: ויזלטר אסתר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עינב ארמה ציון

0

פרוטוקול

העוררת: הנכס ריק ואני אנסה לפנות למנהל הנדסה על מנת לקבל היתר לשימוש חורג להפוך.

את השימוש למגורים. -

ב"כ המשיב: | אנו חוזרים על עמדתנו שבכתב התשובה לערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| א בכסלו תשפה

24"

מספר ערר: | 12:54 / 140026639

מספר ועדה: | 12820

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חברה: רו"ח אורלי מלי

העורר/ת: ויזלטר אסתר

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הוסבר לעוררת שלא ניתן לתת סיווג של מגורים לנכס שאינו משמש בפועל כזה וגם אם ישנה כוונה להפוך אותו בעתיד למגורים (באישור מנהל ההנדסה). על כן על העוררת לפנות לגורמים המתאימים בעירייה לקבלת ההיתרים המתאימים. עד אז צודק המשיב בכך שחייב את הנכס בתעריף המזערי עפ"י היתר הבנייה של הנכס.

בנסיבות אלה אין מנוס מלהורות על מחיקת הערר ובהסכמת המשיב לא יפסקו הוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.12.2024.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התש"ס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

לי 7

יו"ר: עו"דופרינ חבר: ויינריב/אה/,כלכלן חברה: אובָלי מלי, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

%140026536-2111-01%

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ח בכסלו תשפה

2024

מספר ערר: | 12:56 / 140026536

17

1.08

13

מספר ועדה: | 12823

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת:

בלצר אלקטרוניקה בע"מ חברה פרטי ו

חשבון לקוח: 11132908

מספר חוזה: 1035832

כתובת הנכס: לוינסקי 90

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: בלצר אלקטרוניקה בע"מ

אודי בלצר - מנכ"ל בעוררת

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

| פרוטוקול

הצדדים: אנו מבקשים לאחד את ארבעת התיקים העוסקים באותן טענות, אך מתייחסים לנכסים שונים.

החלטה

ארבעת התיקים שבכותרת יאוחדו.

המשך פרוטוקול

מנהל העוררת: הבנתי את משמעות הגדרת "מחסנים" בצו הארנונה ואני מבקש למחוק את העררים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ח בכסלו תשפה

4"

מספר ערר: | 12:56 / 140026536

120

8(

13

מספר ועדה: | 12823

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: בלצר אלקטרוניקה בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

טוב עשה מנהל העוררת שבחר לחסוך זמן שיפוטי לאחר שהובהר בפניו המצב המשפטי לאשורו.

העררים ימחקו ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.12.2024.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארמנה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| ₪

יו"ר: עו"ד איש יו ע משה חבר: ויינריב אעך, כלכלן חבר: עו' פלדנ, .

שם הקלדנית: ענת לוי

*%140026293-2111-01

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

.שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | ט בכסלו תשפה

04

מספר ערר: | 12:58 / 140026293

מספר ועדה: | 12830

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת:

כתובים יוסף תעודת זהות 8

חשבון לקוח: 11338542

מספר חוזה: 1251482

כתובת הנכס: הגדוד העברי 31

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: כתובים יוסף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

כעולה מהחומר שבפני הוועדה הנכס מסווג בסיווג מגורים החל מיום 1/1/2024.

סיווג הנכס תואם את השימוש שנעשה בו לפי הצהרת העורר.

הוועדה הסבירה לעורר כמיטב יכולתה שעפ"י הדין היא אינה מוסמכת לדון בשנים קודמות ובשומות חלוטות אלא רק בשנת המס הנוכחית, זאת בכל הצער שבדבר.

מאחר וההשגה שהגיש העורר התקבלה אין עילה לערר ואין מנוס ממחיקתו.

בשים לב לנסיבותיו של העורר הערר נמחק.

אִין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 10.12.2024.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התש"ס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי

משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעער בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)//(סדרי דין בוועדת ₪ התשל"ז- 1977 תפור או יי זו באתר האינטרנט של המשיב.

- 4 קפלן א 2 ת חבר; עו"ד ההן ראובן חבר: עו"ד פלדמן אהוד י 7 .

א "יו שם הקלדנית: ענת לוי

%1 40026473-2111-01*

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : טובכסלו תשפה

4

מספר ערר: | 11:04 / 140026473

מספר ועדה: | 12825

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חברה: רו"ח אורלי מלי

המשיב:

נוכחים:

מר אביטל:

ב"כ המשיב:

העורר/ת: ד"ר דגנית סמואל חברה פרטי ו ₪ מרום מרטה תעודת הור קש מוסקוביצי מיכאל תעודת זהוהת ₪8 מרום הוגו תעודת זהותק 06 פישמן סילביה תעודת זהותפ 0000 פישמן אבי תעודת זהווק 900 עא דימור שרותים רפואיים בע"מ חברה פרטית קקוווקמה, אחרת פתרונות כלכליים בע"מ חברה פרטיה 900 קנין שחר תעודת זהות 80008 קרן דניאל תעודת זהות ₪088 קרן אילאיל תעודת זה ד"ר בן שושן אבנר בע"מ חברה פרטית 8" חיש 7 ייזום והשקעות בע"מ חברה פרטי קומס

חשבון לקוח: 11400739

מספר חוזה: 1315814

כתובת הנכס: ברודצקי 43א

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: מרום מרטה,מוסקוביצי מיכאל,מרום הוגו,פישמן סילביה פישמן.

אבי,דימור שרותים רפואיים בע"מ,אחרת פתרונות כלכליים בע"מ,קנין שחר,קרן דניאל,קרן אילאיל,ד"ר בן שושן אבנר בע"מ,חיש 7 ייזום והשקעות בע"מ,ד"ר

דגנית סמואל -- לא נוכחים

אביטל אליהו

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

אני מבקש לייצג פה את כל הבעלים של הנכס.

אני סבור כי בהתאם לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מר אביטל אינו מוסמך לייצג את כלל העוררים. אפנה גם לערעור אזרחי 4223/12 לבנת פורן. אבקש כי הוועדה תיתן דעתה על כך.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| טו בכסלו תשפה

4

מספר ערר: | 11:04 / 140026473

מספר ועדה: | 12825

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חברה: רו"ח אורלי מלי

העורר/ת: ד"ר דגנית סמואל מרום מרטה, מוסקוביצי מיכאל, מרום הוגו ,פישמן סילביה פישמן אבי תע, דימור שרותים רפואיים בע"מ, אחרת פתרונות כלכליים בע"מ, קנין שחר, קרן דניאל, קרן אילאיל, ד"ר בן שושן אבנר בע"מ, חיש 7 ייזום והשקעות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

מבלי להתעמק בטענת המשיב ברור שמר אביטל שרעייתו היא הבעלים של חלק מהנכס שבנדון אינו יכול לדבר בשמם של יתר הבעלים ובוודאי משעה שלא הציג לוועדה יפוי כח מטעמם.

לגופו של עניין לאחר עיון בתיק ושמיעת דברי נציג אחת העוררות והמשיב הגענו למסקנה שהמחלוקת העיקרית בתיק היא האם ניתן לחייב את העוררים רטרואקטיבי בגין התקופה שמיום הגשת הערר ע"י העוררת הקודמת חברת עמיגור עמה הגיעה העירייה להסכם פשרה. עניין זה אינו בסמכותה של ועדת הערר ולכן יש להורות על מחיקת הערר.

נציג העוררת העלה נקודה נוספת ולפיה בשלב זה העירייה סירבה לפצל את החיוב למחזיקים השונים בפועל אף שזהותם הובהרה לעירייה. המלצנו לנציג העוררת לפנות פעם נוספת לעירייה למחלקת הגביה ולבקש את הפיצול המבוקש שכן קיים היגיון בכך שהחיוב יפוצל בין המחזיקים השונים בפועל גם אם הם חייבים בתשלומי ארנונה ביחד ולחוד.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התש"ס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

-

הצדדים היום 16.12.2024

\ הוול 1

יו"ר: עו"ד פריןץ רוית ‏ /, | * | חבר: ו"נריב אהו כלכלן חברה: אורל/ מלי, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

ניתן והודע בנוכות,

\

0

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב עררים מס+: 140025397

02

בפני חברי ועדת ערר:

יו'יר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו'/ח שמעון זייטניצקי

העוררות: סופר בודי בע'ימ

- בנג דד

מנהל הארנונה, עירלית ת'/א יפו

החלטה

ערר זה עניינו נכסים בקומת קרקע ומרתף ברחי רבינצקי 5, תייא, אשר רשומים בספרי העיריית כנכסים מטפר 2000276851 ו- 2000276551, ח-ן לקות 10487242 ו- 10487246 (להלן: י*'הנכסיי),

תמצית המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלה טיווג נכסים, איתוד נכטיט ומועד תחללת תיובם.

רקע

41 לעוררת שלושה שטחים בבניין בכתובת לעיל. האחד בקומת קרקע בגודל 196 מ"ר, השנר בקומה 1- בגודל 168 מ"ר והשלישי בקומה 2- בגודל 23% מ"ר.

2 = ביום. 19.12.18. נחתם. הטכס. פשרה-עם..המשיב-עד. לטוף. שנת-2022-בן הוסכם-2ל-28-

בקומת קרקע יסווג כיימטחריי והשטחים בקומות 1- ו- 2- יסנוגו במאוחד כמחטנים.

3 עט תום תקופת ההטכם שינה המשיב את הטלווג של שני הנכסים למטתר (ייבנלינים שאינם משמשים למגוריסיי).

4 ביוט 9.2.23 פנתה העוררת למשיב וביקשה להשיב את הטיווג למהסניס. לא הועלו טענות נוספות. \

5 ביום 22.3.23 ניתנה תשובת המשיב שדחתה את הבקשה.

6 ביוט 24.5.23 פנתה שוב העוררת למשיב, הפעם עט *יצוג, והעלתה שורה של טענות שמרביתן לא הופיעו בפניה הראשונה. כך למשל העלתה טענה חדשה כי השטח בקומה 2-

הינו חניון. בנוטף טענה כי השטחים בקומת הקרקע וקומה 1- הינם מהסניס וכן יש לאחדם, 7 ביום 17.7.23 קיבל המשיב את הבקשה לשינוי הסיווג של קומה 2- אך ממועד הפניה בלבד.

8 המשיב דתה את יתר הטענות.

9 המשיב גם סירב לראות בפניה כהשגה.

.10

1

2

.3

.68

5

6

7

8

9

0

.1

2

לפיכך ביום 15.8.23 הוגש ערר זה.

כתב תשובה ניתן ביום 30.10.23 בו חזר המשליב על טענותיו והרחיב כי הערר הוגש באיחור וכי ממילא העוררת הרחלבה חצית והעלתה טענות שלא הוגשו כהשגה במועד.

ביום 7.12.23 החלטה מטעם עו"ד אפרת קפלן שנתנה לעוררת הארכת מועד להגשת ערר.

כמו כן, מלשון ההחלטה ניתן ללמוד כי הפניה מלום 24.5.23 הוגדרה כהשגה.

התיק הועבר להוכחות וביום 4.1.24 הוגש תצהיר של מר קשאני מטעם העוררת שפירט את מצב חנכט.

ביחס למחסנים הוא טען כל העוררת היא יבואנית תלקי חילוף לרכב ומרבית העטק יושב בשוהם. הוא הצהיר כי העוררת משתמשת בנכס המדובר (קומות קרקע ו1-) לאחסנה, כאשך דרך הנכס מטופקת סחורה ללקותותיה באזור תל אביב. הסתורה מחולקת ללקוחות באמצעות שליחים שיוצאים מהנכס. אין קופח במקום או הנהלת חשבונות. הסחורה מאוחסנת במקום לתקופות ממושכות. הגמנת הסחורה נעשית דרך המשרדים בשוחס.

עובדי המחטן לא מבצעים מכירות או הזמנות אלא רק מספקים את הסחורה.

עוד נטען כי היה מקום לשנות את סיווג של קומה 2- כבר מתחילת השנה.

ביום 29.1.28 הוגשו ראיות חמשיב. מדובר בביקורת שערכו 3 חוקרי עירייה. מר אליהו בדק

את ייהמחסניטיי ביוט 9.2.23 ותיאך את דברי עובד במקום. דברים אלו מתיישבים עם דברי המצהיר מטעם העוררת. ביום 21.3.23 ביקר במקום מר שמאי והוא תיאר כי במקום

אחסנה (מדפים,. קרטונים. הכלףיב),. לדמ/ח. צנרפו. מסמכים. מהאלנטרנט. שספקן עם. בעלר...

משקל רב אך לא לאור התוצאה הטופלת בעלי השלבות נמוכה (גם אס מעורריס שאלות);

עוד צורפה ביקורת מיום ביום 7.6.23 של מר שמא שתיאר ביתר פירוט את מצב הנכסים, אך ככלל תמכו בטענה כי המקום משמש לאחטנח.

כמו כן צורף תצחיר של מר אליחו שטען כי ביום 17.7.23 עשה שיחת טלפון ונמסר לו מנציגת העוררת כי ניתן להגיע לכתובת הנכס ולאסוף סחורה.

ביום 12.3.24 התקיים דיון הוכתות. מר קשאני נחקר ואמר כי בין הנכסים בקומת הקרקע וקומה 1- אין קיר משותף, אין ביניהם מעבר אך הס אחד מעל חשני.

עוד העיד כי יש לו במערכת תיעוד על הזמן שמוצר נמצא במחסן אך לא הביא ראיות אפו.

בנוסף הבחיר כל הם מאחטניס במקום מוצרים מתגלגלים כלומר לתקופה קצרה ביחט למה שיש בשוהם, אך עדיין מדובר בתקופה של תודשים.

עדי המשיב נתקרו וכאמור לעיל לא סתרו את גרסת העוררת כל יש אחסנה בשטחים, כי אין קופה או אמצעי תשלום, כי לא ראו אנשים הבאים לרכוש סהורה במקום.

3

4

דיה

5

6

7

.8

9

0

1

.2

.3

6

5

מר אליהו העיד על השיחה שעשה בנוגע לרכישת מוצרים מחמקום.

ביום 15.4.24 הוגשו טיכומי העוררת וביום 7.5.24 הוגשו טיכומי המשיב.

לאחר שמלעת העדיס ובחינת הראלות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי יש לדתות את הערר:

צו הארנונח קובע:

יימחסני ערובה, מחסני עצים וכן מחסנים אחרים המשמשים לאחסנה בלבד ובתנאל שהלקותות אינט מבקריט בתם, אינם נמצאיט בקומת העסק אותו הס משרתים ואינם נמצאים בקומות רצופות לעסק ולמעט מתסניס המשמשים לשווק והפצה לחולבו...%

בענליננו מדובר ביימחסניס אחריסיי.

בענלינו שוכנענו שהתנאיס ליימחסנים אחריסיי מתקיימים, אך חדיון מצטמצם לשאלה האם מדובר ביימהסניס המשמשים לשווק והפצהיי.

נדגיש לא קיבלנו את עמדת המשיב כי במקום נמכרת סחורה ו/או שיש שם חנות וכיוייב.

שתי עובדות מרכזיות עמדו לנגד עינינו: הראשונה כי הסחורה בנכס מאוכטנת לתקופות.

דהלינו מדובר בסחורה יימתגלגלתיי. השנייה, כי הסתורה *וצאת לצדדי גי שרכשו את הסחגרה. דחלינו לא מדובר באתסון של סחורה לצורך שלמוש אלש 0.2₪ע1ר7 92

לפיכך אנו סבורים שמדובר במתטן המשמש לשווק והפצח. ערים אנו למספר חפרשנויות מטעם בתי המשפט, אך לדעתנו הפרשנותת העיקרית, גם אס לטעמנו היא מצמצמת ביותר את האפשרות לטווג נכס כמחטן, היא כי אס הנכס משמש לאחסון סחורה יימתגלגלת!י המופצת משם ללקותות אין לסווגו כמחסן. וחו דבר המחוקק.

נפטק בעמיינ (מינחלייס מרכו) 52973-11-10 סטימצקי (2005) בע"מ ני מנחל הארנונה עיריית פתח תקוווה (נבו 15.4.2012): ייהמבחן, כפי שאף נקבע בפסיקה, צריך להיות מבחן 'יהקצה'י. אם הסחורה המאוחסנת בנכס מוחזקת כטחורה במעבר (בעמדת המתנה)

ומטרתה הסופית היא שלווק, תיא נכללת תחת הגדרת ''מחטן שלווק"."

כך גם בעמיינ 23825-02-10 פדרל פרטט שותפות מוגבלת ני מנחל הארנונה של עיריית פתת תקווה, (פורסם בנבו) ניתן ביום 27.2.2011 (להלן: ייעניין פדרל פרטסיי), שם סווג נכט החברה כיימתסן שיווק, נפסק כי: "לא ניתן לטווג נכט כ''מחטן?' אם זה מאחטן באופן זמנל סחורה המלועדת למבירה או לשלווק והמשמש עבור הטחורה כ'יעמדת המתגה בלבד",

באופן דומה נפסק בעתיימ (נצרת) 1064/05 תנובה העמק ושות' נ' מנהלת הארנונה בעיריית עפולה (פורסם בנבו) ניתן ביום 7.11.2005 (לחלן: '"עניין תנובת: העמקי), שם הבתין ביות המשפט בין המונחים יימחקויי ויישיווקיי, ובעמיינ (נצרת) 107/02 ריבוע כחול גי

מנהלת הארנוגה בעיריית עפולה, (פורסם בנבו) ניתן בירס 18.4.2003 (להלן : 'עניין הריבוע תפחול'), שט נקבע 'יכי נפס המאחטן בתוכו טחורה שלא לשם אחטון ככזה אלא במעין '*עמדת המתנה'י לממכר בכל זמן נתון, הגם שנועד לממכר סיטונאי, אין לסווגו אלא בייעסק' לכל דבר ועניין...?.

6 בנסיבות העניין נדמה ששאלת איתוד/פיצול חנכסים אינה עוד רלוונטית.

סוף דבר

7 לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות.

8. העוררת תישא בהוצאות חמשיב בסך של 5,000 ש"ח.

ניתן בהעדר הצדדים חיום: ‏ [*01../1.75)

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לענלינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם התלטה וו באתר האלנטרנט של המשיב. 0

97 לי כ

לוייר: עה 2 חבר: עו"ד משה קרו חבר: רויית שמעון וייטניצקי

5 קלדנית : \גנת לול

:

.-

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערריט מס': 140025246 שליד עיריית תל אביב יפר 2

בפני חברי ועדת הערר: 22

לרייר: עו"ד גדעון ויטמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העוררת: גלמד מחקר ופיתוח בע''מ ח.ם 516983196

‎ -‏ נגד +

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א

החלטה

בקעי

1. העוררת מחזיקה בנכס שמספרו 2000414252 ח-ן לקוח 10793103, ברחוב טיומקין 16, תל

אביב.

2 המתלוקת בתיק זה עוסקת בשאלת סיווגו של הנכס. המשיב סיווג את הנכט לפי העוררת יש לסווגו בסיווג יימלאכה ותעשייהיי, ולטענת המשיב כבניינים יישאינס משמשיט למגוריסיי.

ההתדיינות בפנינו:

3 ביום 28.12.22 הגישה העוררת ערר זה, שס טענה כי יש לסווג כ- יימלאכה ותעשייהיי.

4. עוד טענה כי היה אלחור במתן תשובה להשגה.

5. כתב תשובה ניתן ביום 26.1.23 שם נטען כי יש לדחות את הערר על הסף עקב איחור וכי הנכס

סווג כדין.

6. התקיים דיון מקדמי ביום 2.2.23 וביום 2.5.23.

7 תתיק הועבר להוכחות.

8 העוררת הגישה תצהיר של מר בהרב בו חסביר מה עושה העוררת, כחברה המפתחת תרופה לטיפול במחלות. כבד. עוד הסביר על העבודה הנעשית בנכס. הוא פירט כי בנכס 12 עובדים מתוכם 11 עוסקים בפועל במחקר ופיתוח תרופות. הוא הפנה לדוחות הכספיים המלמדים כי עיקר ההוצאות של החברה הן למו'יפ.

9. המשיב הציג דו"ח ממנו עולה כי נערכה ביקורת בנכס ביום 19.4.23. בנכס נצפו שולחנות

ומחשבים. הוסבר לחוקר כי בנכס יש 12 עובדים שחינם אנשי פיתוח תרופות, בדיקת ניסוייס וכלוייב.

0. ביום 13.2.24 התקיים דיון הוכחות בו נחקר מר בהרב על תצהירו והעיד כי:

1. בנכס מתבצע מחקר תיאורטי, מלווים ניסויים קליניים ומתנהליס שסעד להוצאת

רישיון לתרופה.

2. רוב האנשים בנכס באים מעולם הפארמה, כימיה, רפואה וכיוצייב. הם מנחים את

המעבדות, את אנשי הקליניקות, מה לעשות.

3. לא מתבצעת בנכס עבודת כפיים במובן ה'"'קלאטייי.

4 העוררת הינה חברת פיתוח, שלא מוכרת ולא מייצרת עדיין דבר.

המצב תמשפטי

1. בליבת המחלוקת ביחס לטיווגו של הנכס תחת כנפי סעיף 3.3.1 לצו הארנונה שכותרתו היא גם

תוכנו, דחיינו, טיווג נטול הגדרה או הסבר: ייבתי מלאכה, מפעלי תעשליהיי,

12

.53

14

.5

6

7

.8

9

.0

נקודת המוצא חינה תקנות ההסדריםס במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007 (להלן: ייתקנות ההסדריטיי). סי 2 לתקנות ההסדרים מסמיך מועצה (לענייננו העירייה) להטיל ארנונה בהתנאס לתקנות ההסדרים.

בתקנות ההסדריט מוגדרת תעשיה כדלקמן: יי תעשיהיי - לרבות מפעלי בניה, מחצבות, בתי תוכנה ; לעניין זה, ''מחצבותיי -- מיתקני הייצור במחצבות וכן שטח החציבה שמתבצעת בו חציבה בפועל בשנת הכספיט שבעדה מוטלת הארונה

עינינו רואות כי בעוד בעניין מושגים אחרים מצא מחוקק המשנה להרתיב ואילו לעניין ייבית מלאכהיי וגם לעניין ייתעשייהיי קימ\ מחוקק המשנה במיליט והותיר את ההגדרה כחומר ביד היוצר.

על אחת כפמה וכמה נכון הדבר לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות ובשוק העבודה שהוציאו את המושגים הללו מהספירה הקלאסית שלהם. כלומר אס בעבר מפעל תעשיה היח מקום של מכונות וחומרי גלס וכיויים כיום השתנה התעשיה הקלאטית והגיעה למקומות כגון בתי תוכנה (דהיינו עבודה על מחשבים באווירה יימשרדיתיי) בתי עריכה ייפוסטיי ועוד.

כך למשל הגיע לעולם המקרה בבריימ 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ ני מנהל הארנונה בתל אביב-יפו (נבו 09.06.2016), שם בית המשפט העליון הנכבד נזקק לבחון פעילות 'יחדשה"

של בית פוסט.

בטעיף 31 לפסק הדין נאמר שם את אשר הסברנו לעיל:

ייבבואו ליישם את המבחנים שתוארו לעיל על בית המשפט לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה מאז שמבחנים אלה הותוו. כמעט חצי *ובל עבר מן המועד שבו ניתן פסק חדין בעניין רעיונות, וקשה להפריז בעוצמת השינויים שהביא עמו חלוף הזמן. פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-

ידי מחשבים. תחומי תעסוקה תדשיס נוספו, ותחומיס אחרים שינו את פניהס ללא הכר. אחד הביטוייס לכך הוא צמצום הפעילות שטווגה באופן מטורתי כפעילות יייצרניתיי, והתלפתה

במתכונת מודרנית מתקדמת. פעילות תעשייתית אנח מתקלימת עוד רק במתכונת של מפעלים

עשנים. היא יכולה ללבוש גם מתכונת ייהיי-טקיתיי. את הדין יש לפרש אפוא באופן שיהלום את המציאות הטכנולוגית והכלכלית דחיוט. גישה זו קיבלה ביטוי גס בפסיקתם של בתי המשפט המחוציים (עמיין (תייא) 183/04 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו ני דרורי שלומי ארועטי פרסומאים בע"מ [פורסם בנבו] (9.8.2005); עתיים (תייא) 234/07 אור (תל אביב) בע"מ ני מנחל הארנונה בעיריית תל אביב [פורסם בנבו] (12.9.2010); עמייץ (תייא) 27754-05-11 אשל ני ועדת ערר על קביעת ארנונה כללית - תל אביב-יפו [פורסם בכבו] (26.8.2014)).

לפיכך כותבת שם כבוד השופטת דפנה ברק ארו בסעיפים 23-24 לפסק הדין:

ייקשיים אלה הצריכו את בית המשפט לפנות לאמצעים פרשניים מגוונים כדי להכריע במחלוקות שעניינן סיווג נכסים לצורכי ארנונה. כך למשל, נעזר בית המשפט בהגדרות המללוניות של המונתיכו ייתעשיהיי יימלאכחיי ו-יישירותיםיי (ראו למשל: עניין מישל מרסייח, בפסקאות יייט-כי, עניין זהר, בפסקאות 22-19). במקרים נוספים נעשה שימוש בפנייה לדברי חקיקה אחרים אשר מדברים במונתים אלה (עעיים 980/04 המועצה. האזורית חבל יבנה ני אשדוד בונדד בע"מ, [פורסם בנבו) פסקה 13 (1.9.2005) (להלן: עניין בונדד); עניין מישל מרסייה, בפסקאות לייב-לייד). בנוסף לכך, בפסיקה פותחו מבתניט שנועדו לוחות פעילות יילצוריתיי ושימשו ככלי עזר להבחנה בין יתעשיה'י ליישירותיטיי (ראו למשל: עניין בונדד, בפסקה 14 ; ברייס 1711/13 מנהלת הארנונה בעיריית חולון גי תוצרת תקלאלת מובחרת בע"מ [פורסם בנבו](12.5.2013) ). לבסוף, נדרש בית המשפט לתכליות השונות העומדות בבסיט קביעת שיעורי התלוב בארנונה (עניין מישל מרסליה, בפסקאות כייו-לייא ; עניין זהר, בפסקה 37)

ולהשוואה בין סוגים דומים של נכסים (עעייס 1024/10 מלכא ני מועצהח מקומית כפר קמא, פסקה 48 (2.8.2012) (להלן: עניין מלכא); עניין מישל מרסייה, בפסקאות טייו-כייה).בענייננת אין אני רואה צורך לשוב ולחידרש לכל האמצעים הפרשנייט שתוארו לעיל. להשקפתי, חשילוב

.1

2

.3

6

.5

6

בין המבחנים שנקבעו בפסיקה לגיתוי פעילות ייייצוריתיי, לצד תכליות החקיקה ואמצעים פרשניים נוטפים, מוביליט למסקנה כי יש לשייך את הנכסים מושא הבקשה לסיווג של יימלאכה ותעשיהי'י, בדגש על תעשיה.חנת כי כן פעילות ייפוסט פרודקשניי, קיבלה בבית המשפט העליון

את ההגדרה של: יימלאכה ותעשיה, בדגש על תעשייהיי.

נוכיר כי בכל הקשור לאותט מבחנים שהפסיקה דיברה עליהם ציין בית המשפט העליון ארבעה מבתנים עלקרייס לבתינח האם פעילות מסויימת היא בגדר פעילות ייצורית כדלקמן:

יצירת יש מוחשי (טעיף 26 וסעיף 34 לפסייד ברודקאסט). מדובר במבחן האם בפעילות המבוצעת נהפך חומר גלס למוצר של ממש.

היקף השימוש (טעיף 26 וסעיף 35 לפטייד ברודקאסט). עמיינו וחות ייהנהנהיי מהמוצר. קרי, האם גורם הנהנה מהמוצר הוא מובחן וספיציפי או ציבור רחב ובלתי מוגדר.

מבחן ההשבחה הכלכלי (סעיף 26 וסעיף 36 לפסייד ברודקאסט). מדובר במבחן הבוחן באיזו מידה הביאה הפעילות לשינוי של המוצר במישור הכלכלי. נציין, כי בפסייד איי פוינט התליחטס בית המשפט למבחן וח ככזה הבוחן האם הפעילות מקדמות את הפיתוח התעשייתי במדיגה (ראה: טעיף 16 לפסייד אלל פוינט).

מבחן ההנגזדה. (טעיף 26 וסעיף 37 לפסייד ברודקאסט). מבחן הבוחן האם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במהותה לייפעילות ייצוריתיי או ליימתן שירותיסיי.

יחד עם ואת, בית המשפט ביין כי ארבעת המבתנים הנייל הינם בגדר אלנדיקציות והם אינם מבחנים בלעדיים (סעיף 29 לפסייד ברודקאסט), ובית המשפט הזכיר גט מבחנים נוספים כדוגמת תכלית ההקלה עס מפעלי תעשייה בהקשר של חיובי הארנונה הנובע משטחם הגדול של מפעלי תעשיה (השטח שהוחזק על ידי חבי ברודקאטט עלה על 700 מ"ר) וממספר המועטקיס הרב בהם (ראה: סעיפים 41 ו- 42 לפסייד ברודקאסט).

בנוסף יש לשקול את:

תכלית ההקלה -- הפסיקה עמדה על מטשפר רציונאלים שעמדו בבסיט התכלית של הקלה עם מפעלי תעשיה בהקשר של חיוב בארנונה. בין היתר, הוזכר הצורך במתן תמריצים לפעילות התורמת לעידוד התעטוקה והכלכלה (ראו למשל: עניין מישל מרסייה, בפסקה כיש). כמו כן, צוין השיקול של מקסום התועלת הכלכלית מהנכס יתסית לשטחו -- בהתחשב בכך שמפעלי תעשיה נדרשים מטיבם לשטח גדול לצורך העמדת מכונות הייצור (עניין והר, בפסקה 37). על תכליות אלה הצביע גם מנהל הארנונה בהליך דנן.

סיווג שיורי מול טיווג טפציפי -- בפסיקה הובעה העמדה לפיה ככלל יש להעדיף סיווג ספציפי על-פני סיווג שיורי. אחת הסיבות לכך היא שטיווג שיורי נועד, בין היתר, למנוע מצב שבו לא ניתן יהיה להטיל ארנונה בגין שימוש מטוים שלא פורט בתקנות ההסדרים, אך הוא לא נועד יילמשוךיי לתוכו נפטיס אשר יכולים לחסות תחת קטגוריות ספציפיות אתרות (ראו: עניין מישל מרטילה, בפסקהח לי; עניין מלכא, בפטקה 45). ותו טעם נוסף - גם אס לא הטעם המכריע בנסיבות העניין -- לסווג את הנכסים מושא הבקשח בסיווג של יימלאכה ותעשיהי'י.

עוד יש לזכור: י*"המשפט רודף אחר ההתקדמות הטכנולוגית והבעיות המשפטיות שחיא מציבה,

רודף ואינו משנגיי (בגייץ 5870/14 תשביס ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ ני הנהלת בתני המשפט, [פורסם בנבו] פסקה ייב (12.11.2015)). ואולם, לא רק המשפט מתקשה לעתיט להדביק את המציאות בשטח. גם השפה נמצאת בתחרות מתמדת עס ההתפתחניות הטכנולוגיות. חלק מהמונחיס ששימשו אותנו מקדמת דנא שוב אינם משקפים את המוצרים או העלסוקים שאותם הס מתיימריס לתאר. במקריט אתריט, גם אס קיים מונת לועזי שהולס את שינויי העתים, אין לו בהכרת מקבילה בעברית במתכונתה השגורה בפי כול בשפת היום-יום. במפת העיסוקים העדכנית ניתן למצוא 'יאקטואריי, יישףיי, ייסטייליסטיי ו'יאנליסטיי, ולצדם אנשים שמתמחתיס בייניר-מדיהיי או בייקריאייטיביי. כל אלה עיסוקים שהמינוח העברי להט נמצא בחיתוליו ולא

תמלד היכה שורשים בתיי חמעשח. למעשה, אין צורך לחרחיק למחווות רתוקים - בנכסיט מושא הבקשח מתבצעת בעילות של ייפוסט פרודקשןיי. אף מנחל הארנונח לא ניטמ לתת למונת זח חלופת בעברית תקינה. אם כן, חס נכון לחתייחט למונחיס יימפעל תעשלתיי חיבית מלאכחיי בחתאם לשיוך המסורוני שלחס, מקום בו אין בשפה יוצוג מספק לפעללות שאלנח יימטורתיתייו לדעתי המטקנה הטע הפוכת, ואון מנוס מלהתאיט את תמונחיס ייהמסורתייטיי למציאות בשטה (בחקשר אחר, ראו וחשוו : עעייס 8518/11 חוועדה המחוזית לתכנון ובגיח ני אליודן חברת לבנייך בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 33 לחוות דעתי (4.2.2013)),

דוו

7 לאחר שמיעת העדיס וכתינת הראיות ולאור תפסיקה שתבאנו לעיל אנו סבוריט, כי יש לקבל את הערר, אך כי התלטח ואת תוחל משנת 2023.

8. גס אס נקבל את עמזית העוררת כי הגישה השגה ביום 30.8.22 חרי שלא מוכיחח ופרטח מתי

קיבלח את חחיוב חשנתל ויש לקבל את עמדת המשב לגבי אותח שנח. לכל הפחות יש לדרוש ממגיש חערר / מגיש התשגח לפרט מתי קיבל את החיוב תשכתי אבל חוא משיג/עורר.

9. יחד עט ואת יש לקבל את טענת חעוררת לגבי שנת 2023 ואילך.

0 בבירור עולח כי העוררת הינה חברת ייתעשייתיי ולא משרד, או גורט תנותן שירותים.

1. מסקנה זאת נתמכת מהעדולות, תראיות, הדוחיית הכטפייס ומחות הפעולות של החברה,

2 ברי, כי בתברח מייצריט יייש מאנניי.

3, חפעללות בנכט חינה וזלקן בלתי נפרד מפעילות החברח.

6 זי בכך בכדי ליתר את המחלוקת האט הפעולות חמסוימת בנכס הינח יימשרדיתיי.

5. החלכח ברורת כל עיקר הפעילות חיא שמכריעח את חסווג וכן כל וש לבדוק את כל חרצף של

הפעללות: , -/ /-

טוף דבר

6 לסיכום האמוך לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויוות ועדת הערר, דין הערר לחונקבל בכפוף למועדים מרלוונטיים, קרי משנת 2023,

7. בנטיבות חעניין אין צו לתוצאות.

ניתן בהעדר תצדדים חיום: ; 09.12..2%1,

בחתאט לטעיף 205) לחוק בתי משפקן לעניינים מינחלייט התשייט- 2000 ונקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינחלייס (סדרי דין) טיא - 2000, קיומת לצדדים/גכות ערעור בפני בית חמשפט לענלוניט מנחללים בתוך 45 וס מיוטס מחִירת ההחלטה. /

בחתאם לתקנה 20(ג) לתקנות קרשויות חמקומיות (ערר על קביעת אונונת לית) (טדרי דין בוועדת לשכף) התשלייז- 1977 תפורסם חוקלטת זו באתר האטרנט של חמשי

\ | ]

-

/ צ-/

יוור : עחוד 7 חבר: עו"ד אהוד פלמך חבר: רוייוא שמעון א1 טניוק?ל

7 קלדנית + ענת ל(

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר מט': 180024451 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו"ד רוית פרינץ

חברת : אורלי מלי רויית

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת : זיויאל השקעות בע'ימ

נגד

מנהל הארגונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

הגכס נשוא הערר

הנכס נשוא הערר נמצא ברחוב הברזל 21 ומסווג בסיווג יימלאכהיי.

ההשגה, הערר וההלוכים שבפגי הועדת

1 | העוררת הגלשה ערר והמשיב הגיש תשובה לערר.

2 ביום 2.1.2023 וביום 13.2.2023 נערכו דיונים מקדמיים בערר.

3 | העוררת הגישה תצהיר מטעמה של מנהל העוררת , מר ירון קיבן, וכן של שמאי מקרקעין, מר "

אורי שושני. חמשיב הגיש מטעמו דו"ח של הוקר, מר אלעד גרינבלט.

4 | ביום 19.2.2023 הוגש תצהיר משלים מטעמו של ירון קיבן (להלן: ייהתצהיר המשליסםי) שבו עידכנה העוררת את הועדה על כך שהנכס הושפר, ועל כן תקופת המחלוקת נושא הערר הצטמצמח וחיא מיום 14.7.22 (או 17.7.22 כעמדת המשיב) ועד 31.7.23 בלבד (להלן: ייתקופת העררי),

5 | ביום 27.11.2023 נערך דיון הוכחות בו נחקרו עדי העוררת, מר קיבן ומר שושני. התוקר מטעם המשכב לא חונייצב לתקירה בשל מחלה ומנגד העורר לא עמד על חקירתו במועד אחר.

6. הצדדים הגישו טיכומיט.

0

הסוגיה הטעונה הכרעה

7

הסוגיה הטעונה הכרעה בתיק זה חיא האם הנכט נשוא הערר זכאי לפטור מתשלום ארנונת בתקופת הערר, מכח סעיף 330 לפקודת העיריות (להלן: ייהפקודה/), כנכס שאינו ראוי לשימוש.

טעגות העוררת

10

1

2

3

לטענת העוררת, כעולה מסיכומיה, הנכס אינו ראוי לשימוש ואינו בר חיוב בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות.

לטענת העוררת, היא משכירה שטחים בבניין בו מצוי הנכט המשמש כולו למשרדים או אולמות לתעשייה עתירת ידע. כאשר מתתלף שוכר, על פי רב יש להרוס את פנים המושכר על מנת להתאימו לשוכר החדש. גס במקרה זה נדרשה הריטה ופירוק של פממס הנכס וכן בניה מחדש של פנים הנכס בהתאם לתוכנלת ובכלל ואת חיבור וחיווט חשמל, צנרת מיזוג, התקנת ריצוף, תאורת ועוד.

בנכט נשוא הערר, המצוי בקומה 4 של הבניין, נעשו עבודות הריסה ופירוק מאסיביות כהכנה לשוכר חדש ואולט האחרון התחרט ולא שכר את הנכס, ועל כן הנכס נותר במצבו חקייס (הרוס)

עד למציאת שוכר חדש (לאחר כשנה). העוררת לא ראתה לנכון להמשיך בעבודות הבנית וההתאמה של הנכס לשימוש שוכר חדש לפני מציאת שוכר חדש.

בתודש יולי 2022 פנתה העוררות לראשונה למשיב בבקשה לקבלת פטור מכח סעיף 330 לפקודה,

<< ואילו המשיב-דחה-את-הבקשה על יסוד ממצאי-דו"ח הביקורת שהוצא-ביום-24.7:22.. לטענת 7

העוררת, מסקנות הדוייח הנייל עומדות בסתירה לתמונות שצורפו לדוייח, שכן עולה מהן שהנכסי פורק מכל התשתיות שלו, קירות הבטון חשופים, מחיצות הפנים הרוסות, התקרה "הצפתיי מפורקת, צנרת המיווג מפורקת, והריצוף מפורק ומפונה חלקית.

לטענת העוררת, תצהירו של מר קיבן שניהל את עבודות ההריטה וחוות דעתו של השמאי מר שושני מוכיחים שלא חל כל שינוי בנכס מיולי 2022 ועד מרץ 2023 והוא נותר במצבו ההרוט. כמו כן, מחוות דעת השמאי עולה כל עלות העבודות להשמשת הנכס מוערכת בכמיליון וחצי ₪ ואכן, במסגרת הסכט השכירות עס השוכר החדש (שהוגש לוועדה במסגרת התצהיר המשלים), התחייבה העוררת לשאת בעלויות העבודות להתאמת המושכר בעלות של עד 1.4 מיליון ₪.

בפן המשפטי נטען על ידי העוררת, כל בפסייד בעניין חברת יילןיי ו- יגלגל? הפללת יי (שצוטטו בסיכומים) שנסיבותיהם דומות, פטק בית המשפט שמדובר בנכט שאינו ראוי לשימוש במובן של סעיף 330 לפקודה, ויש להחיל דין שווח בעיננו.

4

לסיכום נטען על ידי העוררת, כי מצבו הפיסי האובייקטיבי של הנכס, כעולה מהראלות שהוצגה;

מוכית כי לא ניתן לעשות שימוש בנכס בתקופת הערר לשימוש שנועד לו ללא השקעה כספית עצומה.

טענות המשיב

5

6

7

.8

לטענת המשיב, על פי הפסיקה אין לחכיר בכל נכס שבו נערך שיפוצ כנכס שאינו ראוי לשימוש, הפטור מתיוב.

במקרה זה, וכעולה מדוייח הביקורת של חמשיב מיום 24.7.2022, הנכס ראוי לשימוש שכן חוא נראה שלם, יש בו שטית מקיר לקיר, צינורות ותעלות מיווג חשופים, חלונות, מפסקי חשמל ומטבה. לטענת חמשיב, ממצאיט אלו עולים גט מהתמונות שצורפו לחווייד השמאי מטעם העוררת.

במסגרת הטיכומים נטען על ידי חמשיב, תוך חפנייה למספר פסקי דין, שיש לפרש את הפטור בצמצום ויש להוכיח טוק משמעותי, כוה שאיגו מאפשר כל שימוש בנכס. עוד נטען, כיי טענת העוררת על כך שיש לבצע עבודות התאמח בהיקף משמעותל בעוניד, אינח מהווה נימוק לקבלת פטור בחווח, כל עוד לא הוכח שהנכס בהונה הוא הרוס ולא ניתן לעשות בו כל שימוש. בתוך כך, לא ניתן להתבסס על מסקנות השמאי שהן בבתינת *הערכותיי בלבזד ולא על עלויות של עבודות שבוצעו בפועל. מבלי לגרוע מכך, הערכות השמאי לא לוו באטמכתאות כלשהן. בנוסף, השמאי אינו מהנדס ואינו יכול להעריך את מצבו של הנכס ואינו משפטן, כך שאין משקל למסקנות המשפטיות שלו.

עוד נטען, שיש לדחות את טענת העוררת על כך שמדובר בנכס במצב יימעטפתיי. לטענת המשיב מצב מעטפת הוא מצב שבו בנייתו של נכס טרם הושלמה ולכן איגו בר חיוב, ואין הדבר דומה כלל לנכס שבנייתו הסתיימה, ונטען כי אינו ראוי לשימוש וזכאי לפטור מחיוב. סעיף 330 לפקודת או חל על נכסיט שבנייתס טרם הושלמה, ואינם מוגדרים יכנכסיי בר חיוב. במקרה הנדון מדובר בנכס שבנייתרהושלמה והוא נמצא בבנייץ שלם ופעיל.

יש לפרש את הפטור הקבוע בסעיף 330 בצמצוט ולעשות בו שימוש במשורה. לא כל שיפוץ של בניין מקנה פטור כנכס שאינו ראוי לשימוש. העלות העתידית (שלא הוכתה) אינה רלוונטית להכרעה שכן כבר נקבע שמבחן הכדאיות הכלכלית אינו רלוונטי.

דיוו ותמרעת

.20

.1

ול

.3

ההלכה היא, שהנטל להוכיח את מצבו של הנכס, דהלינו כי הנכס 'ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בויי, מוטל על המחזיק בנבט (בריימ 5711/06 חכרת המגרש המוצלח בע"מ מ עיריית תל-אביב -

*פו, מנהל הארגונה [פורסם בנבו] (30.12.2009, להלן ייתמגדש המוצלתיי; עעיימ 9130/11 :ורשי המנות יוסף סויטה זל ני עיריית רחוכות [פורסם בנבו] (1.9.2015) ; בריימ 7298/06 מוטה ני מנתק הארונה של עיריית רחובות [פורסם בגנבו (28.9.2006); עמייג (תייא) 29855-10-11 נלגלל הפלדת 4 בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית הרצליה [פורסם בנבו]) (18.12.2012)).

עוד נקבע, שמצבו של נכט עשוי להשתנות מעת לעת. נכס שחיה תקין וראוי לשימוש עלול להינוק ומאידך, נכס הרוס עשוי לעבור שיפוץ והתאמה לשימוש מחודש. על כן, נדרשת הודעה בומן אמת שתעמיד את הרשות המקומית בפני מצבו של הנכס בשנת החמס מושא התיוב (ה'י רוסטוביצ, ארונה עירומית. ספר ראשון 594 (מהדורה חמלשית, 2001); עתיימ (מרכז) -65460-09 4 רביבו מ עגריית יבגה [פורסם בנבו] (15.2.2015)),

כן נקבע, שהמבחן להערכת מצבו של הנכס, כפי שהובהר בהלכת המגרש המוצלח, הוא מבחן אובייקטיבי, כלומר שאין די בכך שהמחציק סבור כי הנכס אינן ניתן לשימוש, ולא כל בניין מוזנת הוא בהכרת בניין בלתי ראוי לשימוש. הנוק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותי. על כן, גס אס למשל בנלין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגוריט אין לומר כי בהכרת ייהנה הוא מפטור לפי טעיף 0, אם ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים על פי דין (תעשיה, מלאכה, משרדים וכו).

העובדות בתיק זה אינן בעיקרן שנויות במתלוקת :

1. הנכס נמצא בקומה 6 של בניין פעיל ושלם.

2. העוררת היא בעלת הבניין והיא משכירה בו נכסים, כולל הנכס נשוא הערר.

3. עד לחודש יולי 2022 הלה הנכס מושכר ולאחר יציאת השוכר ערכה בו העוררת עבודות

הריסה ופירוק במטרה להתאימו לשוכר חלופי, אלא שזּח האחרון נמלך בדעתו והנכס עמד ריק, במצבו חקיים לאחר עבודות ההריסה והפירוק, במשך כשנה עד להשכרתו החל מיום 3 לשוכר אתר (הטכם השכירות צורף לתצהיר המשלים של העוררת). ראה גם חקירתו הנגדית של המצהיר מטעט העוררת.

6. לטענת העוררת, עבודות ייההתאמהיי שביצעה בנכס החל מחודש יולי 2022 כללו פירוק של

קירות גבס פנימלים, מחיצות פנים, תקרה ייצפה'י, צנרת מלזוג אויר, רצפה, תעלות חשמל ומתגי חשמל (באופן חלקי). המצהיר מטעם העוררת לא צדף לתצחירו צילומים של הנכס המוכיחיט את שנטען בתצהלרו, אלא הפנה לצילומיט שצורפו לערר (סעיף 4 לתצהיר). דע עקא, שלכתב הערר צורפו שלושה צילומים בלבדי שאינם מלמזדים כלל על האמור לעיל.

4

4

.6

7

5. אין מנוס איפה ללמוד על מצבו של הנכס במועדים הרלוונטיים לערר ניתן מדוייח הביקורת

של חמשיב מיום 24.7.2022. נזכיר כי העורר לא עמזזד על חקירתו הנגדית של החוקר ומכאן שאינו מתכחש לכך שהצילומים צולמו בנכס (כפי שיצויין להלן השמאי מטעם העוררת אישר זאת בעצמו).

6. בדוייח הנייל צויין (עמי 1) שבנכס נצפו שטיח מקיר לקלר, צינורות ותעלותת חשמל חשופים

בתקרה, חלונות, טימניס לקירות גבס שפורקו, שקעים ומפסקים, ארון תקשורת מחווט שאינו מחובר לחשמל ומטבח. האמור לעיל נראה גס בצילומיט שצורפו לדוייח. בצילומים שצרף השמאי מטעם העוררת מביקור שערך בנכס ביום 1.3.2023 נראית תמונה דומה:

ריצוף שטחי מקיר לקיר, מטבח, תקרה ייצפתיי מפורקת וצינורות חשמל/מיזוג חשופים, ארון תקשורת. בדוייח עצמו (עמי 14) מצולין כי לתקרה מתוברים גם ספרינקלרים וגלאל עשן שחלקם מפורקים וכן תעלות חשמל בתלקן מפורקות. השמאי מציין כי לא מצא הבדלים משמעותיים בין מצב הנכס כפי שראה אותו בחודש מרץ 2023 לבין מצבו כמתואר בדוייח בחוקר מחודש יולי 2022,

הסוגייה שהמחלוקת הינה כאמור, האם הנכט במצבו כפי שהיה בתקופת הערר, וכמתואר לעלל, היח במצב יישאינו ראוי לשימושיי במובנו של סעיף 330 לפקודה כפי שהוגדר ופורש לאורך שנים על ידי הפטיקה.

אין תולק כי בהתאט להלכת ייתמגלש המוצפת'י, שהיא ההלכה המנחה לעת הצו, יש לבחון את מצבו האובייקטיבי של הנכס במועדים לגביהם מבוקש הפטור, וזאת במנותק מן השאלה כיצד הגלע למצבו זה (בין אס ייבאשמתיי הנישוסיי ובין אם לאו) ואו לשאלה אלו צעדים יכול חגישום

לנקוט על מנת להשמיש את הנכס ומדוע הוא אינו נוקט בהם (מבחן הכדאיות הכלכלית). נקבע עוד שלא כל נכט מוזנת אין בהכרח איגו ראוי לשימוש.

אנו סבורים שאין מדובר במקרה זה במקרה חד משמעי הנופל במובהק לצד זה או אחר, ובכל ו[

זאת הגענו למסקנה כי הכף נוטה במקרה גח לכיווו עמדת חמשיב, כפי שיובהר להלן.

מן הראלות שהוצגו לועדה עולה בבירור, שהעוררת ביצעה בנכט עבודות הריטה משמעותיות למדי אשר שינו את מצבו של הנכט לאחר צאתו של השוכר ממנו. אין חולק בדבר העובדה, שהעוררת פרקה את קירות הגבס והמתיצות הפנימיות ואת התקרה ייהצפהיי וכן נותקו חלק מצינורות החשמל, מיזוג האויר והספרינקלרים. מנגד, מו הראיות שהוצגו לנו עולה שבנכס נותרו ריצפה וחלונות, צינורות ותעלות חשמל (שניתס לחברס), שקעיס ומפסקים, ארון תקשורת מחווט (שניתן לתחברו לחשמל) ומטבח. גס השמאי מטעט העוררת לא כפר בקיומט של אלמנטים אלו בנכס ואישר את האמור בדוייח התוקר מטעט המשיב.

.8

9

0

1

זאת ועוד. אס בוחנים את יימפרט העבודותיי של השמאי מטעם העוררת (עמי 15 לחוות דעתו)

הכולל את כל העבודות שיש לבצע בנכס על מנת להתאימו לייעודו, הרי שמפרט זה כולל הצבת מסגרות פנים, התקנה הוזרת של תקרה צפה, התקנה חוורת של מערכות החשמל, התאמה של מערכת מיווג חאויר הקיימת לשוכר החדש, חישוף הרצפה הקיימת והתלפתה בחדשה, התקנת מערכת טלפונית וצבע. עבודות אלו כולן קשורות בעבודות פנים ו/או תיבוריסם מחדש לתשתיות קיימות בנכס. חוות הדעת כנוסחה (ובעיקר מה שאין בח) מעידה על כך שכל התשתיות קיימות בנכס, לרבות חשמל, ביוב, מים, מערכת לגילוי אש, חלונות, דלתות, רצפה ותקרת קיימים בנכס!.

בחוותת הדעת לא נכתב שהנכס אינו מחובר לתשתיות כלשהן או שחסרים בו אלמנטים מרכנייט כמו רצפה, תקרה, חלונות ודלתות, ומה שאין בו חשוב לא פחות ממה שיש בו.

בהקשר למסקנה זו נפנה לפטק חדין המצורף לסיכומי העוררות (נספח 3) בעניין גלגלי הפלדה ועליו התבססה העוררת בסיכומיה. בשונה מהאופן בו הוצגו הדברים בסיכומי העוררת, העובדה יישהכריעהיי את הכף לטובת מתן הפטור לעוררת (שס) הייתה העובדה (שגובתה בתווייד שמאיית)

שהנכט לא חיה מחובר לתשתיות, ובכלל ואת אין בו תשתית לחשמל ולא חלונות :*... המערעדרת תמכה את טענותיה ביחס למצב הנכס בחוות דעת של השמאי מר גי 2 לזר. בחוות הדעת ישנ פירוט של העבודות שהשמאי קבע שיש לבצע כדי להפוך או הנכס עבר שימוש, כך, מונה השמאי בין היתר את הצורך לתשלים ריצוף במבנת, כהשלים בו תלונות, לבצע תיבור קוו: מים (ביוב ולבצע חיבור קוני תשמע, תשתית (פותות תשמ 2. השמאי קבע כי העלות המשוערת שק *הש מש הנכס היא 2,500,000 ₪,

,...אני סבודה כי לגבי הנכס דנן, ולאור האמור בחוות הדעת של המומחה מטעט המערערת, לא ניתן לקבוע שניתן לעשות בו שימוש כלשהו, כאמול, מדובר בנכט שעל פי חוות הדעת אין בו

= חלונות; הוא אינר מחובר לביוב, למים ופתש מ2; (אין בד מערכו כיבוי אש על כק פנים,- 7072

לאפשד קביעת לפיה ישנו שימוש אפשלי בנכס כזת -- מלרשת טענה מפורטת *ותר מטעם המשיב, שתבהיר את אופי השימוש ואת האופן בו ממתן יהיה להתגבר על הבעות הקיימות בנפס כמי שפורטו לענל..

נציין עוד כי קראנו גס את פטק הדין בעניין יל[ יי אליו מפנה העוררת ולא מצאנו בו את שנכתב בסיכומים. בנלגוד לאמור בטיכומי העוררת, בית המשפט באותו המקרה השיב את התיק לוועדת הערר לדיון חוזר בראיות שהוצגו, ולא נקבע שם (כטענת העוררת) שהנכס אינו ראוי לשימוש.

העוררת מרהיבח בטיכומיה בנוגע לעבודוות ההתאמה שיש לבצע בנכס לקראת כניסתו של השוכר הבא, תוך הפנייה לחוותת דעתת השמאל מטעמה אולם כאמור, על הוועדה לבתון את מצבו של הנכסי במועדים חרלוונטייס לערר ולא במועדים עתידיים בהם יתבצעו (או לא) עבודות שיפוצ נרחבות בנכט. נוכת זאת אין צורך לדון בטענת המשיב שעלות העבודות לא הוכחה על ידי השמאי. מבלי לגרוע מכך, התייחסנו לעיל לחלק הרלוונטי לטעמנו בהווייד השמאי.

סוף בר

2. הראות שהוצגו בתיק וה אינו מביאות למסקנה חד משמעית שהנכס אינו ראוי לשימוש. תחת

זו הראיות מעידות על כך שקיימות בנכס כלל התשתיות המשמעויות (חשמל, מים, ביוב, תקשורת, גלא? עשן) ועיקר העבודות שיש לבצע בנכט הנן עבודות פנים (שיש להתאיט לשוכר ספציפי) הכוללות חיבור לתשתיות אלו. הואלל ונטל ההוכחה בעניין מצבו של הנכט מוטל על העוררת, אצי בהעדר ראיות מוצקות התומכות בטענת העוררת, אין לקבל את הערר.

3. נוכת האמור לעלל אנו דוחים את הערר. לאור העובדה שמדובר במקרה ייגבולייי לא מצאנו לנכון

לתייב את העוררת בהוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים הום??] 0% 0

בהתאט לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימ זכות ערעור לפנל בית המשפט לעניינים מנחליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאט לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| 5"

חבר: אודי וילעק,בלבלן חכרה: אורלי מלן, רוייה

קלדמת. נמ\ לור

ישיךר: עו"ד

%

ועדת ערר לענייני ארנונת כללית ערר מט': 140025254 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חבדי ועדת העדר:

לוייר: עו"ד רורית פרינצ

חברה: אורלי מלי רויח

חבר: אודי וינריב, כלכקלן

העורר: יצתק לביא ת.ו. *********

נגד

מנחל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

הגכט נשוא הערר

הנכס נשוא הערר נמצא במתתס התחנה המרכצית התדשה בתל אביב ומסווג בסיווג ייבבנייניס שאינם משמשים למגוריט"י.

ההשגה, הערר וההליכים שבפני הועדת

1 | העורר הגיש ערר וחמשיב הגיש תשובה לערר אליו אליו צורף דו"ח ביקורת מיום 5.6.2023.. =

2 | ביום 7.8.2023 נערך דיון מקדמי בערר במטגרתו ביקשה הועדח את המשיב לבתון מחדש את עמדתו ביחס לערר לאור נימוקי הערר ודברי העורר בפני הועדה.

3 | לאחר קבלת עמדת חמשיב (מיום 4.9.2023) ולפיה אין שינוי בעמדת חמשיב, ניתנח החלטת הועדה ולפיה יתקיים סיור בנכס וטיור כאמור התקיים, בהשתתפות העורר ובייכ חמשיב, ביום 3 כ(לתלן: ייהטיוריי). לאחר הסיור הוגשה הודעה מטעם בייכ המשיב ולפיה המשיב בחן פעם נוטפת את הנכס ובבדיקה זו עלת שלנכס יש רצפה וקירות תקיניט. כמו כן נכתב כי בסמוך לנכס ישנם עסקים פעילים.

4 העורר הגיש תצהיר עדות ראשית קצר מטעמו, והמשיב הגיש דוחות ביטורת מיום 20.1.2022

ומיום 31.7.2022 וכן צילומים שצולמו על ידי בייכ המשיב במועד הסיור.

.5

ביום 16.5.2024 נערך דיון הוכחות, בפתחו התברר שהחוקרים לא הגיעו לדיון לצורך חקירת נגדית. בתחלטה מאותו היום דחתה הועדה את טענת המשלב שלא היה צורך בהתייצבותס לעדות ונקבע שהדוחות לא יוכלו לשמש כראיה לתוכנם. העורר נחקר על תצחירו.

הטסוגיה הטעונה הכרעת

.6

הטוגיה הטעוגה הכרעה בתיק זה היא האם הנכס נשוא הערר זכאי לפטור מתשלום ארנונה מכח טעיף 330 לפקודת העיריות (להלן: 'יהפקוזיהי) כנכס שאינו ראוי לשימוש.

טענות הצדדים

0

1

2

3

לטענת העורר, כעולה מתצהירו, הוא בעליו של הנכס (חנות) המצוי במחתט התחנה המרכצית 'יהחדשהיי, אלא שבנכס חנייל לא נעשה שימוש שנים רבות בשל מצבה העגוס של התחנה המרכצית.

לטענת העורר, הנכס אטום מספר שנים וחוא מנותק מחשמל וממים.

העורר טוען עוד כי לפני מספר שנים העביר את החזקה בנכס לידי חברת הניהול של המתחם אשר אטמה את הכניסה לנכט על ידי לוחו עץ גדולים, שאינם מאפשרים כל גישה אליו. הנכס עומד במצבו זה שנים רבות.

לטענת העורר הוא משלם את תשלומי הארנונה כסדרם אף שאינו עושה בנכס שום שימוש שנים

לטענת חמשיב, כעולה מכתב התשובה לערר ומהתגובה שהוגשה לאחר הטיור, העורר לא העלה כל נימוק המצזדיק מתן פטור לנכס מכת סעיף 330 לפקודה. לטענות המשיב הפטור מיועד למצבים קיצוניים בלבד של חדלון פיסי מהבתינה האובייקטיבית (חלכת המגרש המוצלה).

לטענת המשיב, בביקור הראשון שנערך בנכט לאחר פנלית העורר (5.6.2023) הנכס היה אטום וסגור כך שלא נלתן היה לבחון את מצבו. בכל מקרה, איטום ייזוט של נכס אינו מהווה כשלעצמו עילה למתן פטור מארנונת. המשיב מפנה למפסר פטקי דין בנושא זח.

חמשיב מוסיף וטוען כי לאחר הסיור בנכט במסגרת הוסר חלק מהאיטוט, ניתן היה לראות שהנכס שלם ויש לו רצפה ותקרה כך שאין כל מניעה פיטיית לעשות בו שימוש, מח גם שבטמיכות לנכס ישנט נכסים פעללים.

דיון והכרעת

נכס שאינו ראןי לשימוש

4 סעיף 330 לפקודת העיריות קובע שבנלין שנהרס או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין *ושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה חודעה על כך בכתב, ועט מטירת ההודעה לא יהיה חליב בשיעורי ארנונה נוספים לתקופות הפטור הנקובות הסעיף. על פי לשון הסעיף, על מנת לזכות בפטור על העורר להוכיח קיומם של שלושת תנאיט מצטברים: הנכס נהרט או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו; לא יושבים בנכס; ונמסרה הודעה בכתב לעירייה. הפטור מתשלום מוענק רק על התקופה שמיום מסירת הודעה ולא יינתן פטור רטרואקטיבי.

ההלכח הלא, שהנטל להוכיח את מצבו של הנכט, דהלינו כי חנכט ייניזווק במידה שאי אפשר לשבת בויי, מוטל על המחזיק בנבס (בריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עגריית תק-אביב -

יפו , מנחל הארונה [פורסם בנבו] (30.12.2009, להלן ייהמגדש המוצלתיי; עעיימ 9130/11 :ורש המנות יוסף סניסה זיל מ עיריית רחובות. [פורסם בנבו] (1.9.2015); בריימ 7298/06 מוסה מ מנתק הארגונה של עיריית רתוכות [פורסט בגבו] (28.9.2006), עמייג (תנייא) 29825-10-11 געגלי הפעדה 6 בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית הרצליה [פורסם בגבו] (18.12.2012)),

עוד נקבע, שמצבו של נכט עשוי להשתנוות מעת לעת. נכס שהיה תקין וראוי לשימוש עלול להינזק ומאידך, נכס הרוס עשוי לעבור שיפוץ והתאמה לשימוש מחודש. על כן, נדרשת הודעת בזמן אמת שתעמיד את הרשות המקומית בפני מצבו של הנכס בשנת המס מושא חחיוב (חי רוסטוביף, ארנונת עירומית ספר ראשון 594 (מהדורה חמישית, 2001); עתיימ (מרכז) -65%60-09 ----

וכן שחהמבחן להערכת מצבו של הנכס, כפי שהובהחר בהלכת המגרש המוצלה, הוא מבחן אומייקטיבי, כלומר שאין די בכך שהמחזיק סבור כי הנכס אלנו ניתן לשימוש, ולא כל בניין מוזנת הוא בהכרת בנלין בלתי ראו? לשימוש. הטוק בו עוטק סעיף 330 הוא וק משמעותי. על כן, גס אם למשל בניין איגו ראוי לשימוש לצרכי מגוריט אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי טעיף 0, אם ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים על פי דין (מעשיה, מלאכה, משרדים וכו).

5. במקרה שלפנינו אין חולק בדבר העובדה שהעורר אינו עושה שימוש בנכס שנים רבות. העורר

הצחיר על כך ועדות זו לא נטתרה על ידי המשיב. הנכס נמצא אטום בביקורות שנערכו על ידי המשיב במקום, וחאיטוס הוסר באופן חלקי רק במחלך הטיור שנערך במקום, לבקשת ביים המשיב שביקש לבחון את מצבו של חנכס מבפנים. העורר הצחיר שאיטוס הנכס לא נעשה על ידו אלא על יי הנחלת התחנה לה מטר את החזקה בפועל בנכס. העורר לא הצליח להציג לועדה אישור ביחט לטענה זו, אף שלטענתו פנה להנהלת התחנה וניסה להשיג את האישור האמור.

.6

7

9

התרשמות הועדה ממצב הנכס בעת הסיור שנערך במקום תואמת את עמדת העורר כפי שהוצגה בערר. הנכס מצוי בקומה ה- 6 במתהם התחנה המרכצית שמראיח הכללי הוא כשל מתחם רפאזים נטוש. גם אס נצפו פה ושם חנויות או דוכנים פתוחים, מדובר בעטסקיס ספורים ביותר תעומדיס בבדידות יימזחרוניי למול אין ספור עסקים שחציתם מוגפת וברור שהם אינם פעילים ומן רב. לכך יש להוסיף את תנועת 'יהמבקריטיי הדלילה ביותר שהיתה במקום, לפחות במהלך הסיור. רבות נכתב ונאמר על הדרדרותו ומצבו העגוס של מתתם וּח, בכלי התקשורת השונים, וראה למשל

ציטוט מכתבה שפורסמה בחודש אוגוסט 2023 בעלתון ימעריב!:

ייהתחנה המרכזית ההלשה נחשבת לכתם השחול בער תל אביב. כאב ראש עבור העורייה, משדד תתתבולה, תושבי השכונות ובעל: החגויות המעטות שנותרו בת, לאחד שאת תלקן הגדוע רכשה חברת נצבא בבעקות הטניקון קובי מימון. את המוני המבקרים בשנוניה הדראשונות של התחנה החליפו נרקומנים, דרי לחוב, זונות ועבריינים ; את האווירת האמליקאית שאפיינת את הפניחה החליפו ריחות מצתינים של שתן וזבל, החלום לתפוך את המקום למנינת נדלין נוצצת נגוז ותומר במאבקי כוח, משפטים ארוכים וחיפופי תאשמות קש:ים בין בעלי תתנויות עבין בעעת הבית ו \

כמראהו העזוב של המחתם כולו, כך גס הנכס שלפנינו שייתכן ידע ימים יפים מאלו ואולט עומד כבר שנים ייכאבן שאין לח הופכיןיי, וככל הכראה אף נמסר פיסית לידי היזמים המתתלפים של המתחם, הממתיניס לשעת הכושר המתאימה לממש את הנכסים מידי בעליהט. מובן מאליו שבנטיבות אלו אין לבעלי הנכסים, ובכלל זאת העורר, כל אפשרות להשכיר את הנכסים ואין זה מקרה שהנכס אטום. לש לציין בהקשר וה כי גס מצבו הפנימי של הנכס הוא רעוע ביותר כעולה מהצילומיס שצילם בייכ המשיב וצורפו ראיות על ידו.

= טוגיית החנריות הריקות במתחם התחנה המרכנית החדשה הגלעה-לפתחח של ועדת-הערר פעמים-

רבות ובמרבית המקרים הגיעה הועדה למסקנה, לאחר שמיעת הראיות, שיש להעניק לנכסים פטור מחיוב בארנונה מכח סעיף 330 לפקודה, בין היתר, בשל מיקומם, דרכי הגישה אליהם, ואי יכולת העוררים להנות מן הנכסיט. כך גם במספר התלטות של ועדה זו.

כבר חזרגו ועמדנו על כך, בהחלטות קודמות, שההצדקה העקרונית לתיובי הארנונה היא ההנאה שמפיק חנישוט מן השירותים שמעניקה הרשות המקומית לנכט שבההוקתו. נוכת גישה זו וכידוע, דחה בית המשפט העליון את הגישה לפיה תיבחן שאלת חיותו של נכס שנטוק ראול לשימוש על פי מידת הכדאיות הכלכלית שבשיפוצו באומרו בי יצניין שניזק במידת שאי אפשר לשבת בו ואין יושבים בו אינו מקיים את הזיקה תנדרשת לשם הטלת אלנונת והאפשרות

תתיאורטית לש: נוי מצבו ש2 תבניין בעעות כזאת או אחרת אינה משנת את תמצב הנוכתי בו

אין מתקנימות הזיקה הנדרשת, אכן השאלה היא מה מצבו הנוכחי של הבניין ולא מתו הסכום שיש להשקיע כדי ?כהוציאוי ממצבו הנוכת: ו האש טכום זת תוא /טבנלי יי (בריימ 5711/06).

0 הוועדה סבורה כי גישה זו מתאימה גס במקרה שלפנינו, ובשים לב גם להלכה בבריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח ני עיריית תל אניב, ולפיה ממילא אין כל תכלית עסקית במקרה זה בהשקעה כספית לצורך הפיכת הנכס לבעיל. לא מצאנו לנכון לשנות ממטקנה זו רק משום שלנכט רצפה ו/או ונקרת ואין באלו (בנסיבות המתוארות לעיל) כדי להפוך את הנכס לראוי לשימוש.

1. לאור התרשמות הועדה ממצב הנכס, והעובדות המתוארות לעיל קרי; מצבו הפיוי הרעוע של

הנכס, והעובדה כי הוא עומד ריק שנים רבות ללא כל התכנות להשמישו ולהנות ממנו, ובהצטרף לעובדה שהוא מצוי בתחנה המרכוית החדשה שמצבה הכללי מוזנת ביותר, אנו קובעים כי בנסיבות המקרה הוכת שהנכט אינו ראוי לשימוש, וכי הוא עונה על התנאים הקבועים בסעיף 0 לפקודת העיריות.

טוף דבר

2. נוכח האמור לעיל אנו מקבלים את הערר.

3. הואיל והועדה סבורה שניתן היה לחסוך מהעורר את הליך ההוכחות, המשיב ישלט לעורר

הוצאות בטך של 3,500 ₪ בתוך 30 יוט מקבלת החלטה זו.

ניתן בהעדר הצדדים היו 2 | 2 [6 /

בחתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתר "

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 65 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקגה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשליש -- 1977 תפורסט החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.

/

- | 0 //

7 -) וינרדב 2 0 0 רו"ח

קלדנית : ענת לוי

. ( ברל

-אההוירויהייד

צ

ועדת הערר לענליני אדנונה

שליד עיריזת תל אביב ערר מס/: 140024955

בפני חברי ועדת הערר:

*ויר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: רוזיח שמעון צייטמיצסי

חבר: עו"ד משת קורן

העוררת: מרגלית פילוטוף

- נגד.

מנהל הארנגונה, עיויית ת'/א יפו

החלטה

ערר אה ענללנו נכט מרחוב בר יותאי 15 בתל אביב, אשר רשוט בטפרי העירליה כמספר 2000298703 ח-ן 10900688 (להלן: *יהנבסייי),

על קצה המזלג לוסבר, כי החלטה זאת עוסקת בשאלה מיהו המחציק בנכס.

בללי

41 הנכס הושפר ביום 1.12.16 ועד ל 20.12.17 פלוס אופציות ולפיכך הועברה למשיב הודעה מתאימה על העברת תזקה. ביום 8.2.17 הועברה תודעה על שוכר חדש.

2 לפיכך הוגשה תביעה לפינוי מושכר ביום 30.5.17 וביום 6.7.17 ניתן פסק דין לפינול.

7:37 = בסופו של יום פונח הנכס ביום-31.8.17 והעוררת הודיעה למשיב כל התזקה חורה אלית> ביום 1.9.17.

44 בתלוף 6 שנים קיבלה העוררת ביום 13.1.23 מכתב מיום 21.12.22 מהמשיב בו נאמר לה כל הועברה אלית התזקה בנכט ביוט 1.2.17 ביחד עט המחזיק הרשום וזאת על סמך פנלה שלו ועל סמך בזדיקה של המשלב. לא הוטבר מה הביא להתלטה חריגה שכואת.

5 המכתב גם לא אפשר לעוררת להתייחט לטענות בומן אמת, אלא הודיע על ההחלטה המוגמרת.

6 לפיכך הוגשה השגה על ההתלטה והמשיב ענה ביום 28.2.23 כי הוא דוחה אותה לאור הפער בזמנים בין מועד פסק הדין לפינוי לבין המועד על ההודעה על הפסקת התחזקה (המשיב ציין כי החודעה היא מיום 12.9.17 אבל וחו המועד בו התקבלה ההודעה כאשר בתוכן של התודעה מצוין כי המועד הוא 1.9.17).

7 לפיכך הוגש הערר.

8 ביוכ 12.3.24 הוגש תצהיר העוררת שבה פורטו העובדות וצורפו המסמכיט הרלוונטיים.

9 ביום 22.5.24 הגיש חמשיב ראקות מטעמו. מדובר בתצהיר של הגבי קירשנבויס שתעידה כל קיימח שלחה ביום 18.4.18 עס העוררת שס לכאורת היא אמרה שהמחציקים בפועל הט המתזיקיט הקודמים וכי נעשתה קנוניה ביניהכו לבין המתזיק הרשום. יצוין, כי לא נטען שהיא אמרה שהלא המחציקה בנכס.

10 עוד צורף הודעת מייל לפניות הציבור, שלכאורה נשלתה מהמחציק, הנטען שס הוא שלא פתת עסק במקום. השאיר מספר טלפון ליצור איתו קשר. לא הובהר עס נוצר איתו קשר בפועל.

1. גט בהודעה ואת לא נטען כי הוא אינו מחזיק.

2 ביום 28.5.24 התקלים דיון הוכחות.

3. לדיון חתליצבה הגב' גילה חרזי מטעט המשלב ולא הנציגה שקיבלה את השיתה. היא העידה

שלא בוצעה פעולה מעבר לת:עוד. מעבר לכך לא הליתה לה כל ידיעה אישית בנוגע לתיק.

‎ .4‏ העוררת נתקרה על נטיבות חתימת החוזה עס המחזיק ועט המחציקיט הקודמים. היא העידה כי הוא חיח בנכס ביחד איתם. חיא עומתה עס דברים שנכתבו בתביעת חפנוי מטעמח שכביכול לימדו שחיא טענת כי המחציק לא היה בנכט אך השיבה שלא אמרה כך מעולם.

‎ .5‏ ביום 2.7.26 התקבלו טיכומי העוררת שס פירטה את טענותיה כי לא התזיקה בנכט במועדים הרלוונטיים.

‏6 ביום 21.7.26 הוגשו סיכומי המשיב. במטגרתס נטען כי מדובר בטכסוך מחציקים;"כל העוררת אתראית מתוקף היותה אתת מהבעלים ולכן הינה יימחזיקה שיוריתיי ; כי מעדותת עולח כי המחציק לא החתציק בו בפועל.

‏חמצב המשפטי

7 ככלל אין ועדת הערר מכריעה בסכטוכי מחציקים.

‏8. ונאמר בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו (נבו 6 ייתמבקש מבקש להעביך ליז'יי חרשות המנהלית את ההכרעה בטכסוך החל שלו עס השוכר, ואולם מסעיף 325 אנו למדים שהנתיב המנהלי אינו הגתיב הנכון לשם בירור סכסוך זה, מה גט שהשוכר כלל אינו פד בהליך המנהלי, ולפיבך גט אינו יבול לטעון טענותיו בעניין".

‏9 צודק גס המשליב כי בעל נכט חינו ייבעל הציקה הקרובה ביותר לנכסיי.

0. ונאמר למשל עתיימ (מינחלייס מרכז) 30986-12-21 גרטיאלה בלל ני עיריית רתובות (נבו

‏2) (להלן: ייפרשת בילי): ייובהעדר כל הודעה כאמור, בדין רשמה העיריית בספריה את 'ורשי ביל כמחזיקים, והשונה חיובי הארנונה עליהם, וזא מעצט הלותט

1

2

3

בעלי הדירה, שבן, בעל נכט -- בהעדר הודעה על מחזיק - הוא '/בעל הזיקה הקרובה ביותר לנבסיי (עמיינ (חי') 42505-01-16 ארנים ני מנהל הארנונה בעיריית עכו, בפיטקה 23 [פורסם בנבו]. עתיימ (ת'/א) 27618-05-19 עזבון אבו תליפה ני עיריית תי'א, [פורטס בגבו] שס נאמר (בפיסקה 17) כי ייהתובה לשאת בתשלומל ארנונה הלה על הבעליט של הנכס ולתלופין על המרזיק. בהעדר תודעה מפורשת מהבעלים אודות והות המחזיק, אין תולק כי חלה התובה על הבעליסיי. עמיינ (ת'יא) 21484-03-18 נבולסי ני עיריית תייא, בפיטקה 128 [פורסם בנבו]. עמיינ (מרכז) 18378-04-18 וינרב ני עיריית רתובות, בפיטקאות 37-36 [פורסם בנבת)".

ברס, הדבר נכון כל עוד אין ייהודעה על מתזיקיי.

לעומת האמור לעיל סעיף 3(א)3 לתוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 קובע כי בסמכות ועדת הערר להכריע כי עורר: י...אינו מתזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות ן

בענלין סמכות ועדת הערר ונושא והות המחציק נקבע בעעיימ 2611/08 שאול בנימין מ עלרלית תל-אביב (נבו 5.5.2010)

יאשר לשאלת הסמכות, על פי טעיף 3 לתוק הערר, מי שתויב בארנונה כללית רשאי להשיג עליה בפני מנהל הארנונת בעניינים המנוליס בו, ובין תלתר, בטענה להיעדר החוקה בנכס.

מקובל לומר, כי הנושאים המנולים בסעיף 3 נוגעים לענליניס עובדתיים וטכנליס המצריכים לעתנים בדיקת המצב בפועל (עעיימ 9530/05 ריבוע כתול - ישראל בע"מ מ עיריית עפולה (לא פורסם)). ערר על החלטת מנחל הארנונה יוגש לועדת הערר (סעיף 6(א) ), ועל החלטת ועדת

= | הערר רשאים העורר ומנחל הארנונת לערער בפני בית המשפט לעניינים. מינהליים (טעיף.

)6

...בית משפט זה פסק כל יש לפרש בהרתבה את סמכותס של גופי הערר השונים בכלל, ושל מנהל הארנונה בפרט, וזאת מטעמים של נגישות האזרה לגופים אלה, מומתיות גופי הערר ומיצוי הליכים יעיל ומהיר (עייא 10977/03 דור אנרגלח (1988) בע"מ ני עיריית בני ברק (לא פורסם)). לדידי והו גס צו השכל הישר. עס ואת הכירה הפסיקה בסמכותו הכללית של בית המשפט לדון גס בענליניס אשר באו אליו חרף מסלול ההשגה הקבוע בחוק, במקרים חריגים (רעייא 1809/07 עיריית הרצליה ני לוי בע"מ (לא פורסם); עעיימ 10826/03 מנהל הארנונת בעיריית עכו ני קלאב מרקט רשתות שלווק בע"מ (לא פורסם)). בפרשת עיריית רעננה נקבע, כי יימקום שהמתוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתחיי (רעייא 2425/99 עירית רעננה ני י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פייד נד(4) 481, 892 (השופטת פרוקביית))

... ביחס לטענת ייאלנני מחזיקיי-- בה עוסק המקרה שלפנינו - הקנה, כאמור, התוק בסעיף

3) שיקול דעת לבית המשפט להתיר טענות בין כתליו, שלא בדרך של השגה, ואולם נקבעו

גדרי הרשות לכך (עייא 4452/00 ט.ט טכנולוגיה מתקדמת בע"מ ני עיריית טירת הכרמל, פייד נו(2) 773): ייפתיחת הערכאות השיפוטיות חרגילות בפני התליב בתשלום ארנונה נתונה כעת לשיקול-דעתו של בית-המשפט. כאשר מועלית בפניו טענה המנויה בטעיף 3 לחוק הערר, יש לשקול אס להתיר את העלאתה. גנראה כי בנושאים עובדתלים וטכניים תהיה

4

דיון

5

77

7

.8

9

.0

1

המשיב מציג את מצב הדברים בצורת שגויה לטעמנו.

הנטייה להגביל את האזרת להליכי ההשגה המינהלית. בירור עניינים אלה בקשר לתיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המינהליים-מקצועיים. גופים אלה ערוכיט לבירור שאלות מטוג גח המצריכות לעתיכםו עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח. לעומת זאת בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי תשיבות כללית ותשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מטוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילותת תינתן ביתר קלותיי (עמי 780-779, השופט אנגלרד).

...אף לגופם של דברים, אן בידינו לשעות גס לטענתו של המערער, כי מעולם לא החזיק בנכס, מקום שמנגד הוצגו הסכם שכירות החתום על ידיו, והעמוד הראשון של דרכונו.

כמותי כבית המשפט קמא סבורני, כי אין די בטענות בעלמא בדבר זיוף החתימה על ההטכם כדי לבסט את טענתו, ואי הצגת תוצאותיה של החקירה המשטרתית אף היא אומרת דרשני. כד. | לטענת המערער היה על המשיבה לבדוק נוכת פנליתו, מיהו המתזיק בנכס.

אין בידינו לקבל טענה זו. סעיף 325 לפקוזדת העיריות מטיל על הבעלים או על המחזיק למטור הודעה לעיריה בדבר חילופי החזקת ובעלות, ומשניתנה הודעה צר יילא להיה --- סוף עמוד 11 --- חייב בשיעורל ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעת"."

לטעמנו מכל חאמור לעיל עולה כי על ועדה זאת להכריע בטענה כל העוררת איה מתציקה.

לאתר שמיעת העדי ובתינת הראות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי צודקת העוררת בטענותיה וכי דין תערר להתנקבל.

לשנו הבדל מחותי בין מצב הדברים שבו אין הודעה על מחולק והמשלב פונה לבעל הנכס כבעל הזיקה הקרובה ביותר כפי שחית במקרה אליו הפנה המשיב בפרשת ביל לבין חמצב במקרה הנוכתי.

במקרה דנן הליתה הודעה על מחזיק ולא הליתה הודעת חדילה, אך עקב בעיות גבייה בחר המשיב להעביר את החזקה אל בעלת הנכס.

לא הוצג כל טעט טוב להעברת התהצקה מעבר לבעלות גבלית.

חמשיב טען כי העוררת ידעה שהמחציק אינו מחציק בנכט בפועל.

ראשית אנו לא מקבלים את המטקנה העובדתית חזאת של המשיב. ספק גם אס אנו אמורים להכריע בכך.

ברם, גס אס היח בכך אמת אין בכץ לסייע למשיב שכן אין בכך לבסס קביעה כי החוקה חזרח אליה.

‎ .3‏ בדוק מטעם זה פנתה העוררת לבית המשפט הנכבד לקבל סעד.

‎ .%‏ העוררת הסבירה כי לאחר פסק הדין נדרשו עוד כתודשיים עד לפינוי בפועל. קיבלנו את עדותה בגושא ומצאנו תימוכין לאמינותה בכך שמיד עס קבלת התזקה לידיה הודיעה כך למשיב בזמן אמת.

‎ .5‏ נוכיך כי תודעת המחציק ניתנה בדיעבד ותוך העלאת טענות מרמה והתחזות שאין לקבלן ללא ראיות חזקות כדבר חלכת בית המשפט העליון הנכבד.

‎ .6‏ מצאנוגס הרחבת חזית לא תקינה של חמשיב בפער בין הטענות שהעלה בזמן אמת בונשובה להשגה לבין הטענות שהועלו בערעור על ידיו בנוגע לייהודאת בעל דיויי של העוררת בהליך הפינול.

‏7. לסטעמנו העוררת פעלה בצורה המתבקשת ולמעלה מכך כאשר הגישה תביעת פינוי, פעלה לפינוי הנכס והודיעה על כך בתוך ומן סביר לכל הדעות (חודשלים). חמשיב לעומת זאת לא העלה כל טעם טוב להוספתה כמחציקה מעבר לבעיות גבייח.

‎ .8‏ ניתן לתהות מה הטעם בהוספתה כמחזיקה- אס היא אכן החזיקה אצי יש למתוק את המחזיק הקודט ואם לאו אין לצרפה.

‏סוף דבר

‏99 לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להתקבל.

‏0 בנטיבות החריגות של הליך זּה, שלטעמנו לא היה צריך לבוא לעולם וזאת באחריות חמשיב,

‏ישא המשיב בהוצאות העוררת בסך 12,000 ש"ח.

‏ניתן בהעדר הצדדים היוט%* 00 42 .צ2.

‏בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשטיא --2000, קיימת 2 זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהלייט בתוך 45 יום מיוט מסירת ההחלטה.

‏בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשולות המקומיות (ערר על ו נה כללית) (סדרי דין בוועדת

‎-

‏) התשלייו- 1977 תפורסט החלטח זו באתר האלנטרנט של המש

‏<--. עור

‏יב.

‏- שלוו /

‏כו ער ויסמ ב חבר: כ חבר: ייח שמעזיישנלצ קר

‎/

‏קלדנית : ענת/לור

ועדת הערר לעניינ? ארנונה

שליד עיריית תל אבים ערריט מט': 140025073

בפני חברי ועדת הערר: 11

לריר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: רויית שמעון צייטניצקי

חבר: עו"ד משה קורן

העורף: רום שחר

- נגד.

מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטת

ערר זה ענילנו נכסי ברחי תיים שורר 12, ת'יא, אשר רשוט בספרי העירייה כנכט מטפר 2000385456 ח-ן לקות 11121941 (לתלן: !יהנפטי).

תמצית המחלוקת בין הצדדיט עוסקת בשאלה מה גודל השטח הנכס לחלוב בארנונה ובפרט שאלת חיוב שטח המוגדר על ידי העורר יימרפסת לא מקורת'י. האם הוא שטח בר חיוב כמרפטת או מרפסת גן או שאינו בר תיוב שכן חינו חצר או גינח.

רקע

41 העורר הגיש השגת ביום 19.6.23.

/ העורר טען כי יש להפחית שני שטחים מהשטח בו היא מחויבת.

3 = לטענתו שטת בן 23,12 מ"ר במרתף המוגדר כמרפסת לא מקורה איגו בר תיוב שכן לכל הלותר הינו ייחצר אנגליתיי. לשטח זה אין היותר כחלק מְהשטח של הנכס,

₪ לצורך הגדרת חצר אנגלית חפנה העורר לתקנות התכנון והבניה.

5. בנוסף טען כל שטת בן 24.46 מ"ר בקומת הקרקע חינו ייפטיניי והינו שטח הכלוא בין קירות

הבית. גם שטח זה לא נכלל בהיתר בניית. לתלופין נטען כי הינו שטח קרקע, חצר, גינח,

וככזה המשיב אינו מתייב.

6 ביום 18.7.23 דח המשיב את טענות העורר וקבע כי תהשטחים הינט שטחים המהוויט חלק אינטגרלי ורציף מכלל השטת של הנכס והפנת לסי 1.3.1 ב לצו הארנונת.

7 נקדים את המאוחר ונציין, כי קיבלנו את עמדת המשב על נימוקיו כפי שיפורט להלן.

88 ביום 20.9.23 הוגש הערר ובו חזר העורר על טענותיו.

9 בכתם התשובה הבהיר המשיב כל הוא עומד על עמדתו וכי שני השטחיט האמורים יימהוויט למעשה מרפטות ובכל מקרח הינט שטחים ברי חיוביו,

10

1

.12

3

46

.5

.6

.7

.8

9

ד

0

.1

72

3

חתיק הועבר להוכחות בהתלטה מיום 20.11.23.

ביום 19.12.23 הגלש העורר תצתיר ובו תיאר את השטחיט וצרף תמונה,

בנוגע לשטח בקומת הקרקע צורפה תמונה אחות בלבד בה נראה שטת מרוצף, שחינו תלק אינטרגלי ממה שנראה סלון או שטח עיקרי אחר.

לגבי השטת בקומת המרתף לא צורפו תמונות.

ביום 4.1.24 חוגש תצהלר מטעם המשיב אליו צורף דויית חוקר מיום 2.7.23. 4 תמונות של השטח במרתף שט נלתן לראות כי מדובר בשטח לא מקורה ממנו עולות מדרגות לקומת החצר, גינה, בשטת וה יש כסאות, שולחן קפה ועציצים. כמו כן צורפה תמונה נוספת של השטת בקומות הקרקע מזוית נוספת שפ נלתן לראות כי בשטח המוגדר כמרפשת ישנם עציצי

נוי אותם ניתן לראות מהטלון הסמוך. בנוסף בדו'יח תואר שיש גישה לשטח וה מהטלון באמצעות דלתות הוה מאלומיניום (דלתות הזכוכית).

הדיון נקבע להוכתות אך ביום 7.3.24 תתקבלה בקשת הצדדים להעביר את התיק לסיכומים,

הצדדים הסכימו כי חתומר בתיק יהווה את התשתית חראייתית.

לפיכך הוסכם על העורר כי הטלעוניס מטעם המשיב לגבי המצב העובדדתי נכונים.

הצדדיט הגישו סיכומים ובהם חזרו על הטענות.

לטעמנו, גם לאחר עלון בחומר ובחינת התשריטים והתצלומים צודק חמשיב בו מדובר בשטחים שחינס חלק משטח הבנלין, שהינם הלק מהשטח של המבנה או לכל הפחות

מרפטות. זאת ועוד כי אכן מדובר בשטחים שניתן לעשות בחט שימוש ושימוש בפועל אסן נעשה בהם וכי לא מדובר בחצר, גינה, כפי שטען העורר.

לאתר קריאת עמדת העדיס ובחינת הראיות שהוגשו לנו אנו טבורים, כי יש לדחות את

הערר:

עיון בראיות מלמד כי:

בנוגע לקומת הקרקע. מדובר בשטח שחינו חלק אינטגרלי מייהנכס העיקרייי נעשה או נלתן לעשוות בו שימוש לאחסנה ולנוי.

לכל הפחוו יש לראות בשטח, כעמדת המשיב, כמרפסת ברת חלוב.

כ

7

4

4. | באופן דומח מצאנו לקבוע בנוגע למרתף כל מדובר בשטח בר חיוב, שהינו חלק מקומת

המרתף ונעשת בוא שימוש כסוג של מרפטת,

5 לא מצאנו לקצל את טענות הערר בנוגע להיתרי הבנייה, לא הוכוזו הטענות בפנינו וממילק שספק רב אם יש רלוונטיות לטוגית הארנונה. דיני הארנונח מתמקדים בסגגיות שונות,

טוף דבר

6 לסיכום האמור לעיל, אנו טבורים, כי בשים לב לדיך ולסמכויות ועדת הערר, דין תערר לחידתות.

7 העורר ישא בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ש"ח.

ניתן בהעדר הצדדים ה: ו10938. 22.//7..

בהתאם לסעיף 5) לחוק בתי משפט לעניימים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דץ) תשט"א -- 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניוניט מ*נהליים בתוך 45 :וט מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 0) לתקנות תרשויות המקומיות (ערר על קביעתעקרנונה כללית) (טדרל דין בוועדת ערר) חתשלייו- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האלנטרנט של המש

ו חבר: עו"ד משה לורן חבר: רוי שמעו ז'לֶטניבקי

- 4 / /;

4 , קלדית : ענת קל

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- ימו ערר מט': 140025415

בפני חברי ועדת הערר: 6

דייר -- עו"ד אפרת קפלן ב

חבר - עו"ד ראובן הרן

חבר - רו'יח יעקב ישראלי

העורר: עמנואל גרליצ

- נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

ענלינו של הערר בנכט הנמצא ברחוב הברצל 24 א, תל אביב- יפו, חרשוס בספרי העירייח כנכט מסי 6 חרי ארכונה מס' 11333210,

במסגרת הערר טען העורר כנגד שטח החיוב. בכתב הערר נטען, בין היתר, כי הודע לעורר שהחל מיום 1/3/2023 יעודכן שטח החיוב מ- 418 מ"ר ל- 387 מ"ר ונטען פי הודעה וו אינה ברורה, אינה מובנת ואינח יכולה להיות נכונה. העורר טען כי לבניין ארבע קומות והות וכי בכלל הקומות שאינם בחזקת העורר השטח קטן משמעותית.עוד נטען כי חלק משטתי השירות שהוספו אלנס בנל חלוב וחלק מהמדידות שביצע המשיב לא הומצאו לו; 0

בכתב התשובה טען המשיב כי העורר כלל לא החזיק בנכס עד ליום 1/3/2023 ואין לו זכות השבה של כספים שלא שילט בגין תשלומי עבר, וכי ממילא מדובר בטענות

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]