החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 1 עד 13 לאפריל 2016

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כה באדר-ב תשעז

1.206

מספר ערר: | 11:01 / 140013725

מספר ועדה: | 118340

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: זיסקינד מרינה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית כאמור לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 04.04.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"דוטל גדי

שם הקלדנית: עגת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140008684 שליד עיריית תל אביב- יפו 14

בפני חברל ועדת הערר:

*ו'יר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: בנק הפועלים

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררת הגישה בשנת 2013 ערר על החלטתו של מנהל הארנונה לדתות השגה שהגישה בגין נכס ברחוב ניסיים אלוני 10 בתל אביב.

בערר מבקשת העוררת לשנות סיווג נכס בשטת של 462 מ"ר המסווג בסיווג סניף בנק שכן מדובר בחלק מהנהלה הראשית של הבנק.

בכתב התשובה לערר שהוגש ביום 29.9.13 ביקש המשיב לדחות על הסף את הערר בטענה של מעשה בית דין שכן ועדת הערר נתנה כבר החלטה מנומקת לשנת 2011 ביחס לאותו הנכס ביום 2 בערר מספר 140005233 .

המשיב טען כי העוררת לא הציגה כל ממצא עובדתי חדש ומלבד חזרה על טענותיה לא חידשה העוררת דבר.

עוד הפנה בייכ המשיב לכך שהעוררת הגישה גם בשנת המס 2012 ערר אך החליטה בסופו של יום למחוק אותו בטרם הובא לדיון.

מא הגשת הערר התלה מסכת בלתי פוסקות של הגשת בקשות מטעם הצדדים , בדרך כלל מטעמה של העוררת ובהטכמת המשיב ,לדחות את הדיונים בתיק מאחר והצדדים מנהלים ביניהם מויימ על מנת להביא לפתרון המחלוקות.

ביום 13.1.2014 ומאחר ולא נתקבלה כל הודעה מהצדדים הותלט למחוק את הערר .

בעקבות התלטה גו שבו הצדדים וביקשו להודיע על קיום משא ומתן ביניהם וההתלטה על מחיקת הערר בוטלה תוך שהתיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 1.4.2014.

בהמשך הגישו הצדדים עוד שמונה (!!:!) הודעות באותה הלשון החוזרות על הבקשה המוסכמת לדחות את מועד מתן ההודעה שכן הצדדים מנהלים ביניחם משא ומתן.

ביום 2.12.2015 ביקשו הצדדים מהוועדה לתת הוראות בדבר המשך ניהול התיק על אף שהט עדיין מצויים במשא ומתן.

בעקבות הודעה צו הורינו לצדדים לסכם עמדתם ביתט לבקשה לדחייה על הסף.

נאמנים לגישתס לפיה אין לקדט את ההליכים בתיק ה הגישו הצדדים ביום 17.1.2015 הודעה לפיה הגיעו ביניהם להסכמות ביחס לערר אך נדרשת להם פגישה נוספת וביקשו לדחות את מועד הגשת הסיכומים בעניין הבקשה לדתייה על הסף.

בקשה גו נדחתה בהחלטת הועדה מיום 18.1.16 .

מאחר והעוררת לא הגישה סיכומיה נתנה הועדה החלטה ביום 22.2.16 בזו הלשון :

*ככל הנראה הגיעו הצלדים להסכמה ועל כן לא פעלו בהתאם להולאות הועדת. הערר *ימחק ללא צו לתוצאות /

לאחר החלטה זו התברר כי העוררת הגישה סיכומיה בתיק המאוחד ובטעות ניתנה החלטה על מתיקת הערר ועל כן ביום 22.2.16 בוטלה ההחלטה על מחתיקת הערר ולמען הסר ספק ניתנה

החלטה המאחדת את העררים שבדדון .

להסרת ספק יצוין כי סיכומי העוררת הוגשו ביום 31.1.16 .

עוד יצוין כי בערר 140010864 אשר הוגש בשנת 2014 לאותו נכס ובאותן טענות, הגיש המשיב בקשה לדחייה על הסף בעילה זהה של מעשה בית דין אך העלה טענה נוספת לפיה הערר הוגש באלחור.

בסיכומיה לא התליחסה העוררת לטענה זו.

נכריע לפיכך בשאלת מעשה בית הדין וזאת לאור התלטת ועדת הערר מיום 29.12.2012.

ועדת הערר החליטה באותו הענלין לדתות את הערר לשנת 2011 ביחס לאותו הנכס לאחר ששמעה את הצדדים, קיימה חליך הוכחות וניתחה את הממצאיט העובדתיים שהובאו בפניה.

הועדה החליטה בי 'יהוכת כי הפעילות בנכס הינה פעילות בנקאית המהוות הלק בלתי נפרד מפעילות שוטפת של בנקי ועל כן דחתה את הערר.

בסיכומי הטענות לא מתכתשת העוררת לכך שכבר ניתנה החלטה על ידי ועדת הערר באותו העניין אך מפנה לפטיקה הקובעת כי בדיני חמט לא מתקיים מעשה בית דקן .

ביחס לגופו של הערר טוענת העוררת כי /*העורלת מבקשת להציג בפני ועדת הערר הנכבדת ראות שיש בהם להביא כי ההחלטה בעניין תהיה שונה מההחלטה שנתקבלה בוין שנות המס הקודמות?

עיינו בכתבי הערר ובסיכומי העוררת ולא מצאנו דבר וחצי דבר התומך הערה ערטילאית זו.

העוררת לא טענה כי חל שינוי עובדתי או שינוי כלשהו בשימוש אותו עושה העוררת בנכס , ממילא גם לא הפנתה לקצה קציה של ראיה בעניין זה.

העוררת טוענת טענה בעלמא , מבלי לפרט אותה ובלי לתמוך אותה בתשתית עובדתית מינימלית.

בייכ המשיב הגיש כאמור בקשות לדחייה על הסף בהן ביקש בין השאר:

*ימדברי העודרת עצמה ומקדיאת הההלטה עולת כי אין שינוי של ממש בנסיבות העובדתיות בין שנים קודמות (בין השנה הנוכחית , העולרת מבקשת למעשה מועדת העלר לדון פעם נוספת בנסיבות העניין אשר כבר נקבע כי אינן מצדיקות סינווג שונה לנכס?

המחלוקת שהייתה ועודנה קיימת נוגעת לתעריף המהווה את הבסיס לסיווג הנכס , העוררת טוענת כי יש לשנות הסיווג שכן אין מדובר בסניף בנק.

עיון בכתבי הערר שהוגשו על ידי העוררת לשנות המס 2013 ו 2014 מלמד כי העוררת מעלה את אותה הטענה בדיוק והיא מבקשת מוועדת הערר לקבוע כי הסיווג הראוי לסווג בו את פעילות העוררת בנכס הינו חלק מהנהלת בנק ולא סניף בנק .

בסיכום טענותיה טוענת העוררת כי ההלכה בדבר יימעשה בית דיויי אינה חלה בעניינים פיסקאליים וכי כל שנת מס עומדת בפני עצמת .

אלא שהעיקרון לפיו לא חל מעשה בית דין או השתק פלוגתא בעניינים פיסקאליים מסויג לנסיבות בהן חל שינוי במצב העובדתי או במצב המשפטי הנוגע למחלוקת נשוא הפסיקה הקודמת.

בהיעדר שינוי במצב העובדתי או המשפטי - קיים מעשה בית דין.

ראה לעניין ווה מספר מקרים בהם נדרשו בתי המשפט לסוגיה זו , ובכולם פסקו כי הטענה לפיה כל שנת מס עומדת בפני עצמה אינה מצדיקה דיון מתודש בכל שנת מס בהחלטות שניתנו על ידי ועדות ערר או ערכאות אחרות, כל ואת מקום בו לא הוכח כי חל שינוי עובדתי או משפטי.

ראה לעניין זה :

עת'יימ 12900-03-09 סאיקלון מוצרי תעופה בע'/מ נגד המועצה האזורית אשר.

עמיינ (מחויו תייא) 268/08 קרן ביטוח נזקי טבע בחקלאות בע'ימ נ' עיריית תל אביב עייא 823.08 חזן ג' רשות המיסים

עייא 59970-12-12 מועצה מקומית מעלה אפריים ג' דינרמן חברה לבניין ופיתוח.

בשים לב לפסקי הדין הנייל ולהלכה בדבר השתק פלוגתא הרי שאין חולק כי במקרה שבפנינו מדובר באותה הפלוגתא שעלתה בהתדיינות הקודמת (הצדדים אינם חלוקים בנקודה גו) ואף אין תולק כי נערך דיון בין הצדדים באותה הפלוגתא בפני ועדת הערר ולעוררת היה את יומח בפני ועדת הערר.

ועדת הערר סיימה את מלאכתה עת דנה בעבר בפלוגתא בין הצדדים, בהכרעה המפורשת והתיונית לאותה המחלוקת תוך קביעה פוזיטיבית לפיה הערר נדחה ואין לסווג את הנכס כפל בקשת העוררת.

ברור כי וועדת הערר אינה יושבת כערכאת ערעור על התלטותיה שלה.

בנסיבות אלה בהן העורֶרת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי חל שינוי משפטי או עובדתי בין ההתדיינות הראשונה להתדיינות השנייה דין הערר להידחות על הסף.

קשה לסיים את הדיון בתיק גּח מבלי להביע תרעומת על אופן ניהול התיקים על ידי העוררת ולא פחות מכך על שיתוף הפעולה העקבי לו וכתה מבייכ המשיב בדחיות החוזרות ונשנות .

כל ואת בשעה שהמשליב טוען כי דין הערר להידחות על הסף וברור מכתבי הטענות כי אין לה לעוררת טענה של ממש ובוודאי לא כל טענה עובדתית חדשה.

מכל האמור לעיל מצאנו כי דין הערר להידחות על הסף.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום 4.4.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

. |

יו'יר: עו'יד אלו צדוק חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו"ד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כה באדר-ב תשעו

מספר ערר: | 11:32 / 140013456

מספר ועדה: | 11340

בפני חברי ועדת הערר;

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: 0. ת. ארט בע"מ

- גב ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הסכמת הצדדים הערר מתקבל חלקית בהתאם לאמור לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 04.04.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר חְאִינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד של גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140010671 שליד עיריית תל אביב- יפו זי אי

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עד גדי טל

העוררת: ד אקהאוס בע"מ

בנגד

מנהל האונונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררת מחזיקה בנכס בשטח של כ 389 מ"ר ברחוב בר יוחאי 14 בתל אביב . הנכס סווג על ידי המשיב בסיווג "בנינים שאינם משמשים למגורים".

לטענת העוררת יש לסווג את הנכס בסיווג "מחסנים" כפי שסווגו בעבר למעט חלק של 49 מ"ר המהווה יחידה נפרדת המשמשת כחנות ומוחזקת בנפרד על ידי אורי אקהאוס ולא על ידי העוררת.

העררים שבנדון אוחדו לבקשת הצדדים

העוררת טוענת כאמור כי יש לסווג את הנכס נשוא הערר בסיווג מחסנים ולא בסיווג בנינים שאינם משמשים למגורים. העוררת טוענת כי מאז נוסדה בשנת 1985 התנהלה כל העת פעילות אחסנה בנכס ובהתאם אף סווגה העירייה את הנכס מבחינת דיני הארנונה.

העוררת טוענת כי אורי אקהויס , מחזיק בסמוך ?נכס חנות בשטח של 49 מ"ר , עסק אותו העתיק מרחוב זבולון 10 תל אביב.

העוררת טוענת כי הסיבה לשינוי הסיווג מבחינת המשיב הינה העתקת חגותו של אורי אקהאוס בסמוך לנכס של העוררת ולא שינוי בשימוש בנכס של העוררת . לטענת העוררת מדובר בשני גופים משפטיים שאינם קשורים על אף שאורי אקהאוס הוא הבעלים של שני העסקים.

העוררת טוענת כי המחסן אינו מהווה חלק אינטגראלי רצוף של החנות וכי המחסן אינו משמש את העסק "ד. אקהואוס אביזרים לתעשיית ההלבשה עור ופלסטיק".

המשיב אינו מקבל את העובדה כי מדובר בשתי ישויות משפטיות שונות וטוען כי יש לבחון את השימוש הנעשה בנכסים ללא קשר לצורת ההתאגדות המשפטית.

לטענת המשיב מביקורת שנערכה בנכס עולה כי בקומת הקרקע בה נמצאת החנות יש מחסן "עסקי"

אשר עיצובו דומה לעיצוב החנות ובמחסן מאוחסן ציוד הנמכר בחנות.

"לכן, אין מחלוקת כי לכל הפחות קומת הקרקע סווגה כדין שכן המחסן צמוד לעסק ומשרת אותו".

ביחס למחסן בקומה 1 , טוען המשיב בכתב התשובה כי לא נמסר לו מה מאוחסן במחסן זה ועל כן בהעדר נתונים יש להניח כי גם מחסן זה משרת את העסק.

ביום 9.3.2015 בעת הדיון המקדמי הסביר יהודה אקהאוס כדלקמן :

"במחסן נמצאות מכונות גדולות שמשמשות לייצור של מוצרי מתכת , אני לא מוכר אותן בחנות אלא באמצעות אנשי מכירות, אני גם משכיר אותן. יש לנו סחורות שאני מייבא, אני גם חברת ייבוא וגם חברת מקרקעין . אלינו אי אפשר להיכנס כמו חנות רגילה ...."

בתיק נקבע להוכחות והצדדים הביאו ראיותיהם בדרך של תצהירי עדות ראשית.

העוררת הביאה את עדויותיהם של אורי אקהאוס ויהודה אקהאוס בדרך של תצהירי עדות ראשית .

יהודה אקהאוס טען כי במשך שנים חויבה העוררת בגין הנכס נשוא הערר בחיוב מחסנים ורק לאחר שאורי העתיק את עסקז לנכס והושכר לו חלק מהנכס שונה סיזוג יתר הנכס.

"דבר לא השתנה באחסון המוצרים של אורי בחנותו ואין במחסגי החברה כל אחסן של מוצרי החנות. אין מעבר מהחנות למחסן. המחסן אינו משרת את הלקוחות ואורי אינו נוטל מהמחסן כל סחורה לחנות....העוררת הינה חברה גפרדת המנוהלת בפועל על ידי ואיננה תלויה בחנות של אורי...עובדת היותו של אורי אחד הבעלים אצל העוררת איננה קושרת את החנות של אורי באופן אוטומטי לתפקוד הנכס המצוי בבעלות העוררת המתפקד מאז ומעולם כמחסן"

אורי אקהואס העיד בדומה לאחיו והסביר כי העוררת מייבאת עבורו מזה שנים פרטי סדקית עבור החנות שלו, שבעת שהסחורה מגיעה לארץ היא מסופקת ישירות לחנות וכל האחסון היה מאז ומעולם בחנות. כך היה ברחוב זבולון וכך גם בחנות שהועתקה בסמוך לנכס של העוררת.

"המוצרים המיובאים מאופסנים ישירות עם הגעתם על מדפי החנות ולא במחסן כלשהו , אינני מושך סחורה מהמחסן של החברה"

המשיב הגיש את תצהירו של העד אלעד גרינבלט.

העד צירף לתצהירו דוחות מביקורות שערך בנכס אליהם צורפו שרטוטים של שטחי הנכס בקומות השונות ועל גבי כל שרטוט העיר העד את הערותיו. לדותות צורפו תמונות .

בעת דיון ההוכחות התברר כי אין עוד מחלוקת בין העוררת לבין המשיב ביחס למועד החלפת המחזיקים ורישומם של איתן לוי ופיליפ טובול כמחזיקים בחלק מהנכסים כמפורט במוצג מ/1.

לפיכך נותרה להכרעה המחלוקת הנוגעת רק לסיווג הנכס של העוררת בשים לב למיקום החנות של אורי אקהאוס.

בחקירתו הנגדית של יהודה אקהואס שב למעשה העד על האמור בתצהירו ועדותו לא נסתרה. ניתן להתרשם מעדותו כי העוררת אינה עוסקת עוד בעיסוקים בהם עסקה בעבר וכי הנכס של העוררת משמש כמחסן לאחסון מכונות שאותן ייבאה בעבר . עיקר הכנסתה של העוררת כיום כפי שעולה מעדותו של יהודה היגו השכרת מבנים ששימשו לה בעבר במסגרת עיסוקיה ויבוא הסחורה הנמכרת בחנות של אורי.

אורי חזר גם הוא על האמור בעדותו, אישר כי הוא שותף בעוררת והסביר כי:

"לי אין מוצרים בחנות, אני מבקש כל פעם מהחברה לייבא מוצרי סדקית ספציפיים ואני מוכר 1 ו

אותם. אני קונה מהחברה את המוצרים ואני מבקש מהחברה שייבאו אותם עבורי".

עדותו של עד המשיב לא שינתה גם היא מהאמור וכתוב בתצהירוּ ובדוחות ממצאי הביקורת.

לאור האמור לעיל נותר לנו להכריע בטענות העוררת על סמך חומר הראיות שהובא על ידי הצדדים ועל סמך המוצגים שצורפו לתצהירי הצדדים.

המחלוקת לפיכך אינה נוגעת רק לפרשנות הראויה שיש לתת להוראות סעיף 3.3.2 לצו הארנונה הקובע את התנאים המצטברים לצורך סיווגם של הנכסים תחת סיווג "מחסנים". המחלוקת נסובה גם

סביב האבחנה בין העסק של אורי אקהאוס לבין עסקה של העוררת וסביב החלטתו של המשיב לשנות מסיווג קודם של הנכס כמחסן והנימוקים להצדקת השינוי.

אין מחלוקת כי עסקו של אורי אקהאוס מצוי בחלק מקומת הקרקע וכי עסקו של אורי אינו עסק של אחסנה.

המחלוקת האם יתר חלקי הנכס בכלל והחלק המצוי בסמוך לחנות של אורי בקומת הקרקע משמשים לעסקו של אורי והאם מאחר וכחלק מפעילותה של העוררת , כפי שהודה העד מטעמה. ,היא מייבאת סחורה מחו"ל עבור אורי והאם פעילות זו מתנהלת אף היא מהנכס של העוררת שכן אינה מהווה פעילות של אחסון.

לאחר שעיינו בכתב הערר, כתב התשובה, תצהירי הצדדים עדויותיהם והמוצגים שצורפו לתצהיריהם הגענו למסקנה לפיה עיקר העובדות הרלוונטיות להכרעה בערר הנוכחי אינן שנויות במחלוקת, וגם

בשאלות העובדתיות שבמחלוקת התמונה העובדתית ברורה:

על פי התשתית העובדתית שהונחה בפני ועדת הערר הן על ידי העוררת בתצהירים מטעמה והן בדו"חות ממצאי הביקורת של המשיב עולה כי חלק הנכס המצוי בקומה הראשונה משמש לאחסנה , ראה לעניין זה את התרשים המסומן 4 וצורף לתצהירו ולדוחות ממצאי הביקורת של עד המשיב וכן את הערותיו של עד המשיב על גבי התצהיר.

חלק הנכס המסומן 8- אין חולק כי שטח זה הושכר לשוכרים כאמור במוצג מ/1 . לא הוכח כי עד להעברת השטח למחזיקים נעשה בו שימוש לאחסנה. אין בהחלטה זו בכדי להשליך על סיווג הנכסים הנ"ל מיום שהוחלפו המחזיקים עפ"י מ/1 ושמורה למחזיקים לוי וטובול הזכות להשיג על הקביעה העולה ממ/1 לפיה הנכס סווג כנכס עסקי.

השטח בַקוּמַת הקרקע המסומן 6- נמצא כי בשטח זה נעשה שימוש לאחסנת ציוד ומכונות ליטוש ומחרטה, השטח מתוחם וסגור ואין אליו גישה מהחנות של אורי אקהאוס.

השטח בקומת הקרקע המסומן ₪ - , שטח כולל של 135 מ"ר , חלק מהשטח מהווה חנות המנוהלת על ידי השוכר אורי אקהאוס והחלק הסמוך לחנות משמש מחסן ללא גישה לחנות של אורי אקהאופ ממחסן זה.

השטח בקומת הקרקע המסומן 5 - נמצא כי שטח זה משמש לאחסנת מכונות , תנורים ותבניות יציקה הוא מתוחם ונפרד ואים קשור לחנות של אורי אקהאוס.

שטח ] - המרתף - נמצא כשטח ריק מאדם וחפץ.

כפי שעולה מהאמור לעיל, המחלוקת בין הצדדים ככל שהיא נוגעת לחנות של אורי אקהאוס ולשטח קומת הקרקע הסמוך לחנות זו היא מחלוקת משפטית, והיא מתייחסת לשאלת פרשנותו של סעיף 2 לצו הארנונה, כלומר האם המחסנים בכלל ובקומת הקרקע בפרט משרתים את עסקו של אורי אקהאוס הנמצא באותה קומה בה נמצאים חלק מהמחסנים והאם ביתר חלקי הנכס של העורר מתקיים עסק לייבוא והפצה כפי שטוען המשיב.

הוכח כי המחסן של העוררת המנוהל בנכס המסומן בתשריט 0 אינו משמש לשיווק והפצה כעסק עצמאי.

יש לקבל את בקשת אורי אקהאוס להירשם כמחזיק בשטח 49 מ"ר על פי הסכם השכירות מיום 53 וזאת על פי הודעתו מיום 11/2/1014.

לא מצאנו כי ביתר חלקי הנכס של העוררת מתבצעות פעולות שיווק והפצה .

האם יש לקבל את טענת המשיב כי מדובר בעסק אחד על אף שהעוררת הציגה הסכם שכירות בין אורי אקהאוס לבין העוררת ועל כן יש לחייב את כלל הנכס של העוררת בסיווג שאינו סיווג מחסנים ?

לא ניתן לקבל את עמדת המשיב בעניין זה.

המשיב לא הזים את טענת העוררת כי מדובר בשני עסקים נפרדים על אף שהבעלים מחזיקים במשותף בהם. העוררת הוכיחה כי במשך שנים נוהל עסקו של אורי אקהואס בכתובת אחרת דבר שלא מנע ממנה ליהנות מסיווג מחסנים בכתובת העוררת. השינוי בכתובת החנות של אורי אינו מצדיק שינוי אוטומטי וכולל של סיווג כל חלקי הנכס של העוררת .

יש לחייב את אורי אקהאוס בשטח הנכס המסומן צהוב בתשריט פ.

נמצא כי בחלק הנכס בקומת הקרקע הסמוך לחנות של אורי אקהוס נעשה שימוש לאחסנה.

ביחס לחנות של אורי אקהאוס הרי שאין מחלוקת כי חלק זה יסווג בסיווג בנינים שאינם משמשים למגורים והחיוב יושת על הנישום אורי אקהאוס.

ביחס לחלקי הנכס שהושכרו לנישומים אחרים כאמור במסמך מ/1. העוררת לא הוכיחה כי עד לרישום חילופי המחזיקים נעשה שימוש בשטחים אלה לאחסנה ועל כן ביחס לחלקים אלה נדחה הערר.

ביחס ליתר חלקי הנכס המוחזקים על ידי העוררת הן בחלק מקומת הקרקע והן בקומה הראשונה דין הערר להתקבל.

העוררת הוכיחה כי השימוש בנכסים אלה נותר כבעבר לאחסנה , אלה אינם שטחים המשרתים את החנות של אורי אקהאוס , לא נעשה בהם שימוש לשיווק והפצה והמשיב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח מדוע מוצדק לשנות הסיווג של שטחים אלה לאחר שנים שסווגו בסיווג מחסנים.

ביחס לנכס קומת המרתף, העוררת לא הניחה כל תשתית עובדתית להוכחת טענותיה ( הסתומות יש לאמר) בעניין נכס זה ועל כן דין הערר ביחס לנכס זה להידחות. אין בכך בכדי למנוע מהעוררת מלפנות למשיב בעניין חיובו של נכס זה כנכס ריק ככל שעומדת לה הזכות ליהנות מתעריף מוזל לנכס זה, ו/או לא ראוי לשימוש.

לאור האמור לעיל דין הערר כאמור להתקבל חלקית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 4.4.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 *וס|מעוס קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 40 (ג) לתקנות הרשגיות המְקוּאיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) תתשגייץ -- 1977 תפורסם הוקלטון זו אתר האינטרנט של המשיב

ש. \)

יו'יר: עו"ד אלון\צדוק

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפז

תאריך | : כה באדר-ב תשעו

2006

מספר ערר: | 12:05 / 140013634

מספר ועדה: | 11340

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העוררים: גור נילי, גור שלמה

-נ1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר התקבל באופן בו יחול פטור מיום 2/8/15 עד ליום 15/10/15.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 04.04.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם ההלטה זו באתר חאינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוק ל | חבר: עו"ד ורו"ה לוי אבשלום ג עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

- ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140013297 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'יר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררת: חניוני הצלחה בע'י'מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

בפנלנו בקשת המשיב לטילוק על הסף של ערר זה בשל העילה של איחור בהגשת הערר .

לטענת המשיב נשלחה תשובת מנהל הארנונה להשגת העוררת ביום 6.5.15 והתקבלה אצל העוררת ביום 18.5.15.

הערר הוגש ביום 29.6.2015 ומכאן שהוא הוגש לטענת חמשיב מחו\ למסגרת 30 הימים הקבועים בסעיף 6(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללת) התשנייו-1976.

ביום 11.1.2016 התקיים דיון מקדמי בערר זה בפני הועדה .

בייכ המשיב שבה בדיון על בקשת המשיב כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התשובה לדחות על הסף הערר.

בייכ העורר טען בייככל שידוע לי המכתב יצא בדואר רשום במועד שעומד בתאדיכים?

בתום הדיון הורינו לצדדים ( במידה ולא :גיעו להסכמה) לסכם טענותיהם בעניין הטענה המקדמית בטרם נתקדט בבירור המחלוקת לגופו של עניין.

העוררת פרסה את השתלשלות העניינים העובדתית מבחינתה :

ביום 30.3.15 הגישה השגה .

ביום 18.5.15 התקבלה תשובת מנהל הארנונה להשגה.

לטענת העוררת חלק מטענותיה בהשגה נתקבלו. תלק מחשבונות הארנונה שונו בעקבות החלטת מנהל הארנונה לקבל חלקית את ההשגה.

עד לכאן מסכימים ביניהם הצדדים עובדתית.

מכאן מתפתחת לה המחלוקת :

העוררת טוענת כי הואיל וכתוצאה מתשובת מנהל הארנונה נוצרו שומות חדשות היה עליו להעמיד לה זכות להגשת השגה חדשה וזאת בתוך תשעים יום.

המשיב לעומת ואת טוען כי מאחר וטענות העוררת נדחו בחלקן חיה עליה להגיש ערר על סירוב מנהל הארנונה לחלקים מההשגה בתוך 30 יום מקבלת תשובת מנהל הארנונה.

חרף האמור לעיל , העוררת טוענת כי ביום 18.6.2015 (יממה לטענתה לפני המועד האתרון להגשת הערר) העבירה את הערר להגשה בחברת הדואר.

+ עוד טענה העוררת כי הערר נאסף על ידי חמשיב ביום 23.6.15 .

לתמיכח בטענותיה הציגה העוררת אישור בדבר משלוח דואר רשום הנושא לטענתה חותמת מיום 5 וכן אישור דואר ישראל לפיו הדואר שנשלח ביום 18.6.15 נאסף על ידי הנמען ביום 5.

בנימוקיה מציינת העוררת כי אס תתקבל טענת המשיב הרי שהערר , על אף שנשלת במסגרת שלושים הימים הקבועים בחוק והגיע ליעדו באיחור כביכול של ארבעה ימים יידתה על הסף בנסיבות חריגות.

העוררת אף הפנתה באותה נשימה לאיחור לכאורה בהגשת כתב התשובה על ידי המשיב.

לחילופין עותרת העוררת לוועדת הערר לעשות שימוש בסמכותה ולהורות על הארכת המועד להגשת כתב הערר בארבעה ימים מהנימוקים שפורטו לעיל.

לאחר שעלינו בסיכומי טענות העוררת ובבקשת חמשיב. לאחר שבחנו את האישורים שצורפו לכתב הטענות של העוררת ולאור פרק הזמן הקצר שתלף בין חלוף המועד התוקי לבין המועד בו נתקבל כתב הערר אצל המשלב (על אף שנשלח כאמור בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בחוק) הרי שנכון יהיה להסיר ספק ולהיעתר לבקשת העוררת להאריך המועד להגשת הערר במקרה זה עד ליום 5..

אשר על כן אנו דוחים את בקשת המשיב לדחות על הסף את הערר בשל איחור במועד הגשת הערר.

המוכירות תקבע את התיק לשמיעת ראיות .

העוררת תגיש את ראיותיה בדרך של תצהירי עדות ראשית וזאת עד ליוט 15.5.2016 .

המשיב יגיש ראיותיו בדרך של תצחירי עדות ראשית וואת בתוך 30 יום מקבלת תצחירי העוררת.

המצהירים יתייצבו להיחקר על תצהיריהם אלא אס ויתר הצד השני על חקירתם מבעוד מועד ובכתב.

ניתן בהעדר הצדדים היום 4.4.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עוי/ד אלון צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו"ד גדי טל

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140013602 שליד עיריית תל אביב- יפו

לוייר: עו'יד אלון צדוק

חבר: ענייד/רו'יח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: פז חברת הנפט בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררת הגישה ערר בגין נכסיט ברחוב הרצל 116, לרמיהו 9 ושדרות רוקח 104 תל אביב.

מדובר במתקני 80%|1 המוצבים בתחנות דלק אותן מפעילה העוררת ואשר לטענתה מופעלים על ידי חברת אפ סי פליינג קארגו אקספרס בע"מ.

בכתב הערר , כמו גס בהשגה מעלה העוררת שתי טענות עיקריות.

האחת מתייחסת לבקשתה להסב התיוביס על שמה של חברת אף סי פליינג קארגו אקספרס בע"מ (להלן ‏ :'יפליינג קארגויי ) ואילו הטענה השנייה מתייחסת לכך שמדובר בנכסים שאינם בני תיוב בארנונה.

באשר לטענה כל המתקנים אינם בני חיוב בארנונה, לא נכריע בטענה וו שכן הלכה למעשה נונחה הטענה והצדדים נותרו חלוקים ביניהם בשאלת המועד בו יש להסב את החיובים משמה של העוררת לשמה של פליינג קארגו.

בכתב התשובה להשגה דחה המשיב את בקשתה של העוררת אך ציין בסיפת התשובה :

/תוקפו של הטכם ההתקשדות שצירפת אינו עדכני,

באפשרותכם להמציא לאגפנו חוזה התקשרות עדכני ופתקופה של 12 חודשים לפחות על מנת שנוכל להסב את חיוב האלרנונה עבול המתקנים על שם חבלת אף סי (פליינג קרגו) אקספלרס

בעימיי. עוד הוסיף המשיב: ,עד לאמור לעיל חיוב מדשתך :וותר ללא שינול/,

בכתב הערר לא הסבירה העוררת מדוע לא פעלה כמצוות מנהל הארנונה.

היא טענה בכתב הערר כי יש לראות בהשגתה הודעה על חדילת חוקה אך לא התייחטה להערת מנחל הארנונה ביחס לשינוי רישום המחויקים כנגד הצגת חווה עדכני.

עמדת העוררת לא הובהרה גם מאוחר לותר, נהפוך הוא, שכן מהמסמכים שהוצגו לוועדת הערר בעקבות החלטותיה אשר יפורטו להלן עולה כי בעת ההשגה ובעת קבלת תשובת מנהל הארנונה להשגה כבר היה בידי העוררת תוזה עדכני , חווה שנחתם ביום 30.6.2014 ובתוקף עד ליום 7.

ביום 1.2.16 התקיים דיון מקדמי בפנינו.

בייכ העוררת שבה על האמור בכתב הערר והודיעה כך:

*באשר להערת ב''כ המשיב אציין כי החוזה תואדץ (אנו נציג למש<ב חוזה בר תוקף"/.

בייכ המשיב הודיעה כי לאחר קבלת החוזה יבדוק המשיב את עמדתו ובמידה ואכן יש חוזה בר תוקף ידון בבקשה לשינוי המחזיק וליבחן שינוי החיוב ובהתאמה יודיע אם ניתן לקבל את הערר.

לאור עמדת הצדדים התלטנו בוו הלשון :

/אנו קובעים את התיק לתזכולת פנימית לוס 1.3,16, לא תתקב 2 הודעה מהמשיב נראה בכך את הסכמתו לכל שהעדד התקבלי,

למעשה נותרה בין הצדדים מחלוקת הנסובה סביב המועד לשינוי המחזיק ובשוליה אף מחלוקת פרשנית המתליתחסת למשמעות החלטתנו מלוס 1.2.16 המצוטטת לעיל.

העוררת הגישה ביום 3.3.16 בקשה למתן החלטה לפיה יש לקבל את הערר שכן לא נתקבלה עמדת המשיב ומאחר וביום 1.2.16 הגישה את התוזה העדכני בהתאם לקביעת הועדה.

עוד בטרם נתנו החלטה בבקשת העוררת הגיש המשיב את עמדתו ביום 10.3.16 לפיה אכן תועבר התזקה בנכסים שבמתלוקת על שם פליינג קרגו אולם החיוב החדש ייפתח מיום 1.2.16 וזאת בהתאם להודעת העוררת אשר נשלחה למשיב ביום 1.2.16 .

על כך מתרעמת העוררת בתגובתה להודעת המשיב, תגובה אשר הוגשה ביום 15.3.16 .

לטענת העוררת עמדת המשיב מהווה הפרה של החלטת הועדה מיום 1.2.16 שכן לטענת העוררת על פי החלטת העוררת די בכך שהעוררת תמציא למשיב את החוזה העדכני בכדי שהערר יתקבל.

+העורלת חוזלת (מבקשת ליישם את החהלטת ועדת העלר מיום 1.2,16 ולקבוע כי העלר שהוגש ביחס לתיובי האלנונה שהוטלו על מלשתנו מתקבל במלואו וכי חיובי האלנונה שהוטלו על העודרת ביחס לנכסים נשוא הערר ממועד חיובם הלאשון בשנת 2015 מבוטלים על שסם העודדת?/

העברנו את תגובת העוררת להתייחסות המשיב בטרם תינתן התלטתנו הסופית וביום 22.3.16 התקבלה תגובת המשיב.

המשיב טוען כי להשגה המקורית של העוררת אשר הוגשה ביום 8.6.15 צורף חוזה מקוטע שאינו בתוקף ובשל כך בין השאר נדחתה ההשגה.

המשיב מזכיר בתגובתו כי מנחל הארנונה העמיד בפני העוררת את האפשרות להמציא לאגף תוזה התקשרות עדכני ולאחר מכן ייבחן שוב החלוב.

על אף האמור הגישה העוררת את הערר מבלי שצורף לו החוזה העדכני .

בפועל הגישה עוררת את החונה העדכני רק ביום 1.2.16 ובעקבות החלטת ועדת הערר המצוטטת לעיל.

עוד מציין המשיב כי התוזה עצמו התקבל בדואר אלקטרוני בו ביום ובדואר רשום רק ביום 6 .

לשיטתו של המשיב רק במועד וה מילאה העוררת אחר התלטת הועדה ולפנים משורת הדין הטכים המשיב לרשוסם את תילופי המתציקים מיום 1.2.16 .

המשיב טוען כי בכך פעל על פי הוראות סעיף 325 לפקודת העיריות הקובע כי אדם שחדל להחציק בקרקע או בנין שהוא חב עליהם ארנונה ימסור הודעה על כך בכתב לעירייה ולאחר מכן לא יחיה תייב בשיעורי ארנונה נוספים.

עוד מפנהח המשיב לסעיף 326 לפקודה המתייב למסור לעירייה הודעהח על השכירות במקרה של השכרה לתקופה הארוכה משנה.

הנה כי כן טוען המשיב, מיום שנמסרה הודעה כחוק נאות הוא לשנות את המחציקים, ולו הייתה העוררת טורחת לעשות ואת קודם לכן הייתה ניתנת לה האפשרות ליהנות משינוי כזה במועד מוקדם יותר.

עיינו בהחלטתנו מיום 1.2.16 ולא מצאנו בה תמיכה לעמדת העוררת.

ועדת הערר לא החליטה קטגורית כי עם הצגת חוזה בר תוקף יתקבל הערר.

התלטת ועדת הערר התליחסה למקרה בו לא תתקבל עמדת המשיב וביקשה לציין כי שתיקה או העדר הודעה ייתשבו כהסכמה לקבלת הערר.

המשיב לא שתק ואף הגיב והסביר את עמדתו.

מכאן , שטענת העוררת כי המשיב הפר את התלטת ועדת הערר אין לה בסיס.

חבל שהעוררת לא טרחה להטביר לגופו של עניין מדוע יש להחיל את הוראות סעיף 326 רטרואקטיבית מיום שנתתם החוזה בר התוקף , מדוע לא המציאה את חווה השכירות בר התוקף קודם לכן ומה סמכות הועדה לשנות הרישום בדיעבד כבקשתה.

הניטיון להיתפס בגימוקים טכניים שיאפשרו קבלת הערר דינו להידחות.

מכל האמור לעיל הננו דוחים את בקשת העוררת לרשום את חילופי המחזיקים החל ממועד החיוב בשנת 2015 ואנו מקבלים את הערר חלקית באופן שבו ייפתח חיוב חדש על שס המתזיקות בנכסים נשוא הערר התל מיום 1.2.16 ובהתאם לסעיף 3 להודעת המשיב מיום 10.3.16.

כל האמור לעיל הגענו למסקנה כי דין הערר להידחות.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 4.4.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

₪ ויד אלון צדוק חבר: עו'יד/רו'יח אבשלום לוי חבר: ו גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כו באדר-ב תשעו

מספר ערר: | 08:52 / 140012961

מספר ועדה: | 11341

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררים: גרשונוב חגית, קליינמן עמי (עמנואל)

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר דנן נוגע לנכס הנמצא ברחוב פישמן מיימון 5 ת"א, אשר בגינו חייב המשיב את העוררת גם בשטח 12.15 מ"ר מהווה תוספת בניה של שטח מרפסת.

העוררת טוענת שאין לחייבה בארנונה בגין המרפסת מאחר ולא נעשה בה שימוש וגם אין אפשרות גישה לשטח זה שבינו לבין הדירה קיימת ויטרינה.

לאחר שעיינו בערר, בכתב התשובה לערר ובמסמכים שצורפו להם ושמענגו את טענות הצדדים כפי שהועלו בפנינו היום, אנו סבורים שניתן להחליט בערר עפ"י החומר המצוי עתה לפנינו ואין צורך לקיים דיון הוכחות, מאחר שהמחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת משפטית.

בעניין המחלוקת בין הצדדים, דעתנו כדעת המשיב כפי שפורטה לעיל ואין לנו אלה לחוזור עליה.

זאת ועוד, סעיף 269 לפקודת העיריות נוסח חדש מגדיר מהו בניין:

"בניין כל מבנה שבתחום העירייה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לצורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו".

ואילו צו הארנונה של עיריית ת"א מגדיר בסעיף 1.3.1 ב:

"בשטח הבניין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין, לרבות יציע או כל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה".

מהאמור לעיל עולה שחיוב העוררת בארנונה עולה בקנה אחד הן עם פקודת העיריות, צו הארנונה והן עם ההלכה שנקבעה בשורה של פסקי דין שחלק ממנה צוטטו ע"י ב"כ המשיב לעיל ובכלל זאת בין היתר עמ"נ 12979-02-13 סיני נ. מנהל הארנונה בעיריית ת"א כמו גם עמ"ב

0 אהרוני ג. מנהל הארנונה בעיריית ת"א.

יוער כי היחסים בין בעלים של נכס לבין מי ששכר ממנו את הנכס אינם בסמכות מנהל הארנונה ואף לא בסמכות ועדת הערר.

לפיכך, אנו סבורים שחיוב העוררת בתשלום ארנונה בגין המרפסת נעשה כדין ואנו מורים על דחיית הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.04.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

- בכ | / .

383 ועדת הערר על קביעת ארגונה פללית

שליד עיר*ית ל אביב = *32

העורר: | מלבאל גולן

=גג 7-

תמש*ב: | מנתהל הארנונה בעיריית תל אביב יפי

החלטה

עף 4 180013012

1. | ענלינו של הערר היו נכס ברחי סמטת ונגביל 1 בתייא (לחלן: '"הגבסי).

2 הערר הוגש על התלטתו של המשיב לחליב את השטח שבמהלוקת, המצוי במפלס האמצעי של הנכס, בהתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה, ולא בהתאם לסעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה כטענת העורר.

3 בדיון שהתקיים ביום 23.11.2015 התברר, כל ביום 15.10.2015 ניתנה החלטה בערר 140011478, שנוהל בין הצדדים, בגין שנת 2014, ובו דחתה הועדה הנכבדה את טיעוני העוררת, וקבעה כל אופי השימוש בשטח שבמחלוקת ונתוניו העובדתליס מעידים, כי שטת וח עונה על ההגדרה 'מרפסתי, וצריך להיות מחוייב בהתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה, וכי לא נפל פגם בהתלטות המשיב.

4 לאור התלטה או טען המשיב במהלך חדיון, כי יש למחוק את הערר דנן על הסף מחמת מעשה בית-דין.

העורר התנגד למבוקש.

5 | לאור האמור, הורינו לצדדים להעלות טיעוניהס בסוגיה מקדמית וו על הכתב.

6. המשיב הגיש בקשה לסילוק על הסף, בה טען, כי אין בערר טענות עובדתיות חדשות המצדיקות דיון

נוסף, וכי העורר מושתק מלהעלות טענותיו מחמת מעשה בית דין.

7 העורר התנגד לבקשה, וטען כי הדוקטרינה של מעשה בית-דין לא הלה על דיונים בפני פורומים מנחלייס, אלא במקרה בו קלימת הוראת חקלקה מפורשת, שאינה קיימת בענייננו.

8 כן הוסיף העורר וטען, כי כל שנה עומדת בפני עצמה, וכי היות וניתן להגיש השגה כל שנה, נלתן גם להגיש ערר על דחיית השגה כל שנה. כן טען העורר, כי נוכת העובדה שמספר סוגיות שהועלו על ידו לא נדונו בערר הקודם, כיוון שנפסק לגביהן כי מדובר כהרחבת חצית, הרי יש מקום לדון בהן בערר וה.

9 בתשובתו טען המשיב כי דוקטרינת מעשה בית דין חלה על התלטות של ועדות ערר, והפנה אותנו להחלטות של ועדות ערר שעשו שימוש בדוקטרינת מעשה בית דין בהחלטותיהן.

0. דיון והפרעת

1. לאחר שקראנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכל דעה, כי יש לדתות את הערר על הסף מהמת

מעשה בי דין.

2. אכן צודק העורר כי בדיני מיסים, כל שנת מס עומדת בפני עצמה, ומקימה עילת תביעה תדשה

ושונה מקודמתה. דא עקא, שעל פי הפסיקה, במקרים בהם לא היה שינוי במצב העובדתי או המשפטי, הכלל של מעשה בית דין יתקלים גם בדיני מיסים, והצדדים יהיו מושתקים מלהעלות טענות שכבר הוכרעו בהחלטה סופית.

ראה:

עת'ימ 12900-03-09 טאיקלון מוצרי תעופה בע'ימ נ' מועצה אזורית מטה אשר (פורסם בנבו) :

'12. | דין העתירה להידהות מפאת מעשה בית דין, בשל הבלל של ''השתק פלוגתא'"י.

קש

543 בי ''השתק פלוכתא'' ''מקים חסם דיפי בפנל בעל די המבקש לשום ולתתדיין בשאלה עונדתית או משפטית בהתקיימותם של ארבעה תנאים מצטברים: אחד -- הפלוגתא העולה בכל אחת מההתד'ינויות תזא אכן אותפה פלוגתא, על רכיביה העונדתיים והמשפטיים. שניים - חתקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת התתדלינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת החשתק היה *ומו בבית-המשפט לעניין אותה פלוגתא. שלושה -

ההתדיינות הסתיימה בהברעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותת פלוגתא ובקביעת מימצא פוזיטיבי לגביה. ארבעה - ההברעה הליתה הלונית לצורך פסק- הדין שניתן בתובענה הראשונת'י (ע'א 8558/01 המועצה המקומית עילבון ג' מקורות חברת ממיםי בע'/מן פ'יד גז(4) 769, 780 (2005), ופן ראה זלבמן, עמ' 162).

גנ

5. אלא, שלטענת העותרות, ההכרעה בהליבים הקוימים אלנה *וצרת מעשה בית

דין נוכח קיומו של הריג לכלל זה בענייני מיסים.

דין הטענה להלדהות.

6. אומנט ההלכבה ה*א כי 'סוטים מן העיקרון של מעשה-בית-דין בעניינים

פיסקליים, כדי למנוע תוצאות שאינן מניחות את הדעתיי (ע''א 165/64 ראש העירייה חברי המועצה ובני העיר תל-אביב-יפו ג' יעקב בהן פייד יח(5) 302), וכך ראה, '"הכלל הוא כי אין הכרעה שיפוטית שניתנה בהתדיינות לגבי שנת מס אחת, מקימה מהסום לפני התדיינות נוספת בין אותם צדדים לגבי שנת מס אחרת' (זלצמן עמ' 621).

אולם, לטעמי, חלותו של החריג לבלל מעשה בית דין בעניינים פיסקליים מוגבל הוא רק למקרים בהם חלשינוי נסיבות בין ההתדיינות הראשונה לבין ההתדיינות השניה - בין אם שינוי במטכת העובדתית, ובין אם שונתה בינתיים ההלכה -- שאז, בהתקיים שינוי 1ה, תהיה תהולה להריג האמור. לעומת זאת, במקריט בהם המסכת העובדתית עליה נסמכות הטענות לא השתנתה, כמו גם ה'אקלים המשפטיי (ראה להל), כי או לא יחול החריג הנ''ל, וממללא יתקיים הבלל של מעשת בית דין.'י (ההדגשה שלנו - התיימ)

3. על פי ההלכה הפסוקה, הלכה גו נכונה גס באשר להכרעותיהן של ועדות הערר.

ראה לעניין צח:

עייא 714/68 להודה זים נ' המועצה המקומית אשדוד פייד כייג 623, 627:

'נמצא, עקב החלטתו של בית * המשפט המחולצי קם מעשה בית דין, אבל לא רק עקב כף. גם ועדת ערר מכהנת בערכאה שיפוטית והיא בית דין. לא רק עקב פסק-דינו של בית משפט, אלא גםט עקב החלטתו של בית דין קם מעשה בית דין, והוא חור\ סופית את גודל החבות לגבי שנת השומה...

ענין שהעדת ערר מוסמכה לדון בו, משדנה בו, נעשת מעשה בית דין, ואם לא דנה בר הוא*ל ולא הוגש ערר, ד*נה של שומת כאילו היה מעשת בית דיך...*

תא (ל-ם) 9157/07 גן שולק מושב עובדים להתלישבות חקלאית שלתופית בע'ימ נ' הנובה מרכ+

שיתופי לשיווק תוצרת הקלאית בישראל בע''מ (פורסם בנבו):

/... לעניין זה אומרת דיר נינה זלצמן, בי ''משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשה*, מקים פסק הדין מהסום דלוני לפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק חזילן'י, ומוסיפה כ '/בית משפט מושמך'' הוא גם בית דין ורשות המפעילה סמכולות שיפוטיות על פי דין (גינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחל, פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב, תשני'/א-1991, עמ' 3-4, וה'יש 3 והאסמבתאות המובאות בה)'י.

בדומה, נקבע בעמי'נ 268/08 קרן ביטות נזקי טבע בהקלאות בע'ימ ג' עיריית תל אביב-יפו

(פורסם בנבו), כי:

ועדת הערר, כמו כל רשות, מוסמכת לשנות ההלטות קודמות אולם אין היא רשאית לעשות כן מבלי לנמק את השינוי. החלטת ועדת הערר משנת 1992 היא מנומקת ומדברת בעד עצמה, ואם ביקשה הרשות לשנותה היה עליה להוכיה כי הל שינול בנטייבות, בחוק, בהלכה, או כל נימוק אחר המצזדיק את שיגוי הההלטה. הטענה הנכונה לפיה כל שנת מס ''עומדת בפני עצמה'' אינה מהווה נימוק עצמאי לשינוי החלטתה המנומקת של ועדת הערר משבת 1992, ללא בל נימוק נוסיף.*/

4. עלון בערר שלפנינו מלמד כי ארבעת התנאים המקימים את ייהשתק הפלוגתאיי, מתקיימים

בענייננו. טענות העורר נדונו והוכרעו בהליך הקודם. הפלוגתאות שהועלו בהליכיט הקודמים הן אותן פלוגתאות המועלות בערר דנן; לעורר היה יומו לאחר שטענותיו נשמעו; ההתדיינות חסתיימה בהכרעה מפורשת; וההכרעה לא נאמרה אגב אורתא אלא הליתה חיונית לצורך ההתלטה.

5. העורר מבקש מאתנו לקבל החלטה שונה מההחלטה שהתקבלה בערר 140011478 וזאת על אף

שלא הצביע על שינוי עובדתי או משפטי כלשהו, שיש בו כדי להצדיק דיון מחדש בפלוגתאות שכבר נדונו והוכרעו על ידי ועדת הערר, ברי כי לאור ההלכה הפסוקה כמפורט לעלל, אין בידינו להיעתר לבקשתו.

6. לודגש ויובהר, כי לא נעלמה מעינינו טענת העורר, לפיה יש מקום לדון בערר מחדש לאור

העובדה שמספר סוגיות שהועלו בערר 140011478 לא נדונו בפועל על ידי ועדת הערר, באשר נקבע כי הן בבתינת הרהבת חצית, וכל אין בידינו לקבל גם אותת.

7. העורר מונה את חמש הטענות שהעלה בערר 140011478, אשר לא נדונו על ידי ועדת הערר

דישס -- הטענה כי החלטתו של מנהל הארנונה ניתנה בניגוד לחוק; הטענה כי תובת החוכתה מוטלת על המשיב; הטענה כל אסור היה למשיב לשנות את סיווג הנכס ללא אישור השרים;

הטענה כי השטת השנוי במהלוקת אלנו בר חיוב בארנונה כלל; והטענה כי את 30% משטת תגג אשר רק אותם ניתן לחליב מכח סעיף 1.3.1 וי לצו הארנונה, יש לחשב רק מהשטת המכוסה על ידי שטח הגג.

8. ארבע הטענות הראשונות הנזכרות לעיל, כלל לא הועלו על ידי העורר במסגרת ערר זה, וברל כי

העובדה שלא נדונו ונבחנו בערר 140011478, אינה מעלה ואינה מורידה בעניינו.

9. באשר לטענה החמישית, לפיה יש לתשב את ה-30% לפי סעיף 1.3.1 וי לצו הארנונה, רק

מהשטח המכוסה על ידי שטת הגג, הרי גם היא אינה רלוונטית לענייננו. משעל פי ההחלטה בערר 140011478, המהווה כאמור מעשה בית דין, יש לתייב את השטת בהתאם לסעיף 1.3.1 בי ולא סעיף 1.3.1 וי, הרי ממילא הדיון בשאלה מהו אופן החיוב הנכון לפי סעיף 1.3.1 וי לצו הארנונה, אינו מעלה ואינו מוריד לענייננו.

נוכת האמור לעיל, אנו מקבלים את בקשת המשיב, ומורים כי יש לדחות את הערר על הסף מחמת מעשה בי דין.

העורר יישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪.

בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה צו באתר האילנטרנט של המשיב.

ניתן בהעדר הצדדיט ביוט. 6 ]05.04.29..

/ / = /

הו ית ארליך, עו"ד תבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח | חברה: ש , עו"ד

ע\412\1\105

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

מספר ערר: | 14:34 / 140014094

מספר ועדה: | 11336

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררת: דשגיר אחזקות (1998) בע"מ חברה פרטית

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

עפ"י אישור המסירה המצוי בתיק ההזמנה לדיון הומצאה לעוררת ביום 11/2/16, אולם אין התייצבות מטעמה.

במסגרת הערר נטען כנגד החלטת מנהל הארנונה לא להעניק לעוררת הנחה נוספת בארנונה.

העוררת טענה כי יש להעניק לה הנחה נוספת מתשלום ארנונה בטענה כי לא נמצא שוכר לנכס וזאת לנוכח רמת הביקוש הנמוכה לשטחי מסחר בת"א מחמת עבודות הרכבת הקלה.

בכתב התשובה טען המשיב כי הנכס זוכה בהנחת נכס ריק והעוררת ניצלה את מלוא התקופה אשר קבועה בדין. המשיב טען כי בנסיבות העניין לא ניתן להיענות לבקשת העוררת ויש לדחות את הערר.

לאחר עיון בכתב הערר ובטענת המשיב החלטנו לדחות את הערר.

לפי תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנ"ג-1993, ניתן להעניק הנחה לדמי ארנונה בעילה של "נכס ריק" לתקופה מקסימלית של שישה חודשים וזו מוצתה ע"י העוררת.

לא נטען כי הנכס הרוס או כי קיימת עילה אחרת אשר קבועה בדין למתן הפטור לתשלום ארנונה.

קושי בהשכרת נכס אינה מהווה עילה למתן פטור בהתאם להוראות הדין.

בנסיבות העניין אין לנו אלא לדחות את הערר.

הערר נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בהעדר הצדדים בלבד היום 60 ,0 .

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) ל - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

4 יי

יו"רי-עציד 2 חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה: עו" קד שירלי

1 שם הקלדנית: ענת לוי

. ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

מספר ערר: | 14:32 / 140014110

מספר ועדה: | 11336

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: מאיר אברהם

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

החלטה

עפ"י אישור המסירה המצוי בתיק העורר זומן לדיון, כאשר ההזמנה לדיון נמסרה לעורר עצמו ביום

6. חרף זאת, העורר לא התייצב לדיון.

במסגרת הערר טען העורר כי יש לפטור אותו מתשלום ארנונה החל מיום 1/10/15 והלין כנגד החלטת מנהל הארנונה לדחות את בקשתו.

העורר טען כי לאחר יומיים ממועד הביקורת שנערכה מטעם המשיב, החל שיפוץ מסיבי, פירוק מרצפות, משקופים, מטבח, שירותים, הריסות קירות, פירוק תשתית חשמל ומים ובגיה מחדש.

העורר טען כי יש להעניק לו פטור מתשלום ארנונה בגין התקופה מיום 1.10.15 ועד ליום 30.11.15.

המשיב טען בכתב התשובה, כי בביקורת שנערכה מטעמו ביום 14/10/15, למעט פירוק ארונות מטבח, הנכס היה במצב פיזי עובדתי תקין ולא מדובר בנכס שנהרס או ניזוק במידה שלא ניתן לשבת בו או לעשות בו שימוש.

המשיב הפנה לתנאים הרלוונטיים למתן פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות וטען כי בנסיבות העניין אין להעניק פטור בעילה זו.

לכתב הערר לא צורפו מסמכים כלשהם למעט החלטת המשיב ובקשה להגשת הערר באיחור.

מעיון בדו"ח הביקורת שנערך מטעם המשיב ביום 14/10/15 עולה כי במקום נכח העורר ונראה מפרק ארונות מטבח. נראה ארגז כלים, פינוי אשפה וחפצים, נראו דלתות וקרשים שפורקו מהמטבח והארונות. נראה סולם, תאורה עם חוט חשמל, צינור פלסטיק. צוין כי הנכס מרוצף ונראה כי החל בפירוק דלתות פנים. גם התמונות שצורפו מלמדות על כך כי לא מדובר בנכס הרוס.

בהעדר ראיות אחרות לא ניתן להיענות לערר שהוגש. נציין כי העורר טען בערר כי יומיים לאחר הביקורת החל השיפוץ המסיבי ולמרות זאת טען לפטור החל מיום 1.10.15.

סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. סעיף 330 לפקודת העיריות, קובע כדלקמן:

"נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו של מחהזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פרעונם לפני מסירת ההודעה".

בבר"ם 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל-אביב - מנהל הארנונה (פורסם ב"נבו" 30.12.2009) נקבע כי המבחן לעילת הפטור האמורה הוא המבחן הפיזי -- אובייקטיבי:

"השאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין 'ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו'. אכן, ייתכנו מקרים 'אפורים' וגם אם לא נלך לשיטת 'לכשאראנו אכירנו' (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 6 סלימאן נ' מדיגת ישראל, פסקה ק"ו, לא פורסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17.9.2008)

לביטוי "!ו 566 ! חסח/ט ]1 שסחא [") עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר".

על פני ממצאי הביקורת שנערכה בנכס לא מדובר בנכס הרוס ואף טרם החל שיפוץ מסיבי על פי טענות העורר עצמו בכתב הערר. על פי טעגות העוררת עצמו השיפוץ המסיבי החל רק לקראת סוף חודש אוקטובר 2015.

כאמור, מטעם העורר לא הוצגו בפנינו ראיות נוספות ומשכך, אין לנו אלא לדחות את הערר.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 0) 46% >

4 /

יו"ר: עצ'ד לוי מִיר חבר: דר' רייך זיו, רו"ת

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| כז באדר-ב תשעו

מספר ערר: | 10:55 / 140013728

מספר ועדה: | 11342

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: טייפמוק בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים כי בגין התקופה בחודש

אוקטובר 2014 ועד לסיום החזקה בנכס תחויב העוררת בשטח של 169 מ"ר בתעריף בית תוכנה ו- 40 מ"ר בסיווג בניינים שאינם משמשים למגורים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.04.2016.

7 2

יו"ר: עו"דאלו/אמיר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה: 9ַָקאֶלם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

מספר ערר: | 14:34 / 140014094

מספר ועדה: | 11336

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררת: דשניר אחזקות (1998) בע"מ חברה פרטית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

עפ"י אישור המסירה המצוי בתיק ההזמנה לדיון הומצאה לעוררת ביום 11/2/16, אולם אין התייצבות מטעמה.

במסגרת הערר נטען כנגד החלטת מנהל הארנונה לא להעניק לעוררת הנחה נוספת בארנונה.

לאחר עיון בכתב הערר ובטענת המשיב ההלטנו לדחות את הערר.

לפי תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנ"ג-1998, ניתן להעניק הנחה לדמי ארנונה בעילה של "נכס ריק" לתקופה מקסימלית של שישה חודשים וזו מוצתה ע"י העוררת.

לא נטען כי הנכס הרוס או כי קיימת עילה אחרת אשר קבועה בדין למתן הפטור לתשלום ארנונה.

קושי בהשכרת נכס אינה מהווה עילה למתן פטור בהתאם להוראות הדין.

בנסיבות העגיין אין לנו אלא לדחות את הערר.

הערר נדחה ללא צו להוצאות. /

ניתן והודע בהעדר הצדדים בלבד היום 6 +25 ..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סְדָרִי דין בוועדת ערר) התשל"ז - /197 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ > ,

יו"ר: עו"ד לוי אמיר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה: 1

-- שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: אלפרד מלונות אורבנים בע"מ

- גב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

כז באדר-ב תשעו

140014073 / 4

1112

בהסכמת המשיב ניתן תוקף של החלטה ליישם פטור נכס לא ראוי לשימוש שניתן לנכסים 4 ו:- 2000107999 בהתאם להודעה שניתנה ע"י העירייה מיום 11/6/15 בהתייחס

לתקופה מיום 12/5/15 עד ליום 31/7/15.

ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בהתייחס לנכס 2000172245 מספר חוזה 10795446 להקדים את המועד בו הוענק פטור נכס לא ראוי לשימוש בהתייחס לנכס זה ליום 7.9.15.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.04.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: ה חבר: דר' רייך + רו"ח

שם הקלדגית: ענת

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באדר-ב תשעו

מספר ערר: | 12:54 / 140013754

מספר ועדה: | 11342

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: ד"ר ורו"ח רייך זיז

חבר: עו"ד קדם שירלי

העורר: אוסטרמן אברהם

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים למתן פטור לנכס לא ראוי לשימוש מיום 1/7/15 ועד ליום 5.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.04.2016.

יו"ר: עז"דלף "2 חבר: ד"ר ורו"ח'כטך זיו - ו שירלי

שם הקלדנית: מירית צחי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באדר-ב תשעו

206

מספר ערר: | 13:51 / 140014015

מספר ועדה: | 11342

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררים: בן דוד אסף, בן דוד מורן

-ג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

עפ"י אישור המסירה המצוי בתיק ההזמנה לדיון הומצאה ישירות לעורר. למרות זאת, אין התייצבות לדיון מטעם העוררים.

בכתב הערר טענו העוררים כי הדירה נקנתה להשקעה וכי בחודשים יולי ואוגוסט התבצעו שיפוצים בדירה עד לכניסת דיירים בחודש ספטמבר. כן נטען כי העוררים מתגוררים ביישוב עלי ומשלמים ארנונה עבור דירתם ואין סיבה שישלמו ארנונה בגין דירה זו.

העוררים פנו לעירייה ביום 29/6/15 והודיעו כי רכשו את הדירה וכי הדירה נמצאת בשיפוצים.

מהביקורת שנערכה בנכס ביום 8/7/15 מעלה כי במקום לא נראו פועלים, נראו מספר חומר בניין וכלים. הריצוף תקין, קירות, מטבח, שרותים וכו'.

בדו"ח הביקורת צויין כי נמסר לנציג העירייה על אביו של אחד מהעוררים, כי העבודות שיבוצעו הן התקנת דוד שמש, מזגנים, עבודות צבע, קצת אינסטלציה ועבודות כלליות.

ביקורת נוספת שנערכה בנכס ביום 9/8/15 מצביעה גם היא על כך כי במקום לא מבוצעות עבודות שיפוצים.

סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כדלקמן:

"נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פרעונם לפני מסירת ההודעה".

בבר"ם 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל-אביב - מנהל הארנונה (פורסם ב"נבו" 30.12.2009) נקבע כי המבחן לעילת הפטור האמורה הוא המבחן הפיזי - אובייקטיבי:

"השאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבגיין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין 'ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו'. אכן, ייתכנו מקרים 'אפורים' וגם אם לא נלך לשיטת 'לכשאראנו אכירנו' (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 6 סלימאן ג' מדינת ישראל, פסקה ק"ו, לא פורסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17.9.2008)

לביטוי "ו 566 1 חסח שש !1 /שסחא ]") עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר".

בבחינת העובדות שהוצגנו בפנינו, העוררים לא עומדים בתנאים לקבלת פטור נכס לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. לא הוכח כי בוצעו עבודות שיפוצים העולות לכדי כך שניתן לראות בנכס כנכס הרוס. לפי הדברים שנמסרו לנציג העירייה בעת הביקורת בנכס מדובר בעבודות כלליות שנראה כי אינן כוללות עבודות של הרס ושיפוץ משמעותי ורב.

הטענה שהעלו העוררים בכתב הערר, לפיה העוררים משלמים ארנונה בגין דירה אחרת בה מתגוררים אינה טענה המהווה עילה לקבלת פטור מתשלום ארנונה.

נציין עוד כי הפנייה הראשונית מצד העוררים לעירייה היתה רק בסוף חודש יוני 2015.

בנסיבות העניין החלטנו לדחות את הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.04.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין),, תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

יו"ר: (דיל)/ אמיר חבר: דר' רףאיו, רו"ח

שם הקלדנית: /ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| כח באדר-ב תשעו

מספר ערר: | 10:38 / 140013729

מספר ועדה: | 11343

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת: א. דורי בניה בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

מותב זה מחמיר בדרך כלל עם עררים והשגות שמוגשים באיתור ואין בכוונתו לסטות מכך.

עם זאת, במקרה דנן יש מספר מאפיינים שראוי לקחתם בחשבון. העיקרי שבהם הוא שינוי המדיניות והמשני הוא הטלטלה שהחברה עברה.

אנו סבורים שיותר משמדובר בעגייננו בערר על עמדת המשיבה לפנינו טעות פשוטה שניתן וראוי לתקנה. מאחר והעירייה החליטה לחייב את הנכס בסיווג למגורים, ובפועל לא עשתה כן או שלמצער העוררת סברה כך. אנו מחליטים כי דין הטעות לבוא לתיקונה, ואם יש בכך לקבל את הערר שכאמור הוגש באיחור יהי כן.

בדיון הסתבר לנו כי יש מחלוקת אם שטח הנכס הוא 7 מ"ר או 11 מ"ר.

העוררת הסכימה כי השטח יחויב לפי מדידת העירייה.

הערר מתקבל ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.04.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המָשִיב.

יו"ר: עו"ד גרא אועך חבר: רו"ח

ם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ג בניסן תשעו

מספר ערר: | 10:51 / 140013419

מספר ועדה: | 11344

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת: פלאפון בעמ

-נ ג ד.-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

הערר נמחק לבקשת העוררת ובהסכמת המשיב ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.04.2016.

יו"ר: עו"ד ד

ו"

ר: עו ריחאן סעיד

וו וו

תאריך | : גבניסן תשעו

116

מספר ערר: | 12:12 / 140013717

מספר ועדה: | 11344

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריהאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת:

סולמר בניה הנדסה ושימור מבנים בע"מ חברה פרטית 515141273

חשבון לקוח: 10756474

מספר חוזה: 624584

כתובת הנכס: יפת 19 ג

-ג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

החלטגו לתת החלטה בערר בהעדר הצדדים.

בתיק הערר נמצאת הזמנה שנמסרה לעוררת וזו ככל הנראה החליטה שלא להתייצב לדיון, מאחר

והופעתה אינה חובה והוועדה מוסמכת להחליט בהעדר, כאמור החלטנו ליתן החלטה בערר.\

החלטנו לדחות את הערר.

עניינו של הערר הוא קבלת פטור לפי סעיף 330 לנכס ברחוב יפת 13 ג.

ביום 24/8/15 דחה המשיב את השגת העוררת מהטעם שהנכס אינו עומד בתנאי סעיף 330 לפקודת

העיריות נוסח חדש. :

העוררת בערר קצר טענה כי הנכס אינו ראוי לשימוש ולא ניתן לשבת בו היות והוא "טרם חובר

לחשמל עכב בעיית חשמל שטרם נפתרה". במסף, הוא מציין מספר בעיות נוספות.

בניגוד למצופה ממנה העוררת אינה מצרפת כל פירוט ותיעוד על בעיית החשמל וכל חוות דעת 4.

₪

שקושרת אותה לבעיות נוספות, שנציין מיד אינן מהותיות.

למעשה דיי היה בערר כדי שידחה.

המשיב ערך ביקורת בנכס ביום 11/8/15 וממצאיו אף במנותק מגושא החשמל מעידים כי"מדובר בנ

שנהרס או גיזוק בצורה שלא ניתן להשתמש בו ואם משתמשים בו אלא לכל היותר בנכס שהשלמ

השיפוץ שלו מתמהמהת.

גם אם יטען כי הנכס אינו מתאים עדיין לתכלית מסוימת אין לטעון כי הוא אינו מתאים לתכלי

כלשהי.

6 בוו

ונס אי

משני הטעמים האלה אנו סבורים כי דין הערר להידחות ובנסיבות המקרה לא מצאנו לנכון להטיל

הוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 11.04.2016.

בהתאם לנקנָה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי-ד] דת ערר) התש]"ז/ץ 1977 תפורסם החלטה שר האינטרנט של המשיב.

יין

יו"ר: עו"ד'גרא אֶהוד חב

ז"ח אלרון יצחק

עו"ד'ריחאן סעיד

ּ' דנית: ענת לזי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בניסן תשעו

מספר ערר: | 12:23 / *********

מספר ועדה: | 11344

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת: אמות השקעות בעמ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.04.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועד ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: ש"ד גב 1 ר: עו"ד רהחאן סעיד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

9 \ תאריך :| ג בניסן תשעו

מספר ערר: | 12:35 / 140014141

מספר ועדה: | 11344

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת: אקסקלוסיב תאורה וריהוט בע"מ

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

לאחר שעיינו בכל הראיות שהוצגו בפנינו ושמענו את הצדדים החלטנו לקבל את הערר באופן חלקי.

צודק המשיב בטענתו כי מועד ההודעה של העורר לרשות הוא קונסטיטוטיבי, ולא גיתן ליתן פטור במועד שקדם למועד ההודעה. לפיכך, אנו דוחים את הערר בנקודה זו. נוסיף כי שקלגו את הנימוקים שהעורר השמיע בפנינו שבגללם הוא לא הגיש את ההודעה במועד התחלת העבודות.

בעניין זה נציין שעפ"י נוסח הפטור אנו מנועים מליתן פטור לתקופה שקדמה להודעה. בנוסף, מדובר בחברה ותיקה וגדולה וחזקה עליה שהיא מעסיקה בנוסף למר מוגרבי הנכבד עובדים גוספים שיכלו להודיע על תחילת העבודות.

מצד שני כפי שהתרשמנו מהתמונות לדברי העורר ואף מדו"ח הביקורת הגענו למסקנה כי יש מקום בנסיבות מקרה זה ובהמשך להחלטות קודמות - הגם שזו אינה לדעתנו כוונתו המקורית של הפטור -

ליתן את הפטור מיום 19/11/15 עד ליום 31/12/15.

העבודות שבוצעו במקום שכללו ריצוף ופרקט, עבודות גבס, עבודות צבע, עבודות טייח חיצוני ועבודות גימור שונות, וכן תקרה אקוסטית וחיפויים אינם בגדר שיפוץ קל, אלא שיפוץ יסודי שכרוך למעשה בהרס לא קטן מחד ובאי יכולת שימוש כלשהי מאידך.

לפיכך, החלטנו לקבל את הערר וליתן לעוררת פטור מארנונה מיום 19/11/15 ועד ליום 31/12/15.

נית| בהעדר הצדדים היום 11.04.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לענייגים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית)(סאָ* דין+בוועדת

ערר) ה תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד גרא אה חבר: ע!"ד ריחאן סעיד

וו

תאריך | : ג בניסן תשעו

116

מספר ערר: | 12:35 / 140014141

מספר ועדה: | 11344

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר/ת:

אקסקלוסיב תאורה וריהוט בע"מ חברה פרטית 511827511

חשבון לקוח: 10672314

מספר חוזה: 538990

כתובת הנכס: הירקון 323

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: אקסקלוסיב תאורה וריהוט בע"מ

מוגרבי אליהו

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

העורר: בעבר במשך של 0 שנה יש לי מספר חנויות. שיפצתי אותן והבאתי אותן לרמה גבוהה מפני

שאני עוסק במכירת גופי תאורה ברמה יוקרתית. ידוע לי שאני צריך להודיע בזמן. מה שקרה לי בתקופה זו היו לי בעיות בעבודה וגם בעיות בריאות. יש לי כמה מסמכים בנושא הזה.

כשנזכרתי באתי לעירייה עם חשבוניות שהתחילו את העבודה.

את החנות הזאת בהתחלה העדנו אותה למכירות חיסול, דברים שיצאו מכלל האופנה ולא הייתי צריך לשפץ ולא שיפצתי. לאחר כשנתיים הגענו למסקנה שזה לא היה משתלם שהשכירות גבוהה וגם נדרשנו מהלקוחות מחו"ל לייעד להם חנות. אז נאלצתי להיכנס להוצאות שיפוץ. השיפוץ עלה לי מעל ל- 100,000 ₪ ויש לי פה חשבוניות. בפועל זה התחיל ב- 10/8/15. השיפוץ הסתיים ביום 5/1/16. במסגרת הבעיות הרפואיות הייתי בטיפולים וגם שקלו לעשות ניתוח. נעלם לי מהראש בהתחלה.

ב"כ המשיב: | ראשית, אין בידיי המשיב אפשרות להיעתר לבקשת העוררת ולפטור אותה עובר

למועד ההודעה מיום 19/11/15 וקיימת בעניין פסיקה רבה ומספר רב של החלטות שניתנו בוועדת הערר גם במהלך השנים האחרונים.

לעניין לתקופה שמיום 19/11/15 ועד ל- 5/1/15, הרי שמהראיות המצויות בפניי המשיב, הן אלו העולות מדו"ח הביקורת שנערכה ב- 24/11/15 והן מהתמונות שצרפה העוררת אשר צולמו ביום 20/9/15, אין בידי המשיב לקבל את הטענה כי הנכס נהרס או ניזוק במידה אשר מצדיקה מתן פטור מתשלום.

לאור זאת סבור המשיב כי יש לדחות את הערר גם לגופו בגין התקופה המצויה בסמכות הוועדה הנכבדה.

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה

כללית שליד עיריית תל אביב - יפו ערר מסי 140013292

בפני חברי ועדת הערך:

לוייר: עו"ד אהוד גרא

חבר: עו"ד סעיד ריחן

חבר: רו"ח יצחק אלרון

הערר

העוררת: דר' חנה ויינר

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו

החלטה בערר

העוררת מחזיקה בנכס מגורים ברח' יהודה בורלא 40, שמספרו בספרי העירייה הוא 2,,.,

בעקבות ביקורת שנערכה על ידי העירייה ביום 2.2.15 לצורך חיתר בניה שניתן למתזיק נמדד הנכס ושטחו המחושב תוקן מ-180 מ"ר ל-211 מ"ר לצרכי תישוב ארנונה.

העוררת הגישה למשיב השגה על המדידה, ובעקבותיה הופחת השטח מ-213 מ"ר כפי שנמדד בהתחלה ל-211 מ"ר כאמור לעל.

טענות הצדדים

העוררת טוענת כי שטתו של הנכס היה מאצ ומעולם 180 מ"ר, שטח זה לא גדל, על אף היתר הבניה שניתן לא נעשתח כל בניה בפועל, ובקיצור - יש להשיב את גודל הנכס ליושנו, משמע ל-180 מ"ר.

המשיב מצדו טוען כי המדידה הראשונה לפיה שטת הנכס הוא 180 מ"ר בטעות יסודה, כי העוררת נהנתה מחיוב חסר במשך שנים, וכי המדידה העדכנית, עס ההפחתה של 2 מ"ר היא הנכונה.

המשיב גם מציין בסעי 5 כי ייטענת העוררת כי לא נעשה שינוי בנכס אינה נכונהיי [סעי 6 לתשובה], ומוסיף כי מדידה נוספת שנעשתה ביום 11.3.15 אמתה את מדידת העירייח.

בנוסף טוען המשיב כי העוררת לא הציגח מדידה משלה להוכחת טענותיה.

דיון והברעה

ביום 5.1.16 התקיים דיון בפני הוועדה, וטענות הצדדים נשמעו.

לבקשת הוועדה פרט בייכ המשיב והבהיר את שיטת החישוב של שטח הנכס הכולל:

* שטת הקומה העיקרית [התתתונה] הוא 131.35 מ"ר.

* מעל קומה זו נמצאת קומת הגג. השטת הבנוי בקומת הגג [לא הפרגולה] תוא 3 מ"ר.

+ בנוסף יש שס מחסן בשטח של 1.3% מ"ר.

* סך כל השטחים האלה הוא 171.72 מ"ר.

* בנוסף, בהתאם לצו הארנונה יש לחייב כמרפסת עד 30% של הקומה העיקרית שהם 39.40 מ"ר. חיוב זה מתבסס על צו הארנונה בסייק 1.3.1 ישטחי סעי ו.

* סך כל השטחים האלה בנכס דנן הוא 211 מ"ר.

0. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, התלטנו לדחות או הערר.

1. הנטל להוכית את טענות הערר מוטל על העוררת. מאחר ואין לפנינו מדידה מטעם

העוררת אין לנו אלא לקבל את המדידה של המשיב. בנוסף, שיטת החישוב של חמשיב, שפורטה לעיל, תואמת את הוראת צו הארנונה, והעוררת אף לא העלתה טענה ביחס לאופן יישומה.

2. טענות העוררת שפורטו לעיל יותר משהן תוקפות את אמיתות העמדה המעודכנת

והמתוקנת של המשיב, ביחט לשטח הנכון לחיוב בארנונה, הן מכוונות נגד עצם התיקון של המדידה.

3. יוער עוד, כי הגם שהדיון בוועדה התקיים בהסכמת הצדדים בהרכב חסר, אין בכך לגרוע

מצירופו של החבר השלישי להחלטתנו, באשר לא התקיים בערר שלב הוכחות, איש לא העיד ולא נחקר, וההתלטה נפלה על יסוד מסמכים, מדידות והוראות הדין.

לטיכום, החלטנו לדחות את הערר, אך בנסיבות המקרה שלא לחייב בהוצאות.

ניתן והודע ביום 11.4.2016 בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהלייט (טדרי דין), תשס'/א-2000, לרשות הצדדיט קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה גו באתר האלנטרנט של המשיב.

: עו"ד ריחאן סעיד אלרון יצחק

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה

כללית שליד עיריית תל אביב - יפו ערר מט' 140013401

בפני חברי ועדת הערָר:

לוייר: עו"ד אהוד גרא

חבר: עו"ד סעיד ריהן

חבר: רויית יצחק אלרון

הערר

העורר: | אמנון מטלון

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו

החלטה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]