סדר יום למליאת ועדה מקומית 25-0001 לתאריך 24-02-25

לכבוד

חברי הועדה המקומית לתכנון ולבניה

ו

ל +

בת תל פד =

5 אדיב שוש

יפו 0+

2ב

/

,+

1

יא

-%

5%

+ ל

עיריית תל -אביב- יפו

מינהל הנדסה

3

.

יייב טבת תשפ"ה

2 ינו 2025

הנדון: כינוס מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה

מספר ישיבה: 25-0001

אבקש להודיעכם על כינוס מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה שתיערך בתאריך 5 בשעה 16:00 ברחוב אבן גבירול 69, קומה 12 אולם האירועים.

קישור לווס צפייה בלבד:

הנושאים על סדר היום :

1

תא/מק/5057 תכנית כיכר אתרים

8.... ה 200. צוע 01-8+//:5 וח

בקשה לדיון חוזר הוגשה על ידי חברי המליאה, שולה קשת, אורנה ברביבאי, רועי

אלקב> ואיתמר אבנרי

לתשומת ליבכם פרוטוקול ועדת המשנה טרם אושר ויובא לאישור ועדת המשנה

בתאריך 15.1.25.

תא/תעא/1(4822) תכנית עיצוב בלוק 1,2,6,8

בקשה לדיון חוזר הוגשה על ידי חברי המליאה, שולה קשת, אורנה ברביבאי, רועי

אלקבצ ואיתמר אבנרי

תא/תעא/2(4822) תכנית עיצוב בלוק 3,9

בקשה לדיון חוזר הוגשה על ידי חברי המליאה, שולה קשת, אורנה ברביבאי, רועי

אלקבצ ואיתמר אבנרי

העתקים:

מר רון חולדאי

מנחם לייבה

הראלה אברהם אוזן,

עו"ד

ענת ענבר גמליאל

עווי סלמן, עו"ד

אחוד כרמלי, אדרי

אורלי אראל,

ראש העירייה

מנכ"ל העירייה

משנה ליועמייש לענייני תכנון ובניה

סגנית מהנדס העיר

היועצ המשפטי

מהנדס העיר

מנהלת אגף תכנון העיר וסגנית מהנדס העיר

בכבוד רב,

אהוד כרמלי, אדר!

מהנדס העיר

עיר ללא הפסקה

פילון 5 תל-אביב-יפו 6451805 | טלפון: 03-7247777 | אתר אינטרנט: || וסף.עועה-61) וצצ

468

לכבוד

עו"ד ליאור שפירא, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה תל אביב יפו עו"ד הראלה אברהם-אוזן, משנה ליועמייש עיריית תל אביב יפו

בקשה לדיון חוזר במליאת הוועדה המקומית בהמשך להחלטת וועדת המשנה לתכנון בנייה מיום 13.11.2024

החלטה בהתנגדויות ומתן תוקף - תכנית כיכר אתרים

א.ג.נ. שלום רב,

1. בישיבה מספר 24-0021 דנה ועדת המשנה לתכנון ובנייה (להלן: 'יהוועדה'') בנושא שבנדון, והחליטה

לדחות את מרבית ההתנגדויות ולתת תוקף לתכנית כיכר אתרים, שמספרה 507-1018837 (להלן:

'יהתכנית). החלטת וועדת המשנה פורסמה והועברה לחברי הוועדה המקומית בתאריך 17.11.2024.

2. בהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), תשס"ג-2003, מוגשת בואת

בקשה לקיים דיון בתכנית שבנדון במליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה.

יודגש, כי טרם הופף למועצה ו/או פורסם באתר האינטרנט העירוני הפרוטוקול המלא של הדיון. לפיכך, נשמרת הזכות לעדכן בהמשך את הבקשה ונימוקיה. להלן תמצית הנימוקים לקיים את הדיון החוזר:

3. התכנית קודמה בניגוד להנחיות תמ'/א/1, וכך פוגעת באינטרס הציבור במרחב החופי:

א מסמך המדיניות והתכנית שבאה בעקבותיו אינם מבטיחים כי חוף הים יישאר /נחלת הכללי, כלל בסיסי ועקרוני הנדרש בתמ'/א/1. נהפוך הוא: התכנית קובעת כללים שמטרתם הפרטת השטחים הפתוחים הציבוריים הצמודים לקו החוף.

ב. | הוראות תמייא/1, כמו גס תכנית המתאר העירונית תא/5000, כמו גס החלטות הולחוייף בנושא כיכר

אתרים, מלמדות שנדרש להכין מסמך ראייה כוללת כשלב מקדמי לתכנית מפורטת חדשה. אין מחלוקת כי מסמך המדיניות שהיווה בסיס לתכנית דנן, אינו מציג ראייה כוללת, כפי שאישר *ועמייש הולחוייף

בתאריך 07.03.2021, במענה לפניית חברת המועצה שולה קשת :

יחד עס ואת, מסמך המדיניות החופי, אשר אושר בוועדה המקומית ביום 28.12.2020, הוכן לטובת מקטע 1 כיכר אתרים בלבד מכח הוראות תא/5000 שאושרה קודם לתמייא 1, ואינו מהווה מסמך ראיה כוללת לחופי תל אביב כהגדרתו בפרק החופים לתמייא 1. בהתאם לכך, וכאמור לעיל, מסמך וה אינו נדרש לאישור הולחוייף. עס ואת, מובן כי כל תכנית מפורטת שתוגש בשטח וה תידרש לעמוד בהוראות תמייא 1.

ג. | בנוסף להפרטת המרחב הציבורי בניגוד למטרה העליונה לפי תמייא/1, הן מסמך המדיניות וחן התכנית

מתעלמים מהנחיות התמי/א למניעת הקמת חומת מבנים החוסמת את המבט לים, מההנחיות לשמירה על ערכי המורשת של האצור (ייהעיר הלבנהיי), אינם מבטיחים שמירה על צירים ניצבים פתוחים לקו החוף כנדרש בתמייא/, ולא יוצרים קשרים נוספים מורח-מערב ביחס למצב הקיים. הקביעה היחידה שמובטחת בתכנית, מיקום המגורים בבניין הקרוב ביותר לטיילת, מנוגדת להנחיית התמייא, הדורשת להרחיק מהחוף שימושים שאינם נדרשים במובהק לסביבה החופית.

ד. התכנית סותרת את גס הוראות סעיף 14.1.2.3 בתמייא, הקובע כי בתחום חוף הים לא תאושר תכנית

המשנה ייעודו של שטת שאינו מיועד למגורים לשטח המיועד למגורים, למעט תכנית אשר המועצה הארצית תקבע כי היא משפרת באופן מובהק את המצב התכנוני המאושר לטובת הציבור.

וו₪ ₪ ₪. ₪ שי ]ה ג | ש'8ו 5 ₪ ₪ 2

הצק

בקשה לדיון חוזר - תכנית כיכר אתרים, נובמבר 2024 , עמי 2 מתוך 5

יצויין בהקשר המגורים, כי הן הולחוף (פברואר 2019) והן וועדת העררים של המועצה הארצית (יולי 2019)

קבעו כבר לגבי כיכר אתרים, כי איו לקבל פשוטו כמשמעו את ההחלטה למקם מגורים בקו החוף, אלא יש להמשיך ולבחון את נחיצותס - דבר שלא נעשה בתכנית. למעשה, מעולט לא הוצגה חוו'ז כלכלית המצדיקה את תוספת המגורים בכיכר, וכפי שיוסבר בהמשך, התכנית אינה משפרת את המצב התכנוני לטובת הציבור, בלשון המעטה. כך או כך, מעולם לא אישרה המועצה הארצית כי התכנית משפרת את המצב כיום ייבמובחקיי, כנדרש לפי הוראות תמייא/1 כשלב מקדמי לאישור מגורים בקו החוף.

במקום להתמודד עס העובדה, כי מסמך המדיניות והתכנית המפורטת אינם עומדים בהנחיות לתכנון הסביבה החופית, כפי שהוגדרו בתמי'א/1, המענה להתנגדויות התמקד בשאלות פרוצדוליות, תוך ניסיון לטעון שמכיוון שלכאורה התכנית החדשה נערכה לפי תא/5000, הרי שאין חובה לאשר אותה בולחוייף.

מלבד העובדה כי אכן נפלה טעות פרוצדורלית (כאמור בסעיפים דה ו-ה לעיל) הרי שהמענה להתנגדויות לא התמודד עט השאלות התכנוניות המהותיות.

לאור האמור לעיל, גם אס היינו מקבלים את עמדת העירייה, ומסכימים לפטור שנתנה לעצמה וליזמיס מבדיקת התכנית בולחוי'ף ובמועצה הארצית, הרי שלא ניתן לקבל את העובדה שהתכנית טותרת את הוראות תמ'/א/1 למרחב החופי, ולפיבך יש לבטלה.

כדי לאשר את התכנית בסמכות מקומית, הוגדר השטח הציבורי הפתוח בלב התכנית בשטח פרטי, וואת

בניגוד לאינטרט הציבורי ובניגוד להיגיון התכנוני:

א.

בלב התכנית עומד השטח הציבור הפתוח שבין שדרות בן גוריון והטיילת. מצבו הפיזי כיום מהווה כהצדקה היחידה לקידום תפנית המגדלים, המתיימרת לשפר את איכות המעבר והשהייה הציבוריים בין השדרה לים. למרות שאין מחלוקת, שהמרחב הציבורי כיום הוא בבעלות וברשות הציבורי, ואין מחלוקת על חשיבות שמירת מרחב זה לטובת הציבור גם בטווח הרחוק, מציעה התכנית להעביר את מפלט הרחוב ומפלס הירידה ליט לבעלות ה*זמים, ולתפוך אותם לישטח פרטי פתוח'.

כדי לכפר על החלטה לא סבירה צו, הוראות התכנית קובעות שהשטח *היה פתוח ולא בנוי, שמתחתלו יהיה חניון ציבורי, שתסומן עליו זיקת הנאה שתאפשר את מעבר ושחיית הציבור, ואף קובעות הוראות זהות לשימושים ולעיצוב בין שטת ה ובין השטה שהתכנית הגדירה ייכיכר עירוניתיי. בדיון בהתנגדולות אף הובטח לחברי הוועדה שהשטח יתוחזק על ידי העירייה במסגרת הסכם עם היזמים, וכי לא יהיו הגבלות על פעילות ציבורית בסמוך למגדלים. על אף שהדרגיט המקצועיים הודו בדיון בהתנגדויות, כי העירייה מתקשה לנהל שטתים פרטיים פתותים, הובטח שדווקא הפעם, בתכנית כיכר אתרים, *ייהיה בסדרי/י.

כיצד יכול הציבור לסמוך על כך שיייהיה בסדריי, אס התכנית לא מגדירה את השטח שבין המגדלים כיישטח ציבורי פתותיי או כייכיכר עירוניתיי, כפי שדורש ההיגיון: איך אפשר לקבל הבטחה ערטילאית זו, כשידוע חיטב לעירייה הקושי לנהל שטחים פרטיים האמורים להיות פתוחים, על אהת כמה וכמה כשאלו נמצאים בין שני בנייני מגורים יוקרתיים, כלומר בקונפליקט בין המרחב הפרטי והציבורי. איך יכול לחיות ששטח שבפועל מובטת להיות ציבורי פתוח, ושמאפייניו ציבוריים, מוגדר בתכנית כישטח פרטלי! זוחי התלטה תמוהה ולא סבירה. האבטורד בתחלטה להגדיר את השטח שבין המגדלים כיפרטיי זועק לשמיים, לאור הניטיון להציג את התכנית כמשפרת המצב חקיים.

למעשה, הסיבה היחידה להגדרת השטח שבין המגדלים כ'יפרטייי, חוא *ישראבלוףיי: הרצון להגדיל מלאכותית את מצבת השטחים הטחירים בתכנית כדי לגזור זכויות בנייה מוגדלותת מבלי לחרוג ממגבלת התכנית בסמכות מקומית. מכיוון שתרחייק שנקבע כרחייק בסמכות 'מקומיתי הוא נגזרת של ייעודי קרקע סחירים, הרי שאם ייעודי הקרקע היו נקבעים בצורה אובייקטיבית, לפי אמות מידה תכנוניות ולפי

בקשה לדיון תוזר - תכנית כיכר אתרים, נובמבר 2024 , עמי 3 מתוך 5

האינטרס הציבורי, השטת שבין המגדלים היה מוגדר בייעוד ציבורי, הרתייק שמותר לוועדה המקומית לאשר היה קטן, וכך גט חיקף שטחי הבנייה הנגזרים ממנו.

ה'תעלול התכנוני' בהחלטה לסמן את השטח הפתוח כ'פרטי: נועד להסתיר את העובדה, כי התכנית קודמה בחוסר סמכות, פיוון שהיקף הזכויות המוצע בה חורג מסמכות הוועדה המקומית. אס נבתן את ייעודי הקרקע בתכנלת הזו בהתאם להיגיון הסביר ובהתאט להנחיות מינחל התכנון, *ימצא כי הרחייק בתכנית גבוה מהרף שנקבע בתא/5000, ומצריך את בחינתה ע"י הוועדה המחוצית והולחוייף.

תעלול תכנוני או לא, הרי שאין ספק כי שהפיכת המרחב הפתות מיציבוריי במצב חקלים ליפרטיי במצב המוצע, סותרת את הנחיותת תא/5000 והוראות תכנית המתאר המחוצית. התכנית העירונית והמחוצית קובעות, שלא ניתן לקדם תכנית המשנה ייעוד שטח ציבורי פתוח לייעוד אחר, אלא אם הובטחו בתמורה שטתים חלופיים למטרות בעלי גודל ורמת אטרקטיביות דומה ובפריסה עירונית מאווּנת.

התכנית לא יכולה לספק שטת ציבורי חליפי שווה ערך לכיכר חציבורית הקיימת - הן משום שהשטת הציבורי שחיא מוסרת ליומיס חוא שטת שלא יסולא בפו ואין שני לו בעיר - שטח בנוי בקו 0 לים, והן משום שבסביבת התכנית (רובע 3) מהסור בשטתיל ציבור פתוחים.

לאור האמור לעיל, עולה כי התכנית קודמה בחוטר סמכות, תוך ניסיון להסתיר את החריגה מהסמכות באמצעות הגדרת ייעודי קרקע בניגוד מוחלט להנחיות מינהל התכנון, ולפיכך יש לבטלת.

5. התכנית אינה מבטיחה את האינטרס הציבורי והעירוני בכיכר אתרים:

א.

גס אט נתעלס מכך שהתכנית טותרת את עקרונות תכנון המרחב החופי כפי שנקבעו בתמ''/א/1, וגם אם

נתעלט מההחלטה התמוהה לעוות את חישוב הרח''ק תוך הפרטת המרחב הציבורי הפתוח, הרי שלא

ניתן לקבל את ההחלטה שלא לעגן בתכנית את זכויות הציבור. להלן כמה דוגמאות לכך:

1) השיקועיס ברחוב פרי לא יבוטלו: לפי ההוראות המחייבות ולפי נספתי התכנית - כביש השירות

התת-קרקעי ורחבות השירות התת-קרקעיות לא ייעלמו, ומשכך -- יישארו גם הרמפות והשיקוע המובילים אליהם. למרות חשיבות נושא צה, שהרי התכנית מתיימרת לבטל את השיקוע הנוכתי כדי להצדיק את הפרטת הכיכר, הנושא לא נבדק לעומק במסמכי התכנית. התכנית מתעלמת מהגובה הרב הנדרש כדי להכניס משאיות ואוטובוסים לתת-הקרקע, ולא בוחנות לעומק את הצורך בשיקועיס ארוכים לשם כך. המשמעות היא, שהשיקוע העתידי יהיו ארוך מהמוצג כעת בשרטוטיס, או שחמור מכך: חיבור שדי בן גוריון לטיילת יחייב גס במצב העתידי את הגבהת רחוב ישראל פרי, בדיוק כפי שחמצב כיום. באופן אבסורדי, הוראות התכנית אילמות לחלוטין לסוגייה זו, ומסרבות לעגן את מה שהובטת בעייפ ובהדמיות התכנית - מפלס מחייב לגובה המרחב הציבורי, כך שיהיה המשכי ונגיש לשדי בן גוריון ולא מוגבה מחן.

2) המעבר בין שדי בן גוריון לטיילת יחיה דרך כביש רחב וסואן: לפי החתכים חנופיים, וּכות הדרך

ברחובות פרי ובירקון בנקודת המעבר בין השדרה לטיילת תהיה ברוחב 34-37 מטרים, בדומה לזכות הדרך ברחוב אבן גבירול או רחוב בן יהודה. לא יתאפשר מעבר נוח, בטוח וקצר להולכי הרגל בין השדרח לטיילת, כפי שהוא כלום.

63 אץ התחייבות לרציפות המרחב הציבורי שבין המגדלים לטיילת: בעוד שמטרתה המוצהרת של התכנית היא להסיר את העלייה !יהנוראיתיי מכיוון שדרות בן גוריון לכיכר העירונית הקיימת ולגשר בין הכיכר לטיילת, הרי שהתכנית המוצעת כלל לא מתחייבת על המשכיות, נגישות ורציפות השטח הפתות. הנושא *יבתן רק בתכנית העיצוב, כלומר בשלב בו לציבור ולתברי חוועדה המקומית אין וכות

ערר, כפי שנכתב בסעיף 6.17 להוראותת: "תכנית העיצוב תכלול תכנית פיתוח אשר תתייחס, בין היתר לחיבור

בקשה לדיון תוזר -- תכנית כיכר אתרים, נובמבר 2024 , עמי 6 מתוך 5

בין מפלס הרחוב למפלס הטיילת וכן התייחסות לגובה מפלסי הפיתוח הסופיים, הקמת קירות תמך והפרשי

מפלסים בין המגרש נשוא ההיתר למגרשים סביבו..."

6 אין התחייבות למיקום איכותי של שטתי הציבור: בדיון בהתנגדויות הוצגו לוועדה שטתי הציבור במגדל הנושק לטיילת - תא שטה .2024. לעומת זאת, בניגוד למוצג בפני הוועדה ובניגוד למענה לשאלות חוזרות ונשנות מצד חבריה, הוראות התכנית אינן מבטיחות את מיקום שטחי הציבור.

מיקום זה ייקבע, לפי טעיף 6.1.3 להוראות, רק בשלב תכנית העיצוב, כלומר בשלב בו לציבור ולחברי הוועדה המקומית אין זכות ערר. לפי טבלת חזכויות וטבלת ההקצאות, שטחי הציבור *כוליס לחיות גם בבניין הדרומי (תא שטח 2023), המרוחק יותר מהטיילת, ואף יכולים להפוך כולם לתת-קרקעיים, כרשוס בהערה די מתחת לטבלה 5: /+במסגרת היתר הבנייה ובהתאמה לתכנית עיצוב מאושרת, לשיקול דעת הועדה המקומית להתיר החלפה בין שימושים ציבוריים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לשימושי מסחר ומלונאות על קרקעיים ולהפך, ובתנאי שיוקמו כלל שטחי הציבור, וסך השטחים העל קרקעיים בתכנית יוותר ללא שינוי. יי

רק לגבי כרבע משטחי הציבור, נרשם כי יי...ינתנו במפלס המרינה בחזית הפונה לחוף ליםיי, וגם וּח, מבלי לפרט את תא השטת בו יינתנו. למעשה, סעיף 4.1.2.ד (1) בהוראות התכנית כמעט ומבטיח, כי שטתי הציבור יפוזרו בין המבנים מעל ומתחת לקרקע.

5) אין התחייבות למעבריס ציבוריים נוספים מזרת מערב: בניגוד למוצג בנספחי הרקע של התכנית,

ההוראות המתייבות של התכנית קובעות לגבי ויקות המעבר הנוספות, כי יימיקומן וצורתן הסופיים של זיקות ההנאה ייקבעו בתכנית העיצוב האדריכלייי. (סעיף 6.6.2 להוראות)

לאור האמור לעיל, עולה כי גם אם לא תבוטל התכנית, הרי שללא ספק, יש להכניס בה שינויים משמעותיים כדי להבטיח את האינטרט הציבורי.

6. השמאות לתכנית מאמצת פרשנות העלולה לקפח את הקופת העירונית:

א. תחוט האיחוד והתלוקה בתכנית מתבטט על תחום התכניות המאושרות תא/1211/א+ב, וכולל כ-16 דונם.

השמאות מנתחת את חלוקת הזכויות כפירוק שותפות של בית משותף, ומתעלמת מכך שבמצב המאושר כ-80% מייעודי הקרקע במפלס העליון שבתחום האיחוד והחלוקה היו ציבורייט ובידי העירייה ואילו במצב המוצע, השטח שבייעוד ציבורי במפלס העליון יחיה רק כ-25%.

לפי סעיף 8.6 בתקן שמאי מסי 15, הצמצום הדראסטי בחיקף המרתב הציבורי ביחט למצב הנכנס היה אמור להיות מתורגס לשטחיט סתירים עבור העירייה במצב חיוצא, אך איץן התייחטות לכך בטבלת הזכויות.

ב. חן לפי דבריה של יועמ"ש הוועדה המקומית בדיון בהתנגדויות, וחן לפי החלטות עבר של הולחוייף ו-וועדת

המשנה לעררים של המועצה הארצית, אין מחלוקת כי המרחב הציבורי העליון הוא בבעלות העירייה. עם צאת, לפי מסמך עקרונות חשומה, שטח המדרכות והכיכר במצב הנכנס אינו מקבל תמורה במצב הוצא.

שטת וה, שמגיע לחיקף של 22,000 מ"ר בנוי (ביחד עס המעבריט חתת-קרקעיים הציבוריים במתחם), הומר קניינית בייויקת הנאחיי של הציבור בשטח הפרטי הפתוח, ולא קיבל תמורה בשטת טחיר שווי ערך.

האם אין שום משמעות ושום ערך למי שמתזיק בזכויות גג יחבניין המשותףי, כלומר הציבור! האם אין ערך לשטתי המעברים! ההחלטה שלא לכמת את שווי השטח שבידי הציבור תמוחה, כיוון ששטחי הגגות של החלקות האחרות, שאינן ברשות העירייה, דווקא מקבלות שוו? תמורה (עקרונות השומה, עמ' 36).

בקשה לדיון חור -- תכנית כיכר אתרים, נובמבר 2024 , עמי 5 מתוך 5

ג. | יצויין בהקשר וה, כי בעוד שבמסמך עקרונות השומה נרשם כי השטחים הציבוריים הס בבעלות העירייה

ייבשלמותיי (עמי 36, סעיף ח) בטבלאות השמאיות נרשמו שטחים עלו עייש ,111 במצב הנכנס והיוצא. אין הבהרה/נימוק להחלטה זו.

ד. הטבלה מפרטת את שווי כל תת-בעלות במצב היוצא, אך מבלי לפרט את מיקומח הסופי, וכך לא ניתן

לדעת אס שטחי העירייה הטחלרים במצב הלוצא (הרשומים עייש חברת 'אתרים) אכן יהיו בעלי ערך שווה לאלו של הבעליט הפרטיים בתכנית, או אפילו האם לינתנו לעירייה במיקום אחד.

ה. באופן לא תקין, חלק מהשטחיט הטתירים שבבעלות העירייה במצב המאושר, הפכו במצב היוצא לשטחי

ציבור מבונים, על אף ששטחי הציבור המבוניס אמורים להיות הקצאה ציבורית נפרדת יימתתת לקויי, ולא לחוות תמורה לבעלות העירייה במצב הנכנט (שורח 86 בטבלה וההערה בשתי כוכביות ** מתחת לטבלה).

המטקנה מכל האמור לעיל היא שגם אם לא תבוטל התכנית, הרי שיש לתקן את הטבלאות השמאיות,

ולפרסםט אותן מחדש לאחר תלקון הפגיעה בתמורות המגיעות לציבור.

נבקש כי בקשה זו תובא לדיון בהקדם האפשרי במליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

כדי שלא לעכב את עבודת הוועדה המקומית, פנייה זו הוכנה טרט פורסם פרוטוקול הדיון, וטרם השלמת ההתייעצויות עס מומחיסם בנושא. לפיכך, הטענות המובאות לעיל הינן מקדמיות בלבד, ונשמרת הזכות להביא נימוקים נוספים ולהוסיף לאלו המובאים לעיל בהמשך.

תמוהה מאוד התעקשותה ההיסטורית של הנהגתת העירייה לבחור שוב ושוב את פרשנות היזמים בכיכר אתרים וסירובה להגן על האינטרס הציבורי בכיכר - כך היה בעות שינוי תכנית המתאר ללא אישור הולחוייף בשנת 2015, כך היה בעת ניטיון למכור את החניון בכיכר ליזמים ללא מכרז ובמחיר מופחת בשנת 2017, כך היה בעת ניטוח מסמך המזייניות תוך התעלמות ממסקנות הליך שיתוף הציבור בשנת 2020, וכך גם כעת, בקידום תכנית לא סבירה, המפריטה שטח ציבורי יקר ערך, ומעבירה אותו ליזמי נדליץ תמורת נזיד עדשים ובניגוד לכללי מינהל תקין.

בשולי הדברים נציין, כי העובדה שמשרד עוחייד המייצג את היומיט עובד במקביל גס כלועץ של עיריית תל אביב-יפו בכל הקשור לתכנית המתאר הכוללנית ולפרשנות שלה, מהווה לדעתנו פגם נוסף בתהליך קבלת

ההחלטות העירוני.

בכבוד רב,

שולה קשת, אורנה ברביבאי, רועי אלקבף ואיתמר אבנרי חברות וחבר מועצת העיר והוועדה המקומית תל אביב-יפו

העתקים :

חברות וחברי הועדה המקומית לתכנון ובנייה

אדרי אודי כרמלי - מהנדס העיר תל אביב-יפו

עו"ד נעם קולודני, בייכ עמותת התושבים ילא למגדליס בכיכר אתריסי [00.1.ש0(60100218)נופסת מתכננת יעל דורי, ראש תתוס תכנון-אדם טבע ודין 1008.096.11 000

אדרי ברוך *וסקביצי, מתכנן ערים ולשעבר מהייע תל אביב-יפו 01.11 סוס

מר דדי הברפלד 60811.0

מס' החלטת התוכן

דראפט קודם - דיון להפקזיה

ועדת המשנה לתכנון ולבניה ישיבה מספר 322-0001' מיום 12/01/2022

מוטד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית: הועדה חמקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו

מיקום: רחוב ארלוזורוב ומלון קרלטון מצפון, רחוב עס ישראל חי ומלון הרודט מדרום, ממזּרת שדרות בן גוריון ושורת המבנים המערבית של רובע 3, ממערב טיילות החוף ומרתב בריכת גורדון ומרינה ת'יא.

גושים וחלקות בתכנית:

מטפר סוג גוש חלק/כל הגוש | מטפרי חלקות בשלמותן מספרי חלקות

גוש בחלקן

6 מוסדר חלק 5 58 %, 49, 47 26

0 6

7 מוסדר חלק 1, 2, 9, 12-13 7

.6% מוסדר חלק 17

3 מוסדר חלם 3

שטת התפנית: כ- 28.715 דונם

מתכנן:

- | [הושמט].

- | [הושמט]

- [הושמט]

- | [הושמט]

- | [הושמט]

- | שמאות: 21.5 ברק פרידמן קפלנר שימקביצ ושות!

עמי 127 מבאיית ספטמבר 2007

[הושמט]

יזם: 11

מגיש: 11% + הועדה המקומית לתכנון ובניה ת''א-יפו

בעלות: בתחום התכנית ריבוי בעלים לפי החלוקה הבאה:

בעלים "777 חלקים ברכוש המשותף | אחוזים בהתאם לחלקי (מתוך 3587 חלקים) הרכוש המשותף

נכסי עידית 2020005 5%

א.פ.צ השקעות - חניון ככר אתרים - תת 19 20%

חלקה 7

עירית ת'יא (כולל באמצעות חברות עירוניות) 109 20%

בעלים עס הסכם שיתוף פעולה לתבייע עם 7 1%

נכסי עידית: טרמד ס.א, אלון יצחק ופנינה,

וירגיין

בעלים אחרים (כל אחד מחזיק בפחות מ-1% 11055 520%

מחלקי הרכוש המשותף): אופנס בע"מ,

ילברשטיין אלכס, מנקורטה שרה ואחי,

הירש דליה וגדעון, טאוב חיים ורותי,

משפחת חי (דוד ורני, רפי-דוד, רוני) טופסי

גלישת גלים, ואחרים

מצב השטח בפועל:

מכלול המבנים של כיכר אתרים הוקם במחצית הראשונה של שנות ה-70, כמבנה רב תכליתי שבמרכזו כיכר רחבה מעל שיקוע למעבר רכב לאורך הרחוב המערבי של העיר. הכיכר מוגבהת ממפלסי הרחובות סביבה והיא מחוברת מזרחה לשדרות בן גוריון בכבש ובפינה הדרום מערבית של הכיכר בשלושה גרמי מדרגות רתביס למפלס הטיילת ולחוף הים. לאורך הדופן הצפונית של חכיכר בנוי מלון 'מרינה' (או יבית כללי במקור), חמש קומות מעל מפלס הכיכר בשימושי מסחר ומלונאות. דרך המבנה נשמר מעבר ציבורי צפונה לכיוון גן שפיגל. במרכו הכיכר מבנה עגול 'הקולוסיאוסי, ובדופן המערבית שלה שלושה מבנים נוספים למסחר. מתחת למפלט הכיכר שני מפלסים בהם עובר שיקוע הכביש, מיסעות, תחנת דלק, שטחים תפעוליים, שטתים למסחר ומעברים ציבוריים. בקומה השלישית מתחת למפלס הכיכר, חניון רכב במפלס טיילת החוף.

הכיכר מחברת את שדי בן גוריון עס חוף הים למעבר הולכי רגל ללא חציית כביש, אך החיבור דורש עלייה משדי בן גוריון, חצייה של הרחבה הגדולה וירידה בגרמי מדרגות גבוהים. הכיכר המוגבהת מסתירה את הנוף בקצה שדרות בן גוריון והוא נגלה רק בקצה המערבי של הכיכר הרחבה. שיקוע הכביש מייצר נתקים במרחב. רחוב הירקון ושיקוע אליעור פרי אינם נוחים למעבר הולכי רגל, לאורך הרתוב ובחצייתו. לאורך השנים תפקודו של המרחב התדרדר, בפרט שטחי כיכר אתרים הבנויים והפתוחים, מעל ומתחת לקרקע.

השטחים הבנויים והפתוחים מתפקדים כיום באופן חלקי בלבד, השטח הפתוח לא מנוצל, המעברים הציבוריים ברובם לא בשימוש, והמצב התחזוקתי ירוד. מבנה הבעלויות מורכב. המבנה ותפקודו הלקוי של המקום משפיע על סביבתו וגם לשיקוע השפעה שלילית על המרחב העירוני.

עמ' 128 מבאיית ספטמבר 2007