החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - פברואר 2026
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ער מס': 140026533 שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
*וייר -- עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו'יד ראובן הרן
חבר -- רו'יח קובי ישראלי
41
4
העוררת: פרח פר\ ת.ז. *********
-נגד.
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטת
עניינו של ערר זה הוא טענת העוררת כי המשיב חייב אותה בארנונה בגין נכס שאינו קיים בפועל או בנכס שהיא לא החזיקה בו בזמנים חרלבנטיים. שאלת ייהומניס הרלבנטייםיי לא חובררה לתלוטין במסגרת הראלות. אין מחלוקת כי החזקתה של העוררת בנכס כלשהו בכתובת הנכס - רחי פרישמן 73 תל אביב - חטתיימה לפני שנים רבות ולכל המאוחר בתודש 05/1994, דהיינו כ 31 שנים לפני הגשת ערר זה.
לערר זה קדמה עתירה מנהלית (עתיימ 50190-03-23 בבית המשפט המחוני תייא) בה ערה העוררת כנגד עירייות תל אביב יפו לביטול חובות ארנונה בסך 851,538.21 ₪ (לגבי מספר נכטים ברחבי העיר ולא רק הנכט נושא הערר. לגבי הנכס נושא הערר טענתה העיקרית הייתה טענת *'איני מחזיקיי. הדיון בעתירה המנהלית התקיים ביום 11.04.24 ובמהלכה חזרה בח העותרת מן העונירה בהמלצת בית המשפט. בפסק הדין אשר מחק את העתירה
נכתב בין השאר בי: /יחזקת על גודמי העיריה כי יאפשרו לעותרת לתציג את מלנא תלאיות
והנתומים שבידה בפני רשניות העירייה, וכי הדבר ייבתן על ידי הרשויות לגופו ש2 ענכין/ בעקבות ההתלטת בעתירה פנתה העוררת למשיב ביום 30.04.24 בבקשה להארכת מועד להגשת השגח בגין חיובי ארנונה. בפניה צוינו ארבעה נכסים, וביניהם שני נכסים ברחוב
פרישמן 73:
1. חנות בשטח 33 מ"ר מסי חשבון חוזה 10095121 ובו לפי הבקשה היה קיים חוב בסך
ול
2 חנות בשטח 74 מ"ר מטי תשבון תוזה מס' 10095107 עט חוב בסך 281,562.34 ₪ ביום 15.7.24 חשיב לעוררת מר אלברט גולבר מנהל מתלקח באגף לתיובי ארנונה של עיריית תל אביב. בתשובה צוין כי פניית העוררת אינה מהווה השגה, כי על העוררת היה להגיש השגה בתוך 90 יום מקבלות הודעת התשלום וכי לא ניתן להאריך את המועד.
העוררת אינה רשומה כמחזיקת כיוט וחיובח חופטק לפני שנים לאחר שהשומות הפכו לתלוטות.
בתשובת העירייה נאמר כל העוררת ידעה כל השנים בדבר החיוביט שהוטלו עליה ולא טענה נגדם, כי טענת העוררת כל לא החזיקה בנכסים לא גובתה במסמכים ולא הוכחה, לגבי הנכט מסי חשבון חוזה מסי 10095107 לגביו טענה העוררת כי חויבה לתקופה
שהתחילה ב 1970 מועד בו עדיין הייתה קטינה, נאמר בתשובה כי החיוב שונה לתקופה מחודש 09/1991 ועד 05/1994. העוררת מעלס לא הודיעה כי חדלה לתחציק בנכסי אלא שנתקבלה הודעה מטעט הבעליט כי העוררת עזבה, ולאתר ביקורת בנכס בה נמצא הנכס ריק, הפסיקה העירייה לתייב את העוררת בחודש 05/1994 כאמור.
6. ביום 15.08.24 הגישה העוררת לוועדת הערר על מכתבו של מר גולבר. בערר טוענת
העוררת כנגד חיובה בגין נכס אחד בלבד, חנות בשטח 76 מ"ר מסי חשבון חוזה מסי 7 עקס חוב בסך 281,562.34 ₪.
בראשית כתב הערר (שכונה ייערעוריי) הגדירה העוררת את הערר כך:
*+מוגש בזה ערעור על התלטת מנתל האדנונה בעוליית ת'/א אשר ניתנה ביוט 15.7.24 ובת נלתתה בקשות המערעד (צ.5. +תמעלערתי: ל.ה) לתאריך לת את המועד להגשת תשגת בגין תיוב הארנונה"י.
7 כתב תשובה מטעם המשיב הוגש ביום 10.11.24. טענתו העיקרית של המשיב היא כי לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 1976 (להלן: יתוק הערריי), יש להגיש השגה על חיוב בארנונה תוך 90 לוס מקבלת החיוב. אין אפשרות חוקית או מעשית לבחון את טענות העוררת, לאחר שחלפו למעלה מ 30 שנה ממועד טיוס התזקה בנכט ע"י העוררת. העוררת ידעה על השומח שהוצאה לה ובחרה שלא להשיג או לערור עליה במועד או בזמן סביר לאחר מכן. השומה שהוצאה לעוררת היא שומה חלוטה ואין לוועדת הערר טמכות לדון בה ולבטלח. בנוסף נטען ע"י המשיב, כי המחלוקת נוגעת רק לנכס אחד מתוך כל הנכסיים שהוחזקו ע"י העוררת. העוררת לא הציגה כל עובדה רלבנטית חדשה ואין לה טענה עניינית המצדיקה את פתיחת השומה בתלוף עשרות שנים מטיום החזקה בנכס.
8. ביוט 24.11.24 ניתנה החלטה ע"י יו"ר הוועדה ובה נאמר בין השאר כך:
*למוכת נסיבותיו התריגות של תיק זה, ועל אף שקיים ספק אם הוועדת מוטמכת ללון בעלר, תתיק :יקבע לדיון מקדמי בפני הרכבי/,
?. ביום 17.12.24 התקיים דיון מקדמי בפני חרכב בראשות עו"ד גדעון וליסמן. הודע לצדדים כי התיק יועבר להרכב אתר משום היכרות של אחד מחברי ההרכב עם בייכ העוררת.
בהחלטת ההרכב נאמר כי; *'מעיון בהחלטת ביהמייש המחוז: הנכבל תשופט גניב אנו מבינים כי ניתנה לעוררת אפשלות להגיש השגה על אך הנסיבות התליגות של תיק לפיכך נקבע בהתלטה כי התיק יועבר לשמיעת הוכחות.
0. ביום 27.01.25 הגישה העוררת תצהירים חתומים על ידת ועייי מר רפי פרץ שחיה בעבר בן
זוגה וצרפה מסמכים להוכחת טענותיה.
1. ביום 17.03.25 הגיש המשיב בקשה בה ציין כי לשם הוהירות ומאחר וקבלת הערר
משמעותה חיוב צד גי בתשלום הארנונח, מבוקש לצרף לדיון כנתבע נוסף את בעלת הנכס, חברת בית הטבע בע"מ. נציין כבר בשלב זה כי לאתר צירופה של חברת בית הטבע בע"מ, התברר כל היא רכשה את הנכס בשנת 2005, תקופה שאיננה רלבנטית למחלוקת, ובהתאט שוחררה מהדיונים. הבעלים של הנכס בזמן הרלבנטי (ככל הנראה מר יהושע אדיר זייל, אשר חכרת בית הטבע בע"מ רכשה את הנכט מעיובונו), לא אותר ולא צורף.
12 ביום 28.05.25 הגיש בייכ המשיב הודעה לפיה בבדיקה שנעשתה בעיריית תל אביב יפו, לא נמצאו ראיות רלבנטיות שניתן לחגיש במסגרת ההליך. המשיב הוסיף וטען כי לשיטתו דין
הערר להידחות על הסף וכי אין בתצהירי העוררת בכדי להרים את הנטל ולשכנע כי לא החזיקה בנכס, במיוחד לאור תלוף עשרות שנים מן החוקה וטיומה..
3. ביום 11.06.25 ניתנה התלטונ לוייר הוועדה:
*יתיק הערל נקבע ללינן (ליום) 12.06.22. בפני ההלכב בראשותי, בפתה הדו[ הצדדים יתבקשו לתתייחט לסמכות הוועדה לדו[ בסעד תמבוקש
4. לדיון ביום 12.06.25 התיצבה העוררת ובא כותה, בייכ חמשיב וכן מר איתי שפירא נציג
הבעליט חברת בית הטבע. בפתח חדיון (תבקשו הצדדים להתייחט לשאלת הסמכות העניינית. בייכ המשיב הפנה לפרוטוקול ההתלטה בעתירה המנהלית מלוט 11.4.24. בייב העוררת הפנה להתלטתת הוועדה (בהרכב הראשון) מיום 17.12.24 (ראה סעיף 7 להחלטה
זו). בסיום הדיון ניתנה התלטה כדלקמן:
*הוועדה סבורה כי נפלה טעות בהתלטת הוועדה בלאשת עו"ד ניסמן שקבעה כי נתענת לעוררת זכות לתגיש השגּה. התלטת ביהמייש לעניינים מנהליים מיום 11.4.24 קבעת כו חזקה על גורמי תעידייה שיאפשרו לעותרת להציג את מלוא הלאלות (הנתונים שבידת וכו
הדבר ייבחן ע'': הרשויות לגופו של עניין. גם בייכ תעירייה כך עולה מפרוטוקול חלנון,
ביקשת מביהמייש להמליץ לעותלת לפנות לעירייה ולא תזכירת אפשרות להגיש השגת.
מכ מקום תתחלטה שניתנה ע'י: העידיה ביום 1.7.24 לחזקת בנכס עד למני כ- 30 שנת והיא נושא הערר. ההלטה זו ניתנה על ידי מנחל המחלקה מל אלברט גולבר (ולא עשי מנהל הארנונה) שציין בפתח הדבלים כי העוללת מעולם לא הגישה השגה ולא טענה כו אינה מחזיקת בנכט או באחד הנכסים. קשת ללאות בפנייתה של העולדת כתשגת עפיע דין שכן השגה יכול שתוגש בתוך פלק זמן מסוים ממועד החיוב. כך גם קשה לראות בתשובת מנהל המחלקת כתשובה להשגה. נראת כי ביהמייש איפשר לעורדת לפנות למשיב שלא במסגרת השגה, ולאחר שניתנת ההלטת מנהלית ע'/י מנהל המחלקת תהליך המשפטי הנכון הוא ככע הנראת עתירת כנגד ההחלטהת ולא הגשת ערד ,ועדת ערר, ולחילופין פניה לביהמייש בבקשת למתן פסייד הצהרתי.
על אף כל האמור, תצדדים התיצבו לליון ותעולדת הגישת את תצהיריה. בנסיבות אלת למרות (ש)תוועדת תשמע את דאיות הצדלים ושאלת הסמכות תוכרע במטגלת התחלטת חטופית בעדר?/
5 בדיון העיד בקצרה מר איתי שפירא נציג הבעלים. הוא מסר כי למיטב זכרונו גודל החנות שבבעלותם הוא 26 מ"ר בקומת הקרקע וכן גלריה בגודל של כ 48 מ"ר וסהייכ החיוב ארנונה חוא כ 74 מ"ר. החנות נרכשה מעיובון מר יהושע אדיר זייל.
6. דיון ההוכחות התקיים ביום 27.11.25. עוד לפני הדיון התברר כי לא נלתן לצרף לדיון את
הבעלים הקודמים של הנכס. חברת דנאל (1990) בניה בע"מ הודיעח כי מעולט לא הייתה בעלים של הבניין והעוררת לא הצליחה להמציא את החלטת הוועדה לצירוף צד גי, ליורשי יהושע אדיר זייל, אשר הבעלים הנוכחייט רכשו מעיובונו את הבניין. לפיכך הצדדים בתיק זה נותרו העוררת והמשיב בלבד.
7. בישיבונ ההוכחות נתחקרו העוררת ומר רפי פרצ על תצהיריהסם. בסיום החישיבה יצאת
הוועדה לסיור בנכט. פרוטוקול הסיור קובע כדלקמן:
בוט 25 .11 קימת הוועדת סיור בנכס בנוכחות ביכ הצלדים, עויד כהוית לטל ועויע גניב טוירמן [כנוכחות העולרת ובעלת לשעפל, פרח פרץ נלפי פרץ.
.8
19
0
1
2
3
במבנה ברת: פרישמן 73 פינת לכיש נראות 5 הננכות בגנל תת (לפי תנטען 35 מ"ר שטת
לצפת) . החנות נושא העדר סגורה בעת הביקור, אך נראית גכלית (על פי היתד הבנית בתיק -- גודעת 13.25 מייל), לא נראה שטה הצר;עגינה תנות נוספת במכנה./ ביום 31.12.25 הוגשו סיכומי העוררת. חמשיב הגיש סיכומים וכן הוגשו סיכומי תשובה מטעם העוררת לפי רשות שנתקבלה.
טענות העוררת
העוררת טוענת טענה אחת בלבד. לטענתה בתקופה שתחילתה החודש 12/1989 וסיומה
בחודש 05/1994 חיא החזיקה בבניין שברחוב פרישמן 73 תייא, חנות אחת בלבד, והיא התנות המזרתית בבניין, בפינת רחוב פרישמן עט רחוב לכיש, ושטחה 34 מ"ר. כל תיוב נוסף בו תויבה העוררת ע"י המשיב, ובמיוחד חיוב לנכס בגודל 74 מ"ר אשר לא קיים בין התנויות בבניין, הוא חיוב מומצא, יסודו בטעות ויש לבטלו. לטענת העוררת, מלבד הנכס בגודל 34 מ"ר אשר היא מודה כאמור בחובתה לתשלום ארנונח בגינו, המשיב מחייב אותה בארנונה גס בגין נכס אחר בבניין בגודל 74 מ"ר לתקופה החל מחודש 04/1970 ועד 6%, כאשר בשנת 1970 היא עדיין הייתה נערה תלמידת תיכון.
לעניין טמכות הוועדה לדון בערר מפנה העוררת לעתיימ 7610-12-13 אשר לשיטת העוררת תומך בטענתה כי העוררת רשאית להעלות בפני הוועדה טענת י'איני מחזיקיי, גס אס לא הגישה השגה וגם לאחר תקופה ארוכח.
טענות חמשיב
המשלב טוען כי העוררת החזיקה בנכט נושא חהערר לפני למעלה מ 30 שנה. העוררת מעולם לא כפרה בחוב, ויותר מזה, היא שילמה מעת לעת תשלומים על חשבון חובה בגין הנכס.
בעתירה המנהלית שהגישח העוררת, לא ניתנה לה אפשרות להגיש השגה על התלוב אלא הומל למשיב לקבל את פניית העוררת לבדיקת החיובים ולערוך בדיקה מחודשת. המשיב ביצע את הבדיקה וחשיב כי חיוביה של העוררת היו כדין. בכך מיצתה העוררת את זכויותיה ואין לה אפשרות להגיש ערר על החלטת העיריה. תשובתו של מנהל המחלקה מר אלברט גולבר לעוררת מיום מ15.7.28 אינה בגדר תשובת מנהל הארנונה להשגה (השגה שלא הוגשה) ובהתאם אין לעוררת אפשרות להגיש ערר לאור הוראות תוק הערר.
המשיב הפנה להוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 6 (להלן : ייחוק הערריי), לפיו על העוררת חיה להגיש את השגתה על החיוב תוך 90 ימיט מקבלת החיוב. לשיטת המשיב אי עמידת העוררת במועד הקבוע לחגשת ההשגה (שלא לדבר על איתור של עשרות שניט) חוסמת בפניה את האפשרות לחשיג על החזוב. כמו כן, סעיף 325 לפקודת העיריות מחייב את המחציק להודיע לעירייח מיד עס חדילת התזקה על ידו. לעירייה שמורה גם תוקת תקינות המעשה המנהלי כקבוע בסעיף 318 לפקודת העיריות, חצקה המטילה את נטל הראיה על העוררת.
האיחור של עשרות שניט בפניח לעירייה לבדיקת תחזוב, מצזדיק כשלעצמו את דחיית הערך על הסף. לו הייתה העוררת פונה בומן אמת ומלינה כי היא מחויבת בגין שטח הגדול מהשטח בו החציקח בפועל, ניתן היה לברר את הטענה לגופה, אולם פניה שנעשית לאחר עשרות שנים אינה מאפשרת בדיקה עובדתית. העוררת מלינה לגבי אחריות העירייה אולם
4
5
איננה מוכנה לקבל אחריות אישית לגבי מחדלה בטיפול בחיוב שלטענתה אינו מוצדק.
המשיב גם מאזכר את דברי העד מר איתי שפירא שהעיד בדיון מיום 12.6.24, וטען כל למיטב זכרונו שטת הנכס הכולל לחיוב ארנונה הוא 74 מ"ר, ובכך נסתרת טענתה העובדתית של העוררת.
דיון והכרעת
שאלת סמכות הוועדה לדון בערר שהוגש
הסדרי ההשגה והערר על תיובי הארנונה מוסדרים בתוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנגונה כללית), תשל"ו 1976 (להלן: ייתוק העררי).
הסעיפים הרלבנטיים לענייננו בחוק הערר קובעים כדלקמן:
השגת
3 )מ שחויב בתשלום אלנונה כללית רשאי תוך תשעים <מים מיום קבלת הולעת
התשעו לתשנג עליה לפני מנהל הארנונת על יסוד טענה מטענות אלת:
9% 2
ש 2
(₪ | הואאיו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו 269 לפקודת העגריות;
₪ 7
₪ /
₪0 על אף האמול בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), מי שחייב בתשעום אלנונה
כללית (לא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (₪)
(2), לשאי בכל תליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענת כאמור כפי שתיה רשאי להעלותת אילולא חוק זת.
תעשובת מנהל האלנונת
4 0 מנהל תארנונת ישיב למשיג תוך ששים יום מינס קבלת ההשגת.
₪ לא השיב מנתל האלנונה תוך ששים וס - :יחשב הדבר כאילו החליט
לקבל את תהשגה, זולת אם האריכת ועדת הערר האמולה בסעיף 5, תוך תקופת זו, את מועד מתן תתשובה, מטעמים מלוחלים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההאלכת לא תעלה על שלושים *ום.
עלל וערעור
6. 9 הלואה עצמו מקופת בתשובת מנהל האלמנה על השגתו רשאי, תוך
שלושים יום מזום שנמטרת לו התשובה, לערול עניה לפני ועלת עלר.
איץן מקור טמכות אחר לוועדת הערר. לפי טעיף 6 לחוק הערר תנאי להקניית סמכות לוועדת הערר הוא קיומה של השגה שהוגשה ע"י הנישום. על ההשגה להלות מוגשת במועד, קרי תוך תשעים יום מיום קבלת החיוב בארנונה על ידי הנישום. בוני המשפט עמדו לא אחת על החשיבות של הגשת השגה במועד. בסעיף 6(ב) לחוק הערר ניתנה סמכות לוועדת הערר להאריך את המועד לתגשת תשובת מנהל הארנונת. לא ניתנח סמכות מקבילה להארכת מועד לחגשת השגה. וגם אס קיים ספק בעניין, הרי מתן הארכה מותנה בטעמים
.6
7
.8
מיוחדים שיירשמו ולתקופה מכסימלית של 30 יום. ללא ספק אין לוועדה סמכות להאריך את המועד לתקופה של למעלה מ 30 שנה, יהא הנימוק לכך אשר יהיח.
אין חולק כי העוררת לא הגישה במועד השגה על חיוב הארנונה בנכס. העוררת מנסה לתקוע יתדותיה בהחלטת כבי השופט שי יניב מיוט 11.04.234 בעתירה המנהלית שהגישה עת'ימ 50140-03-23. נראה כי העוררת שגתה בפירוש דברי כבי בית המשפט. בפסק חדין אשר מחק את העתירה המנהלית, ולאחר שבית המשפט ציין כי שמע מבייכ העותרת כי
לאחרונה נודעו לו עובדות חדשות, הוא חוסיף את המשפט הבא :
* בית המשפט ער לכך שטיעון זה הוצג אך לאחרונה, וזאת לאחר ששנים לבות התנה?
דין ודברים בי[ מביגי העותלת לכין המשיבה, וכי המדובר בחיובי אלנונה מלפני 30 שנה ניותר. תלף זאת, חזקה על גולמי העילייה כי יאפשרו לעותדת לתציג את מלוא הדאיות והנתונים שבידה לפני רשניות העירייה וכז הדבר ייבדק על ידי הדשניות לגופו של ענין?
אין דבר במשפט וזה המעיד כי בית המשפט התיר לעוררת להגיש השגה על חיוב הארנונה שחויבה בו. מדובר בהמלצה של בית המשפט לעירייה שלא תאטוס ליבה לפניית העוררת ותבצע בדיקה עובדתית לאחר שהעוררת תציג בפניה את ראיותיה. העוררת הבינה חיטב כי היא לא קיבלה חיתר להגיש השגה, ולראיה פנייתח לעירייה מיום 30.04.24 הנושאת
את הכותרת: בקשה לתארכת מועד להגשת השגה בגין חיובי ארנונה נכון ליום 11.03.24
ביחט ל 3 חנויות בדלקמןיי.
העוררת איננה מתימרת להגיש השגה שכן לא ניתנה לה רשות לעשות כן, אלא מבקשת מהעירייה להאריך לה את המועד להגשת השגה
העירייה מצידה ביצעה ככל הנראה בדיקה בעקבות פניית העוררת, ובסיומה שלחה לעוררת את מכתב התשובה תתוס ע"י מנחל המחלקה מך אלברט גולבר. בתשובתה דחתת העירייה את פניית העוררת, הן מבחינת הפרוצדורה (צוין בתשובה כי פניית העוררת אינה מהווה השגה) והן לגופו של עניין. מבלי להידרש לגופה של התשובה, היא איננה מהווה את תשובת מנהל הארנונה לתהשגה שהוגשה, כנדרש בסעיף 4 לתוק הערר.
מאחר וכאמור אין בפנינו השגה שהוגשה כדין ובמועד ולא תשובה להשגה, לא קמה הסמכות לוועדת הערר לדון בערר זּה.
לא נוכל לסיים את הדיון שאלת הסמכות ללא התייתסות לאמור בסעיף 3(ג) לתוק הערר שהוסף לחוק בתיקון מט' 4 תשנ"ד 1994 מיום 8.7.1994, יחד עסו חוספה לחוק של טענת "איני מחזיקיי בסעיף 3(א) (3). בסעיף 3(ב) נקבע כי למרות המועד להגשת השגה הקבוע בסעיף 3(א) לתוק הערר, לעניין הטענה מסוג ''יאינני מחזיקיי רשאי הנישום להעלותה בהליך משפטי גם במועד מאותר יותר, ברשות בית המשפט. דיון ממצה בסעיף וח נעשה בעת''מ 6710-12-13 עזריה נגד מנהל תארנונה בעיריית תל אביב.
בבתי המשפט לרבות בבית המשפט העליון נתגלעה מחלוקת מטוימת בין שתי גישות לעניין ההרשאה האמורה. לפי הגישה האחת, רשות להעלאאת טענת ייאיני מחזיקיי באיחור, תינתן רק במקרים העוסקים בשאלות משפטיות עקרוניות וחשובות ובעניין בעל חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת (רעי/א 1809/07 עיריית הרצליה נ' גיא לוי בע"מ; רעייא 9 עיריית נס ציונת נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ; עת'ימ (ת'/א) 2981-01-13 לוסף כהן נ' עיריית תל אביב יפו).
- לפי הגישה האחרות אשר באה לידי ביטוי בפסיקת כבי השופטת ע. ארבל בעע''מ 2611/08
9
.0
1
2
3
שאול בנימין נ' עיריית תל אביב, ניתן לתת לבית המשפט שיקול דעת רתב יותר ולחרוג מעבר לעניינים עקרוניים ציבוריים בלבד, וזאת מאחר ובניגוד לעילות המנויות בסעיפים הקטנים האחרים לסעיף 3(א) לחוק הערר, אשר אינם כופרים בחוב הארנונה עצמו ותוקפים את גבה החיוב, טענת יאיני מחזיקיי היא טענה הכופרות בעצם החיוב, ולכן מוצדק ליתן גמישות לבית המשפט לגבי העלאת טענה זו ולו באיחור.
כך או כך, נזדרשת הרשאה מפורשת של בית משפט בכדי לאפשך את העלאת הטענח מעבר למועדים הקשיתים הקבועים בחוק הערר. בית המשפט כפי שראינו לא העניק לעוררת הרשאה להגיש השגה, ולוועדת הערר אין סמכות להאריך את המועד.
לפיכך דין הערר להידחות (למעשה דתייה על הסף) מחוסר סמכות של ועדת הערר לדון בו. לעוררת קיימת תרופה, לפחות ברמה המשפטית התלאורטית, וחיא בפניה מתודשת לבית המשפט המוסמך בעתירה מנחלית הממוקדת רק בתיוב נושא הערר, ובבקשה לאשר לה הארכת מועד לפי סעיף 3(ג) לחוק הערר,
לגופט של דברים
גס לאחר הדיון בסמכותה של הוועדה שהוביל למסקנה דלעיל, ומאחר והעוררת פירטה בפני הוועדה את טענותיה העובדתיות, מצאנו לנכון לתתייתס בקצרה גס לגופו של עניין ולאפשרות לקבל את הערר, לו מחסום הסמכות לא היה קיים.
בביקור בנכס שתתקיים ביום 27.11.25 וכפי שבא לידי ביטוי בפרוטוקול הביקור (אם כי חנכט נושא הערר עצמו היה סגור), התרשמה הוועדה כי בקומת הקרקע שבבית ברתוב פרישמן 73 תל אביב, קיימות חמש חנויות שחזיתן זהה, ולא קיים שם נכס נוסף. העוררת צירפה לתצהירה תוכנית שהוגשה למחלקת ההנדסה בעירייה ביום 8.9.1987 (לפני המועד בו החלה להחציק בחנות) לתוספת גלריה בנכס. במסגרת התוכנית (הגרמושקה) קיים שרטוט של החזית הדרומית של הבניין ונראות בקומת הקרקע 5 חציתות של חנויות בגודל זהה. כלומר ברור כי העוררת לא התזיקה בנכס אחר מחוצ לאותן 5 חנויות.
כמצוין בתוכנית, שטת החנות 35.4 מ"ר (או 36.88) ובנוסף קיימת הגלריה וכן קיים גס שטח אטום ללא שימוש. לטענת העוררת (סעיף 2 לתצהירה) היא החזיקה רק בחנות אחת בשטח של 34 מ"ר. טענה זו אינהח מתיישבת עס התוכנית, כאשר לכל הפחות מתעלמת העוררת מן הגלריה.
העוררת חויבה לגבי שני מספרי נכסים ברחוב פרישמן 73 תל אביב. על כך כנראה אין מתלוקת - ראח מכתב מר אלברט גולבר מאגף חיובי ארנונה מיום 15.07.24. יחד עם זאת לא הובהר לוועדה באלו נכטים מדובר ומח שטחם. במכתבו של מר אלברט גולבר לא מצוינים שטחי הנכסיט. העוררת טוענת כי היא החזיקה בנכס בשטח 34 מ"ר, טענה שכאמור אינה מדויקת. בנוסף טוענת העוררת כי היא חויבה בנכס נוסף בשטח 78 מ"ר.
בכתב הערר (סעיף 19) מצוין כי בייכ העוררת פנה בכתב לגבי ליאט טבאג אתראית גביה בעירייה וביקש את פירוט הנכסים אותם החציקה העוררת ברחוב פרישמן, וכי חגבי סבאג השיבה כל העוררת החזיקה ברח' פרישמן 73 בחנות בגדים בשטח 74 מ"ר, וכן בתנות בגדים נוספת בשטח 34 מ"ר. מכתב זה לא הוצג בפני הוועדה ולא נמצא בחומר הראלות, המטקנה היא כל אין ראיות ברורות בפני הוועדה לגבי הנכס בו החויקה העוררת הלכה
למעשח וחאט גכון הדבר כי היא חויבה גט בגין נכס נוסף ונפרד, מח שטחו של אותו נכט ובכמח חויבה בגינו. ייתכן כי לנכס בו החויקה תעוררת נרשמו שני מספרי נכטים (קומת הקרקע לתווי ותגלריח לחוד), או כל אפשרות אחרת. על טמ החומר שחוגש לוועדה לא ניתן לקבוע האט העוררת אכן חויבת ביתר, ומחו הנכט שיש לבטל את החיוב בגינו. כידוע בדיני מיטיס חנישוס העורר הוא מתובע ועליו נטל חראיה, והעוררת לא חרימה נטל זה.
4, לא זו בלבד שהעוררת לא הרימה את נטל הראליח, היא השתחתח בתביעתת כלפי העירייה לתקופת זמן ארוכת ובלתי סבירה של למעלה מ 30 שנח. יותר מוח, במחלך השנים חייתה העוררת בקשר עס אגף הארגונת באמצעות בעלח לשעמר מר רפי פרצ, ושילמה תשלומים שונים על חשבון חובח מבלי שהעלתת טענה כי לא החזיקח בנכס, השלהוי הממושך גרם ללא ספק לנזק דאייתי למשיב אשר מתקשח לבצע בדיקות ולשחזר מטמכיט לתקופת כה ארוכה לאחור. מכאן שגם במידח ולא חית קיים מחסוט חוטר הסמכות של הוועדח, היה הערר גדחת לאור השיהוי הארוך ותכישלון בתוכתת הטענות,
5. לאחר שאמרנו כל ואת, לא נוכל לטייס את ההחלטת ללא ביקורת על אגף חיובי הארנונה
וחתנחלותו בפרשה זו. העירייח ביצעה בדיקח של טענות העוררת ושלחת לה תגובה במכתב מיוט 15,07,2024. למרות זאת נמגע חמשיב מלחגיש ראות בתיק ובא כוחו תודיע לוועדה
ביום 28.5.25 כדלקמן:
*יתמשיב בתן נעל תגנרמיט תלעוונטייס בעיליית ולא נמצאו ראיות לעוננטיות אותן כלן
לתגיש במסגלת תחעיץ/
אס לא (מצאן ייראיות רלבנטיותיי, תכיצד בדק מר אלברט גולבר את טענות חעוררת וחשיב לח באופן נחרף במכתבו מיום 15.7,24! ייתכן כי חית נוח למשגב להת חמק מהטרתת הכרוכה בבדיקת עמוקה של הנושא ומחשיפח לחקירת נגזיית שעלולת הייתה לחיות בלתי נעימה, בנשיבות העניין כאשר לפחות לכאורח תעוררת ההזיקה בנכט אחד ומאידך חויבה למי שני מספרי נכסיט, מן חראוי היח לעשות מאמץ ולקבל תמונה עובדתית שלמה גט מצזד חמשיב.
6. לאור הנימוקיט האמוריט הערר נדחת. הנטיבות העניין אין צו לתוצאות.
החלטה זו נכתבה ע"י חבר הוועזדח עו"ד ראובן חרן, בהטכמת יתר חברי תוועדה,
מיתן בחיעדר תצדדיט ביוט 225 \\ |ב2)/.
בהתאט לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים חתשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענייניט מינחליים (טדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית חמשפט לעניינים מינחלייט בתוך 45 *וס מיום מטירת התחלטת.
בחתאם לתקנת 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשקל- 7 תפורסט התלטח זו באתר חאינטרנט של חמשלב.
ז ,
הניו / שו / שי
-מיה
לרייף: אפר א, קפלן, עשי חבר שש חבר: קובי ישראלי, רו"ח
ב קלדנית: ענת לול
,"
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מסי 140026433
שליד עיריית תל אביב יפו
בפני חברי ועדת תערר:
יו"ר: עו"ד יהושע דויטש
חבר: אודי וינריב, כלכלן
חבר: עו"ד אהוד פלדמן
העוררת: נצבא החזקות 1995 בע'ימ
- נגד --
המשיב: מנחל תארנונה בעיריית ת''א
החלטה
הקדמה וגדר המתלוקת :
1. עניינו של ערר זה בסיווג נכס 2000146109, חשבון לקוח 11412233, בשטת של 268 מ"ר,
המצוי ברתוב מאצייח 3 בת'יא.
2. המתלוקות נסבה סביב שאלת סיווג הנכס, האט, כפי שחוא מסווג על ידי חמשיב 'יבניינים
שאינם משמשים למגוריטיי, או כטענת העוררת, בסיווג של יימחטניי.
3 העוררת היא בעלת הנכס , אשר בעבר השכירה אותו לחברת רונימוטי בע"מ אשר ניהלה בו מטעדה עד שהפסיקה את פעילותה בנכט ונכנסה לכינוט נכסיט כעולח מתיק הדליית
4. חברת רונימוטי הותירח בנכט ציוד, הוא חציוד המתואר בדוייח הביקורת
שנערכח ביום 19.6.24, שצורף לתשובח לערר, ולאחר מכן לתצהיר שהוגש מטעם חמשיב.
4. בנסיבות המתוארות לעיל ביקשה העוררת תיקון סיווג ממסעדה למתטן ''בהתאם לשימוש
בו בפועליי.
5. המשיב בתשובה להשגה מיום 30.6.24, קיבל את העמדה העקרונית כי: ייעל פי צו הארנונה
נכס מתוייב בארנונח כללית בהתאם לשימוש שנעשח בו בפועליי. מנגד, מצא לנכון לדחות את ההשגה מן הטעם, כי בחיעדר שימוש, מחויים הנכס בהתאט לייעודו המקורי, דהיינו בניינים שאינסם משמשים למגורים ולא מחטן.
ההתדיינות בפנינו:
6. בכתב הערר טענה העוררת כי סייט שימוש בנכס לאתטנה ומכאן כי דינו לחיות מסווג
כמחטן ישהוא תחסיווג הנכון וחמתאים ביותר לשימוש בו בפועליי.
7 בכתב התשובה שט המשיב את הדגש על כך שהנכס אינו ריק, כי שימש בעבר כמסעדה ולאחר שמפעילי המטעדח עזבו את הנכס יהותירו אחריהם את הציוד שחיה במקוסיי.(טעיף 6 לכתב התשובה). מכאן מגיע: חמשיב למסקנה כי:יהשימוש שעושח העוררת בנכס אינו לאחסנה, אלא שבנכס נותרו חפציט של המחזיקים הקודמיט בויי.
8 בהחלטת לוס 29.12.24, מצאה לוייר הועדה עו"ד אפרת קפלן, כי אין מתלוקת עובדתית ולכן חורתת לצדדים להודיע חאס ניתן לקבוע את חתיק לסיכומים או למתן התלטה על טמך חחומר שבתניק הערר.
9 המשיב מסר פי הוא מטכים למתן ההלטח על יסוד המטמכים שבניק אך העוררת בקשה לחגיש תצהיר תמיכה בעמדתה ובכלל וח יינסיבות השימוש בנכס כמתסן"י.
0. משכך, קבעח עו"ד קפלן את התיק להוכתות, אשר נשמעו בפני מותב זה.
1 לקראת ישיבת ההוכחות הגישה חעוררת את תצהירו של מר אליחו כחלון מנהל הנכטיט של העוררת, וחמשיב חגיש תצהיר מטעם חוקר השומח שביקר בנכס.
2 בישיבת החוכחות תידדו הצדדים את גדר המחלוקת וויתרו על חקירות. הובהר כי המחלוקת מתייחסת לתקופה שמיום 8.4.24 ועד ליום 9.11.24. העוררת הבחירת כי טענתה מתמצית בכך שהטיווג המתאים ביותר הוא מתטן וזאת מחמת המצב העובדתי בשטת.
הצדדיט הסכימו ביניהם כי הנכס אינו משמש למגוריט, הציוד שנותר בנכס איגו סחורת של העוררת, וחיה מצוי במקום תקופה של כ-7 חודשים (החל מיום 8.4.24 ועד ליום 4, כמוצתר על ידי מנחל הנכסים של העוררת.
3. הצדדים הגישו סיכומים, ולאחרונה ביום 10.2.26, ביקשה העוררת להוסיף התייחסות
לפסק דין חדש שניתן בבימייש לעניינים מנחלייס בתל אביב בתיק עמיינ 59266-12-24 בוטקאמפ בולאוורד בע"מ ני עיריית תל אביב-יפו (01.02.26) פורסם בנבו (לחלן:*יפסהייד בעניין בוטקאמפיי).
חנורמה המשפטית:
4. סעיף 3.3.2 לצו הארנונח מבקש להגדיר מחסנים, כהאי לישנא: ''מחטני ערובת, מחסנל
עצים וכן מחטניט אחרים המשמשיט לאחסנת בלבזי ובתנאי שלקוחות אינט מבקרים בחט, אינט נמצאיט בקומת העסק אותו הס משרתים, ואינם נמצאים בקומות וצופות לעטק, ולמעט מחטניס המשמשים לשיווק והפצת...*/
5. לשון ההגדרה מפותל וגרס למתלוקות רבות, להתלטות רבות מטפור של וועדות הערר
ולשורח של פסקי דין שהיה בהם כדי לתמוך פעם בעמדה גו ופעם בעמדה צו.
דיון וחכרעת :
6. אכן, הצדדיט בסיכומיהס חפנו לתחלטות ופסקי דין שונים. בין היתר, הפנו שני הצדדים
לתיק עמיינ 21112-01-10 שלמה ובידח נכסיט (1999) בע"מ ני מנחל המרנונה תל אביב (8.9,2011) פורסט בנבו. (כבי חשי אסתר קובו) שם נקבע: ייניתן לתיווכח, כי תכלית העמדה ביטוזי תקלקת צו הארנונח, הינה לקבוע תעריף מופחת למחסנים ''קלאסיים' אשר אינט משמשים באופן שוטף את העסק העיקרי, ואינם נגישים באופן תדיר לבעלי העטט ולקוחותיו, כלומר תכוונת תינח לכלול בתו ההגדרה מחטנים המשמשים לצורך אחטנת
בלבד, ואשר אינם ממוקמים בצמו לעסק אותו חם משרתים, ואינט מחווים חלק אינטגראלי ממנמיי.
7. דא עקא וההחלטוות ופסקי חדין, אשר ביקשו להבחיר את ייחודיות חשימוש במחט|,
בהיותו חלק מנכס נוסף של המחזיק, אינן תואמות את נסיבות המקרח הנדון בפנינו.
8. ביום 18.11.24 נתנה החלטת ועדת הערר בתל אביב (יו"ר עו"ד רוית פרינצ) בתיק עררים
71 ו- 140026037, בפרשת בוטקאמפ בולאוורד בע"מ ני עיריית תל אביב-יפו.
נסיבות המקרה דומות ועניינם הפסקת השימוש (במקרה זה של חדר כושר) לאתר שלא ניתן לנכס חיתר לשימוש חורג על ידי העירייה. מאז תופסק השימוש בנכס, כחדר כושר, הוא שימש כמחסן של ציוד השליך לעוררת ושאריות ציוד של חדר הכושר. שעור התמחיל אינו מפורט, חן בהתלטת ועדת הערר וחן בפסהייד בעתירה המנחלית. ועדת הערר קיבלה את עמדת חמשיב בקבעה כי ייתנאי להחלת הסעיף הוא קיומו של עטק אותו הנכס משרוניי וכל עיקרון או תנאי זה ייעולה מלשון הצויי.
9. הצדדים לא התייתסו בסיפומיהם שהוגשו באוגוסט ובספטמבר 2025, להחלטת ועדת
הערר חנייל, אך ועדח זו מצאח לנכון לעכב מעט את התלטונח עד לפרסוט פסק חדין בעתירח המנחלית בענין בוטקאמפ.
0. ביהמייש חמחוצי (כבי השופטת אורנה לוי) קבע בפרשת בוטקאמפ (רי ס' 13 לעיל) כי אין
מקום לחוסיף לתנאי חגדרות המחסן תנאים שלא נכללו בו, וקיבל את הערר.
1. בסעיף 11 לפטק חדין מנתח ביחמייש את גדרי התעריף חמופחת של מחסן ומחי חגדרת
מחסן לצורך כך. 'י הסעיף קובע כי נוסף למחסני ערובה ומחטני עצים, שייחנו מהתעריף המופחת, גם מחטנים אחריט יכללו בהגזירה זו ובלבד שהם משמשים לאחטנה בלבד, לגבי ''מחסנים אחריט'' המבחן הוא דו שלבי. בשלב הראשון יש לבחון אס אכן מדובר במחסן המשמש לאחטנה בלבד, בשלב השני, יש לבחון התקיימות שלושה סייגים המנוטחיס על דר השלילת, שאם אחד מתם לא יתקיים חרי שתנכט, גט אס חוא משמש לאחטנה בלבד, לא *יכלל בהגדרת מחטן. שלושת הסייגיס חם: האחד -- לקוחות אינט מבקרים במחסן; השני -- המחטן אינו נמצא בקומת העטק אותו חוא משרת גס לא בקומת רצופה לעטק; חשלישי - אין מדובר במחטן המשמש לשווק ותפצה.'י
2. יצויין שדווקא לשון צו הארנונח חקודס, משנת 1985, חיטיבת להבחין בין מחסן קלאסי,
לבין מחסן נלווח. חצו הנוכתי משנת. 1995, בחר לנקוט בשיטוחז הקצואיסטית (יימחסנל ערובה, מחסני עציט וכן מתסניט אחרים המשמשים לאחטנה בלבד ובתנאייי) ובכך טושטש משחו, הפער שבין המחסן הקלאטי לבין הנלווח.
3. בסעיף 12 לפטק חדין ניתוח תכליתו ומטרתו של הסעיף. התכלית הינה להבחין בין מחסן
עצמאי פסיבי, בו אין פעילות של מסתר מכל סוג שחוא, כך שחשימוש הוא לאתטנה בלבד, בלא כל שימוש אחר, לבין מחסן המחווה חלק אינטגרלי מעסק אחר.
4. בית המשפט המחוזי אף מבחיר את הרציונל העומד מאחורי אותח הבתנה, שעניינו חיקף
ואופי חשימוש וההנאח מן חשירותים העירוניים וחנטל על התשתיות העירוניות. מחסן שמגיעים אליו לקוחות באופן שוטף וחוא מחווה חלק אינטגראלי מעסק אחר מושך קחל ועומס תחבורתי, אשפה, תאורה, חניה וכדומה. לעומת זאת מחטן עצמאל פאטיבי, העומד בפני עצמו אינו מומיס לקוחות או פעילות מסחרית, ואינו יוצר את העומט חמתואר לעיל.
לפיכך, יש הצדקח להבתין בנטל הארנונה בין שני המקרים.
3
5. בית המשפט אף מבחין בין עטק חמנוב חכנסות ובין טהסן המשמש רק לשמירו, וכ
מתייחס לאפוון המחסן, כ ייכתותי לעומת עטק בו מתבצע שימוש מסתרי, בסעיף 26 למטייר מתליחט בלת תנשופט לרציונל של עידוד פעולות כלבלית בעיה,
6. לאחר שבחן את תטנו משעוף וכל הרציונלייס הטבעיס ממנו, עבר בות המשפט לבחון את
חסיווב המתאים לנכס, בשנו שלכים. בשלב חראשון, בתן אס מדובר בעסק המשמשי לאתסנת כלבד, ובשילב חשני בהץ את שלושת חסייגים שפורטו בטעיף 21 לעופ
7. ביחמיש דחח כאמור לעול את חטיעון כי מטרת הסעוף לחעניכן תשיוף מווחזי ווול
למתסנים המשרתים עסק אותר של תכעלים של הסתורה המאוחסכת.
8, ביחמייש הדגיש כל הכלל תבסוטז לעמון סוווג נכס הסג כל חטוווג צריך לחיות בהתאט לשומרע חסבציפי הנעטה במועל באותר תנכס, ייתמבחן אינו של וחות המחזק ושל עזשוקו תכלל טל תמחזיק הגלו אזנם רלבנטיוט, אין חולק כל תשזמוט בנכס תנדון חוא שימועי טל נתטנת הפתטגת בלבר".
9. העיקרון תאמור אינו נכרס כתוצאח מן תמצב השובדתי שבנכס הקונקרטי טתרן הפצום
"של המחויק הקודם בו. העיקהון שהדגיש ביתמייש המהווי בדיוק בא כנגד טענת זו של חמשלב,
0, לא זו אף זו, אלא שעיקר תתלכוז העולח מבסק חדין בכרשת בוטקאמפ, חעו, כז כאשר מדובר במחסן השכמאי מאטיבי, דוגמות מחסני ערובת ומחטנו עצים, כלל לא נוקקים למבתן חדו שלבי בו בותניס התקיימות טלושת וזסיימים המגוסהים על דרך השלולה, בעניוננו, מדוכר במתסן עצמא פאסימ שאיטו מעורב בשימוש אחר, על כל תמשתמע מכך.
1. לפיכך יש לסווג את הנכס נשוא חערר שבמניו כמחסן, במשמעות מחסן עצמא -- פסגבה
ששימושו לאתטנת בלבד, תא (תו לא
2 אשר על כן תתובאת חא כל אגו מקבלים או תערר.
סוף דגב
לאור כל תאמזר לעיל, אנ מקכלים את הערר ובנטובוות הליכתגו אתר פסק חדין תחדש בענייץ בוטקאמפ אין צר לתוצאות.
בחתאט לסעלף 5 (2) לתוק בתי ופט לעניינים מנהליים, תתשייט-2000 ותקנח 23 (ב) לתקנות בת+ משמט לעניינום מגחליים (סדרי דים, תשט"א-2000, לרשות הצדדים זכות ערעוך לפני בית המשפט לענוונוס מנחלויס וואת בתוך 45 יוכז משט קבלת התהלטת,
בחתאס לתנקנה 20 (ם לתקמת ות (ערר על קביעת ארגונת כללית) (סדרי דין ועדת ער התשלי\ - 2777 תמ באתר האינטרנט שיל תכשייב זוייר: עחיד יחושע יויטש חבר; שייד אחוד פלדמן תברו כלכלן אודי ויעריב
₪
שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מט': 140026832
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
בפני חברי ועדת תערר:
לוי'ר - עו'/ד אפרת קפלן
חבר - עו"ד ראובן חרן
חבר -- רו'יח קובי ישראלי
העוררת: חברת 'עקבי ברזל לבטון בע"מ
-נגד.
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו
החלטה
עניינו של הערר בנכס חנמצא ברחי נתלת יצחק 8 תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה בנכס מסי 8 חר-ן ארנונה מס' 10831466 ששטחו 22 מ"ר. המחלוקת בין הצדדים חינה ביחס ל- 18
מייר.
העוררת טוענת כי אין לחייב תדר מעלית בקומה החמישית ששטתחו 17 מ"ר; אין לחייב שטחי ארונות חשמל קומתיים הנמצאים בגומחה בקיר ואין לתייב ארונות חשמל ותקשורת בקומת
הקרקע השייכים לכלל דיירי הבניקן.
המשיב טוען כל העוררת בעלת הבניין והשטחים בני חיוב בארנונה ; העוררת היא בעלת הבניין והיא באח בנעלי חברת הניהול. לטענת המשיב מדובר בשטתיס בנוייט ובשטחים טכניים אשר כלולים
בסיפא של טעיף 1.3.1 1 לצו הארנונה ואינם פטורים מתיוב.
ביום 6/8/2025 חחליטה יו"ר הוועדה כך:
תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.
לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מגבת לייעל את הדיונים
בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:
עניינון של הערר בטענת העוררת כי חדר המעלית מהווה שטח משותף שאינו בר חיוב;
כי ארונות החשמל הקומתיים בגומחה בקיר אינם בני חיוב בהיותם מתקן שאיננו שטח בנוי, וארנונות החשמל והתקשורת בקומת הקרקע משותפים לכלל הדיירים בבניין ואינם בני חיוב.
המשיב מפנה לביקורות שנערכה בנכס ביום 28/5/2024 וטוען כי מתקנים מהווים שטח בנוי בר חיוב בארנונה והשטחים הטכניים אינם פטורים מארנונה והעוררת מחויבת בגינם בהיותה בעלת הבניין.
נראה כי אין מחלוקת עובדתית בתיק ביחס לטיב הנכסים; הצדדים יודיעו בתוך 14 יום האם ניתן לקבוע עובדות מוסכמות ולקבוע מועדים להגשת סיכומים.
החלטה זו ניתנת חלף דיון מקדמי.
ביום 7/8/2025 הודיע המשיב כי הוא מקבל את הצעת הוועדה וביום 19/8/2025 הודיע בייכ העוררת
כי אף הוא מקבלה. ביום 10/9/2025 התליטה יו"ר הוועדח כי הצדדים יגישו לתיק הערר עובדות
מוסכמות בתוך 14 יום ולאחר מכן יוגשו סיכומי הצדדים.
ביום 29/9/2025 הגישו הצדדים רשימת עובדות מוטכמות מטעם הצדדים :
תעוררת היא בעלת בניין משרדיט ברחי נחלת יצחק 8 לרבות בעלי הנכס נושא הערר ששטחו 8 מ"ר.
ביום 15/9/2024 העוררת קיבלה הודעת שומח הכוללת שינויים בשטחים ובסיווגים בנכס.
במטגרת הודעה זו שטח בסך 5.76 מ"ר עודכן לשטח בסך 28.36 מ"ר החל מיום 1/9/2024.
מדובר בחגדלה של 22 מ"ר.
טעמי ההגדלה מפורטים בסעיף 3 לכתב הערר: בקומה החמישית מדובר על חדר מעלית בשטח 17 מ"ר. בקומות 1-4 מדובר על ארונות חשמל קומתיים, ובקומוג הקרקע בארונות חשמל ותקשורת.
חאמור בסעיף 11 לכתב הערר מוטכס למעט העובדה כי בקומה 2 מחזיק אחד בלבד נכון למועד חגשת ההודעה.
לכתב הערר וכתב התשובה לערר צורפו תמונות וסיכומי ביקורת שהם חלק מחומר
הראיות.
ביום 30/10/2025 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 17/11/2025 הוגשו סיכומים מטעם
המשיב.
מכאן החלטתה זו
חדר המעלית --
העוררת טוענת כי מדובר בשטת לא בר חיוב כי הוא מהווה רכוש משותף לכל דיירי הנכס,
ולחילופין יש לחלק את החיוב בין כלל המחזיקים.
לאחר עיון בתומר הראיות בתיק וקריאת טענות הצדדים אנו סבורים כי מדובר בשטת בר חיוב בארנונח בחתאם לסעיף 1.3.1 ב לצו הארנונה שכן מדובר בשטח טכני והוא אינו שטת משותף חפטור מתיוב בארנונה ואת כקבוע בסעיף 1.3.1 ז לצו הארנונה. העוררת, בהיותה בעלת חבניין,
מחזיקח בחדר המעלית, המשמש כשטח טכני, ולפיכך חיובה בארנונה בגין שטת וח נעשה כזדין.
ארונות חשמל קומתלים --
מדובר בשטת 1.08 מ"ר המפוזר בקומות 1-4, נמצאים בקיר בשטחיט מזעריים. שטת נוסף
שגודלו 2.37 מ"ר נמצא בקומת הקרקע ומהווה ארונות חשמל ותקשורת השייכיט לכלל הבניין.
ארונות החשמל והתקשורת בקומת הקרקע של הבנלין אף חס בבחינת שטחים טכניים בני חיוב בארנונה בהתאם להוראות סעיפיט 1.3.1 ב לצו הארנונה ואינם פטוריט מחיוב בהתאם לסעיף 1 ז לצו הארנונה. העוררת כבעלת הבניין מהויקה בשטחים טכנייט אלו ולפיכך מתויבת
כדין בגינם.
אשר לשטת חמפוזר בקומות 1-4; מדובר בשטתיס מזערייס המצויים בקירות הנכס בקומות
4
התלבטנו בשאלח האם שטחים אלו הם בני חיוב בארנונה, אולט לא מצאנו אופן לפטור אותם מתשלום, למעט חיותם שטחים זניתיט ומזעריים ; בכל הקומות מדובר בשטתיט גדוליט מ--1 מייר ולכן הס בני חיוב למרות שטחם הקטן, ומאחר ומדובר בשטחים טכניים המשמשים למערכות אנרגיה, נראה כי נעשה בהם שימוש כפי שטוענת העירייה לתועלת חדיירים, ויש לחייבם כשטתים טכניים בדומה לארונות חשמל / אנרגיה/ וכיוייב גדולים יותר המחויבים
בארנונה.
טסוף זיבר;
מצאנו כי השטחים נושא הערר בני חיוב בארנונה בחיותס שטחיט טכניים המשמשים לרוותו!
דיירי הבניין כולו. בעלת הבניין חיא המחויקה שטחים אלו ולכן תיובה בארנונה נעשת כדין.
בנטיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן בחיעדר חצדדים ביום: 60 ן ₪ | \ /
בחתאט לסעיף 2(5) לתוק בתי משפט לעניינים מינחלייס התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינחלייס (סדרי דין) תשט"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניונים מינחלייט בתוך 45 יום מיום מטירת ההחלטה.
בחתאם לתקנת 0)]) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורטס החלטה זו באתר חאינטרנט של חמשיב.
להייף: | אפדת 21 למ היד חבר: ראובן הרן, ערייז חבר: קובי ישראלי, רו'ייח
קלדנית: ענת לול
1
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס': 140027184
בפני חברי ועדות הערר:
ייר - עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו"ד ראובן הרן
חבר - רו''ח קוב? ישראלי
העוררים: פרא פחרי, פרא ויטאם
-נגד"
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטת
עניינו של הערר בבקשת העוררים להסיר את שמו של ויסאם כמחניק בנכס, המשמש כמכון רחיצת רכבים בגן העיר, ולתותיר את רישום החזקה על שס פחרי בלבד.
המשיב טוען בכתב הונשובה כי בהתאם לביקורת שנערכה בנכס ביום 14/11/2024 נמצא כי תמקוס מותזק גם על ידי ויטאס וחשבונית שנמטרה הינה על שם עוסק מורשה של ויסאם פרתי. לפוכך, רישומו כמחזיק בנכט נעשה כדין.
ביום 9/9/2025 החליטה יו"ר הוועדה כך:
תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.
לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מגת לייעל את הדיונים
בפני ועדת הערר, אני קוכטת כלהלן:
עניינו של הערר בטענת העורר מר פרא פחרי להסיר את שמו של מר פרא ויסאם
כמחזיק בנכס המשמש לרחיצת מכוניות בחניון גן העיר.
המשיב טוען בכתב הת/שורה כי בהתאם לביקורת שנערכה בנכס ביום 14/11/2024, נמצא כי טענת העורר לפיה. אין קשר בינו ובין ויסאם פרחי - אינה נכונה. לטענות המשיב, על גב' החשבונית וטנמוסרה למשיב נמצא מסטר העוסק של מר ויסאם פרחי
ושמו ולפיכך לא ניחן להיענוהת למבוקש.
העורר יגיש תגובה לכתב התשובה של המשיב בתוך 14 יום ואזי התיק יועבר לכתיבת החלטה.
כעולה מתכתובות בתיק הערר נערכו מספר פניות מטעט המזכירות לעוררים בבקשה לקבל עמדתם.
ביום 3/2/2026 הודיע מר פרא פחרי כי הוא מבקש לחוצוא את שם בנו ויסאט פרא מהנכט כל הנכטי חוא על שס העורר בלבד.
בהתאם לממצאי הביקורת, המשיב מצא כי החשבונית המונפקת בנכס הינה על שם חכן, מר ויטאס פרא. עוד עולה מן הביקורת כי האזב, מר פחרי פרא, נמצא בחליכי חדלות פירעון. לאור ממצאי הביקורת, משהתברר כי חעסק מנוחל על ידי הבן ולכל הפחות על שמו, ההחלטה לרשום אותו כמחויק נוסף בנכס, בנוסף לאב, נעשתה כדין ביחס לשנת המס אליה מתייחס הערר;
הערר נדחה.
בנטיבות תעניין אין צו לתוצאות.
ניתן בהיעדר הצדריס מוס 6 ה / %%
בהתאש לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהלייט התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בוני משפט לעניינים מונחליים (סדרי דין) תשט"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינחליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה,
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויוח המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטו:? וו באתר האינטרנט של חמשיב.
*וייר: אפרת א. ספלן, 9 . חבר: ראוכן ה עו"ד חבר: קובי ישראלי, רוי'ח
קלדנית: ענת לו
בפני ועדות הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס': 140025982
בפני חברי ועדת תערר:
לחר - עו"ד אפרת קפלן
חבר - עו"ד ראובן תרן
חבר - רו'/ח קובי ישראלי
תעוררת: ישראל קנדת מלונות החזקות בע"מ
-נגדי
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו
החלטת
ענלינו של הערר בטענה כי בעקבות שיפוצים מאסיבייס שנערכו בבית המלון פורט הנמצא ברת!
צידון 1 תל אביב-יפו, שהובילו לסגירתו, יש להעניק לנכס פטור מתשלום ארנונה בהתאט לטעיף 0 לפקודת העיריות מיום 1/3/2024 ועד טוף חודש אפריל 2024,
המשיב טען בכתב התשובה לערר כי בהתאם לממצאי הביקורת מיום 17/3/2024 נמצא כי חשיפוצים נערכו רק בתלק מקומות הנכס, וממילא הנכס לא היה ריק במועד הביקורת, ולכן לא ניתן להעניק את הפטור המבוקש.
ביום 30/6/2024 החליטח לוייר הוועדה כי התיק ייקבע לדיון מקדמי בפני הרכב.
ביום 31/7/2024 התקיים דיון מקדמי בו הבהירה בייכ העוררת כי דיון ההוכחות יתייתס אך ורק לקומות שחיו בשיפוץ ולמשך תודשייס. בסיום הדיון נקבע התיק להוכחות ונקבעו מועדים להגשת תצחיריס מטעם הצדדים.
ביום 15/10/2024 הוגש תצחיר מטעם העוררת: תצהירו של מר אלעד קרימולובסקי, סמנכ"ל כספים מטעם העוררת. על פי התצהיר השיפוצים נערכו ב- 77 חדרים בקומות 1-7 במלון וכן בקומת הגג.
ביום 4/12/2024 הוגש תצחיר מטעט המשיב: תצחיר חוקר השומה מר ליאור בארי, אליו צורף דויית ביקורת מיום 17/3/2024.
ביוט 17/9/2025 התקליס דיון הוכתות במהלכו נתקרו המצהיריט על תצהיריחס.
ביום 16/10/2024 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 17/11/2025 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.
מכאן החלטה זו
עיקד טענות העוללת
% השיפוצים התקיימו ב- 77 חדרים בקומות 1-7 במלון.
> המלון חיה טגור בתקופה גו.
> העבודות כללו: החלפת קווי צנרת בכל הבניין, הריסה ושבירת קירו לצורך כך, איטום חדרי מקלחת בכל חדרי המלון, החלפת שטיחים, וילונות, בתי מיטה בכל חדרי המלון, החלפת כל יחידות הכיוריס בכל חדרי המלון, החלפת פאנלים בכל חדרי המלון, איטום כל גג המלון.
> בתקופה זו היו מעט מאד אורחיט בחדרי המלון בהתאם להתקדמות השלפו\.
> בעת השיפוצים הריהוט והאבוור בחדרים נאסף ו/או נארז ואו כוטת.
> העד מטעם העוררת העיד כי בתקופת השיפוצ לא ניתנו כל שירותים במלון, לא חייתה בו אחזקה ומשק בית, לא ניקו את הלובי והמלון היה סגור. המלון היה סגור למכירה למעט 3 מפונים שרצו להישאר.
* העד מטעם העוררת העריך את עלות השיפוץ בכמלליון ₪,
> התמונות שצירפו הצדדים מעידות על מצבו חפיוי של הנכס.
> לאחר שהות המפונים בבתי חמלון נגרם נזק רב ואין לראות בנוּקים שתוקנו בסך כ 5 מיליון ₪ כשיפו קל.
> לחילופין, יש להעניק לנכסים פטור נכס ריק ולחילופי חילופין לסווגס על פי הסיווג הזול ביותר האפשרי בתקופה צו.
עקר טענות המשיב
> בדיון המקדמי הובהר כי רק חלק מקומות חמלון חיו בשיפוף.
> העד מטעם העוררת אישר כי בעת השיפוץ נשארו חפצים ורהיטיס בחדרי המלון שהם מכוטיס.
> העד מטעם המשיב אישר כי בחדרי המלון נשאר ריהוט וברוב החדרים הוא נותר מכוסה.
> חלק מהמלון נותר בשימוש- שניים שלושה מפוניט שביקשו להישאר וכן עובדי קבקן.
> מצבו חפיוי של המלון בעת חשיפוץ לא מצדיק מתן הפטור: הנכס מקורה, בעל ריצפה ומחובר לתשתיות.
> העד מטעם העוררת לא חבהיר באילו שטחים בדיוק נערכו השיפוצים ואילו בפני התוקר מטעם חמשיב חוצגו קומות 3-7, ללא הגג וללא תחנייה, בהן נראו עבודות שיפוצ בחלקיט מטוימיס בלבד ובמספר חדרים בכל קומה.
6 העד מטעם העוררת העיד כי עלות השיפוצ הטתכמה במיליון ₪ ואילו העוררת טענה בסיכומיה כי היקף השיפוא כ 5 ממיליון ₪.
> לא הוצגו כלל ראיות בנוגע לבית קפה או לחנייח כך שלכל היותר ניתן להתייחס לחלק מן הנכס המחוות קומות 3-7 של המלון.
> הנכס אינו ריק ולכן לא ניתן לקבל את טענותיה החלופיות של העוררת.
דיוו והכרעת
בחנו את מכלול הראיות שהציגה העוררת.
עיקר הראיות בגין תשלומים שבוצעו עבור השיפוץ (נספח אי לתצהירי העוררת) הן כלהלן:
העוררת המציאה דרישת תשלום עבור שיפוצ קומות 5-6 וחדר לדוגמא במלון טיפורט פליי ברחי ציזיון 3 בסך 134,667 ₪ (צבע, תיקוניט, פאנלים, כיור) ואישור תשלוט בסך 82,575 ₪ על גביו נרשט ישיפו* חדרים לאחר תיקון נוילה'; הטכס קבלן לעבודות קטנות עבור 35 חדרים במלון סי פורט ברתי צידון 1 מיום 18/3/2024 בסך 4,100 ₪ לחדר ובסכהייכ 143,500 ₪. על פי כתב הכמויות מדובך בעבודות: צביעת חדר ותיקוני שפכטל, התקנת פאנל, צביעת תקרה כולל חדר רחצה, התקנת כלור וברז כולל ריצוף מאחורי הכור, ותיטוניס לפי דרישה בחדר מסי 211. הומצאה הזמנח ל- 68 כלוריס למלון פורט אנד בלו; הצעת מחיר לישראע קנדה עבור שטיח אריחיס לרבות התקנה שלא ברור לאיוה מלון ניתנח, הצעת מחיר נוטטוג עבור אריחי שטיח למלון פלייסיפורט (כך במקור) שעל פי תרשומת בכתב יד מיועדת למטרדרוגוו סי פורט, הצעת מחיר בגין חומרי צבע בסך כ- 1,000 ₪, הזמנה של תיקון ליקויים בסך 17,500 ₪, וילונות האפלה לארבע קומות בסך כ 90,000 ₪, הצאיות מיטה בסך כ- 35,000 ₪, 24 מראות ל ברור לאיוח מלון ו- 29 מראות עבור המלון בכתובת נושא הערר, פנלים / פסי ניתוק בסך 59,000 שיו לא ברור לאטה מלון, סיפון ל 70 כיוריס בסך כ 6,000 ₪, 70 ברזיט בסך 46,000 ₪ וכך \ג2-* בנדיה ופרוול בסכומים לא גבוהים.
אשר לחיקף חשיפוץ; גס אס נניח כי כלל התובאות חאמורות חן של השיפוץ במלון נושא הערר חן אינן מתקרבות למלליון ₪ / לחמישו: גוילונן ₪.
העוררת מתייחסות לעבודות שכללו צביעת 35 חדרים
ף, שינויים קוסמטייס כגון וילונות האפלה, חצאיות נעיר, כי מן התרשומת על גבי אישורי התשלום עולה כי ון ולא עולה כי חדבר קשור לשהיית המפונים במלון.
אשר לטיב העבודות; הראיות שו
וחתלפת כיורים בכ- 70 חדרי המי
למיטה וככל הנראה גם החלפת ש
השיפוף הוא ככל הנראה בעקבו יל
מחומר חראיות עולה כי עבודות היייכו)> כוצעו בחלק מן המלון, לא הוכת כי כלל העבודות בוצעו ב-
7 חדריט; 35 חדריט נצבעו ובכ- 9? \!ררים ככל הגראה הוחלף הכיור, הוחלפו ווילונות וכן חצאיות המיטח וככל הנראה גם שטיתיס. 3% אייח להרלשת קירות'. החלפת תשתיות או עבודות בינוי משמעותיות. בפרט, אין ראיה לחת קווי צנרת שחייתה כרוכה בשבירת קירות ולאיטוס
מקלתוניט וגג המלון.
העבודות שהוכחו בוצעו בחלק >
הענקת הפטור המבוקש על פי חונ
וג המלון, וחם אינן עבודרות משמעותיות המצדיקות את
ואת ועוזי; עיינו בתמונות שצזרטו 31 ריט
רב, בין אס מכוטח ובין אס לאו. גט
מוזן עלה בבירור כי המלון אינו ריק ויש בחדריו ציוד וח לא ניתן לפטור את הנכס מתשלום ארנונה בהתאם
לסעיף 330 לפקודת העלריות כמו גכ >5א כיהנן להעניק לו הנחת נכט ריק.
תפוסת המלון; לכך מצטרפת העובדה שנציג העוררת העיד בדיון כי ייהמלון היח סגור למכירח. היו בו שניים-שלושת מפונים שרצו לחישאר ועובדי קבלן". זאת בעוד נספח גי לתצחיר העוררת מלמד על תפוסח תנודתית בתודשיט חרלוונטייט אשר נעה (מינימום -- מקסימוט תפוסח) בחודש מר> בין % ל- 6.490 ; בתודש אפריל בין 23.38% ל- 2.6%; ובחודש מאי 64.94% ל- 11.69%. בערר שנדון במקביל על ידי הוועדח 1%90:5%19 (תיקי המלונות שנדונו במאוחד) תעוררת חגישה ראיות ביחס לתפוסת חמלון בחודשים אלו, ופירטה בתצחיר כי בחודש מרף 2024 חיו 546 אורחים במלון ו- 127 מפונים ובסכחייכ 1690 אורחי 0 , בחודש אפוריל 2024 חיון במלון 158 אורחים ו 30 מפונים ובסכחייכ 188 אורתיס; ובחודש מאי 2014 חיר במלון 1198 אורחים ו- 31 מפונים ובסכח'יפ 1123 אורתיס. מדובר במספר אורתיס יצאינו אניח כלל ומלמד על כך שתמלון היה בשימוש ולכן לא ניתן לפטור אותו בארנונח בחיעדר שיטוש. מיהער לציין כי מדובר בטענות עובדתיות סותרות.
לאור תפוטת חמלון לא ניתן גם לו\יניק לנכס חנתת נכט ריק או את הסיווג הזול ביותר שמיועד לנכטים ריקים.
לוף דבר;
לאחר בתינח קפדנית של חומר הו
שיפוץ מאטיבי אלא קוסמטי בעי
מיטה. לא חוכת כל נערכו במלוך יש
בחודשים חרלוונטיס התארחו 33
"אית הוענו למסקנה כי השיפוץ שנערך בחלס מחדרי חמלון אינו + הכולל צביעח, החלפת כיוריס, וילונות, שטיחים ותצאיות שיבייוס של הריסת קירות והחלפת תשתיות. זאת בעוד אורחים רבים כמפורט וחוא היה בשימוש בפועל. לאור כל ואת לא ניתן לקבל את הסעד תמב\קי\ ולי בוע כי חמלון לא חיה ראוי לשימוש או כי חיח ריק ולכן זכאי לסיווג חזול ביותר תאופשרי.
תערר תיחה.
העוררת לשא בהוצאות המשב כפן ₪5
1
'%
>
ניתן בחיעדר חצדדיס בול
/
בחתאט לטעיף 25) לחוק בתל \
משפט לעניינים מינהליים (טדרי רי)
לעניוניס מינחליים בתוך 65 יום מיה
לעניינים מינהליים חתשייט- 2000 ותקנח 23 לתקנות בתי 'א - 2000, קיימת לצזדים וכות ערעור בפני בית חמשמטי ירת ההתלטה.
בהתאוס לתקנה 20(ג) לתקנתת הור ישוי 2 המ קומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) חתשלייו- ?197 תפורסם החלטת וו באתר האינטרנט של חמשיב.
יחיר: אפרת א. קפלן, עייד הרר: ראובן תרן, עו"ד / הבר: קוב? ישראלי, רו''יח
ו
/ !ל
קלדנית: ענת לול
2
/
בפני ועדת הערר לענייני ארנונת כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו ערריט מט': 140025819
206
בפני חברי ועדת הערר:
לוי/ר -- עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו"ד ראובן הרן
חבר - רו''ח קובי ישראלי
העוררת: ישראל קנדה מלונות החזקות בע"מ ,
-נגד-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו
החלטה
עניינס של העררים בנכט הנמצא ברתי צידון 1 תל אביב-יפו, הידוע כמלון פורט, ורשום בספרי העירייח כנכס מס' 2000445919 ת-ן ארנונה מסי 11230775 ששטחו 268 מ"ר ומסווג פייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי.
לטענת העוררת, השטח שבמחלוקת מהווה חדר אוכל המשרת את בית המלון ויש לטווגו בהתאט לסעיף 3.3.6 לצו הארנונה כייבית מלון'י.
לטענת המשיב, סוגיה זו הוכרעה על ידי ועדת הערר בעבר ולא תל שינוּי עובדתי המצדיק דיון מחודש בטענה זו. לטענת המשיב, השינוי שחל בוחות המחגיק בנכט אינו משנה את טיב הפעילות המבוצעת בו: בר בשם פנטסטיק. לכן מתקיים השתק עילה המצדיק את דתיית הערר על הסף.
ביום 15/4/2024 החליטה יו"ר הוועדה כך:
תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.
לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים
בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:
עניינו של הערר בטענת העוררת כי יש לסווג שטח בסך 268 מ"ר בסיווג "בתי מלון", מאחר ומדובר בחדר אוכל המשמש את המלון. המשיב סיווג את הנכס בסיווג "בתי קפה ומסעדות".
ביקורת שנערכה בנכס ביום 1/8/2023 עלה כי מדובר במסעדה המופעלת על ידי חברת פנטסטיק אירוח בע"מ.
הוועדה דנה בעבר בערר שהוגש על ידי חברת טארה החזקות בעניין שטח המסעדה שהופעל גם אז בידי חברת פנטסטיק אירוח בע"מ, ונתנה החלטה מנומקת ומפורטת
בעניין סיווג הנכס. גם אם חל שינוי במחזיק בבית המלון, נראה, על פניו, כי קיים השתק עילה לנוכח החלטת הוועדה המפורטת ביחס לשימוש בשטח המסעדה.
העוררת תגיש תגובה בתוך 30 יום ותפרט האם חל שינוי עובדתי המצדיק דיון מחודש בסיווג הנכס.
החלטה זו גיתנת חלף דיון מקדמי.
ביום 16/5/2024 הוגשה בקשה מטעם בייכ העוררת שביקש לקבל את ההחלטה שהוזכרה לעיל.
יו"ר הוועדה קבעה בהתלטתה כל המזכירות תמציא העתק מן ההחלטה בערר 140020785 לביים העוררת.
ביום 22/5/2024 קבעה יו"ר הוועדח כי עמדת העוררת תוגש עד ליום 22/6/2024.
ביום 28/5/2024 הוגשח התייחסות מטעם העוררת להחלטת הוועדה בערר 140020785, בה ציינה כי השאלה אינה מיהות המתזיק אלא האם עיקר המשתמשים במסעדה/ חדר האוכל הס אורתי המלון אם לאו והוועדה התבקשה לקבוע מועדים להגשת תצחיריס מטעם הצדדים.
ביוט 5/6/2024 ניתנח החלטח על ידי יו"ר הוועדה כי החלטת הוועדה בערך 140020785 התליתסה בפירוט רב לשאלה האם עיקר המשתמשים במסעדה הס אורחי המלון אס לאו וקבעה כי העוררת תגיש הודעה בתוך 30 יום האם חל שינוי עובדתי בפעילות בנכס והאט לעמדתה אין לראות בהחלטת הוועדה כמעשה בית דין.
ביום 13/6/2024 הוגשה תגובה מטעט העוררת, אשר הפנתה להתלטת בית המשפט שביטלה התלטה של ועדת ערר (בהרכב אחר) וקבעה כי העוררת תוכל להציג את ראיותיה על אף שהוועדה סברה כל מדובר במעשה בית דין.
ביום 30/6/2024 חחליטה יו"ר הוועדה כי חתיק ייקבע לדיון מקדמי.
ביום 31/7/2024 התקיים דיון מקדמי בפני הוועדח. בייכ העוררת טענה כל חל שינוי עובדתי בין חיתר בעקבות המלחמה בשימוש שנעשה בחדר האוכל/ המסעדה. לאחר שמיעת טענות הצדדים קבעה הוועדה כל חדיון יתייחס לשינוי העובדתי שחל בשנת המס הנוכחית ביחס לערר 140020785 על שס טארה החזקות, ונקבעו מועדים להגשת תצהירים מטעם הצדדים.
ביום 18/11/2024 הוגש תצהיר מטעם העוררתת: תצהירו של מר אלעד קרימלובסקי, סמנכ"ל כספים של העוררת. לתצחיר צורפה אסמכתא מהנהלת החתשבונות, שעל פי הנטען מלמדת על כך שמיום 3 ועד ליום 15/1/2024 שטת חדר האוכל היה סגור לשימוש מאחר וחמלון שימש למגורי מפונים מיישובי עוטף עזח/ מיישובי הצפון והאורתיס אכלו במלון ישרוטל הסמוך. המטבח נותר מטבת חמלון ולכן נטען כי יש לסווג כביות מלון.
ביוט 23/12/2024 חוגש תצהיר מטעם המשיב: תצהיר חוקר השומח מר ליאור בארי אליו צורף דו"ח ביקורת מיום 8/2/2024. מדוייח הביקורת עולה כי בעת הביקורת נציגת העוררת מסרה כי לא חל שינוי בנכס מאז הביקורת שנערכה בשנת 2023.
ביום 17/9/2025 התקיים דיון הוכחות בו נחקרו המצהלריס על תצחיריהס. בסיום הדיון נקבעו מועדים להגשת טיכומיס מטעם הצדדיט.
ביום 15/1/2025, ובהתאם להחלטת הוועדה בדיון ההוכחות, הגישה העוררת חשבונית תשלום לישרוטל עבור ארוחות מיום 26/12/2023 ועד ליום 31/12/2023 בסך 154,654.20 ₪, כדוגמא וכן דיווח הנחלת השבונות מיום 1/1/2024 ועד ליום 1/2/2024 בסך 221,894.86 ₪.
ביום 19/10/2025 הוגשו טיכומים מטעט העוררת.
ביום 26/11/2025 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.
עיקר טענות העוררת
> השטח משמש כחדר אוכל המשרת את בית המלון.
לא קיים במלון חדר אוכל נוטף.
> הנכס מתוחזק על ידי עובדי חמלון וחכלים הס חלק מציוד חמלון.
בחדר האוכל סועדיס אורתי המלון את ארוחת הבוקר.
בהתייחס לתחלטת הוועדת בעניין טארה החזקות, כל שנת מט עומזדת בפני עצמח, וממילא חל שינוי עובדתי בנכט ובתקופת המלחמה: חמלון שימש למגורי מפונים והנכס היה סגור לפעילות והיווח חלק משטת המלון, זאת מיום 7/10/2023 ועד ליוט 15/1/2024,
> בתקופה האמורה היה צורך לדאוג למפונים לשלוש ארוחות ביום והמטבת בתדר האוכל לא היח ערוך לכך ולפיכך חיה סגור לשימוש ולא פעיל. השטח היווה חלק מלובי המלון בו נחגו המפונים לשבת. את הארוחות אכלו במלון ישרוטל הסמוך. העוררת צירפה אסמכתא המציגה לטענתה אי פעילות של השטח שבמחלוקת בתקופה צו.
> לאחר דיון ההוכחות צורפה חשבונית מהעוררת לישרוטל (אין מדובר בתשבונית אלא בהתתשבנות - הער הוועדה).
> חמצהיר מטעם העוררת העיד בפירוט על האמור. בנוסף, העד העיד כי באוקטובר 2023 המנעיל החיצוני הפסיק להפעיל את המסעדה ולא שילם לעוררת דמי שימוש בתקופת זו.
> השטת שבמחלוקת עונה על התנאים שנקבעו בסעיף 3.3.6 לצו הארנונה: שטח בנוי, המהווה חלק מבית המלון ונמצא בתוכו ומדובר בשטח חמשמש בעיקר את אורחי המלון.
עדות המצהיר מטעם העירייה לא סתרה את טענות העוררת שכן לא נערכה ביקורת בנכסי מחודש אוקטובר 2023 ועד חודש ינואר 2024, העד העיד כי קיים במלון חדר אוכל אחד ומטבח אחד ואישר כי הלובי של המלון פתוח לחדר האוכל.
עיקר טענות המשזיב
> העוררת פנתה למשיב ביום 8/1/2024. בעקבות פניה וצו נערכח ביקורת בנכט ביום 4 ובה עלתת תמונה ברורה כי חשימוש בנכס אהה לשימוש שנעשה בו ביום 3
> טענת העוררת שנטענה בדיון המקדמי, לפיה תל שינוי נסיבות בעיקר בעקבות המלחמת היא טענה חדשה שלא נטענה במסגרת ההשגה / הערר ולכן המשיב טען כי יש לדחות את תערר על הטף בשל קיומו של מעשה בית דין.
> אמנם חל שינוי פורמאלי בוּהות המתזיק בנכט, אך לא נטען בשלב ההשגה/ הערר כי חל שינוי המצדיק בתינה מחדש של השימוש בנכס.
> הוועדה קבעה כי דיון ההוכתות יתייחס לשינוי העובדתי שחל בשנת המט הנוכתית ביחט לערר 140020785. המשיב סבור כי לא היה מקום לקבוע את התיק להוכחות והדברים התחדדו לאחר דיון ההוכחות.
> למשיב לא הייתה אפשרות לבחון את השימוש שנעשה בנכס משום שההודעה התקבלה לאתר השינוי. הביקורת לימדה על מצב עובדתי והה לביקורת מיום 1/8/2023.
> העד מטעם העוררת השיב כי אין בידיו ראיות לכך שהמפעיל החיצוני הפסייק להפעיל את המסעדה אלא טען כי בתחילת המלחמה הוא החזיר את המסעדה למלון וייאנתנו עברנו לישרוטליי ללא תיעוד.
> לאור האמור לא ניתן לקבוע כי המסעדה שימשה בעיקר את אורתי המלון.
> העד מטעם העוררת לא הוכיח את סוגיית עיקר המשתמשים בחדר האוכל, אלא טען כי במקום לא טעדו אורחים כלל. לא הוצגה כל תמונה או ראייה המעידה על כך והיא עומדת בסתירה לטענה כי זהו חדר האוכל בו סועדיס אורחי המלון את ארוחת הבוקר. מדובר בטענות עובדתיות סותרות.
% ספק אס חשינוי תעובדתי הזמני חנטען, שנמשך כשלושה חודשים בלבד, מצדיק את שינוי הסיווג. יש לבתון את השימוש בנכס באופן כללי ולאורך זמן ולא באופן נקודתי וזמני.
> לאור האמור, אין להתערב בהחלטת המשיב ולקבוע סיווג שונה למשך כשלושח תודשים.
> המשיב מוסיף כי לא ברור מדוע הוגש ערר נוסף שמספרו 140027026 שהרי לא עלתה בו כל טענה שיכולה לשנות מהחלטת הוועדה בערר 140020785 בעוד הערר הנוכחי מתייחס לתקופה תחומה וספציפית שאינה רלוונטית לערר לשנת 2025.
דיוו וחכרעת
לאחר שקילת טענות הצדדים החלטנו לדחות או העררים ;
בפתח הדברים נציין כי הוועדה בהרכב זה דנה בערר 140020785 שהגישו טארה החזקות בע"מ וקבוצת סי טי הנמל בע"מ ובהחלטה מנומקת מיום 27/6/2021 שנפרשה על פני 10 עמודים החליטה לדחות את העררים לאחר שדנה בפירוט גס בשאלה האם המסעדה משמשת בעיקר את אורחי המלון בהתבסט על טבלה שהוצגה מטעם רואי חשבון של העוררת. בשולי ההחלטה חמליצה הוועדח למשיב לרשום את העוררות כמחזיקות בנכס לאור ההסכם שהוצג במסגרת הערר ונדון בפירוט בהחלטת הוועדה.
ערר 140027026
בפתח דיון ההוכחות ביקשו הצדדיט לאחד את העררים ובעקבות כך הדיון אוחד.
העוררת בסיכומיה מדגישה כי המחלוקת נוגעת אך ורק לתקופח מחודש אוקטובר 2023 ועד חודש ינואר 2024.
אין בפנינו טענות כלשהן או ראיות ביחט למצב הנכס בשנוז 2025 ולכן דין הערר ביחס לשנה זו להידחות.
ערר 140025819
מן החומר שחציגו הצדדים עולה כי העוררת פנתה לראשונה למשיב ביום 28/12/2023 (פנייה שחתקבלה ביום 8/1/2024) וטענה כי מדובר בנכס המשמש כחדר אוכל המשרת את בית המלון ובו סועדיס אורתי המלון במסגרת ארוחת הבוקר. העוררת לא הזכירה כל טענה בנוגע לאירות מפונים וסגירת המתחט לאור שימוש בארותות עבור מפונים במלון ישרוטל הסמוך.
ביום 12/2/2024 נערכה ביקורת בנכס, במהלכה ציינה מיכל, מטעם העוררת, כי המקום משמש כמסעדה של המלון, עד השעה 18:00 המסעדה נותנת שירות לאורחי המלון בלבד, ולאחר מכן פתוחח לקהל תיצוני שאינו מבאי המלון. בביקורת אין כל אזכור להיות המלון מלון מפונים ולכך שחדר האוכל נסגר.
בכתב הערר שהוגש ביום 12/5/2024 טענה העוררת כי מדובר בשטח המשמש את בית המלון ובו סועדים אורחים מחמלון במסגרת ארותות הבוקר. העוררת לא הזכירה כלל כי מדובר במלון מפונים שאורחיו סעדו במלון טמוך.
בתגובת העוררת להחלטות יו"ר הוועדה מיום 28/5/2024 לא נטען דבר ביחט למפוני המלון וסגירת מתתס חדר האוכל אלא טענה כי מדובר בשטח המשמש בעיקר את אורתי חמלון המשתמשיסם בו.
בתגובת העוררת מיום 13/6/2024 נטען כי בתקופת המלחמה המלון שירת מפונים ומטבע הדברים שטת חדר האוכל שירת את קהל המפונים לארוחת בוקר/ צהריים וכיוייב.
בדיון המקדמל מיום 31/7/2024 נטען כל חל שינוי נטיבות במצב הנכס בשל המלחמח. העוררת לא ביקשה לצמצם את המחלוקת לתקופה שקדמח לביקורת, והוועדה קבעה בהחתלטתח כי דיון החוכחות יתייתס לשינוי העובדתי שחל בשנת המס הנוכחית ביחס להחלטתה בערר 5
במסגרת תצחיר העוררת נטען לראשונה כי התקופה בה מבוקש לסווג את תדר האוכל בסיווג בית מלון מצטמצמת לתקופה מיום 7/10/2023 ועד 15/1/2024. מדובר בתקופת בת אין למשיב כל אינדיקצית ביחט לפעילות בשטח שבמחלוקת שכן הביקורת מערכה רק בחודש פברואר.
על אף זאת, ולנוכח הטענה כי המלתמח שינתה את מצב הנכס, בחנו האם העוררת חרימה את נטל ההוכחה. בהיעדר אפשרות למשיב לבחון את השטח שבמתלוקת בתקופה האמורה, וההחלטה לתתום את התקופה רק במסגרת הדיון, לאחר הצגתת ראיות המשיב, מוטל על העוררת נטל מוגבר להוכחת טענותיה.
מעיון בכלל החומר בוניק הערר עולה כי העוררת טענה טענות סותרות; מחד, נטען בהשגה ובכתב הערר כי השטח משמש פחדר אופל המשרת את בית המלון (סעיף 6 לכתב הערר) וכלי
5
בחדר האוכל טועדיס אורחים מחמלון במסגרת ארוחת הבוקר (טעיף 10 לכתב הערר). במסגרת ההליך טענו בייכ העוררת בשתי הזדמנויות שונות כי חזיר האוכל שימש את המפונים לארוחות הבוקר והצהריים. מאידך, העד מטעט העוררת טען בסעיף 14 לתצהירו כי שטח חדר האוכל חיה סגור לשימוש ולא פעיל ותאורחים אכלו ארוחות במלון ישרוטל הסמוך. בדיון ההוכחות העיד העד כי מאחר ומטבת המלון הלבי, לא ניתן היה להגיש לאורתיס ארוחה בשרית ולכן הארוחות לא הוגשו בנכס וחנכס שימש כחלק מלובי בית המלון.
העוררת לא הציגה ראיות שניתן להניח שקל להציגן; העוררת לא הציגה כל תמונה או ראייח המלמדת על כך שהמטבח היה סגור וכי הנכס שימש כחלק מלובי המלון עבור מפונים. לא הוצגה כל ראייה לכך שהמפעיל של המסעדה החזיר את המסעדה לידי המלון בתודש אוקטובר וחור להפעילה בחודש פברואר - כנטען. קשה להניח כי גוף גדול ומטודר כבית מלון, שבידיו חוזה התקשרות עס מפעיל להפעלת חדר אוכל/ מסעדה, לא מחזיק בתיעוד/ אסמכתא להפסקת התקשרות עסקית עס המפעיל ולתידוש ההתקשרות.
בעת הביקורת מחודש פברואר 2024 נערכה ביקורת בנכס, במהלכח הוצגה בפני מיכל מטעם העוררת הביקורת שנערכה בחודש אוגוסט 2023 והיא אישרה בפני חוקר החוצ כל לא חל שינוי בפעילות מביקורת זו. נציגת העוררת לא הוכירח כלל כי המפעיל החזיר את המשעדה/ חדר האוכל למלון וחזר לפעול בה,
בחנו את נספח א לתצהיר העוררת, תדפיט הנחלת החשבונות, וההתחשבנות שהוגשה לאחר דיון ההוכתות כחשבון לחיוב בין ישרוטל ובין מלון פליי (מדוב וו פליי ולא במלון פורט = שני מלונות שונלס, אך הוועדה מתעלמת בהתלטתה מפער זח, שלא חתברר דיו) העוררת צירפה כנספת א' נתוני הכנסות חלקיים לתקופה של 12 חודשים לשנת 2023 ו- 9 חודשים לשנת 2024 מתוך מערכת הנהלת חשבונות של חברת הרן הוטל בע"מ. נתונים אלה בלתי מבוקרים או
מאושרים על ידי רואה חשבון [המונחים יימבוקריי או מאושריי כהגדרתם בתקן בחינות מהימנות
(ישראל) 3000 של לשכת רואי חשבון בישראל בדבר דוחות מיוחדים של רואה חשבון]. מניתוח של חבר חוועדח רו"ח ישראלי עולה כי אכן נכללו בנספח הכנטות ממכירת ארותות צהרים וערב, ולא נכללו הכנסות מתיצוניים (למעט טכוס וניח של 47 אלפי ₪ בתודש אוקטובר 2023), זאת בניגוד לתקופה מינואר 23 עד ספטמבר 2023 בה עיקר התכנסות הן ממכירה לחיצוניס ומארוחות בוקר. במסגרת דיון ההוכחות התבקשה העוררת להמציא מסמכים ממקור חיצוני (ישרוטל), ואת על מנות לתמוך בטענתה כי העוררת שילמה לישרוטל עבור הארוחות בתקופה שבמחלוקת. העוררת צירפה חלקיט מתוך תשבונות עסקה (או כל התחשבנות אתרת) מול ישרוטל ולא כרטסת הנהלת תשבונות מלאה ו/או העונק? חשבוניות, והכל כשהם מבוקרים או
מאושרים על ידי רואה תשבון. אינפורמציה זאת הינה תלקית בלבד-רק לתקופה מחודש דצמבר
3 ועד ינואר 2024 וכוללת סכומיט בלבד ללא כמויות הארוחות בגינן חיובה העוררת. כך, לא ניתן לאמת את עמדת העוררת תוך התבססות על מידע חיצוני, וממילא התחשבנות זו אינה מלמדת על חשימוש בחדר האוכל אלא לכל היותר על הגורם שסיפק את הארוחות. כאמור, העוררת טענה טענות סותרות בעניין זה: לפי טענה אחת אורתל חמלון / המפונים טעדו בחדר האוכל ולפי טענה אחרת הס סעדו במלון ישרוטל הסמוך וחדר האוכל כלל לא היח בשימוש.
בשולי הדברים, חבר הוועדה רו"ח ישראלי מפנח לכך שנתוני הנחלת התשבונות התלקייס של חברת הרן חוטל בע"מ שצורפו כנספת אי מופיעים בסימן יימינוסיי (שלילי). למתבונן מהצד,
6
עלול לחשוב כי סימן חמינוס בהכנטות הנו ביטול הכנסת או הוצאה, דבר שיכול לכאורה לתמוך בעמדת העוררת. אולם, כיוון שנתוניס אלה תלקיים בלבד ולא צורפו כמאזן בוחן שלם, לא ניתן לקבל עמדת זו, שכן שמערכות התפעול של בתי המלון מחליבות כל חדר חיוב רעיוני כל לילה טמוך לחצות ומתממשקת עס מערכת הנהלת החשבונות ברישום אותה הכנסה רעיונית 'יהמנפחת'י את נתוני הנחלת החשבונות. בגמר השהייח, נסגר ההשבון מול האורח ונרשמת ההכנסה באופן סופי. כלומר, ההכנסות שמוצגות במינוס הן לא בהכרח ביטול הכנסה, אלא ביטול אותו רישום רעיוני שמבוצע טכנית בכל לילה בעת עדכון המערכת. לתילופין, ישנן מערכות הנהלת חשבונות המציגות הכנטות או הוצאות בסימניס מנוגדיס. כך או אתרת, בתיעדר נתונים מלאים מתוך הנהלת החשבנות אלא רק מקטע בודד, מניחה הוועדה על סמך הניתות של רו"ח ישראלי כי טענות העוררת לא הוכחו.
סיכומם של דברים ; אין בפנינו כל ראייה לשימוש בשטת חדר האוכל במהלך שלושת החודשים אליהם צומצמה המתלוקת, או לסגירתו, אין ראייה לעזיבת המלון על ידי המפעיל או להחזרת הפעילות, המשיב לא ערך ביקורת במלון בתקופת המתלוקת, וחעוררת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענתה כי בשלושת החודשים הללו חדר האוכל שינה את פניו והפך לתלק משטת המלון.
לכל האמור מצטרפת העובדה שבתיק ערר 140025635 שנדון במסגרת תיקי המלונות שנדונו במאוחד בשל הטענה כל יש לסווגם בסיווג מגוריטס בתקופת המלחמה (תיקים שהסתיימו בחטדרי פשרה ביום 14/12/2025) העוררת צירפה פירוט של מפונים ואורחיט במלון נושא הערר
לפי חודשים: בחודש אוקטובר 23% מאורתי המלון היו מפונים, בחודש נובמבר 2023 78%
אחוז היו מפונים, בחודש דצמבר 2023 70%, בחודש ינואר 62% בחודש פברואר 43% בחודש מרץ 19% ובתודש אפריל 16%. העד מטעם העוררת הצהיר בתיק ערר 140025635 כי אירוח המפונים תיה על בטלט 3 ארוחות ביום ולא הוזכרה בתצהירו הטענה כל חדר האוכל הלה סגור או כי הארוחות הוגשו במלון ישרוטל הסמוך. בתמונות שצורפו לתצהיר זה נראות ארוחות
בקופסאות עליהן כיתוב: צליאק, צמתוני וכן פסטה ועוף (נציין כי לא ברור אס הקופסאות
צולמו במלון פורט). עוד נטען שס כי במהלך עשר הימים הראשונים למלחמה מלון פורט היה סגור, טענה שאינה מתיישבת עס הטענה בערר כאן, גס אס מדובר בהבדל של מספר ימים נראה כי העוררת אינה עקבית בטענותיה העובדתלות.
סוף דבר 1
לא חוכת כי ישנה הצזדקה לשנות את טיווג הנכס במהלך החודשים אוקטובר 2023 - ינואר 1
הערר נדחה.
העוררת תישא בחוצאות חמשיב בסך 5,000 ₪.
ניתן בחיעדר הצדדים בלוט 9-0]-בי
בחתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינתליים חתשייט- 2000 ותקנח 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א-- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיוט מסירת הההלטה.
בחתאס לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם התלטה זו באתור חאינטרנט של חמשיב.
יו''ר: אפרת א. קפלן ערייר חבר: ראובן חרן, ערייד חגר: קובי ישראלי, רו''ח \
קלדניון: ענת לול
הלד ל
-אביבשושת
*פ4-01? עירייה הל-אביב-יפן
ב האגף לחיובי ארנונה
כא בשבט תשפ"ו
26
ועדת הערר לענייני ארנונה
שליד עיריית תל אביב - יפו
הנדון: בקשה להארכת מועד למענה להשגות
ועדת הערר הנכבדה מתבקשת לאשר על פי טעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית), התשלייו - 1976, ארכה בת 30 ימים נוספים למתן תשובה להשגות אשר התקבלו במשרדי האגף לחיובי ארנונה וטרם הסתיים טיפולן המפורטות בדו'יח חמצייב.
הארכה מתבקשת עקב מורכבות הטיפול בהשגות אלה, הדורש בין היתר: עריכת בירור מול גורמים שונים בעירייה או מחוץ לח, איתור מידע נוסף ממקורות שונים, יצירת קשר עם הלקוח לצורך קבלת מידע נוסף, והכל לשם מתן מענה ענייני ומקצועי ללקותות כנדרש מרשות מנהלית.
למער הסדר הטוב יוסבר כי לא ייגרס לצדדיט כל נזק במתן הארכה המבוקשת.
ועדת הערר לענייני ארנונכת / 9
החלטת למתן ארפה למעגה להשגה
בהתאם לסמכותנו לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו -
6, הרינו מאשרים ארכה בת 30 ימים נוספים להגשת תשובה להשגה מטעם מנהל הארנונה להשגות המפורטות בדו"ח המצ"ב נכון ליום 8/2/2026
תאריך: 28 929
/ ₪ 4 היו
שיללל גרוס, עו"ד "7
מר. 16751
בקשה להארכת מועד מענה להשגות 006(
פניות בטיפול דף מס' 1 מתוך 5
4 15/1225 | אלנבי 22 727
0 16/12/25 | רוזנבלום הרצל ד"ר | 8 09
0 16/1225 | השלושה 9 7(
3 16/1225 | השלושה 9 07("
6 16/12/25 | השלושה 9 0077(
75 16/12/25 | גרוזנברג 14 ת-
12 17/12/25 | דרך בגין מנחם 08| 9("
1 17/12/25 = שדרות ירושלים 42 27
8 17/12/25 | ברודצקי 3 04(
2 18/12/25 = דרך בגין מנחם 12 093
838 18/1225 = דובנוב 15 29
8 18/12/25 | משמר הגבול 33 08
4 18/12/25 | לוינסקי 14 06
4 18/12/25 = וכטנגוב 7 ו00
98 18/12/25 | ישראל מסלנט 5 09(
8 18/1225 | יעל 6 יי
0 18/12/25 = צ'לנוב 17 8 מת
65 18/12/25 | המסגר 56 9(
5 18/12/25 = לוינסקי 8\| 04
7 18/12/25 = קרליבך 33 13
1 18/12/25 = הנצי"ב 99 06"
3 18/12/25 = דרך בן צבי 1 1"(
9 18/12/25 | הרצל 7 00
343 18/12/25 | הארבעה 8 3
3 22/12/25 = שארית ישראל 7 16
6 22/12/25 = בן יהודה \ 82 3
5 22/12/25 = שארית ישראל 7 6
2 22/12/25 | קהילת קנדה 8 4
7 22/12/25 | הנגב 5 3(
0 22/12/25 | דרך שלמה -0-41--01013977220600000 1 22/12/25 = אלון יגאל 4 סר("
12 22/12/25 | אסירי ציון 4 0
2 23/12/25 | השלושה 2ד ור יי ןי
8" 23/12/25 | מתחם אוניברסיטת ת") 263 מו יי
65 23/12/25 | אילת 4 09
2 23/12/25 | רציף הרברט סמואל - 10 04(
7 28/12/25 | דיזנגוף 64 2
1 24/12/25 = רזיאל דוד 7 ס
4 25/12/25 | דרך קבוץ גלויות 20 75
6 25/12/25 | דיזנגוף 2008 04
0 24/12/25 | טשרניחובסקי 10 208
4 25/12/25 | דרך בגין מנחם 19 ס0
3 25/12/25 | לסקוב חיים 8 תו יי ןי
5 26/12/25 = צ'למב 9 4
868 8% דרך קבוץ גלויות 33 05
2 28/12/25 | דרך ההגנה 66 006
4 29/12/25 | דרך יפו 12 0008(
6 29/1225 | דרך בגין מנחם 121 55
7 29/12/25 1
8 29/12/25 | הגליל א 4
8 - .30/12/25 | אלנבי 7 .2
7 99
5
6
19
55
1
06
9
19
4
0
02
1
0
00
93
120
11
1,909
2
3
64
155
9
2
2
3
8
33
3
55"
99
17
8
1120
111
1.12
פ10
ודיי
9
14
7
19
2
77
412
3
4
11
13
5
01
22005
2205
2205
2205
225
25
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]