פרוטוקול הוועדה לפלורליזם מיום 12.8.25

פרוטוקול הוועדה לפלורליזם

מיום שלישי, י״ט כסלו התשפ״ו, 8/12/2025 ()2/25

נכחו - חברי הוועדה

פרופ' נח יהונתן עפרון יו"ר הוועדה

אריק שוע סגן מנהלת מנהל קהילה תרבות וספורט

דן פרת מנהל יהדות"א

מיטל להבי מ"מ יו"ר הוועדה, סגנית רה"ע

מירה רדזינר מזרחי מזכירת הוועדה

נעדרו

אלדד מזרחי יו"ר המועצה הדתית ת"א יפו

ורדה מילבאואר נציגת ציבור

מוזמנים נכחו

אביגיל שפרברג חברת קהילת יחד

איב בראון Campus on Initiative Learning Jewish The - JLIC אירית קרמל-לוי קהילת פליטי הספר

גלעד גולדמן לשכת מיטל להבי סגנית רה"ע

הילל מאיר קהילת יחד

הרב אסטבן גוטפרידד בית תפילה ישראלי - יהדות רקונסטרוטיבית הרב מאיר אזרי מרכזי דניאל

ינאי קרנצלר קהילת פליטי הספר

כנרת יצחק Campus on Initiative Learning Jewish The - JLIC לי זוהר מנהלת תחום תרבות יהודית-ישראלית במינהל קהילה בעיריית ת"א יפו עו"ד אפרת כוכבא וייס מנכ"לית מרכזי דניאל

רינה ריינר קהילת פליטי הספר

רעות נגר חברת מועצה וסיעה עיריית ת"א יפו

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 1

פ ר ו ט ו ק ו ל

דברי פתיחה מאת פרופ' נח יהונתן עפרון, יו"ר הוועדה:

הרב אברהם יהושע השל כתב ב״כמיהת האדם אל אלוהיו״ (God for Search s')Man שבניית חיים קהילתיים ויהודיים ״אינה רגש פתאומי; היא שאיפה ארוכה ועיקשת, מאמץ מתמשך".

הרב מרדכי קפלן כתב, במילים דומות בספרו״ יהדות כציווילזציה״ כי ״קהילה איננה נולדת, היא נבנית. היא תוצאה של מאמץ עיקש מתמשך״ ... וכי בניית קהילה ״אינה מעשה אלא תהליך - איטי ומדורג, הדורש השתתפות מתמדת".

אני מזכיר את הדברים האלה מפני שהישיבה הזאת של ועדת הפלורליזם היא ישיבה על השאיפה הארוכה ועיקשת, על המאמץ המתמשך - נקודה אחת במסע שהתחלנו לפני שנה, ושאותו נמשיך עוד שנים רבות.

אפתח בעדכון קצר, על נושא חשוב אחד שהוועדה הזו השתדלה לקדם: סיוע לקהילות למצוא אכסניות - סיפור מורכב ולעתים מתסכל וכואב. וכשאנחנו כאן מדברים, ברגעים אלה ממש, אצל אלי לוי, כך אומרים לי, מכינים חוזה סוף-

סוף ובשעה טובה, לשימוש בבית הכנסת כאן בבניין העירייה על־ידי המניין השוויוני; ועוד חוזה להמשך השימוש בחדר עבור קהילת פליטי הספר בבית ספר רוקח, עד שיימצא מקום קבוע הולם יותר; וחוזה שלישי לספרייה בבית ספר צייטלין עבור קהילת יחד. כל אחד מן הסיפורים הללו נמשך זמן רב מדי, וכל אחד מן הפתרונות הללו אינו מושלם.

ולכן זו עדות גם לעבודה שנעשתה בחודשים האחרונים וגם לכמות העבודה שעדיין לפנינו - עד שכל קהילה בעיר תזכה לבית שבו תוכל לצמוח ולפרוח, בידיעה בטוחה שיהיה לה היכן להתפלל בשבת הקרובה ובאותה פרשה גם בשנה הבאה, וגם כאשר התינוקת שעשו לה לפני חודש זווד-בת, תגיע למצוות בשעה טובה, בעוד ,12 13 שנה.

הלו״ז שלנו לפגישה הזו הוא כדלקמן:

נפתח עם מצגת של נציגי מנהל הקהילה, אריק שוע - סגן מנהל את מנהל הקהילה ולי זוהר - מנהלת תחום תרבות יהודית ישראלית. יציגו את פעילות חנוכה בעיר, גם תקבלו הסבר על הדבר היפה והמקסים ובעיני החשוב הזה, וכל מה שהוא מייצג. וגם עדכון קצר על תוכניות 2026 שבישיבה הקודמת קיבלנו מצגת כללית עליה שכללה חלק מהדברים אבל יש הוספות ותיקונים.

בהמשך נשמע דיווח מיהדות"א, ממך הרב גוטפריד לגבי הפעילות המוצלחת בסוכות שהתקיימה ומשמשת דוגמה למופת, לסוג הדברים שניתנים לעשות.

נקבל דיווח מטעם עיריית הרצליה מפי חברת מועצת העיר תל אביב יפו, רעות חנה נגר, חברת סיעה שלי, שמשמשת גם רכזת יהדות ישראלית בעיריית הרצליה, על האופן שבו הם מתייחסים למגוון הנושאים שקשורים ליהדות ישראל.

לסיום, נקיים דיון פתוח על תכנית העבודה המוצעת של יהדות"א לשנת .2026 זה יהיה בנוכחות חברי ומוזמני הוועדה וללא הצוות המקצועי של העירייה.

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 2

אריק שוע: רעות נגר היא חברת מועצה לא?

נח יהונתן עפרון: היא חברת מועצה פה והיא רכזת היהדות הישראלית בהרצליה. בשכר.

אביגיל שפרברג: שם זה העבודה שלה, ופה היא מתנדבת.

נח עפרון: נכון. ואחרי זה נקיים דיון פתוח על תוכנית העבודה המוצעת של יהדות"א לשנת 2026 בנוכחות חברי

ומוזמני הוועדה ללא הצוות המקצועי של העירייה, ואז אם יש נושאים שמישהו רוצה להעלות אז יהיה זמן בסוף לזה גם.

אריק שוע: קודם כל, אני שמח לשמוע על ההישגים שלך, נח, עם הקהילות. זה לא כזה מובן מאליו.

נח עפרון: הם לא ההישגים שלי.

אריק שוע: אני חושב שזה הרבה אתה, אתה מצטנע. אני יכול להגיד לך שהקהילות בעיר, אני לפחות מלווה שנים

טובות, זה בא עם עליות ומורדות, והעובדה שפה מקבלים את בית הכנסת ומתחילים לייצר פה איזשהם מענים, אז בהחלט זה משהו שהוא מבורך ובאמת מעיד גם על כיוון אחר בחיבוק ובהבנה, ואני מאמין שזה ילך ויגבר. אנחנו באמת בשנה, קודם כל שנה מאוד מעניינת, זו הייתה שנה, של ניסיונות וקריאות כיוון והבנה שבאמת לקחו אותנו, קודם כל להבין לאן אנחנו רוצים לפעול בתחום, גם כמנהל קהילה ובכלל בדיאלוג מול הארגונים השונים, אנחנו בשיח מאוד טוב מול יהדות"א כגוף חדש שמאגד, מה שנקרא, הגוף קיים אבל הדמויות לצורך העניין, דן בעיקר, שככה מאגד, נמצא בשיח מאוד טוב איתנו ומתמשך. תכף, לי, רגע תציג את עיקרי הדברים. תוכנית העבודה ל-26' עדיין לא סגורה סופית ברמה התקציבית, כך שאני לא יכול להציג באמת כרגע במונחים תקציביים, אבל בהחלט על הפרק יש דברים שכבר אפשר להגיד שהם מתקדמים. חנוכה כבר הופכת להיות מסורת בצורה, שהיא לא רק בהיבט של אזעקת חנוכה, מה שנקרא נרות חנוכה, במרחבים הציבוריים, אלא בכלל כמשהו קהילתי מאוד מאוד משמעותי, אני רק אסבר את האוזן, כ-350 אירועים קהילתיים במרחבים הציבוריים. צריך להבין את העוצמות ואת הכוח של החג שמתבצע, מה שנקרא, באמצעות הקהילה, לא גופים אורתודוקסים ולא, כל הקהילה בעצם לוקחת הברכה, היא תהיה כמובן ברכה מסורתית, אבל לצידה, מה שנקבל פה עם השנים. אבל בעיקר העובדה שזה חג של הקהילה, זה חג שהוא באמת חלק מהישראליות, חלק מבלי לנכס אותו כרגע לגוף כזה או אחר ובאמת זאת בשורה. ועוד דברים, אני לא רוצה לקחת מילים אבל באמת עוד דברים בגדול, אנחנו מנסים רגע לייצר פה איזשהו ערוץ בעיקריים של תוכנית העבודה ב-26', לפעול במספר ערוצים. הערוץ האחד הוא באמת היכולת שלנו להשתמש בגופי תוכן שהם מגיעים מהגופים שפועלים בעיר ולראות איך אנחנו מייצרים את החיבורים עם המרכזיים הקהילתיים. האתגר גדול, אנחנו לא מוציאים מלמעלה למטה, זאת אומרת אנחנו צריכים לייצר תוכן שהשטח ירצה אותו, וזה מה שאנחנו צריכים לדעת לפצח השנה, לחשוב איך לעשות את זה יותר חכם ולהביא יותר גופים ויותר ארגונים שיבואו ובאמת יציעו בכך שהשטח ידע להפעיל אותם, וידע לרכוש את התוכן במרכאות.

איב בראון: אפשר לשאול שאלה?

אריק שוע: כן.

איב בראון: מה זה גוף התוכן?

אריק שוע: גוף התוכן זה כל הגופים היהודים הפלורליסטים, שעובדים היום בעיר. הוא גוף שאני יכול לנסות ולייצר

עושר תרבותי, אני לא מומחה תוכן. הרעיון הוא להכיל אותה. זאת אומרת, זה ערוץ אחד שאנחנו מסתכלים עליו.

הערוץ השני שאנחנו מנסים לבחון, ישבנו עם חלק, גם עם בית דניאל וגם עם אסטבן, ואנחנו חושבים לראות איך אנחנו מתחילים למסד את נושא התמיכות, איך מנכיחים באמת תחום, שהוא לא דת והוא לא תרבות והוא לא רווחה, הוא עומד בזכות עצמו. צריך לראות איך מייצרים פה בידול נכון, שמצד אחד לא פוגע בתמיכות הקיימות, ויודע לשקף את הגופים הקיימים ולייצר ולעודד עוד גופים מהסוג הזה. לכן הסיפור של הרצליה מאוד מעניין אותנו. אבל זה בהחלט עוד כיוון שהוא חלק מהיעדים שלנו לשנת ,2026 אני מעביר ללי את השרביט.

לי זוהר: בחנוכה יש לנו כ-300 אירועי חג קהילתיים בשכונות. יש את שוק חנוכה בהבימה שיתקיים במשך שלושה

ימים, וגם שם אני חושבת שרות בישרה לכם שהיא קיבלה שם סלוט אחד להדלקת החנוכייה. יהיו מייצגי אור ביפו, בכלל ביפו, כן, בכל העיר, אבל ביפו בוסתן ספציפי, כמובן, אנחנו מציינים שם גם את חנוכה וגם את קריסמס ביחד ויש את הפרויקט של אור האדם שהוא הפרויקט שאנחנו מובילים אותו. לצורך, התפקיד שלי, שהוא מתמקד בנושא הזה, במסורת של הדלקת הנרות ובא ואומר אנחנו רוצים, מעבר להגדלת הניירות גם לנצל את ההזדמנות שאנחנו עומדים מול קהל ולדבר על ערכים, על לאן, על חזון, על לאן אנחנו רוצים שהקהילה שלנו תסתכל, לאן היא תתפתח וככה הברכות האלה מציעות בכל יום להקדיש כל נר לערך אחר, שהוא חלק מהתרבות שלנו, חלק מאיך שאנחנו רוצים להיות. ובקצה גם יש את מה שאנחנו קוראים את הנר שלי, שהוא מחזיק את הערך הכי משמעותי, שהברכות האלה רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 3

הן, מצד אחד כאילו סגורות אבל הן למעשה פתוחות והרעיון הוא שכל אחד יכול להכניס את עצמו לתוך הרגע הזה שאנחנו עומדים מול הקהילה ולחשוב מה הוא רוצה להדגיש ומה הוא רוצה להביא פנימה. וכאן אני חושבת שזה הערך היהודי, המשמעותי בסיפור הזה, גם של חידוש, גם של כל אחד מאיתנו בעצם בעל זכות להוביל דרך ולהאיר אור. אני שמחה לספר שהשנה מנהל חינוך הצטרף לפרויקט והם יפיצו גם במנהל קהילה וגם במנהל חינוך ויהיה גם, יש לנו גם סט דיגיטלי שאוכל להעביר לכם, בעיניי זה מאוד משמעותי.

הרב אסטבן גוטפריד: ב-300 אירועים, מה יש באירועים?

לי זוהר: יש החל מהדלקות נרות וכלה בשעת סיפור על סופגנייה וכל שעת יצירה-

הילל מאיר: אצלנו בגינה דובנוב, עושים הדלקת נרות מסורתית של השכונה.

לי זוהר: נכון.

הילל מאיר: בשירים כן, כל קהילה בוחרת את ה...

לי זוהר: אין סוף, אין סוף אירועים, חנוכה הוא באמת חג, עשיר בהיבטים האלה.

אריק שוע: הרעיון של האירועים האלה, להוציא את האירועים החוצה מהמרכז הקהילתי למרחב הציבורי.

הרב אסטבן גוטפריד: אז הרוב זה במרחב הציבורי?

אריק שוע: כן. עד היום המרחב הציבורי הייתה לו איזושהי בולטות מסוג אחד, שבעינינו העיר תל אביב יכולה לייצג

מגוון יותר רחב, זה חד קהילתי, שלא צריך לצבוע אותו ככזה או אחר. זה בהחלט חלק מהסיפור של הישראליות אפשר להגיד, והמקום שלנו הוא לייצר פה את האפשרות, בין אם בתוכן שאנחנו מציעים כאן, כמובן הוא בבחירה, לא כופים אותו על אף אחד. ראינו בשנה שעברה שכולם חיבקו אותו באהבה, כולל גופים אורתודוקסים מסורתיים, קלאסיים שאמרו, הוא לא מאיים, הוא גם מביא את הברכה המסורתית אבל הוא בהחלט מביא דברים עכשוויים, ובעיקר הוא מייצר איזה עניין אחר. הוא מייצר התחדשות שהיא נדרשת. הוא מייצר שיח אחר על חנוכה, מחג שכולם היו מדליקים נרות ומסופגניות, בלי לזלזל, הוא חלק מהסמלים הכי משמעותיים של היהדות, כמעט בכל מקום תראה את החנוכייה.

אבל הצלחנו באמצעות חנוכה להעביר כמה מסרים מאוד טובים, הצלחנו לייצר קהילתיות יותר גדולה ואנחנו רואים יותר ויותר גופים, יותר ויותר מוסדות מצטרפים ורוצים ממש ככה.

הרב אסטבן גוטפריד: החנוכיות האלה, הקטנות, האלה שיש בכל מקום זה-

אריק שוע: עיריית תל אביב.

לי זוהר: לא, זה לא אנחנו. זה עירייה.

הרב אסטבן גוטפריד: נגיד בסינמטק ראיתי.

אריק שוע: חנוכייה גם שראית פה בכניסה לבניין העירייה.

לי זוהר: זה רק זה שקישטו את כל העיר השנה במיצגים של אור.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: זה לא הדלקת החנוכיות, זה מיצגי אור.

אריק שוע: אם בעולם הולכים לשווקי קריסמס, הרעיון הוא לייצר סביב חנוכה את החג שלנו, הוא גם חג של מוטיבים

של אור ואין שום סיבה שבעיר הזאת-

הרב אסטבן גוטפריד: זה חדש נכון? לא היה?

אריק שוע: לא היה. תראה את זה גם בשדרות, גם בכיכרות. כמה שיותר להגביר את האור, כמה שיותר, לשים את

המוטיבים של חנוכה. חנוכה לא חייב להיות חנוכה כריסמס, זה יכול להיות חנוכה זה עובד בזכות עצמו. אנחנו בסך הכל, רוצים פה, אם זה לא יהיה בתל אביב.

לי זוהר: בסוף חנוכה וכריסמס הרי המוצא שלהם זה מזה שפחדו שהחושך

הרב אסטבן גוטפריד: גם מתכתב עם לפצל את הנס, עם לצאת החוצה למרפסת.

אריק שוע: וכל אחד עם הנס שלו. הנס שלנו זה חנוכה. כל אחד עם הנס שלו ושייקח את זה איך שהוא רוצה. אז לשים

פה את המוטיבים של חנוכה בעיר הזאת, כמה שיותר חנוכיות. ולייצר מרחב ציבורי מואר, פעיל, שמדבר ברוח החג.

לי זוהר: והדגש שלנו, לשלב בתוך הדבר הזה שיח ערכי, לא לפספס את ההזדמנות הזאת, שזה המקום שאנחנו לצערי,

כחברה נוטים אליו, לדלג על השיח הערכי ולהישאר רק בפסטיבלים.

הרב מאיר אזרי: קודם כל אני מברך על ההתחדשות, על הוועדה ועל הפעילות של העירייה ועל הקפיצה שלך, לי,

לעבודה. ואני אתחיל דווקא במילים שעכשיו, את אמרת, השיח הערכי, אני חושב שלתל אביב יש מקום מאוד משמעותי בחברה הישראלית. דיברנו על זה לא פעם בכל מיני פורומים. העיר הזאת היא העיר שאמורה להוביל את התהליך של ההתחדשות היהודית והתרבות היהודית המודרנית, העכשווית. אני בכוונה לא אומר חילונית, אני אומר פלורליסטית. ואני חושב שסביב חנוכה זה נוגע בשני נושאים, ואחד, השאלה שצריכה להישאל זה מי ידליק את רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 4

חנוכיות החג במרחב הציבורי? אם רק גברים יעשו את זה, פספסנו. אם רק חבר'ה שבאים ממגזר מסוים, אני בכוונה לא אומר איזה, פספסנו. או מתנועה מסוימת שיש לה פה לכאורה בעלות בעיר, פספסנו. ואני יודע שזו דרך ארוכה וכו'', אבל מה שלא ייעשה בקדנציה הזאת, לא בטוח שייעשה בקדנציות אחרות ובמקומות אחרים. ויש פה הזדמנות נהדרת, אין סיבה שבמרחב הציבורי בחנוכה לא תעמודנה נשים וידליקו את החנוכיות. צריך להיות סיפור שמעודד את האנשים, כי באופן טבעי, באופן טבעי, הניסים קראו לאבותינו אבל לא לאימותינו. והניסים קראו גם לאימותינו וצריך לדעת את זה. אז זה מאוד משמעותי. ונס, איך שרה התנועה הציונית בכוונה את השיר, נס לא קרה לנו. יש לנו פה ציטוט מאוד יפה של האור אבל, נס לא קרה לנו. פח שמן, זה גם חלק מהסיפור הציוני, והעיר תל אביב דיברה את השפה הזאת לפני 50 ו-60 ו-70 שנה. אין סיבה שבמאה ה - 21 לא נהיה אמיצים. אני חושב שעיריית תל אביב מספיק חזקה, הקואליציה העירונית, הוועדה הזאת, מספיק חזקות כדי להביא את הרוח הזאת, של שוויון מעמד האישה, של צעד אחד קדימה בתחום היהודי, התרבותי. מה שכל אחד יעשה בקהילה הדתית שלו, זה סיפור אחר. יעשה מה שיעשה, יעשו, תעשנה מה שהן רוצות, מה שאנחנו רוצים, נעשה. במרחב הציבורי, חייב להיות, זה כמו הסיפור של שהעירייה נאבקת בו. איך תהיה תפילה ציבורית, איך תהיה התכנסות ציבורית. האם יכול להיות שבפורים נתכנס לעשות את החשבון של חנוכה ונשאל מתוך 300 המקומות מי הדליק נרות חנוכה, וב-296 יהיו גברים שהדליקו את הנרות. האם, זה התפקיד שלנו כאנשי ציבור ומחנכים, כראשי ארגונים שבאים לדבר תל אביב פלורליסטית וזה צריך להיות הסיפור.

אריק שוע: אני אענה לך ואני אחזיר את זה אליכם כי בסופו של דבר אותם אירועים הם יוצאים מתוך הרשות ומתוך

הקהילות עצמן. והלוואי ויקומו קולות שיגידו אנחנו רוצות, אנחנו לא רק רוצים, כמובן יש לזה גם במה שהיא באמת רחבה. והדבר השני, זה גם אתם מוזמנים, גם אתם מוזמנים כגופים לבקש, להציב חנוכיות במרחב הציבורי ולבצע.

זאת אומרת יש פה באמת, כאילו, תקבלו שיתוף פעולה מלא, בין אם לסייע בבחירת מיקומים במרחבים הציבוריים, ובין אם מה שנקרא, אני מקווה שגם בעתיד אולי בצורה כזאת או אחרת, בתמיכות או לא יודע באיזושהי דרך, אבל בהחלט כן, אני חושב שיש מקום לכולם להשמיע את כל הקולות את כל הגוונים, ומאוד אהבתי את ההגדרה של פלורליזם. זה נכון, ובהחלט צריך לעודד, בין אם מה שאנחנו שמים ולעודד את הקולות של הקהילה ולומר רגע, זה שלכם. אנחנו שמים את הפלטפורמה, אנחנו לא קובעים. אנחנו רוצים שהקהילה באמת תהיה מעורבת, ואתם יודעים להניע אותם לשם, זה השיח שצריך להתנהל בינינו, אני מקבל את זה.

לי זוהר: אז אנחנו נקפוץ רגע ל--26

אריק שוע: דרך אגב, חלק גדול מהאירועים הם לא אירועים דתיים. אנחנו לא מגדירים אותם, ההדלקות נרות התחילו

מתוך אירועים שהם לא מוגדרים כאירועים דתיים, הם אירועים קהילתיים של בתי ספר, של גני ילדים, שלנו, זה צמח מתוך הקהילה כאלטרנטיבה למי שרגע מנסה להשתלב.

לי זוהר: ,2026 בגדול מה שיש לנו זה כמה עוגנים, כמו שאריק אמר, התוכנית לא שלמה עדיין לא אושרה. יהיו לנו

קבלות שבת פעם בחודש ברחבי העיר. זה הליין של קבלות השבת הישראליות, בארבעה מקומות פעם בחודש. יש את עונג סופ"ש שזה אנחנו עושים בשיתוף עם עלמא שזה יהיה בבתי ביאליק. גם עדיין לא יודעים אם זה יהיה פעם בחודש או אולי פעם בחודשיים, נראה. אנחנו רוצים לפתח את פרויקט בר בת מצווה עירוני אבל זה עוד ממש לא מתקדם, אבל זה יהיה. כמובן שנעסוק בחגים באופן שוטף בעיקר, בחיזוק השפה וליבת החג, מה אנחנו רוצים כמנהל קהילה להגיד, שאנחנו מתכנסים ל-300 אירועים האלה.

הילל מאיר: אפשר לשאול, סליחה, קצת חזרה, מה זה הבר בת מצווה העירוני? מה הכוונה?

לי זוהר: יש רצון לייצר מהלך של בר בת מצווה יחד עם מנהל החינוך דרך בתי הספר, בתוכנית משותפת של מנהל

קהילה ומנהל חינוך לכיתות ו', בדומה לייצר איזשהו רצף לאורך השנה שנפגשים, שידברו גם זהות, גם שכונה, גם מסורת וחיבור למורשת עירונית בעצם. ייצרו איזשהו שיח של התבגרות, של שייכות, למעגלים השונים של הילדים.

הילל מאיר: בכל בית ספר יש השקפת בית הספר?

אריק שוע: לא ירדנו לרזולוציות, שמנו את זה כמטרה שבשנת 2026 שרוצים לעשות ולצאת איתה לדרך.

לי זוהר: לא יודעת להגיד בדיוק, בגדול אני מניחה שיהיה איזשהו עוגן זהותי, בסיסי, משותף לכולם ויהיה איזשהו גם

מקום למגוון, אבל את הסיפור העירוני אנחנו צריכים ללמוד לספר בדומה למה שמאיר אמר.

הרב מאיר אזרי: אגב, יש תוכנית כזאת שאושרה בזמנו על ידי משרד החינוך והופעלה.

לי זוהר: יש מלא תוכניות, באמת אני אומרת.

הרב מאיר אזרי: העירייה הייתה שותפה -

לי זוהר: כן?

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 5

הרב מאיר אזרי: עם משרד החינוך, ואנחנו היינו מעורבים. זו ממש תוכנית כתובה.

לי זוהר: הבעיה זה לא התוכניות, הבעיה זה לייצר את התנועה הזו ביחד עם מנהל חינוך. אנחנו רוצים לנסות למסד

משהו גם בתוך השכונות, לחבר את הילדים לשכונה, אל המקום שהם חיים בו, שיכירו אותו, שירגישו אחריות כלפיו.

הרב מאיר אזרי: שווה ללמוד ממה שהיה ולמה זה הפסיק.

לי זוהר: כן, כן.

אביגיל שפרברג: אנחנו עושים בבית ספר המשותף, זה בטח כמו כל השנה, זאת אומרת, יותר ההורים, זה לא בית

ספר, אבל לאורך השנה ממש כל חודש, איזושהי, נגיד, חנוכה כמו שהם בחיפה.

לי זוהר: אז נכון, יש הרבה יוזמות.

אביגיל שפרברג: אפילו סליחות בירושלים.

הילל מאיר: יש גם בצפון, זאת אומרת, הבני דודים שהם לא חובשי כיפה, היה להם שנת זהות, פשוט זהות. אני, העם

שלי, הסביבה שלי, באמת משהו מאוד מאוד חזק, הם התארחו בכל מיני מקומות, זה כמו מסע של כיתה יא', אותו דבר, מסע ישראלי, אבל הם עשו את זה בכיתה ו', ז', וזה היה מאוד, מאוד חזק.

*עו"דמיטללהבי,סגניתרה"ע,מ"מיו"רוחברתוועדהנכנסה.

לי זוהר: יש פה ושם באמת גם תוכניות ויוזמות של הורים, אנחנו רוצים למסד את זה שוב. כי אני חושבת תל אביב

צריכה לספר סיפור בשותף, זאת אומרת אנחנו מאוד מאוד התפצלנו להרבה מאוד קהילות ואנחנו רוצים גם רגע, לייצר איזה אתוס משותף. וזה הרעיון, אני מאוד מקווה שנצליח לעמוד בפניכם ולהציג לכם תוכנית טובה ומגוונת.

הרב אסטבן גוטפריד: לגבי קבלות השבת, דיברנו גם בפעם הקודמת ואמרתי לך למה אנחנו לא יכולים לשתף פעולה,

אנחנו עושים, המצאנו אפשר להגיד את קבלת שבת ישראלית, עושים אותה כבר שנים, עושים אותם גם בקיץ, למה, א', הקבלות שבת בנמל ולא יכולות להיות חלק מהתוכנית הזאת-

נח עפרון: אנחנו זה בית תפילה ישראלי.

הרב אסטבן גוטפריד: כן, בית תפילה ישראלי. וגם לשתף פעולה ושיהיו עוד ארגונים שיעשו את הקבלות שבת האלה,

ולנצל את המומחיות של הרבה ארגונים שנמצאים פה, כולל כמובן אותנו.

לי זוהר: אז אני מציעה שנעשה איזו פגישה עכשיו, שקצת הדברים מתבססים, אני מציעה שנעשה איזו פגישה.

הרב אסטבן גוטפריד: אני אשמח.

לי זוהר: ונראה מה אפשר לעשות.

הרב אסטבן גוטפריד: כי זה גם מה שקבענו בפעם הקודמת וזה לא התגלגל.

לי זוהר: כן, כי אני אגיד לכם סוד, אני לבד. ואני בעומס.

מיטל להבי: לא את לא לבד.

לי זוהר: לא, סליחה. אני יחידה בתפקיד ואני בעומס.

מיטל להבי: אז נעזור לך כדי שיהיה לך אם צריך.

לי זוהר: כן, והלוואי ש-

הרב מאיר אזרי: עוד מעט תהיה לך מועצה דתית שלמה.

לי זוהר: הלוואי, שנגדל. אבל אנחנו נקבע פגישה.

הרב מאיר אזרי: ואנחנו מצטרפים ל.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: גם אנחנו אמרנו את זה. וגם יש לנו פגישה.

הרב מאיר אזרי: יש לנו גם מומחיות כמו ממש. זה מצחיק לפעמים שצריך להמציא את הגלגל מחדש, כדאי להשתמש

בחומרים שיש, בעוצמות שיש להם.

נח עפרון: ואמרנו את הדבר הזה. פעמיים גם לגבי בר ובת מצווה וגם לגבי קבלת שבת.

הרב מאיר אזרי: אבל היוזמה מבורכת ומצוין שזה הולך בכיוון הזה. זה הכי טוב.

אריק שוע: אנחנו צריכים להבין מה מסגרת התקציב שתעמוד לרשותנו בסוף, ואז באמת נוכל לדבר במושגים שיותר

מעשיים.

מיטל להבי: גם מהניסיון שלי בנושא תקציב, זה תמיד עובד על זה שאנחנו מגיעים מוסכמים למערכת. אם אתה תדע

לשבת איתי, ולהגיד לי מיטל, הגיוני שנבקש ככה וככה, הרי זה אליכם התקציב, ואתה יודע מה אתה מסוגל לנהל, או מה המסגרות ההגיוניות בשביל ההתחלה, אז אנחנו יודעים ללכת למנכ"ל, וביקשנו השבוע פגישה עם מנחם. יש לנו הרי רק על הנושא הזה של יהדות הפעם, לא אנרגיה, ולא תחבורה ולא שום דבר, ולא גאווה כאן, הנה יושבת פה גברת גאווה שקיבלה תקציבים השנה. אבל, כשאני יושבת עם רובי ביחד עם רעות, אנחנו יודעים מה השוטף וגם מה רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 6

הדרישות הסיעתיות, בסדר? יש דרישות סיעתיות בכל תחום. ואותו דבר בתחבורה. אני יודעת לבוא לבקש יחד עם אנשי המקצוע כסף. ככל שאני באה עם אנשי המקצוע, יותר קל לי.

אריק שוע: היות ואנחנו עובדים לא מהיום.

מיטל להבי: כן, אבל כסף עוד לא הצלחתי להוציא איתך יחד. זה יהיה חדש.

אריק שוע: למה? הגאווה זה גם אצלנו. אז אני אשב איתך.

מיטל להבי: בסדר.

אריק שוע: נשב איתך ונחשוב יחד.

מיטל להבי: בסדר , כי נח, אני חייבת להגיד, נח הביא תוכנית יחד עם דן פרת, והוא עבד, סליחה, על פריילוף. למה על

פריילוף? פתאום אמרו לנו חנוכה זה לא חג יהודי, זה חג החגים. לא חג דתי. בקיצור, פתאום אמרו לי זה לא חג דתי, זה לא חג דתי, זה לא חג דתי. נשארנו עם פחות חגים. אחרי זה אמרו לנו, לא לחגוג את החגים, אבל הם לא חגים של כאילו זה. אחרי זה אמרו, את החגים האלה גם נעשה בקהילה, אצלכם, שזה מבורך, אבל צריך להבין שהמטרה הסופית שלנו זה לחזק את הבתים שלהם. אנחנו, גם אמרתי לשגב, אמרנו את זה לסמנכ''ל, הסידור הזה שהם יושבים בשישי שבת, בגימנסיה הרצליה, בספרייה בצייטלין.

נח עפרון: בית ספר רוקח.

מיטל להבי: ברוקח, בצרון, ושרצויים, לא רצויים, והם לא יכולים לפתח תרבות וקהילה. הקהילה צריכה לעבוד כמו

תחבורה, 24/7 נעשה כמו תחבורה בישראל, פחות מ- ,24/7 אבל צריכים לעבוד. אז אנחנו חייבים גם לדבר על הקצאות מבנים, אנחנו צריכים לדבר גם על הקצאות התקציבים. אז נתחיל בתקציבים כי זה יותר קל, אבל נמשיך גם לנושא של מבנים, זה חייב להיות חלק מהעניין, ואנחנו חייבים עזרה מכם, ואני אומרת את זה כאן, דווקא לפני שאני יודעת שאתם בעמדתנו, ככל שיש יהדות, אנחנו צריכים לבחור רב, הלוואי ויכולנו לבחור רב קונסרבטיבי רפורמי, אבל זה לא באג'נדה של משרד הדתות. אז אנחנו מנסים לבחור את הרב הכי ליברלי, הכי נושא בנטל, הכי אוהד קהילה גאה, הכי הכי שאפשר. לא, לא הצלחנו, אני בעתירה משפטית, ליאור לא מוכן לחתום על אישור... לצורך העתירה.

אביגיל שפרברג: רגע, באמת, מה קורה עם הדבר הזה?

מיטל להבי: תכף אני אעדכן, אבל מה שאני רוצה להגיד, זה כשהמצב הוא לא מאה. אנחנו הולכים לטוב ביותר

שאפשר. אז אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקדמים את הכי טוב שאפשר ביחס לדבר הזה. יכול להיות שמישהו פה אומר חילוניות, זה הדבר הכי טוב. אבל אנחנו צריכים יהדות בישראל, וצריכים יהדות בתל אביב, והיהדות הכי טובה שאני מכירה, זו יהדות שגם הילדים שלי מתחברים אליה. זה המקום שגם הבן שלי והבת שלי יכולים להיות בסוכה ביחד, בלי הפרדה. אז זו היהדות שאנחנו מחפשים להביא לתל אביב, ושתל אביב תהיה ראשונה, וזה כמו בשבילי אופניים לפחות, להבדיל.

נח עפרון: לי סיימת או יש?

לי זוהר: סיימנו.

נח עפרון: טוב, אז זה הדיווח. אנחנו, עכשיו נמשיך לסעיף הבא אלא אם כן יש למישהו משהו אקוטי חשוב להגיד כרגע

והסעיף הבא זה המצגת של רעות.

מיטל להבי: אז אני אעדכן, אני אעדכן רגע על העתירה. אתם רוצים לשמוע? 18 רבנים הגישו מועמדות לתפקיד רב

בתל אביב. ישנה אסיפה בוחרת שמורכבת מ-64 בעלי זכות בחירה, 31 מתוכם הם חברי מועצת העיר. אחד נוסף שהוא כאילו מתל אביב, זה יו''ר המועצה הדתית, אלדד מזרחי. ואז יש עוד ,32 ש-11 מהם מונו על ידי מועצת העיר, חלקם אתם מכירים אולי, זוהרית, נתנאל אברהמסון, כל מיני, חלקם אתם מכירים. ועוד 21 שמונו על ידי השר. בסדר?

עכשיו, אנחנו לקראת ההצבעה, ביקשנו לעיין בקורות החיים וכיוצא בזה. קיבלנו קורות חיים 72 שעות לפני המועצה שמתקיימת ביום שני, זאת אומרת קיבלנו ביום חמישי אחר הצהריים, עד שעשינו ג'ק רובינסון, הבנו שבקורות החיים אין כתובת מגורים. למשל, תנאי בסיסי זה שהוא יגור בתל אביב, כתוב תל אביב, לא כתוב איפה, אולי אני רוצה לעשות בדיקה אם הוא תל אביב?. וגם קורות החיים לפעמים היו בכתב יד, היה מאוד קשה לתרגם אותם.

הילל מאיר: האם שירות צבאי זו חובה?

מיטל להבי: לא, אין חובה מרב לשירות צבאי, אין חובה שהוא יהיה תל אביבי. יש חובה שתהיה לו תעודת הסמכה

לרבנות, זה הכול. זו החובה היחידה.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: האם יש חובה למנות רב? אפשר להימנע מזה? אי אפשר להימנע מזה?

מיטל להבי: יש 50 רשויות מקומיות שהתמודדו הרבה שנים עם חוסר רצון למנות רב.

הרב מאיר אזרי: למשל, ראש העיר פה, לא?

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 7

מיטל להבי: תשע שנים רון חולדאי עמד בפרץ ולא מינה רב. ובסופו של דבר, יש חובה למנות רב, בחובה הזו ניסו כמה

ראשי ערים כבר להתמודד, יצאו לעתירות משפטיות וללא הצלחה. מה שקרה בתל אביב אבל, זה בגלל שדרשנו לראות את מסמכי ניגוד העניינים, ולא סיפקו לנו אותם, אלא 30 דקות לפני הדיון, אישרו לנו להגיע למשרד היועץ המשפטי לעירייה ולעיין בהם, אז טענו שחובת ההתייעצות לא קוימה איתנו ושלא קיבלנו כל הפרטיים על המועמדים. ולכן בישיבת המועצה שהייתה, המועצה אישרה רק את ה-11 מועמדים של העירייה, ולא אישרה בצורה מפורשת, את המועמדים של השר. ועוד, הרבה יושב הראש לאור ההבהרות שביקשנו ואמר, השר מבחינתו מילא את חובת ההתייעצות, לא מבחינתנו. אוקיי? מבחינתנו, לא מולאה חובת ההתייעצות. ועל הבסיס הזה גייסנו את מכון הרטמן ואת מכון עתים ויצאנו עם מכתב ראשון, על אין מה לקיים בחירות, נענינו, הוצאנו כבר מכתב שני, לא נענינו, ועכשיו אנחנו יוצאים לעתירה משפטית על בסיס חובת קיום ההתייעצות. וגם עד עכשיו, ואני איחרתי לכאן, כי עבדתי על הרשימה, על המעט שאנחנו יודעים על האנשים, ותאמינו לי, עשינו גוגל, מארץ הגוגלים, לא גיגלנו לבד. הייתה לנו חבורת מגגלים רצינית ביותר, ומצאנו שארבעה זה רבנים מבתי כנסת של ש"ס, ארבעה נוספים זה מדריכות, לא ידעתי שיש משרה כזאת, אגב, זה משרות שאנחנו צריכים לבקש גם בשבילם. יש משרות של מתאמת חינוכית של ש"ס, בקהילה. כן. יעלה חסידי, כל מיני משרות כאלה מאוד מעניינות שגילינו. כי מצאנו פרסומים שלהם.

הרב מאיר אזרי: עירוניות?

עו"ד אפרת כוכבא וייס: מטעם המדינה או עירייה?

מיטל להבי: אני לא יודעת, אל תחשבו שלמדתי את הכל. אנחנו לומדים כל הזמן, אבל זה בהחלט מעניין. מצאנו ארבע

כאלה שהן נשים, שהן המתאמות הקהילתיות של ש"ס. עכשיו, איך אני יודעת שהן מתאמות קהילתיות? יש פליירים, הן קוראות לקהילה ברמת אביב. ואלחנן חתום על זה, וכתוב, נא לצלצל ליעלה חסידי. עכשיו, 9 מתוך ה-21 הם מבוכרה, למה הרב שרוצים למנות הוא גם מבוכרה. אז, בקיצור, עשינו פענוח, הרבה מאוד הם בלי כתובת מגורים והרבה מאוד הם בלי אוריינטציה בכלל, חינוך, רוח, תרבות, מה שצריך. וזה יתווסף לעתירה בשולי הדברים, כי זה לא הדבר המרכזי.

הילל מאיר: הרי בסופו של דבר, אנחנו לא צריכים מישהו גדול בתורה או פוסק הלכות, צריך דמות.

מיטל להבי: רגע, רגע, דמות. עכשיו, אני אומר שאנחנו מארגנים קבוצה של חברי מועצה, אנחנו לא יוצאים לעתירה

לבד. לעתירה חברו קואליציה, אופוזיציה, דתיים וחילונים גם יחד. ואנחנו ביחד בעתירה הזו. ובסופו של יום אנחנו נשב, ונח מונה מטעם סיעתנו להיות האיש על המינוי, על הבחירה, ונבחר מבין ה-18 את השניים שלגביהם מתלבט נגיד, ואז עד שייצא עשן לבן כמו אפיפיור, ונבחר רב אחד, שכולנו נלך עליו. המפתח המרכזי זה-

אביגיל שפרברג: אין סיכוי שתהיה רבה?

מיטל להבי: אין סיכוי, אין רבה. נו, באמת.

הילל מאיר: יש רבה, רק לא ברשות תל אביב.

אביגיל שפרברג: לא, עכשיו נשים עושות-

מיטל להבי: עכשיו אין בכלל הסמכה לרבנות, כי מהרגע שהכריזו שגם נשים יכולות לקבל הסמכה, אז אין מבחנים.

הרב מאיר אזרי: ההחלטה היא שנשים יכולות לגשת למבחן. זה לא כושר לרבנות וזה לא כושר לרב עיר ולא כושר לרב

עיר גדול.

מיטל להבי: אז בואו, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. אני אגיד, שיש מבחן גדול, מאחד סביבתם, דרך אחד שעזב את

ש"ס, למשל, נגיד חיים אמסלם, דרך רב של צפון העיר ורב של דרום העיר ורב של מזרח העיר, ובלי עין הרע, על כל אחד אנחנו שומעים דברים, מי נגד הלהט"ב, מי חבר לפייגלין, מי חבר של משיחיים.

הרב מאיר אזרי: אגב יש ניסיונות באיומים ברצח סביב העניין הזה בעיתונות. המשטרה הייתה מעורבת בבדיקה של

שני ניסיונות לפחות, או לפחות הטרדה לרצח. יש רבנים שהם רבנים מאוד מסומנים בצד של ש"ס, שצריך מאוד מאוד להיזהר. רבנים שהם ממשפחת מחזירי בתשובה שחס וחלילה תל אביב תקבל אותה, לא אנחנו נתמודד אלא הציבור החילוני.

מיטל להבי: אז אני מציעה כזה דבר, מרגע שהרשימה תהיה סגורה, אני מציעה שתמנו, דן, שני אנשים מטעמכם.

שיבואו ויציצו על הרשימה הזאת, ושגם הם יתנו לנו את האימפוט שלכם. ליברל, לא ליברל, מה אתם יודעים? תאמין לי, מה שחיים גורן יודע על רבנים, אני לא התחלתי לדעת, לא אלמד לעולם, וזה שאנחנו יושבים חבורה ביחד וכל אחד תורם קצת ידע-

אביגיל שפרברג: יש אפשרות לתת להם, שאנחנו, הציבור רוצה לדעת את דעתם.

מיטל להבי: לשלושה האחרונים. אף אחד לא יהיה לך שוויון, אף אחד לא ילחץ לך את היד. אל תחלמי.

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 8

אביגיל שפרברג: אני לא צריכה שילחצו לי את היד.

מיטל להבי: לאז אני רק אומרת לך, ליברלים לא עברו הסמכה לרבנות, הם אורתודוקסים. הם לא, אזרי, הוא לא עבר

הסמכה שיכול להיות רב עיר. סליחה, הרב רוברטו ארביב לא יכול לעבור הסמכה של רב עיר, אין, אנחנו ניסינו להביא כאלה ומצאנו שזה לא אפשרי.

הילל מאיר: הרב תמיר גרנות זה לא?

מיטל להבי: תמיר גרנות אני לא יודעת, שמעתי את השם, אבל אני לא חושבת שהוא הגיש בסוף.

נח עפרון: הוא לא הגיש בסוף.

מיטל להבי: כי?

נח עפרון: אני לא יודע.

מיטל להבי: אולי גם עליו היה איום.

נח עפרון: אביגיל, אנחנו נפגשים, אני אישית לפחות נפגשתי עם הרבה מועמדים, אם יש לך שאלות.

אביגיל שפרברג: יש לי שאלות.

נח עפרון: תעבירי לי.

מיטל להבי: תעבירי. אני אומר ככה, שמנו כמה כללים. לא נגד להט"בים, שלא לומר אוהד להט"ב. מישהו שאו שנשא

בנטל בעצמו, או שבניו נשאו בנטל, למשל, חיים אמסלם כזה, הוא לא שירת בצבא, אבל חמשת בניו שירתו בצבא, אז, את יודעת, אני אומרת דור הולך ודור בא ומישהו עושה צבא בסוף.

הרב מאיר אזרי: וזה על גופתו של דרעי הוא ייכנס לרב רשימה.

מיטל להבי: מה?

הרב מאיר אזרי: על גופתו של דרעי הוא ייכנס לרב רשימה.

מיטל להבי: בסדר, לא משנה, יש לך הרבה עניינים בתל אביב.

נח עפרון: רעות חזרה, אבל שמתי לב שדילגתי לפי הסדר שהקראתי בהתחלה, אז אמרנו שסיכום של, או תיאור של

סוכות ולקחים.

הרב אסטבן גוטפריד: טוב, לא התכוננתי אבל נסכם. אז אני חושב שרובכם הייתם גם שותפים בהתראה מאוד קצרה

של כארבעה שבועות. החלטנו וקיבלנו אור ירוק לחדש מסורת שהייתה במשך שבע שנים בנמל תל אביב, שהקמנו סוכה ענקית ובה פסטיבל של יהדות ישראלית של תשעה ימים עם פעילות מהבוקר עד הערב. ממש מעשר בבוקר ועד אחת עשר בלילה עם משהו כמו 68 אירועים. והפעם החידוש היו שני דברים משמעותיים, אחד אחרי הפסקה של חמש שנים שלא הקמנו סוכה, חזרנו להקים את הסוכה בשיתוף ומטעם יהדות"א. זאת אומרת, הרחבנו את היריעה, זה לא רק בית תפילה ישראלי כמו שזה היה עד עכשיו, אלא הקמנו את זה ביחד, בהובלה של בית תפילה. והדבר הנוסף הוא שקיבלנו בפעם הראשונה סכום מהעירייה למימון. זה פרויקט מאוד מאוד יקר, יחסית, כי זה בכל זאת הקמת מבנה ענקי של 600 מטר מרובע והאמת שזה היה מאוד מאוד מוצלח מכל הבחינות. עברו שם 20 אלף איש גם בשבוע שהיה מאוד קשה מבחינת להתחרות עם החדשות שהיו כל יום, היה הביקור של טראמפ, והחתימה על סוף המלחמה, אז גם בהתחשב בדברים האלה.

הילל מאיר: שחרור חטופים.

הרב אסטבן גוטפריד: כן, כן ,אז שילבנו, ברור, ברור, שילבנו את הדברים האלה בתכנים. התכנים היו מאוד מאוד

מגוונים, כל הבוקר עד השעה ארבע וחצי בערך, זה היה דברים לילדים ומשפחות. החל מהשעה חמש וחצי עד אחת עשרה בלילה, היו משבצות של מוזיקה, תרבות, טקסים. וזה מודל שאנחנו מאוד מאוד גאים על מה שיצא. הסוכה הייתה יפהפייה גם פיזית. אנחנו מקווים להמשיך כי זה באמת פרויקט שמאפשר לנו לעשות ממש בזמן קצר, לתת עולם ומלואו של מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על יהדות פלורליסטית ויהדות שהיא פתוחה לכולם.

דן פרת, מנהל יהדות"א: אני רוצה להעיר הערה. למצגת של אריק ולי, וגם בהמשך לך. אני חושב שהמצגת היא נפלאה ורואים לא רק נכונות, אלא גם המון חשיבה ויציאה לדרך פרקטית ואני מבין שזה, אני חדש אבל שזה לא היה, כלומר שזו חשיבה חדשה ודרך חדשה ובאמת יישר כוח. מהנקודה של יהדות הבקשה שלנו, היא להיות משולבים בחשיבה.

זאת אומרת, אתם העיר הגדולה, אתם הרבה יותר גדולים מהפלטפורמה של הארגונים שלנו. באיזה שהן נקודות, למשל הסוכה, הסוכה היא צריכה להיות חלק מהתוכנית העירונית, כי הסוכה לא נוצרה לצרכים של ארגון יהדות"א.

הסוכה היא לעיר.

אריק שוע: אבל זה מה שעשינו בסוף. ניצבה הסוכה כחלק מהצרכים של העירייה, ובעצם זו הייתה סוכה של אתרים.

והם אלו שהתעסקו ולקחו את האחריות. היה פה משהו בעיניי שבדיוק התוכן זה בית תפילה ישראלי. אבל האחריות.

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 9

דן פרת: אני אומר שאתם עושים חשיבה כל כך רצינית, אז נגיד שחושבים על ,2026 ניצבת בסוכות 2026 סוכה, במקרה

עושה אותה יהדות"א, אבל זו סוכה של העיר. זו סוכה של, אז כאן היינו שמחים בעצם על פי ראות עיניכם להשתלב במקומות הנכונים, כשאנחנו חלק מהתוכנית הגדולה.

הרב אסטבן גוטפריד: אני חייב להגיד שמבחינת הקהל שמגיע לסוכה גם השנה וגם בשנים קודמות, מבחינתם זה כבר

סוכה של תל אביב, של העיר. זה לא סוכה של בית תפילה ולא יהדות"א, זה לא אומר להם כלום. מבחינתם זה העיר.

אריק שוע: בגלל זה הפתרון שבסוף התהווה שזו הסוכה העירונית.

מיטל להבי: אני רק אגיד משפט על הסוכה העירונית, שהתכנים בסוף עושים משהו, כי הם עשו גם סוכה, בכיכר מגן

דוד.

אריק שוע: אבל היא רק סוכה.

מיטל להבי: והייתה רק סוכה. בדיוק. אז חשוב גם להכניס תוכן ויש לך פה את הפרטנרים הכי טובים לתוכן.

נח עפרון: כן, אני רק אוסיף כמי שהיה במקום -16 פעמים כמה היו? 90? .68 ,68 אז הייתי ב-.16 זה, כמו שתמיד אמרו

לנו כשהייתי ילד בישיבה שהשבת היא טעימה של העולם הבא, אני חשתי שזה סוג של טעימה של העיר שאנחנו מדמיינים או ביחד משום שקודם כל הגיעו כל אחד שאפשר לדמיין, מבני אדם עם קעקועים שאני מנחש שהם חילוניים, עד לחרדים ישבו ביחד והשתתפו בדברים הנפלאים, המעצימים, שקרו. וזה באמת שיקף תמונה שונה לחלוטין של מה היא היהדות. שונה לחלוטין ממה שאנחנו בדרך כלל מקבלים דרך התקשורת ובכלל. אז זה היה דבר יוצא דופן ואני חושב שזה באמת צריך להיות דוגמה למופת למשהו שאנחנו צריכים לשכפל לא רק בסוכה, אבל מעבר לסוכה ואני רק אוסיף, הייתי שם, אמרתי 16 פעמים, ב-15 פעמים הרב אסטבן היה שם, ואז בפעם ה-16 שאלתי מישהו איפה הרב אסטבן, והם אמרו שטוב, הוא יצא לעשות טלפון שנייה, ואז הוא חזר. אני חושב שהוא היה שם כל 68 הדברים וזה באמת היה מרתון לא ייאמן. אני רציתי בשם עצמי וגם בשם העיר להגיד תודה רבה על הדבר הזה.

עכשיו רעות, אני אקרא שוב פעם.

נח עפרון: אוקיי, אז היא, תחזור. הסיבה שאני מהסס זה משום שמה שנשאר זה הדיון הפתוח שבו ינכחו חברי הוועדה

והמוזמנים אבל לא אנשי המקצוע של.

דן פרת: תתקדם אנחנו נזרום, הכל בסדר.

נח עפרון: אוקיי, בסדר. אז אני בינתיים מעביר את השרביט לך דן.

דן פרת: תודה רבה. בסדר, המטרה היא קצת לשוחח על תוכנית 2026 של יהדות"א. זה לא משהו כללי, זה מסמך

שיוגש לראשת מינהל קהילה תרבות וספורט, רונית פרבר, לישיבה ב-17 לחודש, כלומר יום רביעי הבא, שבה גם אריק שוע, סגן ראשת המינהל, ולי זוהר, מנהלת תחום תרבות יהודית ישראלית יהיו, ויהיה דיון, תהיה חשיבה, יהיה שיח.

והשיח הזה הוא מאוד מאוד חשוב כי זו ההתחלה שבה אנחנו יוצאים לדרך שאנחנו לא יודעים מה סופה. ואני צילמתי כאן, מירה עזרה לי מאוד לצלם כאן את התוכנית, ואולי נעביר אותה, לא רציתי לבזבז יותר מדי נייר.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: רגע כל מי שפה הוא חבר יהדות"א או שיש פה גם, סתם שנדע.

הדר: זה בלי המחירים, הוצאתי את כל העניינים.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: הכול בסדר, זה גם בסדר, אני אומרת, אני שואלת רק מישהו שנדע.

דן פרת: לא, כל נציגי העיר.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: לא, העיר ברור, אני אומרת, מבחינת, אתם יחד חברים ביהדות"א לדעתי ופליטי הספר

חברים ביהדות"א.

דן פרת: כן, כן. היא מודיעה לי שהיא משלמת דמי חבר.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: כן, אתם חברים.

דן פרת: ביהדות"א. נו, צריך לשלם במשלבים, לא סתם.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: נכון?

נח עפרון: אבל לא כל אחד בפנים, הוועדה הזאת לא.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: לא, זה בסדר, זה ידוע, רק שנדע אנחנו כאילו כיהדות"א.

דן פרת: תראו, זאת הצעה שהיא הצעה מאוד מאוד כללית. היא לא יורדת לרזולוציות, והיא בכוונה לא יורדת

לרזולוציות, כי כשאנחנו ניגשים לאריק ולי, אנחנו ניגשים לדיון. יש לי שלוש נקודות שאני רוצה לשמוע גם את דעתכם לפני שנצלול לעומק הדיון ב. אז בואו נעביר קצת את זה, וקחו כל שניים, וטוב לקבל פידבק ולחשוב ותגידו מה אתם חושבים, עשינו את זה בוועד המנהל שלנו קיבלנו הערות אבל, אנשים מאוד מאוד טובים נמצאים מחוץ לוועד המנהל.

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 10

דן פרת: וזה גם הדברים שאני ארצה להגיד בחדר של רונית, ויצטרפו אליי גם אפרת מבית דניאל, ואסטבן מבית תפילה

ורות קלדרון, אז אנחנו נעצור. כי אם את פה אנחנו רוצים לשמוע אותך.

נח עפרון: אז אני אגיד מילה על למה רעות פה. טוב, כפי שאמרתי, חברת הסיעה של מיטל גם הסיעה שלי ואמונה יחד עם

מיטל על הקהילה הגאה והיא הייתה הדמות המרכזית שבאמת קפצה לעשות את מה שניתן לעשות בבעיות של קהילת יחד, שהם... דמות מאוד מאוד-

מיטל להבי: הפעילה אותי בקיצור.

נח עפרון: מרכזית. וגם בנוסף לכך הרבה דברים אחרים.

דן פרת: הם נורא נחמדים במתחם, זאת אומרת.

נח עפרון: יחד עם זאת, ביום יום העבודה של רעות היא רכזת יהדות ישראלי בעיריית הרצליה ובעיניי כחברת מועצה היא

דמות מפתח בנושאים שקשורים אלינו גם משום שהיא אישה מדהימה וגם משום שהמפגש הזה בין כל העניינים שקשורים להט"בים, להט"קים, וכל האישיוז שקשורים ליהדות ישראלית, הממשק הזה הוא בעיניי מאוד מאוד חשוב ואני חושב שהוא גם סוג של מפתח להתפתחות מסוימת שאני מקווה שאנחנו נזכה לראות אותה, ויש לה פרספקטיבה שאין לי ואין לפי דעתי לאף אחד מאיתנו שהיא באמת יודעת בדיוק מה שקורה גם פה וגם בהרצליה ומעורבת בשני המקומות.

רעות נגר, חברת מועצה וסיעה: תודה נח, ממש הסמקתי, אתה תמיד ככה מפרגן וכיף שאתה חבר סיעה שלנו. תודה על הוועדה המדהימה הזאת, והסופר סופר מעניינת. אז באמת אני אקטיביסטית של הקהילה הגאה כבר 15 שנה. ובתוך הדבר הזה, גם נכנסתי לסיפור הזה של יהדות ישראלית. אז אני עובדת בחצי משרה בעיריית הרצליה, אני רכזת של יהדות שוויונית. וזה איזשהו משהו שהיה חשוב שם לראש העיר לשים את התקן הזה, ואני שמחה לגלות שגם פה יש לנו תקן די דומה. וזה דבר שהוא די ייחודי בעיריות, זאת אומרת, אנשים ששומעים על הדבר הזה, הם ככה מופתעים לטובה שזה קיים. יש שם אתגרים תורניים בהרצליה וניסיונות לכבוש את ליבם של הצעירים. מקימים עכשיו בית כנסת די גדול של חב''ד ליד גני ילדים וזה משהו שמדאיג את התושבים. כשהמטרה שלנו בהרצליה זה לייצר את החיבור הזה בין קהילות של יהדות ישראלית ולהגדיל את הקהילה, כדי לתת מענה או למלא את החלל, את הוואקום הזה, כי אין וואקום בחיים.

הדבר המעניין שקורה שם, זה שיש את המועצה הדתית, יש שם שלושה חברי מועצה דתית שהם מהיהדות הליברלית, שניים מהם מובילים, סליחה, יש ארבע, שלוש מהן מובילות קהילות בעיר, קהילות שוויוניות.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: במועצה הדתית?

רעות נגר: כן, במועצה הדתית.

הרב אסטבן גוטפריד: אורתודוקסיות שוויוניות?

רעות נגר: אחת אורתודוקסית.

מיטל להבי: אחת אורתודוקסית. יש לנו את אביגיל שפרברג ואת רות קלדרון במועצה הדתית.

הרב מאיר אזרי: יש הבדל בין חילוני לבין מובילת תפילה.

אביגיל שפרברג: רות קלדרון היא לא דתייה.

רעות נגר: ואחת קונסרבטיבית, קהילת תורת חיים, של וורן גרין, הוא חבר מועצה דתית. ומה שהם מצליחים איכשהו

לעשות, דרך התקציבים בתרבות תורנית, זה לממן את התוכן ואירועים, משהו שצריך להישאר כזה, בדלתיים סגורות, אבל זה משהו שמצליחים איכשהו למשוך אליו כספים, אני חפרתי לה.

אביגיל שפרברג: היא פשוט רוצה את מיתר.

רעות נגר: כן, זה נכון. אז הם צריכים איכשהו לגייס כספים דרך המועצה הדתית. היום הייתה לי שיחה עם הרב לוין שגם

התמודד לרב העיר, ושאלתי אותו סתם, כי אם תהיה אז מה תרצה להוביל, ומה החזון שלך? ושאלתי אותו על הכספים האלה של תרבות תורנית, הוא אמר שאין דבר כזה, שאין תקציבים כאלה, יש לו בית כנסת אורתודוקסי. אמרתי לו, אם אתה רוצה לעשות אירוע ולקנות כיבוד מאיפה אתה מביא את הכסף? אז הוא אומר, מהתרומות של הבית כנסת, מהקופה הקטנה של בית הכנסת.

אביגיל שפרברג: יש תקציב שהמועצה נותנת. אנשים צריכים להגיש בקשות, והם מחכים לכל מי שהגיש.

רעות נגר: מדהים לדעת, אז אין משהו שכדאי באמת לפתח אותו, כי אנחנו משתמשים בזה גם להביא נגיד, עכשיו אנחנו

עושים בחנוכה אירועים עם בינ"ה, ושנה הבאה אנחנו נרצה לעשות גם שנת מצווה בהרצליה, לנסות להשתמש בכספים האלה גם בדברים כאלה, כי זה באמת אפשרי.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: אבל איך, למה זה קרה? כאילו מה, ראש העיר?

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 11

רעות נגר: כן, גם ראש העיר, אבל כמו שאביגיל אומרת, ברגע שהקהילות מגישות את הבקשות למועצה הדתית, ויש לזה

אופי של תרבות תורנית, אז כאילו מקבלים, נכון אביגיל?

אביגיל שפרברג: מה זה?

רעות נגר: מה שאת אמרת עכשיו.

מיטל להבי: בת קול קיבלה תקציב, כבר בקדנציה הקודמת.

אביגיל: היה קול קורא, כל ארגון, נכנס ובודק. פשוט היה קול קורא וכל מי שעמד בקריטריונים-

הרב מאיר אזרי: יש הפרדה בין גברים לנשים.

מיטל להבי: זה לא קריטריון.

אביגיל: באמת, בסופו של דבר, אלדד מזרחי אמר, אין לנו כל כך, כל מי שעומד בקריטריונים מבחינה חוקית, מחלק את הכסף שווה ושווה בין כל הקריטריונים.

הרב אסטבן גוטפריד: בהרצליה או בתל אביב?

אביגיל שפרברג: בתל אביב.

רעות נגר: אז כדאי לקחת את המודל הזה ולהבין מה זה הקולות הקוראים, אתם ביהדות"א עובדים עם זה, מכירים?

עו"ד אפרת כוכבא וייס: אבל אנחנו צריכים תמיד להתאים את עצמנו, צריך להיות מאוד תורני, כאילו, ואנחנו בדרך כלל

עושים דברים של יותר תרבות.

מיטל להבי: במועצה הדתית, לא בהכרח, אבל יש לי פגישה עם אלדד מזרחי ואנחנו נראה איך נעמיק את שיתוף הפעולה.

אביגיל שפרברג: רגע, הפרוטוקול לא יוכל לקלוט את הדיבור ביחד.

מיטל להבי: אני אומרת שיש לי פגישה עם אלדד מזרחי ואנסה להבין קצת יותר איך אפשר לשכפל את מה שעשתה בת

קול. אבל אני אגיד משהו אחר. פה בצד ימין מאוד בשקט יושב גלעד גולדמן, שבעברו היה מנהל מינהל חינוך של באר יעקב, של קדימה צורן וגם של רמלה. והוא גם אקטיביסט בעברו בלב העיר התל אביב, כך הכרנו אותו. גלעד עוזר לי בהרבה מאוד דברים. בין השאר הוא עזר לי בלבחון את התבחינים של עיריות כמו הרצליה, רמת גן, גבעתיים, ראשון לציון. הוצאתי לראש העיר, רון חולדאי, בקשה לתבחינים, שמתייחסים לנושא של דמוקרטיה, ליברליות, זכויות אדם.

ולקחתי דוגמאות מתבחינים מערים אחרות, בזכות העבודה שגלעד עשה. וממה שאני מבינה, כי בדיוק היום ביקשתי גם מהמנכ"ל להבין איפה זה עומד, אז זה נכנס לדיון מאוד רציני עם עורכי הדין וכל זה. ואמר לי, שגב (עוזר לרה"ע), יפה מאוד וכל הכבוד, עוררת התעניינות. אז אמרתי לגלעד עכשיו תכין לי כזה לנוער, כי גם הנוער אצלנו מקבל בכיוונים מאוד מסוימים ולא בכיוונים אחרים. בכל אופן, כשאני מסתכלת על המסמך הזה, אני חושבת, וביקשתי גם מדן, התייחסות מאוד רצינית שלכם א' - לנושא הנדל"ן, סליחה שאני מדברת במונחים כאלה, על נושא נכס. האמירה שיש לי על כל אחד מהגופים, אין לו נכס, יש לו נכס, צריך נכס, יש לו נכס עד תאריך זה וזה ואחרי זה אין לו, זה לא מספיק. אנחנו צריכים לדעת כמה מתפללים? מה הם הצרכים של הקהילה? איפה הקהילה ממוקמת? ואיפה צריכה הקהילה להמשיך להתמקם?

כי אנחנו רוצים להתחיל לשים על השולחן דרישות שלכם אל מול דרישות מאוד מובנות, קיימות ומבוססות. אל מול הנדיבות לאוכלוסייה הדתית, האורתודוקסית, שבאופן מסורתי היסטורי, גם קיבלה וגם ממשיכה לקבל הארכות הסכמים. ואל מול זה, אנחנו רוצים לשים דברים מאוד ברורים. דבר נוסף שעשה גלעד, הוא שלח לכם מייל בחתימתי, אני שלחתי, בחתימה של נועם ושלי, עבודה שעשה גלעד בנושא התבחינים. אין תבחין היום ליהדות ליברלית, אבל יש תבחינים לחינוך, לקהילה, לתרבות, והיה אפשר להגיש עד ה- 10.12 נכון? עד מחר. אני רוצה להגיד לכם, שגופים כמו אחים לנשק פנו אלינו, והפניתי אותם אליו. ועם כל זה שהוא לא עובד בעירייה ולא בדיוק, אבל ה- sense common שלו עובד גם עובד. והזמן שהוא מוכן להקדיש לזה הוא משמעותי. אני חושבת שהמקומות שאנחנו צריכים ללכת אליהם, זה לאתגר את המערכת בנושא של תמיכות, ובנושא של הקצאות, חוץ מבנושא של אירועים. כי אירועים, זה לקבל תמורת לעשות, והקצאות, זה לקבל כדי לחיות, כדי לשגשג. וזה מה שצריך לקרות, שאתם תתמקצעו, סליחה על הביטוי, אבל אתם צריכים להתמקצע. ואני מסכימה איתך שלא קיימים כיום תבחינים שמאפשרים לכם לגשת בצורה לא עקלקלה וטלטלה, ואת זה אנחנו צריכים לפתור. כשנח לא דיבר על כסף, בישיבה עם המנכ"ל, הוא כן דיבר על תבחינים, וכן קיבלנו את ברכת המנכ"ל להכין תבחינים חדשים, וזה מה שעשינו. אז אנחנו מנסים לעבוד גם ברמה האסטרטגית, אבל אתם יודעים, שנתיים מהקדנציה עברו, וחייבים להביא הישגים עד סוף קדנציה, אז תעזרו לנו בעניין הזה. יש לנו היום עזרה מגלעד, שבאמת, הוא כמעט כל יום מגיע אליי, בהתנדבות, באמת אכפת לו מדמוקרטיה, אכפת לו משוויון, אכפת לו מערכים שגדלנו וצמחנו עליהם, וכמו כולנו, הוא רוצה שתהיה לנו מדינה לחיות בה, ויהדות, להחזיק בה, וזה אתם.

ואנחנו בשבילכם פה. אז אל תוותרו לנו בעניין הזה, תעזרו לו ברבע משרה שלו, בחצי משרה שלו, שמישהו מכם ייקח את הנושא הזה של נכסים, אתם 28 ארגונים, לא כולם אולי צריכים נכס, חלקכם לא צריכים, אבל העשרה שצריכים או רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 12

החמישה שצריכים, תתלבשו עלינו בעניין הזה, כמו שהתלבשו עלינו ארגון יחד. ותדע לך ששבוע הבא, אני יושבת עם איזה בחור מהאזור שעשה עבודת חקר על גבורת ציון, והחקר אומר שמ-2003 אין להם הסכם חכירה, לפי מה שאני הבנתי. אני לא יודעת, אבל אנחנו נעשה חקר, בסדר? אז תעזרו לי לעזור לכם, כי אם בסוף משהו נשאר בספרי ההיסטוריה, זה בדיוק הדברים האלה. חוץ מזה שאנחנו מטפלים בכל מיני פניות ציבור, אנחנו רוצים לעשות גם כמה דברים משמעותיים.

רעות נגר: נח ביקש שאספר על אירוע. אז בהרצליה המצב הוא קצת שונה. יש בערך 7 קהילות של יהדות שוויונית ועוד

שכונות שמאוד רוצות להקים קהילה בשכונה שלהם. אז קיימנו מפגש בין כל התושבים שזה מעניין אותם והזמנו הרצאה.

המרצה היה אמור להיות ג'רמי פוגל, בסוף זה התחלף, לא משנה. הגיעו בהתחלה 30 אנשים, והיה מאוד מרגש להרצליה.

ואחרי המפגש הזה, הקבוצה גדלה מ-30 ל-90 אנשים. אנחנו נעשה הדלקת נרות, כשהמטרה היא לקחת את הקהילה הזאת של האנשים שמחפשים את התחום של יהדות שוויונית, וממש לבנות אותה לבנה, לבנה. ואז גם לעשות מפגשים בין הקהילות. אני בטוחה שאתם עושים את זה כבר. דיברת על סוכות, לא יודעת, לעשות אולי איזה כנס גדול של יהדות ישראלית, דברים כאלה. קצת לייצר הד לדבר. הם כתבו על זה במקומון בהרצליה, זה משהו שהלהיב את האנשים.

נח עפרון: אז אם יש שאלות או הערות ?

עו"ד אפרת כוכבא וייס: אז אני רוצה להגיד שאני תושבת הרצליה, ובאמת קורה דבר מדהים. אני חברה בקבוצה שאת

בטח גם בה.

רעות נגר: אה, הבית של הקהילות השוויוניות?

עו"ד אפרת כוכבא וייס: לא. הורים חילוניים בהרצליה, משהו כזה. והקבוצה הזו מדהימה. ויש שם את כל המשרה,

מחילונים שלא מבינים למה לדאוג לקהילות השוויוניות, ומהקהילות השוויוניות, וכולם מסתדרים יפה.

רעות נגר: זאת שאלה מעולה, כאילו, מה הקשר בין אנשים חילוניים לבין יהדות שוויונית.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: לא, כולנו רוצים למנוע את בית הכנסת.

אביגיל שפרברג: אבל זה כאילו תשובה על דרך השלילה ואני גם חושבת שאנחנו-

עו"ד אפרת כוכבא וייס: לא, אבל אנחנו מבינים שיש גם, כמו שאמרת, ואקום. זה עולה בקבוצה, אני רואה את השיח, זה

מרתק. כי אני רואה את כל העמדות כאילו, ומצד שני לא רבים, ואם רבים אז מעיפים אותם החוצה, יש שם מנהלים קשוחים, באמת קבוצה שאני לא ראיתי דבר כזה, תענוג.

רעות נגר: קודם כל אני אוסיף אותם גם לקבוצה של הקהילות, אני אשמח.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: וגם חשוב לי להגיד, שחוץ מההתעוררות הזאת מהשטח, זה מדהים, כי אין שם המון קהילות

מבוססות. בתל אביב אנחנו יותר מבוססים, אבל פה יש פתאום אקטיביסטים, אנשים. וזה מאוד מרגש, ומצד שני גם מאוד מרגש לראות שיש התקדמות מדהימה מול העירייה. זאת אומרת, אני לא אתן עכשיו דוגמאות, את בטח מכירה, אבל יש דברים שקרו שאתה אומר וואו, שזה גם קורה בתל אביב. אתה רואה דברים שלא היו.

מיטל להבי: גם לסיעה שלנו יש ייצוג בהרצליה.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: גם ראש העיר אני חושבת מאוד משלנו, כאילו באמת זה משהו מאוד יפה.

הרב אסטבן גוטפריד: אתם ממרץ נכון? כאילו יוסי לונדון שהיה חבר מועצה המון שנים, אז הוא גם עשה עבודה מדהימה

שם, והוא אנחנו היינו שם בהרצליה, איך זה נקרא? מול הקניון, במרינה. עשינו במשך שמונה שנים, עשינו שם קבלות שבת, על הים, שהיה ממש מקסים, והכל עבודה של אותה סיעה.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: עד היום מדברים על זה.

הרב אסטבן גוטפריד: של יוסי לונדון.

אריק שוע: נח אני יוצא, אני אזוז.

נח עפרון: תודה רבה לכם. כן, רצית להגיד.

ינאי קרנצלר: כן, יותר שאלה. אני ינאי מפליטי הספר, קודם כל ממש תודה לכם על כל התמיכה והסיוע, באמת ממש כזה

ברגעים כמו כן, מחפשים מקום, להמשיך להתפלל ביחד ולהתקיים כקהילה.

מיטל להבי: לא פתרו לכם את בית ספר רוקח באופן זמני שוב?

ינאי קרנצלר: זה בדיוק העניין.

נח עפרון: כן, ל... מיידי.

מיטל להבי: כן, גם סייקלי מידי לחלוטין, אומרים לארבעה חודשים, חמישה חודשים. כן, כן, בדיוק הסיבה.

ינאי קרנצלר: אני חושב שאנחנו בדיוק נמצאים ברגע שאת מתארת, שאנחנו חייבים ומנסים ללמוד איך להתמקצע. כאילו

בדיוק אני ורינה שאלנו את עצמנו, מה זה תבחינים? כאילו אנחנו בדיוק שם, שאנחנו חייבים לבנות את הקופה העירונית, איך מתחלקים התקציבים.

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 13

מיטל להבי: הנחת ארנונה, אתה עוד לא סובל מזה, כי אתה נמצא בבית ספר. וזה גם משהו ללמוד אותו.

ינאי קרנצלר: לחלוטין, אז אנחנו אולי, כי זה משהו שכמובן ללמוד מהקהילות הוותיקות יותר, אבל אנחנו קהילה

שהולכת ונעלמת.

מיטל להבי: גם אם לבוא ולהגיד, אנחנו לא מבינים את זה, אנחנו לא יודעים את זה, מישהו יכול להקצות לנו שעה בעניין,

נעשה את זה באהבה, אכפת לנו שתגישו. אנחנו רוצים, שהם ירגישו מצוקה מרוב הגשות.

רעות נגר: הצד השני מאוד מאורגן בהקשרים האלה, ואתה רואה את זה בבקשות תמיכה, מי מקבל אישור ומי לא מקבל

אישור. כן. הם מאוד מאורגנים.

מיטל להבי: אני אגיד לכם משהו, אני יושבת בוועדת בניין היום. כשקראתם בעיתון 70 אחוז מהפרויקטים בתל אביב זה

התחדשות עירונית. כל התחדשות עירונית המפתח שלה זה מכפילים על הקיים, פלוס שטחים לציבור. מה זה שטחים לציבור? עיריית תל אביב מקבלת נכסים. בסדר גמור. שטחים חומים. לגן, בית ספר בדרך כלל אי אפשר לגזור מהשטחים האלה כי זה קטן. והמקומות האלה בסוף, עושים לי מוזיאון לאופטיקה עם אופטיקנה. הבנתם? אנחנו, אני אומרת לכם, אנחנו, חייבים להיות מסוגלים להיכנס לדבר הזה.

הרב מאיר אזרי: אבל יש גם בתי כנסת שנכנסו לתכנון הזה.

מיטל להבי: נכון.

הרב מאיר אזרי: בבבלי, עם כל ההתחדשות של ה-60 קומות.

מיטל להבי: כן, אבל זה היה בתי כנסת במקום בתי כנסת. הרי היה בזוהר בתי כנסת.

נח עפרון: אחנו חייבים להתקדם. אבל.

מיטל להבי: אני אגיד רק משהו אחרון, ביד אליהו יש מלא התחדשות עירונית, אנחנו צריכים להתלבש על הדברים האלה,

ואנחנו צריכים לעמוד יחד. הזכיר קודם, ואני בכוונה אגיד את זה, הרב אזרי מסיעה אחרת. ואני אומרת, להפך, כל איחוד כוחות, הוא מכפיל כוח. בכל פעם שאני ניגשת עם חבר מסיעה אחרת לבקש משהו, יותר קל לי לקבל, אוקיי? אז כל איחוד כוחות הוא מכפיל כוח. ואני בשיטה שאני מאמינה שאם אתה תגדל, אז הוא יגדל. זה כאילו מזין אחד עם השני. זהו.

נח עפרון: ינאי, כן. סיימת?

ינאי קרנצלר: תודה, אולי אני רק אסיים. אנחנו הגענו למקום שאנחנו גדלנו בשנים האחרונות והתקדמנו קצת, כביכול

בחסד. ועכשיו הגענו לנקודה שאנחנו חייבים להתמקצע ולמצוא את המקום הקבוע, הזמני הקבוע. ונשמח בעצם להנחיה.

אני יודע שאתם בעצם מלווים את הקהילה שלנו עכשיו. ושוב, ממש תודה רבה לכם, באמת אני אשמח להמשיך את זה.

איב בראון: מה התהליך להגיש לנכסים מקומיים?

מיטל להבי: קודם כל, אתם צריכים נכסים. עיריית תל אביב מפרסמת. אבל היא מפרסמת את זה בעיתון מעריב שאף

אחד לא קורא, וזה שלושה עיתונים שאף אחד לא קורא אותם, בסדר? זמן תל אביב, משהו כזה.

נח עפרון: יש תהליך של הקצאות שהוא מורכב ובעייתי ואנחנו מנסים להנגיש את זה לאנשים, שצריכים לדעת על זה.

אבל זה פרויקט לטווח הבינוני, לשנה הקרובה.

איב בראון: למדתי תכנון עירוני, ואני עושה את התזה שלי בדיוק על זה, אז רציתי לדעת.

נח עפרון: על הקצאות עירוניות?

איב בראון: הקצאות ורטיקליות, כמו חדרים חומים בתוך בניינים פרטיים.

נח עפרון: אשמח לשוחח.

איב בראון: בזמן אחר.

דן פרת: טוב, אז מיטל מדברת תמיד על זה שהארגונים של יהדות"א צריכים לחיות, ואנחנו שורדים בקושי.

אנחנו צריכים אם בדרך הקצבות או כל דרך אחרת, לתת למארג הזה לנשום קצת ואנחנו יותר ממסכימים, ותודה לך מיטל ותודה לך נח על כל המאמצים, אבל מה שאני הולך לומר עכשיו זה לא על זה. זאת אומרת אני שם את כל התחום הזה בצד ומדבר על תוכנית פעילות, תוכנית אירועים. שזה חלק מאוד חשוב אבל לא היחיד של מה שיהדות"א צריכה לעשות. אני אציג את התוכנית שהוצגה כבר בוועד המנהל של יהדות"א ותוגש כמובן לעירייה, הם גם ראו אותה. נמצאים איתי כאן שני היו''רים שלי, אסטבן ואפרת והרב אזרי נמצא פה, ועירית רכש חדש של בינ"ה מאוד מאוד חשוב, גם כן נמצאת כאן איתנו, אלה הנציגים של יהדות"א. ואני רוצה להגיד שלושה דברים שהם חשובים מאוד ביחס לתוכנית האירועים, לפני שנצלול לנושא של תוכנית האירועים. המצגת תלווה אותנו בכללי, אבל אני אדבר. קודם כל, הדבר הכי חשוב לנו, זה שידברו איתנו, שידברו איתנו על תוכנית לטווח ארוך. אם בית תפילה ישראלי מוביל עבור יהדות"א, עם הרבה אירועים של יהדות"א, ארגונים אחרים בפנים, זה חייב להיות חלק מאיזושהי תוכנית. זו לא איזו סוכה, צפה לה שם בחלל, הייתה והולכת, ואנחנו מקווים שאולי יאשרו לנו את זה בשנה הבאה. לא. אנחנו רוצים-

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 14

מיטל להבי: רק שאלה, צילמת את השולחן הזה ? לימדו אותי, בקדנציה השנייה עשית ולא פרסמת, לא עשית. ברצינות,

זה לקח לי שתי קדנציות ללמוד את זה.

דן פרת: להבדיל מתוכנית תמיכות ותקנת תמיכות, אנחנו רוצים לענות על הצרכים של העיר. התוכנית הזאת שאנחנו

רוצים להגיש, לבקש עליה כסף מהעיר, היא תוכנית למען התושבים, לא למען אותם ארגונים או קהילות קטנות שלנו וזה דבר חשוב לומר שאנחנו דורשים את זה ולמען העיר. ואני לפעמים לא יודע איך לעשות את זה בדיוק, איך להיכנס לחדרים שבהם נערך דיון ונעשית חשיבה. אני לא יודע, אולי לא נערך דיונים וחשיבה לעתיד בעיר, אבל זה חשוב. דבר שני, שואלים אותנו שאלה, איזה ערך מוסף אתם נותנים בכלל? יש לנו מרכזים קהילתיים, יש לנו מרכזי תרבות, תסתכלו על התוכניות.

350 אירועים בנושא חנוכה בלי ארגוני יהדות הנעשים ברחבי העיר, יש לנו תשובה מאוד מאוד טובה לזה. הסוכה היא דוגמה מצוינת לזה. שום מרכז קהילתי לא היה מסוגל להרים מנעד כזה רחב של אירועים שהם דתיים, פלורליסטיים כאלה או אחרים, חילוניים לחלוטין, אירועים פשוט לסבא וסבתא והילדים. מוזיקה, כל סוגי מיומנויות, כל סוגי הלימוד, במין מארג שאומר זאת יהדות פרקטית, מעשית, שאנחנו עושים את זה ומראים את זה, ומרכז קהילתי של דברים נפלאים, לא יודע לעשות את זה ככה. וחובת ההוכחה עלינו. ותאמינו לנו, אני לא עומד עכשיו מול ראש העיר אלא רק מולכם וכולם פה חברים, אנחנו יודעים לעשות את זה. והדבר הזה הוא דבר שאנחנו חייבים, זה חייב להיות מובן מאליו לעיר באיזושהי דרך אחרת שבחיבור, וזו הנקודה הנוספת, אל המרכזים הקהילתיים ונוצר מכפיל כוח מדהים. אנחנו רוצים לעבוד עם מרכזי התרבות ועם המרכזים הקהילתיים. קורים שם דברים נפלאים אבל יש כאן מארג של יהדות פלורליסטית מכל הסוגים, מהאורתודוקסים הליברליים עד החילונים שאלוהים בכלל הם לא יודעים מי זה. וזה נפלא וצריך את כולם וזה נותן ערך מוסף שהעיר לא יודעת לתת. ואנחנו רוצים לתת את זה, וגם הקטע הזה של ההכלה להילחם בחב"ד, מה? אנחנו פלורליסטים, שידליקו חנוכיות, אנחנו נביא אלף חנוכיות אחרות כי זה היופי של היהדות. את זה יהדות"א צריכה לתת, ואת זה הראש העיר צריך להבין וראשת המנהל צריכה להבין ורק תנו לנו ונעשה. והדבר האחרון זה באמת להבין שהמארג הזה, במכפיל הכוח שלו בתוך יהדות"א, הוא מאוד מאוד חשוב מכיוון שלכל ארגון יש נקודת כוח אחרת. מה שאסטבן מבית תפילה ישראלית יודעים לעשות במרחב הציבורי, הישיבה החילונית של בינ"ה, כל נושא טקסים, בני ובנות מצווה, מה שקורה בבית דניאל, מה שרות עושה עם יצירת תלמידי חכמים חילונים. אם הם חנות אז אנחנו סופרמרקט עם המון המון מוצרים על המדפים, רק קחו ותשתמשו. כשאנחנו גם רואים את הדברים האלה ביחד.

זה בעצם השלד שעומד מאחורי התוכנית שלנו. ואז, אנחנו מסתכלים על תוכנית, אוקיי, וכאן נשמח לשמוע עוד רעיונות ולשפר. והתוכנית הזאת ששמנו על השולחן היא תוכנית כללית מאוד ויש סיבה למה היא כללית. הוצאתי את המחירים וגם נגיע בסוף לכסף. וכשאנחנו אומרים שהיא כללית, אנחנו אומרים שהעירייה צריכה להיכנס, היא צריכה לקרוא את זה ולהגיד, זה לא טוב לי, אני צריכה בכלל משהו אחר וכאן אנחנו רוצים שתעשו לי משהו שאני בכלל לא חשבתי בתור יהדות"א. כלומר, חייב להיות דיון בשביל שבסופו של דבר אנחנו יחד עם מדינת תל אביב נדמיין בעוד 5 שנים איפה אנחנו נמצאים, ומה אנחנו רוצים להיות. זאת אומרת, עם הכאב הכי גדול שלי בתפקיד הזה, שאין לי תוכנית. ותוכנית אי אפשר לבנות לבד, לתוכנית צריכים את כל השותפים ביחד, להגדיר את המטרות, להגדיר את היעדים, להגדיר תוכנית עבודה, ולצאת לדרך כשאנחנו יודעים בדיוק איך אנחנו מתקדמים בחודש הבא מנקודה A ל B בשביל להיות בעוד חמש שנים באיזה מקום. והשאלה היא עם מי אנחנו מדברים לכל הרוחות בשביל להתחיל את התהליך הזה?!

אז בעיקרון אנחנו מגישים תוכנית שיש בה 6 מועדים לאורך השנה, ויש בה 12 קבלות שבת. כל מועד הוא מין סל גדול כזה שאנחנו מבקשים עבורו תקצוב. ונשתדל בכל כוחנו, אם יאשרו לנו את זה בזמן, לעבות את התקציב מתקציב אחר. אני חייב לומר שכשהרב אסטבן קיבל 100 אלף שקל מהעירייה, הוספנו על כך עוד 350 אלף שקל. כלומר, העיר קיבלה תמורת ה-100 אלף שקל האלה בשקלים פי .3.5 המתמטיקה שלי נכונה? זה מאוד חשוב. יהדות"א יודעת לעשות את זה והעיר צריכה להבין שהיא יכולה להרוויח על הגב שלנו כסף, בשמחה.

מיטל להבי: אל תפתח להם תאבון יותר מידי.

דן פרת: אבל זה היכולת שלנו לעשות-

מיטל להבי: בסדר, נדבר על matching אחד לאחד, אל תעשה אחד לשלוש וחצי.

דן פרת: אה, אנחנו, בפירוש, אבל כאן זו נקודה מאוד חשובה, כשאנחנו באים עם הצעה, אנחנו לא אומרים, זה יהיה

,matching אנחנו אומרים, תנו לנו, אם נצליח להביא עוד משהו, אז יהיה, יותר גדול. עכשיו, באמת, התוכנית צריכה להיות גמישה, היא צריכה להיקבע בתהליך של שיח ודיאלוג, בעבודה משותפת עם הגורמים האחראיים בעירייה. יש לנו מבנה שאנחנו נעשה, אם אנחנו רוצים לעשות סדר ט"ו בשבט, ענקי בפארק הירקון, או שאנחנו רוצים לעשות סדר פסח רק עם ,Ingredients עם מרכיבים מתקופת המקרא. או אנחנו רוצים לעשות ביום העצמאות יחד עם גלי צה"ל, ערב שירי משוררים בנושא יהדות ישראלית. זאת אומרת, אנחנו יכולים לזרוק, וזה כתוב כאן, אלף ואחד רעיונות מצוינים. אנחנו רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 15

צריכים, אנחנו יודעים שיש ארגונים מסוימים, שיודעים לעשות את זה מצוין. נווה שכטר, מומחה בתרבות ואומנות, הם יודעים מה זה אומנות פלסטית וגלריות ודברים כאלה. אני אומר שכאן התוכנית הזאת בנויה בעצם על הכוח של הארגונים. על זה שכל ארגון לוקח לעצמו אירוע אחד ומתפוצץ עליו, כאשר שאר הארגונים נכנסים ותומכים אותו. הרי בית תפילה ישראלי הוביל את הסוכה, אבל כל יום היה מישהו מארגון אחר שעשה משהו. נושא אחר מאוד חשוב זה הקהילות הקטנות. שוכחים אותן, את פליטי הספר, את יחד, את בינ"ה, את מניין, שעושים דברים מדהימים ולא מוכנים שיגידו להם שהם חילונים או אורתודוקסים או משהו כי אין שום דבר כזה בכלל. המארג הזה של קהילות קטנות, חייב להשתלב בתוך התוכנית הזאת. עכשיו זו קהילה קטנה שקמה בשביל עצמה, ועושה מקסימום משהו בשכונה. אבל עוד פעם, יהדות"א היא מכפיל כוח. אז יש לנו את הקונסרבדוקסים, ויש לנו את החילונים, וכל אחד וביחד איתם חושבים על תוכנית כללית. ואנחנו רואים פתאום משהו שצומח, משהו כל כך יפה, משהו שהוא כל כך לא היהדות שמציגים לנו, סליחה, סמוטריץ' ובן גביר. היהדות שלנו, לקחו לנו אותה, ובתל אביב אפשר להחזיר לעצמנו אותה, ולא עם כותרת של מישהו, אלא כותרת של כולם. והצורך שלנו עם התוכנית הזאת שנבוא ויש כסף ואין כסף ולמה זה כל כך הרבה כסף וחנוכה הוא רק חג דתי..., חייבים לפרוץ את המבצר באיזושהי דרך ולהבין שאפשר לעשות כאן דבר ענק. כשהמובילה הוא העיר, וקדימה הפרויקט.

ינאי קרנצלר: אני יכול רק לשאול במסגור הזה של קהילות קטנות, כי בשבת רגילה אז אנחנו ה-,50 60 חברי קהילה,

והמון המון המון ילדים, כמעט, לא יודע, כל חודש יש לפחות בר מצווה אחד, אבל אני חושב שהגודל של הקהילות, אני מדבר עכשיו זה גם אצלכם בקהילות, צריך גם, היא מודדת בגודל נגיד ביום כיפור, בראש השנה, ואז באמת רואים את התרומה של הקהילה ביום כיפור אצלנו יש -300 500 איש.

דן פרת: לחלוטין, אבל אני אומר קטנים בכוונה כי זה לא ארגון עם מבנה ועם כוח אדם ועם תקציבים ועם כל מיני

פעילויות. לא, אתם קמתם בחבורת תל אביב שנח חבר בה, קיימת כבר 40 שנה. הם נפגשים בשביל עצמם, הם עושים מיליון דברים קטנים.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: אבל זו נקודה חשובה, כי הם נותנים מענה לציבור הרחב, במקומות שהציבור הרחב מחפש, שזה

בדרך כלל החגים וטקסים ובר מצוות ובת מצוות.

ינאי קרנצלר: אנחנו יודעים שיש לך את התרומה לקהילה הרחבה, ואז אנחנו עובדים בשביל זה.

דן פרת: נכון. השאלה הגדולה היא איך לפרוץ את זה. אני לא אקרא לזה מעטה הציניות, אבל מאוד מאוד קשה. נתתי לזה

וזה, שלא יהיה רעש ומי יקום עלינו מכאן ואיך. באיזושהי נקודה, חייבים למצוא את הפרצה בחומה, שבה יתנו לנו לבנות תוכנית למען כולם. אני חושב שהיא תהיה נורא יפה לאורתודוקסים וחילונים בו זמנית כי היא באמת רצה על מנעד ואוהבת את המנעד וזה כל כך שונה. כן, זו המאבק שלנו למדינת ישראל טובה יותר. המציאות כל כך היא לא כזאת היום, היא כל כך של קיטוב.

כנרת יצחק, Campus on Initiative Learning Jewish The – :JLIC מה זה אומר להיות חלק? כלומר, יש הליך? יש,

דרך להירשם?

דן פרת: אז כמו שעשינו את זה למשל בפסטיבל ממצולות, שקיבלנו כסף מתרבות תורנית שזה באמת בל יראה ובל ישמע

ובכל זאת אבל כן, חיים גורןח בר המועצה מסיעת מאמינים כאן היה שותף, ובאמת קיבלנו סכום מסוים והוצאנו קול קורא פנימי וכל ארגון בעצם הגיש את ההצעה שלו. קיילי הלפרין ואני הסתכלנו על זה, והיא בעצם הייתה המפיקה והמנהלת האמנותית. אבל בתהליך מאוד גלוי. אנשים קיבלו סכום צנוע מאוד של 3,500 שקל, בשביל להרים איזה אירועון. ולקהילה קטנה דרך אגב 3,500 שקל זה לא כל כך מעט, זה אחלה. ואנחנו כן רוצים את הסכום הגדול וכמו שדיברנו על הסוכה שזה היה אירוע של 450 אלף שקל. כלומר, ברגע שאנחנו נסגור על תוכנית, התוכנית הזאת, תג המחיר שלה הוא 2.2 מיליון שקל לשנה.

אביגיל שפרברג: מאיפה בעצם התקציב?

דן פרת: מהעירייה, העירייה צריכה לתת בשביל זה, ,2.2 צעקו עליי שאני מגזים, הורדתי את זה מ-2.8 ל-.2.2

אביגיל שפרברג: הסכומים לא משנה. אמרת שהעירייה נותנת חלק, והשאר אתם-

דן פרת: אז זה מה שאנחנו מבקשים מהעירייה תקצוב לתוכנית שעונה על צרכי הציבור לקהלי יעד שונים בעיר תל אביב.

ואנחנו רוצים להפעיל את זה, אנחנו רוצים להיות על פי, לא רק לקבל תמיכות, אלא שהעירייה תקנה מאיתנו שירותים.

שאנחנו נהיה סוג של ספקים של העירייה. יש גוף, קואליציה, העירייה לא צריכה לתת את זה לפליטי הספר או לעלמא או לחבורת תל אביב, היא צריכה לתת את זה ליהדות"א אבל יהדות"א היא לא ישות קיימת באמת, היא מטה קואליציה.

ואת זה בעצם מחלקים בתהליך גלוי פנימי בין הגופים השונים.

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 16

נח עפרון: בתשובה לשאלה שלך, יהדות"א גייסה את זה מקרנות שתומכות בקהילות האלה ממילא, קרי, בית תפילה

ישראלי לדוגמה, השתמש בכספים מקרנות שסביר להניח שהכספים האלה היו מגיעים לבית תפילה ישראלי.

הרב אסטבן גוטפריד: אנחנו השתמשנו בכספים שכבר ניתנו לנו כדי לעשות את זה, כי היה עניין של זמן. שאלה של זמן.

אבל אם יש פה תפריט כזה של תוכניות, שאנחנו מציעים לעירייה בואו תבחרו, בוא נחשוב ביחד מה כן אפשר לעשות. ואז התהליך זה קודם כל למצוא באמת את הארגון שייקח כמו שאמרתי, נגיד אנחנו לקחנו את הסוכה, נגיד ארגון אחר ייקח לעשות סדר ט"ו בשבט גדול בפארק הירקון וארגון אחר ייקח לעשות את ה, לא יודע, יום העצמאות איפשהו. לזה אנחנו חייבים גם להציע מן הסתם כמו שמיטל אמרה, להציע גם לעירייה .matching אנחנו נצטרך להביא גם כספים, אחד לאחד.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: אבל זה להגדיל את זה, זאת אומרת מה שמתואר פה, זה העלות של, כאילו ה-2.2 זה העלות של-

דן פרת: זה לא כתוב פה, הוצאתי את המספרים לצורך הדיון.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: תמיד אפשר להגדיל ולעשות יותר וזה גם לא מכסה לא את הפעילות הארגונית ולא את הפעילות

של הארגונים כי זה בעצם, כאילו, הארגונים עושים יותר, זה לא כל מה שיש פה זה מה שהארגונים עושים וזה לא כל מה שיש פה זה מה שהעירייה עושה, אוקיי? אבל הנתח, שאנחנו רוצים לעשות ביחד עם העירייה כדי להגדיל את הנוכחות של הזהות היהודית.

הרב אסטבן גוטפריד: וזה גם לדעתי הזדמנות. אין פה הרבה נציגים של קהילות נוספות, אבל גם מהקהילות שלכם, אם

יש איזשהו חלום שאתם רוצים לעשות מעבר למה שאתם עושים לקהילה, לעשות בספרה הציבורית של תל אביב. אז זה המקום להכניס את זה, כמשהו שאתם יכולים להציע ואולי גם לקחת על עצמכם את ההובלה אם היה כסף עירוני לעשות את זה.

אביגיל שפרברג: אתם משווקים גם את תנועות הנוער?

דן פרת: לא, תראה, אנחנו כאן, זה שיח מול העיר. העיר רוצה, הפעם האחרונה בשיחה איתם, שדברים ייעשו מול מרכזים

קהילתיים. אחלה, מול תנועות נוער מצוין. אנחנו רוצים מרכזי תרבות, אגף התרבות סגור בינתיים בפנינו מסיבות שונות, אבל אנחנו נמשיך. זאת אומרת, העיר צריכה להגדיר מה היא רוצה. והיא צריכה לשתף פעולה ואנחנו ניתן לה את מה שהיא צריכה. אם העיר תגיד נוער, אנחנו נעשה נוער, אם היא תגיד גיל שלישי, שזה עוד תחום חשוב מאוד בעיר, אנחנו נעשה גיל שלישי. אנחנו רוצים לעשות יהדות פלורליסטית. אבל אנחנו רוצים להראות שיהדות זה המון דברים, לא רק בנושא של שמירת מצוות, בהכל.

אביגיל שפרברג: כן, כן, אז אני מנסה להבין, אתם צירפתם את הקואליציה של ארגונים וקהילות. אז למה לא לצרף גם

את תנועות הנוער, גם את המרכזים הקהילתיים של קשישים?

דן פרת: לא, מרכזים קהילתיים זה מרכזים עירוניים. אנחנו ארגונים, אנחנו עמותות כולנו.

אביגיל שפרברג: אוקיי.

דן פרת: כן, בית בן גוריון הוא עמותה שעוסק גם בתכנים יהודיים, אנחנו רוצים את בית בן גוריון ביהדות"א, זה לא למען

מוזיאונים כאלה נוצר אבל אם מישהו ירצה, נשקול את זה. אבל תנועת הנוער היא לא עוסקת ביהדות פלורליסטית.

יהדות"א זה ארגוני היהדות הפלורליסטית. נועם כן, הכסופים לא.

אביגיל שפרברג: נכון, ואם אנחנו רוצים להגיד.

דן פרת: זה דקויות שחבל על השולחן.

הרב אסטבן גוטפריד: האמת זה רעיון טוב להציע גם לתלם תל אביב וגם בנועם, אפשר להיות חלק מיהדות"א.

דן פרת: מכינת תל אביב, מכינת תלם נמצאת ביהדות"א.

ינאי קרנצלר: הם גם צריכים את זה בנועם, כאילו אצלנו, אז הם עושים דברים כיפים לילדים. אבל כאילו התוכן של

יהדות"א די חסר שם אז לדעתי זה היה מאוד עוזר.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: אפשר להגדיל את העירייה, כל עוד הם עוסקים בתחום שלנו והם עומדים בקריטריונים של

השינוי הזה.

הרב מאיר אזרי: חבר'ה, הדוב הוא גדול, בואו נצוד את הרגל הראשונה שלו ואז.

דן פרת: וגם צריך להגיד שאנחנו חלשים מאוד מכיוון שכל פעילות של יהדות"א מעבר לעבודה בחצי משרה שלי, זה

התנדבות של אנשי הארגונים. זאת אומרת, שני היו''רים שלי עובדים איתי ימים ולילות בזמנם הפרטי. מה לעשות?

רינה ריינר, פליטי הספר: אני רציתי להצביע על העניין שלמשל בקהילות הקטנות, אנשים פשוט מתמוטטים מרוב העבודה שיש, כדי לקיים את היום יום.

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 17

דן פרת: עכשיו, אם נצליח לגזור תקורות, ומשני מיליון שקל ניקח חצי מיליון שקל, אני מגזים, לא פייר לקחת כזאת...,

ולהגיד, כשאתם עושים פעילות שיישאר לכם משהו כי נתתם כל כך הרבה זמן התנדבות ולא, אז זה יהיה הישג גדול.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: לדעתי זה יהיה בתמיכות אולי, כי זה יותר מתאים לתמיכות ולא לפעילות.

ינאי קרנצלר: בשביל מה, לדוגמה?

עו"ד אפרת כוכבא וייס: תמיכה לקהילות, זה משהו שאנחנו גם עובדים עליו במקביל, זה שני דברים מקבילים. אני לא

ארחיב עכשיו כי אנחנו כבר כולנו עייפים ורוצים לסיים, אבל זו נקודה שיכולה להתאים לתמיכות, הקהילות.

אביגיל שפרברג: ומה אנחנו יכולים לעזור? התוכנית נראית מאוד מאוד יפה, ואני מנסה להבין איך אנחנו יכולים לעזור

פה.

דן פרת: הארגונים הקטנים פשוט יחכו למן סוג של קול קורא פנימי. אנחנו צריכים לקבל תקציב, אנחנו צריכים לפרוט

אותו לאירועים.

הרב אסטבן גוטפריד: לא, אבל אני חושב שמה שכן אפשר לעשות זה גם להציע רעיונות נוספים.

אביגיל שפרברג: כן, אנחנו יכולים להציע רעיונות, אבל אין לנו תקציב שאנחנו יכולים להציע, נכון?

דן פרת: לא, לא. אנחנו רוצים להביא את התקציב. ואז יכול להיות שאת תקבלי 50,000 שקל, ואת תגידי, אה, יש מישהו

שיסכים לתת לי עוד 50 אלף שקל כי כבר מישהו נתן 50 אלף שקל. בדרך כלל לקהילה קטנה זה קשה לעשות דבר כזה וארגון גדול יוכל יותר לעשות את זה. אבל, הכוונה היא לייצר שיתוף פעולה ארוך טווח בתוכנית מוסדרת מול העירייה.

ולא בטוח שנצליח. ואני מקווה. ואני רוצה להגיד תודה לפרופסור נח עפרון חבר המועצה שבאמת עובד על הדברים האלה.

הוא לא העירייה, כשאני מדבר על העירייה, איך לפרוץ את המבצר, אז באמת יש לנו חברים מאוד מאוד טובים.

אביגיל שפרברג: ותגיד אתם בקשר עם המועצה הדתית?

דן פרת: המועצה הדתית היא לא, לתוכנית האירועים הזאת היא לא רלוונטית.

אביגיל שפרברג: למה?

דן פרת: מכיוון שמועצה דתית להגדיל מתרבות תורנית, שזה התקציב הרלוונטי.

אביגיל שפרברג: תרבות תורנית זה עיריה.

דן פרת: אבל מועצה דתית עוסקת באספקת שירותים דתיים לאנשים דתיים, תשמעו.

אביגיל שפרברג: היא מספקת שירותים דתיים לכולם.

דן פרת: אז זה פחות מה שיהדות"א עושה.

אביגיל שפרברג: רוב התקציב שלהם מגיע מהעירייה.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: קודם כל את מעירה פה הירות על נקודות שצריך לחשוב עליהם, פשוט בגלל שדן בחצי משרה, אז

אנחנו בעצם מחליטים כרגע במה להתמקד. אבל זה מעניין.

דן פרת: אבל איפה את רואה שיכולים להשתלב?

הרב מאיר אזרי: כן, זהו.

אביגיל שפרברג: תקציבית.

דן פרת: לא, אבל אירועים, סדר ט"ו בשבט, תרבות תורנית תארגן, זה פחות המועצה הדתית עושה.

אביגיל שפרברג: אבל אם יש לה תקציב.

הרב מאיר אזרי: את חברה במועצה הדתית. אז אני מציע הכי פשוט ופרקטי, זה שתשלחי לדליה את התקציב, שחייב

להיות לך, כי את חברת המועצה. לא יכול להיות שלא נשאר.

דן פרת: ראיתי סקר כזה יפה שלכם.

הרב מאיר אזרי: כן. תאשרו את התקציב, אנחנו בזמנו ניסינו לבקש לפני שנים רבות מהמועצה הדתית לפי סעיפים, היו

להם למה לא ולמה לא, לא קיבלנו. אבל אני מציע, אני מציע שהכי פשוט תשלחי-

אביגיל שפרברג: אבל אנחנו בישיבות, גם אני וגם רות קלדרון, כל סעיף שעומד, נניח, בתי כנסת אורתודוקסים יש

שמקבלים חניה מחוץ לבית הכנסת, שתי חניות. אז אנחנו אומרים, אז צריך להיות גם לבתי כנסת לא אותו דבר.

הרב מאיר אזרי: אבל אביגיל, התפקיד שלך ושל רות, זה לספר לנו ש-

עו"ד אפרת כוכבא וייס: זהו, אנחנו לא יודעים את זה. בעצם, יש פה איזה צינור של-.

דן פרת: כמו שנח פותח את העירייה, תפתחי לנו את המועצה.

הרב מאיר אזרי: אותו דבר התקציב. אני מציע-

אביגיל שפרברג: אני חושבת אולי צריך פגישה עם ראש המועצה?

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 18

הרב מאיר אזרי: הפגישה לא תעזור, כי אין לו אינטרס לתת לך. האינטרס שלך, שלנו, הוא לבוא ולהגיד לו, תשמע, יש לך

תקציב מספר 36 ג' סעיף ד', שם כתוב הקצבות לאברכים. לנו יש גם כן כמה אברכים. אני רוצה לתת, זאת אומרת, אני סתם נותן להם.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: זו עבודה, צריך להתחיל להבין.

הרב מאיר אזרי: מראש צריך לבוא עם מה אנחנו מבקשים. אם אנחנו נחכה שהוא ייתן לנו ויבקש לנו. אני ישבתי עם

אלדד 20 פעמים, לא ,10 20 פעמים. כן, כן, הכל בסדר, הכל בסדר. אנחנו נחמדים וחברים, היינו אצל מיטל, והיינו אצל ראובן, והיינו אצל ראש העיר, והיינו אצל סגן ראש העיר, וסגן ההוא והסגן ההיא, הכל טוב, נחמדים מאוד. אבל הוא לא ייתן לך את הסעיף ואת התקציב עד שלא תבואי ותגידי לו זה, ואם לא, אנחנו לא מצביעות ואנחנו עוצרים את התהליך ואנחנו נעשה מזה בלאגן ובית דניאל או התנועה המסורתית ילכו לבג"ץ למה אנחנו לא מקבלים ואלה כן מקבלים, זה הכל.

נח עפרון: אני אשמח לקיים איתך שיחה ולנסות להבין מה ההצעה.

עו"ד אפרת כוכבא וייס: בוא נגיד שיש שם איזה בור שחור, כי מאיר אמר שניסו, אבל אנחנו היום לא יודעים מה

הסיטואציה ואת שם, וזה מהמם וגם רות.

הרב מאיר אזרי: אבל יש לך יתרון אחד גדול עליי או עלינו. יש לך מינוי כחברת המועצה. הם חייבים לתת לך את התקציב

ולענות על כל שאלה שאת שואלת. ולדוגמה, אנחנו מתמודדים עם שאלת חניה, בניגוד לבית הכנסת האורתודוקסי, לבית הכנסת שלנו, באים באוטו בשבת ויש לנו בעיה. אנחנו ממש מתמודדים עם בעיה רצינית. עכשיו, זו לא בעיה שלי, זו בעיה של 250 משפחות חילוניות שבאות לעשות בר מצווה בבית דניאל כל שנה, אוקיי? וזו ההתמודדות. ולמה שאני לא אדע שיש כזה דבר שנותנים חניה, לדוגמה, למשפחה של בר מצווה, סתם, אני, כן. אם יש דבר כזה, איך אנחנו.

אביגיל שפרברג: כן אבל אתה אומר שזה לא יפתור את הבעיה.

דובר: למה לא?

עו"ד אפרת כוכבא וייס: אבל גם לעובדים, למה לא?

נח עפרון: אוקיי, אבל אני חושב שכדאי להמשיך ללבן את העניין הזה ותודה רבה. אז, אלא אם כן יש משהו נוסף, אני

מודה לכולכם. ונפגש פה עוד מספר חודשים. תודה רבה לכולם, להתראות.

תום הדיון

רחוב אבן גבירול ,69 תל–אביב-יפו 64162 I טלפון:03-7244669 I מייל: mail.tel-aviv.gov.il@n_efron 19