פרוטוקול ועדת תחבורה 24 07 2019
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
| ועדת תחבורה |
|---|
| בראשות סגנית ראש העירייה והממונה על תחום התחבורה, |
| תנועה ובטיחות - גב' מיטל להבי |
| התקיימה ביום רביעי ב-,24.07.2019 שעה 18.00 |
| כ"א בתמוז תשע"ט |
| בניין העירייה, קומה 6 |
ישיבה מיום 24.7.2019
עמוד 1 מתוך 79
| חברי הוועדה מוזמנים ה"ה: | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מוזמנים ה"ה: | |||||
| גב' מיטל להבי - יו"ר הועדה | |||||
| תושבת | גב ' ח גי ת או ריין | ||||
| תושבת | גב ' ח גי ת או ריין | ||||
| מינהל קהילה )צפון מערב( | מר יוסי ספורטא | ||||
| מינהל קהילה )צפון מערב( | מר יוסי ספורטא | ||||
| נציג "הגמלאים" | מר אי לן ויינ ר | ||||
| נציג "הגמלאים" | מר אי לן ויינ ר | ||||
| נ צי ג 'י אפ א ' | מר אריה רמות | ||||
| נ צי ג 'י אפ א ' | מר אריה רמות | ||||
| תושבת | גב ' חנה א בני | ||||
| תועודש ברתוב ע 3 | גב ' חנה א בני | ||||
| ועד רובע 3 | |||||
| חברת מועצה | גב' שלי דביר | ||||
| חברת מועצה | גב' שלי דביר | ||||
| חברת מועצה | גב ' מאי ה נו רי | ||||
| חברת מועצה | גב ' מאי ה נו רי | ||||
| מחלקת פיקוח | גב ' נ או ה י נ ובס קי | ||||
| עמיחרליקיתת תפליק אובחיב יפו | גב ' נ או ה י נ ובס קי | ||||
| עיריית תל אביב יפו | |||||
| מנהל מינהלת הרכבת הקלה | מר ח גי י רון | ||||
| מעינרהילי תמ יתנלה לאתב יהבר יכפבות הקלה | מר ח גי י רון | ||||
| עיריית תל אביב יפו | |||||
| אגף הפיקוח | מר עמר דוד | ||||
| אעיגרףי יהתפ יתקלו חאב יב יפו | מר עמר דוד | ||||
| עיריית תל אביב יפו | |||||
| רשות תנועה ותחבורה | מר רמי ריחן | ||||
| ערישרויתית ת תנולע הא בותיבח יבפוורה | מר רמי ריחן | ||||
| עיריית תל אביב יפו | |||||
| נ ציג מרצ | מר עודד רזניק | ||||
| נ ציג מרצ | מר עודד רזניק | ||||
| מנהל היחידה לתחבורה ציבורית | מר נ דב לוי | ||||
| עמינרהילית ה יתחלי-דאהב ילבת חיפבוור ה ציבורית | מר נ דב לוי | ||||
| עיריית תל -אביב יפו |
ישיבה מיום 24.7.2019
עמוד 2 מתוך 79
| אגף התכנון | גב' עלמא צור רביבו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| אעיגרףי יהתת תכנלו ןא ב יב י פו | גב' עלמא צור רביבו | ||||
| עיריית ת ל א ביב י פו | |||||
| אדריכלית-תושבת | גב' מיכל ריזל | ||||
| אדריכלית-תושבת | גב' מיכל ריזל | ||||
| תושב | מר ני ר לוי | ||||
| תושב | מר ני ר לוי | ||||
| תושבת | גב ' די תי דו ר | ||||
| תושבת | גב ' די תי דו ר | ||||
| תושבת | גב ' אסנת ביני מין | ||||
| תושבת | גב ' אסנת ביני מין | ||||
| נ צי גת חי חי לונים י רו קים | גב' רביטל רוזן | ||||
| נ צי גת חי חי לונים י רו קים | גב' רביטל רוזן | ||||
| מנהלת מחלקת תכנון | גב ' ט לי לוי | ||||
| מעינרהיליתת מתחל-לאקבתי בת יכפנוו ן | גב ' ט לי לוי | ||||
| עיריית תל -אביב יפו |
ישיבה מיום 24.7.2019
* * * *
על סדר היום:
ת ע ב ו ר ה
* * * *
עמוד 3 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
ברוכים הבאים, אחר צהרים טובים. תודה לכל מי שבא.
הועדה הזאת נקבעה די מזמן.
חלק מהאנשים הם חברי ועדה. נעשה סבב להיכרות. מדובר בועדה פתוחה לאורחים ואני באמת רואה פרצופים מוכרים ולא מוכרים.
לאחר סבב היכרות, אעשה מצגת קצרה שתיתן תמונה של הדברים המרכזיים שעומדים עכשיו על השולחן. המצגת לא מתמקדת בנושא ספציפי ובשום נושא מסוים. הכוונה היא לערוך היום דיון חופשי, כפי שהוגדר מההתחלה ויותר לשמוע את מה שהחברים רוצים להגיד.
האמת היא, שאני עושה את המפגשים בצורה שזה יהיה נוח לציבור. לגורמי עירייה לבוא מפגשים בשעה 6 בערב, אחרי שהתחילו את היום מוקדם כל כך, קשה להם להגיע לישיבות ב שעה מאוחרת זו וייתכן שחלקם לא יגיעו או שיגיעו מאוחר יותר.
אפתח בסקירה -
• המטרה היא לעשות שילוב כוחות.
• לאחרונה עשינו מפגש של מחזיקי תיקים במטרופולין או של ארגונים שעוסקים בתחבורה והמטרה היא באמת לעשות שילוב כוחות ולהביא למצב שכולם רואים את האינטרסים של כולם, עד שניתן. ולראות איך מייצרים ניידות בטוחה של כל משתמשי הדרך.
יש לנו ארבעה מעגלי פעולה מרכזיים שקורים היום בעיר:
• האחד והמרכזי בעיניי זה תכנון אורבני. המגמות של הפיתוח של העיר מדברות על מאות ואלפי יחידות דיור, על מיליוני מ"ר לתעסוקה, על ציפוף גדול ויש לזה השלכות.
וגם יש לנו סיפור של תשתיות, שנרחיב עליו.
• טכנולוגיות וחדשנות, שזה דבר שקורה כל הזמן.
עמוד 4 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
• שיתופי ציבור והצורך בדיאלוג עם הציבור כדי ללמוד מחוכמת ההמונים • וכל זה צריך לייצר לנו ראייה הוליסטית.
אתגר תכנוני אורבני -
הולך להיות קו רקיע חדש בתל-אביב. אתם רואים את זה בנחלת יצחק וגם מי שעוקב אחר איזור התחנה המרכזית יכול לראות את זה.
• בעקרון, האוכלוסיה אמורה להכפיל את עצמה בתל אביב.
קריאה:
כל האוכלוסיה של העיר?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
כן. כל שלושים שנה אנחנו מכפילים את עצמנו. אנחנו לקראת הכפלה.
• אנחנו מדבר ים על עיר שיש לה קו רקיע חדש לחלוטין, כאילו עולה לגובה.
אם מישהו חושב כשהיא עולה לגובה אז התכסית מצטמצמת, הרי שאנחנו מתבלבלים, כי הכל בנוי גם במאסות, גם בתת הקרקע.
• יש לנו עיר שעולה מעל 50 קומות.
• יש לנו תוספות של 5 מיליון מ"ר לתעסוקה, שזה 500,000 מועסקים, כשהיום מדברים על 600,000 רכבים שנכנסים לעיר.
• תוספת של 500,000 מועסקים, זו תוספת תנועה לעיר וזה בטווחים קצרים.
אני נותנת דוגמה בטעימה, כי זה באמת לא הכל ולא כלום מתוך כל מה שקורה בעיר.
תוכנית המתאר של צפון מערב העיר:
עמוד 5 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
מוסיפה 13,000 יחידות דיור.
מדובר על 147,000 מ"ר לתעסוקה.
מדובר על תוכנית שדה דב.
עוד 16,000 יחידות דיור.
רק ה-30,000 יח"ד ביחד, מבלי להתחשב בתעסוקה, במסחר ובתיירות - רק שני אלה הם עיר שלמה.
לדוגמה, נווה שרת - 4,500 יחידות וזה מבלי להזכיר את הדר יוסף, נווה שרת, כשאנחנו מדברים על אלפי יח"ד בכל האזורים האלה.
העיר מתרחבת דרומה - זו רק דוגמה לתוכנית אחת מכבי יפו 1500 דיור.
קריאה:
האם זה כבר עבר בועדת תכנון ובניה?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
כל מה שאני אומרת הן תוכניות מאושרות. גם הכל נגזרת של ת"א ,5000 תוכנית שמכתיבה לנו תכנון אורבני.
מרכז העיר גדל - אני מניחה שאתם מודעים לתוכנית הרובעים. רק תוכנית רובע 3 מוסיפה 8000 יח"ד, רובע 4 מוסיף 5000 יח"ד. תוכניות רובעים 5 ו-6 נמצאות במחוז. אחרי הפקדה יהיו עוד 15,000 יח"ד.וכך אנחנו מגיעים לעוד כ-30,000 יח"ד במרכז העיר. זה חלק קטן מהתמונה ולא כולל את מה שקורה בנחלת יצחק ולא כולל מה שקורה בלה גרדיה ובבצרון, בפלורנטין וביפו. אני רק רציתי לתת לכם את התחושה שתבינו שיש תכנון אורבני מסיבי למאות ואלפי יחידות דיור, למיליוני מטרים לתעסוקה ומבלי לדבר עוד על מלונאות ומסחר.
גב' חגית אוריין:
עמוד 6 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
שאלה: האם יש הבדל בין 3 ל-,4 ב-3 יש מגבלת בנייה לגובה, אז איך דווקא ברובע 3 יש 8000 תוספת וברובע ,4 שאין מגבלת גובה, יש רק 5000?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
ברובע 4 יש הרבה שירותי ציבור, כמו מוזיאון, וכן יחידות הדיור יותר גדולות ברובע 4 מאשר ברובע ,3 כי כשמוסיפים יחידות מוסיפים לפי ציפוף יחידות גדולות. ברובע 3 יחידות קטנות יותר.
אנחנו מגיעים לאתגרים של תכנון אורבני. האתגרים פתוחים. אזכיר שלאחרונה פרסמתי מאמר על נושא החניה. החניה היא אתגר עצום. מבחינת המדינה תקן החניה ירד והיום מותר לתת רק מקום חניה אחד על כל 240 מ' של תעסוקה.
כלומר שאנחנו מוציאים לדרך בנחלת יצחק, בביצרון - על כל 1000 מ, 4 מקומות חניה. זאת אומרת שאנחנו מתכננים שאנשים יגיעו אחרת.
מהצד השני, גם החניה למגורים נמצאת בצמצום. אני נאבקת בועדה המקומית והפכתי להיות 'לא ירוקה' בתפיסה, כאילו, הגם שאני בן אדם מאד ירוק, אבל אני מו צאת את עצמי נאבקת בועדה המקומית על תקן חניה של לפחות אחד לבית אב. למעשה, היום מביאים לנו תוכניות בניה, נניח באיזור יפו, נחלת יצחק ועכשיו הביאו תוכנית בנווה עופר ואומרים 'מספיק חצי מקום חניה ליחידת דיור', כי אומרים שכאן גרים גם זקנים וגרים גם כאלה שאין להם אוטו. אני אומרת שגם אם גרה זקנה ואין לה אוטו, שתשכיר לשכן שלה, שצריך עוד מקום לאוטו. ואני חושבת שמדיניות חניה זה דבר מאד מרכזי, גם בנושא של תוכניות הבניה אבל גם בנושא של תו חניה עד הבית עם שליח וכמה תווים כל אחד מקבל וגם בנושא של- האם כל אחד יכול להחנות בכל מקום בעיר, והכל בחינם. כאילו החניה הפכה להיות זכות מוקנית במקום שרכב יהיה בסימן שאלה. אבל גם אם אני אומרת שרכב בסימן שאלה, הרי שב'מדינת היהודים', כל עוד אין תחבורה בשבת, כ ל עוד משלמים לי ולעובדי עירייה אחזקת רכב כדי שנחזיק רכב )לא לנו עמוד 7 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
רק, כי כל המנגנון מ בוסס על זה(, אז צריך להבין שצריך חניה וצריך לשאול- איך מייצרים חניה יותר, לדעתי, בשטח שהוא בבעלות פרטית ובתת הקרקע כדי לפנות מקום ברחובות להולכי הרגל, לשבילי אופניים ולנת"צים אבל לא לזרוק בעלי רכב מהעיר.
גב' שלי דביר:
מה השינוי של המדיניות לתווי חניה?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
עוד אין שינוי ואני עובדת על זה חמש שנים.
גב' שלי דביר:
יש לך אותנו לעזרה.
גב' חגית אוריין:
לפי מאמר דיעה שלך, נראה שכאילו או-טו-טו הולכים לשנות.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
כי בסוף הדברים שאני אומרת מחלחלים ואם מישהו חושב שאפשר לעשות מהפכות גדולות ב-TIME NO ואפשר בדקה להפוך עולם - זה לא עובד כך.
גב' חגית אוריין:
סליחה, מדברים על זה כבר שש שנים. אני תומכת בזה, אני מאד בעד זה.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
נדבר על תווי חניה עוד מעט, תרשמי לך, כי זו נקודה חשובה.
עמוד 8 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
עוד רעיון שעלה - יש נספ חי תחבורה לתוכניות בניה, הם נספחים לא מחייבים.
בדרך כלל נספח לא מחייב אומר, שאפשר לתכנן גשר אבל לא חובה לבצע אותו.
אפשר לתכנן דרכים, אבל כל עוד הנספח הוא מנחה ואין שלביות שמכתיבה שלא יהיה היתר לאכלוס אם לא יעשו כך וכך, כי אז עושים ולא עושים, על פי היכולת ל עשות ולא לעשות ואני לא מדברת על כניסה לרמפה או אחרים. וכל התוכניות של התחבורה שמצורפות לתב"עות הן בסוף תוכניות של תשתיות ובסוף אין מספיק מקום לתשתיות. ולכן אחד הרעיונות ואני שמחה שאתם מקשיבים, כי זה מתפתח במקום הזה - אחד הרעיונות הוא לפתח נספח תחבורה תפעולי, שאומר שאם עכשיו אנחנו מוסיפים 1.5 מיליון לתעסוקה בנחלת יצחק ואומרים שרק %5 יגיעו ברכב )כי אין חניה(, כשהשאר יגיעו ברכבת, באוטובוסים וכדו' ואז שואלים - מה פיצול הנסיעות/ההגעה שלי, ואם אני אומרת ש-%40 מגיעים ברגל, הרי שאני צריכה להראות שיש לי מדרכות ל-%40 ברגל. ואם אני אומרת ש-%20 מגיעים באופניים, כי אז אני צריכה להראות שיש שבילי אופניים וכדו'. ואם אני אומרת שמגיעים באוטובוסים, נצטרך להראות איפה התחנות ולבדוק איזה קווים יש ואיזה קווים צריך להוסיף ומאיפה צריך להוסיף קווים. נכון שזה לא בסמכותנו, הרבה מהדברים האלה, אבל אני מאמינה שאם נעשה נספח תפעולי אפילו כפיילוט, נוכל לבוא בדרישות על פי נספח תפעולי ונדע מה לדרוש.
גב' אסנת בנימין:
אני רוצה להגיד משהו - זה רק התחיל מזה, שאני הייתי מעורבת בתכנון של אלנבי ב-86 להקמתו מחדש עם כל מיני רעיונות. אחריי היו עוד עשר תוכניות כאלה ולפנינו היו עוד עשר תוכניות כאלה, ושום מזה לא קרה. את מדברת על משהו מאד עתידני, כשבסוף יש כאן אנשים שגרים בזכות הקניין שלהם לאפשר להם להחליט- האם יעשו את זה או לא. כמו שאנחנו מכירים בארלוזורוב ,190 שאנשים לא החליטו שם עדין לחתום על פינוי בינוי.
את מדברת אתנו על 2035 בכל ההרצאה הזאת ואנשים פה יושבים ושומעים, עמוד 9 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
יש אלפי מטר של משרדים ריקים, יש מאות חנויות ריקות בעיר ויש המון דירות סגורות בעיר שנמכרו לכל מיני אנשים, אז אף אחד עדין לא בטוח מדבר על התכנון 'המדהים' הזה, שהולך כאילו למחוק עיר. ועכשיו הוא לא רלבנטי לשיחה שלנו. את כבר גרמת להגיד- זה בעצם מה שאנחנו מתכננים בתוכניות של העיר.
לכן מבקשת בואי 'נוריד לקרקע'.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אני 'מורידה לקרקע'. יחד עם זאת, זאת המצגת שאני הכנתי ואני נותנת לכם תמונת מצב עירונית, לא דמיונית.
גב' אסנת בנימין:
ד מיוני ת .
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
לא דמיונית, מאד ריאלית. כל התוכניות שהצגתי כאן עומדות לקרות וגם שמתי פה כמה נקודות של איך אפשר להתמודד עם האתגר התכנוני אורבני, בחשיבה שהיא מחוץ לקופסה. נדלג ונמשיך לאתגר התשתיות;
אתגר התשתיות - מדבר על הנסיעות בעיר. על כך שצריך את הנתיבים להליכה, לאופניים, לאוטובוס. יש פה את הפיצול של עם מה אנחנו נוסעים, ובעיקר אנחנו רואים שהרכב הפרטי וההליכה היא נדבך מאד חשוב, כפי שאתם רואים אותו.
אלה שני הדברים שעובדים בעיר. אנחנו כל הזמן שואלים איך לשנות את זה.
רק שתדעו לכם שבת שתיות יש לנו מטרו והוא בתכנון. מי שלא יודע ש-
77,78 - הפסקת תכנון וההכרזה על המטרו כבר חלה על שכונות בעיר. יש מטרו שיעבור תחת בתים בעיר ויש שכונות שכבר מתעוררות לזה ויש שכונות שלא מתעוררות לזה.
יש את הרכבת הקלה ואנחנו עובדים על הקו האדום ורק עתה הייתי ביש יבת חירום ועוד צומת עומדת להיסגר בשדרות ירושלים וב-2020 עמוד 10 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
מתחילים לעבוד על הקו הסגול, שבחלקו התחילו לעבוד עכשיו בארלוזורוב ויש גם את הקו הירוק.
רכבת ישראל - תוכניות מרחיקות לכת על כל אגן איילון. אנחנו מתעסקים בכל תחנות הרכבת ברמה מאד גבוהה, גם בטווחים קצרים וארוכים.
יהיו נתיבים מהירים נוספים בעיר . יהיו נתיבים נוספים של תחבורה ציבורית שיגרעו חניה ויגרעו מיסעות ועוד.
גב' שלי דביר:
האם התקציבים האלה הם התקציבים שהוקצו?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אלה הם תקציבי מדינה.
גב' רביטל רוזן:
האם תוכלי להרחיב על הנתיבים המהירים?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אני לא אתן לך עכשיו את התמונה של הנתיבים המהירים, כי לא באנו לשיחה על זה, אבל אם את רוצה- זה יהיה אחד הנושאים. אני עוברת מהר בגישה מהירה על כל מה שקורה בתחום התחבורה בעיר ואז נצלול פנימה.
גב' אסנת בנימין:
השאלה - האם את מדברת על היום או על העתיד?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
הנה, הגעתי להיום - אנחנו בתחילה מסיבית של עבודות. זה מה שקורה ברחובות ומה שקורה בעיר;
עמוד 11 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
• יש לנו אתגר של תשתיות. האתגר כולל את הטיפול בנגישות, הצללה והליכה ברגל, צמתים, יש לנו למשל תוכנית לתיעדוף הולכי רגל בצמתים באמצעות רימזור.
• יש לנו אתגר שבילי אופניים. )השבוע ביליתי במספר פגישות על שבילי אופניים, משביל אופניים בהרצל שהמשמעות שלו גריעת חניה, שביל אופניים בשלונסקי שהמשמעות שלו הורדת עצים. בכל מקום זה נתקל בהתנגדות.
גב' חגית אוריין:
בהרצל אין התנגדות. אצלנו היה שיתוף ציבור.
גב' שלי דביר:
בהרצל חייבים שביל אופניים.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
• נת"צים - יש תוכנית לנת"צים בתל אביב. אנחנו מרחיבים אותה מעבר למתוכנן. בשאול המלך נת"צ ואין חשבון ל-60 מקומות חניה. כשבא נת"צ הוא בא על חשבון משהו. בא משתמש נוסף בדרך, הוא בא על חשבון משהו. הוא יכול לבוא גם על חשבון השול, כמו שעושים לנו עכשיו בנתיבי איילון; לא יהיה שול, יהיה נת"ב, שיכול לבוא על חשבון משהו אחר, אבל זה מה שקורה.
• כל המסופים עוברים רה-ארגון, הכנה לחשמול. האחרון שבהם עבר חשמול זה הכרמלית ועכשיו סבידור. גם קלצ'קין בעבודה ורידינג שנכנסו לשיפוץ.
יש פה עבודה מסיבית שרוצה להפוך את המסופים, עבודה של מיכל מילר מאגף התנועה, שמתנהלת תחת הכותרת ממטרד למשאב. אנחנו זיהינו את המסופים כמטרד, אף אחד לא רוצה אותם לידו. אנחנו רוצים להפוך את זה למשאב, שכל אחד ירצה לגור ליד זה, כמו בחו"ל, ששם כולם רוצים עמוד 12 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
לגור ליד תחנת הרכבת. כך שכל המסופים עוברים שדרוג. היה מאבק גדול מאד גם עם משרד האוצר כדי להשיג לזה תקציבים. גם כשהשגנו תקציבים הם לא כללו חישמול. היה קרב להשיג כסף לחישמול, כי הפתרון היה שכל חברה תחשמל לעצמה ואנחנו לא רצינו את זה. יש תקציבים היום וכל המסופים יוצאים לדרך בצורה דרמטית.
גב' חגית אוריין:
שאלה: האם אי אפשר להשתמש בחשמול של המסופים גם להטענה של רכבים חשמליים, שהרי לאט לאט הציבור עובר לרכבים חשמליים.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
בהמשך נדבר על החשמל, בשקף שמדבר על טכנולוגיות. בעקרון, אומר שהתחלנו עם החישמול עם התחבורה הציבורית. אני זוקפת זאת לזכות הארגון של מיכל, 'להציל את אלנבי', שצעק על זיהום אוויר בעיקר )גם על זונות(, כשאני לקחתי את נושא זיהום אוויר לידיים. למיכל ומירי קופרמינץ יש להם תפקיד גדול בתהליכים שהיו. אנחנו בתהליך חישמול של כל מסופי האוטובוסים. אנחנו עובדים היום עם 'דן' גם להביא אוטובוסים עם בטריות וגם בפיילוט של אוטובוסים נטענים מהכביש. המטרה הראשונה שלנו היא לחשמל את האוטובוסים. מטרה שנייה - אנחנו מחשמלים היום את החניונים העירוניים, כשיצאנו פיילוט ויצאנו ב-.RFI קבענו סטנדרטים ותנאים בהוראות המרחביות של הועדה המקומית, שמחייבים בבנייה חדשה - %.5 ואני רוצה להגיד לכם שקבלנו אישור להגדיל את זה ללפחות %50 ונצטרך לשנות את ההוראות המרחביות. אלה הוצאות לקבלנים ולקוני הבתים בחישמול ולא כולם ששים לזה.
ואנחנו עובדים עכשיו על תקנות שיאפשרו בבנייה קימת תוספת עמדות טעינה. כל זה לא מתייחס לעמדות טעינה ברחוב. אין לנו עדין החלטות לגבי עמדות טעינה ברחוב.
גב' חגית אוריין:
עמוד 13 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
צריך להוסיף ברחוב. זה גם תופס שטח.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אין לנו עדין החלטות לגבי עמדות טעינה ברחוב, כי כל מדיניות החניה נמצאת כרגע בבדיקה ואנחנו לא רוצים להחליט על התקנת עמדות ברחובות, שאולי מחר נעשה בהם נת"צ או שביל אופניים או נזיז מהם את החניה והעמדות הן לא דינמיות, הן סטטיות והן גם מקרינות ולפיכך אנחנו רוצים לבדוק היטב את השאלה של חישמול המרחב הציבורי. אנחנו עובדים על זה באוטובוסים,עובדים על זה בחניונים ועובדים על זה בבנייה.
אספר עתה על אתגר הטכנולוגיות :
- רכב שיתופי, זה המפתח להעביר את העולם מבעלות לשירות. אני גם נלחמת על זה בכנסת, שאפשר יהיה להמיר את אחזקת הרכב לעידוד הגעה ירוקה לעבודה. בכל מקום שאני נמצאת, אני חושבת שהוויתור על הבעלות ועל הסטטוס הוא חיוני כדי לעבור להתניידות כשירות, בדומה למעלית, כמו עולה ויורד ממנה כך אתה נוסע, משאיר אותה, ממשיך. זה צריך להיות העתיד.
- רכב חשמלי - דברנו על כך קודם, עם כל נושא עמדות הטעינה.
- רכב אוטונומי - בו זמנית מתחילים בתל-אביב, כנראה, כארבעה ניסויים. אני גם כן מחכה שהכנסת תתחיל לעבוד. כרגע בכל הניסויים האלה מותר לנסוע ללא נוסעים . עליתי על רכב כזה ונסעתי ללא נהג וזה מדהים, זה עובד בטירוף.
גב' חגית אוריין:
מה התרומה של רכב אוטונומי, שהרי זה עוד רכב.
קריאה:
זה דיון אחר.
עמוד 14 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
הבעיה הכי גדולה היום בתחבורה ציבורית זה שאין נהגים. ביום שנוכל להפעיל, כמו בסינגפור אלף אוטובוסים אוטונומים שיתנו שירות,
גב' חגית אוריין:
אתם מדברים על רכבים פרטיים אוטונומיים.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אז אני לא מדברת על רכב ים פרטיים אוטונומיים. כרגע מה שנכנס לניסוי זה ...
עם מוניות, רנו עם מוניות, ENGINEERING IT שמגיע עם שאטלים ואוטובוסים.
אולם הבעיה היא אחרת, כי כשעליתי על מכונית כזאת וראיתי את הנהג שיושב רגוע כל הדרך ובאיזשהו שלב נרגעתי גם אני, כי הוא נסע אפילו יותר רגוע ממני, בלי ברקסים, בלי הפרעות בדרך. נסענו בנתיבי איילון ובכל צפון תל-אביב וגם במרכז העיר.
גב' אסנת בנימין:
אפשר לדבר על דברים חשובים שקורים? קורים דברים בעיר הזאת, לא רק עתידיים.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אני 'מצטערת' שהתחלתי כל כך גבוה, זאת הייתה הכוונה - להציג דברים מגבוה.
אני אסיים עם הרכב האוטונומי ואוותר על כל השאר ורק אומר, שהבעיה המרכזית שלנו, שהיום בניסויים לא יכולים להעלות נוסעים.
אעבור לשיתוף ציבור ואתגר דעת הקהל -
אנחנו רוצים להפוך את הפירמידה וברור לנו שאי אפשר להפוך את הפירמידה בלי שיתוף ציב ור. דווקא האנשים שנמצאים פה, בעיניי הם פרטנרים מרכזיים, עמוד 15 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
כי אני מבינה שתפיסת העולם היא באמת הליכה לפני רכב פרטי וזה השינוי שאנחנו רוצים ללכת עליו. ולהלן מעגלי העבודה שאנחנו עובדים בהם:
• רשויות
• ארגונים
• תושבים
גב' מיכל ריזל:
ראיתי את הפירמידה ומציק לי שהאופניים הם מעל לאוטובוס.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
כן, אופניים מעל האוטובוס. תל אביב רוצה להיות עיר גלובלית לאופניים ואופניים מעל אוטובוס. ולמה? - כי על אוטובוס אני לא שולטת ועל אופניים אני יותר שולטת.
גב' מיכל ריזל:
ממש לא.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
זו דעתך. נדבר גם על זה.
אמשיך בסקירה -
שיתוף הציבור - רשויות וארגונים.
לפניכם הדברים שאנחנו רוצים לעשות:
- קמפיינים והסברה - מהלך משותף של הרשויות והארגונים, תוך הדגשת האלטרנטיבות והיתרונות מהמצב החדש.
• הדרכה ואכיפה - פיתוח תוכניות לימוד להדרכה בחוקי התנועה, לרכיבה נכונה או לצד אכיפת חניה ורכיבת דו גלגלי על המדרכות.
עמוד 16 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
• דיונים בכנסת וחקיקה - ייזום דיונים בוועדות רלבנטיות , יום תחבורה ציבורית בכנסת, שדולות, שיתוף פעולה חוצה מפלגות.
• הקמת קואליציה של ארגונים - עבודה משותפת בנושאים הדחופים כדי להוביל מהלך אחד עם מסר ברור.
היו לנו מפגשי תושבים מאד מוצלחים עם הרפורמה בתחבורה ציבורית ואני מצטערת להגיד לכם, שאני עם ידיים ריקות, כי באים ומבקשים ממני עוד קווים ואין נהגים. כשאני אומרת ל'דן', 'תעשו לי עוד משהו' - הם אומרים לי בתשובה -
'על מה את מוותרת במקום', כי אין לנו תשומות, אין תשומות במדינת ישראל.
גב' אסנת בנימין:
ולמה לא אומרים את האמת? - בגלל שהם נכנסו להסכם עם נת"ע ויותר כלכלי להם רכבות.
גב' חגית אוריין:
האם הייתה איזה פנייה לתעדף את העבודה של נהג כעבודה מועדפת?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
תאמינו לי שאפילו פניתי לא מעט וגם בכנסת וגם למקבלי החלטות בכירים ואמרתי שאני מעורבת ואנחנו רוצים לעשות יריד תעסוקה כדי לקלוט ביחד עם ההייטקיסטים. פנינו ובקשנו גם, שזו תהיה עבודה מועדפת לחיילים משוחררים במקום המתדלקים בתחנות הדלק. אבל לא נותנים.
גב' חגית אוריין:
מה הנימוק?
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
עמוד 17 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
חברים, נהג אוטובוס היום חותם ומקבל 13000 ש"ח ביום הראשון בונוס, בלי שעשה כלום. מקבלים מעל 40 ש"ח לשעה ומקבלים תנאים סוציאלים, זו עבודה עם שכר טוב.
גב' מיטל להבי - יו"ר הועדה:
חברים, אני רוצה עכשיו לשמוע אתכם. נתתי לכם תמונה רחבה.
נדב, תוכל לענות בצורה מסודרת לנושא של נהגים.
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
תראי איך מתייחסים לנהגים ותביני שכסף זה לא הכל בחיים.
ידוע שחסר נהגים, בתל אביב חסר עוד יותר. אף אחד לא אוהב לעבוד בתל-אביב.
מעדיפים לנסוע בראש העין ולא להסיע אף אחד משום מקום לשום מקום ולנסוע בכבישים הפתוחים. הרבה יותר קשה להסיע אנשים בדיזנגוף, באוטובוס מלא, עמוס, יש הרבה עצירות ואם חלילה הגיעו שני אוטובוסים ביחד, מציינים שזו אשמת הנהג ולא אשמת התנועה. זו עבודה קשה ומבלי שנדבר על האופניים והקורקינט שנוסעים בהמונים. אני יודע שהעלו להם את השכר פעמיים בחצי השנה האחרונה ואני מבין שבסופו של דבר הם ישיגו עוד תקציב וכנראה שזה כן יועיל, אבל חשוב לשים את הקלפים על השולחן, כי המקצוע הוא קשה ואין בו עתיד. המהפכה הטכנולוגית באה לפתח, אנשים צעירים מבינים שזה אולי מקצוע שלא שווה להי כנס אליו. זו בעיה מערכתית וגם משרד התחבורה מודע לה וגם העירייה. וכמו שמיטל אומרת, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה לנסות ולתעדף נהגים ולעודד אותם להגיע דווקא לתל אביב, עם ירידי תעסוקה וחושבים על כל מיני הטבות לנהגים. אנחנו מנסים להבין מה מקור הבעיה, הגם שהשכר הוא רלבנטי, אבל איננו חיים בעולם של שפע אין סופי, שאפשר לשווק כל סכום, כי יש תקציבים ויש נושאים. לדעתי, כן העלו את השכר.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אני מציעה שנערוך עתה סבב היכרות בין הנוכחים:
עמוד 18 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
* * * סבב נוכחים * * *
o נדב - מנהל היחידה לתחבורה ציבורית
o עלמא צור רביבו - מהיחידה לתכנון אסטרטגי, מתעסקת בנושאים של תחבורה.
o יוסי ספורטה - מנהל קהילה
o חגית אוריין - 'מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל'.
o ויינר אילן - סיעת הגמלאים
o אריה רמות - 'רשימת יאפא'
o חנה אבני - ועד רובע 3
o מאיה נורי - חברת מועצה
o אמנון בן דוד – עוזר לסגנית ראש העיר מיטל להבי o חגי ירון - מנהלת הרכבת הקלה של העירייה.
o רביטל רוזן אלקיים - נציגת חי חילונים ירוקים.
o עודד רזניק - מר"צ - ועדת תחבורה
o ניר לוי - תושב
o דיתי דור - תושבת - 'דורשים לבטל את אוטותל'
o אסנת בנימין - נלחמת על העצים ועושה עוד הרבה דברים שקשורים לתחבורה, לתושבים וכו'.
o נאוה ינובסקי - עובדת עיריית תל אביב
o דוד עמר - מהפיקוח העירוני
o שלי דביר - חברת מועצה
o עלמא צור-רביבו - עיריית תל אביב
* * *
עמוד 19 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אני מצטערת שהרמתי את השיח לעתידנות, אבל חשבתי שאני רוצה לתת לכם תמונה בפרספקטיבה של מעוף ציבור מלמעלה על מה שקורה בעיר.
אנחנו יכולים עכשיו 'לרדת לקרקע' בעזרתכם ונשמע אתכם.
אני מציעה שנגדיר את זמן הישיבה וניתן לכל אחד חמש דקות לדבר ולהגיב.
גב' שלי דביר:
אני מציעה שנעשה הסכמה הדדית שלא נתפרץ האחד לדברי השני ואז לכל אחד יהיה באמת את חמש הדקות המלאות וגם אם בוער לנו מאד להגיד משהו.
גב' חגית אוריין:
אני אתן מספר נושאים ותראו איך אתם יכולים להתייחס אליהם.
דבר ראשון - השאלה שלי לגבי התחבורה הציבורית בשבתות, בחגים ובלילות.
אני הבנתי שיש איזה תוכנית שאתם מדברים עליה מעבר לקידום של מוניות הש ירות שדברת עליהם. אני לא צריכה להסביר לכם כמה זה חשוב.
אני שואלת אתכם, הגם שיאיר עמר לא נמצא פה, אבל אני יודעת שהולכת לקום יחידת אכיפה יעודית לגבי רכיבה על הדו גלגלים במרחב הולכי הרגל. אני רוצה לדעת מה קורה עם זה, כמה פקחים יהיו בזה ואם ישולבו בזה שוטרים?
כמו כן אני רוצה לדעת - מה קורה עם התוכניות של הקו הסגול. אני גם שאלתי את אופיר והבנתי שאין, ואנחנו אוטוטו מתקרבים לסוף השנה ואני משוחחת עם בעלי עסקים בשכונה, ואיני צריכה להסביר לכם מה האספקטים על בעלי הקטנים.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
את היית אצלו בפגישה, כשהציג לך את התוכנית, נכון?
עמוד 20 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' חגית אוריין:
כן, במנהלת קידום עסקים.
התושבים לא יודעים ויש שם גם עצים שאני קדמתי את השתילה שלהם ואני מסתכלת ושואלת מה הולך לקרות להם. אבל תשתדלו, בבקשה, הגם שאני יודעת שלא הרבה בידיכם, לקדם את זה שישבו אתנו ולא שבועיים לפני שיתחילו העבודות אלא שיתנו לנו מספיק זמן להגיש התנגדויות. כפי שאתם יודעים, יש תמיד מקום לשינויים.
כזכור, ב-2014 היה דיון בנושא הולכי הרגל וישבנו למעלה ודברנו על אותו דבר בדיוק - דברנו על הפירמידה ושהולכי הרגל יהיו קדימה וכן דברנו על ניטור תנועה ודברנו על כל הנושאים וגם שלי דביר היתה. התחושה שלי היתה, והרי את יודעת שאני מכירה את כל הנושאים, שבשש השנים הללו של הפעילות, מעבר לקבלת הסמכויות בכנסת, בתחילת האכיפה שממוקדת בחשמלי ואופנועים ממונעים- הרי שהרבה לא נעשה למען הולכי הרגל. נכון שנסללו קצת או הורדו או פנועים והורחבו מדרכות, אבל המצב שלנו מחמיר. ומי כמוני על כל דבר הכי טוב שיש- אני הראשונה לפרגן. אבל המצב שלנו מחמיר.
קריאה:
נכון מאד.
גב' חגית אוריין:
• הדאגה שלי, כפי שגם אמרתי בזמנו לחולדאי, כי אני יודעת שזה מה שהולך לקרות במרכז העיר, כשיתחילו עבודות הקו הסגול ואני לא יודעת מה יהיה מצב האכיפה, כי הבנתי שפקחים לא רצים לעבודה הזאת, כי העבודה שלכם היא לא בדיוק עבודה כייפית ואני מאד מודאגת ממה שהולך לקרות לנו. ואני יודעת מה יהיו ההשלכות, שכן ישבתי בדיון, לפני עמוד 21 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
שהתחילו העבודות על הקו האדום והתרעתי על כל הדברים שהיו וכל הדברים האלה קרו.
• דבר נוסף - האם יש התייחסות בתכנון התחבורה לאוכלוסיית הגיל השלישי. אתם ראיתם את הנתונים של אוכלוסיית הגיל השלישי בעיר הזו, שגדלה והכפילה את עצמה ובודאי במרכז העיר. האם אתם מתייחסים לאוכלוסיה הזו, כי זו לא אוכלוסיה שתתנייד על קורקינטים חשמליים ובדרך כלל גם לא על אופניים. זו האוכלוסיה שצריכה את התחבורה הציבורית ואת התחבורה הציבורית שמתם מתחת לאופניים, בשעה שהתחבורה הציבורית מספקת את הצרכים של כל מגזרי האוכלוסיה. אני רכבתי על אופניים והיום אני כבר לא רוכבת. שאלתי - מה קורה עם הגיל השלישי.
• ומה קורה עם הורים וילדים - אני משוחחת ומקבלת מאות פניות מהורים וילדים והאם יש התייחסות להתניידות של הורים וילדים בעיר הזו, שהם מפוחדים, הם דואגים. מיטל, את עסוקה באלף ואחד עניינים, אבל אני קמה ב-6 בבוקר עד 12 בלילה וכל הזמן שולחים הודעות מהורים וילדים -
מה יקרה אותנו? מה קורה לנו? ההורים דואגים לילדים שלהם. האם יש התייחסות להורים ולילדים וזה לא רק בנסיעה במרחב שלנו, שהוא לא רק מדרכות, הוא גם מעברי חציה. בשבוע הבאה אני נפגשת עם מנכ"לית הרלב"ד, אני רוצה לדבר אתה ולקדם חקיקה בנושא מעברי חציה. זה גם במרחבי ם ציבוריים, כמו כיכר הבימה, וגם בגן מאיר אין היענות לבקשות שלי, גם בטיילת ובפארק הירקון - מקומות שבהם מסתובבים הורים וילדים אין הענות לבטיחות שלהם. פניתי לגבי שדרות רוטשילד, כי הורים ביקשו ממני הפרדה, אבל אין בכלל היענות. והורים אומרים לי: 'לא ייתכן שהילדים שלנו יפחדו כל הזמן.
• שאלתי האחרונה - תוכנית הצללה - אתם כבר מדברים שנים על תוכנית הצללה. בכל קיץ אנחנו מגיעים וכולם מדברים על ההצללה ועל המחסור בעצים ואין צל ונגמר הקיץ ונגמרים הדיבורים על ההצללה. ואני שואלת -
מה הלאה ומה מתקדם לגבי זה?
עמוד 22 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
מר אילן ויינר:
כן .
האם אפשר לקבל התייחסות לנקודות שהעלינו בישיבה הקודמת? כמו למשל, זיהוי של כלים, לוחות רישוי, מכסות לכלי רכב, השארת כלים במקומות מסודרים ולא בדירות? האם התקדם/זז משהו?
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אתה רוצה עדכון לגבי ההסדרה. הכל זז ויש המון עדכונים.
מר אילן ויינר:
בנוסף, ב-19.5 היה אמור להיכנס פיקוח מוגבר, האם כמות הדוחות עלו?
גב' חגית אוריין:
אל תסתכל על דוחות, הדוחות לא משקפים.
מר אילן ויינר:
דוחות משקפים, כי זו התרעה.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אני ראיתי את הנתון מתחילת האכיפה 1051 כלים הוחרמו מהמרחב הציבורי.
חגית שולחת לי לתיבות הדואר שלי על הולכי הרגל ויש כאלה ששולחים לי על כמה כלים נתפסו ולמה אנחנו כאלה 'רעים' והאם אנחנו רוצים שיפסיקו לעבוד בעיר. אכן כולם מתלוננים וזה סימן שהכל בסדר.
מר אילן ויינר:
אני מבין שהמשטרה התחילה לאכוף ובודקים אם שתו משקאות אלכוהוליים.
עמוד 23 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אני אענה על הכל ביחד, יש לנו עדכונים לגבי ההסדרה וגם יאיר שנמצא פה לידי י עד כן ב עניינו .
אריה רמות - רשימת 'יאפא':
אני רוצה להתייחס לכמה נושאים שהם מניסיון השנה האחרונה הטרידו אותנו, את תושבי יפו ואני בטוח שהם מטרידים גם תושבים באיזורים אחרים, שאולי נוכל ללמוד מהם,וזה לא לפי סדר חשיבות.
נושא ראשון - שיתוף ציבור, שהוא כביכול מופיע בעירייה ככותרת מאד חשובה.
בפועל הביצוע הוא מתחת לכל ביקורת. הייתי בכמה מפגשי שיתוף ציבור. צוות קשרי הקהילה הוא צוות לא מוצלח, הניהול של המפגשים הוא 'על הפנים'.
אנשים מגיעים עם ציפייה שיתנו להם מענה או שיסבירו, אבל במקום זה מתנהלת שם הדיפה.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אתה מדבר על ה'קו האדום'?
מר אריה רמות:
גם על נמל יפו היה מפגש בנושא של השיפוץ והיה קטסטרופה בדומה למפגשים של הקו האדום. כך כל הנושא של ניהול שיתוף הציבור מחייב חשיבה מחדש וארגון מחדש של הדבר הזה. הוא לא טוב, כמו שהוא נעשה.
נושא שני - ניהול פרויקטים ; בדוגמאות של יפו, כמו למשל הנושא 'סביב הקו האדום' ההחלטה על סגירת שדרות ירושלים שהייתה מהיום למחר, בלי היערכות מספקת,
מר אריה רמות:
עמוד 24 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
כן , הכל התנהל לא כמו שצריך. כשזה כבר קרה, הסתבר שסוגרים את שדרות ירושלים, אבל לא סיימו לעבוד על שלבים, כי זו חברה עירונית/לא עירונית ואז הם לא מתואמים ביניהם, כשפה כבר סגרו ושם עוד לא סיימו. כלומר, כאשר מסתכלים על פרויקטים בהיקף כזה חייב מישהו להבין שהאחד משליך על השני ואיך עושים את התיאום בין הדברים, כאשר פה זה לא קרה, אז אני בטוח שזה קורה בעוד מקומות.
נושא שלישי - זה המצב בזמן העבודות. כרגע נהיה בשנים שכל הזמן יש התרחשויות בעיר, פרויקטים ורחובות נסגרים. כמו בדוגמה של יפו, סביב שדרות ירושלים, שהידיעה יצאה לאוויר היו צע קות, הפגנות ואיומים. בסופו של דבר אנשים מתרגלים, כמו לכל דבר. הבעיה היא שהעירייה אומרת, שאם תהיינה בעיות בהמשך - נדבר, נעזור. אני שומע כל הזמן למשל על נושא השאטל שהוא לא מוצלח, שהוא לא מגיע, הגם שאני לא יודע אם זה נכון או לא.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
תגיד לי, כי היום הלכתי לריב שיתנו תקציב להמשך השאטל, הוא הוגדר כפיילוט לשלושה חודשים.
מר אריה רמות:
ממה שאני רוצה בקבוצה של יפו - אני שומע שאנשים מתלוננים, הגם שאני לא יודע אם זה נכון או לא. בנוסף, תחנות האוטובוס - קבעו מהיום למחר באיזה מקום ולא הכינו אותם, כאשר עכשיו קיץ ואין צל, ומה יהיה מחר בחורף? - אני רואה כל מיני בעיות 'קטנות', כביכול, שצצות, אבל להערכתי אין מנגנון פשוט שהאזרח יכול לדווח, מבלי שיידעו אותו ויתישו אותו בכן תלך תבוא ונברר, אלא שתהיה כתובת/נציג לבעיות שאליו פונים בכל דבר. אסור להתיש, כי גם כך מעייפים את האנשים אז לפחות תנו לאנשים התייחסות,כשזה מתרחש.
עמוד 25 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
הדבר האחרון שמפתיע אותי, ולא ברור לי אם אקבל תשובה עתה - אני מאמין בדו גלגליים ואני רוכב על אופנוע, הגם שיש כאלה שלא מאמינים בזה. כל הנושא של רכבים קטנים חשמליים, רכבים עירוניים לשני מקומות - אני לא מצליח להבין, איפה זה תקוע ולמה זה לא מתפתח.
מר אריה רמות:
יש ערים, אפילו באירופה, שאני רואה סמארטים או מכוניות עירוניות קטנות שהן תופסות הרבה פחות מקום על הכביש ופחות מקום בחניה, כשחלקן הגודל חשמלי והן יותר ידידותיות.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
כלומר שאתה אומר להפוך את האוטו-תל לקטנים חשמליים. מה זה רכב עירוני -
אוטו-תל?
מר אריה רמות:
יש את הטווינגו ויש עוד כל מיני כאלה שהם מן הכלאה בין אופנוע למכונית.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
אבל איפה, במה? אתה אומר תעשו מטרו-תל?
גב' חגית אוריין:
זה קשור למשרד התחבורה.
גב' שלי דביר:
ולמה העירייה צריכה להיכנס לזה??
מר אריה רמות:
עמוד 26 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
אני אחדד, שיש שתי רמות:
- ברמה האחת - יש את הנושא של המיסוי על רכב- מכוניות גדולות/קטנות. אני מבין שאין את זה בסמכות העירייה.
גב' מיטל להבי-יו"ר הועדה:
למרות שאני עולה לכנסת שיורידו את המיסוי לדו-גלגלי. אני עושה את זה כל הזמן.
מר אריה רמות:
יאללה, אני אארגן לך מצעד של אופנוענים.
מר אריה רמות:
אחדד ואומר שיש רכבים, כמו רנו, שהביאו לארץ כמה דוגמאות לניסוי, שזה מעין רכב קטן.
גב' חגית אוריין:
בכנסת אסרו את זה.
מר אריה רמות:
אני לא יודע בדיוק, אבל אני אומר שכל הנושא הזה, לדעתי, הוא פתרון כולל באוטו- תל הזה, אם היו משכירים דברים כאלה, זה גם יכול להיות פתרון.
גב' חגית אוריין:
נכון, אוטו-תל היה צריך להשכיר דברים כאלה.
גב' רביטל רוזן:
אני נ ציגה של חי, אני תושבת נופי ים.
עמוד 27 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
באופן מהיר - עלו פה כמה שאלות על התושבים. בזמנו עשית פורום תחבורה ציבורית אצלנו באזור ואנחנו נשמח לחדש את זה, כי יש פה תלונות שעדיין, השכונה לא מחוברת למקומות כמו המשתלה, הנמל--
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אבל השתפר משהו?
גב' רביטל רוזן:
'השתפר'. אני 'מתקמצנת' במחמאות בינתיים.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
שמעת, נדב? - "השתפר". תביא לי נהגים.
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
""אנחנו לא באים לשמוע דברים טובים, רק תלונות. זה בסדר. אתם צריכים לבוא לפה להגיד מה לשפר, לא להגיד מה טוב"".
קריאה:
הוא אחראי על התחבורה הציבורית.
גב' רביטל רוזן:
אני יודעת. אני מזהה את פניו כי הייתי בפורומים האלה ואני מבקשת שאנחנו נחדש את זה כי עדיין יש הרבה תלונות בנושא.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אני מאד מצטערת להגיד לך שלי יש בעיה. נמאס לי לחדש פורומים שאני לא מסוגלת לספק מענה. מה שעשינו, א ני אומרת לך, אני הולכת לכנסים, בשבוע שעבר הייתי בכנס, 150 איש באו לבקש תחבורה ציבורית בהדר יוסף. יושב נדב עמוד 28 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
ויושב איתי דן וגם נציג משרד התחבורה, ואומרים לי – אין לנו אמצעים לתת.
תגידי על איזו שכונה את מוותרת כדי שנעביר ממקום אחד לשני.
אני קודם כל שמחה לשמוע שהפורום הזה עבד ואנחנו נפעיל אותו.
גב' רביטל רוזן:
אני זורקת פה משהו לאוויר. אנחנו מדברים המון על חשמל וגם אנחנו רוצים ירוק והכול טוב ויפה, אני רק שואלת את עצמי בקול רם, גם את כולם, מיטל, מאיפה בעצם יבוא כל החשמל הזה? כל יחידות הדיור האלה, אתם תגבירו את הפעילות של רידינג? תבנו עוד תחנות גז? מה בעצם יקרה? איך זה הולך לקרות?
זה ממש מתחיל להיות מטריד. הכול נהיה חשמלי.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
את שואלת – כמה תחנות כוח נצטרך להוסיף לתל אביב?
גב' רביטל רוזן:
לגמרי. גם בגלל יחידות הדיור וגם בגלל שהכול חשמלי – האוטובוסים, המוניות – הכול יהיה פה חשמלי – האופניים בטעינה, וחייבים לחשוב על זה לפני שאנחנו מכניסים את כל המכשירים האלה פנימה ואולי לא נכניס.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
את רואה שאנחנו לא רצים מהר כמו כפר סבא. הפעם אנחנו נותנים לכפר סבא להקדים אותנו.
גב' רביטל רוזן:
שאלה נוספת שעלתה – מה לגבי נתיבי האופניים מצפון מזרח העיר, מכיוון בני אפרים ותל ברוך צפון לכיוון התיכונט? ילדים מנסים להגיע לבית הספר ואין שם שבילי אופניים בכלל, וזה ממש ממש דחוף כי שנת הלימודים תיכף מתחילה וזה עמוד 29 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
כבר המון זמן עומד באוויר הסיפור הזה ולא זז. גם המדרכות מאד צרות, יש שם בעיה מאד רצינית.
קריאה:
הבעיה היא על הגשר. היא באמת רצינית. לא כל כך מוצאים פיתרונות. אני מייצג פה רק עמדה ניטראלית. אבל יש שם בעיה אמיתית.
גב' חגית אוריין:
אני לא באתי להציע פיתרונות. באתי להעלות בעיות. פיתרונות אצלכם.
ב עיה נוספת, לא בעיה, בקשה, אמירה, אני חושבת שזה באחריות העירייה לספק תקציבים, וזה כבר עלה מספר פעמים למנהלי בתי הספר ללמד את הילדים, לחנך אותם, את כל השעות האלה של איך להתנהג על אופניים חשמליים. כל מה שצריך ללמד אותם. והתקציבים האלה צריכים להגיע למנהלים וזה עדיין לא הגיע וזה עדיין לא קורה. והם רוכבים חופשי חופשי, פרא.
גב' דיתי דור:
האמת שאני אמשיך טיפה להרחיב בעקבות מה שחגית אמרה, כי זה נוגע לי נורא אי שי .
כל הנושא הזה של שבילי האופניים על המדרכות, אני עוברת את רוטשילד פעמיים ביום, כל יום בשבוע, ואני בחרדות בשנתיים האחרונות, אני בזוועה.
גב' שלי דביר:
יש לך ילדים?
גב' דיתי דור:
3 ילדים קטנים. אני עושה כל הזמן סרטונים, מי שרוצה לעקוב אחרי – ייהנה.
אני רוצה להגיד לכם שאני מחזיקה אותם ברמה שכולנו אחוזים כדי לעבור שדרה.
עמוד 30 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
קריאה:
לא רק שם. בכל השדרות. )חוץ מבן גוריון(
גב' דיתי דור:
אני מדברת מהחוויה האישית היום יומית שלי. גם יצא סרטון שממש מתאר את הצומת ההיא הקטנה – המפגש של רחוב בר אילן ורוטשילד הוא דוגמא טובה מאד. בכל החלק הצפוני של שדרות רוטשילד, יש המון משפחות והליכה לבתי ספר. זו זוועה. פניתי ל-,106 ביקשתי איזו שהיא האטה, אני לא יודעת, לא התעסקתי בזה איזה אפשרויות יש לעשות ממש ברמת מעבר החצייה הזה על השדרה. אולי אפשר לעשות גבעת האטה, אולי אפשר לעשות רמזור מהבהב. אני לא מבינה בזה ואני גם לא ארחיב כדי לא לצאת סתומה, אבל אני רוצה להגיד את זה מהחוויה האישית שלי – גיהינום בשנתיים האחרונות. אני חולה על העיר הזאת, אני מאוהבת בתל אביב, אני לא סתם באמת נמצאת פה, אני כולה עורכת ווידאו, אני לא קשורה לדברים האלה. אבל אני מרגישה שהעיר שלי נהרסת.
בשנתיים האחרונות, ממש מול הפנים שלי, אני לא מבינה איפה אני נמצאת. ואני בחרת י לגור איפה שבחרתי כי אני אוהבת, וזה השתנה לי לחלוטין. זו התחושה.
באתי גם לייצג פה את נושא אוטו-תל שמבחינתי יש פה בעיה קשה מאד בשיתוף, בבזבזנות ובמיותרות של הדבר הזה. אותי זה מרגיז מהרמה הזאת של כמות הכסף שנשפכת על רכב פרטי, שזה מצחיק אותי לגמרי, כשמדברים על עידן הרכב הפרטי נגמר, ואני כאילו כל היום רק מתעסקת בקטע של אוטו-תל. מה עשינו פה? 280 רכבי בנזין ב-105 מיליון, תיכף נגמר כל הכסף ואתם מדברים על הרחבה. בואו נדבר על זה. כמעט כל האנשים נופפו שהם אנטי, כולל את לפני הבחירות. אף אחד כבר לא מנופף אנטי, חוץ מאנחנו שנשארנו.
אני רוצה להגיד, כמות הכסף הזה, 105 מיליון שבהסכם, ואנחנו עומדים לפני הרחבה תוך שנתיים, דובר על 10 שנים, עכשיו אחרי שנתיים כבר מדברים על הרחבה. כמות הכסף שנזלה על הדבר המיותר הזה לעומת כמות המשתמשים הזעומה ברמה מביכה, זה מפריע לי. כי את הכסף הזה,אני יודעת שלכל תחום עמוד 31 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
בעירייה יש את התקציב שלו ואי אפשר לדבר על ערבוב תקציבים. אבל 105 מיליון, יכולנו לעשות פה ים דברים. ואם מדברים על תחבורה, אז בואו נסיט את זה לתחבורה הציבורית, שבאמת אנשים משוועים לזה. אם לא אוטובוסים, מוניות שירות, לא יודעת, תפתרו את זה, אבל זה נורא ואיום. זה המון כסף.
מבחינתי, בלב שלי, הכסף היה הולך לרווחה. יש המון דברים לגעת ברווחה. אבל אם אנחנו פה בוועדת תחבורה, אז הנה, בואו נדבר על להסיט את הכסף לתחבורה ציבורית. אנחנו העיר היחידה שמשלמת כמויות כאלה לחברה פרטית. זה הזוי.
זה מביך גם. זה בעיני כולם מביך – למה ממשיכים את זה?
עודד רזניק:
קודם כל, אני בעד אוטו-תל, אז לא כולם חושבים כמוך.
גב' דיתי דור:
אני בטוחה שלא כולם, כי יש איזה 600-700 משתמשים.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אני מציעה שלא יתנהל פה ויכוח. בהרבה דברים אני גם לא מסכימה. אתה תגיד את עמדתך ונענה.
עודד רזניק:
המימוש צריך שיפור, אבל הרעיון הוא נכון.
רציתי לחזק את העניין של המדרכות. אני אוהב ללכת בעיר הזאת ובזמן האחרון זה סיוט, אני מסכים, לכל אחד זה סיוט ללכת. שבילי האופניים ומעברי החצייה, ברוטשילד ובמקומות אחרים, סכנת נפשות. בירידה מהאוטובוס ברחוב למטה באבן גבירול – פחד. אני יורד מהאוטובוס, אני פוחד לעבור את מסלול האופניים, סכנת נפשות. צריך לשים דגש על מעברי החצייה האלה, ועקיפה יותר טובה, כי פשוט מסוכן.
עמוד 32 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
נושא נוסף – העבודות של נת"ע. כש-נת"ע התחילה את הפרויקט, הם עשו הסברה מאד רצינית, לפני חפירת התחנות – לשבח אותם. נראה לי שהתעייפו. עכשיו עם הקו הסגול אין מספיק הסברה. הבלגאן שעשו עכשיו במקווה ישראל בתל אביב –
הפתיעו את כל הנהגים, פקקים מטורפים עכשיו ליד אלנבי. פעם היו מודיעים הרבה זמן מראש, היו מחלקים פלאיירים. לא היה בן אדם שלא היה מודע למה שהולכים לעשות. עכשיו הם עושים דברים וכל העיר נתקעת. מה שקורה ב-3-4 ימים האחרונים באזור אלנבי – מטורף. הם פשוט התעייפו, או שעבר להם טוב.
עבר להם טוב, כי הם התאמצו. עכשיו הם הפסיקו להתאמץ ועכשיו יש המון עבודות שבאות. הם צריכים כמה שבועות לפני כל עבודה לעשות עבודת רגליים, דיילים. אין מה לעשות, לא כולם באינטרנט. אני רואה את הפקקים בבוקר ושומע את הבכיות של הקולגות שלי בעבודה, שהם התעייפו, צריכים קצת לעורר אותם. זה לא הרבה כסף, זה רק תשומת לב וטיפה התארגנות. פחות נסבול.
נסבול בכל מקרה, אבל קצת פחות.
מר ניר לוי:
קודם כל, הרבה חברים וחברות פה דיברו על הדברים שרציתי, מאריה, שדיבר על נושא שיתוף ציבורי.
השיתוף הציבורי פה לא מתנהל טוב. מההתנהלות שלי בכיכר דיזנגוף, ואני הקמתי את ועד בעלי העסקים בכיכר דיזנגוף, היה צריך לרדוף אחרי כל דבר הכי קטן, מפחים ועד ת אורה, שזה דברים בסיסיים. אני באמת לא מבין למה בעיריית תל אביב הגדולה והחזקה והחכמה והמתקדמת, דבר כמו שיפוץ רחוב לא מתנהל כמו שצריך. ואני לא מדבר רק על שיפוצים גדולים. אני גר ברחוב אלכסנדר ינאי, במשך חודש שלם הם עבדו בתואנה נקרא לזה – אנחנו מחכים לחברת חשמל. את מי זה מעניין? אותי כתושב זה לא מעניין. זה דבר ראשון. אני חושב שאפשר לעשות, הכול אפשרי, אפשר לעשות שיפוצים בהתחשבות בתושבים ובהתחשבות תחבורתית טובה יותר. מ-נת"ע, משדרות ירושלים, עד כל מקום בעיר. ואני אומר את זה כיועץ שר התחבורה לשעבר.
עמוד 33 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
דבר שני – אוטו-תל זו נקודה מרתיחה. החברה מסיעת "חי" פה העלתה דבר נורא חשוב – לתקצב בתי ספר בחינוך, שזה ה-א"ב. אני הולך להגיד משהו שלא ימצא חן בעיני אף אחד פה – אני חושב שקורקינטים ואופניים חשמליים זו המצאת המאה. כי אם לא היה את זה, היו עוד עשרות כלי רכב על הכבישים פה. היה פה סתום מפה ועד קרית שמונה. פשוט היינו בפקק אחד גדול. מה שחסר לנו, על המצב הזה היינו עומדים, היינו פשוט עומדים.
אני מדווש באופניים, אני לא סובל את החשמליים. אם אני אתחיל לרכב על חשמליים אני אהיה עוד קצת 'בטטה', ולא זאת כוונת המשורר, אז אני נהנה לרכב כאן ב עיר. נהנה ולא נהנה. שבילי האופניים, אין מה להרחיב פה, כולם צריכים לרדת לכבישים מחר בבוקר. וחינוך, חינוך, חינוך, חינוך – הכול מתחיל ונגמר בחינוך .
אני חושב שאוטו-תל סחב הרבה מאד כסף, סכום שהוא לא פרופורציונאלי לשום דבר, ועם הכסף הזה היה אפשר לשפר בתוך שנתיים את פני התחבורה הציבורית האישית בתל-אביב יפו.
מר אילן ויינר:
זה בייבי של ראש העיר, זה לא יעזור.
מר ניר לוי:
אנחנו יושבים פה עם סגנית ראש העיר. אם ראש העיר היה יושב פה, היינו גם אומרים לראש העיר.
קריאה:
כן, נכון, התחושה היא באמת שיש ניתוק, זו בעצם הכותרת, יש ניתוק בין העירייה לבין באמת הצרכים והסבל שלהם.
מר ניר לוי:
עמוד 34 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. ביקורת זה דבר נורא חשוב. אני מבקר ללא סוף, כל אחד ואחד. זה באמת לא ברמה האישית, זה ברמה המקצועית.
כמו שדיתי אמרה, העיר הזאת נפלאה, העיר הזאת באמת עיר מדהימה ואפשר לעשות אותה עוד יותר מדהימה. לא צריך להסתכל על פריז איך אוטותל עובד שם, ולא צריך להסתכל על אף עיר אחרת. ויש פה מספיק אנשים חכמים שיעשו ויוכלו לקדם את הדברים בצורה הרבה יותר יעילה, גם בחדר וגם מחוץ לחדר, שגרים פה ברחובות הסמוכים.
מאיר דיזנגוף אמר את זה בזמנו – העיר הזאת היא בזכות האנשים שלה.
גב' אסנת בנימין:
אני תושבת העיר, עובדת כאן הרבה שנים ומעורבת בתכנון ובנייה בכל מיני מקומות, מתעסקת בבניה ירוקה ומכירה טוב את ה'מטריה'.
קודם כל אני רוצה להגיד לכם שאתם מתעלמים בעירייה מעבודות שאתם עשיתם. ערכתם אסטרט גיה עירונית, דו"ח מפואר, הציבור ביקש כמה דברים מאד חשובים, זה היה במקום הראשון – הוא ביקש שלא יהיו כל כך הרבה משתמשי דרך על כל נתיב. זה מה שהציבור דרש. שלא יהיה חיכוך בין כמה משתמשי דרך. שלא יהיה גם אופניים, גם זה, גם הולכי רגל, גם אוטובוסים. ומה העיר עושה ? בכל מקום גם אופניים. זאת אומרת, זה משהו שהציבור ביקש באסטרטגיה עירונית שאתם ערכתם. וזה לא קיים. התעלמתם מזה.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
על איזה מסמך אסטרטגיה את מדברת רק?
גב' אסנת בנימין:
אני לא אצטט אותו. אני חושבת שאתם יכולים למצוא במחלקת אסטרטגיה, עלמא תמצא אותו. יש דוח אסטרטגי שענו עליו הרבה אנשים, אתם בטח מכירה.
עמוד 35 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
עלמא צור רביבו:
אסנת, היינו בפגישה אחרת, שדיברנו על זה שאנחנו רוצים לסלול הרבה יותר שבילי אופניים כדי להפריד בין התנועות ואז את טענת שברובע 3 אין רוכבי או פניי ם .
גב' אסנת בנימין:
אני לא מדברת על זה. זה היה לפני שנתיים-שלוש. היה דו"ח אסטרטגיה שעלו עליו המון אנשים.
אני רוצה להפתיע אותך ולהגיד לך, שהדבר היחיד שיכול להיות שבן אדם יוצא איתו מהבית ומגיע לנקודה שהוא רוצה ולקבל בכל רחוב מקום, זה הרגליים שלו.
ואופניים זה לא הולך רגל. זה לא דומה אפילו. נוצר מצב שאופניים גוברים על הולכי הרגל. המחשבה בכלל שיהיה רחוב, הרי אופניים נוסעים, אם יהיה להם תמרור – לרחוב הזה אני נכנס ולרחוב הזה לא – יהיה ניתן לעשות שבילים איכותיים ברחובות מסוימים וברחובות מסוימים לא לעשות שבילים. כשאת אומרת לי הרצל שבילי אופניים, אנ י מתחלחלת. יש שם אוכלוסייה גדולה, יש שם מסחר, יש שם פריקה וטעינה, יש שם הולכי רגל – אני בטוחה שאני רוצה להכניס לתוכם את האופניים? את אמרת לי בזמנו – אני רוצה בכל רחוב, לא מעניין אותי כלום, אני רוצה בכל רחוב אופניים. כשאני הולכת לכלי תחבורה, אם זה למונית, א ם זה לאוטובוס, אם זה לרכבת, לכל מקום אני מגיעה למקום ועולה על כלי רכב. יואיל מר אופניים ללכת לרחוב הקרוב שבו יש שביל אופניים, כמו שאני עושה.
בזכות האופניים מתרחשים כאן דברים שלא ייאמנו בעיר. אם תושבים מבוגרים מכל העיר, אנשים מתקשרים להגיד לי על החורשה שאוכלים להם, אני אומרת להם – חמוד, החורשה מגלה לך סוד, תעשה לי טובה, אני מבינה בתכנון ובנייה, זה שהורסים לך את החורשה, בוא אני נגלה מה קרה – שולחים לי את הנתונים, מסתבר שלא רק את החורשה הרסו להם, עשו להם תוכניות מעל הראש בלי שיתוף ציבור. זה נראה הגיוני? לוקחים להם את החניות. בהדר יוסף אמרו לאנשים, ענו להם – העיר עברה לדו גלגלי. מקסים. רק נדבר על זה, שהעיר מוטה עמוד 36 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
תחבורה ציבורית, אז למה מאשרים אצלי באזור כל כך הרבה בניינים עם חניה?
בואי נדבר על זה. הרי זה אזור מוטה תחבורה ציבורית.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אז את רוצה לא חניה ולא אופניים?
גב' אסנת בנימין:
תקשיבי, את לא זוכרת, אני לא רוצה את זה או את זה. אני אומרת, אם העירייה עקבית, העיר מוטה תחבורה ציבורית, אז למה לתושבים קיימים שחיים כאן, בבית שלהם, שהם קנו לפני 50 שנה, והיום הרכב הקטן שלו כל כך חשוב לו מתחת לבית כדי לתפקד, ו היום הוא צריך לעזוב? את יודעת מה גורם לאנשים להיכנס לאלצהיימר, להפסיק לתפקד? שלוקחים להם את חופש התנועה. זה מה שקרה ביפו. למה אנשים לא צועקים יותר? ילד אחד מפסיק ללכת לחוגים בעיר, ילד שני מפסיק זה, ואדם מבוגר מפסיק לצאת. אין לו את חופש התנועה שלו. זה מה שנגזל מאנשים.
עיר שמדברת על מוטת תחבורה ציבורית, צריכה קודם כל, התושבים שלה, אם יש להם רכב – היא לא יכולה לגזול להם את זכות הקניין שלהם, לקחת להם את הרכב שלהם, את החניה שלהם לחסום, להסביר לתושבים המבוגרים שלקחו כי העיר עברה לדו גלגלי, ובמקומות אחרים להעניק חניות לתושבים העשירים החדשים שיבואו. זה לא בסדר. יש פה משהו ערכי מאד לא בסדר. ממש לא בסדר.
נושא "מהיר לעיר" – תקציבי תחבורה ציבורית – לאן הלכו תקציבי התחבורה הציבורית? על פיתוח העיר ועל שבילי אופניים.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
מה הקשר? סליחה, גברתי, כשאת לא יודעת מה את מדברת, תרשי לי לתקן אותך.
"מהיר לעיר" זה תקציבים של משרד התחבורה, לא קשור לשבילי אופניים שמבוצעים בעיר מתקציב העירייה.
עמוד 37 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
עכשיו את יכולה להמשיך.
גב' אסנת בנימין:
פיתוח הנושא של "מהיר לעיר" – הם צריכים לשפץ את הרחובות ולעשות שבילי אופני ים כחלק מהעובדה שהם צריכים להוסיף תחבורה ציבורית. דיברתי איתם בטלפון, קיבלתי תוכניות, זה מה שהם גם אומרים. כשתושב צריך אוטובוס –
אפשר להוסיף אוטובוס. הוא יכול לגשת לבן יהודה, יש מספיק רחובות ראשיים שיש שם כבר תחנות – אפשר להוסיף אוטובוסים. לא חייבים כל מקום לשפץ.
בואו נדבר על השיפוצים האלה. אנחנו יודעים ש-נת"ע והעירייה ועוד גופים מדווחים ל-waze על אזורים סגורים. אנחנו רואים יותר ויותר אזורים סגורים שלא ממש עובדים שם.
מה זה נותן? זה נותן תסקירי גודש. תסקירי הגודש האלה, של ,wase משמשים כדי לקבל עוד תקציבי ת שתיות. זה נחמד, אבל האנשים חיים פה באמת. אנשים באמת חיים פה. אנשים שלא יכולים לתפקד ולעבוד. וזה חשוב. לפני שהיה תא/5000 קמו כל מיני חוקים סביבתיים, העיר פשוט דורסת אותם. יש את תסקירי השפעה של הסביבה שחגי מכיר היטב, מ-,2013 שעשו עבור נת"ע, מוסתרים מהציבור ל גמרי. יש בהם את הנושא שהעצים היו אמורים, הם כל כך חשובים לתושב, בעצם התסקירים היו אמורים לתת את ההחלטה של הוועדות שהרכבת היא תת קרקעית. אבל העיר רצתה להפוך את הרחוב למסחרי.
זה בדיוק מה שקורה היום ביפו. אני לא יודעת אם אתה לא יודע. נת"ע אמרה בפירוש שהיא לא צריכה את הסגירה של הצד השני של השדרה. נכון, עלמא?
דניאל הסביר לי במפורש – משרד התחבורה דורש שזה יישאר פתוח. משרד התחבורה נתן המלצות שהשדרה יכולה להישאר פתוחה. העיר רוצה את ההישגים התכנוניים שלה, שזה מאד יפה, אבל המון אנשים מוגבלים כאן בתנועה, כולל תושבי בת ים, בטח שתושבי יפו, בטח המבוגרים, בטח הילדים, בגלל שרוצים גם לשפץ את השדרה. הרכבת תופסת שני נתיבים בלבד, מקסימום 10 מטר. היא עוברת בצד אחד. אין סיבה לסגור את השדרה בצד שני. רוצים לשפץ, רוצים על חשבון נת"ע, מה שאתם רוצים – קודם שהרכבת תעבור. לא לגזול מאנשים בשביל עמוד 38 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
שיפוץ הרחוב וההישגים המקסימים שאנחנו יכולים להגיע אליהם עכשיו.
העירייה סוגרת את השדרה כי היא רוצה.
העירייה התעלמה מתושבים ולא הסכימה להיפגש איתם, כי זה נת"ע. וזה לא נת"ע. ככה מתנהגים? העירייה ידעה חודשים לפני כן שהולכים לסגור את השדרה, בגלל הדרישו ת התכנוניות שלה, ולא בגלל נת"ע. זה נורמאלי? את מי אתם מייצגים, את הפנס שיהיה לנו שם? מה זה משנה בכלל הפנס הזה? מה זה משנה איזה ספסל יהיה לנו שם או איזו מדרכה תהיה לנו שם? השנים שיעברו עד שזה יפעל, אנשים מאבדים את היכולות שלהם, את הכוח שלהם, את העבודה שלהם, את התפקוד שלהם.
גב' שלי דביר:
יש לי כמה נקודות קצרות.
שלום לכולם, הרבה אני מכירה 'פייסבוקית'. יש לי נקודות ממש קצרות, נקודתיות, אבל אני רוצה להגיד משהו לפני זה.
אני בעצם פעילה כאן 10 שנים, רובן באופוזיציה, ואני יודעת מה זה לבקר, ואני ומיטל לא מאותה סיעה, ואני ביקרתי, בכבוד, אבל עדיין ביקרתי את מיטל.
עדיין כשאנחנו מבקרים אנחנו חייבים להבין, ואני כן חושבת שלהראות את התמונה הגדולה זה דבר שחייב להיות פה, זה נכון שמיטל עשתה את זה, וזה בסיס מאד טוב לתמונה. ולמה? כי אני חיה במרכז תל אביב. באמת, אדם בתוך עצמו י שכון, ואני מכירה את החיים שלי ואת האתגרים של הסובבים שלי, במיוחד שאני הורה עכשיו לתינוק.
יחד עם זה, כשאני באה לפה ויש לפעמים דברים היסטריים שקורים, ברמה היסטרית. מיטל לא דיברה בכלל על כל שיפוץ נגיד, על 780 מיליון שקל שהולך על שדרת הקריה. שדרת הקריה הולכת להיות %15 מתקציב ה-תב"ר, שהוא 6 מיליארד שקלים. בוא נבין על מה אנחנו מדברים, you .mind זה הולך לשנות את כל החתך של שדרת הקריה.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
עמוד 39 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
את מתכוונת למנחם בגין.
קריאה:
כולל הרכבת.
גב' שלי דביר:
הכול.
גב' חגית אוריין:
זה כולל תוכנית של משרד התחבורה, אגן איילון.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
לא אגן איילון, כי אגן איילון זו תוכנית אחרת.
גב' שלי דביר:
זו תוכנית נפרדת. אבל זו תוכנית שהולכת לקחת כמעט קרוב למיליארד שקל.
גב' שלי דביר:
זה דברים, כשמסתכלים על התקציבים, באמת, אני רועדת, היד שלי רועדת כשאני רואה סכומים כאלה ומספרים כאלה. ואנחנו חייבים כל הזמן לזכור, כי בניגוד אלייך, אסנת, אני חושבת שהתמונה הגדולה היא מאד חשובה. היא מאד חשובה בשביל להבין את האתגרים. כשאני ראיתי איך העיר הולכת להיראות, הלסת נשמטה לי.
קריאה:
היא לא בהכרח להיראות ככה.
גב' שלי דביר:
עמוד 40 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
היא כן הולכת להיראות ככה, כי זה תוכניות מאושרות. בגין כבר בעבודה. זה לא עניין אפילו להתווכח עליו.
יחד עם זאת, כמובן, ואני הבן אדם הראשון, אני כל הזמן מסבירה את זה, אני מאד מאמינה בביקורת, אני מאד מאמינה שצריך לשמוע ביקורת, כי אני חושבת שהביקורת של בעיקר הרבה אנשים שיושבים פה, ואני גם אחמיא לחגית, הזיזה את העירייה. ומיטל כן, אפילו שהיא לא תמיד עונה לטלפון, אני בטוחה שהיא עסוקה ימים כלילות. ביקורת זה דבר חשוב. אני חושבת שאנחנו כתושבים, ועוד פעם, אחרי שהתפטרתי בפעם הקודמת הייתי תושבת, אבל ביקורת הצליחה להזיז פה תפיסות והצליחה להזיז פה דברים. וגם אם אומרים – לא, לא, לא – המון רעיונות שאנחנו באנו איתם לפני 10 שנים, אני רואה אותם מיושמים עכשיו, אני פשוט רואה אותם, ולכן אני לא מתייאשת. אני רואה המון דברים שחגית אמרה שכן קורים עכשיו, אמנם באיחור. אבל עדיין, כשאתה מבין את הסדר של הדברים, זה באמת לא יכול לקרות ב"צ'יק", ולצערי הרב, אבל זה לא קורה ככה ב"צ'יק". ושוב, אני הבן אדם האחרון לסנגר על העירייה, תאמינו לי, יותר מכם, האחרונה.
אני רוצה לדבר על מה שנקרא נקודות מיקרו. התל-אופן – הייתי מאד שמחה להבין מה הולך לקרות עם התל-אופן. אני רוצה להבין מה קורה עם התל-אופן.
אני אישית חושבת שתל אביב הייתה חלוצה בתל-אופן כשהיה צריך לעשות את זה, אבל עכשיו השוק הפרטי יכול לתת לזה מענה והעירייה לא צריכה להשקיע שם כספים. אם הולכים לחשמל את כל התל-אופן זה פשוט בזבוז משאבים, כי השוק הפרטי יכול לעשות את זה במקומנו. אז תל-אופן חשמלי, אני רוצה לדעת אם זה הולך לקרות, כי זה יעלה המון כסף. החשמול מיותר לחלוטין.
לגבי הגבלת מהירויות רכיבה בשבילי אופניים – שבילי אופניים היום, גם השבילים עצמם, אני חושבת שצריך להגביל בהם את מהירויות הרכיבה, לרבות בפארק הירקון, לרבות בכל השבילים עצמם. קראתי איפה שהוא שיש פרויקט של מצלמות. יש ערים בעולם שממש מגבילים את מהירות הרכיבה, כי גם מהירות הרכיבה של החשמליים, אפילו שהיא בשביל אופניים, לא רק במדרכה, בעיני עמוד 41 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
צריכה להיות מוגבלת. אני חושבת שחייבים להיכנס לתוך הגבלת מהירות רכיבה בש בי לי או פניים ו ביר קון.
חיבור העיר מזרח מערב, על אף שאני לא גרה שם, אני גרה במרכז העיר – אני מקבלת אין סוף פניות כחברת מועצה בעניין קישוריות העיר של המזרח. בעיקר שכונות שהן פחות מטופלות, אני מדברת על מזרח דרום. לדוגמא, התקווה, ספציפית גשר ההגנה שבדקתי, אין לגבי גשר ההגנה שום תוכנית בקרוב. אני מנסה לרכב שם על אופניים, אי אפשר, זו סכנת נפשות. הייתי שמחה לדעת אם אפשר בכלל את כל הקישוריות לעשות שלא על ידי, כמו גשר יהודית שעלה מלא מיליונים, אלא פשוט גשר נתלה על גשר קיים. פשוט על הדופן של גשר קיים להוסיף גשר נתלה, רק לצורך שבילי אופניים או לצורך מעבר הולכי רגל, כי גם הולכי רגל לא יכולים לעבור היום. וספציפית אני מדבר על לה גרדיה ועל ההגנה – גשר נתלה.
שיתוף ציבור – נקודה קריטית. אני מאד מסכימה עם כל מי שאמר שזה נעשה בצורה לא מספיק יעילה ואני חושבת שצריך תמיד גם לשתף ציבור עם אנשים שיש להם הכי הרבה הבנה, הם משתמשי הדרך.
אני אתן דוגמא: אני יודעת עכשיו, זה גם היה במצגת שלך, עושים תוכנית שלמה
לעזריאלי, כל צומת עזריאלי בעצם, הולכים לשנות שם את המדרכות ואת שבילי האופניים. אני קיבלתי פנייה גם מ'ישראל בשביל אופניים' גם מתנועת רוכבי האופניים וגם מעוד איזו תנועת אופניים, אני כבר לא מבדילה ביניהן, 3 תנועות שאמרו לי – מה זה, עושים שבילים חדשים בעזריאלי ולא שואלים אותנו? הם לא אנשים פרטיים.
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
זה מתבצע כחלק משדרת הקריה.
גב' שלי דביר:
לא. בתוך כל צומת עזריאלי. זה בנפרד.
עמוד 42 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
מה זה צומת עזריאלי? זה במסגרת אגן איילון .2025
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
כחלק ממסגרת אגן איילון, יש פרויקט ענק עם משרד התחבורה.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אבל זה כשמעתיקים את התחנה 8 מטר צפונה.
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
מוסיפים קונסולות, מרחיבים את הגשר עם גשרים תלויים, מרחיבים את המדרכה, הופכים נת"צ, מוסיפים שביל אופניים דו סטרי.
גב' שלי דביר:
מוסיפים שביל אופניים דו סטרי, אני יודעת, ראיתי את התוכנית אתמול.
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
כן. זו תוכנית מאד גדולה.
גב' שלי דביר:
לדוגמא, שם הולכים לעשות שביל אופניים דו סטרי ענק, צריך להתייעץ עם תנועות האופניים, זה משהו שהוא א"ב בעיני, בכלל גם אם משתתפים שם.
דיברתי על שת"פ אופניים בעזריאלי, דיברתי על תל-אופן, הגבלת מהירות רכיבה, חיבוריות העיר.
קורקינטים – אני לא אחזור. אני ממש חושבת שההסדרה, טוב שהיא מתחילה להיעשות, אבל משפט המפתח זה – מתחילה להיעשות, כי יש עוד המון מה לעשות שלא נעשה בהסדרה הנוכחית.
זיהוי זה משהו שהוא קריטי, אני מדברת על זה גם איתך וגם עם אופיר, לוחית זיהוי בעיני זה קריטי, זה לא נותן מספיק מענה.
עמוד 43 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
הורדה טוטאלית, גם הגבלת מהירות. יש פה מיליון דברים שצריך לעשות בקורקינטים, אני לא רוצה להיכנס – הגבלת מהירות, עמדות הטענה שצריך לפקח עליהן, מכסות שצריך לתת להם וכדומה.
קריאה:
גם המהירות שלהם. וגם רימזור.
גב' שלי דביר:
נכון, הגבלת המהירות.
וב-down drill היחידי האחרון, זה ממש down drill קטן – שביל אופניים בבוגרשוב – מה עתידו? מה קורה איתו?
גב' חגית אוריין:
דחו את העבודות שם. אני בדק תי את זה עם לשכת ראש העירייה. היו צריכים לשדרג את כל הרחוב, כבר העבודות היו צריכות להתבצע כרגע. דחו את כל העבודות. במסגרת העבודות היה צריך להוריד את המכוניות מהמדרכות שם, לעשות שבילי אופניים, להפוך את כל התשתיות. בהתחלה דחו את זה בגלל שהורידו את כיכר דיזנג וף ועכשיו דחו את זה שוב בגלל שהקדימו את העבודות על הקו הסגול בבן יהודה. בכלל לבוגרשוב אין כרגע לו"ז.
קריאה:
ומה יהיה עם פרישמן?
גב' חגית אוריין:
גורדון היה אמור להיות מסומן כממותן תנועה, אני רוצה לדעת מה קורה עם זה.
עמוד 44 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
פרישמן – הם עדיין לא רוצים לדבר על זה בכלל, בגלל שיהיו עומסי תנועה.
יעבירו הרבה תנועה מבן יהודה לרחובות מקבילים. לכן יש בעיה עם התכנון גם של דיזנגוף וגם של פרישמן, כל הרחובות סביב בן יהודה.
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
השביל לא ממותן תנועה, כי נוסעים עליו אוטובוסים.
גב' חגית אוריין:
בפרישמן? כמה אוטובוסים יש? מעט.
מר נדב לוי - מנהל יחידת תחבורה ציבורית:
תלוי באיזה קטע של פרישמן.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
שמתם פה הרבה מאד שאלות, על חלקן אני אוכל לענות, את חלקן אני אפנה לאחרים שיענו וחלקן ננסה לענות ביחד ולחשוב. אני עוברת לפי הסדר.
תחבורה ציבורית בשבת – דבר ראשון שיהיה פה זה מוניות שירות.
גב' חגית אוריין:
גם בלילות.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
הדבר הראשון זה יהיה פה זה מוניות שירות. קו ,4 5 ו-2 יוצאים לדרך ב-.18.8
קריאה:
מה זה 2?
גב' מיטל להבי -היו"ר:
עמוד 45 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
ממזרח העיר למערב העיר. קו ישר, בלי התפתלויות. לא כמו ,16 הוא הולך ישר.
הוא מאזור התקווה לאזור הכרמלית, זה הקווים הראשונים.
ליין נוסף ייכנס בדצמבר. ליין נוסף זה הקווים המזרחיים שבאים מכיוון גבעתיים, רמת גן, קרית אונו, כל האזור המזרחי. יש ליין נוסף שייכנס ב-
.4/2020
גב' חגית אוריין:
שזה מוניות שירות עדיין.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
יש כ-13 אשכולות סביב העיר תל אביב שצריכים לצאת לפועל. לא כל המכרזים יצאו. בחלק מהמכרזים יש כבר זוכים. חלק מהזוכים הגישו את עצמם במחירי הפסד וחוששים מאד . הנושא הזה מאד חשוב בעינינו, גם בגלל העובדה שרב קו נכנס לתוך המערכת וזה משנה את התפיסה שזה הופך להיות יותר נגיש גם לבעלי פחות אמצעים ויש בזה את השבת.
מעבר לזה אני אומר בגדול, שאנחנו בוחנים שיתופי פעולה עם ערים אחרות, ו אנחנו בו חני ם ג ם קווים ע צ מוניי ם ש לנו .
אני לא אכנס לשיחה על השבת, כי שיחה על השבת כרגע היא שיחה פוליטית, לאור העובדה שיש בחירות ברקע ולאור העובדה שאנחנו רוצים לעבור בשלום קודם כל את ההשקה של מוניות שירות.
קריאה:
מוניות שירות זה לא שבת? לא הבנתי.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
מוניות השירות יעבדו בשבת. אבל אם אני אעשה עכשיו קמפיין שאומר –
welcome מוניות השירות בשבת, ואני 'מתה' לעשות קמפיין כזה, אני אומרת לכם באמת, עבדתי על זה 5 שנים. אני האישה שהייתה ודאגה לרפורמה הזאת 5 עמוד 46 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
שנים. אני אומרת לכם שאני ברגע הזה, עם שר התחבורה הנוכחי, אני לא רוצה לדבר יותר מדי על הדברים האלה. אני רוצה שהרפורמה תעבור מתחת לרדאר.
תכננתי לעשות מסיבה בעיר – אין מסיבה. שותקים, מורידים פרופיל. אני אפילו כפוליטיקאית "שותקת את הפה שלי" ולא מדברים יותר על השבת.
אני רק אומר שראש העיר פתוח היום ליוזמות שהוא קורא להן לא 'דרדלה' אלא אמיתיות ואנחנו עובדים על זה.
יחידת אכיפה ייעודית לדו גלגלי – אתה יכול להגיד משהו על זה?
מר דוד עמר:
זה בתהליכי בנייה. זה לא דבר של מה בכך. לא פותחים יחידה ברגע אחד. דיברת על הקטע שזה התחיל מחודש מאי הגברת האכיפה, נרשמו אלפי דו"חות.
גב' חגית אוריין:
לגבי היחידה אני שואלת – כמה פקחים יהיו?
מר דוד עמר:
זה בהקמה. להגיד לך נקודת זמן, אני לא יודע להגיד לך, אבל אני יכול להגיד לך שזה סביב ה-20 פלוס פקחים שיהיו לטובת הסיפור הזה בלבד. זו כמות לא מעטה. עשרים ומשהו אנשים שמיועדים לאכיפה כזאת, אולי זה נשמע לך כלום, אבל זה ממש לא, כי זו כמות אדירה של אנשים. אנחנו לא יכולים להיות, כמו שאת מצפה לפי התגובה שלך.
גב' חגית אוריין:
אני פשוט יודעת מה קורה בעיר.
מר דוד עמר:
אני אוסיף ואני אבוא ואגיד, זה הכיוון, אני יודע שזה לשם הולך, אבל אני יודע להגיד לך דבר אחד – לא יהיה פקח על כל פינת רחוב. זה דבר שהוא לא הגיוני.
עמוד 47 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' חגית אוריין:
אני לא מצפה על כל פינת רחוב.
מר דוד עמר:
התהליך הזה נבנה באופן מסודר, לאט לאט הכול יהיה בסדר. ואני מבטיח לך, אני יכול להגיד דבר אחד בטוח, בחודשיים האחרונים נעשו יותר כמויות של דו"חות מאי פעם כשהאכיפה הייתה רק בידי המשטרה, בכל הארץ, אני מדבר רק על הפקחים של עיריית תל אביב. זה סדר גודל שאנחנו לא מכירים אותו. דרך אגב, אנחנו נותנים עוד שירותים, לאו דווקא רק לאופניים.
גב' חגית אוריין:
אני יודעת. זה בסדר גמור.
מר דוד עמר:
יפה. אז אנחנו עושים את זה במסורה. עדיין הכול בסדר ואנחנו במספרים, אם שאלת לגבי מספרים, אני מדבר על אלפים.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
מעל 1,500 כלים עוקלו.
קריאה:
על ידי כמה פקחים זה קרה? אתה אומר שאתה מוסיף ,20 כמה פקחים עשו את הדו"חות האלה?
מר דוד עמר:
עמוד 48 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
בממוצע זה סביב ההקצאה הזאת של האנשים. כי זה בכל מיני מרחבים. ההפעלה היא קצת שונה, אנחנו בנ ויים לפי מרחבים, ואנחנו מזיזים פקחים לטובת האכיפה הזאת.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אני אנצל את התשובה הזאת כדי לענות גם לך על נושא ההסדרה.
אני אומר שה'קול קורא' יצא, 4 חברות כרגע נענו, חברות של קורקינטים. אנחנו מחכים גם לתשובה של 'מובייק', אנחנו מאד רוצים ש'מובייק' תהיה גם כן בתמונה, כי זה אופניים בדיווש. התחלנו לסמן מקומות חניה. השבוע פעמיים התקיפו אותי קשה מאד, גם ברשת, גם בראיון אצל 'יהיה בסדר' ובכל מיני מקומות, על זה שאנחנו לוקחים מקומות חניה של רכבים לטובת הסימונים של חניה לכלים שיתופיים. כל האכיפה שנעשית נעשית רק על הכלים השיתופיים, מבחינת חניה, ובעיקר בעניין של הסדר הציבורי. אתמול פתחנו אפליקציה של 106 , שאפשר בלחיצת כפתור להודיע על מטרדים.
גב' חגית אוריין:
לבקשתי.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אמשיך לענות לפי הסדר.
זאת אומרת, שהשארת כלים כבר לא אפשרית בכל מקום. אמרנו, מעל 1,500 כלים כבר נגררו לכיוון המחסנים שלנו. אנחנו מסמנים להם מקומות חניה.
מי שלא יחנה במקומות החניה המוסדרים, אנחנו עוברים רובע רובע, זה התחיל ברובע 3 , יש הרבה תלונות של תושבים על העניין. גם ראיינו אותי והתקיפו אותי.
עמוד 49 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' מיטל להבי -היו"ר:
בנוסף לכל העניין של ה'קול קורא', עם ההסדרה ועם החיבור לרשתות והמחשבים, עם החובה שלהם לפרוס את הכלים גם דרומה.
קריאה:
אתם מתחברים ל-GPS?
קריאה:
צריכים להגיע תקציבים לחינוך. יש קורקינטים, הילדים משתמשים בהם.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
הילדים לא משמשים בקורקינטים. הילדים לא יכולים להשתמש בקורקינט.
תשמרי על הילד שלך רגע ותני לי לענות. ילד לא יכול לעלות על קורקינט שיתופי, זה מגיל 18 . הם פתרו לעצמם את הבעיות, הם לא נותנים לבני .16 מי שרוצה בגיל 16 לנסוע בקורקינט, או שהוא עובר על החוק כי ההורים שלו הרשו לו, או שהוא עובר על החוק בלי שההורים שלו הרשו לו.
מר ניר לוי:
הילדים האלה דוהרים על אבן גבירול בערמות, מגיעים מהצפון. זה פשוט פסיכי איך שהם נוסעים הילדים האלה.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אני עליתי לכנסת ב יחד עם חגית אוריאן, היא שמעה אותי נלחמת. כשאני קיבלתי את התיק הזה בקדנציה הקודמת, גיל הרכיבה היה .14 המסעות לכנסת כדי לשנות את גיל הרכיבה לגיל 16 , היו לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש, לא ארבע, עמוד 50 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
ולא אחד ולא שניים התנגדו לזה והיו על זה הרבה קרבות. לא הייתי שם לבד, גם חגית היתה, גם הארגונים היו, גם המשטרה היתה, היו הרבה מאד גורמים.
אותו דבר בנושא של זיהוי הכלים באמצעות רישוי. אנחנו נעלה לכנסת כשהכנסת תיפתח ונבקש את הדבר הזה.
כרגע מה שאני רוצה להגיד לכם, את כל העוינות שלכם אל תכוונו לכלים השיתופיים בבקשה. אני עונה על השיתופי כי הוא ביקש ממני הסבר על מה היה מאז.
אני רק אומרת שהשיתופי זה %24 מכלל הרכיבות בעיר, זאת אומרת, 1 מ-.4 ה-1 מ-4 הזה מפוקח על ידינו גם בנושא של חניה וגם בנושא של אכיפה פי כמה וכמה מהרוכב הפרטי. הרכיבה הפרטית לכשעצמה היא בעיה. תל אביב תכריז על עצמה כעיר גלובאלית לאופניים. אנחנו מתכוונים להעלות את היקף הרכיבה מ-%8 ל-
%25 , בגלל זה נשקיע הרבה מאד בתשתיות וגם בפרויקטים שבחלקם הם נושא הדרכה וזה בבתי ספר.
אני רוצה לומר שעל פי החוק שיצא במדינת ישראל, החל מהשנה, בכיתה י' נדרש ללמוד תיאוריה. גם המשטרה יכולה לאכוף את זה, אנחנו עוד לא, אנחנו נבקש זכויות אכיפה על זה, ולדרו ש תעודת תיאוריה מילד שרוכב על אופניים, אבל גם הלימודים האלה ייכנסו לבתי הספר. אין עדיין מספיק מורים שהוכשרו ללמד נהיגה. עיריית תל אביב עובדת על זה ביחד עם משרד החינוך כדי באמת לספק בכיתות י' את לימודי התיאוריה. וחוץ מזה, אנחנו בונים עוד כמה תוכניות להדרכה מעשית ברכיבות. זה קשור לתקציבים, אנחנו מגיעים לתקציבי ,2020 אני יכולה להגיד שאני מבקשת הרבה תקציבים לעניינים האלה.
גב' רביטל רוזן:
פשוט הילדים האלה גם יהיו אחר כך ילדים בני .18 החינוך לא מתבזבז. חינכת ילד – זה לא הלך לאיבוד. זה כל מה שאני אומרת.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
עמוד 51 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
הקו הסגול – היה מפגש אחד של סוחרים אצל אופיר וכו'. אני מדברת על הקו של ה- רק"ל, יש לנו גם את קווי המטרו הסגולים שעליהם אמרנו שנעשה מפגשים, כי עדיין אין את התוכנית הסופית, ועושים רק עכשיו את ההגבלות.
לגבי הקו הסגול – אני אומרת לכם את האמת, גם לי נת"ע לא עונה. מי שלא עונה לי, אני מתקשה לעשות לו מפגשי שיתוף ציבור. מקסימום אני יכולה לבוא אורחת למפגשים שמארגנים. קו סגול נכנס לתוך רחובות מאד מרכזיים, אני יודעת שיש עבודה בקנה מידה אחר כדי לעשות את התיאומים לפני הכניסה לעבודות. האם יש איזו שהיא תוכנית שאתה מכיר או מודע לה לגבי שיתוף ציבור בנושא של הקו הסגול?
מר חגי ירון-מנהל מינהלת הרכבת הקלה של העירייה
אני חושב שזאת אולי הנקודה החלשה ביותר כרגע בתוך המערך הזה של הפרויקטים.
אם יורשה לי רק שתי מילות הקדמה – הפרויקטים האלה הם מאד מסובכים.
קשה לעשות א ותם שזה יעבור חלק ובלי קשיים ואילוצים. הרחובות האלה צרים, הפרויקט הזה מצריך תקופות עבודה ארוכות, השמיכה מאד קצרה ויש הרבה מאד צרכים. להכניס את התשתיות, לחדש את התשתיות, לפנות את התשתיות לטובת ה-רק"ל – אני חושב שהחיכוך הזה הוא בלתי נמנע.
ברור לי הכעסים ובר ור לי האכזבות, והרבה פעמים גם התלונות האלה הן צודקות ואפשר לעשות יותר טוב. אבל אני חושב שהמקום שבאמת יש מקום גדול מאד לשיפור זה בנושא של העבודה מול העסקים. אני עכשיו נותן את הפרשנות שלי, יכול להיות שלא תסכימו איתה, אבל אני חושב שבסך הכול יש איזו תקופה מאד קשה של כניסה לעבודות והדברים בסוף איכשהו פחות או יותר מתייצבים.
אני חושב שבסך הכול בכל אזורי העבודות ברמת התחבורה הציבורית, אחרי חבלי לידה מסוימים מ-2015 , התחבורה הציבורית עובדת טוב באזורי העבודות, יותר טוב ממה שחשבנו. התרחישים של פקקי ענק שישתקו את המטרופולין, גם לא התממשו, ואני חושב בזהירות שגם לא יתממשו בעתיד. הנושאים הסביבתיים מטופלים די טוב בסך הכול. נכון שיש מטרדים, אבל הם מחולקים קצת אחר.
עמוד 52 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
בעיני המגזר שהטיפול בו הוא הכי פחות טוב כרגע, זה הנושא של העסקים. כרגע יש לנו את אזורי התחנות התת קרקעיות, שזה תקופה ארוכה מאד.
להם באיחור, אבל בסוף זה הצליח, יש קרן סיוע שנותנת מענקי סיוע לעסקים שגובלים באזורי העבודות. זה עדיין לא מאושר לשדרות ירושלים.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
זה גם לא מאושר לקו הסגול כי זה קו עילי. עם כל הכבוד, זה לאף קו בתל אביב לא מאושר.
מר חגי ירון:
לפני שנכנסתי להסבר ביקשתי דקה. אז תנו לי עוד דקה וחצי.
לגבי התחנות התת קרקעיות, זה נותן מאד באיחור, אבל הייתה הבנה.
לגבי העבודות העיליות, שזה כולל שדרות ירושלים, זה הקטע החלש. הקטע הזה, לצערי הוא לא מטופל טוב על ידי נת"ע, על ידי קשרי קהילה של נת"ע, אין נכונות להיכנס עם עסקים, כל העניין הזה שההבנה הרבה זמן מראש מאד מסייעת בהיערכות. הרבה מהעסקים מגיעים אלינו לעירייה, למנהלת, מקבלים הסבר, מקבלים מידע, אבל נת"ע לא הרימה את הכפפה להיכנס או לא הסכימה, עד כה זה לא קרה, להיכנס תקופת זמן משמעותית מראש וליידע עסקים שיהיו מסוגלים להיערך לדבר הזה. אני מניח שבשנה הקרובה או בחודשים הקרובים ניערך לזה לעשות פעולות יותר משמעותיות, שהעירייה תוביל בעצמה גם ללא נת"ע ביידוע עסקים. לגבי התושבים – יש לא מעט מפגשים שמתקיימים בכל מיני פורמטים של מינהל קהילה ומפניות עצמאיות. כמעט כל יום מגיעים ,5 10 אנשים, בעלי עסקים או תושבים, יושבים איתם והם מקבלים מידע.
גב' חגית אוריין:
לגבי איזה רחוב?
מר חגי ירון:
עמוד 53 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
כל העבודות. מקווי המטרו,
גב' מיטל להבי -היו"ר:
מה שמתנהל אצלכם במנהלת עכשיו זה פגישות פרטניות עם קבוצות תושבים,
מר חגי ירון:
לא רק. יש גם מפגשים שמרחב צפון של מינהל קהילה ארגן, עם תושבים בצפון מזרח. זה קרה כבר כמה פעמים. זה קורה בעוד מקומות.
גב' שלי דביר:
חגי, אבל העירייה הולכת להיכנס, בואקום ש-נת"ע יוצרת. העירייה אומרת – אני אקח את זה על אחריותי ואני אעשה את היידוע? זאת השאלה.
מר חגי ירון:
עוד אין החלטה כזאת. אבל אנחנו בהחלט נקדם פעולה כזאת שתבוא, תנגיש את המידע הרלוונטי לעסקים ותגיד להם – דעו כי בעוד – אנחנו כרגע יודעים, לראשונה, סוף סוף, אנחנו יודעים מסגרת לוחות זמנים צפויה לכניסה לעבודות.
דעו לכם כי בשנת ,2020 איפה שהוא במחצית השנה, צפויות עבודות למשך שנה, שנה וחצי, בקטע הרחוב שבו העסק שלכם נמצא. ודעו לכם, זה יימשך כשנה וחצי. אנחנו מגישים להם יותר בהירות להבין איך הדבר הזה נראה. מפנים אותם לראות עבודות בארלוזורוב, שדומות לעבודות על הקרקע. ובתחנות הקרקעיות, באבן גבירול, יש עוד זמן, נעשה גם שם פעולה יזומה.
אני חושב שמהדברים שעלו כאן, זה המקום שבו נגיד הערך המוסף הוא הגבוה ביותר להתערבות ולהכנה של בעלי עסקים לקראת הדבר הזה. לא את הכול ניתן למנוע, לא נשלה ולא נגיד שלא יהיו השפעות. יש השפעות. אני חושב שעל ציר הזמן ההשפעות מתמתנות. אני אומר את זה בזהירות. בהתחלה יש תקופה מאד מאד קשה לעסקים, ואחרי איזה שהוא זמן עסקים מוצאים דרכי פיתרון, עם עמוד 54 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
שליחויות ופרסום ופעולות אחרות. המצב שלהם לא חוזר להיות אולי כמו שהיה קודם, אבל הוא באיזה שהוא מקום מצליח להתייצב.
מר ניר לוי:
איפה אתה רואה את זה שהוא מצליח להתייצב?
מר חגי ירון:
אני רואה מה קורה מבחינת העסקים באזורי התחנות התת קרקעיות, בסך הכול כמות העסקים שנסגרה,
מר ניר לוי:
היא אסטרונומית. היא פשוט אסטרונומית. כל עסק שני נסגר בערך. אנחנו מדברים במאות? מדברים באלפים? איך אתה רוצה שנכמת את זה? בוא ניקח סתם לדוגמא את גשר מעריב, יש עסק שהוא לא חזק שם? אנחנו מדברים על עסק כמו דבוש, שהוא עסק עם גב כלכלי מאד גדול, התמוטט שם, סגר שם, בבכי. בכה לי. כל אבן גבירול פה לא יודעים ואין להם כתובת. אני לא כתובת. אחי, אני תושב.
מר חגי ירון:
עשרות,
מר ניר לוי:
לא עשרות. מאות. אני אומר לך מאות. ובואו ניכנס גם לשדרות ירושלים.
אני רוצה רגע להסביר למה אני אומר את זה. לי לא אכפת מ'מקדונלדס' ולא אכפת לי מ'אגדיר'. אכפת לי מהסנדלר הקטן ואכפת לי מהספר ואכפת לי מחנות המכולת. ולא מדברים איתם. פשוט לא מדברים איתם.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
עמוד 55 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
ניר,אתה עדיין מכלשכת המסחר ונציג ארגון לה"ב בתל-אביב יפו עדיין, נכון?
מר ניר לוי:
כבר לא.
מר ניר לוי:
כיכר דיזנגוף, את מסכימה שהוא הלך חלק? הוא הלך חלק, כי בסוף היום נסגרו שם 5 עסקים, מטעמים אחרים לגמרי. נעשו שם שינויים וזה לדעתי מודל.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אז אתה בא ואומר שזה מודל.
מר ניר לוי:
זה מודל נפלא.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אז חבל על הזמן. יש לי סיכום טוב בשבילך. הסיכום הטוב אומר שלמרות שמה שחגי מציע זה לא שיתוף ציבור, זה יידוע הציבור, לפחות יידוע צריך לעשות, אנחנו נייצ ר איזו שהיא פגישה שבה נמפה את הרחובות שבהם הסגול עובר ויש לו השפעה על עסקים, ונשב לחשוב.
אני תחת השפעה הפגישה שקראו לי לפני שעה, לחצי שעה, בשביל שמשנים עוד פעם משהו בעבודות. יש משהו במה שאמרת קודם, כשהתחלת חגי ואמרת, שמצד אחד זו תוכנית נורא גדולה ואתה מצפה שהיא תתקתק כמו בסין, עם לוח זמנים.
ואז אנחנו באים לתהליכים ופתאום מתגלה צינור מגיסטרלי ופתאום מתגלה לא יודעת מה.
גב' שלי דביר:
בלת"מים תמיד יש. %20 בלת"מים.
עמוד 56 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
מר ניר לוי:
אבל כיכר דיזנגוף עדיין לא נמסרה. הפרויקט עדיין לא מוכן בהגדרה שלו.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
בכל אופן, ההצעה אומרת שנשב על המפה של הסגול והירוק, נראה מהם הרחובות, ננסה לייצר תוכנית יידוע מוסדרת.
גב' חגית אוריין:
תושבים ועסקים ביחד.
מר ניר לוי:
לא, אי אפשר ביחד. זה שני דברים שונים.
קריאה:
תעשו גם וגם. אין לנו זמן לשיחות האלה.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
כבר עברנו בחצי שעה את הזמן שהקצבנו.
גב' שלי דביר:
זה צריך להיות גם וגם, אבל לא באותה פגישה.
מר חגי ירון:
אנחנו רחוקים מאד מהמספרים שהוא מדבר, על %50 מהעסקים, אנחנו הרבה פחות מ-%20 בעסקים שהיו קיימים ונסגרו.
מר ניר לוי:
עמוד 57 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
אני יכול להזמין א ותך לקפה באזור? באיזה אזור שתבחר, נשתה קפה אתה ואני ונעשה סיור קטן.
גב' חגית אוריין:
אני העליתי את השאלה. אתה משווה את ארלוזורוב, אבל בן יהודה ואלנבי זה לא ארלוזורוב.
מר חגי ירון:
עלתה השאלה – כמה מהעסקים שגובלים עם התחנות התת קרקעיות נסגרו? - ניר אמר %.50 ואני מגובה במספרים וזה לא %.50 זה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה פחות. זה לא אומר שאחרים לא נפגעו. הייתה שאלה – כמה עסקים נסגרו?
המספר הוא דרמאטית יותר נמוך. אם צריך, אני אראה לך את המספרים שאני יוד ע.
גב' שלי דביר:
אל תתווכחו עכשיו, ממש חבל על הדיון של כולנו. תעשו פגישה, הוא יראה לכם את הנתונים.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
מה שעולה מכאן זו הבקשה המאד ברורה לשיתוף או יידוע ציבור שיש פה אבחנה
של שני ציבורים: קודם כל הציבור של התושבים; ו-ב', הציבור של העסקים.
חגי קודם, כשהוא דיבר, הוא נתן תמונת מצב ממה שאנחנו רואים, שבסוף תושב שגר במקום איכשהו מסתדר. הולך, מגיע, חוזר, קשה לו, מסתדר. וגם הערך של הבית שלו גדל, בסוף. סבל שנתיים וחצי, אבל הערך של הבית עלה.
העסק לא שורד והעסק נסגר והעסק לא מחכה לערך של הנכס. זה הפרנסה.
מר ניר לוי:
זו פרנסה של משפחה אחת וכמה לפעמים.
עמוד 58 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' חגית אוריין:
העסקים זה חלק מהחיים שלנו. זה מה שאני מנסה להסביר. אני כתושבת ברחוב, אני רוצה סנדלר ואני רוצה חייט.
מר אריה רמות:
אני לא חושב שמישהו פה מתווכח עם זה שהעסקים לא חשובים. אין פה ויכוח.
הויכוח הוא איך לעזור להם ומה צריך.
מר ניר לוי:
זה לא נכון. זה בדיוק העניין , זה לא נכון. לא צריך לראות איך לעזור להם, אלא צרך לראות איך מקלים עליהם בזמן העבודות. בכיכר דיזנגוף לא ביקשו פיצויים, לא ביקשו הנחות באגרות, לא ביקשו שום דבר. ביקשו להזיז את הגדר קצת, כמה פחים, כמה תאורה. זה הכול. תאמין לי שזה עשה מדהים. מדהים. יש לפעמים דברים שהם דברים קטנים. הדרך היא מה שחשובה ולא מסתכלים על זה, צר לי.
מר אריה רמות:
אף אחד לא מתווכח פה על הנקודה הזאת. זו הערה במקום והיא נכונה. אין פה ויכוח. בואו נתקדם.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אריה, זה עונה גם לשאלות שאתה שאלת למעשה. אתה דיברת על שיתוף ציבור כושל בקו האדום. ולכושל אני אוסיף גם – חסר מידע. אני מקבלת היום פניות שאומרות לי – היו תוכניות באתר של נת"ע, אין תוכניות. לא רואים יותר את התוכניות. לא יודעים איפה בדיוק יושבת התחנה. אני יכולה להשיג את התוכניות דרך ה-רק"ל, אבל זה לא העניין. נת"ע יש לה אתר, היא מחויבת בשיתוף הציבור, לא רוצה להיות זאת שעונה ואחרי שבוע יתברר שעניתי לא נכון גם כן. לא רוצה לקחת על זה את האחריות.
עמוד 59 מתוך 79
ישיבה מיום 24.7.2019
גב' אסנת בנימין:
אבל הם אומרים שזה בגלל העירייה. זה מה שהם אמרו לי, שזה הרוב תוכניות של העירייה.
הם אומרים שבגלל שזה הרוב תוכניות של העירייה. זה מה שהם אומרים -
כל מה שעושים על המדרכה שייך לעירייה.
אנחנו לא גרים ב-נת"ע. תעשו באתר של העירייה משהו שקשור לרכבת הקלה.
מותר לנו לדעת מה קורה כאן.
מר אריה רמות:
הנושא של הממשק עירייה ו-נת"ע הוא ממשק בעייתי, שאנחנו חווינו את זה בסיפור של שדרות ירושלים, שכל אחד אומר שזה בעצם השני, ואת זה צריך כן לפתור.
גב' מיטל להבי -היו"ר:
אריה, אני בשבוע הראשון שנכנסתי לעבודה, הייתי 'מה זה' מלאת התלהבות מהקו האדום, ואני מומחית לשיתוף ציבור, זה הדבר העיקרי שלמדתי באקדמיה, בקיצור, זה הדבר. באתי עם תוכניות וכתבתי ורצתי והלכתי. כשהם הקימו את מרכז ההדרכה שלהם בכיכר המושבות, יצאתי מדעתי על בזבוז הכסף, חוסר התוחלת ואמרתי – זה ייסגר תוך כמה חודשים, מפני שלא היה שם כלום חוץ ממצלמות כאלה שעשו או-אה על מה עומד לקרות.
צריך לעשות פה תהליך אמיתי . צריך לעשות פה תהליך נכון. ולא נעים לי להגיד, אבל בתום 5 שנים של יהודה, אולי משהו ישתנה, מה אני אגיד לך? זו גם אישיות של בן אדם.
מר אריה רמות:
אבל אולי זה לא רק אתם, אולי זה מינהל הקהילה, משהו שקשור למינהל קהילה בעירייה.
עמוד 60 מתוך 79