החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 15 במאי 2015

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : טו באייר תשעה

מספר ערר: | 12:55 / *********

מספר ועדה: | 11173

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר: שרון מולי

ב ג ד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הסכמת הצדדים התקבל הערר חלקי באופן שהחיוב יחול מיום 1/11/14 ואילך.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 04.05.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

של

שר: עו"ד צחוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום ₪ : עו"ד טל גדי

שם 7 ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס ערר: 140011843 י שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו''ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: | אאורורה הוצאה לאור בע''מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררת הגישה ערר בגין נכס בשטח של 96 מ"ר בו היא מחגיקה ברתוב תושיה 6 תל אביב בטענה כי יש לסווג את הנכס תחת סיווג יימלאכה ותעשייהיי ולא תחת ליווג ייבנינים שאינם משמשים למגורים ' .

העוררת טוענת כי בנכס נעשית פעללות יייצוריתיי במסגרתה מופק עיתון שבועי ומגזיניס חודשיים ומופעל אתר אינטרנט לתדשות בשפה הספרדית עוד טוענת העוררת כי מדובר בפעילות ייהיי-טקיי וגם בשל כך יש לסווג הנכס בסיווג מלאכה ותעשייה.

המשיב טען כי מביקורת שנערכה בנכס נמצא כי אכן העוררת עוסקת בנכט בהוצאה לאור של עיתונים אולם עיסוקה של העוררת אינו מצדיק סיווגה תחת סיווג 'ימלאכה ותעשליהיי.

כמו כן טען חמשיב כי הערר הוגש באיחור ועל כן אין הועדה מוסמכת לדון בעניין וה .

בדיון המקדמי ביום 26.2.2015 הסביר נציג העוררת כי מדובר היה בתקופת התגים, גס חעיריה הייתה בחופשה ובסהייכ 'יאיחרנו בימים ספוריםיי. מאתר והעוררת שהתת בחופשה לרגל התגים ביקש העורר לדחות המועד להגשת הערר ולדתות הטענה לדתייה על הסף.

עניין לנו באיחור מזערי של כמה ימים, מאחר ומדובר בתקופת החגים נעתר לבקשת העוררת ונאריך המועד להגשת הערר עד ליום 3.11.2014 .

בתום הדיון ביום 26.2.2015 הורינו לצדדים לסכם טענותיהם בכתב שכן מצאנו כי אין צורך בשמיעת ראיות הואיל וגם אס תתקבל עמדתם החיובית של המערערים ביחס לשימוש שלהם בנכס, גם אז לא תשתנה עמדת המשיב.

העוררת מתמקדת בטענותיה בעובדה כי במקום אחר בו ישבה בעבר, גחה למקום הנוכתי בפעילות אך גדול בשטחו, כבר מצא חמשיב כי יש לסווג פעילות העוררת תחת סיווג מלאכה ותעשייה .

העוררת טוענת כי יש לסווגה תחת טיווג מלאכה ותעשייה גס בשל העובדה כי מדובר בבית תוכנה, בכל הקשור בכתיבה והפעלת אתר החדשות באינטרנט.

הצדדים אינם חלוקים ביניהט עובדתית, לטענת המשיב גם אס יתקבלו טענות העוררת באשר לפעילות אותה היא עושה בנכס אין פעילות זו עונה על חסיווג של מלאכה ותעשייה שכן אין היא עונה על המבחנים שנקבעו להגדרת מלאכה בעניין מישל מרסייה ואין היא עונה על המבתנים שנקבעו בפסיקה להגדרת פעילות כליצורית.

למעשה הודתה העוררת בעת הדיון שנערך בפנינו ביום 26.2.2015 כי עיקר הפעילות בנכס הינה למערכת של אתר אינטרנט או מערכת של עיתון ולא בית דפוס .

*כשהוועדת שואלת אות: איך מתחהלקת העבודה בנכס מבתינת היקפי העבודה, אני עונה כי 80% מהשימוש בפועל הינו לאתד האינטלנט (היתרה לעריכת שבועון?

אכן הצדק עס המשיב ביחס לשלילת הגדרת הפעילות שעושה העוררת בנכס תחת סיווג מלאכה שכן אין פעילות העוררת להפקת עיתונים או להפעלת אתר אינטרנט עונה על המבחנים שנקבעו בפסק הדין בעניין מישל מרסייה. נדמה כי גס העוררת גורסת כך.

המבחנים שאומצו בפסיקה בכדי להכריע האם יש לסווג נכס תחת סיווג תעשייה הינסם המבחנים לוּיהויה של פעילות ייצורית : מבחן יצירת יש מאין , מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר , המבחן הכלכלי , מבחן ההנגדה או מבחן מרכז הפעילות . ( עייא 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע'ימ)

לאחר שעיינו בדוח ממצאי הביקורת , בכתב הערר ובדברי הצדדים כפי שנפרטו בפנינו הגענו למסקנה כי עיקר פעילות העוררת בנכס אלנה פעילות ייצורית.

בהתאם לפסיקה בתחום זה ועל סמך הממצאים העובדתיים בענייננו לא ניתן לקבוע כי בפעילות הכוללת בנכס יש משום יצירת יש מותשי אחד מיש מוחשי אחר. לא נטען וממילא לא הוכח כל פעילות מערכת של אתר חדשות אינטרנטי מהווה יצירת מוחשי אחד מיש מוחשי אחר. הדברים נכוניט גס ביתחס לשלבי הפקת מגזין שבועי או ירחון.

המוצר הסופי שיוצא מהנכס אינו עומד במבחן הכלכלי שנקבע בפסיקה ויצירתו לא מהווה פעולה המשביחה את המוצר הקודם, מדובר בשירות או פעילות משרדית המאפשרת להביא לציבור הצרכנים של העוררת את החדשות או הכתבות בדרך של אתר חדשות אינטרנטי או מגזינים.

מבחינת מבחן ההנגדה הרי שדברי העורר, דוח ממצאי הביקורת והתרשמותנו ביחס לתלוקת הפעילות בנכס בין הפעלת אתר אינטרנט והפעולות הכרוכות בעריכת והפקת מגזינים הצליחו לשכנע אותנו כי עיקר הפעילות בנכס , אם לא כלל פעילות העוררת אינה ייצורית .

הנה כי כן, על סמך הראיות שהובאו בפנינו , וברוח הפסיקה הנוהגת בתתוס ה הרינו לקבוע כל דין הערר להידחות.

אין צו להוצאות

ניתן בהעדר הצדדים היום 4.5.2015.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קלימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחליים וזאת בתוך 45 לום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה ון אאתר האינטרנט של המשנעב.

ייר: עו"ד קל חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו"ד די טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: רוזטל מערכות ידע בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים, להסכמת הצדדים לפיה 50% משטח הנכס יסווג בסיווג

טז באייר תשעה

140011659 / 1

174

בית תוכנה והיתרה בסיווג משרדים שרותים ומסחר, וזאת מיום 12/5/14 ועד ליום 31/12/15

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.05.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: דלו יר בר: דומרייץ זיו, רו"ח

הבר ב שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

" שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| טז באייר תשעה

מספר ערר: | 12:24 / 140012013

מספר ועדה: | 11174

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: פוריאן שירן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

התיק נקבע לדיון בנוכחות הצדדים להיום בשעה 11:15. השעה 12:30, אך העוררת לא התייצבה לדיון. עפ"י אישור המסירה המצוי בתיק ההזמנה לדיון הומצאה לעוררת בתאריך 29/12/14.

העוררת טענה בערר כי הדירה נשוא הערר שופצה והיא ביקשה פטור מתשלום ארנונה לחודשים ספטמבר אוקטובר 2014 במהלכה הדירה לא הייתה מושכרת ועמדה ריקה.

בערר נטען כי הדירה שופצה לאחר שפונתה ב- 81/8/14.

לכתב הערר לא צורפו הראיות להוכחת הטענה, יתרה מכך מעיון בכתב התשובה עולה כי העוררת פנתה למשיב רק ביום 21/10/14 וטענה לפטור לפי סעיף 330 לפקודה.

המשיב ערך ביקורת בנכס בתאריך 26/10/14 ומצא כי לא נמצאו סממנים של עבודות בנכס, אלא עבודות קלות כולל צביעה קלה, תיקוני טייח ושפכטל.

בדו"ח צוין כי העוררת מסרה שבמקום בוצעו תיקונים קטנים ועוד שבועיים ביתה מתכננת להיכנס לדירה.

גם מהתמונות שצורפו לדו"ח ניתן לראות כי הנכס אינו נכס הרוס ובו ציוד כגון: רהיטים, מכונת כביסה, ארגזים ועוד.

די בעוברה שהעוררת פנתה למשיב רק ב- 21/10/14 בכדי לדחות את טענתה לקבלת פטור נכס לא ראוי לשימוש וגם לגופן של הטענות עולה כי אין מקום לקבל אותן.

סעיף 330 לפקודת העיריות דן בנכס הרוס או נכס שניזוק במידה רבה ואי אפשר לשבת בו ואין יושבים בו.

בנסיבות העניין הנכס לא עומד בתנאים העומדים בפקודה ובפסיקה.

גם בהתייחס לטענה כי הנכס היה ריק, טענה שלא הועלתה בהשגה ודי בכך בכדי לדחות אותה, הטענה לא הוכחה וגם לעניין זה הפנייה בוצעה למשיב בתום התקופה נשוא הערר ולא בתחילתה כמתחייב וגם משכך יש לדהותה.

בנסיבות העניין הערר נדחה.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 05.05.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנוווק כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) "7 7 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד לולא חבר: דר זיו, רו"ח רה? עו"זקדם שירלי

שם הקלוניחי לוי

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

ינ"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: ד"ר רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

גאדאלוב ארטור תעודת זהות *********

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

טז באייר תשעה

140012015 / 9

174

ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה החיוב בגין הגלריה יהיה החל מיום 1.8.14 ועד למועד

ביטול החיוב בעקבות הסרת הגלריה, ביום 10.2.15.

ניתן בנוכחות הצדדים 5.5.15.

יו"ר: "ל חבר: ד"ר רייך זיו , רו"ח

חבר: ש/ר שיר

שם הקלדנית: בר-עוז דנה

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מספר ערר: | 140011637 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ייר: עו"ד אמיר לול

חבר: דרי רייך זיו, רויית

חברה: עו"ד שירלי קדם

העוררת: טלנכסים בע''מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

1. במסגרת ערר זה נתקפה החלטת המשיב בנוגע להסבת שס המחזיק בנכס מספר 2000322981

ברחוב יאיר 15 בעיר, על שמה של העוררת החל מיום 15.7.2011. הודעה בעניין אה נשלחה לעוררת כאמור במכתב מיום 15.7.2012. העוררת הגישה השגה בנוגע לחיובה אולם המשיב דחה אותה בהחלטתו מיום 24.7.14. בהחלטתו קבע המשיב כי הנכס הוסב על שמה של העוררת בהתאם להחלטת ועדת הערר בתיק מספר 1400077808, בח נקבע כי יש לבטל את החיוב על שם הגבי רבקה אסוליי. מכוח התלטה זו ניתנה הוראה כאמור להסב את החיוב בגין הנכס על שם הבעלים, היא העוררת.

טענות העוררת

בכתב הערר טענה העוררת כל היא רכשה את הבנלין בספטמבר 2001. במועד הרכישה המבנה היה מבנה מסוכן על פי הכרות העירייה. קומת הקרקע בבניין נאטמה על ידי העירייה והיא פטורה מתשלום ארנונה לאור מצבה עד לשנת 2014. הקומה הראשונה-קומת הגג, שבה 2 יחידות מגורים, היתה תפוסה על ידי שלושה פולשים בני משפחת אסולין שהתגוררו במקום והחזיקו בהן שלא כדין.

העוררת טענה כי ממועד רכישת הבניין בשנת 1 ועד ליום 6.5.2013 לא היתה לעוררת חזקה ביחידות הדיור בקומת הגג.

העוררת ציינה כי בשנת 2002 הגישה תביעה לפינוי הפולשים. ביום 19.9.07 נתן בית המשפט השלום פסק דין לפינויים. הפולשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוצי וביום 11.10.10 ניתנה התלטה בערעור. קודם למתן פסק הדין בערעור נפטר מר שמעון אסולין ומשכך פסק הדין מתייחס לאסולין אליהו ורבקה שנותרו להתגורר במקום. ביום 18.11.10 ניתנה התלטה

לעיבוב ביצוע פינוי משפחת אסולין וביום 20.2.11 חוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ידי משפתת אסולין. הדיון בבקשת רשות הערעור נדחה ונדון רק ביום 2.1.2013 ובעקבותיו ערכו הצדדים הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. על פי הטכם זה החוקה ביחידות שהוחזקו על ידי גבי אסולין הותזרה לעוררת בחודש מאי 2013.

העוררת טענה כי יש להשיב את רישום החוּקה בנכס מיום 17.5.2011 ועד ליום 6.5.2013 עייש הגבי אסולין ולפטור את העוררת מתשלום ארנונה.

העוררת ציינת עוד כי הנכס הוחזר לעוררת כאשר הוא הרוס ובגין מעשי הגבי אסוליו הוגשה תלונה במשטרה והוגשה בקשה לפטור מתשלום ארנונה בעילה של נכס לא ראוי לשימוש.

טענות המשיב

.10

במסגרת כתב שתשובה טען המשיב כי בעבר הנכס היה רשום עייש הגבי רבקה אסולין אולם בהתלטת ועדת הערר מיום 4.2.2013 בערר מספר 140007808 שהוגש על ידי הגבי אסולין הורתה הוועדה לבטל את החיוב על שם הגבי רבקה אסולין בנכס לנוכח קבלת הטענה שהועלתה על ידה, טענת /אינני מחזיקי. לפיכך נרשמה העוררת כמחזיקה החל מיום 1.

המשיב טען כי העוררת השתתפה בדיון בערר שהוגש על ידי הגבי אסולין והייתה מודעת לכל המחלוקת באשר לחיוב הנכס נשוא הערר ולכך שההחלטה בערר שהוגש על ידי הגבי אסולין עלולה להוביל לח*ובה.

המשיב טען כי אין תולק כי העוררת הינה בעלת הנכס ומקום שהוכח שלא היה מחזיק, יש לראות בעוררת כבעלת הזיקה הקרובה ביותר ותיובה בתשלום ארנונה כדין.

המשיב טען כי הוא אינו צד ליחסים בין בעלי נכסים ומחזיקים ואין תפקידו להכריע בעניינים שביניהם. העוררת מצידה יכולה לנקוט כנגד צד ג' הליכים משפטיים ואין הוא צד לסכסוכים בין מתזיקים.

דיון והכרעת

.11

לבקשת הצדדים התאפשר להם להגיש בפנינו ראיות. לנוכח טענות העוררת אף נשלת וימון לגבי אסולין שבתרה לא להתייצב לדיון.

מטעט הגבי אסולין הוגשה הודעה במסגרתה טענה, כי העוררת היתה שותפה לדיונים בערר שהוגש על ידה. כל הצדדים כולל העוררת הסכימו למתן החלטה ללא שמיעת הוכחות והעוררת אינה יכולה לאתר שהחלטת הוועדה אינה נוחה לה, להגיש השגה וערר. שומה היה עליה להגיש עתירה מינהלית וכי קיים מעשה בי-דין לנוכח התלטת הוועדה. כן טענה כי הערר

לא הוגש במועד וכי החלטת הוועדה במסגרת הערר שהוגש על ידה מדברת בעד עצמה ואין לוועדה סמכות לשנותה.

3, לאחר שקיימנו דיון הוכחות איפשרנו לצדדים להגיש סיכומים בכתב על פי בקשתם והתיק בשל להכרעה.

א. בלל

4 סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות קובעים את ההוראות בדבר מתן הודעה לעירייה וחילופי

מחצזיקים, כדלהלן:

'י325. | חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יחיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מתבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

6. נעשה אדם בעלו או מתזיקו של נכס שמשתלמת עליו

ארנונה, להא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחויק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חליבים המוכר או המעביך או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו -

למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלט ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יחיה המשכיר חליב בארנונהיי.

5. בהתאם להוראות דלעיל, מוטלת חובה על בעלים או על מתזיק של נכס התליב בארנונה,

להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחזקת הנכס כתנאי לפקיעת חבותו בתשלום ארנונה עתידי בגין הנכס. כל עוד לא נמסרה הודעה כאמור, יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס

בארנונה בגיךהנכס:

6. ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה כאמור על מחזיקים או בעלים של נכס, טמון

הרציונל להפחית את נטל המוטל על העירייה לגבות את המס, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בה. ראו בריים 1962/06 שלמה כהן נ' מנהלת הארנונה בעיריית

חיפה, תק-על 4(2006) 644, 645 מפי כבוד השופטת נאור:

יהעיקרון הבסיסי של תיוב הארנונה הוא שהתיוב *ושת על המחזיק בנכס (סי 8 לחוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325

לפקודת העיריות הינה להעביר את נטל החודעה על שינוי תזקה אל המחזיק העוזב. הוראה זו נועדה להקל על הרשות לגבות את מיסי הארנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמה אחר השינויים בחזקה..."

7 על התכלית נאמר בספרס של ה' רוסטובי), מ' וקנין, פי גלעד, ני לב ארנונה עירונית (2001):

יחובת ההודעה על חדילת החזקה בנכס מוטלת על הנישום על מנת. למנוע מקרים, שבהם המתזיק החדש בנכס לא יחויב בארנונה. ההנחה היא, כי נישום שחדל להתגיק בנכס ימהר להשתחרר מתבותו בארנונה, וימסור על-כך הודעה בכתב לרשות המקומיתיי (שם, בעמי 276).

8. ובהמשך: \

יילהטלת חובת ההודעה על חדילת התזקה על הנישום שחדל להחזיק בנכס יש טעם נוסף, שלא להכביד על הרשות יתר על המידה באיתור המחציק ולא לתייב את הרשות המקומית לבדוק בכל עת את המצב בשטת לאשורויי (שס, בעמוד 277).

9. בעניין עייא 739/89 אהרון י' מיכקשוילי נ' עיריית תל-אביב-יפו, פייד מה(3) 769 בעמי 775,

התייחס בית המשפט לתכלית הסעיף כדלקמן:

ייניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש], כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה יימתזיקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינויי מצביי.

0. ואת ועוד, בפסיקה נקבע כי עת קיים סכסוך בין מחזיקים הנתיב המינהלי אינו הנתיב הנכון

לשם בירור סכסוך ה ואין להפוך את העירייה כצד למחלוקת (רי עמיינ 266/04 מנהל האונונה בעיריית תל אביב נ' יצחק טרכטינגוט; בריים 1008/06 יצחק טרבטינגוט ג' מנהל הארנונה של עלריית תל אביב).

1. בבחינת טענות הצדדים שומה עלינו לבחון תחילה את ההתדיינות וההחלטה שניתנה על ידי

ועדת הערר במסגרת ערר מספר 140007808 שהוגש על ידי הגבי רבקה אסולין (להלן: ייערר אסוליניי).

2. מעיון בפרוטוקולי הדיון של ועדת הערר אשר דנה בערר אסולין בהרכב הוועדה בראשות עו"ד

קניון אורה עולה כי ביום 9.7.13 התקיים דיון בנוכחות הגבי אסולין, העוררת בתיק זה -

חברת טלנכסים בע"מ על ידי מנהל החברה מר אייל אלעזר ובייכ המשיב.

בייכ המשיב טענה כי הנכס היה רשום בעבר על שס אליהו אסולין דייל וביום 15.8.12 שונה שם המחציק לגב' אסולין רבקה מיום פטירתו של אליהו אסולין ביום 15.7.11 וזאת בהסתמך על פסק דין של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין להטכם הפשרה מיום 17.2.13 לפיו הגבי אסולין מתתייבת למטור את התזקה בכל המבנה הבנוי תוך 30 ימים וכן את החזקה בדירה בה היא מתגוררת עד ליום 20.4.13. בייכ המשיב נתנה הסכמה לכך שהוועדה תכריע בערר ללא הליך של הוכחות על סמך החומר שבתיק.

נציג חברת טלנכסים חזר על אותן טענות וביקש כי ועדת הערר תדחה את טענות הגבי אסולין ככל שהן נוגעות לחזקה של החברה. עוד נטען על ידו כי לתברה לא היתה חזקה פיזית ולא משפטית וכי החברה אינה צד להתדיינות. החברה הסכימה כי הוועדה תפסוק על פי התומר המצוי בפניה.

הגבי אסולין טענה כי אחיה ואביה נפטרו ורק היא נשארה ומשכך אמרו לה לפנות את הכל.

לטענתה ה לא אומר שהיא השתמשה ולא היתה לה גישה ליתידה של אתיה ושל אביה והיא השתמשה רק בחדר 1 (בדירה שלה). לטענתה: ירק המקרר חיה בדירה של אבא שלי, המקלחת בתוצ, השירותים בחוץ, הכל היח בחוצ'י.

ביום 14.1.14 התקיים דיון הוכתות בפני הוועדה. בדיון נכתו הגבי אסולין בייכ המשיב ומנהלה של חברת טלנכסים כצד ג'. המשיב ויתר על חקירת העוררת על תצהירה וביקש מהוועדה להתייחס לפסקי הדין שצורפו ולהטכס הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין מבית המשפט העליון.

הגבי אסולין השיבה לשאלות יו"ר ועדת הערר.

בתום הדיון ביקשו הצדדים כי הוועדה תכריע על סמך החומר המצוי בתיק והם ויתרו על הגשת סיכומים מטעמם.

ביום 4.2.14 ניתנה החלטת ועדת הערר בערר אסולין. ועדת הערר קבעה כי עדותה של הגבי אסולין מהימנה וכי הוועדה מאמינה לעוררת שהחזיקה רק בדירה שמספרה 2985 והיא לא החזיקה בדירה שמספרה 2981. הוועדה קבעה כי תימוכין לעדות העוררת ניתן למצוא בפסק הדין שניתנו במסגרת תביעת הפינוי שהגישה חברת טלנכסים כנגד העוררת, אביה ואחיה.

---7777--- ועדוז הערך קבעת-כי-על-פי-קבועף-בות-המשפט-המחטי בתביעת- הפינוי המוסכמת על ינכ שג הצדדים, עד לפטירת אחיה של העוררת מי שהתציק ביחידה נשוא הערר הוא אחיה. מאחר והוא נפטר רק לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוצי לא ניתן ללמוד מפסק דין וה מי החזיק בנכס לאחר פטירת אחיה של העוררת.

ועדת הערר הוסיפה כי גס מהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט העליון לא ניתן ללמוד כי העוררת היא שהתזיקה בנכס. בהסכם, הדברים לא נאמרו מפורשות וכי על אף שנאמר כי גבי אסולין מתחייבת למסור את החזקה בכל מבנה ברח' יאיר 15 מלבד הדירה בה היא מתגוררת כאשר היחידות יהיו ריקות ופנויות מכל אדם ותפף השייך למשפחת אסולין, לא נאמר מכל אדם וחפצ השייך לרבקה אסולין.

ועדת הערר קיבלה את הערר של הגבי אסולין וקבעה כי היא לא החזיקה בנכס 2981.

בענייננו, העוררת -- חברת טלנכסים, טוענת בהתייחס לנכס 2981, כל מי שהחציק בנכס הוא הגבי אסולין. ואת על בסיס אותם פסקי דין שניתנו במסגרת תביעת הפינוי שהגישה ושכאמור, נדונו על ידי ועדת הערר בערר שהגישה הגבי אסולין. כאמור, ועדת הערר לא קיבלה את טענות העירייה ואף לא את אלה של העוררת בערר שבפנינו, לפיה בהסתמך על פסק הדין יש לרשום את הגבי אסולין כמחזיקה בנכס.

החלטת המשיב לתייב את העוררת בתשלום ארנונה בגין הנכס, נסמכת על התלטת ועדת הערר ומשכך מדובר בהתלטה תוקית וסבירה. בנסיבות העניין ואין מקום להתערב בה.

הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שהעוררת צומנה כצד גי להתדיינות בפנל הוועדה במסגרת הערר שהוגש על ידי הגבי אסולין ונלתנה לה אפשרות להגיש ראיות, לחקור ולהעלות טענות בפני הוועדה. מר אלעור אייל מטעם העוררת טען בדיון בפנינו כי בדיון בערר אסולין לא היתה לו שום אפשרות לשאול את הגבי אסולין שאלות והוא לא הגיש שום מסמך מטעם החברה. אולם, כפי שניתן ללמוד מפרוטוקולי הדיון, התברה נמנעה מלעשות כן חרף האפשרות שניתנה לה. לא מצויין בפרוטוקול כי היא ביקשה ואת ונענתה בשלילה. כן צויין בהחלטת ועדת הערר מיום 9.7.13 כי ניתנת תוקף של החלטה לכך 'ישצד ג' הצהיר על כך שהוא אינו מעוניין להיות צד בדיונים נוספים שיתקיימו בערר דנן, בכל שיהיו דיונים באלה, וני הוא מספים שהחלטת הוועדה תתבסס על כל החומר שיהיה בפניה'י. בנוסף, חברת טלנכסייס השתתפה גם בדיון שהתקיים בפני הוועדה ביום 14.1.14 ולא מצויין כי היא מבקשת לחקור את הגבי אסולין על תצהירה. נהפוך הוא. בפרוטוקול מצויין מפורשות כי צד ג' -

חברת טלנכסים -- טענה בפני הוועדה כי 'אין לה מה להוסיף.

בנסיבות העניין כאשר התשתית העובדתית הינה זהה וכך גם עיקר הטענות המשפטיות שמעלה העוררת בפנינו, לא ניתן להתעלם מההכרעה שניתנה על ידי ועדת הערר, בדיוק באותה סוגיה ובין אותם צדדים, כאילו לא היתה.

רי בעניין עייא 823/08 אריה חזן נ' רשות המיסים (פורסם ביינבויי 4.1.09), שם נקבע כי בעניינים פיסקליים כאשר התביעה נדונה לגופה והוכרעה ע"י בית המשפט המוסמך, אין מקום להיוּקק לתביעה נוספת המבוססת על אותה עילה. רי גם עיא (מחודי י-ם) 59970-12-12 מועצה מקומית מעלה אפרים נ' דינרמן חברה לבנין ופיתוח בע"מ (מיום 30.7.13) אשר דן בקריטריונים להתלת השתק הפלוגתא.

'ימאחורי דוקטרינה זו עומד הרעיון של סופיות הדיון, וכבזה, אין הוא בלל טכני פורמאלי, אלא בלל שימושי המיועד לשים ק\ לדיונים משפטיים ולמנוע הטרדתו של בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק.

השיקולים העיקריים המעצבים את תוכנו של בלל ההשתק, ותוחמים את גבולות חלותו, הם האינטרס הציבורי בי יהיה סוף לדיוני המשפט, והאינטרס הפרטי של בעל הדין, שלא

יהיה נטרד מספר פעמים בשל אותה עילה או אותת

פלוגתא. שיקולים אלו שלובים יחדיו, ומהווים תמרל ראול לבעלי הדין לרכז ולמצות את זכויותיהם הדיוניות במסגרת התדיינותית אחת (נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991), 12-15 (להלן: ''זלצמן''). השתק הפלוגתא הוגדר על

ידי בב' הנשיא אגרנט בדלהלן:

"הכלל העיקרי האחר הוא: אם במשפט הואשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית

לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, בי אז יהיו אותם בעלי הדיון וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של

שתי התביעות. העיקר הזה ידוע בשם הכלל של 680601 טויש המכנים אותו בשם "השתק עקיף "

(|05%0008 ו60/!316)א1 ''השתק הפלוגתא 5506)) "

) "((65%0006ע'/א 246/66 שמואל קלוז'נר ני רנה שמעוני, פייד בב(2) 561, 584 (1968), ראו גם ע'/א 303/79 שלמה אבני ג' משה גליקסמן, פ'יד לה(1) 92, 95-97 (1980)*?.

למעלה מן הצורך נוסיף כי גס בבחינת החומר הראייתי שהציגה העוררת במסגרת הערר דנן איננו סבורים כי העוררת עמדה בנטל המוטל עליה להוכית טענת אינני מחזיק. מטעם העוררת הוגשו שני תצהירים. בתצהירו של מר אייל אלעוּר נטען כי האמור בסעיפים 1 - 29 לכתב הערר ידוע לו מידיעה אישית. סעיפים אלה לכתב הערר דניסם בהשתלשלות העניימים. בנוגע לרכישת הנכס ולתביעת הפינוי עד להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט העליון. כן מצויין מצב הנכס בשנת 2013. לתצהיר צורפה בקשה לקבלת מידע על ידי נפגע עבירח מיום 4.6.2013 אולם אין במסמך זה בכדי להוכיח דבר, פרט לכך שהוגשה תלונה.

הינה כי כן, אין בתצחירו של מר אייל אלעור הוכחות מעבר להפניה לפטיקה בהליכי הפינול.

כן צורף תצהיר של מר יוסף איתן אלעזר גלוּר, אשר גם הוא הפנה לפסק הדין שניתן לפינוי ולטענתו, הוא ווכר כי הגב' אסולין שהיתה אמורה למסור את הנכסים, ביקשה לדחות את מועד מסירת התזקה בדירה האחרת למועד שבו היא היתה צריכה לפנות. חינה כי כן, גם בתצהיר וה אין הוכחות בדבר התזקה בנכס נשוא הערר.

העוררת טענה כי לא היתה לה חזקה בנכס משנת 2001 ועד ליום 6.5.2013 אולם בהתבסס על כלל הראיות ובכלל זה על החלטת ועדת הערר בערר אסולין, אין לנו לדחות את הערר ולקבוע כי העוררת, כבעלת הזכויות בנכס נשוא הערר, היא בעלת מירב הויקות ומשכך, חיובה לשלם ארנונה בתקופה הנדונה כדין ואין מקום להתערב בה.

העוררת טענה בסיכומיה למניעות. אולם בנסיבות העניין לא יכולה לעמוד טענה כגון או כאשר לגבי אסולין עמדה זכות על פי דין לתקוף את חיובה בתשלום ארנונה והמשיב פעל על פי החלטת ועדת הערר שהפכה לחלוטה.

0. נציין כי העוררת נמנעה מלתקוף את החלטת ועדת הערר שניתנה בערר אסולין. אומנם צורפה

.| כצד גי אולם ככל שביקשה להשיג על ההתלטה שומה היה עליה לעשות כן בהליכים משפטיים מתאימים. העוררת אינה יכולה לטעון בפנינו כי מדובר בהחלטה שגויה וכי עלינו להתעלם מהליך משפטי שהתקילים בפני הוועדה בהשתתפותה, ומההכרעה שניתנה כאילו לא הייתה.

1. העוררת טענה בערר כי הנכס הותזר לידיה בשנת 2013 כאשר הוא הרוס ובגין מעשי הגב'

אסולין הוגשה תלונה במשטרה והוגשה בקשה לפטור מתשלום ארנונה בעילה של נכס לא ראוי לשימוש. טענת נכס לא ראוי לשימוש, שממילא נטענה לתקופה מאוחרת לתקופה נשוא התיוב שבפנינו, לא הוכתחה בפנינו וממילא נזנחה בסיכומים מטעם העוררת. למעלה מן הצורך נציין כי העוררת הגישה בדיון 3 צילומים בהם ניתן לראות כיור עם קרמיקה שבורה, חדר שירותים עם פתח בקיר מעל השירותים וקיר שבור ותמונה עס כיור שבור. אין בראיות אלה בכדי לעמוד בנטל המוטל על מי שמבקש פטור נכס לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות (רי בריים 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע'ימ נ' עיריית תל-אביב - מנהל הארנונה (פורסם ביינבויי 30.12.2009)). נציין עוד כי העוררת טענה כי המבנה הוכרצ כמבנה מסוכן משנת 2011 אולם אין טענה זו מספקת בנסיבות העניין לקבלת פטור נכס לא ראוי לשימוש לנוכח טענתה כי בנכס נעשה שימוש על ידי משפחת אסולין גם לאחר שנת 2011.

2. לאור האמור, אנו דוחים את הערר. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים ביום 5.5.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לענלינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתל

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת צכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב

| -..---7

)/ 6 7 / /

לויר: עדיד אמיר לוי חבר: דייר זיו רייך, רו'יח חברה: 9 שירלי קדם

שם הקלדנית: ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מספר ערר: 140011517 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו"ד אמיר לוי

חברה: עו"ד שירלי קדם

העורר: יעקב מודזגברשוולי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

ערר זה הוגש בעניינו של נכס ברחי מקווה ישראל 4 בעיר.

טענות העורר

במסגרת כתב הערר טען העורר כי מדובר בנכס המפוצל לחנות וליחידת מגורים. מתחילת שנת 2005 הגישה תברת באוהאוס שמכרה את הנכס לעורר, בקשה לקבלת היתר בניה לביצוע עבודות בבניין. בקשה גו כללה שימוש תורג בקומת הבניין ממסחר למגורים. בעקבות היתרי בניה שניתנו בעניינו של הנכס, בוצעו עבודות בניה בחיקף גדול. ביום 11.3.08 ניתן טופס 4.

העורר טען כי בסוף שנת 2009 לאחר סיום העבודות והפיכת החנות לנכס ראוי לשימוש, היא הושכרה לשוכר בשם ריאד בדארנה. שוכר וח התזיק בתנות שנה אחת ומאז ועד היום מתזיק בחנות שוכר אחר -- פהד בדארנה. לטענת העורר יש לבטל את חוב הארנונה בגין החנות עד לסוף שנת 2010 ולחייב את השוכרים בתשלום ארנונה: את ריאד עבדאללה מאוקטובר 2009 ועד אוקטובר 2011 ומנובמבר 2011 ואילך את פהד בדארנה.

עוד טען העורר כי הגלריה שבנכס הפכה ליחידת מגורים וביום 7.11.10 היא הושכרה לחברת ארד טורס וסחר בע"מ על פי חוזה שכירות. העורר טען כי התברר לו שהשוכרת הפרה את חוזה השכירות ולא מסרה לעירייה הודעה בדבר שינוי מתויק לפי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות [נוסת חדש] (להלן: ייפקודת העיריותיי). העורר טען כי הוא תושב תוץ המתגורר בארהייב והוא הסתמך בתום לב כי המחזיקה תפעל כפי שטוכם ביניהם בהסכם אולם העובדה שלא נמסרה הודעה מתאימה לעירייה אינה צריכה לעמוד לו לרועצ. העורר טעו כי אי מסירת ההודעה אינה יכולה לפטור את המחציק מתשלום ארנונה ויש להסב את החיוב על שמה של השוכרת ולבטל את החיובים שהוטלו עליו.

טענות המשיב

.10

המשיב הגיש כתב תשובה ובקשה לדחיית הערר על הסף. לטענתו, ההשגה הוגשה באיחור ומשכך, דין הערר להידחות על הסף. המשיב טען כי העורר לא הגיש הודעה בדבר שיפוצים ובניה שבוצעה בנכס והיעדרו של טופס 4 אינה מספקת למתן הפטור.

בכל הנוגע לחנות, נטען כי העורר לא הגיש לעירייה הסכם שכירות וטענתו אף לא הועלתה במסגרת ההשגה. כן נטען כי גם חוּה השכירות שצורף בקשר עס יחידת המגורים שתחילתו בחודש נובמבר 2010, אינו יכול לסייע לעורר משלא עמד בהוראות סעיפים 325-326 לפקודת העיריות ועל פי העקרונות שנקבעו לעניין אה בפסיקה.

ביום 2.3.15 קיימה הוועדה דיון בהשתתפות הצדדים. הדיון התקיים בהרכב חסר בהסכמת הצדדים. לאתר שמיעת הצדדים קבענו כי תתילה תכריע הוועדה בטענה המקדמית בדבר איחור בהגשת השגה בגין חובות ארנונה עד לאוקטובר 2009. נציין כי בייכ העורר טען כי הערר יתמקד חק בטענות הפטור כנכס לא ראוי לשימוש ולא בטענה בדבר שינוי מחזיקים.

השאלה שבפנינו הינה האם יש לדחות את הערר על הסף בהתליחס לטענת העורר לקבלת פטור מתשלום ארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות מפברואר 2005 ועד לדצמבר 2007 וזאת בשים לב לעובדה שפנייתו הראשונה בעניין חייתה רק ביום 18.6.14, כ-7.5 שנים לאחר שהסתלימו השיפוצים.

ההחלטה אשר נתקפת במסגרת הערר הינה התלטת המשיב מיום 21.7.14.

החלטת המשי 5ב מתיליחסת לפניית העורר מיום 18.6.14.

בפניית העורר מיום 18.6.14 הועלו הטענות והסעדים הבאים:

א. ביטול חיובים ביחס לחנות מחודש פברואר 2005 ועד לנובמבר 2007 מהטעם שבוצעו

בנכס עבודות שיפוצ יסודיות מיום 7.2.05 על פי היתרים והכל כמפורט בפנייה האמורה.

נציין, כי בכתב הערר טען העורר להעברת החזקה בחנות לשוכרים, לא הועלתה במסגרת הפנייה האמורה. כמו כן, בפניה נטען כי מחודש נובמבר החנות הושכרה ולא מסוף שנת 9 כנטען בכתב הערר.

ב. ביטול חיובים ביחס לדירה בגין התקופה מחודש דצמבר 2007 ועד לאוקטובר 2010,

בטענה כי הדירה לא הייתה ראויה לשימוש.

ג. | העברת חיובי הארנונה ביחס לדירה בגין התקופה שמחודש אוקטובר 2010 ועד בכלל עייש

השוכרת תב'י ארד טורס וסחר בע"מ על פי הסכם שכירות. העורר צירף הסכם שכירות מיום 7.11.10.

2. המשיב בהחלטתו מיום 21.7.14 הבהיר כי ככל שהטענות מתייחסות לשנות מס הקודמות

לשנת המס הנוכחית הרי שהן אינן במסגרת סמכותו ובהתאם לאמור בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו-1976 (להלן: ייחוק הערריי), השגה מוגשת תוך 90 יום מהודעת התשלום השנתית.

המשיב הוסיף כי בכל הנוגע לבקשה לקבלת הנתת נכס לא ראול לשימוש בגין תקופת עבר בשנים 2005-2007, העורר לא פנה בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות והבקשה נדחית.

בהתייחס לטענה כי החל מחודש אוקטובר 2010 הדירה הושכרה לחברת ארד טורס וסחר בע"מ, גם בגינה לא נמסרה הודעה מתאימה לפי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות. עוד צויין כי תקופת השכירות שצוינה בהסכם שצורף לפנייה הסתיימה. בנסיבות אלה החיוב עייש העורר, בעל הנכס, נותר.

בסוגיית שינוי סיווג נכס מספר 2000155535 המשמש כדירת מגורים על פי הטענה בפניה, תיערך ביקורת ותינתן התלטה בעניין.

3. בסעיף 3 לחוק הערר נקבע לאמור:

'/(א) מי שחוייב בתשלום אונונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על

יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ''ג - שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכסיי.

4. הסעיף מונה שלושה תנאים מצטברים המקימים את סמכות המנהל לדון בהשגה:

(1) פנייה של החייב בארנונה בעקבות הודעת תשלום ;

(2) פנייח במסגרת תקופת זמן של 90 ימים ממועד קבלת ההודעה;

(3) תוכנה של הפנייה נוגע לטענות המנויות בסעיף.

5. המתחייב מהתנאי הראשון והשני, הוא, כי עניינה של ההשגה נוגע להודעת תשלום שהוצאה

לנישום 90 יום קודם להגשת ההשגה. כאשר המועד להשיג על השומה חלף, השומה הופכת סופית, ואין לנישום אפשרות לתבוע בהשגה השבה של סכומים ששולמו לטענתו ביתר לפי הודעות תשלום קודמות (רי הי רוסטוביץ, מי וקנין, 9 גלעד, ני לב, ארנונה עירונית (ספר שנ)

(המכון לחקר המיסוי המוניציפאלי, התשסייח-2007)).

6, בעמיינ 220/04 מנהל ארנונה בעיריית תל אביב נ' אפרתי מדפים נכסים בע'ימ (פורסם בנבו), נליתן ביום 17.1.06) דנה כבי השופטת אי קובו, בעניינה של חברה אשר באמצע שנת 2003 טענה כי השטח המותזק על ידה בפועל, הינו כמחצית מהשטת הרשום בספרי העירייה ודרשה השבתם של התשלומים העודפים ששולמו עקב החישוב המוטעה, התל בשנת 1996. בית

המשפט המחוגי קבע כך:

''המשיבה פנתה למנהל אונונה שנים לאחר שנקבעה שומת הארנונה, שאף שולמה על ידה. טיבן של השגות שיש להגישן תוך זמן קצוב, 90 ימים ממועד קבלת הודעת התשלום. כמו כן מתייחסת ההשגה לחיוב אשר התגבש זה לא מכבר, הן מטעמים שביעילות והן מטעמי תכנון תקציבי של הרשות המקומית ... החשבון התקופתי בודאי שאינו מתייחס לשנים עברו, ולא ניתן לפוש בהרחבה את הזיכוי במסגרתו במאפשר 'השגה רטרואקטיבית' כפי שמבקשת המשיבה לשכנע. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס הסעיף. בפועל, פרשנות מעין זו משמעותה בי אין הגבלת מועד להגשת השגה. מכאן, שפניית המשיבה אינה יכולה להיחשב ב'השגה' כמשמעותה בחוק הערר ולמנהל הארנונה, ואף לועדת הערר, אין כלל סמכות לדון בה'י.

בהמשך הוסיפה כבי השופטת אי קובו:

'יתרה מכך, פניית המשיבה אף אינה עונה על הדרישה כי טענותיה תבואנה במסגרת הטענות המותוות בסעיף 3(א) לחוק העור.

המאפיין את הטענות שניתן להעלות בפני מנהל הארנונה לפי סעיף

3) לחוק הערר הינו כי הן מצומצמות לעניינים טכניים ועובדתיים,

== == == -וא?ץ-ת'טיעלף וטיק בסיוגלות- משימטייות מובהקיותיי-

7. ולענייננו, משחלף המועד להגשת השגה, בגין השנים נשוא הפניה ונשוא הערר, השומה חלוטה

ודין הערר להידחות על הסף בכל הנוגע לטענות העוררת בדבר קבלת פטור נכס לא ראוי לשימוש לשנים 2005-2007, ביטול חיובים ביחס לדירה בגין התקופה שמחודש דצמבר 2007 ועד לאוקטובר 2010 בטענה כי הדירה לא הייתה ראויה לשימוש ו-העברת חיובי הארנונה ביחס לדירה בגין התקופה שמחודש אוקטובר 2010 ועד בכלל עייש השוכרת חבי ארד טורס וסחר בע"מ.

8. לענין המשמעות הדווקנית שיש לייחס למועדים שנקבעו בחיקוק להגשת ההשגה ראו בעתיימ

9 דוברונסקי נ, עירית תל אביב יפו (ייפורסס בנבויי התלטה מיום 6.6.11):

''המועדים הקבועים בחוק להגשת השגה, ולאחר מכן - להגשת ערר בשל דחיית ההשגה, הט מהותיים, וכפי שציין המשיב בצדק, הגשת השגה וערר על שומות המתייחסות לשנים קודמות, יש בה כדי לפגוע ביציבותה של הרשות המקומית ובשליטתה במסגרת התקציב. כמו-כן, קיים קושי לבדוק ולאמת טענות של נישום בנוגע לזהותו של מחזיק בנכס כאשר הדבר מתייחס לשנים עברו, והרשות המקומית יכולה לצאת מתוך הנחה כי אם לא הוגשה השגה במועד, הפכה השומה חלוטה וסופית. 'י

9. נציין כי העורר לא טען כי לא קיבל את הודעות החיוב ורק בהתליחס לטענה בדבר העברת

התיוב עייש חברת ארד טורס וסחר בע"מ טען כי החברה הפרה את חוזה השכירות בכך שלא דיווחה כמתחייב בהסכם לעירייה וכי הדבר אינו צריך לעמוד לה לרועצ. כן טען כי הוא תושב חוצ והסתמך בתום לב כי השוכרת תפנה לעירייה בהתאם למוסכם עליהם. מדובר בטענת שאינה יכולה להוות הצדקה להגשת השגה באיחור. בכל מקרה, המשיב אינו צד לטענות ולמחלוקות בין שוכר למשכיר וככל שלעורר טענות כלפי השוכרת, שומה עליו לפעול בעניין בהליכים האזרתייס המתאימים, כאשר ההליך המינהלי שבפנינו אינו ההליך המתאים.

0. בהתייחס לסוגיית חילופי מתזיקיים הדברים נאמרים למעלה מן הצורך שכן בייכ העורר הודיע

כי העורר מוותר על טענותיו בסוגיה גו.

1. לאור האמור החלטנו לדחות את הערר על הסף בכל טענות העורר, למעט בטענה שמוסכס על

הצדדים כי נותרה לדיון בפנינו, והיא השאלה האם יש מקום לסווג את 'ייחידת המגוריםיי נכס 2000155535 בסלווג מגורים לשנת 2014 בניגוד לאמור בהחלטת המשיב.

2. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית והתיק יקבע לדיון הוכתות. העורר יגיש תצהירים בתוך

0 יום ממועד החלטה זו וחמשיב יגיש תצהירים מטעמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת תצהירי העורר. התצהירים יוגשו ב- 5 העתקים למצכירות הוועדה.

3. בנסיבות הענלין אין צו להוצאות משפט.

ניתן בהעדר הצדדים ביום 5.5.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (טדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט לענייניסם מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאסם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

/ שו

לויירנְעָיד אמיר לוי חברה: שה

שם הקלדנית: ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ 'ח באייר תשעה

מספר ערר: | 140012112/11:32

מספר ועדה: | 11176

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר: שאוליאן מורים תעודת זהות

- גב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה בערר

בתום הדיון ולאחר ששמעו את המלצת הוועדה הצדדים הודיעו לנו כי הגיעו להסכמה על פשרה, לפיה נכס מספר 2000172173 המחויב בחשבון 10697699 יזוכה בפטור בגין נכס לא ראוי לשימוש החל מתאריך 3/8/14 עד ליום 15/10/14.

בנוסף הצדדים הסכימו כי נכס מספר 2000172178 המחויב בחשבון 10697700 יזוכה פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש החל מיום 1/7/14 עד ליום 15/9/14.

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמה שבין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.05.2015.

יו"ר: שו אהוד |בר: עו\ד ריתאן סעיד חבףיארו"ח אלרון יצחק

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליך עיריית תל אביב-יפו

גי תאריך: | יז באייר תשעה

\ 5)(

מספר ערר: | 13:28 / *********

מספר ועדה: | 11175

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררים: שמעוני כרמי, עובד יוסף

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

מטענות הצדדים עולה כי המחלוקת נשוא הערר שבפנינו הגיעה לפתרונה, במשא ומתן בין הצדדים לפני מועד הדיון שנקבע להיום.

הלכה היא שטענות שלא הועלו בהשגה או בערר מהוות הרחבת חזית שהיא אסורה ולא נוכל להיזקק לה. הטענה שהעלו בפנינו העוררים בדבר סיווגו של הנכס בתקופה שהוא היה ריק ואשר עולה על שלושת החודשים שבגינם ניתן לנכס פטור לנכס ריק, היא טענה חדשה שלא הועלתה ע"י העוררים בהשגה או בערר שבפנינו ולכן דינה להימחק על הסף וכך אנו מורים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.05.2015.

יו"ר: עו"ד קניון אורה / חברה: רו"ח מרמור רונית חברה: םושירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140009180 שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140010723

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול

העוררת: נשיונל פוטוגרפיק בעי'מ ח.פ. 513484923

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

מבוא

בתאריך 1.5.2014 החליטה ועדת ערר לדחות את עררה של העוררת בערר מספר 140009180 בהעדר ראיות מטעמה ואי הגשת תצהירים.

בתאריך 15.5.2014 הוגשה בקשה לביטול ההלטה וחידוש דיון בערר. בייכ המשיב באדיבותו הרבה הסכים לבקשה, משכך בוטלה התלטת הועדה בו ביום וניתנה אורכה לצדדים להגשת תצהירים וראיות.

ביום 26.5.2014 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם העוררת ע"י מנהלתה הגבי אושרית תורגימן, להלן: יאושרית'; ביום 25.6.2014 הוגש תצהיר המשיב מטעט חוקר השומה מר שירן אקוע, להלן:

ישירן'.

בתאריך 16.7.2014 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התלטתנו תחול גם לשנת המס 2014 .

בתאריך 11.11.2014 קוימה ישיבת הוכחות. סיכומי העוררת הוגשו בתאריך 3.12.2014 , סיכומי המשיב הוגשו ביום 28.12.2014 .

ערר וּה נסב על החלטת המשיב מיום 9.6.2013 עת קבע כי הנכס הרשום כנכס מספך 2000212391 בכתובת חפ חיים 10 ה-ן לקוח 10222520 עייש העוררת, יסווג בסווג הקבוע בסעיף 3.2 לצו

הארנונה הקובע: ''הארנונה הכללית לגבי בנינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משודים

שירותים ומסחר, תחושב לפי תעריפים אחידים, למעט שימושים/טיווגיס שנקבע להם תעריף מיוחד כמפורט בסעיף 3.3 *'.

אין מחלוקת כי שטח הנכס נשוא הערר הוא 112 מ"ר, (להלן: י'הנכסיי).

טענת העוררת כי סיווגה הנכון הוא כקבוע בסעיף 3.3.1 לצו כסיווג תעשיה.

טענות הצדדים

1 העוררת טוענת כי בנכס מתבצעת פעילות שהיא פעילות תעשלייתית יצרנית מובהקת של הפקה, פיתוח סרטי צילום ועיבוד התומר מחומר גולמי של פילם ומדיה צילומית, לכדי

חומר מוגמר של מפות פוטוגרמטריות העומד הן לשימוש לקוחותיה בעיקר רשויות

מקומיות וגופי תכנון והן לכלל הציבור היכול להשתמש במוצריה דרך אתר האינטרנט של משרד הפנים.

2 העוררת מפנה לעמיינ 11235-07-10 טבנולוגיות מיפוי בע'ימ נ' מנהל הארנונה של עיריית רמת גן (להלן: ייטכנולוגיות מיפוייי) וטוענת כי מדובר בעסק דומה לעסקה שלה ונפסק כי בסוג עסק כגון זה, מתבצעת פעילות ייצורית.

3 לטענת העוררת, הפעילות בנכס משנת 2002 לא השתנתה ואף התגברה הפעילות היצרנית ועל כן אין כל סיבה או הצדק שבדין לשנות את סיווג הארנונה ויש להותירו כסיווג של תעשייה.

4 המשיב טוען כי סיווג נכס לצורכי ארנונה נעשה על פי השימוש שנעשה באותו הנכס והסיווג הנכון בנכס העוררת הוא יימשרדים, שירותים ומסחניי.

5 חמשיב מפנה לפסיקה לפיה השימוש במונח תעשיה לצורכי ארנונה כללית מתייחס לפעילות יצרנית בלבד, בשטח נכס גדול ולא כשטתה של העוררת, והיא לא עומדת במבחן זה ובמבחן של יייצירת יש מוחשי אחד מיש מותשי אחריי.

6 נטל ההוכתה בערעורי מס מוטל על הנישום והעוררת לא הרימה את הנטל להוכיח כי בנכט נשוא הערר לפנינו, מתקיימת פעילות תעשייתית שאיננה פעילות משרדית עסקית.

7 בנוגע לשינוי הסיווג, על אף שלא השתנתה הפעילות לכאורה, טוען המשיב בסעיף 8 לסיכומיו, כי עקב שינויי חקיקה מוסמכת העירייה לבחון בכל שנה את העובדות בשטת כהוויתן ולחייב את העוררת בהתאם. [הערה: הכוונה להוספת שירותים ומסחר לסעי 3.2 לצו.]

8 המשיב טוען, כי מביקורת שנערכה בנכס ביום 3.3.2013 ניתן ללמוד כי פועלה העיקרי של --------------=-------העוררת -חינו-שימוש. משחרי-עסקי-של-מתן-שירותים, שכן-פועלה.- מתמצה בהענקת שירותי צילומי אוויר מקצועיים, ביצוע מדידות פוטוגרמטריות, מיפוי תשתיות וכו - וכי

הפעילויות הנייל אינן מתבצעות בנכס.

9 כן מצייו המשיב כי מהביקורת חנייל עולה כי הנכס מחולק למשרדים ומלבד מכונה אחת המשמשת לחיתוך צילומי אוויר, את המשרדים מאיישים עובדים של העוררת בעמדות מחשבים. כן מפרט המשיב, בנכס ישנם משרד הומנות, משרדי ניהול ופקידת קבלה.

[נציין כי התשריט היחיד הרלוונטי לדוייח הוא המוצג שסומן על ידנו כמשש ייתר התשריטים אינם קשורים לנכס נשוא הערר. ראה החלטתנו מיום 11.11.2014 ].

. המשיב טוען כי העוררת אינה יכולה להצביע על תהליך של ייצור המתבצע בנכס, שכן

עריכת התצלומים והמיפוי ניתנות כחלק מהשירות עבור לקוחותיה הספציפיים של העוררת.

עוד מפרט המשיב כי כל הפעילות בנכס נעשית ללקוחות ספציפיים, אין העוררת מייצרת 'מוצר מדף' ואף אס במסגרת הפעילות נעשה שימוש באמצעים טכניים שונים, הס אינם מהווים את לב הפעילות הנעשית בנכס שלמעשה מצטמצם במתן שירותים. העוררת לא הוכיחה כי הפעילות הנעשית בנכס נכנסת לגדרי מבתני הפסיקה לצורך סיווג נכס כייתעשייה!י.

לטענת העוררת סיווג הנכס, עפ"י השימוש בפועל הנעשה בנכס, על כל שטחו במייר, תואם לסיווג '/בתי מלאכה ומפעלי תעשית'' ולא ניתן לסווג חלקו המשמש גם כמשרדי החברה בסיווג שונה, כפי שנעשה על ידי המשיב.

הדיון בפנינו:

------------------ בתתומיםס- שונים לרבות-סקרי-נכסים,- סקרי- תשתיות הכוללים איסוף- ומדידת נתוני- ----------

לאחר ששמענו את העדויות וקראנו את תצהירי הצדדים מסקנתנו כי יש לקבל את הערר.

כל עוד לא שונתה ההלכה כפי שנקבעה בעמיינ 11235-07-10 טכנולוגיות מיפוי בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית רמת גן מיום 33.7.2012 אנו קובעים כי העובדות שם זהות לעובדות שבפנינו משכך יש לקבל את ערר העוררת.

. מצאנו להעיר כי הסתמכותו של בייכ חמשיב בסיכומיו בסעיף 43, על עמיינ 20803-06-11

אור הייטק בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית פתח תקווה, אינה דומה למקרה הנדון בפנינו. שם נפסק, בין השאר, כי המערערת מפתחת תוכנות, אך נותנת גם מגוון של שירותים נוספים שמהווים חלק בלתי מבוטל מעיסוקה. בכך אין חיא עונה על הגדרת ייבית תוכנהיי בצו הארנונה של עיריית פתת-תקווה.

שס הוכח בפני ועדת הערר כממצא עובדתי בהתייחס לפרוספקטים שהוצגו:

ייבין תחומי השירות אותם מספקת העוררת מצאנו גם ייהקמת מערכות מידע גיאוגרפיות (איסוף נתונים, הספקת מיפוי פוטוגרמטרי ומפות אורטופוטו..., איסוף נתונים

תשתיות עירוניות, מים, תקשורת, חשמל, ניקוו ותאורה... סקר גושים וחלקות, יעודי קרקע, סקר נכסים ברשויות המקומיות, כאשר הכל נעשה גם ברמת הנכס הנדלני, כאשר הלקוח הינו חברה, מפעל, בנק וכדי. פיתוח יישומי אינטרנט לתחום המוניציפאלי הממשלתי...וכוייי.

העובדות שבפנינו דומות דווקא לנדון בפסק הדין בפרשת ייטכנולוגיות מלפוליי.

הוכת לנו שתוצרי המיפוי מיוצריס במקום עסקה של העוררת, לאחר שהם מנותתים ומפוענחיס מתצלומל* אויר. ממוצר גולמי של תצלום אויר מיוצר מוצר מוגמר שהינו

.20

מפה. למרות שהמפה אינה מודפסת בנכס, עובדה היא שמפה פוטוגרמטרית של כלל שטת המדינה נגישה באתר האינטרנט של משרד הפנים. כך שאין אנו בדעה כי תייב להיות מוצר מדף הנמכר ע"י העוררת לכל המעוניין. יוער כי מוצר מדף כוה ניתן לרכישה אצל משרד הבינוי והשיכון [מפייי), מוצרים שיוצרו ע"י חברות שזכו במכרז מטעמה.

הוכח לנו שפעילותה של העוררת הכוללת צילומי אוויר [הערה: ברור שהם מבוצעים מחוצ לנכס, נפנה לסעי 15 לסיכומי המשיב], | ויצירת מפות פוטוגרמטריות, עליהן יימלבישיםיי גושים/תלקות והכנת המפות על בסיס צילומי אויר הן ייהפיכת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי, ובין לקותותיה נמנים ועדות תכנון ובניה המשתמשיסם במוצריה ולכן מדובר במפעל תעשליתי.

יודגש כי יאושריתי בעדותה מאשרת כך: י'אנחנו מצלמים ומייצריט את הנגטיב ואצ אנחנו סורקים אותו בסורק מקצועי, מכניסים אותו למערכות מחשוב וכל העבודה מתבצעת היום במערכות של המחשוב לצורך *צירת מפה פוטוגרמטרית. בסופו של דבר מתקבל תוצר כדוגמתו מצורף לנספח א לתצהירל.יי [הערה שלנו צריך להיות נספחים 7, 8 .]

לא נסתרה תשובתה של אושרית לשאלת הוועדה כי העסקת מודד מוסמך אינה נדרשת בעבודתה אלא מקום שצריך לאשר מפה פוטוגרמטרית לצורך תתימה על התוכנית, כדבריה: ייכי אנחנו לא מודד קרקעי ואין לנו שום עבודה של ביצוע עבודה מדידה קרקעית ועל כן אין בורך במודד מועסק במפעליי.

לא נסתרה העובדה כי לצורך הכנת המפה הפוטוגרמטרית, מתבצעת סריקה של הנגטיביס בסורקים פוטוגרמטריים מיוחדים כמפורט בסעיף 15 לתצהיר אושרית המאושרת ע"י מודד מוסמך [ראה נספחים 9 ו- 11 , מפת אלוני אבא].

יוער כי עדותה תואמת לקבוע בתקנות המודדים (מדידות ומיפוי), תשנ"ח - 1998.

כ גי (ל (ל (י (' גי

למטרות מיפוי פוטוגרמטרי כולל אורתופוטו. [נפנה לנספת 1 לתצהלר אושרית.]

החברות המעטות העוסקות בצילומי אויר ויוצרות מפות פוטוגרמטריות ואורתופוטו מסתייעות במטוסיס קלים של חברות אחרות, מבצעות צילומים באמצעות מפעילים מטעמם היודעיס להשתמש במצלמות מאושרות לביצוע התצלומים ואין הדבר דומה להזמנת מפות אצל מפייי [המסונפת למשרד הבינוי והשיכון] שכן מפייי מקבלת מוצריה מהחברות המבצעות את הצילומים, מעבדות אותן במכשור מיוחד מהם מופקת מפה פוטוגרמטרית.

עוד יודגש כי כמוצר מדף, המוצר אינו ספציפי דווקא ללקות שהזמין ישירות את העבודה אצל העוררת ושכמותה, אלא ניתן לצפייה לקהל הרתב. ראה ההפניה לתצלומים אצל מפייי והן ניתנות להורדה מאתר האינטרנט של משרד הפנים.

טיעונו של בייכ המשיב בסיכומיו כעולה מסעיפים 11 - 17 אינו תואם לעובדות שהוכתו בפנינו, למעט העובדה כי עבודות הדפסה של המפה הסופית לא מבוצעת בנכס. בכך אין להשמיט את עיקר טענת העוררת כעולה מהאמור בסעיף 6 לתצהירה: ''העוררת מייצרת מוצריט מוגמריס, בתחליך עצמי מאי עד תי. העוררת מצלמת, עורכת את חומרי הגלם, מטמיעה את הנתונים ומייצרת מפות."

מר שירן בעדותו בפנינו מאשר כי לא הסבירו לו על תהליך הייצור בנכס. נאמר לו עת ערך ביקור של כ- 10 שדקות, מפי הנוכת בביקורת כלשונו: יי אמר לי שמצלמים צילומי אוויר ובמקום חותכים את הצילום ושולתים למוסדות'י.

תיאור לאקוני זה אינו מאפיין את עבודות המיפוי באמצעות צילומי אויר. וכל העוסק במלאכה לודע כי תשובה כזו היא פשטנית ואינה תואמת למציאות.

היה סיפק בידי המשיב לעיין בתצהיר שהוגש ע"י העוררת, במיותד לאחר הסכמתו האדיבה לבטל את החלטת הוועדה מחודש מאי, לתזור ולבצע בדיקה נוספת ולהגיש תצהיר משלים מטעמו ולא להסתפק בתצהירו הנסמך על דו"ח ביקורת מחודש מר> 2013.

העוררת מבססת את טענותיה, [ראה סעיף 14 לסיכומיה] בין היתר, על בגייצ 609/82 פנטומפ אוברסיצ (1981) בע"מ נ. מרכוּ השקעות ואתי, פייד לת (1) 757 (להלן: ייפסק דין פנטומפיי) שס דובר על מפעל תעשייתי בעסק הוהה לצה של העוררת לפנינו, קרי עריכת מפות פוטוגרמטריות מצילומי אוויר.

בייכ המשיב בסיכומיו סעיפים 38 - 41 מנסה לשכנענו כי אין לייחס לפסק זה חשיבות כל שהיא לעניין הארנונה, הן מפאת שאינו רלוונטי עקב חלוף הזמן הרב והן מפאת היותו נסוב על תוק עידוד התעשיה (מיסים) ולא על ארנונה.

גס אס נקבל את גישת בייכ המשיב, הרי שלא באה מפיו טענה שהשינוי בסעיף 3.2 לצו בשנת 2012, הוספת המילים ילרבות משרדים, שירותים ומסתרי , לא נועדה להעביר נכסים שחויבו בסיווג 3.3.1 לסיווג לפי סעיף 3.2 למעט המספרות.

3. לעניין שינוי חקיקה זה מצאנו להעיר כי בעתיימ 33848-01-14 בעניין פרומותאוס ואחי

נמסרה הודעת המשיב לבית המשפט שהשינוי בסעיף 3.2 לצו בשנת 2012, הוספת המילים ילרבות משרדים, שירותים ומסחרי , לא נועדה להעביר נכסים שחויבו בסיווג 1 לסיווג לפי סעיף 3.2 למעט המספרות.

4. בנסיבות הקונקרטיות של ערר וה ובהסתמך על הלכת טכנולוגיות מיפוי בע"מ שוכנענו

כי העוררת יוצרת מוצר מוגמר על בסיס צילומי אויר ועונה על הדרישה ייחפיכת יש מותשי אחד מיש מוחשי אחריי וניתן לסווגה בסיווג תעשיה, למרות השטת בו היא ממוקמת והשימוש במיכון מיוחד ומתותכם.

סוף דבר

הערר מתקבל.

בנסיבות העניין למרות קבלת הערר, לאור התנהלות העוררת בתיק זה, מצאנו לחייב את העוררת בסכום של 1,500 ₪ כהוצאות המשיב.

ניתן היום, 11 במאי 2015, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: עו"ד ורוייח אבשלוט לוי

יו"ר: עוייח קודה מאור

קלדנית : ענת לול

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140009603 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: עו"ד שירלי קדם

תבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררת: לטרא סיסטמס בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

מבוא

ערר גה יבתן טענה אחת וחידה מטעם העוררת והיא האם כל השטחים נשוא ערר זה המותוּקים על ידי העוררת יסווגו כייתעשיה ומלאכתיי, או שיפוצלו כפי שנקבע עיי המשיב בהחלטתו מיום 3 עת פיצל הנכס לשני חלקים ושטח של 114 מ"ר משטחו הכולל של הנכס סווג כמשרדים , יתרתו נותרה בסיווג ימלאכה ותעשיהי. תחולת שינולים אלה נקבעה מתחילת שנת המס 2013.

בישיבת יום 13.3.2014 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התלטתנו תחול גם לשנת המס 2014 .

העוררת הגישה תצהיר עדות ראשית ביום 18.4.2014 מטעם מנהלה מר אברהם פלד, להלן: יפלדי והמשיב הגיש תצהיר מטעמו של מר דוד צדוק, חוקר חוצ באגף לתיובי ארנונה בעיריית תל-אביב, ביום 26.5.2014 , להלן: יצדוקי.

עיקר טענות הצדדים:

1. לטענת העוררת סיווג הנכס, עפ"י השימוש בפועל הנעשה בנכס, על כל שטחו במייר, תואם

לסיווג ''בתי מלאכה ומפעלי תעשיה'י ולא ניתן לסווג חלקו המשמש גם כמשרדי התברה בסיווג שונה, כפי שנעשה על ידי המשיב.

2 בנוסף מציינת העוררת כי בכתובת הקודמת ברחוב המסגר 10 ת"א, סווג כל שטחח, לאורך שנים בסיווג מלאכה ותעשיה. לטענת העוררת, המשיב מתעלם מפסיקות בתל המשפט כמפורט בסיכום טענותיה, וביצע חלוקה שיש בה משום הלוקה 'מלאכותיתיי שאינה רואה בכל הנכס כמקשה אחת אשר מטרתה היחידה "ייצור תעשייתייי כמפעל ליצור שלטים.

3 לטענת המשיב, בעקבות ביקורת בנכס מטעמו, חנכס נמדד סווג וחולק כך ששטת של 114 מייר סווג כמשרדים; כלל השטח מהווה בפועל מתקן רב תכליתי בעל שימושים שונים

הניתנים להפרדה ומשכך קבע המשלב כי הנכס יחולק לפי השימוש המתקיים בכל חלם בנפרד, קרי ימשרדיסי ויתרת השטת כ: ימלאכה ותעשיהי.

העובדות הרלוונטיות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

4 העוררת מחציקה בנכס הנמצא ברתוב המסגר 20 בתייא , בשטח כולל של 338 מ"ר רשום אצל המשיב כנכס מספר 2000222599 ח-ן לקוח מספר 10165958 .

5. בעקבות ביקורת בנכס מטעם המשיב, הנכס נמדד סווג וחולק על ידי המשיב כך ששטח של

4 מ"ר סווג כמשרדים; כלל השטח מהווה בפועל מתקן רב תכליתי בעל שימושים שונים הניתנים להפרדה ומשכך קבע המשיב כי הנכס יחולק לפי השימוש המתקיים בכל חלק

בנפרד, קרי ימשרדיסי ויתרת השטח כ: 'מלאכה ותעשיהי.

6. 'פלדי בתצהירו מפרט פעילות בנכס עייג תשריט השטחים מטעט המשיב נצטט מהאמור

שם בסעיף 7 כך:

א,

שטח 1- (45.78 מ"ר) עמדת קבלה, קבלת חומרי גלם, הזמנות והוצאת תוצרת גמורח.

שטח 2- (7.09 מ"ר) חדר אחראי שילוט לחשכייל (החשב הכללי) , אתראי על קבלת וליווי הּמנות ממשרדי הממשלה. עוסק בין היתר בתכנון השלט המבוקש, בשלב הגרפיקה, אישור דוגמאות, מתן הוראות ליצור ופיקוח על הייצור ואספקת השלטים. הפעילות הנייל נעשית כמובן בצמוד ובוּיקה הדוקה לייצור עצמו והכרחית לתהליך הייצור במפעל.

שטח 3 -- חדר מנכ"ל המפעל ומסדרון.

שטח 4- (8.98 מ"ר) -- חדר אתראי על רכש חומרי גלם.

שטח 5 - (9.98 מ"ר) -- חדר אחראי על הזמנות שלטי תאורה מוארים ב- | כ1,5-

כנייל כמו בסייק בי לעיל. חנייל עוסק בתכנון השלט, בקבלת אישור לדוגמא, מתן הוראות ייצור ופיקוח על הייצור ואספקה ללקות.

שטת 6- (6.18 מ"ר) -- הנהלת תשבונות- לרבות הוצאת תעודות משלוח וחשבוניות המצורפות לתוצייג היוצאת את שערי המפעל.

שטח 7- (17.63 מ"ר) - חדר ישיבות.

7 יודגש כי תצהירו של פלד נמסר למשליב עוד לפני שהוגש תצהירו של יצדוקי.

הדיון בפנינו:

8 בחקירתו של 'צדוקי בישיבת יום 17.7.2014 ענה לשאלות בייכ העוררת כך: ייאני לא יכול להגיד מאיפה מתבצעת הרכישה של חומרי הגלם לצורך היצור. אני לא יכול להגיד מהיכן מבוצעות הוראות היצור וניהול חיצור. אני לא יכול להגיד מי מפקח על בקרת האיכות בנכס והיכן מיקומם. אני לא יכול להגיד היכן מתבצעת הזמנת השלטים ותכנון עיצובם יי

.10

בהגינותו מאשר מר צדוק בתקירתו החוזרת כך: יאני מאשר כי לא נתבקשתי לבדוק את כל מה שפירט בייכ העוררת בשאלותלו הנייל."

לדעתנו לא נסתרה עדותו של יפלדי והאמור בתצהירו המפרט שימושים שונים כמצוין בסעיף 7 לתצהירו מהימן עלינו וניתן לקבל את טענת העוררת לפיה יש לסווג את השטת כולו כ-//תעשיה'' - אשר לגביה נקבעו שיעורים מופתתיס בתשלום הארנונה.

לדעתנו, עדות 'צדוקי לא סתרה את האמור בתצהיר העוררת ובפועל הוכח בפנינו, כי קיימת ויקה תכליתית, בין אותם שטחים שסווגו כייתעשלייהיי, לבין השטחים בהם מנהלת העוררת את קבלת חומרי הגלם תכנון השלטים, אלה הרגילים ואלה המואריס ב- 1.00 , מתן הוראות ייצור ופיקות עליו והשגת המוצר המוגמר ושיגורו ללקות.

מדוייח הביקורת לא ניתן להסיק כי עסקינן במתקן רב תכליתי שניתן לפצלו על פי השימוש בו ולסווג חלקו כמשרדים בלבד. הוכת בפנינו כי כל אותם שטחים שסווגו עיי המשיב כמשרדיט למעשה מהווים חלקים נלווים למהות המרכזית ולמימוש תכלית אחת ויחידה של ייייצור תעשייתייי של השלטים. העובדה שהנהלת החשבונות עוסקת גם בהנפקת תעודות משלוח ותשבוניות המצורפות לתוצר המוגמר היוצאת משערי המפעל, לא ניתנת להפרדה כשימוש 'משרדלי גרידא ללא קשר לייצור בנכס. באותו אופן אותם /אנשי משרדי אינם עוסקים בפעילות משרדית מנותקת לייצור, שכן הוכח בפנינו כי ניתנים הוראות ליצור, תכנון מקדמי ופיקות על המוצר המוגמר מאותם משרדים.

אמנם נכון כי אם משרדי העוררת היו ממוקמים בנכס נפרד ומנותקים משטח המפעל, היה מקום לסווג שטתו כמשרדים. ברס, במקרה הקונקרטי שבפנינו הוכח לנו, מכל מקום לא נסתר ע"י המשיב, כי נמצאים בשטת המשרדים, אחראי על רכש תומרי גלס, תכנון מוצר, מתן הוראות ביצוע ופיקוח עליו, ואין לנתק פעילות וו ממהות היצור עצמו.

לא באה ראיה מצד המשיב כי בנכט הקודם בו הוכר כל שטתו בסיווג מלאכה ותעשיה, המשרדים לא היו ממוקמים באותו שטח או שתל שינוי במהות העבודה של העוררת עת עברה למשכנה החדש. ההיפך הוא הנכון. המשיב עת קיבל תצהיר יפלדי יכול היה להביא ראיות המשמיטות את השימוש כנטען ע"י העוררת ולא לציין במפורש כי לא בדק השימושים בפועל בנכס. מחדל המשיב אינו משמיט את העובדות שהוכתו בפנינו ע"י העוררת.

. נכון כי בנכס מורכב רב-תכליתי, שניתן להפריד בין תלקיו, אפשר לסווג כל חלק וכל מתקן

על פי ייעודו ושימושו ואין הכרח לסווג את כל חלקי הנכס על פי השימוש העיקרי שנעשה בו. נפנה לבגייצ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע'ימ ני עיריית קרית אתא, פ'יד מו(1)

3, 816; ע''א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה נ' עיריית ראשון לציון.

6. ההכרעה האם עסקינן בשטח הניתן להפרדה ולסיווג כנכס עצמאי או שמא יש לראותו

כשטח נלווה לנכס העיקרי הינה שאלה מעורבת, עובדתית ומשפטית. היא מותנית בבירור השימוש שנעשה בכל חלק של הנכס, בויקה הפיסית ביניהם, בזיקה בין השימושים בכל חלק וכוי. נפנה לפסיקה בעי/א 8838/02 אבי גולדהמר ושות' נ' עיריית חיפה, מיום 6 ,; ורע''א 11304/03 כרטיסי אשראי לישראל בעי/מ נ' עיריית חיפה מיום 65

7. בעניין אחוזּת ראשונים נאמר:

*השאלה חיא, אם כן, מתי נאמר כי ביחידות שטח סמוכות נעשה שימוש שונה בכל אחת מהן, המצדיק סיווג נפרד, ומתי נאמר שגם אס בכל אחת מיחידות אלה מתרחשת אמנט פעילות שונה, משולבות פעללויות אלה זו באו ותכליתן אחת ועל כן אין מקום לפצלן לצורך הסיווג. לעניין וה הוצעו מספר מבתניס. מבחן אחד הוא, בחינת קיומה של ויקח בין תכליתה של יחידה אחת לבין תכליתה של יחידה סמוכה. אם קיימת ויקה כזו, נראה ביימתקן הרב-תכליתייי נכס אחד ואילו בהעדר ויקה כזו, הרי שכל יחידה תסווג בנפרד.

[ראה: עייש 944/93 פרג' אולפני צילום בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעירית תל-אביב-יפו].

מבחן אחר הוא, האם השימוש בתלק ספציפי, הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש תכליתו...יי ע''ש 28/90 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע'ימ ג' עיריית דימונה"י.

יישום המבחנים האמורים במקרה הקונקרטי בפנינו מביא אותנו למסקנה כי העוררת המציאה ראלות ועדויות מטעמה המוכיחות כי קיימת זיקה בין הפעילויות השונות המנוהלות בשטתה אשר יש לראותס כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהפעללות התעשליתית-

של ליצור השלטים.

בהערת אגב נדגיש כי הערת בייכ העוררת בסעיף 13 לסיכומיו חימנה הוא מסיק עובדה מ ל מ

שטח לטיווג ימשרדים' , אינה נכונה וטוב היה לו לא הייתה נטענת. ברור מאליו כי כל נכס

נבדק ע"י חמשיב לגופו של עניין וככול שסוברת ועדת ערר כי נפלה שגגה מצדו חיא פועלת

לתיקונה.

סוף דבר

הערר מתקבל. בנסיבות העניין לא תייבנו בהוצאות .

ניתן היום, 11 במאי 2015 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניניס מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: עו"ד - מאור | חבר קדם חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140009711 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול

העוררת: דלתא וי ניהול פרויקטים בע"מ ח.פ. 513899186 נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

הערר דנן עניינו חיוב נכס המוחזק על ידי העוררת ברחוב בן צבי 84 אי בתל אביב, הרשום בפנקסל העירייה כת-ן לקוח מס' 10670049 נכס מס' 2000382835 המחויב בשטת 120 מ"ר בסיווג ייבניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי (להלן: ייהנכסיי).

לטענת העוררת, יש לסווג את הנכס, בסיווג ייבית תוכנהיי על פי התעריף הקבוע בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה.

טענות הצדדיט בקצרה.

1. העוררת טוענת כי היא בית תוכנה המתמחהה בפיתוח תוכנה לניהול מערכות של בחירות

המציעה ללקוחותיה חבילת שירותים הכוללת את התוכנה עצמה והדרכה כיצד לתפעלה, לרבות תכנות מודלים ייחודיים הנדרשים ע"י הלקות לניהול קמפיין בחירות.

2 לטענת העוררת היא מחליבת את לקוחותיה בסכום כולל עבור העסקה מבלי שמטפקת להם שירותים נוספים.

3 בנוסף לבנית התוכנה העוררת נותנת שירותי יעוץ ושירותי תמיכה לצורך תפעולה של התוכנה.

העוררת מעסיקה 3 עובדים שמתמחיס בתכנות.

--------------4.- המשיב טוען כי על-פי תטאור הפעילות. של העוררת והביקורת בנכס, אין מדובר בעוררת- >> יהמייצרת' תוכנה למכירה, אלא ככזו הנותנת שירותים ביעוץ, תמיכה וניהול קמפיינים לבחירות ואין כל פגם בהחלטת המשיב

העובדות שבפנינוג

5. בתאריך 7.10.2013 ענה המשיב על פניות מטעם העוררת להכיר בה כבית תוכנה. במכתבו

מציין המשיב שעל סמך ביקורת שנערכה מטעמו ביום 1.9.2013 ובהסתמך על פרופיל החברה החליט כי מדובר בפעילות מסחרית שיווקית בתחום ניהול מידע שאין בהם משום תכלית

.10

דיון

172

עסקית של ייצור התוכנה עצמה. משכך אינה עונה לדרישת הצו המדבר על יייצורי למרות שהעוררת עוסקת בתחום המחשבים.

ביום 14.7.2014 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, ע"י חוקר השומה מר פצ וברמן, להלן: 'יפזיי, לה צורף כנספת ייגיי חומר מאתר האינטרנט של העוררת.

דו"ח הביקורת הינו מיום 1.9.2013 ומצורף לו מסמכים שקיבל מהעוררת. עולה כי העוררת מחזיקה בנכס מחודש מאל 2013 , הפעילות הרלוונטית לערר הסתיימה בסוף אותה שנה 3 [ראה עדות מר עמי הולצמן בפנינו מיום 18.12.2014 - ולאחר מכן, ביקש הכרה בנכס כסטודיו לפיסול ולציור. על כך ראה ערר מטעם העוררת מסי 140011117 והחלטת היוייר מ*ום 15

בדוייח פז נרשם מפי עמי הולצמן וגבי ורד הולצמן, נציגי העוררת, שהחברה מפתחת תוכנה המנהלת את המידע למערך או קמפיין בבתירות ומבצעת ניתוח נתוניט לקבלת התלטות עבור המועמד.

בעדותו בפנינו ציין מר פו עובדה אחת: ייראיתי עובדים שיושבים מול מחשב. חוץ מאה לא ראית כלוסיי. העורר לא תקר אותו מאומה על הדוייח ועל דבריו הקצרים שצומצמו לשורה אחת.

לא נוכל לאמ את דברי העוררת בסיכומיה כי די בכך כדי לאשש טענתה שהיא ייצרנית של תוכנות. ההיפך, הוכח לנו שאין כל מוצר מדף אותו ייצרה העוררת ולא הומצא לנו כל דויית כספי הימנו ניתן לראות התפלגות הכנסות בין הייצור לבין חייעוצ, ניהול או מתן השירותים.

טעיף 3.3.3 לצו הארנונה של עיריית תל אביב לשנת 2013 קובע:

'יבתי תוכנה, שעיסוקס העיקרי הוא *יצור תוכנה, יחויבו ב ... ₪ למייר לשנה בכל האזורים 'י.

בהתאם להוראות הסעיף, הסיווג כייבית תוכנה'יי יתאפשר מקום בו מיוצרת בנכס תוכנה וייצור התוכנה הוא העיסוק העיקרי בנכס.

בעמיינ 29761-02-10 ווב סנס בע'ימ נ' עיריית תל אביב יפו (להלן: יווב סנסיי) נקבע כי במסגרת המבחן המהותי יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

4. בווב-סנס נפסק כי לצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנהיי נדרש לפי סעיף 3.4.3 לצו

הארנונה (חיום 3.3.3 - הערה שלנו), כי תתקיים בו בעיקר פעילות ייצורית של ייצור תוכנה.

הסעיף כולל בחובו שלושה מונחי מפתח: ייבעיקריי, ייייצוריי וייתוכנה'י.

5. המונח ייבעיקריי על פי ווּב סנס, מכוון הן למבחן כמותי במסגרתו יש לבחון את גודלו של

השטת בו מתקיימת פעילות *יצורית לעומת גודלס של שטחים המשמשים לפעילות אחרת והן למבחן מהותי במסגרתו יש לבחון חאם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

6 בנוגע לייפעילות ייצוריתיי נפסק בווב סנט כי יש להיעזר בחמישה מבחנים אשר מהווים אינדיקציות לפעילות ייצורית המבוצעת בנכסים - מבתן 'ייצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי, מבחן ייטיבו של הליך העסקייי, מבחן 'יהיקף השימוש במוצר המוגמריי, מבחן ייהשבחת הנכסיי ומבחן ייעל דרך ההנגדתיי.

7. בייווב סנסיי נפסק כי (ההדגשות שלנו):

ייהשאלת בערעור זה היא, איפוא, שאלה פרשנית המצריכה התייחטות להוראות צו הארנונה.

עדותת של הגבי יופת, כי התלק העיקרי של הכנסות המערערת מיתן לה בתמורה לתוספות טכניות לאתרים ותחזוקתס, כמו גם צורת התשלום המשוקם לה באופן שוטף מידי תקופת (ריטיינר)ו, מעידה על קשר ממושךץ של המערערת עם לקוחתותיה. קשל מתמשץ מאפיין מתן שידות, להבלי 2 מקשד חד פעמי או קצר מועד, המאפיין עסק ייצולי. בניית אתרי האינטרנט כרוכה בכתיבת תוכנה, וככזו עשויה לענות על מבחני הפסיקת באשר לפעילות ייצורית. אך אין די בכך כדי להיכנס לגדרי סעיף 3.4.3 (סעיף 3.3.3 בצו הארונה הרלוונטי לעמייננו - תוספת שלנו) לצו הארנונה הדורש כי יעיקריי הפעילות תתיה ייפעיפות *יצוריתיי של ייצור יתוכנתיי. *ממצאי הועדה מלמדים, כי בניית האתר ללקוח לפי דרישתו תיא חלק מתוך הקשר המתמשך של מתן השירות ללקות'י.

8. בעת''מ 239-08 טרווליסט בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (להלן: יטרווליסטיי)

נקבע כי ייבצדק שס המשיב את הדגש על המודל הכלכלי שבו פועלת המערערת, ובצדק קיבלה הוועדה את עמדתוניי.

9. בעמיינ 19893-02-12 פורמלי מערכות טפסים חכמים בע"מ ני עיריית תל אביב, המערערת

פיתחה מערכת המבוססת על פלטפורמה בינלאומית של חברת מייקרוסופט הנקראת 00501 שבאמצעותה היא מספקת ללקוחותיה פתרונות כוללים לניהול ידע ולשיפור תהליכי עבודה. הביטוי המובהק של המערכת אותה פיתהה המערערת הם ייטפסיט חכמיסיי, שאליהט יכול המשתמש להזין פרטים על פי תבנית שנקבעה מראש, כאשר התוכנה מסוגלת להודיע למשתמש כשהפרטים המוזנים על ידו שגויים והיא מאפשרת למשתמש לערוך חישובים דרכה לפי הצורך, להוסיף תחתימה דיגיטלית, ועוד.

בדומה לפרשת פורמלי בענייננו אין מתלוקת ממשית מצד העוררת שהמערכת נבנית בתוכנה קיימת, ח- 400888 של חברת מיקרוסופט וניחול הנתונים מתבצע דרך אותה מערכת.

נפנה לאמור בסעיף 6 לתצהיר העוררת ולדברי עדותו בפנינו בה אישר: ייבלי אקסס אני לא יכול לייצור שום דבר...אם אין אקסס אין תוכנה. לעיתים אנחנו ממליצים ללקוח לרכוש גם כן אקסס על מנת ששינויים במידה וידרשו יבוצעו ישירות במחשביו. אם אין לי אקסס אני צריך לפתח מחדש את תוכנות הבסיס שלי בשפת תכנות שונה."

העוררת כותבת תוכנה על פלטפורמה קיימת ואיננה עומדת במבחן הנדרש של הכרה כבית תוכנה כמשמעותו בצו הארנונה.

במסמך שצורף לתצהיר העוררת, בחתימת דייר ורד הולצמן צוין מפורשות כי העוררת איננה מציעה למכירה חבילות תוכנה מן המדף- עעםזז 3 מצד עס 08 0% מת אודם 8 ...אלא מציעה את שירותיה המקצועיים ללקוחות, על פי דרישה. מר עמי הולצמן מאשר בעדותו בפנינו כלשונו:

י/אני מתקין את התוכנה ומטפל בה. אתרי וה אני מייעצ מה כדאי לעשותיי.

מעיון בסעיפים 5, 9, 10 לתצהיר העוררת ניווכת כי העוררת נותנת שירותיל יעוץ, שירותי ניהול, שירותי תמיכה, וקשר עם ספקים אחרים.

כך מצהיר מר הולצמן בסעיף 5: יי העוררת, הינה תברה העוסקת בבניית תוכנה עבור לקוחות ובניהול מערכת הנתו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]