ישיבת הנהלת העירייה - 25

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 25 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 25 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 26/06/2017

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר ל. שפירא ס. כהן י. המאירי

ג. שרעבי ד. להט ר. לדיאנסקי מ. ברוך רון

א. יוחנן וולק

וה"ה:

מ. לייבה, ר. זלוף, ע. סלמן, א. שרף, א. שוורץ, א. וינר, א. כהן, מ. בנימיני, ע. וינברג,

ע. קרת ,ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 2 -

על סדר היום:

.1שביל העצמאות.

2. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) התש"ע-.2016

*********************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 3 -

66. שביל העצמאות:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

יש לנו שני נושאים שאנחנו הולכים לדבר עליהם:

האחד זה שביל העצמאות, ומי שיציג זה איתן שוורץ.

מר שוורץ:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) צהרים טובים לכולם, תודה על ההזמנה.

אנחנו הולכים להציג פרויקט שיצא לדרך ביום העצמאות הקרוב.

מר שרעבי:

אי"ה.

מר שוורץ:

אי"ה.

זה פרויקט בעיקר לתיירות אבל אני חושב שהוא קצת יותר מזה, ואנחנו נפתח בציטוט.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סליחה, תן את ההקדמה.

אנחנו נכנסים לשנת ה-70 של מדינת ישראל, ולכבוד הכניסה לשנת ה-70 של מדינת ישראל ולאור עוד כמה דברים שקורים בשטח, כמו למשל השיפוץ של בית העצמאות ברוטשילד ,16 איתן העלה הצעה – איך לוקחים את הדבר הזה והופכים אותו למשהו ממוסד בעיר, שגם אפשר יהיה לטייל סביבו, סביב אתרי תוכן למיניהם.

מר שוורץ:

כפי שאמר ראש העיר, יש כאן איזושהי הזדמנות-שהשנה הבאה היא שנת ה- 70 למדינה, בית העצמאות נכנס לשיפוץ, הוא לא יהיה מוכן ביום העצמאות הקרוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כמו כל דבר אצלנו במדינה, מתחילים בזמן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 4 -

מר לדיאנסקי:

כמו נתב"ג 2000 שהיה מוכן ב-.2004

מר שוורץ:

המגילה המקורית תחזור אחר כבוד למקום שבו היא נחתמה.

והציטוט בפסקה האחרונה כאן על גבי השקף, מתוך מגילת העצמאות, קצת מעל החתימות של כל מייסדי האומה, אומר: " מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, בעיר תל-אביב". כלומר, הציון שההכרזה והמדינה קמו בעיר תל-אביב, אנחנו רואים בזה חשיבות רבה, וההזדמנות של שנת ה-70 לאזכר את זה היא דרך איזשהו אתר שאנחנו לוקחים מקומות קיימים וקושרים ביניהם, כמו שאומרים-שלם שיהיה גדול מסך חלקיו.

ואנחנו הולכים קודם כל לתאר לכם, קודם כל שתכירו את המתווה המוצע, ואחר כך את הקונצפט שאותו אנחנו רוצים להלביש על המקום הזה.

נסביר שמה שאנחנו עושים פה הוא מאוד קשה, אנחנו מדברים על מקום שאורבאנית הוא מאוד מאוד מאוד תוסס ועמוס בהמון המון המון התרחשויות, והאתרים שם קיימים. אנחנו נמנה אותם כדי שתבינו, כי מדובר פה במקטע מאוד מאוד מאוד קטן שמספר את הסיפור-הן של לידתה של העיר העברית הראשונה והן של לידתה של המדינה, במקום מאוד מאוד מרוכז.

נעבור על עשרה האתרים שנמצאים שם היום באזור.

אתם מכירים את הפסיפס של נחום גוטמן, שעמד בעבר בככר ביאליק. הוא מספר את הסיפור של יפו ואת הסיפור של לידתה של תל-אביב.

יש את ביתו של עקיבא אריה וייס, ראש הועד של אחוזת בית, בפינה של הרצל ואחד העם, שבדלת שלו, במבואת הכניסה יש היום כמה קירות שמספרים את תולדותיו של עקיבא אריה וייס.

ממול, במגדל שלום, יש שתי קומות של תוכן תל-אביבי חינמי, יש שם דגם של אחוזת בית, של הבתים הראשונים, של העיר הלבנה, תערוכות ישנות והיסטוריות של מוזיאון ארץ ישראל, שתי תערוכות קיימות, נגישות, המון המון סיורים עוברים שם, בעיקר הרבה מאוד ילדים.

בהרצל פינת לילינבלום יש לבנק דיסקונט מרכז מבקרים לתולדות הכלכלה הארץ-ישראלית, שמודי בראון עשה, זה משהו אינטראקטיבי מאוד נחמד.

הקיוסק הראשון שהוא אייקון, הקיוסק הראשון של תל-אביב, ההיסטורי, שהשחזור שלו היום מתפקד כבית קפה.

כמובן היהלום שבכתר, זה ביתו של דיזנגוף שהפך להיות מוזיאון תל אביב לאמנות ושם הוכרזה המדינה.

האנדרטה של דיזנגוף על סוסתו מול הבית.

קצת למעלה, האנדרטה לזכר מייסדי תל-אביב.

ממול, ביתו של אליהו גולומב, מייסד ההגנה , מפקדה וזה היה מטה ההגנה בתל-אביב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 5 -

ובאלנבי , בית הכנסת הגדול, שזה היה המרכז התורני של הישוב היהודי בארץ ישראל.

בעולם מתמודדים עם השאלה-איך לוקחים מקבץ אתרים, בהרבה מאוד מקומות במקום שבו נוסדה האומה קרו המון דברים חשובים ליד זה, ואיך קושרים בין כל המקומות האלה, וחקרנו את זה, ואני חייב להגיד שהמקום המובהק ביותר, וגם כשאתה אומר את זה כולם נזכרים, זה המקרה של בוסטון, על אף שגם בפילדלפיה יש אתר שמבחינת החשיבות שלו הוא יותר חשוב, אבל אמצעי ההמחשה בבוסטון גרמו לזה שהרבה אנשים מזהים ישר את הדבר הזה, ואומרים, זה כמו בבוסטון. תכף אני אסביר מה האלמנטים הדומים בבוסטון.

אנחנו יצאנו לדרך וניגשנו להמון חברות שמתעסקות בחוויות תוכן, בחוויות מבקר, במרכזי מבקרים, בתערוכות, כי רצינו ליצור משהו שיהיה מרגש וייחודי. השלט שמספר את תולדות המקום הוא לא מספיק. יש אנשים שקוראים , יש אנשים שלא קוראים, יש אנשים שעוברים ליד, יש אנשים שעוברים ליד היכל העצמאות ולא יודעים שזה היכל העצמאות. אם נעמוד עכשיו בהיכל העצמאות, רוב האנשים שנשאל אותם אני מתאר לעצמי שלא ידעו ששם הוכרזה המדינה.

העמדנו אתגר בפני האנשים שהצענו להם לתת לנו קונצפט-איך עושים פה משהו פיזי, איך קושרים את התוכן ביחד, וגם ברמת השיווק-איך מקבעים את הדבר הזה בתודעה, או איך מייצרים חוויה שאנשים לאט לאט ידעו שיש פה משהו. איך מתמודדים עם ריבוי השילוטים באזור, איך מתמודדים עם זה שצריכה להיות מפה אחידה לאזור, נושא של סיורים, איך זה יהיה הולם לכל המסגרות של מסיירים בארץ, תרבות יום א', ותגלית, וסיורים לבתי ספר, כמובן שזה צריך להתאים לכל הגילאים, וגם לקחת בחשבון שיש פה מרחב אורבאני תוסס, שחלקו אפשר לגעת בו עכשיו, אבל אנחנו לא רוצים לשפץ את השדרה, כי יש הרבה מאוד דברים בשדרה שדורשים טיפול ויש דברים שיטופלו בהמשך השנים, אבל אנחנו רוצים ליצור פה משהו שלא עוד 5 שנים נצטרך לעשות אותו מחדש אם וכאשר השדרה תשופץ.

אני רוצה להראות לכם את הקונצפט שנבחר, ואני רוצה להגיד שהיה פה תהליך מאוד מאוד ארוך ורציני, שהוביל אותו ערן אברהמי-שהוא הממונה העירוני על הפרויקט.

הייתה וועדה של נציגות עירונית של מה שאנחנו זיהינו כמחלקות הרלבנטיות לדבר הזה: שמוליק קצ'לניק והחינוך והתרבות ויואב דוד, וניסינו לייצר איזושהי אמירה של מה נכון לעיר הזאת-

בהתבסס על כל האתגרים שעומדים לפנינו וגם כל הדברים שצריך לקחת בחשבון.

קיבלנו המון הצעות, ובסופו של דבר ההצעה שקיבלה את הכי הרבה הקולות של כלל המשתתפים הייתה דווקא ההצעה המינימליסטית ביותר. ואנחנו בכוונה לא הגבלנו אנשים במה לעשות, רק אמרנו להם מה הנקודות, מה לוחות הזמנים ומה התקציב שעומד לרשותם, אבל אמרנו- תציעו מה שאתם רוצים. ובסופו של דבר רוב האנשים רצו ללכת על הדבר הבסיסי ביותר, שהמרכיבים

שלו הם: לשזור את סיפורה של העיר עם סיפורה של המדינה, הבינו שיש פה הזדמנות לספר

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 6 -

שההתרחשות שהייתה פה 40 שנה לפני קום המדינה הייתה מאוד מאוד חשובה לקום המדינה, ושהרבה מאוד מהמוסדות של המדינה נוסדו פה בעיר, ואת הסיפור הזה ראוי לספר.

צריך ליצור איזשהו מנגנון שבו כל אחד יכול לסייר-בין אם הוא לוקח מדריך בתשלום ובין אם הוא רוצה לעשות את זה בחינם, בין אם הוא גדול ובין אם הוא קטן.

והנושא הנוסף – מינימום התערבות במרחב הציבורי.

האלמנט המרכזי, וזה במרכאות- כמו בבוסטון, זה קו שמחבר את כל הנקודות. קו דק, מתכתי, בגובה אפס, שנמתח מנקודה לנקודה, ולפני כל נקודה יש פלאק עגול, קטן, צנוע שמציין את שם המקום, ותיכף נסביר מה עוד הדבר הזה עושה. אבל מי שהולך במרחב רואה קו.

אנחנו מאוד רוצים , ואנחנו צריכים לבחון את זה, שהקו הזה גם מתעורר בלילה עם אור דק. יש המון המון פחדים סביב הדבר הזה, כי בכל הניסיונות שנעשו עד עכשיו, בסוף אחרי שנתיים במקרה הטוב זה מפסיק לעבוד.

איך זה יעבוד? אנחנו מאוד רוצים, וזה דבר שעוד צריך לאשר אותו. הם הציעו , ואני חושב שזה רעיון מאוד מאוד טוב, שהקיוסק ימשיך לתפקד כקיוסק אבל גם יהיה המקום שממנו יוצאים ובו מסיימים את המסלול, אתה יוצא משם ואתה חוזר לשם, ואתה יכול לעשות את המסלול או עם מפה לבד, או עם הדרכה, או באמצעים טכנולוגיים שתכף נפרט.

סיור של בין שעה וחצי לשעתיים.

כבר היום אני חייב להגיד שהסיור הזה של רוטשילד-הרצל, שכולל גם סיפורים על הבאוהאוס וכל מה שמנינו עכשיו, זה הסיור הפופולארי ביותר שכתות עושות היום בתל-אביב, גם דרכנו וגם דרך קבוצות אחרות זה הציר הכי הומה כבר היום בסיורים בתל-אביב.

מפה: מפה ברורה, בכמה שפות, מסבירה על כל נקודה ונקודה ואתה עושה את המסלול לבד.

הדרכה: מערך הדרכה והכשרה של מדריכים מאוד מאוד מאוד מאוד עמוק ורציני, מה שעובד מצוין בבוסטון, מי שראה את זה, זה אנשים בבגדים תקופתיים שמשחקים דמות מהתקופה והיא מספרת את קורותיה. זה עובד פנטסטי, זה מאוד אמריקאי, אבל כשאתה הולך בבוסטון, ב-9 מתוך 10 קבוצות יש מישהו שלבוש כמו ג'ורג' וושינגטון כזה, וזה עובד מצוין, במיוחד לילדים, וזה מאפשר גם גמישות עם הסיפור, ואפשר לספר את הסיפור בכל מיני אופנים . ובכל מקרה, אנחנו נעביר את המדריכים שיעברו את ההכשרה הדרכה מאוד מאוד מאוד רצינית, כי כאמור יש פה לא רק לספר את סיפורם של האתרים, אלא גם חלק מהמסרים שאנחנו שוזרים לתוך השביל הזה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 7 -

והדבר השלישי זה מה שמאפשרת היום הטכנולוגיה, ואז- או שאתה מוריד את זה לסלולארי האישי, או שאתה לוקח טאבלט ואזניות – לחוויה שהיא קצת יותר רצינית , שהיא מאפשרת אולי עוד פיצ'רים, שגם לא מפריעים לך כל שנייה עם שיחה ו-,SMS אבל אתה תוכל להוריד גם אפליקציה לסלולארי. וכל מה שמתאפשר היום על ידי הטכנולוגיה, בין אם זה מציאות רבודה, איך נראה האתר בעבר – לפני שהוא היה מה שהוא היום.

אותה נקודה, כשאתה מתקרב אליה- מפעילה אמצעי המחשה-ווידיאו ואודיאו. כלומר, לאחר שהפעלת את האפליקציה, התקרבת לנקודה ומשהו עולה, וכשהתרחקת וסיימת זה נפסק מעצמו.

אפליקציה לילדים.

כמובן שימוש במכשיר הסלולארי כדי שאנחנו נפמפם את זה ברשתות חברתיות.

והמון המון רבדים של תוכן, למי שרוצה להעמיק על הנקודה, על האדם, על הבניין, על התכניות, על ההיסטוריה של הבניין וכו' וכו', והכל בשפות והכל לגילאים שונים.

אז כאמור, העיר תל-אביב ומדינת ישראל- זה שני הסיפורים שמספרים לאורך השביל הזה.

כל אחד יכול ליהנות ממנו, זה מותאם לקהלים רחבים ככל האפשר.

במינימום התערבות במרחב הציבורי.

זה שלושת האלמנטים שעמדו לנו מול העיניים.

חציו של התקציב מגיע מהעירייה, חציו מגיע, בתקווה ממקורות ממשלתיים. התקציב העירוני אושר אתמול בוועדת הכספים, הוא מחכה לאישור מועצה, ובעוד שבועיים אנחנו יכולים לחתום רשמית ולצאת לדרך, והחנוכה היא ביום העצמאות .2018

מר לדיאנסקי:

מה התקציב?

מר שוורץ:

ההערכה התקציבית הכוללת היא בן 7 ל-10 מיליון, ויש לנו גם וורסיה יותר רזה. אנחנו מצפים לקבל מהמדינה, אנחנו נדע לקראת סוף השנה מה המדינה נותנת. יש שני משרדים ששותפים-

משרד התיירות ופרויקט המורשת, פינסקי שהיום יושב תחת משרד המורשת והתפוצות, שזה פרויקט שאמור לתמרץ שיחזור של אתרי מורשת לאומיים.

מר המאירי:

הנגשה למוגבלי תנועה. גם בבוסטון יש בעיה כזאת.

והדבר השני, הגעה בדיווש, באופניים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 8 -

מר שוורץ:

לגבי הנגשה, גם ראש העיר ציין את זה וזה חשוב מאוד. הנגשה מכל הסוגים, נכון.

ודבר שני , לגבי ההגעה, יש אתגר גדול במקום הזה שמישהו רואה בעיני רוחו, לאוטובוסים אין איפה לעצור שם, זה מאוד מאוד קשה, זו אחת הבעיות הקשות של הקבוצות שם, שבעצם הם מורידות את האנשים באזור מגדל שלום ואז הקבוצות מגיעות משם, כי אי אפשר להגיע באוטובוס. ובכלל, להגיע מהצד השני, להגיע בכלל להיכל העצמאות עצמו זה בלתי אפשרי לאוטובוס, זו פנייה שמהרצל היא מאוד מאוד קשה. זו בעיה מאוד גדולה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת- איפה פורקים את האנשים ואיפה אחר כך מעמיסים אותם, במרכאות.

מר שפירא:

זה בהחלט רעיון מדהים, באמת יפה.

אני הייתי גם בבוסטון וגם בפילדלפיה, עשיתי את שניהם, אני מודה שלא עשיתי את זה עם מדריך אבל הצטרפתי שם, אתה הולך על המסלול. אבל לדעתי זה הרבה יותר ארוך שם, זה נראה לי מסלול ממש קצר, וברגע שאתה עושה את זה קצר, אתה יודע, גם בבוסטון וגם בפילדלפיה נתנו לזה חצי יום, הגזמתי קצת, אבל כמה שעות, זה היה חלק מהעברת היום.

מר שוורץ:

זה קצר. זה ק"מ כל ההליכה, וזה אמור לקחת בין שעה וחצי לשעתיים רק ההליכה.

אני כן יכול להגיד בהקשר הזה, שאחד הדברים שהם התלבטות, אם המסלול הזה כל כך מגניב ונחמד, בעצם אין לך עניין להיכנס לאתרים ולשלם עליהם כסף, נכון? אין לנו עניין שלא יכנסו להיכל העצמאות.

מר שפירא:

אני באמת לא נכנסתי. חוץ מב-BELL ,LIBERTY

מר שוורץ:

שהוא בחינם.

מר שפירא:

לא נכנסתי לכלום.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 9 -

גב' יוחנן וולק

לצורך העניין אתה אומר שהיכל העצמאות יהיה סגור.

מר שוורץ:

השנה הוא יהיה סגור, הוא יהיה פתוח בעוד שנתיים.

מר לדיאנסקי:

מתי זה מתחיל?

מר שוורץ:

את זה חונכים ביום העצמאות הקרוב.

גב' יוחנן וולק:

ואז היכל העצמאות יהיה סגור.

מר שוורץ:

יש היום בעצם 4 אתרים שנכנסים לתוכם: היכל העצמאות, שהוא נכון לעכשיו בתשלום, בית ההגנה שהוא בתשלום, מגדל שלום שהוא לא בתשלום והרבה אנשים עוברים בו, והרצל לילינבלום שהוא לא בתשלום.

גב' יוחנן וולק:

אבל לצורך העניין, אם לא יכולים להיכנס להיכל העצמאות, יהיה איזשהו משהו שיציג את מה שבתוכו?

מר שוורץ:

אנחנו חושבים על זה. כן. היכל העצמאות עושה אופרציה קטנה במגדל שלום.

גב' יוחנן וולק:

כי גם את הבניין עצמו אתה לא תראה, כי הוא יהיה מכוסה.

זה שיפוץ פנימי הוא חיצוני?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 10 -

מר שוורץ:

יש שני דברים:

היכל העצמאות מעביר איזושהי אופרציה קטנה למגדל שלום, הם עושים שם כמו מרכז מבקרים זמני לשנת העצמאות.

אנחנו, בלי קשר, מגישים פרויקט למינהלת שנת ה-,70 לעשות משהו בקצה השדרה, שאמור להתכתב עם התוכן של היכל העצמאות, כשהיכל העצמאות סגור. אבל זה חוויה שאתה יכול לעשות בשבת, היכל העצמאות סגור בשבת לצערנו. אתה יכול לעשות בלילה. אתה יכול לעשות את זה לבד, אתה יכול לעשות עם קבוצה.

גב' ברוך רון:

כמה שפות יהיו?

מר שוורץ:

אני מתאר לעצמי שלפחות עברית, אנגלית ועוד שפה, את זה נראה אבל הפלטפורמה מאפשרת את הכל.

מר לדיאנסקי:

יפה מאוד. בהחלט

מר ספיר

ערבית?

מר שוורץ:

הנושא יבחן

מר שפירא:

אם הפרויקט הזה אכן יהיה מוצלח כפי שכולם צופים, יש לכם כבר מסלולים נוספים שאפשר להוסיף?

מר שוורץ:

ההבנה שיש המון מקומות שלא מדברים אחד עם השני, אגב, זה לא אופייני רק למדינת ישראל, זה בכל מקום שהיינו. בכל מקום שהיינו, גם בפילדלפיה, כל מוסד הוא בבעלות אחרת, אין כרטיס משולב , אין פעולה משולבת, כל אחד בעצם עושה קניבליזציה לשני. זה שיש כמה אתרים שלא

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 11 -

מדברים ביניהם, אפשר להגיד שגם בנווה צדק יש תופעה דומה, גם ביפו העתיקה, הדבר הזה שאתה מוביל אנשים ביד בין נקודות- אפשר לעשות את זה בעוד כמה נקודות בעיר.

אגב, לגבי הערבית ששאלת, אני רוצה להגיד לדורון, יש פה שאלה מאוד מעניינת. הייתי גם בבוסטון וגם בפילדלפיה ושאלתי את המארחים אם ההתרשמות שלי היא נכונה, שחוץ מהילדים-

ששם זה קבוצות מעורבות שמייצגות את כל האוכלוסייה האמריקאית, המבוגרים –שבאים מטעם עצמם, אני ראיתי רק לבנים. אמרו לי שזה נכון, שיש להם בעיה, שהלבנים מרגישים שהסיפור של איך נוסדה אמריקה זה הסיפור של המתיישבים מאירופה, וההיספאנים לא באים.

מר שפירא:

לדעתי יש גם בסן פרנסיסקו.

מר שוורץ:

ההיספאנים לא באים. וזו שאלה שאנחנו שואלים, איך אתה דואג שבעצם הסיפור של כולם יהיה כלול בדבר הזה. איך אתה גורם שכל עם ישראל ירגיש שהמקום הזה משדר סיפור שרלבנטי לו.

גב' ברוך רון:

ואיך אתם עושים את זה?

מר שוורץ:

אנחנו מתלבטים עוד לגבי התוכן.

ראינו ביום העצמאות כאשר עשינו אירוע, שזה משך אליו את כל שדרות האוכלוסייה הישראלית.

ביום העצמאות האחרון עשינו חידון כזה למשפחות וילדים, גם בדקנו מאיפה הגיעו האנשים, זה לא היה קהל תל-אביבי, זה היה קהל מכל הארץ. כלומר, זה מקום מושך.

מר המאירי:

מגיע שבחים על הייזום, ונראה את מבחן התוצאה.

מר שפירא:

בהחלט.

מר שוורץ:

תודה רבה.

בשנה הבאה יום העצמאות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 12 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים , יש למישהו רצון להביע דעה או להוסיף לנו איזה הארה?

גב' יוחנן וולק:

יפה מאוד.

מר שוורץ:

תודה רבה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יפה, צאו לדרך.

מר שוורץ:

תודה רבה.

מר ספיר:

אותי כבר הובלת במסלול הזה, אני כבר מכיר.

67. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)

התש"ע-2016

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הנושא השני שעומד על הפרק הוא פחות חשוב אבל יותר מסעיר.

בשנת ,2003 לדעתי, ,2002 אולי עוד לפני, מתי סיימנו את שדרות רוטשילד?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לפני .2002

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בכל אופן, שדרות רוטשילד היו השדרות שבהם עשינו את שבילי האופניים הראשונים, כי היה הכי קל לעשות שבילי אופניים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 13 -

אנחנו עוסקים בהגדרת נסיעה באופניים לאורך שנים, ועיריית תל-אביב יפו כעירייה הייתה הראשונה שלקחה את הנושא בצורה מוכללת וראתה בהחדרת האופניים חלק מהתפקיד של העירייה באופן מאוד מאוד מובהק.

ההצלחה בעיר תל-אביב יפו, הייתי אומר, גם יצרה BAZZ בכל הערים האחרות בשימוש באופניים, וגם בעיר שלנו, בכל, בכל היבט ובכל מניין סטטיסטי אפשר לבוא ולומר שהרכיבה בכלל גדלה בצורה דרמטית. אם בזמנו עשינו ספירות של %3 , משהו כזה, הגענו לאחרונה ל-%17 מתושבי העיר שמשתמשים באופניים לנסיעה שאיננה ספורטיבית, נסיעה מה שקוראים-שימוש יומיומי-ילד לגן, קניות, ללכת לעבודה וכן הלאה וכן הלאה.

מר המאירי:

יש גם חברי מועצה שמגיעים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מדינת ישראל, הייתי אומר, עשתה חטא גדול לאורך הרבה שנים לגבי האופניים. היא עד כדי כך התעלמה מהאופניים שלאורך השנים גם בוטלו החוקים שהיו מקובלים בשנות ה--50שאופניים הוא כלי שנדרש לרישוי, היה תהליך של רישוי, דרך אגב בעיריות לפי דעתי, כל זוג אופניים היה מקבל מספר, והיה איזשהו טיפול בעניין הזה ברמה המערכתית. יותר מזה, חוקי התעבורה במדינת ישראל קבעו שאופניים אינם נוסעים על המדרכה בכלל. אבל היות והיה מעט מאוד זוגות אופניים, והיות שהכביש הפך להיות כביש עמוס מאוד, המעט אופניים שהיו עלו על המדרכות, המשטרה לא אכפה אף פעם את הנסיעה באופניים, בניגוד למה שמקובל בכל העולם. אני לא יודע מה קורה במזרח הרחוק, בתאילנד, אבל בתור מי שמסתובב בארה"ב, בקנדה, אפילו בבואנוס-

איירס, באירופה, לא נוסעים על מדרכה. מידי פעם מישהו עולה על המדרכה אבל אין נסיעה על המדרכה של אופניים. אצלנו, האופניים בעצם עלו על המדרכה. היחידים שעוד נסעו על הכביש היו אותם רוכבים מקצועיים שהיו עושים תחרויות מידי פעם בכבישים כאלה ואחרים.

התרבות הנסיעה של האופניים הפכה את המדרכות לבעייתיות מבחינת בטיחות. אנחנו הצהרנו והתחלנו לעשות יותר ויותר שבילים, ככל שעובר הזמן כל השבילים הופכים להיות יקרים יותר, יקרים יותר, בעייתיים יותר, יש לנו בעיה של נפחים של זכויות דרך – כדי לחלק את הדרך בין כל המשתמשים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 14 -

הופיעו על המדרכה ועל הכביש, כמו במדינה לא מתוקנת, שוב במדינת ישראל, כל מיני כלים שקוראים לעצמם אופניים, או שמתנייעים על ידי אנשים ללא רישיון, שיש שהמשקל שלהם והמהירות שלהם הם בעייתיים. קורקינטים למיניהם, אופניים שהם בעצם אופנוע אבל מונע בחשמל, וכן הלאה, ונוצרה ערבוביה נוראה.

במדינת ישראל של תחילת דרכי לא הייתה תורה של תמרורים והכשרת דרך לאופניים בכלל. לא הייתה תורה מה צריך לעשות כדי שהדבר הזה יקרה. ולאט לאט התפתחה תורה, לאט לאט קיבלנו ושכנענו, כי תמיד היינו בחזית, מה יהיה רוחב השביל ואיך לפתור בעיות .יש בעיה שהרבה מאוד אנשים שיושבים באיזשהו מקום לא נסעו בחיים שלהם עם אופניים, לא היו בתל-אביב אף פעם, לא מבינים על מה מדובר בכלל.

אבל, הדברים התקדמו, וסוף סוף כנסת ישראל נכנסה לאיזשהו תהליך, אחרי ריבים נוראיים, ויצא מוצר שאני מאוד לא מאושר ממנו, יש לי עליו השגות מכאן ועד הודעה חדשה, אבל אם אני מדבר על זה שלא בנו את רומא ביום אחד, אני אומר-זאת ההזדמנות לעשות טוב יותר ממה שנעשה.

והדבר החשוב ביותר שקורה כאן, מעבר לדיון הספציפי איך כמה ולמה הוא, שזאת פעם ראשונה שנפרצה הגדר. שאם פעם אמרתי שהפקח המקומי עוסק רק במה שעומד ובשום דבר שזז, פה יש פריצת דרך שעברה את הסוויץ' של המחוקק, של המשטרה, של המשרד לביטחון פנים ואחרים, שאף פעם לא ראו בעירייה או בפקחי העירייה מי שיש לו איזושהי סמכות לעסוק בהולך הרגל או במי שנוסע בכלי רכב. ועצם הדבר הזה גרם לנו לבעיות קשות מאוד, מצד אחד רואים בנו אחראים על מה שקורה, מבלי שהיה לנו מינימום של סמכות.

הבעיה היא שממחר בבוקר נותנים לנו כלי , שהוא לא מושלם, שאותו אנחנו נציג כאן, ומצד שני-

ממחר בבוקר גם יבואו אלינו באחריות.

זה מה שעומד כרגע על הפרק, וזה מה שהולכים להציג לנו כאן, מה שנקרא- את החוק כפי שהוא, מנותח לגבי מה הולך להיות בחודשים הקרובים בתהליך של מי זה שעבר החוק, ואיך אנחנו הולכים ומתכוונים להתקדם לקראת העתיד.

זה הסיפור שעומד כאן על הפרק.

יש פה, מצד אחד, לכאורה דבר לא גדול, מינורי אולי, בעיני יש פה פריצת דרך מאוד משמעותית שאנחנו צריכים להיכנס אליה במתינות, בזהירות, במקצוענות. עצם התהליך של מפגש בין פקח לבין נוסע על אופניים, עצם העובדה שיהיה כאן תהליך של עיסוק עם קטינים , עצם העובדה שיש פה סיפור שהפקח עומד והבן אדם נוסע והוא יכול לעשות היי, איך מתמודדים עם זה. אז כמובן אנחנו נתמודד, ונשלב את המשטרה בפנים, וכן הלאה וכן הלאה, ונצטרך להתמודד וללמוד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 15 -

אני מאמין שגם החוק בעוד 3 שנים לא יישאר החוק כמו היום. גם כאן אנחנו נגלה איפה הבאגים, והדברים משתנים לאורך השנים. אילולא לא היה תהליך שבו נפגעים כל כך הרבה בני אדם על מדרכות וכל כך הרבה בעיות שהיו , גם לא היינו מגיעים לחוק הזה –כי הוא תוצאה של לחץ ציבורי שנוצר על המחוקק, שבסופו של דבר הבין שצריך להתעסק בזה.

זאת ההקדמה.

ועכשיו יוצג לנו החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים, רשויות מקומיות התש"ע- .2016

מר זלוף:

אני רוצה להגיד מילה לפני שאלון מתחיל.

בשנים האחרונות אותגרנו בהרבה מאוד משימות בתחום האכיפה. לא היה פשוט , היה מורכב, אבל להערכתי, מהרבה מאוד ניסיון שיש לנו בעניין, זה המורכב ביותר. זה מורכב מהרבה מאוד סיבות, שאנחנו עדיין, עדיין לא הצלחנו לנתח את זה להערכתי מספיק, בצורה יסודית לגבי הפרטים. אנחנו ממשיכים לעשות את זה, כל יום אנחנו לומדים משהו חדש, והמפגש הזה בכלל-

של פקח מול אותו נער בוגר או מי שלא יהיה, מפגש של אותו אחד עם פקח בצורה מוחשית ולא דרך זה שאתה שם איזשהו דוח על שמשת הרכב או נותן במצלמה דו"ח על נת"צ- משנה את כל התמונה.

ויש פה משמעויות רבות, אנחנו עשינו על זה עבודה גדולה ומורכבת, יש פה הרבה מאוד שותפים, כמובן השרות המשפטי ועוד אחרים, ואלון יציג את התהליך ואת התפיסה של העניין.

מר שרף:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אחר צהריים טובים.

קצת היסטוריה. ראש העירייה דיבר על זה אבל קצת היסטוריה.

קודם כל יש התרחבות של שימוש באופניים חשמליים בערים הגדולות. נסללו לא מעט שבילי אופניים.

ב-2015 עלתה על הפרק הצעת חוק ראשונה לתיקון פקודת התעבורה בנושא רכיבה בטוחה על אופניים עם מנוע עזר.

ב-,2016 פה המפנה המשמעותי, החוק לייעול האכיפה ברשויות המקומיות, שהוא חוק שמאפשר לפקחים ברשויות המקומיות לאכוף עבירות על ידי אופניים חשמליים עלה על הפרק.

בשנת 2017 השר לביטחון פנים אישר את תכנית ההכשרה לפקחים, ולמעשה אנחנו יוצאים לדרך.

פקודת התעבורה היא פקודה ישנה, אבל לחוק הזה יש מספר תוספות, כשהתוספת הראשונה נתנה לנו בתור פקחים 5 סוגים של אכיפה העיקריים ביותר:

אחד זה נסיעה על המדרכה.

דבר שני , רכיבה פרועה על מעבר חציה, זה דבר שהוא תקדימי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 16 -

שימוש בטלפון. לרוכב אופניים אסור להשתמש בטלפון במקומות מסוימים.

הרכבת אדם נוסף על כלי רכב.

והולך רגל שהולך בשביל אופניים.

אלה חמש הקטגוריות המשמעותיות שאנחנו פקחי עיריית תל-אביב נאכוף.

מר המאירי:

אתה כתבת-רכיבה פרועה במעברי חציה, נדמה לי שאסור בכלל לרכב על מעבר חציה.

מר שרף:

נכון, אסור על מעבר חציה, ואנחנו ניגע בזה עכשיו.

אם נסתכל, יש למעשה שלושה סוגי רחובות, שלכל אחד יש משמעות שונה, ונתתי כאן דוגמאות:

רחוב כמו אבן גבירול שהוא רחוב ראשי שיש שם שביל אופניים.

רחוב אלנבי שהוא רחוב ראשי שאין שם שביל אופניים.

ורחוב ממותן תנועה. אם שמתם לב היום, בהרבה רחובות צרים מסומן 30 קמ"ש זה רחוב ממותן תנועה.

מר להט:

מה זה?

מר שרף:

כבר נסביר: רחוב ממותן תנועה זה לא רחוב ראשי, זה רחוב צדדי, שהוא נקרא רחוב ממותן

תנועה, שמדיניות האכיפה בו היא קצת שונה.

עו"ד וינר:

הוא מסומן בתמרור. יש תמרור.

מר להט:

אנחנו לא יודעים מה זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אסביר לו: זה רחוב שמותר לנסוע בו רק 30 קמ"ש. העובדה שמותר לנסוע בו רק 30 קמ"ש

אומרת שברחוב כזה אופניים חייבים לנסוע על הכביש ולא על מדרכה. לכן זה נקרא אזור ממותן תנועה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 17 -

גב' יוחנן וולק:

ואת זה הציבור יודע? את זה הציבור ידע?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את זה הציבור ילמד.

לומדים.

מר שרף:

אנחנו יוצאים למסע פרסום, ואמורים לדעת.

קטגוריה רביעית ולא פחות חשובה זה נסיעה במעברי חצייה.

יש לנו למעשה שלושה סוגים של אופניים:

אופניים חשמליים, זה גלגינוע.

דבר שני זה אופנוע.

דבר שלישי זה אופניים רגילים, שפה מחולק מעל גיל 16 ומתחת לגיל .16 אם אני מסתכל על אופניים חשמליים-גלגינוע, בכל 4 הקטגוריות אסור לנסוע :לא ברחוב אבן גבירול-שיש שביל אופניים, לא ברחוב אלנבי-שהוא רחוב ראשי , לא ברחוב ממותן תנועה של 30 קמ"ש מהירות מותרת, ולא במעברי חצייה. אסור בשום פנים ואופן, ואנחנו נתמקד בשלב ראשון באכיפה במדרכה כנגד נסיעה של אופניים חשמליים. כמובן שמדובר על המדרכה, לא על הכביש.

מר זלוף:

ולא על שביל האופניים.

מר שרף:

ברור.

הקטגוריה השנייה זה אופנוע. אופנוע רגיל עם מספר, עם מנוע רגיל. פה גם, אסור לו לנסוע באבן גבירול-לא על שביל אופניים ולא שלא על שביל אופניים. ברחוב ראשי אלנבי אסור לו לנסוע.

וגם ברחוב ממותן תנועה. אסורה נסיעת אופניים חשמליים ואופנוע על המדרכה.

לגבי מעברי חצייה, הנסיעה באופנוע רגיל היא באחריות המשטרה, לא באחריותנו. זה שזה לא נאכף, זה לא אומר שמותר. גם אסור, אבל אנחנו לא נאכוף את זה.

לגבי אופניים יש שתי קטגוריות: מעל גיל 16 ומתחת לגיל .16

מר זלוף:

אופניים ללא מנוע עזר, אופניים שאינם חשמליים, אופניים רגילים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 18 -

מר שרף:

אם הוא ייסע באבן גבירול שלא על שביל אופניים, על המדרכה, הוא ייאכף בשני המצבים.

אם הוא ייסע ברחוב ראשי כמו אלנבי, שאין שביל אופניים, או כמו דיזנגוף-שאין שביל אופניים, אסור לו לנסוע, אנחנו לא נאכוף נגדו, כרגע לא בסמכותנו לאכוף נגדו.

לגבי רחוב ממותן תנועה ,כמו רחוב ביאליק או רחוב צר אחר, אם הרוכב מתחת לגיל 16 ייסע על מדרכה – הוא לא ייאכף, אם הרוכב מעל גיל 16 גם אסור לו, הוא צריך לרדת לכביש ואנחנו נאכוף נגדו.

מעברי חצייה אסור, גם אם הוא מעל גיל ,16 גם אם הוא מתחת לגיל ,16 אסור.

זו הטבלה.

מר שפירא:

אתם תעשו אכיפה של אופנועים שעולים לחנייה על מדרכה?

מר שרף:

אם הוא על המדרכה, כן.

מר שפירא:

הוא נוסע לחנייה על המדרכה, אופנוע חונה על המדרכה.

מר זלוף:

וודאי שכן. הוא ייקח את האופנוע וילך עם זה.

מר שפירא:

הפקודה לא פותרת את זה.

מר זלוף:

הפקודה פותרת את זה.

מר שפירא:

לא. נסיעה באופנוע ביד לא פותרת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 19 -

מר זלוף:

הוא הולך אתו.

עו"ד וינר:

בגבול של המדרכה עם הכביש?

מר שפירא:

בכל העיר אופנועים עולים על המדרכה וחונים.

מר שרף:

כמו שרובי אמר, אם הוא ידומם מנוע וילך הוא לא יקבל דוח, אם הוא ייסע כדי לחנות על מדרכה, הוא יקבל דו"ח. זה אסור. אנחנו מתעסקים רק בנסיעה על המדרכה, לא בהובלה של האופנוע.

זה הסמכויות שניתנו לנו ואנחנו נאכוף.

מר זלוף:

אם אתה שואל כבר שאלה על קטנועים, כהערת סוגריים בדיון, עיקר התלונות שיש לנו הן לא על אופניים, הן על קטנועים שנוסעים על מדרכות, שהמשטרה לא עושה בהם כלום כמעט, ואנחנו לא יכולנו לקחת את הסמכות אלינו. ברגע שהסמכות עברה אלינו אנחנו רוצים למגר את התופעה הזאת.

מר שפירא:

אני מבין לגבי נסיעה, אני מדבר על חנייה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סליחה רגע, יש נקודה לא פתורה, היא לא פתורה בכל העולם והיא גם לא פתורה כאן, וצריך שיהיה שיקול דעת, שיקול הדעת הזה קיים גם אצל המשטרה וגם אצלך. יש את העניין הזה של מה זה נקרא לנסוע על המדרכה. כשמישהו עולה על המדרכה לצורך חנייה הוא עולה בנסיעה, הוא לא מוליך את הקטנוע שלו. ככה זה, ולא צריך להתעסק בזה. אם הוא נסע 10 מ', עלה ושם את האופנוע –לא צריך להתעסק עם זה. אם מישהו נוסע על המדרכה , ויש כאלה הרבה, שדרך אגב, עולים על המדרכה כדי לחתוך ולפנות שמאלה, שם אתה אוכף, זה נסיעה. אנחנו נצטרך לתדרך-

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 20 -

לא להתעסק בעניין של מישהו שעולה על אבן גבירול. אבל כשיש כזה שנוסע מסניפישוצ'וק עד יהופיץ ואומר, נסעתי לצרכי חנייה, זה תמיד הוויכוח, על זה הוא מדבר.

מר שרף:

החוק הזה מורכב, ואנחנו צריכים להיות ברורים עם עצמנו מתי כן ומתי לא, חד משמעית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הלוואי וזו תהיה הבעיה שלי, זו לא הבעיה שלי כרגע.

גב' יוחנן וולק:

אני רוצה לשאול: לצורך העניין , עכשיו תוכלו לאכוף את הנסיעה של קטנועים בגינות ציבוריות?

מר שפירא:

בגני יהושע?

גב' יוחנן וולק:

לא רק בגני יהושע, גם בגינות הרבה יותר קטנות.

עו"ד וינר:

לא.

כתוב בחוק: מדרכה או שביל שסומן להולכי רגל. אם לא סומן שם שביל להולכי רגל אתה לא

אוכף.

גב' יוחנן וולק:

אני אתן כדוגמא את גן התקווה, את קרייתי או כל מיני גינות ציבוריות שבהן אופנועים נוסעים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש לקונה, תבדקו , תתנו תשובה. עזבו עכשיו.

מר זלוף:

קודם כל איפה שלא מסומן, כמו שאמרה איילת, מה שלא מסומן כמדרכה ומה שלא מסומן כשביל אופניים, אנחנו כמובן לא יכולים לאכוף. אבל איפה העניין? אנחנו לא נכנס לגינות בהתחלה, אני אומר לך כבר , אנחנו לא ניכנס לגינות בהתחלה. אנחנו לא מסוגלים להיכנס לגינות בהתחלה, אין לנו את האפשרויות להיכנס לגינות בהתחלה. לדוגמא, לככר הבימה אנחנו ניכנס.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 21 -

לככר הבימה, בחיתוכים שהם עושים, אנחנו נפסיק את הפעילות שם כי זו סכנת נפשות. לדוגמא בטיילת, במעברים מסוימים בטיילת התחתונה-אנחנו ניכנס, אבל לתוך גנים-קרייתי והגנים שם מהסוג שאת מדברת-אנחנו לא נגיע אליהם, אתם צריכים להבין, בטח לא בהתחלה, לא נגיע אליהם.

מר שרף:

מה הסמכויות של הפקח:

קודם כל אנחנו מפסיקים את ההתנהגות המהווה עבירה באופן מיידי.

יש לנו כמה אפשרויות:

האחת זה רישום דוח.

דבר שני זה תפיסת האופניים, גם אופניים רגילים, גם אופניים חשמליים.

דבר שלישי זה הוצאת אוויר מהגלגלים באופניים, גם רגילים וגם חשמליים.

וכמובן יש לנו סמכות בחוק הזה- לעכב אדם שסרב להיענות לדרישתנו ולהזמין משטרה למקום.

למעשה יש לנו שלושה מדרגים: דוח, תפיסה, הוצאת אוויר,

מר לדיאנסקי:

תוציא חצי אוויר.

מר שרף:

כשכמובן אנחנו בשלב ראשון, אחרי שנעשה אזהרות, נלך לכיוון דוחות.

התפיסה תהיה רק במקרים חריגים, שנהג אופניים עבר שתי עבירות או באמת סיכן באופן משמעותי את הולכי הרגל, במקרים כאלה נשקול גם תפיסה, גם הוצאת הסוללה וגם הורדת אוויר.

גב' יוחנן וולק:

לצורך העניין יהיה לך איזשהו מאגר מידע שבו תדע אם מישהו הוא עבריין סדרתי?

מר שרף:

יש לי מאגר מידע.

אני חוזר, אם נהג ייסע על המדרכה, ישים אוזניות וייסע בפראות- זה מקרה קלאסי לתפיסה.

אם הוא רק ייסע וזו פעם ראשונה, אנחנו מעדיפים בשלב ראשון להתחיל עם הדוחות.

מר זלוף:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 22 -

דרך אגב, אנחנו גם מתכוונים בפעמים הראשונות לייצר מהלך שבו , אם ילד שהוא מתחת לגיל 16 נסע באופניים חשמליים, לעצור אותו, ולהתחיל להסביר לו את העניין. ואנחנו נעשה אפילו איזה מקום, מיקום שיהיה בו גם כיבוד, שנוכל לשבת ולדבר אתו. אנחנו לא הולכים לאגרסיביות לילדים ולהורים, שהם מרכיבים את הילדים לבית הספר ולגן, ובדיוק ב-1 בספטמבר אנחנו נתחיל לאכוף אותם, אלא אנחנו נתחיל בפעולת הסברה חזקה מאוד, וגם ננסה לייצר איזשהו מהלך אתם יחד- כדי שבסופו של יום יבינו, כולל זה שאנחנו נכנס לבתי הספר ונעשה עבודה גדולה מאוד.

מר לדיאנסקי:

ההתמודדות עם קטינים זה על פי ההתרשמות של הפקח- אם ילד הוא בן ,12 ,15 13 או 16? זו התרשמות סובייקטיבית?

מר שרף:

קטין על פי חוק זה מגיל 12 עד .18

מר לדיאנסקי:

נכון. אבל בין גיל 14 ל-16 או בן 15 ל-,17 אתה לא ממש יכול להבחין.

מר זלוף:

שאלה טובה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

באמת יש בעיה, כי אין ID ואנו צריכים להתמודד עם זה. נתמודד, נתחיל להתמודד. זה שלא נתנו לנו אפשרות? לא נתנו.

מר שרף:

על פי תעודת הזהות נדע בן כמה הוא.

מר לדיאנסקי:

לא תדע, כי אין תעודת זהות לילד בן ,15 בן .16

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 23 -

גב' יוחנן וולק:

גיל 16 יש.

מר לדיאנסקי:

אין חובת הוצאת תעודת זהות במדינה, הוא לא חייב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן חייב. הוא חייב להיות עם תעודת זהות עליו כל הזמן. במדינת ישראל יש חובת נשיאת תעודת זהות עליך כל הזמן.

מר לדיאנסקי:

יש חובת הוצאה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן. אתה מחויב, ואתה מחויב שהיא תהיה עליך כל הזמן. זה לא ארה"ב.

מר לדיאנסקי:

מגיל .17

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

במדינת ישראל כל אחד בגיל 16 מחויב להוציא תעודת זהות וחייב לשאת אותה עליו על פי חוק.

מר שרף:

יש לנו משל"ט פעיל, בכל כרגע נדע לפי מספר זהות בן כמה הוא, והוא יהיה חייב להזדהות, ליצור קשר עם ההורים שלו. זה נושא די מורכב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה מורכב? לוקחים את האופניים ואומרים- תשלח את אבא, אבא יבוא, אבא יגיד, נדבר עם אבא, נראה, לא יקרה כלום, ואז הוא ידע.

גב' יוחנן וולק:

לצורך זה אתה תצטרך שיהיו לך מתקנים ייעודיים.

מר זלוף:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 24 -

אנחנו נתחיל לאט לאט .

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו נתחיל ויהיה לנו איפה.

מר שרף:

אפשר להוציא אוויר, סוללה, ויש לנו גם מחסן מיוחד ויש לנו כלי רכב מיוחד שיוכל לאחסן את האופניים.

מר שפירא:

ראובן קודם אמר, אני לא יודע אם זה בבדיחות דעת או שהוא התכוון ברצינות, להוציא חצי אוויר מהגלגל, זה גם מעביר את המסר וגם לא גורם נזק.

מר זלוף:

אנחנו לא חושבים דרך אגב, שהוצאת אוויר זו הפעולה הראשונה. אנחנו מאוד חוששים. הוצאת אוויר, דע לך שזה מכה. המשטרה עשתה את זה.

מר שרף:

אני מעדיף להוציא סוללה ולא להוציא אוויר.

מר זלוף:

אנחנו מתלבטים בזה, אנחנו יושבים על זה שעות, כי אנחנו מבינים את המשמעות. אתה מוציא אוויר לילד,

מר שפירא:

זה גומר את הג'נטים.

מר זלוף:

לא רק זה. מה הוא עבר, מה ההורים שלו עוברים,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה הם עוברים, תסביר לי, תסלח לי? מה עובר ילד שהוציאו לו? ילד עבר פנצ'רים מיליון פעם, מה קרה שהוא עומד עכשיו עם אופנים בלי אוויר בגלגלים? הוא מרים טלפון קודם כל, כי יש עליו טלפון, לאבא ואמא. ב. עובר רוכב אופניים הבא, עצור רגע, תן לי, יש להם משאבות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 25 -

מר זלוף:

אין. לקחתי לו את הוונטיל. אני לא נותן לו את הוונטיל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם אתה עושה את זה, קח תחרים לו את האופניים, מה ? הוא יסחוב אותם? הוא יזמין טקסי בשביל זה?

מר זלוף:

זה הדיון.

מר שרף:

החרמת אופניים תעלה לו קצת כסף, כי השיחרור עולה כסף, הוצאת אוויר לא תעלה.

מר להט:

איך עושים את זה?

גב' יוחנן וולק:

דן שואל איך תהיה ההסברה.

מר להט:

זה הדבר החשוב ביותר, איך יודעים מה לעשות?

מר שרף:

הסמכויות שלנו, כאמור, הן לדרוש הזדהות.

סמכות לדרוש מסמכים.

סמכות להוציא אוויר ואת השסתומים מצמיגי האופניים כמובן.

סמכות לתפוס או להרחיק רכב.

סמכות עיכוב.

וסמכות למתן הודעת קנס.

אגב, הדוחות נעים בין 100 שח' ל-1,000 שח', תלוי בחומרת העבירה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תתחיל להתעורר סערה, אנשים יתחילו להתעניין, הם יקראו והם ילמדו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 26 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

וההורים יודו לנו שהצלנו את החיים של הילדים.

אני רואה ילדים ,אלוהים, היו הורגים אותי אם הייתי נותן לילדים שלי לנסוע ככה. היום כמעט דרס אותי אחד. הוא נסע עם פחית שותה, ועם מוזיקה.

מר לדיאנסקי:

באופניים חשמליים או רגילים?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

חשמליים. הוא סטה מהנתיב.

מר לדיאנסקי:

ילד באופניים רגילים יכול להגיע ל-20-25 קמ"ש, זו בעיה.

באופניים רגילים, ילד צעיר מגיע ל-20-25 קמ"ש, כמו אופניים חשמליים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא שמע מוזיקה, שתה פחית.

מר שרף:

כאן על גבי השקף מפורט מה פקח יעשה.

משהו לגבי קטינים:

בהפעלת סמכות כלפי קטין אנחנו נהיה חייבים לידע את ההורים של הקטין. קטין זה בן 12 ל-.18 ובמידה שאנחנו נחליט לשלוח הודעת קנס/דוח לקטין, צריכים גם ליידע את ההורים. בכל מצב מגיל 12 עד 18 ההורים יצטרכו לדעת.

קצת לגבי לוחות זמנים:

במהלך חודשים יוני-יולי הדובר התחיל בהסברה ופרסום נרחב בנוגע לאופניים חשמליים.

ב-2 ביולי אנחנו פותחים את הקורס הראשון. בשבוע הבא הפקחים מתחילים לעבור את הקורס הראשון בנוגע לאופניים חשמליים, הכשרה בת שלושה ימים שבסופה יוסמכו לאכוף את הנושא.

בחודש אוגוסט אנחנו מתכוונים להתחיל באזהרות, אוגוסט וחלק מספטמבר נתחיל באזהרות.

בתחילת ספטמבר, לא ב-1 בספטמבר, קצת אחרי זה אנחנו נתחיל באכיפה. נתחיל באכיפה כרגע, בשלב ראשון, נגד אופניים חשמליים, ולאט לאט נרחיב את האכיפה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 27 -

מר לדיאנסקי:

חשמליים ואופנועים.

מר שרף:

בספטמבר, יחד עם הדובר, כאשר תתחיל שנת הלימודים, נתחיל בהסברה גם בבתי הספר. קבוצה של אנשים ילכו, נרצה ונחלק אלוני הסברה בבתי הספר, נעשה סדנאות והרצאות , כולל מבחנים, לתלמידים, ואני מקווה שהנושא יחלחל.

חשוב מאוד, נמצא פה גם נציג של הדובר, חייבים בחודש יולי-אוגוסט להגביר את נושא ההסברה והיידוע של הציבור.

לא פשוט, מורכב, צריך להיות מאוד מאוד מאוד זהירים, מדובר בהרבה קטינים, וזו פעם ראשונה באמת, כמו שראש העירייה אמר, משהו בתנועה ולא רכב שעומד. גם נת"צים זה בתנועה, אבל נת"צים זה באמצעות מצלמות. זה פעם ראשונה שיש מפגש של פקח עם כלי רכב שנוסע. זה נושא יותר משמעותי, אבל התמודדנו עם דברים לא פשוטים. גם בחוק העישון אמרו לנו-אתם לא תצליחו כי גם, אמנם זה אדם אבל שהולך, ודי התמודדנו יפה. היום הולכים בקניונים- לא רואים אנשים מעשנים, בבתי חולים לא רואים אנשים מעשנים, עדיין עבודה קשה, אבל אני אומר ,אני מניח שבסיוע של משטרה ולמידה עם הזמן נדע להתמודד עם הנושא. לא פשוט , מורכב, אנחנו נצליח.

מר זלוף:

אגב, אני רוצה להגיד משהו כהערת סוגריים, ברשותכם לגבי העישון, הוא הזכיר את זה.

היום אתם הולכים ואתם מרגישים כאילו שזה מובן מאליו-הסיפור הזה שלא מעשנים, לא בקניונים, לא במקומות אחרים, לא מעשנים. בהרבה מקומות שאתה מסתובב אתה לא מרגיש עשן כמו שהיית מרגיש פעם. וזה לא היה על ידי המשטרה, וזה לא היה על ידי גורמי אכיפה אחרים, זה היה על ידי אגף הפיקוח העירוני-הוא בעצם עסק בזה והוביל את השינוי הזה. כלומר, יש לזה משמעות להבין את העניין הזה. אתה מסתובב היום בקניון, אתה לא רואה אנשים מעשנים, זה מובן מאליו.

אז זה הסיפור שלנו.

אל תיסעו באופניים חשמליים.

מר המאירי:

אם אפשר 2-3 הערות מהניסיון שלי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 28 -

מר זלוף:

אתה רוכב?

מר המאירי:

הרבה. מדווש. רק לפני יומיים פגשתי את ראש העיר, הוא הילך ואני נסעתי.

כמה דברים:

דבר אחד-שילוט מרתיע, דבר מאוד חשוב. ומצד שני, אני כבר דיווחתי על זה בכמה מקומות, יש חלק מהסימונים על השלטים החדשים-שנמחק וצריך לחדש אותם.

אלה דברים שהם לידיעה בסיסית.

דיברתי על מערכת החינוך, ללמוד מעירוני ד', שם לפחות בכתה אחת אני יודע- מחנכת עשתה שעת מחנך על הנושאים האלה.

עוד נקודה נוספת, וזה הנושא של פרסום מרתיע. אם וכאשר תתנו את הדוחות הראשונים, ככל שאנשים יודעים-זה מבוצע, זה נאכף, זה מרתיע.

מר זלוף:

אבל יהודה, בוא נסכם שחצי שנה אתה לא מוציא לנו מיילים. חצי שנה בלי מייל אחד.

מר לדיאנסקי:

מה חסר בחוק?

עו"ד וינר:

גם היום היינו בוועדת הכלכלה על החוק. אנחנו לומדים תוך כדי הליכה. היום היינו בכנסת כדי לאשר הגדרה אחרת לגלגינוע, כדי לתת לפקחים סמכות מלאה על גלגינוע שהוא לא תקני התקנה מגדירה גלגינוע בצורה מסוימת, והחוק אימץ את ההגדרה בתקנות התעבורה, וזה מאוד צר.

כלומר, כל דבר שהוא קצת שונה והוא לא תקני, להפך, הוא מסוכן יותר כביכול, לא הייתה סמכות.

מר לדיאנסקי:

זה לא שני גלגלים ורכב ממונע?

עו"ד וינר:

זה שני גלגלים, אבל יש לו משקל ויש לו כל מיני.

מר לדיאנסקי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 29 -

המתקן הזה שהיום עולים עליו? זה סוג של גלגינוע?

מר שרף:

מותר לו לנסוע. איילת אומרת שאם יהיה כלי חדש עכשיו, הוא עדיין לא מוגדר בחוק. כל כלי חדש יצטרכו לתקן את התוספת. כל כלי חדש- יצטרכו תוספת חדשה לחוק, זה לא פשוט.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש בחוק הזה הרבה מאוד בעיות.

ישנה הבעיה שעלתה כאן לגבי העניין של הזיהוי. נוסעים פה אנשים בלי זיהוי.

מר לדיאנסקי:

אין רישוי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בניגוד למשטרה, שאז יש רישיון נהיגה, יש מספר אוטו, ויש למי לפנות.

הדבר השני: תראו את האבסורד. בחוק מדינת ישראל כתוב שאופניים לא נוסעים על מדרכה. אבל

באכיפה שניתנה לעיריית תל-אביב או לרשויות המקומיות, נאסר על העירייה לאכוף אופניים שנוסעים על המדרכה. מדוע? כי המשטרה החליטה, בניגוד לחוק, שזה מסוכן להוריד אופניים מהמדרכה.

מר לדיאנסקי:

זה לעניין הרחוב הלא ממותן. בלא ממותן אתה לא אוכף על המדרכה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, סליחה. הלא ממותן נחשב לצריח להוריד. אבל בוא נגיד-שיש עוד אזורים שלמים בלי אזור ממותן בעיר. זה לקונה נוספת.

יש לקונה מה זה אופניים. אתם כל הזמן מדברים, והוא אומר אופניים חשמליים וכו'. אופניים חשמליים שמדוושים בהם ואין להם קלץ' שבו אתה נוסע-נחשבים לאופניים. איך הפקח מזהה ביניהם? אין לו סמכות לעסוק באבחנה הזאת נדמה לי בכלל.

מר זלוף:

נכון.

מר לדיאנסקי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 30 -

זה בעצם אופניים דו שימושיים, שאתה יכול או לדווש או להפעיל את המנוע?

מר זלוף:

אופניים לא תקניים על פי החוק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש הגדרה. יש הגדרה מה זה אופניים חשמליים ומתי זה עובר לדרגת אופנוע, אבל אתה לא יכול לראות את זה , זה נראה אותו דבר.

כשאתה עולה על כלי , כשאתה לוחץ על הדבר הזה והוא מתחיל לנסוע ונוסע.

מר לדיאנסקי:

אתה מאיץ.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, לא מאיץ. יש עד 6 ק"מ מותר להאיץ, מעבר לזה צריך לדווש, כל מיני שטויות. והמהירות המירבית היא 25 קמ"ש. מן הגדרה שמגדירה את הכלי-מתי הוא מפסיק להיות אופניים,

מר לדיאנסקי:

והופך להיות אופנוע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ובראיה אתה לא רואה מה.

יש פה עוד בעיות שנצטרך להתמודד אתן בהרבה מאוד מובנים, כולל העניין הזה- מה עושים לזה שמנפנף לך לשלום בידו.

גב' ברוך רון:

איך זה באמת קורה בפועל? איך נער נוסע על אופניים חשמליים על המדרכה במהירות מסוימת, איך קורה העיכוב? איך זה קורה בלי שזה מסכן הולכי רגל?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נלמד את זה. אני לא יודע.

מר זלוף:

זו שאלה טובה מאוד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 31 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אומר לך, אני לא יודע, אנחנו נלמד את זה. זה בדיוק דבר שאנחנו לא יודעים. אנחנו חלוצים, אנחנו לא יודעים. אם נמצא שיש עם זה בעיה, נשים שוטר בעוד 200 מ' ונעשה עוד כמה דברים.

מר זלוף:

יש לנו בעיה. המפגש של פקח עם קטין-שהוא אומר לו לעצור, הוא כבר יכול להיות איזושהי בעיה, שיוצרת, בואי נגיד, מפגש לא נעים. יש חוק הנוער, הסיפור לא פשוט, הסיפור מאוד מורכב.

מר לדיאנסקי:

אם היה לך רישוי ומספר יכולת לצלם.

מר זלוף:

זה היה פשוט.

מר לדיאנסקי:

ברגע שאין לך זיהוי, לך תחפש את ההוא עם הבלורית וכובע מצחייה.

מר המאירי:

יש עוד דבר שצריך לתת עליו את הדעת, זה הסעה על אופניים של נלווים. אני , לפני יומיים-

שלושה, ראיתי אב עם שלושה ילדים, אחד על כסא , על הכידון,

מר שרף:

זה גם אסור.

מר המאירי:

ויש מקרה נוסף, על החוף אתה רואה את זה לא מעט, גני ילדים, גוררים אחרי אופניים כרכרה ושמים שם 7-8 ילדים, צער בעלי חיים. אני לא רואה איך למנוע את זה כי החוק לא מונע את זה, אבל צריך לחשוב, לפחות להתריע עליהם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בוא נתמודד עם הילד האחד קודם, אחרי זה נגיע לשבעה. זו לא הבעיה שלנו עם שבעה ילדים כרגע, הבעיה שלנו היא עם כל אלה שמתפרעים עם ילד אחד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 32 -

חברים, אנחנו נכנסים פה להרפתקה, שאתם-כחברי מועצה, יבואו אליכם המון בטענות-עשו לי, לקחו לי, עלה לי הרבה כסף, למה החרימו לי, יבואו אליכם. אז תדעו שיבואו אליכם.

אני זוכר, בתור מי שנכנס לפה, על כל מדרכה זה היה חנייה, וכל שדרה הייתה חנייה, גם זה היה תהליך, עד שדברים הפכו להיות.

גם עם העישון, אותו דבר , כמו שרובי הזכיר, היה פה שינוי תרבותי שלקח זמן, עם הרבה בעיות.

מצד שני, פה זה יותר מורכב . זה יותר מורכב כי אנחנו מתעסקים עם, נקרא לזה, הצרכים היומיומיים כמו הסעת ילדים לגן וכל מיני דברים מסוג זה. מה אתה מוריד אותי מהמדרכה, יש לי ילד על הכלי, וכל מיני דברים מהסוג הזה.

מר לדיאנסקי:

מכיוון שזה דבר חדשני,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חדש.

מר לדיאנסקי:

אין שום עיר בישראל שמתמודדת עם אתגר כזה, אז בטח בעיני צריך בשלב הראשון לאכוף אופנועים, אופניים חשמליים, והרבה הרבה הרבה הסברה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון.

מר לדיאנסקי:

ולראות אחרי הגל הראשון את התוצאות.

מר שרף:

זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה בדיוק מה שאנחנו הולכים, הוא אמר. אנחנו הולכים להתחיל רק עם אופניים חשמליים בהתחלה.

מר לדיאנסקי:

ואופנועים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 33 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אופנועים זו לא הבעיה שלנו.

מר לדיאנסקי:

למה? הוא אומר שמירב התלונות שיש לו זה אופנועים.

מר זלוף:

אופנוע שנוסע על המדרכה , נטפל.

מר שפירא:

לא למטרת חנייה.

מר זלוף:

לא למטרת חנייה.

מר לדיאנסקי:

אחד שנוסע בשדרות ח"ן או ברוטשילד.

מר זלוף:

ברור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה כבר לא שיגרה בתל-אביב, זה לא שיגרה בתל-אביב.

מר לדיאנסקי:

יש לא מעט.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא שיגרה.

מר זלוף:

אם יהיה, נטפל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ב' תמוז תשע"ז ()26/06/2017

- 34 -

מר המאירי:

אתם אמורים לשמש גם דוגמא לעניין הזה.

מר שרעבי:

מה זה אתם? אנחנו.

מר המאירי:

הם עושים את העבודה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים תודה רבה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה