החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 30 בספטמבר 2015

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יז באלול תשעה

מספר ערר: | 11:04 / 140012613

מספר ועדה: | 11231

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

העוררים: שלו עליזה, שלו נפתלי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים כי הערר יימחק בכפוף להפחתה חיוב הארנונה של שטח החצר האנגלית אליה אין גישה מתוך הדירה ואשר שטחה הוא 5.04 מ"ר.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 01.09.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

27 / 9 0 ל

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

' שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יז באלול תשעה

מספר ערר: | 11:41 / 140012690

מספר ועדה: | 11231

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

העורר/ת: תותים מחשבים בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

בערר שבפנינו מבקש העורר לבטל את הסכם הפשרה שנחתם בינו לבין המשיב לגבי שנת 2015.

סעיף 3 א לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 1976 קובע כי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי בתוך 90 יום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד אחת מהטענות המנויות בסעיף זה של החזק. ואילו סעיף 6 א לחוק הערר קובע כי הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי תוך 30 יום לערור עליה לפני וועדת הערר.

כאמור בהשגה ובערר דנן מבקש העורר לתקוף את הסכם הפשרה ולבטלו, עניין זה איגו כלול בסמכות שהוענקה בחוק הערר למנהל הארנונה או לוועדת הערר ולפיכך אין הוא לא בסמכות מנהל הארנונה וכפועל יוצא מכך גם לא בסמכות וועדת הערר.

לפיכך אין מנוס אלא לדחות את הערר על הסף מחמת חוסר סמכות של הוועדה לדון בו, וכך אנו מורים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 01.09.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

שם הקלדנית: ענת לוי

בפנל ועזת הער 4 לעבילבי ארנונת פללית מט' ערר: 160011699 שליך עלףילת תל אביב-*פר

בפגי הברל ועדת הערפ+

לוייר :| עו"ד אורה קנלון

חברה: עו"ד שירלי קדם

חברה: רויה רונית מרמור

העוררת: עמותות תקווה, אמונה ואחבתה

בגדך

מנהל הארנונה בעירילת תל אביב-*פו

החלטה

1. הנכט נשוא הערר המוהזק.ע"י העוררת, נמצא ברחי הגרייא 26 ת'יא.

שטח של 184 מ"ר מכלל שטח הנכס (המצוי בקומת הקרקע) הוכר ע"י חמשיב כוכאל לפטור מתשלום ארנונה עפ"י סעיף 5 ג(ה)(1א) לפקי מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן ייפק' הפיטורין''), בהיותו נכס שיעודו העיקרי הוא קלוס תפילה.

2 המהלוקת בין הצדדים נוגעת ליתרת שטר הנכס, 232 מ"ר, המצוי בקומה השנליה, שסווג ע'יי המשיב בסיווג בנייניסם שאינם משמשים למגורים, בנימוק שהוא אינו משמש את העוררת כבית תפילה, אלא שהעוררת מפעילה בו שמרטפיה. (להלן ייהנכס שבמהלוקתיי) הצדדים גם חלוקיט לגבי התקופה נשוא הערר.

3 העוררת טוענת שיש לההיל את הפטור על כל הלקי הנכס לרבות הנכס שבמהלוקת המצול בקומה השנייה, באשר לטענתה מתקלימיט במקום וח שימושים נילווים לבית התפילה, ובכלל זאת תפילות אינדווידואליות, שיעורי דת וליעוץ רוחני. -

העוררת מאשרת כל בתקופה נשוא הערר נוחל בנכס שבמתלוקת מקלט לילדי עובדים זרים,

ששימש כפתרון לטיפול בילדי עובדים וגרים במשך כל שעות היום והלילה, פעילות שלא

נעשתה לשם רווח, והעוררת לא חייבה את הורי הילדים ששהו במקום, בתשלום כלשהו.

משחוברר לעוררת ע"י חמשיב כי יש בפעילות זו כדי לפגוע בפטור חמגלע לנכס, היא חדלה

מהפעלתו באופן מדורג, עד להפסקתו הסופית במאי 2014.

העוררת מוסיפה כי תכלית פקי הפיטורין היא לתת פטור מתשלום ארנונה לנכס שלעודו העיקרי הוא תפילה. היא סבורה שהיא עומדת בתכלית החהוק בנימוק שיעודו העיקרי של הנכס, ובכלל וּאת קומת הקרקע והשטחים שבקומה השנייה, הוא לשמש כבית תפילה, ולכן לטענתה יש לפטור אותה מארנונה בגין הנכס שבמהלוקת גם עבור התקופה נשוא הערר.

חמשליב טוען כי השטה שבמתלוקת אינו עונה על הגדרת סעיף 5 ג(ה)/1א) לפק' הפיטורין, שכן הפעילות שנעשתה בו של הפעלת שמרטפיה לילדים, אינה עולה כדי שימוש המקנה את הפטור.

עובדה זו עולה הן מהביקורת שנערכה בנכס לפיה נראו בנכס שבמחלוקת לולים, ללדלם, משחקים וגננות/מטפלות, ומתצהיר עד המשיב שלא נסתר כאשר העוררת בחרה לוותר על הקירתו, והן מעדות העד מטעם העוררת שאישר את שימושו של המקום כמקום לטיפול בילדים, בו הילדים אוכלים, ישנים ומועסקים בפעילויות שונות.

דיון ומסקנות

חשימוש

סעיף 5 ג(ה)(1א) לפקודת מיסי עירייה ומיסי ממשלה (פיטורין)1938 קובע כדלהלן:

ייבית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שיעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הס ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיוט התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עיסקיתיי.

העוררת לא מכחישה, ואף מאשרת שבנכס שבמחלוקת הופעל מקלט לטיפול בילדי עובדים +רים. כך עולה גם מעדותו של העד מטעם העוררת

העד העיד כי מדובר במספר שבין 10 ל- 15 ילדים, וכי יימספר המטפלים בילדים משתנה כל יום, לפעמים באים 2 לפעמים 1 ולפעמים 3.

הפעללות הצו מתקיימת בימיט אי עד הי משעה 07:00 עד 17:00.

לגבי מחות הפעילות העיד העד:

'יהילדים משתקים אוכלים וישנים בשעות שתם נמצאים שם 0 המטפלים נותנים לילדים פעילויות אחרות. לפעמים לשיר שירים או לקרוא מספר התנייךיי.

משנשאל העד אס ההורים משלמים עבור חטיפול בילדיהס חוא חשיב שהחוריס לא מחוליבים בתשלום, אך משפתותיהס תורמות כספים בהתאם לרצונן.

דו"ח הביקורת ותצהיר המשיב לא נסתרו, באשר העוררת ויתרה על חקירת העד מטעם המשיב. מדוייח הביקורת שנערכה ביום 10.12.13 עולה שבנכס נראו לולים, ילדים משחהקים וגננות.

לעורך הביקורת הוסבר:

ייכל השבוע יש בנכס ה גן *לדים ובסוף השבוע כשמתפלליט למטה בקומת הקרקע או באייצ 6 (הנכס שבמחתלוקת א.ק.) יש מעין שמרטפיה ולימוד תנייך לילדיסיי.

0. הראיות שלעיל לא מותירות ספק כל הפעילות שהתקיימה בנכס שבמהלוקת היא של טיפול

בילדים ושמרטפיה. אין במקום סממניט של בית תפילה, והשימוש בו לא עונה על הקריטריונים המצטברים הקבועים בפקי הפלטורין, לשם מתן פטור מארנונה.

1 על מנת שנכס לחא +כאי לפטור מתשלומל ארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(1א) לפקודת הפיטורין עליו

לעמוד בתנאיט המצטברים להלן:

א. הנכס משמש כבית כנטת ן

ב עודו העיקרי הוא קיום תפילח ;

ג. | לא מתסיימיט בנכס שימושים נוספים, מלבד ללימוד תורה או צרכים הנובעים מקיום

התפילה, ומלימוד התורה;

ד. לא מתסיימת בנכס פעילות עסקית כלשהי ו/או פעילות למטרות רווה (על ידי בית הכנסת

או על ידי גוף אחר הפועל בשטח בית הכנסת).

2. ככל שהנכס משמש לשימוש אחר מהשימוש המזכה ו/או שהנכס משמש לשימוש נוסף מלבד

השימוש המזכה (הינו: שימוש מעורב) ו/או ככל שהנכס לא בשימוש כלל, הרי שנשללת הזכות לפטור מארנונה. ראה עמיינ 526/08 ישיבת מקדש מלך נ. מנהל הארנונה בעיריית ירושלים וערר מספר 140003498 עמותת יהד, רמת השרון ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו:

ייכידוע, פקודת הפיטורין קובעת במפורש שהפטור מארנונה *ינתן רק לאותם השטחים של בתי תפילה המשמשלס לתפילה בלבד ולא לשטחים המשמשים לפעילויות אהרות...

אנו בספק אס ניתן להתייחס לפעילות ההברתית, החינוכית והקהילתית הנעשית בשטה שבמחלוקת כאל פעילות הנלווית לתפילה.

מדובר בפעילות העומדת בפני עצמה, ואינה נגזרת, בהכרה, מן התפילה. מטבע הדברים, כל פעילות של קהילה דתית מצויה בויקה כלשהי לפולהן חדתי המנוחל על ידה. אך המחוקק

= קבעבמפורש, ולא בבדי, כי רק השטח המשמש לתפילה יוכל לקבל פטור מארנונה. כל מסקנה.. -

אחרת מייתרת, למעשה את הסייג שקבע המחוקק בסעיף 5ג(ח)(1), ומשמעותה הוא ביטול סייג זה.!י

3. בערר דנן דעתנו כדעת המשיב. אף אנו סבורים כי המתוקק מצא לנכון לתחום את הרחבת

הפטור רק לשטחים שהשלימוש בהם מצדיק את מתן הפטור, דחיינו רק למקום התפילה עצמו או לשטה הנובע ממנו.

בענליננו השימוש שעשתה העוררת בנכס שבמחלוקת אינו נובע מקיום התפילה.

מהעדויות עולה חשימוש הנעשה בנכס שבמהלוקת לצרכי מקלט לילדי עובדים ורים, נעשה חמישה ימים בשבוע, בשעות 07:00 - 17:00, וביום שישי במחצית חיום. לכן לא ניתן לטעון שמדובר בפעילות שולית, אלא משתמע מכך שזו הפעילות העיקרית המתקיימת במקום, פעילות העומדת בפני עצמה, ואינה עונה על תנאי הפטור המנויים בפק' הפיטורלן.

התקופה נשוא הערר

הצדדים חלוקים בשאלה מהי התקופה נשוא הערר.

בדיון המקדמי שנערך ביום 16.12.14 הצהיר בייכ העוררת:

ייהתקופה נשוא הערר הלא מיום 24.11.13 ועד סוף שנת 2014!י.

במועד שמיעת ההוכחות השיב העד מטעם העוררת לשאלות בחקירה נגדית :

יהמקלט הזה היה קיים בכל שנת 2014, מינואר עד דצמבריי לאחר מכן חוא שינה את עדותו והשיב: ייאני רוצה לציין התחלנו לסגור את המקום בדצמבר 2013 וסגרנו את זה באופן סופי במאל 2014

בסיכומים טוענת העוררת כי ההל ממאי 2014, משמש הנכס כבית תפילה בלבד.

המשיב טוען שאין לשעות לטענות העוררת על סגירת פעילותו של המקלט לילדים במאי 2014, נוכת הסתירות בטענות העוררת והעובדה שהטענח הועלתה לראשונה במסגרת דיון הוכחות.

המשלב מוסיף עוד שכל נלסיונותיו לערוך ביקורות בשנת 2014 כשלו ולא ניתן היה לתאט עם העוררת את בחינת הפעילות בנכס שבמחלוקת, עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה של העוררת.

טענות המשיב על כי לא ניתן לתאם עם העוררת ביקורת בנכס בשנת 2014 מוצאת תלמוכין בתצהליר אפי בסנו הוקר החוצ מטעם המשיב, שניסה לערוך ביקורת בנכס ב- 22,4.14.

בתצהלר עצמו נאמר:

ייידוע לי מהחומר המצוי בתיק שלמרות שנעשו ניסיונות מצד האגף לחיובי ארנונה לתאם ביקורת עס עורך הדין של העוררת, לא ניתנה לי האפשרות להלכנס לנכס ולערוך ביקורת'י.

בדוייח הביקורת נאמר:

'יבביקורת שנערכה במקום נשמעו ילדים מבעד לדלת אך לא ניתנח לי חרשות להיכנס ולצלם.

לדבריה של רתווא, במקום ישנם 20 ילדים ושתי מטפלות... לדבריה של רהווא הגן שייך לכנסיכה ו .- שר

כאמור, העוררת ויתרה על תקירת העדים מטעם המשיב, לפיכך עדות וו של העד מטעם חמשיב לא נסתרה.

העוררת לא המציאה אף לא ראשית ראיה למועד הפסקת הפעילות של המקלט לילדים בנכט שבמחלוקת, ויש לראותה כמי שנמנעת להביא ראיה, שהיתה פועלת לרעתה.

לאמור לעיל יש להוסיף כי בייכ העוררת הצחיר בפנינו ביום 16.12.14 כי התקופה נשוא הערר היא מיום 24.11.13 ועד סוף שנת 2014י,

כמו גס את עדותו הסותרת בעניין וח של העד מטעם העוררת במועד שמיעת ההוכהות.

0. המסקנה מכל האמור לעיל היא כל התקופה נשוא הערר היא מיום 24.11.13 עד יום 31.12.14.

1. סוף דבר

מכל המקובצ אנו דותים את הערר וקובעים כי סיווגו של הנכס שבמהלוקת (הקומה השנייה

ששטחה ‏ 232 מ"ר) בסיווג = ייבניינים | שאינם | משמשים למגורים!י | נעשח. כדין.

אנו מוסיפים וקובעים כי התקופה נשוא הערר היא מיום 24.11.13 עד 31.12.14.

אין צו להוצאות.

7 \\ א

ניתן בהעדר הצדדיים היום )ג

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי די), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בלת המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

-גש

שש

*''ר: ער'יד אורה קגיון הב לעריד שי ו הבר: רייה רונית מרמור

קלדנלת : ענת לול

בפני ועדת הערר לענילנל ארמוצה בללית ממס' ערר 160012001 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר+

ויר : | עו"ד אורה קניון

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: | רויית רונית מרמור

העורף: אייל קשת

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

1. הנכס נשוא הערר נמצא ברח' י.ל. פר\ 29 בתייא, בשטח של כ- 51 מ"ר. כ- 42 מ"ר מהנכס

מסווגים בסיווג !ימגוריםיי ו- 9.4 מ"ר ממנו מסווגים בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגורים"י. מדובר בדירת מגוריו של העורר, אשר חדר אחד בתוכה בשטת 9.4 מ"ר משמש את העורר לעיסוקו כמעסה.

2. העורר הולק על סיווג השטה של 9.4 מ"ר מכלל שטה הנכס (לחלן: ייהשטח שבמהלוקתיי).

לטענתו המקום משמש לטיפול בעיסוי ויש לסווגו בסיווג ייבית מלאכהיי. העורר מוסיף כי השימוש שהוא עושה בשטה שבמחלוקת עונה לדרישות הפסיקה לצורך הגדרתו כייבית מלאכהיי. בין היתר, עבודתו היא עבודת כפיים פיצית; הוא עונה לתכלית ההקלה שחיא סוציאלית בעיקרה המיועדת לבעלי מלאכה קטנים שפוטנציאל הרוות שלהם קטן; השימוש נעדר תהכים טכנולוגי; הוא נותן שירותים בדומה למתפרה, סנדלר או חליט.

3 המשיב טוען שמקצועות כגון רופאים, כירופרקטיס, מעסים, ספרים, קוסמטיקאיס ועוד 77777 התלנם נותנרשירותניס מובחקים.

פסייד בריימ 4021/09 מנהל הארנונה של עיריית ת'יא נ. תברת מישל מרסייה בע"מ קבע אמנם כי מספרה תסווג כבית מלאכה, אולם ביהמייש הבחיר כי אילו חיח בצו הארנונה דאז סיווג של יישרותיסיי הוא היה מעדיף אותו. ואכן למען הבהירות תוקן צו הארנונה של עיריית תיא בשנת 2012 וחובהר בו שסעיף 3.2 של חצו כולל נכטים חהמשמשים לשירותים.

עפ"י הפסיקה שלאתר פסייד מישל מרסייה, טיפולים קוסמטיים, ועיסויים אינם עבודת כפלים אלא שירותים הניתנים באופן אלשי ללקוחות ולא מדובר בשירות חיוני לציבור.

דיון ומסקנות

בפסייד בעניין מישל מרסייה נקבע כי לצורך סיווגו של נכס בסיוג ייבית מלאכהיי, יש לבחון

שלושה מבחנים :

מבחן הפירוש המללוני, מבחן תכלית ההוק ומבחן אחלדות פרשנית. מבחן האהידות הפרשנית אינו רלבנטי לענליננו, ואנו סבורים כי השימוש הנעשה בנכס דנן אינו עומד בשני המבחנים הנותרים, כפי שיפורט להלן.

הפירוש המללונל:

כבי השופט רובינטשיין בפסייד מישל מרסליה קבע לעניין זה:

יימילון אבן שושן מגדיר בית מלאכה יימקוס שעובדיט שט במקצוע מסוים בעיקר בעבודת ידיים (להבדיל מן ייבית חרושתיי שעובדים בו בעיקר במכונות) כגון נגריה מסגריה, סנדלרייה!י...

וממשיך המללון ומגדיר: ייבעלי מלאכה - אמן, עוסק בעבודת ידיים במקצוע מסוים, כגון

נגר, מסגר, הרט, ספר.... אהו המשקל הלשונל הידוע כמשקל בעלי המלאכה או המקצועיי.

גסם אם נקבל את טענת העורר כל בנכס מבוצעת עבודת כפיים, חרי שלא כל ייעבודת כפייםיי מוגדרת כיימלאכה!י. לדוגמא רופא, אחות, או אדריכל שעבודתם כרוכה גס בעבודת ידיים, אין לסווגם בסלווג יימלאכהיי.

מבחן תכלית התוק :

בפסייד מישל מרסייה קובע ביהמייש העליון כי בבסיס ההקלה בארנונה לבתי מלאכה טמון היסוד הסוציאלי, וחיוניות חשירות המסופק.

גס אס נקבל את טענת העורר כי הוא עונה על הגדרת היסוד הסוציאלי בשל רווחיו הנמוכים, דומה שאין חולק כי טיפול בעיסוי אינו שירות חיוני לציבור, שרצוי שיהיה נגיש ומצוי גם בשכונת מגורים, כדוגמת השירות שאליו כיוון ביחמייש בפרשת מישל מרסייה.

סיווג ספציפי

בפסייד מישל מרסייה סווג הנכס בסיווג יימלאכהיי נוכח העובדה שלא חיתה קיימת הגדרה פוציטיבית של יישירותיסיי בצו הארנונה, ולכן ביחמייש העדיף הגדרה ספציפית על פי הגדרה

0000000 -----שמנבית.. בלה מש הדגיש בפסק הדין כל סגנוג מספרה כייבית מלאזכמיי הנוא אילוי פרשנל שכלת---

נוכח העובדה שלא היה קיים בצו הארנונה סיווג 'ישירותיםיי. הודגש בפסהייד כי אילו היה קיים סיווג יישירותיםיי הס היו מעדיפים אותו על פני סיווג יימלאכהיי.

בעקבות פסייד מישל מרסייה תוקן צו הארנונה של עיריית תייא, באופן שלסעיף 2 לצו הארנונה שכותרתו ייבנייניס שאינם משמשלם למגורים''י התווספה הפיסקת:

יילרבות משרדים, שירותים ומסחריי.

לאחר תיקון צה, סעיף 3.2 לצו הארנונה כולל בתוכו לא רק סיווג שיורי, אלא גם סלווג ספצלפי של יימשרדים, שירותים ומסחריי.

8 לאחרונה נתן ביהמייש העליון שוב את דעתו לסיווג תעשייה, מלאכה ושירותים, בפסייד עעיימ

3 אליהו חר נ. עיריית ירושלים. ביהמייש קובע:

ייבניסיון להתוות את המאפיינים של יימלאכהיי מוּהח וישירותיסיי מזה, ואת ההבהנות ביניהן, נראה לי שניתן לצייר את שני הסיווגים הנייל, יחד עס הסיווג ייתעשיהיי, על ציר אחד - כאשר בקצהו האחד מצויה ייתעשיהיי, בקצה הנגדי מצויים יישירותיסיי, ובתווך מצויה ה'ימלאכהיי.

ביהמייש מבהיר מהו נכס המשמש לייתעשיהיי ולעומתו נכס המשמש לענפי היישירותיטיי, ולאחר מכן ממשיך ומבהיר מהו נכס שיש לסווגו בסיווג 'יימלאכהייז :

ייבתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכסים המשמשים ליימלאכתיי, אשר יש בה שילוב בין מאפייני תעשיה ומאפייני שירותים. מחד גיסא, בתי מלאכה לסוגיחט מאופיינים במרכיב יישירותייי של מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שלרות מקצועי.

מאידך גיסא, השירות שניתן בבית מלאכה הוא בעל מאפיין ייתעשייתייי, במובן של עבודת כפיים המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים (ייצווארון כחוליי), ולא על ידי פקידים ובעלי מקצועות הופשלים (י'צווארון לבן'י). כמובן שבעידן המודרני אין מדובר עוד בכוכיס השוכים מואריט בעששלות, אלא בבתי מלאכה המשלבים לצד עבודת בפיים גס עבודה עם מיכון מקצועי מתאים. מאפיינים אלה תואמים לתלוטין את האופי של פעילויות הנתשבות כמלאכה קלאסית, דוגמאת אלה הנזכרים בהגדרה המללונית של ייבית מלאכהיי (נגריה, מסגריה וסנדלריה), וכן סוגים נוספים של בתי מלאכה שהשירות שניתן בהם ללקוהות הוא שירות אישל המאופיין בעבודת כפיים מקצועית.

פעילות המקיימת שני מאפיינים אלה ראולה לחיותת מטווגת לצרכי ארנונה בסיווג של יימלאכהיי או ייבית מלאכהיי.

9. בענייננו אין ספק שבנכס לא מתקיימת פעילות של ייצור (ייצור מוצר מחומרי גלס) ולפיכך

הפעילות בנכס נעדרת את אחד המרכיבים הדורשים לסווגו בסיווג י'מלאכהיי, שחוא המרכיב של פעילות ייצורית.

ָ 0 קוק ה

קונקרטי (כאמור בפסייד אליחו גחר שחווכר לעיל).

. העורר טוען כי הטיפול שהוא נותן ללקותותיו בעיסוי גופם, דומה לטיפול תהזוקת: תקופתי המכונה ייטיפול 10,000י, הניתן לכלי רכב במוסך.

כמו המשיב אף אנו סבורים כי הניסיון לחשוות בין גוף האדם לבין מכונית, בהקבלת יילטיפול 0 הינה פרשנות מאולצת ומרחיקת לכת, אשר מרוקנת מכל תוכן את משמעות הסיווג יישירותים'י.

2. משהגענו למסקנה כל הפעללות המבוצעת בנכס היא פעילות של מתן שירותים, יש לסווגו עפ'יי

סעיף 3.2 לצו הארנונה הכולל עתה כאמור, הגדרה ספציפית לסיווגו של נכס בסלווג יישירותלס'י.

3. מכל המקוב\ אנו דוחים את הערר וקובעים כי סיווגו של הנכס בסיווג יישירותיסיי נעשה כדין.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדייס הקום ]| 1 .

המי

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 *וס מיום קבלת הההלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם החהלטה גו באתר האלנטרנט של המשיב,

4 \ לתלו ו 4

7 2 ו

יר'ר: עו'יד אורה קניון הבף: רר'/ח רונית מרמור 7 חברה: עו'ד קדם שירלי

קלדנית : ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יח באלול תשעה

מספר ערר: | 10:57 / 140012672

מספר ועדה: | 11232

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: נכסי עמיגב בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארגוגה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה,. כועכ > 0 ל /

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.09.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. ‏ "

/ 7

יו"ר: /ש\ד/לוי אמיר חבר: דר' רייך'זיו, רו"ח ו שירלי

שם הקלדנית: ענת"ל)י

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: חרמון יהונתן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

יח באלול תשעה

140012558 / 3

112

לבקשת אביו של העורר אשר הגיש את הערר בשמו, הערר נמחק ללא חיוב בהוצאות.

ניתן והודע בגוכחות הצדדים היום 02.09.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד-לוי במ חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה בללית ערר בוס' 166010833 שליד עיריית תל אביב-*פ3

בפנל חבר? ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עןייד

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויה

העורר: אריק לרנר

- כמ 7

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטה

מבואת

ערר ה חינו בשאלת חיובו של העורר, ברחוב יצהק שדה 34 בתל-אביב הרשום כמחציק בנכס.

המחלוקת בין הצדדים נסובה בגין הנכס הידוע כנכס מסי 2000197479 נשוא ה-ן לקות מספר 1 בשטה של 114 מ"ר, בסיווג הקבוע בסעיף 3.2 לצו הארנונה: ייבנינים שאלנם משמשים

למגורים לרבות משרדים, שירותים ומטחריי; להלן: /'הנבסי"י,

עיטר טענות תצדדים:

1. לטענת העורר אין לתייבו בארנונה על פי הסלווג הנייל, כההלטת המשיב, שכן יש לסווגו

כקבוע בסעיף 3.3.1 לצו כ: שית מלאבתי.

כש

הנכס משמש את העורר כאולפן צילום, עריכת הקלטות והסרטות וזאת החל מיום

לטענת העורר לא השתנה מאומה מעיסוקו זה וכפי שהמשיב סיווג את העורר לשנים 2012

ו- 2013 בסיווג 'בית-מלאכחי, כך יש להמשיך בסיווג גס לשנת הערר שלפנינו. כתימוכין לטענתו זו צירף העורר את מכתבו של מר אלברט גולבר מיום 15.2.2012 וחשבון ארנונה

לשנה 2013-מרוכ-ענלה כ נכס העורר באותה-כתובת.-סגוג כבית מלאכה--------

4 להודעת הערר בירף העורר את השגתו מיום 27.3.14 כנספח 'יאיי ; את מכתבו של המשיב מיום 23.4.2014 כנספה "בי ; ואת מכתבו של מר ניסים שעיבי מנהל מתלקה אצל

המשיב, נספת ייגיי, המאשר כי במסגרת בהינה שגרתית נערכה ביקורת בנכס בתאריך

4 וממצאיה מעלים כי בנכס מתנהחל משרד של עיצוב גרפי.

לעומת זאת טוען המשיב כי חיובי העורר בנכס שונו לשנת המס 2014 מאתר ובביקורת שנעשתה בנכס עולה כי אין מדובר בבית מלאכה, אלא הנכס משמש כמשרד לעיצוב גרפי ובמקום מצלמים ועורכיס גרפיקה ואנימציה. משכך טענת חמשיב שאין מקום להכיר בנכס כבית מלאכה ולכן אינו ווכאי לתעריף הנמוך שמעניק הצו לבעלי מלאכה כמשמעות הדיבר בצו הארנונה ובפסיקה.

הדיון 133393

190

על אתר מצאנו לציין כי צודק בייכ המשיב בטענתו שאין בפנינו 'ימעשה בית דיויי שכן סיווג העבר נעשה מטעם המשיב עצמו ללא קביעות של ועדת ערר או בית משפט.

אין חולק כי המשיב רשאי בביקורת יוומה מטעמו, בכל שנת מס, לבדוק את מצב הנכס והאם סיווגו כדין או שיש מקום לשנותו.

במקרה כוה הנטל לסתירת התלטת המשיב מוטלת על כתפי העורר ולא המשיב. [ראה עמיינ 12244-07-11 אלעד מערכות בע"מ ני עיריית תל-אביב-יפו].

זמחלוקות בין בייכ העורר לבין בייכ המשיב בכל הקשור להתנהלות המשיב וחוקר תתו מטעמו, כמתואר בסיכומי הצדדים, אינו מקובל עלינו שכן לדעתנו דווקא הימנעות העורר מר אריק לרנר, מלתת תצהיר בעצמו , שכן הוא העורר והרשום כמחציק, פועל להובתו.

שימת לב בייכ העורר כי בתצהיר שהוגש לנו כראיה מפיו של נעם גלברט, [להלן: /<לברטי] נטען בסעיף 1 שהוא ''משמש בתפקיד של אחד מבעלי העורריי. כך ההשגה והודעת הערר הוגשה אישית בשמו של אריק לרנר, כך הסיכומים שהוגשו בשמו, כך יפוי הכה בתים נחתם אישית על ידו.

לא מצאנו כיצד יכול מר גלברט לטעון בשם 'אחד מבעלי העוררי. המחזיק בפנינו הוא איש אחד מר אריק לרנר וכך רשום בספרי המשיב.

ו 5 ב 5 ,

ל 2

העורר כמופיע אף באתר האינטרנט הינה פעילות של החברה בשם ייסול רויאל - מויישן דיזיין ופוסט פרודקשן.יי כך גס לא הוצגה ראיח שנספה 'י4 יי לתצהירו מהווח רשימת עובדי התִברָה8, או נספת ייפיי מהווה חשבוניות/קבלות/הצעות מהיר של חברה.

. העובדה כי אישור רו"ח נספה :י1'י לתצהיר גלברט, מדבר על שותפות בשם סול רויאל

(*ותם קלנר, נעט גלברט) אף היא לא הוכחה. אם כוונת המסמך חייתח לומר כי קיימת שותפות ואחד משותפיה הוא מר *ותם קלנר, והשני הוא המצחיר בפנינו, היה מקום להסביר מדוע רשום המתזיק אריק לרנר כעורר ותפקידו עורך/מעצב/אנימטור. נספה 4

מציין כי סיימיט 2 שותפים, האחד גלברט שתפקידו מנהל שותף/במאל, השני יותם קלנר מנהל-שותף/מפיק. לא הובחר לנו די מדוע העורר הוא אריק לרנר והאם הלו שינולים בהתוקת הנכס.

נעשה עירוב טענות בין יחיד הוא העורר לבין תאגיד שדבר קיומו לא הוכה. נפנה לצורך הקבוע בסעיף 26 לחוק החברות הדורש רישום ייבעיימיי בסיוט שט תאגיד. העובדה כל רשימות המשיב מדברות על מחציק *חיד הוא העורר מר אריק לרנר. זאת ועוד. המצהיר

גלברט מאשר בעדותו: ייאריק לרנר הוא השותף שלי. חוא כבר לא מנהל.יי

לא היינו מייחסים השיבות מעל לצורך לעניין שפורט לעיל, אלא שמצאנו דווקא להתייחט לאמור בגלל שדוייח הוקר התוצ שהוגש לנו מטעם הוקר המשיב מר דוד צדוק [להלן ייצדוקיי ] וממצאי הביקורת מיום 4.2.2014 מצטטים דברים שנאמרו להוקר מפיו של אריק לרנר בעצמו.

לדעתנו, יש טעם רב בטענות בייכ המשיב כפי שעלו בסיכומיו בסעיפים 11 -13 .

. לא מצאנו כי הסתמכות בייכ העורר על ההלטת הוועדה בעניין טוקוניק, שצורפה כנספה

ייאיי לסיכוּמיו מתאימה לעובדות בפנינו. שס דובר על עדות ההוקר מטעם המשלב שאישר לוועדה כי ביצע תשריט ורשס בכתב יד מה שראה וכן צילם תמונות וכל גאה לא צורף לדוייח מטעמו. [נפנה לסעיף 11 לההלטה דשם]. כמו כן בפרשת סוקוניק לא ציינו החוקרים כי ראו כלי עבודה ואביזריס אחרים המתאימיט לסיווג בית מלאכה בעוד שתמונות מטעם העורר הוכיחו קיומם של כלי עבודה שכלל לא מפורטים בדוייח. [נפנה לטעיף 12, 14 דשס.]

בענייננו, העורר מר אריק לרנר, שנכח בביקורת שנערכה מטעם המשיב ביום 4.2.2014 לא מצא לנכון להגיש תצהיר ולהעיד בפנינו, לאימות ממקור ראשון שיכול היה, אולי, לסתור את ממצאי צדוק.

הימנעות זו פועלת להובת העורר. נפנה בעניין זה לספרו של השופט (בדימי) יי קדמי, על

הראיות - הדין בראי הפסיקה (מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט - 1999), כרך ג, עמי

ייניתן להעניק משמעות ראייתית לאי חבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מהקירה נגדית... התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתתליבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית-היה בכך כדי לתמוך בגרסת חיריב. הימנעוות מהבאת ראיה -

במשמעות הרהבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של

הנמגע הצקה שבעובדה, הנעוצה בהגלון ובניסיון החלים, לפיה: דין ההימנעות כדין ההודאה בכך שאילו הובאה אותה ראליה, היתה פועלת לחובת הנמנע.

בדרך וו יש למעשה משקל ראלית? לראית שלא הובאהיי.

0. העובדות שהוכיתו בפנינו:

א. הוגש לנו דו"ח מטעט חוקר החוצ צדוק, מיום 4.2.2014 לדוייה צורפו תמונות.

ההוקר צדוק העיד בפנינו בישיבת ההוכחות ביום 19.3.15

צדוק מציין בדוייח מטעמו, כי בביקורת בנכס שנערכח מטעמו. נכח מר אריק לרנר ודבריו שנמסרו לו נרשמו על ידו במוצג מש/1, אותם דברים מצולים בסעיף 4 בדוייח הממוחשב מטעמו.

ג | צדוק ציין בדוייח כך: '"'לדברי אריק לרנר שנכה במקום, הנכס משמש כמשרד לעיצוב גרפי. במקום מצלמים ועורפים גרפיקה וידאו ואנימציה (בעיקר לדא במקום עובדים 5 עובדים אשר תפקידם הוא: 6 מעצבים גראפיים, 1 מנהל סטודיו ומפיק. לקוחות ההברה הם: הברות הפקה ומוזיקאים אשר מגיעים להברה דרך אתר האלנטרנט ודרך פרויקטים קיימים שראו. '

עוד צוין בדוייח כי בביקורת נראו 6 עמדות מחשב, עמודי תאורה, הצובות למצלמות, קיר צילום ירוק, מגוון ספריט על גבי מדפים, טלוויויה, ספות, שלרותים, מטבחון, מקרר."

ה. מר בדוק מאשר בעדותו כך: ילא שאלתי את אדון לרנר מה מייצרים עבור

לקוחות ההברה. מה שהוא אמר לי ציינתי בסעיף 4 בשתי השורות הראשונות.

אני לא ביקשתי שיערכו לי השוואה בין חומר הגלם לבין המוצר המוגמר והסופי שהוא מילצר.'

1 לטענת המצהלר מטעם העורר: ייהסוקר מטעם העירייה נתפש למשהו מאוד ספציפי של עיצוב גרפי. נושא זה מהווה חלק קטן ומזערי וממש לא מחות: לפעילות המתבצעת בנכס.

העובדים שלנו אינם גרפיקאים אלא אנימטורים."

לדעתנו העורר לא הצליה להרים את נטל ההוכחה שאמנם צודק הוא בטענתו נגד הסוקר.

חבל שהעורר עצמו לא בא לתת עדות שכן מר צדוק רשם לא רק את מה שנאמר לו מפלו, אלא ציין גם כי במקוט מצלמים ועורכים גרפיקה וידאו ואנימציה, ומצאו 4 מעצביס גרפים.

₪

הל

מר גלברט בסעיף 14 לתצהירו מציין כי מרבית עובדי החברה [1) הינם עורכים העוסקים בפעילות עריכה בנכס וצרף רשימת עובדים כנספת *י4'' בה רשום כי 3 עובדים חם:

עורך/מעצב/אנימטור . הוא עצמו משמש כבמאי, ואדם בשם יותם קלנר משמש כמפיק.

כל

לא מצאנו בכך כדי להוותת סתירה משמעותית למה שנרשם בדוייה צדוק מפי אריק לרנר-

העורר, שכן גלברט עצמו מסכים, שמבוצעת בנכס פעילות של עיצוב גרפי, אמנם כחלק קטן ומצערי ולא מחותי, אך הוצ מזה לא באה ראיה שנוכל להתבסס עליה כמספקת כד שנכיר בנכס העורר כבית מלאכה/תעשייה.

. לדעתנו גם נספת 1 מטעם רו"ח המופנה לשותפות סול רויאל, בה נרשם כי הכנסות

השותפות ה*נח מעריכה ופוסט פרודקשן בלבד , אין בח די.

יוער על ידנו כי השימוש במילות הקסם * עריכה ופוסט פרודקש(,י לדעתנו ולאור פסיקת

בית משפט העליון בפרשת והר, אינה מספקת כדי לחכיר בנכס כבית מלאכח/תעשליה.

\ יש להביא ראיות כבדות משקל מח עיקר הפעילות בנכס ומה טפל. האם הביצוע ניתן

כשירות רעלוני בלבד או כהוצאה לפועל של ההצון של לקות (כדברי גלברט). גם מעצבי פנלס ואדריכליס מממשים רעיונות של לקוהות ונותנים ביטוי לחזונס, ועדיין לא מוכרים כבית מלאכה או תעשייה.

נכון כי ביום 26.8.14 ניתן פסק דין בעמיי: 46693-10-13 וד פילמט בע'/מן :' מנהל הארונה של עיריית תל אביצ, בו נקבע כי יש לראות בעבודת הפוסט-פרודקשן 'יפעילות: **צורלתיי, אך במקרה הקונקרטי לפנינו לא באו מצד העורר די ראיות כדי להתאים את חמצב העובדתי כאן למה שהיה בפרשת צד פילמס.

. יוער כי שס לא הוכרה העוררת כבית מלאכה. נצטט מהאמור בסעיף 8 מפרשת 7%

פילמס:

יייאמר כבר עתה, כי לא סברתי שפעילות המערערת בנכט הינה פעילות של בית מלאכה.

בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת מישל מרטייה (בריימ 4021/09), מנהל הארנונה שפ עיריית תל אביב נ' חברת מישל מרסיייה בעי/מ (20.12.10)), הפנה כבי השופט רובינשטלין להגדרת המילונית של יימלאכחיי והתייחס לתכלית ההקלה בארנונה הגלתנת לבעלי המלאכה. הגדרת יימלאכהיי כמופיע בפסק הדין בפרשת מישל מרסייה הינה: '"מקוט

בו בעיקר במכונות) כגון נגריה, מסגריה, סנדלריה (מילון אבן שושן מחודש ומעודכן לשנות האלפיים) (2007); וממשיך המילון (מגדיף: 'בעל מלאכה' - אומן עוסק בעפודת ידיים במקצוע מסוים כגון נגר, מסגר, חרט, ספריי.

במילים אחרות, לא מצאתי כי הגדרת פעילותה של המערערת, כחהלק מייפוסט

פרודקשיון'י והכולל בין חיתר עריכה, תרגום וסאונד, עולה כדי פעילות מלאכה המכוונת על פי הפסיקה בעיקר למלאכת כפיים, עבודת אומן, שבדרך כלל, כך יש להניח, חינה גם צנועה למדי בהיבט חסוציאלי. כך גס לא למדתי כי מתח הרווחלם, בהיבט הסוציאלי, הינו כוה המצדיק התייחסות לעסקי המערערת כייבית מלאכהיי. אין לי אלא להצטרף

לפסיקת כבי השי שטופמן בעניין עמיינ (תייא) 30939-10-10 איי, אל, הלפויינט בע'/מן 3'

מנהל הארנגונה בעת'"א (8.3.12) בר קבע כבי בית המשפט כי הגדרת בית מלאכה חינה הגדרה במובן הקלאסי ולא ניתן להגמיש את ההגדרה לרמה מלאכותית. לפיכך, לא סברתי, בדומה למשיב, כי יש מקום להגדיר חשימוש המתבצע בנכס דווקא כייבית מלאכה'י.

. האמת ניתנת להאמר כי גם אנו התרשמנו, כפי שציין בייכ המשיב בסיכומיו בסעיף 20 שבייכ העורר טען ללא אבהנה בין טיעונו לסיווג /בית מלאכהי מצד אחד ל- 'תעשייתי מאידך.

. בכל אופן לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט העליון בפרשת ייהרי עע''ימ 2503/15 מיום 5 שם נקבעו דברים שלדעתנו משמיטים את הבסיס שעל פיו ההליטו בפסייד בפרשת וד פילמס,

. בפרשת והר נקבע בין חיתר כך:

'בתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכסים המשמשלם ל''מלאכה'י, אשר יש בה שילוב בין מאפייני תעשיה למאפייני שירותים. מחד גיסא, בתז מלאכה לסוגיהם מאופיימים במרכלב "שירותליי של מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שירות מקצועל. מאידך גיסא, השירות שניתן בבית מלאכה הוא בעל מאפיילן ''תעשייתליי, במובן של עבודת כפיים המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים (''צווארון כחולי), ולא על ידי פקידיים ובעלי מקצועות הופשלים ('/צווארון לבי). //

. עוד נקבע בפרשת וזהר לענלין יתעשייח' כך:

יינבס המשמש ל'תעשיה', מאופיין, פכלל, בכך שמתקילמת בו פעילות *יצור (*יצור מוצר מחומר גלם), במבנה תעשליתי, באמצעות מכונות ופועלי ייצור. מפעל תעשיה מאופיין גם פכך שהוא עוסק בייצור המוני של מוצרים, ולא ביייצור על פל הזמנה של לקוה קצה ספציםי'י.

4. על כך נוסיף הרציונל להקלה בארנונה לבעלי מלאכה שהוזכר בבריימ 4021/09 מנחל

הארנונה של עיריית תל אביב ני תברת מישל מרסייה בע"מ שתכליתה בטעם סוציאלי של יישיוכס המטורתי של בעלי המלאכה והרצון לאפשר להם להמשיך ולהתפרנסיי.

על דברים אלה הזר כבי השופט רובינשטיין גס בפסק חדין שניתן בפרשת והר.

. על פי הראיות שהומצאו לנו בתיק וח לא שוכנענו שיש להכיר בנכס כבית מלאכה, לבטח לא תעשליה. הראיות הצביעו שלמעשה ניתנים שירותים ללקוחות ספציפיים, בין אם מדובר בעבודות גרפיקה ובין אם מדובר בהמרת מדיה אחת למדיה אחרת כגון ממדיה דיגיטלית לאנלוגית והחיפך.

בפנל ועדת הערך על קביעת ארנונה כללית ערר מוס' 160011671 שליך עיריית תל אב?ב-*פו

בפג? הברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה : שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לול, עו"ד ורו''ה

העורף: שמעוני דוד תת

= גל 5

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

צד ג': התהנה המרכזית החדש בתל-אביב בע'/מ (בהקפאת הללכים)

ההלטת

אקדמת מללין

1. תיק וח הינו אחד מרבים הבא לדיון בפנינו ומעלה סוגיה קשה הן בפן המשפטי הרתב, שבכלל

אינו בסמכות הוועדה, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאלבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התהנה המרכצית החדשה או הנאמנים מטעם בית המשפט, ו/או עיריית תל-אביב.

2. למיטב ידיעת הוועדה, לאהרונה, הצליתו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד

על תילו שנים רבות כאבן שאין לה הופכין לחברת נצבא, ואין לנו מידע כיצד ואם ישמרו צכויות רוכשי החנולות בתחנה. [למרות שטוגיה זו איגה רלוונטית להכרעתנו.]

3 ףּ מ מ , לש = ל או גל " ט

כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התהנה המרכצית על ידי חברת הפציבה שלימים גם היא פורקה.

4. נכון לחיוס פרולקט התחנה המרכזית החדשה מצוי בידיהס של רו"ח חיים קמיל, רוייה עליזה

שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמניס בחקפאת הליכים של ההברות.

בנכאן תצא המלצתנו למשייב להלע לפתרון מוערכת* כולל בסוכיית חבותת תשלום הארנונה מל התמהת , גאמניה , או הלוכשים החדשים.

על פ? החלטתנו מיום 16.7.15, החלטתנו צו תתול על השנים 2014 \- 2015.

העובדות הנונעות בענייך

ערר וה עוסק בהנות מספר 3118 (נכס מספר: 2000132463), הנמצאת בתהנה המרכצית החדשה בתל-אביב (להלן: ''החנותיי), בשטח של 27 מ"ר ברתוב לולנסקי 108 ת"א, אשר נרכשה ע"י העורר בתאריך 9.5.1968 כעולה מנספת 1 לתצהירו של מר מיקי גיו מנכ"ל התמתיית.

לתצהלרו צורפו חלוביס בגין דמי ניהול החנות אשר לא שולמו ע"י העורר מאז שהחלו להליבו, החל משנת 1997 ואילך.

לטענתו, העורר וומן לקבל את התוקה בתנות כעולה ממכתב התמחיית מינואר 1996 [צורף

" כנספת '2' לתצהירו.

.10

.68

העורר סירב לקבל את התזקה בחנות בנימוקיים המפורטים בנספת '3' לתצחיר המנכייל.

אין אנו דנים בוכויות המשפטיות ככול שהן קיימות בין העורר לבין התמהיית, או בזכויות מי מהם לקצצז נזקים או לסרב לקבל חזקה.

. כל האמור בהסכם שצורף כנספח 1 לתצחיר מנכ"ל התמחיית ובעיקר הקבוע בסעיף 20(ב)

בהסכם משנת 1988, שפיגור בתשלומיט מקים לתמחיית זכות שלא למסור את ההזקה בהנות לידי הרוכשים, אולם הרוכשים *תויבו בכל התשלומים התלים על ההנות, לרבות בתשלום דמי ניהול דווקא מחזקת את הגרסה שבגין חובות הרכישה, לא קיבל העורר תזקה בתנות.

. כאמור לקמן אנו נותנים אמון בדברי העורר שמעולם לא קיבל חוקה כתנות והמניעים לכך

אינם רלוונטים לערר גה.

בדיון בפנינו מיום 4.3.2015 אישר מר מיקי יו את הדברים הבאים: '/מר שמעוני דוד רפש חהנות שמספרה 3118, אני לא יחדע אם תוא קיבל מאתנו מפתהות לחנות אולט אנו טוענים פיז הוא קיבל חזקה. עד סוף 2013 החנות חיתה מושפרת ומאז היא ריקה. תהשכרה חייתפת מטעמנו מכח העובדה שהבעלים הליב לגו פסף בגין דמי רבישת וימי מלהול. כשהשובר עזב את הנכס הודעתי לעירייה להעביר את ההזוב לבעל הנכס, העורף.'י [הדגשה שלנו.

5. מנכ'יל התמתיית הגיש לנו תבחיר מטעמו ביום 26.4.2015

6. בסעיף 8 לתצהירו מציין כי העורר נותר חייב סכומים לא מבוטלים בגין הרפישא. כמו כן

חייב בתשלום דמל ניתול. לגרטתו בגובה של 253,700 ₪ ו- 611,125 ₪ בהתאמה.

7. אין אנו קובעים מסמרות, האם טכומים אלה נכונים אם לאו. בכל אופן העיקר לענליננו

מפורט בסעיף 9 לתצהיר הנייל. נצטט .כלשון אומרם: ''עק 3 חובות התשלום שהצטברה השכירה התהנה בין השנים 1.9.11 - 1.12.13 את ההנות לגב' פרף ציפורה ציפי ת.ז 46, ובמקביל פנתה התחנה ביום 1.9.13 למשלב, בדבר שלגוי שם המהציק בהנות, אולט המשיב לא עדכן את שם המחזיק בשל טענתו כי חוזה השכירות אינו תקין לצורך השינוי המבוקש. העורר עודכן על השכרת ההנות, לצורך הקטנת חובו, לאהר תהללת מועך השבירות ולא הלין על פך לאחהף שהוסבר לו כי דמ* השבלרות ישמשו להקטנת הובו לתחנה.!!

8. בדיון ההוכחות בפנינו, מיום 2.7.2015 אישר מנכ"ל התמחיית: אנ מאשר פי כל מה

שכתבתי בסעיף 9 הוא אמת לאמיתה.*י

9. העורר העיד בפנינו והשיב לשאלת בייכ המשיב: "לא קבלתי מפתהות מעולם לגבס נשוא

הערר. לא שמתל רגל בחנות מעולם"י.

0. לבאת כת הצד ג' לא חייתה ולו שאלה אחת למה שאמר העורר לעיל.

1. לא באה כל ראיה מצד הצד גי כי מסר את החזקה לידי העורר. ההלפך, הוא נהג מנהג בעלים

בהנות העורר והשכירה לאהריס לגרסתו לצורך הפתתת הכספיט בהם הליב העורר.

2. מאחר וסוגיית המהציק והשימוש בנכס מצויה בסמכות הוועדה ולאור מה שהוצחר בפנינו,

אנו-קובעים-כי-העורר- לא-החציק בחנות-מ*מיך-ולא-עשה-בה-כל-שימוש,-ואין- להשיף-עלין ארנונה.

3. מבלי לקבוע מסמרות ממה שנגלה לעיננו, ניראה כי התמחיית הינה בעלת הציקה הקרובה

ביותר לנכס, אף עשתח בו שימוש להקטנת חובות העורר כלפיה.

6. לסיום יאמר כי בכתב התשובה לערר, ציין המשיב בסעיף 3 כי הנכס ווכח בפטור נכס שאינו

ראוי לשימוש מתאריך 1.1.2009 ועד לתאריך 31.12.2013 כך שלא ברור לנו מדוע לא חויבה

התמחיית בארנונה בתקופה שהצחירה שהיא היא שהשכירה את הנכס לגבי פראז [מיום 1.9.11 עד 31.12.13 ] גם לא הוכת לגו מדוע לא נרשמה הגב' פר+ כמחויקה אצל המשלב.

5. העובדה שהמשיב צירף בראיותיו מסמך שקיבל מהתמחיית, נספתים צ' ו- הי מהם עולה כי

הגבי פר* השתמשה ב- 3 נכסים, אחת מהן מס' 3118 היא של העורר, עדין לא מסבירה מדוע לא גבו ארנונה בפועל ממי שהתגּיק בנכס והשתמש בו.

6. המשיב רשאי לנקוט בהליכים כראות עיניו לגביית ארנונה ממי שההזיק בנכס וממי שעשה

שימוש בו ואין אנו מביעים עמדה בסוגיה האם על המשיב לפנות לנאמנים , או רוכשי התהנה, אם לאו.

טוף דבר

הערר מתקבל.

ניתן ה*ום, 5 5, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי די), תשס"א - 2000, לרשות הצדדלס קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת הההלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ו /

[ | ה

לוייר: עִיְץ יהודה מאור חבר: עו"ד ורוייה אבשלום לול הברה עה שירלי קדם 1 ו

קלדנית: ענת לוי

הדחד=--מ>

המוא

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מס' 140010636 שליד עיריית תל אביב- יפו מט' 140011436

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

העוררת: סופר דריבטיבס בע"מ

- נגד --

מנהל האַרנונה בעיריית תל אביב

החלטה

מבוא

כמות נכבדה של הליכים, השגות, ערעורים, פשרות ניהלו הצדדים ביניהסם במשך תקופה די ארוכה, מעל 5 שנים. אין חולק כי ניתנו התלטות ע"י ועדות ערר ובתי משפט.

מצאנו להדגיש כי. העובדה שמרבית ההתלטות ניתנו בפשרה, או שהושגה הסכמה בין המשיםב לעוררת, אינן פוגעות לעצם העניין שכן בכולם הוכרה וסווגה העוררת כבית תוכנה.

אס המשיב מצא כך לסווג את העוררת, אין לנו צורך לשנות החלטותיו, שכן בסיווג אה חפצה העוררת.

השאלה היתידה העומדת בפנינו האם ניתן לסווג את אותם שטחים, מסך כל שטתי העוררת, שסווגו ע"י המשיב בסיווג 'משרדים'; או שמא שטחים אלה מהווים חלק בלתי נפרד מעיסוק העוררת, תומכים בפעילותה, ולכן יש גס אותם לסווג כבית תוכנה משום שזה עיקר עיסוקה של העוררת.

הצדדים אינם חלוקים על העובדות והממצאים שמצאנו לפרטן בקצרה:

א. העוררת מחזיקה במספר קומות במגדל עזריאלי, קומות 26, 27, 28, 29.

ב. הערר שאנו דנים בו כעת, אינו במחלוקת לעניין גודל השטתיס המותזקים.

ג. | בתאריך 22.4.2010 ניתנה החלטת וועדת ערר בראשותה של היוייר סלי בסון [ערר

58 צדנקבע כיערר העוררת מתקבל והיא תסווג כ-יבית תוכנה 0000000000

ד. בתאריך 7.10.2010 ניתנה התלטת וועדת ערר בראשותה של היוייר סלי בסון [ערר

9 בו אושרה פשרה בין הצדדים באופן שנקבע שם לגבי קומות 26, 27, 28 כי שלוש קומות אלה המותזקות ע"י העוררת יסווגו כ-בית תוכנהי. [הדגשה שלנו].

ה. בתאריך 3.11.2014 ניתנה התלטת וועדת ערר בראשותו של היוייר אלון צדוק [ערר

7 באופן שנקבע שס לגבי קומה 29 בלבד, שאין לסווגה כבית תוכנה אלא בסיווג משרדים. יתר הקומות שבחזקת העוררת יישארו בסיווג יבית תוכנהי.

ו על החלטה זו, הוגש ערעור מנהלי בתיק עמיין 34474-01-15 שנדון בפני כבי השופטת צילה צפת.

יא.

יב.

בהחלטת הוועדה כאן מיום 30.6.2015 אישרנו חגשת תגובה מטעם העוררת לסיכומי המשיב. לתגובה צורף פרוטוקול הדיון בפני כבי חשופטת צילה צפת מיום 29.4.2015 וכן 'הודעה ובקשה מטעם המשיבי מיום 9.6.2015 אשר התלק הרלוונטי לענייננו כאן, היא מתן הסכמת המשיב ליתן תוקף של פסק דין להסכמה להכיר בקומה 29 במלוא השטת המוחזק ע"י העוררת של 331 מ"ר כ- יבית תוכנהי. [קרוב לודאי כי פסק דין המאשר את הפשרה יינתן בימים הקרובים.]

הוצהר במפורש ע"י בייכ המשיב שאין בפשרה זו, גס לא במתן פסק הדין המאשר אותה, כדי להוות הסכמה למחלוקת בין הצדדים באשר לקומה 28 הנדונה כעת בענליננו.

לסיום תיאור השתלשלות העניינים עד כה, נציין כי בייכ המשיב נתנה הסכמתה לאחד העררים שבכותרת, תוך הסכמה כל מה שיוחלט בערעור המנהלי ביחס לקומה 29 יחול גם בענייננו לקומה זו.

משניתנה הסכמת המשיב ביחס לא.צ. 2000377220 קומה 29 לתקופה בה התזיקה העוררת בנכס בשנת המס מיום 1.1.2014 ועד ליוט 19.2.2014 להכיר בשטח המוחוק בקומה וו, 331 מ"ר, כבית תוכנה, לא תידון הסוגיה לפנינו.

כך וכעת אנו עומדים בטוגיה האחרונה שנותרה לדיון אצלנו, כיצד יש לסווג את קומה 28 ששטחה 1228 מ"ר, האם כהחלטת המשיב בסיווג 'משרדיסי, כקבוע בסעיף 3.2 לצו הארנונה, או כטענת העוררת יבית תוכנה', בהתאם לסעיף 3.3.3 לצו.

נכס זה רשום בספרי המשיב כנכס מס' 2000169159 שטחו על פי התשריט שהוגש מטעם המשיב הינו כאמור 1,228.12 מ"ר.

העובדות שבפנינו ודיון:

מכל מה שתואר לעיל נדגיש 2 עובדות רלוונטיות להמשך הדיון בפנינו. האחת, העוררת מוכרת ומסווגת כבית תוכנה, על כל הקומות בהחזקתה; למעט העובדה השניה, האם יש לקבוע כי קומה 28 על כל השטח המוחזק ע"י העוררת אמנם יש לסווגה כמשרדים, או להמשיך ולהכיר בקומה זו כבית תוכנה, כך שההכרה בטיווג יבית תוכנהי יכלול את כל שטחי העוררת בבניין עזריאלי.

מכתב המשיב בגין הנכס הנדון, נכס מסי 2000169159 נושא תאריך 4.3.2014 בו עונה

המשיב בסעיף 5 שם כך:

''בהתאם לממצאי הביקורת נמצא כי שטח הנכס משמש לבעילות המשודית של המחלקה המשפטית, מחלקת משאבי אנוש, מחלקת מכירות ושיווק, מחלקת הדרכה ותמיכה טכנית ללקוחות הקיימים. לאור האמור לעיל ומאחר ומרכז כובד הפעילות המבוצעת בנכס הינו משרדים, *וותר הטיווג על כנו. ‏

מצאנו לציין כי המשיב עצמן אינו תולק על סיווגה של העוררת כבית תוכנה בקשר לקומות 26 - 27 באותו בניין, וקרוב לוודאי שמודע הוא לערעור המנהלי שנערך בפני כבי השופטת צילה צפת שאוזכר במבוא; וסביר להנית כי הוא מודע להסכמתו להכיר גם בקומה 29 בסיווג יבית תוכנתי.

.10

כאמור, השאלה המרכצית העומדת לדיון כאן, האם יש ל-עתקי את קומה 28 מייתר הקומות ולסווג קומה זו כמשרדים בהתאם לנימוק כמתואר בטעיף 5 להתלטת המשיב .

מן הראוי להדגיש כי התלטת המשיב בכל הקשור לקומה 29 הייתה אף היא בסיווג השיורי לעסקים/משרדים; כך גם החליטה הוועדה בראשותו של היוייר אלון צדוק לדחות את עררה של העוררת בנדון. ברס, בדיון שפורט לעיל בעמיין 34474-01-15 הושגה הפשרה שממתינה לאישורה כפסק דין, שגם שטח זה, קרי קומה 29 יוכר כבית תוכנה.

כפועל יוצא מהמצב המשפטי דהאידנא, נדגיש כי העובדות שפורטו ע"י המשיב בסיכומיו בפנינו מסעיף 5 עד 13 אינן מתאימות למצב העובדתי נכון להיום.

בכל מקרה, דעתנו שאין בכל מה שנאמר במבוא להחלטתנו, כל מה שנקבע בערעור המנהלי כפשרה, אינו מהווה מעשה בית דין או שיש בו כדי לחייב אותנו להחליט בגין קומה 28, כפי שהוחלט לעניין קומה 29, עובר להודעת הפשרה אשר טרם ניתן לגביה אישור בית משפט, אך סביר מאד שיאושר כפי שביקשה בייכ המשיב.

אין אנו מקבלים את טענת בייכ העוררת כי יש במכתבו של המשיב משום הרחבת חצית אסורה או שיש בה כדי להפוך סדרי נטלים באופן שיהא על המשיב להוכית כי נשתנו הנסיבות עת החליט לסווג את קומה 28 כמשרדים; שכן תשובת אלברט גולבר מיום 3 ששצורפה כנספח בי להשגת העוררת, צוטטה בסעיף 5 לתשובת המשיב כתשובה להשגה.

בתאריך 1.1.2015 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם העוררת ע"י היועצ המשפטי שלה מר אהוד שרים, להלן: ישריסיי. ביום 18.1.2015 חוגש תצחיר עדות ראשית מטעם המשיב ע"י חוקר השומה מר יוסי שושן, להלן: י*שושניי, שביקר בנכס בתאריך 10.7.2013. שניהם העידו בפנינו בישיבת ההוכחות מיום 12.3.2015

סעיף 3.3.3 לצו הארנונה של עיריית תל אביב קובע:

ייבתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה, יחויבו ב - .... ₪ למייר לשנה בכל האוורים יי. [הדגשה שלנו.]

נוסת צו הארנונה הכללית בסעיף השיורי קובע בסעיף 3.2 לצו כך:

'הארנונה הכללית לגבי בניימים שאינסם משמשים למגולים, לרבות משלדים שירותים ומסחר, תחושב לפי תעריפים אחידים, למעט שימושים/טיווגים שנקבע להם תעריף מיוחד כמפורט בסעיף 3.3 בצו האלנונהי.

רבות צוטט מהאמור בבריימ 4021/09 פרשת מישל מרסייה, שם נקבע כי כאשר קיימות בצו הארנונה שתי קטגוריות רלבנטיות: קטגוריה שיורית או הקטגוריה חספציפית נוטה הכף לעבר הגדרה פוזיטיבית וספציפית הקיימת בצו מאשר לקטגוריה שיורית שבו, אשר בצידה תעריף גבוה שאינו מתחשב בטיבס ובמהותם הייתודית של הנכסים. זאת, ככל שהלשון, התכלית של סיווג ספציפי והשכל הישר, מאפשרים ואת. בית המשפט ציין, כי תוצאה גו מתחייבת גם ממידת ההגינות.

לדעתנו, מקום שהמשיב הסכים בעבר ולאחרונה, [כמתואר במבוא], שמרבית שטחי העוררת, באותה כתובת, משמשים כבית תוכנה ומתאימים לסיווג אּה, גם אם מדובר בהסכמי פשרה והחלטות שניתנו בהסכמה, לא ניתן במתי קולמוס לבטל הסיווג בגין קומה 28 , מבלי שחונחה בפנינו תשתית ראויה לשינוי המצב העובדתי. תשתית שתוכית לנו כי אותם משרדים אינם משרתיט את העוררת ואינם תומכים בסיווג העיקרי שניתן למכלול שטחי הקומות כבית תוכנה.

אנו בדעה כי פסק הדין שניתן ע"י כבי השופט מודריק בעמייץן 13929-06-13 וויפר בע"מ מ.

עירלית תל-אביב, אף שנאמרו כהערה בלבד, תואמים במלוא הצניעות גם את דעתנו, כפי

שנקבע שם:

'ישמן הראוי להתייחס לפעילות מנהלתית במסגרת עסק שרוב תכליתו ייצור או פיתוח או עדכון של תכנה כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור או הפיתוח'י.

ברוח דומה נפסק בעמיינ 15927-06-12 מנהל הארנונה של עירִיית פתח תקוה. ני אי.אם.סי קומפיוטר סטורגי סיסטם מיום 17 יולי 2013.

עיינו בדוייח הביקורת של מר שושן מיום 10.7.2013

לדעתנו נפלה שגגה בהדפסה בסעיף 7 עת ציין כי קומה 28 היא א.צ. 2000377220 בעוד שבסעיף 3 לממצאים, ציין את אותה קומה כא.צ. 2000169159

בכל אופן צוין בדוייח כך: ייבקומה 28 ישנן מחלקות כספים, מחלקה משפטית, משאבי אנוש, אנשי שיווק ומכירות, אנשי הדרכה, אנשי תמיכה לאחר מכירת התוכנה ללקוחות החברה".

בדיון בפנינו מאשר מר שרים מטעם העוררת, לשאלות הוועדה כך:

''בקומה 28 יושבים אנשיט המוגדרים כאנשי מנהלה, אנשי תמיכה אנשי אפיון מוצר, אנשי ניהול, מחלקה משפטית, מחלקת כספים, מחלטת משאבי אנוש (כוללת 3 אנשים)

וכל השאר הס אנשי אפיון מוצר ותומכים בפעילויות בשאר הקומות. בקומה למיטב ידיעתי נמצאים בין 80 - 70 אנשים. אני מבקש להבהיר החברה מעסיקה כ- 250 אנשים

מתוכם כ- 40 אנשים היושבים בקומה 28 מוגדרים כהנהלה ומנהלה. התברה היא חברה / בת שהפעילות שלה היא ייצור תוכנה. היחס בין עובדי המנהלה וההנהלה לעומת הייצור נותר כפי שהיה בעבר. וככל שהיקף הפעילות גדל וגויסו עובדי ייצוא [הערה שלנו צ.ל.

ייצור], כך באופן יחסי גויסו עובדי מנהלה נוספים אשר יושבים כאמור ברובן בקומה 28

0. בהמשך לשאלות בייכ המשיב, מאשר מר שרים כך: 'אני יכול לאשר שמשנת 2010 ועד

לשנת 2014 לא חל שינוי בהיקף העובדים העובדים בקומה 28/.

1. לדעתנו די בכל המצוטט לעיל כדי לשכנענו שאת קומה 28 יש לסווג גם כן כבית תוכנה.

2. הבסיס למסקנתנו נעוץ גס בעובדה שאם המשיב הכיר בכל הקומות כבית תוכנה, שטחן

כפול ויותר מכל שטת קומה 28, אף לא הוכת לנו שכל הקומה מאוישת באנשי מנהלה.

3 גס בפן העקרוני קשה לקבל מצב שבו אנשי כספים, משפטית, משאבי אנוש וכל אלה כפי שמתאר מר שושן בדוייח מטעמו, אינסם קשורים למלאכה העיקרית של העוררת ועיסוקה העיקרי /בית תוכנהי.

4. ברור שלא נטען ולא הוכח כי המתלקות משפטית, כספים, משאבי אנוש ואנשי שיווק

נותנים שירותים מקצועיים לאחרים. קבלנו כעובדה מוכחת שכל המתלקות האלה, מטרתן לשרת את העוררת בעיסוקה המרכצי כבית תוכנה.

5. מלאכתנו הייתה קלה במובן וה, שלא עמדה בפנינו הכרעה בסוגיה העיקרית האם באמת

ובתמים עיסוקה העיקרי של העוררת בייצור תוכנה ולא במתן שירותים, שיווק ותמיכה.

שכן ברגע שהמשיב עצמו הכיר בכל הקומות כבית תוכנה - אין לנו אלא לדבוק בסיווגו.

6. עוד יאמר כי גם בדיקת שטחים במייר הכולליט את כל הקומות, היינו 26, 27, 29 לעומת

-------------------הקומה-ה--28 נגלה-כי-מירב-השטחים-סווגרכבית-תוכנה,-ויש-להכיל את-הכלל הולך-הטפל. --------

אחר העיקר. אין צורך לחוכיח שכל מייר ומייר מכלל שטחי הקומות, משמש רק את ייצור התוכנה. כאמור מלאכתנו נעשתה על ידי אתרים.

7. באותו אופן החלוקה המספרית בין 40 עובדים שרובט יושבים בקומה 28 לעומת ה- 250

שעובדים ביתר הקומות, גם היא אינדיקטור לכך שמעטים תומכים ברבים ואין לקבוע כי קומה 28 תסווג כמשרדים, כישות העומדת בפני עצמה.

8. לא מצאנו סיבה לפצל באופן מלאכותי, בין קומה 28 לייתר הקומות ולקבוע שהיא עומדת

בפני עצמה כמשרדים, וכל היתר והעיקר, משמש כבית תוכנה.

סוף דבר

הערר מתקבל. קומה 28 תסווג גס היא כסיווג יתר הקומות כבית תוכנה.

לא מצאנו לחייב את המשיב בהוצאות העוררת.

ניתן היום, 5( ; בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מטירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייץ- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: עויידויחודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול חברת: ע לי קדם ת: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר 140010987 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר 1

לוייר :| עו"ד אורה קניון

חבר: | עויד ורו''ח אבשלום לוי

העורר: בלס עובדיה

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

1. הנכס נשוא הערר נמצא ברתי חזן יעקב 25 תייא, הוא מסווג בסיווג בנייניסם המשמשים

למגוריםיי וחוייב בארנונה בגין שטח של 176 מ"ר. הנכס נמצא בקומות 3 ו- 4 של הבניין.

2 העורר טוען שאין לחייבו בגיון שטח של 47.94 מ"ר שהוא לגרסתו גג מרוצף, ולא מרפסת כגרסת המשיב. הנכס נמצא בקומות 3 ו- 4 של הבניין שבנויות בנסיגה מקו ההיקף של חבניין.

לטענתו עסקינן בגג מרוצף מאחר שבשל צורת המבנה, גג חבניין מפוצל באופן שחלק מהגג נמצא מעל קומה 2 וחלקו מעל קומה 4.

השטח שבמחלוקת הוא השטח שנמצא מעל קומה 2 שהגישה אליו היא מתוך חלק הדירה, שבקומה 3 ולכן לגרסת העורר יש להגדירו כייגג מרוצףיי, ולחייבו על פי סעיף 1.3.1 וי לצו הארנונה בשיעור של 30% משטחו.

3 המשיב טוען כי עסקינן ביימרפסתיי ולא בייגג מרוצףיי ויש לחייבה במלוא שטחה עפ"י סעיף 1 ב' לצו הארנונה.

המשיב מוסיף כי יגגיי הוא ייהמכסה העליון בבניין" והוא משקף את השטת המצוי בשיא גובהו של חבניין. במקרה דנן השטת שבמחלוקת לא מהווה את המכסה העליון בבניין, אלא מהווה המשך ישיר לדירת העורר ויש אליו גישה בלעדית מדירת העורר.

דיון ומסקנות

4. הסעיפים בצו הארנונה הדרושים לענייננו הס שניים: סעי 1.3.1 בי לפיו:

סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה קובע:

ייבשטח הבנין נכלל כל השטת שבתוך יחידת הבניין, לרבות יציע וכל שטת מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה.י

וסעיף 1.3.1 ו' לפין:

יישטח גג מרוצף בבניני מגורים המשמש דירה אחת בלבד ויש אליו גישה מאותה דירה, נכלל בשטח הדירה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה הצמודה לגג, או משטח המפלס שמתחת לגג (בדירות להן יותר ממפלס אחד), למעט מרפסותי'י.

5. אין מתלוקת כי השטח שבמתלוקת מרוצף והוא משמש את דירת העורר בלבד, ויש אליו גישה

מאותה דירה.

השאלה הדורשת הכרעה היא האם ניתן להגדיר את השטח שבמחלוקת כייגגיי כטענת העורר, או כיימרפסתיי, כטענת המשיב.

נקדים ונאמר כי לעניין הפרשנות שיש ליתן למונח ייגג'י דעתנו כדעת המשיב, כפי שיובהר להלן.

6. צו הארנונה אינו מגדיר את המונח ייגגי' לפיכך אנו נדרשים לבדוק את הגדרתו במקומות

אחרים. מילון אבן שושן מגדיר את המונח ייגגיי כייהמכסה העליון בבנייןיי, דהיינו השטת המצוי בשיא גובהו של הבניין.

מסקנה דומה עולה מהגדרת יימרפסת גג'י בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות) התשייל -- 1970 לפיה מרפסת גג היא: ייחלק ממישור גג שטוח המופרד באמצעות קיר משאר הגג והמוקף מעקה, אשר רצפתו מחוברת לרצפת דירה או אולם הנמצאים על הגג האמור ודלת מעבר ביניהסיי. קרי, כדי שהמרפסות תסווג כמרפסת גג, הלק הדירה הצמוד אליה צריך להיות בקומת הגג.

במקרה דנן השטח השנוי במחלוקת אינו מהווה את המכסה העליון של הבניין, ולא נמצא בקומת הגג אלא בקומה שלישית מתוך ארבע קומות הבית.

7 הפרשנות של העורר לפיה יש להגדיר את השטח הנייל כיישטח גגיי, היא בלתי סבירה ותיא עלולה להביא לאבסורד, לפיו כל מרפסת בקומה כלשהי בבניין כדוגמאת הבניין דנן הבנוי באופן מדורג, תחשב כייגג'י לקומה שמתחתיה.

8 אנו מאמצים את מסקנת ועדת ערר בערר 2008-03-056 עו"ד שילר גד רצין נ. מנהל הארנונה בעיריית-תייא-לפיה-

ייהדעת נותנת שעל מנת לקבוע כי שטח מסוים הוא גג או לאו, יש להתייחס לא רק למה שסיים מתחת לשטח צה, אלא גם (ואולי בעיקר) למה שמעליו.

לכן מרפסת בקומת ביניים של בניין, אינה גג, גם אם מדובר במרפסת מדורגת או במרפסת בלתי מקורה אחרתיי.

9 מכל המקובצ אנו דוחים את הערר.

איו צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדייס הקט %// 3 ו 5

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

*ו'/ר: עו"ד אורה קניון חבר: עו"ד ורו''ח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוי

וו

תאריך : כג באלול תשעה

25|

מספר ערר: | 14:21 / 140012079

מספר ועדה: | 11234

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד/רו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

מרקוביץ יפה תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10638910

מספר חוזה: 505393

כתובת הנכס: אבן גבירול 111

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: הגר זורע

נוכחים:

העורר/ת: מרקוביץ יפה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: הגר זורע

פרוטוקול

ב"כ המשיב: | על אף שאין התייצבות מטעם העוררת אני מזכירה כי יצאה ביקורת לשטח בעקבות

הדיון המקדמי וצמצמנו את שטח החיוב בהתאם לחלק שהוסר, כלומר הופחת שטח 8 מסך החיוב. לפיכך, נסכים כי החיוב יעודכן כדלקמן: מיום 5.11.2014 עד 5 תחוייב העוררת בשטח של 36.61 מ"ר. ומיום 6.8.2015 ואילך (כל עוד לא חל כל שינוי בנכס) תחוייב העוררת בשטח של 34.63 מ"ר.

החלטה

העוררת הוזמנה כדיון להיום אולם אין התייצבות מטעמה.

לאור עמדת המשיב הערר יתקבל בחלקו כאמור בדברי ב"כ המשיב לעיל.

ניתן והודע בנוכחות המשיב ובהעדר העוררת היום 07.09.2015.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000,

לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

יו"ר: עו"ד הק אלון חבר: עו"ד/רו"ח לזי אבשלום חבר: עו ל גדי

שם הקלדנית\ רונית וסרמן

וו

תאריך : | כג באלול תשעה

מספר ערר: | 14:17 / 140012459

מספר ועדה: | 11234

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד/רו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

דושי אורי תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10532454

מספר חוזה: 397894

כתובת הנכס: שמעון בן גמליאל 4

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: הגר זורע

נוכחים:

העורר/ת: דושי אורי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: הגר זורע

החלטה

הדיון היה קבוע להיום לשעה 13:00. השעה כעת 14:15 ואין התייצבות מטעם העורר.

מעיון בתיק עולה כי קיים אישור מסירה. מדובר בפעם שניה שהעורר מוזמן לדיון אולם לא מתייצב.

בנסיבות העניין נראה כי העורר זנח את בעררו והערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.09.2015.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000,

לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

ד צדוק אלון חבר: עו"ד/רו"ח/לוי אבשלום חבף: עו"ד טל גדי

יו"ר: עו]

שם הקלדנית: רונית וסרמן

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ז בתשרי תשעו

2205

מספר ערר: | 08:49 / 140011764

מספר ועדה: | 11238

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת: קרסו מוטורס בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

אנו נותנים תוקף של החלטה לפשרה אליה הגיעו הצדדים בהמלצתנו.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.09.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד'גרא אהו ר: עו"ז רי אן סעיז חבר>לו"ח אלרון יצח?

ישן

זלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ז בתשרי תשעו

מספר ערר: | 12:26 / 140012639

מספר ועדה: | 11238

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת: משה גיל עד סוכנות לביטוח בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

כאמור אין התייצבות מטעם העוררת.

העוררת אינה חייבת להתייצב ובמקרה כזה אין מניעה מהוועדה לקבל החלטה ללא שמיעת טענות נוספות מטעמה.

מעיון בערר ובתשובת המשיב ובבקשה לדחייה חלקית על הסף עולה כי דינו של הערר להידחות על הסף ולגופו.

ראשית ההשגה הוגשה למשיב באיחור ניכר ולמעשה עפ"י תוכנה לא הייתה בגדר השגה.

מכל מקום די בכך כדי לדחות את ההשגה.

בנוסף, כפי שניתן ע"י המשיב לא ניתן ליתן פטור לפי סעיף 330 לפני מסירת ההודעה למשיב, והודעה כאמור נמסרה באיחור ניכר. גם בקשתו של העורר לאשר את הסבת הנכס למגורים דינה להידחות מאחר והיא חורגת מסמכותה של ועדה זו. ולסיום גם בשאלת זהות המחזיק אנו סבורים שהדין עם המשיב.

לסיכום, עפ"י כתבי הטענות עצמם, שלא הוכחו ע"י העוררת ואשר העוררת לא התייצבה על מגת לטעון בפני הוועדה מצאנו שיש לדחות את הערר.

הערר נדחה על הסף ולגופו. לפנים משורת הדין למרות שהמשיב טרח להכין כתב תשובה מפורט, אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 20.09.2015.

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

יו"ר: עו"ד-גבאיאהוד חמר: עו"ד ריחאן סעיד ח אלרון יצחק

הקלדנית: ענת לוי