החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - יולי 2024

וו ו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : כובסון תשפד

2-4

מספר ערר: | 12:20 / 140026090

מספר ועדה: | 12774

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת: עוזרי אביעד תעודת זה הפו

חשבון לקוח: 11285980

מספר חוזה: 1196361

כתובת הנכס: שארית ישראל 19

ב"כ העורר/ת עו"ד : אריה בזק ו/או עו"ד יובל חיון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

העורר/ת: עוזרי אביעד- אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : אריה בזק ו/או עו"ד יובל חיון - אין התייצבות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

החלטה

השעה כעת 12:38. הדיון היה אמור להתחיל בשעה 12:30. בעקבות אי התייצבות התבקשה מזכירת הוועדה להתקשר לעורר ולבדוק את מצבו. בשיחת טלפון עם העורר הוא אמר למזכירת הוועדה כי הוא לא מתכוון להתייצב.

נבקש להרחיב כי ביום 1/7/24, קרי אתמול, הוגשה בקשת דחיית דיון ע"י עו"ד חיון מן הטעם שהוא לקח על עצמו את הייצוג בתיק זה, אך קבוע לו להיום דיון בביהמ"ש בדימונה לשעה 10:30. נבהיר כי תיק זה הוגש ע"י העורר ללא ייצוג ודיון זה הודע לו ביום 9/6/24. מן הבקשה לדחיית מועד עולה כי יפוי כח של העורר לעו"ד אריה בזק נחתם ביום 15/6/24, כאשר במועד זה כבר היה קבוע הדיון בבימ"ש השלום בדימונה. לכאורה במצב דברים כזה לא יכל עו"ד בזק לקבל את הייצוג, זאת ועוד, בקשת הדחייה הוגשה רק אתמול וזאת למרות שלכאורה העובדות היו ידועות כבר לפני למעלה משבועיים. כאמור לעיל, ועל אף כל זאת לא התייצבו עורכי הדין ו/או העורר.

זאת ועוד, מעיון בהודעת הערר מלמד כי סיכויי הערר נמוכים מאוד וזאת בהעדר ראיה כלשהיא התומכת בטענות העורר ו/או עפ"י טענות הסף המופיעות בכתב התשובה ובין היתר הטענה כי לא הוגשה בכלל השגה כלשהיא אלא הוגש ערר במקביל לפניה לעירייה וממילא שכל זה נעשה באיחור של כשנה.

יצוין כי מדובר בהתנהלות חריגה ולא מקובלת של העורר ומי מטעמו.

זמנם של הוועדה והמשיב יקרים והינם משאב ציבורי שאין מקום לזלזל בהם.

לאור כל האמור לעיל מצאנו לדחות את הערר ולחייב את העורר בהוצאות ע"ס 2,000 ₪.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 02.07.2024.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיופיקבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

,/ ./ 0

יו"ר: עו"ד ויסמ חבהָנ רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה

-

שם הקלדנית: ענת לוי

%140025805-2111-01*

- ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כד בתמוז תשפד

4

מספר ערר: | 11:19 / 140025805

מספר ועדה: | 12786

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

נ.ע.א. נכסים והשקעות בע"מ הברה פרטיה ₪

חשבון לקוח: 11341228

מספר חוזה: 1254238

כתובת הנכס: התעשיה 4

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר

העורר/ת: נ.ע.א. נכסים והשקעות בע"מ

משה גיל-עד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר

פרוטוקול

העורר: ביום 31/10/23 הודעתי על השיפוץ. מדובר בשיפוץ מסיבי שכלל את-עניייןך תשתיות חשמל ואינסטלציה. השיפוץ בוצע ע"י קבלן יחיד. הצגתי למשיב חשבוניות של השיפוץ המעידות על היקפו ועלותו. השיפוץ הסתיים ביום 13/2/24 והצגתי אסמכתא גם לזה.

ב"כ המשיב:

לאור הצהרתו של העורר ואסמכתאות שהציג לפני יוענק לנכס פטור לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 החל מיום 1/11/23 ועד ליום 13/2/24.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעו

[

חבר: עו"ד קורן משה

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

העורר/ת: נ.ע.א. נכסים והשקעות בע"מ חב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 30.07.2024.

יו"ר: עו"ד ויסמן גד חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

\

\

-

כד בתמוז תשפד

4"

140025805 / 9

06

מו

חבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: ענת לוי

פס

4

= בכתה התשובה לערר המשיב הפנה לתשובת מנהל הארנונה להשגה מיום 1/3/2023 ולממצאי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה פללית

שליך עיריית תל אביב- יפו ערר מט' 160025045

בפני חברי ועדת הערר:

9

לוייר-- עו"ד אפרת קפלן

חבר -- עו'יד ראובן ההן

חבר - רו'יח יעקב ישראלי

העוררת: ג,י על הים אחזקות בע"מ

-נגד-

מנהל האננונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברציף העליה השניה 105, תל אביב- יפו, הרשוט בטפרי העיריה כנכט מטי 2000369955 ח-ן ארנונה מס' 10456523 ששטחו 2,150 מ"ר בסיווג ייאולס אירועיטיי.

בכתב הערר נטען כ? לש לחייב את נכט העוררת על פי הסכם פשרה, שתוקפו פג, לפיו תוייבו 1,816 מייר בסיווג ייאולמות שמחהיי ו- 178 מ"ר בסיווג ייקרקע שעיקר שימושה עם המבנהיי. לחילופין, נטען כי יש לסווג 155 מ"ר המשמשים לייצור מצון בסיווג תעשליה ו- 20 מ"ר כמחטנים.

הביקורת מיום 19/2/2023. המשיב טען כי אין לוועדה סמכות עניינית לדון בטענה כי יש לחמשיך ולתייב את העוררת בהתאט להטכס פשרה שנחתם לפנל שנים רבות ואין חולק כי תוקפו פג. אשר לסיווג הנכס, נטען כי הנכס בכללותו משמש למטרת הפעלת אולם:אירועים וגם שטחי הכנת מזון ואחטון מהווים חלק אינטגראלי מן השימוש בנכס ולכן סיווגו נעשה כדין.

ביום 9/8/2023 התקיים דיון מקדמי בערר. ביכ העוררת הוסיף וטען כל חמשיב מחייב את העוררת בגין מרפסת כחלק מן השטח העיקרי בעוד מדובר בשטח חצרף, מחייב אותה בגין שטח גג בו לא נעשה שימוש ותזר על הטענות בדבר שיווג המטבת בסיווג תעשילה וסיווג שטח המחסן. הטענות כולן נשקלו על ידי מנחל הארנונה כעולח מן התשובה להשגה מיום 1/3/2023. חתיק נקבע לדיון הוכחות ונקבעו מודעים לתגשת תצוחירים.

ביום 23/11/2023 הוגש תצהיר מטעם העוררת; תצהירו של מר מעיין שלו, מנכ"ל ובעלים של

העוררת. בתצחיר נטען כל:

> לא נעשה שימוש בשטתח הגג בסך 158 מ"ר אינו בשימוש והוא ריק.

> שטת החצר התפושת בסך 178 מ"ר מחויב כמרפסת.

1

* מטבת שגודלו 155 מ"ר משמש לייצור מזון ויש לתייבו כייבית מלאכהיי.

>= 207 מ"ר משטח הנכס משמשים לאתסנה ויש לחייבט כיימתסנים!י.

ביום 14/1/2024 הוגשו תצחיריס מטעם המשיב, תצהירה של גבי וחבה טלאמסה, מנהלת צוות חיובים, אליו צורפו צילומי אוולר של גג חמבנה באמצעות מערכת מידע אווירית העירונית (0219))

מיום 21/1/2023 ובן נטען כל ישנם חפצים של העוררת בשטחיזה, ותצהלרו של חוקר החוצ מר אלתנן טרבסלי אליו צורף דנייח ביקורת מיום 19/2/2023.

ביום 17/1/2024 התקלים דיון הוכחות במהלכו נחקרו המצהלרים על תצהיריהם.

ביום 10/3/2024 הוגשה הודעה מטעם המשיב, לפיה בעקבות דיון ההוכחות נערכה ביקורת נוספת בנכט, והוחלט כל שטח שגודלו .62.08 מ"ר, שאינו מקורח ואינו מוגבה, יסווג כיישטת קרקע שעיקר שימושו עס המבנהיי בהתאם לסעין 3%/9]03/50ו הארנונה החל מיום 1/1/2023 ולופחת משטח החיוב.

בוט 13/3/2024 ניתן תוקף של החלטה להודעה זו. לאור זאת, נותרה מחלוקת ביתס לתלוב שטת בגודל 116 מ"ר מרפסת / חצר.

ביום 18/3/2024 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 30/4/2024 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.

דיון והכרעת

בפתח הדברים נציין, כפי שציינו בדיון המקדמי בפני בייכ הצדדים, כי הוועדה אינה מוסמכת לדון בטענת העוררת כל יש לכפות:על המשיב להאריך את הסכט הפשרה שתוקפו פג, גט אם לשיטתה לא חל כל שינוי עובדתי בשימוש בנכט. סמכויות הוועדה ברורות ונקבעו בטעיף 3 לחוק חרשויות המקומיות (ערר בדבר ארנונה כללית) התשליו - 1976. בפני העוררת עומדת האפשרות לפנות בתביעה מתאימה לבית המשפט המוטמך בעניין וה.

חיוב שטת הגג/ מדפסת

העוררת טוענת כי מדובר בשטח שאינו מקורה שהעוררו לא עושה בו כל שימוש למטרונ אירועים / אתסון/ מטרה אחרת ולא מפיקה ממנו כל תועלת כלכלית.

מחומר הראיות בפנינו עולה כי מדובר בשטח שתיציאה אליה רציפח מהקומה השנייה, היא קומה פעילת של מבנה העוררת. העוררת לא הצביעה על הוראת דין לפיה ניתן לפטור אותה מארנונה בגין

שטת זה: מדובר בשטת המצול בשליטתה הבלעדית והוא מרוצף בדק.

אשר לשימוש בשטח זּח; בצילום מספר 812 שצורף לדוייח הביקורת של המשיב נראית ערימה של ציוד מכוסה ביריעת פלסטיק שחורה ועל גביח מונח סולם. העד מטעם העוררת העיד בדיון כל 'מתחת לפלסטיק יש חתיכות דק עצ' שלא חשתמשו בהן ואין שם ציוד עליהם מונח סולם כמשקולתיי. בהמשך, כשנשאל לגבי חשימוש בשטח הגג חשיב. העד, בהגינותו, כי: ייכל תודשיים ותצ? אני נדרש לצבוע את הגג שבו אני כךן עושה שלימוש ואז אני מפנחה את הציוד למרפסת נשוא

המתלוקת למשך לומליס שלושה: או לחילופין במדיה-ויש ציוד מתכלה או לא תקין אז הוא נמצא

שס עד התיאום לפינוי. אפשר גס לתקן שם עגלה שנשבר לה הגלגל ומרתכים אותה כדי לא לעשות זאת ברחוביי.

עדותו של העד מטעם העוררת תומכת במסקנת המשיב כי העוררת עושת שימוש בשטת הגג לצרכים שונים, ובין חיתר לאחטון דק עצ ולאחסון חפצים מידי תודשיים וחצי לפחות, בזמן צביעת הגג וכן לאחסנו צינד מתכלה או לא תקין עד שיפונה וביצוע תיקונים שונים.

איננו לוקחים בחשבון בהכרעתנו את צילומי האוויר שצירף המשיב לתצהיריו, שכן ממילא לא זיחינו בחכרת שהכתמים הלבנים בצילוט הט תפציס המאוחסנים על הגג והעדה מטעם המשיב לא ביארה מה נראה בצילום האוויר כדבעי במהלך חקירתה.

לאור האמור, מסקנתנו כי לא הוכח שהגג נושא הערר אינו בשימוש העוררת או כי אינו בר חיוב בארנונה, משמדובר בשטח שחיציאה אליו חיא מתוך שטח פעיל של העוררת, ומשנעשה בו שימוש,.

על פי-עדוות העד מטעמה, כמתואר, אין עילה לפטור את השטח מחיום.

סיננגּ המטבת ושטת: האחסון

לאחר בחינת במכלול הראיות שבפנינו, ולאחר קריאת סיכומי הצדדים, מסקנתנו כל הן שטחי האחטנה והן שטתי המטבח מהווים הלק בלי נפרד מן הפעילות העטקית של אולם האירועים שמפעילה העוררת, ואין עילה לפיצולס.וסיווגס באופן שונה מן הטלווג של הנכש כאולם אירועים.

מן התמונות שצורפו לדוייח הביקורת ומתיאור פעילות העוררת עולה כי המטבח מהווה חלק בלל נפרד, שלא לומר עיקרי, מן הפעילות העסקית של העוררת כאולס אירועים, ואין מדובר בייצור מזון;

כשלעצמו, שלא למטרת אולם אלרועים. ככל שמתקיימת במקום פעילות קייטרינג - אספקת מזון עבור אירועי חוץ, הרי שטיבה והיקפה לא הוכחו בפנינו, ובהיעדר הוכתה, לכל היותר' מדובר בפעילות טפלה לפעילות העיקרית בנכס המשמש, לפי הצחרת העוררת עצמה בכתב הערר כייאולס אירועים המיועד לחתונות ואלרועיס עסקיים מהמוכרים והידועים בארציי. שטחי האחסנה על פל

הנראה בתמונות ועל: פי הכתוב בדויית הביקורת, משמשיט לאחטון ריהוט המשמש את העוררת

לפעילותה העטקית השוטפת, לרבות כסאות, שולחנות, שרפרפיט, עגלות, פלטות עץ, ארגצי אחסון וכלי עבודה. מסקנתנו כי מדובר באחסון שוטף של ציוד המשמש לפעילותה העסקית השוטפת של 7 - -

העוררת, ולא בפעילות אחסנה העונה על התנאים הקבועים בסעיף תרלוונטי בצו הארנונה; לרבות התנאי לפיו הנכס אינו נמצא בקומת העסק אותו הוא משרת או בקומח רציפה לו, כמו גם שאין מדובר במתטן קלאטי מובחן מן העטק העיקרי, אלא בשטח המחווה חלק מהפעילות העסקית השוטפת בו קלים ציוד המשמשיאת העוררת לפעילותה,

שטח החצל / מלפסת

לטענת העוררת, מדובר בשתל חצרות, האחת בשטת 30 מ"ר והשנייה בגודל 86 מ"ר, המהוות חצרות פתוחות, לא מקורות, וקיימת אליהן גישה מהרחוב ומהנכס, החצרות אינן בבעלות העוררת / בעלי הנכט אלא חלק מן הרחוב הציבורי. מאחר ואין מדובר בשטח בנוי או מקורה הוא כלל אינָו חלק מחבניין ולכן יש לקבל את הערר. העוררת מוטיפת כי למעט השטח הקטן הנמצא בפתח אולם חאירועיט, כל יתרת השטת מהווח חלק מהרחוב, וחלק ממפלס הרחוב, הן מבחינה לשונית והן מבחינה מחותית. החצרות אַינן המשך אופקי של אולם האירועים או חלק מן השימוש בו. שטת החצר הקטנה שסומנה בורוד נמצאת בשימוש הציבור ואינה בשליטת העוררת ועוברי אורח יושבים ומעשניס בה. החצר הגדולה אף היא אינה בשליטת הבעליט אלא בשליטת התברה לפיתות יפו העתיקה והעוררת אינה יכולה לעשות בשטח זה שימוש ללא אישורה.

3

₪

כאמור, המשיב הודיע כי בעקבות דיון ההוכחות החליט להכיך ב- 62 מ"ר משטח החצר ביישטת

קרקע שעיקר שימושו עס המבנהיי, מדובר בשטח שנרשם כי סומן בירוק ונראתה בו רצפת אבן.

נותרו שני שטחים במחלוקת: שטח שסומן בכחול ונראה מקורה עס רצפת:אבן ושטת שטומן בצהוב

המרוצ\ בדק עץ.

לטענת חמשיב, מדובר בשטתיט מוגבהים מקומת חרחוב, מוקפים בגדרות ומתוחמים, ולכן יש לראותם כחלק מיחידת הבניין. למרפטת בכניסה הקדמית, במבנה מעלן חצ עיגול, יש דלת כניסה המובילה לנכס והיא מרוצפת בדק. לטענת המשיב, שטח קרקע אמור להיות, מטיבו, חלק ממפלס הרחוב.

בדיון ההוכחות העיד העד מטעם העוררת כל העוררת אינה יכולה לעשות שימוש בשטח שגודלו 148 מייר ללא אישור החברה לפיתוח יפו העתיקה וכל שטח ה אינו תלק מן המושכר. אשר לשטח המרפסת שגודלה 30 מ"ר הוא העיד כי אנשים מהרחוב יושבים ומעשניס בה, חיא שייכת לציבור ומהווה חלק מן הרחוב. העד השיב לשאלת הוועדה כי לא חל שינוי במצב החצרות לאחר הטסכם הפשרה.

בדיון ההוכחות העיד העד מטעם המשיב כל יש גישה מהרחוב לשטח התצרות וכל בעת הביקורת חייתה גישה אללהן. העד העיד כ? יש גדר שנראלת בתמונה 800 אולם היא לא חוסמת את הגישה.

העד אישר שאין בשטחים אלו גג וקירות, למעט:המרפסת הקטנה שצמודה לקיר המבנה ויש מעליה מרפסת אשר מקרה אותה בחלקה.

העד מטעם המשיב הפנה את הוועדה לתמונות 5 בהן נראית המרפטת הגדולה ולתמונה 800 בה נראית המרפסת הקטנה.

לאחר קריאת כלל החומר בתיק ולאתר שבתנו בעיון את כלל הראיות שבפנינו, מסקנתנו כל דין טענות העוררת ביתס לשטת המטווג כמרפסת להתקבל. .--- %-

מכלל החומר נראה כי מדובר בשטת פתוח, שהגישה בו אפשרית לכל. העוררת טענה כל הוא אינו חלק מן המושכר ואין בפנינו ראייה הטותרת ואת. מדובר בשטחים גדולים המקיפים את המבנת וברור שהעוררת אינה מחזיקה בלעדית בהם וכי מטעמי אסתטיים הס מגודרים ומרוצפים באופנים שונים (חלק בדק וחלק באבן) כתלק מפני האזור, וחט פוללים גם עצי רתוב, אנו מקבלים את עדות העוררת כי חיא אינח עושה.שימוש בשטחים אל לאירועים כאמינה, ובשל עדות זו, סכל שמצב דברים זה לא ישתנה, אין בעצט העובדה שאנשים המגיעיט לאירועים עוברים דרך שטחים אלו כדי להפכם לחלק מן המבנה. אין לחצרות קירות וברוב בשטח אף אין תקרה. חלק קטן מן השטח מקורה באמצעות הקומה שמעליו. לא נעלמח מעלנינו ההבתנה של המשיב בין שטח מוגבה ממפלט הרחוב ושאלנו מוגבה, אולט הבתנה זו רלוונטית בעיקר בשטחים מישוריים, ואנו סבורים כי יש להתייחס להבחנה בא השטת מוגבה בשים לב גס לתנאי הטביבה ואופייה, ולא רק באופן נקודתי. כך, ייתכנו מקרים בהם באזור משופע יהיו פערי גובה ואף מדרגות במפלס הרחוב, כמו למשל בשטחי יפו העתיקה הטמוכה. ממכלול הראות עולה כאמור, כל מרבית השטת שבמתלוקת כלל אינו מקורה, חלקו מוצל בשל גג המרפסת שמעליו. כלל העובדות שפנינו, לרבות תנאי הסביבת והאסתטיקה הכללית של האצור והמבנה, מובילים למסקנה כי אין בעובדה שתלק מן השטחים מוגבהיס מעט כדי לשנות ממסקנתנו. מסקנתנו כי הסיווג המתאים לשטתים אלו הינו שימוש

4

בקרקע שעיקר שימושת עם. חמבנת (חיא אנח חלק מן תמבנח עצמו ומשכך יש לסווגה בהתאם לסעיף 3,3,19 לצו חארנונת.

סוף לברו

הערר מתקבל בתלקון

טענות העוררת ביחש לסיווג שטתי האתסכת ושטת חמטבת -- נדתות.

הטענה בדבר אי שימוש בשטת תגג-- נדחות.

טענות חעוררת כל יש לטווג את שטחי חמרפסות בטיןוג יישטת קרקע שעיקר שימושן עם הזמבנתיי בחתאס לסעיף 3.3,19 לצו חארנונת - מתקבלת על פל תעובדות וחראלות שהוצגו בפנמנו.

חמשלב ישא בהוצאות חעוררת בטך 5,000:₪,

בתתאם לטעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעננינים מינחלייטי חתשייט- 2000 ותקנח 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מונחליים (טדרל די תשס"א -- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית חמשפט לענילנים מונמלייט בתוך 45 עס מלוס מטירת תתהלטת.

נלתן בתיעדר הצדדיט ביום

בחתאס לתקנח 20(ג) לתקנות תרשויות המקומיות (ערף על קביעת ארנונת כללית) (טדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 977 תפורסם החלטת זו באתר חאינטרנט של חמשיב.

ל'יר: אפרת א. קמלן, עח/ הברו לאובך חכ עד 7 97 חברו יעקב ישראלי, רמיח 7

/, קלדנית: ענת לוי

-

,

7

4

"6 ב

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערויים מט': 140024405

1020

בפני חברי ועדת הערר:

ייר -- עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו"ד ראובן הרן

חבר -- רו'יח יעקב ישראלי

העוררת: מדנס טוכנות לביטוח בע"מ

-נגד.

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

ענלינס של העררים בנפסים הנמצאים ברחוב השלושה 2, תל אביב- יפו, הרשומים בספרי העירייה -כנכס מס!.2000255044 ח-ן ארנונה מס 10166789 בגודל.48 מ"ר ונכט מס//.2000266039.תד[.03127% > מסי 10925514 בגודל 94 מ"ר המסוןגים כייבנייניס שאינם משמשיסם למגורים"י.

העוררת טוענת כי יש לסווג את שני הנכסים בטיווג''ימחטניטיי ולאחדם לנכס אחד.

המשיב מפנח לתשובת מנהל הארנונה להשגה מיום 7/4/2022 וטוען כי הנכסים אינם עונים על התנאים הקבועים בסעיף 3.3.2.לצו הארנונח וכי אין עילח לאיחוד הנכסים מאחר והט נפרדים, בעלי כניטות נפרדות ואין מקום להתערב בשיקול דעתו בענלין צה.

ביום 21/12/2022 התקליס דיון מקדמי בערר. בפתה הדיון ויתר חמשיב על הטענה המקדמית ביחס לאלחור בהגשת הערר. בייכ העוררת טען כי הוועדה מוטמכת לדון באיתוד ותלוקת של נכסים והפנה לפסיקה בנושא, התיק נקבע לדיון הוכתות ונקבעו מועדים להגשת תצהירים.

ביום 20/6/2023 ניתנה החלטה פי העררים שבכותרת יאוחדו לבקשת הצדדים.

ביום 5/7/2023 הוגש תצחיר מטעם העוררת. ביום 1/8/2023 הוגשה בקשה מוספמת להתלפת מצהיר מטעם העוררת אליה בורף תצירו של מר אשר לוי, מנהל תפעול של העוררת. ביום 2/8/2023 ניתנה

החלטה לפיה התקבל התצהיר לתניק תלף התצהיר הקודם.

ביום 10/8/2023 הוגשו תצהלריס מטעם המשיב; תצהירי החקורים מר אופיר טוילי ומר אבי חנוך אליהם צורפו דוייחות ביקורת מיום 5/10/2021 ומיום 6/4/2022.

ביום 6/12/2023 התקיים דיון הופתות בו נתקרו המצהיריס על תצחיריהט.

ביום 28/3/2024 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 5/5/2024 הוגשו סיכומיט מטעט חמשיב.

דיון והברעת

מדובר בשני נכסים נפרדים. העד מטעם העוררת העיד כי לכל אחד כניטה נפרדת, אין ביניחס קיר משותף והמרתק ביניהם הוא 30 או 40 מטר. העד העיד-כי העוררת מחזיקה בכל הבניין.

סעיף 3.3.2 לצו הארנונה קובע את התנאים המצטברים לסיווג נכס כיימתסנים כלליים'י כלהקן ן

1. סעיף 3.3.2 לצו הארנונה קובע כך:

:2 מחסנים (סמליט 770 - 773)

מחטני ערובה, מחסני עצים וכן מחטניט אחרים המשמשים לאחסנה בלבד ובתנאי שלקותות אזנט מבקרים בהם, אם נמצאים בקומת העטק אותו הס משרתים, ואינם נמצאים בקומות רצופות: לעסק, ולמעט מחטנים המשמשלס לשווק וחפצת, יחויבו לפי התעריפים המפורטים להלן +

"

מבחינת חומר הראיות שבפנינו עולה כי אין מדובר במחסנים בהם מאוחסנת סתורה; אחד המחסנים משמש לאחטון תיקי ארפיב של העוררת (לשאלת הוועדה התברר כי לא מתנהל רישוט ביחס לתיקים המאותטנים בנכטי וה) והמתסן השני משמש לאחסון רהיטים המשמשים באופן שוטף את העוררת וכן לציוד אתוקה.

העד מטעם העוררת העיד ביתס לשימוש במחסן הראשון כי ייאנו מאחסניס שס ארגזים של תיקים

של מבוטחים: אחרי 7-8 שניט שולתים לגריסה. כרגע הנכט ריק מציוד ויש בו מדפים. את כל

התיקים הוצאנו לפנל חצי שנה. אף/אחד לא נכנס לשם. גם כשהיו תיקים יש שני מפתחות שלי ושל אב הבית וחוץ מאלתנו אף אחד לא נכנס. ביחט לנפט השני הוא העיד כיייהנכס השנל נמצא בקומה -1 בחניון. יש שם רחיטים ורק:אני ואב חבית נכנסים לשם. הרהיטים משמשים את המשרדים ובכל פעם שנדרש משהו אנחנו נכנסים לקחתיי. בהמשך עדותר העיד העד מטעט העוררת כל יינייר צילום אנתנו שמים בקומה הראשונת וניירות נלגוד יש במתסן הרהיטים!י.

בפנינו דו"ח הביקורת בנכס מיום 5/1 בו ציין התוקר מטעם המשיב כל:

ו

> הנכסים לא מאוחדיט וכל נכס עומד בפני עצמו.

> א.צ 5039 נראה ציוד, ארגזיס, ריהוט ופריטים נוספים תמונות 93-110. לספי דומיניק מדובר בביוד של מדנס, ניירות, תומרי ניקוי, ציוד משרדי שונה ועוד, מסר שמדובר במחטן בבניין!.

> א.צ 5044 נראו מדפים עם תיק ארכיב. לפי דומינלק מדובר בארְכיב של החברה.

2

-

בפנינו דו"ח ביקורת נוסף שערך המשיב ביום 5/4/2022 בו צויין כי:

ייבא.צ 044 נראו מדפים עס קרטונים וניירת.

בא,צ 039 נראה ציוד כגון גלילי נילך לניגוב ידיים, פיסאות, אריוות נייך למדפסות, ארונות וציוד שונה (ראה תמונות)

בעת הביקורת נכח אב הבית ולדבריו מדובר במתסניס של חברת מדנס שמשרדיה בבניין בכתובות חנייל

יצויין כי לובי הכניטה לחברה ממוקם בקומת הקרקעיי.

עיינו בתמונות שצורפו לדוייחות תכיקורת בהם נראים פריטים המשמשים פעילות עסקית שוטפת מכל סוג שהוא ולא מצאנו כל מאוחסנת בהם סחורה המ:ועדת למפירה או לכל שימוש אחר.

הפסיקה קבעה כּי התעריף המלוחד והאול למחסנים מיועד למתסניס ייקלאטיים'י, שנועדו לאחטנה מממושכת של טובין, שאינם משמשים את העסק באופן שוטף, אינם ממוקמים לידו ואינם נגישים באופן תדיר לבעלל העסק, עובדיו ולקוחותיו. רי למשל: עמיינ:50496-07-10 (תייא) חברת סבן מטים ני עיריית תל אביב.

לאחר שבחנו את כלל חומר הראיות בפנינו, הגענו למטקנה כי שני הנכטיס נושא הערר משמשיט כחלק מהפעילות העסקית של העוררת, אין מדובר באחטנה ממושכת של סחורה, אלא באחטון של מוצרי אחזקה ופריטים בשימוש העוררת באופן שוטף, ובכלל ה תיקי לקוחות (לא הוכת בפנינו משך פרק זמן האחסון שלהם והאם אין מדובר בתיקים שוטפים שכן לא נערך רישום שלהם), אביזרלניקוי, ריהוט וכיוייב.

משאין מדובר במתסניס לאחטנת טובין המשמשים עסק, אלא בנכסים המחוויס חלק מפעילותה השוטפת של העוררת, הרי שאקן מדובר בנכטיס העונים על התנאים הקבועיט בסעיף 3.2.2 לצו

אשר לאיתוד נכסים ; מדובר בשתי יחידות נפרדות פיזית, בעלות כניסות נפרדות, הנמצאות במרחק 0 מטר צו מצו. ולכן אין טעם באלחודן. אין עילה להתערב בשיקול דעת המשיב בעניין אה, בפרט לאחר שלא מצאנו כי מי מהנכסים עונה על התנאים לסיווג כמחסן ואין תועלת כלכלית עבור העוררת באיחודם.

סוכומם של דברים;

על פו הפטיקה סיווג מחסנים מלועד ילמחטניס קלאטיים, ולא לחדר אחסון או ארכיון תיסים הקלימיס ברוב הנכסים המשמשים לפעילות מטחרית או שירותית.

חהערר נדתה.

אין צו להוצאות.

8

ניתן בחיעדר תצדדיס ביום 2 7 2

בחתאס לסעיף 2(5) לתוקן בתי משפט לעניינים מינחלייס התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהלייט (טדחי דין) תשסיא -- 2000, קיימת לצזידים וכות ערעור בפנל בית המשפט

לענללנלם מינחלייט בתוך: 85 לוט מיום מטירת ההחלטה.

בחתאס לתקנת 20(ג) לונקנות חרשוות המקנמיות (ערר על קביעת ארנונת כללית) (טדרי זיין בוועדת ערר) התשפיון- 1977 תפורסם החלטח צו באתר חאלנטרנט של חמשיב.

!א

*וייר: אפרת א. קפלן; תי

חבר\ עקב ישראלי, רו'יח

\ 4 קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר מס': 180024164 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'יר: עו"ד רויוג פרלנצ

חברה: אורלי מלי רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת: מסעדת סוזאנה (מנחם נוי, שבזיבר ואח)

‎ -‏ נגד.

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

הנכט נשוא הערר שבנדון בשטת של 324 מ'/ר נמצא ברחוב שבוי 9 בתל-אביב (ייהנכסיי) ומחויב על יד

המשיב תחת סיווג ייבניינים שאינם משמשים למגוריסיי.

הערר וההליכים שבפני הועדית

העוררת הגישה ערר (ייכתב הערריי) והמשיב כתב תשובה לערר (ייכתב התשובה לערר)=----- 7

2 | ביום 21.11.2022 נערך דיון מקדמי ובמסגרתו נקבע התיק להוכחות.

3 העוררת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, של מר מנחם נוי מנכ"ל חברת שבצי בר בע"מ המחזיקה בנכס (ייתצהיר העוררת'י). המשיב הגיש תצהיר של שני חוקריט מטעמו.

4 ביום 17.7.2023 נערך דיון הוכתחות במסגרתו נחקרו עדי העוררת וחמשיב.

5. הצדדים הגישו סיכומים.

הטוגיות הטעונות הכרעה וטענות הצדדים

6. המחלוקת נשוא הערר שבנדון נוגעת לסיווגס של כמה שטחים מתוך הנכס: שטת גג (להלן:

'הגגי), שטחים בהם מוצבים פחים ובלוני גז (להלו : יישטח? השלרותי) ושטח ישיבה מקורה

.10

.1

(להלן: יההצריי). תקופת החיוב שבמחלוקת לגבי החצר היא מיום 15.2.2022 שממנו חוכפל שטת החיוב של החצר ועד ליום 30.4.2022 שאז הסירה העוררת את הקירוי של החצר.

לטענת העוררת, יש לתייב את החצר במחצית משטחה בלבד בהתאם לסעיף 1.3.1 טי לצו.

העוררת טוענת כי עניין גח כבר הוכרע למעשה על ידי ועדת הערר בהחלטה קודמת במסגרת ערר שמספרו 140016805 (להלן: ייהערר הקודטיי) שבו נקבע שלא היה מקום לצרף את שטת החצר לשטח המסעדה שכן הצירוף האמור נעשה באופן מלאכותי ומאול. העוררת מוסיפה וטוענת, שעד ליום 15.2.22 חוייבה במחצית משטח החצר בלבד, ובאופן מפתיע ביום 15.2.22 התקבלה אצל העוררת הודעה שומה המודיעה לעוררת כי הוחלט לתליבה במלא השטה (100%)

בשל קירוי קבוע של החצר (נספה אי לסיכומי העוררת). למרות דברים אלו, ערך המשיב ביקורת במקום ונוכח לדעת שהקירוי הקבוע אינו ייקבעיי אלא עונתי, בחודשי החורף בלבד שמפורק בחודשי הקיצ.

לטענת העוררת הרציונל של סעיף 1.3.1 טי לצו, כנלמד מהיסטורלית החקיקה שלו, הוא שיש לטווג את שטח החצר יכשטו הקלקע שעיקר שימושו עם המכנתיי עליה חל תעריף נמוך לתשלום ארנונה, הזהה לתעריף של קרקע תפוסה. לטענת העוררת, לשון הצו אינה מבתינה בין שטח מקורה או שאינו מקורה ובכל מקרח אינה כוללת קביעה פוזיטיבית ולפיה חצר מקורה תוצא (בשל כך) מתחולת סעיף 1.3.1 טי.

לטענת העוררת שטח הגג (64.32 מ"ר) וכן שטתי השירות אינם בר חיוב, ולחילופין חוסים תחת סעיף 1.3.1 טי ויש לחייבם במחצית משטחם. לטענת העוררת שטתים אלו משרתים את המסעדה, כלשון הסעלף. .ו ססששיי

לטענת המשיב, לא הוכח ששטח החצר היה מקורה רק עד ליום 22.5.2022 (ראה תצהיר החוקר מטעם המשיב וכן הצילומים שצירפה העוררת), כלומר טענת העוררת שמדובר בקירולי ומני לא הוכחה על ידה. מבלי לגרוע מכך, אין רלוונטיות יילזמניותיי הקירוי לעניין סיווג החצר, כל עוד לא מדובר בשמשיה או קרוי ארעל. חיוב החצר נעשה בהתאם לטעיף 1.3.1 ב' לצו שכן החצר מהווה חלק בלתי נפרד משטח ייהבנייןיי. שטח החצר אינו עונה להגדרה של סעיף 1.3.1 טי לצו שכן אינו שטת מעבר ואלנו שטח בחצר.

בהתייחס לשטת הגג ושטחי חשירות טוען חמשיב, כי אלו נדונו והוכרעו במטגרת הערר הקודם שבו נקבע שחוייבו כדין על ידי המשיב. הואיל והעוררת לא טענה ולא הוכיחה שחל שינול כלשהוא בגג ו/או במתקנים הנוספים, הרי שקיים מעשה בית דין ביחס אליחם. מבלי לגרוע מכך נטען על ידי המשיב שהעוררת צירפה לסיכומיה, בחוסר תס לב, תצלומים שלא צורפו לתצחיר, שצולמו בנכס לאחר התקופה שבמחלוקת ויש לדחות את הערר מן טעם הזה בלבד.

לגופו של עניין, שטח הגג משמש את העוררת לצורך הצבת חפצים (מקרר), והשטח מרוצף ויש לו מעקה. העוררת עושה בו שימוש בלעדי ועל כן הוא בר חיוב כחלק בלתי נפרד מהמסעדה.

דיוו והכפרעת

הערר הקודם

12

.3

4

16

שני הצדדים מפנים בסיכומיהס לההלטת ועדת הערר בערר הקודם. העוררת טוענת שההלטה או מהווה מעשה בית דין ביחס לחצר ואילו המשב טוען שההחלטה מחווה מעשה בית דין ביחט לשטח הגג ושטחי השלרות. הואיל ושני הצדדים סומכים ידיהם על החלטה זו נביא להלן את

עיקריה:

ביחס לחיוב שטח הגג: נקבע כי מדובר בשטח מבונה בחוקתה הבלעדית ושימושה של העוררת

לצרכי המסעדה ועל כן חיובה כחלק יימהבניין" בהתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו הוא חיוב נכון.

הקירוי של הגג או העדרו אינו מעלה או מוריד לעניין זה ובוודאי שאינו פוטר את העוררת מחיוב.

ביחס לשטחי השירות: נקבע כי מדובר בשטח המחווה חלק בלתי נפרד משטח המסעדה ולכן

חיובו נעשה כדין, בין אס הוא מקורה בין אס לאו. מתקנים אלו נמצאים בשליטה ושימוש בלעדי של העוררת.

ביחס לשטח החצר: נקבע כי מדובר בשטת שהכניסה אליו הוא מהכניסה למטעדה, ולא מִמפַלסי

הרחוב. לא נטען ולא הוכח שמדובר בשטח מקורה. הרציונל ! העלרליה לתוקק א סעיף 1.3.1 < (כיום ט) לצו הוא שיש לחייב את חצר המשעדה במחצית משטחה, בהתאם לתעריף החל על מבנה המסעדה ובהתאם לכך חוייבה העוררת עד לחודש נובמבר 2016. לשון הצו אינה מתליחסת כלל לנושא של קירוי /או קיומם של צמחים ו/או עצים ואין דרישה שחצר תהיה *יאדמהיי בלב ו/או יימעבריי בלבד. לכן, יש לחייבה במחצית משטחה בלבד בהתאם ללשון הצו.

על מנת להכריע בערר שבנדון ההלטתנו שלא להתבסס באופן קטגורי על החלטת הועדה בערר הקודם ייכמעשה בית דיןיי אלא לבחון טוגיות אלו לגופן ובים היתר האם חלו שינוליס מהותלים בעובדות ששימשו יסוד להחלטת הועדה בערר הקודט, כבטיט להחלטה שבנדון.

שטה החצר

17

.8

9

.20

.1

סעיף 1.3.1 טי לצו הארנונה שעניינו קובע כך: יי שטתים בחצר, במעברים וכדומה המשמשים את בית הקפה או המסעדה *חוייבו ב - 50% משטתם...",

אין חולק כי עד ליום 15.2.22 חוייבה חעוררת בגין מחצית משטת החצר, בהתאם לסעיף 1.3.1ט הנייל. ביום 15.2.22 שלת המשיב הודעת שומה לעוררת שבה צויין כי בעקבות ביקורת בנכט שבה נמצא כי החצר מקורה בקירוי קבוע, תחוייב החצר בשטחה המלא בטיווג 3.2 לצו (נספת א' לסיכומ? העוררת). כאמור לעיל, לטענת חמשיב מדובר בקירוי קבוע אשר הופך את ההצר לשטח ייבנוייי לכל דבר ועניין, כחלק בלתי נפרד משטת מסעדה, בהתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו וככוה יש לתייבו כולו בתעריף המלא של מבנה המסעדה. המשיב מפנה לדויית החוקר וכן לחקירתו הנגדית שס ציין החוקר כי ראח קירוי של קבע הקבוע לקיר עס ברגים ללא גלגלת.

המצהיר מטעם העוררת העיד בתצהירו, מנגד, שמדובר ייבפרגוד חורף'י המשמש את העוררת רק בחודשי החורף בין 1 לאוקטובר לסוף אפריל, שאז חוא מפורק (אין חולק שהקירו? הוסר בתחילת מאי 2022).

יש צדק בטענת המשיב שהעוררת לא הוכיחה כי מדובר בקירוי זמני ולא קבוע, במובן זה שהוא משמש את העוררת רק בחודשי החורף. בכלל זאת, מסיבה בלתי מובנת, לא הוצג על ידי העוררת צילום של החצר בחודשי הקיץ (למעט וּה שצורף לסיכומיה ולא הוצג קודם לכן).

למרות זאת, אנו סבורים שהמשיב שגה בחיובו את כלל שטח החצר. כפי שצויין בסיכומי

העוררת ובהחלטת הועדה בערר הקודם, לשון סעיף 1.3.1 טי א?נה. מתילחסית כלל לשאלה האם..

החצר מקורה או שאלנה מקורה וזאת להבדיל מההגדרה הכללית שבסעיף 1.3.1 בי לצו שבה

קיימת התייחסות מפורשת לעניין זה. סעיף 1.3.1 טי קובע באופן קטגורי ששטחיס בחצר

המסעדה המשמשים את המסעדה יחוליבו במחצית משטחם. תשומת הלב לכך, שהסעיף אף

אינו מגביל את סוג השימוש בחצר (ישיבה, אתסון או כל שימוש אחר) ומכאן אתה למד כי אין

כל רלוונטיות בסוג השימוש שנעשה בח ובלבד ומדובר ייבחצריי המשמשת את המסעדה. לעניין

זה נפנה לתשריט המשיב (נספת א' לתצחיר העוררת) שבו נערכה אבחנה בין השטת ייהרגיליי

לשטחים המכונים ייפרגודיי, יימרפטת מקורהיי, חצר למסעדות לא מקורה'י וכיוצבי, ומכאן שגם

לשיטת המשיב מדובר בשטח נפרד פיסיית משטת ייהמבנהיי של המסעדה.

לאור ואת אנו סבורים שיש לחליב את החצר במחצית משטחה, בהתאם לסעיף 1.31.טי לצו.

השטחים הנוספים (שטח הגג, שטחי השירות+

2

3

4

5

ועדת הערר בהחלטה בערר הקודם הגיעה למסקנה שהשטחצם של הגג ושטחי השירות הנם ברל חיוב במלא שטחט שכן הס מצויים בשליטה ובשימוש ובלעדי של העוררת. המשיב בסיכומיו סומך ידו על החלטה זו ומפנה לפסק דין בעניין משת אוללוני ואת בקשר עס חיוב גגות שהגישה אליהם הינה בלעדית של העוררת.

אנו מוצאים קושי בהחלטת הועדה בערר הקודם כמו גם בעמדת המשיב לעיל, ככל שהדבר נוגע לשטחי השירות, שכן עמדות אלו אינן מספקות הסבר מדוע יש להחריג את שטתי השירות מההגדרה הספציפית הקבועה בסעיף 1.3.1 טי לצו, העוסק במסעדות. סעיף 1.3.1 טי לצו כולל כאמור הגדרה ספציפית לתיוב שטחים במסעדות ובתי קפה וככזה גובר על ההגדרה הכללית של יישטחיי המופיעה בסעיף 1.3.1 בי לצו. סעיף 1.3.1 טי קובע הסדר חלוב ספציפי ולפיו שטחים

המשמשלים מסעדות ובת: קפח מחוץ למבנה העיקרי, ולרבות שטתים בחצר, במעברים וכלומה

...... יחוליבו ב-- 50% משטחם. בכוונת תחילה, הסעיף אינו מונה רשימה סגורה של יישטחיט'י אלא מונה מספר דוגמאות לסוגי שטחים אשר עליהם יחול הסעיף (וכדומהיי). על כו ועל פי לשונו של הסעיף, די בכך שיוכח שהשטחים המחוייבים יי משמשים את בית הקפה אנ המסעלק יי, כדי להחיל עליהם את 'יההנחחיי הקבועה בסעיף צה.

לגופו של עניין, לא מצאנו עילה מוצדקת לערוך אבתנה בין שטת חצר של המסעדה, שבה נעשה שימוש להצבת שולחנות וכסאות, לבין שטתי חשירות המשמשים להצבת פחיט או בלוני גז. כל עוד אין חולק (ובמקרה הנדון אין חולק) ששטחיט אלו נלווים לשטת העיקרי של המטעדה ונעשה בהם שלמוש לטובת הפעילות במסעדה, הרי הם נכללים בסעיף 1.3.1 טי ויש לחליב את העוררת במחצית משטחם- , ב -

אשר לשטח הגג, דעתנו חיא כדעת ועדת הערר הקודמת. קשה להלוס הכללה של שטת הגג לתוך סעיף 1.3.1 טי לצו, שכן שטח זה מהווה לכל הדעות שטח בלתל נפרד משטח הבניין כהגדרת סעיף 1.3.1 בי לצו, ומשום שאין חולק שהוא נמצא בשימוש בלעדי של העוררת (הוא ההרלג לחיוב שטח גגות).

לסיבום

מכל חנימוקים שלעיל, הערר מתקבל בחהלקו: שטח הוצר ושטתי השירות יחוליבו במחצית משטחם בהתאם לסעיף 1.3.1 טי לצו ואילו שטת חגג יחוייב במלואו כחלק בלתי נפרד מהבניין וכל עוד העוררת עושה בו שימוש בלעדי, בחתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו.

לצגחר הטמה אנלקתי המער לק מנספנר למסקך להקב געל קההנדוריתו הקרול

בהוטננד לטעקף 5 (לן לחוק בי מסכסו לעמיימיםו בצהולליבן, הונטרישו-2000 הונקנת 23 (ב) לתקנווי בחל בושפכו לענקניטו וטהליינו (דרל דקן,. תעיסיא-00ט2, לרשקת הצדריםו קיכמוג יכהו ערעור לאגי בקת הוכנטופטי לענלימיכו כומלליייכו ונוב בהר 45 לרבז כללדבד קמכלת: הוהול סו

בהתאםו לונקנה 20 (₪ לתקצות הרשויוג המקומיוות (ערר על קבלעת: ארכוכה: כללית)(טדרל דיך העדות עדר) הטליץ -- 1977 פמהרטטו הלטוה זר באופר הסלנטורנט של המשייב.

|

תבן": אוד כל כלכקי הכדה אורלץ מלק רחית

5

9

בפני ועדת הערר לענילני ארנונה כללית

שליד עיריית .תל אביב- יפו ערר מס 140024884

בפנ? חברי ועדת הערר:

לור -- עו"ד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

הבר - ער'/ד אהוד פלדמן

העוררת: אי, פי. גרין קפיטל אינווסטמנט

- נגד -

מנהל הארנונה, עיריית תל-אבילב-*פו

החלטת

ענלינר של הערך בארבעה נכסיטי הנמצאים ברחוב יחודה הימית 103/פסטר 15 , תל אביב- יפה, הרשומים בספרי העירייה כנכסים מסי 8602/8590//2000312602/8598 ת-ן ארנונה מסי 3 ,7 ששטתס (בהתאמה):100 מ"ר, 827:מ"ר, 166 מ"ר ר- 768 מ"ר.

לטענת העוררת, יש להעניק לנכסים פטור ינכס לא ראוי לשימוש' בחתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות מיום 1/1/2022 ולחילופין להעניק להם 'הנחת נכס ריקי לפי תקנה 13 לתקנות ההסדרים במשק חמדינה.

החליכיט בפני הוועדת

ביום 28/6/2023 התקיים דיו מקדמי בערר. בייכ המשיב טען כי יש להתייחס למצב הנכסים אך ורק לאחר מועזי פנייתה של העוררת; לטענתו, העוררת פנתה לראשונה למשליב ביום 6/9/2022 אולם ניטיונות חוזרים ונשנים לתיאו ביקורת לא צלחו, ולכן השיב מנחל הארנונה לעוררת ביום 27 כל לא ניתן לאשר את בקשותיה. ביום 22/12/2022 התקבלה פנייה שנייה מטעם העוררת, אלא שלמרות תיאום טלפוני מהאש, העוררת ו/או מ? מטעמה לא הגיעו למקום. בסופו של דבר נערכה ביקורת בנכס בווס 29/12/2022. בייכ העוררת טען כי הפנייה בוצעה בחודש מר\2022, אלא שבאותה עת הנכסים היו עדין רשומים על שס הפטריארכיה (הארמנית), ולכן המשיב לא התייחט לפניית העוררת באותה עת. הוועדה קבעה כי טענת המשיב תוכרע במסגרת ההחלטה הטופית בערר והתיק נקבע להוכחות והגשת תצחירים.

ביום 11/9/2023 הוגשו.ראלות מטעם העוררת ; תצהירו של מר ג'ורגי ורור, מנהל נכטי העוררת. ביום 3 הוגשו ראיות מטעם המשיב; תצהיריו של חוקר השומח מר אלחנן טרבלסי.

ביום 10/1/2024 התקיים דיון הוכחות. בפתת הדיון התברר כי המצהיר מטעם העוררת לא חש בטוב ולא הונייצב לדלון והצדדיט הטכימו כי במועד זה ליתקר העד מטעם המשיב וכל ליקבע מועד אתר לחקירת העד מטעם העוררת.

ביום 8/2/2024 התקיים דיון הוכתות נוסף בוּ נחקר המצהיר מטעם העוררת. בסיום הדיון קבעה הוועדה כי בייכ העוררת. ימציא לוועדה את המועדים בהם הנכטסים הוכרו כריקים/ לא ראויים לשימוש בתוך-14 יום. הודעה פאמור לא הוגשה.

ביום 10/4/2024 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום-12/5/2024 הוגשו סיכומים מטעט חמשיב.

הראיות בפני הוועדת

תצחירן של מר גיורגי ורור,

תוזח מיום 30/11/2021 בין הפטריארכיה הארמנית ובין העוררות.

מכתב מאת מחלקת הארנונה מיוט 29/3/2022 לפיו לא נמצאה זיקת העוררת לנכסים והיא התבקשה להמציא חוזה שפירות מַלא כדי שניתן יהיה לרשום אותה כמחציקה.

פנייה למשיב מאת העוררת באמצעות משחד עורכל דין בועז בן צור מיום 24/4/2022 בבקשה לפטור מארנונה לנכסי ריק/ לא ראוי למגורים.

הצחרה בדבך נכס: ריק שנחתמה ביום 24/4/2022 ביחס לכלל הנכסים לפיה הנכסים ריקיט

מיום 1/1/2022. באחת ההצהרות נכתב כי הנכס כלל אינו קיים.

פנייה למשיב מיוט 24/4/2022 מבייכ. העוררת במילל. הכוללת. בקשה מעודכנת לרבות כל המסמכיט שנדרשו.

בקשה לתילופ? מחציקים מהפטריארכיה האַרמנית לעוררת שהוגשה:ביום 24/4/2022.

פנייה למשיב מאת העוררת באמצעות משרד עורכי דין בועו בן צור מיום 5/9/2022 בכקשה -

לפטור מארנונה'לנכס ריק/ לא ראוי למגורים.

הצהרה בדבר נכט ריק שנחתמה ביום 5/9/2022 ביחט לארבעה נכסים לפיה הנכסים ריקים מיוט 1/1/2022. באחת ההצחרות נכתב כי הנכט כלל אינו קיים.

אישוך קבלת הפנייה מיום 6/9/2022.

מכתב מאת מנחל הארנונה מיום .12/10/2022 לפין מיסיונות תיאום הביקורת לא צלחו ולכן אין אפשרות להעניק לעוררת את הפטור/ הנחה המבוקשים.

פנייה מאת בייכ העוררת מיום-3/1/2023 בו התבקש המשיב לקיים ביקורת בנוסף בנכסים ברחוב לואי פסטר 15 וגט בנכס ברחוב יהודה הימית 103 בטענה פי הנכט ריק ולא נעשה בו שימוש.

תשובת מנהל הארנונה מיום 2/1/2023 לפיו שלושה נכסים ‏ אינם עוניט על התנאים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות, וביחט לשניים מחס, באם העוררת מעוניינת: בפך, היא תוכל לקבל פטור נכס ריק. ביחס לנכס נוסף נקבע כי הוא סגור, למרות שתואמה ביקורת מראש.

|

..

+ תשובת מנהל הארנונה מיום 26/1/2023, לפיה בביקורת שנערכה בנכס ברחוב יהודה הימית 3 ביום 19/1/2023 נמצא כל קיימים בנכס חפצים כגון מטאטא ודלי, לאחר פינול החפצים ניתן לפנות לאגף בשנית, מאחר והנכס אינו עומד בתנאי סעיף 330 לפקודת העיריות הבקשה בעניין זה נדחתה.

= השגה מיום 13/2/2023.

* תצי'א שהוגש במהלך דיון ההוכחות וסומן ער / 1.

= דו'יח ביקורת שנערך על ידי המשיב ביום 29/12/2022 ברחוב לואי פסטר 15 וביום 3 ברחרחוב לחודה הימית 103, לרבות הצחרה ופירוט אודות ניטיונות לתיאום ביקורת שנערכו בימים 12/9/2022/\ 26/12/2022,

דיון והברעה

העוררת המציאה באמצעות העד מטעמה את פניותיה למשיב, המלמדות פי חיא פנתה למשיב בבקשות ביחט לנכטים נושא הערר לכל המאוחך החל מלום 24/4/2022, בד בבד עס הבקשה לתללופר מתזיקיס בנכסים, מתשובת מנחל הארנונח מיוט 29/3/2022 מיתן ללמוד כי העוררת פנתה בבקשה לנכט ריק ביחס לשניים מן חנכטים אףקודם לכן עוד ביום 28/2/2027 בטרם העברת רישום החוקה בנכסים על שמח. מנהל הארנונה מתליתט בתשובה זר במפורש לבקשת העוררת לקבלת הנחת נכט ריק לנפטים אלו. המשיב לא פירט מה חייתה תשובת מנהל הארנונה לבקשות העוררת מיום 2 אלא טען כי הבקשה הראשוה בעניין זה הוגשה רק בחודש ספטמבך 2022,

נכטים לא ראויים לשימוש;

על אף האפשרות שניתנה לעוררת במסגרת הליך הערר להוכיח את טענותיה בדבר זכאותה לפטור עבור נכסים לא ראויים לשימוש, אין בחומר הראיות שהגישה כל עדות למצבס חפיטי של חנפטים

בתקופת המחלוקת. העוררת לא המציאת צילומים של אוה מך הנכסיט שבמתלוקת:או ריית מטעם --

גורם מקצועי כלשחו. כל שעומד בפנינה הוא חומר ההאיות שהגיש המשיב, הכולל את מצב חנכסים במועדי הביקורת. אילו היח בפנלנו חומר ראות כלשהו, יכולנו לקבוע ממְצאיס לגבי מצב הנכטים למצער ממועד רישום התזקה/ על שם העוררת, אולם אין די בהצהרת בא פות העוררת כי בחלק מן הנכסיים יש גגות אסבסט כדל לקבוע שהט עומדים בהתנאים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות.

מטעם וח וככל שהדבר מצער, אין מנוס מלקבוע כי אין בפנינו ראיח לטענה כי הנכטיט אינם ראוייט לשימוש, כנטען חחל מיום 1/1/2022 או ממועד רישום החצקה עלישס העוררת, ולכן יש לדחות את טענות העוררת בשל אי הרמת נטל ההוכחה.

נכסיט היקיט;

בחנו את מצב הנכסיים במועד הביקורת של חמשיב ומסקנתנו כי דון הערר להתקבל בחלקו,

ראשית, נתליחט לטענה בדבר אל שיתוף פעולת של העוררת בתיאוט הביקורת; בטופס ביקורת תוי מיוט 12/9/2022 נכתב כי '"בוצעו מסי ניסיונות לתאם ביקורת ללא הצלחה -- הביקורת הוחזרה למחלקה/י. לא פורט באילו מועדים נעשו ניסיונות, ימים, שעות, מול מי, ואף לא צוילנו מספר הניטלונות - האם שנליטז או לותרו האם באותר יום? או במשך תקופתז ולכן אין די בפך כדי לקבוע בי העוררת לא שיתפה פעולה לתיאום: הביקורת. ככל שחמשיב מבקש לטעון כי לא חיה שיתוף

3

פעולה בתיאום חביקורת נדרש מצידו פירוט משמעותי יותר ותרשומת שיחות בומן אמת לכל הפתות ממספר מועדים ופירוט התשובה שנמסרה מצד הנישום / היעדר תשובה. הראייה שהוגשה בהליך וה אינה מספקת כדי שנקבע כי העוררת לא שיתפה פעולה בתיאוט הביקורת בנכסים.

אשר לנכטים ברחוב פסטר- 15; דו"ח הביקורת מיום 29/12/2022 מתליחס לשלושה נכסים. ביתחס לשניים מן הנכסים (598, 602) נקבע כי הס ריקים ברובם מלבד פריטים בודדים ופסולת. התמונות של נכסים אלו לא צורפו לתצחיר ולכן אין באפשרותנו להתרשם. מעיון בתמונות שצורפו לדוייח הביקורת ביחט לנכס מספר 318590 נראח אמנם נפס במצב פיזי לרוד, אולם ברור מאד שהוא עמוסי בפריטים רבים, ולא בודדים, בפסלים ובחפצים, בוילונות ופסולת רבה, ואינו ריק, ולכן, לא-ניתן להעניק לו את הפטור המבוקש.

מצב הדברים שונה ביחט לנכסים מסי 318602, 1318598

כאמור, בדוייח הביקורת מיום 29/12/2022 נקבע כי נכסים 598, 602 נראו ריקים מלבד פריטים בודדים ופסולת. מנחל הארנונה התליחס לנכסים אלו במכתבו והציע לעוררת לפנות למשיב בעניין זה בשנית באם היא מעוניינת בפטור נכט ריק לנכסים. מנהל הארנונה לא ציין כי על העוררת לפנות את החפצים הבודדדיס כתנא? למתן הפטור (לא ברור לנו במה מדובר ובהתלט ייתכן כי מדובר בחפצ או שניים שלא הובילו למסקנח שיש לשלול את מתן הפטור). עס זאת, לא ברור-מדוע סבר מנחל הארנונה כי על העוררת לפנות אליו שוב, שהרי היא פנתה עוד ביום 24/4/2022 בבקשה לפטור נכט ריק ביחס לנכטים אלו וכן ביקשה לתכיר בנכסים כריקיס בד בּבד עם הפנייה להכרה בנכטים כלא ראויים לשימוש (הצהרות בדבר נפס ריק של.נכסים אלו צורפו למכתב מיום 24/4/2022). מאחר והתמונות הרלוונטיות לנכסים אלח מן הביקורת שנערכה ביום 26/12/2022 (054-121) לא צורפו לתצהירי חמשיב, חוקח כל על פו מכתב מנחל הארנונה הם היו ריקים בעת הביקורת.

לאור האמור, מצאנו לנכון כל היה מקום להעניק לעוררת הנחת נכסי רלק ביחס לשני נכסים אלו ממועד פנייתה לרישום חילופי המחזיקים 20/6/2056. ₪.₪₪.₪..₪.₪-......

אשר לנכט 12602 ברחוב יהודה חימית 103 ;

המשיב צירף דו"ח ביקורת בנכס 12602 בכתובת יהודה הימית 103 מיום 26/12/2022 (אין לטעות מול נכס 18602 בכתובת פסטר 15) בו צוין כי נציגת העוררת אמורה הייתה להגיע למקום בשעה 11, בשעה 11:15 התברר כי התעכבה בגלל הגשם ותגיע בעוד דקה ובשעה 11:30 התוקר עגב את המקוט.

לא ברור מדוע לא נערכת ביקורת בנכט זה במועד מוקדם יותר, וכיצד אין חתייחסות אליו בתשובה קודמת של מנחל הארנונה, שהרי נכס זה נוכף כבר בפניית העוררת מלום 24/4/2026,

בדוח הביקורת בנכט צה (12602 ברחוב יהודה חימית 103) מיום 19/1/2023 נכתב כי הנכס ריק מלבד פריטים בודדים ומעט פסולת.

עיינו בתמונות שצורפו לדוייח הביקורת-מיום 19/1/2023 בחס נראים שלושת פתי/דליי צבע במרכד החדר ומגב, לא האינו חפצים נוטפים. הנכס נראת בכללותו במצב ירוד כשהוא ריק. משלא הוכחה במקרה גה הטענה שהעוררת לא שלתפה פעולה בתיאום הביקורת עימה, במידה המצדיקה לשלול ממנה את חפטור, ומשמצאנו כל נכטי זה נזכך בפניית העוררת עוד'מיום 24/4/2022, ולאור העובדה שבמועזד הביקורת נמצאו בו רק מגב ושלושה דליי צבע, המעידים על טיום ריקון הנכס, ואין בו

4

3

ריהוט:וציוד נוספים, הגענו למסקנה כי יש מקום בנסיבות העניין להעניק לעוררת הנחת נכס ריק בגין נכס. זה החל ממועד פנליתה, קרי, החל מיום 24/4/2022.

בשולי הדבריט נציין פי צילומי חוידאו שהוצגו מן המכשיר הנייד במהלך חדיון לא הוגשו לתיק הערר ולכן איננו מתייחסים אליהם כלל. למען הזהירות נציין כי גס במהלך הדיון לא ניתן חיה להבין מתי צולמו הנכטים במכשיר הנייד ולאיזה נכס מתליחט אלוה צילוט.

טוף לבר;

הטענות ביחט לנכטים יילא ראולים לשימושיי -- נדחית משלא הוצגה כל ראייח בעניין וח ולא הורס הנטל להוכית כל הם אינם ראניים לשימוש בתקופת המחלוקת ואף לאחריה.

מצאנו כל יש מקום לתעניק הנחת נכש ריק לנכטים 318602 ו 318598 ברחוב פסטר 15 ולנכס 317602 ביהודה הלמית 103 החל ממועד רישום החזקה על שס העוררת, קרי, החל מיום 24/4/2022. נבחיר כל משמעות החלטתנו הינח כל לאחר ששת חודשל הפטור יש לסווג את הנכסים על פי ההלכה הנוגעת לסיווגם כַּנפטים ריקים.

הערר מתקבל בחלקו.

המשיב ישא בהוצאות העוררת בסך ₪5,000

ניתן בהיעדר הצדדיט ביוט לכו

בהתאם לסעיף 205) לתוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל

--- משפט לענלינים מלנהליים (טדרי דין) תשס"א-- 2000,-קייימת לצדדיים וכות ערעור בפני-בית חמשפט--

לענילנים מינתלייס בתוך 45 לוס מיום מסירת ההחלטה.

בהתאט לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנגנה כללית) (סדרי דין בוועדת ערֶר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: אהוד פלדמן, עו'יד

קלדנית :+ ענת לור

₪

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית תל אביב ערף מט': 180025388

בפני חברי ועדת ערר+

יו"ר: עו'יד גדעון ויטמן

חבר: עו'יד אחוד פלדמן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: אוקא - אולית וילנברג וקרן ידווב אדריכלים בע"מ - נבגך.

מנהל הארנונה, עיריית ת'/א יפו

החלטת

ערר גח ענלינו נכס ברחי טברסקל 9, תי/א, אשר רשום בספרי העירייה כנכס מספר 2000393968 ח-ן לקוח 11016050 (להלן> י/הנכסיי).

תמצית המחלוקת בין הצדדיט עוסקת בשאלה מה סיווגו של שטח הנמצא בחזית, האם הוא שטח בר חיוב כמרפסת או מרפטת גן או שאינו בר חיוב שכן הינו גינה.

רקע

-

ביום 9.5.23 הגישה העוררת השגה שס טענה כי שטח חמורכב משני חלקים (חלק שחוגדר כמרפסת לא מקורה וחלק שהוגדר פמרפסת מקורה) שהיא החלה להיות. מחויבת בו אינו בר חיוב.

2 ביום 15.6.23 ניתנה תשובה שדחתה את ההשגה. שפ הוסבר לעוררת כי בביקורת נמצא שטת ''מתוחס בגדר ברצל ונעול, שטח בשימושך הבלעדייי ובהמשך הוסבר פי מדובר בשטת בר חלוב עלפי סי 1.3.1 לצו הארנונה.

3 העוררת הגישה את ערר זה ביום 28.8.23 שם פירטה את טענותיה כי לא מדובר במרפסת אלא בשטח המשמש כחצר/גינה ולכן אינו בר ח?וב.

4 עוד טענה העוררת לשיהוי במתן התשובה להשגה,

5 ביןם 30.10.23 הגיש המשיב כתב תשובת.

6 בכתב התשובה הבהיר המשיב כי מדובר בנכס ייבמפלס מוגבה, התחום בקירות הבניין ובגדר גבוהח מכל צדדיו. הנכס מכוסה בכיסוידשא סינטטי, ומוצביס בוומספר פרטי ריחוט גן וצמחי נוייי.

7 התיק הועבר להוכתות וביום 12.12.23 הגישה העוררת תצהיר של הגבי קרן ידווב.

8 בתצחיר פירטה כי לא מדובר בשטח בר תיוב שכן הוא נמצא מחוצ ליחידת הבניין חן במובן

הפיוי והן במובן התכנוני (ולצורך כך הפנה התצהיר להיתר הבניה שט נטען כי השטת הוגדר כיישטת פתוחיי שחלקו המיכר נמצא מחוף לקן הבניין.

9 עוד נטען כי השטח אשר משיב מבקש להגדיר כמרפסת אינו מחובר ליחידה, לפנים יתידת הבניין, אלא בכדי להגיע:אליר יש לצאת מדלת היתידה (המשרד של העוררת) לחצות את המעבר ציבורי לפתוח שער ולהיכנס אליו מבחוץ והשימוש שנעשה בו הינו כגינח.

10 ביום 17.1.24 הגיש המשיב ראיות מטעמו. מדובר בתצהיר חוקר שומח שביקר בנכס ביום

3. בדות חוא כתב: יי...שטת מגודר וסגור במנעול והגישה אליו הינה מתוץ לנכט דרך

המסדרון המשותף של הבניין...*. עוד הוא כתב כי השטח בשימוש העוררת. לתצהיר צורפו צילומים שליהנכס.

1 בים 13.2.26 התקיים דיון הוכחות. הגבי ידווב נחקרה וסיפרה כי: '"יהעוררת שוכרת את הנכס כולל השטח...'י,- כל העוררת הציבח את הריהוט בשטת, כי:השטת מרוצף, כי המשטת מוגבה מעל מפלס הרתוב. עוד טענה כי אינה יודעת להגיד מה החלק מהשטח שהינו מחוצ לקו הבניין.

2. הצדדים:הגישו סיכומים.

3 העוררת הגישה סיכומים ביום 20.2.24 שס טענה כי השטת-אינו ביחידת הבניין וכי ממילא השטח אינו מרפטסת.

4 המשיב הגיש סיכומיו ושם טען כי מדובר בשטת שאינו גינה ולכן בר חלוב. לחלופין מדובר במרפסת גן.

5 העוררת הגישה סיכומל תשובה ושם התייחסה לעמדת המשיב כי לא מדובר בגינה, העוררת הפנתה להגדרונ גינה במקורות שוּנים וטענה כי הגדרת גינה השתנתה עס השנים ויכולה

6. העורר הגיש תצהיר מטעמו והמשיב הגיש תצחיר מטעט החוקר מר ארביב.

7. במהלך דיון ההוכחות קיבלו הצדדים את עצת הועדה וצמצמו את המחלוקות לשאלות

המוזכרות לעיל.

‎ .8‏ הצדדים הגישו סיכומים מטעמם.

‏דיו

‏9 | לאחר שמיעת העדיס ובחינת הראלות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי יש לקבל את הערר:

‎ .0‏ המבחן הקובע בדיני הארנונה הינו מבחן השימוש.

‏1 מבתינה עובזדתית אין מחלוקת, כי מדובר בשטחת בשימוש בלעדי של העוררת. העוררת אישרה ששכרה את השטח. הוכת כי השטת מגודר ונעול וככזה שימוש בלעדי של השוכרת.

מש נטען כי חלק מהשטח מחוף לקו הבניין: מדובר בטענה שלא עלתה בהשגה ובערר וממילא לא הוכח כמה מהשטח הינו מחוצ לקו הבניין. נטל ההוכחה חל על העוררת.

3 יתד עם ואת אנו מקבלים את הטענה כי מדובר בייגינהיי ולא במרפטת גן או מרפסת.

‎ .4‏ צו הארנונה מגדיר מרפסת.גן כשטח המקורה או בעל מעקה או קיר בשלושח צדדים.

‏5 במקרה דנן הוכח לנו עובדתית כי בשני צדדים לפחות יש גדר ולכן אין השטת מתאים להגזירת חצו. דבר זח עולה מעיון בתמונות שצורפו בתיק של הנכס. הנכס לא מקורה ברובו ונדמה לנו שבמקרה זה הטפל הולך עס העיקר. כאמור להלן עיקר הנכס הינו '/גינה".

‏6 | כך גם בנוגע לטענה כי מדובר במרפסת. אין אנו מקבלים את הטענה. הוכח כל אין חיבור בין הנכס לבין היחידה, מעבר לכך שמבחינה עובדתית. לא מדובר במרפסת במבחן הפונקציונלי הרגיל, חרי שגם.אין מעבר בין הקחידה לבין הנכס במתלוקת ולכן גם מטעט וה ספק אם הדבר מתאים להגדרה של מרפסת.

‎ .7‏ מאידך גיסא הוכח לגו כי מדובר בגינה,

‎ .8‏ נציין, כי הגדרת גינה הינה הגדרה שיכולה לתשתנות עס השנים. כך למשל בעבר היו גינות רבות בעלות דשא אמיתל ובימים אלו חלקן הגדול הוסב לדשא סינטטי,

‏9 במקרה דנן חונח דשא טינטטי, ישיצמחיח המטופלת מסביב לו ובמאזן ההסתברות סברנו כי ההגדרה חהמתאימה ביותר לנכס היא של ייגינהיי.

‎-0 27.

‏0. לסיכום האמור לעלל, אנו סבורים, כי בשים ילב לדין ולסמפויות ועדת הערר, דין הערר להתקבל,

‏1 המשיב ישא בהוצאות העוררת בסך של 5;000 ש"ח.

‏2 החלטה זו נתונח לערעור בפני בית. המשפט לעניינים מינהליים, מחוז תל אביב, בתוך 45

‏יום ממועד קבלת ההחלטה.

‏נלתן בהעדר הצדדים היום: 2% ,53

‏בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט''א-2000, לרשות הצדדים קיימת דכות ערעור לפנל בית המשפט לעלקניס מנהליים וזאת בתוך 45 לוס מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה.20 (ג) לתקנות הרשגיות המקומיות (ערר על קביעת אַרנונה כללית)(סדרי דין בוועדת' ערר) התשלי - 2977 תפורסם החלטחה זו באתר האלנטרנט של המשיב.

‎| 4 4

‎- |

‏כ דעוי חבר: עו"ד אהוך פלדמן חבר: רויית שמעון ז'יטניצקל 1

‎\

‏קלונות : ענת לול

‏ו רדה

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מט': 160023817 שליד עיריית ת''א - יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ייר: יהושע דויטש, עו"ד

חבר: אהוד פלדמן, עו"ד

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת: ש.ד.א. השקעות בע"מ

- נגד-

מנהל הארגונה בעיריית ת'/א- יפו

צדדי ג': 1. מטרופוליס ייזום השקעות ונכטיט (1993) בע''מ.

2. מטרופוליט ייזום השקעות ונכסים (המאה ה-23) בע'ימ.

3 אדרא חומרי בגיין בע"מ.

4. הראשון לקבלן ולבית בע'ימ.

החלטת

רקע וגדר המחלוקת

1. העוררת הינה הבעלים והמחזיקה הרשומה בשלושה נכסים בשטח מצטבר של 257 מ"ר,

המצויים ברחוב עליית הנוער 42 תל אביב, להלן ''הנכסיי.

2 העוררת טוענת כי אינה מחציקה בנכס. בהשגתה ובעררה טוענת היא כי המחזיקה בנכס, מאז שנת 2019, חינה חברה בשם הראשון לקבלן ולבית בע"מ, ת.פ. 516112380 (צד ג' 4).

3 בסיכומיה ולמעשה כבר בתצהיר שהוגש מטעמה (בעקבות ההתדלינות בפנינו, כפי שתתואר להלן) שינתה העוררת את טענתה וללחטה את החזקה בנכס לצד גי 3 : ''העוררת תראה כי בנכס מחזיקה בכל תקופת החיוב חברה בשם אדרא חומדל בניין בע'ימ, המפעילה במקום חנות לחומרל בניין'י, ראה הפתיח לטיכומי העוררת.

4 ברס, בסוף טיכומי העוררת, מעין שילוב בין הטיעונים שבסעיף 2 לסעיף 3 לעיל, כהאי לישנא: ''בהתאם למסקנתו של בית המשפט העליון, ובהתייחס למקרה שבנדון, רשאית אפוא עיריית ת''א להטיל את חיוב הארנונה על חברת הראשון לקבלן ולבית או על חברת אדרא חומרל בנלין'' (סעיף 33 לסיכומי העוררת, כן ראה סעיף 16 לתצהיר שהגישה העוררת).

5. למען שלמות התמונה נוסיף, כי, בכתב הערר - להבדיל מן ההשגח - מעלה העוררת גם טענה

כי וּיקתה של העוררת כבעלת הנכט, נדחקת לנוכח קיומו של הסכם ניחול עס חברת מטרופוליס ייווס השקעות ונכסים (1993) בע"מ, הלא צד גי 1 (סעיף 4 לכתב הערר), (להלן ייחברת מטרופוליסיי).

כפי שאף יובהר להלן, העוררת פנתה בכתב, ביום 22.2.22, בסמוך לפני הגשת הערר, אל חמשיב, על מגת להעביר את חשבון הארנונה לחברות מטרופוליס.

6. תקופת המחלוקת נשוא ערר זּה, הינח מיום 14.10.21 ועד ליום 31.12.22.

.10

.1

12

3

4

.5

.6

ברונולוגיה של עובדות וטיעונים:

העובדות הרלוונטיות לערר וה התבהרו, טיפין טיפין, במהלך ההתדיינות שבפנינו.

העוררת רכשה את הנכס ביום 2.1.2008, כאשר היא או חברת הניהול של הנכס - חברת מטרופוליס, מסרו למשיב כי מאז שנת 2019, הושכר הנכס לתברת ייהראשון לקבלן ולבית בעיימיי (צד גי 4), להלן: ייהראשון לקבלןיי וכן צרפו חוזה שכירות מיום 31.12.19 שנחתם בין מטרופוליס, לבין הראשון לקבלן.

בהתאם לסעיף 4 לחוזה השכירות, תקופת השכירות הינה מיום 1.1.20 ועד ליום 31.12.24.

הורתו ולידתו של ערר וה, בהודעת שומה מיום 10.11.21, ששלח המשיב, בין חיתר, אל

העוררת ובה נכתב: ''הריגו להודיעך, ביקורת עובדינו במקום העלתה, כי חברת הראשון

לקבלן ולבית בע'ימ, עזבה את הנכסים שבנדון ובמקומה מחנציק חדש, לפיכך בצענו שלנוי ברישום המחזיקים בנכסים'י.

בהמשך מובחר כי מיום 13.10.2021 תבוא במקום הראשון לקבלן העוררת שהיא בעלת הנכס.

בסעיף 3 למכתב הוסיף המשיב וכתב לעוררת, כי ככול ותשכיר העוררת את הנכס לאתרים, תוכל לפנות אל המשלב ולצרף תוזה שכירות חתום.

ביום 15.11.21 שיגרח מטרופוליס למשיב מכתב אשר לא חוצג בפנינו. מנגד, חוצג בפנינו מכתב התשובה של חמשיב מיום 20.12.21 (עם העתק לעוררת), כי הבקשה להותיר את חברת הראשון לקבלן, כמתויקת הנכס, סותרת את העובדות בשטה. המשיב הוסיף והפנה את העוררת אל סעיף 326 לפקודת העירייה המטיל חובה על בעלי הנכס להודיע על חללופי מחזיקים וחדילת חזקה. בסוף המכונב, מסר המשיב כי אם יתבקש להעביר את הנכס על שס חברת אדרא חומרי בניין, בצירוף חוזה חתום כדין, יפעל בהתאם למבוקש.

העוררת הגישה ביום 7.2.22 את השגתה ובה טענתה כי הנכס מושכר לחברת הראשון לקבלן וכי 'ילא ידוע לנו על שינוי במחזיקים ואין כל חוזה אחר מולם. אבקשכם להעביר הארנונה על שם הראשון לקבלן'י.

המשלב:דחה-במכתבו:מיוט 8.2.22 את:ההשגה, מזר-על-הטענה-כי:הראשוךלקבלן שוב-אלנ הסמה

מחזיק בנכט, כי על פי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות על הבעלים או המחציק של הנכס להודיע למשיב על חילופי המחזיקים. חמשיב הוסיף כי אכן בביקורת מצא חברה אחרת, אך הבהיך כי לא קיבל כל בקשה לחילופי מחזיקים בצירוף חוזה שכירות.

המשיב חתט את מכתבו במילים: ייעם קבלת המסמכים, נפעל בהתאםי'.

ביום 14.3.22 הגישה העוררת את עררה, המתכנס בסעיף 9 לטענה שבהשגתה: ייובהר ויודגש כי מצדה של שוכרת הנכס, חברת הראשון לקבלן ולבית לא נמטרה כל הודעה לפיה היא חדלה להחזיק בחנות חומר? הבניין, וממילא ברור כי חנות חומרי הבניין עודנה פעילה'י.

ביום 3.7.22 חגיש המשיב כתב תשובה בו הבהיר כי העוררת חיא בעלת הנכס, בלא שמסרה על החזקתו של אחר ובלא שחלקה על העובדה כי הראשון לקבלן חדל להחציק בנכס.

חמשיב הדגיש כי משחובהר לעוררת כי בנכס מצוי מחזיק אתר וכי אס מבקשת העוררת לעדכן את המשיב במחזיק הנכון, הדבר בידיה, אם תפעל כחוק.

מנגד העוררת - כך חמשיב - בחרה להתעלם מדרישות המשיב וחזרה בעררה על טענותיה.

נקדים את המאוחר ונאמר כבר בשלב וח, כי על פניו אכן נראח כי הצדק עס חמשיב וכל הלכה למעשה אין בפי העוררת בעררה, טענה של ממש כלפי תשובת המשיב. דא עקא

7

.8

.9

.0

1

2

3

4

5

והצדדים בחרו לקיים בפנינו בירור עובדתי, אשר יש בו כדי להשלים את המידע ההסר ועל כן נמשיך במסע הכרונולוגי.

בישיבת יום 18.7.22 התקיימח ישיבה מקדמית, אשר בעקבותיה הוחלט על הגשת תצחירים בצירוף ההערה כי ''הועדה מצפה מן העוררת כי בתצהירה תפרט את מצב ההחזקה הרציף של חברת הראשון לקבלן ולבית בע'ימ, בנבס"י.

ביום 11.8.22 חגיש חמשיב, בהסכמת העוררת, בקשה לצירוף חברת מטרופוליס כצדדי גי 1 ו- גי 2 (בשני שמותיה הדומיס) וחברת אדרא כצד גי 3. בירופה של חברוג מטרופוליט התבקש לנוכח טענת העוררת שבסעיף 4 לעררה (ראה סעיף 5 לעיל) וצירופה של חברת אדרא התבקש, הואיל ובביקורות חמשיב נראתה חברה זו כי שמחזיקה את הנכס בלא שהוברר מעמדה כמחציקת הנכס.

ביום 12.9.22 נעתר יו"ר וועדת הערר לצירוף הצדדים חשלישיים הנייל, הורה לבייכ המשיב להמציא את כתבי בית הדין, את בקשתו לצירופן בצירוף ההחלטה על דבר צירופם, וחורה לצדדים השלישיים להגיש התייחסותם בתוך 30 יום.

ביום 26.10.22 נתקבלה התליחסות חברת מטרופוליס (בשני שמותיה הדומים, כצד גי 1 וצד גי 2) באמצעות סמנכ"ל הכספים שלה, מר ניסים רחמים.

בהתליחסותה מאשרת חברת מטרופוליס כי היא ייעוסקת בניהול שלושת הנכסים שח*ובם בארנונה נדון בפני ועדת הערר הנכבדה ונמצאים בבעלות חברת ש,ד.א השקעותיי. משנודע, בשלהי שנת 2021, לחברת מטרופוליס כי תחברת הראשון לקבלן חדלה מלהחציק בנכס, אותו היא שכרה מן העוררת החל משנת 2019, בררה את פשר הדבר ואצ ''נוכח לנו כי אכן מר גיא קויטל עבר להפעיל את החנות '*חשבונאית'' באמצעות חברה חדשה הנקראת "אדרא חומרל בנילןי.

לא נתקבלה התלייחסות מצד חברת אדרא (צד גי 3).

ביום 30.1.23, התקיים דיון מקדמי שני, אשר אליו הוזמנו גס הצדדים השלישיים, דחיינו חברת מטרופוליס וחברת אדרא, הצדדים השלישייס בחרו שלא להתייצב לדיון.

בייפיהעוררת-ביקש-את-צירופת-של:חברת-הראשון:לקבקן-בהלותה-שוכרת:הנכס רהה

בהחלטתנו הורנו על צירופה של חברת הראשון לקבלן כצד גי 4 וכן הורנו על הגשת תצהירים לרבות ע"י הצדדים השלישיים.

ביום 20.2.23 הגישה העוררת את תצהירו של מר אמנון בן אליהו, בעל מניות בעוררת.

בתצהירו הוא חוזר ומבחיר כי מטרופוליס מנהלת את הנכס ומשכירה אותו ''תוך הבטחת תשואה לחברתי''. חברת מטרופוליס מטרה למר בן אליהו כי הנכסים הושכרו לחברת הראשון לקבלן. ''משנקבע הערר לדיון הוכפחות ולהגשת תצהירים.... החלטתי לדרוש מחברת מטרופוליט להגיע לחקר הענלין... מבירור שערכה לאחרונה בעבורי חברת מטרופוליס, עולה בי מיוט 1.5.21 השכירה חברת הראשון לקבלן ולבית את הנכסים לחברת אדרא חומרי בנייןי.

מר בן אליחו יימסכטיי כי הנה בפועל מחציקה בנכס חברת אדרא וכי לפי חמצב המשפטי,

כפי שהובהר לו: ''רשאית אפוא עיריית ת'/א להטיל את חיוב הארנונה על חברת הראשון

לקבלן ולבית או על חברת אדדרא חומרל בנילן'י.

ביום 22.3.23 הגיש המשיב את תצהירו של מר מוחמד מוגרבי אשר ביקר בנכס ביום 1 כנציג הגביה "לשט הוצאה לפועל של צו הרשאה לגביית ארנונה'י. בביקורו, לצורך גביית ארנונה באכיפה, מן המחציקה חברת הראשון לקבלן, מצא כי חברת הראשון לקבלן עובה את הנכט וכי במקוט מחציק חדש, בשט חברת אדרא.

.6

7

.8

9

.0

.1

.2

.3

6

5

.6

כן הגיש המשיב את תצהירה של הגברת אתי לוי, רכזת חיובים באגף חיובי ארנונח אשר הגישה את דו"ח הביקורת בנכט. בממצאי הביקורת שנערכה ביום 28.10.2021, נראתה חנות למוצרי בניין. העובד במקום מטר כי טרם נחתם חוזה שכירות ייעקב כך שבעל הבית נמצא בחו''ל וא*נו יכול לחתום על החוזה/י.

כעולח מן התצלומיס שצורפו, השילוט במקום לא כלל את שמו של המחציק בנכס, לפיכך ביקש וקיבל התוקר מטעם המשיב תותמת המציגה את השם א.א. אדרא בע"מ ח.פ.

5

ביום 12.6.23 התקיימה ישיבות ההוכתות כאשר בראשיתה מסר בא כוח העוררת כי הוא מוותר על חקירת שני עדי המשיב. כמו כן הבחיר את עמדתה העדכנית של העוררת, כהאי לישנא: ייבעת הגשת ההשגה סברנו כי המחזיקה בנכס הייתה חברת הראשון לקבלן ולבית בע''מ שהפעילה במקום חנות לחומרי בניין. בדיעבד התברר לנו כל מיום 1.5.21, העבירה חברה זו את זכויותיה במושכר לחברת אדרא שבבעלות אמיל אלימללד'י.

בחקירתו הנגדית אישר מר בן אליחו כי הוא אחד מבעלי מניות העוררת, כי העוררת מקבלת תשואה מן ההשכרה של חנכסיס מחברת מטרופוליס וכי כוונתו היא לדמי שכירות לכל דבר ועניין.

לא הייתה תשובה למר בן אליהו מדוע בהשגה צוין כי הנכס מושכר לראשון לקבלן בלא להוכיר את מטרופוליס או את אדרא.

העד אישר כי למרות האמור בסעיף 12 לתצהירו, שס חוא מסכם כי המצב המשפטי חינו שהמשיב רשאי להטיל את חיובי הארנונה על הראשון לקבלן או על אדרא, פנה הוא עצמו ביום 22.2.22, לעירייה וביקש להעביר את חיוב הארנונה דווקא על שס חברת מטרופוליס.

העד אף אישר את מסמך הבקשה בכתב ידו, בו הוא מבקש להעביר את חשבון הארנונה מיום 14.1.21 עייש חברת מטרופוליס, בהיותה 'יחברת הניהול העושה חוזים עם הזליריםיי וצרף את חוזה הניהול.

העד אישר כי המחלוקת בנושא והות המחזיק בנכט הסתיימה ביוט 31.12.22, שכן מיום 3 מחציקה בנכס חברה בשם חברת ייגוסטן התוקות בעיימיי.

לשאלת הוועדה אישר כי לא שלח ולא קיבל דרישות כספיות מול חברת מטרופוליס ממנה

נפרד ביום 31.12.22, באמצעות הודעות בעייפ בלבד. כך גם לא קיים מסמך גמר התחשבנות כספית.

ביום 26.7.23 הגישה העוררת את סיכומיה. ביום 5.9.23 הגיש חמשיב את טיכומיו.

הואיל והעוררת טענה בסיכומיה כי הנכס מוחזק ע"י חברת אדרא אשר לא התייצבה ולא הגישה התלייחסותה כצד שלישי, הורה יו"ר ועדת הערר ביום 4.9.23 כי קיימת לחברת אדרא הזכות להגיש סיכומיה בתוך 30 יום וכן הורה לבא כוח העוררת להמציא את סיכומיו, לידי חברת אדרא בצירוף ההחלטה מלום 4.9.23.

ביום 27.12.23 מסרו הצדדים כי משחברת אדרא בתרה שלא להגיש סיכומים מטעמה, שוב אין מניעה ליתן החלטה טופית בערר, על סמך החומר שבפני ועדת הערר. לפיכך הורה יו"ר ועדת הערר ביום 15.1.24 להעביר התיק לצורך מתן החלטה סופית בערר.

דיון והכרעה :

לא מצאנו כי יש ממש בערר שבפנינו. יתרה מכך, מסכת הראיות הזוחלת שהתנהלה בפנינו הנה בבתינת רוב מהומה על לא מאומה. העוררת היא בעלת הנכס מאצ יום 2.1.2008. בשנת 9 מסרה העוררת או חברת הניהול של הנכס - חברת מטרופוליט (צד ג1) למשיב פי מא+ שנת 2019 הושכר הנכס ייהראשון לקבלןיי (צד ג4). בורף חוזה שכירות שנחתם ביום

.7

8

.9

.10

1

2

3

4

5

9 בין מטרופוליט לבין הראשון לקבלן, לפיו תקופת השכירות תתל ביום 1.1.20 ותסתיים ביום 31.12.24. חמשיב אכן רשם בספריו כי מחציקת הנכס הינה הראשון לקבקן.

הלכה למעשח מכוונים ההשגה והערר כנגד הודעת שומח מיום 10.11.21, בה נמסר, כי על פי ביקורת בנכס, הראשון לקבלן עובה הנכס, ועל כן ביצעח שינוי רישום המתציק על שם בעלת הנכס, דהיינו, העוררת. למעלה מן הצורך הוסיף המשיב ומסר כי מצא בנכס מחזיק חדש, אלא שעל מנת לרשום מחזיק זה, ככל שהוא השוכר החדש של הנכס, יייש להעביר אלינו חוזה שכירות תקף מלא ושלם שתקופתו 12 חודשים לפחות, תהחתום על ידי שני הצדדיט. עס השלמת המסמבים, נפעל בהתאם'י.

יתירה מכך, ביום 20.12.21, התייחס המשיב למכתב ששלחה ביום 15.11.21 חברת ההחזקה מטרופוליס (מכתב זה לא חוצג בפנינו), והבהיר כי לא יוכל להותיר את חברת הראשון לקבלן כמחציקת הנכס, שכן הדבר עומד בניגוד למציאות בשטח. המשיב אף הפנה הן את העוררתת והן את מטרופוליס להוראות סעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש] המטיל תובח על בעלי הנכס להודיע על חילופי מחויקים ותדילת חזקה. המשיב תור וציין כי אם יתבקש להעביר את הנכס על שס חברת אדרא חומרי בניין (צד ג3) בצירוף חווה חתום כדין, יפעל בהתאם למבוקש.

העוררת בחרה להתעלם מהוראות החוק אליהן הופנתה ע"י המשיב, לא פעלח כמתבקש מנסיבות העניין והעדיפה להגיש ביום 7.2.22, השגה שעילתה אחת ויחידה ולפיה : יילא ידוע לנו על שינוי במחזיקים, ואין כל חוזה אחר מולם. אבקשכט להעביר הארנונה על שטם הראשון לקבלויי. ּ

המשיב דחה בצדק את ההשגה, שחרי - ועל כך לא יכולה להיות כל מחלוקת - הראשון לקבלן חדל להחציק בנכט וכי אם לעוררת שוכר חדש, תחתיו, תתכבד ותפעל על פי סעיפים 5 -- 326 לפקודת העיריות.

בסעיף ? לעררה, מודה העוררת כי: ''בזמן כתיבת הערר פועלת בנכס חנות למכירת חומרי בנלין'י ומפנה לצילום הנושא את שמה של חברת אדרא (צד ג3), אך מאידך, אין היא פועלת או אפילו מבקשת בשלב מאוחר וח של הדיון בעררה, להעביר את הרישום על שמה של חברת אדרא, אלא מנסה לבסס את עררה על הטיעון: *יובהר ויודגש כי מצדה של שוכרת הנכס;:חברת-הראשון:לקבלן ולבית לא-נמטרה-כל.-הודעה-לפיה-ה?א-חדלה-להחזלק-בתנ(תנכ .= חומרי הבניין, וממילא ברור כי חנות חומרי הבניין עודנה פעללה'' (סעיף 9 לכתב הערר).

לטיעון וה אין כל בסיס בדין ובחיגיון ודי בכך כדי לדחות את הערר כולו.

למעלה מן הצורך נזכיר את הידוע כי תבותו של בעל נכס בתשלום ארנונח חינה תבות שיורית התלח עליו, כל עוד לא הודיע על חילופי מחויקיס בהתאם לפקודת העיריות, וכל עוד אין מחזיק אחר בעל זיקה קרובה יותר ממנו לנכס. ראה רייע 422/85 חברת בתי גן להשכרה בע"מ נגד עיריית תייא, פייד לייט עמוד 341 וכן עמיינ 42505-01-16 אריס טק נגד מנהל הארנונה בעכו.

ביום 17.7.22 ניתן אף פסק דינו של בית המשפט העליון (מפיו של כבי השופט טולברג) בתיק עעיימ 2330/21 התחנה המרכזית החדשה בתל אביב נגד עיריית תל אביב אשר חור על הדברים ואף הוסיף /'במקדרה שבו המחזיק הרשוט חדל מלהחזיק בנכס, או העביר את החזקה בו לאחר - עליו למסור הודעה על כך. כל עוד לא נמסרה הודעה באמור - ימשיך המחזיק המקורי לחוב בתשלום. תכלית טעיפי החזיילה, כך נקבע לא פעם, היא להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות את המט, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בה'י.

כך גם בעניינו: העוררת חיא זו אשר חייתה רשומה במחלך התקופה שבהלוקת כמחזיקת

הנכסים בספריי העירייה. לפיכך, על פי הוראות סעיפים 325-6 לפקודת העיריות, היה עליה

לדווח למשיב על חילופי מתזיקים בנכס ולצרף את חוזה השכירות על מנת שתחדל מלהיות הרשומה כמחציקה בנכס.

6. העוררת סברה בטעות בסיכומיה (סעיפים 31-33), כי פסק חדין בעניין התחנה המרכצית

מטייע לה ולצורך כך הפנתה לסעיף 30 של פסחייד, שם, מתייחס בית המשפט למקרה בו המחזיק נמנע מלהודיע על העברת ההצקה לאחר.

דא עקא, ובענייננו המחויק הרשום חייתה העוררת ולא חברת הראשון לקבלן. לא זו אף זו, גם אס הייתה ממשיכה חברת הראשון לקבלן להיות רשומה כמחציקת הנכס, בלא ליידע את העירייה על העברת התוקה לאחר, הרי גם או "העידייה תוכל להחליט, בהתאם לשיקוליה, אם ברצונה להעביר את החיוב אל המחזיק בפועל אם לאויי. הא ותו לא.

7. העוררת לא פעלה כנדרש ובחרה להציג גרסאות עובדתיות שונות, הסותרות וו את זו בכל

הקשור לזהות המחזיק בנכס. כל אחת מן הגרסאות, אין בה כדי להחציק מים, ובצירופן של שלושת הגרסאות, על אחת כמה וכמה.

8. ועדת הערר איננה מוסמכת לדון בסכסוך שבין העוררת לבין כל הצדדים השלישיים ובצדק

כך אף נקט חמשיב בתשובתו להשגה. ראה בעניין וח בריימ 1008/06 טרכטנגוט נגד מנחל הארנונה של עיריית ת'ייא (פורסם בנבו).

סוף דבר

9 דין הערר להידחות. העוררת תישא בהוצאות חמשיב בסך של 7,500 ₪. התשלום ישולם תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה לידי הצדדים.

ניתן בהעדר הצדדים חיוס ‏ 7% + [72

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות. בת =-----

משפט לענילנים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קלימת וכות ערעור לפני בית ‏ ה המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונת, כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) תתשלייו -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשישב. ,

| || -

/ [ ך

לוייר: עו"ד יהושע דויטש חבר: אודי וינריב, כלכלן חבר: עו"ד אהוד פָלדמן קלדנית : ענת לוי

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס': 140024718 שליד עיריית ת''א -- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יויר: יהושע דויטש, עו"ד

חבר: אהוד פלדמן, עו"ד

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת: בנגקוק פודיס בע''מ

-נגד.

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א- יפו

החלטת

רקע וגדר המחלוקת

1

3

העוררת הינה המחציקה במסעדה בשטח של 153 מ"ר, נכס מספר 2000261033, ברתוב עיר שמש 29 תייא.

העוררת מבקשת לקבל פטור כנכס לא ראוי לשימוש, לפי סעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 1.9.22 בגין שיפוצים, בלא שציינה בהודעת הערר את מועד תום תקופתס.

המשיב טוען כי הנכס היה והינו ראוי לשימוש וכי ביום 18.10.22 נערכה בו ביקורת אשר עיקר ממצאיה הצביעו כי לא מתקיימות בו עבודות בשטח. כמו כן טען המשיב, בי בכל מקרה הפטור, גם אס היה מגיע, אינו יכול להיות מוקדם למועד הגשת הבקשה, דהיינו לפנל לוס 6.11.22.

דלון והכ 7ע10---- | %-- /.-

4

.5

את העוררת ייצג הבעלים והמנהל, מר עודד כדורי, בעצמו, בלא ייצוג משפטי.

בישיבה המקדמית הראשונה מיום 9.2.23, הבהירה העוררת, באמצעות מר כדורי, כי ייהשיפוצים המטיביים היו מספטמבר עד אוקטובר, בפועל השיפוצים נערכו מספטמבר עד נובמבר. רכשתי את המסעדה עם ציוד ושיפצתי את כולה. לא פינינו את כל הציוד ישר.

המטבח היה השלב הסופליי.

בתצחירו הבהיר מר עודד כדורי כי ביום 6.9.22 חיה במשרדי אגף הארנונה בעיריית תל אביב ומילא טופס החלפת מחזיק, דהיינו, מסר כי העוררת החלה להתציק בנכס מיום 2 וכן כל ייבאותו המועד ביקשתי פטור מארנונה על הנכס הנ''ל בתקופת השלפוצים.

העוררת מבחירה בתצחיר מטעמה כי ביום 11.9.22 התל הקבלן ג'אבארה עציו בשיפוצים ואף צירף חשבונית ראשונה מיום 11.10.22, על סך 65,000 ₪ חשבונית נוטפת מיום 2 על סך 11,700 ₪ וחשבונית שלישית מיום 21.11.22, עייס 4,212 ₪.

בישיבת ההוכתות מיום 11.9.23 ביקש בייכ המשיב לחקור את מר כדורי אך בפועל לא תקר את מר כדורי על תצחירו, זולת הבהרה שביקש לקבל ממנו בנושא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]