החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 15 ביולי 2015

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140011207 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויית

העוררת: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע'ימ

- נגד ה

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

מבוא

בישיבה מיום 18.12.2014 הודיעו באי כח הצדדים בזו הלשון:

'יהסוגיה העובדתית היחידה שנותרה בתיק זה שלגביה אין מחלוקת היא לגבי העובדות בדלקמן: העוררת הסירה את הדלתות שמובילות לחדר המדרגות (בניגוד למצב שהיה בערר הקודט) התאריך המוסכם הוא 1.1.2014 ואילך. מוסכם כי כיום דהיינו 1.1.2014 המעבר בחדרי המדרגות הוא ללא הגבלה מקומות 0 עד הקומה העליונה. כמו כן מוסכם כי העוררת מחזיקה בשימושה הבלעדי קומות 11 עד 27. השאלה המשפטית היא האם יש לחייב את העוררת בכל שטח חדר המדרגות לקומות שבהן ה*א מחזיקה./

[הערה: הערר הקודם הכוונה היא לעררים 140004744 ו- 140006928 בעניינם ניתנה החלטה ביום 29.8.13; על ההחלטה הוגש עמיינ 34343-11-13 בוק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ני עיריית תל אביב-יפו, פסק הדין שדחה את הערעור ניתן ביום 11.11.2014 ע"י כבי השופטת דייר דפנח אבניאלי.]

יצוין כי בתחילתו של ההליך בבית המשפט, העלתה המערערת טענות גם כנגד חיוב חדר המדרגות, אך במהלך הדיון הודיעה בייכ המערערת כי היא וונחת הטענות לגבי המדרגות ומבקשת לדון בערעור בהתייחס לקומות שבמחלוקת.

בית המשפט המחוצי לא קבע לעניין סוגיית חדר המדרגות מאומה שיש בו כדי לחייב את הצדדים או שייצר ימעשה בית-דין! . משכך אין אנו מקבלים את האמור בסיכומי בייכ המשיב, בסעיף 21 בעניין וּה.

לאור הנייל, בהעדר מחלוקת עובדתית ניתן לעבור ולבחון את טענות הצדדים ולפרש את הוראת סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה, [בנוסתו דהיום] ובנסיבות הקונקרטיות העובדתיות של הערר לפנינו.

דיו

סעיף 1.3.1 ח. לצו הארנונה (להלן: סעיף הפטור), קובע בזו הלשון:

**ישטח משותף בבנין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק על ידי מחזיק אחד.

שטחים משותפים אלו יחולקו ויחויבו באופן יחסי בין המחזיקים'י.

על סעיף 1.3.1 חי כבר נאמר עליו שרב הנסתר בו על הגלוי. [ראה: עמיינ 21850-07-11 חברת אופקים נטיעות ותיירות (1979) בע"מ ני. עיריית תל-אביב-יפו, להלן: ייאופקיסי'י), לא נוכל אלא לנסות ולפרש את הצו בנוסחו המאושר והתקף, תוך יישום ראוי של עובדות המקרה כאן.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בסיכומיהס ובהסתמך על העובדות המוסכמות עליהן כמפורט במבוא, לדעתנו יש לאמף במקרה העובדתי שבפנינו את הפרשנות התומכת בגרטת העוררת.

ראשית יודגש כי בניגוד להחלטת הועדה בערר הקודם, עובדה היא שכיום אין לעוררת את השליטה והחזקה הייחודית בגרס המדרגות הצמוד ל- 17 קומותיה; ולא נעלה את הדלתות בפני מחזיקים אחרים ביתר הקומות.

אין כל מניעה מכל אדם המחויק קומה כלשחי בבנייו להשתמש בכל גרם המדרגות מקומה 0 עד קומה 46. אפילו יאמר כי מדובר בשימוש בעת חירום לא ניתן לאמ את

גישת המשיב שגרם המדרגות: יימן הסתם עומד לשימושן של חקומות העליונותיי, [סעיף

7 לסיכומיו.]

השימוש בגרס המדרגות לשעת חירום, אף לא לשעת תירוס, עומד תיאורטית ומעשית לכל דיירי הקומות מ- 0 עד 46. לדעתנו, אין לקבל את גרסת המשיב כי גרם המדרגות הצמוד לקומות 11- 27 מותזק אך ורק ע"י העוררת ובשימושה הבלעדי ולכן חיא המחויבת בתשלום הארנונה.

אנו בדעה כי הפרשנות הנכונה למצב העובדתי כאן הוא שיש לראות בגרס המדרגות הפרוט , על כל קומותיו, 0 עד 46 , כשטח משותף בבניין ולא כשטח משותף בקומה מיוחדת. חדרי המדרגות המיועדים לשעת חירום, משמשים את כל דיירי המגדל המשולש במתחם עזריאלי.

8 הסעיף בצו הארנונה פותת במילים: יישטח משותף בבניין או בקומחיי. מדוע נכתב בקומה בנפרד מבניין וחרי ממילא כלולה קומח בבניין. אנו סבורים כי מחוקק המשנה מצא מקום להבדיל ולהבחין בין שטח משותף בבניין לצורך בחינת התריג לפטור, המורה לבתון יילמעט בניין...'י לבין שטחים משותפים הספציפיים לקומה לבתינת המשך החריג לפטור יילמעט...או קומהיי.

9 על פרשנות דיני המס נפנה לפסק הדין מיום 14.4.2015 ברעייא 2453/13 אלעור עמר נ.

עיריית חדרה ואחי בסעי 17 שם.

0. אין העוררת מחזיקה ב-80% בכל קומות הבניין המתנשא ל- 46 קומות. אין אנו טבוריס

כי יש לחייב את העוררת בכל 17 קומותיה, לגביהן אין חולק כי חזקתה היא 100% באופן מלא לגרמי המדרגות הצמודים אך ורק לקומותיה.

1. גרם המדרגות אלנו מתחיל מקומה 11 ומסתיים בקומה 27 ואינו משמש רק את העוררת.

היא אינה מחויקה בקומות 1 עד 10 , ו- 28 עד 46 ושטת מדרגות התירוס המשותף פרוט בצמידות לכל קומות הבניין, אלה המוחזקות ע"י העוררת ואלה שאינן מותזקות על ידה.

2. לדעתנו הפרשנות הראויה לסעיף הפטור, בנוסחו היום, שגרם המדרגות אשר מעצם טיבו

וטבעו משמש את כל דיירי המגדל ואין בבניין מחזיק אחד המתזיק לפחות 80% מהשטח הלא משותף- *היה פטור מלשלם ארנונה.

3, לדעתנו, בדיקה ראשונית תבוצע לעניין טיבו, טבעו ומהותו של השטת המשותף ב- /בנין כיחידה שלמה. היינו אס מדובר בשטח משותף המצוי לאורכו של בל הבניין [כמו בענייננו כאן] והסייג המחריג את הכלל 'לא לחויב'י, לא נכנס לתוקף, משום שאין מחזיק אחד בכל הבניין בשטחו הלא משותף בשיעור הקבוע 80 -20 אזי כל השטח המשותף לא יחויב.

4. לדעתנו, בדיקת כל קומה וקומה באופן פרטני, תערך רק מקום שמדובר בשטח משותף

ו יש , / / / 1 , \ ו

אשר מטיבם וטבעם הס ספציפיים לקומה.

5. לדעתנו, סעיף הפטור המאזכר את המלים: 'לא *חויבי, לשטת המשותף בקומה , יהא זהה

בדיוק לבדיקתנו העובדתית האם ההתרגה לא נכנסת לתוקף, היינו אין מחויק אחד בקומה המתזיק 80% מהשטת הלא משותף בקומה הספציפית.

בענייננו אין חולק כי גרם המדרגות בנוי לכל אורך הבניין, הוא שטח משותף שנועד לשרת את כל דיירי המגדל המשולש ולא את העוררת בלבד. רק אם הייתה העוררת מחזיקה לפחות 80% מהשטחים הלא משותפים בכל הבניין היא תוחרג מתחולת הפטור, והחיוב יושת באופן יחסי בין כל המחציקים. במצב אחר, שטח משותף בבניין, לא יחויב בארנונה.

מצב בו רק העוררת תשלם ארנונה בגין גרם המדרגות הצמוד לקומותיה, ויחד עם וּאת המדרגות , כשטח משותף, ישמשו את כלל דיירי חבניין על כל קומותיו, אינו מקובל עלינו ועומד לדעתנו בניגוד ללשון צו הארנונה בסעיף זה.

כבר בעבר קיבלו ועדות הערר החלטות ברות זו ולדוגמא בערר 140004330 אייקידו ללא גבולות (עייר), נקבע כך: יימדובר בחדר מדרגות המוביל בין קומות הבניין כאשר עסקה של העוררת נמצא בקומה האמצעית. חדר מדרגות הינו שטת משותף וכאשר אנו בוחנים את צו הארנונה המתייחס לשטח משותף בקומה או בבניין אוּי בהקשר לחדר המדרגות, ההתייחסות הינה לבניין ולא לקומה. ואת כפי שאמרנו משום שתפקידו להוביל המשתמשים בבניין מקומח לקומה ואין לו שום תפקיד המיוחד לקומה הספציפיתיי.

לא הוצגו בפנינו נתונים, אולם אנו מתרשמים כי לא מעטים הס המקרים בהם בוחר המשיב שלא לתייב בשטתי חדר מדרגות קומות בהם קיים מחציק אחד או שמחויק מעל % מהשטח הלא משותף בקומה, בבנלין שרובו אינו משמש למגורים.

*וער כי הסתמכות המשיב על החלטת הוועדה בערר 140004589 בנק הפועלים בע"מ גי.

מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב בסוגיית מדרגות חירום חיצוניות בנכס, אינה תואמת העובדות בערר שלפנינו. שכן שס הוכת ולא הייתה מחלוקת עובדתית כי בבנין הנדון המדרגות התיצוניות, משמשות את סניף הבנק בלבד בשעת חירום ולא נטען וגם לא הוכת כי פרט לבנק ישנט מחזיקים אחרים המשתמשים באותן מדרגות חירום.

עוד יוער כי הסתמכות המשיב על פסק הדין של בית המשפט העליון, מיום 28.12.2014 בעניין עעיימ 867/11 בפרשת א.בי.סי ואחי, שניתן בהרכב מורחב, אינו מתזק את גירסתו ופרשנותו לסעיף הרלוונטי שכן כל פסק הדין נטב על רקע דחיית העתירות שהוגשו לבית המשפט קמא בשל שיהוי אובייקטיבי, תוך יישום דוקטרינת השיהוי המנהלי.

[בקשה לדיון נוסף נדחתה ביום 9.2.2015 --דניימ 116/15.]

סוף דבר

הערר מתקבל. חיוב העוררת בארנונה בגין מדרגות החירום יבוטל.

בנסיבות העניין לא תייבנו בהוצאות .

ניתן היום, 2 ביולי 2015 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניניס מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים ואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

בוועדת ערר), התשלייצ- 1977 תפורסם התלטה גו באתר האינטרנט של המשיב. רץ \

/ |

לוייר: עו"ד] יהודה מאור | הברה: ע / לי קדם חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| טו בתמוז תשעה

\ 2.5

מספר ערר: | 12:27 / 140012504

מספר ועדה: | 11212

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: ד.ה.ב. להשקעות בעמ

- 1 ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתנת בזאת תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.07.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד מאור יהודה חברה: עו"ד קדם"שיבלל" חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

₪5

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| טו בתמוז תשעה

מספר ערר: | 11:35 / 140012517

מספר ועדה: | 11212

בפגי חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חבר: קדם גנזל שרה שירלי

חבר: לוי אבשלום

העורר/ת: אנימייטד סטורי בורדס לימיטד חברה חו"ל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

עפ"י האמור בבקשה המשותפת ערר זה יימחק ללא חיוב בהוצאות תוך שמירה על טענות לזכויות הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 02.07.2015.

יו"ר: ע"ד מאור יהודה הגרה עו)/קדם שירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140010979 שליד עיריית תל אביב- יפו 121

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלוט לוי, עו"ד ורוייח

העוררת: ויטיטה מערכות בע''מ

- נגד | -

מנהל האונונה בעיריית תל אביב

החלטת

מבוא

הערר דנן עניינו חיוב נכס המוחזק על ידי העוררת ברתוב הברזל 38 בתל אביב הרשום בפנקסי העירייה כנכס מספר 2000230996; ח-ן לקוח מס'י 10696233 שסווג ע"י המשיב ייבניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי (להלן: *יהנכסיי).

לטענת העוררת, יש לסווג את הנכט, בסיווג ייבית תוכנהיי על פי התעריף הקבוע בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה .

ביום 25.5.2015 הוגשה בקשה מטעם המשליב לאחד את הדיון בעררים כך שהחלטתנו תחול על שנות המס 2014 ו- 2015. הבקשה הוגשה בהטכמת בייכ העוררת.

עיקר טענות הצזדים:

1. לטענת העוררת יש להכיר בה כבית תוכנה שכן היא חברה העוסקת בפיתוח תוכנות,

מרבית עובדיה הינם מפתחי תוכנה בעלי ניסיון ו/או תארים אקדמאליס במדעי המחשב, הנדסת מערכות מידע וכוי.

2. העוררת טוענת כי עיקר עיסוקה בפיתוח תוכנות ובפועל היא מרכו הפיתוח של חברת

האם האמריקאית ויסיטה אינק, שמקום מושבה במדינת דלוור ארהייב. העוררת היא חברת בת בשליטתה המלאה של החברה האמריקאית.

3. לטענת העוררת הכנסותיה רובן ככולן נובעות משירותי הפיתות לחברת האם על בסיס

הסכמי בשיטת ה- 620671>+ .

4. לטענת המשיב, העוררת הינה חברה הנותנת שירותים לתברת האם האמריקאית שהיא

מעניקה לאלפי לקותותיה שירותים. העוררת אינה מוכרת תוכנה והמוצר בו עסקינן הוא

פלטפורמה מקוונת (0/22) המאפשרת ללקוחות החברה האמריקאית לנהל קשרים עסקיים, ובכלל להשתמש בתוכנה שפותחה בעבר.

5. לדעת המשיב אין העוררת מייצרת תוכנה אין לה 'מוצר מדף' העומד למכירה ומשכך

כלשונו: ייאין בינו ובין מכירה של תוכנה דבר וחצי דבריי [סעיף 11 לסיכומי המשיב.)

6. לטענת המשיב, על פי הראיות בתיק אין לקבל את הטענה כי העוררת עומדת בדרישות

המיוחדות המפורטות הצו הארנונה בסעיף 3.3.3 ואין לסווגה כבית תוכנה.

העובדות שבבניגו ודיון:

7. לאחר ששקלנו את ראיות הצדדים ויוער כי בייכ העוררת ויתר על חקירתו של החוקר

מטעם המשיב מר יוסי שושן, קראנו את חסיכומים לרבות האסמכתאות שצורפו לעיוננו, אנו בדעה כי בנסיבות הקונקרטיות של תיק גה יש להכיךר בעוררת כבית תוכנה.

8. מקריאת תצהירה של גבי ענבל פאר, מנהלת הכספים אצל העוררת, להלקן: ייפאריי, ועיון

בנספחים לתצהירה ומעדותה בפנינו, מסקנתנו כי העוררת היא יבית תוכנהי וכך יש לסווגה,

9. לתצהיר העוררת צורפו נספחים שעיקרם כדלקמן:

א נספת 1 יי- מכתב מנכ"ל העוררת מיום 21.11.2013 המפרט את עיסוקה של העוררת.

ב. נספח 2י- אישור משרד רו"ח של העוררת מיום 21.11.2013 שעיקרו אישור

שהעוררת חברת הבת של החברה האמריקאית, הינה חברת פיתוח שלה

והכנסותיה נובעות משירות? הפיתוח בהתאם להסכם ביניהן על בסיס 0202871 +.

ג. | נספח ''3'י- רשימת מצבת כוח האדם, לרבות הכשרות ותארים.

ד נספח יי 4'י- הסכם בין החברה העוררת לחברת האם בארהייב מינואר 2012

גב

נספת ''5'י- פירוט מוצרים מתוך דפי האינטרנט. יוער על ידנו על מנת למנוע ספק, דפי האינטרנט הם של החברה האמריקאית, ברס הוכח בפנינו כי פיתות המוצרים נעשה באר> ע"י העוררת עבור חברת האם.

0. נציין כי השימוש במילה ישירותיסי, לדעתנו, אינה מקבילה למילה הנפוצה ישירותיסי

בהקשרים אחרים של נותני שירות בתחומים אחרים. בהקשר הנדון בפנינו מדובר ב-

ישירותי פיתוח תוכנהי ואנו בדעה כי שרותי פיתות לרבות כתיבת שורות קוד בתחום המחשבים יש לראותן כייצור מוצר.

1. בעניין זה נפנה לחוזה בין החברות בנספת 4% המציין את התמורה: י מזוך

05 .זג ד46 תד סיד זג 0 םם .51411 אסזזד אמא 6

תזגם 4 פאג אז 5 מפשזע... 51 הט 70 66 עצת 6 תעד דאת)ותי

2, בעדותה בפנינו מאשרת פאר כי: ייהחברה עושה פלטפורמה של מוצר. הפלטפורמה משתנה כל הצמן. כל מה שבנינו בטוף 2012 ישנם חידושים, פיתוחיס ופיצירים. יי

3. למעשה הבסיס לכתיבת תוכנה ופיתוחה, בעולם הדינמי בתתוסם המתשבים, במיוחד

בתחום האינטרנט, מצריך עדכון, שיפור, פיתות נוסף, ואין לומר כי בניית הפלטפורמה הראשונית היא התוכנה עצמה, נעצרת בזמן או עומדת במקום.

4. לא אחת נפסק כי כתיבת שורות קוד בשפת תכנות, או בניית יפלטפורמהי הכרוכה

בכתיבת תוכנה, מתאימה להגדרה המופיעה בחוק המחשבים ויכולה גס לענות על הדרישה לפעילות ייצורית שבצו הארנונה. [ראה פרשת ווב-סנס].

5. לא מקובלת עלינו דעתו של בייכ המשיב כמפורט בסעיף 7 לסיכומיו כי העוררת פיתחה

בעבר פלטפורמה אשר כיום עובדת ומתפקדת ובכך נגמרה עבודת הפיתוח. תוכנות אלה מצריכות עדכון שוטף, כתיבת נוספת, שיכלול הקיים ואין בכך כדי להביא למסקנה כי הייצור יהסתיים' וכעת רק משפרים מוצר קיים.

6. עוד יודגש כי הכנסות החברה בארהייב, על פי אישור רו"ח, נובעות אך ורק מהמוצרים

המפותחים על ידי החברה העוררת.

7. המצהירה מטעם העוררת ענתה לשאלת הוועדה כך: 'יההכנסות שלנו נובעות מכספים

המתקבלים בחברת האם האמריקאית ששיטת החוזּה שלנו בנוי משיטת הקוסט פלוס.

באר יש לי לקות אחד והוא ואפ גרופ והיא הלקוח היחיד של העוררת בארצ.

8. תימוכין לדבריה מצאנו גסם באישור רו"ח שצורף כנספת '2' לתצהירה.

------- -19, העובדה שהוכחה בפנינו ככ העוררת מקבלת תמורה כספית כמתואר לעיל, פע בצנהל- --------

כקבוע בתוזה, אינה משמיטה את הקרקע מטיעונה שיש לסווגה כבית תוכנה לצורכי ארנונה.

0. גם בית המשפט בפרשת ווב-סנס קבע שצורת תשלום אינה פרמטר חד משמעל ויש לבדוק

מה בעיקר הפעילות העסקית והאם מדובר בייצור תוכנה.

.27

נדגיש כי לא מצאנו דרישה בצו הארנונה, שייצור כזח חייב להיות ללקותות רבים. די לנו בלקוח אחד הגם שמקום מושבו בארהייב, המשלם תמורה לעוררת על בסיס חוזי של "קוסט+. *

עיון קצר בהכשרות העובדים כמופיע בנספח '3' לתצהירה של העוררת מאשר כי מרביתם בעלי הכשרות בתחום המחשבים, בעיקר אנשי פיתוח. בסעיף 5 לתצהיר יפארי אומרת כך: ייהעוררת מעסיקה 12 עובדים: 10 עובדים בישראל שמתוכם 7 אנשי פיתוחיי.

בייכ העורר לא חקר את החוקר שושן מטעם המשיב. עיון בתשריט שצורף לתצהירו מפרט את מיקום העובדים ותפקידם ונראה כי בשני חדרים בנכס אין עוסקים ישירות בפיתוח תוכנה והם חדרי המנככייל והנהייח. לא שוכנענו שאין מרבית שטחו של הנכס משמשת לפיתוח התוכנה. חדרי המנכייל, חדר ישיבות והנהייח תומכים במערך הכולל של הפיתות.

לעניין הטענה שיש להפתית את שטחי הנישות כמצוין בסעיף 11 לסיכומי העוררת, אנו מאמצים את דעת המשיב שיש בטענה זו משום הרחבת חזית שאין לדון בה בערר וח והיא נדחית על הסף.

בייכ המשיב בסיכומיו [ראה סעי 12] מציין כי העוררת אינה בעלת הקניין בפלטפורמה משכך כלל אינח יכולה למכור את התוכנה. אין אנו מסכימיט לטענה צו.

די לעיין בסעיף 2 להסכם שצורף כנספת 4 כדי להיווכת שבגין התמורה שמשלמת ויסיטה אינק. לתברה בישראל היא כוללת כל זכות שפותחה, יוצרה או נובעת ממחקר ע"י העוררת עבור חברת האם, לרבות קניין רוחני.

לודגש. הקניין הרוחני בפיתוח התוכנה, לרבות וּכות בפטנטים, זכויות יוצרים, ידע, רעיונות והמצאות, נוצרים בארץ עבור חברת האם משכך יש לראותה כ-יסחורהי שפותחה עבור חברת האם. כך גם צוין במפורש ברישא להסכם; כך גם מתואר בהגדרת המונח: 'י10-86/ו1014 יי ; כך גם נאמר במפורש בסעיף 2.1 להסכם. אין בדבר כדי לשלול הכרה בעוררת כבית תוכנה.

בקצרה נסקור את ההלכה שנקבעה בעמיינ 29761-02-10 ווב סנסי בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו, שניתן ע"י כב' השופטת בדימוס שרה ברוש ביוּם 8.8.2011 , להלן ייווב- סנסי)

נפסק כי לצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנהיי נדרש לפי סעיף 3.4.3 לצו הארנונה (סעיף 3.3.3 בצו הארנונה במקרה שלנו), כי תתקיים בו בעיקר ייפעילות ייצוריתיי של ייצור ייתוכנהיי. הסעיף כולל בתובו שלושה מונתי מפתח: ייבעיקריי, ייייצוריי וייתוכנה"י.

נפסק, כי המונח י/בעיקריי מכוון, הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי. במסגרת המבחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלס של השטחים המשמשים לפעילות אחרת. במסגרת המבחן המהותי, יש לבתון האם הפעילות הייצורית חיא התלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

לדעתנו הוכת כי פעילות העוררת בעיקרה אס לא בשלמותה, מובילה למסקנה כי עוסקת בפיתוח ובייצור תוכנה. מספר אנשי הפיתוח 7 מתוך 10 ושטח הנכס כ- 197 מ"ר, רובו ככולו משמש לפיתוח מאששות קיום המבחן הכמותי והמהותי. המשיב לא המציא ראיות שיש בהן כדי לסתור את עדות העוררת ולא הצליח להוכיח שעיקר השימוש בנכט הוא למטרות אחרות מלבד פיתות וכתיבת תוכנות.

אין אנו בדעה כי העוררת מעניקה שירותיםי לחברת האם. כפי שציינו לעיל המונת ישירותי פיתוח תוכנה' לרבות 'מחקר' [נפנה לסעיף 1 בנספת 4] מוכית לדעתנו כי העוררת היא בית תוכנה.

העובדות בערר גה אינן והות לעובדות שהוכתו בפרשת יפורמליי [עמיין 19893-02-12].

שם הוכח כי העוררת סיפקה יטפסיס תכמים' על בסיס פלטפורמה של מייקרוטופט והעניקה שירות מתמשך ללקוחותיה לשימוש במאגר הטפסים.

בענייננו העוררת מקבלת מחברת האם, ללא קשר לכמות המשתמשים הקשורים לחברה האמריקאית, תמורה כספית המכסה את הוצאות המחקר והפיתוח בלבד. [נפנה לרישא בחוזה.]

נפנה לכתוב בוו הלשון:

]| 16 10 80007018 6מ0 זת 1 'סוזהק 16[ 0116018 )מסומססישה 18 מיך"

ענה תס 8ם10ו5 סע (ששם[סט 061160 88) 181115 עוסססע [661100008מ1 בתזס 1 106 קהוזגו [18180 02118 01 8010 מ 16610 ג 10508161

"18] 62178 עט 0 סמאוס ע[0108106א6 06 [5081 0760001 15 +ס

גל ג" ות מ 9 ג ג"

דו"ח כספי ולא ניתנה לו אפשרות לחקור עליו. [נפנה לסיכומיו לסעיפים 13- 15 ]

לא מצאנו ממש בטענתו, שכן כל מה שנאמר בעמוד 6 לדוייח בבאור 1 , היינו: ייהתחברת מספקת שירותי מחקר ופיתות עבור חברת האם במסגרת חסכם בין החברה האם לחברה...'י, תואם את הנאמר בחוזה נספח :/4'י שצורף לתצהיר העוררת. בייכ המשיב לא חקר כלל את הגבי יפארי על תוכנו של הסכם וה ולא מצאנו כי ההסכם שונה מהאמור בדוייח הכספי.

7. מהראיות אשר הוצגו בפנינו , מסקנתנו היא כי על העוררת להיות מסווגת כבית תוכנה.

סוף דבר

הערר מתקבל. לא מצאנו לחייב את המשיב בהוצאות העוררת.

ניתן היום, 2 ביולי 2015 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קלימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וואת בתוך 65 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו/ד יקודה מאור | חברה: ה

עקרלי קדם חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לול

- ' בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140010979

שליד עיריית תל אביב-יפו 121

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

העוררת: ויסייטה מערבות בע"מ

- נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

מבוא

הערר דנן עניינו חיוב נכס המותזק על ידי העוררת ברחוב הברול 38 בתל אביב הרשום בפנקסי העירייה כנכס מספר 2000230996; ח-ן לקות מסי 10696233 שסווג ע"י המשיב 'יבניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי (לחלן: ייהנכסיי).

לטענת העוררת, יש לסווג את הנכס, בסיווג ייבית תוכנהיי על פּי התעריף הקבוע בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה .

ביום 25.5.2015 הוגשה בקשה מטעם המשיב לאחד את הדיון בעררים כך שהחלטתנו תחול על שנות המס 2014 ו- 2015. הבקשה הוגשה בהסכמת בייכ העוררת.

עיקר טענות הצדדים:

1. לטענת העוררת יש להכיר בה כבית תוכנה שכן היא חברה העוסקת בפיתות תוכנות,

מרבית עובדיה הינם מפתתי תוכנה בעלי ניסיון ו/או תארים אקדמאיים במדעי המתשב,

הנדסת מערכות מידע וכוי.

2. העוררת טוענת כי עיקר עיסוקה בפיתוח תוכנות ובפועל היא מרכז הפיתותח של חברת

3 לטענת העוררת הכנסותיה רובן ככולן נובעות משירותי הפיתוח לחברת האם על בסיס

הסכמי בשיטת ה- 620281 .

4. לטענת המשיב, העוררת הינה חברה הנותנת שירותים לחברת האם האמריקאית שהיא

מעניקה לאלפי לקוחותיה שירותים. העוררת אינה מוכרת תוכנה והמוצר בו עסקינן הוא

פלטפורמה מקוונת (8/%) המאפשרת ללקוחות התברה האמריקאית לנהל קשרים עסקיים, ובכלל להשתמש בתוכנה שפותחה בעבר.

5. לדעת המשיב אין העוררת מייצרת תוכנה אין לה 'מוצר מדף' העומד למכירה ומשכך

כלשונו: 'יאין בינו ובין מכירה של תוכנה דבר ותצי דבריי [סעיף 11 לסיכומי המשיב.)

6. לטענת המשיב, על פי הראיות בתיק אין לקבל את הטענה כי העוררת עומדת בדרישות

המיוחדות המפורטות הצו הארנונה בסעיף 3.3.3 ואין לטווגה כבית תוכנה.

העובדות שבפנינו ודיון:

7 לאחר ששקלנו את ראיות הצדדים ויוער כי בייכ העוררת ויתר על חקירתו של החוקר מטעם המשל 5ב מר יוסי שושן, קראנו את הסיכומים לרבות האסמכתאות שצורפו לעיוננו, אנו בדעה כי בנסיבות הקונקרטיות של תיק גח יש להכיר בעוררת כבית תוכנה.

8 מקריאת תצהירה של גבי ענבל פאר, מנהחלת הכספים אצל העוררת, להלן: ייפאריי, ועיון בנספתחים לתצהירה ומעדותה בפנינו, מסקנתנו כי העוררת היא 'בית תוכנהי וכך יש לסווגה.

9. לתצהיר העוררת צורפו נספחים שעיקרם כדלקמן:

א נספת ''1'י- מכתב מנכ"ל העוררת מיום 21.11.2013 המפרט את עיסוקה של העוררת.

ב. נספח '2'י- אישור משרד רו"ח של העוררת מיום 21.11.2013 שעיקרו אישור

שהעוררת חברת הבת של החברה האמריקאית, הינה חברת פיתוח שלה והכנסותיה נובעות משירותי הפיתוח בהתאם להסכם ביניהן על בסייס 020281 +.

ג. | נספת *3'י- רשימת מצבת כוח האדם, לרבות הכשרות ותארים.

ד. נספת */4'י- הסכם בין החברה העוררת לחברת האם בארהייב מינואר 2012

ה נספת '5'- פירוט מוצרים מתוך דפי האינטרנט. יוער על ידנו על מנת למנוע ספק, דפי האינטרנט הס של החברה האמריקאית, ברס הוכח בפנינו כי פיתוח המוצרים נעשה באר> ע"י העוררת עבור חברת האם.

0. נציין כי השימוש במילה ישירותיםי, לדעתנו, אינה מקבילה למילה הנפוצה ישירותיםי

בהקשרים אחרים של נותני שירות בתתומים אחרים. בהקשר הנדון בפנינו מדובר ב-

ישירותי פיתוח תוכנה ואנו בדעה כי שרותי פיתוח לרבות כתיבת שורות קוד בתחום המחשבים יש לראותן כייצור מוצר.

1 בעניין זה נפנה לחוזה בין החברות בנספת 3 המציין את התמורה: ‏ מו 7 ד מזד 70 ₪001 5 .5411 אסזד אא

עזג 4 פאג אזפ מפשזת... זת\ 15 ג סע 10 פמסשיתמ 5 מחדך או

2. בעדותה בפנינו מאשרת פאר כי: 'יהחברה עושה פלטפורמה של מוצר. הפלטפורמה

משתנה כל הזמן. כל מה שבנינו בסוף 2012 ישנם חידושים, פיתוחים ופיצירים. יי

3. למעשה הבסיס לכתיבת תוכנה ופיתותה, בעולם הדינמי בתחום המחשבים, במיוחד

בתתום האינטרנט, מצריך עדכון, שיפור, פיתות נוסף, ואין לומר כי בניית הפלטפורמה הראשונית היא התוכנה עצמה, נעצרת בומן או עומדת במקום.

4 לא אחת נפסק כי כתיבת שורות קוד בשפת תכנות, או בניית יפלטפורמהי הכרוכה בכתיבת תוכנה, מתאימה להגדרה המופיעה בתוק המחשבים ויכולה גם לענות על הדרישה לפעילות *יצורית שבצו הארנונה. [ראה פרשת ווב-סנס]).

5. לא מקובלת עלינו דעתו של בייכ המשיב כמפורט בסעיף 7 לסיכומיו כי העוררת פיתחה

6. עוד יודגש כי הכנסות התברה בארהייב, על פי אישור רו"ח, נובעות אך ורק מהמוצריס

המפותחים על ידי החברה העוררת.

7. המצהירה מטעם העוררת ענתה לשאלת הוועדה כך: *ההכנסות שלנו נובעות מכספים

המתקבלים בחברת האם האמריקאית ששיטת החוזה שלנו בנוי משיטת הקוסט פלוס.

בארצ יש לי לקות אחד והוא ואפ גרופ והיא הלקות היחיד של העוררת באר\.י

8. תימוכין לדבריה מצאנו גם באישור רו"ח שצורף כנספח /2' לתצהירה.

ה 9 עו 1 שהוכחה בפנינו כי העוררת מקבלת תמורה כספית כמתואר לעיל פעם בשנת.

כקבוע בתווה, אינה משמיטה את הקרקע מטיעונה שיש לסווגה כבית תוכנה לצורכי ארנונה.

0. גס בית המשפט בפרשת ווב-סנט קבע שצורת תשלום אינה פרמטר חד משמעי ויש לבדוק

מה בעיקר הפעילות העסקית והאם מדובר בייצור תוכנה.

נדגיש כי לא מצאנו דרישה בצו הארנונה, שייצור כזה חליב להיות ללקותות רבים. די לנו בלקוח אחד הגם שמקום מושבו בארחייב, המשלם תמורה לעוררת על בסיס חוזי של ייקוסט+. /

עיוןן קצר בהכשרות העובדים כמופיע בנספת /3' לתצהירה של העוררת מאשר כי מרביתם בעלי הכשרות בתחום המחשבים, בעיקר אנשי פיתוח. בסעיף 5 לתצהיר 'פארי אומרת כך: ייהעוררת מעסיקה 12 עובדים: 10 עובדים בישראל שמתוכם 7 אנש" פיתוחיי.

בייכ העורר לא חקר את החוקר שושן מטעם המשיב. עיון בתשריט שצורף לתצהירו מפרט את מיקום העובדים ותפקידם ונראה כי בשני חדרים בנכס אין עוסקים ישירות בפיתות תוכנה והם חדרי המנככייל והנהייח. לא שוכנענו שאין מרבית שטחו של הנכס משמשת לפיתוח התוכנה. חדרי המנכייל, חדר ישיבות והנהייח תומכים במערך הכולל של הפיתוח.

לעניין הטענה שיש להפתלת את שטתי הנישות כמצוין בסעיף 11 לסיכומי העוררת, אנו מאמצים את דעת המשיב שיש בטענה זו משום הרחבת חצית שאין לדון בה בערר זה והיא נדחית על הסף.

בייכ המשיב בסיכומיו [ראה סעי 12] מציין כי העוררת אינה בעלת הקניין בפלטפורמה משכך כלל אינה יכולה למכור את התוכנה. אין אנו מסכימים לטענה זו.

די לעיין בסעיף 2 להסכם שצורף כנספח 4 כדי להיווכח שבגין התמורה שמשלמת ויסיטה אינק. לחברה בישראל היא כוללת כל זכות שפותחה, יוצרה או נובעת ממחקר ע"י העוררת עבור חברת האם, לרבות קניין רוחני.

יודגש. הקניין הרוחני בפיתוח התוכנה, לרבות ּכות בפטנטים, זכויות יוצרים, ידע, רעיונות והמצאות, נוצרים בארף עבור חברת האם משכך יש לראותה כ-יסחורהי שפותחה עבור חברת האם. כך גס צוין במפורש ברישא להסכם; כך גס מתואר בהגדרת המונת : 1/1065 יי ; כך גס נאמר במפורש בסעיף 2.1 להסכם. אין בדבר כדי לשלול הכרה בעוררת כבית תוכנה.

בקצרה נסקור את ההלכה שנקבעה בעמיינ 29761-02-10 ווב טנס בע'ימ נ' עיריית תל אביב יפו, שניתן ע"י כבי השופטת בדימוס שרה ברוש ביום 8.8.2011 , להלן ייווב- סנסי/)

נפסק כי לצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנהיי נדרש לפי סעיף 3.4.3 לצו הארנונה (סעיף 3.3.3 בצו הארנונה במקרה שלנו), כי תתקיים בו בעיקר ייפעילות ייצוריתיי של ליצור ייתוכנהיי. הסעיף כולל בחובו שלושה מונחי מפתח: */בעיקריי, ייייצוריי וייתוכנה"י.

9. נפסק, כי המונח ''בעיקריי מכוון, הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי. במסגרת המבחן

הכמותי יש לבתון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלם של השטחים המשמשים לפעילות אחרת. במסגרת המבחן המהותי, יש לבתון האם הפעילות הייצורית חיא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

0. לדעתנו הוכת כי פעילות העוררת בעיקרה אם לא בשלמותה, מובילה למסקנה כי עוסקת

בפיתוח ובייצור תוכנה. מספר אנשי הפיתוח 7 מתוך 10 ושטת הנכס כ- 197 מ"ר, רובו ככולו משמש לפיתוח מאששות קלוס המבחן הכמותי והמהותי. המשיב לא המציא ראיות שיש בהן כדי לסתור את עדות העוררת ולא הצליח להוכיח שעיקר השימוש בנכס הוא למטרות אחרות מלבד פיתוח וכתיבת תוכנות.

1 אין אנו בדעה כי העוררת מעניקה שירותיסי לחברת האם. כפי שציינו לעיל המונת ישירותי פיתוח תוכנהי לרבות 'מתקר' [נפנה לסעיף 1 בנספח 4] מוכית לדעתנו כי העוררת היא בית תוכנה.

2. העובדות בערר וה אינן והות לעובדות שהוכחו בפרשת יפורמליי [עמיין 19893-02-12).

שם הוכח כי העוררת סיפקה יטפסים תכמיס' על בסיס פלטפורמה של מייקרוטופט והעניקה שירות מתמשך ללקוחותיה לשימוש במאגר הטפסים.

3., בענייננו העוררת מקבלת מחברת האם, ללא קשר לכמות המשתמשים הקשורים לחברה האמריקאית, תמורה כספית המכסה את הוצאות המחקר והפיתות בלבד. [נפנה לרישא בתוזה.]

4. נפנה לכתוב בזו הלשון:

]| ב10ם/ט 10 800010108 ,6מ00מ1 80105 1116 10110015 +מ6 ננססשפה 6 ומיך"

מה נתסי ₪מ11 נופסץ (אום[6ט 00ם661 85) 131618 )וסקס [16116000 מך 0 116 םוטו 15861 01000108 8001/17 ********* 0מ8 1050810

"18 62168 0 60/שס ע61081761א0 06 [5231 +מ6 ותססזק ג 1115 +ס

---------- = 35, לעניין גה יוער- כי בייכ המשיב מלין על העובדה שאפשרנו לאחר סיום העדוגות הגשת

דו"ח כספי ולא ניתנה לו אפשרות לתקור עליו. [נפנה לסיכומיו לסעיפים 13- 15 ]

6. לא מצאנו ממש בטענתו, שכן כל מה שנאמר בעמוד 6 לדו'ייח בבאור 1 , היינו: ייהחברה

מספקת שירותי מתקר ופיתות עבור חברת האם במסגרת הסכם בין התברה האם לחברה...", תואם את הנאמר בחוזה נספח *4 יי שצורף לתצהיר העוררת. בייכ המשיב לא חקר כלל את הגב' יפארי על תוכנו של הסכם זה ולא מצאנו כי ההסכם שונה מהאמור בדוייח הכספי.

7, מהראיות אשר הוצגו בפנינו , מסקנתנו היא כי על העוררת להיות מסווגת כבית תוכנה.

סוף דבר

הערר מתקבל. לא מצאנו לתייב את המשיב בהוצאות העוררת.

ניתן היום, 2 ביולי 2015 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים ואת בתוך 45 *וס מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנח 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה או באתר האינטרנט של המשיב.

ן -- 4

יו"ר: עו"ד יהוחה מאור חברה: עויי יאדס חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוכ

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יט בתמוז תשעה

/ מספר ערר: | 11:02 / 140012539

מספר ועדה: | 11210

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: וובידו מערכות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בהתאם לבקשת הצדדים הערר נמחק.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.07.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. 1

יו"ר: עועד ל% אמיה חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה: שד קצם,שירלי

|---

שם הקלדנית: לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יט בתמוז תשעה

0.5(

מספר ערר: | 13:17 140012518

מספרועדה: | 11210

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

חברה קדישא גחש"א ע"י הרבנות הראשית והמוע עמותה 580019107

חשבון לקוח: 10387955

מספר חוזה: 255754

כתובת הנכס: קרית שאול 50

לידי אברהם מנלה-מנכ"ל חברה קדישא גחש"א

-נ ג ד -

מנהל הארנוגה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן מלר

העורר/ת: חברה קדישא גחש"א ע"י הרבנות הראשית והמוע- אין נוכחות

לידי אברהם מנלה-מנכ"ל חברה קדישא גחש"א - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!ו

ב"כ המשיב עו"ד: קרן מלר

החלטה

העוררת הודיעה כי טענותיה הוסדרו ישירות מול העירייה.

בנסיבות העניין הערר נמחק ללא הוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 06.07.2015.

הרשויות המקומיות-(ערר-על-קביעת ארנונה-כללית)(סדרי-דין בוועדת. -----=-

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד"לוו אָמיר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה: עו"ד קזים שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יט בתמוז תשעה

מספר ערר: | 12:41 / *********

מספר ועדה: | 11210

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: גסטר טכנולוגיות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בהסכמת הצדדים הערר מתקבל לעניין סיווג הנכס כבית תוכנה.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 06.07.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ /

יו"ר: עו"ד לוי - חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה/ד ה שירלי

7 שם הקלז נית: עגת-לו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך ‎ :‏ יט בתמוז תשעה

. 5

מספר ערר: | 12:55 / 140012366

מספר ועדה: | 11210

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: אסתר אליזרוב

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

השעה כעת 13:00. העוררת זומנה עפ"י אישור המסירה המצוי בתיק לשעה 12:30 ולא התייצבה לדיון.

העוררת טענה כי היא משכירה שתי חנויות. לטענתה יש שטח שהוסר הקיר החוצץ ונפתחה כניסה נוספת לשטח זה -- לחצר מהדר המדרגות. המחזיק שמחויב בגין השטח היא חברת קיגמון (אן.בי.קיי)

עיצוב תכשיטים בע"מ. העוררת לא מחויבת בגין שטח זה וטענות בגין חיוב היז אמורות להיות מועלות ע"י המחזיק אשר מחויב ולא ע"י המשכיר.

לגופו של עניין מהביקורות שהוצגו ע"י המשיב עולה כי מדובר בשטח שהגישה אליו מהיחידות שמושכרות.

בביקורת שנערכה ב- 1 ספטמבר 2014 נמצא כי הכניסה לשטח הינה מתוך היחידות בלבד.

בשטח נראו פריטים שונים.

בביקורת מיום 27/3/15 נמצא כי השטח אינטגרלי ורציף ונראו 3 כניסות. שתי כניסות משטח המבנה וכניסה נוספת מחדר המדרגות. בשטחים נמצאו כוננית עץ, כיסא ומספר אריחי ריצוף ועוד.

ביקורת נוספת נערכה בתאריך 18/6/15 אשר העלתה גם כי בשטח נמצאים חומרים שונים ונראה כי נעשה בו שימוש.

אכן יובהר כי הביקורות העלו כי בשטח מצויים שרותים שמשמשים את המחזיק (בביקורת שנערכה ביום 27.3.15 מסרה העוררת כי חדר השירותים משמש את החנויות ביחידות 1 ו-2, בהן מחזיקה חב'

קינמון, אשר מחוייבת בגין שטח זה.

יצויין כי בדוח הביקורת שנערכה ביום 18.6.15 מסר גבריאל מחברת קינמון כי הציוד שנראה בשטח שייך להם

במכלול העובדות עולה כי אין פגם בחיוב חברת קינמון בגין השטח נשוא הערר. ממילא חב' קינמון לא הגישה השגה וערר על ההחלטה לחייב.

לאור האמור החלטנו לדחות את הערר.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 06.07.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשץ"ז/7 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ 7 ,

יו"ר: עו"ד לא חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברו; עו"ד קָם |שירלי

שם הקלדנית:

3140012432-2111-01%

ועדת ערר לענייני ארנובה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יט בתמוז תשעה

5-.]

מספר ערר: | 12:17 / 140012432

מספר ועדה: | 11210

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

והטחהו ה

ע"י ב"כ עו"ד: צבי יונגרייז

-1 ג 7+

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן מלר

ממכחים:

העורר/ת: אראל יובל, גרונדלנד יעל, ארליך צבי דוד

ב"כ העורר/ת עו"ד : צבי יונגרייז

מבהל הארגונה בעיריית ת"א-יפז

ב"כ המשיב עו"ד: קרן מלר

70 4 2 המשכיו" הוא הבעליש > 0

החלטה

במסגרת הערר שבפנינו נטען כי העוררים משכירים את השטח נשוא הערר, ביחד עם שטח נוסף לחברת מאפיית הכהנים רחל (1996) בע"מ וכי אין לקבל מצב בו שוכר הודיע באופן חד צדדי כי אינו מחזיק בנכס.

המשיב טען כי ביום 27.10.14 נשלחה הודעה על ידי מאפיית הכהנים במסגרתה נטען כי היא מחוייבת בגין קומת גלריה שאינה קיימת מזה תקופה של שנתיים, מאז נערכו שיפוצים בנכס.

בעקבות ההודעה הזו ערכה העירייה ביקורת במקום בתאריך 6/11/14 ובביקורת הזו התברר כי אין גישה לגלריה שגודלה 43.53 מ"ר מהנכס נשוא הערר. לפיכך, המשיב הותיר את השטח שגודלו 50.70 מ"ר, ע"ש המאפייה וביחס לשטח הגלריה שלגביה הוגשה הודעת חדילה ואף התברר בביקורת שמאפיית הכוהנים לא מחזיקה בה, נפתח אתר צריכה חדש ע"ש הבעלים שמחויב בחשבון 10756189.

סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות קובעים את ההוראות בדבר מתן הודעה לעירייה

וחילופי מחזיקים, כדלהלן:

"325. חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של

קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות

הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה

ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור

גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת

ההודעה

ךור עה

6. נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו

ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנז לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או גציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו

שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו.

בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה".

בהתאם להוראות דלעיל, מוטלת חובה על בעלים או על מחזיק של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחזקת הנכס כתנאי לפקיעת חבותו בתשלום ארנונה עתידי בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה כאמור על מחזיקים או בעלים של נכס, טמון הרציונל להפחית את הנטל המוטל על העירייה לגבות את המס, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בה. ראו בר"ם 1962/06 שלמה כהן נ' מנהלת הארנונה

בעיריית חיפה, תק-על 4(2006) 644, 645 מפי כבוד השופטת נאור:

"העיקרון הבסיסי של חיוב הארנונה הוא שהחיוב יושת על

המחזיק בנכס (ס' 8 לחוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325

לפקודת העיריות הינה להעביר את נטל ההודעה על שינוי

חזקה אל המחזיק העוזב. הוראה זו נועדה להקל על הרשות

לגבות את מיסי הארנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמה אחר

השינויים בחזקה.. "

על התכלית נאמר בספרם של ה' רוסטוביץ, מ' וקנין, פ' גלעד, נ' לב ארנונה עירונית

(2001):

"חובת ההודעה על חדילת החזקה בנכס מוטלת על הנישום על מנת למנוע מקרים, שבהם המחזיק החדש בנכס לא יחויב בארנונה. ההנחה היא, כי נישום שחדל להחזיק בנכס ימהר להשתחרר מחבותו בארנונה, וימסור על-כך הודעה בכתב

לרשות המקומית" (שם, בעמ' 276).

ובהמשך:

"להטלת חובת ההודעה על חדילת החזקה על הנישום שחדל להחזיק בנכס יש טעם נוסף, שלא להכביד על הרשות יתר על המידה באיתור המחזיק ולא לחייב את הרשות המקומית לבדוק בכל עת את המצב בשטח לאשורו" (שם, בעמוד 277).

בעניין ע"א 739/89 אהרון י' מיכקשוילי ג' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מה(3) 769 בעמ'

5, התייחס בית המשפט לתכלית הסעיף כדלקמן:

"ניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש], כי מגמתה שלא להכביד

על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה "מחזיק"

לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית

היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינויי

מצב".

זאת ועוד, בפסיקה נקבע כי עת קיים סכסוך בין מחזיקים הנתיב המינהלי אינו הנתיב הנכון לשם בירור סכסוך זה ואין להפוך את העירייה כצד למחלוקת (ר' עמ"נ 266/04 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב נ' יצחק טרכטינגוט; בר"ם 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ'

מנהל הארנונה של עיריית תל אביב). גם בעניין עת"מ 55444-06-13 חברת חלקה 107 גוש 7107 בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב).

בבחינת כלל העובדות והטענות שהועלו בפנינו עולה כי בנסיבות העניין לא נפל פגם בהחלטת המשיב לחייב את העוררים, הבעלים של הנכס, בגין שטח הגלריה נשוא הערר.

מאפיית כהנים הגישה הודעה בעניין שטח הגלריה ובעקבות הודעה זו בוצעה ביקורת בנכס והתברר כי יש ממש בטענתה.

החיוב הוסב ע"ש העוררים, הבעלים של הנכס בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

טענות בין משכיר לשוכר ומחלוקות ביניהם אינן צריכות להיות בסיס להתדיינות בפנינו וככל שיש מחלוקות כגון אלה, שומה על הצדדים לפתור אותן בערכאות המוסמכות.

נציין כי שאלנו את ב"כ העוררים מדוע הבעלים לא פנו לשוכרים להסדיר טענת החיוב איתם ישירות, אולם תשובה עניינית לא התקבלה. ב"כ העוררים טען כי על פי רשימת הנכסים מהחזיקים שצורפה לערר, מאפיית כהנים היא שמחזיקה בגלריה. למסמך זה אין רלוונטיות בנסיבות העניין שכן ממילא הפניה הינה מאוחרת למועד המסמך.

גם לטענת העוררים כי קיים הסכם תקף עם מאפיית כהנים אינה מספקת בנסיבות העניין, שכן כאמור, השוכר הגיש לעירייה הודעת חדילה.

העירייה פעלה על פי הודעת החדילה, ובנסיבות הענין אף היתה מחוייבת לפעול על פי הודעה זו.

לאור האמור, החלטנו לדחות את הערר.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 06.07.2015.

יו"ר: עו"ד לוי אמי חבר: זדר' רייך זיו, רו"ח חברה:

קשי שירלי

שם הקלדנית: ענת"לוי

הש

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כ בתמוז תשעה

מספר ערר: | 13:51 / 140012088

מספר ועדה: | 11213

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת: בכר קארין

- נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר *

בחודש יולי 2014 תוקנה חלוקת השטחים בנכסים נשוא הערר כך שהחיוב ב- 19 מ"ר הועבר מהעוררת בכר קארין למינימרקט השכן שמנוהל ע"י מר שלמה כהן. אכן מן הראוי היה שהעוררת תפנה לעירייה כבר בחודש יוני 2013 בעניין זה ותעלה כבר אז את טענותיה. עם זאת, לאחר ששמענו ממר שלמה כהן כי הוא מאשר את טענות העוררת, אנו סבורים כי מן הראוי לקבל את הערר במלואו.

עם זאת, בנסיבות אלה לא מצאנו לנכון לפסוק הוצאות לטובתה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.07.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

אלרון יצה --7------

6 וישק

הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה בללית מס' עררים: 140006676 שליד עיריית תל אביב- יפו 1-41

יו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררת: מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

העוררת הינה בעלים של נכס המצוי ברחוב תכמי דוד.

העוררת פנתה למנהל הארנונה וביקשה לקבל פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש בגין כלל חלקי הנכס. העוררת טענה כי השטת הבנוי בנכס אלנו ראוי לשימוש ואף מסוכן לכל הבא בשערי הנכס לאור מצבו הפיצי הרעוע.

מנהל הארנונה דחה את השגת העוררת והיא הגישה ערר לשנת 2012 בתיק 140006676.

ביום 22.5.2013 ניתנה החלטה הדוחה את הערר.

ביום 26.8.2014 התקבל ערעור מנהלי שהגישה העוררת על החלטת ועדת הערר ובהתלטתו הורה בית המשפט בתיק עמיינ 23384-07-13 להחציר התיק לוועדה להשלמת הבירור העובדתי.

העוררת ביקשה לגמן לעדות את מר בוריס קליין וביום 18.2.2015 נשמעה עדותו בפני הועדה.

בין לבין הגישה העוררת ערר בגין שנת המס 2013 בתיק 140008741. הדיון בתיק ערר זה התנהל בפני ההרכב בראשות לוייר ההרכב עו"ד שלומית ארליך ואף נשמעו ראלות .

ההרכב בראשות היוייר שלומית ארליך חורה על איחוד העררים והצדדיט הטכימו ביניחס כי ההרכב הנוכחי ייתן החלטתו בערריט המאוחדים על סמך חומר הראלות שנשמע בשני התיקים ובפני ההרכבים השונים . להסכמת הצדדים ניתן תוקף של התלטה ביום 18.2.2015 .

כמצוות בית המשפט המחוצי בפסק דינו מיום 26.8.14 ,חזר הדיון לבירור עובדתי בפני הועדה.

נסקור כעת את תוצאות הבירור העובדתי כפי שעולה מהראיות שנשמעו בפני ההרכב שדן בערר 1 וכפי שעלה מהשלמת שמיעת הראיות בפני ההרכב הנוכחי שדן בתיק 140006676.

בתיק 140008741 הסכימו ביניהם הצדדים בדיון המקדמי ביום 20.11.13 כי ייעשה בירור עובדתי ביחס לטענת העוררת כי חל שינוי עובדתי לעומת מצבו העובדתי של הנכס בשנת המס 2012 .

בהתאם להסכמה בין הצדדים ולבקשתס הועבר הדיון בראיות בשאלה זו למותב אחר ואכן, כפי שציינו לעיל נשמעו הראיות בפני המותב בראשותה של עוהייד שלומית ארליך.

העוררת הגישה את חוות דעתו של המהנדס והשמאי גיל ועסלס. חוות דעתו עוסקת בנושאים נוטפים פרט למצבו של הנכס אולם מסקנתו כפי שהוא מציין בעמוד 15 לתוות דעתו חינה כי/ מסקידת מצבו הכללי של המבנה עולת כי מדובר במבנה מסוכן אשר עלול לקדוס בכל לגע נתון?

יצוין כי מעיון בחוות דעתו של המומחה נראה כי בעיות הקונסטרוקציה המהותיות כפי שהוצגו על ידי המומחה מטעם העוררת מתייחסות רק לחלק בקומת הקרקע באזור בו הציבה העוררת עמודי תמיכה . באשר לשאר חלקי חוות דעתו והתייחסותו לשאר חלקי המבנה לא טען העד מטעם העוררת כל מדובר בבעיות קונסטרוקציה חמורות.

ואכן בתקירתו הנגדית הודה עד העוררת כי עמודי הפלדה המצוינים בחוות דעתו מצויים בחלסק קטן מהנכס. *הס מצוייסם במרכז המבנה. העמודים תומכים את הקודות במדכז המבנה, הקורות האלה נגזרו. העמודים הוצבו כנלאת כלי למנוע קליסה.<

בחקירתו הנגדית התייחס עד העוררת למומחה מטעם המשיב וקבע : /אינני מקבל את דעתו, המבנת מטוכן לשימוש"י.

עד העוררת שלמה מאיר העיד בתיק 140008741 כי לאור המלצת המהנדס המומחה להפסיק לאלתר את השימוש בנכס ומתוך דאגה לביטחון העובדים הורה על פינוי הנכס באופן מידי מכל אדם ותפ\.

בחקירתו הנגדית אמר העד כי לאחר שהעוררת השקיעה בשיפוץ וחיווק המבנה היא הזמינה שוב קונסטרוקטור ?קוא אמר לנו שבלעידת אלמתה קלה יש סיכוי שתבניין יתמוטט. קבלנו הודעה בכת 3 מהקונסטדוקטור שהבניין מסוכן וכמובן הוצאנו מיידית את כל האנשים מהנכס עט כל ההשלכות של מחיקת ההשקעות/.

המשיב הגיש חוות דעת מטעמו של המהנדס והשמאי שאול גפני.

חוות דעתו שונה לתלוטין מחוות דעת מהנדס העוררת והוא קובע בין השאר:

>אין כל בעיה קונסטרוקטיבית בבניין , אין כל שקיעה בבניין וביסודותיו (הסדקים הקלים בקירות החוץ הס סדקים נימיים של טיח חוץ... כל המערכות המגיעות לבניין תקינות והבניין מחובר לרשת המים, ביוב , חשמל....הבניין ניתן לשימוש מידי לאחסנה (תעסוקה גם במצנו כלום./

בעמוד 11 לחוות דעתו התייחס המהנדס מטעם המשיב לקטע בו הוצבו עמודי תמיכה בקומת הכניסה בשל שקיעה/גוירת קורות ואשר תוארו כאמור בחוות דעתו של עד העוררת.

*הקומה תקינה לתלוטין מבפנים למעט בעיה מקומית של גזירת/שקיעת שתי קודות תמך במפלס תקלת הקומה כאשל גוצעו תיקונים זמניים על :די הצבת עמודי תמך. התמיכות מקומיות בשני אזורים סה/כ כעשרים מטר ואינן מפריעות לתמעול שוטף של הקומת?,

ביום 19.5.2014 נתקר עד המשיב על חוות דעתו ובחקירתו אמר :

+גזידה של קודות משפיעה על יציבות בניין , אך על הבממין הזה היא איננה משפיעה כיוון שתמכו את הקולות בעמודי פלדה, עמודי הפלדת אינם מחליפים את עמודי התמץ המקוליים שק הבמיין אלא נותנים תמיכה מקומית לשתי הקורות שיש בהסם בעית מקומית'י.

עוד בחקירתו התייחס העד לשאלת מסוכנתו של הבניין בשעת רעידת אדמה והשיב :

יאמי מבקש להבהיר שאי אפשר להת:יחס למסוכנות של בניין בגין רעידת אדמה, שכן כאשר תקרת רעידת אדמת באזור הרבה בנינים יקרס!?.

ביום 18.2.2015 נתקר המהנדס בוריס קליין על חוות דעתו כפי שהוצגה בהליך שקדם לפסק דינו של בית המשפט המתוצי. מדובר במכתבו מיום 24.10.12 אשר וכה במהלך הדיונים לכינוי ייחוות

דעתיי ובו קבע מר קליין באותו המועד:

...לאחד ביקורי בנכס בתחילת השנה המלצתי להפסיק את השימוש בנכס לאלתל בהיותו . מסוכן. אף לעידת האדמה המינימאלית ביותר עלולה לגרום לקריסת המבנת לתלוטין?

ביחס לחיווק העמודים העיד העד :

...החבלה חיזקת את הבניין שלא על פי המלצתי. הביאו מהנדס נוסף שהוא התקין 13 עמודי מתכת לתמוך בקודה וזאת בניגוד לחוות דעתי. החיזוק הזה נעשה בשנת 2010 , זה מנע התמוטטות של התקדה , אבל זה לא הבליא את הנבניין כי הסדקים המשיכו להתלחב בשע בעיית הביסוס *

לשאלת הוועדה באשר לתוצאות ביקור בשנת המס 2012 ענה העד בוריס קליין:

*כשהוועדת שואלת אותי מה לאיתי בשנת 2012 כשביקדתי בנכס לאיתי עמודים נוספים בהם מופיעים סימני סדיקה... אמלתי את דעתי כפי שאמלתי קודם שההשקעה לא שווה את המאמץ ואמלתי כפי שזה התקרת לא תתמוטט, אך אס תהיה רעידת אדמה הבניין יתמוטט /

*כשאני נשאל אם אמדתי שאסור לשהות בבניין , אניי מסבירד שלא הייתה תחושה של סכנה מיידית אבל הצבעתי על החמדה כפי שהסבדתי לעיל ..%

הנה כי כן מעיון בכתבי הטענות של הצדדים, התצהיריס שהוגשו בשני תיקי הערר והעדויות כפי שנשמעו לרבות בדיון המשלים מיום 18.2.15 עולות המסקנות העובדתיות כדלקמן:

העוררת טענה כל הפסיקה את השימוש בנכס בתחילת שנת 2012 בעקבות המלצת המהנדס המומחה להפסיק את השימוש בנכס לאלתר. אלא נמצא כי המהנדס המליצ על פינוי הנכס לא בשל מצבו אלא בשל החשש שהבניין עלול להתמוטט כתוצאה מרעידת אדמה קלה.

העוררת לא הצליחה להוכיח כי הפסיקה את השימוש במבנה בשל מסוכנותו. למעשה היא אף לא טענה טענה שכזו שכן גם עד העוררת בתצהירו מצביע על התשש מרעידת אדמה כסיבה להפסקת השימוש ולא מסוכנות מיידית של הבניין.

המהנדס בוריס קליין העיד בעדותו כי לא הייתה תחושה של סכנה מיידית בעת שביקר במבנה בשנת 2012.

אה המקום להזכיר כי העוררת לא הציגה חוות דעת או הוראה בכתב של המהנדס בוריס קליין שנמסרה לה בתחילת שנת 2012 ואשר הביאה אותה לפנות את המבנה בחודש פברואר 2012.

0000000000 מכתבו של בוריס קליין , עליו נשענה העוררת בערר 140006676 נכתב ב 24.10.12 וברור כל לא ה

יכול היה לשמש בזמן אמת בתור הבסיס להחלטת העוררת.

בערר 140008741 לא הביאה העוררת ראיה המוכיתה כל תל שינוי במצבו של הבגלין בשנת חמ 3 המצדיק לראות בו נכס שאינו ראוי לשימוש.

אמנט, ביחס לשנת המס 2013 הגישה העוררת את חוות דעתו של המהנדס המומחה גיל וינטלס אך וה הודה כי לא היה בנכס בתקופה הקודמת לשנת המס 2013.

לאחר עיון בחוות דעתו של גיל וינסלס בשים לב לחוות דעתו של המהנדס מטעם חהמשיב, התמונות שצורפו לחוות הדעת וחקירת שניהם בפני הרכב הועדה בראשות עוהייד שלומית ארליך הגענו למסקנה כי העוררת לא הרימה את הנטל המוטל עליה בכדי להוכיח כי בשנת המס 2013 (או

2) מצבו של הנכס הצדיק לסווגו כנכס שאינו ראול לשימוש.

השתכנענו כי החלק העוסק בייבעיית הקונסטרוקציהיי ב חוות דעתו של עד העוררת היו מצומצם וממילא נמצא על ידי עד העוררת בוריס קליין כי אינו מסוכן שכן עמודי התמיכה פתרו את בעיית המסוכנות. גם חוות דעתו של המהנדס מטעם המשיב סותרת ממצאיו של מר וינסלס בעניין זה.

התרשמנו מהתמונות שהוצגו לנו , מחוות הדעת , התצחירים וחקירות העדים כולם כי הנכס אמנם ננטש על ידי העוררת אך הוא ראוי לשימוש לתעסוקה או אחסנה, ואין לראות בו בעיני האדם הסביר כנכס שאינו ראוי לשימוש.

העוררת ביססה את טענתה על מסוכנותו של המבנה אולם הלוגיקה העומדת בבסיס טעתה זו הינה לוגיקה מרחיקת לכת עד ידי כך שהיא תביא לפטור גורף למבנים רבים באר שכן מבנים רבים ביותר בכל רחבי האר> עלולים להיכנס בגדרו של הסיווג המבוקש שכן ניתן לאמר , גם מפי מומחים ומהנדסים, כי קיים חשש לגבי מבנים רבים בכל רחבי האר> כי הם ייקרסו בעת רעידת אדמה.

סעיף 330 לפקודת העיריות לא כיוון לפטור מארנונה למבנה אשר עלול להפוך בלתי ראוי לשימוש במצב קיצון כשל רעידת אדמה.

החשש כי מבנה יקרוס או יינוק בעת רעידת אדמה אינו מבין הנימוקים אותט ראה בית המשפט כנימוקים, חמצדיקים בעיני האדם הסביר , את הגדרתו של נכס כבלתי ראוי לשימוש.

אנו שבים ומפניס להתלטתנו מיום 22.5.2013 .

הפננו שס את הצדדים לבריימ 10313/07 הברת המגרש המוצלח בע"מ ני עירית תל אביב (להלן:

ייפסק דין המגרש המוצלחיי) שס נקבעו אבני הדרך על פיהן מצווים אנו לבתון האם הנכס נשוא הערר עומד בקריטריונים אותם ציווה המחוקק בסעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) המזכים אותו בפטור המבוקש.

הראיות שנשמעו והוצגו בפני ועדת הערר בעת הדיון שקדם להחלטתנו מיום 22.5.2013 הותירו רושם ברור באשר למצבו הפיצי של הנכס , מצאנו אז, והתרשמותנו לא השתנתה לאחר עיון בכלל הראיות בתיק זה ובתיק המקביל כי מדובר בנכס סגור, שלא נעשה בו שימוש ולא נכס שאינו ראול לשימוש.

אין חולק כי ההכרעה בשאלה האם הנכס נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו אינה הכרעה טובייקטיבית מנקודת מבטו של הנישום כי אס הכרעה אובייקטיבית.

מצווים אנו להכריע , האם ניתן לאמר בצורה אובייקטיבית כי נכס זה , על אף שאין בו שימוש כאמור וחרף מצבו כפי שעולה מהעדויות שנשמעו בפנינו , יינהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בויי.

הנכס נשוא ערר גה הינו נכס המצוי בבניין שבנייתו הושלמה , הנכס מחובר למים ולתשמל (ראת חקירת עד העוררת ) ולא הוכת כי מסוכן לעשות בו שימוש.

לא כל בניין מוזנח ולא כל נכס שאין משתמשים בו נכנס בשעריו של המבחן האובייקטיבי וזוכת לפטור בשל נכס שנחרס או ניזוק במידה שלא ניתן לשבת בו.

כאמור, לאחר שבחנו את עדויות המומחים מטעם הצדדים, עיינו בחוות הדעת שהוגשו ובתמונות שצורפו להן , בתצהירי הצדדים ותקירתם הנגדית וסיכומי טענות הצדדים הגענו למסקנה כי הגדרתו של הנכס נשוא ערר גה כנכס שנהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בו אינה מתיישבת עם השכל הישר כמו גם לא עס מטרת המתוקק אשר ראה לנגד עיניו מצב קיצוני בו לא ניתן לעשות שימוש בנכס בשל מצבו מחד ואת חובתה של הרשות לספק לנכס ולבניין שירותים מהרשות המקומית מאידך.

אנו קובעים על סמך הראיות שנשמעו והוצגו בפנינו כי דין שני העררים להידחות.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום 8.7.2015 .

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת גכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 85 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

לו'יר עו"ד 4 צדוק חבר: עו"ד/רו"ח אבשלום לוי בר: / גדי טל

קלדנית: ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס ערר: | 140009507 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רוי'ח אבשלום לוי

חבר: עו''ד גדי טל

העוררת: אולפני זינקו בע'ימ

גגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

ענינו של ערר זה הינו נכס המותזק על ידי העוררת ברחוב הסוללים 1 בשטח של 344 מ"ר אשר סווג בעבר במשך 30 (!!) שנים תחת סיווג מלאכה ותעשייה ואילו המשיב שינה החל משנת המט 3 את הסלווג לסיווג בנינים שאינם משמשים למגורים .

אין זו הפעם הראשונה בה נדרשת ועדה זו או הרכביסם אחרים של ועדת הערר לסוגיה של סיווג פעילות הדומה לפעילות העוררת בכלל וסוגיה הקשורה בשינוי סיווגה הקודם של פעילות שכזו שסווגה בעבר על ידי המשיב תחת טיווג מלאכה ותעשייה לסיווג בנינים שאינם משמשים למגורים בפרט.

אין חולק כי המשיב גורם כי חל שינוי משפטי המבסס את סמכותו , זכותו ואך חובתו לשנות הסיווג הקודם של עסקים כדוגמת עטקה של העוררת .

במקרים מסוימים אף טוען המשיב לשינוי עובדתי כשינוי המצדיק באותו המקרה שינוי סיווג שכזת.

עוד נקדים ונאמר כי פסקי דין סותרים שניתנו על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בשבתו כערכאת ערעור על התלטותיהן של ועדות הערר ( פסק הדין בעניין אד פילמס מחד ופסק הדין בעניין ברודקאסט מאידך) הביאו לכך שאין בנמצא מגדלור אחד וברור אליו יכולות לנווט ועדות הערר את דרכן כאשר מוטל עליהן להכריע במתלוקות המובאות חדשות לבקרים לפתחן ואשר רובן ככולן נוגעות לאותה המחלוקת אשר ענינה סיווגה של פעילות עריכת סרטים או פוטטפרודקשיין כפעילות ייצורית או מתן שירותים.

- | עוד נקדים ונציין כי ועדה זו הביעה את דעתה בעבר בעניין אד פילמס אלא שבית המשפט לענייניט

מנהליים בשבתו כערכאת ערעור על החלטתה של הועדה אמר את דברו בצורה מפורשת וקבע כי

: יש לראות בפעילות פוסט פרודקשיין פעילות ליצורית וכפועל יוצא מכך לטווגה תחת סיווג מלאכה ותעשייה.

על פסק הדין בעניין וד פילמס לא הוגשה בקשת רשות ערעור ולימיס אמר בית המשפט את דברו בסוגיה דומה (פסק הדין בעניין ברודקאסט) אך בדרך שונה ונחרצת וקבע כי אין לראות בפעילות עריכה או פוסט פרודקשיין פעילות ייצורית אלא פעילות המאופיינת במתן שירותים וקבע עמדה הפוכה למעשה לעמדה אותה קבע בית המשפט בעניין וד פילמס.

נמצאנו למדים כי על פסק דינו של בית המשפט בעניין ברודקאסט הוגשה בקשת רשות ערעור.

נותר לקוות כי בקשת רשות הערעור תתקבל ויתאפשר לבית המשפט העליון לאמר את דברו בסוגיה זו ובכך יסומן תמרור ברור בדרכן של ועדות הערר עת הן נדרשות להכריע במהלוקות אלה המובאות לפתחן.

ברוח הדברים האמורים לעיל נכון יהיה בעיננו שלא לדון לגופה של המחלוקת במקרה דנן.

לאחר שעינו בכתב הערר , כתב התשובה ,תצהירי הצדדים ,פרוטוקול הדיונים וסיכומי הצדדים הגענו למסקנה כי לא תל שינוי עובדתי בפעילות העוררת בנכס בשנים האתרונות:

בתצהיר המשיב אליו צורף דוח ממצאי הביקורת של הפקת שירן אקוע אין טענה ביחס לשינוי עובדתי שחל בנכס,

גס בתשובת מנהל הארנונה אין טענה כזו. מנהל הארנונה טען כי נמצא שבנכס נעשית פעילות לעריכה והפקה של סרטים אך לא טען כי בעבר נעשתה בנכס פעילות אחרת או כי חל שינוי עובדתי בפעילות העוררת בנכס.

אומנם , במהלך ניהול הערר, כמו גס בסיכומי המשיב מעלה המשיב טענה כאילו חל שינוי עובדתי בפעילות העוררת בנכס, אך טענה זו לא נתמכה בראיות ואף לא נטענה כאמור בתשובת מנהל הארנונה להשגה.

עד העוררת לעומת את העיד בתצהירו :

ותעשייה/י....קיבלה בתדהמה את הודעת מנהל האלנונה המבטלת מבלי להניד עפעף את סיווג הנכס זאת מבלי שהעוררת ש:נתה כלל את פעילותת.

עדותו זו של עד העוררת לא נסתרה.

באשר למצב המשפטי לא ניתן לקבוע את אותה קביעה באופן נתרצ ולו בשל השתלשלות הדברים כמתואר לעיל .

מנהל ארנונה בתשובתו להשגה טוען במרומצ כי חל שינוי משפטי ביחס לאופן בו מסווגת פעילות כדוגמת פעילותה של העוררת.

מנהל ארנונה מפנה בסעיף 6 לתשובתו לייפסיקה המתייבת כיוסיי ומנתח את פעילות העוררת לאור פרשנות המונת יימלאכהיי.

בסעיף 7 לתשובת מנהל הארנונה מתייחס מנהל הארנונה לפסקי הדין בענייין מישל מרסייה ואשל אך לא מזכיר שינוי במצב המשפטי ואינו מזכיר את פסקי הדין בענייין וד פילמס או ברודקאסט אשר אליהם מתלייחס הוא בהמשך הדיון בערר.

לא בכדי לא הצביע מנהל הארנונה בתשובתו על שינוי משפטי שחל ואשר מצדיק את שנוי הסיווג.

כבר אמרנו בראשית דברינו בהתלטה או כי המצב המשפטי לאור ההחלטות הסותרות הנטכרות לעיל אינו ברור.

גם ההפניה לייהבהרתיי צו הארנונה כפי שנעשתה בשנת 2012 עם תוספת המילה שירותים להגדרת בנינים שאינם משמשים למגורים אינה יכולה לבסס את עמדת המשיב שכן בענייין פרומיתאוס כבר הצהיר המשיב כי בבסיס שינוי הצו בשנת 2012 עמד הצורך בשינוי הסיווג של מספרות (בעקבות פרשת מישל מרסייה) ולא ניתן לפיכך לייחט השינוי ו/או ההבהרה בצו לעסקים אתרים דוגמת עסקה של העוררת.

מכל האמור לעיל ולאור אי הבהירות ביחס למצב המשפטי הנוהג , היינו ביתס לשאלה המשפטית העומדת תלויה בעניין סיווג פעילות של עריכת סרטים ופוסט פרוקשיין לצרכי ארנונה, לא ניתן להצביע על שינוי משפטי המצדיק שינוי סיווג. לפחות לא בעת הזו.

נכון יחיה להמתין עם שינוי הסיווג עד להכרעת בית המשפט העליון בענייין ברודקאסט, אז ניתן יהיה לקבוע מסמרות הן ביחס לסיווג פעילותה של העוררת בנכט והן באשר לזכותו של המשיב לשנות את סיווגה של העוררת על אף שפעילותה בנכס לא השתנתה ככל הנראה ב 30 השנים האחרונות.

אין חולק כי עקרונית מוסמך המשיב לשנות סיווגו של נכס מקום בו מצא כי יש לתקן סיווג בשל טעות בסיווג, אלא שכאמור בענייננו לא הניח המשיב תשתית עובדתית המעידה על טעות בסיווג

1 תסווג כצם

1 הטיחהג כעת:

בית המשפט בעניין ווב סנס בע"מ (עמיינ 29761-02-10) קובע כי:

''ברור הוא, כי אס החליט המנהל לקבוע לנישום בשנת מס מסוימת סיווג השונה מהסיווג בשנות המס שקדמו לה, מוטל על המנהל להציג בסיט עובדתי לשינול.!/

במקרה הנדון בפנינו לא הניח המשיב בסיט ראלית? לשינוי בסיווג למעט טענה בלתי מנומקת לפית טעה בסלווג הנכט.

העוררת עמדה בנטל המוטל עליח והוכיחה בתצהיר שהגישה כי הנכס סווג בעבר בסיווג מלאכה ותעשייה ולא חל שינוי עובדתי בשימוש בנכס עובר לשינוי הסיווג.

בענייננו, ולאור האמור לעיל בעיקר באשר למצב חמשפטי הממתין כאמור להכרעה, לא מצאנו מקום לדון לגופה של המחלוקת הנוגעת לסיווג פעילות העורר בנכט שכן כפופים אנו להלכה כפי שבאה לידי ביטוי בפסק חדין בעניין ווב סנס לפיה מקום בו מחליט המשיב לשנות מסיווגו של נכס, ודאי מקום בו סווג הנכס באותו הסיווג יותר משנה אחת , מוטל על המשיב להניח תשתית ראייתית המצדיקה שינוי זה.

ויובהר , אין בהתלטתנו משום קביעה פוזיטיבית באשר לסיווג פעילותה של העוררת בנכס.

אין בהתלטתנו בכדי למנוע מהמשיב לשוב ולבתון את שינוי הסיווג לאחר שבית המשפט יאמר את דברו בעניין ברודקסט ובמידה ויחול שינוי ברור במצב המשפטי הנוהג כיום, ולתילופין במידה ותונח תשתית עובדתית הנוגעת לשינוי עובדתי שחל בנכס לעומת המצב העובדתי ערב שינוי הסיווג.

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 8.7.2015.

בהתאם לטעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי/א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטח גו באתר האלנטרנט של המשליב.

₪3

חבר: עו''ד/רו'/ח אבשלום לוי חבר: . גדי טל

קלדנית: ענת לול

וו

תאריך | : כב בתמוז תשעה

מספר ערר: | 13:33 / 140012233

מספר ועדה: | 11216

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

.בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

מ. פרידמן - ח. גולד ושות' עורכי דין חברה פרטית 512233933

חשבון לקוח: 10010782

מספר חוזה: 71266

כתובת הנכס: אחד העם 28

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ענבל בשן

נוכחים:

העורר/ת: מ. פרידמן - ח. גולד ושות' עורכי דין - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ענבל בשן

החלטה

עו"ד פרידמן לא התייצב לדיון. לאחר בדיקה שנערכה עימו התברר כי הוא מתעכב בביהמ"ש ולא יוכל להתייצב לדיון.

לאחר שעיינו בתיק הגענו לכלל דעה כי יש לקבל את הערר ולהורות על רישום מר משה פרידמן כמחזיק בנכס וזאת החל מיום 1/1/2015.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 09.07.2015.

\ 5%

יו"ר: עו"ד א לומת - ו ו חבר: עו"ד ורו"ה לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : כב בתמוז תשעה

5"(

מספר ערר: | 13:42 / 140011902

מספרועדה: | 11216

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

שוגרדדי בע"מ אחר מהסבה 513914333

חשבון לקוח: 10717796

מספר חוזה: 585320

כתובת הנכס: דרך בן צבי 84 א

-נ ג דד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ענבל בשן

נוכחים:

העורר/ת: שוגרדדי בע"מ - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ענבל בשן

החלטה

העוררת לא התייצבה לדיון למרות שהיא זומנה כדין.

צוין כי גם לדיון הקודם שהיה קבוע ליום 16/4/15 לא התייצבה העוררת למרות שזומנה כדין.

בנסיבות העניין ולאחר שקראנו את טיעוני הצדדים אגו דוחים את הערר.

- 0000 ניתן והודע

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללי רי דין בוועדת ערר) התשל"ץ - 1977 תפורסם החלטה זו הלו של המשיב.

יו"ר: עו'ְָארליך שלומית חברה: שרי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית מס' ערר: 140009433 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: בשברקטר מהמט נזיף

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העורר הגיש ערר בשל חיובו בארנונה בגין תנות שאותה שכר ברחוב לוינסקי 78 א תל אביב.

לטענת העורר כפי שעלתה בכתב הערר, ביום 1.1.2008 הודיע העורר למשיב על הפסקת החזקתו בנכס נשוא הארנונה ואילו המשיב, עשה דין לעצמו והחליט כי הודעת החדילה מתייחסת רק לקומת הקרקע של הנכס והמשלך לחייב את העורר בשטח המרתף מאצ ועד יום 17.2.2013

במהלך דיון ההוכחות ולאור הממצאים שצורפו לתצהיר העדות הראשית של עד המשיב אסף מואס אליה צורפה הודעת העורר מיום 12.12.2006 בה הוא מבקש להפסיק לתייבו בארנונה בגין המסעדה שנוהלה בכתובת הנכס ביקש בייכ העורר לתקן את הערר באופן שיחול על התקופה מתחילה ביום 12.12.2006, אשר לטענתו מהווה את מועד מתן ההודעה על פי התוק על חדילת תזקת העורר בנכס.

המשלב ביקש לדחות על הסף את הערר בטענה כי העורר איחר בהגשת הערר שכן תשובת מנהל הארנונה נמסרה לו בשנת 2008. בסיכומיו שינה גם המשיב את נימוקי הבקשה לדחייה על הסף וטען כי תשובת מנהל הארנונה נמסרה לעורר ביום 26.12.2006 ועל הודעה זו לא הגיש העורר השגה ו/או ערר.

שמענו עדויות רבות הנוגעות לנכס בכלל ולתיוב הארנונה של העורר בפרט.

ביום 8.12.2014 העיד עוהייד שגב יורם שערך את הסכם השכירות עם העורר ואף הגיש חלק מההודעות למשיב ביחס לחזקה בנכס.

העד שגב יורם העיד בין השאר :

*אני זוכר שהעורר עזב בשלג מסוים....המרתף הזה היה נכס בלתי ניתן להשכלה בפני עצמו, הגישה אליו הייתת דרך תחנות בלבד...באופן אישי אנ לא זוכר את העזיבת של השוכר אבל יש לי יסוד להמית שכשהוא עזב , הוא עזב את שתי היחידות . אין הגיון שהוא עזב את החנות והמשיך להחזיק במרתף?.

העורר בעצמו העיד באותה הישיבה כי פנה כמה פעמים למשיב בין השנים 2006 ועד 2014 וביקש שיתקנו את הטעות . העורר העיד כי אינו יודע חיטב עברית וכי חלק מהתקופה לא שהה בארצ בשל צו גירוש.

העדה דינה בן עמי ( שהייתה בתקופות הרלבנטיות בת זוגו של העורר) העידה כי המסעדה הדלה לתפקד והעסק פשט את הרגל בחודש נובמבר 2006. היא לא ידעה להשיב מדוע לא הגישו ערר על דחייה פניתם משנת 2006 .