ישיבת הנהלת העירייה 11 - שנת 2020

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ל. שפירא	צ. ברנד פרנק	ד. ספיר	וה"ה: ח. אריאלי
ר. לדיאנסקי	א. יוחנן וולק	מ. להבי	א. הראל
		ג. שרעבי	ח. גורן
וה"ה: מ. לייבה , ע. אברהמי ,א. פרץ , מ. גילצר , א. שבתאי פרנק ,א. כרמלי , ש. רימון ברכה , א. שוורץ , ש. הרשקו , א. לוי , א. בנימיני , ח. נעלי יוסף , ה. אורן , ל. מאיר,ע. צור רביבו , א. כהן , ר. וולף, ש. פאוקר קדרון ,ש. שביט , ד. בראון , א. וייסלברג , א. כהן, ע. רודניצקי , א. סראג' ג. בן חורין.

עיריית תלֿ אביב-יפו

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' בסיוון תש"ף ()25/5/2020

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 2 -

סדר היום:

.1הקצאת מקרקעין

.2קרן תל-אביב לפיתוח – הצגת פעילות וקרן הסיוע

3. "עיר אופניים- תכנית חומש לשבילי אופניים בעיר ותכנית מדרחובים"

****************

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 3 -

.24הקצאת מקרקעין

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שלום לכולם.

אלי לוי נמצא?

מר אלי לוי:

כן.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בדקת את מה שביקשתי?

מר אלי לוי:

בדקתי, ואני אסביר עכשיו.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני רואה את המנכ"ל ויש לנו קוורום.

יש לנו על הפרק הקצאת מקרקעין, ואני מבקש מאלי לוי, בבקשה.

מר אלי לוי:

יש בתקצירים שמונה נושאים. לאור פניות שהיו היום ועל מנת להסדיר אי אלו שאלות שנשאלו, אנו בשלב זה החלטנו להוריד את סעיף 7 ולהביא אותו בישיבה הבאה. סעיף 7 דיבר על הקצאות של בתי כנסת ועלו כמה שאלות לעניין אופן התפעול, מגבלות, חוזה, רשות שימוש וכו', ועד שנקיים ישיבה משותפת ונסביר את מה שכלול, אנחנו נדון בזה בישיבה הבאה.

הנושא הראשון הוא: המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "דרום"- קידום אמנות

ותרבות בדרום תל-אביב. אנחנו מדברים על עמותה שמכינה ללימודי אמנות ומיועדת לנפגעי נפש.

אנחנו רוצים להקצות לה חלק מנכס שנמצא ברחוב סגל צבי הרמן .7 אנחנו קיבלנו שם בזמנו מ"בזק" איזשהו בניין שאמור, בעתיד הרחוק יותר, אולי להיהרס, כאשר השכונה שם תתחיל להיבנות ולהתפתח. נכון להיום אנחנו מחזיקים שם בניין, חצי מהבניין נתנו לבית ספר חרדי שהעברנו מפומפדיתא, ובפומפדיתא הקמנו גני ילדים, ואת החצי הנותר אנחנו רוצים להעמיד לטובת עמותת "דרום- קידום אמנות ותרבות בדרום תל-אביב.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 4 -

הנושא השני הוא המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מוסדות נשי אגודת

ישראל" לכיתת גן ילדים, ברחוב חיננית 5 ב' ביפו.

גב' להבי:

אני רק רוצה לשאול: 370 מ"ר ל-28 ילדים, ואחרי זה אתה מקצה להם עוד אחד, אולי אפשר את

שתי כתות הגן למקם על אותו שטח קרקע?

מר אלי לוי:

אנחנו בדקנו , הכתות האלה הן פעילות ומלאות. המקום הזה משמש את נשי אגודת ישראל מזה שנים רבות. זה קצת בעייתי לעשות עירובים, כי אי אפשר להפריד בשטח.

גב' להבי:

לא. יש לך 28 ילדים על 370 מ"ר, ובדף הבא,

מר אלי לוי:

לא, זה המגרש. המגרש הוא 370 מ"ר.

גב' להבי:

אתה מדבר על הקצאה של 370 מ"ר עבור כתת גן אחת שבה לומדים 28 ילדים, מתוכם 6 תושבי חוץ.

מר אלי לוי:

כן. אבל אם את מסתכלת על המגרש, הבניין בנוי באמצע ומסביב זו רצועת חצר. מה-370 מ"ר אי אפשר להפריד שטח או לעשות בנייה אחרת, כי כך בנו בעבר. בעבר היו בונים את כתת הגן באמצע המגרש, אז כל מה שמסביב זה חצר.

גב' ברנד פרנק:

אתה יודע האם הם גובים וכמה מהלקוחות, מההורים?

מר אלי לוי:

לא. האמת היא, שמכיוון שאלה כתות של אגודת ישראל, והם מאוד מקלים בעניין התשלומים, אנחנו לא התערבנו בעניין התשלום.

גב' ברנד פרנק:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 5 -

אני רוצה להתייחס לזה.

אני חושבת שצריך אולי לנתח, במיוחד עכשיו כשאנחנו עושים הקצאות של מבנים עירוניים ואנחנו כן הולכים לגבות בהם שכר דירה ממפעילים פרטיים, אני חושבת שצריך לעשות את הכל בצורה מסודרת ולקיים דיון, או אצל המנכ"ל או אצלך כדי לראות איך משווים את זה. אי אפשר לבוא ולהתייחס רק היסטורית.

מר אלי לוי:

זה לא מסוג הפעילויות שלקחנו מבנה שאנחנו בנינו ואנחנו מוציאים להפעלה פרטית ואז אנחנו גובים תשלום. פה מדובר בחינוך חרדי ובהקצאות שאנחנו אמורים להקצות להם מבנים, מה גם שאלה הקצאות שהן שנים רבות מאוד. אי אפשר לבוא היום ולהגיד להם- תראו, אנחנו משנים לכם את כל המדיניות, תתחילו לשלם לנו שכר דירה.

מר גורן:

אני רוצה להזכיר שמדובר בגנים לגילאי ,3-5 ציפי.

מר אלי לוי:

נכון, נכון.

מר גורן:

זה לגילאי ,3-5 זה לא מעונות יום.

גב' ברנד פרנק:

זה לא נבדק.

מר גורן:

על זה מדובר.

מר אלי לוי:

כן, כן. זו הכוונה. זה גילאי 3-5 ויש גם ,4-5 שזה כתה אחת. זה כתוב, כתבנו את הגילאים.

מר גורן:

זה לא מפעילים של מעונות כמו שאת מכירה.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 6 -

גב' ברנד פרנק:

מה שקורה עם הדבר הזה בפועל, וצריך באמת לעשות על זה דיון, מי שהוא לא מהציבור של אגודת ישראל, אנשים אחרים שגרים באזור משלמים שכר לימוד הרבה יותר גבוה. אני יודעת על כמה מקומות כאלה כבר שמתארחים בתוך בתי כנסת שבהקצאה ששכר הלימוד שם הוא,

מר גורן:

את מבלבלת בין מעונות יום ל-3-0 לגילאי 3-5 ציפי.

גב' ברנד פרנק:

אני לא מבלבלת חיים, תאמין לי שאני לא מבלבלת, אבל בואו נעלה את זה לדיון.

מר שרעבי:

חברים, בואו לא נשכח שמי שהולך לגנים האלה , זה במיוחד באזורים שהמצב הסוציו-אקונומי של התושבים הוא לא בדיוק כל כך גבוה. בדרך כלל במקומות האלה, כשהם הולכים למקומות האלה הם מקבלים סיוע תקציבי, והמחירים בגנים האלה הם מאוד מאד נמוכים.

גב' להבי:

יש אצלי בשכונה כאלה שהלכו לגנים האלה רק בגלל המחיר. זה הסללה באמצעות מחיר.

גב' ברנד פרנק:

רק לדוגמא, יש גם הקצאה שלנו בסניף בני עקיבא ברמת אביב, שמשלמים שם, שאנחנו נותנים אותה בחינם בצורה של הקצאה, ומשלמים שם שכר לימוד של 3,000 ומשהו שח'. לכן אני אומרת יש לי אין סוף דוגמאות על ההקצאות האלה, ולדעתי מתי שהוא שווה לקיים עליהן איזשהו דיון, ובאמת להציב קריטריונים לפה ולשם.

קריאה:

ברמת אביב זה מעון.

גב' ברנד פרנק:

ועדיין אנחנו נותנים את ההקצאה הזאת ומשלמים שכר לימוד גבוה.

מר אלי לוי:

אין לנו כתות גן של 3-5 שאנחנו גובים תשלום.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 7 -

גב' ברנד פרנק:

לא אנחנו, אנחנו לא גובים, העמותות גובות.

מר אלי לוי:

אנחנו נבדוק מה מחיר ההשתתפות של ילד בכתה מסוג כזה.

גב' ברנד פרנק:

זה מאוד מעניין לדעת.

מר אלי לוי:

אני אעדכן. נעשה איזושהי בדיקה כוללת, למרות שלדעתי האגודה כמעט לא גובים כלום.

אותו דבר בסעיף ,3 זה גם כן לגילאי 4-5 ברחוב נרדור 3 ב'.

סעיף 4 זה המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מכון תל-אביב לחזנות" ,המכון

ללימודי חזנות וקיום אירועים בתחום החזנות והפייטנות, במרכז ברודט לתרבות יהודית, ברחוב צייטלין .22

סעיף :5 המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה ל"אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל"

של מכון גנזים, אשר נמצא בקומת הכניסה בבית אריאלה. העמדנו להם איזשהו שטח, ואנחנו מקצים להם שטח לאחסנה לספרים של מכון הגנזים, וזה משמש את כל באי בית אריאלה.

סעיף :6 מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער".

אנחנו מדברים על הקצאה של נכס שנמצא ברחוב המסגר 68 בקומה ב' בתוך מבנה שהוא מבנה מלאכה, משרדים ותעשייה, ואנחנו גם מקצים להם נכס- מרתף שנמצא ברחוב פרישמן .38 האחד ישמש למשרדים ולכל התפעול, והמרתף ישמש לאחסנה של תפאורות והכנת אביזרים.

עד היום אורנה פורת ישבו באוהל שם. מכיוון שהיה פסק דין שאוהל שם הוא הקדש, הנאמנים ביקשו לפנות את אורנה פורת. אורנה פורת עושים פעילות מאוד ענפה ויפה. לפני שהעברנו אותם לאוהל שם הם ישבו בנכס עירוני, ומצאנו להם את הנכס הזה. הוא לא מציאה גדולה אבל זה לפחות פתרון.

סעיף :8 המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת "קונגרס יהודי בוכרה". זה המשך

הסדר עם קונגרס יהודי בוכרה. לאור הצורך העירוני שקיים באזור הזה החלטנו לתת להם שנה ועוד שנה, וכל שנה היא בפני עצמה. ובתוך ההסדר, והיה ואנחנו נרצה במהלך התקופה חלק

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 8 -

מהשטחים שהם מחזיקים, לצורך קהילתי לעירייה, הם יפנו עד 350 מ"ר ויישאר להם שטח של בין 100 ל-150 מ"ר.

אלה כל הנושאים שלי.

מר לדיאנסקי:

יש לי שאלה לגבי ההקצאה האחרונה. איזה מידע אתה יכול לתת לנו לגבי היקפי הפעילות של קונגרס יהודי בוכרה במשך כל ימות השנה בנכס הזה שאנחנו מקצים להם?

מר אלי לוי:

דווקא על הסוגיה הזאת עשינו חקירה מאוד מאוד ארוכת זמן, כי האמת היא שאנחנו כבר הרבה פעמים רצינו להפוך את המקום הזה למועדון קשישים. הבעיה היא שאין לנו תושבים בקרבת הבניין. מקיפה אותו שכונת נס לגויים שעדיין לא קמה, ולכן נשאר לנו הנכס הזה שמטרתו היא טיפול בקשישים, מועדון קשישים. קונגרס יהדות בוכרה נותן שירות בסוגיות שונות של רווחה וקהילה לקהילה שלהם, אם זה בנושא ייעוץ משפטי, ייעוץ נישואים, ייעוץ סוציאלי, וגם פעילות קהילתית לקשישים בתוך האולם. הפעילות שקיימת שם היא פעילות שוטפת יומיומית. להגיד לך שזה בדיוק הצורך הכי טוב שהיינו מקצים לו נכס, זה לא מדויק, ולכן נתנו להם רק שנה ועוד שנה, על מנת שאם נרצה את השטח בתוך שנה או בתוך שנתיים אנחנו יכולים לקחת את חלקו או את כולו. זו הסיבה שעשינו את זה, כי בינתיים לצערי מינהל שירותים חברתיים לא צריך מועדון קשישים במקום הזה.

מר לדיאנסקי:

בכל מקרה תמיד אפשר למצוא שימוש ציבורי אחר. זה לא חייב להיות השימוש הזה.

מר אלי לוי:

יש לנו בעיה, כי את השטח הזה אנחנו קיבלנו ממשרד השיכון. אם שמת לב, זה נמצא מתחת לדיור מוגן של משרד השיכון. את השטח הזה קיבלנו מהם כמטלה ובתנאי שזה ישמש לקהילה של קשישים ודומה. אתה לא יכול להרחיב שימושים, על פי ההסכם. לכן אנחנו תמיד מחפשים משהו שהוא קרוב- לקשישים, לקהילה, אבל משהו שהוא קרוב. פעם רצו להקים שם ספרייה או לעשות פעילות אחרת, ואז משרד השיכון כתב לנו מכתב שאנחנו עושים פעילות שהיא נוגדת את הפעילות של בית האבות כולו, ולכן אנחנו קצת נזהרים בשימושים הכלליים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אם אין הערות, נושא הקצאות מקרקעין אושר.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 9 -

מאשרים הקצאת מקרקעין , למעט , נושא מס' :7 המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה

לעמותות המופיעות בטבלה לצורך הפעל בתי כנסת – שהוסר מסדר היום.

1. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "דרום"- קידום אמנות ותרבות בדרום

תל-אביב בחלק מנכס שנמצא ברחוב סגל צבי הרמן .7

2. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מוסדות נשי אגודת ישראל" לכיתת

גן ילדים, ברחוב חיננית 5 ב' ביפו.

3. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מוסדות נשי אגודת ישראל" לכיתת

גן וצהרון לילדים, ברחוב נרדור 3ב'.

4. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מכון תל-אביב לחזנות" ,המכון

ללימודי חזנות וקיום אירועים בתחום החזנות והפייטנות, במרכז ברודט לתרבות

יהודית, ברחוב צייטלין .22

5. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה ל"אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל"

של מכון גנזים, בקומת הכניסה בבית אריאלה.

6. מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער"- נכס

ברחוב פרישמן 38 ובקומה השניה של מבנה ברחוב המסגר .68

7. המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה לעמותות המופיעות בטבלה לצורך הפעל בתי

כנסת

הנושא הוסר מסדר היום.

8. המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת "קונגרס יהודי בוכרה" באולם ששטחו

כ-450 מ"ר בקומת הקרקע של מבנה ברחוב בן צבי .40

.25קרן תל-אביב לפיתוח – הצגת פעילות וקרן הסיוע:

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 10 -

עכשיו אנחנו מבקשים מהילה אורן להציג את קרן תל-אביב לפיתוח- הצגת פעילות בקרן הסיוע.

בבקשה הילה.

גב' אורן:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) תודה ראש העיר.

ליאור מאיר איתי.

אנחנו ניקח את ה-15-20 דקות הקרובות לספר על קרן תל-אביב, ומכיוון שיש הרבה חברי מועצה של העשור האחרון, שפחות מכירים את קרן תל-אביב, שכמו שאתם רואים, קיימת מאז .1977 קרן תל-אביב הוקמה בשנת 1977 כשהמצב של העיר היה אחר, כשהמצב של המדינה היה אחר, כשכל התהליכים היו אחרים.

אתם מכירים אותה דרך פרויקטים שאתם פוגשים לאורך הדרך. זה יכול להיות מרכז סוזן דלל, שמאוד ברור לכם שהוא קיים שם, אבל הוא שינה את פני השכונה. ואגב, התרומה המסורתית התחילה לפני 25 שנה ועכשיו שיפצנו שם מקום נוסף.

אתם מכירים את גן צ'רלס קלור כפארק הארוויזיון, אבל קרן קלור היא קרן שתומכת בעיר בהרבה פרויקטים, בגנים, בתהליכים ודברים נוספים.

אתם מכירים את הסינמטק של תל-אביב, את המרכז לקולנוע ישראלי שהוקם בסוף שנות ה-80 על ידי מארק ריץ'.

זאת אומרת, אתם מכירים כל מיני פרויקטים בשמות ובתהליכים. את מרכז דניאל לחתירה שהוקם על ידי משפחת שטרייך. חשבו שהמקום יהיה פיל לבן , לא האמינו שהוא יהיה כל כך פעיל, דברים שאומרים קצת היום גם על הוולדרום שגם הוא מתחיל להיות פעיל.

הקונסבטוריון שהוקם על ידי משפחת אריסון, כשלין אריסון הקים גם את השלוחה של הקרן בניו- יורק.

יש לקרן תל-אביב 4 משרדים , אפשר לקרוא לזה, משרדים על הנייר מה שנקרא, שעוזרים לנו בתהליך גיוס הכסף מבחינת מיסוי, בניו יורק, בטורונטו, בפרנקפורט ובלונדון, ותד אריסון הקים את זה בניו-יורק.

אתם מכירים את חמד"ע כמובן, ששוורץ רייזמן תמך כאן בתרומה משמעותית לפעילות, ואנחנו בונים עכשיו את הקומה שמעל. אני מקווה שהמנהלת החדשה שתכנס השנה, בעידודה של שירלי, תקים גם מועדון ידידים לחמד"ע, כי אני חושבת שאם אנחנו מדברים על סטארט-אפ NATION

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 11 -

וסטארט אפ ,CITYאלה ה-KIDS UP START שהם גורמים לגבי כל תורם פוטנציאלי שאנחנו מעודדים ומשלבים, אם הוא רוצה לתרום.

עוד פרויקטים: מדרון יפו , שכולכם מכירים איך הוא נראה לפני שנת ה-,100 כשנת הזבל, ואיך

מאלק שתרם , ואיבד את כספו, ועצר רגע וחזר, ועשינו את החנוכה אתו לפני שנה. אני מספרת לכם את הסיפורים הקטנים כדי לדעת שמאחורי כל שם או סיפור או פרויקט שאתם רואים יש תהליך מאוד ארוך של שותפים, של שותפויות של 40 שנה, שאני למדתי להכיר אותם רק ב-5 השנים האחרונות. ובקורונה, בשנה הזאת, פתאום מקבלים משמעות אחרת, מגוונת, דווקא בעירייה כל כך חזקה כמו עיריית תל-אביב יפו.

ולבסוף כמובן המכללה האקדמית, שוב, שכאשר היא הוקמה היא היתה חזון. בשבוע האחרון יצא לי להיות חלק מחבר הנאמנים שם, להיות חלק מתהליך מאוד סוער עם הנשיא. אבל הדבר שכן הדגישו שם זה שהקהילה הערבית, דווקא בעלי העסקים הערבים כל כך תומכים בנשיא. עוד פעם סיפורים קטנים של שותפויות מאוד מאוד רלבנטיים, כשיש תורם ממקסיקו-גו'רג' ווסטון, תורם אחר, כולם איפשרו , כמובן עם השותפות העירונית, איפשרו לכל הדבר הזה לקרות.

אם אני רצה בגדול על 600 תכניות משמעותיות בכל תחומי החיים , שאתם נחשפים אליהם דרך השמות והמותגים האלה, של צ'רלס קלור, סוזן דלל וכן הלאה, בעצם הן שותפויות מאוד מאוד משמעותיות, שבתקציב זה 2.5 מיליארד שח'. כשאנחנו מדברים על התקציב הזה מבחינת עירייה שמנהלת באופן שוטף 5 מיליארד זה לכאורה כלום, אבל כל שקל פה הוא בעל IMPUCT כפול ומכופל, בגלל השותפויות, בגלל העמותות שמפעילים, בגלל התורמים, בגלל המנהלים העירוניים.

כשאנחנו רואים את מודל ההפעלה של הקרן שקיים כל 40 השנים האחרונות, כל שורה כאן היא שורה שנראית אולי מובנת מאליה , אבל היא מאוד לא. זאת אומרת, זה שהיו"ר הוא ראש העירייה, ותכף נדבר על קרן החירום, בטלפון אחד אפשר מכל תורם לגייס 100,000 דולר, 150,000 דולר, 20,000 דולר, לא משנה. אבל ראש העירייה הוא קריטי, בטח ראש עיריית תל-אביב יפו רון חולדאי שהוא 20 שנה בתפקיד והוא מייצר יציבות שלטונית, והוא מייצג אחריות, והם יודעים שהכסף הולך, אז יודעים בדיוק לאן הוא מגיע. .2 אותו מטשינג, שמקבלים אותו כמובן מאליו אבל הוא ממש לא מובן מאליו. הדולר לדולר- נותן את ההבטחה שהעירייה עמדה מאחור, בדקה את התקציב, ראתה שכל שקל הולך למקום הנכון. לא שאנחנו חפים מטעויות, ואני לא מנסה לייצר כאן איזה פרזנטציה שיווקית, אני מספרת לכם את הדברים בראייה דווקא של השותפים, כלומר של אותם תורמים מחו"ל. ותכף נדבר על מעבר התורמים הישראלים, שאני רואה בכם-

הנהלת העירייה- שותפים לזה.

השותף העירוני זה אתם, מצד אחד כחברי הנהלה, אבל דווקא יותר המנהלים העירוניים שנמצאים שם. מצד אחד יש את השותפים העירוניים שהם חברי המועצה. גל עשה אתנו תהליך

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 12 -

מדהים עכשיו בקורונה, מוטי רייפ, שותפים שונים כחברי מועצה, אבל אני רוצה דווקא לדבר על המנהלים העירוניים. כששרון מלמד מובילה את כל קרן הסיוע, כל תורם שיודע שהוא תרם ונתן שקל לטובת ניצולי שואה, או שקל לטובת הקהילה הערבית ביפו או לטובת נשים בסיכון- יודע שזה הגיע למקום הנכון, ולא רק שזה הגיע למקום הנכון אלא גם מישהו פיקח ובדק איך זה הגיע, איפה הטעויות שהיו או לא היו, שמתקנים אותן תוך כדי. הדבר הזה הוא קריטי קריטי קריטי לדעת.

וכאן נשאלתי שאלות בעבר, איך הציבור יודע. לא הציבור הוא זה שיודע, כי הציבור לא פונה אלינו לבקש כסף אלא אנחנו, זאת אומרת העירייה, אתנו, עם קרן תל-אביב, מגיעים לציבור הנצרך. אנחנו CALLED SO אמורים לדעת איפה הכי צריכים אותנו ולשם אנחנו מגיעים.

ובסוף, זה שאנחנו עמותה עצמאית, זאת אומרת קרן תל-אביב, למעט זה שראש העיר יושב כיו"ר בראש הפירמידה, חברי העמותה הם נציגי ציבור חיצוניים לחלוטין, לא פוליטיים, אין אף מנהל עירוני שיושב בעמותה. כשאני באתי מהמנגנון העירוני, בשנה הראשונה לקח לי זמן להבין את ההבדל בזה בין עוד תאגיד עירוני מתוך 30 תאגידים, לבין עמותה עצמאית שמשלמת שכירות עבור עצם זה שאנחנו יושבים פה במשרד. לגבי המיקום, כל הזמן שואלים אותי ככה בצחוק, אבי פרץ, נו מתי אתם מפנים את המשרד? אבל המיקום הפיזי הזה הוא קריטי לתורמים, לדעת שראש העיר עומד ותומך בהם ומלווה אותם, ומגבה. יחד עם זאת אנחנו נמצאים פה ומשלמים.

כל הפעילות מכוונת את פעילות הקרן למטרות העירייה. אנחנו לא קמים בבוקר ויש לנו מטרות משלנו. לראש העיר יש כמובן את החזון שלו- מטרות העירייה, אסטרטגיה עירונית. אתם כולכם כחברי הנהלה מגבשים את התכנית העירונית ולטובתה זה הולך.

זאת אומרת, שאם אנחנו הולכים עוד שלב אחד כדי להבין את מבנה הקרן, שלב הפיתוח הוא לפי הצרכים העירוניים. שלב הגיוס- כפי שפרטתי- 4 משרדים, ולא סתם דגל ישראל נמצא למעלה כאן בשקף, %60 מהתרומות לאחרונה הן מישראל. יש לנו זרוע הנדסה חשובה, והתלבטנו האם צריך לשמור עליה, כי יש חברות עירוניות שמומחיות בבינוי, והבנו שתיק הבינוי הזה הוא חשוב לטובת התורמים, לטובת אותן שותפויות. וכמובן בסוף יחידת כספים, שהיא זו שמפקחת, כי צריך לנהל את כל הדוחות הכספיים בדולר, באירו, בשקל, זה נשמע מאוד מובן מאליו אבל זה לא כך, זה קצת מורכב.

בסוף כל הפעילות הזאת מתמקמת ב-5 התחומים שמפורטים כאן על גבי השקף.

הפרויקטים של הבינוי מוכרים. דווקא התכניות של החינוך ,שבעבר היו רק %10 ולשמחתי ב-5 השנים האחרונות גדלו להיות יותר משמעותיות, יש שם דיונים רבים, דמי ניהול- לא דמי ניהול, איך עושים את זה, איך השותף העירוני שלנו, אבל בסוף-כשאתם רואים את העיר הלבנה, פרוייקט שהוא בשותפות עם ממשלת גרמניה, שאתם רואים את הפעילות של הגיל הרך שהתחילה

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 13 -

דרך ברלין, את קרנות הסיוע- שהתחילו בהתחלה עם קרן בר נתן ובשנים האחרונות יש לנו 5 קרנות שונות, שכל קרן יכולה לתת תשובה אחרת, ודרכה תכף נגיע לקרן החירום, זה נותן גמישות לראש העירייה ולכולכם-כמנהלים עירוניים וכחברי הנהלה, לתת לאחרון התושבים, כל אחד לפי הצורך שלו-דרך מלגות. ולבסוף אפילו כלים פיננסיים חדשים שאנחנו ממש מנסים, ואני מקווה שהיום הצלחנו סוף סוף עם מפעל הפיס להתקדם לנושא של הלוואות.

עד כאן במרוצה כדי להבין איך נולדה קרן החירום, על סמך בסיס מאוד מאוד מאוד יציב. אמרתי את כל ההקדמה הזאת כי אי אפשר היה להקים את קרן החירום אם לא היה את כל מה שראיתם. המשפט שאומר שמה שלא קורה בשגרה לא קורה בחירום הוא בדיוק רלבנטי לזה.

גב' יוחנן וולק:

את יכולה לומר לי מה עושה קרן בלומפילד?

גב' אורן:

קרן בלומפילד היא קרן מצומצמת , בת 3 שנים, היא הוקמה ב-,2017 מתקציב שהארי בלומפילד נתן ספציפית לקרן קטנה לצרכי מה שראש העיר מגדיר, שיש לו קושי דרך הגמישות העירונית לתקציב כל מיני צרכים ספציפיים כמו טרנסג'נדרים שצריך להטיס אותם מסוף העולם לפה, כמו פעילות של גנון שצריך לתת לילדה מסוימת. יש לזה וועדה, אגב לכל הדברים האלה יש מנגנונים.

יש לקרן תל-אביב רואה חשבון, מבקר פנים, עוד וועדה מבקרת, הכל בשקיפות ובהתנהלות. קרן בלומפילד מתקצבת את הדברים האלה, יושבים בה 5 חברי וועדה והם אלה שמאשרים את הדברים שבאים לאישור, או לא מאשרים. אגב, לא הכל בא לאישור אוטומטית.

ליאור מאיר- סמנכ"ל הקרן ידבר על קרן החירום.

מר מאיר:

אני אנסה לעשות את זה כמה שיותר מתומצת.

מה שנעשה במסגרת הקורונה זה שב-15 במרץ, כאשר היה ברור שאנחנו הולכים לקראת משבר שהוא יותר עמוק ממה שנדמה היה בהתחלה, היה צורך לייצר קודם כל איזשהו כלי שיעמוד לרשות העירייה, ראש העיר והקרן, כדי שתוכל לפתור בעיות ככל שיעלו, מבלי שידענו מה יהיו הבעיות. זה התחיל בהתחלה בדיון על עסקים קטנים, עבר אחר כך לדיון על הזנה, וכל הזמן הבעיה הלכה והתפתחה יותר ויותר עם הזמן. ולכן התקבלה החלטה לקחת מנגנון שקיים בקרן ושאנחנו מכירים אותו בקרן, של קרנות הסיוע, להשתמש במנגנון הזה, בכלי הזה שיש לנו ואנחנו מכירים אותו, ונעשה בו שינוי אחד קטן – כשבמקום שזה יהיה גיוס מתורם יחיד ששם את הכסף, זה יהיה תורמים רבים שישימו ביחד. כלומר לייצר קרן סיוע שהיא לא של תורם יחיד אלא של

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 14 -

תורמים רבים. לא ידענו לאיזה תורמים נפנה, כמה תורמים יתרמו, אבל היה ברור שצריך איזשהו מנגנון. והשני, וזה מה שהשארנו באותו מנגנון של קרנות הסיוע, מה שהילה דיברה עליו. לא שהקרן תקבל פניות מתושבים ולא נדע איך להכיל את זה, אלא להשתמש במנגנון העירוני ולהעצים את המנגנון הזה בעוד תקציבים וביכולת פעולה, ושלמעשה מי שיציף את הצורך יהיו גורמי העירייה בשטח, מנהלי המינהלים והגורמים השונים.

מה שנעשה אחר כך, וזה נראה מאוד מסודר כאן על גבי השקף, אבל תוך כדי עשייה היה צורך להגדיר ולמפות מי האוכלוסיות שיזדקקו לסיוע של הקרן ביחד עם העירייה, וזוהו 8 אוכלוסיות שונות, חלק מההתחלה, חלק הצטרפו עם הזמן, שבאמת נוכל למקד בהן גם את גיוס התרומות וגם את הפתרונות בשטח.

עוד דבר מאוד מאוד חשוב שהיה חלק מתוך התהליך הזה שבא לידי ביטוי עד עכשיו זה זיהוי, והמנהל העירוני הרלבנטי שידע להגיד מה באוכלוסיה הזאת צריך סיוע, איך אפשר לתעדף, כך שלא נירה פשוט לכל הכיוונים אלא שהגורם העירוני המקצועי יוכל למפות את כל מה שנעשה.

האוכלוסיות שזוהו:

אזרחים וותיקים ושורדי שואה, שם שרון מלמד היא הגורם העירוני המוביל.

הקהילה הזרה, ששם זה מסיל"ה כחלק ממינהל שירותים חברתיים.

יפו והקהילה הערבית- שם רפי והמשלמה ליפו הם הגורם עריוני המוביל.

אמנים ועובדי מוסדות תרבות, שם זה אגף תרבות-גיורא יהלום, תחת רונית במינהל קהילה.

בעלי עסקים קטנים.

משפחות רווחה ודרי רחוב, כמובן מינהל שירותים חברתיים.

נשים בחירום-שכאן זה מתייחס ספציפית. בתחילה זה התחיל מנשים נפגעות אלימות כי היה צורך שעלה, כשהיה ברור שהצורך הזה מקבל פתרון מגורמים שונים, וצורך שלא קיבל פתרון הוא נשים שהן קורבנות זנות. שם זה יחד עם הרשות לחוסן וקידום מעמד האשה, אפרת מייקין.

ותלמידי בתי ספר בסיכון, זה כמובן עם שירלי, עם מינהל החינוך- ספציפית ביכולת לייצר פתרונות עבור בתי ספר שאין להם את היכולת ואת המשאבים לייצר את הפתרונות בעצמם.

גב' יוחנן וולק:

אתה יכול להרחיב- למה הכוונה בבתי הספר?

מר מאיר:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 15 -

לצורך העניין , יש עכשיו בית ספר שאין לו את היכולת או את תשתית המחשוב, או אין לילדים גישה לתשתית מחשוב- ליכולת למידה מרחוק, שזה עכשיו מה שאנחנו מתמודדים אתו בבית ספר "יחד". זה לתת להם את המעט, המשאב הוא יחסית קטן, אבל מבחינתם היכולת להביא את המשאב הזה ולהריץ אותו בטווחי הזמן שנוצרו עם הקורונה, זה היה מצריך אותם לחכות עד שנת הלימודים הבאה ולהכנס, ולמצוא ספקים, והקרן יכולה לעשות את זה בצורה הרבה יותר זריזה ולתת להם את המענה הזה כמה שיותר מהר.

דוגמא אחרת זה בית ספר "הירדן", שהמנהל שם בא ואמר- יש לי ילדים שאני יודע שהם זקוקים במסגרת המשפחה שלהם לכל מיני פתרונות, כי הם רגילים לקבל הזנה בבית הספר וכו', ואמרנו-

ניתן מענק ספציפי למנהל בית הספר , לשיקולו איך להוציא את הכסף, כדי לוודא שהוא מגיע למי שהכי זקוק לו. אנחנו שיושבים כאן בעירייה בקומה 12 – אין לנו את היכולת לדעת את זה כי אנחנו לא נמצאים בשטח, והרעיון הוא להעצים את המנהלים העירוניים בשטח ביכולת לייצר פתרונות קטנים. זה FINANCING .MICRO אין פה שום דבר גדול בסכומים שכל אחד מקבל, אבל לכל אחד יש את היכולת לייצר את הפתרונות האלה.

מר לדיאנסקי:

בשקף הקודם שלך-בהגדרת האוכלוסיות, זה יפו והקהילה הערבית, לא הקהילה העברית.

מר מאיר:

נכון, זה סיכול אותיות.

מר לדיאנסקי:

תמיד תכתוב- ט.ל.ח, ואז אתה פטור.

מר מאיר:

הוקמה באמת וועדה ציבורית שתפקיד שלה היה, בגדול, לפקח על כל הבקשות השונות שהתקבלו ועל הפתרונות שיוצאים. מצד אחד לוודא שהתיעדוף בין האוכלוסיות הוא נכון, שהתיעדוף של הפתרונות הוא נכון, וכל הזמן לשמור אותנו ערניים ולוודא שהחיבור הזה בין קרן, מנהל עירוני, מנהל מקצועי בשטח והפתרון שמוצע, באמת יעיל כמה שיותר , ואפקטיבי וזריז כמה שיותר.

קצת לגבי התרומות כולן. סה"כ גויסו עד עכשיו בערך 10 מליון שח', שמתוך זה זה 5.5 מליון שח'

של תרומות ועוד מטשינג עירוני. רוב הכסף כבר יצא, חשוב להגיד את זה, כי הרעיון היה לייצר פתרון חירום כמה שיותר מהיר. נשאר בערך 1.5 מליון שח' לעוד פעולות שהן מעכשיו והלאה.

מתוך התרומות, וזה דבר שאותנו מאוד מאוד הפתיע, עד היום %45 מהתרומות לקרן הגיעו מישראל. בקורונה זה קפץ ל-%.56 יש לזה סיבות שונות, שהן סופר מעניינות ליום אחר, על

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 16 -

ההתפרקות של הקהילה היהודית , של העולם היהודי והתפוצות ומה שקורה שם אל מול העלייה בפילנטרופיה הישראלית פה, אבל זה מעיד על מגמה מאוד מאוד חשובה וזה משהו שהוא ייחודי לקורונה. והאלמנט השני הוא העובדה שכמעט מחצית מהתרומות הגיעו מתורמים שמעולם לא תרמו לקרן בעבר, וזה אומר שזה פותח אפיקים חדשים ויכולת לפתח את הפילנטרופיה הישראלית הזאת הלאה.

מר לדיאנסקי:

ה-5.5 מליון שח' תרומות זה התחייבויות לתרומות או שכל הכסף כבר הגיע?

מר מאיר:

פלוס מינוס 4 מליון שח' כבר הגיעו, אנחנו רודפים כל יום כדי להביא את הנוספים, אבל יחסית גם התורמים הבינו את החשיבות של להעביר את הכסף בצורה מהירה.

מבחינת הקצאת המשאבים, כמו שאמרתי-זה כמו מבנה של סולם. המנהל העירוני בשטח מזהה מצד אחד את הצורך ומצד שני את הפתרון שהוא זקוק לו, מעלה את זה למעלה למנהל העירוני הבכיר, למנהל המינהל, מנהל הרשות- שמרכז את הפתרונות שנדרשים וגם מייצר תיעדוף של איפה באמת הכי נכון לשים את המשאבים. יש את הוועדה הציבורית שמרכזת את כל הפעילות הזאת ומייצרת איזשהו משפך שמתעדף את זה ביניהם. והקרן שמבצעת את הפעולות, שבעצם רוכשת או עובדת ביחד עם הגורמים בשטח כדי לייצר את הפתרונות. חילקנו את זה ל-3 פעימות כדי שבאמת נוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. בהתחלה לא היה ברור כמה מהר זה יקרה, וכמו שכולנו יודעים- לקורונה אולי יהיה חיסון אבל למשבר הכלכלי לא, ולכן אנחנו צריכים להיות מסוגלים גם למשוך את זה לאורך יותר זמן.

גב' אורן:

אני רוצה לקחת לסיכום את כל מה ששמעתם הרגע, ולהעביר את זה למה שקורה בפועל: איך עוזרים ל-1,200 עסקים קטנים בעזרת קמפיין קטן של המטבע העירוני, ששוב, אם זה לא היה לנו בעבר, אם לא היינו עושים את זה בשדרות ירושלים זה לא היה מצליח כל כך עכשיו, עם גידול של %30 , לאותם עסקים קטנים שזה היה כל כך קריטי עבורם.

עם 400 ערכות לפעילות להפגת בדידות. למה אני מדגישה את זה? כי היו תורמים ספציפיים שזה מה שהם רצו, הם רצו לניצולי שואה ולכן הכסף הלך לזה.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 17 -

רכישת ביגוד לאיד-אל-פיטר. פעם ראשונה שיש לנו תורמים ערבים בקרן תל-אביב . אנחנו מאוד מתרגשים מזה, זה מאוד משמעותי, והיה להם חשוב שהכסף ילך על הדברים הספציפיים האלה.

התלבטנו בזה וחשבנו שזה חשוב.

כנ"ל לגבי נשים קורבנות זנות. תלושי מזון לאותם ,500 עם האיחוד האירופי שתרם כסף ייעודית לזה, אלה דברים שלא הכרנו בעבר, והם נתנו.

300 מחשבים וטבלטים לילדים נזקקים כדי לעבוד מרחוק. שוב, תורמים ספציפיים שאמרו- זה מה שאנחנו רוצים.

היו גם הרבה תורמים שאמרו-קרן החירום. רוב התורמים אמרו- קרן חירום של ראש העיר, מה שראש העיר רוצה, ראש העיר כמובן בשם קוד, מה שהוא מחליט, מה שההנהלה שלו מחליטה-

לשם אנחנו מכוונים. אבל היו כאלה שאמרו- מתוך הקהילות אנחנו רוצים את זה ספציפית.

קרן האמנים שהיתה ממש קריטית, פה זו היתה יוזמה שראש העיר בא ואמר- חבר'ה , אני מזהה כאן משהו מאוד משמעותי, איך מתרגמים את זה כל כך מהר עם גיורא ועם רונית ומקימים וועדה ספציפית. חילקנו פה ל-234 אמנים. כאן אני חייבת להגיד לכם משפט. אני מאוד חששתי. חששתי בעיקר כי יש כל כך הרבה אמנים שלא יקבלו. אבל מה שהפתיע, עוד פעם, בגלל שהיה כאן עובד סוציאלי שליווה אותנו בתהליך, יואב בן ארצי, הקריטריונים שהוא יצר היו כל כך עדינים ורגישים, שכל אלה שקיבלו אמרו תודה, וכל אלה שלא קיבלו נתנו את הגיבוי לזה שאלה שקיבלו באמת היו הכי נצרכים. אני חושבת שהיו רק 2 מכתבי ביקורת, לא נתקלתי בדבר כזה , בכזאת חלוקה.

וכמובן 8,000 משפחות. כאשר אנחנו מדברים על משפחות, כל משפחה קיבלה 3 פעימות של מזון, בין אם זה 300 שח', בין אם זה 200 שח' ובין אם זה 1,000 שח'. גם זה חשוב לדעת. אם זה אוכלוסיה ביפו- זה למכולות שלהם, שצריכות את החיזוק שלהם. אם זה למבקשי המקלט-זה דווקא בחנויות שם, ואם זה לשאר האוכלוסיה- זה ביינות ביתן-שקיבלנו על זה תוספת, ששוב גל עזר לנו. בקיצור, יש כאן כל מיני קהילות ספציפיות שהיה צריך לתת להן את התשובה הכי זריזה.

אם אני יכולה לסכם את זה, זו היתה פעילות מאוד מאוד אקלקטית. מצד אחד חירום, קהילות מוחלשות, מצד שני האקלקטיות של העיר על כל הרצף.

ויש מילה חדשה שרציתי להכניס לתוך העניין- הזמישות, הזריזות והגמישות שאפשר היה להכניס כאן, מגובה כמובן בגורמים המקצועיים העירוניים, ונותן תשובה למטרות העירייה ולראש העיר.

אז תודה על ההזדמנות לשתף אתכם, ונשמח מאוד לשמוע הערות ב-א' וב-ע'.

מר גורן:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 18 -

אני רציתי לשאול למה הכוונה בהלוואות, למי זה מיועד ועל מה.

גב' אורן:

כתוצאה מקרן האמנים, כפי שסיפרתי, שקמה, ראינו שבקרב האוכלוסיה הזאת יש צורך יותר עמוק. לא רק במענק הקטן של 500,1,500-3 שח' אלא בהלוואה יותר גדולה. את ההלוואות האלה גייסנו, 2 מליון שח' מקרן עוגן ומליון שח' ממפעל הפיס. זה בתהליך, זה לא יוצא מכסף עירוני, אבל כן אנחנו, עוד פעם, כגורם- אני לא יודעת אם עירוני, אבל כקרן עירונית שזיהתה את הצורך הזה וראש העיר שהתגייס לעזור בעניין הזה, אני מקווה שבסוף גם זה יהיה חתום ונוכל לצאת עם זה לדרך בשבוע הבא.

מר גורן:

כלומר, זה בנוסף על ה-10 מליון שח' שדיברת עליהם קודם.

גב' אורן:

נכון. זה לא נכלל כאן כי זה עוד לא חתום.

מר גורן:

ולאיזה מטרות ההלוואות האלה מיועדות? הלוואות באופן אישי לאנשים שיחזיקו מעמד?

גב' אורן:

לאותם אמנים שממש נפלו עמוק. אתה לא יכול לדמיין את הסיפורים שיש, ויש כאלה שהם חייבים חילוץ.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לאמנים, הלוואות ארוכות טווח, כמעט ללא ריבית, או בריבית אפסית.

גב' אורן:

ללא ריבית.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה הסיפור.

מר גורן:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 19 -

ומה עם עסקים שאומרים-בעקבות המשבר אנחנו נכנסנו לאיזשהו בור, כדי להרים את העסק מחדש נשמח להלוואה עכשיו, זה גם בא בחשבון?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא. זה לא קרן לעסקים, זה קרן לאמנים , על בסיס אישי.

מר לדיאנסקי:

מה יהיה הסכום הכולל שיינתן כהלוואה?

גב' אורן:

עד 30,000 שח'. צריך להזהר גם כאשר נותנים הלוואה, שזה לא יפיל אותם עוד יותר עמוק.

מר לדיאנסקי:

את יודעת להגיד גם כמה תהיה הקרן?

גב' אורן:

כן. 3 מליון שח'.

גב' ברנד פרנק:

היא אמרה, 3 מליון.

מר לדיאנסקי:

אין ספק שבאמת זו תרומה מאוד חשובה, לתת את האפשרות לאמנים האלה וליוצרים ולאנשי התרבות של העיר, לקבל לפחות איזשהו טווח כלכלי מסוים- גם כהלוואה פרוסה ללא ריבית- זה דבר חשוב מאוד, אני חושב שזה אחד הנושאים שאנחנו צריכים בשתי ידיים לפתוח את הכיס ואת הלב ולתת כמה שניתן לאמנים וליוצרים בעיר הזאת, כי הם עושים את העיר והם נמצאים היום במצב באמת הכי של חוסר וודאות והכי קשה שיש.

גב' אורן:

גילצר לידך מקשיב, והוא יושב בדירקטוריון של מפעל הפיס, הוא יעזור בזה.

מר לדיאנסקי:

תביא עוד 30 מליון.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 20 -

מר גילצר- גזבר העירייה:

לפחות קול אחד בטוח.

גב' להבי:

אני רוצה להצטרף למילים החמות, באמת. זה תיאור מאוד מרגש בעיני. כמי שמכירה קצת את קרן תל-אביב, והעובדה שכל הזמן התעסקנו בפרויקטים גדולים, הרבה מאוד תב"ר, בנייה ופרויקטים, ופתאום, באמת בלי זמן ,יצרתם קרן שהיא קרן רווחה, שהא קרן הצלה, שהיא קרן סיוע בחירום. וזה בדיוק הקטע הזה של להפוך משבר להזדמנות. יצרתם מהמשבר של הקורונה ומהמשבר שנפל על תל-אביב ועל אנשים פרטיים, הזדמנות. את תארת את ההזדמנות בדרך, כשדיברת על סוג חדש של תורמים, כשדיברת על סוג חדש של פעילות. ואני בהתרגשות מוחלטת, כי אני יודעת וכולנו נודעים כמה קשה לסייע לרווחה, כי אתה בא לסייע, ויש לך לתת אמפטיה ויש לך לתת את החוקים של מדינת ישראל אבל אין לך מה לתת. ופתאום באמת נוצרה פה קרן עירונית בראשות ראש העיר ובהובלה של כל השותפים.

כל הכבוד, זה פשוט מרגש.

גב' וויסלברג:

אנחנו צריכים לעבור לנושאים הבאים.

מר לדיאנסקי:

כולנו מתרגשים עכשיו, תנו לנו קצת להתרגש.

איך את מתמודדת עם ה-SHOCK AFTER של הקורונה ?יש כבר ירידה בקצב התרומות ומטבע הדברים- אנשים יש להם פחות כספים. גם לעשירים, וגם אליהם פונים כל מיני גופים נוספים כאלה ואחרים, לא?

גב' אורן:

נכנסנו ל-2020 במצב טוב. עניינית, אף תרומה לא ירדה כרגע. מה יהיה ב-,2021 נחכה בסבלנות.

גב' להבי:

אם מותר לי להציע, מאחר שהזכרת את גל, ואני זוכרת גם שחן מאוד גייסה, והזכרת פה כמה שמות, יכול להיות ששווה לשבת עם חברי המועצה ולתת לנו כלים. כולנו מכירים, ואם זה לא

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 21 -

בשבילנו אלא בשביל אחרים ובשביל נזקקים, ודרך קרן שמנוהלת ומפוקחת, יכול להיות שאפשר באמת לחשוב על מקורות נוספים לגיוס תרומות.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כל התורמים שלנו, בסופו של דבר הם גם בדרך כזאת או אחרת אנשי עסקים. מרבית התורמים שלנו בארה"ב הם יהודים. הצרכים של הקהילות היהודיות בארה"ב אינם פחותים היום מאשר במדינת ישראל. כמות היהודים שנפגעו היא אדירה. הקהילה היהודית והפדרציה היהודית פונות לתורמים לעזרה לקהילה. זה כבר תהליך מתמשך שבו יהדות ארה"ב מסייעת להישרדות של עצמה, הן בהיבט של הזהות, של הקהילה היהודית, ועכשיו בעקבות הקורונה – בצרכים נוספים.

לכן אין ספק שיהיה קשה מאוד או הרבה יותר קשה לגייס כספים בארה"ב.

מה יקרה פה בישראל, קשה להגיד. פרץ ההתנדבות הנוכחי - גם בארה"ב וגם פה - היה הפרץ של ההלם הראשוני, כל אחד תרם. דרך אגב , כל אחד בסכומים קטנים יחסית.

קשה לאמוד כרגע מה הולך להיות בעולם הפילנטרופיה בעולם היהודי ובארץ, כמו שקשה לאמוד מה יהיה המשבר הכלכלי כרגע בישראל , ומתי תקרה ההתאוששות, ואיך, בדיוק כמו שקשה להגיד מתי תהיה התחדשות של תיירות בארץ וקשה להגיד מתי יתחדש עולם התרבות ועוד 1,001 דברים. זה לא מספיק שאומרים פה- מתאריך מסוים פותחים. זה לא אומר שאנשים יבואו, זה לא אומר שאנשים ירגישו בטוח, יכול להיות שגם לא תהיה אווירה כתוצאה מזה שהאולמות יהיו ריקים.

לכן אנחנו כולנו ממתינים.

אני חושב דרך אגב, שבמקרה הזה קרה משהו כן טוב שבין השיטין נאמר, שהתהליך הזה שקרה הפגיש בין קהילה שלא היה לה שום קשר לקרן תל-אביב בעבר, ונוצר קשר בינה ובין הקרן. וגם אם מישהו תרם 5,000 ש"ח, הוא עכשיו ברשימה של קרן תל-אביב, וזה יתעדכן, ואולי הוא יהיה מוכן כן לתת יותר בעתיד. זה הסיפור האמיתי, נקווה שתהיה לזה השפעה בעתיד.

26. "עיר אופניים- תכנית חומש לשבילי אופניים בעיר ותכנית מדרחובים":

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הנושא הבא הוא נושא חשוב מאוד, והוא מה שנקרא- "תל-אביב יפו כעיר אופניים". תכנית שהוכנה על ידי אנשי התחבורה שלנו ותוקצבה על ידי המנכ"ל שלנו בהרבה כסף, והכוונה היא

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 22 -

להתנפל על הנושא וממש תוך זמן לא ארוך להגיע לתוצאות ולעשות שינוי מהותי ברחבי העיר כולה.

מר כרמלי:

אני אפתח בכמה מילים עקרוניות:

אנחנו הולכים לראות עכשיו תכנית שבעצם זו המדרגה השלישית, אני קורא לה. המדרגה הראשונה היתה ה-100 ק"מ המפורסמים בשנת המאה, שהיא בעצם פעם ראשונה לקחה את כל המערך הזה של אופניים, שהתחיל עוד הרבה לפני זה, אבל שמה כישות הוליסטית אחת שהעירייה והעיר מקדמים בצורה מלאה.

אחר כך היה לנו את תכנית האב האסטרטגית לאופניים, שבאה והציבה עוד יעדים- של 140 ק"מ, וקישוריות.

מה שאתם הולכים לראות עכשיו זה הדור הבא. לא מדברים רק על כמובן הרשת וכו'- שזה דברים טריביאליים, אלא מדברים על אמצעים. מדברים על השיטות, על הכלים, ופה החידוש האמיתי.

זה כבר לא רק איך הרשת תעבוד, אלא גם באיזה אופנים, איך היא מתחילה להתאים את עצמה לסיטואציות שונות, מתי אפשר לעשות שביל מהיום למחר, מתי אפשר לעשות שביל ארוך טווח.

אני חושב שבעצם אנחנו מדברים כאן על חינוך, על תרבות אופניים, מהלך כולל ורחב שהוא הרבה מעבר רק לביצוע בפועל.

היתה כאן עבודה מדהימה, אני חייב לציין כאן את מינהל בינוי ותשתית-שהוא בעצם המייצר ועוקב ובונה ומתווה. גם אגף התנועה, וגם כמובן הנהלת המינהל. רשות התחבורה שדחפה וייצרה את זה, וכמובן היחידה האסטרטגית-שנתנה את העורף המתודולוגי לכל המהלך הזה. כמובן שהמהלך הזה גם לווה בלא מעט חברי וועדה כאן, שאני מניח שירצו להתייחס אחר כך.

לדעתי זה ממש פריצת דרך, פריצת דרך ברמה ארצית, לא רק ברמה עירונית. אנחנו מדברים כאן על ממש אקו סיסטמה חדשה לגמרי.

אני מעביר את השרביט לחגית.

מר לדיאנסקי:

אודי, תודה גם לממונה על תחום התחבורה, סגנית ראש העיר.

מר כרמלי:

אמרתי. אני למדתי לא להגיד אף פעם שם של מישהו, תודה לשם של מישהו.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 23 -

מר לדיאנסקי:

למה? היא ממונה על התחום. אני לא ממונה על התחום, צריך להודות לה. אני לא עשיתי כלום

מר כרמלי:

היא היתה PIVOT מרכזי בכל התהליך הזה, בלעדיה אין אנו מתקדמים.

מר גורן:

לדיאנסקי, אתה מתלונן שבגלל שאתה אחראי על רשות איכות הסביבה,

מר לדיאנסקי:

לא, אני בהקשר הזה לא עשיתי כלום, אז אני לא מחפש כותרות.

מר גורן:

הקלטנו.

גב' נעלי יוסף:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) שלום חברים.

שמי חגית נעלי יוסף, אני המנהלת החדשה של היחידה האסטרטגית, ואני שמחה ונרגשת להציג את תמצית תוצרי העבודה המקיפה שעמלנו עליה יחד עם השותפים שאודי ציין, וזו באמת תכנית שיש בה הרבה מה לחדש.

קריאה:

המון הצלחה.

גב' נעלי יוסף:

תודה.

אני אעביר על הדברים בענייניות, על מנת שבאמת נכיר את העיקרים.

רק כדי שנחזיר את עצמנו לקונטקסט: חזון העיר התייחס בדגש רב לכל הנושא התחבורתי, ובעיקר בדגש על התחבורה המקיימת, היפוך הפירמידה שמובלת היום בעיר ואופיר מדבר עליה הרבה, וכל העוסקים בתחום, מכוון יושב בבסיס העבודה האסטרטגית הזאת.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 24 -

כמובן שיש עוד עבודה עירונית ענפה ברקע, גם של היחידה האסטרטגית, וגם ככלל, ששמה את הדגש על ניידות ותחבורה בתל-אביב כמובילה. מובילה ברמה הארצית ללא ספק, ובטח בקנה מידה עולמי, או מנסה ושואפת להגיע למקומות הטובים בקנה מידה עולמי.

מבין עשרת הפרויקטים המובילים להשגת המטרות העירוניות בתחבורה, היא התייחסה כמובן גם לנושאים של יישום, עדכון והרחבת התכנית לאופניים. כי אנחנו בעצם עולים שלבים גם בהתמקצעות וגם באיכות, וגם במספר המשתמשים, וזה בעצם הרקע החשוב לתכנית הזו.

למה העירייה מקדמת אופניים ותכנית אסטרטגית לרכיבה, אני מניחה שכולכם יודעים, אבל אי אפשר להתעלם ממשבר התחבורה והחנייה, ומאינטנסיביות הפיתוח העירוני שמביאה אותנו לכורח לשפר את האלטרנטיבות ולייצר אלטרנטיבות.

אם הפוטנציאל העצום שיש לנו בכך שמרבית עובדי העיר ותושבי העיר הם גם עובדים בעיר, וזה בסיס טוב להתחיל אתו ולעלות בשלבים מבחינת שיעור משתמשים ורוכבים, ולהבטיח תחבורה מקיימת ברמות גבוהות יותר.

וכמובן שאנחנו צריכים להתמודד עם האתגר של מה שאנחנו המתכננים קוראים לו- המאבק על המרחב. הרבה מאוד תחרות על זכות הדרך, על כל מקום שהוא חשוב-אם זה עצים, אם זה הולכי רגל, אם זה הכלים הזעירים, אנחנו צריכים לדאוג גם שכל הדבר הזה ינוהל בבטחה ובאחריות, וזה חלק מהאתגרים של התכנית הזאת.

בעקרון התכנית מבחינת החידושים שבה היא תכנית שמתייחסת למכלול גורמים שמשפיעים על רכיבה, לא רק רשת. היא מגדירה יעדים מספריים של רכיבה- שניתן גם למדוד אותם ולהבין איך יתבצעו השיפורים בהמשך. והיא גם מייצרת תעדוף של שבילים ואמצעי יישום- על מנת לראות עד כמה אנחנו משיגים יעדים של רכיבה אפקטיבית יותר ובטוחה. זה הבסיס של הדברים.

העבודה, כמו בתהליך אסטרטגי רגיל , מורכבת מהשלבים הגנריים של למידה, של חלופות, של ניסוח אסטרטגית עבודה. יש כאן גם ממשק שעובד מאוד טוב והוא חשוב, בין היישום לבין הניסוח האסטרטגי. זו לא תכנית שמנסחת אסטרטגיה והולכת לנמנם, היא עובדת ביחד עם מרכיב היישום וכוללת בתוכה גם מרכיב ניטור. אנחנו עכשיו גם נמצאים בשלבים של כניסה לשיתוף הציבור, שהם שלבים מאוד חשובים.

יש לנו צוות ענף עם הרבה מאוד מומחים, הוא יושב ברקע של העבודה הזאת וחשוב לציין את זה, ויש פה גם מומחים בינלאומיים וגם אנשים שמובילים נושאים תחבורתיים אסטרטגיים מתקדמים היום בארץ.

קצת נתונים ברקע של הדברים:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 25 -

מבחינת פיצול הנסיעות, תל-אביב נמצאת היום עדיין עם שיעור גבוה של משתמשים ברכב, גם משתמשים שהם תושבי העיר- לצרכי עבודה ולצרכי פנאי, אבל יחד עם זאת שיעור הרוכבים הוא גבוה בכל קנה מידה. אפשר לראות את זה גם ביחס לאחוז בכל גוש דן, היא מתקדמת, היא המובילה, ורכיבי התחבורה המקיימת- שהם גם הליכה ברגל וגם תחבורה ציבורית הם משמעותיים, ויש עוד הרבה עבודה לעשות אתם.

מר גורן:

באופניים את מתכוונת בעצם לכל הכלים?

גב' נעלי יוסף:

כן. לכל הדו גלגלי.

אנחנו מדברים על היקף לא מבוטל של רכיבות ביום, עד ,150,000 ועל כמות יפה של שבילים, של עד 140 ק"מ.

אנחנו כן יודעים להגיד, אחרי ניתוח מעמיק, שיש רשת סלולה אבל היא רשת לא רציפה והכיסוי שלה הוא חלקי. אפשר לראות פה על גבי השקף את הקיטועים שלה, ונכון לשלבים שבהם היא הותוותה זה מה שהתאים וזה היה הקצב, וכפי שמגדירים אותה- בשלב של ה-.STARTER כעיר מתחילה זה היה נכון ומתאים. עכשיו אנחנו צריכים להתבונן קדימה.

גב' ברנד פרנק:

במשתמשים שבדקתם, מי משתמשי האופניים מבחינת גילאים? בדקתם?

גב' נעלי יוסף:

יש סקר מאוד נרחב, יחד עם מרכז המחקר, גם על שיעור משתמשים, גם על ילדים, גם על עובדים, אנחנו יודעים להציג את זה.

גב' ברנד פרנק:

מבוגרים?

גב' נעלי יוסף:

המבוגרים פחות.

גב' ברנד פרנק:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 26 -

באיזה גיל זה נגמר?

גב' נעלי יוסף:

זה מאוד תלוי, אפשר לרכב גם בגילאים מבוגרים מאוד. אין לי כאן את הנתונים.

קריאה:

יש לנו את כל הנתונים, גם על מבוגרים.

גב' נעלי יוסף:

יש את הכל מפורט, אבל מה שחשוב לעניינינו כרגע להבין, שכן חלה מגמה של דעיכה ברכיבה, על אף שהעיר יצרה את התשתיות. אנחנו למדים מהסקר שיש אנשים שלא רכבו בשנים האחרונות, וזה פלח לא קטן, ויש כאלה שהיו רוכבים לשעבר והפסיקו לרכב, והסיבות המובילות הן בעיקר בטיחות, שבילים שהם לא מספקים מבחינת הכיסוי שלהם, גם גניבות ועוד סיבות אחרות.

גב' ברנד פרנק:

מקלחות. מקלחות במרחב הציבורי.

גב' נעלי יוסף:

זו גם אפשרות. אבל הסקר, ציפי, הוא מאוד מעמיק, ונשמח גם להראות את המידע.

יש פה על גבי השקף קצת פילוח.

גב' להבי:

אפרופו הגילאים ציפי, זה תלוי גם בסוג הכלים. קורקינטים זה יותר צעירים, גל שרעבי הציע לא מזמן במועצה רעיונות שמתאימים יותר לקשישים או לגיל השלישי. ככל שנכניס מגוון של כלים יהיה מענה ליותר גילאים.

קריאה:

הצרכנים הראשיים של החשמלי בהולנד הם דווקא המבוגרים , מעל גיל ,65 כך שזה לא אותה תמונה בכל מקום.

גב' נעלי יוסף:

נכון. אנחנו צריכים ללמוד את זה לעומק.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 27 -

גב' ברנד פרנק:

צריך ללמוד את זה כדי לדייק את הדברים.

גב' נעלי יוסף:

נכון.

אופיר מרכז ומנטר את הנתונים הללו גם מהכלים הזעירים המגוונים, ולצורך זיהוי מגמה אנחנו צריכים להיות כל הזמן עם היד על הדופק.

כן יש גם חלוקה מגדרית- של שיעור תושבים שאינם רוכבים על אופניים, כשחלקן של הנשים שאינן רוכבות הוא גדול יותר, וזה בהחלט אחד היעדים , גם מבחינה מגדרית וגם מבחינת הרכב הגילאים והמשתמשים.

לאט לאט יש גם ירידה בתדמית של העיר כעיר שמתאימה לרוכבי אופניים, בהשוואה למה שהיא היתה במהלכים הראשונים שהעיר ביצעה לטובת תשתיות אופניים, ואנחנו שמים את זה לרגלינו בתוך העבודה האסטרטגית.

מר לדיאנסקי:

יש לי שאלה לגבי המחקר עצמו: האם יש לך במחקר בדיקה ותוצאות לגבי החלקים השונים של העיר ומציאת האיפיונים בכל אזור גיאוגרפי כזה? כי הצרכים לאוכלוסיות בעבר הירקון לצורך העניין, הן שונים מאשר במרכז העיר והצפון הישן.

גב' נעלי יוסף:

ללא ספק יש חיתוך לפי אזורים, שאנחנו יודעים גם ללמוד אותם בעוד רמות של תיפקוד: כמה משתמשים איפה, וגם כמה יותר תלויים בשימוש ברכב, וגם כמה עובדים בעיר ומשתמשים ברכב כדי להגיע למקום עבודה, ויכלו להחליף את האמצעי בתחבורה מקיימת אחרת. היום כבר, במסגרת תכנית מדיניות נוספת שאנחנו התחלנו אותה ביחד עם השותפים פה אנחנו גם לומדים את ההתנהגויות לגבי מדיניות חנייה, וכל הדברים האלה ביחד נכנסים לבחינה משולבת. בלי ספק זה לא נתון כלל עירוני. כאן הוא הוצג כך לצורך הענייניות והתמציתיות של הדברים, אבל יש כאן פילוחים לעומק, כדי להבין תופעות והתנהגויות עירוניות.

מר לדיאנסקי:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 28 -

שמהם צריך להוציא תכניות עבודה, לרבות תשתיות כאלה ואחרות, והשלמות של מרכזים מסחריים-איפה שצריך לבנות אולי.

גב' נעלי יוסף:

נכון מאוד. הם גם יושבים בבסיס התכנית פה.

התכנית, כפי שהתחלתי לומר, מחולקת לשני רכיבים מאוד משמעותיים. כאשר מחלקים את הערים המתקדמות היום בעולם מבחינת רכיבה על אופניים-הן יושבות על סקאלה של מתחילים ושל ,CHEMPIONS כשה-CLIMBERS באמצע. מה-CHEMPIONS למדנו שהם משקיעים הרבה מאוד בעולם של המעטפת, ואני מיד אסביר מה זה, ולא רק בעולם של תשתית. כלומר, הרשת היא חשובה, התפקוד שלה, האיכויות שלה, הצמתים, אבל יש גם עולם שקשור לגישה כוללת ואחידה, לחינוך, להתנהגות, לסובלנות, להרבה מאוד הסברה, וכמובן אלמנטים של אכיפה.

מבחינת היעדים אנחנו מדברים בתכנית על הגדלת השימוש באופניים ובכלים מקיימים בכלל. אם תסתכלו על הפאי השאפתני שמוצג כאן, הכוונה היא לצמצם את השימוש ברכב ולעבור לאמצעים מקיימים כשלאופניים יש חלק מאוד גבוה פה.

הגדלת הבטיחות כמובן.

ושיפור איכות החיים ורמת השירות. לייצר התאמות של תשתית, לייצר רציפות, לייצר טיפול בצמתים.

כלי התכנון בעבודה כאן היו מאוד מגוונים. הם בחנו גם את מדדי החיכוך עם התנועה המוטורית בכלל, כדי לבחון אפשרויות להפרדה. יש פה גם ניתוח שנקרא ניתוח רשת, שנועד לבחון חשיבות של מקטעים ברשת על פי מודלים- גם התנהגותיים וגם מתמטיים. יש פה גם סיווגים של חתכים וסיווג לפי מידת מהירות וסטריות. ויש כמובן מודל שנמצא כאן בבסיס העבודה, שצריך לדייק גם אותו במהלך הדרך, שהוא נבחן כמודל ביקושים, כקשור לנגישות, ישירות ולכיסוי. ואני רוצה להזכיר לכולנו כל הזמן שתל-אביב ניזונה גם מהשכנות הצמודות לה, ועלייה בשיעור המשתמשים צריכה להיות גם בשיפורים שיהיו אצל השכנות שלנו בצירים המשמעותיים שמביאים אל העיר.

קצת על תשתיות: העקרונות של התכנית מדברים על לכידות. על GRID שהוא GRID רכיבה

צפוף. הוא מחבר אמצעי תחבורה נוספים ונותן גם דגש להליכה.

על ישירות, על הבנה של רכיבה התנהגותית , שהיא מועדפת. אם אנחנו מנתחים את הדרך הקצרה ביותר, אם אנחנו מצמצמים כמות של עצירות גם בצמתים וגם ברמזורים.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 29 -

אלמנטים של בטיחות כמובן, שאנחנו מדברים עליהם הרבה, עם הסרת סכנות.

נושא של נוחות: להבדיל מכל הערים האירופאיות וגם האחרות, אנחנו מדברים כאן באלמנטים של צל, במרכיבים של חנייה, במיוחד כמובן באזורים שהם דחוסים יותר וצפופים יותר.

וגם יצירת אטרקטיביות של אזורים שהם מעניינים וכייף לרכב בהם, כי החוויה היא לא רק חוויה מונוטונית של רכיבה, אלא של אוסף של תחושות שהרוכב יכול לקחת אתו על הדרך.

התוצר של התכנית הוא הרשת שמוצגת כאן לפניכם, שזה בעצם כיסוי מלא של העיר, שהוא מורכב מרשת היררכית שמדברת גם על חיבורים לערים השכנות, והיא מדברת גם על רשת שהיא מטרופולינית, שהיא מחברת אותנו על הערים השכנות והיא קשורה כמובן גם עם אופנידן.

מדובר גם על המערכת הראשית, אם מדברים על רציפות, וגם על מערכת משנית שיכולה לייצר יותר מתינות של הרשת.

אנחנו מדברים כאן על אזורים שיצטרכו להיות במיתון או בניהול תנועה ותחבורה ציבורית, שהתכנית יודעת להתייחס אליהם.

על כיסוי של יעדי רכיבה מבחינת טווח ומרחק.

וכמובן על כל הנושא של תשתיות, חנייה ושירות.

וכאן על גבי השקף אתם רואים איזשהו ניתוח שהמודל מביא אתו, של ביקוש לחניות לאופניים על פי צפי השימוש, שגם לזה אנו צריכים להיערך במסגרת הטיפול בשירות, הרחבת השירות לרוכבים וגם ההתמודדות עם האתגרים שיש לנו במרחב.

התכנית נוגעת בעוד אלמנטים מגוונים שאני לא אכנס אליהם כרגע, אם זה צורה, אם זה נושאים של חנייה, טיפול בצמתים, הרציפות שלהם, קשרים ומעברים-איפה כדאי ואיך, אלמנטים של נוחות שדיברתי עליהם וכו'.

אבל אני כן רוצה, כי זו חדשה משמעותית של התכנית, לדבר קצת על המעטפת, מה זה אומר מעטפת לתכנית לאופניים. המעטפת נבנתה כאן בעבודה מעמיקה, גם של המומחים שליוו את התכנית וגם של הצוות העירוני. ומרכיבי העבודה הזאת מתייחסים לניהול ולמימוש של התכנית על ידי גוף אחד שיודע לתת סמכויות , לייצר מעקב ובקרה ולנטר את הכשלים או את ההצלחות ואתן להתקדם קדימה.

מדובר על שילוב של מגוון אמצעים, גם של הכשרה וגם של הסברה.

על תכנית רב שנתית לאותה מעטפת, שהיא מאושרת והיא מתוקצבת.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 30 -

על קידום של פרויקטים, גם פרויקטים שהיו בבסיס ,PILOTS שהופכים לפרויקטים שהם בעצם חלק מהמערכת, שהם משולבים כבר והם קבועים.

וכמובן כל הנושא של יצירת שיח חיובי סביב תחבורת אופניים ושינוי התנהגות-שהוא המרכיב הקשה בתוך התהליכים האלה. לקבל הרבה פיד-בקים על איכות השבילים, על הרציפות שלהם, על בעיות שיש בדרך, ולייצר שיח רציף.

כפי שאמרתי, התכנית הזאת מרכיבה נושאים של חינוך ועידוד הרכיבה, של הרבה מאוד הסברה, ובתוך כל מערכת כזו צריכים להיות גם מרכיבים של אכיפה שיתמודדו עם הקשיים של הכניסה של תכנית כזאת.

יש פה על גבי השקף כל מיני אימג'ים שמראים על מה אנחנו מדברים:

על מעטפת של רכיבה, על תכניות, על הרבה מאוד תכניות שמתייחסות לעולם של תלמידים, ושל הוראה, ושל הורים, הרבה מידע על רכיבה בטוחה.

אני רוצה לדבר בקצרה על ההשפעות של התכנית:

אנחנו מדברים על מעבר מרשת שהיום עומדת על כ-140 ק"מ והיא בכיסוי של %,50 למדד כיסוי שמדבר על מרחק של 200 מ' מכל תשתית רכיבה למעל 300 ק"מ, בהיררכיות השונות שמציעה התכנית. זה כמובן צריך להיעשות בשלבים, בהתאם לתכנית העבודה.

כמובן שאנחנו שואפים להגדלת הרכיבה.

אנחנו יודעים לזהות היום על פי המודלים היכן יתנקז הביקוש של רכיבה בשעות הבוקר.

יש תועלות נלוות לעבודה, למעבר, לקפיצת המדרגה הזאת- עם הגדלת הרשת ופעולות המעטפת, שהן גם תועלות כלכליות שאנחנו יודעים להעריך אותן פה במודלים, גם עבור העיר, גם עבור הסביבה, גם בהשפעה על בריאות הציבור, גם בהיבטים חברתיים.

עם מימוש התכנית אנחנו צופים ירידה של כ-%30 בעומס התנועה העירוני.

אנחנו מדברים על השפעה על בריאות הציבור של מעבר לרכיבה שגוררת גם הליכה, שעל זה אין מה להכביר מילים.

וגם על פוטנציאל לצמצום הוצאה למשק הבית, שהוא מאוד משמעותי. ברגע שאפשר לחסוך הוצאות שכרוכות באחזקת רכב, או רכב נוסף או רכב עיקרי, או נסיעות מסוגים אחרים, הדבר יכול להשפיע גם על הנושא של יוקר המחייה.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 31 -

כמובן שיש בחינה בתוך המלצות התכנית של מרכיב הבטיחות, שהיום אנחנו מצויים בשיעור רכיבה ללא תשתית אופניים שהוא יותר גבוה, ואנחנו שואפים לכך שהוא יעלה, וכך נגיע למינימום פגיעות.

התכנית עוסקת גם בשיתוף הציבור. מלווה אותנו רם וולף שנמצא פה גם אתנו עכשיו, וזיהינו תובנות מרכזיות בנושא האופניים. זיהינו שהתחום של אופניים ובטיחות הוא מרכזי בשיח הציבורי, יש לנו גם לא מעט נתונים על העניין הזה, כלומר אנחנו מבינים את האתגרים וצריך להתמודד אתם. יש פה צמצום של חניות, יש פה שינוי בהרגלי חיים, הציבור צריך להבין את התמונה המלאה, על מנת שנצמצם את משבר האמון מולו.

צריך לייצר אינטגרציה גם עם פעולות ומהלכים עירוניים גדולים שישפרו את איכות החיים, את הכלכלה, את רווחת החיים. צריך להראות לציבור את המקומות האלה ולהראות לו גם את התמונה המלאה.

וכמובן שיש רצון למעורבות וקידום של שינוי בכל התחום של הרגלים וקבלת החלטות.

כחלק מהסקר אנחנו יודעים לומר שאנשים מוטרדים. גם אלה שרוכבים היום בפועל, גם אלה שהפסיקו לרכב, וטוענים שחשוב להם שתהיה רשת שבילי אופניים באיכות גבוהה, וזו עיקר העבודה שצריכה להיות העבודה העירונית וההתקדמות האלה.

בשיח הציבורי גם זיהינו התייחסות יחסית נמוכה למצוקת החנייה בתוך הערך של קידום תחבורה מקיימת. זה לא שפתאום תושבי העיר לא יהיו מוטרדים מהחנייה, אבל עדיין, אם יוצרים איזושהי אבחנה של מה חשוב לתושבים, זה נתון שהוא דורש מאתנו מחשבה, ואפשר למנף אותו בעבודה ציבורית נכונה ובהסברה.

אנחנו גם בחנו על ידי קהילה של רוכבים, את העניין שלהם להשתתף ולקחת חלק בהשפעה על הרחבת הרכיבה והטמעת התכנית האסטרטגית, ורבים מאוד מגלים עניין , ויש חשיבות לכך.

ומבחינת מטרות השיתוף באופן כללי, אנחנו רוצים להעלות את הקבילות הציבורית ולמתן התנגדויות. ללמוד הרבה מהשטח. לייצר הרבה אינטגרציה ושיתופי פעולה בין ארגונים שונים ויוזמות שונות, גם קהילתיות וגם אחרות. להשפיע על שינוי הרגלים, ולהשפיע ככלל על השיח הציבורי.

כמו בכל נושא גם כאן קהלי היעד הם מגוונים. אנחנו מדברים על נציגים מקהילות הרוכבים-שיש להם דעה והם נחושים והם מכירים את השטח, והם רואים את כל חייהם סביב נושא הרכיבה.

אנחנו גם רואים את הקהל הרחב מבחינת הצרכים שלו וצריכים להיות קשובים לזה ולהתאים את ההסברה בהתאם לכך.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 32 -

אנחנו צריכים להתייעץ עם מגוון בעלי עניין ויש לנו פלטפורמות לעשות את זה.

ויש כאן שאיפה שרם, אם יהיה לו זמן הוא יוכל לדבר עליה, בעצם להקים פורום רוכבים-הולכים, איזושהי קהילה שהולכת ומתעצמת, וסוחפת אתה עוד אנשים, כדי לתת בעצם את הקבילות ואת הלגיטימציה למהלך השינוי, שהוא לא בהכרח יהיה גם שינוי קל ופשוט בכל מקום . ואותה קהילה, אותו פורום יהיה גם בסיס לבניית תכנית שיתוף בהמשך, באופן שוטף ועם היישום של התכנית-כפי שמינהל בינוי ותשתיות עושים את זה היום, אם כי יכול להיות שבהיקפים ובכלים גדולים ומגוונים יותר.

יש גם איזושהי התייחסות לקהילה עצמה, שהיא ממוקדת, מגוונת, הולכת ומתפשטת, ואנחנו שואפים להגיע לזה.

מוצגות כאן על גבי השקף השאלות שאנחנו מציבים עכשיו.

עד כאן הצגתי את הדברים. אני אשמח לשמוע אתכם, ומי שירצה עוד מהשותפים להתייחס.

תודה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

חברים, מישהו רוצה להתייחס, לשאול, להעיר, בבקשה.

מר לדיאנסקי:

מיטל, ניתן לך את הכבוד להיות ראשונה.

גב' להבי:

אני מאוד אשמח לשמוע את כולם.

קודם כל אני רוצה להגיד כל הכבוד לעיריית תל-אביב ולעומד בראשה- מר רון חולדאי. זה לא ברור מאליו שחגגנו 100 עם 100 ק"מ, ומה-100 ק"מ זה הפך להיות תכנית עבודה שהיא הרבה מעבר ליום-הולדת, היא גישה לחיים והיא שינוי מהותי.

ובלי כל הגורמים שנטלו חלק בעבודה הזאת זה לא היה מתקדם ולא היה קורה. היחידה האסטרטגית שמציגה עכשיו, וזה בעצם נדבך על נדבך עוד מימי גידו סגל, אבל הנה הדברים מחלחלים, מחלחלים, השיח מחלחל וזה קורה.

הציגו לנו הרבה מאוד היבטים, בעיני מאוד חשוב לחדד כמה מהם:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 33 -

אחד ההיבטים שהיה מובלע שם בין השורות זה ההיבט של הסברה וחינוך. שינוי התנהגותי לא יושג אם לא נייצר את הנושא של הדרכה, הסברה, חינוך בבתי ספר, חינוך לתיירים ומזדמנים.

ובסופו של דבר, בתוך התקציב הגדול של ביצוע הרשת של השבילים, התקציב של החינוך ושל ההסברה ממש יכול להיות בטל בעשירית, אבל הוא זה שיכול באמת להפוך את השבילים למשהו שמתנהגים בו לפי הנורמות, ואת העיר למקום שרוכבים בו תוך שכולם רואים את כולם. כל הנדבך הרך, כל הנדבך של המעטפת הרכה ובראשה הנושא של החינוך וההסברה נראה לי מאוד מאוד חשוב.

אני אגיד גם איפה אנחנו מאוד חלשים בעיני. אנחנו חלשים בקטע של שיתוף הציבור. כל מי שכבר פנה אלי EVER בנושא אופניים, בא אחרי שכבר הטרקטורים היו בשטח, כדי להציל עץ או כדי לעזור לנכה, או כדי לעזור לבית אבות. ובנקודה הזאת רם, אם אתה שומע אותי, בלי לעכב שום דבר, אנחנו מתקדמים קדימה, אבל זו לא תכנית לשנה. זו תכנית ל-5 שנים, זו תכנית שכל שנה יהיה יותר קשה ליישם אותה, כי אנחנו יודעים שאת השבילים היותר כוללים, היותר מרכזיים, היותר נחוצים אתה עושה קודם, אז יש לך איזה הסכמה ציבורית. ככל שאתה נכנס יותר לעומק יהיה יותר קשה. ולכן, גם אם כרגע אנחנו נעים מהר קדימה , עם יותר יידוע ופחות שיתוף, המילה שיתוף היא מילה אמיתית-נכונה, לא רק עם קהילת הרוכבים, שחלקם גם לא תל-אביבים, אלא עם קהילת תושבי העיר.

והדבר השלישי שאני באה ואומרת: היה לנו כבר קהילת רוכבים-הולכים, תבוא, אני אספר לך, היתה לי אמנה ברשת שבניתי עם החבר'ה מהמחאה, היו כל מיני דברים שאני אשמח לחלוק וכו'.

מה שלי נראה מאוד חשוב, ולכן גם העלתי את ההצעה לסדר על הנושא , זה השותפות אתכם חברי המועצה. בעיני אתם מובילי דעה, כל אחד באזור שלו, בשכונה שלו. אם המלחמה של חיים גורן תהיה איך להוסיף שביל אופניים בשכונת שפירא ולא איך לגרוע שביל שקיים, זאת השותפות האמיתית שאנחנו צריכים לחפש אחד עם השני.

ובאמת, אני פשוט רוצה להגיד שההצגה הזאת, שהיא לא מתעסקת בפיזי דווקא, היא נותנת את התמונה של הפיזי אבל היא גם מדברת על הפוליטיות של המאמץ, על סיבת הקיום של הפתרון הזה, זה בעיני דיון מאוד מאוד חשוב, ומאוד חשוב שהוא עולה להנהלה ויזכה לתמיכה.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה להגיד משהו:

קודם כל אני חושב שבאמת תכנית שבילי אופניים במטרה לעודד את התחבורה, נקרא לזה החלופית, המקיימת, האלטרנטיבית, זה דבר שהוא סופר חשוב. וזה נכון שככל שאנחנו ניקח יותר

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 34 -

חניות מאנשים יהיו יותר התנגדויות מצד אנשים בראיה אישית, נקרא לזה אינטרסנטית. אני חושב שעיקר ההסברה צריכה להיות בקרב אוכלוסיות יותר מבוגרות, כי אני מאתר התנגדות יותר גדולה, כאשר מגיעים לשכונה ומתחילים לשמוע תלונות- זה הרבה פעמים מקרב אוכלוסיות מבוגרות, שפחות משתמשות באופניים, והם צריכים להבין את התרומה של ההורדה המשמעותית בזיהום האוויר ואת הפן הבריאותי בכל העניין הזה. לכן הטרמינולוגיה מול אוכלוסיה בוגרת היא בשני הדברים האלה, על פי תפיסתי ונסיוני מהפניות שמגיעות אלי בהקשרים האלה.

הדבר הנוסף זה כמובן צל. ראינו את המצגת עם הגברת המבוגרת, שכנראה רוכבת על אופניים באיזו עיר אירופאית, עם מזג אוויר מאוד נוח, ואין שם צל, והיא עדיין רוכבת. אבל זה לא משהו שיכול לקרות בתל-אביב. אם לא יהיה צל ועצים, עצים, עצים, יהיו שבילים נהדרים ואנשים לא יסעו בהם. לכן זה חייב להיות .MUST ולא חייבים שכל השבילים יהיו ישרים, אם יש עץ באמצע אפשר לעקוף את העץ ולהשאיר את העץ, ולא צריך שהכל יהיה ישר. זה דבר שני.

דבר נוסף, ואת זה לא שמעתי ממך חגית, וזה חשוב לי לדעת, ואני אומר את זה גם לשרונה וגם לאודי, לגבי החומרים. החומרים שאתם סוללים את השביל, שאתם מתקינים את כל ההתקנים-

כאלה ואחרים. אנחנו עובדים מאוד קשה על תכנית להתמודדות עם משבר האקלים, חומרי הסלילה לא יכולים להיות יותר אספלט, זה חייב להיות חומר ידידותי, זה חייב להיות חומר שפחות קולט חום ופחות פולט חום. אנחנו רוצים להוריד את הטמפרטורה- גם של מי שרוכב באופניים וגם בכלל של העיר. לכן אני רוצה לשמוע מילה לגבי מה ההתייחסות לחומרים עצמם-

של סלילת השביל . יש שם כל מיני באמפרים כאלה ואחרים, אני לא ממש מצוי בהקשרים המקצועיים , אבל שהם יהיו חומרים ידידותיים לסביבה, לא קולטי חום ולא פולטי חום.

תודה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אם אין עוד הערות...

מר לדיאנסקי:

אני רוצה תשובה .

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לגבי מה?

מר לדיאנסקי:

לגבי החומרים שאתם סוללים את שבילי האופניים, מבחינת ההיבט הסביבתי.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 35 -

גב' הרשקו:

אני אגיד מילה ראובן.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

סליחה. אני לא חושב שהיחידה האסטרטגית יכולה לענות באיזה חומרים יסללו.

גב' הרשקו:

זו שרונה, הוא ביקש ממני.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בסדר. שרונה שמעה את מה שאתה אומר, היא תשתדל לעשות עם החומרים הידידותיים ביותר שיימצאו לעת הזאת.

מר לדיאנסקי:

לא, זאת לא תשובה רצינית. אני רוצה לקבל תשובה- מה התכנון. אם יש לנו בעיה של מגבלת זמן אז אני אקבל תשובה במועד אחר, אבל חשוב לי להבין באיזה חומרים משתמשים ועד כמה הם ידידותיים לסביבה- כן או לא.

גב' הרשקו:

אני יכולה להגיד משפט, ונקבע בנפרד.

ראובן, אנחנו אמרנו לך שגם באספלט שאנחנו משתמשים, אנחנו משתמשים בחומרים ממוחזרים בתערובות, יש לנו שליטה בתערובות מול המפעלים.

אני אשמח לקיים אתך ישיבה, עם החבר'ה שלי של מחלקת דרכים, ונרחיב בנושא הזה.

מר לדיאנסקי:

טוב.

גב' להבי:

אני רק רוצה לספר חוויה מאתמול בלילה. ראיתי את העמודים האלה שמתקינים על הכביש, הם עמודים מאוד יפים, בשחור עם פס בוהק- שקוף. אבל שאלתי – למה זה לא כתום או למה זה לא

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 36 -

ירוק, כדי שיבלוט יותר. בסוף זה יוצא מאוד יפה, אני לא מתלוננת על היופי, אני רק מדברת על הבולטות. והסביר לי שחר שיש איזה פישר אחד שנותן הנחיות, שזה העמוד ואין בלתו.

מה שאני באה להגיד הוא, שבמאבק על חומרים- בלתי מחליק, סוג העמודונים, התמרורים, כל דבר כזה- זה לא ייאמן, זה הכל ריכוזי בידי המדינה, מגיע ממשרד התחבורה.

והגישה שלך של רחובות ברי קיימא וחומרים מקיימים היא סופר נכונה ומקובלת, ובהחלט אם אפשר לשתף פעולה כדי לשנות כמה דברים, כדי שיהיו יותר מקיימים בדרך, תבורך.

גב' הרשקו:

בהקשר הזה אני אספר לכם, שהפרויקט של "נתיבי איילון"- שהם יסיימו, והבטיחו בסוף החודש כבר לשנות את הסדר התנועה בגרינבוים, הם בחלק של החיבור לשלבים אמורים לעשות כמה ניסויים. על פי מה שאנחנו מציעים לכולם ולמשרד התחבורה, תל-אביב תהיה SIGHT BETA לכל דבר ועניין- גם צבעים, גם חומרים. הם רק עושים את ההכנות לצל, למים במסגרת הפרויקטים, אבל אני אומרת על מה הם מדברים, וכשהם יעשו, הם הבטיחו לדעתי בסוף החודש או משהו כזה, אז אנחנו נעדכן בעניין.

ולגבי מה שמיטל אומרת, העניין הוא שבהיבט הבטיחות ההתקנים שאנחנו משתמשים, אם זה מה שנעשה בפינסקר ויעשה הלילה בסלומון, הם התקני בטיחות מאושרים, מאושרים על ידי משרד התחבורה, ואנחנו לא יכולים פה להגמיש את העניינים כי בסוף זה תכניות, בטיחות, בטח כשאנחנו עושים פה ניסויים ויש הרבה חששות לאישורים.

מר דניאל בראון:

בנושא של החום ראובן, בתשובה למה שאמרת, אם יהיה מספיק צל על השבילים-האספלט לא יפלוט חום. כלומר, מבחינת סדרי העדיפויות הבאים, כפי שאתה בעצמך אמרת, הצל הוא הדבר החשוב ביותר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אז עכשיו גמרנו לדבר, עכשיו לעבודה. לחנוך שבילים, רק ביותר מק"מ.

מר כרמלי:

לכו לראות את פינסקר.

גב' הרשקו:

זה קצר.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 11

מתאריך ב' סיוון תש"ף ()25/5/2020

- 37 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נלך לראות את פינסקר. למרות שזה קצר, אני מקווה שזה גם יהיה בעתיד יותר ארוך.

גב' הרשקו:

הלילה סלומון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לחנוך שבילים, לא לספר לי איפה הולך להיות.

תודה רבה לכולם על ההשתתפות ועל הערנות, וצעדנו צעד אחד קדימה. עכשיו המבחן הוא בביצוע.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה