החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - מאי 2025 1
ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפ!
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
\ובר: עו"ר קורן משה
המשיב:
גוכחים:
%140026836-2111-01>
טו באייר תשפה
5
מספר ערר: = 11:07 / 140026836
מספר ועדה: | 12882
העורר/ת: גל ענר תעודת זה ה -
חשבון לקוח: 11372948
מספר חוזה: 1287184
כתובת הנכס: בן יהודה 107
-ג ג די
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר
העורר/ת: גל ענר
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר
פרוטוקול
העורר: הייתי בחו"ל במועד השריפה שזה 21/10/24. אישור חברת חשמל לשימוש בחשמל היה ב-
5 (למיטב זכרוני) אנחנו חזרנו לדירה שבוע אחר-כך.
ב"כ המשיב:
הוועדה.
ב"כ המשיב:
7
לצערנו מכיוון שהנכס היה מלא בציוד של העורר יש קושי לתת את הפטור.
בנסיבות החריגות בתיק הזה כשמדובר בשריפה. שמבחינה בריאותית יכולה. לפגוע במשתמשים בנכס (כאשר בין היתר אחת המשתמשים היא תינוקת בת 7 חודשים)
ובכלל הנסיבות הספציפיות של המחלוקת נציע כי יינתן פטור למחצית מהתקופה.
למעלה מן הדרוש נסכים להצעה שהפטור יינתן מיום 27/11/24 ועד ליום 27/1/25.
5%
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| טו באייר תשפה
115
מספר ערר: | 11:07 / 140026836
מספר ועדה: | 12882
בפני חברי ועדת הערר: 3
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"הו ז'יטניצקי שמעון 7%
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת: גל ענר
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה ₪
ניתן תוקף של החלטה להסכמות לעיל. אש
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.05.2025.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
ר,
-
1
חבר: רו"ח ז/יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה
יו"ר: עו"ד ו
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית
%140026615-2111-01*
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
המשיב:
גוכחים:
העוררת:
הוועדה:
ב"כ המשיב:
תאריך%. :| טו בא"ר תשפה
: 15
מספר ערר: 44 סוד
מספר ועדה: | 12882
העורר/ת: ברנר אביה תעודת זהות ********* ,
חשבון לקוח: 11419463
מספר חוזה: 1335326
כתובת הנכס: אחימאיר אבא 27
-גב ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר
העורר/ת: ברנר אביה
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר
פרוטוקול
קיבלתי את הנכס ביום 1/5/24. לא יכולתי להשתמש בנכס עד ליום 1/7/24 כי ביצעתי עבודות שיפוץ בנכס. שברנו שני קירות, היה צריך להכין רצפה חדשה, בחלונות היה צריך לשבור ולהתקין מחדש. אני מבהירה שברוב התקופה שאני מבקשת לא היו חלונות. התקינו שרותים חדשים ובמיקום אחר בנכס. ,
לאור ההבהרות של העוררת ולשם יעילות הדיון והחיסכון במשאבי הציבור ולפנים משורת הדין, אנו ממליצים לקבל את הערר במובן שינתן פטור לא ראוי לשימוש מיום 4 ועד ליום 30/6/24. '
לאור המלצת הוועדה ולפנים משורת הדין אני מסכימה*
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך
מספר ערר :
מספר ועדה:
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
העורר/ת: ברנר אביה
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה .
ניתן תוקף של החלטה להסכמה לעיל.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.05.2025.
טו באייר תשפה
15
140026615 / 4
2
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת
ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
ה חבףל רו"ח ז'יטניצקי שמעון
|
<<
חבר: עו"ד קורן משה
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון
חבר: עו"ד קורן משה
המשיב:
נוכחים:
העזרר/ת: לוי ישועה רחמים תעודת ה ₪
חשבון לקוח: 11262081
מספר חוזה: 1171603
כתובת הנכס: חנוך 29
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: רונית זמר
העורר/ת: לוי ישועה רחמים
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: רונית זמר
פרוטוקול
תאריך
מספר ערר :
מספר ועדת:
140026797-2111-01*
טו באייר תשפה
15
140026792 / 7
12
העורר: מאז הדיון הקודם צרפתי לתיק הוועדה מסמכים שחשבתי שהם רלבנטיים ובין היתר מסמכים בנוגע למצבי הרפואי, חוזה השכירות והחלטה לצו סגירה מיום 14/3/24.
ב"כ המשיב:
היו שתי פניות לעירייה ב- 18/9/24 וב- 1/10/24 וביקש פטור בלי פירוט איזה פטור.
הוא קיבל תשובה בכתב ביום 8/10/24. נעשתה גם שיחה טלפונית לגבי הנכס הזה:
הייתה ביקורת בנכס ב- 11/7/24 ואמר שאין שום שינוי בנכס ושהוא מחזיק בנכס.
מיום 4/4/22 הוא רשום כמחזיק בנכס באופן רציף.: בנוסף הוא הבעלים של הנכס.
הטענות של העורר בנוגע העברת חזקה לשוכר כזה או אחר לא רלבנטיות לערר שלנו שכן ככל שהיה סירוב להעביר חזקה היה מקום להגיש על זה ערר מזמן. כך או אחרת אציין כי למיטב ידיעתי הוא פנה כמה פעמים להעברת חזקה פניה ראשונה ב- 1/5/22 הבקשה שלו נדחתה והייתה לו זכות ערר והוא לא הגיש. פניה אחרונה הייתה ב-
4 וביקש להעביר את החזקה רטרואקטיבית והבקשה נדחתה.
אני מזכירה שערר זה הוא על החלטה מיום 8/10/24 לא בנוגע להעברת חזקה אלא בנוגע לאי מתן פטור, כך או אחרת הערר הוגש באיחור שכן הוגש ב- 8/10/24.
העורר: לאחר ששמעתי את הדברים אני מבקש למשוך את הערר ללא הוצאות.
ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
%
תאריך, .| טובא"ר תשפה
0 5
מספר ערר: = 11:57 / 140026792
מספר ועדה: | 12882
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון .
חבר: עו"ד קורן משה ָ
העורר/ת: לוי ישועה רחמים
-1ב ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
הערר נמחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.05.2025 6%
9
.
%
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
%
/
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון , חבר: עו"ד קורן משה
שם הקלדנית: ענת לוי
*%140026973-2111-01
/ ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך | : כא באייר תשפה
5
מספר ערר: | 09:16/ 140026973
מספר ועדה: | 12884
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אהוד, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
העורר/ת: זמן אמיתי- בית ספר לברמנים בע"מ חברה פרטיה שש
חשבון לקוח: 10359309
מספר חוזה: 234937
כתובת הנכס: אילת 22
-נ ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן
נוכחים:
העורר/ת: זמן אמיתי- בית ספר לברמנים בע"מ
יואב סוכרי בעל מניות ובעלים בעוררת
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן
פרוטוקול
הצדדים: אין בנינו כל מחלוקת כי בנכס נשוא הערר ברחוב אילת 22 ת"א מתנהל המשרד של ביה"ס. ביה"ס עצמו ממוקם בלונדון מניסטר וכן בעוד נכסים שונים ברחבי הארץ.
מכאן המחלוקת בנינו היא רק מחלוקת משפטית.
נבקש רק כל אחד להוסיף מילות סיכום:
מר סוכרי: אבקש לתקן ולומר כי הנכס לונדון מניסטור איננו מוחזק ע"י העוררת. אנחנו משלמים
דמי שימוש על בסיס מספר השימושים בפועל. בנסיבות אלה הבנתי את המלצת ועדת הערר ואבקש למחוק את הערר ללא צו להוצאות.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כא באייר תשפה
5
מספר ערר: | 09:16 / 140026973
מספר ועדה: | 12884
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אהוד, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
העורר/ת: זמן אמיתי- בית ספר לברמנים בע"מ
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
הערר יימחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.05.2025.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) /סדרי דין בוועדת ערר)
התשלייץ- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
/ | / /
יו"ר: עו"ד דויטשהושע משה חבר: ויינריב אהו 2 לפלן חבר: עו"ד פלדמן אהוד
שם הקלדנית: ענת לוי
|
*%140026620-2111-01
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כא באייר תשפה
15
מספר ערר: | 10:08 / 140026620
מספר ועדה: | 12884
בפני חברי ועדת הערר:
יז"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אהוד, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
העורר/ת: חבש פיטר תעודת זהות 9
וושבון 'קווו. 11218418
א.צ :2000328026
כתובת הנכס: אמונים 14
-1ב ג ד-
המשיב: מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן
נוכחים: / 6 :ס! = ארגד: 590106
העורר/ת: חבש פיטר הודעת שרות: 1400266200
מנהל הארנוגה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן
פרוטוקול
ב"כ המשיב: | אבקש לראות את האמור בסעיפים 8 -- 9 לתשובת המשיב לערר כבקשה למחיקתו
על הסף מחמת איחור בהגשתו.
העורר: אני אחד המחזיקים בנכס 2000328026. באשר לא.צ 2000328030 אינני נמנה בין המחזיקים בו ובכל מקרה מדובר בנכס הרוס, שאיננו קיים.
| בהתייחס לשאלת וועדת הערר בכל הקשור להעדר פניה בגין התקופה שלאחר ה-
3 ועד ליום 14/7/24, הייתי טרוד בענייני הבניין ולא פניתי למשיב. 0/0 בנסיבות אלה אבקש למשוך את הערר ללא צו להוצאות.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : | כא בא"ר תשפה
115
מספר ערר: | 10:08 / 140026620
מספר ועדה: | 12884
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אהוד, כלכלן
חבר: עו"ד פלדמן אהוד
העורר/ת: חבש פיטר
-נ ג ד ד
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
הערר יימחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.05.2025. /
/
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כלליוק) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו'ר: עו"ד ו חבר: ויינריצ/6 טוד; כלכלן חבר: עו"ד פלדמן אהוד
שם הקלדנית: ענת לוי
שה
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך
מספר ערר :
מספר ועדה:
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אהוד, כלכלן
המשיב:
נוכחים:
העורר/ת: יניב פרידה תעודת זהות וו
חשבון לקוח: 11048119
מספר חוזה: 945773
כתובת הנכס: החלוצים 19 1
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן
העורר/ת: יניב פרידה
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן
פרוטוקול
%140026889-2111-01%
כא באייר תשפה
15
140026889 / 1
4
בהסכמת הצדדים הדיון יתקיים בהרכב חסר של חבר הוועדה עו"ד פלדמן אהוד.
העוררת:
עכשיו אני מבינה שאני נמצאת כאן היום בנוגע למחסן ברחוב החלוצים 19 וביחס לתשלום הארנונה לחודש נובמבר 2024, שממילא כבר שילמתי אותו, בגלל שקיבלתי מכתב התראה. חשבתי שאני נמצאת כאן היום על מנת לדון בהנחה שמגיעה לי עקב מצבי הכלכלי. אני מבינה את דברי הוועדה שאין היא יכולה לעזור לי בעניין זה ואני מבקשת למחוק את הערר ללא צו להוצאות. אני חושבת שלעירייה אין מצפון.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כא באייר תשפה
5
מספר ערר: | 12:51 / 140026889
מספר ועדה: | 12884
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה
חבר: ויינריב אהוד, כלכלן
יחבד:-עולד-פלדמןך-אוב
העורר/ת: יניב פרידה
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
הערר יימחק ללא צו להוצאות.
אנו מקווים שפניות העוררת להנחות המתאימות לה עפ"י דין יעתרו לה כחוק.
[ [
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.05.2025.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
כן 4 0 ל
יו"ר: עו"ד יק 7 חבר: ויינריב אהוד/2ל5ן
שם הקלדנית: ענת לוי
%140026925-2111-01%
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו 0
תאריך :| כט באייר תשפה
2.0.05
מספר ערר: | 12:26 / 140026925
מספר ועדה: | 12887
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון
חבר: רו"ח, ז'יטניצקי שמעון חיים
חבר: עו"ד, קורן משה
העורר/ת:
סגל שרית תעודת זה 4009999008
חשבון לקוח: 10484092
מספר חוזה: 349376
כתובת הנכס: גאולה 42
ע"י ב"כ עו"ד: בלש יוחנן
-נ1 ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד
נוכחים:
העורר/ת: טל סגל (הבעל)
שון שמיר - מהנדס
ב"כ העורר/ת עו"ד : בלש יוחנן
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד
פרוטוקול
התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול.
מר סגל: אני מצהיר שהחל מיום: 11.08.24 הנכס היה פנוי מכל חפץ ודייר וכבר לא ראוי לשימוש.
ב"כ המשיב: לאור ההצהרה ובהמלצת הוועדה אנחנו מסכימים שהנכסים יקבלו פטור לא ראוי לשימוש
החל מ- 11.08.24 למעט נכס מס': 2000144304 שמהווה משרד קבלן.
מר סגל: אני מסכים למתווה.
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.05.2025.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
0 6.
צר
יו"ר: עו"ד, ויסמן גצעו חבר: רו"ח, ז'יטניצקי שמעו חבר: עו"ד, קורן משה
ו [ [
\ שם הקלדנית: אוריה קעטבי
%
\ק
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מט': 140026336
בפני חברי ועדת הערר:
לו'/ר - עו'/ד אפרת קפלן
חבר - עו'יד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העוררת: רפאל ב.ד יבוא ושיווק בעי'מ
-נגד.-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטת
עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחי הגרייא 23 בתל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מטי 71 חה+-ן לקוח מסי 11275745.
המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לנכס ששטחו 460 מ"ר בסיווג ייקרקע שעיקר שימושו עס המבנהיי. העוררת טוענת כי ביום 14/4/2024 היא החלה להשתמש בשטח זה כגינת, ובהתאם לסעיף 1 ח לצו הארנונה אין לחייבה בארנונה כללית בגין שטת וה. בהתאם לכך, ביקשה העוררת לבטל כליל את חיובה בגינו.
חמשיב טוען בכתב התשובה לערר כי בהתאם לביקורת שנערכה בנכס ביום 20/5/2024 מדובר בשטת קרקע בו מחזיקה העוררת ועושה בו שימוש; העוררת גידרה את המקום ועושה שימוש בשטת בנןל הצמוד לשטח הקרקע. לאור זאת, המשיב סבור כי יש לחייב את השטח כקרקע שעיקר שימושו עם המבנה. המשיב הפנה להגדרת ייגינהיי במילון מילוג וטען כי העוררת אינה עוסקת בטיפוח צמחים או ירקות במקום, השטח אינו משמש כגינת שעשועים ואין לראות בפריטת יריעות המעוצבות בדמות דשא והצבתם של עציצים ארעיים במקום כהצדקה למתן פטור מוחלט מתשלום ארנונה בגין הנכס.
ביום 15/12/2024 החליטה יו"ר הוועדה כך;
"תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.
לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים
בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:
עניינו של הערר בטענת העוררת כי השטח נושא הערר, בו דשא סינטטי ועציצים, מהווה גינה הפטורה מחיוב בארנונה.
המשיב טוען כי בהתאם לדו"ח הביקורת מיום 20/5/2024 מדובר בשטח קרקע מגודר, שהעוררת מחזיקה בו ועושה בו שימוש, ולכן יש מקום לחייבו בארנונה כשטח קרקע שעיקר שימושו עם המבנה.
הצדדים יודיעו בתוך 21 יום האם העובדות בתיק מוסכמות, כמתואר בדו"ח המשיב, וניתן לקבוע את התיק לסיכומים בשאלת הסיווג המתאים או שברצונם לקיים דיון הוכחות הכולל הגשת תצהירים, ראיות וחקירת עדים".
ביום 27/1/2025 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לקביעת התיק לסיכומים. במסגרת הודעה זו
הוסכם על העובדות הבאות:
א.
ב.
ג.
הנכס נשוא המחלוקת מחויב כיום לפי 460 מ"ר בסיווג ייקרקע תפוסתיי.
הנכס נעול ומגודר.
הנכס מורכב מרמפת כניסה בשטר 46 מ"ר. רצפת בטון, הצמודה למבנת קיים, בשטת של 9 מ"ר ועליה אדניות, כמפורט בצילומי דו"ח הביקורת ובצילומים שצורפו לערר, ויתרת השטח בשיעור 295 מ"ר מכוסה בדשא טינטטי, שמעליו עציציט ואדניות, כמפורט בצילומי הביקורת ובצילומיס שצורפו לערר.
הצדדים מטכימים כי לפני הכיסוי בדשא סינטטי נראח הנכס כמפורט בצילום חמצייב (צורף).
ביום 30/1/2025 קבעה יו"ר הוועדה מועדים להגשת סיכומים.
מכאן החלטה זו.
עיקר טענות העוררת
* מדובר בשטת גינה ולכן בהתאם לסעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה היא אינה חבה כלל בתשלום בגינו.
קודם לכן השטת היווה שטח קרקע מקורי של המגרש שחינו אדמת בור.
> השימוש בדשא סינטטי ובעציצים, אדניות ומיכלי גינון העו שימוש נפוצ ונרחב בהקמת גינות. הגדרת גינה אליה הפנה חמשיב צריכה להימצא בגדר המונח ייוכדומהיי, ובריכי היא אינה מכסה את כל ההגדרות האפשריות. גינתה של העורר לצורך הרציונל של מתן פטור מארנונה בהחלט נחשבת כגינה לכל דבר ועניין.
= העוררת מפנה לצילומי השטת שבמחלוקת ומפנח את תשומת הלב להשוואח בינו ובעין השטח המוזנח שנראה בצילום שצורף בהטכמת הצדדים.
+ הנכס נמצא באזור התתנה המרכצית, הוא היח פרוץ ושימש תדיר נרקומנים. העוררת גידרח את הנכס והפכה אותו ליינווה מדבריי.
השימוש בדשא סנטטי נעשה ומותקן על ידי גנניס כחלק אינטגרלי מעיצוב גינות, בעיקר למען חימנעות משימוש נרתב במים, ועלות התקנתו דומה להתקנת דשא רגיל.
גס הסרתו של דשא זה הינה פעולה מורכבת והקמונו מהווה פעולת גינון לכל דבר וענלין.
האינטרס הציבורי בהקמת גינות בא לידי ביטוי באפשרות הרשות המקומית להוציא צווי גנוו למגרשים ריקים לתקופה בת חמש שנים. בהקשר זה קבעה הפסיקה בהתייחט לתוק לשימוש ארעי במגרשים ריקים התשמייז - 1987 כי תכליתו למצוא פתרון לבעיות שעשויות להיגרם כתוצאה ממגרשים ריקים על ידי הפיכתם לגינת.
דוני המס משקפים את חיי המעשה ומבטאיס את רצון המחוקק. מועצת העיר ביקשת לעודד שטחים מגוונים, מקל וחומר כאשר מדובר בשטח המהווה הפרעה ומטרד. לכן, אין לקבל את עמדת חמשיב כי בגינה קיים דשא טבעי ואילו כאשר מדובר בדשא מלאכותי אין מדובר בגינה.
לאור האמור העוררת טוענת כי ברור מטיעוניה, כמו גם ממראח עיניים, כי מדובר בגינה
ולכן יש לקבל את הערר.
עיקר טענות המשיב
העוררת מבקשת לפטור אותה מארנונה בגיו שטת קרקע בו היא מתזיקה, אשר מצוי בצמוד לנכט בו היא עושה שימוש.
השטח עול ומגודר, ולכן בניגוד לטענת העוררת אין חשש מפני פולשים או גורמים אחרים.
חלק מן הנכס מחווה רמפה (כביש) בת 46 מ"ר שאינה מכוסה בדשא סינטטי. בנוסףו קיים משטח בטון בגודל 119 מ"ר שאינו מכוסה אף הוא. על שטת הבטון הועמדו 5-6 אדניות, אשר תופסות שטח שולי מרצפת הבטון. העוררת הניחה יריעות פלסטיות בצורת דשא על שטח שגודלו 295 מ"ר ועליהם הנלחה מעט עציציס התופסיט שטת שולי מן הקרקע. לפני הנחת יריעות הפלסטיק הירוקות, היה במקום שטת כורכר, חצץ או קרקע סלעית דומה, ואין מדובר בגינה.
היות ועסקינן בבקשה לפטור מוחלט מתשלום ארנונה, יש לבתון אותה באופן דווקני וליתן להוראת ההפטר פירוש מצומצם ככל האפשר בנטיבות העניין. המשיב מפנה לפסיקה בעניין מצפן זה. משכך, גם אס היה מקום להתנלבטות אס מדובר בגינח אס לאו, יש להעדיף את חפרשנות לפיה אין מדובר בגינה. מבלי לגרוע מן אמור, המשיב סבור כי אין מדובר בגינה, אף לא בדוחק.
חמשיב מפנה לפטיקה שעניינה בקרקע תפוסה על פי עעיימ 4551/08 עיריית גבעת שמואל ני חברת החשמל לישראל בע"מ; על פי חפטיקה, הגורם העושה שימוש בקרקע נהנה בעקיפין משירותיה של הרשות המקומית ולכן ישנה הצדקה בגביית ארנונה בגינה. מניעת שימוש מאחרים מעידה על שליטה מטוימת בקרקע וחיא רלוונטית לשאלת ההזקה. למסקנה האט מדובר בקרקע תפוטה יש להגיע לאחר שקלול שני
היסודות ומדובר במבחן משולב: יסוד השימוש ויסוד החזקה.
הנכס אינו גינה, כך לפי הגדרתה של גינה במילון מילוג: שטח אדמה קטן בו מטפחים צמחיט, מגדלים ירקות, משחקים וכדי. גינת ירק, גינת שעשועים. לא כל שטח בו מוצבות יריעות דשא/ בצורת דשא חינו גנה ובוודאי שלא גינה אשר מצדיקה פטור מארנונה.
העוררת אינה עוסקת בגידול וטיפוח צמחים או ירקות. השטת במחלוקת אינו משמש כגינת שעשועים או כל דבר דומח ומדוכר בניסיון לחמוק מתשלום ארנונה בגיו שטת קרקע בו היא מחזיקה ומונעת מאחרים את השימוש בו. גם הצבת עציצים בודדים במקוט אינה הופכת את השטח לגינה,
אלמנט חשוב בהגדרתה של גינה חינו אלמנט הטיפול ובכך, בין היתר, נעוץ ההבדל בין גינה ובין קרקע תפוסה.
גס אילו היה מדובר בגינה, הרי שיש לראות בשטח נושא הערר כמרפסת גן ולחייבה בהתאם לסעיף 1.3.1 יא לצו הארנונה.
בכל מקרה, מתן הפטור יוכל לחיטען רק ביחס לשטח בו מתקיימת יהפעילות המזכה!
ולא יכול להיטען ביחס לשטח הרמפה ושטח הבטון.
המחוקק ביקש לייחד פטור למטרה מסוימת, עבור מחזיקים המגדלים צמחים, מטפחים פרחים, כדי שישמשו לנוי, רווחה שיפור איכות האוויר ועוד, בעוד הצבת יריעות פלסטיק לא נועדו אלא לקבל פטור מארנונה ותו לא.
לאור כל תאמור, המשיב סבור כי דין הערר להידחות ויש להותיר את סיווג הנכס כקרקע תפוסה
על כנו.
דיון והכרעת
לאחר שקראנו בעיון רב את טענות הצדדים ובתנו את תמונות השטח שבמחלוקת, כמו גם את התמונה שצורפה להודעה המוסכמת מטעם הצדדים, התלטנו כי דין הערר להידחות.
המחלוקת בין הצדדיט נוגעת לשאלה האם השטח במחלוקת הינח 'יגינהיי הפטורה מתשלום ארנונה, או קרקע שעיקר שימוש עס חמבנה, כפי שסווגה על ידי חמשיב.
שני מצפנים להחלטתנו ; האחד, כי יש לפרש סעיפי פטור מארנונה בצמצום ובאופו דווסני, שכן, כפי שקבעה הפסיקה, יימתן הקלה מתמשכת בארנונה לפלוני, פירושה, על דרך העיקרון, הכבדה בארנונה על אלמונייי (רי בעניין וה בריימ 3158/10 נ.ת.ע -- נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (פורסם בנבו)). השני, כי החיוב בארנונה הינו ככלל, ביחס
למוטנציאל השימוש בנכט, ובענייננו; ביחס לפוטנציאל השימוש בשטח חיצוני למבנת.
העובדות המוסכמות בין הצדדיסם חן:
א.
ב.
הנכס נשוא המתלוקת מחויב כיום לפי 460 מ"ר בסיווג ייקרקע תפוסהיי.
הנכס נעול ומגודר.
הנכס מורכב מרמפת כניסה בשטח 46 מ"ר. רצפת בטון, הצמודה למבנה קיים, בשטח של 9 מ"ר ועליה אדניות, כמפורט בצילומי דו"ח הביקורת ובצילומים שצורפו לערר, ויתרת השטח בשיעור 295 מ"ר מכוסה בדשא סינטטי, שמעליו עציצים ואדניות, כמפורט בצילומי הביקורת ובצילומיס שצורפו לערר.
הצדדיט מטכימים כי לפני הכיטוי בדשא סינטטי נראה הנכס כמפורט בצילום חמצייב (צורף).
מו העובדות המוסכמות בין הצדדים עולה כי ניתן לחלק את השטח שבמחלוקת לשלושה חלקים, שטח שגודלו 295 מ"ר, מקורה ביריעות ירוקות אשר מכונות יידשא סינטטייי, שטת בטון בן 46 מ"ר שאינו מכוסה ומשטת בטון בן 119 מזיר שאינו מכוסה ביריעות אך מונחים עליו עציצים בודדים.
סעיף 1.3.1 ח לצו הארנונה קובע כך:
יישטת חצר בבניין שאינו משמש למגורים שעיקר שימושו עם המבנה לשימושים כגון:
חנייה, אחסנה, מלאכה וכיוייב, פרט לשטח המשמש כגינח, יחויב כולו...*.
אשר לשטח הבטון שאינו מקורה ומשטת הבטון עליו מונחיט עציציס בודדים -- מסקנתנו כי באופן ברור מדובר בשטת חצר בר חיוב בארנונה. שטחים אלו אינם מהווים גינה ואינם נראים כגינה, וחס יכולים בבירור לשמש את העוררת למגוון שימושיה. השאלה הנותרת הינה ביחס לשטח שגודלו 295 מ"ר, המכוסת בירוק (יידשא סינטטייי), ויכול, לטענת העוררת, להיראות כגינה. השאלה המונחת לפתחנו הינה האם יש לראות בקרקע/ מגרש על גביו הונתו יריעות דשא סינטטי ועציצים, מבלי שמתבצעת בו עבודת אדמה/ טיפוח, כייגינהיי הפטורה מארנונה או שמא מדובר בייחצריי שעיקר שימושה עס המבנה וחיובה בארנונה נעשה כדין.
מעניין הדבר כי מתקין צו הארנונה מצא לנכון כי בבניינים שאינם משמשיט למגורים יש לחייב שטח חצר בארנונה, אולסם החריג משטח החצר שטח המשמש כגינה, וקבע כי יש לפטור שטח זה מארנונה. מהו אס כך ההבדל המובהק בין גינה ובין חצר שיצדיק את ההבחנה האמורה!
לצורך כך, משהצדדים לא צירפו פסיקה מנחה בנושא, על פי מתווה הפרשנות הלשונית והתכליתית, פנינו הן לפירוש המילולי של חמילה ייגינהיי והן לניסיון הצנוע להתחקות אחר התכלית בבטיט הבחנה זו.
פנינו להגדרת גינה באתר האקדמיה ללשון העברית ומצאנו כי הגינה הינה גן קטן. על פי
האקדמיה ללשון עברית: , המילה גן משותפת לכמה מן הלשונות השמיות ושורשה הוא גניין,
המציין, ברגיל, שמירה (גונן, הג). לכן יש הסוברים כי המילה גן מציינת ביסודה שטח מוגן מוסף גדר. יסוד השמירה על הגן מצוי בסיפור האדם בגן עדן: ייוינתהו בגן עדן לעבדה ולשמרה!י.
תחת טקסט זה מצאנו כי הקשר בין האדם לגן עתיק יומין הוא ואף עומד במרכזיותו של סיפור הבריאה: ייויטע אלוחיס גן בעדן מקדם, וישס שם את האדם אשר יצריי, עצי הגן מספקים לאדם מזון וחס גם בעלי ערך אסתטי עבורו: *ויצמח הי אלוחיס מן האדמה כל עצ נחמד למראה וטוב למאכליי (ההפניות שם). אלמנט השטח המוקף גדר והדרך המובילה אל העצים מתחדד גס לאתר גירוש אדם וחווה מגן עדן (ייויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרביס ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עצ החיים'י (ההפניות שם).
במילון אבניאון -- מילון עברי עברי, פורטו המילים הנרדפות למילה גינה : בוסתן, גן, גנה, גנונית, כרט, פרדס, שדמה, מטע. עוד צוין כי השדה הסמנטי של מילים נרדפות אלו הינו: הקלאות,
* -%07%32%07%36%07%99-16/%07%91%07%99%07%96/ 201.4/01/ו אס יר 8680- סז ח//:5ק ות ז%07%94%07%92%07%9
עצ. מכאן למדנו כי השדה הסמנטי של החמילה גינה הינו חקלאות (על פי האנציקלופדיה היהודית המכלול? -- מקור המילחה חקלאות במילה הארמית תקל, שפירושה שדה).
חיפשנו אחר הגדרת ייהצריי באתר האקדמיה ללשון עברית. החיפוש הוביל לכך שהחצר הינה מגרש הסמוך למבנה.
בעקבות ההגדרות האמורות מתחדד ההבדל בין הגינה; בת השדח הסמני חקלאות במובנה האטימולוגי כ- שדה, ובין החצר המהווה מגרש.
מהו ההבדל בין השימושיות בחצר והשימושיות בגינה! או-- בלשון דיני הארנונה, בין פוטנציאל השימוש בחצר ופוטנציאל השימוש בגינה? ומדוע מצא לנכון מתקין הצו להחריג את הגינה מן החצר ולקבוע כי שטחה אינו בר חיוב!
החצר נוכרת בצו הארנונה כבעלת הקשר שימושי, וחצו מפרט את השימושים האפשריים בח :
אחסנה, מלאכה, חנייה וכיוייב. הגינה אינה נכנסת תחת קטגוריות השימושיות המפורטות ומעצס החרגתה אנו למדים כי חשימוש בשטת מטסוים כגינה שולל את האפשרות לעשות בו עצמו שימוש לשימושים שנמנו בצו כגון אחסנה, מלאכה, חנליה וכיוייב. כך, ככל שנעשה בשטת הגינה שימוש לגינון, לטיפוח צמחים ופרחיס או לגידול ירקות, שימושים אלו לא יאפשרו את השימוש / פוטנציאל השימוש בגינה זו לשימושים המוגדרים בצו כשימושיס שעיקר שימושם עס המבנה; עצם קיומה של גינה בשטח כלשהו אינו מאפשר לחנות בה, לאחסן בה סחורה וכיוייב.
למעשה, צו הארנונה עורך הבחנה ברורה בין השימושים הפונקציונאליים - תרבותיים, חברתיים, כלכליים בני תיוב בארנונה, שיכולים להניב תועלת כלכלית למחציק בנכט, ובין הגינה שמבטאת את הקשר בין האדם והטבע ואינה מניבה (לכל הפחות באופן ישיר) תועלות מסוג זה עבור המחזיק אלא תועלות אחרות. הגינה יוצאת דופן מן השימושים חמפורטים בטעיף 1.3.1 ח לצו בכך שהיא מגלמת את יחסי הגומלין בין האדם והטבע, והפעולה/ שימוש שנעשה בה הינו עכודת האדמה ושמירתה - גננוותה,
קותפר זה בין טיבס של השימושים, מגלם את ההבדל בין שימוש בקרקע שיכול להניב למחויק תועלת / פוטנציאל שימוש עס חהמבנה הסמוך, ובין שימוש בקרקע למטרת גינה שאין בו תועלת כאמור/ פוטנציאל כאמור, וחוא ממוקם על גבי הבחנה מרכזית בחשיבה המערבית: ההפרדה ביו טבע לתרבות או בשיח בן זמננו בין טביבה וחברה, בעוד הג'ינה ממוקמת מצד הטבע והסביבה, והיא פטורח מארנונה, השימושיט חמנוייס בצו: אתסנה, חנייה, מלאכה וכינייב ממוקמים מצד חתרבות והחברה, על תוצריהן הכלכליים וחט שטחים בני חיוב.
מן האמור עולה כי ישנו הבדל מובחק בין גינה ובין חצר; בעוד החצר הינה שטח מגרש המצוי בסמיכות למבנה, המאפשר שימושים שונים (בהם שימושים תרבותייט, חברתלים, כלכליים)
הגינה מתייחדת משטת החצר באופן השימוש בה (טבעי, סביבתי). הגינח איננה מבטאת רק את המימד הנראה או האסתטי של חצר, שיכול ותחיה מגודרת או מרוצפת ברצפת עצ וכיוייב. הגינה מבטאת חריגה מן הפן השימושי של החצר, כשלעצמה. הגינה אינח מאפשרת את סוגי
ל 7% 07%7%07%96%07%90%07%95% 97% 11/07 פס 36 אצ / :קת
6
השימושים שעיקרם עס השימוש במבנה, והיא נותרת בגדר חשימוש טבעי - סביבתי. לפיכך, הצדקת ההבחנה בין הגינה ובין החצר מחייבת שיהיה בחצר ממד של עבודת אדמה אשר שולל שימוש פונקציונאלי אחר בה, שעיקר שימושיו עם חמבנה, ושהוא בר חיוב. על פי ההגיונות הכללים שבבטיס דיני הארנונח, קרי, חזקה ושימוש לתועלתו של האדם/העסק. מסיבה זו אין די בהיות חצר מטופחת, או בעלת נראות אסתטית, כדי להפכה לגינה ; על מנת לחרוג מממד השימושיות בת חיוב בארנונה של החצר, נדרש דבר מה נוסף שיצדיק את ההבתנה בחיוב בארנונה ; לטעמנו, ההבדל טמון בכך שהגינה חורגת מן הממד הנראה של חצר מטופתת, והיא כוללת בהכרח עבודת אדמה, טיפול בצמחייה - עצים, פרחים, ירקות וכיוייב, פעולות אשר בעצם קיומן שוללות שימוש אחר בתלקה זו (כגון אחסנה, חנייה, מלאכה -- שאינן בקטגוריית הטבע).
אפשר אמנם לטעון ברוח הפיוטית שהצענו כי הישמירה' על הגן (במובנה כיגינון', כאמור לעיל)
באה לידי ביטוי בעצם גידור השטח ושמירתו מפני זרים (כנטען על ידי העוררת), אולם אנו סבורים כי בנסיבות העניין, לשון ייגינהיי מתייחסת לשמירה של האדם על אדמתו עצמה, ולא מפני הזולת, כלומר, באופו אותו תיאר המשיב בסיכומיו כייטיפוחיי הגינה, אליו נוכל להוסיף
את טיפוח הקרקע עצמה והשמירה על יחסיו של האדט עם העולם ועם הטבע הסובב אותו, באופן ששולל, כאמור, את פוטנציאל השימוש הפונקציונאלי בח. בהקשר זה, בבחינת עוד למעלה מן הצורך, ובאשר להבתנה בין הממד האסתטי של הגינה והממד הממשי שבה, אפשר להפנות לדבריו של א.ד גורדון במאמרו הידוע ייהאדס והטבעייי, המשבח את הקשר בין האדם ואדמתו: ייהצווי המוחלט של הטבע האנושי, של רוח האדם הוא איפוא לא וה המנסר בזמננו
בעולם הקלטורי: *דע את הטבע וחובבהו!' כי אם זה, שאין קולו נשמע כלל בעולם הקלטורי,
וה המנחם כיונה בתוך הנפש המחפשת, המתחבטת כצפור בכלובה חצר מחוסר חיים: חיה את חטבע!..". ברוח זו, נוכל לומר כי החצר האסתטית, המלאכותית, כמוהה כתיקוי המהווה תזכורת לחיבתו של בן התרבות את הטבע, בעוד הגינה, המוחרגת מן החצר על פי הצו, הינה חלקת האדמה המגלמת את עבודת האדמה, טיפולה, שמירתה, ובלשונו של א.ד גורדון - יתייה את הטבעי, וחיא אינה מאפשרת שימוש פונקציונאלי בה.
נסכם באשר לתכליתו של סעיף 1.3.1 ח צו הארנונה; לא מצאנו והצדדים לא הפנו לפסיקה בסוגיה זו ונותר לנו לשערה, כמתואר. ברור כי מתקין הצו מצא לנכון להחריג שטחים המשמשים כייגינהיי משטתי ייחצריי / ייקרקע תפוסהיי, ולקבוע כי בבניינים שאינם משמשים למגורים אין לשלם ארנונה בגינם. מתקבל על דעתנו כי ייתכן ובשטח חצר המחויבת בארנונה, יימצאו שטחי גינח שאינם נכללים בשטח זה. לכן, עמדתנו, כי שטח המשמש באופן ספציפי לגינון וגידול צמחיה, אינו משמש את האדם בן התרבות עצמו לבדו, כשם שהוא עושה שימוש בקרקע עבור חנייה, אחסנה או מלאכה, לפרנסתו, או לעיסוקו, למטרת חמבנה הסמוך ולתועלתו. פעולת הגינון ועבודת האדמה בשטתי גינה, אשר כשלעצמה אין בה תועלת תרבותית / כלכלית / חברתית / שעיקר שימושח עס חמבנה, כי אס תועלת סביבתנית, בעלת ערך אחר, שאינו יישימושייי גרידא, היא ו אשר שוללת שימושים נוספים ופונקציונלייס באותו שטת, המוגדרים בצו הארנונה ככאלה שעיקר שימושם עס המבנה. לכך אפשר להוסיף, על דרך החיוב,
3 008.076/1680/4790 6/ה05://06ת
כי ייווכן גט ומונקין הצו ביקש עעוזיד שטחי צמחייה וירק, המטיביס עט איכות הטביבה, גם באוורינו שאינט משמשיט למגוו"יט, בכך שפטר שטחיט אלו מונשלוט ארנונה.
לעניונג ן
עיון בונמונווג שצורפו לזוייו הביקורוג, ובונמונוג המגרש שצורפה להויעה המטוכמוג מטעט הצידיט, הוביל אותנו למסקיה כי אין לראות בהנחת יריעות דשא סינטטי ומשטפר עציצים, או
בחזווג או נראות של ייגינה", גם אם תוכל לקבל את השטם ייגינחיי בשפת חיוס יום, פעולה שפטור מוחולט מצורנונה. מסקנוננו כי ייגינהיי הפטורה מארנונה תתא חלקקת אזימה מעובדת, בה נעשו; שימוש לגיזזול צמוזייה כגון פרחים, שיחים ועצים, פירות וירקות, קרי, כאשר מזזובר ונטיפוו! האזימה, ושמירתה (נינונה -- שמירתה), ולא ניתן לעשות בה שימושים אוריט עט וזמננה, וגינונה משמש תנועלת כשלעצמו. בשטוז שבמחלוקת נושא ערר זה, ברור כי העוררונ ימולוה לעשוונ כע שימוש ייעם חמבנהיי. לא מבוצעוג בשטה ות עבוזית אז'מה אן טיפול צמחיה;
שמונעונ אתשנה, חנייה, הנחת ריהוט, כסאות, או ביצוע כל מלאכה אחורונ, ופוטנציאל השימוש גו; לשימושים שעיקוים עם המבנה - ברורח,
מכאן מטקנוננו כי השטו שבמחלוקת מהווה "וצרי בעל פוטנציאל שימוש עט המבה, בת חיוב ונארנונוז ולא מתקיימים כה המאפיינים של ייגינהיי שיצדיקו הענקת הפטור המבוקש.
שוף דברג
העיר נדחה. אין צו להוצאות.
נותן מהיעזיר הצזידים בוו 35 :
נתונאט לטעיף 205) לחוק בתי משפט לעניינים מינחלייס התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקוונ בתי משתט עענייניכ מינהלייט (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קיימו לצדדים וכות ערעור בפני בות המשפט לעניינים מ*נהלייט בונוך 45 יום מיום מטירת ההחלטה,
בהתאם לונקנה 20(ג) לתשנות הרשניות חמקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדוג ערר) הונשלייו- 1977 תפורטס החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.
- /
/ /
4 כ /
יו"ר: אפרת א. קפלן, עויוי חבר: ראובן הרן, עוייזי 7 חבר: ועקב ישראלי, רו'יח
2 קלדנית :; ענת לוי
,
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140025567
בפני חברי ועדת הערר:
יור - עו'"ד אפרת קפלן
חבר - עו''ד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העורר: נורי משה
-נגד-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו
צד שלישי: אבי אוחנה
החלטה
עניינו של הערר בנכט הנמצא ברחוב אילת 22 תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 9 חהחהר-ן ארנונה מס' 1137088 בשטח 52 מ"ר, בסיווג בניינים שאינם משמשים למגורים.
לטענת העורר, בעל הנכס, יש להעביר את רישום החזקה בנכס על שם השוכר, הצד השלישי, שהיה רשום כמחזיק בו עד ליום 28/9/2023. העורר טוען כי על אף הודעת החדילה, השוכר המשיך להחציק בנכס ולאחסן בו ציוד. העורר טען כי ברשותו תכתובות ותמונות המעידות על כך.
המשיב טוען בכתב התשובה לערר כי יש לדתחות את הערר, מאחר והמשיב פעל כדין כשהעביר את החזקה על שם בעל הנכס על פי הודעת השוכר, ומאחר ומדובר בסכסוך מחזיקים שהעירייה אינה צד לו. לכתב התשובה צורפה הודעת מייל מאת השוכר בה נכתב כי: ייאני מבקש להעביר את הארנונה וחשבון המים לבעל החנות לנורי משה כתובת החנות אילת 22 תל אביב יפויי.
ביום 19/2/2024 החליטה יו"ר הוועדה כך:
"לאור המצב הביטחוני, נדחו כל דיוני הוועדה שהיו קבועים מיום 7/10/2023 ועד אמצע חודש נובמבר 2023.
בעת מתן החלטה זו, עדיין קיים קושי בתיאום מועדים לדיון בפני הוועדה, מסיבות שונות הקשורות במצב הביטחוני, בהן צדדים ו/או מייצגים בשירות מילואים.
בנסיבות אלה, על מנת שלא ייווצר עומס משמעותי על הוועדה בתום תקופת החירום, במטרה שהוועדה תוכל לשוב לתפקוד באופן מדורג והדרגתי, ובכדי לייעל את הדיון בעררים, הועבר תיק הערר לעיוני למתן החלטה בדבר אופן ניהול ההליך.
"לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים בפני
ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:
-
עניינו של הערר בטענת העורר כי יש לבטל את הודעת השוכר בדבר חדילת חזקה בנכס שכן על פי הנטען השוכר ממשיך לעשות שימוש בנכס. המשיב טוען כי העברת החזקה בנכס על שם הבעלים נעשתה כדין בהתאם להודעת חדילה של השוכר מיום 3 בהתאם להוראות סעיף 325 לפקודת העיריות.
נראה כי הצדק עם המשיב כי מדובר במחלוקת בין העורר ובין השוכר שהעירייה אינה צד לה. עם זאת, בשלב זה, בטרם יידחה הערר על הסף, אני מורה כלהלן;
העורר ימציא העתק מן הערר, מכתב התשובה לערר ומהחלטה זו לידי השוכר מר אבי אוחנה וימציא אישור מסירה לתיק הערר.
השוכר יגיש תגובה לתיק הערר בתוך 10 ימים, בה יתייחס לטענה כי הוא ממשיך להחזיק בנכס וככל שאינו מחזיק בו יציין באיזה מועד עזב את הנכס.
לאחר קבלת תגובת הושכר יועבר התיק למתן הוראות בדבר המשך ניהול ההליך.
החלטה זו ניתנת חלף דיון מקדמי".
ביום 8/4/2024 ביקש העורר ארכה להמצאת המסמכים וביום 9/4/2024 ניתנה ארכה כמבוקש.
ביום 28/4/2024 הגיש העורר אשור מסירה של החלטת הוועדה בדואר רשום לידי השוכר.
ביום 15/5/2026 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה לפיה הוועדה ממתינה לעמדת השוכר.
ביום 16/6/2024 התליטה יו"ר הוועדה, בהיעדר תגובה, כי התיק ייקבע לדיון מקדמי בנוכחות העורר והשוכר.
ביום 10/12/2024 התקיים דיון מקדמי. השוכר לא התייצב לדיון. העורר התייצב לדיון והוזהר על ידי הוועדח כי עליו לומר את האמת. העורר הציג לוועדה תכתובת במכשיר הנליד בינו ובין השוכר, מיום 11/2/2023, אליה צורפו תמונות של ציוד שהשאיר השוכר בנכס. העורר העיד כי בנוסף לנראה בתמונות, השוכר השאיר שלושה או ארבעה ארגזים בנכס. ביום 6/12/2023 פנח העורר שוב בחודעה ובבקשה לפנות את הנכס. לשאלה באיזה מועד פונה הציוד מן הנכס, השיב העורר כי הנכס פונה ביום 5/3/2024 והציג תמונה שלפי הצהרתו צולמה לאחר חפינוי.
בסיום הדיון המקדמי החליטה הוועדה כך:
"העירייה אינה צד לסכסוך בין העורר לשוכר. עם זאת, לפנים משורת הדין הוועדה ערכה בירור ראשוני והעורר הציג ראיות ראשוניות המצביעות לכאורה לכך שהודעת החדילה נמסרה לפני פינוי הנכס בפועל.
אומנם העירייה מחויבת עפ"י דין לרשום את הודעת החדילה עפ"י סעיפים 325-6 לפקודת העיריות, אולם ככל שיוצגו ראיות מובהקות למועד עזיבת השוכר ישנה אפשרות להטיל את החיוב בארנונה עליו,
הוועדה מודיעה בזאת לשוכר באמצעות העורר שבכוונתה לשקול להטיל עליו את החיוב בארנונה עד ליום 5/3/2024 ככל שלא יטען בפני הוועדה את טענותיו.
על העורר להמציא לידי הוועדה את כלל הראיות שברשותו ביחס למועד פינוי הנכס בתוך 14 ים.
על העורר להמציא העתק מהחלטה זו לשוכר ולהמציא אישור מסירה לתיק.
השוכר יוכל להגיש עמדה כתובה בתוך 14 יום ו/או להתייצב לדיון המקדמי.
המזכירות מתבקשת לקבוע את התיק לדיון נוסף בנוכחות העורר והשוכר.
תשומת לב השוכר לאפשרות למתן החלטה בהעדרו".
ביום 30/1/2025 הגיש העורר צילומי מסך של ההתכתבות שהוצגה בדיון עס השוכר מיום %13, 9/10/2023 ו- 6/12/2023 בה הוא מפציר בשוכר לפנות את חפציו מהחנות.
ביום 5/2/2025 ניתנח החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי התיק ייקבע לדיון מקדמי נוסף בנוכחות העורר והשוכר.
ביום 21/4/2025, לקראת הדיון, שוחחה מזכירות הוועדה טלפונית עם השוכר. מזכירות הוועדה הבהירה לשוכר כי ככל שלא יתייצב לדיון, עליו להגיש תגובה כתובה עד ליום 22/4/2025 בכדי שוגיע לידי הוועדה עובר לדיון. השוכר לא הגיש דבר.
ביום 23/4/2025 התקיים דיון מקדמי נוסף בערר. העורר התייצב לדיון והשוכר לא התייצב.
מזכירות הוועדה שותחה טלפונית עס השוכר, שהתבקש להמציא את עמדתו הכתובה עד טוף היום, 5, בכדי שתועבר לידי הוועדה. בסיום חדיון הוועדה החליטה כי התיק יועבר לכתיבת
החלטה בין אס תומצא עמדה כתובה מצד השוכר ובין אס לאו. השוכר לא המציא דבר.
בנסיבות בהן השוכר קיבל את החלטת הוועדה מיום 19/2/2024, וקיים בתיק אישור מסירה כדין לשוכר, לאחר שהתקיימו שני דיונים אליהם לא התייצב, ולאחר שמזכירות הוועדה שותחת עם השוכר טלפונית פעמיים ואיפשרה לו למסור עמדה כתובה באמצעות המזכירות ביחס למועד פינוי הנכס על פי גרסתו, החלטנו לקבל את הערר.
באופן חריג, בפני הוועדה ראשית ראייה לכך שהשוכר לא פינה את הנכס במועד בו הודיע לעירייה במייל כי יש להעביר את החזקה בנכס על שם בעל הנכס; תמונות שצילס העורר, בעל הנכס, ותכתובות ווטסאפ בינו ובין חשוכר. באופן חריג, אין בפני הוועדה התייחטות / עמדה כלשהי מטעם השוכר, שמודע לדיונים בפני הוועדה, ועל אף פניות חוזרות ונשנות, בכתב וטלפונית, לא השמיע את עמדתו ביחס למועד פינוי הנכס ; לאור זאת, התלטנו לקבל את עמדת העורר.
רישום החזקה בנכס יועבר על שמו של השוכר, מר אבי אוחנה החל מיום 28/9/2023 ועד מועד פינוי הנכט על פי הצחרת העורר, 5/3/2025.
לשוכר שטורה הזכווג להגיש תשגוז כנגז' החיוב.
הערר מתקבל. אין צו להוצאות,
ויונן בהיעזיר הזצזזיינו ביום פופו
בהונאט לסעיף 205 לוזוק בוני משפט לעניינום מינתעיים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות תי משפט לעניינים מינחליום (סדרי דין) תשט"א -- 2000 קיימת לצזידיס וכות ערעור בפני בי המשפטו לעניינינ) מינוזליים בתוך 85 יום מיום מטירת ההחלטה.
בהונאו לונקנה 20() לתקנות הרשוינונ המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית) (סזירי זדין בוועזית ערו) תונשלייו- 1927 וופורטט החלטה זו באונר האינטרנט של המשיב.
לוייר: אפרת א. קפלן, עו/1ד מבר: ראובן קרן; עד + | חבר;: יעקם ישראלי, רו"ח
7%
קלזיניוג: ענוג לור
--
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
"0
שליד עיריית תל אביב-יפו \ ערר מט': 160026558
בפני חברי ועדת הערר:
*ו''ר - עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו'/ד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העוררים: אבינועם נוף, מרגלית נוף, עזבון אמנון דותן זיל -נגד.
מנחל הארנונה, עיריית תל-אביב-יפו
החלטה
עניינו של הערר בנכסים הנמצא ברחי דרך מנחם בגין 46 תל אביב- יפו, הרשומים בספרי העירייה כנכס מס' 2000162494 ח-ן ארנונה מסי 11389884 ששטחו 75 מ"ר ונכס מסי 2000484553 ח-ן ארנונה 11414479 ששטחו 72 מ"ר המסווגים כבניינים שאינם משמיס למגורים.
לטענת העוררים, הנכסים אינם ראויים לשימוש וזכאים לפטור מארנונה בהתאם להוראות סעיף 0 לפקודת העיריות. לטענתם, הנכסים היו מושכריס למעלה מ- 25 שנה לחברת ציו האפט ייעו וניהול בע"מ והשוכרת פינתה את הנכס ביום 31/12/2023. על פי הנטען, הנכסים נותרו במצב תחזוקתי גרוע, באופן שיש לשפצס בשיפוץ יסודי מן היסוד. על פי סעיף ? לכתב הערר בעלי הקומה החליטו תחילה לשפ\ את כל השטח הציבורי של הקומה ולאחר מכן יחליט כל בעל נכס כיצד לנהוג בנכס שלו. העוררים החליטו להרוס כליל (ייטוטליתיי -- כך במקור) את כל פנים הנכסים לרבות קירות, רצפה ותקרה ואחייכ לנסות להשכירס ולהתאים את הנכסים לרצון השוכרים החדשים.
עבודות ההריטה החלו ביום 19/7/2024.
המשיב הגיש כתב תשובה לערר אליו צורף דו"ח ביקורת מיום 11/8/2024. המשיב טען כי מצבו הפיזי של הנכס אינו מצדיק הענקת הפטור המבוקש.
ביום 15/12/2026 החליטה יו"ר הוועדה כי המשיב ישלים תשובתו ביחס לאפשרות להעניק לכנס הנחת נכס ריק וכי הצדדים יודיעו אס ברשותם ראיות נוספות למצב הנכס בתקופה הרלוונטית שברצונס להציג, והאם ניתן לקבל החלטה על סמך החומר בתיק הערר או שברצונס לקיים הליך הוכחות.
ביוט 15/12/2024 הודיע בייכ חמשיב כי העוררים ניצלו את הנחת נכס ריק במלואה בשנת 2024.
המשיב הודיע כי הוא מוכן שתינתן החלטה בערר על סמך החומר בתיק.
ביום 5/1/2025 הודיע מייצג העוררים כי ברצונס לקיים הליך הוכחות. בעקבות כך קבעה יו"ר הוועדה את התיק להוכחות וקצבה מועדים לתצהירי הצדדים.
1
₪
ביום 3/3/2025 הוגשו תצחירים מטעם העוררים. ביום 7/4/2025 הוגש תצהיר מטעם המשיב.
ביום 23/4/2025 התכנסה הוועדה לדיון הוכחות בערר. בפתח הדיון הודיעו הצדדים כי מוסכם שתינתן התלטה בתיק על סמך חומר הראיות ללא דיון הוכחות וללא סיכומים.
מכאן החלטה זו
סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:
יינהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק'י.
בהחלטת בית המשפט העליון בבריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלת בע"מ ני עיריית תל אביב --
יפן, נקבע כך:
יימשהגענו למסקנה כי אין לבחון עלות שיפוצ ייסבירהיי או ייכדאיות כלכלית'י במסגרת השאלה האם בנייו ייניזוק במידה שאי אפשר לשבת בויי עדיין יש לבחון כיצד בסופו של דבר בכל זאת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדם הסביר. ואכן, כפי שנקבע בעניין אחר ייקרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיבייטיי.... השאלה אינה כיצד רואח את הבניין באופן סובייקטיבי חנישוס ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כל הבניין יניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי. אכן, ייתכנו מקרים ייאפוריסיי וגם אס לא נלך לשיטת יילפשאראנו אכירנויי (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קייו (טרם פורסם, 17,9,2008) לביטוי יי 1 מסאו 11 שסמא 1 1 866 יי) עדיין ניתן יחיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר, כפי
שציין השופט רובינשטיין בפרשה אחרת :
יימשאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי המשמעות הרגילה שמייתטות לו הבריות, ולהיעזר במבחן
השכל הישר: יכלל ידוע הוא, שכאשר ביטוי השגור בפי הבריות איגו
מוגדר בחיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילה שמייחסים לו בני-
אדט' (עייא 753/68 מלכה פרנסיס, ואחי ני בנימין רוזנברג, פייד כג(2)
2, 187 (1969) - השופט, כתארו אז, יי כהן); יבאיץ הגדרה מיוחדת בחיקוק מסויים מניחים שהמתוקק דיבר בלשון בני-אדם והתכוון למובנו המקובל של המונחי...
בפני הוועדה ראיות מטעם העוררים כלהלן: נסח מקרקעין, ליפויי כח מתמשכים של המייצג, הסכם שכירות עס חברת שלמה זיו ושותי ייעוץ וניהול בע"מ, תמונוות הנכסים שצילמו העוררים וחוות
ודוק: אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראול לשימוש, ומקובל עליי בי הסק בו עוסק טעיף 330 חוא סק משמעותי, לעניין מס שבת התעוררה כאמור השאלה מהי דירה המיועדת למגורים לפי טיבה. הפסיקה שעטקה בעניין קבעה כל יייש לבדוק את חדירה, כמות שהיא, לצורך מבחן זה, ולראות, אם היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינה פיסית, דחיינו, מבחינת המבנה ומבחינת הימצאותם של מתקנים המצויים בדרך כלל בדירות מגורים והחיוניים לשם שימוש רגיל וסביר של הדיירים, כגון מתקני חשמל ומים, שירותיט, מטבח וכיוצא באלהיי
הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על ייבניןיי ולאו דווקא על דירת מגורים. המונח ייבניויי הוא מונח רחב יותר ואין הוא מוגבל אך למגוריט. כפי שנקבע ייהמונח בנין הינו מונח רחב ביותר, תכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומהיי...על כן, גס אס בניון אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי לחיכנס בגדרי הפטור שלפי טעיף 330 הבניין צריך להיות יניזוק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין...יי. (ההדגשה חוספה - הערת הוועדה).
דעת מומחה בנושא הנדסה ושמאות.
בתוות דעת המומחה מטעם העוררים, אינגי אברהם תורגימן, נקבע כי:
אין חיבור לחשמל, אין חיבור למים, אין מחיצות ולא בוצעו עבודות גמר.
על פי ממצאי חשמאי והתמונות שכלל בחוות דעתו אין גמר תקרה, ניתן להבחין כי אין ריצוף ונראה ברזל זיון חשוף. בנוסף, ניתן להבחין בבטון לא מצופף (סגרגציה) ביציקות הבטון השונות.
השמאי מטכם כי ייהנכט נמצא במצב של רמת מעטפת בסיטית בלבד, במצבו כיום הוא אינו ראוי לשימוש ואף אסור לשימוש. לאור הממצאים בחוות דעתי, לפיהם ישנם ליקויים רבים, כולל בשלד המבנה, המבנה במצבו הנוכתי אינו ראוי לשימוש עד לתיקון הליקויים הנייל...*,
בפני הוועדה דו"ח ביקורת שערך המשיב בנכט ביום 11/8/2024 בו ציין כי:
הנכסיט נמצאו זהים מבתינת מצבט המבנה
* | הנכטינו נמצואו ללא ריצוף (בעלי משטו בטון מוחלק), ללא חיפוי דקורטיניי בתקרתס (צינורווג מיט וכבלי חשמל נראו גלוייט), במוקזדיס מטוימיט בקירהניהט כראו טיכנל שכר וזמעיזיט עי ורקו במקוט מוזיצווג פנים
+ נכון לוּמן הביקורת לא נראו במקום עבוזדות שיפוצ/ פועלים.
+ הנכטיט נמצאו ריקיט ברובט למעט בטולת, סולם ועגלת ברזל שנמצאח במקוט
לאחור שעיינר רונכלול הראזוו בוניק הערר, ולא בלי התלבטות, התלטנו לקבל אונ הערר.
בנכט לא מבוצעות עבוזיוונ, ולכן מתקבל הרושט, גם מזזברי תמייצג, כי העורריט נמנעו משיפוצו מטיבות כלכליווג ובהמוננה לשוכר מונאים. ביני וכיני, הס וכו להנחוז נכס ריק וכעונ מכקשיט פטור נכט עא רוי לשימוש. עט ואו, בהתאם לחלכת המגרש המוצלח, מוטל עלינו לכחון את מצבו הפי של ונכט וונו לא.
הראיווג שהוצגו מוכילות למטקנה כי מצב הנכסים היגו כבמצב מעטפת, לאתו' ששוכריט שעשו בנכט שימוש נמשך למעלוה מ- 25 שגה עזבו, והעורריט הוונירו אותו במצב מעטפת ככזה. בנכט אין ונקרה, אין ריצפה, נראה ברצל זיון חשוף וקנטטרוקציית החשמל חשופה.
על פו תפטל 2 נה, יש עפרש אונ הוראות טעיף 0 לפקונזוג העיריות בצמצוט, וחשימוש בהוראה ור הוא במשורה. מכאן התלבטותנו. עס זאת, הכף ממקרה זה נוטה לטוב העורריט, זאו לנוכח היעזוי ריצפה, תיעזר ונקרה, טגרגציה מסויימת כבטון, חיעדר ונשוניות בטיסיות, כמו גם הצנרוג הרושופו; וחוווג דעת המומחה התומכת במסקנח כי הנכס במצב מעטפת.
טוף דר
לאחר בחינונ מכלול חראיות שבפנינו, חגענו למטקנה כי יש להעניק לנכט פטור מארנונה בהתאט לטעיף 330 לפקוזית העוריות.
הנטיבוונ העניין, ולאווז גבוליות המקרה, אין צו להוצאות.
(ותן בהיעזיר הצרי ריוס 5526
בוזונאט לטעיף 205 לוווק בוני משפט לעניונים מינהליוט התשייס- 2000 ותקנחה 23 לנקנות בתי משפט לענוונים מונחליים (סדרי ויון) תשט"א -- 2000, קיימת לצדזייס וכות ערעור בפני כיוג המשפט לענייניט מינחליים בונוך 85 יום מיום מסירות ההתלטה.
ערר) הנאלייז- 1977 תפורטט קצולטק זר באתר האינטרנט של המשיב / : -
הו 7
₪
יו'יר: אפר א. קפלן, עחיד תבר: אבות , עויה. - חבר: יעקב ישראלי, רו"ח + / /
/ 3 קלדנית: ענת לוי
₪ 0) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (טדכי דיך בוויגזית /
לש
=
5%
ועדת הערר לענייני ארנונה
שליד עיריית תל אביב ערר מס': 140025549
בפני חברי ועדת ערר:
לו'יר: עו"ד גדעון ולסמן
חבר: ער''ד משה קורן
חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי
העוררת: רוטשילד הרצל מלונות בוטיק בע"מ
- ג 7+
מנהל הארנונה, עיריית תא יפו
החלטת
ערר זה עניינו נכס מרחוב הרצל 10, תייא, מספר חשבון 200091590 מספרי ח-ן 1135328 (להלן:
*'הנכסיי).
תמצית המתלוקת בין הצדדיט עוסקת בדחיית טענת העוררים ע"י המשיב, כי יש לראות את הנכס מחויב לפי סיווג ייבית מלוןיי ולא כפי שהמשיב חייב ייבתי קפה ומסעדות"י,
רקע
41 העוררת מחזיקה במלון תיאודור, תל אביב (להלן :*יהמלון'י), ובו נמצא הנכס.
/ במהלך שנת 2023 החל המשיב לסווג את הנכס כמטעדה להבדיל מיתרת השטח שחויב כייבית מלוויי (טי 3.3.6 לבו).
3 ביום 14.9.23 הגישה העוררת השגה נגד סיווג זה.
4. ביום 21.9.23 נתן חמשיב תשובח כי בנכס קיימת מסעדה עונה לשם צינה, של השף גיל דהן,
שהיא פתוחה לקהל הרחב, עס מיתוג נפקד ומיצוב עצמאי והמפרטמת עצמה בנפרד מהמלון.
5 ביום 1.11.23 הגישה העוררת ערר זה ובו טענה בתמצית כל:
41 מדובר בחדר אוכל המשרת את המלון;
4/2 הנכט ממוקם בתוך בית המלון ומחווה חלק ממנו.
3. מדובר בחדר אוכל הבו סועדיט אורחים מהמלון ארוחת בוקר.
6 העוררת טענה גם כִי בבתי מלון מקובל להשתמש בשטתיס שאינם פעילים לאורך היום
שימוש אחר (טי 13 לערר).
7
10
7
3
4
.5
6
7
.8
9
0
ביום 06.12.23 הוגש כתב תשובה מטעם חמשיב בו נטען כי יש לדחות את הטענת בנוגע
לנכט הנכס חינו מסעדה יוקרתית המופעלת על ידי מפעיל חיצוני, אשר מציעה שירותיה לקחל הרחב,
התיק הועבר להוכחות.
העוררת הגישה תצחיר מטעם מנחלה בו חזר על עמדתה כי מדובר בחדר אוכל.
עוד הוספו עובדות חדשות בתצהיר בחדר אוכל אוכלים בבוקר רק אורתי המלון וכי חנכט מותוק על ידי תסרת בת של העוררת, אך היא אתראית לתשלומים כגון חשמל ומים.
לא צורפו ראיות בנוגע לחברות ו/או לא צורפו הסכמי שכירות/הפעלה וכיוייב.
צורף דו"ח המציג לכאורה את כמות האורחים בארוחת הבוקר ותומך בטענת העוררת כי בבוקר אוכלים רק אורחי המלון. יחד עס ואת טען, כי אין אפשרות לפלח בדומה את זיצרכנייי ארוחת הערב.
ביום 4.4.24 הוגשו ראיות המשיב, מדובר בתצחיר התוקר מר נוח, אשר תיאך ביקורת שערך ביום 8.3.23. הוא תיאר ששוחח עס שף המטעדח ומנהל המטעדה שהסביר כי במקום מתנחל מסעדת ייצ'נהיי תחת הברה נפרדת מזאת של המלון. אותו מורן סתר את עמדת העוררת כשאמר שבארוחת הבוקר יכולים לאכול גם אנשים חיצונייט. בערב אורחי המלון מקבליט 20% הנחה.
יצוין, כי לא הובאו עדיט מטעם אותה ייחברת בתיי.
עו צורפו לתצהיר פרטומיס מהאינטרנט של המסעדה המפרסמיט את המסעדה ואת שעות הפעילות שלח. לפי הפרסומים היא פועלת בשעות הערב ובסוף השבוע גס בצתריים.
ביום 28.5.24 התקיים דיון הוכחות. במסגרתו הובהרה וחודדה המחלוקת בין הצדדים, מר לוי נחקר והעיד כי הוא מנהל את כל הניהול השוטף באצור שלו. הוא מנהל אזורי.
עוד העיד כי הוא בתפקיד שנתלייס, כי השף דהן הוא השף של המטעדה, כי המטעדה מופעלת על ידי חברת בת, כי יש הסכם הפעלה, כי הוא לא ערך את נספח בי ולא צילם את הצילומיט, כי ארוחת הבוקר מופעלת על ידי צינה וצוותח, כי לעתים סועדים שט גם תיצוניים, כי ארוחת הערב פתוחה לקהל הרתב ועוד.
במהלך הדיון חגיש את הטכם שכירות המשנה (ע/1).
ביום 30.6.24 הוגשו סיכומים מטעם העוררת, שט הובהר, כי הנכס הינו חלק אינטגרלי
מחמלון, כי אין תדר אוכל נוסף, בנכט אוכלים האורתיס ארוחת בוקר, מופעל על ידי חברת בת, אין מטבח נפרד, העוררת היא שמשלמת את החשבונות.
41
2
.3
6
5
6
דנון
7
העוררת הפנתה להגדרת סי 3.3.6 לצו הארנונה וטענח כי מכוון ומדובר בנכס בנוי שחינו חלק מהמלון ומשמש בעיקר את אורחי המלון הרי שמדובר בחלק מהמלון.
העוררת הפנתה גס לטענות חדשות בנוגע להתאכסנות מפונים במלון בתקופות מסוימות.
לסיכום הבהירה כי מדובר בטפל החולך אחר העיקר ולכן יש לסווג לפי הסיווג העיקרי.
ביום 26.8.24 הוגשו סיכומי המשיב.
המשיב התנגד להרחבת החזית של העוררת בנוגע להשפעות המלחמה.
חמשיב טען כי מדובר בנכס עצמאל ונפרד על בסיס האמור להלן:
1
8
3
4
5
6
7
.8
העוררת הודתה כי מדובר במטעדת השף דהן, ייצינהיי.
המסעדה פועלת בשעות הערב ובסופייש בצהריים.
לא צורף הסכם הפעלה.
יש פרסומים למסעדה.
העוררת הביאה עד שלא ערך את הטבלאות ולא צילם את התמונות.
הוא חודת כי גס ארוחת הבוקר מופעלת על ידי המסעדה,
לא הוצגו נתונים בנוגע לפילוח הסועדיס בערב.
לא הוגשו ראיות תומכות נוספות מטעם העוררת.
לאחר שמיעת העדים ובתינת הראיות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי צדק המשיב בעמדתו וכי
דין הערר להידחות :
41
2
3
ראש ובראשונה אין מחלוקת כי העוררת בתרה להפעיל במקום מסעדה. ישנה חברה שונה (לא הוכח לנו מה היחס בין החברות, דבר שקל היה לעשות באמבעות תדפיסי רשם החברות וכיניים).
העוררת בחרה לפרסט זאת ברשת ובמקום. כך למשל באמצעות מיתוג המקום על קיר הזכויות החיצוני ובעוד מקומות.
די בכך בכדי לייצר השתק ו/או חודאת בעל דין כנגד העוררת.
מקור נורמטיבי
.8
9
.0
4
5
6
7
8
9
0
4
1
.83
8
15
האם העוררת מבקשת לייצר רושם לציבור כי מדובר במסעדה עצמאית. ואחייכ לטעון כנגד עמדה ואת בפני המשיב!
לכל הפחות הרי שיש בכך לבטס את עמדת המשיב לשינוי הסיווג.
בשלב זה הנטל חל על העוררת.
אנו סבורים שגם בנטל זה לא עמדה העוררת.
נפנה לעמדת חמשיב בסיכומיו אך נחדד, כי העוררת לא הביאה ראיות נדרשות ובראשן ראיות בנוגע ליחט בין החברות, הסכם הפעלה, דו"ח כספי בנוגע לסועדים בארוחת ערב (נזכיר כי נטען שאורתי המלון מקבלים הנחה ולכן אמורים להיות
ברי זיהוי), מצהירים נוטפים שיכלו לתמוך בעמדה ועוד.
העד מטעם העוררת לא הכיר מידיעה אישית את חהנותניס ואף סתר את עצמו בנוגע למ מפעיל ומי הסועדיט בארוחת הבוקר.
העדות גס סתרה את עמדת מנהל המסעדה, שהובאה על ידי התוקר. נזכיר, שגם הוא לא הובא לעדות להסביר את שאמר לכאורת.
מכל האמור עולה, כי הנכס מיועד בעיקרו לכלל הציבור.
נבהיר, כי בשורה התחתונה שוכנעו כי הנכס לא משמש ייבעיקריי את ייהמתאכטניס בו'' אלא בעיקרו משמש או לכל הפחות יועד לשמש כמסעדה.
נדגיש כי מדובר בהצטברס של דברים. סך כל הראות הביאו אותנו למסקנתנו.
בנוגע לטענה של טפל ועיקר נפנה לסי 3.3.6 המתייב אבחון תלקיס שונים במלון.
בנוגע לטענה העוסקת במלחמה הרי שהיא נטענה בהרחבת חצית ובעלמא ולא נלתן לקבלה.
תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) תשס"ו -2007 (להלן:
יתקנות ההסדרים) הגדירו י'בית מלון- לרבות בית הארחה ואבשניה'י.
טעיף 3.3.6 לצו הארנונה קובע:
/בתי מלון...לרבות אותו חלק מהמלון המשמש כמסעדה או כבית קפה והמשרת בעיקר את המתאכסניט בו וכן שטחים בנויים המשמשים למטרות ספורט ונופש והצמודיט לבית המלון. חנויות, משרדיט ועסקים אחרים המצויוס בתוך המלון יחוייבו לפי שימושטיי,
1. לשיטתנו מדובר במבחן מהותי ולא רק כמותי.
72 כלומר, לא מדובר במבחן נקודתי המתייחס אך ורק לכמות האורתיס המשתמשים אלא לכלל הנסיבות המלמדות האם מדובר בנכס המשמש בעיקרו את חמלון או שמה לא כך הדבר.
3 בך עלה במקרה דנן.
סוף דבר
6 פסיכוס האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות.
5 העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך של 12,000 ש"ח,
6. החלטה זו נתונה לערעור בפני בית המשפט לעניינים מנחליים, מתוז תל אביב, בתוך 45 יום
ממועד קבלות ההחלטה.
ניתן בהעדר הצדדים חו 2020. גרוןי
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בני משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (בו לתקנות בתי משפט לעניינים מנהלייט (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיומת זכות ערעוך לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורטס החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.
ו / 4 0 כ / /
ו חבר: עו"ד משת קור חבר: הלח שמעון זייטמיצקי
7 קלדנית : ענת|לול
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס': 140025729
בפני חברי ועדת הערר:
*ו'יר-- עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו''ד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העוררות :
1. או. טי מסחר עולי ציון בע''מ
2. רעם ישיר בע'ימ
-נגד.-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטת
עניינו של הערר בנכסים הנמצאים ברת'י עולי ציון 11 בתל אביב- יפו, הרשומים בספרי העירייה כנכס מס' 2000309582 ח-ן לקוח מס' 11346571 בשטח 139 מ"ר ונכס מס' 2000309586 ח-ן לקות מס' 11346574 בשטח 218 מ"ר המסווגיס כבנייניס שאינם משמשים למגורים.
במסגרת הערר טענה העוררת, בעלת הנכסים, כי יש לשוב ולרשוס את המחציקה הקודמת בנכס, ניקיטה אימפורט בע"מ, אשר הודיעה על חדילת חזקה ביום 10/2/2023. לטענת העוררת מדובר בהודעת כוב ומעשה מרמה.
המשיב טוען בכתב התשובה לערר כי השוכרת, הצד השלישי, מסרה הודעת חדילה ביום 10/2/2023 ובהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות הוא העביר את החזקה בנכס על שס הבעלים, על פי חדין.
המשיב הוסיף כי מדובר במחלוקת בין העוררת והשוכרת והעירייה אינה צד לסכסוך בין הצדדים.
לאור זאת ביקש המשיב לדתות את הערר על הסף.
ביום 25/3/2024 החליטה יו"ר הוועדה כך:
"בהמשך להכרזת שר הביטחון מיום 7 באוקטובר 2023 על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, והחלטות ממשלה שניתנו מעת לעת על הארכת ההכרזה, קיים עדין קושי בתיאום מועדים לדיון בפני הוועדה כבימי שגרה.
בנסיבות אלה, הועבר תיק הערר לעיוני למתן החלטה בדבר אופן ניהול ההליך.
לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים
בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:
עניינו של הערר בטענת העוררות כי יש להשיב את רישום החזקה בנכסים על שם המחזיקה הקודמת בנכס, ניקיטה אימפורט בע"מ (להלן -- "השוכרת") שעשתה שימוש בנכס למכירת תמונות וחפצי אמנות. לטענת המשיב, השוכרת מסרה הודעת חדילה על סיום החזקה בנכסים ביום 10/2/2023 והיה עליו לכבד הודעה זו.
המשיב ביקש לדחות את הערר על הסף. הצדק עם המשיב כי מדובר בסכסוך בין מחזיקים שהעירייה אינה צד לו, אולם בשלב זה ייערך בירור ראשוני אל מול השוכרת.
השוכרת מצורפת כצד שלישי לערר.
העוררות ימציאו העתק מכתב הערר, כתב התשובה לערר והעתק מהחלטה זו לידי השוכרת.
אישור מסירה יומצא לתיק הערר. בד בבד, העוררות ימציאו למזכירות הוועדה את פרטי ההתקשרות עם השוכרת לרבות כתובת דוא"ל וטלפון.
השוכרת תגיש תגובה לתיק הערר ביחס למועד עזיבתה את הנכס ונסיבות העזיבה בתוך 30 יום ממועד קבלת החומרים מידי העוררות.
לאחר קבלת עמדת השוכרת יינתנו הוראות בדבר המשך ניהול ההליך.
החלטה זו ניתנת חלף דיון מקדמי".
ביום 27/6/2024 המציאה העוררת אישור מסירה לידי השוכרת.
ביום 2/7/2023 הודיעה השוכרת כי העבירה את התלטת הוועדה גס לידי בייכ השוכרת עו"ד ציון ללוש וצירפה את אישור קבלת חמייל.
ביום 22/9/2024 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי הוועדה ממתינה לעמדת השוכרת בתוך 30
לום.
ביום 2/4/2025 החליטה יו"ר הוועדה כי חתיק יועבר למתן התלטה.
ביום 24/4/2025 ניתנה החלטה נוספת על ידי יו"ר הוועדה לפיה על המשיב להמציא לתיק הוועדה את הודעת החדילה של השוכרת מיום 10/2/2023 על בסיסה שונה הרישום בנכסים.
ביום 28/4/2025 הומצאה הודעת השוכרת מיום 13/2/2023.
מכאן החלטה זו.
בפני הוועדה הודעת השוכרת - הצד השלישי, לאגף חיובי ארנונה, מיום 13/2/2023 לפיה ייחברת ניקיטת אימפורט בע"מ ח.פ... יבאת מנכסים ברחי עולי ציון 11 קומת קרקע ומינוס אחד חשבון ארנונה.... בתאריך 10/2/23 ונמסרה לחברת ע.א בע"מ ת.5...*. ההודעה נחתמה על ידי חותמת
החברת.
אמנם מן הראוי היח כי השוכרת תפעל על פי החלטות הוועדה ותגיש התייחטות כפי שנדרשה, אולט משלא עשתה כן, אין לוועדה אלא לקבל את עמדת המשיב שביקש לדחות את הערר על הטף; מכתב הערר עולה כי ככל הנראה קיימת מחלוקת חוצית בין הצדדים שכן השוכרת עזבה את הנכס במהלך תקופת השכירות. ביחט לשימוש בנכס. הטענה כי חוזה השכירות בין הצדדים היה בתוקף אינה
מלמדת כי השוכרת אכן החציקה בפועל בנכס בתקופת המחלוקת. בהתאם לטעיף 325 לפקודת העיריות המשיב פעל כדין עת העביר את החזקה בנכס על שם הבעלים בהתאם להודעה שקיבל. מן האמור עולה כי מדובר בסכטוך מחזיקים שראוי להתברר, אך העירייה אינה צד לו.
על פי הפטיקה, כאשר קיימת מחלוקת בין מחזיקים, ובפרט בין שוכר ומשכיר, העירייה אינה צד למחלוקת, ועליה להתברר בפני הערכאה האזרחית המוסמכת לדון בסכסוך התוזי ביניהט. ראו בעניין זה בר'יס 1008/04 טרכטינגוט לי מנהל הארנונה של עיריית תל אכיב יפו בו נקבע כי הנתיב המינהלי אינו הנתיב הנכון לבירור סכטוך חוזי בין משכיר ושוכר.
משכך, מסקנתנו כי מדובר במחלוקת אזרתית - חוזית בין העוררת ובין השוכרת, שהעירייה אינה צד לה, ועליה להתברר בפני הערכאות המוסמכות. מסיבה זו, ולמרות המאמצ לקלים חידברות בין העוררת והשוכרת, אשר נעשה לפנים משורות הדין ולצערנו לא צלח - החלטנו לדחות את הערר על חסף.
הערר נדחה. אין צו להוצאות.
ניתן בהיעדר הצדדיט ביום נ 7
בהתאם לטעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחלייס התש'יס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (טדרי דין) תשס'/א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לענלינים מינהליים בתוך 45 יום מיוט מטירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל'יז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.
יו''ר: אפרות א. קפ עו"ד חבר: ראובן"
שו ש
רך, עו"ד * >חִבר: קובי ישראלי, רו''ח
קלדנית: ענת לוי
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס': 140025990
בפני חברי ועדת הערר:
ייר - עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו''ד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העוררת: רנטל פרופרטיו בע''מ
-נגד-
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
צד שלישי: גן- אל נכטים והשקעות בעי'מ
החלטת
עניינו של הערר בנכסים הנמצאים ברחוב ישראל בייק 22א תל אביב- יפו, הרשומיט בספרי העירייה כנכס מס' 2000284366 ח-ן ארנונה מס' 11107354 ששטחו 26 מ"ר בסיווג קרקע תפוסה ונכס מסי 6 חר-ן ארנונה מסי 11107353 ששטחו 197 מ"ר בסיווג מחסנים כללים.
לטענת העוררת, היא שכרה את הנכס מהצד השלישי וחדלה להחזיק בו ביום 19/3/2022. העוררת צירפה הודעות פקס שנשלחו למשיב בהן היא מודיעה על חדילת חזקה מיום 19/3/2022, 5/5/2023 ומיום 6/9/2023.
בתשובת מחלקת הארנונה מיום 9/10/2023 נכתב לעוררת כי לא נמצאו הודעות חדילה מטעמה לפני ההודעה מיום 6/9/2023. המשיב נענה לפניית העוררת והסיר את רישומה של העוררת כמחויקה בנכסים ממועד הפנייה שבידיו, קרי -- מיום 6/9/2023,
המשיב טוען בכתב התשובה לערר כי יש לדחות את הערר מאחר ולא קיבל פנייה קודמת מטעם השוכרת על חדילת חזקה והסיר את שמה בעקבות פנייתה הראשונה. המשיב ביקש להוסיף את בעל הנכס כמשיב נוסף להליך משום שהחלטת הוועדה עשויה להשפיע על תיובו בגין תקופת עבר.
ביום 19/5/2024 החליטה ליוייר הוועדה כך:
"תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.
לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים
בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:
עניינו של הערר בטנת העוררת כי יש לקבל את הודעת החדילה שלה בנכס נושא הערר החל מיום 19/3/2022 על פי הודעות חדילה שצורפו לכתב הערר. המשיב טוען בכתב התשובה כי לא הגיעה לידיו הודעת חדילה של העוררת אלא ביום 6/9/2023 וכי ממועד זה הוסר שמה של העוררת מרישום החזקה בנכס.
מאחר ומדובר בבקשה להסרת רישום העוררת באופן רטרואקטיבי, וכאמור בסעיף 8 לכתב התשובה של המשיב, אני מורה על צירוף בעל הנכס כצד שלישי לתיק.
העוררת תמציא העתק מכתך הערר, מכתב התשובה לערר והעתק מהחלטה זו לידי בעל הנכס ותמציא אישור מסירה לתיק הערר.
ב 7%
בעל הנכס יגיש תגובה לתיק הערר ויודיע האם הוא מסכים להסרת שמה של העוררת כמחזיקה בנכס החל מיום 19/3/2022 ו/או בכל מועד אחר בתוך 14 יום ממועד קבלת החומר מידי העוררת.
החלטה זו ניתנת חלף דיון מקדמי".
ביום 24/9/2024 המציאה העוררת אישור משלוח בדואר רשום לצד השלישי, ביום 25/9/2024 ניתנה
החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי על העוררת לצרף אישור מסירה ולא אישור משלות וציינה כי היא
ממתינה לעמדת בעל הנכס. :
ביום 12/11/2028 ניתנה החלטה נוספת על ידי יו"ר הוועדה כי על העוררת להמציא אישור מסירה לבעל הנכס
ביום 3/12/2024 הגיש המשיב בקשה לזירוו ניהול הערר וביקש לתת הוראות בדבר המשך ניחול ההליך. ביום 6/12/2024 החליטה יו"ר הוועדה כי הערר ייקבע לדיון מקדמי בנוכחות הצדדים.
ביום 29/1/2025 הגישה העוררת בקשה לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 5/2/2025. חדיון נדחה כמבוקש.
לאחר שהוגשה בקשה נוטפת לדחיית מועד דיון הקבוע ליום 19/3/2025, החליטה יו"ר הוועדה ביוט 105 כל הדיון יידחה, אך לא תהיינה דחיות נוספות בשים לב לעומס המוטל על הוועדה והזמן הממומן מכספי ציבור. עוד נקבע כי העוררת תודיע עד ליום 18/3/2025 בשעה 12:00 האם ניתן לתת
החלטה על טמך החומר בתיק הערר.
ביום 18/3/2025 הוגשה תגובה מטעט העוררת, אליה צירפה תכתובת ווטסאפ עס נציג בעל הנכס, בעקבות כך, ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי לאור ההודעות שצירפח העוררת הדיון הקבוע' .
ליום 19/3/2025 יבוטל והמזכירות תזמן דיון בנוכחות העוררת ונציג בעלת הנכס - אלון. נקבע כי באחריות השוכרת להמציא את זימון הדיון לבעל הנכס.
ביום 18/3/2025 הוגשה בקשה מטעט המשיב למחיקת הערר על חסף לאור התנהלות העוררת שפעלה, לטענתו, לדחייה חוזרת ונשנית של הערר. באותו יום ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כי כפי שנקבע ביוט 18/3/2025 ייעשח ניסיון נוסף ואתרון. לקיים דיון בנוכתות העוררת ונציג בעל הנכט, כדי לוודא שלא נגרם לעוררת עיוות דין. עוד נקבע כי ככל שהדבר לא יצלת - התיק יועבר למתן החלטה וייפסקו הוצאות ההליך.
ביום 23/4/2025 התקיים דיון מקדמי בערר. נציגת העוררת התליצבה לדיון אולם בעל הנכס ו/או נציגו לא התייצבו. נציגת העוררת הציגה בפני הוועדה את התכתובת עם נציג בעל הנכט במכשיר הנייד שלה. העוררת הצביעה על אישור מסירת של הודעת חדילה שנשלחח בפקס למשיב עוד ביום 2, הוסכט כי חמשיב אכן העביר את החוקה על שם הבעלים בהמשך לפנייה נוספת של העוררת ביום 6/9/2023. בסיום הדיון נקבע כי התיק יועבר למתן חחלטח.
ביום 27/4/2025 המציאה העוררת העתק מן התכתובת עם נציג בעל הנכס שהוצגה בדיון ואת אישור משלוח החלטת הוועדה בדואר רשום. ביום 30/4/2025 קבעה יו"ר הוועדה כי התיק יועבר למתן
החלטה.
מכאן תחלטת זו.
מתכתובת הווטטאפ שהוצגה על ידי העוררת עולה כי היא פנתה לבעל הנכט שוב ושוב בבקשה לאשר להסב את חיוב הנכס על שמו החל ממועד פינוי הנכס. רוב הודעותיה לא נענו. ההודעה הרלוונטית לענייננו מטעמו של נציג בעלת הנכס דאז הינה מיום 19/9/2024 כלהלן: יהי אתם לא רשומים כמחזיקים. מאז שעזכתם, הנכס נמכר לצד גי והארנונה עברה על השט שלו. לדעתי הרישום שלכם נשאר עד החלפת הבעלויות כי הותרתס שס ציוד רב ורוכש הנכס נאלץ להביא קבלן שיפנת את הכליי. מכאן ואילך העוררת העבירה לבעל הנכט את החלטות הוועדה ולא וכתח למענה.
בפני הוועדה אישור קבלת פקס ששלחה העוררת לעירייה מיום 19/3/2022 ובו היא מודיעה על חדילת חזקה בנכס. מדובר בראשית ראיה לכך שהעוררת עזבה את הנכט במועד וה, והיא איגה מתיישבת עס טענת נציג בעל הנכס כי העוררת לא פינתה את חפציה, וממילא המשיב לא טען זאת אלא טען כי לא קיבל הודעה מוקדמת יותר מטעם העוררת.
באופן חריג, בפני הוועדה אישור משלוח בפקס של הודעות חדילה מטעם השוכרת מיוט 19/3/2022, באופן חריג, אין בפני הוועדה התייתסות / עמדה כלשחי מטעם בעלת הנכס שמודעת לדיון בפני הוועדה ולא השמיעה את עמדתה אלא בפני העוררת בהודעה מעורפלת שתוכנה אינו מתיישב עס הודעת חמשיב.
בשיט לב לכך שהמשיב הסכים להעביר את החוקה על שם בעלת הנכס ממועד פניית העוררת ביום 3, ולכך שבפנינו אישור משלוח הודעת החדילה למשיב עוד במוס 19/3/2022, ולערפול בתשובת בעל הנכש לעוררת, החלטנו לקבל את הערר.
רישום החזקה בנכס יועבר על שט בעלת הנכט דאז, גן אל נכסים בע"מ החל מיום 19/3/2022.
לבעל הנכס שמורה הזכות להגיש השגה כנגד החיוב.
הערר מתקבל. אין צו להוצאות.
7
-
ניתן בהיעדר הצדדיט ביום
בהתאם לסעיף 205) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 0) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.
י 27 4 שר ףר
יו'יר: אפרת א. קפלן, ערייד חבר: האובן הרן, עד - חבר: יעקב ישראלי, רו"ח ו 7
/ קלדנית : ענת לוי
7 - 7 ע