החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - ינואר 2025

>

בפני ועדת הערר לענלינז ארנונה כללית ₪

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס': 140027157

בפני חברי ועדת הערר:

יו'/ר - עו'יד אפרת קפלן

חבר -- עוי/ד ראובן הרן

חבר -- רו"ח קובי ישראלי

העורר: אלנדיג ברוך

-נגד.

מנהל האונונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב טשרניחובסקי 16, תל אביב - יפו, הרשום בספרי העלרייח כנכס מס' 2000248068 ח-ן לקוח מסי 11481665 ששטחו 70 מ"ר המטווג כייבנייניס שאינם משמשים למגורים לרבות משרדיט, שירותים ומסחריי.

העורר טוען בכתב הערר כי הנכס אינו ראוי לשימוש וזכאי לפטור מארנונה בחתאט לסעיף 330 לפקודת העיריות.

המשלב טוען בכתב התשובה לערר כי בחתאס לביקורת שנערכה בנכס ביום 19/3/2025 עלה כי מצבו של הנכס אינו מזכה בפטור המבוקש,

מתשובת מנהל הארנונה מיום 31/3/2025 עולה כי העורר פנה למשיב בבקשה לקבל פטור מארנונה עבור שני נכטים סמוכים, ומנהל הארנונה אישר הענקת פטור לאחד מהם (נכס מסי 2000248073), לא אושר מתן פטור לנכס מספר 2000248068, נושא הערר.

ביום 2/11/2025 החליטה לוייר הוועדה כך:

תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.

לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים

בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:

עניינו של הערר בטענת העורר כי יש להעניק לנכס פטור מארנונה בהיותו לא ראוי

לשימוש, בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות.

המשיב טוען כי בהונאם לביקורת שנערכה בנכס ביום 19/3/2025 נמצאא כי הנכס אינ עונה על התנאים להענקת הפטור המבוקש.

.

הצדדים יודיעו בתוך 14 יום האם ניתן לתת החלטה על סמך החומר בתיק הערר מבלי לקיים הליך הוכחות הכולל הגשת תצהירים, חקירות עדים וסיכומים. העורר יוכל לצרף בתוך מועד זה תמונות / קבלות / ראיות אחרות ביחס למצבו הפיזי של הנכס.

החלטה זו ניתנת חלף דיון מקדמי.

ביום 2/11/2025 הודיע המשיב כי הוא מסכיט למתן החלטה על סמך המסמכים בתיק הערר.

ביום 25/11/2025 חגיש העורר ראיות לתמיכה בטענותיו; העורר פירט כי שתי היחידות פונו משוכריחזן בתחילת תודש מרץ 2025 ועברו שיפוץ והסבה למגורים. אחת היחידות הושכרה ביום 5 ותשנייה הושכרה ביום 20/7/2025. העורר צירף חשבונות חשמל המלמדים על צריכת חשמל אפסית - נמוכח ביותר ותמונות של הנכס במצבו העדכני המלמדות על שעוי החלוקה הפנימית, יצירת חדר חדש בו הותקנו מקלחת ושירותים וחדר נוסף בו הותקנה מקלחת, שבירת קירות, הוטפת נקודות חשמל והתקנת רצפת פרקט.

ביום 11/12/2025 הוסיף העורר ראיות הנוגעות להיקף השיפוץ; הצעת מחיר לשיפוץ מיום 5/1/2025 חכוללת ריצוף קרמיקה, הרכבת קיר גבס, איטום קיר גבס, נקודת מים חס או קר, פירוק קרמיקה מהקירות או פירוק קלרות לשם הזוה, צביעת קירות כולל הכנה לצבע, נקודות תשמל, נקודות כת והכנת תשתית לנקודת גז. העורר המציא קבלות בסך 182,900 ₪ עבור עבודות השיפוצ.

סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:

'נהרט בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייח הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבנלין במצב של נכס הרוס או ניזוק".

בהחלטת בית המשפט העליון בבריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל אביב --

יפו, נקבע כך:

יימשהגענו למסקנה כי אין לבתון עלות שיפו ייטבירהיי או ייכדאיות כלכלית'י במסגרת השאלה האם בניין ייניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי עדיין יש לבתון כיצוד בסופו של דבר בכל ואת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא מבחן פלסי אובייקטיבי בעיני האדט השביך. ואכן, כפי שנקבע בעניין אחר ייקרקע יש לשום בחתאט לתנאלם אובייקטיבייסיי.... השאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין נטוק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה חיא האט מבתינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין יניוק במידח שאי אפשר לשבת בויי. אכן, *תכנו מקרים

ייאפוריםיי וגם אס לא נלך לשיטת ילכשאראנו אכירנויי (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קייו (טרט פורסט, 17.9.2008) לביטןל יי 1 מסמשו + סע 1 ןו עדיין ניתן יחיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל חישר. כפי

שציין השופט רובינשטיין בפרשה אחרת:

"*משאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי המשמעות הרגילח שמליחסות לו חבריות, ולהיעזר במבחן

חשכל הישר: יכלל ידוע הוא, שכאשר ביטוי השגור בפי הבריות אינו

מוגדר בחיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילה שמייחסיס לו בני-

אדם' (ע'/א 753/68 מלכה פרנסיס, ואחי ני בנלמין רוזנברג, פייד כג[2)

2 (1969) - השופט, כתארו אצ, יי כחן); יבאין הגדרה מיוחדת בחיקוק מסויים מניחיט שהמתוקק דיבר בלשון בני-אדם והתכוון למובנו המקובל של המונחי...

ודוק: אין לומר כי כל בניין מוזנח חוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנוק בו עוסק סעיף 330 הוא נוק משמעותי. לעניין מס שבח התעוררה כאמור השאלח מחי דירה המיועדוג למגוריט לפי טיבת. חפסיקה שעטקה בעניין קבעה כי יייש לבדוק את הדירה, כמות שהיא, לצורך מבחן וה, ולראות, אס היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבתינה פיסיות, דהלינו, מבתינת המבנח ומבחינת הימצאותס של מתקנים המצויים בדרך כלל ‏ בדירות מגורים והתיונייס לשם שימוש רגיל וסביר של הדייריט, כגון מתקני חשמל ומים, שירותיט, מטבח וכיוצא באלר

הפטור שלפי טעיף 330 מדבר על ייבניןיי ולאו דווקא על דירת מגורים. המונת 'יבנין'י הוא מונח רחב יותר ואין הוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע ייהמונת בנין חינו מונח רחב ביותר, הכולל מבנל מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומהיי... על כן, גס אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרת יחנה הוא מפטור לפי טעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניה, למשל, לצרכל משרדים, מלאכה, תעשייה או כל טיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי לתיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 חבניין צריך להלות ייניזוק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבנלין...*.

על פי הפסיקה, יש לפרש את הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות בצמצוט, והשימוש בהוראה זו

הוא במשורת.

>.

על פי הראות שבפנינו, בנכס נערך שיפוץ למטרת התאמתו ממשורד למגורים. העורר טען בכתב הערר כי מדובר בשיפוץ מאסיבי ורציני. חמשיב הכיר באחת מן היחידות כלא ראולה לשימוש.

בדוייח הביקורת שנעויך ביום 20/3/2025 צוין ביחס לנכס נושא הערר שלא זכה לפטור כי יינראתה תקרה שלמה, חלק מהקירות חשופיט וחלק לא, הנכס כולו מרוצף, יש שירותים, אין מקלחת אך יש מטבח. לא נראו כלי עבודה אך נראו תומרי בנלין, לא היו פועלים בזמן הביקורתיי. בהשוואה לממצאי הביקורת ביחס לנכס שהוכר כלא ראוי לשימוש עולה כי בנכס שהוכר לא הייתה מקלחת, היו פועלים בעת הביקורת וכן כלי עבודה. שאר חמלל ביחט לנכס זה זהה.

בתמונות שצורפו לדוייח הביקורת נראה נכס שקירותיו שלמים, מרוצף ברצפת פרקט, אטלה מותקנת, חלון שאחת מזגוגיותיו שבורה, קונסטרוקציה למטרת חקמת קירות גבס, מטבח מלא ופסולת בניין בעיקר בחדר השירותים / מקלחת.

לאחף שבחנו את מכלול חראיות שבפנינו החלטנו כי על אף גבוליות המקרה, דין הערר להתקבל;

העורר שיפץ שתי יחידות ששימשו כמשרד וחפכו לדירות מגורים ; המשיב הכיר ביחידה אחת כלא ראויה לשימוש, ואילו לא חכיר ביחידה השנייה ככזו.

מן החומר שהונח בפנינו עולה כי מדובר בשיפוץ של שתי יחידות משרד שהפכו ליחדות מגוריט, וכלל שינוי מבנה פנימי, לרבות תוספת חדר, התקנת מקלחות, פירוק קרמיקה מן הקירות וריצוף מחדש, כל ואת בחיקף כ- 200,000 ₪.

העובדה שמדובר במשרד שהוסב למגורים, בשים לב לתמונות לאחר השיפו\ המלמדות על תוספות חדר והתקנת מתקנים סניטריים לרבות ריצוף חנכס כולו, מה שהצריך בוודאי פירוק גם של הריצפה, וכל זאת בשים לב להיקף השיפוץ המוכח מבתינה כטפית (היקפו נבחן בשים לב לשטת הנכט) מלמדות לטעמנו על שיפוץ משמעותי המצדיק הענקת תפטור גס ליחידה הנוספת ששופצה באותו מועד.

טוף דבר;

הערר מתקבל. הנכס נושא הערר יקבל פטור מארנונה ממועד הפנייה של העורר למשך שלושה חודשים.

בנטיבות העניין, אין צו להוצאות,

ניתן בהיעדר הצדדים ביוטס 6 \ \\ מ

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהלייט התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשסי/א -- 2000, קיימת לצדדיט וכות ערעור בפני בית המשפט לענייניט מינהלייט בתוך 45 :וט מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנת 20(ג) לתקנו שויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (אדרי דין בוועדת

ערר) קתשליש 1977 תפורס הח אתר האינטרנט של חמשיב.

| / 2 2 = ה

6 ןְ ₪ +-3 27 /

ב אפר א. לפפו, 1 חבר + קובן ה/1/ 9 חבר: קובי ישראלי, רו"ח : און. / קלדנית: ענת לול

4

/"

3

בפני ועדת הערר לענליני ארנונה פללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס': 140027382

בפני חבויי ועדת הערר:

*ו'/ר -- עו'יד אפרת קפלן

חבר -- עו"ד ראובן הרן

חבר -- רו''ח קובי ישראלי

העוררת: אורת פרקש

-נגד-

חמשיב: מנהל הארנונה, עירלית תל-אביב- יפו

צד שלישי: וז'יס בסקרבוני

ענלינו של הערר בנכס הנמצא ברת' דיולנגוף 101 תל אביב - יפו (פסאג/ דיזינגוף) חרשום בספרי העירייה כנכט מס' 2000376728 ח-ן ארנונה מסי 11478614 ששטחו 16 מ"ר,

העוררת טוענת בכתב הערר כי יש להעביר את התיוב על שס השוכר שהחזיק בנכס עד ליום 5, ודים בסקורבני (להלן - ייהשופריי).

המשלב מפנה בכתב התשובה לערר לביקורת שנערכה בנכס ביום 15/7/2025 וטוען כל הצטברו חובות בגין הנכסי ובעקבות כך הוא התאים את חתיוב לבעלת הציקה הקרובה ביותר לנכס - העוררת שה?א בעלת הנכס. כעולה מדו'יחות הביקורת שצורפו, לא חיה מענה מצד השוכר ודים בסקורבני ולא ניתן היה לתאם ביקורת מולו.

ביום 11/11/2025 החליטה יו"ר הוועדה כך:

תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.

לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים

בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:

עניינו של הערר בטענת העוררת כי יש להעביר את רישום החזקה בנכס על שם השוכר ודים בסקרובני. העוררת צירפה חוזי שכירות הנחזים להיות חתומים על ידי השוכר,

1

41

המשיב טוען כי בהתאם לביקורת שנערכה בנכס ביום 15/7/2025 משלא אותר בנכס המחזיק הנטען הועברה החזקה על שם העוררת כבעלת הנכס.

אני מורה על צירופו של ודים בסקרובני כצד שלישי להליך.

העוררת תמציא לידי הצד השלישי העתק מן הערר והעתק מהחלטה זו. העוררת תמציא לידי המזכירות אישור מסירה או הודעה בכתב כיצד נמסרה ההודעה לידיו ואת פרטי ההתקשרות עם הצד השלישי.

הצד השלישי יגיש תגובה לתיק הערר בתוך 7 ימים ממועד ההמצאה בה יודיע עד מתי החזיק בנכס נושא הערר. תשומת לב הצד השלישי כי הוועדה מוסמכת להטיל עליו את החיוב בהיעדר תגובה.

החלטה זו ניתנת חלף דיון מקדמי.

ביום 23/11/2025 הגישה העוררת מטסמך חתום על ידי השוכר, ודים בסקורבני, המאשר כי קיבל לידיו את הערר והעתק מהחלטת הוועדה ובו הוא מאשר שהחזיק בנכט עד ליוט 1/8/2025.

ביום 15/12/2025 החליטה יו"ר הוועדה כי הניק יועבר לכתיבת התלטה.

מכאן החלטה זו.

בפנינו חווח שכירות שהמציאח העוררת מיום 1/8/2024 לפיו שוכר הנכס עד ליום 1/8/2025 הינו מר ודים בסקרובני.

בפנינו דוייחות ביקורת של המשיב מהט עולה כי ניטיונות לתאם ביקורת עס השוכר לא צלחו.

בפנינו אישור חתום על ידי השוכר המאשר כי החזיק בנכס נושא הערר עד ליום 1/8/2025, הוועדה סבורה כי יש במכלול הראיות האמורות כדי להסב את החיוב על שם השוכר, כמבוקש.

הערר מנקבל.

המשיב יעביר את החזקה בנכס על שס השוכר, מר ודים בסקרבוני, עד ליום 1/8/2025.

אין צו לחוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים 200 | 411

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינחלייט (סדרי דין) תשס"א -- 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני ביות המשפט לעניינים מינחלייס בתוך 465 ?וס מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנת 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ףיר לאפרו א קפקן, ע\ייד חבר 4 ה/// עויור, , חמוי: קובי ישראלי, רוי'ת

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ער מט': 140026289

בפני חברי ועדת הערר:

לרייר - ער'יד אפרת קפלך

חבר - עויד ראובן הרן

חבר - רו'יח קובי ישראלי

העורר: חיים מרוט

-נגד.

מנהל הארגונח, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

ענלינו של הערר בחנות הנמצאת בקומה השלישית במתחם התחנה המרכוית החדשת ברחי לוינסקי 8 תל אביב-יפו חרשומה בספרי העירייח כנס מטי 2000133768 ח-ן ארנונה מס' 110091169 (חנות מס' 3557),

לטענת העורר, חנכט אינו ראוי לשימוש ויש לפטור אותו מארנונה בהתאם להוראות טעיף 330 לפקודת העיריות. העורר צירף לכותב הערר חווייד אמדן ירידת ערך מאת שמאי המקרקעין יניב בן אלישע ואלעד כהן.

חמשיב טען בכתב התשובה לערר כי בהתאם לביקורת שנערכה בנכס ביום 29/1/2024 נמצא כי חנכס אינו עונה על התנאיט לתענקת הפטור המבוקש. לכתב חתשובה צורף דו"ח הביקורת שערך תוקר חוצ מטעם חמשיב.

ביוט 11/8/2024 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוועדה כלהלן:

תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.

לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים

בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:

עגיינו של הערר בטענת העורר כי הנכס, הנמצא במתחם התמח"ת, לא ראוי לשימוש ויש לפטור אותו מתשלום ארנונה. לטענת המשיב הערר הוגש באיחור ניכר של כשלושה חודשים ולכן יש לדחות אותו על הסף. לגופו של עניין, המשיב טוען כי הנכס אינו עונה על התנאים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות. מעיון בדו"ח הביקורת מיום 17/1/2024 עולה כי: הנכס נראה ללא פעילות. גראו בנכס מספר ארונות. לדו"ח לא צורפו תמונות, כנהוג. על פניו, ממצאי הדו"ח אינם מספקים כדי להוביל למסקנה אליה הגיע המשיב.

אשר לטענת הסף; העורר יגיש תצהיר ביחס למועד קבלת תשובת מנהל הארנונה על ידו.

התיק ייקבע לדיון מקדמי בפני.

ביני וביני הגיש העורר בקשה להרחבת הערר גם לשנת 2023. המשלב בתגובתו לבקשה התנגד לכך.

ביום 13/11/2024 התקיים דיון מקדמי בפני הוועדח. הצדדים הסכימו למחוק את טענת חסף בדבר איחור בחגשת הערר. לאחר טענות הצדדים החליטה הוועדה כל התמחיית תצורף כצד שלישי להליך ותגיש תגובתה ביחט לחנות בה תתייתס גם למיקום החנות וסביבונה. התיק נקבע לדיון הוכתות ונקבעו מועדים להגשת תצהיריט.

ביום 9/2/2025 הוגשו תצהירים מטעם העורר; תצהיר העורר וחוויד שמאי. ביום 10/3/2025 הוגש תצהיר מטעם המשיב; תצחיר תוקר השומה מר אסף ישראלי. ביום 8/5/2025 הוגש תצהיר מטעם התמחיית; תצהירה של גבט' סימה אברביה.

ביום 6/8/2025 התקיים דיון הוכחות בו נתקרו המצהירים.

ביום 9/9/2025 הוגשו טיכומים מטעם העורר. ביום 16/10/2025 תוגשו סיכומים מטעם המשיב ומטעט התמחיית.

מכאן החלטתנו.

עדות העורר-

העורר טוען בטיכומיו כי החנות אינה מושכרת מראשית שנת 2018 אולם למרות ואת הוא נאל\ לשלם ארנונה ודמי ניהול לחברת הניחול. לטענתו, בשל מצבה העגוס של התתנה, פועלות במתחט רק קומות 4-6 המסחריות ותלק מקומה 3; הקומח נטושה ברובה, לא ניתן להשכיר את הנכס ורוב התנויות סגורות. במיעוט החנויות הפתוחות, אין זרימת קהל משום שהגישה לחנות אינה ישירת ו/או תסומח. עוד נטען, כי על פי חוות דעת השמאי, רוב הכניטות בפועל סגורות, התחזוקה במבנה לקויה והצחנח גוראית. העורר מוסיף כי כפועל יוצא מהמצב בתחנת בכלל, ובקומח השלישית בפרט, ישנה ירידת ערך ולדבריו אף השמדת ערך של הנכט. עוד הודגש כי בנכט חפציט/ רחיטים שאינם של העורר ואשר הונחו על ידי פולשים שהניחו מנעולים ופרצו פנימה וכי התלפת המנעול לא הועילה.

בדיון התוכחות העיד העורר כי החנות נפרצה פעמיט רבות, הניחו בחנות קרטוני נעליים ללא רשות וכי הוא לא חגיש תלונח במשטרה כי אינו לודע למי לפנות. לשאלת בייכ התמחיית השיב העד כי החנויות הסמוכות ניצלו את המצב שהחנות סגורה והניתו את מרכולתן באופן שחוסס את הגישה לחנות.

חוויד השמאי-

קראנו בעיון את חווייד השמאי שצורפה מטעם העורר. השמאל מתאר את הטביבה של החנות ואת מבנה התמחיית בכללותו ומתייחט לירידת ערך החנות. בהתליחט לנכס עצמו השמאי קובע כי:

"הנכס כולל ריצוף טראצו מחופה משטח ?2/0 ישן, תקרת בטון גבוחה (כ-5 מ'), תאורה פלורצנטית

2

תלויה. הגישה לנכט מתאפשרת משני צידי החנות, דרך תריסי גלילה ידניים. בעת הביקור בנכס נמצא כי חינו פנוי וללא שוכריטיי. אין בממצאי חשמאי כדי ללמד על מצב פיזי ירוד של הנכס עצמו שיוביל להכרה בו כלא ראוי לשימוש, למעט הטענה בדבר סביבת הנכס ומצב המבנח בכללותו.

הגישה לנכט -

העד מטעט המשב העיד בפני הוועדה כי הגישה לנכס הינה מן הקומה הרביעית, קומת הרתוב, כל יורדים במדרגות ואין מדרגות נעות. עוד העיד, כי קיימות חנויות נעליים רבות בקומה השלישית וכי רבות מהדוכניות אינן עובדות. העד אישר כי בעת הביקורת הוצב דוכן נעליים בכניסת לחנות של העורר.

עמדת המשלב על פי דו''ח הביקורת -

חמשיב טען בסיכומיו כי בנכס נעשה שימוש שכן לדברי חעורר נכנסים לנכס פולשים ומניחים בו קרטוניט ונעלייס ללא רשות. חמשיב הפנה בסיכומיו לכך שבנכס הנטוש נמצאו תפצים ורחיטים שאינם של העורר. בהתייחס לחוות דעת השמאי, נטען כי הוא עצמו לא ביקר במקום ואין לו כל ידיעה ממקור ראשון על מצב הנכט. המשיב חפנה לדוייח הביקורת ממנו עלה כי הנכס איעו ריק, מרוצף ומקורה ויש בו מספר ארנונות. לאור כלל הממצאים המשיב סבור כי חנכס אינו עונה על התנאים להענקת הפטור המבוקש.

עמדת התמת'ית -

הצד השלישי טענה בטיכומיה כי הנכס ממוקם בקומה השלישית, קומה פעילה, ובטמוך אליו תנולות פעילות. חצד השלישי הפנתה לתמונות של סביבת הנכס. עוד נטען כי דרכי הגישה לנכט לא נחסמו על ידי התמחי/ת ולנכס גישה מלאה ודרגנועים פעיליט.

ביקור חברי הוועזית בנכט-

ביום 22/12/2025, לאחר קריאת הטיכומים בתיק, ולאחר עיון במכלול הראיות, התליטו חברל הוועדה כי יש מקום לקייט ביקור קצר בנכס.

ביום. 24/12/2025 קיימו שני חברי הוועדה סיור בנכט. הביקור התקייט בהרכב תטר בהטכמת הצדדים כמפורט בפרוטוקול. תמונות הטיו" הועברו לחבר הוועדה שלא נכח בביקור. להלן

פרוטוקול שנערך בטמוך לאתר הטיור:

פרוטוקול סיור במתחם התמחיית מיום 24/12/2025

נוכחים: עו"ד אפרת קפלן-ייר הוועדה, עו"ד ראובן הרן-חבר ועדה, בן ציון

ציטרין - עו"ד בייכ העורר, חיים מרום - העורר, יניב טוירמן - עו"ד בייכ המשיב.

הטיור המתקיים ביום 24/12/25 בשעה 13:30 בנוכחוות שני חברי ועדה, בהסכמת הצדדים, לאור העדרותו של רו"ח ישראלי שנאלף לצאת להלוויה של בת משפחוז,

חברי הוועדה נכנסו לתחנה דרך שער מספר 42, עברו דרך חנויות הנעליים בטביבה

והגיעו לחנות שמטפרח 3557.

העורר ובייכ הצדדים המתינו בצידה השני של החנות, אליה ניתן לחגיע דרך חנות הנעליים הסמוכה,

באזור החנות חנויות נעליים פתוחות.

חנות פתוחה, קירותיה שלמים, ריצפה שלמח ותריס גלילה פתות. לטענת העורר, תרים הגלילה נפרץ מעת לעת.

בתנוונ מידוף רב, חלקו מונח על הריצפה וחלקו תלו?/מוצמד לקירות. העורר הצביע על קופסת נעליים שנמצאת על גבי אחד המדפים.

בייכ העורר ליווה את חברי הוועדה על מנת להציג בפניהם את שאר שטח הקומה את הכניסות הסגורות, הדרגנועיס המושבתיס והשרותים, וטען כי לא ניתן להשכיך את החנות לאור מצב המבנה.

*ו'יר הוועדה צילמה תמונות שהועברו לחבר הוועדח רו"ח ישראלי.

הפרוטוקול נערך על ידי יו"ר הוועדה.

החלטה-

חברי הוועדה ערים למצבו העגום של העורר, שכפי שפירט בפנינו, אשר לא עלה בידו להשכיר או

הנכט משנת 2018 ועל אף זאת עליו לשלט ארנונה ודמי ניהול בגינו. עס ואת, ועל אף רגישותה של הוועדה למצבס של בעלי חנויות במתהט, כפי שעולח מהחלטות שניתנו בשנים האתרונות, אין בעובדה כל הנכס אינו מושכר כדי לחוביל באופן ישיר למסקנח כי חנכט אינו ראוי לשימוש,

הפטיקה בטוגיה זו ידועח ;

סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:

יינהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודח, או שניווק במידח שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מתזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויתולו הוראות אלח, כל עוד הבנלין במצב של נכס הרוס או ניזוקיי. |

בהחלטת בית המשפט העליון בבריימ 10313/07 חברת תמגרש המוצלת בע"מ ני עיריית תל אביב --

פו, נקבע כך:

יימשהגענו למסקנה כי אין לבחון עלות שיפוץ ייסבירה'י או ייכדאיות כלכלית'' במסגרת השאלה האם בניין יניק במידה שאי אפשר לשבו בו'י עדיין יש לבחון כיצד בטופו של דבו" בכל זאת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתיות והמבחן שיש לקבוע חוא מבחן פיסז אובייקטיבי בעיני חאדס חטביר. ואכן, כפי שנקבע בענלין אחר ייקרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיביים'י..., השאלה אינה כיצד רואח את הבניין באופן סובייקטיבי חנישום ואין די בכן:

4

שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניוק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבתינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבנלין וניזק במידה שאי אפשר לשבת בויי. אכן, ייתכנו מקרים ייאפוריסיי וגם אם לא נלך לשיטת יילכשאראנו אכירנו?י (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קייו (טרם פורסם, 17.9.2008) לביטול יי 1 מסו[עש +1 אוסם\ 1 1 60 פיי) עדיין ניתן יחיח להכריע בשאלת לפי מבחן השכל הישר. כפי

שציין השופט רובינשטיין בפרשה אחרת :

יימשאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי המשמעות הרגילה שמייחסות לו הבריות, ולהיעור במבחן

השכל הישר: יכלל ידוע הוא, שכאשר ביטוי השגור בפי חבריות אינו

מוגדר בחיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילח שמייחסים לן בני-

אדם' (עייא 753/68 מלכח פרנסיט, ואת' ני בנימין רוזנברג, פייד בג(?)

2, 187 (1969) - השופט, כתארו אצ, יי כהן) ; יבאין הגדרה מיוחדת בחיקוק מטויים מניחים שהמחוקק דיבר בלשון בני-אדם והתכוון למובנו חמקובל של המונתי...

ודוק: אין לומר כי כל בניין מוונח חוא בהכרת בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנזק בו עוסק סעיף 330 חוא נוק משמעותי. לעניין מס שבת התעוררה כאמור השאלה מחי דירה המיועדת למגורים לפי טיבה. הפטיקה שעטקה בעניין קבעח כל יווש לבדוק את הדירה, כמות שחיא, לצורך מבחן וח, ולראות, אס היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינה פיסית, דהיינו, מבתינת חמבנה ומבחינת הימצאותס של מתקניט המצויים בדרך כלל בדירות מגורים והתיוניים לשט שימוש רגיל וסביך של הדיירים, כגון מתקני חשמל ומיט, שירותים, מטבת וכיוצא באלחזי

הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על ייבנין' ולאו דווקא על דירת מגורים. חמונח ייבניןיי הוא מונת רחב יותר ואין הוא מוגבל א למגורים. כפי שנקבע ייהמונח בנין הינו מונח רחב ביותר, הכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומהיי...על כן, גם אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרת יחנה הוא מפטור לפי טעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן לתשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניח, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי לחיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות "ניווק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין...5.

*

עיינו בדוייח הביקורת של חמשיב ובתמונות שצורפו ממועד זה וכן בתמונות שצורפו על ידי העורר.

על פי הפטיקה, יש לפרש את הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות בצמצום, והשימוש בהוראה זו הוא במשורת.

לאחר ביקור בחנות, והתרשמות באופן בלתי אמצעי ממצבה וסביבתה, חברי הוועדח הגיעו למטקנה כי הנכס אינו עונה על התנאים שנקבעו בדין ובפסיקה להענקת הפטור.

ראשלת, הגישה לתנות נושא הערר חופשית ואינה חסומה. על כך מעידה הקלות היחסית בה מצאו חברל הוועדה את התנות, לאחר שנכנסו משער 42 בקומה הרביעית, קומת הרתוב, וירדו לקומה השלישית, ללא צורך בשימוש בדרגנוע/ מעלית.

שניות, החנות נמצאת באצור פעיל במתחם התהנה, זאת בשונה מחנויות אחרות בהן דנה הוועדח עד כה; החנות סמוכה למטפר רב של חנויות נעליים פתותות ופעילות ואין מדובר באחד מן האזורים השוממיס בתמחיית. בחנות הסמוכה פועלת חנות נעליים, שהייתה פתוחה בעת הביקורת, ושהו בה מספר אנשים, וגם אס האזור מוזנת, אין מדובר באחד מן האזורים ה'פריפרייאליטי והחשוכים של התחנת.

שלישית, התנות עצמה אינה במצב לא ראוי לשימוש; לחנות תרים גלילה, קירות שלמים ותקרה.

מלבד זאת, בתנות ציוד רב, מדפים המונחים על גבי חריצפה ותלקט מוצמדים בקידות לקירות. אין מדובר במדף בודד אלא בסדרה של ארונות אחטון במצב טביר יחסית, והנכס איגו ריק אלא משמש לכל הפחות לאחסנת ארונות ומידוף.

במקרה וה, בשקילת מכלול הראיות, לא נוכל לקבוע כי הנכס אזנו ראוי לשימוש, וואת על אף ההבנה למצבו של העורר.

לאור כל האמור, הערר נדחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בחיעדר הצדדים ביום 6 ( / 4 \.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (טדרי דין) תשטי'א - 2000, קיימת לצדדיט זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאט לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות וזמקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 ת החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב

1 4 6

חבוי: התכ פיד

*ו'יר: אפר א. קפלן, עו

/

ר: קובי ישראלי, היח

קלזינית: ענת לול

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערף מט': 140027356

בפני חברי ועדת הערר:

לור -- ערי'ד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר -- רו''ח קובי ישראלי

העוררת: קבוצת רוזיו בע"מ

-נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטת

עניינו של הערר ב- 15 דירות שהוחזקו בתקופת המחלוקת על ידי העוררת ברתי בן סרוק 26 -22 תל-

אביב יפו.

העוררת טוענת בכתב הערר כי יש להעניק לכלל הנכטיט הנחת נכס ריק החל מיוט 21/11/2024 ועד למועד בו נמסרו בפועל לדיירים. העוררת מצרפת לכתב הערר פרוטוקולים של מסירת הדירות.

הודעת העוררת למשיב נמטרה לאחר שהדירות אוכלסו, ועל כך אלן מחלוקת.

המשיב טוען בכתב התשובה לערר כי העוררת לא המציאה כל ראיח למצב הנכסים בתקופה שבמחלוקת, ומאתר והודעת העוררת נמסרה רק לאחר האכלוט, לא הייתה למשיב ההזדמנות לבדוק את מצב הנכסים בתקופת המחלוקת, כמקובל. טענת העוררת כי ברור שהדירות עמדו ריקות, משמדובר בבניין חדש, אינח ברורח כלל, ומנוגדת להנחת הדין הדורשת הודעה בזמן אמת ו/או המצאת ראלות ברורות למצב הנכס. מכאן, לשיטת חמשיב, כי אין די בכך שהדירות אוכלסו במועד מאוחר לותר ממועד תחילת המחלוקת, ויש צורך להוכיח כי הנכסים היו ריקים מאדם ומחפץ. לאור האמור, המשיב ביקש לדחות את הערר על הסף.

ביום 27/11/2025 החליטה לוייר הוועדה כי חתיק ייקבע לדיון מקדמי.

ביום 24/12/2025 חתקיים דיון מקדמי בערר. בייכ העוררת (שלא המציא יפוי כ לתיק עד מועד מתן החלטח זו) טען כי הערר נוגע ל- 15 דירות מתוך 48 דירות והפנה לדירה אתות שקיבלה הנחת נכט ריק בחתאס לתקנה 12 לתקנות החסדריט מחודש יוני ועד מועד מטירתה ביום 12/8/2025.

לשאלת הוועדה האם ברשותו תמונות חמלמדות שהדירות היו ריקות בתקופת המחלוקת השיב בשלילה. בייכ העוררת הדגיש כי מדובר בבניין חדש וביקש לראות בפרוטוקול המסירח כראליח לכך שהנכסיס היו ריקים. לשאלת הוועדה מתי הוגשה חבקשה ביחט לנכס שהוכר על ידי המשיב כנכס

1

ריק, השיב בייכ העוררת כי הבקשה הוגשה בחודש יוני, לפני מטירתח. לאור טענה זו העירה הוועדה לפרוטוקול הדיון, כי לא ניתן להקיש מדירה זו לנכסים אחרים, שכן בדירה זו אפשר להמת שהמשלב. >-- .

קיים ביקרות בזמן אמת, שכן ההודעה נמטרה במועד. בסיום הדיון הוחלט בהסכמת הצדדים כי חהתיק יועבר לכתיבות החלטה על סמך החומר בתיק.

מכאן תחלטתנו.

העוררת טוענת כי 15 דירות בפרוייקט היו ריקות עד מועד מסירתן לדיירים. הומצאו פרוטוקולים של מסירת הדירות, אולם אין בידי העוררת ראיות כלשהן או תמונות המלמדות על כך שהנכטים היו ריקים מאדם או מתפף בעת מסירתן או קודם לכן.

העוררת פנתה למשיב לאחר אכלוס חדירות, ולכן לא הייתח למשיב האפשרות לבתון את מצב הנכסים בתקופת המתלוקת.

לא ניתן להסיק, כפי שמבקשת העוררת, מדירה אחת שקיבלה הנחו נכס ריק, לדירות נושא חערר, שכן כפי שעלה בדיון, הודעה בגין דירה זו נמסרה בתודש יוני ולפני מסירתה לדיירים, ולכן הדעת נותנת שהמשיב קיים ביקורת בנכס לפני הענקת הפטור.

לא ניתן להסיק על מצב הנכסיט מן העובדה שמדובר בבנלין חדש, שכן בהחלט ייתכן והנכטים לא חיו ריקים מכל חפ בעת המטירה, ועל מנת לוכות בחקלה לפי תקנה 13 לתקנות ההטדריס במשק המדינת, יש להוכיח את מצבט הפישי של הנכטים לאשורס.

בהיעדר ראיה כלשהי מצד העוררת להיות הנכסים ריקים עובר למועד המסירה לרוכשים, לא הוו"ס הנטל להוכיח כי הנכסים ריקים, ולכן אין מנוס מדחיית הערר.

הערר נדחת.

לפנים משוות הדין אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 2)0 \ \ ב

בהתאם לסעיף 2(5) לתחוק בתי משפט עעניינים מינחליים התשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהלייט (סדרי דין) תשסיא - 2000, קיימת לצדדיט וכוות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מטירת ההתלטה.

בהתאם לתקנח 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (טדרי דין בוועדת ערר) התשל 1977/4 תפורסם החלטה זו באתר האלנטרנט של המשיב.

0 ו ו 5

יו"ר: אפרת א. סטש חבר: 3

ן הרן/ע/ד 2 חבר: קובי ישראלי, רו''יח

קלויניו 2: ענת לול

₪

שליד עיריית תל אביב-יפו ער מס': 140027378

בפני ועדת הערך לענייני ארנונת כללית

בפני חברי ועדת תערר:

ייר - עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח קובי ישראלי

העורר: שי כרמל

-נגד.

מנחל תארנונה, עיריית תל-אביב- יפו

החלטה

עניונו של הערר בנכס הנמצא ברחוב יהודה הנשיא 43 תל אביב יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מט' 2000272149 ח-ן לקוח מס' 10327118 ששטחו 292 מ"ר המסווג כיימגוריט'י.

העורר טוען בכתב הערר כי הנכס אינו ראוי לשימוש וזכאי לפטור מארנונח בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות, בעקבות שיפוץ שנערך בו מיום 22/8/2025. על פי חנטען, השיפוץ כלל חציבה בקירות להוספת נקודות תחשמל, צביעת כל חדירה, תיקוני אלומיניום, תיקוני תריטים שאינם פועלים כראוי, טיפול בפרקט, תיקוני אנסטלציה שונים, החלפת טפיס בכל קירות חדירה ועוד.

משך השיפו - כחודש.

המשיב טוען בכתב התשובה לערר כי בהתאם לביקורת שנערכה בנכס ביום 26/8/2025 עלח כי מצבו של הנכס אינו מוכח בפטור המבוקש.

ביום 27/11/2025 החליטה יו"ר הוועדח כך:

תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.

לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל מנת לייעל את הדיונים

בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:

עניינו של הערר בטענת העורר כי יש לפטור את הנכס מתשלום ארנונה בתקופת שיפות בהיותו ריק וללא שימוש. העורר מדגיש כי בקשתו אינה נסמכת על הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות.

המשיב טוען בכתב התשובה לערר כי הנכס אינו עונה על התנאים שנקבעו בדין ובפסיקה להענקת פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. לעניין היות הנכס ריק:

המשיב טוען כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וכי לגופו של עניין לא ניתן להעניק לנכס הנחת נכס ריק כאשר נצפו בו דברים מאחוסנים כפי שניתן להיווכח מדו"ח הביקורת.

הצדדים יודיעו בתוך 14 יום האנ ניתן לתת החלטה בערר על בסיס החומר בתיק.

העורר יוכל לצרף ראיות מטעמו ולהגיש תגובה קצרה עד עמ' 1 בתוך מועד זה ואזי התיק יועבר לכתיבת החלטה.

ככל שהצדדים לא מסכימים למתן החלטה כאמור, התיק ייקבע לדיון הוכחות הכולל הגשת תצהירים וחקירת עדים.

החלטה זו ניתנת חלף דיון מקדמי.

ביום 27/11/2025 הודיע המשיב כי הוא מסכים למתן החלטה כמוצע.

ביום 9/12/2025 התקבלה תגובה מטעם העורר. העורר טען כי הדירה פונתה מכל אדם וחתפ למטרתת שיפוץ, למעט ויטרינה עוניקה בפינת האוכל שלא ניתן להזיו ובגג הדירה נותרו עצי נוי ומיכלים. כלל הדירח פונתה לרבות, מיטות, ספות, ריהוט ועוד.

טעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:

יינהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונח לפי הוראות הפקודה, או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושביט בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויחולו תוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס חרום או נזוקיי.

בהחלטת בית המשפט העליון בבריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל אביב -

יפנ, נקבע כך:

יימשהגענו למסקנה כי אין לבחון עלות שיפוץ ייטבירתיי או 'כדאיות כלכלית'י במסגרת השאלה האם בניין 'ניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי עדיין יש לבחון כיצד בסופו של דבר בכל זאת תוכרע השאלח. לדעתי מדובר בשאלח עובדתית והמבחן שיש לקבוע הו 4 מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדם הסביר. ואכן, כפי שנקבע בעניין אתר ייקרקע יש לשום בחתאט לתנאים אובייקטיבייטיי.... חשאלה אינה כיצד רואה את חבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעח מטעמו בעלמא כי חבניין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה חיא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כל הבניין יניזק במידה שאי אפשר לשבת בויי. אכן, ייתכנו מקרים ייאפוריסיי וגם אס לא נלך לשיטת יילכשאראנו אכירנויי (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קייו (טרם פורטט, 17.9.2008) לביטול יי 1 מסםש 16 שסמא 1

1) עדיין ניתן לחיח להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר. כפג

שציין השופט רובינשטיין בפרשחה אחרת :

*ימשאזין בחוק או בונקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי המשמעות הרגילה שמייחסות לו הבריות, ולהיעור במבחן

2

השכל הישר: 'כלל ידוע הוא, שכאשר ביטו? השגור בפי הבריות אינו

מוגדר בתיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילת שמליתטים לו בני-

אדםי (עייא 753/68 מלכח פרנסיס, ואחי ני בנימין רוזנברג, פייד כג(?)

2, 187 (1969) - השופט, כתארו אצ, לי כהן); יבאין תגדרח מיוחדת בחיקוק מטויים מניחים שהמחוקק דיבר בלשון בנל-אדט והתכוון למובנו המקובל של חמונחי...

ודוק: אין לומר כי כל בניין מוזנח חוא בחכרת בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנוק בו עוסק טעיף 330 הוא נזק משמעותי. לעניין מט שבח התעוררה כאמור השאלה מחי דירת המיועדת למגורים לפי טיבה. הפסיקה שעסקה בעניין קבעה כל יייש לבוק את הדירה, כמות שהיא, לצורך מבחן זה, ולראות, אס חיא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינה פיסית, דהלינו, מבחינת המבנת ומבחינת הימצאותס של מתקנים חמצוייס בדרך כלל בדירות מגורים והתיונייס לשט שימוש רגיל וסביר של הדיירים, כגון מתקני חשמל ומים, שירותיט, מטבח וכיובא באלהיי

הפטוך שלפי סעיף 330 מדבר על ייבניףי ולאו דווקא על דירת מגורים. המונת 'יבנין'י הוא מונת רתב יותר ואין הוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע 'יהמונת בנין חינו מונח רחב ביותר, הכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומהיי...על כן, גס אט בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניח, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשלייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי תבנלין. על כן, כדי להיכנט בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות 'יניווק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיווג תוקי שהוא לגבי הבנללן...*.

על פי הפטיקה, יש לפרש את הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות בצמאום, וחשימוש בהוראה זו הוא במשורה.

קראנו בעיון את דויית הביקוורת שערך חוקר חוץ מטעם המשיב ובחנו את התמונות שצולמו.

בתמונות נראה נכט בעל תקרה שלמה, קירות שלמים וריצפה שכוסתה בקרטון למניעת נזקים.

נראים כלי עבודה המלמדים על צביעת חנכט. חלק ניכר מהנכס ריק, אולם נויאים בתמונות גוף תאורה, רהיט/ ציוד מכוסים בשקית ירוקה, מקרר, כוננית שכוסתה (הוזכרוז בתגובת העורר), ובמרפטסת נראים כלים ועצים וכן ריהוט גן מכוסה, המישח כסאות, שולתן מתכת ושני כסאות נוספים. הכלים הסניטריים שלמים והמטבח שלם ומכוטח בניילון ירוק.

מתיאורו של העורר אודות העבודות שבוצעו עולח כי בוצע בנכס שיפוץ שגרתי שלא כלל שבירת קירות, החלפת תשתיווג משמעותית, תציבח משמעותית, פירוק חלונות, תוספת בנייה ועוד.

בתמונות גראים, כאמור, כלים סניטריים במצב שלם, אביורי חשמל, דלתות פנים ומשקופים, מטבת שלם, חלונות ותודיסים.

לשונו של סעיף 330 לפקודת העיריות ברורה, והוא מתייחס למצב בו לא ניתן לשבת בו והוא ריק מכל חפצ, ובלשון הסעיף: לא ניתן להשתמש בו ואין משתמשים/ יושבים בו. העובדה שבנכס נמצא ציוד לא מועט, מלמדונ על שימוש בנכס, במשמעותו של המונח יישימושיי בדיני הארנונה, ולכן לשונו של הסעיף אינה מאפשרת להעניק את הפטור לנכס בו נמצא ציוד, גם אס רובו במרפסת/ גג המבנה.

לכך מאטרפת העובדה שהיקף השיפוץ כפי שתיאר העורר וכפי שעולח מן התמונות או עולח כדי שיפו\ משמעותי שהובלל לנזק קרדינאלי ומשמעותי אליו התכוונה חפטיקח.

יש לוכור כי לשונו של סעיף 330 שעניינה יינהרט בניין... או שניזוק במידה שאל אפשר לשבת בויי וכן תקופות הפטור הארוכות הנזכרות בסעיפי המשנה, מלמדות על כוונת המתוקק למצב של חרט הנכט או נזקים קדדינליים, שאינם בבחינת שיפו שגרת" או הכנת נכס לשינוי בשימוש בו ובוודאי שאינו מתייחט לסיטואגיה זמנית של שיפוץ קוסמטי. יש גם לזכור שאת שירות העירייה, המהוויט את ההצדקה להטלת הארנונה, ממשיכה העירייה לספק ברובט גם לנכס שאין בו שימוש.

לאור כל האמור, אנחנו טבוריט כי היקף חשיפוץ בנכס, בשילוב העובדה שנותרו בו פרטי ריחוט וצוד לא בוזידיס וחוא אינו ריק -- אינם מצדיקיס לראות בו כנכס לא ראוי לשימוש ולפטור אותו מתשלום.

הערר נדחת,

בנטיבות העניין, אין צו לתוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 0 2 \ 9

בהתאט לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהלייט התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתנל משפט לעניינים מינהליים (טדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לענלינים מינהלייט בתוך 45 יום מיום מטירת ההחלטח.

בהתאם לתקנח 0(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (טדרי דין בוועדת ערר) 0 תפורטט התלטה זו באתר חאינטרנט של וזמשיםב.

/

לוו שי 9

% ו ששה ה י

יר''ר: אפרת א. קפלן, ער חבר+ ב /עויי+ חבר: קובי ישראלי, רו"ח

קלדנית: עבת ל

₪

7

8

שליד עיריית תל אביב- יפו ערף מט': 140026907

בפנל ועדת הערר לענליני ארנונה כללית

בפני חברי ועדת הערר:

יו'/ר -- עו'יד אפרת קפלן

חבר - עו''ד ראובן הון

חבר - רו'יח קובי ישראלי

העוררים: יורשי בטת מרים זל

-נגד.

חמשיב: מנהל הארנונח, עיריית תל-אביב- יפו

צד שלישי: עמידר - החברח חלאומית לשיכון בישראל בע"מ

תחלטת

ענלינו של הערר בנכטי הנמצא ברח' יצחק בן צבי 18 תל אביב-יפו, הרשום בטפרי העירייח כנכס מס 98" ח-ן ארנונה מטי 11442067 ששטתו 119 מ"ר.

בכתב הערר טענו לורשי המנוחה מרים בטה צייל כי המנוחה הייתה דיירת מוגנת בנכס נושא הערר, נפטרה ביום 4/2/2-23, ויורשיה אינם זכאיט לקבל את הדיירות המוגנת. מאחר ובעלי הנכס הנס רשות מקרקעי ישראל ו/או עמידר, נטען הס אלו שתייביס בארנונה בגין הנכס ממועד פטירתה. על פי הנטען בכתב הערר היורשים כלל לא ידעו על הנכס, לא עשו שימוש בנכס ומעולם לא חייתה לחס חזקה בנכס,

בכתב התשובה לערר המשיב ביקש לדחות את הערר על הסף. חמשיב סען כי על פי המידע שבידיו, הנכס שהותזק על ידי המנוחה לא הוחור לעמידר, ומכאן שיורשיה החוקיים, שנרשמו כמחגיקיט שיורייט בנכס, הם בני החיוב בגינו; מאחר והנכט היה ברשותה של גבי מריט בטוו, ולא נמסר לעמידר, יורשיה הס המחזיקים השיוריים בו. המשיב הוסיף כי במקרח של אי בהירות אין וה מתפקידו להכריע בסכסוך בין היורשים ובין חברת עמידר.

ביום 17/3/2025 החליטת יו"ר הוועדה כך:

תיק הערר הועבר לעיוני למתן החלטה ביחס לאופן ניהול ההליך.

לאחר שקראתי את הערר ואת כתב התשובה לערר, ועל ינת לייעל את הדיונים

בפני ועדת הערר, אני קובעת כלהלן:

עניינו של הערר בטענת העוררים כי גב' בטה מרים הייתה דיירת מוגנת בנכס נושא הערר ולכן הם אינם בעלי זכויות בדירה ואינם חבים בארנונה בגינה.

| המשיב טוען כי על פי מידע שבידיו הדירה לא הוחזרה לחברת עמידר ומכאן שיורשיה החוקיים הם בעלי החיוב בגינו ונרשמו כדין כמחזיקים בנכס.

המשיב יצרף בתוך 14 יום את המידע שבידיו המוזכר בסעיף 5 לכונב הערר, לפיו הנכס לא הוחזר לחברת עמידר.

חברת עמידר מצורפת כצד שלישי להליך. העוררים ימציאו אוז כתב הערר, כתב התשובה והחלטה זו לידי חברת עמידר וימציאו אישור מסירה לתיק הערר.

חברת עמידר תגיש תגובה לערר בתוך 30 יום מקבלת החומר על ידה. בהיעדר תגובה - תהא הוועדה מוסמכת להטיל את החיוב על הצד השלישי.

החלטה זו ביתנת חלף דיון מקדמי.

ביוט 17/3/2025 הוגשה הודעה מטעם המשיב אליה צורפה התכתבות עס חזברת עמידר בעניין הנכס נושא הערר.

ביום 18/3/2025 קבעה יו"ר הוועדה בהתלטה כי '/אין בתומר אינדיקציה לכך שהיורשיס מחזיקים בנכס אלא לכל חיותר לכך שממייי לא אישר מכירתו ליורשיט. המשיב ישקול עמדתו וימסור הודעה לתיק בתוך 30 ?וםיי.

ביום 24/4/2025 הוגש כתב תשובח מטעם חברת עמידר. בכתב התשובה נטען, בין היתר, כי על פי נחלי עמידר, מוטלת תובח על היורשיט להודיע לעמידר אודות פטירת מחזיק בנכס ולהשיב את הנכס לידיה. במקרה וה, לאחר פטיוית המנוחה היורשים לא טרחו להודיע על פטירתה והודעה ראשונה נמסרח רק כשנתיים לאחר פטירתה ביום 17/11/2024. בעקבות דין ודברים מול בייכ היורשיס, נמסרה החזקה בנכס לידי עמידר רק בחודש פברואר 2024

ביום 30/4/2025 החליטת לוייר הוועדה כי ייקבע דיון מקדמי בנוכחות בייכ הצדדים וחצד השלישי.

ביוט 31/7/2025 חתקיים דיון בנוכחות הצדדים. בייכ העוררת טען כי היורשים לא ידעו על הנפס, כל מדובר במחסן, האם שחתגוררה ברמלה לא עשתה בו שימוש וחיורשים אלנט יודעים למה שימש.

בייכ המשיב הציג את צו קיום הצוואח ותצוואה מכוחה נרשמו היורשיט כמחזיקים בנכס, וחפנה לכך שחנכס מווּכר באופן מפורש בצוואת חאם (ייחנות הנמצאת ביפו ברח' דרך בן צבי 18"). ביכ = עמידר טען שהמנוחה ובעלה עשו שימוש בנכט במשך כתמישיט שנת, כי שולמו דמי שכירות בגץן הנכס ולכן הטענה כי היורשים לא ידעו על הנכס לא יכולה לעמוד. עוד נטען כי בשנת 2019 המנוחה

2

וילדיה ביקשו לרכוש את החנות מעמידר וההליך כולו התנהל מוליילדיה --היורשים. העסקת לאה --

יצאה אל הפועל מאחר והאזור יימנוע מכריי. בייכ העוררים חוסיף כי הנכס נמסר כשחוא ריק, היה ריק קודם למסירה וליורשים אין כל זכויות בו. בייכ המשיב טען כי מדובר במחלוקת בין עמידר ובין חיורשיט שהעירייה אינה צד לה והוועדה אינה מוסמכת לדון בסכסוך זה. בסיום חדיון החליטה הוועדה כי בייכ עמידר ימציא או המסמכים המלמדים כי היורשיט ידעו על הנכס בתוך 30 יום ונקבעו מועדיט להגשת סיכומי הצזזזיס.

ביום 31/8/2025 הוגשו סיכומים מטעט העוררים. ביום 17/9/2025 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.

ביום 17/9/2025 הוגשו סיכומים מטעם החצד השלישי,

מכאן החלטתנו.

הצדק עם המשיב כי קיימת מחלוקת בין עמידר ובין העורריט, יורשי המנותח, ביתס לחובת מסירת הודעה על פטירת המנותח. מחלוקת זה אינו מעניינה של הוועדה ואינח בסמכותח.

השאלה העומדת להכרעה הינה האם המשיב פעל כדין כאשר רשם את היורשיט כמחזיקים בנכס החל ממועד פטירת המנוחה ועד להודעת עמידר על חילופי מחציקים בנכס, וחאט הוכח כי היורשים לא החזיקו בו.

מונחת בפנינו צוואת המנוחה וכן צו קיום צוואה. צוואת המנוחח מוכירה במפורש את הנכס נושא הערר ומונה את זכויותיה בו בין נכסיה: ייכל הוכויות מכל סוג שהוא בחנות הכמצאת ביפו רחי דרך בן צבי 18, לרבות חלקי בדמי המפתח וכל זכות אחרת...יי. די בכך על מנת להצדיק את רישוט התזקה בנכס על שט חיורשים, גם אס אין מדובר בזכות בעלות אלא בזכות דיירות מוגנת, או כל זכות אחרת.

מכאן ואילך, סמכות הוועדה מצומצמת לדיון בשאלה האם ניתן לקבל את טענת 'איני מחזיקי של היורשיט; היורשים טענו כי לא ידעו על הנכס ולפיכך לא תפסו בו תזקח. טענה זו לא יכולה להתקבל לנוכח אזכורו המפורש של הנכש בצוואת האם. לכך רק התווספו התכתובות שצירפה חברת עמידר ביחס לתללופי הדברים עם היורשים באשר לאפשרות רכישת הנכט על ידם ועל ידי אימט בעודה בחיים, אשר שוללים אף הט את הטענה כי ה:ורשים לא ידעו על הנכט.

אין בדעתנו להכריע בשאלת כחלי עמידר בדבר האחריות למסירת הודעה על פטירתה של המנוחת ומועד מסירת החזקה לידי עמידר בפועל; כל שאנו קובעים הוא שעל פי החומר שבפנינו, העירייה פעלה כדין בעת שרשמה את החזקה בנכס, שהינו בבעלות חברת עמידר, והוחזק על ידי העוררת במשך כתמישים שנה, מכח זכויות מוגנות, על שם יורשיח, ואת מכח הצוואח. כפי שציינו לעיל, לא הורס חנטל המינימאלי להוכחות טענת איני מחזיק של חיורשיס המבוססת על הטענה כי לא ידעו על קלומו.

כמובן שכל מחלוקת אחרת בין היורשים ובין עמידר תוכל לחתברר בפנל הערכאח המוטמכת.

טוף דבר;

חמשיב פעל כדין כאשר רשם את היורשים כמחזיקים בנכס נושא הערר ממועד פטירת המנותה ועד מועד מסירתו בפועל לידי עמידר.

טענת איני מחזיק נטענה בעלמא והוכח כי היורשים ידעו על קיומו של הנכס המוזכר בצוואת האם, הערר נדחה,

אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום ו 2

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים חתשייט- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מלנחליים (טדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה,

בחתתאס לתקנה 20(ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

1 ונקי עצ

חבר: קובי ישראלי, רוי'ח

.

קלדנית: ענת לול

-

ועדת ערר לענלינל ארנונה כללית ערריים מסי: 140022701

שליך עיריית תל אביב-יפו 1,255

12

בפני חברי ועדת תערר: 06

לוי: עו"ד רוית פרינ

חברה: אורלי מלי רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת : בית בלב בע"מ

:גוד

מנחל הארנונת בעירוית תל אביב-יפו

ו ג

הנכט נשוא הערב

1 חנכס נשוא הערר נמצא ברחוב בית אל 34 בתל אביב (ייחנכסיי). הנכס מטווג תחת שלושה

סיווגים:

שטת בסך של 2,031 מ"ר- בטיווג יימגוריסיי (לצרכי נוחלות ייקרא לחלן- יישטחי השלרותיי)

שטת בסך של 904 מ"ר- בטיווג *מוסד סיעודי גריאטרייי (/יתקומת הראשונתי)

שטח בסך של 60 מ"ר- בטיווג י/בניינים שאינם משמשים למגוריםיי (יימסחר")

2 המתלוקת בין הצדדים נטובת על אופן החיוב: של שטחים יימשותפיס/י חנכלקים בשטתי השירות, וכֶן על סיווגח חנכון של הקומח הראשונת.

ההשגה, העררים וההליכים שבפבני תועוית

3 העוררת חגיש השגח וערר וחמשיב חגיש כתב תשובח לערר.

4 | חצדדים חגישו לועדח חעתק של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט חמחוזי בעמיינ -53396+03 1 במסגרתו הגישח העוררת ערעור מנחלי על החלטת ועדת הערר מיום 17.1.2021 שבח נדתו טענות העוררת. במטגרת הערעור המנחלי טענה העוררת, שיש לסווג את הקומת הראשונה כבית אבות כלומר לסווגו בסנוג יימגוריסיי, בעוד שהמשיב טען שיש לסווג כבית חולים. בית המשפט המתוזי קיבל את טענת העוררת (לחלן : ייפטק חדיןיי).

10

1

העוררת ביקשה את הועדה להתיל את תוצאת פסק הדין על תערריס שבכותרת בטענת שמדובר במעשת בית זיון, ואולם חמשיב חתנגד לכך בטענה שבשנים חרלוונטיות לעררים שבנדון חוסף לצו הארנונח סיווג ספציפי חדש- 3.3.26 אשר מתייחט לנכסים מסוג וח של העוררת- מוסל שניתן לו רשיון משרד חבריאות כמוסד סיעודי גריאטרי, על כן, אין רלוונטיות בפסק חדין.

במטגרת תתלטח מיום 4,7.2022 נקבע על ידי הועדה שאכן פסק חדין מחווה מעשח בית דין, נוכת חנימוקים שבבטיטו (יש לטווג את חקומח חראשונח בסיווג מגורים שכן חקשישום מתגוררים בקומח זו). למרות זאת, ניתנח בידי חמשיב החזדמנות לחוכיח כי תנסיבות בשנים 1 השתנו באופן חמצדיק סטיח מפסק הדין. בעקבות ואת חגיש חמשיב כתב תשובח לערר.

בין לכין, חוגשח בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון והצדדיט ביקשו את חועדח לחמתקי לתוצאת הערעור (התלטח מיום 26.7.2022). ביום 15.11.2022 ניתנח החלטת בית המשפט העליון (לחלן: ייהתלטת העליוןי) הדוחח את בקשת רשות הערעור, וחמשיב נתבקש לחודיע לוועדה חאט למרות זאת יש מקום לברר את הערר לגופו. חמשיב ביקש את הוועדח לברר את חערר לגופו,

ביום 24.4.2023 נערך דיון מקדמי בערר.

העוררת הגישה תצחיר של גבי ציפי גוטמן, חמשמשת מנחלת בעוררת, וחמשיב חגיש תצחירים של מספך תוקריט שערכו ביקורוףת במקום מטעם חמשיב.

ביום 7.8.2023 נערך דיון חוכתות במסגרתו נחקרו גבי גוטמן מטעם העוררת וכן חחוקר מטעם חמשיב, מר אלעד גרינבלט. ביום 13.11.2023 נערך דיון חוכחות נוסף שבו נחקר חחוקר, מר מאור שמאי, מטעם חמשיב.

ביוט 14.1.2024 חגישת חעוררת בקשה לועדח להשחות פעם נוספות את בירור העררים נוכת עתירח נוספת שהוגשוז לבית המשפט המחוי (533-09-23) וביום 29.1.2024 ניתנח ההלטה על עיכוב חחליכים בוועדח כמבוקש. ביום 28.1,2025 חומצא לוועדח פסק הדין בתיק חנייל (לחלן:

ייפטייד קשתיי), וחצדדים ביקשו את תוועדח להמשיך בכירור חתיקים שבכותרת.

הטוגלת תטעונ

12

המחלוקת נשוא הערר שבכדון נוגעת לשתי סוגיות :

א. האם יש לתת לעוררת פטור בגין שטחי חשירות (2,030 מ"ר) בחתאם לסעיף 1.3.1 זי לצר

בחיותם ישטתים משותפיט יי, ולחילופין לחייב את דירי חבניין על פי חלקט היחסל בשטחים אלו, כטענת העוררת, או שיש לחייב את חעוררת כמי שמתזיקח בשטחים אלו באומן בלעדי (ביחד עס יתר חשטתיס בנכס) תחת סיווג יימגוריסיי, כטענת חמשיבו

ב מח חוא חסיווג חנכון של שטת הקומח הראשונה של הנכס (904 מ"ר). האם יש לטווגו בסיווג ייבית חוליטיי (3.3.26 לצן) או שיש לסווג בסיווג ייבית אבותזי (מגורים) כטענת העוררת 1

טענות הצדדים בתמצית

לעניין חירב שטתל חשירות :

.3

4

5

מעוררת טוענת ששטחי השירות תכולליס את לובי בגיין המגורים, מחסניט, שטחי בטחון ומרתפים חס שטתים משוהפיס, חמשרתים את כלל דיירי חבניין ולכן העוררת פטורה מחיוב בגינם בחתאט לסעיף 1.3.1 זי לצו הארנונח. לטענת העוררת, מצחיר העוררת הבחיר שחממקייים פתותים ונועדו למצב חירוט. לחילופין טוענת העוררת, שוש לחייב בגין חשטחיס את כלל דייר בית חאבות על פי חלקט חיחסי בשטח הבניין.

לטענת העוררת, הַמחקְנִיס משמשים לאחטון ציוד של חנחלת חבית עבור חדיירים, (אולם העוררת אונה מאפשרת לדיירים לאתסן ציוד אישי. חדרי החוגים, חכושר והההצאות משמשים למטרות אלח ולא מקיימים בחם אירועים פרטיים. לטענת העוררת, טענות אלו לא נטתרו בחקירות הנגדיות ואף התחזקו בחקירות הנגדיות של החוקרים מטעם חמשיב, מר אלעד גרינבלט ומר מאור שמש. ביחס לממייקיס נטען שמדובר במקלטים בדיור מוגן ולכן הכסאות והטפות מלועדים לדיירים הקשישים לשימושם בעת שחייח במקלט, בדומת לכתיט משותפים יירגוליטיי.

לטענת תמשיב, חשטחיט אס שטתים ימשותפיטיי לכלל דיורי חבניין אלא שטחים חמשמשים את תעוירת בלבד לצורך מתן שירותים הניתנים על ידח לדיירי בית האבות. העוררת גובה דמל אחזקח בגין שירותי רופא וחוגים, וכן שירותים נוספים שאינם כלוליט בדמי האתזקה וכרוכים בתשלוט נוסף (חדר אוכל, קפיטריח; חדר כביטח). עוד נטען, שחממקליים הקומתיים אינם

משמשים או חדיירים באופן ישיך, וחלקם מִשְמָשים כמקום לחוגים או ספרייח. בניגוד לעדות המצתיר מטעם העוררת, הממייקים אינם פתוחים אלא נעוליט והמפתת נמצא אצל תעוררת.

6

7

חמשיב מוטיף וטוען, שהעוררת חיא שמכתיבח את אופן חשימוש בשטחיט שבמחלוקת, ואילו לדיירי בית תאבות לא הוקנתת תזקה בשטחים אלו, וחס אפילו אינם ייברי רשות'י בשטחים.

לטיוס נטען שיש לדחות את טענת חעוררת שיש לחילופין לחייב את דיירי חכית, שכן תעוררת לא פנתח למשיב בעניינים של חדיירים, ולא ביקשה לשנות את שס המחזיק בהתאם לתקנת 6 לפקודת חעיריות.

לעניין סיונג חקומה הראשונת.:

8

9

0

1

2

לטענת העוררת יש לאמץ ולהתיל כאן את ההלטת העליון אשר אישר את פטק דין תמתוזי אשר קבע, שיש לחייב את תקומה הךראשונת בסווג מגורים ולא בית חולים. פטחייד קשע איגו משנת מקמיעח זו ואף חודגש שס, שוש לבתון את מכלול חנתונים העובדתיים ולא רק את העובדה שלמשוס יש רשיון בית חולים סיעודי. לטענת חעוררת, פסקי חדין חנייל מחוויס השתק שיפוטי מוחלט גס ביחס לשנות המט 2021-2023,

לגופו של עניין נטען, שמדובר בבית אבות לכל דבר ועניין חמשמש למגורים של דיירים ששמותיחם מופועיס על תחדרים, ומדובר באוכלוסייח קשישת שאינח יכולח להסתדר בעצמה ולכן וקוקח לעורת סיעודית, אתִיות ומשגיחות 24 שעות ביממח. חדיירים מתגוררים בבית האבות לתקופה ממושכת, לרוב עד יומס חאחרון, ואין במקום אשפוז זמני כמו בבית חולום.

בנושף, למקום אין מאפייני בית חולים ובין חיתר אין חדרי מיון ואין חדרי נלתוח.

לטענת תעוררת, סעיף 8(א) חוק חסדריס במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992 קובע שיש לסווג חנכט על פי חשומוש בו, תעוררת מאזכרת את עתיימ ל176-0 כל אבות מונטיפיורי 3 עוריות כיית ראות בעייש 7/00 בג בית פנתס לי עריית מס ענומת אשר דנים במחותו של בית אבות, כמקוט מגורים של קשישים.

העובדח שחמקום מנוחל על ידי צָד גי (תכרת יקירי תל אביב) אינח משנח דבר בנוגע למחות השימוש בנכס, והעובדח שחשטת מושכר לא חופכת אותו לייעסק מניביי עבור העוררת.

לסיום, הוספת סיווג יימוסד גריאטרייי לצו חארנונת משכת 2020 אינח משנח דבר לעניין חטיווג, שכן חמבחן חוא כאמור מבחן תשימוש בפועל בנכט.

וגו

חיוב יישטחי השיכותיי

3

4

5

6

בתחילת הבריס נציין, כי במסגרת הערעור המנחלי שהגישה העוררת על פסק הדין ויתרה העוררת, בחמלצת בית חמשפט המחוזי, על הערעור שחגישה בנושא השטחים המשותפים (ראח עמי 2 לפסתייד). לחבנת הועדח, לא חל שינוי בעובדות שלחלן ולא ברור מדוע חוגש פעם נוספת ערר באותן חטענות בדיוק. למעלה מן חצורך, תדון חועדה לחלן בטענות אלו.

סעיף 1 ז' לצו הארנונח (2017) מעניק פטור לשטתיס משותפים בבניינים חמשמשיס

למגורים, כפוף לתסתילגויות חַמופיעות בצו וכדלקמן:

+שטח משותתף בבנין שרובו משמש למגורים בו שני מחזיקים או יותר, לא יחניב, למעט שטחים חמש משיס לבריכת שחיה, לחדרי משחקים וכדי , וכן למעט שטחים משותפים בטלון דירות

הפטיקח קבעה, שלא כל שטת חנמצא מחוץ לנכט המתוייב ומשמש לותר ממחזיק אחוד ילחשב אוטומאטית כיישטת משותף"? | ש לבחון האם וש נחנח עיקרי שהוא שהוא בעל חשליטת ובעל חיכולת ל את חשטח בן נעשת.שימוש משותף, לצרכים שונים, מבחן אותו מכנח בית חמשפטי מבחן ו ליחודיותיי (ראח: עמיינ (מינחליים תייא) 56033-01-17 מנתל תארנונה בעזריית תל אבב -יפו כי עזבון המוחת הנח ציפולן 2 (פורסם בנבו, 25.12.2017).

ראת גס בעמייג (מונחליים תיא 7114/08 מלכז דיוד לקשיש מ מכתע תאלמונה בלנית תע-

אמד (פורסם בגבו, 19,08.2009), שט נדחיתח בקשת העוררת להעביר את החוגב בחדרי המגורים על שם חדייריס חמתגוררים בהדרים, וכן לפטור מארנונח את השטתיס המשותפים

הצמודים לחדריםם: יעאחר שתגעתי למסקנת כי תמערערת היא תסחזיקת הלהידת של כלל?

המנחם, ברי כי תודאת חצו אינה תלת במקרת הנלנן ואין מקום לפטור אותת מתשלום מאלנונת בגין השטחים הפש(תפים.

חשטחים שבמחלוקת חנם ממייקים קומתיים, לובי חבניין, ומרתף הבנייך אשר על פי-חתשריט שצורף לדויית חביקורת מטעם חמשיב כולל שטת מטבח, מחטנים, חדרי כביסה, חדר דודים, חדר גנרטור, חדר? חוגים, משרדים, חדר חשמל, חדר מרפאה ועוד (לחלן: יישטחי תשירותי).

ראח דוחות חביקורת של המשיֶבָ הכוללים תשריט וצִילומִים משטחי חשירות האמורים.

7

8

9

.0

1

1

.3

תאט מדובר בשטחים משותפים תפטוריט מחיוב בחתאס לסעיף 1.3.1 זי לצוז הגענו למסקנה

שיש לחשיב על כך בשלילח, וננמק :

על מנת להוכיח את טענתה ששטחי חשירות חנס שטחים יימשותפיטיי, כתגדרתת חצו, היח על העוררת להציג לועדת תשתית' עובדתית מספקת לכך ששטחי חשירות חאמוריס נמצאים בשימוש וחזקח בלעדיים של דיורו חבנלין ולא של חעוררת.

העוררת לא עשתח כן. תצחיר תעדות הראשית שהוגש על ידי העוררת, אשר אמור היח לשמש כראיח חראשית של העוררת בענייך זח, חינו לקוני ותמציני ביותר. חעוררת הסתפקה באמירה שמדובָר בשטחים יתמשרתים אֶת חדיירים באופן קכוע ואין הבדל בינם למין יתר החשטחים

חמשותפים אשר אינם מתנלובים: י (סעיף 8 לתצחיר). העוררת מפנח למספר צילומים (נספח בי)

אלא שלא ניתן ללמוד מצילומים אלו מספיק לגבי טיב חשימוש בשטחים, ובכלל +את לא ניתן ללמוד מחס על שימוש יזחודי של דייר זה או אחר.

במסגרתו חקירתח הנגדית הקבורה המצחירה, שהציוד חמצוי בחדרים חשונים שיוך לעוררת וחיא מאפשרת לדיירים לעשות בח שימוש, על פי שיקול דעתח. חובחר גס, שההתלטת על טיב השימוש בשטחים אלו חיא % יישלנויי (חעוררת), תוך חתחשבות בדיירים. כמו כן צויין בחקירח, שהעוררת מפעילה את תחוגיס (באמצעות מפעילים חיצוניים לחם חיא משלמת ישירות).

בנוסף, הוצג לועדח חטכס נלחול שבין דייר לעוררת, אשר במסגרתו מובחר כי במטגרת התשלומים החודשיים שמשלמיף הדיירים לעוררת מספקת העוררת לדיירים לא רק שירותי נקיון ואתזקח אלא גם פעילויות: תרבות העשרח וספורט (נספת חי 1 להסכם). מכאן ברוף שהעוררת, כמנחלת. האחוקת. של חבניין חיא בעלת החזקה הבלעדית בכל חשטחים בבניין, וחיא מעניקח דיירי חבניין שירותים בתשלום באמצעות שטחי חשירות חנדוניס (מחטנים חדרי כביסח, מטבח, חדרי חוגים, [מרפאח וכקוצבי).

על העוררת מוטל נטל ההוכתח/בדבר טענותיח וראיות, אט קיימות, מצויות אצל תעוררת. כל עוד לא הוכח אחרת על ידי העורהֶת, ובמקרח זה לא חופת (ואף סופקו ראיות המופיחות תוקה ושליטה בלעדית של העוררת דווקא), חרי שמתתייבוג המסקנה שהעוררת משתמשת בשטחים הנדוניס על מנת לספק את שיר : חדיור המוגן לדייריח. חעוררת חיא זו שמפיקח מהשטחים האמורים הנאת כלכליות שחרי כנגד חשירותיס חניתניס בשטחים אלו משלמים דיירי העוררת דמי אחזקה.

1 וֶררַת לשטתים חיא ויקה ישירח וקרובח. יותר מיתר | נותנו? לדיירים לעשות שימוש בחלק מן השטחים (למשל

מבלי לגרוע מכך, זיקתה של

המשתמשיט בחם. גט אט העורן

6%

5

6

טיווג השומח האשונת

37

8

9

בחדר חאוכל לצורך אכילת ארוחות מסוימות או בממייקיס לצורך תוגיס) בוודאי שאונה נותנת בכך לוריט זכות ייחזקתיי או שימוש בלעזיייט באותט שטחים, ומבלי לגרוע מכך חשומוש נעשח בתנאלם המוכתביס על חעוררת.

לדעתנו הוכח, שבעלת השליטת בשטחי חשירות היא העוררת ולא דיירי החדריט חקשישים.

חעוררת נותנת בידי חדיריס (ָ אח זמנית ומוגבלת לעשות שימוש בשטח חשירות על ידי כך שחקציתת את השטחים חנייל, חמצויים בתוקתה הבלעדיתו לשימוש חדיירים. און בעצם מתן השימוש הזמנִי כדי להוציא אףּ השליטח מדי חעוררת. לעוררת יש שליטת מלאח על שטתי חשירות במובן זח שברצותת חַיא יכולח חיא לחטב בעתיד את חשימוש בחס לשימושים אחרים. חהחלטוחז חיא בידח של חעוררת. העוררת לא חציגח בפנינו כל ראיה לכך שלדירים יש שיקול דעת כלשחוא ביחס וש שיועשח בשטחי חשרות ובוודאי שאין לחס כל אתריות לנקלון השטתיט ו/או לאחזק ו/או לשמירת עליחם כיוצבי. עניינים אלו מצוייט באופן מלא באחריות חעוררת. \

מכאן- שחשטחים הנדוניס אונט נופלים תחת ההגדרה של טעיף 1.3.1 זי לצו וטענת תעוררת

בענלין זה נדחית.

נותר איפח לדון בטענח החלופן של חעוררת שיש לחליב את חדיירים בחלק חיחט של שטחי, כלומר יש לראות בשטתי השרות חלק אזנטגרלי מדירות חדיירים ועל כן יש להעמיס את תחלק

היחסי של השטתים לחווב הדורות. אנו סבוריט כי גם טענח וו יש לדחות לאור מטקנתנו שלעוררת חזקת ליחודית בשטתי חשירות, ולפיפך לא ניתן לראות בקשישים חמתגוררים במקום יימחזיקים'י.

אין לקבל את טענת חמשיב שיש לסווג את חקומת חראשונח בסיווג 3,3.26 לצו, רק משום שיש לעוררת רשיון משרד חבריאן כמוטד סיעודי גריאטרי. כאמור בהחלטת חעליון לעיל יהתכרעת בשאלו תטיןנג עקש בסיט טאפיינין תספציפיזם שע הנכס ועא לפ כל 2 גול ף"

(שם, בעמי 2 לחחלטת). מכאן, מנת לקבוע את חטיווג המתאים לקומה הראשונת, עלינו לבדוק את מאפייני חשימוש" ח העוררת בקומת הראשונה.

ועדת הערר בעניין זח, בתנה הוועדה לעומק את מאפייני וצגו במסגרת תצחירים וחקיו"ות העדים, והגיעח למסקנה ישים בקומח אי של בית חאבות נשוא הערר,. חיא קבלת

במסגרת ההחלטח הקודמתת

חשימוש בקומח חראשונה כפ

י הפך את החלטת הועדה חגייל וקבע, בפסק דין מנומק, ורוט אשר יש בה, בנוסף למגורים, השגחח מוגברת וטיפול

כאמור לעיל, בית חמשפט חי

שהקומת הראשונח חיא קומ

7

1

1

3

5

6

רפואי שוטף. כאשר חקשישלים חסעודייט זקוקים לטיפול רפואי של ממש, חמחלקת הטיעודית אינח לכולה לחעניק לחם טיפולמסוג זה וחס מועברים לקבלתו בבית החולים (עמי 10 לפסחייד).

קביעה זו של בית חמשפט תמחוזי מחיובת את הועדה, כפוף לכך שיוכת לועדח שהשתנו העובדות נשוא פסק חדין של המחוזי, באופן אשר מביא לשינוי במטקנת בית המשפט המחוזי.

לטעמנו, אכן חתקייט שינוי כו חמצדיק טטיח ממטקנת בית תמשפט המחוזי לעיל. במחלך חדיון התברר, שחעוררת אי מחזיקח בפועל בקומת חראשונח, אלא שחיא העבירה את האחזקה בפועל ואת חתבעול של כל חפעילות בקומוז חראשונח לצד ג', חברת יקירל תל-אביב בע"מ (לחלן : ייהשוכרתיו, תפעולי).

חמשיב טוען, שעצם חטתרונ עצם ההפעלה של הקומח הראשוגה בידי חשוכרת והסתרת הטכס התפעול עולה כדי חוטר תום לכ מצד העוררת, שכן חעוררת יצרה רושם מוטעח כאילו כלתבניין משמש לאותו שימוש, בעוד שבפועל חפרידה את שטח המחלקה הטיעודית משטח חדיור המוגף צודק חמשיב בכך שיש טעם לפגם מחותי בכך שחעוררת לא מצאה לככון ליידע את חוועדת בעניין כח יסודי, ואולם פגם זת אינו מספיק על מנת לקבוע שיש לדחות את עמדת העוררת באשר לסיווג הנכס ולשסם כך יש לבחון את מחות הסכם השכירות שחוצג.

8

מהותו של חסכט השכירות, עולה מחמבוא להסכם זח, חוא השכרת הקומח הראשונח כולה לשוכרת על מנת שהאחרונה תפעיל בח באופן עצמאי (כך נכתב) מתלקת סיעודית. במטגרת זגו מועבר רשיון המחלקת הסעוזיות בו מתזיקה חעוררת לידי חשוכרת (טעיף 2.5 להטכס) ותוא הופך לקניינה הבלעדי של ח (טעיף 3.2 להסכם). בתמורח להשכרת חקומח חראשונת לשוכרת, משלמת חהשוכרת סך של כ- 90,000 ₪ לחודש (טעיף 8.1 להסכם) ובנוסף משלמת לעוררת טכום מוטכם

ור דמי האשפוז של כל מאושפץ (סעיף. 8.5 לחטכם).

ל עצמח את 'יהאתריות המקצועית הכולכת לטיפול הרפוא ה הטיעודית יי (סעיף 10.9) ובכלל ואת עלית לתת עדיפות 1 ולתעניק טיפול למאושפזיס בשעות קבועות בימי חול, וכ

10. לתסכם).

עוד נקבע שס, שחמשעירח לוו

חשלם עגור תמאושפוים

באשפוז לדיירי חעוררת (טעין

בסופשבוע וחגים- 24 שעות (

ם, שחשוכרת נושאת בכלל העלויות של אחוקת הקומה

מתייחט לחיובי חארנונח נקבע, שככל ולא ניתן יחי לפצלס, של הקומה חראשונח (טעיף 12.4). אף חוטפט על כך, צוג של חעוררת בפני חועדה בהליכי הערר שבנדון.

עוד נקבע בסעיפים רבים ומפו

חראשונח ללא יוצא מן חכלל

תחוייב המשכירח בחלק חי

שחמשכירח תשא בחלק מעלות.

המשיב מוסיף ומפנח בסיכומין/לכך שההסכם נוקם במונת '"'מאושפזיטיי ולא יידיירים", ומשמעות חדבר חיא שהמערערת בעצמח מתליתסת לקשישים כיימאושפזיטיי, חדירתט אינֶה דירת מגורים אלא מקום אשפוז, עוד נטען, שהעובדה שהעוררת בחרת לתעביר את חטיפול

|

בקומח חראשונח לחברה מקצועית העוטקת בתתוט מעידה על כך שנדרשת מומחיות מקצועית לניחול הקומח. לטענת חמשיב, יישום פסייד קשז 2 על המקרח חייב לחביא למטקנה שמדובר בשטת מובחן ומופרד שיש לו מאפיינים מיוחדים ונדרשת מקצועיות מיוחדת לתפעילו, חדבר מתיישב עם חעובדח שהעוררת ביקשת וקיבלת רשיון מיוחד להפעלת חקומח כיימוסד טיעודי גריאטרייי.

7 אנו מקבלים את עמדת חמשיב בנקודת זו. מכל האמור לעיל עולח בבירור, שמי שעושח שימוש בלעדי ובפועל בקומח הראשונח איננו העוררת אלא צד ג' עימו התקשרח העוררת ואליו העבירת חוקח כלעדית ומלאח בקומח. השכרת הנכס לצד גי היא התלטה עטקית של העוררת חמניבה לח הכנטה משמעותית. בנטיבות אלו אין כל רלוונטיות לבחון האט חשימוש בנכט חואלמטרת בית חולים טיעודי או מגורים, חשימוש של חעוררת בנכט חפך לשימוש עסקי לכל דבר ועניין, ויש לחייבו ומכאן יש לגזור את הסיווג המתאים בצו.

סוף דבר

8 מכל הנימוקים חמפורטיס לעיל אנו דוחים אונ הערר:

א. אנו דוחים את טענת העוררת בנוגע לסיווג שטחי חשירות (2,030 מ"ר). השטחים חנדוניס

אינם נופלים תחת ההגדרה של סעיף 11.3.1' לצו ובחתאמח נדחית גם הטענה התלופית של חעוררת שיש לחייב את דיירי חבניין על פי חלקם ח*חסי בשטחיט אלו.

ב. אנו דוחלס את טענת העוררת שחסיווג הנכון של שטח מקומה הראשונם של הנכט (904 מ"ר).

חוא ייבית אבות (מגורים).

9. נוכח התוצאח חאליה הגענו תשלם העוררת למשיב הוצאות בסך 8,000 ₪-בתוך 30 יום מקבלת

החלטח זר.

ניתן בהעדר חצדדיס חיוס 26 : -

בחתאט לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לענלינים מנחליים, חתשייס-2000 ותקנח 23 (נ) לתקנות בתי משפט לעניינים מנחליים (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות חצדדיט קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחלייט וזאת בתוך 45.יום מיום קבלת ההחלטה.

בחתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית);טדרי זדין בוועדת ערר) התשליוץ - 1977 תפוויסט התלטח זו באתר חאלנטרנט של חמשיבי

אורלד ו

עו תבר: בלבלר הכרה:

/ קלרניזנ : ענו לוד

ועדת הער לענליני אדנונת

שליד עיריות תל אביב ער מט' 180026902

בפני חבךי ועדת ערר 1

לוייר: עויד גדעוך ויסמן

חבוי: עו"ד משח קורי

חבר: ררייח שמעון +'יטמיצקי

העוריר: יחחית קרשין

- נגד.

מנהל הארנונת, עלריות תייא יפו

תחלטת

ערר ות עניינו נכס ברתוב חמלך ג'ורג' 76 בתל אביב, אשר רשוט בטפרי העלרייח כמספר+200018977?

ח-ן לקווז 11224393 (להלן: ייהנפטייי),

תמצית המחלוקת בין הצדדים עטקה בדתלית טענת תעורר ע"י חמשיב, כי יש לפצל את דירתולשתי דירות נפרדות מבחלנת תסיווג בארנונה, דבר המשלוך על גוכוז תתלוב.

רשע עודת

4

בימים 15.17.26 ו- 6.1.25 פנה העורר אל חמשיב והעלת מטפך טענות בנוגע לנכס.

בווט 7.1.25 דחו המש?ב את הטענות ובראשן דחח את בקשתו של העורו לפצל את הנכס לשתי דירות, ואת מכוון ואין לעורר אישור מלנחל הנדסה כל ניתן לעשות כן ולפ חיתר.

לפיכך הגיש העורר כיום 3,225 את ערר זח שם חור על טענותיו וטען כי בנה 2 דירות בנכס, שתיחן בקומח ריביעת, אחת בשנת 197% ואחת בשנת 1995. העורר העלת טענות בנוגע לחישוב התלוב וטען כל פנת/למשיב בחשגת בעניין וח חוא טען כל החלוב אמור לחיות %6.48

למייך ואלו חמשיב מחנים לפ? תעריף של 63,19 ש"ח למייר:

ביום 20.3.25 וזגיש חמשיב לתב תשובת שט טען כי מדובר בדירח אתת בגודל העולח על 140 מייר ולכן החיוב מדויק. חמשיב הסביך כי חיתר חבנית חינו לייהוטפת לדירת גג קיימתיי ולא לדירה נוטפת. המשיב חטביר כי העורר לא חציג כל ראיח לתמון בטענותש כי מדובר בשתל דלרוות. לצנין, כי תמשוב לא צךף לכתב התשלבה:דויית ציקורת ולא חלק כל חשימוש בפועל הוא לשונל זיירות נפרדות,

ביוט 6.5,25 התקילס דיון מקדמי במסגרתו בוקשי העורר לעבור לטיכומים, שכן לשלטתו חדברים מזיברים בועד עצמם. תעורר אלשר שחוא מבין את הטיכולוס/ סוכוניס בויתור על הליך הוכתות.

ביום 6.6.25 חגיש העור את סיכומיו. תעורר חפנת למטמך של מבקרת העיריית שם נאמר כ טוון הנכטים לעשמ לפל חשימוש בפועל. עוד מפגח לונשרלטד תמשיב המתארלט לשיטתר שת דירות נפרדות. בתמבת טענת תעורר כל התיום צליך לחיות לפל חשימוש בפועל ולא

לפג התגדרח המשפטית. , 7 ₪

0

11

3:

בנפרד לצוין כי העורר העלת טענות אישיות כנגז' בייכ תמשיב בשפח לא נאותה דבר שאין לסבלו.

ביום 9,6.25 חגיש חמשיב סיכומיו שם טען כי מדובר בערר על גובת תעריף דבר שאינו בסמכות הועדה.

לעניון שאלת חפיצול טען תמשלב כי לא חוצגו כל ראיות מטעט חעורר כל מדובר בשתי דירות (תצחלר, תמונות וכיייב). לשיטת חמשיב העורר לא חוכיח כי מדובר בשתי דירות נפרדות, שני משקי בית נפרזייט וכיויים.

עוד כב חמשיב כי למעלח מחנדרש תוא מצרף כנספת את חיתר חבנייה ממגו עולה כי מדובר בדירח אחת לה נבגתת תוספת ולא דירת נוספות. בחיתר הבנייח משגת 1995 כתוב כך: ייתוספת שטת לדית גג קיומת בחזית אחורית וסידור ממיוד בדירת, על הג העליון סידור מערכת טולרית'י.

ביוט 11.6.25 חגיש העורר טיכומי תשוב שט חפנת שוב לתשריטי חמשיב. העורר תעלה טענות כאילו חמשיב פועל בצורח לא תקינה כפי שחןוא נוהג בעניין דוחות תניח, עוד טְען כי אין חובת עליו לחביש ראיות במקרת בו מבוקש לעשות חישוב לפי חמצב בשות וחראית חיחידה הדרושח היא חתשריטים, כמן כן טען כי חיתר הבניה חינו הרחב חזית. העורר העלת עוד טענות שונות שאינך רלוונטיוות למחלוקת חספציפית.

לאתף שמיעת הצדדיט ולאתר (בחינת תראיות אנו קובעים כי צודק המשים בעמדדתו וכל יש

לדחות או הערר על בסיט האמור לחלן:

1 תמצלת ממחלוקת נענצה בפער בין תעמדה הנשעגת על תמצב יהחוסיי/ המשפטי לבין חשימוש בפועט,

2. במובן זה אנו טבורים כי צודק העורור כי בדיני תארנונת חשימוש בפועל חוא שקובע

ולכאורת יש טעם בעמדתו,

3, כך למשל: וזמשוב יכול לחייב תשלום ארנונח גס בגין נכס, שנבנח ללא חיתר. לכה מנגד, נותן לחיים בגין 2 דירות גם במקום בו חפיצול לא:חוקי (למען חסר ספק <ובחר כי אין אנו מכריעים בטוגיה זאת),

4% דא עקא ובמקרח דנן העורר לא תוכית את טעכתו.

85. העוזיר ויתר במודע על תבאת ראות ונשמך על הרוניות שחוצבו.

6 -*אלות אלו, הלכה למעשח, היגן טענותיר במקגרות ההשגה, הערר ותשריטי תמשיב.

7. חעורר לא הביא תמונות, עדים או כל ראית טובה אתרות, שחית ניתן ללמהי מהט

מ המצב בשטח בפועל,

‎ .8‏ גס בהשגתו כל שכתב העורר חוא, כי מדובר בשתי דירות: "כעולה מחמדידות שערפתט במקום?.

‏9. מדובר בשנל תשרוטוס של חמשיב האחד מנאר זיקומת 3 דורח 10 ותשני מתאר

‏ייקומת גג דירה 10 יי. אץ בתשריטיט אזכוך של ייתוכיי חזורח, דחיינר האם יש מטבח, שורותיט וכצ'יש בכל דירח. אכן, לכאורח, לכל דירת

‏ּ דח יש כניסח נפרדת אך

אי בכך ללמוד מחו חשימוש בפועל שנעשח בנכס וחאס בפועל מדוכר בדירח אחת או שתיים,

‏0.. עוד עולה כל יש פער כין חתשריטים שלכאורת מתארים נכטים בשתי קומות שונות (שת: דירות או דירת דופלקס) לבון חמצב בפועל, כאשר לפי טענת העורר, מדובר בשתי דירות בקומח 4.

‏1. ממסקנת הלא כל לא ניותן ללמוד מהתשריטיט מח השימוש בפועל בנכסי.

‏2 נצילן כל הוכלל המשפטי חוא כִי אי חבאת ראות מק*מח חזקח כנגד תצד שלוז חבוא אות חראיות. בהקשר זת הימנעות העורר לתביא ראיות מקימות חצקה כי חן לא חיו תומכות בטענותיר.

‏3. עו נוכיך, כי נטל הראית חל על העורר. לענלקן הנול רא (עייא 4457/98 בייור נאת ג' עיריית חיפת, עמיינ 114/05 מגחל הארנונה בעלריית תל אביב נ' חבדת עדן לפרן עייש 417/95 מפעל מתכת חניתת נ? מנחל תארנונת שלומי). על אחת כמת וכמ שמלל זה יפה במקרת שחרהלות זמינות לעורר ולא דורשות מאמא מלוחד או הוצאח כלפטית מיוחדת.

‏3 למס חאמור לעיל, אנו טבוריט, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דוך הערר לתידחות כאמור בסעיף לעיל

‏א | העורר ישא בחוצאות המשיב בטך של 10,000 ש"ח.

‏ניתן בהעדר הצדדים חיום: 26 . [.4\

‏בחתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינחליים חתשייס/ משפט לענינום מלנחלייט (סדרנ דן) תשטיוש -- 2000, קיגמת קצדריכן ולעת ערעור בפני בסו חמשפטי לעניינים מינחליוכו בתוך 45 יוט מיוט מקירת תהתלטת.

‏ש

‏77 חבר: עוייזד משה קורן | חפר: רוי'ת שמעון זי מצל)

‏ב

‏52 6 0 2

לוייר; עחיד 01 4 מו

‏קונית : ענו לו

ועדת הערר לענייני ארנונת

שליד עיריית תל אביב עררים מס': 140026351

86

בפני חברי ועדת ערר:

וייר: עו"ד גדעון ויטמן

חבר: עו"ד משח קורן

חבר: רו''ח שמעון ז'יטניצקי

העוררת: אי האוט בע"מ

איזי בילד איי אל בע"מ

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית ת'/א יפו

החלטת

ערר זה עוסק בנכט השוכן ברה תל גיבורים 3, תל אביב, אשר רשום בטפרי העי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]