ישיבת הנהלת העירייה - 23

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 23 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 23 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 27/03/2017

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר נ. אלנתן ג. שרעבי ר. לדיאנסקי

מ. להבי א. יוחנן וולק

וה"ה:

מ. לייבה, א. פרץ, ר. זלוף, ע. אברהמי, א. לוי, ר. סופר, א. מלאכי, ד. קרני, א. כהן, ע. וינברג ,

א. סראג', א. סרי, י. עשור, ת. לזרוביץ, מ. אייזיקוביץ, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 2 -

על סדר היום:

.1תמונת מצב- היחידה למגדר- עיריית תל-אביב יפו.

2. הקצאת מקרקעין.

.3אחוזי הגבלה במגורים.

********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 3 -

61. תמונת מצב- היחידה למגדר- עיריית תל-אביב יפו:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

אנחנו בישיבת הנהלה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

נתחיל בנושא של עיר שווה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

או.קי. בבקשה.

הגב' גבי לסקי התנצלה שלא התאפשר לה להגיע לישיבת הנהלה.

גב' סופר:

אחר הצהריים טובים.

(הצגת הדברים מלווה במצגת)

תמונת מצב- עיר שווה.

משמאלי נמצאת רכזת הפעילות המגדרית שלנו- גב' אור סרי, ולימיני גב' יוסרה- מרכזת מעמד האשה ומגדר בקהילה הערבית.

אנחנו נסקור את תמונת המצב בנושא עיר שווה, בדגש על הטמעה ערכית ופרקטית.

בגדול תל-אביב יפו הפכה להיות למובילה בשוויון מגדרי ברמה הארצית. אנחנו נוכחים בכך שערים אחרות באות ללמוד מאתנו. האקדמיה באה לחקור אצלנו, הפכנו שדה מחקר למחקר רב תחומי של אוניברסיטת באר-שבע, ובעצם אנחנו מקדמים מהלך שמתחבר גם עם האג'נדה הבינלאומית של האו"ם שרואה בנושא של שוויון מגדרי את אחת המטרות החשובות שלהן הוא שם יעדים.

ההצלחה שלנו, אני גאה להגיד, נובעת קודם כל מהתפיסה. הצבנו לעצמנו חזון של עיר שווה, שבפועל זה אומר עיר שמקיימת שוויון מגדרי גם כערך וגם כפרקטיקה. עיר שמקיימת צדק חלוקתי תוך מתן מענים לצרכים המגוונים של התושבים והתושבות, ושהנושא של שוויון מגדרי הוא בעצם חלק מה- D.N.A העירוני.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 4 -

אנחנו פועלים ופועלות על פי עקרון האחריות החברתית שאומר שהאחריות בעצם, להתמודדות עם פערי שוויון, איננה מוטלת על כתפי הנשים בלבד אלא היא בבחינת אחריות חברתית-

מערכתית, ששותפים בה גם גברים וגם נשים.

העירייה פוגשת תושבות ותושבים בנושא קהילה, תרבות ומגדר. אנחנו נמצאים בחודש מרץ שבו חל יום האשה הבינלאומי. בתל-אביב יפו אנחנו מקיימים את כל חודש מרץ כחודש בא לציין את נושא מגדר ומעמד האשה, וכפי שאתם רואים-יש לנו תכנית מקיפה שעדיין לא הסתיימה, של הרבה מאוד אירועים ופעילויות. אתם רואים לפניכם פריסה מרחבית-גיאוגרפית של מקומות שבהם מתרחשת פעילות בנושא, זאת אומרת- שבעצם אנחנו מייצרים פעילויות שמדברים עם הקהילה, שמדברים פלורליזם, שמדברים גיוון, ובכך אנחנו ממנפים את הנושא ברמה של תודעה וברמה של פיתוח. חשוב לי לציין שחלק מהאירועים שלנו הם אירועים עירוניים, זאת אומרת יוזמה עירונית, אם זה ערב בנושא של קליטת עליה, אם זה ערב מאוד מרגש בספריה בעג'מי עם הרצאה וכו'. יחד עם זה אנחנו ביחידה שלנו מאמצים יוזמות שבאות מרמת הקהילה, ולדוגמא קיים ארגון של סטודנטיות שנקרא: לילה טוב לביטחון בחיי הלילה. זה ארגון שהיוזמה שלו ליצור חיי לילה עשירים בעיר, להשקיע בכך, וגם למקום של חיי לילה בטוחים. אתה מכיר אותם?

מר זמיר:

ודאי.

גב' סופר:

ואנחנו פשוט אימצנו והפכנו את הנושא לפעילות בעצם שלהם, כשאנחנו מסייעות בכך שהאירועים באים לידי ביטוי בסדנאות שנקראות – מגדר על הבר, עם הרצאות ופעילויות בתוך בארים בתל-אביב, ובכך אנחנו למעשה חושפות ומשתפות את האוכלוסייה הצעירה בחשיבה, במודעות וגם בהנאה מחיי לילה בטוחים.

העירייה פוגשת תושבות ותושבים בנושא קהילה, תרבות ומגדר לא רק כמובן בחודש מרץ אלא לאורך כל השנה. אנחנו הקפנו הקמה של 8 מרכזים בשכונות ובקהילות השונות, שהם מקום שמהווה מרחב קהילתי לנשים שממנו הן יוצאות ומשפיעות על כלל הקהילה.

ביפו יש לנו פורום שנפגש כבר הרבה הרבה הרבה שנים, פורום נשים ערביות-יהודיות, שמייצר פעילויות של קיום משותף, מביא את בשורת הפמיניזם ליפו, ורק אתמול בערב היה מפגש של פעילות של נשים ערביות ויהודיות, שבו אנחנו קיימנו דיון של פרקטיקה ואקטיביזם בכל הנושא של פעילויות למניעת אלימות כלפי נשים וצמצום התופעה הנוראית הזאת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 5 -

מר פרץ:

פעילות נגד אלימות כלפי נשים בכלל?

גב' סופר:

כן, אבל בעיקר פעילות נגד אלימות שהיא קורית בתוך המשפחה מצד בן הזוג, וזאת נוכח מצב בלתי נסבל ש-3 נשים בשנה שעברה נרצחו על ידי בעליהן.

מר זלוף:

בתל-אביב?

גב' סופר:

ביפו.

עיר שווה בחינוך:

מדובר בתכנית שלנו להטמעת שוויון מגדרי בבתי הספר, ופה אנחנו פועלים בשלושה רבדים.

הרובד הראשון הוא סדנאות מיוחדות שבנינו, שכוללות נושאים כמו נושא של תקשורת מכבדת, נושא של מיניות בריאה, נושא של חופש לבחור במסלול שאני בוחרת בו ולא מסלול שנוצר מאיזשהן הבניות חברתיות. ובמהלך השנה, במהלך שנת 2017 אנחנו נפעיל עד תום השנה 7 סדנאות בבתי ספר יסודיים ו-4 סדנאות בבתי ספר תיכוניים. אני שמחה לציין שהשנה הצלחנו להגיע גם אל הקהילה של בתי הספר הערביים ביפו. הרבה הרבה עבודה מאוד מאומצת של אור סרי ויוסרה-שיושבות כאן אתי, באנו לבתי הספר וקיבלנו את ההסכמה להכניס את התכניות לחסאן-ערפה, מקיף יב' ובית ספר אג'יאל.

התוצאות לא אחרו לבוא, ומהידע המצטבר שלנו על מקומות שכבר פעלנו בהם, הסדנאות האלה מביאות לתודה- גם של המורים, גם של ההורים וגם של הילדים והילדות- לחשיבה ביקורתית ובעיקר הבנה של מה זה אומר להיות שווה או להיות שווה.

הרובד השני שבו אנחנו פועלים בנושא החינוך, היחידה שלנו משתתפת באופן מאוד פעיל בתהליך החשוב שמינהל החינוך עושה, שבו הוא בעצם מייצר את המסלול החינוכי התל-אביבי האופטימאלי. אנחנו משתתפות במערך של דיונים, הצעות, רעיונות, כדי ליצוק גם את הערך המגדרי אל תוך המהלך הזה.

הרובד השלישי, היחידה שלנו משתלבת בתכניות הכשרה של מועצת התלמידים והתלמידות המרחבית.

והרובד הרביעי: השתלבות בתכניות הכשרה בתוך מנ"ש.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 6 -

גב' יוחנן וולק:

כל הפעילויות האלה זה עם חטיבת ביניים ותיכון או שגם ביסודיים אתם עושים את זה?

גב' סופר:

הצלחנו גם להיכנס לבתי ספר יסודיים, שם אנחנו עובדים הרבה עם הצוותים של בתי הספר.

גב' יוחנן וולק:

אני שואלת על לעבוד עם הילדות והילדים ביסודי, עובדים אתם? כי לעבוד עם הצוותים זה דבר חשוב, אבל גם הילדים והילדות צריכים לדעת שיש ביניהם שוויון.

גב' סופר:

נכון. אבל ככל שאנחנו עובדים יותר עם הצוותים, אחר כך הפעילות נעשית ממונפת, כי אנחנו מקנים לצוות ההוראה את הכלים לייצר את אותן סדנאות ישירות עבור התלמידים, וגם להכניס אותם למקצועות שהם לא מכוונים מגדר.

מר לדיאנסקי:

היא צודקת.

גב' סופר:

אני רק מבקשת, הנושא של החינוך הוא הכי חשוב, אני מבקשת, אני אקצר ואנחנו בסוף נעשה דיון עומק.

מר לדיאנסקי:

זה מתחיל מגיל מאוד צעיר, שכבר אז בספרים קוראים שהילד הוא כבאי והילדה היא,

קריאה:

נסיכה.

מר לדיאנסקי:

טבחית, אני יודע מה?! וזה מתחיל מהמקום הזה-שאז כבר מתחילים להטמיע להם שיש מקצועות לבנים ויש מקצועות לבנות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 7 -

גב' סופר:

כן.

מר לדיאנסקי:

אז השאלה היא, בהמשך למה שהיא שואלת, האם באמת יש עיסוק בעניין הזה מול הילדים, אולי במעורבות עם ספרי הלימוד.

גב' יוחנן וולק:

קריאה ביקורתית של הספרים הללו.

מר לדיאנסקי:

כל הדברים האלה- זה לאט לאט מחלחל, ויש לנו בבית את הדברים האלה.

גב' סופר:

כמובן שככל שמתחילים מוקדם זה יותר יעיל ויותר אפקטיבי, ההבניות הן שונות עם הגדילה, ואנחנו נקדיש לזה דיון כי אנחנו חושבים שחשוב גם להרחיב את הפריסה.

גב' סרי:

אולי רק ספציפית על זה. באמת, הנושא של ספרי ילדים הוא מאוד קרוב לליבנו. ניסינו לעשות עם זה הרבה דברים, לאחרונה הצלחנו, עוד מוקדם להגיד הצלחנו אבל יש כיוון מאוד חיובי ביפו, בעבודה באמת עם סבים וסבתות בהקשר של סיפורי ילדים. מעבר לזה, בעבודה בבתי הספר, הרעיון הוא באמת TRAINERS THE TRAIN ,TO כלומר להכשיר את המורים והמורות בבית הספר היסודי ולתת להם את הכלים כדי להתמודד עם הנושא במסגרת שיעורי כישורי חיים וכד'.

כמובן שעדיף יותר מוקדם, אבל אנחנו עובדות עם מה שיש.

גב' יוחנן וולק:

אפשר לעשות את זה במקביל. השאלה היא, כשאתם מה שנקרא- מעבירים את הדברים האלה לצוותי בית הספר, האם צוותי בית הספר-כאשר הם מקריאים כבר, אי אפשר לשנות את כל אגדות הילדים היום, נכון?

גב' אור סרי:

נכון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 8 -

גב' יוחנן וולק:

אבל כן אפשר לקרוא אותם בקריאה ביקורתית, והשאלה אם זה מה שנעשה- כחלק מהתכניות שלכם. זה מה שאני שואלת.

גב' סרי:

זה חלק מההכשרה.

גב' סופר:

זה נכנס , זה צריך לקבל הרחבה, ואני מאוד אבקש שאנחנו נקיים את דיון בסוף המצגת.

עיר שווה לא יכולה להתקיים אם אין בה עירייה שוויונית.

יש לנו הרבה הרבה שעות אבי פרץ, ואנחנו גומעים מדבריות בדרך לעירייה שוויונית.

אני אציג לכם כמה נתונים ואתחיל בנושא של תאגידים עירוניים. הנתונים שאתם רואים לפניכם שבהם בדירקטוריונים יש לנו %49 נשים ו-%51 גברים זה דבר שהושג מתוך נוהל שנקבע על ידי מועצת העיר , והנוהל הזה מסייע לנו ליצור את תמונת המצב הזאת.

ברובד הניהולי של מנהלי ומנהלות מחלקה, יש פה נתונים של נשים-מנהלות מחלקה, %54 לעומת %46 גברים, עדיין צריך לזכור שמבחינת עובדים ועובדות, מנהלים ומנהלות, %60 הן עובדות ו-

%40 הם גברים, וגם פה יש עוד דרך לעשות.

התמונה משתנה בנוגע לניהול אגף.

מר פרץ:

לא משתנה, משתפרת.

גב' סופר:

בניהול אגף?

מר פרץ:

לעומת העבר.

גב' סופר:

היא משתפרת ביחס לעבר, אבל הקצב של ההתקדמות, ואתם ראיתם את קו המגמה שאני הצגתי-

הוא יותר איטי בניהול אגפים בגלל פחות תחלופה קבועה.

כאן על גבי השקף אתם רואים את שיעור הנשים בפורום מנכ"ל, הוא גם כן מדבר בעד עצמו, אבל גם פה אפשר להגיד שמבחינה היסטורית יש לנו התקדמות, ועוד היד נטויה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 9 -

כאשר אנו מדברים על שוויוניות, ולא רק באחוזים, אנחנו רואים בהחלט מהלך שנשים נכנסות יותר ויותר לתפקידים שנחשבים לסטראוטיפית גבריים, לא רק ברובד הניהולי. יחד עם זה , כאשר אנחנו מסתכלים על הנהלת העירייה, אם תשימו לב- כרגע הנתון הוא של %100 גברים.

מר זמיר:

מה זה הנהלת העירייה? זה הנהלת העירייה.

גב' סופר:

הנהלת העירייה. הנהלת העירייה זה מנכ"ל, משנה למנכ"ל וסמנכ"לים.

מר זמיר:

זו השנה התשיעית שלי בעירייה ומוכרים לנו כל הזמן שזה הנהלת העירייה.

מר לוי:

יש הנהלה סטטוטורית ויש הנהלה ציבורית.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היא התכוונה להנהלה הבכירה, תגידי- ההנהלה הבכירה.

כל פורום מנכ"ל זה מבחינת הדרג המקצועי זה ההנהלה הבכירה. יש גם דרג נבחר שזה ועדת הנהלה.

מר לדיאנסקי:

בהנהלת העירייה יש %30 נשים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

שליש. %100 זה בסמנכ"לים.

גב' סופר:

זה מעורר פה שיג ושיח שאני חושבת שהוא חשוב, וראוי באמת שנבחן אותו בהמשך.

שיח על הורות שווה הוא נושא שהוא מאוד מאוד חם כרגע במציאות הישראלית. אחת הדרכים שאנחנו פועלות זה בעצם להביא נושאים של תודעה ושל הסתכלות עומק כדי ליצור ולהעמיק את השיח הזה. מה שאנחנו הצלחנו, מחר אנחנו נשתתף בתערוכת יריד "צבע טרי" שהיא תערוכת אמנות. אנחנו קיבלנו אפשרות משגרירות שבדיה שמביאה לפה תערוכה מרהיבה של צילומים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 10 -

שנקראת- גברים בחופשת לידה. אומרים, תמונה אחת טובה מאלף מילים, סביב התערוכה אנחנו נפתח מחר שיח גלריה ביריד "צבע טרי", ובו האומן שצילם את האבות בחופשת לידה, דרך אגב, רק לסבר את האוזן, חופשת לידה בשבדיה היא 480 ימים, ומתוך ה-480 ימים האלה מחוייבים שני בני זוג לקחת חלק בה- לפחות 3 חודשים. אז זאת שבדיה.

גב' להבי:

ראית את המכתב של קרן טרנר לאחרונה? שלישי וחמישי הולכים ב-15.00 אחר הצהרים הביתה והיא ממליצה גם לגברים לעשות את זה כדי לבלות זמנים יקרים עם ילדיהם.

גב' סופר:

כי היום באמת הדרישה והתביעה של גברים היא באמת שתהיה להם את האפשרות לעשות את זה, והשיח הוא ממש מוצדק.

בשישי בבוקר נקיים ביריד "צבע טרי" סלון שבו גם יתאפשר שיח, נזמין לשם אימהות, אבות וכו'.

לכשייגמר "צבע טרי" אנחנו ניקח את התערוכה , ננדיד אותה למכללה האקדמית ביפו ושם נחשוף אותה לסטודנטים וגם נקיים את הכנס שלנו הקבוע- הורות שווה.

מה שמאוד משמח, אני מדברת אתכם על ערכים, בד בבד העירייה עכשיו הולכת למהלך שמאוד מתחבר ברמה הפרקטית וזה פתיחת מרכזי קהילה בטיפות החלב, ששם יבואו הורים-אבות ואמהות , ונוכל לחבר את המקום הזה של הורות שווה לרמה הפרקטית.

אני רוצה לסיים באיזושהי הסתכלות תקציבית ואיך אנחנו פועלות בנושא הזה.

התקציב של היחידה לשוויון מגדרי הוא בעצם תקציב פיתוח- להכניס יוזמות חדשות, להשריש אותן ומשם להפיץ אותן ליחידות עירוניות אחרות. ובאמת אנחנו הצלחנו בכך שכיום יש מספר מינהלים שכשהם יושבים ומכינים את תכנית התקציב השנתית הם בהחלט מקצים מתקציבם-

תקציבים מגדריים לפעילויות, כמו למשל במינהל לשרותים חברתיים, ללא ספק בחטיבת משאבי אנוש, וההתבוננות בנושא של התקציב זה הכלי שלנו להרחיב ולפתח גם את הערך וגם את הפרקטיקה.

בנושא של החינוך- אנחנו חייבים לפרוץ את הדרך. כשאנחנו באות לבתי הספר, ואני חושבת שאין עוררין בחדר הזה, ואתם הצגתם את זה בכניסה שלכם לדיון, אין תחליף לשינוי לשוויון אם אנחנו לא מתחילים את זה בחינוך, ובלבלתי לא מעט לאסף את הראש בנושא הזה. כשאנחנו באים לבתי הספר, בתי הספר מוצפים בתכניות אחרות-שאינן מוגדרות על ידי משרד החינוך, ולא מצליחים לעמוד בכל הנושאים. ומה שאנחנו באות ואומרות כרגע- בואו נאחד את התקציבים. תחילה עכשיו תכנית לדמוקרטיה. דמוקרטיה, מגדר, שוויון הם ערכים שהולכים יד ביד, בואו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 11 -

ננסה לחבר תקציבים, לחבר תשומות, לחבר עוד בתי ספר, ובסופו של דבר להתחיל מהתחלה , כדי שכבר מהתחלה נוביל את החברה שלנו לחיים בעיר שווה ובחברה שווה.

תודה רבה לכם.

מר זמיר:

אני חושב שזה נושא מאוד מאוד חשוב, וההתעסקות בו היא רחבה, רוחבית, היא בהרבה מאוד תחומי חיים בעירייה.

אני מסכים אתם שדרך החינוך ומגיל צעיר היא הדרך הכי חשובה, והקושי הגדול הוא בעובדה שבסוף צריך לשנות תפיסה של המוני אנשים שעוסקים בזה בשטח. והרבה פעמים התכניות האלה נתקלות באנשים, נשים וגברים כאחד,

גב' סופר:

נכון.

מר זמיר:

שמוציאים אותן אל הפועל, שאין לו,

גב' סופר:

שעוד לא עשו את שינוי העמדות.

מר זמיר:

לא עשו, וגם הרבה פעמים הוותק שלהם הוא כזה שמאוד קשה לעשות את ה-SHIFT ואז האפקטיביות פוחתת. ואכן, האמת שצריך לומר על זה היא- שצריך הרבה מאוד סבלנות, זה דבר מאוד ארוך טווח לשנות את התפיסה.

זהו.

יישר כוח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עוד התייחסויות?

אנחנו מתעסקים עם הנושא הזה מבחינתי ,מהיום כמעט שנכנסתי לתפקידי הנושא של המגדר היה נושא, ורות, אני חושב, גם הייתה זאת שמונתה ראשונה- כממונה, ועד היום. ודרך אגב , זה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 12 -

קרה כשעל פי החוק היינו צריכים למנות, אני לא זוכר איך זה נקרא אפילו-מעמד האשה.

ובעירייה לפחות עשינו כמה דברים מאוד משמעותיים- שאפשר להגיד ואפשר לספור אותם על הידיים- מבחינת לא לחכות או לעשות. כמו למשל התהליך שעשינו אותו- להגדיל את כמות הדירקטוריות בחברות העירוניות, ודרך אגב-עוד לא שינו אפילו את החוק, וזה היום %40 עדיין בחוק העזר שלנו, ולמרות זה יש לנו %50 כי בפועל אנחנו עומדים על זה.

גב' להבי:

אנחנו מחכים שהגברים יצטרכו לבקש שוויון, ויגיע היום.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

העניין של מגדר משפיע ומשפיע על כמעט כל תחומי החיים שלנו, ויש לו השפעות היסטוריות.

למשל, אם תיקחו את מספר הרחובות שנקראים על שם נשים במרחב העירוני, אפשר לספור אותם על שתי ידיים, מול אלפים. הרבה מאוד דברים שקרו בחברה שלנו קרו, גם הם, בגלל היחס המגדרי שלנו. למשל, מורות. העובדה שהוראה היא מקצוע נשי נבעה מתהליך שראה בהוראה מקצוע משני במשפחה-כתפיסת עולם, וכתוצאה מזה במדינת ישראל- גם ההתייחסות החברתית לשכר המורה הייתה כאל שכר למשכורת שנייה ולא כשכר של משכורת שמפרנסת משפחה.

ויקירות העיר, ואזרחי כבוד של העיר וכד', שהיום אנחנו מאוד מקפידים, בואו נגיד את זה ככה, בצורה מאוד מאוד רציונאלית, לא תפיסתית אלא רציונאלית-לעשות את זה, כי צריך לעשות את זה.

אין ספק שבישראל במיוחד הנושא הזה הוא קשה מאוד בגלל שתי חברות בחברה הישראלית, שבגדרה לא מוכנות לקבל את העניין של שוויון מגדרי, זה החרדים, ואצל הערבים-בחלק גדול מאוד של החברה, בתפיסת העולם הבסיסית אין מוכנות לקבל את הנושא הזה.

מר זמיר:

והיום- גם הציונות הדתית בדברים רבים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בשבילי הם חרד"לים, חרדים, לא משנה, תקרא לזה חרד"לים. זה בא עם הקצנה לאומנית שעברה להקצנה דתית, שבעצם מדברים על מרחקי נגיעה וכל מיני דברים כאלה.

ולכן הקושי לעסוק בזה בחברה שלנו נובע מהעובדה שחברה מסוג זה מתקשה גם לחוקק- כי זה לא דבר שהוא מוסכמה, והיא גם מתקשה במובן הכי פשוט של המילה. אני לא נתקלתי לצורך העניין, כשאתה מסתובב בסין-אז לא קורה שאשה לא תיתן לך יד, גברים ונשים נותנים ידיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 13 -

ולכן הקושי הגדול אולי, שאנחנו בעצם עוסקים במשהו שהוא לא מובן מאליו. הוא לא בעצם מקובל על כל מי שנמצא בתל-אביב, ולכן התהליך הזה הוא מאוד מאוד קשה.

אני אפילו לא בטוח שמדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות הלכה כמה צעדים קדימה. יש לי הרגשה שבחלק מהדברים היא הלכה אחורה. אני לא זוכר שבמדינת ישראל שאני גדלתי בה היו קווי מהדרין. לא היו. אני מדבר –כשאני גדלתי, זה היה לפני הרבה שנים, כשמדינת ישראל הייתה צעירה. אני לא זוכר שהיכו ילדות שהסתובבו ברחוב – בגלל לבושן. ובדברים אחרים יש שינוי גדול מאוד. אז זה לא ברור עוד שאנחנו הולכים באמת לשוויון מגדרי במדינת ישראל. המאבק הזה הוא מאבק ערכי שמתחולל במרחב הציבורי ובמערכות החינוך. אין לנו מערכת חינוך אחת שמחנכת את כולם לכך שנשים וגברים חד הוא, שווים הם.

יותר מזה: במידה רבה מאוד הייתי אומר שבמדינת ישראל יש מערכת חקיקה - שהחקיקה מאוד

מתקדמת אבל הפרקטיקה לא מקיימת אותה. כי היו תקופות שהחקיקה במדינת ישראל וכנסת ישראל- חוקקו חוקים שנועדו לנושא של שכר שווה ולכל מיני דברים שנועדו כדי לייצר שוויון, ובפרקטיקה הדברים לא בדיוק קורים.

ולכן אני אומר כאן דבר שאני חוזר עליו הרבה מאוד פעמים בהרבה מאוד מקומות, וחשוב לומר אותו, שלעיר הזאת מאז ומעולם הייתה חשיבות במובן הערכי בחברה הישראלית-בגלל מרכזיותה, בגלל שכולם נושאים אליה את העיניים במובן הזה של איך שהיא מתנהלת ומה קורה פה במרחב הציבורי, ומהן החלטותיה, ואיך מתנהגים פה, ועוד 1,001 דברים. ויש פה הרבה יותר מאשר סתם לנהל עיר, אלא במובן של-איך הייתי אומר- סימלה של העיר הזו מגדלור.

מר לדיאנסקי:

יש לנו תפקיד לאומי, לא רק מקומי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן. סימלה של העיר הוא מגדלור, כך צריך לראות אותה. והנושא הזה הוא אחד מהנושאים המאוד חשובים שיש להם משמעות אמיתית גם לנושא של שוויון האדם, זכויות האדם ו-1,001 דברים שקשורים בדבר הזה, שהביטוי שלו הוא מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב.

זה תהליכים ארוכים, זה לא דבר שאפשר לעשות אותו במחי יד, אנחנו נשתדל ונמשיך. להגיד את האמת, צריכים כל הזמן מחדש לאתגר, לאתחל מחדש, לאתגר ולבוא ולומר: שים לב- זה קורה, שים לב, שים לב, שים לב, שים לב, שים לב, שים לב, כי לא כל אחד שם לב, כולנו תקועים בתוך היום-יום שלהם, והייתי אומר גם-שאין אצלנו אחד ואחת שבעיית היסוד לא טבועה בתוכם- איך הם מקבלים את עצמם. ולכן זה כל כך קשה.

זהו.

תודה רבה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 14 -

גב' סופר:

תודה לכם.

62. הקצאת מקרקעין

מר לוי:

סדר היום- הקצאות מקרקעין.

נושא ראשון- המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה של מרכז אומנות לעמותת "המרכז לאמנות עכשווית", במבנה שידוע כגלריה ע"ש פולק ששטחו כ-260 מ"ר ברחוב קלישר .5 ההקצאה היא ל-

5 שנים פחות יום.

2. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סדנאות אמנים" בתל-אביב, של מרכז

לסדנאות אמנים במבנה בן 3 קומות, גם כן ברחוב קלישר .5

גב' להבי:

אפשר לדעת איזה פעילות נעשית שם? אני עוברת שם,

מר לוי:

הייתי שם, יש שם פעילות, הייתי שם לפחות איזה 3-4 פעמים.

גב' להבי:

אתה בא לביקור מתואם.

מר לוי:

לא, אני אף פעם לא בא לשום מקום מתואם. אני בא, עובר כדרך אגב , ונכנס, כי אני נמצא הרבה גם בשוק הכרמל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את גרה שם, תכנסי לשם.

מר לוי:

את רוצה שאני אקח אותך לסיור?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 15 -

גב' להבי:

לא, אני אגיע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את שכנה שם, תכנסי לשם.

גב' להבי:

כשאני עוברת בחוץ אני רואה מקום סגור, אני אלחץ על הדלת.

מר לוי:

.3המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "צ'יימס" –מרכז לשיקום אנשים עם פיגור שכלי, נכויות התפתחויות וחולי נפש במתחם רובננקו, ברחוב ראול וולנברג.

4. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "קשת-אגודה למען הקשיש בתל-אביב יפו",

נכס ברחוב יגור 5 המשמש כמרכז שרות ופנאי לאוכלוסיית אזרחים וותיקים מעל גיל ,60 הידוע כ"מרכז ע"ש "גונדה".

5. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "בני עקיבא"-מועדון נוער לצורך פעילות

חברתית- חינוכית, הפועל במבנה בן קומה אחת, ממוקם ברחוב בני דן, מול מס' .40

6. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "נעמ"ת- תנועת נשים עובדות ומתנדבות",

מעון יום בן 4 כתות ברחוב קשאני אליעזר .4

7. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "הסתדרות הנוער העובד והלומד" ליד

ההסתדרות הכללית של פעילות חינוכית חברתית עבור בני נוער, במבנה דו קומתי שנמצא ברחוב פסטלוצ'י ,34 במתחם בית ספר ויצמן. יש שם מבנה בודד בצד, בן שתי קומות, שהם עושים שם פעילות בקומה השנייה.

8. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שירות נשים סוציאלי", לקיום פעילות

חברתית-תרבותית לאוכלוסייה וותיקה, גם כן מבנה בן שתי קומות-ברחוב רבן בן גמליאל פינת האר"י ,10 בכרם התימנים.

9. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שירות נשים סוציאלי" לקיום פעילות

חברתית לאוכלוסייה וותיקה, ברחוב מנדלשטם .12

10. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "הנקודה היהודית בתל-אביב" של הפעלת

מרכז חינוכי תורני לבוגרי תיכון וקיום פעילות תרבותית-חברתית לבני נוער, בשני מבנים בני קומה אחת ברח' הנריאטה סולד .6

אם אצלכם מופיע בטעות "וכן מבנה חד קומתי נוסף בשטח של 200 מ"ר,", זה נמחק בהחלטה, אנחנו לא מצרפים את החלק הזה כי הוא דרוש לעירייה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 16 -

פה הקצאנו את זה ל-5 תקופות מתחדשות, כי יכול להיות שתוך שנה שנתיים נודיע על פינוי הנכס לצורך הקמת בית ספר עירוני, ולכן ההקצאה פה מתחדשת מידי שנה בשנה בלבד.

גב' להבי:

אם לקחת 200 מ"ר אולי אתה צריך לצמצם גם את שטח המגרש?

מר לוי:

לא. זה מהשטח הכולל. בדוק.

החלטה: הקצאת מקרקעין מאושרת כלהלן:

הנהלת העירייה בישיבתה הנ"ל, החלטה מס' ,62 החליטה לאשר הקצאת מקרקעין , כמפורט

במסמך שהוגש לחברי ועדת הנהלה.

הקצאת מקרקעין מאושרת כדלהלן:

1. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה של מרכז אומנות לעמותת "המרכז לאמנות

עכשווית", במבנה הידוע כגלריה ע"ש פולק ששטחו כ-260 מ"ר ברחוב קלישר .5

ההקצאה ל-5 שנים פחות יום.

2. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סדנאות האמנים" בתל-אביב, של

מרכז לסדנאות אמנים במבנה בן 3 קומות, ברחוב קלישר.5

3. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "צ'יימס" –מרכז לשיקום אנשים עם

פיגור שכלי, נכויות התפתחויות ופגועי נפש ב"מתחם רובננקו", ברחוב הארד 13 פינת

ראול וולנברג .26

4. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "קשת-אגודה למען הקשיש בתל-

אביב יפו", בנכס ברחוב יגור 5 המשמש כמרכז שרות ופנאי לאוכלוסיית אזרחים

וותיקים מעל גיל ,60 הידוע כ"מרכז ע"ש "גונדה".

5. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "בני עקיבא"-מועדון נוער לצורך

פעילות חברתית- חינוכית, הפועל במבנה בן קומה אחת וממוקם ברחוב בני דן, מול מס'

.40

6. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "נעמ"ת- תנועת נשים עובדות

ומתנדבות", מעון יום בן 4 כתות ברחוב קשאני אליעזר.4

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 17 -

7. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "הסתדרות הנוער העובד והלומד"

ליד ההסתדרות הכללית, לפעילות חינוכית חברתית עבור בני נוער, במבנה דו קומתי

ששטחו כ – 174 מ"ר , הידוע כבניין אומנות במתחם בית ספר ויצמן לשעבר הבנוי בחלק

מחלקה 63 גוש 7024 ברחוב פסטלוצ'י .34

8. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שירות נשים סוציאלי",

לקיום פעילות חברתית-תרבותית לאוכלוסייה הוותיקה, במבנה בן שתי קומות , הידוע

"כמרכז קהילתי ע"ש היימס" ברחוב רבן גמליאל פינת האר"י .10

9. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שירות נשים סוציאלי" לקיום

פעילות חברתית לאוכלוסייה וותיקה, ברחוב מנדלשטם .12

10. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "הנקודה היהודית בתל-אביב"

להפעלת מרכז חינוכי תורני לבוגרי תיכון וקיום פעילות תרבותית-חברתית לבני נוער,

בשני מבנים בני קומה אחת הידועים כמבנה בית הכנסת וכאולם הספורט של בית ספר

שלווה לשעבר ששטחם כ – 680 מ"ר הנמצאים בחלק הדרום מערבי של מתחם בית

הספר. ההקצאה ל-5 תקופות מתחדשות.

המבנה החד קומתי , ששטחו 200 מ"ר הידוע כחלקה 243 בגוש 6110 ברחוב הנרייטה סולד 6 -

אינו נכלל בהקצאה וישאר ברשות העירייה.

63. אחוזי הגבלה במגורים:

מר מלאכי:

יש לנו 9,767 דירות מתוך 202,000 דירות, שזה -%5 מכל הדירות בעיר, שהחיוב שלהן הוא לא לפי צו הארנונה, הוא פחות. %75 מתוך ה-9,000 האלה זה דירות שהחיוב שלהן פחות מצו הארנונה בכ-%,5 והממוצע החצי שנתי שלהם הוא 114 שח'. זאת אומרת, תחל עליהם תוספת ממוצעת של עוד 114 שח'. זה %75 מהמספר, ואחר כך עוד %6 ועוד %.6

מר לדיאנסקי:

תסביר מה הסיבה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 18 -

מר מלאכי:

כל מיני סיבות היסטוריות שהיו בעבר, שאנחנו לא מוצאים שום אסמכתא בדין, כלומר הדין הוא צו הארנונה. כשעשינו את הבדיקה מול צו הארנונה ראינו את האוכלוסייה הזאת. כשנברנו בכל מיני מסמכים לא מצאנו שום צידוק לזה, ולכן אין לנו ברירה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הדבר הוא מאוד פשוט: יש דירות שמחויבות בארנונה בסכום מסוים, כשאתה בודק את

המטראז' ואת כל הדברים- מסתבר שבפועל זה פחות ממה שכתוב בפקודה, על פי החוק. עכשיו מה עושים? מיישרים לפי החוק, כי אנחנו מחויבים לגבות על פי החוק. כנראה שבהיסטוריה של תל-אביב, מזה הרבה מאוד שנים, היו כל מיני דברים. זה כמו שאני לא יודע איך זה יש מבנה באבן גבירול-שבולט לרחוב.

מר לדיאנסקי:

עכשיו אתה בעצם מיישר אתם קו? מנקודת השקפתם אתה מרע את מצבם?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ברור.

סתם לדוגמא, נגיד שהיה כאן, ברחוב אבן גבירול, טרנספורמטור לפני 30 שנה. בא מישהו בעירייה, צעקו עליו והוא אמר: אתה יודע מה, אתם תשלמו פחות ארנונה. הוא לא כתב את זה, הוא לא אמר, הוא לא היה מוסמך, ומאז יש הפחתה.

מר לדיאנסקי:

ואיפה זה רשום?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה לא רשום.

מר לדיאנסקי:

אז איך אתם יודעים שהוא משלם פחות?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 19 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כי אנחנו רואים מול הצו החוקי- מה הוא משלם בפועל. מסתבר שהטרנספורמטור כבר לא קיים, אבל הוא נשאר.

זה מתמקד בשתי שכונות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

היה רחוב מסוים שבו סללו איזה כביש, שביל, נתנו הנחה ושכחו להחזיר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

רוב האנשים מתרכזים בשתי שכונות: נאות אפקה- שפעם נחשבה שכונת ספר תל-אביבית.

מר לדיאנסקי:

איזה נאות אפקה? ב' או א'?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

איזה רחובות בנאות אפקה? גם וגם לפי דעתי. גם וגם. וכפר שלם. באלה מתרכזים הרוב.

מר מלאכי:

הרוב למעלה.

קריאה:

הרוב זה בצפון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הרוב זה בצפון, ונאות אפקה היא הבולטת שבהם.

בעצם אין שום אסמכתא לעניין הזה- למה כתוב בצו הארנונה X ומשלמים %10 פחות, %20 פחות, %30 פחות, הרוב זה %10 פחות, זה 7,000 ומשהו.

סה"כ זה לא הרבה כסף על כל העיר, זה 4 מיליון ומשהו, אבל אפילו לכאורה, ברגע שהתגלה לנו הדבר- בא השרות המשפטי, דורית שנמצאת כאן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 20 -

מר אלנתן:

מתי זה התגלה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

עכשיו, לאחרונה.

מר לדיאנסקי:

זה ממש טרי?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לאחרונה זה עלה על שולחננו, יכול להיות שהם ידעו את זה אבל אנחנו לא ידענו. ברגע שהשרות המשפטי יודע, הוא אומר- אין לכם שיקול דעת.

עו"ד קרני:

ברגע שאתה לא מחייב לפי צו הארנונה-כאילו נתת הנחה, ואתם יודעים שאי אפשר לתת הנחות אלא על פי דין.

מר לדיאנסקי:

זה פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה?

מר מלאכי:

לא. מצאנו בשנת 2013 600 עסקים כאלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לאורך השנים שאני פה, קרה לא פעם שמצאנו פערים והגדלנו.

מר אלנתן:

צריך להודיע להם ולתת להם אפשרות להסיג.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אלנתן אומר דבר פשוט. אלנתן אומר שלפני שאנחנו עושים את זה, הוא אומר- תכתבו להם מכתבים במסגרת צו הארנונה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 21 -

מר מלאכי:

ברור.

מר אלנתן:

ותאפשרו להם להגיב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והוא אומר שלמי שיש השגות בדבר,

מר לדיאנסקי:

אולי יש לו אסמכתא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם הוא חושב שפוגעים בו, או שיש לו-אני לא יודע מה, שהיה לו פעם בן חולה, ועדיין.

מר לדיאנסקי:

אם יש לו אסמכתא למשל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אסמכתא לא משחררת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש חוק.

מר לדיאנסקי:

לא משחררת, אבל מבחינתו זה לא התחייבות שלטונית למשל? שהוא יכול להתבסס על זה?

עו"ד קרני:

אם הוא יוכיח שאנחנו טועים.

מר מלאכי:

קודם כל , על פי חוק אני חייב להודיע לו, ועל פי חוק הוא יכול לתקוף את ההחלטה הזאת כהשגה, כשמוציאים לו את החיוב. ואני גם כותב לו את זה באופן ברור.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 22 -

מר אלנתן:

אתה מדבר על כך שאתה תשלח לו חשבון.

מר מלאכי:

לא, לפני כן אני שולח לו. אני שולח לכל אחד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא שולח להם מכתבים ואומר להם.

מר מלאכי:

אני כותב להם- דעו לכם כי בחודש יולי, בלי החשבון. קודם כל יידוע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לגבי רוב האנשים- גם ההבדל הוא לא יותר מ-%.10 יש אחוז מסוים.

מר מלאכי:

%75 זה רק %.5

מר לדיאנסקי:

מנחם , בנאות אפקה אפשר להחזיר את הכסף הזה לקהילה, לבנות גינות

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הכל חוזר לקהילה. שום דבר לא נשאר בעירייה , הכל חוזר לקהילה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, מצאו, אין לנו ברירה וצריך להתעסק עם זה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

צריך להביא את זה לוועדת כספים?

מר מלאכי:

לא, זה רק יידוע.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ט באדר תשע"ז ()27/03/2017

- 23 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה טעות, וברגע שיש טעות לא צריך אישור, אלא יידענו את ועדת הנהלה.

אנחנו נחליט אם להביא את זה לוועדת כספים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למען הסדר הטוב, למען התוקף המשפטי המסודר, נעביר את זה דרך ועדת כספים ומועצת העירייה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

%.100

מר לדיאנסקי:

אתה צודק. זה גם די הרבה אנשים, יש לזה אפקט ציבורי. זה 7,000 איש, זה לא 3 אנשים. זה נכון גם כדי לתת לזה גושפנקא ציבורית.

הנושא יועבר לוועדת כספים ולמועצת העיר.

הישיבה נעולה

_____________ _____________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה