החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 1 עד 24 למאי 2016

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כד בניסן תשעו

0006

מספר ערר: | 11:44 / 140013649

מספר ועדה: | 11351

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: ש. כ. מאגרי אנוש בע"מ

-נ ג די

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסדר בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) ל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוק ו חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום : חבוע עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כד בניסן תשעו

מספר ערר: | 12:44 / 140013840

מספרועדה: | 11351

בפני חברי ועדת הערר:

+ו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: נעלי ענת דהרי בע"מ

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות-(ערר על קביעת ארנונה קללת)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר רנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד/צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבה; עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענוז/לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כד בניסן תשעו

מספר ערר: | 12:57 / *********

מספרועדה: | 11351

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: קלוש ראובן

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) "ן ל תפורסם החלטה זו באתג האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד 7 חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: \ טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך = : כד בניסן תשעו

מספר ערר: | 13:48 / 140013843

מספר ועדה: | 11351

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: חברת חלקת משנה 79/1 בגוש 6903 בעמ

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החַלטה

השעה כעת 13:55. אין נוכחות לעוררת על אף שבתיק אישור מסירה כדין.

בנסיבות המתוארות לעיל אין מנוס ממחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 02.05.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית

המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנוק 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנו לית)(סדרי דין בוועדת ערר) הת "ז+ 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0 /

יו"ר: עו"ד צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טליגדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כה בניסן תשעו

0-6(

מספר ערר: | 11:44 / 140014165

מספר ועדה: | 11352

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: נייער עודד,פסקל נייער דניאל

-נ ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכם שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 03.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. / \

| ב 2

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"דדהרו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

. תאריך : כה בניסן תשעו

06|(

מספר ערר: | 13:33 / *********

מספר ועדה: | 11352

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: א,ר.י. - מ.א.י. נכסים והשקעות בנדל"ן בע"מ -נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

גיתן והודע בנוכחות הצדדים היום 03.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 / ו/מ/נ ב

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

. תאריך | : כה בניסן תשעו

: 6

מספר ערר: | 14:04 / 140014180

מספר ועדה: | 11352

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קגיון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: שפר מירון (מאיר)

-גב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 03.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : כזבניסן תשעו

6"(

מספר ערר: | 10:50 / 140011491

מספר ועדה: | 11354

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רוגית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

אקספרינט סקאי אופיס בע"מ חברה פרטית 513553065,בן שלום אלמוג תעודת זהות *********,כהן אדם תעודת זהות *********,ש.ג.ר החזקות בע"מ חברה פרטית 513030676

חשבון לקוח: 10189026

מספר חוזה: 138171

כתובת הנכס: רוזן פנחס 25

ע"י ב"כ עו"ד: ללקין ארז

-נגב ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

נוכחים:

העורר/ת: אקספרינט סקאי אופיס בע"מ, ש.ג.ר החזקות בע"מ בן שלום אלמוג

יוסי אדם כהן

מיכאל כהן

ב"כ העורר/ת עו"ד : ללקין ארז

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

החלטה

לאחר ששמענו את טענות ב"כ הצדדים ניתנת בזאת החלטתנו כדלקמן:

1. הערר ימחק ללא חיוב בהוצאות, שכן לדעת הוועדה אין בסמכותה לדון בהפעלת סעיף 8 ג לחוק

ההסדרים ביחד עם סעיף 119 לפקודת מס ההכנסה.

2. יחד עם זאת, ב"כ העוררים ימציא למשיב כל מסמך היכול לשפוך אור על סוגיית הגביה נגד מרשיו

וככל שאין באפשרותו להגיש מסמכים יוגש תצהיר מטעם מי מהעוררים שאינו יכול להשיג את החומר הנדרש ע"י המשיב כל זאת תוך 60 יזם מהיום.

3 רשמנו את הצהרת ב"כ המשיב שלא ינקטו שום הליכי גביה במהלך ה- 60 יום מהיום כנגד מי מהעוררים.

4. היה והצדדים לא יעמדו במועדים הנ"ל, כל צד רשאי לפעול בכל הליך משפטי.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.05.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקגה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כל ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

)(סדרי דין בוועדת

/ / 22 7

יו"ר: עו"ד מִאוּר יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : א באייר תשעו

מספר ערר: | 10:46 / 140012206

מספר ועדה: | 11355

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: חברת חלקה 109 בגוש 7107 בעמ, חברת מעון דרש

-נ ג ד.-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסדר בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר ה

יו"ר: עו"ד ל חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום 'חבר: "ד טל גדי

7) שם הקלדנית: ענת לוי

על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

של המשיב.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז בניסן תשעו

מספר ערר: | 13:56 / 140013540

מספר ועדה: | 11354

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: מילניק אילה,אור פז אלון ,אורפז אבי,כלימיאן משה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אי התייצבותו של העורר בפעם השלישית מוכיחה כי על פניו זנח העורר את הערר.

אנו מוחקים את הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 05.05.2016.

| ו [

יו"ר: עו"ד\מְאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדגית: עגת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140011610 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חבר: עו"ד ורו'*ח אבשלום לול

רקע הדברים.

העורר: שמש יעקב

- נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת סיווג הנכס הרשום אצל המשיב כנכס מס!

3 חר-ן לקוח 10004680 בכתובת רחוב הרצל 28 תייא, בשטח של 31.64 מייר, האם לסווגו כטענת המשיב תחת הסיווג '*מתטניסיי או כטענת העורר כ ייבית מלאכה'י.

יוער כי הנכס נשוא הערר, לטענת העורר כעולה הן מהשגתו, הן בערר, והן בתצהליר עדות ראשית מטעמו, סווג בעבר תקופה של כ- 15 שנה ע"י המשיב כבית מלאכה, וסיווגו שונה ככתוב בהחלטת המשיב במכתבו מיום 28.7.2014 לסיווג יימחסניטיי.

בתאריך 16.4.2015 הוגשו תצהירי העורר. האחד מטעם העורר עצמו מר שמש *עקב, להלן: יישמשיי; השני מטעם וורה ויטצנקו, להלן ייוורת''.

בתאריך 25.5.2015 הוגשו תצהירי ראיות המשיב, מטעם חוקר השומה דרור עיני, להלן: ייעינייי; והחוקר דוד צדוק להלן: ייצדוקיי.

דיוו הוכחות התקיים בתאריך 6.8.2015 אשר בהסכמת הצדדים נוהל בהרכב חסר, בהעדרה של החברה עו"ד שירלי קדם.

העובדות הרלוונטיות והדיון בפנינו.

החוקר צדוק אישר בפנינו כי בביקורת הראשונה שערך בכתובת הנכס ביום 64 לא ביצע בפועל ביקורת משום שהעורר לא היה בנכס, ונאמר לו ע"י אחילינו של העורר שנמצא בחנות טמוכה, כי יש לתאם ביקורת עם העורר ואין לו מידע בכל הקשור לנכסי שמש יעקב. במעמד וה נמסר לו מספר הטלפון הנייד של העורר לשם קביעת מועד לביקורת חוזרת. בעדותו בפנינו מאשר צדוק: ילא נכנסתי לנכסיי.

.10

.12

בתאריך 10.4.2014 נערכה ביקורת נוספת ע"י צדוק; המקום היה סגור, לא בוצעה ביקורת עניינית שכן תזר על מה שכתב בביקורתו הראשונה, שיש לתאם ביקור עם יעקב שמש העורר. צדוק חזּר ואישר בעדותו כי גם בביקורת השניה לא נכנס לנכס נשוא הערר וכדבריו: יילא הצלחתי לעלות אפילו לקומה הראשונה מאתר והדלת לכניסת הבניין הייתה נעולה ובוודאי שלא עליתי לקומה השניה בה נמצא הנכס נשוא ערר זה

בייכ המשיב חקר את העורר ושאל אותו על הביקורות שערך צדוק. בייכ העורר התנגד לשאלה בכל הקשור ל- 2 הביקורות של צדוק שכן לא נערכו ביקורות בנכס עצמו שחיה סגור.

החלטתנו הייתה שעל העורר להשיב רק על ממצאי דוייחות שנערכו בפועל בנכס.

החוקר עיני צירף לתצהירו 2 ביקורות. האחת מיוט 28.4.2014 ; השניה מיום 24

עיון בדוייח הראשון מגלה כי ביקורתו נערכה ב- 4 נכסים. נכס מסי 91793 , נכס מסי 91799 , נכס מס' 91807 , נכס מסי 91812 .

יודגש כי הערר בפנינו נסב רק על נכס א.צ. 91793 לגביו נרשם ע"י עיני בביקורתו הראשונח, כך: *במקום נראו: גלילי בד, 2 מכונות תפירה, בגדים עייג קולבים, סולמות, קרטונים. בעת הביקורת לא נכת עובד בנכסיי.

ממצאיו לגבי 3 הנכסיסם האחרים אינם רלוונטיים לערר שלפנינו שכאמור נסב רק על א.צ. 200091793

בביקורת השניה מטעם עיני נערכה רק לעניין הנכס נשוא הערר, נרשם: ייבמקוס נראו 2 מכונות תפירה שלא היו פעילות בעת הביקורת, גלילי בד, שבלונות נייר, סולם, בגדים עייג מתלים. בעת הביקורת לא נכח עובד בנכס... מאידך לא הייתה אחסנה של קרטונים בשונה מביקורת אחרונה. הנכס משרת את אתר צריכה 9 ,ו

השוני בין הממצאים של עיני, בכל הקשור לנכס נשוא הערר, מתמקד בעובדה אחת, שלא נראו בביקורת השניה אחסנה של קרטונים. יוער כי הקרטונים בהם מדובר, תצלומם הוגש וסומן על ידנו כמש/1 לדוייח הראשון של עיני מחודש אפריל 2014 .

מר עיני הוסיף בעדותו בפנינו כי שתי מכונות התפירה לא הלו מחוברות לתשמל ולא נכח עובד בנכס.

וורה נתקרה ע"י המשיב בישיבת ההוכחות, ועדותה ממוקדת בסוגיות כדלקמן:

וורה עוסקת ביצירת דוגמאות שבלונות בלבד. להערכתה מבצעת כ- 20 - 25 דוגמאות

מידי חודש.

היא אינה מתקנת עבור הציבור הרתב ואין לה בכלל לקוחות.

היא אינה יודעת מה תכולת הקרטונים שבמוצג מש/1 ומתי פונו משם.

מקצועה של וורה תדמיתנית. היא מביאה בדים, מייצרת, גוזרת, תופרת ועושה

שבלונות. אינה מבצעת סוגים נוספים של תפירה.

העובדות אותן ציינה וורה בתצהירה, עליהן לא נחקרה ע"י המשיב, ולדעתנו אין

מנוס אלא לאמצן כעובדות נכונות הן:

א. היא עוסקת כתופרת המבצעת תיקוני תפירה של מוצרי טקסטיל עבור כל עסקיה של

משפחת שמש. [סעיף 4 א. לתצהירה.]

ב. היא עובדת כמודליסטית המבצעת ייצור ישבלונותי של דוגמאות היינו יוצרת

ג.

ייתבניותיי מבריסטול של דגמים חדשים, עבור משפחת שמש. קרוב לוודאי שלא רק לעורר שבפנינו.

מקום העבודה הוא בנכס נשוא הערר. קרי קומה 2 בבניין שברתוב הרצל 28 [סעיף 3 לתצהירה.]

.15

עיקר פעילותה מתוארת בסעיף 5 לתצהירה בו הוצהר כך: יעבודתי בנכטס מסתכמת בעבודה כתופרת וכמייצרת של דוגמאות חדשות (הן תבניות והן מוצר מוגמר מחומרי גלם, על פי תזונסם והוראותיהס של משפחת שמש, וזאת תוך שימוש בידי ובמכשירים ייעודיים (מכונת תפירה, מספריים, מחט וכו), תוך עשיית מלאכתי בעבודת ידליי.

נדגיש כי מעיון מתלושי השכר שלה, נראח כי משכורתה משולמת ע"י אופנת גוטי -שמש עמרי, המנהל עסקו בכתובת דרך יפו 32 ת'יא.

לא נסתרה טענת וורה כי בתפקידה כיוצרת שבלונות ודוגמאות עבור כל עסקי משפחת שמש

לא הוכת בפנינו כי וורה פועלת בכתובות ובנכסים במיקום שונה. לא נסתרה טענתה כי פעילותה מבוצעת מהנכס הממוקם בכתובת נשוא הערר. [יוער כי הבניין כולו הוא מבנה גדול החולש על 2 כתובות מצטלבות, חיינו רתי הרצל פינת דרך יפו.]

נדגיש כי דו"ח עיני השני (מיוט 27.7.14) מאשר כי הנכס נשוא הערר משרת את אתר צריכה 2000001799 . נכס וח, לאור מה שנקבע בביקורת הראשונה של עיני, רשום עייש שמש מרדכי ושמש יעקב (העורר).

העורר עצמו בתצהירו מאשר את העובדות שנטענו בתצהיר וורה, כך שגירסתו וגירסת וורה לא נסתרו בפנינו.

העורר עצמו העיד בפנינו כי חיוס גוזרים בנכס דוגמאות ועיצוב. תפירה המונית לא מתבצעת בנכס. וורה עצמה מועסקת כ- 4 שעות ביום בלבד בהיותה אם חד הורית שעות עבודתה גמישות לפי שיקול דעתה. אשר לארגצים כעולה מתצלוס מש/1 אלה שליכים לאחיו ולאחר שקיבל תשובת המשי 5ב לשנות סלווגו למחסן הס נזרקו על ידו.

מה שהצריך את המשיב, ועל כך לא באה כל ראיה, מדוע לאורך תקופה של 15 שנה, אותו נכס סווג כבית מלאכה ויש כעת מקום לשנות סיווגו?

חמשיב לא המציא דוייחות עבר על מנת לשכנע אותנו שאמנם חל שינוי בפעילות העורר בנכס כאן.

3. מצאנו להוסיף, מבלי לקבוע מסמרות, שכלל לא שוכנענו שאת הנכס כאן יש

לסווג כמחסנים, מקום שנראה מראיות המשיב כי משרת את הנכס מתחתיו המוחוק ע"י העורר, בה מנהל עסקי מכירה של מוצרי ביגוד.

4. לא מצאנו לאמ\ את טענת החוקר מטעם המשיב, שאם מכונות התפירה לא

מתוברות לחשמל, בזמן הביקורת, יחד עם העובדה שלא היה פועל במקום, כדי להשמיט את הקרקע מהסיווג בית מלאכה.

5. דברי וורה והעורר עצמו, תיאור עבודתה בנכס והיקף השעות שלה, אינו יכול

לבטל את הסיווג בית מלאכה, במיוחד שלא באו ראיות מצד המשיב להראות שינוי במהלך השנים הרבות עת סווג נכס זה כבית מלאכה.

6. בית מלאכה אינו מצריך תפירה המונית. לדעתנו עבודתה של וורה בנכס כ-8

שנים מתאימה לבית מלאכה, הגם שהייצור ההמוני מופנה החוצה, הרי שיש בהכנת השבלונות ותפירת דוגמאות מעשי ידיה יחד עם מכונות תפירה במקום, תואמת לסיווג בית מלאכה.

7. הפניית בייכ חמשיב להחלטת הוועדה בערר 140011910 בראשות היוייר אמיר לוי,

אינה תואמת לעובדות שהוכתו בפנינו.

8. לדעתנו בתינת הראיות מצד העורר ומצד המשיב, מובילה אותנו למסקנה כי

הגוּירה של השבלונות, הימצאותס בנכס, גלילי הבד והמיכון המשמש את עבודת וורה תואמים לסיווג בית מלאכה.

9. בנסיבות המקרה שלפנינו יש לקבל את הערר ולבטל את שינוי הסיווג של המשיב

לנכס נשוא הערר ולהותירו כבית מלאכה.

סוף דיבר

לאור האמור לעיל, הערר מתקבל. בנסיבות העניין אין אנו מחייבים בהוצאות .

ניתן היום, 5 במאי 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשסי/א -- 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם הלקה זו באתר האינטרנט של המשיב.

זודה מאור תבר: עו"ד ורויית אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: זני שרותי מימון בע"מ

-נג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף להסכמת הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

א באייר תשעו

********* / 4

115

ניתן והודע בנוכחות] הצדדים היום "זע ]) ר0

יו"ר: עו"ד צדוק אצון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר; "ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

. ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפז

תאריך | : א באייר תשעו

06|

מספר ערר: | 12:50 / 140014642

מספר ועדה: | 11355

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: שילוני נורית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אין מנוס אלא למחוק את הערר שכן אין בסמכותנו להתנות על הוראות החוק. אולם אנו מפנים את העוררת למחלקה המטפלת בעירייה בהנחות שכן שמענו שביחס לנכס בו היא מתגוררת היא כבר זכאית להנחה מלאה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.05.2016.

בהתאם לתקנה ₪0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינ של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוק ל חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו" גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| א באייר תשעו

מספר ערר: | 11:47 / 140014230

מספר ועדה: | 11355

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: שטינר יוספה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכם בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינשְכְנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד ו חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| א באייר תשעו

מספר ערר: | 12:37 / 140013966

מספר ועדה: | 11355

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: ירושצקי דמיטרי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

הערר מתקבל באופן חלקי בהתאם להסכם בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות/(ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר טרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוק אלון חבר: ורו"ח לוו//אבשלום חברוַעו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140012932 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררת: מ.ע.ן שירותי בביטה בע'ימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

עניין לנו בערר שהגישה העוררת בגין תחיובה בארנונה ביחס לנכס בשטח של 88 מ"ר המסווג בסיווג ייבניניס שאינם משמשים למגוריסיי ברתוב אחימאיר אבא 27 תל אביב.

העוררת הגישה השגה בטענה כי יש לשנות את סיווג הנכס ולסווגו בסיווג יימלאכה ותעשיהיי.

העוררת טוענת כי שטח הנכס משמש את העוררת למלאכות שונות כגון כביסה , גיהוץ , תפירה , תיקונים , צביעה, תיקוני נעליים ומכירת ציוד ואביוריס. לאור הפעילות המתבצעת בנכס טוענת העוררת כי מדובר בעבודת מלאכת כפיים ומכאן יש לסווגו כבית מלאכח.

מנהל הארנונה דחה את השגת העוררת בטענה כי בביקורת שנערכה בנכס נמצא כי השימוש בנכס הינו עסק למכירת אביורי נוחות ומתן שירותי מכבסה ולפיכך הפעילות במקום אינה נכללת בהגדרת סעיף 3.3.1 לצו הארנונה.

בתשובתו להשגה הרחיב המשיב וציין כי הפעילות בנכס אינה עונה על התנאים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין אליהו וחר שכן אין מדובר בייצור המוני של מוצרים באמצעות מכונות ופועלי ייצור ואין מדובר בעבודת כפיים של בעל מלאכה המוציאה את המכבסה מדר עסקי השירותים.

המשיב סיכם עמדתו בסיכומי הטענות מטעמו כדלקמן:

*'תיאור הפעילות בנכס , במלוחד נוכח הניתות שערץ כבוד השופט מזוז בפסד אליהו זהר מלמד כי הנכס הוא מכבסה מקומית המקיימת פעילות בסיסית של כביסה באמצעות מכונות ולכן אינה עולה לכלי מלאכה המתבצעת בבית מלאכה?

העוררת לעומת זאת טוענת כי אותו פסק דין מכניס באופן ודאי את פעילות העוררת להגדרה של מלאכה וכי מלאכה אינה חייבת להיות מלאכת כפיים ממש . הואיל ובעלי המקצוע המועסקים בעסקה של העוררת אינם ייעובדי צווארון לבןיי ואף לא פסידיס הרי שלטענת העוררת ובהתאם לקביעת בית המשפט בפרשת אליהו זהר יש לראות בהם מחוללי עבודה ייצורית ולפיכך מדובר בפעילות שיש לסווגה כמלאכה ותעשייה.

לאחר שהצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמה ביחס לסיווג הנכס ו/או חלקים ממנו נקבע התיק לשמיעת ראיות.

העוררת הגישה את תצהירו של הבעלים ומנהל העוררת מר מוטי אנטבי . הוא תיאר את פעילות המכבסה ככזו המשרתת את לקוחות השכונה ומכבסות שכונתיות אחרות ואת הפעילות במחלקת הסנדלרית .

עד העוררת ציין כי שטח של 62 מ"ר מתוך סך שטח הנכס משמש לציוד ומכונות וכי בנכס מועסקים 6 עובדים במשרה מלאה ובעבודת כפיים.

עוד תיאר עד העוררת את הפעילות בנכס כדלקמן :

/בנוסף לפעילות הכביסה מפעילה העוללת במקום פעילות של גיהוץ , תפידה, תיקונים. צביעת , תיקוני נעליים .....בנכס קיימים מכונות כביסה תעש:יתיות ומייבשי כביסה תעשייתיים , מכונות לניקוי יבש, מכונות תפידה, דוודים , מעדכת צינורות , מעדכות חימום , קלשי גיהוץ ומגהצים תעש?יתיים , מכונות תיקון נעליים ועו 7...

עד העוררת צירף לתצהירו תמונות המדברות בעד עצמן ומגבות את התיאור העובדתי שמסר כאמור לעיל.

המשיב הגיש את תצהירו של העד ליאור בארי אשר ערך ביקורת בנכס ביום 15.2.16.

את ממצאי הביקורת פירט עד המשיב תוך הפנייה לשרטוט הנכס אותו חילק לצבעים שונים על פל השימושים שנעשו בו בעת הביקורת ותוארו בסעיף 3 לדות ממצאי הביקורת.

כך למשל ביחס לחלק המסומן צהוב בתשריט כתב עד המשיב :

*במשטח הנליל נלאו: מכונות כביסה גדולות, מכונת ניקוי יבש, שולתן גיהוץ, מכונת סנדלר, שולחן עם כלי עבודה *דניים לתיקון נעליים (במקום גלאה סנדעל מתקן נעללים)/

לדוח ממצאי הביקורת ולתצהיר המשיב צורפו תמונות רבות שצולמו בנכס ואשר חולקו לפי התחלקיס בתשריט שסומנו בצבעים שונים.

כך הניחו הצדדים ראיותיהט בפני ועדת הערר כאשר עולה מתצהירי הצדדים כי אין בינהם מחלוקת עובדתית ביחס לשימוש שנעשה בכל אחד מחלקי הנכס .

במהלך חקירת עדי הצדדים על תצהיריהס לא הזיס צד מהצדדים את הגרסה העובדתית שהביא משנהו.

בטרסם נתייחס למחלוקת הפרשנית בין הצדדים ביחס לסיווג הפעילות בנכס נציין כי מבחינת עובדתית יש לקבל את החלוקה עליה הצביע עד המשיב בתצהירו ובסעיף 3 לדות ממצאי הביקורת.

נוסיף ונאמר כי אין מתלוקת בין הצדדים כי בחלק הנכס המסומן כחול בשרטוט לא נעשית פעילות שניתן לסווגה בסלווג מלאכה ותעשלייה למעט ביחס לפעילות לשכפול מפתחות באשר אלית טוענת העוררת כי הינה חלק מפעילות שיש לסווגה כמלאכה.

ביחס לחלקים הצהוב ,הורוד, הכתום והירוק תלוקים הצדדים ביניהם כאשר לעמדת חמשיב על אף שבחלקיס אלה נצפו מכונות כביסה גדולות , מכונה לניקוי יבש, שולחן גיהוצ ומכונת סנדלר , מסוע ובגדיס - אין מדובר בשימוש שיש לסווגו תחת מלאכה או תעשייה אלא פעילות שיש לסווגה במסגרת מתן שירותים ללקוחות העוררת. (ביחס לחלק הירוק ראה התמונות שצורפו לדות ממצאי הביקורת).

לאור האמור לעיל נותר לנו להכריע בסוגיה משפטית פרשנית האם לנוכח הפעילות המתבצעת בנכס והממצאים העובדתיים המתוארים בתצהיר העוררת ובדות ממצאי הביקורת נכון יהיה לסווג את הפעילות בנכס בסיווג מלאכה ותעשליה.

אפשר לצמצם ולאמר כי המחלוקת בין צדדים נסובה הלכה למעשה על הדרך שבה יש ליישם את פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת אליהו זהר, פסק דין שדן בשאלת סיווגה של מכבסה בסיווג מלאכה ותעשייה.

לעמדתו של המשיב פסק חדין בעניין אליהו אחר אינו קובע כי מכבסה באשר חיא מכבטה תטווג בסיווג מלאכה ותעשייה אלא רק מכבסה שניתן לאפיינה כמכבטה מרכנית.

במקרה שבפנינו מדובר לטענת המשיב במכבסה שכונתית ועל כן יש לסווגה בסיווג שירותים ולא סיווג מלאכה ותעשייה.

לאחר שעלינו בראיות שהגישו הצדדים ,בדוייח ממצאי הביקורת , בתקירתם הנגדית של עדי

הצדדים ובהת: יחס לסיכומי הטיעונים המשפטיים אותם הגישו הצדדים הגענו למסקנה כי בחלק

ניכר מהנכס מתבצעת פעילות שניתן להגדירה כבית מלאכה.

מסקנתנו זו במקרה ּה נקבעת בהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בפרשות מישל מרסייה ובעניין אליהו זוהר (עמיימ 2503/13).

בפסק הדין בעניין אליהו ווהר קובע כבוד השופט מווצ:

/ בניסיון להתוות את המאפיינים של '/מלאכהלי מזת וישידותים': מזה, ואת ההבתנות ביממהן, נראה לי שניתן לצייר את שני הסיווגים המיל, יחד עם הסינוג *תעשיתי, על ציר אחד - כאשר בקצהו האחד מצויה /*תעשיהיי, בקצה הנגדי מצויים *שילותיםי, (בתווך מצוית ה'/מלאכת.

נכס המשמש ללתעש: הל, מאופיין, ככלל, בכך שמתק ימת בו פעילות <יצול (כיצול מוצל

מחומר גלם), במבנה תעשייתי, באמצעות מכונות ופועלי *יצוד. מפעל תעשיה מאופיון גם בכך שהוא עוסק בייצוד המוני של מוצרים, ולא בייצור על פי הזמנה של לקוח קצה ספציפי,

לעומת זאת, הנכסים המשמשים לענפי ה'ישילותיםיי הם נכסים שהפעילות בהם מאופיינת, ככלל, במתן שירות אישי בהתאם לצרכיו ש2 לקוח קונקלטי, ללוב במבנה משללים, ועע-ידי בעע מקצוע חופשי ל'צוואלון לבן?), כגון עורך-דין, דואה-חשבון, לופא, יועץ פיננסי וכדומה.

בתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכטיס המשמשים לימלאכתי, אשל יש בה שילוב בין מאפייני תעשית למאפייני שידותים. מחד גיסא, בתי מלאכה לסוגיהם מאופיינים במדכיב *שירותי? של מתן שירות מקצועי ללקות קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שילות מקצועי. מאידך גיסא, השירות שניתן בבית מלאכה הוא בעק 2 מאפיין //תעשיית?/, במובן של עבודת כפיים המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים ('/צוואדון כתולל), ולא על :די פקידים ובעלי מקצועות חופשיים ('צוואלון לבן?). כמובן שבעידן המודרני אין מדובל עוד בכוכים חשוכים מואליס בעשש:ות, אלא בבתי מלאכה המשלבים לצד עבודת כפיים גם עבודה עם מיכון מקצועי מתאים.

מאפיינים אלה תואמים לתלוטין את האופי של פעלויות הנחשבות כמלאכת קלאסית, דוגמת אלה הנזכרים בתגדרה המללונית של /יבית מלאכהל (נגליה, מסגליה וסנדקריה), וכן סוגים נוספים של בתי מלאכה שתשילות שניתן בהם ללקוחות הוא שירות אישו המאופיין בעבודת כפיים מקצועית.

פעילות המקיימת שני מאפיינים אלה לאויה להיות מסווגת לצרכי אלנונה בסיונג של /מלאכהל או /בית מלאכת.

במקרה של המכבטסה של העוררת הוכח כי בתלקים המסומנים כתום צהוב וורוד בשרטוט העסק נשוא הערר שבפנינו מתקיימת פעילות המאפיינת שילוב של עבודת כפיים עם מיכון מקצועי מתאיסם כדוגמת נגריה מסגרה וסנדלריה , גס החלק הירוק אשר תמונות ביחס לשימוש הנעשה בו צורפו לתצהיר המשיב מאופיין במכונות וצנרת תעשייתית וגם ביחס אליו הגענו למסקנה כי השימוש בו מאפיין בית מלאכה.

הגענו למסקנה כי לאור השימוש המתואר בתצהיר עד העוררת ותצהיר עד המשיב והתמונות המלמדות על שימוש במכונות כביסה תעשייתיות, מיבשים גדולים , צנרת עניפה ומורכבת , דוודים , מסילות לתליית בגדים, שולתן נגרות ומכונות נגרות , הרי שחשימוש הנעשה בחלק גדול מהנכס מתאים לסיווג מכבסה שכן מדובר במכבסה המתאימה לאפיון שנקבע בפסק הדין בעניין אליהו הר ביחס למכבסה מרכזית.

ויובחר , האבתנה האם מכבסה הינה מכבסה שכונתית או מכבסה מרכוית אינה עניין כמותי בלבד כי אם עניין מהותי. השתכנענו כי אין מדובר בחנות המעניקה ללקותותיה שירות מסירת דברי כביסה לחברת ניקוי יבש או למכבסה חיצונית כי אם נכס בו נעשות פעולות הכביסה בסממנים תעשייתייס.

אין צורך להרחיב את הדיון בשאלת התאמתו של אזור בו נעשית פעילות סנדלרות על ידי מכונות מקצועיות ועל יד סנדלר לסיווג כבית מלאכה.

המשיב לא הניח תשתית ראייתית התומכת בטענתו כי מרכז הפעילות המבוצעת בנכס נוטה לשירותים שכן המימד של הענקת שירות הינו במרכז הפעילות בנכס. להיפך התמונות, דות ממצאי הביקורת ועדויות הצדדים מלמדות אחרת.

העוררת הצביעה על סוג העבודה המתבצעת בנכס על ידי עובדים מקצועיים וסנדלר והשתכנענו כי בתלקים מהנכס כאמור לעיל השירות הניתן ללקוחות הינו בעל מאפיין תעשייתי כפי שנאמר

בפסק הדין בענייין אליהו והר :

...השירות בבית המלאכה הוא בעל מאפיין /*תעשייתיי/ במובן של עבודת כפיים תמתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים (/צוואלון כתול?) ..%

רבות נכתב ביחס לבריימ 4021/09 מנהל האונונה בעיריית תל אביב נ' מישל מרסייה שסם קבע בית המשפט מבחנים חדשים להגדרת ייבית מלאכהיי : מבחן ההגדרה המללונית, מבחן התכלית הסוציאלית ומבחן האחידות הפרשנית. לא מצאנו לשוב ולהרתיב בשאלת פרשת מישל מרסייה בעניין שבפנינו שכן התייחסות בית המשפט העליון בפרשת אליהו והר כוללת גם ניתות והתייחסות לפסק הדין בעניין מישל מרסייה ומאחר ועובדתית , פסק הדין בעניין אליהו זהר הוא שרלבנטי לעניין נשוא ערר זה.

בסיכומיו מפנה בייכ המשיב לשתי החלטות שיצאו תחת ידיהן של ועדות הערר בעניינים אשר לטענת בייכ המשיב דומים.

עיינו בהחלטות שצורפו לסיכומי המשיב ולא השתכנענו כעמדת המשיב כי החלטות אלה דנו והכריעו בשימושים דוגמת השימוש נשוא ערר זה .

מצאנו כי החלטת ועדת הערר בעניין אביה רון ניתנח עוד בטרם יצא תחת ידו של בית המשפט העליון פסק הדין בעניין אליהו והר ואילו בפרשת ברנד נדונה מכבסה עס מאפיינים שונים מהמכבסה שבפנינו על כן אין ללמוד גוירה שווה מהחלטה גו שכן ועדת הערר בעניין ברנד התרשמה מהממצאיס העובדתייס שהובאו בפניה וקבעה כי אין מדובר במכבסה מרכזית דוגמת המכבטה שנדונה בעניין אליהו זהר אלא במכבסה שכונתית,

כאמור , במקרה שבפנינו, התרשמנו כי אופי המכבסה שונה ממכבטה שכונתי ומתאים יותר להגדרת מכבסה מרכזית.

מכל האמור לעיל הגענו למסקנה כי בחלסיס המסומניט צהוב , כתום , ורוד וירוק בשרטוט הנכס בצורף לדות ממצאי הביקורת ותצהיר עד המשיב נעשית פעילות שניתן לסווגה בסיווג בית מלאכה.

לאור קביעה זו עולה כי בשטת של 30.8 מ"ר מכלל שטח הנכס נעשית פעילות שלא ניתן להגדירה כפעילות לתעשייה ו/או בית מלאכה שכן (אין מחלוקת בעניין וה) בחלק גה של הנכט עושה שימוש העוררת למכירת מוצרי סדקית , מוצרים אתרים ושכפול מפתחות.

עולה מהראיות שהובאו בפנינו כי השטח המסומן כחול בתשריט הנכס מהווה יתידה בעלת קיום עצמאי ונפרד משאר שטחי הנכס המהווים שטחים המשמשים לבית מלאכח. בית המלאכה יכול להתקיים גם ללא היחידה המקיימת פעילות כלכלית גרידא למכירת מוצרים ושכפול מפתחות וכל יחידה , גם אס לא חולקה על ידי המשיב לשני נכסים , עומדת בפני עצמה.

בנסיבות המתוארות לעיל לא יהיה זה נכון לקבוע כי חשימוש בחלק הטפל (30 מ"ר המסומן כחול)

צריך לייזכותיי בסיווג של חלקו העיקרי של הנכס. במקרה שבפנינו ניתן לחלק בין חלק הנכס בו נעשית פעילות למתן שירותים לבין יתרת חלקי הנכס ויהיה גה לא נכון ולא צודק להחיל את סיווג הנכס כבית מלאכה גם על חלק זה.

לפיכך דין הערר להתקבל חלקית באופן שבו המשיב יסווג את חלקי הנכס המסומנים בתשריט המצ'/ב לתצהיר עד המשיב בורוד , כתום , צהוב וירוק בסיווג בית מלאבה.

משלא נתבקשנו לעשות כך , אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 9.5.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בת?

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאטם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסט החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0 \

*יו''ר: עו'יד אלון צדוק חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי חבר: ען'/ד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140014097 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו''ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררים: ברגמן שרה ואביהו

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

העוררים מחזיקים בנכס ברחוב קלמן מגן 3 תל אביב.

ענינו של ערר וה מתמקד בהוראות תקנה 12 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)

התשנייג - 1993 (להלן : 'יהתקנות").

העורריט נרשמו על ידי המשיב כמחציקים בנכס ביוט 16.9.2015 .

העוררים פנו למנהל הארנונה וביקשו לראות בהם המחציק והבעלים הראשון של הבניין התדש והריק ולפיכך וּכאיס הט לטענתם לפטור מארנונה הקבוע בתקנה 12 הנייל.

המשיב קבע כי העוררים אינם הבעלים הראשון של הנכס ועל כן אינם זכאים להנחה הקבועה בסעיף 12 לחוק.

הצדדים לא היו חלוקים ביניהם מבחינה עובדתית ולפיכך התבקשה הוועדה להכריע על סמך חומר הראיות שבתיק והטיעוניס המשפטיים שיוגשו על ידי הצדדים במסגרת שלב הסיכומים.

למעשה מבקשים העוררים לראות בהם את הבעלים הראשון של הבניין לצרכי ארנונה ומבסטים את טיעוניהם על כך שרכשו את זכויותיהם בנכס עוד קודם למועד בו נדרשה ארנונה בגין הנכס הגמור על ידי המשיב.

בתשובת מנהל הארנונה להשגת העוררים מיום 16.11.2015 דחה מנהל הארנונה את ההשגה בטענה כי המחזיק הראשון ובעלת הקרקע בנכס שבנדון הינה י'גינדי החזקות ייוום 2009 בעיימיי

לפיכך עמדת המשיב היא שמאחר והנכס הוחצק עוד בטרם נמסר לעוררים על ידי היום והבעלים הקודם הרי שהעוררים אינם יכולים ליהנות מהפטור הקבוע בתקנה 12 חנייל.

בסיכומי המשיב מוסיף המשיב טענה נוספת :

יבנוסף יוסבר כי הרציונל העומד בבסיס הפטור הניתן בסעיף 12 לתקנות מטלתו לאפשר ליזם אשר סיים את בניית הדירה זמן מספיק לצורך מכירת הדירת בכי שתתול עליו החובה לשלם אדנונה בגי[ הנכס?

איננו יכולים לקבל את הפרשנות הזו של המשיב או הטענה כי וה הרציונל העומד בבסיס תקנה 12 הנייל.

צו הארנונה אינו משמש כלי במסגרת מאמצי השיווק או חישובי הרווחיות של לומיס או קבלנים, לו אכן חיה וה הרציונל העומד בבסיס תקנה 12 לתקנות הרי שהיה מקום להרהר אחריו. מן המפורסמות היא כיום שמרבית דירות הקבלנים או חיומיס נמכרות הרבה לפני מועד השלמת

בניית הדירות ללמדך שאין כל היגיון בטענה לפיה יש לפטור את היום מארנונה יזמ מספיק לצודך מכירת הדירת י.

ליוּם כי אם בעלים ראשון יתפרש כמי שמעמיד פטור גם לרשותם של מי שמוסיף לו תוספת בניייה ועושה ואת לשם מכירתו אשר גם הוא יוכל לטעון כי יש להחיל עליו את תקנה 12 הנייל.

הדרך היחידה לבחון את תחולתה של תקנה 12 לעניינס של העוררים על פי לשון הסעיף.

הסעיף קובע כי בכדי לקבל פטור על הנישום לעמוד במספר תנאים.

וזו לשון תקנה 12 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנייד 1993 :

* (א) בכפוף לאמור בתקנת 13 (3) המועצת רשאית לקבוע הנחת בשיעור המפורט להלן, למחזיק שהוא הבעל הראשון של בניין חדש, דיק , מיום שהסתיימה בנייתו הוא ראוי לשימוש ‏ אין משתמשים בו במשץ תקופה לצופה?

האם עמדו העוררים בכל התנאים המצטברים קבועים בתקנה 12 ?

ניתוח התנאים המצטברים והנסיבות העובדתיות במקרה שבפנינו עליהן אין מתלוקת מביא לתשובה שלילית.

אישור האכלוס לדירה נשוא הערר ניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה ביום 16.4.2015 .

ממועד זה אין חולק כי המשיב רשם את 'יגינדי החזקות ייווס 2009 בעיימיי במחזיק ראשון בנכס גה.

גינדי אשר חויבה בארנונה מאותו המועד פנתה למשיב וביקשה לממש וכותה להנחה מארנונה על פי תקנה 12 הנייל בהיותה המחציק והבעלים הראשון של נכס זה. בהתאם ניתן לגנדי הפטור המבוקש עד למועד בו נמסרה החצקה בדירה לעוררים .

בנסיבות אלה ברור כי העוררים לא הצליחו להוכיח מבחינת דיני הארנונה כי הס ייהמתציק והבעלים הראשון של הנכסיי כמצוות תקנה 12 לתקנות.

אין חולק כי ייגינדי החזקות ייווס 2009 בעיימיי נרשמה כמחזיק בנכס , ורישום וה היה תקף גם לאחר מועד רכישת הזכויות על ידי העוררים ולפני שנמסרה להם החזקה בנכס.

לאור האמור לעיל , ומאחר ולא התקיימו בעניינם של העוררים כל התנאים המצטברים הקבועים בתקנה 12 לא מצאנו כי במקרה זה יכולים העוררים ליהנות מההנחה לנכס ריק הקבועה בתקנה 2 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנייג-1993 .

לאור האמור לעיל נדחה הערר.

בנסיבות ניהול התיק, אץן צו הוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 9.5.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתְקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'/ר: עו אלון צדוק חבר: עו''ד/רו'/ח אבשלום לוי חבר: עו'יד גדי טל

קלדנית : ענת לוי

+ ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ב באייר תשעו

מספר ערר: | 11:52 / 140013924

מספר ועדה: | 11356

בפני חברי ועדת הערר;:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: לידר זהר רבקה

-1 ג ד -

מנהל הארנוגה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מברכים את הצדדים על כי השכילו להגיע להסכמה ביניהם ונותנים לה תוקף של החלטה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 10.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"דאָריה שלומית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

- בפני ועדת הערר לקביעת ארנונה כללית ערר 140012842

שליד עיריית

העוררת:

המשיב:

תלאביב | - יפו

מאודנטל בע'/מ

- | נגד-

מנהל האונונה של עיריית תל אביב יפו

החלטה

עניינו של הערר דנן הינו נכס ששטחו 50 מ"ר, ומיקומו ברחי ראול ולנברג 14 בתל-אביב (נכס 0 (להלן: ''הנבסיי).

תמצית טיעוני העוררת

העוררת מליצרת בנכס ערכות (קיט) להלבנת שיניים (להלן: ''המוצר': או ''הערבה").

עובדי העוררת מייצרים את הערכות מחומרי גלס שונים ובהם חומרים נוזּליים (המגיעים במיכלים) ורכיבים מוצקים, ואת בעזרת המכונות, המכשור והציוד המצויים בנכס, ובכלל זאת מכונה למילוי מורקים, מכונת הלחמה וחטבעה, מכונת ניילון, שולחנות עבודה, משטחי אריוה ועוד.

הערכות מלוצרות בכמויות מסחריות, כמוצר מדף לשימוש הציבור הרחב של רופאי השיניים, והוא נמכר להם באמצעות מפיצים שונים ברחבי העולם. הערכות מיועדות בעיקר לייצוא.

תהליך הייצור בנכס מתבצע בייפס ייצוריי.

בנכס מתבצעת פעולה של הרכבת המצרקיס ומילויים בגיל; גיל ההלבנה מגיע מגרמניה בחביות; המזרקים מגיעים מפורקים ל-7 חלקים קטנים; את המזרקים מרכיבים עובדי העוררת בעזרת מכונה, תוך כדי ביצוע תהליך המילוי. המילוי מתבצע באמצעות מכונת מילול אשר נבנתה במיוחד למטרה צו; על גבי כל מזארק שמולא בחומר מודבקת תווית. המזרקיס בתוספת עלונים מוכנסים לתוך אריוות וואקוס. כל אריות וואקוס נאטמת בהלחמה באמצעות מכונת ההלחמה; בכל אטימת הלתמה מוטבע על גבי אריות הוואקום מספר האצווה ותאריך התוקף.

תהליך הייצור אשר מתבצע בנכס, עונה על כל המבתניס אשר נקבעו בפסיקה לסיווגו של נכס כייתעשייה ומלאכהיי.

1. מבחן *יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי

1. הערכה מלוצרת ממספר תומרי גלם, אשר כתוצאה מתהליך הייצור המתבצע

בנכס, הופכים למוצר חדש - הוא ערכה להלבנת שיניים.

2. לערכה תו תקן אירופא? כ- 064106 [60108 גע, שמספרו 1014 05; הערכת

כוללת מספר חומרי גלס בעלי תו תקן אירופאי אחר שמספרו 0510 25).

העובדה שלערכה יש תו תקן שונה מתו התקן של רכיביה מלמדת אף היא על כך, שמדובר במוצר אחר, שונה מחומרי הגלם שמרכיבים אותו.

3. לאור האמור לעלל יש לקבוע, כי בנכס מתבצעת פעילות ייצורית של ייצוך יייש

מוחשי אחדיי, שהוא ערכות להלבנת השינלים, מיייש מוחשי אחריי, שהם חומרי הגלם השונים המשמשים לייצור המוצר.

תהליך הייצור המתבצע בנכט, חינו תהליך מקיף ומורכב הרבה יותר מאשר סתם ייהעברה של המוצר ממכליס גדולים למכלים קטניסיי. טענת המשיב כמוה כטענה שבמפעל של ייתנובהיי שבו מעבירים את ההלב שמגיע מהרפתות לשקיות/ קרטוני חלב, לא מתבצע ייצור אלא לכל חיותר ייהעברה של המוצר ממכלים גדולים למכליס קטנים יותריי, וכי ייבסהייכ מדובר באריוה של החלב לצורך הפצתויי.

יתר על כן, בית המשפט העליון הרחיב את אמות המידה לסיווגו של נכס בסיווג תעשיה, בקבעו שהסיווג יחול גם על נכס בו מתבצעת פעילות המשלימה ייצור תעשייתי. בעניין עעיימ המועצה האזורית חבל *בנה נ'

אשדוד בונדד בע'יימ (פורסם בנבו) (להלן: ‏ 'פס'יד אשדוד בונדדי) קבע

ביהמייש העליון:

''בגדרה של פעילות תעשייתית אני סבורה כי ניתן להכניס גם פעילות משלימה, המביאה את המוצר לידי מצבו המוגמר ... אכן, המוצרים בהם מבצעת המשיבה את אותו טיפול משלים מגיעים לידיה כשהם כבר בגדר מוצר מוכן והמשיבה עצמה אינה מכניסה בל שינוי במוצר עצמו ... במילים אחרות, הפעילות המתבצעת בנכס מהוות חוליה אחרונה של הטיפול במוצר .... לאור האמור אני סבורה כי בנכס שבמוקד חדיון בפנינו מתבצעת פעילות המשלימה ייצור תעשייתי, ואשר ראוי לסווגה כפעילות תעשייתית'י.

בענייננו, הפעילות המתבצעת בנכס הינה לכל הפתות יפעילות המשלימה ליצור תעשייתייי, ולפיכך גס מטעם זה ראוי לסווגה כפעילות תעשליתית.

6. ג דו'יח הפקח מטעם המשיב, בו נכתב, כי במקום נראו בין היתר חומרי גלס

ומוצרי אריוה, מכונת ניילון, מכונת הלחמה והטמעה, ומכונת מילוי מורקים, מעיד על כי בנכס מבוצעת פעילות *יצורית, וכי אלמנט האריוה הינו רק אהד משלבי הייצור.

מבתן היקף השימוש במוצר המוגמר

הערכות מיוצרות בכמויות מסחריות, כמוצר מדף לשימוש הציבור הרתב של רופאי השיניים, והוא נמכר להם באמצעות מפיצים שונים ברתבי העולם. הערכות אינן מיוצרות עפ"י הוזמנה של לקוח ספציפי.

המבחן הכלכלי- מבחן השבחת הנכס

1. הפעילות המתבצעת בנכס משביחה את הערך הכלכלי של התומריס הכלולים

בערכה.

2. אף רכיב מתוך המרכיבים אינו נמכר על ידי העוררת כפי שהוא ו/או בפנכ

עצמו, אלא רק כשהוא מהווה חלק מתוך ערכת ההלבנה, ולאתר שעבר בנכס טיפול/שינו?/השלמה, באופן שהשביח את ערכו הכלכלי.

3, למרבית הרכיבים כשלעצמס אין ערך כלכלי ו/או לא ניתן לעשות בהם שימוש בפני עצמם.

4. מבתן ההנגדה או מרכו הכובד

1. בבנכס לא מתבצעת כל פעילות של מתן שירות ובוודאי לא יישירות אישפי

ללקוח ספציפי. לנכס לא מגיעים לקוחות כלל, ולא ניתן בו כל שירות.

2. בנסיבות אלה, ברור שלא ניתן לסווג את הפעילות המתבצעת בנכס כפעילות

של מתן שירותים. לפיכך גם ברור, שמרכז הכובד של הפעילות המתבצעת בנכס הוא פעילות ייצורית

לא זו בלבד שטענת המשיב כאילו בנכס *מתבצעת פעילות שעיקרה עסקית שיווקית', לא נוכרת בדוייח הפקת מטעם המשיב, אלא שגם אין בה ממש.

הנהלת התשבונות של העסק אינה מתבצעת בנכס, אלא במשרד הנהלת תשבונות חיצוני. גם פעילות ייהשיווקיי של המוצר מתבצעת בעיקרה מחוץ לכותלי הנכס. המוצר מופ\ בעיקרו לחוייל, ובכלל וה לאוסטרליה, למדינות במזרת הרתוק, לדרום אפריקה ועוד. הפרשי השעות ביו ישראל לבין המדינות אליהן משווק המוצר, מחייבים שהפעילות השיווקית תתבצע מעבר לשעות העבודה המקובלות, ולכן פעילות זו נעשית מהוי לנכס.

גם טענת המשיב כאילו ייחלק ניכר מהנכס משמש בעיקר למשרדים וכיוצ'יביי, דינה להידחות.

כעולה מדוייח הפקה, בתלק קטן מהנכס ממוקם שולחן משרדי אחד עס מתשב ופקסימיליה.

מדובר בציוד המשרת את הפעילות העיקרית של ייצור המוצר המתנהלת בנכס, כפי שהדבר מקובל ונדרש בכל מפעל. כל פעילות המבוצעת בשולחן המשרדי ובמחשב, הינה פעילות טפלה ו/או קשורה לפעילות העיקרית של ייצור המוצר ומהווה חלק ממנה. בוודאי שאין מדובר בשימוש ניכר ו/או עיקרי ו/או עצמאל למשרדים וכיוצייב.

עוד יש לדחות טענת המשיב, לפיה תכלית הסיווג המופחת ייתעשליה'י הינח להעניק תעריף מוזל למפעלים עתירי שטת בלבד.

0. בנוסף, במהלך שש השנים האחרונות, ועד שהעתיקה את פעילותה לתל אביב, התבצעה אותה

פעילות של העוררת, בנכס אתר בנתניה, שם סווג הפעילות שהתבצעה בנכס כייתעשיהיי. פעילות העוררת לא השתנתה, ואין כל הצדקה שעיריית תל אביב תסווג את הנכס בסיווג שונה.

תמצית טיעוני המשיב

מעדויות הצדדים עולה, כי הפעילות המתבצעת בנכס מתמצית בעיקרה בייבוא של החלקים והרכיביט חמרכיבים את הערכות, הרכבת מזרקיס בהם מאוחסן גיל הלבנה, מילוי המזרקים בגיל, הדבקת תווית עליהם הכנסה וסידור של חומרי הערכה (חומרים להגנת תניכייס וניקוי שינלים, משחת שיניים וכו), סגירה והטבעה של הערכה ואריוּתה.

בנוסף, מתקיימת בנכס פעילות שיווק וחתקשרות עם לקותות, ואחסנה של רכיבי הערכות.

המזרקים מורכבים בנכס, שלא ע"י מכונה, וממולאים בגיל המיוצר בגרמניה. על המזרקיס מודבקת תווית שלא ע"י מיכון. יתר המרכיבים של הערכות המיובאים לנכס, מוכנסים לערכות הנאטמות ונארוּות באריוות קרטון. אריות הקרטון מגיעה לנכס בקרטון, אשר קיפולו לאריוה אינו מצריך מיומנות מיותחדת, כי אס פעולת קיפול פשוטה בהתאם לסימונים שעליו. בנוסף משמש הנכס לאחסון רכיבי הערכות.

פעילויות אלו בכל הכבוד לא עונות על מבתני הפסיקה לפעילות ייצורית.

בפרשת רעיונות נקבעו מבתניס להגדרת פעללות ייצורית לצורך סיווג נכסים כתעשייה. מבחנים אלו אינם חזות הכל, ויש לבחון את הפעילות בנכס במשקפיים של תכלית ההקלה במט למפעלי תעשליה.

ראה: עתיימ 275/07 אינדקס מדיה בע'ימ נ' עיריית ת''א, וכן עעיימ 2503/13 אליהו זוהר נ'

עיריית י-ם, בו מיקד ביהמייש את בתינת הפעילות למפעל תעשייה עפ"י אפיונים כלליים ולא בהכרת עפ"י מבחני פסד רעיונות.

הפעילויות בנכס אינן בבחינת ייעבודת כפייםיי אליה כיון ביחמייש בפסייד אליהו ווהר. עבודת כפיים שהיא בעלת י'מאפיין תעשייתליי, עפ"י פסייד אליהו ווהר, היא עבודה המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים (ייצווארון כתוליי), ולא ע"י פקידים ובעלי מקצועות חופשיים (ייצווארון לבן"'). פעילות שכזו ודאי שאינה מתקלימת בנכסי.

מבלי לגרוע מהאמור, גס יישום מבחני פרשת רעיונות מוביל למסקנה, כי בענייננו אין המדובר בפעילות ייצורית.

הפעילויות בנכס אינן מקיימות את מבחן יייצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחרי גיל ההלבנה הינו אותו ג'ל, גס כאשר הוא מיובא לנכס וגם כאשר הוא מאוחסן במצרק בערכה.

היימוצר החדשיי אינו אלא הכנסה וטידור כל הרכיבים המרכיבים את הערכה בתוך ערכה.

קבלת תו תקן לערכה השונה מתו התקן של רכיבי הערכה, כשלעצמה, אינה מעידה על פעילות ליצרנית ואינה יכולה להפוך פעילות שאינה יצרנית במהותה לכזו.

גם מבחן טיבו של הליך הייצור, אינו מתקיים בענייננו. המכונות בנכס אינן משמשות לפעילות ליצרנית אלא למילוי המזרק בגיל המוגמר, טגירה והטבעה של האריה ועטיפתה. אין המדובר במכונות המשמשות לפעיללות *יצרנית.

0. גס מבחן השבחת המוצרים לא מתקיים. סידור הרכיבים כערכות לא *כול להיתשב השבחה,

שכן הוא לא משנה את מהות רכיבי הערכה, המגיעים כמוצר מוגמר, אלא אך מביאו לסידורס כערכה. לפי גישה זו גם עריכת הסכם/תכנית אדריכלית יעמדו במבחן גּה, באופןו המביא את הדברים לאבסורד.

גם מבחן החיקף השימוש במוצר המוגמר לא מתקיים בענייננו. לטענת העוררת המוצר מיוצר כמוצר מדף ומשכך מדובר בתעשייה. אלא שלפי הפסיקה אין באופן השימוש של הלקוחות להם סופק המוצר כדי לשנות את מהות הפעללות (עמיינ 63527-09-14 ברודקאסט). בכל מקום אין במבחן וּה לבדו כדי להביא את הפעילות בנכס, שאינה יצרנית באופייה לידי פעילות לצרנית.

לפי גישה צו, גם כתיבת ספר ממנו נהנה הציבור הרחב תחשב כפעילות ייצורית שכן הספר נמכר כמוצר מדף, אולם הפסיקה לא הכירה בפעילות זו כייצורית.

כך עבודת העורך הספרותי לא הוכרה כפעילות תעשייתית ורק הכריכה וההדפסה עצמה של הספרים הוכרה ככצו (עמ'ינ 193/09 הוצאת ספרים עם עובד ג' עיריית ת'/א).

מרכו הכובד של הפעילות בנכס נמשך יותר לפעילות עסקית שיווקית, מאשר לפעילות יצרנית ומשכך גם יימבחן ההנגדהיי לא מתקיים. הפעילות היא בעיקר <יבוא רכיבים שונים וסידורם כערכה המשווקת ללקוחות, ולא ניתן לראות בה ייצורית.

אין לקבל את טענת העוררת, כי לאור פסייד אשדוד בונדד, הפעילות בנכס היא יילכל הפחות פעילות המשלימה ייצור תעשליתליי. ראשית, בפטייד אשדוד בונדד הובחר, כי מבחן הטיפול המשלים הוא מבחן אחד מני רבים, *וההכרעה, בסופו של יום אינה צריכה ואינה יכולה, להיעשות בהתאם לכל המבחנים הללו אלא על בימחייש לבתון ולקבוע האם מבחנים אלה מצביעים בעיניו במקרה המסוים שבפניו על היותה של הפעילות המתבצעת אצל הנישום לצרכי ארנונה, פעילות תעשייתיתיי.

בענייננו, לאור החלת מבחני הפסיקה הפעילות בנכס לא ייצורית, ולכן מבחן הטיפול המשלים לבדו לא יסייע לעוררת. יתרה מגו, גס החלת המבחן בפסייד אשדוד בונדד על העובדות דנא, תלמד, כי בטענות העוררת אין ממש. הפעילות המשלימה בפסייד אשדוד בונדד היתה נרחבת, וכללה תחומי עשיה שונים התורגים מפעילות עטקית, כדוגמת התלפת כבלי תחשמל במכשירי חשמל כזזי להתאימס לשימוש ברשת החשמל הלשראלית.

פעילות וו אינה דומה להרכבת ערכות לשם שיווקן, אשר אינה ייפעילות תעשייתית משלימהיי, שניתן להקבילה לפעילות ייהחלפת כבלי החשמליי על מנת שניתן יהא להשתמש במוצר באר\.

אין גס כל טיפול ברכיבי הערכה, אלא סידורס כערכה.

בעייש 127/95 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית ת''/א, נקבע כי בהעדר הגדרה ממצה דרך פרשנות נוספת לדיבור מפעלי תעשיה הינה פרשנות בלשון בנל אדם. לגישת ביהמייש העליון (בבריימ 4021/09 מישל מרסייה ופסייד אליהו זוהר) אין להתיר פרשנות רחבה מדי של המונח '*מלאכהיי או תעשליה ויש לראותס בהתאם לשיוכס המסורתי.

הרכבת הערכה הינה חלק משיווק המוצר וחינה פעילות עסקית לכל דבר. יוזּכר, כי בנכסים נעשית גם פעילות ייבוא ואתסנה, שיווק והתקשרות עם לקוחות, שממילא לא מוכה בסיווג המוול תעשיה ומלאכה.

אף מבחן תכלית החוק מלמדת כל אין לסווג את הנכס כמלאכה ותעשיה.

הגם שהעוררת התמקדה בסיכומיה במבתני פעילות תעשייתית ולא כמלאכה, למען הזהירות *ודגש, כי הפעילות בנכס אף אינה בגדר מלאכה.

בשולי הדברים, ובהתייחס לטענה כי בנתניה סווג הנכס כתעשייה, הרי שבכל הכבוד, אין בסיווג נכס ברשות אחרת כדי לכבול את ידי המשיב לסיווג זת. המדובר בנכס אחר, הממוקם ברשות אחרת ולא הובאו כל ראיות לפעילות שבוצעה בו, ומכל מקום, ממילא התלטה בעניין סיווג בשנת מס מסוימת, אין בה כדי להשליך על שנת מס אחרת.

דיון ותכרעה

לאחר ששמענו את הצדדים, עיינו בסיכומים שהוגשו על ידם, כמו גם בשלל האסמכתאות אליהן הופנינו, הגענו לכלל דעה, כי דין הערר להידתות.

מהראלות שהוצגו בפנינו, עולה כי בנכס מתבצעות פעולות של הרכבת ערכות ע"י מילוי מזרקיס בחומר הלבנה המיוצר מחוצ לנכט, וכן אריזתס יחד עס רכיבים נוספים, המיוצרים אף הס מתוצ לנכס, לצורך שיווקס כערכות.

כן מתבצעת בנכס פעילות אחסנה של רכיבי הערכות המיובאים, כמו גס של הערכות המורכבות טרם מסירתן ללקות.

לא זו אף זו, חן מדו'יח הביקורת והן מהעדויות שנשמעו בפנינו עולה, כי בנוסף מתבצעת בנכט פעילות עסקית משרדית לרבות פעילות שיווקית.

כעולה מדו'יח הביקורת, בנכס ישנם שני שולתנות משרדיים, מחשב, מכשיר פקס וספריה ובה קלסרים. בהקשר וה העיד עד העוררת: ''ההזמנה של המוצרים נעש*ת מהנכס במייל או פקטי או בכל דרך תקשורת אחלת. ההזמנה של המוצרים נעשית באותו שולחן משרדי שאנו רואים בתמונות שצורפו לדוח הביקורת.. אין עוד נכס נוסף שמשרת את החברת'י. (ההדגשות שלנו -

החיימ).

על הפעילות העסקית שיווקית המתבצעת בנכס עמד גס עד העוררת עצמו בדיון: //בנכס יש 3 עובדים כולל אותל, בני ועוד עובד אחד, כולנו מבצעים את כל העבודות הנדרשות כשאת החלק השיווקי עושה בעיקר הבן שלייי.

בעניין ה נבהיר, כי הגם שכפי הנראה לאור הבדלי השעות בין ישראל לאוסטרליה, למזרת הרחוק ולדרוס אפריקה, חלק מהפעילות השיווקית נעשה בשעות שאינן שעות הפעילות בנכס, על גבי מחשבים ניידים, הרי ברי כי למצער חלק מהפעילות השלווקית נעשה בנכס, שכן על פי עדות עד העוררת, פעילות השיווק של העסק, מתבצעת על ידי מי שנמצא בנכס בשעות הפעילות בנכס.

ויודגש, העוררת, לא הציגה בפנינו ראיות בדבר לקוחותיה, ובהעדר ראיות לא נוכל לקבוע בי העוררת משווקת אך ורק למדינות, אשר לאור הפרשי השעות לא מתבצע עימם קשר מסתרי בשעות הפעילות בנכס.

מבלי לגרוע מהעובדה שחלק לא מבוטל מן הפעילות בנכס, הינו עסקי (יבוא, שיווק ואתחסנה), אשר ממילא אינו עונה להגדרה של ייתעשייהיי, הרי מהראיות שהוצגו בפנינו, לא שוכנענו כי פעילות העוררו, שעניינה הרכבת ערכות, עולה כדי תעשייה.

גל

סוגית הפרשנות של המונח ייתעשיהיי הגיעה לא אחת לפתתס של בתי המשפט, אשר נדרשו להכריע בשאלה האם פעילות מסוימת היא יפעילות *יצוריתיי אשר רק אותה ניתן לסווג בסיווג 'יתעשית'י.

בעייא 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע"מ, פייד מח(1) 200, קבע בית המשפט העליון ארבעה מבחנים לשם הכרעה בטוגיה מתי השימוש בנכס עולה כדי תעשיית:

מבחן יצירת יש מוחשי אתד מיש מותחשי אחר; היקף השימוש במוצר המוגמר; מבחן השבחת הנכסים ומבחן ההנגדה - מרכז הפעללות.

על מנת לסווג נכס כתעשייה, כתנאי מקדים יש לקבוע כי במקום מיוצר מוצר מוגמר. די בכך שנגיע למסקנה, כי הפעילות בנכס אינה עונה למבחן של 'יצירת יש מוחשי אחד מיש מותשי אחרי, כדי שתידחה הטענה כי עסקינן בתעשייה.

בענייננו, לאתר שבחנו את פעילות העוררת, כמתואר על ידי מנכיילה, הגענו לכלל דעה כי אין עסקינן ביצירת יש מוחשי חדש.

פעילות של הרכבת המזרקים ומילויס בגיל המגיע מוכן לנכס, הדבקת תוויות, וסידור רכיבי הערכה, אשר כולם מיוצרים מחוצ לנכס, סגירת הערכה, ואריותה ע"י קיפול קרטון, אין בה כדי הפיכת חומר גלס למוצר אתר, אלא באריזה וסידור של רכיביט סיימים ומוגמרים המיובאים לנכס.

אין כל שוני בין רכיבי הערכה, כפי שהם מובאים לנכס, לבין רכיבים אלו כשהם מסודרים בתוך הערכה.

ראה לעניין וְחַ:

עמיינ 193/09 הוצאת ספרים עם עובד בע'ימ נגד עיריית תל אביב, מנהל הארנונה של עיריית

ת'/א, דינים 2010 (32) 336 :

'יסיינון כתב יד, עריבה, הגהה, שיווק ותפצה אינם יצירת ייש מוחשי בנכס מיש אחרי./י

וראה גס :

עייא 798/85 פקיד השומה ירושלים נ' חברת ניקוב שירותי מחשב ירושלים (1979) בע'ימ פייד מב (4) 162 (1988) (שם נקבע כי סידור של חומר, שינויו מבחינת הצורה אך לא מבחינת המהות איננו בגדר ייש חדשי במהותו. ואשר על כן פעילות כזו איננה פעילות ייצורית).

לצוקן, אין בידינו גס לקבל את טענות העוררת, כי הפעילות בנכס עונה למבתניס האחרים שנקבעו בפסייד רעיונות. כך, איננו מקבלים את הטענה כי פעולת הרכבת הערכות, יש בה כדי להשבית את רכיבי הערכות. הן גיל ההלבנה, הן התומרים להגנת התניכיים וניקוי השיניים, עומדים בוכות עצמם, ואין באריזתס ביחד עם הרכיבים האתרים כדי להשביחם. כך גם איננו מקבלים את הטענה, כי מבחן ההנגדה יובילנו לתוצאה שונה.

איננו מקבלים גס את טענת העוררת, כי לתילופין עסקינן בפעילות משלימה לפעילות ייצורית.

אכן בפסייד אשדוד בונדד נפסק, כי בנסיבות מסוימות גם פעילות משלימה לפעילות תעשייתית עשויה להיות מוכרת כפעילות תעשליתית, ואולם, כבוד השופטת ארבל סייגה את קביעתה

ותדגישה, כי הרחבה זו של הבא בגדר ייתעשיהיי, התבצעה לאור כך שבאותו מקרה לפעילות המשלימה עצמה היח אופי מעין תעשייתי, וקבעה מפורשות כי לא כל ייחוליה אתרונה בשרשרת הייצוריי, הינה בבתינת פעילות משלימה לפעללות תעשליתית, ונדרש שאותה פעילות משלימה תהא עצמה בעלת אופי מעין תעשייתי, וכך נקבע למשל, כי אחסון בלבד לא יבוא בגדר

פעילות משלימה לפעילות תעשייתית.

נפנה את תשומת הלב לכך שבאותו המקרה הועסקו בנכס 300 עובדים(!) לצורך ביצוע אותה ייפעילות תעשייתית משלימהיי, אשר היתה בעלת אופי טכני - ייצורי בפני עצמה, שכן היא כללה החלפת כבלי חשמל, תפירת תגיות ועוד, להבדיל מענייננו, בו כל הפעילות בנכס (כולל פעילות העסקית, מסהרית) מבוצעת על ידי שלושה אנשיסם.

וראה לענייץ גה גס :

עמיינ 46751-10-10 ז'ק קובה נ' עיריית חולון.

גם מבחן תכלית התוק מביאנו למסקנה דומה, שכן קשה להניח כי מחוקק המשנה, אשר יצר סיווג של י*מלאכה ותעשייהיי, ראה לנגד עיניו עסקים כדוגמת הנכס מושא הערר.

לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי לא ניתן להגמיש את המונח תעשייה כך שיחול על הנכס מושא הערר.

לשם השלמת התמונה נוסיף, כי כל טיעוניה של העוררת התמקדו בטענה כי עסקינן בפעילות תעשייתית, ואין בסיכומי העוררת ולו ברמוּ, טענה כי עסקינן במלאכה, הגם שהעוררת טענה כל יש לסווג את הנכס בסיווג יתעשייה ומלאכהי.

היות והעוררת נמנעה מלבקש לסווג את הפעילות בנכס כימלאכהי, לא נידרש לסוגיה זו, אך איננו יכולים להימנע מלהוסיף, כי ייתכן וניתן היה לסווג את אותו חלק של העיסוק שהעוררת טוענת כי הוא בבחינת תעשייה, כמלאכה, אך גם סיווג זה לא יועיל לה לעוררת, אס לא תצלית להרים את הנטל ולהוכיח כי עסקינן בנכס רב תכליתל.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערר.

בנסיבות העניין איננו מחייבים את הצדדים בהוצאות.

5 בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה.

6. בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת

ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האייּאךְנט של המשלב.

7 ניתן בהעדר הצדדים ביום

לףיר: יי רליך, עו"ד חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח חברה: שיו 0 ד

ע\411\1\105

ורוו

תאריך | : ט באייר תשעו

מספר ערר: | 12:14 / 140013980

מספר ועדה: | 11359

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

א.ל.ן מוטורס בע"מ חברה פרטית 514382779

חשבון לקוח: 10790299

מספר חוזה: 660453

כתובת הנכס: דרך בן צבי 84 א

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: א.ל.ן מוטורס בע"מ - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

העוררת לא התייצבה לדיון. מבדיקה שנערכה ע"י מזכירת הוועדה עולה כי אין בדעתה להתייצב ואף הודיעה כי בכוונתה לשלוח בקשה למחיקת הערר, אך זאת נעשה עד עתה.

בנסיבות העניין ובהעדר התייצבות אנו דוחים את הערר.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 17.05.2016.

יו"ר: עו"ד א שלומית חברה: עו"ד קַזְתָ"שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : = : באייר תשעו

מספר ערר: | 11:05 / *********

מספר ועדה: | 11360

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: חוסן תמרה

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הוועדה נותנת תוקף של החלטה להסכמות שהושגו בין הצדדים.

ההסכמות ייושמו החל ממועד השינוי מיום 6/5/15.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.05.2016.

"רעד דמלי חבר: דר' רייך זיו, רו"ח 0 ץש גדי טל

שם הקלדנית: ענת לף

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

\ תאריך | ‎ :‏ יי באייר תשעו

מספר ערר: | 11:48 / 140013983

מספר ועדה: | 11360

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: פרידמן שרון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות שהושגו בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.05.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר; "קל חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חבר: עו גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יא באייר תשעו

מספר ערר: | 11:23 / 140014022

מספרועדה: | 11361

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

העורר/ת: מכבי שירותי בריאות אגודה עותומאנית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.05.2016.

.יי יי

יו"ר: עו"ד מָאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית

שם הקלדנית: ענת לוי