החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - פברואר 2024

וו

+ 1

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : ד באדר-א תשפד

4

מספר ערר: | 09:19 / 140025410

מספר ועדה: | 12718

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

כהן גלית תעודת זהותש 0₪₪₪₪₪ כהן מריאן משה תעודר זהו ה 0

חשבון לקוח: 11318006

מספר חוזה: 1229583

כתובת הנכס: התאנה 3

-ג1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר

העורר/ת: כהן מריאן משה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

העורר: אני מצהיר כי ביום 11/2/24 קיבלתי רישיון הריסה של המבנה על הנכס ובאותו יום התחלתי את ההריסה שהסתיימה ביום 12/2/24.

ב"כ המשיב:

בנסיבות אלה אנו מסכימים לאשר פטור נכס לא ראוי לשימוש החל מיום 9/7/23 ועד למועד שבו הנכס יימחק מספרי העירייה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ד באדר-א תשפד

14

מספר ערר: | 09:19 / 140025410

מספר ועדה: | 12718

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: כהן מריאן משה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בהסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה בהתאם לדברי ב"כ המשיב.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.02.2024.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה ו דיו בוועדת ערר)

התשלייז-1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

/

/

/

יו"ר: עו"ד וי עון ו חבר: רו"ח ז'יטניצקן שמעון חבר: עו"ד פלדמן|אהוד

שם הקלדנית: ענת לוי |

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ ! באדר-א תשפד

14

מספר ערר: | 09:02 / 140023097

10

80

מספר ועדה: | 12719

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

פנחס אסתר תעודת זהוה 09008 ו'יסמן דורית תעודת זהו הפו

חשבון לקוח: 11178119

מספר חוזה: 1083881

כתובת הנכס: גבולות 56

ע"י ב"כ עו"ד: הנדל דוד

-ג ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: פנחס אסתר, וייסמן דורית

ב"כ העורר/ת עו"ד : הנדל דוד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

פּנַחס אסתר לאחר שהוזהרה כדין משיבה לשאלות ב"כ המשיב:

ת: לא חל שינוי במצב הנכס היום ביחס לתקופת העבר.

ת: לא פעלנו לתיקון הליקויים שנכללו בדוח של המומחה כי לא ניתן להיכנס למבנה.

ב"כ המשיב:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

אין לי שאלות גוספות.

אין לי שאלות בחקירה חוזרת.

נוכח המלצת הוועדה ולאור הסכמת חברי והעוררת אני מסכים להעניק את הפטור בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 3/5/2021. העירייה שומרת על זכותה לבחון מעת לעת את מצבו הפיזי של הנכס וככל שיהיה מקום לכך לחייבו בהתאם. '

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!ו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: פנחס אסתר, וייסמן דורית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה סופית להצהרת ב"כ המשיב לעיל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.02.2024.

י באדר-א תשפד

4

140023097 / 2

0

80

9

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד פרינץ\ושית. ₪ חבר: ויינריב אודי, למל

חברה: רו"ח|מלי אורלי

\ שם הקלדנית: ענת לוי

/

ווה

בע

וו

תאריך | : יא באדר-א תשפד

24

מספר ערר: | 12:23 / 140025427

מספר ועדה: | 12720

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת:

קורדובה איזידור תעודת זה אורי קורדובה עיצובים בע"מ חברה פרטי רה פושווו וו

חשבון לקוח: 11173350

מספר חוזה: 1077471

כתובת הנכס: הרצל 57

ע"י ב"כ עו"ד: שרית חרל"פ

-נ ג דד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: קורדובה איזידור, אורי קורדובה עיצובים בע"מ - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : שרית חרל"פ - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ב"כ המשיב: | ראיתי את ההחלטה של הועדה הנכבדה הבוקר וניסיתי כרבע שעה ליצור קשר עם

עוה"ד חרל"פ אך לא היה מענה במשרדה.

המשיב עומד על כל טענותיו.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!ו

תאריך ‎ :‏ יא באדר-א תשפד

22004

מספר ערר: | 12:23 / 140025427

מספר ועדה: | 12720

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: קורדובה איזידור, אורי קורדובה עיצובים

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר הזה הוגש ביום 28/8/23 בטענה שיש להקפיא את תשלום הארנונה ב- 4 חודשים.

החודשים הרלבנטיים הם אפריל עד אוגוסט 2023.

לכאורה הערר הוגש על ביטול פטור נכס לא ראוי לשימוש אשר בוטל מתאריך 15/6/23 ואילך.

עפ"י הראיות שצורפו לכתב התשובה עולה כי בביקורת מיום 11/7/23 הנכס היה בשימוש מלא כאשר נראה כי מדובר בחנות ריהוט פעילה ומלאה בציוד.

דיון נקבע ליום 16/1/24 ועקב בקשה שהוגשה באותו יום ובטענה כי העורר חולה, הדיון נדחה לבקשתו.

אתמול בשעות הערב נשלח בפקס הודעה שממנה עולה כי עוה"ד שרית חרל"פ מייצגת את העורר.

בבקשה ציינה כי העורר חולה ולא יוכל להתייצב וכי הם מטפלים בבן חייל פצוע ולא יוכלו "לסייע". יצוין כי הבקשה אינה נתמכת בכל מסמך או ראיה אחרת שממנה ניתן להבין במה מדובר.

הבקשה עצמה אפילו אינה מפורטת לגבי הפרטים המינימלים הנדרשים. זאת ועוד חזקה כשעו"ד לוקח תיק לטיפולו שהוא מסוגל לעמוד בהתחייבויות הנדרשות ממנו כמייצג (כאשר בתיק זה מועד הדיון נקבע זה מכבר).

הבקשה נדחתה.

הדיון נקבע לשעה 12:30, השעה כעת 12:50. אין התייצבות מטעם העורר.

בשולי הדברים נעיר כי התנהלות העורר ו/או בא כוחו נגועה בחוסר תום לב בין אם לעצם הגשת הערר ובין אם לאי ההתייצבות.

עוד נעיר כי ב"כ העורר ציינה כי מתקיים תיק נוסף (140025476) בגין אותו נכס.

נציין כי עיינו באותו ערר ומצאנו כי אינו עוסק בסוגיה שלפנינו. באותו ערר הסוגייה אינה שאלת זהות המחזיק וזאת לא שאלה שעומדת בפנינו.

בנסיבות אלה הערר יימחק.

העורר יישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 20.02.2024.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתך-הּאינטְרנט של המשיב.

| ₪ '

6% = על 3

יו"ר: עו [ * חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קוהן מש

\ שם הקלדנית: ענת לוי

2

ווה

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ | : יא באדר-א תשפד

222004

מספר ערר: | 10:45 / 140024796

מספר ועדה: | 12720

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

כספית אריאל תעודת זהו ה וו

חשבון לקוח: 11317427

מספר חוזה: 1229008

כתובת הנכס: עירית 7

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: כספית אריאל - אין מכחות

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

הדיון נקבע ליום 20/2/24 לשעה 11:50. בתיק נמצא מייל של העורר שמאשר שידוע לו על המועד.

השעה כעת: 12:20. מדובר באי התייצבות שנייה לאחר אי התייצבות קודמת מיום 25/7/23.

כמו כן דיון נוסף נדחה עפ"י בקשתו של העורר וזאת ביום 20/9/23.

בבקשה ביקש העורר לקבוע את הדיון למועד מאוחר ל- 1/11/23 וכך אכן נעשה והדיון נקבע להיום.

ב"כ המשיב:

אני חוזר על בקשתי לדחות את הערר וסבור כי ניתן לעשות זאת על בסיס החומר שבתיק.

אבקש שהוועדה תעשה כן ותפסוק הוצאות בהתאם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יא באדר-א תשפד

20274

מספר ערר: | 10:45 / 140024796

מספר ועדה: | 12720

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: כספית אריאל

- הנ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בנסיבות אלה התיק יימחק.

מדובר באי התייצבות שנייה וכן גם לגופם של דברים מעיון בחומר הראיות עולה לכאורה כי לא היה מקום להגיש את הערר.

העורר יישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 20.02.2024.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ב יר וי

יו"ר: עו עו 7 חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

וו

יא באדר-א תשפד

2004

140025462 / 3

120

5

פלג, כהן, דויטש - עורכי דין חברה פרטי ה 8880 דראל נכסים בע"מ

חברה פרטית

חשבון לקוח: 10099016

מספר חוזה: 85789

כתובת הנכס: דרך בגין מנחם 52

ע"י ב"כ עו"ד: דוד שמעונוב

-נג ד-

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: פלג, כהן, דויטש - עורכי דין, דראל נכסים בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : דוד שמעונוב

מוטי קלברס - מתמחה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן ועו"ד אמיר מורצקי

פרוטוקול

בפתח הדברים הוגשה בקשה לדחיית הדיון שלשום אחה"צ (התקבלה אתמול בשעות הבוקר).

הבקשה נדחתה ומספר שעות מצומצם לאחר מכן התקבלה הודעה על הסכם פשרה.

אנו ביקשנו את התייצבות הצדדים לדיון של היום.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יא באדר-א תשפד

222024

מספר ערר: | 10:03 / 140025462

מספר ועדה: | 12720

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: פלג, כהן, דויטש - עורכי דין חברה פרטית,דראל נכסים

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים כפי שקיבלו ביטוי בהסכם הפשרה מיום 4.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.02.2024.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ו \\ | / ( 3 כ

יו"ר: עו"ד 2 חבר: רוח ז'יטניצקי שמעון תבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מס': 140023844

שליד עיריית תל אביב יפו

בפני חברי ועדת העדר:

*ייר: עו"ד יהושע דויטש

חבר : אודי ולינריב, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העוררות: ש.ב.ג קפה אסותא השקעות בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א

החלטת

הקדמה וגדר המחלוקת:

41

העוררת מחזיקה בנכס שמספרו 2000451628, וכתובתו דרך הברזל 12, תל אביב, בשטת של 6 מ"ר, חמצוי בתוך שטת בית החולים אסותא.

המחלוקת העומדת לדיון בתיק זה חינה שטתו של הנכס. במסגרת הערר נטען, בית היתר, כי יש להפחית חלק מן השטח, בפרט שטחים שלטענתה הינם שטחים משותפים ו/או כאלה שאינם מותזקים על ידה. ולרבות מרפסת אשר לטענת העוררת אין שליטה בח,

ככל שטענות העוררת תתקבלנה, הרי שרוב השטח, אינו מוחזק על ידה.

כרונולוגיית הַהליך וההתדיינות שקדמה לו:

4

5

ביום 14.11.21, פנה בא כוח העוררת אל המשיב, ומסר לו כי העוררת מפעילה את בית הקפה ייארומחיי בנכס שזוחה על פי מספרו 2000451628 והוסיף: 'ימרשתי מחזיקה בנכט כבר רשות וזיין של רשת ארומה - מצ'/ב הסכם בר רשות שנערך בין הבעלים (אטותא מרכזים רפואיים בע''מ), השוכר (הרשת - ארומה הולדינגס בע''מ), והמחזיק (הזכיין -- מרשתי). נא לרשום את הנכס על שם מרשתליי.

בניגוד לאמור במכתבו הנייל של בא כוח העוררת, הסכם בר הרשות מיום 14.11.19, אשר צורף למכתב הנייל, נתתם רק בין ארומה הולדינגס בע"מ לבין העוררת וצוין בו כי הצדדים מסכימים כי ארומה תמחה את וכויותיה וחובותיה לפי הטכם שכירות שנכרת בין המשכיר - בית תולים אסותא, לבין השוכרת - חברת ארומה, לטובת הזכיין - העוררת.

מכאן החלה התכתבות בין בא כוח העוררת לבין מנהל הכספיט באגף חיובי ארנונה של עיריית תל אביב, בה נתבקש בא כוח העוררת להשליט את הנתונים - כגון מועד החוקת הנכס - על ידי העוררת, וכן נתבקש לשלוח את הסכם השכירות שבין אסותא לבין חברת ארומח הולדינגס (להלן: ירשת ארומחיי) על נספחלו.

על פי חילופי הדואייל שצורפו לתצהירו של מר דני סוויסה מטעם העוררת (נספת 1), שלח בייכ העוררת ביום 25.11.21 את הטכס השכירות. ביום 28.11.21, השיבה מנהלת היחידה במחלקת

10

.1

2

.3

.4

.5

.6

.17

בניה חדשה לבא כוח העוררת, כי בהסתמך על הווה השכירות, בוצע שינוי הרישום המבוקש החל מיום 1.11.21, שטחו של הנכס נקבע ל-177 מ"ר וסווג כבתי קפה ומסעדות.

ביום 12.12.21, שיגר בא כות העוררת פניח אל חמשיב, ומסר כי למיטב ידיעתה ובדיקתה של מרשתו, שטת הנכס המוחזק על ידה חינו כ-75 מ"ר, והציע עריכת ביקור מתואם בנכט.

ביום 21.12.21, השיב המנהל כי השטח של 177 מ"ר, תואם מדידה שנערכה על ידי מודד מוסמך, וצירף למכתבו את תרשים המבנה.

ביום 19.1.22, השיג בא כוח העוררת בפני המשיב, וטען בפניו, כי תשטח המוחזק על ידי העוררתת מורכב אך ורק ממטבת בשטח של 16.41 מ"ר, מדלפק תגשה בשטח של כ-15 מ"ר ומשטח ישיבה ליד שולחנות אשר שטחו כ-19 מ"ר.

ביום 13.2.22, השיב המשיב כי כל חלקי הנכס נכללים בשטת הנכס, בהתאם להוראות צו הארנונה. כן, הוסיף, כי בביקורת נמצא כי שטח המבואה של המעליות (33.62 מ"ר), הינו שטת משותף לעוררת ולאסותא, ועל כן הפחית 50% משטת המבואה המשותפת והעמיד את כלל השטח בו מחזיקה העוררת, ל-160 מ"ר.

ביום 22.3.22, הגישה העוררת את עררה דנן.

ביום 12.6.2022, הוגש כתב התשובה לערר.

ביום 20.6.22, התקלים בפנינו דיון מקדמי.

למחרת היום, ביום 21.6.22, שיגר מנחל מחלקת חיובי ארנונה מכתב תיקון ביתס לשטת המבואה למעליות, המשותף לעוררת ולאסותא, והעמיד את שטת המבואח על 23.98 מ"ר, מה שחביא להגדלת השטת הכולל של העוררת מ 160 מ"ר ל 165 מ"ר. על דבר העדכון האמור למדה הוועדה מנספח 7 לתצהיר העדות הראשית מטעם העוררת, כפי שהוגש לוועדה ביום 8.8.22.

ביוטם 2 הגיש המשלב את תצהירו של חוקר השומה מר אייל פינטו, אשר ביקר בנכט מלוס 2,

ביום 28.11.22 נשמעו הראיות בתיק ונחקרו המצהיריס מטעט שני הצדדים. בסוף הדיון הוגש בהסכמה מכתבו של בייכ העוררת מיום 14.11.21 (הבקשה לרשום הנכס עייש העוררת), בצירוף כל ההסכמים, מסמכים, שלא הוגשו קודם לכן ואף לא בתצהיר העוררת.

ביום 12.6.23, נלתנה החלטה להחלת תוצאות הערר הנדון, לשנת 2022 אף על ערר 140025001 לשנת 2023.

.8

9

0

הגדרתו של שטח לעניין ארנונה מפורט בסעיף 1.3.1 לצו הארנונה, ולענייננו רלוונטיים סעיפי משנה א - ג, כאשר בסעיף קטן בי מובהך כי כל שטחי הנכס נכללים בהגדרת שטת בניין, ועל פל סעיף קטן גי החישוב לצרכי ארנונה חינו נטו ולא ברוטו.

יישום והכרעה:

מכלל החומר שנמצא בפנינו לא ראינו מקום לשנות מהחלטת המשיב וכל דין הערר להידחות.

על פי הסכם בר רשות שהוצג בפנינו עולה, כי העוררת הינה וכיינית של רשת ארומה וכפופת להסכם השכירות שבין בעלת הנכס (אסותא) לבין רשת ארומה. גם מר דני סוויסה מטעם

העוררת העיד בפנינו כי ''אנחנו כזכיינים כפופים להטכם שכירות של ארומה עם אסותא, אנחנו במעמד של בר רשות'י.

.1

2

.3

4

.5

6

7

.8

9

.0

לא הוכח בפנינו כי יילא עסקינן בבית קפה במובנו הרגיל והמוכר של סניפי ארומה. מהות הפעילות במקום דומה יותר לדוכן קפהיי (סעיף 4 לסיכומי העוררת). מדובר בבית קפה רגיל של רשת ארומח, המציע ישיבה בשטחי חישיבה או באיסוף עצמי, לכל מקום שיבחר הלקות.

על פי הסכם השכירות, שטח המושכר חינו המושכר כהגדרתו במבוא להסכם, כולל מושכר עיקרי והשטחים הללוויס, כמטומן וכמוגדר בנספחים אי ובי להסכם השכירות. נספח אי, (תנאים מיוחדים להסכם השכירות) קובע בסעיף ?2 כי שטח המושכר העיקרי (ברוטו) הינו 161.2 מייר ומסומן בצבע צהוב בתשריט שהוא נספת בי לחוזה השכירות. כן כולל המושכר שטחים נלווים דהיינו יימתחם ישיבה חיצוני בשטח של 63 מ'יריי, מסומן בצבע אדום בתשריט, נספת בי הנייל. נמצא כי בסחייכ שוכרת העוררת מאסותא שטח כולל של 224 מ"ר ברוטו.

מנספח בי הנושא את הכותרת ייתשריט כולל סימון המושכר ותוכנית מעטפת המושכריי, ניתן להטיק כי שטח המושכר נטו, הינו 180 מ"ר, שכן העוררת מתזיקה ב-129 מ"ר מושכר עקרי וב-51 מ"ר במתחם ישיבה תיצוני.

ההתאמות הקשורות בשטח המבואה למעליות, המשותף לעוררת ולאסותא, מעדכנות את השטח המוחוק על ידי העוררת לצרכי ארנונה, ומעמידות אותו לסך של 165 מ"ר.

נספח 7 לתצהיר מטעם העוררת, הינו ההודעה מיום 5.7.22 על הגדלת החיוב מ-160 ל-165 מ"ר, לה צורף תשריט מדידה עדכני מטעט המשיב.

כל טענות העוררת להפחית משטח זה; לא נתמכו בכל ראיה שהיא. העוררת לא המציאה כל תשריט מדידה לצרכי ארנונח, לא הבהירה ולא הוכיחה מדוע היא מציעה להטתפק בשטח כולל של כ 75 מ"ר לצרכי השומח.

מנגד, המדידות, ממצאי הביקורת והמסמכים, מצביעים בבירור כי כלל השטתים בגינם חויבה העוררת בארנונה, לא רק שהינם השטחים אותה היא שוכרת, אלא שהיא עושה בהט שימוש עיקרי לצורך פעילותה המסחרית במקום.

גס טענת העוררת כי למרות שהיא מהזיקה בתורת בת רשות של רשת ארומה, בשטח חישיבה החלצוני, אין לח שליטה על שטת זה, אינה יכולה להתקבל.

אפילו המצהיר מטעמה הודה, כי העוררת עצמה היא זו שתלתה את השלטים של רשת ארומה באותו שטח, כפי שרואיים בתמונות 5 ו- 7 שצורפו לדוייח הביקורת. הטענה בעלמא כי אסותא אוסרת על העוררת לעשות שינויים בשטח החיצוני, לא נתמכה בכל ראיה וגם אינה רלבנטית לגופו של עניין.

ניסיונה של העוררת לכנות את הנכס 'ינכס מורכב לחיוב שאינו מתותטיי- אינו מתקבל.

העוררת מבקשת למצוא טעם בערפול שטת הנכס, רק משום שאחת מן האפשרויות העומדות בפני לקוחות העוררת הינה ליטול את הממכר אל מתוצ לשטת הנכס, אולם אין בטענה וו כל ממש.

רס לאחר סוס תקירתו של מר דני סוויסה מטעם העוררת, אשר ניטה להרחיק מן העוררת את שטח מתחם חישיבה ועט נעילת פרשת הראיות, השכילו הצדדים להגיש לוועדה את מכתבו של בייכ העוררת מיום 14.11.21 בו בקש לרשום הנכס על שס העוררת וכן הגישו את כל מערכת החוצים שבין אסותא ורשת ארומה, עם הסכם בר הרשות שבין רשת ארומה לבין העוררת, (סומנו כמקשה אחת מ/1). מסמכים אלו שפכו אור על הנכס המושכר ומותזק על ידי העוררת, שטחו ומחות חיחסיס שבין הצדדים, כמו אופי השימוש של העוררת בנכס והביאו את הטוגיות שעמדו בלבת ערר גּה, לכלל בירור פשוט וענייני.

ו 3

31. אשר על כן, דיך הערר להידחות, העורך יישא בתוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪,

ו

כלתן בהעדר הצדדים היום .

2

בחתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לענונים מנוזלויס, התשייס-2000 ותקנת 23 (ב) ל ב משפט לעניינים מנהליים (סדרי דו), תשטיוא-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור 252 המשפט לענלינים מנחליום וזאת בתוך 60 יים מיום קבלות ההתלטת,

: בותנדת:

בתתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערך על קביעת ארנוגה כללית)(סדרי דץ בותכדו ערר] התשלייד-- 1977 תפורסט החלטת זו באתר תאינטרנט של חמשיב.

ליור: עחיד יתו 90/דויטש חבר: אודי ונינרוב, כלכקך חבך: עויד אהוד פלדסג | קלדנית: עכו לוי

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב עררים מס': 140024889

5

בפני חברי ועדת ערר:

לריר: עו'יד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: קולורד בילדינגס בע"מ

< נג דד

מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה

ערר וה עניינו נכסים מרחוב בגין 74, תל אביב, אשר רשומים בספרי העירייה כנכסיס מטפר 46 (נכס 11264446), 9 (נ(נכס 11264448), 2000164704 (נכס 11264445) (להלן:

ייהנכטסים'יי),

המחלוקת בין הצדדים עוטקת בשתי שאלות: שאלת פטור נכס ריק וסיווג נכט ריק.

רקע

41 ביום 20.11.22 הוגשה השגה בה טענה כי יש לסווג את הנכט כבית תוכנה וזאת בגין שוכרת משנה שהחציקה בנכסים (לטענתה), אך שלא הועברה החצקה על שמה.

2 השגה ואת נדחתה בין היתר מכוון שלא הומצארמסמכיס-לתמוך בטענה ומכווך שאותה:

חברה צד גי עזבה ממילא את הנכס.

3 על כך הוגש ערר 140024889 שסם נטעו כל הערר מוגש לשם הזהירות ונטען לראשונה כי יש להעניק פטור נכס ריק ועוד תוך כדי הרחבות חצית / שינוי חזית גורף.

4 ביום 2.1.23 הגישה העוררת השגה שנייה על החלטת המשיב לדחות את עיקר בקשתה לקבל פטור נכס ריק, או לחלופין לטווג את הנכס לפי סווג נמוך של תעשיה או בית תוכנה או לאחד את הנכס ולסווגו כמחסנים.

5. ביום 15.1.23 נערכה ביקורת בנכס ובחלקיס שלו נראו חפצים כגון שולחנות, מחשבים ועוד.

6. בעקבות כך הוגש ערר 1600025005 ביוט 17.4.23 שם נטען כי היח מקום לתת פטור נכס

ריק מיום 1.11.22, כי לחלופין יש לסווג כבית תוכנה או תעשייה או כמחסנים (לאחר

איחוד).

7 ביום 13.6.23, לאחר הגשת כתב תשובה על ידי המשיב, התקיים קדם משפט שם חזרו הצדדים על טענותיהם והתיק נקבע להוכתות.

.10

1

.12

.3

4

.5

.6

7

.8

ביום 9.8.23 הוגשו ראיות העוררת. מדובר בתצהיר של מר אילן כהן, מנכ"ל העוררת, בין 4 סעיפים ואליו צורפו רק תוספת להסכט שכירות ושני מיילים למשיב. לא צורפו כל ראיות לעניין מצב הנכס (ריק או לא ריק), מה חיתר הבנייה, צילומים, תצהיר תומך של השוכרת, חוות דעת מומחה או כל דבר אחר.

בתצהיר עצמו נאמר כי בנכס חיו שיפוצים עד ליום 1.11.22 אז הייתה השוכרת אמורה להיכנס, אך שבוטל ביוט 12.12.22 ולכן מיום 15.12.22 הנכסים עומדים ריקים וללא כל שימוש מיום 15.12.22. עוד נטען כי נכס 714 עמד ריק מסיום השיפוצים כיוון שלא הוכנס אליו כל ציוד.

עוד נאמר שנעשתה פנייח ביום 2.1.23 וכי בתשובה נאמר כל שני נכסים לא פונו. נאמר כי מדובר ייבתפצים מועטיטיי. נטען כי תפציס אלו פונו ונשלחה הודעה נוספת ביום 22.3.23, וחודעה נוספת לתזכורת ביום 19.4.23. להודעה ואת התקבלה תשובה מטעם המשיב כי לצורך מתן פטור נכס ריק יש צורך באישור בעלים וכי נכס 919 יסווג כמחסניס מיום 13

כאמור לעיל המסמכים הרלוונטיים להוכתת הנטען לא צורפו.

ביום 4.9.23 הוגשו ראיות המשיב. הוגש דו"ח חוקר מיום 15.1.23 אליו צורפו תמונות בהן נראה בנכסים כסאות רבים, שולחנות ועוד ציוד.

ביום 26.9.23 התקלים דיון הוכחות. מר כהן העיד כי לא יודע אס נעשתה עוד פניה למשיב אחרי 19.1.23 מלבד תזכורת לפניות מיום 22.3.23 ו- 12.6.23. הוא העיד שצילם את הנכס אבל לא היח לו הסבר מדוע לא צורפו לתצחירו. הוא לא ידע להגיד אם פנו לבעל הנכס לבקש הנחת נכס ריק. עוד העיד כי הוא לא יודע מה היתר הבניה. 7

לא נחקר עד חמשלב.

כבר כעת יצוין, כי מרבית הטענות נטענות בהרחבת חצית בנוגע למאורעות שקרו כביכול לאחר הגשת הערר, ללא שנעשתה בקשה לתקנו וללא ראיות ממשיות לתמיכה בטענות.

בסוף הדיון אמר בייכ העוררת כי המתלוקות שנותרו הן: 1) בנכט 714 חיא בנוגע לפטור מיום 1.11.22 ועד 3.1.23 (יום משלוח ההודעה). 2) כי בנכס 919 הסיווג כמתסנים הוא מיום 3 ויש לסווג ככח מיוט 1.11.22. 3) כי בנוגע לשלושת הנכסים יש לקבל פטור נכס ריק.

ביום 28.12.23 הוגשו סיכומי העוררת שס חורה על טענותית כי היא וּכאית לפטור נכס ריק ולחלופין לסווג לפי סיווג נמוך.

ביום 4.2.24 הוגשו סיכומי המשיב שם נטען, כי לא הוכת כי הנכס ריק ומנגד הוכת שאו כך ולכן ממילא כל הטענות האחרות לגבי טיווג נדחות וזאת מעבר לכך שיש לדחות אותן לגופו של עניין.

19

0

1

.2

.3

לאחר בחינת עמדות הצדדים אנו סבורים, כי צודק המשיב וכי דין הערר לחידחות.

כבר בראשית הדברים נציין, כי העוררת התנהלה בחוסר תום לב או למצער מתוך ולזול במשאבי המשיב וועדה ואת.

העוררת העלתה טענות בעלמא, ללא ראיות תומכות שהיו או יכלו לחיות בידה, תוך הרתבת חזית ותוך סתירה לדין ולפסיקה. ומנו של המשיב כגוף ציבורי אינו אינסופי וחינו משאב יקר. כך גם של ועדה זאת.

ויובהר כדוגמאות:

.1

2

3

4

5

6

7

העוררת טענה כי הנכס ריק, אך לא הביאה כל ראיה לתמוך בכך, למרות שחיו בידיה לשיטתה. יתרח מזאת מראלות המשיב עולה כי הנכס לא היה ריק ולא במובן של ייחפצים מועטיטיי אלא של ציוד רב ומשמעותי.

על אחת כמה וכמה הדבר נכון כאשר העוררת טענה כי היא וכאית לפטור עובר להודעה ששלחה למשיב.

העוררת לא הביאה את עמדת הבעלים למרות שידעה כי המשיב סבור שיש בכך חשיבות.

העוררת טענה לטיווג נמוך. אפשרי אך לא. הביאה את החיתר הבניה,. חוות דעת מומחה או כל ראיה אחרת לתמוך בעמדתה ולבטח לא ראיות בנוגע לשימוש שנעשה בנכס בפועל.

העוררת טענה לשימוש כבית תוכנה (במובן הסיווג הנמוך) אך לא הביאה ראיות לונמוך בכך בהליך זּה, לא הביאה את השוכרת, צד ג', וחמור מכך בתצחיר המנכייל נאמר: 'יבסופו של יום הסכם השכירות לא יצא אל הפועל שכן בוטל...'י. כלומר, עובדתית אותה שוכרת צד גי לא עשתה יישימושיי (במובן דיני הארנונה) בפועל בנכס של בית תוכנה.

העוררת טענה לסיווג מחסנים ולאיחוד הנכסים אך לא הביאה כל בדל ראיה או הסבר מה הבסיס ומה העובדות למתן סעד שכזה.

יש שיאמרו שלא רק מדובר בחוסר תום לב אלא ניסיון הטעיה חמור של ערכאה שיפוטית.

די בכך לדחות את הערר.

שוף דבר

4 לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות.

5 בנסיבות ערר זה העוררת תשא בהוצאות המשיב בסך של 20,000 שיח שישולם בתוך 30 יום.

נלתן בהעדר הצדדים חיום) ? 00%.70. 2.0

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתל משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחליים ואת בתוך 60 <וס מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם התלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

שי ו מו 7

/

יןייר: וו ויסמן חבר: עו"ד מש 02 הבר ייח שמעון וייליניצקי

קלדנית : ענת לוי

\

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב עררים מס': 140024744

16

בפני חברי ועדת ערר:

יו'יר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העורר: גיא ירוסלבסקי

- נגד.

מנהל הארנונה, עיריית ת'/א יפו

החלטת

ערר זה עניינו נכס ברחי הרכבת 60, תל אביב, אשר רשום בספרי העירייה כמספר 2000408628, ת-ן לקוח 11200404 בשטח של 228 מ"ר (להלן: **הנכסיי).

תמצית המחלוקת בין הצדדים עוסקת בדחיית טענת העוררת ע"י המשיב, כי יש לסווג את הנכס בסיווג יימלאכה ותעשיה'י.

רקע

41 ביום 31.10.22 הוגשה השגה בנוגע לסיווג הנכס וזאת לאחר שהסתליס שיפוצ בנכס.

2 ביום 21.1.22 התנקבלה תשובת המשיב בה נדתתה ההשגה. נטען פי נערכח ביקורת בנכט וכל הפעילות בנכס הינה של מתן שירותים בעלסףח ‏ ורוו חוורה

3 מדובר בנכס חדש אליו עבר העורר.

4 בעבר הליתה פעילות העורר בנכס ברחוב נחלת בנימין 68 בגודל של 84 מ"ר. שם נחתם

הסכט בין העורר למשיב החל משנת 2017 ואשר קבע כי 70% מהנכס יטווג כמלאכת ותעשיה ו30% כיישירותיסיי.

5. ביום 3.3.2020 נחתם חסכט נוסף בין הצדדים, שקבע כי: ייוביקורת שנערכה בנכט ב-

1, העלתה, כי לא חלו שינויים בשימוש שנעשה בויי. לפיכך הסכט על המשך הסיווג בחלוקתו עד ליום 1.1.25.

6. כאמור לעיל עקב מעבר הנכס והשיפוצ החליט המשיב לחייב את העורר כנותן שירותים.

7 לא הוצג לנו הסבר מדוע עשה כן חמשיב, דהיינו מדוע התעלס מהסכט הפשרה ללא הנמקה הודעה ביטול מסודרת או כיוייב, אך במסגרת דחיית ההשגה קבע המשיב כי שטת הנכס החדש הוא 228 מ"ר ושטח חדרי העריכה בנכס החדש הס כ- 8% משטח הנכס לעומת 108 מייר, שהם כ- 40% מהנכס, *משמשים לצילום ולאהסון ציודיי שאינם מתאימים להגדרת תעשית ומלאכה (סי 2 לתשובת המשיב להשגת).

10

.1

.2

.3

6

.5

.6

.17

.8

9

20

דהלינו המשיב קבע כי יש שינוי בנסיבות עקב שינוי היחסים בשטח (לשיטתו) וללא ביטול הסכם שינה את התיוב.

לפיכך הוגש ערר ה ביום 21.12.22. שם נטען כי בנכס מבוצעת פעילות פוסט פרודקשיין, כי המשיב קיבל טענה זאת בעבר, וכי הפעילות של הצילום ואחסנה הינה שולית ו/או נלווית לפעילות העיקרית.

ביום 8.3.23 הוגש כתב תשובה שט נטען כי אין לתת משקל להסכם הפשרה שכן מדובר בהסכם בדבר נכס אחר שהטענה אינה בסמכות הועדה.

לעניין הסיווג נטען כי לא טענת העורר לא הוכחה וכי לפי הביקורת של המשיב ברוב השטת לא מבוצעת פעילות של פוטט.

ביום 30.5.23 חוגש תצהיר העורר שס טען כי הפעילות בנכס החדש זהה לתלוטין לפעילות בנכס הקודם מלבד רצונו של העורר לשכור נכס מרווח יותר. עוד נטען כי חדרי הצילום נעשה צילום חומר לצורך עריכתו, כי יש 3 עובדים שהם עורכים, בנוסף לעורכים נוספים שהם פרילנסרים, כי בניגוד לעמדת המשיב יש 4 חדרי עריכה (במקום 3 שהמשיב טען) וכל ממילא לא קיים כל הבדל בפרופרוציה של השטחים לעומת הנכס הקודם.

ביום 2.8.23 הגיש המשיב תצהירים להם צורפו דוחות ביקורת של מר טוילי ומר תנוך,

שתיארו את הנכס והביאו את דברי העורר כי במקום נעשית עריכה. בדוייח המאוחר מיום

3 תוארו 4 חדרי עריכה בדומה לעדות העורר.

לתצהירים צורפו ראיות מהאינטרנט על פעילות החברה וכן תמונות.

ביום 12.9.23 נתקר מר ירוסלבסקי על תצהירו והוא הסביר על תהליך העבודה המתחיל בחדרי הצילום. הוא הסביר כי באופן טבעי השטח של הצילום גדול יותר משטח העריכה הנעשה באמצעות מחשב. הוא העיד כי 90% מרוותיו הס מעריכה.

מר טווילי, שנחקר גם, הוא הפנה בעיקר לדוייח שערך.

ביום 30.10.23 הוגשו סיכומי העורר שס חצר על טענותיו כי עיקר פעילות בנכס הוא עריכה, כי חפניית המשיב לאינטרנט היא חלקית שכן יש עוד אתרים, וכי יש לכבד את הסכם הפשרה.

ביום 13.12.23 הוגשו סיכומי המשיב שם נטען כי נטל ההוכחה חל על העורר, כי הפעילות בנכט אינח של פוסט פרודקשיין אלא של יי...הפקה, צילום, מתן שירותי השכרה של אולפן הצילום המצוי בנכס ושל הציוד שבו ואף שירותים נלווים נוספים...* (טיכומי חמשיב סי 8

לצורך מסקנה זאת חפנה המשלב לביקורות וממצאיו ברשת האינטרנט.

המשיב אף טען כי אין מקום להתייחס להטכמי הפשרה.

דיון

1

2

לאחר שמיעת העדיס ובחינת הראיות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי בודק העורר בטענותיו וכי יש לשנות את סיווג הנכס בהתאם לסעיף 3.3.1 ל -ייתעשיה ומלאכהי'י.

הנימוקים לכך כמפורט להלן:

1

2

3

46

5

6

7

.8

9

על אף טענות המשיב בהליך וה בסופו של יום המשיב קיבל את החלטתו הראשונה ללא נימוק.

כלומר בצעד חד צדדי התעלס המשיב מהסכם פשרה שהיה בתוקף.

לדעתנו חובה היה על המשיב לשלות הודעה מסודרת על הפרת ההסכם או ביטולו וכיוייב אך לבטת לא להתנהל כאללו אין בינו לבין העורר הסכם.

ההנמקה ניתנה במסגרת דחלית ההשגה ושם ניתן נימוק יחיד. לא נטען כי החטכם לא חל עקב שינוי נסיבות ולא בנוגע לפרסומים ברשת. נטען כי המצב העובדתי שונה עקב כך שמתוך נכס של 228 מ"ר 108 מ"ר משמשים לצילום ולאחסון ציוד.

די בכך בשביל לקבל את הערר. אפילו אס נקבל את עמדת המשיב הרי שעולת, כל בפחות מחצי מהנכס מתבצעת הפעילות היישירותיתיי ואילו בעיקר הנכט מתבצעת הפעילות שבה הכיר בעבר המשיב כפעילות של יימלאכה ותעשייהיי.

הוכת כי חישוב השטח של המשיב כשטחי חדרי העריכה שגוי וכי שטח ה גדול יותר. ₪ 3 --

הוכח גם כי במבחן המהותי עיקר הפעילות בנכס היא של עריכה ובין היתר נטען ולא נסתר כי מרבית העובדיט בנכס עוסקים בעריכה, וכי מרבית ההכנסות של הפעילו בנכס תיא כתוצאה מעריכה.

נדמח לנו שלאור הסכמי הפשרה בעבר ולאור הנמקת המשיב בדחיית ההשגה קס השתק כנגד חמשיב בנוגע למצב העובדתי וכי פעילות העורר היא של עריכה וטענות המשיב בחליך מרביתן באו לעולם רק בהליך וח.

עוד הוכח לנו, כי בניגוד לעמדת המשיב לא נעשה כל שינוי מהותי במצב העובדתל ולכן לא היה מקום להתעלט מהסכם הפשרה בין הצדדים. נכון כי ההסכם עסק בנכס הקודם, אך למעשה ההסכם הוא בנוגע לפעילות העורר ונעשה למולו. עמדת המש 5ב כי נעשה שינוי עובדתי נסמכה רק על חישוב השטחים (כאשר לא חוכת כל מדובר בשינוי לעומת המצב הקודם (מבתינת פרופורציות השטתים), ואילו העורר הצהיר כי לא נעשה שינוי שכזה.

סוף דבר

.3

לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להתקבל. המשיב יישא בהוצאות העורר בסך של ₪7,000.

ניתן בהעדר הצדדים היום 77 20 .26.2%

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפטילעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(טדרי דיו בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסט התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/

מל |

נוייר: 5 ון ויסמן חבר: עו"ד מש רו חבר /ףז'ייח שמעון 1

קלדנית: ענת לוי

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב ערר מס': 140024529

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: עו'יד גדעון ויסמן

חבר: עו'יד משה קורן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: נתיבי גז בע''מ

- בג דד

מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה

ערר וח עניינו נכס ברתי 2040 מסי 727, תל אביב, אשר רשום בספרי העירייה ומספר 2000466773 ו-ח-ן לקוח 11250804, בשטח של 578 מ"ר (להלן: ''הנכסיי).

תמצית המחלוקת בין הצדדים עוסקת בדחיית טענת העוררת ע"י המשיב, כי יש לסווג את הנכס בסיווג ייתעשייהיי.

רקע

1 ביום 1.5.22 הוגשה השגה על ידי העוררת בנוגע למספר נכסים ומססר נושאים.

2 ביום 29.8.22 ניתנה תשובת המשיב. נוגע לנכס הנדון בערעור וה נדחתה ההשגה בטענה כל 'ינכסים המשמשיט למשרדים, שירותים ומסחר יחויבו בתערלף כללי של '/בניינים שאינן

משמשים למגורים"יי.

3 לא ניתן פירוט נוסף או הסבר (נשאלת השאלה אם עונה התשובה לחובת ההנמקה החלה על הרשות).

4. ביום 24.10.22 הוגש ערר וּה. בערר נטען, כי הנכס משמש תחנה להפחתת לתץ ומדידה של

גז טבעי. בערר תואר תחליך הגעת הגז לנכס, שם עובר תהליך הפחתת לת ומנייה. עוד תואר תהליך הולכת הגו כולו החל ממאגרי הגז ועד למפעלי תעשיה / צרכני הגו הסופיים.

5 נטען כי בנכס עובר הגז תהליכים פיויקלייס שמשניט תכונות הגז הטבעי.

6. בין החיתר נטען כי הגו עובר : ייתחליך של סינון של הפרדת נוזלים, מוצקים ואבק ותחליכי

מדידה, חימום והפחתת לת'יי.

7 ביום 29.1.23 הוגש כתב התשובה וביום נטעו כי אין בנכס פעילות ייצורת במובן של ייצור יש חדש מאין ואין גס שינוי של ממש במחותו של מוצר.

8 ביום 2.2.23 התקיים דיון מקדמי וחתיק הועבר להוכתות.

.10

.1

2

.3

.4

.5

.6

7

.8

.9

ביום 21.5.23 חוגש תצחיר מטעם העוררת מטעם מר צעירא, סמנכ"ל תפעול. התצהיר תזר על עיקרי הדברים מכתב הערעור תוך הרחבה בנוגע לתהליך שעובר הגז בנכס. ניתן לראות תצהיר וה כמעין תוות דעת מומחה בנוגע לעניין הגצ.

ביום 13.8.23 הוגשו תצהירי המשיב. מר מבורך הגיש 4 דוחות ביקורת משנת 2021 בכל המתחם ולא רק בנכס. לתצהיר צורפו תמונות מהמתחם. כבר כעת יאמר כי לא ניתן ללמוד הרבה מהדוייח שכנגד נדרשת חוות דעת מומחה בנוגע לשאלה מה נעשה בנכס, אך אם בכלל, לפחות ברמת ייהנראות'' נדמה כי מדובר בנכס תעשייתי.

עוד תוגש תצהירו של מר אלל שערך ביקורת בנכס ביום 13.2.22 ממנו לא ניתן ללמוד הרבה.

לתצהיר צורפו מסמכים מהאינטרנט על פעילות החברח, וכן רשיון לעוררת מטעם משרד התשתיות.

ביום 19.9.23 התקיים דיון הוכחות בו נחקר בעיקר מר ועירא. במרכז חדיון עמדה השאלה אס העוררת מוליכה גז או פעילות תעשייתית.

מר ועירא העיד כי אמנם הג מגיע לתחנה ומועבר ללקוחות (הכוונה ללקותות ייתעשייתיים!י כגון חברת החשמל, בית תולים איכילוב או מפעלי תעשייה) אך בדרך מבוצעות פעולות בגז. חוא הסביר כי מבוצעת פעולת בקרת איכות, פעילות של הפתתת לח הגז, איזון טמפרטורה, וסינון של חגצ.

ביום 19.11.23 הוגשו סיכומי העוררת וביום 25.1.24 חוגשו סיכומי המשיב.

עיקר המחלוקת בין חצדדיס הינה בנוגע לשאלה האם עיקר הפעילות היא של הולכה או בפעילווג תעשליתית.

אמנם הצדדים הרחיבו, אך בבסיס הדברים אין מחלוקת גדולה בנוגע למצב העובדתי אלא בנוגע למסקנה הנגצרת ממנו.

העוררת הפנתה לכך שבנכס נעשות פעולות המשנות את אופיו ייכך שמיוצר יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי (ס' 4 לסיכומי העוררת), כי חשימוש בנכס הוא שימוש תעשייתי גם עקב שהוא חלק מצרכי התעשייה (ס' 5 לסיכומי העוררת) וחן מכוון שהגז הטבעי עובר מספר תהליכים שבלעדיהס מדובר במוצר שאינו בר שימוש.

המשיב הפנה בסיכומיו לפירסומיס באתר הבית של העוררת ולשמה של החברה. לשיטתו מטרת החברה הינה הולכת גז וכי המתקן/הנכס הינו ייעוד שלב בתהליך ההולכה של הגצ הטבעייי (סי 4 לסיכומי המשיב), וכי יש לבחון את הפעילות בנכס במובן הכלכלי העסקי הרחב.

שני הצדדים חפנו לפטיקה שחלקה יותר רלוונטית וחלקה פחות וניתחו פסיקה מדיני הארנונה. נציין שלא כל פסקי הדין רלוונטיים למקרה הנדון, אך נדמה ששני הצדדים מכירים בכך שעיקר הרלוונטיות היא בנוגע לשאלת הייצור.

0 | בבר"ס 1676/15 ברודקאסט וידאו נ' מנהל האונונה בתל אביב (להלן: "פס"ד ברודקאסטיי) ציין בית המשפט העליון ארבעח מבחנים עיקריים לבחינה האם פעילות

מסויימת היא בגדר פעילות ייצורית כדלקמן:

‎ .1‏ יצירת יש מוחשי (סעיף 26 וסעיף 34 לפט''ד ברודקאסט). מדובר במבחן האם בפעילות המבוצעת נהפך חומר גלס למוצר של ממש.

‏2. חהיקף השימוש (סעיף 26 וסעיף 35 לפסייד ברודקאסט). עניינו והות ייהנהנהיי מהמוצר. קרי, האם גורם הנהנה מהמוצר הוא מובחן וספיציפי או ציבור רחב ובלתי מוגדר.

‏3. מבחן ההשבחה הכלכלי (סעיף 26 וטעיף 36 לפס'יד ברודקאסט). מדובר במבחן הבוחן באיוו מידה הביאה הפעילות לשינוי של המוצר במישור הכלכלי. נציין, בי בפס''ד איי פוינט התייחס בית המשפט למבחן וה ככזה הבוחן האם הפעילות מקדמת את הפיתוח התעשליתי במדינה (ראה: סעלף 16 לפס''ד איי פוינט).

‏46. מבחן ההנגדה (סעיף 26 וסעיף 37 לפט''ד ברודקאסט). מבחן הבוחן האם הפעילות הנבתנת קרובה יותר במהותה לייפעילות ייצוריתיי או ליימתן שירותיסיי.

‏יחד עם ואת, בית המשפט ציין כי ארבעת המבחנים הנייל הינט בגדר אינדיקציות והם אינם מבחנים בלעדיים (סעיף 29 לפטייד ברודקאסט), ובית המשפט הזכיר גם מבחנמים > נוספים כדוגמת תבלית ההקלה עם מפעלי תעשייה בהקשר של חיובי הארנונה הנובע משטחם הגדול של מפעלי תעשיה (השטת שהוחזק על ידי'חבי ברודקאסט עלה על 700 מייר) וממספר המועסקים הרב בהם (ראה: סעיפים 41 ו- 42 לפס'יד ברודקאסט).

‏1. בעעיימ 980/04 המועצה האצורית חבל יבנה ני אשדוד בונדד בע"מ (נבו 01.09.2005) נדון פרשה דומה לעניינו ובית המשפט העליון הנכבד אמר (העריכה וההדגשות שלנו):

‏יגדר המחלוקת במקרה שבפנינו נוגע לשאלה האם יש לסווג את נכסה של המשיבה תחת סיווג יימשרדים, שירותים ומסחריי...

‏...או שמא תחת סיווג ייתעשיהיי

‏...ניתן להבתין על נקל מההגדרות שלעיל כי הגדרת הסיווג יימשרדים, שירותים ומטחריי היא רחבה ביותר, ותחת קורתה מצטופפיס להם סוגי שימושיט שונים ומגוונים. בנוסף, הגדרת הסיווג ייתעשיהיי לוקה בחסר. אין מדובר בהגדרה של ממש ממנה ניתן ללמוד ייתעשיחיי מחי בהקשר הנוכחי ועל כן נדרש בית המשפט לצקת תוכן בכל מקרה ומקרה לתוך תיבה זו...

‏.. השאלה שבה ועולה כל אימת שעסקינן בפעילות שהפטיקה טרט נדרשה אליה ולפיכך ניתנו לה תשובות רבות ומגוונות, כל אחת מחן נתגבשח לאורה של הפעילות המסוימת שסלווגה עמד להכרעה בפני בית המשפט.

בפסק דינו בעייא 1960/90 פקיד חשומה תל אביב 5 ני חברת רעיונות בע"מ, פייד מח(1) 200 פרש השופט (כתארו אז) חשין את המבחנים יצירי החוק והפסיקה בהקשר וה (שם, בעמי 205 - 208), לא אשוב ואחזור על הרשימה המלאה והמפורטות שהובאה --- סוף עמוד 15 --- שם, אך אציין כי כפי שאני רואה וּאת, אין מדובר בדרישות מצטברות אלא באינדיקציות להיותה של הפעילות ייצורית. ‏ 14. | בין המבחנים שמזכיר השופט חשין בעייא 1960/90 הנייל מצוי המבחן אליו מפנה גם המערערת, מבחן יייצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי. מבחן זה, אף שהוא שב ועולת בפסיקת בתי המשפט בהקשרים שונים, לרבות בהקשר שלפנינו, אינו מהווה מבחן מכריע שאין בלתו לסיווג הפעילות הנבחנת. בנוסף, הובעו בפטיקה כבר דעות שאין לפרשו על דרך הפרשנות הצרה, הדורשת כי הפעילות הייצורית תהא כזו שהתוצר המתקבל במהלכת שונה בתכלית מצה שהיה בתחילתה. נהפוך חוא. כבר לפני מספר עשורים הביע השופט ויתקון את דעתו כי ייאין לראות כייצור רק פעולה אוריגינלית של עשיית יש מוחשי מחמרי גלס מוחשליםיי (עייא 403/66 החברח האייי לקרור והספקה בע"מ ני פקיד שומה למפעלים גדולים, פייד כ(4) 747, 749). גס בהמשך נקבע כי אין מדובר במבחן בלעדי להיות הפעילות הנבחנת ''פעילות ייצורית'' אלא באמת מידה אחת מתוך אמות מידה שונות (עייא 1960/90 הנייל, בעמי 206; בגייצ 441/86, שם, עמ' 795-796; עייא 5, שם, בעמי 175). במקרה אחר הובעה העמדה כי אמת המידה לקיומו של מפעל תעשליתי אינה ייאט הוא ממיר את אופיו ומהותו של החומר, המשמש לייצור והופך את הגלם למוגמריי, אלא אמת חהמידה היא ייקיומס של תהליבי טיפול, שיש בהם כדי להביא לייצורו של מוצר מוגמריי (דברי הנשיא שמגך ברייע 43/86 הוצאת עיתון ''הארציי בע"מ ני שוהם, פייד מ(1) 340, 342). מבתן נוסף שראוי להזכירו בהקשר שבפנינו, הינו האם הפעילות הנבחנת יוצרת הבדל במישור הכלכלי בין המוצר הראשוני למוצר המוגמר והאם היא מביאה לייהשבחתיי הנכס. בהקשר זה הביא השופט חשין בעייא 1960/90 הנייל מדבריו של השופט הגין, חיפים גם לענייננו: ‏ 'יואריאציה של היימבחן הכלכלייי הוא מבחן ייהשבחתסיי של נכסים, ובלשונו של השופט א' עי הגין: = 'י...פעילות ייצורית היא... כל עשיה בטובין, כולל כל חומר מוחשי, אשר משביחה את הערך הכלכלי של אותם טובין וחומר, אף אם אינה מביאה עימה כל שינוי בצורהיי (עמייה (תייא) 177/83, 252, 253, 169/85 דטה מיכון ירושלים (1977) בע"מ ואחי ני פקיד שומה תייא 5 [10], בעמ' 298). --- סוף עמוד 16 --- לדעתו של השופט הגין 'י....המיבחן של עשיית יש מוחשי מיש מוחשי אחר הינו פירוש מצמצם מעבר למשתמע מהביטוי ייצוריי (שס), ויייפעילות ייצורית' משמעח, כל עשייה בטובין או בכל חומר אחר שבה תועלת כלכלית והמשביחה או מעלה את הערך של אותו חומר. ולענין וּה אין נפקא מינה אס העשייה בחומר מביאה לייצור יש מוחשלי אתר...'י: עמייה (תייא) 355/82 ניקוב שירותי מחשב (1976)

בע"מ ני פקיד שומח תייא 5 [11]יי (עייא 1960/90 פקיד השומה תל-אביב 5 ני חברת רעיונות בע"מ, פייד מח (1) 200, 208). כאמור, ישנם מבחנים נוספים שיושמו בפטיקת בית משפט זה לצורך הקביעה האם פעילות מסוימת פעילות ייצורית ואשר נזכרים בע'/א 1960/90 הנ'יל. החלת של בל המבחנים הללו יש בה כדי להביאנו לתוצאות שונות ומנוגדות וההכרעה, בסופו של יום, אינה צריכה ואינה יכולה, להיעשות בהתאם לכל המבחנים הללו אלא על בית המשפט לבחון ולקבוע האם מבחנים אלה מצביעים בעיניו, במקרה המסוים שבפניו, על היותה של הפעילות המתבצעת אצל הנישום לצרכי ארנונה, פעילות תעשייתית.

5 כיצד תסווג פעילותה של המשיבה: לא אכחד כי התלבטתי בשאלה וו לא מעט חיכן, על הקשת הרחבה הנמתחת בין פעילות תעשייתית לבין פעילות של מתן שירותים, ניצב נכסה של המשיבה. הגוונים לא חדיס וההפרדה ביניהם לא קלה. מקובל עלי כי פעילות ייצורית חינת ככלל פעילות תעשייתית, שהרי וו מטרתה של התעשיה, יצירת מוצרים חדשים מחומרי גלם שונים, ברמות עיבוד שונות, לתועלתה ולרווחתה של החברה. המחוקק הכיר בחשיבותה של הפעילות התעשייתית וביקש לעודד אותה על ידי מתן תמריצים שונים למי ששולחים ידם בפעילות זו, אם

על ידי מתן הקלות בתשלומי מיסים ואם בדרכים אחרות (ראו למשל: תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשניג - 1993). יחד עם זאת, בגדרה של פעילות תעשייתית אני סבורה כי ניתן להכניס גם פעילות משלימה, המביאה את המוצר לידי מצבו המוגמר כשהוא משווק לשוק או לקהל הצרכניסם לו הוא מיועד.

... חשימוש שעושה המשיבה בנכס - שלא השתנה במהלך השנים - הוא כזה שניתן לראות בו כמשליס פעילות תעשייתית. אכן, המוצרים בהט מבצעת המשיבה את אותו טיפול משלים מגיעים לידיה כשהם כבר בגדר מוצר מוכן והמשיבה עצמה אינה מכניטה כל שינוי במוצר עצמו. יחד עם זאת, אותו טיפול משלים שנעשה אצל המשיבה הינו טיפול הנתוץ על מנת שניתן יהיה לשווק המוצר בישראל. במילים אחרות, הפעילות המתבצעת בנכס מהווה חוליה אחרונה של החטיפול במוצר.

פעילות זו יש בה לחשפיע על ערך המוצר, ההופך נגיש לציבור הישראלי. לאור האמור, אני סבורה כי בנכס שבמוקד חדיון בפנינו מתבצעת פעילות המשלימה ייצור תעשייתי ואשר ראוי לסווגה כפעילות תעשייתית.

ערה אני לטענה כי שיעור הארנונה לנכסי תעשיה נקבע מתוך מטרה לעודד את הפעילות התעשליתנית ואת חייצור במשק, בעוד הפעילות המשלימה שמבצעת המשיבה הינה במוצרים מיובאיס. אלא, שאני סבורה כי הפעילות המשלימה שמבצעת המשיבה בנכס, כשהיא לעצמה, יש לה אופי מעין-

תעשליתי".

‎ .2‏ לאחר שמיעת העדיס ובחינת הראיות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי צודקת העוררת בטענותיה וכי היא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח כי היא עוסקת בתעשייה ויש לשנות את סיווגה בהתאם לסעיף 3.3.1 ל -ייתעשיה ומלאכףי"י.

‏3 הנימוקים לכך כמפורט להלן:

‏41. אין מחלוקת כי עיקר הפעילות של העוררת היא הולכת גז, אך אין בכך לפסול שנל דברים: כי במתקן עצמו מתבצעת פעילות תעשייתית - יצרנית; כי הפעילות במתקן הינה חלק מפעילות תעשייתית של מדינת ישראל ומקדמת את הפעילות הואת.

‏2. במובן המשפטי הדיוני העוררת הגישה תצהיר יימומחהיי שלא נסתר בתקירתו הנגדית ולא הוצגו ראיות סותרות.

‏3. המצחיר הסביר כי בגז שמגיע למקבל מתבצעות פעולות שבלעדיהן לא ניתן להמשיך ולספק את הגז ללקוחות.

‏4. הגם במבחן ההיגיון לא ניתן הסבר מדוע בכלל יש צורך במתקן שכזה (שאינו מתקן 'יאחסנהיי של גז) ככל ולא נעשה כל שינוי בגצ. מדוע הגז לא מסופק ישירות ללקות.

‏5. פעולות של פיקוח על הגז, שינוי לחצ וטמפרטורה, סינון וכיוייב מעבירות אתּ חשימוש במתקן מאופי שירותי - מסחרי (כעמדת חמשיב) לפעילות ייצורית תעשליתית (כעמדת העוררת).

6. אנו סבורים כי, כדבר הפסיקה, כלל המבחניט הינם מכלול שבסופו עולה

אינדיקציה בנוגע לפעילות הנעשית בנכס. לטעמנו עולה כי נעשית פעילות ייצורית בנכס אבל לא פחות מכך הפעילות הינה 'יתעשייתנית'יי כמסקנה המשכללת את כלל המבחנים שהוצעו על ידי הפסיקה ולבטח שהינה חלק משרשרת הפעילות התעשייתית במדינת ישראל.

6 לפיכך מצאנו מקום לקבל את הערר. שוכנענו ברמת נטל ההוכחה הנדרש, כי הנכס הינו ייתעשייה ומלאכהחיי. לעניין הנטל ראו (עייא 4457/98 בידור נאה נ' עיריית חיפה; עמיינ 5 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב נ' חברת עדן יפו; עייש 417/95 מפעל מתכת חניתה נ' מנהל הארנונה שלומי).

5. מנגד לא הביא חמשיב ראיות מספקות בשביל לשכנע אותנו ברמה הנדרשת כי הפעילות

אינה כאמור לעיל,

סוף דבר

6 לטיכום חאמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להתקבל. בשים לב לאופי שני הצדדיט להליך וּה לא מצאנו מקום לפסיקת הוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים הקום, 07.76% 20

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי משפט לעניינים מנהלייט (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 *וס מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דיו בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7. 9

לרייר: עחיד 15 -90 עו"ד משח קורו תב\; "רייה שמעון ו'יטניצק:

7

2 קלדנית : ענת לוי

ה %

-.

בפנל ועזית העדר לעניינל ארנונה כללית

שלוד עירילת תל אביב- יפו ער מס 140025035

בפגל חבדי ועדת הערר:

לור -- עויזד אפרת קפלן

חבר - ער ראובן הרן

חבר -- רו'/ח לעקב ישראלי

העורל: מושל זכריה

- נגד-

המשלב: מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

ענלינו של הערך בנכס הנמצא ברחוב מרחביה 21 , תל אביב- יפו, הרשוט בספרי העלרליה כנכס מס 0 הר-ן ארנונת מט' 10072490 ששטתו 26 מ"ר.

-----לטענת-העומר.<ש-לסווג- אאת-הנכס. בסיווג- מלאכה. ותעשלות מאחר-וחוא- משמש-לת?קון-מלגנלליי/-ההדק רדה >

מכונות גלידה ועוד. בכתב התשובת טען המשיב כי בדוייח הביקורת מיוט 3/8/2023 נמצא כי מדובר.

בחצר מקורת באיסכורית בח מאוחטנים חפצים ולא נמצאה ראללח לפעילות מלאכה ותעשלית.

בהתלטה מיום 9/1/2024 קבעת יו"ר הוועדה כל המשיב יצרף את דוייה הביקורת לתיק הערר בתוך ? ימים,

בלום 22/1/2024 הגיש חמשיב בקשה ליתן התחלטת על טמך כתבי הטענות ובכלל וה כתב הערר, כתב התשובה לערר ושתי הבלקורת שגערכו בנכס וצורפו לבקשה. חמשיב נימק את בקשתו בכך שהוועדה אינה כבולה לטדרי הדין ובנטיבותיו המיוחדות של תעורר ביחט לבנו.

מכאן תחלטה זנ

בפנינך דו"ח מביקורת שנערכח בנכס ביום 3/8/2023, בח נמצא כי הנכט פוצל לשני חלקים נפרדיט ושתי כניסות נפרדות. בשטת המטומן בורוד (השטח נושא הערר) נמצא פי יימדובר במעין חצר מתוחמת של הבנלין, מקורח ע"י לוחות פת איטכורית ולה קלרות שחלקם משותפיט עם במינים צמודים, במקוט נראה ציוד מאוחטן הכולל: ציוד למסעדות, מנועי מזגמיס מפורקים ומונחים

במקום, תעלות פח מפורקות, חלקי ברולים ואלומלנלוס, כלי אוכל למטבחי מטעדות ועוד מלא צגוד רב ושונח?י. לדוייח צורפו תמונות רבות התואמות תיאור וה.

בפנינו דו'ית נוסף מביקורת שנערכה בנכס ביום 26/12/2023, בח נמצא כל אין שלנוי חנראה לעיך בכמות הציוד והפריטיס שנראו במקוט מביקורת קודמת, בשטח נראה ציוד רב שחלקו מפורק ומשומש, המשמש בעיקר למסעדות ובתי קפה, כגון : משטחי עבודה, ציוד חשמלי למטבחים, ריחוט, מכונת קצפת מפורקת, פלטות חשמל, מזגנים מפורקים, תעלות מיווג אוויר ותעלות מפותים מפורקים, מאווררים, סולמות וכלי אוכל. בנוסף נראו מוטות ברול ואלומיניוס ישניט, ארגז כללס, משאבת מיט ומכונת קצפת. בדוייח הביקורת צוין כי יילדברי זכריה, בנו חן מתקן אותסיי.

לאחר שעיינו בכתב הערר, בכתב התשובה לערר ובדוייחות הביקורת שהמציא המשיב, הגענו למטקנה כי דין תערר להתקבל.

מן החומר בפנינו עולח כי מדובר בחצר מלאה בגרוטאות וחלק?ל מכשירים וכל בנו של העורר עוסק בתיקון מכשירים אלו.. לאור ממצאי חביקורת אנו סבורים כי הפעילות בנכט מתאימה לסיווג מיותעשייה ומלאפהיי.

הער מתקבל. סיווג תנכס ישונה לייתעשייה ומלאכהיי.

בנסלבוות הענלין, לאור הסכמת המשיב ליתן החלטה בערר ללא דיון הוכחות, אין צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינלט מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענלינים מלנהליים (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קלימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 לוס מיום מטירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרל דין בוועדת ערר) התשלשצ- 1977 תפורטט התלטהם וו באתר האלנטרנט של המשיב. .

ניתן בחיעדר הצדדים ביום 2 | 2 26

ויר: אפרת א. קפטן, יד חב 0 חן 6 2 חבר: יעקב ישראלי, רריית

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב ערר מס': 140023206

בפני חברי ועדת ערר:

ליר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: | באבאגני אסתר

- בנג 7-

מנהל הארנונה, עיריית ת'/א יפו

צד ג': התחנה המרכזית החדשתה

החלטה

ערר זה עניינו נכס מרתוב לוינסקי 108 בתל אביב, אשר רשום בספרי העירייה כמספר 2000093884 ח-ן 4130 (להלן: ''הנכסיי).

על קצה המולג החלטה ואת עוסקת בשאלה מיהו המחזיק בנכס.

התלטה זאת הינה עוד התלטה מרצף של החלטות דומות של ועדות הערר בתל אביב בנוגע להתרחשויות במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. כמו בהתלטות רבות אחרות עולה גס כאן שאלת התנהלותה חסרת תום לב והבעייתית של התחנה המרכזית. עולה כי בעלי וּכויות רבים לא קיבלו את החוקה בנכס בפועל וכי צד גי העביר את התוקה אליהם ללא ידיעתס והסכמתם ובצורה, שיצרת להם מצוקה גדולה למול המשיב.

כבר בראשלת הדברים נציין, כי מצאנו לקבל את הערר.

בללי

1 בעלה המנוח של העוררת רכש את הנכס בפרויקט התחנה המרכזית החדשה בשנת 1965.

2 העוררת טוענת, כי מעולם לא קיבלה את התזצקה בנכס.

3 מי שכיום אחראית על הפרויקט, דהיינו צד ג', צורפה להליך וטוענת כי העוררת היא המחציקה.

4 המשיב טוען שהוא פועל כדין ויש לחייב את חעוררת או צד ג'.

5 כאמור לעיל, לאחר בחינת עמדות הצדדים אנו סבורים, כי צודקת העוררת בטענותיה ודין הערר להתקבל.

-

.10

מי שהעיד מטעם העוררת הוא בנה שעדותו אמינה בעינינו.בתמצית הוא העיד כי החנות נרכשה ייעל הנליריי ומעולם לא נמסרה להם. עיקרי העובדות מתארות מסכת קפקאית של פרויקט שהועבר מקבלן אחד למשנו.

מי שרכשה את הפרויקט, צד גי להליך, לא מכירה למעשה את העובדות או לחלופין מסתירה אותן שכן להליך וה הביאה לעדות עדה חטרת כל ידע בנושא ושבתפקיד שלא אמורה גם לדעת דבר.

אי הבאת עד מעלה חזקה כי עדותו הליתה פוגעת בעמדתה.

צד גי לא הצליחה להראות בצורה משכנעת כי התבצעה העברת חזקה כדין.

אנו קובעים כי אין בהתנהלות בעלי הזכויות בעבר בכדי ללמד שהם קיבלו את החזק אלא שהתנחלוות צד ג' הובילה את בעלי הוכויות למצוקה שהובילה להתנהלות מול המשיב.

סוף דבר

.1

.2

לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להתקבל.

חמשיב ישא בהוצאות העוררת בסך של 2,500 ש"ח. צד גי תישא בהוצאות העוררת בסך של 0 ש"ח.

נלתן בהעדר הצדדים ה10? 20 .20.07

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי משפט לענייניט מנחליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשליי -- 1977 תפורטט החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/- 9 - י

/ בי

ייייר: ען? יסמון חבר: עו"ד משה קוח חבר: רו"ח שמעון +ייטניצקי

7 קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענליני ארגונה פללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 140025451

בפני חברי ועדת הערר:

ל/ר -- עו'יד אפרת קפלן

חב - עו'/זי ראובן הרן

חבר - ויח יעקם ישדאלי

העורר: ירדן רטיג

- נגדי

חמשיב: מנחל האונונה, עיריית תל-אביב-יפו

ענלינו של הערר בככט הנמצא ברחוב לבונטין 19 , תל אביב- יפו, חרשום בספרי העלךליה כנכס מסי 49 החה-ן ארנונה מטי 10878732.

> לטענת העור תנכס איגו ראוי לשימוש וזכאי לפטור בהתאט לסעיף 330 לפקודת העיריות עבור 6.5. .

שנים.

בדיון מקדמי מיום 31/1/2024 ולאחר שהובתר לבייכ העורר כי תוועדה אינח מוסמכת לדון בטענה כי הנכס לא חיה ראוי לשימוש בשנות מס" חלוטות, הוסכם כי העורר לוכל להוכית את טענתו כל הנכס במצב שאינו ראוי לשימוש בשנת 2023. בעקבות כך, הטכימו בייכ הצדדים כי תינתן החלטה בתיק על סמך דו"ח הביקורת והצחרות העורר וללא צורך בניחול דיון הוכחות.

בהחלטת הוועדה נקבע כי הוועדה תאפשר לעורר לחוכית את טענתו לפיה הנכס שגודלו 37 מ"ר במצבו במועד הביקורת, ואשר תוכר כלא ראוי לשימוש, לא השתנה מתחילת שנת המט 2023. נקבע כו לעורר שמורה הזכות לפנות לבית המשפט חמוסמך ביחס לשנות מס קודמות. עוד נקבע כי תעורף יגיש הצחרה לתיק הערר ביחט למצב הנכס במחלוקת מיום 1/1/23. נוכח העובדה שהעורר הגיע לדיון במהלך שירות מללואים פעלל, ובהסכמת בייכ המשיב, נקבע כי אין צורך בתצחלר בפני עו"ד.

נקבע כי חמשלב לגיש לוניק הערר את ממצאי חביקורת בנכס מלוס 10/7/2023 וכי בהסכמת הצדדים תינתן ההלטה על סמך החומרים בתיק הערר ללא צורך בדיון הוכתות.

ף

מכאן החלטח זו

בפנינו דו"ח ביקורת של המשיב לפיו בשטת המסומן בירוק בתשריט לא נראתה רצפה, נראו תקרת וקירות חשופים, נראו כלל עבודה וחומרי בניין ונראה קיר גבס אשר פורק. מן חתמונות שצורפו לדוייח הביקורתת עולה בבירור כי מדובר בנכט שאו ראוי לשימוש ואשר עונה על התנאים הקבועיט בסעיף 330 לפקודת העיריות ובפסיקה.

בפנינו הצהרה של העורר בי הנכט היח במצב וחת תתל מיום 1/1/2023 וכי יילא היה מדוצף, חול בקרקע, קירות בלוקים חשופים ולא נעשה בו שימוש לאורך כל שנות השכירות. השטח המזובר הוא בגדר מעטפת בלבדיי.

הצהרת העורר כל הנכס נראח כבמצב מעטפת מתלשבת עט התמונות מדוייח הבלקורת שעל בסיסן הנכס הוכר כלא ראוי לשימוש.

לאור כל האמור, אנו קובעים פי הופח בפנינו שתנכט אלנו יאוי לשימוש, וכי לנוכח נלאותו במצם מעטפת, יש להכיר בו כבזה החל מיום 1/1/2023.

הערר מתקבל בחלקוי

בנטיבות הענילן; לאור הסכמת חמשיב ביחס לאופן ניחול ההליך, אין צו להוצאות.

בהתאט לסעיף 25) לחוק בתל משפט לענילנלים מנהללים התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מלנחליים (סדרי דין) תשט"א -- 2000, קלימת לצדד'ים זכות ערעור בפני בית המשפט לענללנלם מינהללים בתוך 60 לוס מיום מטירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת אךנונה כללית) (סדרי דין בוועזית

ערר) התשלייז- 1977 תפורסט החלטה זו באתר האשטרנט של המשיב.

נותן בחיעדר הצדזייט בקום 22%

לולף: אפוית א. קפלן/עו"יד

[רן, עו חבר: יעקב ישראלי, ר'תה

2

קלדנית : ענת לול

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית עררים מס': 140018023

שליד עיריית תל אביב- יפו 119

203

בפני חברי ועדת הערר: 3

לר'יר: עו'יד יהושע דויטש 03

חבר: עו'יד אהוד פלדמן 23

חבר: כלכלן אודי וינריב

העוררת: קבוצת עזריאלי בע'ימ

- נגד.

מנהל הארנונה בעיריית ת''א יפו

החלטה

הקדמה וגדר המחלוקת

1. העוררת מחזיקה בבניין ברחוב מנחם בגין 121, בתל אביב הידוע כמגדל שרונה (להלן: ''הנכטיי).

2 העררים שבפנינו עניינס בחניון אשר שטחו כ- 50,000 מ"ר בסלווג חניון בתשלום. מדובר בחניון בן 7 מפלסי חניה, אשר חלקיט ממנו מושכריס מעת לעת לשוכריס השונים בבניין וכן עוסק הערר בשטחים נוספים, כפי שיפורט לחלן.

3. בייכ העוררת תמצת את המחלוקות העומדות לדיון, בראשית ישיבת ההוכחות הראשונה מיום

2, כהאיל לישנא: '/ניתן לומר כללית כי המחלוקת הראשונה נוגעת לשאלת מועד תחילת חיובו של הנכס ומועד מתן הפטור לנכס חדש. השאלות לכל יתר השנים מתרכזות בשאלה האם קיימים מחזיקים נוספים בחניון, והאם בעקבות קיומם של מחזיקים נוספים, יש להפחית את שטחי המעברים ו(ה)תמרון, המהווים שטחים נוספים.

כמו כן, אנו טוענים ביחס למחסנים שנמצאים במותפים שיש לסווג אותם כמחסניט ולא במשרדדים ואנו טוענים לגבי שטחיט טכניים בקומות המרתפים שמשמשים את התניון שיש לסווגם בסיווג חניון ולא תעשלית'י.

4. העוררת הינה תברת נדליין, אשר מחזיקה נכסים ומשכירה אותט, בתוכט המשרדים השונים

שבמגדל, שאינם נשוא הדיון.

5. ביום 19.9.17 הגישה העוררת את השגתה בגין שנת 2017, וביום 19.10.17 דחה המשב את

ההשגה.

6. ביום 20.11.2017 הגישה העוררת את ערר מספר 160018023. בכתב הערר טענה העוררת מספר

טענות ובין היתר טענה כי הנכס אינו מהווה בניין במשמעות סעיף 269 לפקודת העיריות, חרף קבלת טופס 4, כי יש ליתן לנכס פטור מכות סעיף 330 לפקודת העיריות. להלופין, ביקשה לקבל פטור מארנונה בהתאם לסעיף 12 לתקנות ההסדרים, הואיל ומדובר, לטענתה, בבניין חדש וריק. לחלופי חילופין לתקופה של חצי שנה בהתאם לתקנה 13 לתקנות הנייל. כן טענה טענת ייאינני מחזיקיי, שכן, יימדובר בחניון המיועד כאשר יהיה ראוי לשימוש ובשימוש לשמש מטפר מחזיקיםי (סעיף 40 להודעת הערר). עוד טענה כי את המתסנים הנמצאים בחניון אין לסווג כמשרדים, ועוד.

7 ביום 31.5.2018 הגיש המשיב כתב תשובה שם טען, כי הנכס הינו 'יבנייןיי ובין חיתר, הואיל והוצא טופס גמר הידוע כטופט 4 , המהווח את מועד תחילת החצוב וכל אין תנאים לקבלת פטור על פי סי 330 (נכט לא ראול), כי אין תנאים לקבלת פטור נכס ריק וכי התיוב נעשת על פי סיווג כדקו ועוד.

.10

.1

2

.3

64

.5

.6

7

ביום 12.3.2018 הגישה העוררת את ערר 140018369, אף הוא לשנת 2017. ביום 22.5.2018 הגישה העוררת את ערר 140018693 לשנים 2017 ו- 2018. ביום 11.6.2018 הגישה העוררת את

. ערר 140018833 אף הוא לשנים 2017 ו 2018. ביום 15.4.2019 הגישה העוררת את ערר

25 לשנת 2019 וביום 11.6.2020 הגישה את ערר 140021653 לשנת 2020.

במהלך השנים, לבקשת הצדדים, אוחדו 6 העררים. ההחלטה האחרונה בעניין זה הינה מיום 0

ביום 15.10.18, החליטה ועדת הערר של אותה עת (בראשות עו"ד אלון צדוק) כי הצדדים יגישר "

רשימת פלוגתאות ומוסכמות. הצדדים לא השכילו להגיע להכנת המבוקש ומן המסמכים שהגישו, העוררת - ביום 7.2.19 והמשלב - ביום 27.5.19, עלו מחלוקות עובדתיות נוספות על אלו שנטענו בכתבי בית הדין.

התחדדה עוד יותר ההבחנה שבין הסכמי השכירות עליהם חתומים השוכרים במשרדי המגדל, לבין ייוכות השימוש'י במקומות החניה, מכוח לשון ההסכמים ובהעדר תשריטי יהוי וכן מחמת היות חלק מן החניות ייחניות צפותיי, שאינן שמורות.

ביום 3.6.19 חתקייס דיון מקדמי בפני המותב הקודם. התיק נקבע להוכחות, לאחר שנקבע כל:

'יאין מוסכמות והצדדים הלוקים ביניהם גם בשאלות עובדתיות וגם בשאלות של פרשנות משפטלתיי.

תצהירי העוררת, הוגשו ביום 1.8.19.

תצחירי המשיב חוגשו רק כמה שנים לאחר מכן, ביום 27.4.22, בעיקר עקב תקופת הקורונה וניטיונות חידברות בין הצדדים.

ביום 6.6.22 התקלימה ישיבת הוכחות ראשונה בפני מותב וח.

מטעט העוררת נחקר מר אריה מאור, סמנכ"ל חניוני עזריאלי, אשר העיד:

> כי את המידע לגבי השטחים המדויקים (יינתוני המייריי) קיבל ממחלקת הארנונה.

> כי הראיות לגבי הצפות בקומה מינוס 7 הינם מדויית הביקורת של מר יוסי כווס מטעם המשלב.

> כי העוררת לא ביקשה מהמחציקיט הנטענים על ידה לפנות למשיב.

כי בהסכמי השימוש בתניון, ניתן על פי טעיף 2.2, לשנות את מיקום החניה ייללא הסכמת הצד השנייי. העד הבהיר כי סעיף רחב זה נמצא בכל תוזי השימוש בחניון של העוררת, על מנת לאפשר לעוררת שיפוצים דחופים בעקבות מקרים קיצוניים, דוגמת הצפה של מי תהום. העד הוסיף שבחניון שרונה לא נעשה שימוש בסעיף וח משנת 2017 ועד למתן עדותו.

> העד הבהלר כי קיימת הבחנה בין חניה צפה לבין חניה שמורה, גס בתעריף.

> העד נתקר לגבי מצב החניות של חברת אמזון, סייף ציארג ועוד חברות נוספות וביחס לפערים בין הנתונים העולים מן התצחיר לבין החוצים. לא ניתן הסבר מדוע לא צורפו תשריטים של החניות לתצתיר.

> העד לא הצליח למסור הסבר לגבי מיקום של 370 מ"ר - לכאורה ריקים - שאליהם התייחס בתצהיר. העד הבהלר כי יש 200 מחסנים. כי יש במחסניט ציוד של השוכרים והט מדוותים למשיב רק במקרה של השכרה מעל לשנה.

חוקר החוצ מר יוסי כזוס העיד מטעם המשיב. העד הפנה לדוייח הביקורת מיום 11.9.17, שערך.

חוקר החוצ מר אלירן אסולין העיד אף חוא מטעם חמשיב. חוקר ות התמקד בבדיקת השילוט בכל קומות התניון, בביקורת אחות שערך ביום 14.11.18. גס עד וח חפנה לדויית הביקורת שערך.

8. ביום 1.8.22 התקיים דיון הוכתות נוסף, לחקירת שני עדים נוספים מטעם השיב. ראשון נחקר

9

.0

חוקר החוא מר אלדד משולמי. חוקר וח נתבקש לבדוק הן את החניות והן את השילוט בחניון.

גם עד זה הפנה לדוייח הביקורת שערך.

אתרון העדים היה מר אריאל עמרם, מנהל צוות חיובים באגף לחיובי ארנונה, אצל חמשיב.

בתצחירו, התייחס לכל הפניות שהתקבלו אצל המשיב לעניין רישום המחזיק בתניות, לצד המסמכים שצורפו ואלה שלא צורפו.

בחקירתו העיד:

העד הסביר את מכלול השיקולים וחדרישות לצורך רישום מחזיק בחניה. ככלל צריך שתבוא בקשה מטעט הבעלים או המחזיק, מגובה באסמכתא, בדרך חווה שכירות, או חוזה מכר שמעיד על ההחזקה של המחזיק, לרבות זיהוי ברור של המחזיק וואו אישיותו המשפטית. העד הדגיש כי יש צורך לציין את מיקומה המדויק של החניה, וכן להציג שילוט ביחס לחניה הספביפית.

העד הבהלר כי, מבחינתו של המשיב, יש תשיבות מיוחדת להסכמים ובלבד שיהיו לתקופת שמעל 12 חודשים.

העד הסביר כי החיוב החל ממועד קבלת טופס 4.

העד הסביר כי דחיית בקשת העוררת נעשתה בעיקר על בסיס החוצים שצורפו לבקשה וכלשונו: 'יהחניות שבחוזה השכירות לא צוינו מיקום החנויות הספציפיותת אלא חניות כלליות לדוגמה 4 חניות במפלס 3 ולא נלווה אליהם שום תשריט או משהו שניתן לייחד אותם בצורה ספציפית. בהתאם לעמדה וו שלחתי ביום 7.5.2018 תשובה להשגה ומנהל הארנונה חתם עליה ביחד איתליי. יצויין כי העד מתייחס לדחיית ההשגה לשנת 2018.

העד אישר חתימתו על מכתב ששלת ביום 17.9.18, אל בייכ העוררת, בו הבהיר כי בהמשך לדתיית ההשגה על ידי המשיב, ניאות לעריכת ביקורת לעניין השילוט, מתוך רצון לצמצם את המחלוקת. המכתב הוגש וסומן ת/1, בחקירתו הבהיר כי הביקורת נועדה 'ילמען הזהירות ועל מנת שבעתיד תהיה לנו תשתית עובדתית למקרה ונצטרך אותויי.

העד אישר את חתימתו על אסופת מכתבים, כולם מיום 6.4.22, אשר הוגשו וסומנו ת/2 א-

טייג. כל המכתבים הנייל נשלחו לצדדי גי, לעניין שנות המס 2017 - 2021. במכתבים אלו מביא העד, בשם המשיב, לידיעת הצדדים חשלישיים כי, העוררת הגישה השגות לשנים 7 --2021, בהם נטען כי הצדדים השלישיים הס המחציקים בפועל בחניות השונות וכי ההשגה של העוררת נדחתה. יחד עס ואת, מצויין במכתבים, כי לנוכת העררים שחוגשו, הרי ככל שועדת הערר תחליט אחרת, יעשה הרישום בהתאם. עותק מן המכתב גם נשלת אל העוררת עצמה.

יצוין כי חערר ביחס לשנת 2021 (מספר 140022796), אינו נמנח בין הערריט שבפנינו.

1. ביום 22.1.23 חוגשו סיכומי העוררת. בסיכומיה, הציבה את כלל השאלות שבמחלוקת,

כדלהלן:

(1) מהו מועד תחילת חיוב התניון ומה מועד תחילת חיוב מפלסל התנייה השונים!

(2) מי המחזיקים במקומות החניה השמורים והמסומנים בתניון! מי בעל הזיקת הקרובה ביותר למקומות החניה השמורים והמסומנים, השוכרים התוניס במקומות התניח ועושים בהם שימוש בלעדי או העוררת?

(3) האם יש להפתית את השטתיסם המשותפים בתניון?

(4) מהו הסיווג שיש להטיל על שטחי המחטניס בקומות המרתף?

(5) מהו מועד תחילת החיוב של משרדי חברת הניהול ומה הסיווג שיש לחטיל על משרדי החניון והשומרים!

2. העוררת טוענת בסיכומיה:

.3

כי חמשיב פעל בכדי לייצר שומת מס מקסימאלית, באופן הדומה, לטענתו, לתיק עמיינ 0 בו ביקך כבי השופט ברגר את המשלב כי לא עמד בדרישת חובת ההגינות המוטלת על רשות ציבורית.

כי יש להעביר את התצקה על שס השוכרים בתניון. העוררת טוענת (ס' 4) ביחס למשיב כי:

'י...הוא מחליט באופן גורף שלא לשנות אף מחזיק בחניון חרף הטכמים ותשריטים התומכים בהחזקה זאת, חרף ביקורות של המשיב עצמו המאששות את זהות המחזיקיםס השונים בחניות...'י. נקדים את המאוחר ונציין, כבר בשלב זּה, כי גם העוררת מעניקה חשיבות רבה להסכמים שבינה לבין צד שלישי.

כפועל יוצא מהעברת התזקה בתניות יש להפתית את שטחי המעבר והתמרון המהווים שטחיט משותפים.

כי יש לחייב את המחסנים כמתסנים ולא כמשרדים (בשטח של 1,816 מ"ר).

כי יש לסווג כחניון שטת בגודל של 294 מ"ר המסווג כמשרדיס.

כי מועד תחילת חיוב קומות 1- עד 4- הינו ביום 1.7.17, קומה 5- ביום 15.10.17, וקומות 6 ו 7- ביום 1.1.18, בעוד המשיב החל התיוב כבר ביום 29.5.17. במקביל, טוענת העוררת, כי אין לחייב את מפלסיי החניה הנייל, הואיל ואינם עונים על הגדרת בניין או שמדובר בנכט לא ראוי לשימוש.

ביום 7.5.23 הוגשו סלכומי המשליב, שס נטען:

כי לא ניתן לטעון שהנכס אינו בנין ובו \מנית שאינו ראוי לשימוש, במשמעות של טענות עובדתיות סותרות.

כי לא הובאו ראיות בנוגע לטענות בנוגע למצב העובדתי של הנכס מבתינת חליקויים הנטעניס.

כי החניון תויב החל מיום הוצאת טופס 4.

כי העוררת לא עמדה בנטל הבאת הסכמי שכירות ברורים, מלאים ומפורטיס לרבות תשריטים, חתומים על ידי שני הצדדים.

כי העוררת מחויבת כבעלת הקרקע וכבעלת הציקה הקרובה ביותר.

כי אין די בשילוט בחניה בכדי להעביר חזקה.

כי אין לפטור בגלן שטחלט משותפיםט לאור החצקה של העוררת בחניון כולו.

כי אין לקבל את טענת העוררת לגבי השטח של 294 מ"ר הואיל ומדובר ב 105 מ"ר, אשר נוצר כתוצאה מפיצול שטחים לשני תשבונות נפרדים, לפי בקשת העוררת עצמה, החל מיום

9. מכאן שנושא זה אינו חלק מן ההשגות והעררים, אלא טענה שנטענה בהרחבת

חזית פסולה, לראשונה, בתצהיר העוררת. בכל מקרה הטיווג נכון.

כי יש לדחות את טענת העוררת בלחט ליימחסניט'י בהלעדר ראיות כי שטחים אלה משרתים עסקים אתרים במתתם בו מצוי הנכס. כך גם לש לדחות את טענת העוררת בדבר היעדר רציפות בין שטחי העסקים האחרים במתתם לבין השטחים המזזוברים, בכל הנוגע לעמידה באחד מן התנאים המצטברים של הסיווג יימתסניסיי, בהתאם לסעיף 3.3.2 לצו הארנונה.

> ללא העברת תוקה יש רצף לעסקי העוררת, כי אין אכסון טובין לטווח ארוך אלא אם משמש את העסק באופן שוטף.

> עוד נטען שאין לקבל את הטענה בנוגע ל 370 מ"ר ריקים, שכן לא ניתן לאתות אותם.

4. ביום 28.5.2023, הגישה העוררת סיכומי תשובה, אשר לווו בבקשה להתיר לה את הגשתם.

למחרת ניתנה החלטה, כי לפנים משורת הדין, ושלא מחמת נימוקי הבקשה, נעתר לו'יר הועדה לבקשה. כן ניתנה למשיב וכות תגובה. המשיב בחר לוותר על זכותו למתן תגובה.

מקור נורמטיבי וטקירה משפטית

5. סעיף 269 לפקודת העלריות מגדיר מהו בנקו.

''הגדרות

9. בפרק זה ובפרק שלאחרלו --

'נכטים/ -- בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;

'/בנין' -- כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;

6. וביתס לשאלה מתי בניה מסתיימת נאמר:

בריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה (נבו 30.12.2009) 'יהפסיקה עטקה בשאלה מתי ''ימסתיימת'' בנייתו של בניין. פך, למשל, מבלי לקבוע מסמרות בדבר נאמר כי ''בבחינת השאלה האמורה אמנם יש ליתן משקל מטוים להוצאת 'טופס 4'יי (בריים 7992/06 קעה ני עיריית חדרה, פסקה 6 ([פורסם בנבו], 26.11.2006); ראו, למשל, גם תייא (שלום תייא) 101748/99 עיריית הרצליה ני צבי (פורסם בנבת, 3),

עמיינ (מחווי תל אביב-יפו) 329/07 ונונו דני בע"מ ני מנחל הארנונה בעיריית הרצליה (נבו 26.11.2008) "'כך, לקיומו של טופס 4 ולהוצאתו על ידי הרשות המוסמכת ישנו משקל, שאף אם אינו מביא להיפוך נטל הראליה, מעביר לפחות את הנטל המשני למשיב בהקשר זה. ההלכה הפסוקה קבעה בהקשר זה כי: "שאלת התאמתו של מבנה מטוים לאיכלוט הינה שאלת עובדתית התלוייה בנסיבות הקונקרטיות של המקרה. מבלי לקבוע מסמרות בענין נראה כי בבחינת השאלה האמורה אמנם יש ליתן משקל מסוים להוצא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]