החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 1 עד 31 בדצמבר 2015

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140011597 שליד עיריית תל אביב- יפו 100%

1209

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רוי/ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: אור מאגיה בעי/מ

גגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

בפנינו ערר על חיוב מספר נכסים אותן שוכרת העוררת ברתוב היסוד 5 בתל אביב ייבית מרכזיםיי ומחויביס על ידי המשיב בסיווג ייבניניס שאינם משמשים למגוריסיי,

לטענת העוררת יש לסווג את הנכסים בסיווג ''מחסניסיי.

להלן הנכסים :

הנכסים נשוא ערר 140011597 :

נכס מספר 2000363567 (נכס בקומת הקרקע של הבניין אליו נלווית קומת גלריה בשטח כולל של 5 מ"ר)

נכס מספר 2000392320 (נכס בקומת הקרקע של הבניין אליו נלווית קומת גלריה בשטת כולל של 7 מ"ר)

נכס מספר 2000402595 (נכט בקומה א' של הבניין אליו נלווית קומת גלריה בשטח כולל של 218 מייר)

הנכס נשוא ערר 140012004 :

נכס מטפר 2000407991 (נכס בקומת הקרקע אליו נלווית קומת גלריה בשטח כולל של 225 מ"ר).

ביום 21.4.2015 התליטה ועדת הערר בראשותה של יו"ר הועדה הגבי אורה קניון על איחוד העררים שבכותרת וזאת בהתאם לבקשה מוטכמת של הצדדים לעררים.

בסעיף 6 לסיכומי העוררת מבקשת העוררת לקבל את הערר ביחס לנכס נשוא הערר 140012004 בטענה לפיה לא הגיש המשיב תשובה לערר וה וכי המצהיר מטעם המשיב לא התייחס בתצהירו לנכס וּה.

אין לקבל את עמדת העוררת ביחס להעדר כתב תשובה מטעם המשיב בעניין ערר 160012004.

הצדדים פנו בבקשה משותפת ומוסכמת לוועדת הערר וביקשו כי יאוחדו העררים ישש היעילות הדיוניתיי ומאחרו הערל דנן מעלה שאלו זהות המצויות במתלוקת בערל מספר 140011597?/.

הצדדים בבקשתם אף ביקשו להורות על ביטול הדיון המקדמי הנפרד שנקבע בערר זה.

עולה מבקשת הצדדים כי ויתרו למעשה על ההליך המקדמי הכולל בין השאר הגשת כתב תשובה מטעם המשיב.

באשר לטענת העוררת לפיה המשיב לא הביא ראיות ביחס לטענותיו בעניין השימוש בנכס נשוא ערר 140012004 הרי שטענה זו תיבחן לגופו של עניין במסגרת הדיון שיובא להלן בטענות הצדדים ביחס לכל אחד מהנכסים נשוא העררים המאוחדים,

הנכסים בערך 140013369

העוררת הגישה ערר לשנת 2015 בגין ארבעת הנכסים האמורים.

ביום 13/10/15 אישר יו"ר הוועדה את בקשת הצדדים מיום 16/9/15 לאיחוד ערר זה עם ערר 7, כך שהכרעת הועדה בערר 140011597 תחול גם על ערר וה.

לגופם של העררים שבמחלוקת:

למעשח וכפי שיפורט להלן אין כמעט מחלוקת עובדתית בין המשיב לבין העוררת באשר לשימוש אותה עושה העוררת בנכסים .

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפרשנות הראויה שיש לתת להוראות סעיף 3.3.2 לצו הארנונה הקובע את התנאים המצטברים לצורך סיווגס של הנכסיים תחת סלווג ''מחסניסיי.

המשיב טוען כי משרדיה הראשיים של העוררת נמצאים בקומת הגלריה של אחד מהנכסים ולפיכך מנהלת העוררת בכלל הנכסים יעסק דאשי המתמחה במכילת בגלים ולא עסק של אחסנה.

לטענת המשיב הנכס אינו משמש לאחסנה בלבד שכן הנכסים משמשים למשרדיה הראשיים של העוררת וכי מאחר וכחלק מפעילותה של העוררת היא מליבאת סחורה מחוייל פעילות וו מתנהלת אף חיא מהנכסים ועל כן אינה מהווה פעילות של אחסון.

עוד טען המשיב כי לקוחות העוררת מבקרים בנכס שכן /*/הסחודה מופצת באמצעות חברת שליחויות המגיעה לאסוף את הסתולה ולהעבירה ללקוחות העוללת / זכלינית?.

וה המקום לציין כי בתשובת מנהל הארנונה להשגה מיום 21.7.2014 ,בסעיף 2 לתשובה בו מפרט מנהל הארנונה את נימוקיו לדחייתת ההשגה , פירט מנהל הארנונה רק חלק מהנימוקים שפורטו

בכתב התשובה או בסיכומי חמשיב כדלקמן:

,.. נמצא כי בנכס מספר 2000363567 בקומת הגלריה קיים מעצב , הנהלת השבונות, משדד המנכ/ל, לובי, פקידת קבלה, חדר ישיבות, ובגדים תעויים על קולבים, מנהל דשת ושילנת לקוחות ומנהל שיווק (בקומת הקדקע חדר של שואו רום (תצוגה). בשאל השטח יש אחסון סחולה ומחסנאי.<

לטענת העוררת כלל הנכסים משמשים לאחסנה בלבד, לקוחות העוררת אינם מבקרים בנכסים והנכס אינו נמצא בקומת העסק אותו הוא משרת או בקומה הרצופה לו.

העוררת טוענת כי חלק ממשרדי העוררת ממוקמים בקומת גלריה נפרדת ואילו אחסון הסחורה והוצאתה על מנת לספקה לחנויות הרשת מתבצעת ממחסני העוררת שממוקמים בנפרד.

הנכסים אינם משמשים לשיווק והפצה אלא לאחסון בלבד .

הצדדים הביאו את ראיותיהס בדרך של תצהירי עדות ראשית ועדי הצדדים נחקרו על תצהיריהם.

מאחר והעוררת לא העלתה טענה ביחס להרתבת חזית פסולה בשל עמדת המשיב כפי שעלתה בכתב התשובה ובסיכומי טענותיו הנתמכת בטענות שלא נזכרו בתשובת מנהל הארנונה להשגה לא נעשה ואת במקומה ונדון אחת לאחת בטענות המשיב.

לאחר שעיינו בכתב הערר, כתב התשובה, תצהירי הצדדים עדויותיהם והמוצגיס שהוגשו במסגרת הבאת הראיות הגענו למסקנה לפיה עיקר העובדות הרלוונטיות להכרעה בערר. הנוכתי אינן שנויות במחלוקת, וגם בשאלות העובדתיות שבמחלוקת (ביקור לקוחות העוררת בנכס ומיקום

משרדי העוררת) התמונה העובדתית ברורה כדלקמן :

על פי התשתית העובדתית שהונחה בפני ועדת הערר הן על ידי העוררת בתצהיר מטעמה והן בדו'יחות ממצאי הביקורת של המשיב עולה כי המחסנים נשוא העררים שאוחדו משמשים לאחסנה.

שטח הגלריה בנכס מספר 2000363567 (231 מ"ר) משמש למשרדים.

כך למשל קובע דוח ממצאי הביקורת של המשיב ביחס לנכס מספר 2000402595 :

*בנכס *₪ אחסון קרטונים לכים עם סחולה, במקום אין קבלת קהל ואין מבקרים בו. העסק הלאשל נמצא בכתובת היסוד 5 (אותו תבניין).. =

בדות ממצאי הביקורת של המשיב מיום 17.7.14 נתבקש הפקח מטעט המשיב לבדוק בין השאר את נכס מספר 2000365567 המשמש חלקו כמחסן ותלקו כמשרדים.

בדות ממצאי הביקורת נקבע:

/'אתר צריכה 2000363507 מולכב מקומת גלליה וקומת קלקע.... בקומת הגלדיה :₪ מעצב, הנהלת חשבונות, ארכיון, מטבחון, מנכ"ל , מנכ/ל מעצב, לובל.....%

*בקומת הקרקע יש חדר שואו דוס בכתום עיג תשרלטוט... בשטח המסומן צהוב יש אחסון סחודה, במקום יש מתסנאי ומסדל: סתורת.%

/אתר צליכת 2000392320 יש אחסון קופסאות נעליים רבות עם טסחודה..%

לדוחות ממצאי הביקורת של המשיב צורפו תמונות המתארות את שנכתב בדוח הן ביחס לאתסון הסחורה בקומת הקרקע והן ביחס לשימוש בקומת הגלריה.

צודקת העוררת כי ביחס לנכס מספר 2000407991 נשוא ערר 140012004 לא הציג המשיב ממצאים של ביקורת או כל ראיה אחרת הסותרת את טענת העוררת כפי שעולה בערר וּה לפיה השימוש בנכס צח הינו לאחסנה אלא שגם העוררת לא טרחה להביא ראיות לתמיכה בעמדתה ביחס לנכס זה בתצהירו של העד עופר תגות אשר מתליחס לשלושה נכסים בלבד (לא כולל את נכס 2000407991) .

יחד עם ואת עד העוררת העיד בעדותו לגבי נכס וח:

שיש מחסן נוסף שאליו עולים קומה נוספת ש הנא עדר נוסף/.

עד חמשיב התליחס לנכס זה בתקירתו :

*הוא לא מופיע בדוח ממצאי תביקורת הנוכחי, בביקורת אחרת שערכתי ביקדתי בנכט הנוסף/.

בעדויותיהם בפני ועדת הערר חיוקו עדי הצדדים את ההתרשמות שדלעיל.

עד העוררת השיב :

יי..הנהלת החברה *ושבת בגדול בקומת הגלריה... כל אלה :ושבים בקומת הגללית. שירות הלקוחות יושב במחסנים , מנהל הדשת כולם בשטת?

כל יום מועברת סתודה מהמחסנים לחנויות , הסחורה מתקבלת בדרך כלל מניבוא ומאוהסנת לעיתים חצי שנת ולעיתים שבועיים, זה משתנה. אנתנו מקבלים המון סחודות מחולל.... לקותות לא מגיעים לבחוד סחולת , מדובר בתנויות רשת בלבד. אנחנו מחליטים מה הם מקבלים .

הנכטסים המפורטים בסעיפים 4.1, 4.2 ו 4.3 ממוקמים בקומת הקרקע, כלומר משרדדי החברהת הס באותה קומה אך הס בגלרית.

אין כניסות (יציאות מנכס אחד לשני, מדובר בנכסים נפלדים שכל אחד נמצא במרחק אחד מהשני, אין לצף בין הנכסים,

המחטן שנמצא מתרת לגלרית ההנהלה בינו לבין המהסן הצמוד יש מעברון כמו כביש קטן ולא קגל משותף<

עד המשיב העיד:

...כשאתה שואל אותי לגבי שטח קומת הגלריה אני מאשר שהשטח הוא 231.49 מ'/ד.... ראיתי במחסנים שביקרתי מהסנאים...דאיתי בחדר התצוגה בגדים תלויים ונעליים על מדפים , לא ראיתי שם לקוחות..%

לסיכום הפרק העובדתי נציין כדלקמן:

בכל הנכסים נשוא העררים המאותדיס נעשית פעילות לאחסנה למעט שטת קומת הגלריה בנכס מטפר 20003633567 המשמש למשרדי הנהלת העוררת.

לקוחות העוררת אינם מבקרים בנכסים , כמו גם לא בחדר התצוגה.

כפי שעולה מהאמור לעיל, המחלוקת בין הצדדים היא מתלוקת משפטית, והיא מתייחסת לשאלת פרשנותו של סעיף 3.3.2 לצו הארנגונה.

היא נוגעת הן לשאלת מיקומם של הנכסים נשוא הערר בקומת 'העסק אותו הס משלתים או בקומה לצופה לו * וואת לאור מיקום משרדי הנהלת העוררת בקומת הגלריה והשאלה האם המתסנים משמשים את קומת המשרדים .

עוד נוגעת המחלוקת בין הצדדים לשאלת השימוש בנכס לשיווק והפצה.

כאמור אין מחלוקת כי לקוחות התברה אינם מבקרים בנכסים ואין מחלוקת עובדתית כי פרט לקומת הגלריה משמשים הנכסים כולם לאחסנה.

מבתינת לשון צו הארנונה הגענו למסקנה כי הפרשנות אותה מבקש מנהל הארנונה לייחס ללשון צו הארגונה במקרה דנן מתיישבת עם לשון הצו.

אומנם מטרת מתקין הצו בלשון הסעיף היתה לוודא כי בנכס לא מתבצעות פעולות של מכירת וקנייה של הסחורה המאוחסנת במחסן.

לא שהעובדה שמשרדי הנהלת העוררת נמצאים בקומת גלריה באחד הנכסים אינה יכולה לאפשר לנו לקבוע כי ביתר הנכסים, לרבות קומת הקרקע של הנכס בו נמצאת גלריית המשרדים משמשת העוררת לאחסנה.

פרשנות נכונה של צו הארנונה מבחינת פרשנותו המילולית מביאה למסקנה לפיה מדובר בנכסים הנמצאים בקומת העטק אותם הס משרתים שכן משרדי העוררת נמצאים כאמור באותה קומה.

בענייננו הוכח כאמור כי קיים רצף בין הנכסים ועל כן המסקנה המתבקשת היא שהנכסיס משרתים את משרדי הנהלת העוררת. מסקנה וו אינה מתיישבת עם הרושם שקיבלנו מאופי העסק של העוררת, אולם לשון צו הארנונה והעובדה שמשרדי העוררת נמצאים באותה קומה של מרבית המחסנים אינה מאפשרת לנו להכריע אחרת.

זה המקום לציין כי שמורה לעוררת הזכות לשנות את מיקום המשרדים ולהביא את עניינה להכרעה מתודשת שכן לא קבלנו את טענות המשיב ביתס לכך שבנכס מתבצע עסק למכירת בגדים ולא אחסנה.

הדברים שונים ביחס למחטן שנמצא בקומה אי ושמספרו בתשריטים מסומן כמחסן 184 נכס מסי 5 שכן מחסן זה אינו נמצא בקומת העסק ואינו נמצא בקומה רצופה לו ועל כן ביחס לנכס וּה בלבד התקבל הערר.

סוף דבר , הגענו למסקנה כי דין הערר להידחות ככל שהוא נוגע לכלל הנכסים למעט שטח מחסן מספר 184. עולה על סמך הראיות שהובאו בפני ועדת הערר כי הפעילות בנכסים אינה עונה על התנאים המפורטים בסעיף 3.3.2 לצו הארנונה, המהווים תנאים במצטבר.(הנכס נמצא בקומת העסק אותו הוא משרת או בקומה רצופה לו).

מסקנתנו מתבססת על הפרשנות המילולית בשים לב להסתניגויותינו לאור התרשמותנו כי פעילות העוררת בעיקר הנכסים הינה לאחסנה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 28.10.2015

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורטי לטה זו באתר האל של חמשיב,

יו"יר: עועד אדוןצדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו טי

קלדנית: ענת לוי

ורוו

תאריך = : יט בכסלו תשעו

יי

מספר ערר: | 13:01 / *********

מספרועדה: | 11270

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת;

קוורק ביי בע"מ חברה פרטית 515188621

חשבון לקוח: 10772198

מספר חוזה: 640630

כתובת הנכס: קויפמן יחזקאל 6

קוורק ביי בע"מ חברה פרטית 515188621

חשבון לקוח: 10772237

מספר חוזה: 640657

כתובת הנכס: קויפמן יחזקאל 6

ע"י ב"כ עו"ד: דוד גואטה

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: תהילה גלעד

נוכחים:

העורר/ת: קוורק ביי בע"מ

רוקח דגנית

ב"כ העורר/ת עו"ד : דוד גואטה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: תהילה גלעד

החלטה

אנו מברכים את הצדדים כי השכילו להגיע לפשרה ביניהם לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול.

העוררת תזוכה בפטור בגין היות הנכס לא ראוי לשימוש החל מיום 20/2/15 ועד ליום 1/3/15 כולל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 01.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סד רי,דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. /)

7 7 /

יו"ר: שש ₪ שלומית הברה הד שירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כ בכסלו תשעו

מספר ערר: | 10:56 / 140012184

106

מספר ועדה: | 11271

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ

-ג ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים לסיום המחלוקות ביניהם נשוא העררים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיך.

7 00

יו"ר: עו"ד לוי אמיר / חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברו;

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפז

תאריך :| כ בכסלו תשעו

2|5

מספר ערר: | 12:07 / 140013036

מספר ועדה: | 11271

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: ד.ג.ש חזק הפקות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון.

ניתן והודע בנוכתות הצדדים היום 02.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ז/שי אויר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כ בכסלו תשעו

25(

מספר ערר: | 12:34 / 140012939

מספר ועדה: | 11271

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: יורם הפקת פרסומות ותכניות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.12.2015.

/ / 9

יו"ר: עו"ד 27 חבר: דר' רייץ זיו, רו"ח חברה:/עו ד

שם הקלדנית: ענת

וו

תאריך :| כו בכסלו תשעו

205(

מספר ערר: | 08:35 / 140012981

מספר ועדה: | 11266

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

חבר: רו"ח אלרון יצחק

העורר: מזרחי ברוך

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

לאחר עיון בערר ובבקשה לדחייה על הסף שנכללה בכתב התשובה החלטנו לקבל את הבקשה וממילא לדחות את הערר.

השומה נשוא הערר היא שומה חלוטה והעורר פנה ביחס אליה 8 חודשים לפחות לאחר שהדבר נודע לו. מכל מקום פנייה זו הוגשה באיחור ניכר.

טענתו היחידה של העורר היא כי התשובה להשגה שהגיש הוגשה באיחור של 8 ימים. ספק רב אם פנייתו של העורר מהווה בכלל השגה וכפופה ללוח הזמנים הקבוע בדין.

מכל מקום אין בכך לדעתנו גם אילו היה ממש בטענה כדי לשנות את העובדה שהשומה חלוטה, והעורר התעורר לחלוק עליה רק לאחר שנפתחו הליכי גביה.

מאחר והתקיים בתיק רק דיון אחד ביום 24/11/15 לא מצאנו לנכון להטיל הוצאות.

הערר נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 8.12.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

יו"ר: עו"ד'גרא אהוד חבר/עו"ד ריחאן סעיד ו"ח אלרון יצחק

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה

כללית שליד עיריית תל אביב - יפו ערר מס' 140018976 ערר מס' 140009152

ערר מס' 140010662

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אחוד גרא

חבר: עו"ד סעיד ריחן

חבר: רויית יצחק אלרון

העוררת : איינס - שיווק ברזל בעי/מ

‎ -‏ נגד.-

‏מנהל הארגונה של עיריית תל אביב-יפו

‏החלטה בעררים

‏מבוא

‏1. החלטתנו דלהלן דנה במאוחד בעררים שחוגשו ע"י העוררת נגד חיובה בארנונה לפי סיווג השונה מיבית מלאכהי, כפי שסווגה עד להגשת השגה, וזאת במשך שנים רבות. לטענתה של העוררת, לא חל כל שינוי בעיסוקה שמחייב שינוי בסיווגה.

‏2 הערר עניינו סיווג נכס המוחזק ע"י העוררת ברחוב התתיה 20 [להקלן 'הנכסי], והרשום

בספרי המשיב כך:

+ ח-ן מס' 2000352544 בשטח 307 מ"ר בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחריי;

‏* ח-ן מס' 2000352511 בשטח 416 מ"ר בסיווג ייקרקע תפוסהיי

‏טענות העוררת

‏3 כאמור ובתמצית, העוררת טוענת כל יש לסווג את הנכס כבית מלאכה ומחסן ברגל, וכל הסיווג יהמסחרי ישהיא סווגה בו סותר את העובדות ונוגד את הדין.

‏4 עוד נטען על ידה, כי על-פי מאפייני הנכס, הסיווג הנכון שלו הוא כבית מלאכה, מאחר ומייצרים בו, מחומרי גלס שנרכשים, מוצרים שונים והם משווקים ללקותותיו, ממשרדי בית המלאכה. לטענתה, יש בנכס מכונות ומכשור, המקום מתבצעים תהליכי ייצור שונים, וכוח האדם המועסק בנכס הוא אופייני למפעל תעשלייה. עוד נטען על ידה, כי הנכס נמצא באזור תעשייה מובהק.

טענתה המשפטית של העוררת היא, כי היא עומדת בכל המבתנים הקבועים בפסיקה ואשר מהווים אינדיקציה לכך שהנכס עונה על דרישת פעילות יצור המתבצעת בו.

העוררת התבססה על דוגמאות מן הפסיקה לאישוש טענתה.

עוד טוענת העוררת כי, אכן, בית המלאכה מוכר לעיתים ברול שלא עבר עיבוד, אולם מדובר בפעילות שולית ומועטה, שקיימת בכל בית מלאכה. לעניין זה, נטען גם, כי כאשר יש מספר נכסים במתתם שכולם משרתים מטרה עיקרית אחת, יש לחייב את הנכס לפי השימוש העיקרי.

לסיכום נטען כי בצו הארנונה קיים סיווג ימלאכה ותעשייהי, אך המשיב בחר לחייב את העוררת בסיווג כללי של משרדים, שירותים ומסחר.

עוד נטען, כי העוררת סווגח בסיווג של מלאכה ותעשיה במשך שנים רבות, וכי המשיב שינה את הסיווג למרות שלא היה כל שינוי בנסיבות.

לעוררת טענה נוספת נגד המשלב והיא בעניין השטח בו היא מחויבת. נטען כי יש להפתית כ-60 מ"ר משטח המבנה, מאחר ומדובר בשטח מקורח בגג בלבד, ללא קירות מתחתיו, ולפיכך, אין מדובר במבנה כלל.

טענות המשיב

המשיב מצדו טוען, כי יש לדחות את הערר על הסף, מאחר והעוררת הרתיבה חצית. נטען כי תחילה, ביום 8.5.13 השיגה העוררת רק על טיווג הנכס, אך ביום 18.6.13 כשהגישה את הערר, היא העלתה לראשונה את טענותיה באשר להפחתת שטח.

עוד נטען, כי העוררת הגישה במקביל השגה נוספת, שגם בה העלתה טענות ודרישות בנוגע להפתתתת שטת.

משכך, טוען המשיב, כי יש לדחות על הסף את טענות העוררת בדבר הפחתת השטח, מאחר והן הועלו רק בהשגה השנייה, ובערר, והן מהוות הרחבת חצית.

לעניין סיווגו של הנכס, טוען המשיב כי הנכס סווג כדין, ואת בהסתמך על ביקורת שנערכה בו ביום 7.2.13. בביקרת נמצא, כי הנכס משמש כמחסן שיווק ברל וכן למכירת סחורה. עוד נטען, כי פעילות העורר הינה מסחר בברזל לענפי המתכת והתעשייה, וכן לשוק הפרטי. עוד נטען כי במהלך הביקורת, לא נצפתה פעילות של יצור בנכס.

עוד טוען המשיב, כי העוררת לא עומדת במבחניס שנקבעו בפסיקה באשר לקיומה או קיומה של פעילות יצור, וכי אין מתקיימת בו פעילות של ייצור.

המשיב טוען, כי הנכס סווג בהתאם לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנייג -1992, הקובע בסעי 8, כי ''הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו, ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכסייי.

דיון ומסקנות

סיווג הנכס

.17

השאלה הראשונה בה נדון הלא שאלת סיווג הנכס.

סיווג הנכס נעשה, כפי שבדין טען המשיב, בהתאם לסוגו שימושו ומקומו. הנטל להוכיח את הסיווג הנכון מוטל על העוררת. נוכח המחלוקת העמוקה בין הצדדיט בנקודה זו, קבענו את הערר להוכחות.

העוררת תמכה את טענתה בנקודה זו בתצהירו של מר דוד אינם, ותצהיריהס של 4 מלקוחות העוררת. כל התצהירים תומכים כמצופה בטענת העוררת. 2 מבין הלקוחות נחקרו על תצהיריהם. התצהירים, כך התרשמנו, לא התערערו בחקירות המצהירים שהתנהלו בפנינו. בנוסף, הוצגו מטעם העוררת מוצרים שמיוצרים על ידה מהומרי הגלט שהיא רוכשת.

לא נפרט יותר בנקודה זו. העוררת הוכיחה לנו לשביעות רצוננו, כי מדובר בבית מלאכה מסוג של מסגריה שרוכשת חומרי גלס מברזל ומעבדת אותם, בכל מיני שיטות, לפי צרכי והומנות של לקוחותיה. זאת היא עושה באמצעות מכשור ומכונות שנמצאים במקום. עוד יוסף, כי מפאת אורכס של פריטי חומר הגלם, השטת הדרוש לעיבודס הוא גדול ביחס לשטח אותו תופסות המכונות. מהטעם הזה גם אין להסיק שהעסק הוא מחסן שמוכר ברזל, ולא בית מלאכה לעיבוד ברזל ומכירתו.

נוסיף, כי לא מצאנו, כי העובדה שהעוררת מאחסנת במקום מלאי חומרי גלם, או מכך שהיא מבצעת מכירה מדי פעם אקראית של חומר גלס שלא עובד על ידה, כפוגמת בסיווג האמור.

כפי ששמענו, גם המשיב סיווג את הנכס בתור מסגריה, שהיא בית מלאכה לכל דבר, במשך למעלה מעשרים שנה.

להשלמת התמונה, חזרנו ובתנו את ממצאי הביקורת שנערכה מטעם המשיב ואשר הביאה לשינוי הסיווג של הנכס. ביקורת זו, וכתה לביקורת חריפה וצודקת מידי בייכ העוררת בסעי 5 ו-6 לסיכומים שהגיש. אנו מקבלים את עמדת העוררת בנקודה צו, ולא נוסיף דברי ביקורת משלנו.

שטח הנכט

עתה נפנה לשאלת שטח הנכט.

4. כזכור נטען בערר, כי יש להפחית כ-60 מ"ר משטת המבנה, מאחר ומדובר בשטח מקורה

בגג בלבד, ללא קירות מתחתיו, ולפיכך, אין מדובר במבנה כלל.

5. בעניין וה, אנו מקבלים את עמדת המשיב, שפורטה בסעי 10-12 לעיל, לפיה: ראשית,

ועדת הערר מוסמכת לדון בהחלטות המשיב, והיא אינה דנה כיערכאה ראשונה' בטענות של עוררים; ושנית, כי וכות ההשגה, ואף ואת בסד ומניס מוגדר, נתונח לנישום - אחת לשנה, בראשיתה, או לאחר שנעשה שינוי במהלך השנה - אך לא מעבר לכך.

6. משכך, החלטנו שלא לדון בטענה צו, ואיננו קובעים בה דבר, לא לכאן ולא לכאן.

לסיכום

הערר מתקבל חלקית, במובן גה שאנו מחליטים שהנכס יוסיף להיות מסווג כיבית מלאכהי, כבעבר; אך הוא *ידחה חלקית, במובן אה שלא יחול שינוי בשטח המבנה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן והודע ביום 8.12.2015 בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעי 3(ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, עומדת לצדדים וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים, וואת התוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), תשל"ו-1977, תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

ר: רו"ח אלרון יצחק

בר: ענייד ריחאן סעיד

לוייר: עוייך.גרא אהוד

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כו בכסלו תשעו

2205

מספר ערר: | 12:28 / 140013130

מספר ועדה: | 11274

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

העוררת: שלמן אירינה

-נ ג ד -

מנהל הארנוגה בעיריית ת"א-יפו

החלטה בערר

נסיבותיו של ערר זה אכן מצדיקות את קבלת הפשרה לפיה העוררת תחויב בארנונה רק בגין מחצית חודש אפריל 2015. מ- 16.4.15 יחויב הנכס בארנונה מלאה לפי סיווגו.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 08.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקו (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתך האינטרנט של המשיב.

/ ||

יו"ר: עו"ד גרא א חבר: עו"ד ריוקאן סעיד

שם הקלדנית: ענת לוי |

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גרא אהוד

חבר: עו"ד ריחאן סעיד

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

זכאי אמנון תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10776433

מספר חוזה: 644900

כתובת הנכס: אשכול לוי 15

-1 רג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן מלר

העורר/ת: זכאי אמגון - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: קרן מלר

התלטה

וו וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

כו בכסלו תשעו

140013069 / 9

בהתאם להודעה שהתקבלה מטעם העורר ובהסכמת המשיב הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 08.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד גראראהוד

חבר: עו"ד-כיחאן סעי

2-2

שם אקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

. שליד עיריית תל אביב-יפו

. תאריך | : כז בכסלו תשעו

מספר ערר: | 12:37 / 140011661

מספר ועדה: | 11275

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העוררת: טאספאמיכאל אבבה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לפנינו הגרסה העובדתית של העוררת בלבד אשר טוענת שהיא לא החזיקה בנכס וכי החוזה זויף.

מתוך חובתנו אפשרנו לבעלים על הנכס להתייצב בתור צד שלישי שעלול להיפגע מהחלטתנו, אך הוא בחר שלא לעשות כן. אין בפנינו עוד עובדות פרט לכך ולכן יש לקבוע כי העוררת הרימה את הנטל ושכנעה אותנו שלא החזיקה בנכס בתקופות המיוחסות לה עפ"י החיוב.

את עמדתנו ביחס לטענה כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענה איני מחזיק, כאשר מדובר בלכאורה בסכסוך בין מחזיקים/זיוף/שומות חלוטות, אמרנו בעבר אם נקבל עמדה זו הרי שאין טעם לישיבתנו כגוף מנהלי שהמחוקק הורה לו לדון בטענות של נישומים שמעלים טענת אינני מחזיק.

לפיכך הערר מתקבל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ד צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום \ חבף: עו"ד טל גדי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140012759 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו'/ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררים: גוברין נחום ומשה

נגד

מנהל הארונונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישלי: התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטת

בפנינו ערר זה נוסף שעניינו מחלוקות סביב תיובי הארנונה במתחם התתנה המרכזית החדשה.

פעם נוספת נדרשת ועדת הערר להכריע בעניין תיובי ארנונה ביתס לייחנותיי אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכזית התדשה בתל אביב עוררים שונים ואשר לטענת המשיב הם מתזיקים בח.

מתחם התתנה המרכצית בתל אביב הנמצא ברתוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

על אף העובדות הדומות במקרים השונים המובאים בפנינו נקדים ונאמר כי במקרה וה נתקלנו בעוררים אשר פרסו בפני הועדה מסכת ראות נרתבת הכוללת את מערכת ההסכמים שנחתמו בינם לבין הצד השלישי, התכתבויות בינם לבין הצד השלישי והתכתבויות עס המשיב.

שלא כבמקרים אחרים, הראיות שהוצגו סייעו לנו לקבל תמונה ברורה יותר באשר לטענות העוררים לפיהן לא קיבלו מעולם את הנכס לידיהם, אין כלל נכס למסירה וממילא יש לקבל את טענתם לפיה אינם מתציקים בנכס לצרכי ארנונה.

העוררים טענו כי חתמו ב 20.7.1973 (!!) על חוזה לרכישת חנות בשטח של 19 מ"ר בתחנה המרכזית החדשה ומועד המסירה נקבע ליום 31.12.1973.

לאחר שכיכר לוינסקי בע"מ נכנסה לפירוק חתמו העוררים על הסכם ביום 24.4.91 עם הצד השלישי בו התחייב הצד השלישי להוציא היתר בנייה ולהשלים את בניית החנות בתוך 24 חודש ממועד תחילת הבנייה.

לטענתם, אף התחייבות מהתחייבויות הצד השלישי לא מולאה, בניית הנכס לא הושלמה, לא נמסרה להם החזקה ולא הושלמה התמורה בגין הממכר שכן הוסכם בינם לבין הצד השלישי כי השלמת התמורה תעשה כנגד מטירת החצקה בתנויות.

המשיב טוען בכתב התשובה כי יש לראות בעורריס מחציקים מתוקף בעלותם על הנכס וכבעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס, עוד הוסיף המשיב וטען כי העורר לא מצרף ולו בדל של ראייה להוכיח טענותיו כי הוא לא החזיק מעולם בנכס.

*משנמסרת למשיב הודעת אודות החזקה אין לו שיקול דעת והוא מתויב לפעול לפי התודעת כאמול?

יצוין כי יחד עם הבעת העמדה דלעיל היה המשיב וחיר מספיק בכדי להבחיר את עמדתו תוך שהוא ער למורכבות הסוגיה ולזּכוּיותיהס של העוררים ובין השאר טען כדלקמן :

...העילייה תטען כי בנסיבות תמקלה פעלה כלין ובסבירות עת הותירה את רישום העודרים כמחזיקים בנכס לאור המידע והמסמכים שתיו בידיה ולא יכלה לדעת כי העודרים אינם מחזיקים בנכס (דבר הטעון הוכחה כשלעצמ 0) ...

זאת ועוד הדעת נותנת ממכלול הנסיבות המתואדות לעיל כי לא מן הנמנע כי עמיין לנו בסכסוך כזה או אחל בין העודרים ובין התחנה המרכזית . כשכך הס פני הדבלים, הרי ככק שקיימת מחלוקת בתחום המשפט הפרטי ביץ העולדים לבין צד שלישי, יש לפתול אותת בכלים המשפטיים שמעמיד המשפט הפלטי לדשות הצדדים...

המשיב יטען כי לאור האמור לעיל ולמען יעילות הדיון מתבקשת הנועדה לזמן כבר לליון הקרוב את נציגי התחנה המדכזית החלשת..<

מנגד עומדים כאמור לא רק המשיב אשר רואה בעוררים ובבעלי התנויות מחזיקים לצורך תיובם בארנונה אלא גם חברת התחנה המרכזית החדשה אשר מצאנו לומנה לדיונים שבפנינו בתור צד שלישי שעלול לחיפגע מהחלטתנו שכן ברור חיה לנו מיום שהובא בפנינו התיק הראשון בעניינה של התחנה המרכצית החדשה (14001052 ) כי כל התלטה בתיקים אלה פרט להתלטה הדותה את הערר תהיה לה משמעות ישירה ביחס לחברת התחנה המרכזית החדשה בתור הבעלים על המתתחם ו/או המחציק בו ו/או המנהל אותו.

ביום 22.7.15 התקיים הדיון המקדמי בתיק זה.

בתתילת הדיון תצרה בה בייכ המשיב מהטענות המקדמיות.

בייכ הצד השלישי ביקש לקיים דיון הוכחות ולחקור את העורר והמשיב בעניין החיובים נשוא הערר , תוך שהוא שומר על זכויותיו בעניין חשומה ובעניין סדרי הדין.

בייכ העוררים ובייכ המשיב הביעו הסתייגות מעמדת הצד השלישי באשר לשמירת וכויותיו בעניין מעמדו בהליך.

באותו הדיון קיבלנו את ההחלטה הבאת:

*יביום 29.4.2015 נתקבלה ההלטה בערר זה לפיה יש לזמן לדיון את הצד תשלישי כצד שעלוכ להיפגע מהחהלטתנו בוניק זה. ההחלטה נמסרה לצד השלישי בסמוך למתן החלטת והוא זומן לו[ כדין.

עד לבוקר הדיון לא מצא הצד השליש: לנכון להביע הסתייגות או לכפור בסמכות הועדה לזמנו אולם הבהרנו היום לנציגי הצד השלישי כי ההחלטתה אם לקחת הלק בדיוני הועדה מסולה לבע 2 הדין שכן ההחלטה לזמנם אינה נובעת מהעובלה שתם הגישו השגה והשנתם נדחתה , אלא מתוך לצון למנוע מצב בו זכיותין של הצד השלישי תפנענה בשל הההלטה שתינתן במחלוקת בין העודר למשיב.

למיכך החלטתנו מיום 29.4.15 בעונה עומלת .הדיון המקדמי היום <תקיים ובסופו , כמו בכל דיון מקדמי תינתנה ההלטות ביהס להמשך בירור המחלוקת. בשלב זה :ימשץ הדיון בהשתתפות בעלי הדין לרבות הצד השלישי אלא אס הצד השלישי בוחר שלא להמשיך לקחת הלק בדיונים , בחירתו של הצד השלישי מתייהטסת לתיק זת ובכל תיק ותיק לגופו לפי בתירתו של הצד השליש??>

לאחר החלטתנו זו ביקשו הצדדים, לרבות הצד השלישי, לקבוע את התיק לשמיעת ראות .

ביום 2.9.2015 הגישו העוררים תצהיר עדות ראשית.

ביום 17.11.2015 הגיש המשיב תצהיר עדות ראשית מטעמו.

הצד השלישי :

ביום 20.10.2015 ובמסגרת הגשת סיכומי טענותיו בתיקים בהם הוא זומן כצד שלישי , הוגשו גם בתקי זה ייסיכומייי הצד השלישי.

הצד השלישי העלה טיעונים שונים לרבות הטיעונים הבאים :

* הועדה אינה מוסמכת ליתן החלטה המתחייבת לגבי מי שאינו עורר או מנהל הארנונה.

> הועדה נעדרת סמכות לצרף את המבקשת כבעלת דין.

* הועדה נעדרת סמכות לכפות על המבקשת להעיד.

* תקנות סדר הדין האזרתי אינן חלות על סדרי הדין בפני ועדת הערר.

* המבקשת אינה נישומה.

בסיום הסיכומים הבחירה המבקשת , כי תשיב באופן מלא ועניני לכל דרישה על פי דין מאת המשיב להמציא בפניו את המידע ו/או המסמכים שבידה בנוגע לחזקה והשימוש בנכס מושא הערר ואף תהיה מוכנה לתמוך תשובתה בתצהיר.

הבענו את דעתנו על עמדת הצד השלישי בעת דיון מקדמי בתים אחר בו הוגשו אותם סיכומים

ונשוב על עמדתנו גם בעניין הנדון בפנינו בערר וה :

ועדת הערר לא כפתה על הצד השלישי להתייצב לדיונים בפני הועדה. לא זו אף זו , הועדה לא הורתה על צירוף הצד שלישי כבעל דין בדיוני הערר ו/או לא ביקשה לכפות על הצד השלישי להעיד.

אמרנו כבר במהלך הדיונים בתיק זה ונשוב ונאמר כי טענות הצד השלישי אינן ברורות כמו גם לא עמדתו.

נשוב על עמדת ועדת הערר.

על אף שתקנות סדרי הדין בפני ועדת הערר שותקות בנושא זימונו של צד שלישי לדיון ועדת הערר התפתחה פרקטיקה הנוהגת בפני ועדות הערר לפיה במקרים בהם קיים תשש כי צד שלישי כלשהו עלול להיפגע מהתלטתה של ועדת הערר ראול לזמנו לדיוני הועדה ולאפשר לו את יומו.

על פי רוב מדובר במקרים בהם עורר מעלה טענה בפני הועדה כי ביחס לנכס מסוים או ביחס לתקופת חיוב מסוימת לא הוא החציק בנכס.

למדנו כי משמעות החלטות ועדות הערר במידה ומתקבלת טענת איני מתזיק הינה על פי רוב הסבת התיוב על ידי מנהל הארנונה לבעל הויקה הקרובה ביותר לדעתו של המשיב.

לפיכך, ובכדי שלא תינתנה החלטות מבלי שנשמעה עמדתו של מי שהחיוב בארנונה עלול להיות מוסב בסופו של תהליך על שמו, מצאנו לּמן את הצד השלישי במקרה זה לדיוני הועדה כמי שעלו להיפגע מהחלטת הועדה.

שבנו והבהרנו לבאי כוח הצד השלישי כי אין בסמכותנו וממילא אין בכוונתנו להשית היוביס כלשהם על הצד השלישי. שבנו והבהרנו לצד השלישי כי אין בסמכותנו לאכוף על הצד השלישי להתליצב לדיוני הועדה וכל שאנו מבקשים בוימונו של הצד השלישי הוא להעמיד בפניו הודמנות להשתתף בדיוני הועדה ולהביע עמדה כלשהי כפי שיתפוא.

ככל הנראה בחר הצד השלישי לאחוז במקל בשני קצותיו או אולי אף להרחיק לכת ולנסות לשוות למקל מצב בלתי אפשרי ולהקנות למקל יותר משתי קצוות... מתד להשתתף בדיוני הועדה ומצד

שנל להקפיד ולכפור בסמכותה של הוועדה לזּמן את הצד השלישי כצד , מחד להציע את עצמו כעד מטעם המשיב ומאידך להתעלם מהחלטות הועדה על הבאת ראיות ולא לעמוד במועדים אותם קצבה הוועדה בעניין הבאת ראיות מטעם הצדדים כל זאת בשעה שהוא מגיש סיכומים ביחס למעמדו בהליך ומקפיד להתייצב לכל דיון ובסופו של יום אף לוקח חלק פעיל בדיוני ההוכתות ומסכם את טענותיו כמו יתר בעלי הדיקן.

ביום 25.11.2015 התייצב בייכ הצד השלישי לדיון ההוכתות. מאחר ותצהירי הצד השלישי לא הוגשו עד לאותו המועד הציע הצד השלישי כי יוגשו מסמכים מטעם הצד השלישי ואם לא תתעורר מתלוקת ביחס להגשתם יתייתר הצורך בהגשת תצחיר מטעמו.

בייכ הצדדים הסכימו להגשת המסמכים ללא צורך בהגשתט ע"י מצהיר מטעם התחנה המרכזית.

הצד השלישי הגיש מטעמו את המסמכים הבאים :

ג/1 - הסכם מיום 24.4.1991

ג/2 -- התכתבויות עם העוררים בעניין דמי ניחול

ג/3 -- מכתבים של הצד השלישי לעוררים משנת 1996 .

דיון בערר :

כבר אמרנו בהחלטות קודמות שלנו בעניין המחלוקות בנוגע לתיובי ארנונה בתחנה המרכצית החדשה כי הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתתס וה וענינה תיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם.

בפנינו עשרות תיקים אשר רובם ככולם נוגעים לטענות היימחציקיטיי השונים בחנויות שבמתתס התתנה המרכצית התדשה.

מדי יום דיונים פוגשים אנו בנישומיס אשר סיפורם דומה והם מגיעים לדיוני ועדת הערר וטועניס בלהט וכאב, יש לאמר, כי מעולם לא קיבלו לחזקתם את החנות אותם רכשו ממתחם התחנה המרכזית החדשה לפני כארבעים שנים.

מנגד עומדים לא רק המשיב אשר רואה בעורריס ובבעלי החנויות מחציקיס לצורך חיובס בארנונה אלא גם חברת התחנה המרכצית החדשה אשר מצאנו למנה לדיונים שבפנינו בתור צד שלישי שעלול להיפגע מהתלטתנו שכן ברור היה לנו מיוסם שהובא בפנינו התיק הראשון בעניינה של התחנה המרכזית החדשה (14001052 ) כי כל החלטה בתיקים אלה פרט להחלטה הדותה את הערר תהיה לה משמעות ישירה ביחס לחברת התחנה המרכצית החדשה בתור הבעלים על המתחם ו/או המחציק בו ו/או המנהל אותו.

העוררים הגישו כאמור את תצהירו של נחום גוברין בו פירט את השתלשלות העניינים העובדתית אשר הביאה לכך כי החנות שרכשו הוא ואתיו מעולם לא נמסרה להם.

כאמור לעיל, תצהיר העוררים מפורט, כולל הפניות לתאריכיס מדויקיט ומצורפים אליו מסמכים רבים המעידים על השתלשלות האירועים שהביאו לרכישת הנכס פעמיים, פעם מחברת כיכר לוינסקי ופעם מהצד השלישי.

העוררים צירפו לתצהירס את מכתבי התחנה המרכזית החדשה משנת 1996 עת דרשה מהם התחנה להשלים את יתרת התמורה לקבל את החזקת בנכס.

הם אף השיבו לדרישות אלה במכתב מיום 5.8.96 .

כבר במענה למכתבי הצד השלישי השיבו העוררים כך :

*לא ניתן היה לראות כלל את התנות הואיל והאזוד בו היא נמצאת היה סגול בקילות גבס, ולא הייתה גישה אל התנות. כמו כן מיכלת עזובה כללית בתנוינת הסמוכות המוליכות לאזול בו אמורת להיות החנות. כמו כן לא ידוע לנו אם הזיהוי 5146 הוא המספר של הנותנו....

הואיל וממילא מועד התשקום תוא רק בקבלת החזקת (הואיל (לא ניתן לקבל חזקה בחנות בשע העובלה שאין היתד והאזול בו החנות נמצאת אינו כשיר להפעלה מסחלית. לפיכך דרישתכם לתשלום מוקדמת מל (היא מדחית בזת./

בהמשך מצורפים לתצהיר העוררים (נספתים ח-ייג) התכתבויות נוספות בהם דותיס העוררים את הדרישה לשלם דמי ניהול עבור החנות.

העורר טוען בתצהירו כי לא רק שלא נמסרה לו ולאחיו החוקה בחנות אלא שאם נמסרו דיווחים אודות מסירת חזקה כזו מדובר בדיוותיס כוזביס ושקרייס אשר המשיב, בתור מי שמכיר את הנכס, צריך היה לדעת כי מדובר בדיווח כוזב לאור מצב הנכס.

העורר מצרף לתצהירו תמונות של מצב הנכס כולל חסימת הגישה בפתח הקומה לנכס הזה - ראה נספת לייד לתצהלרו.

לסיפא של תצהירו מצרף העורר שלל פניות למשיב ביחס לתיובי ארנונה שנשלתו אליו בעניין הנכס נשוא הערר.

בחודש מאי 1999 פנה העורר למשלב בעניין דרישת תשלום שנשלחה אליו תוך שהוא מציין :

*אם המלובל בתחנה המלכזית החלשת הלי שמעוקם לא נמסלה לידינו (ככל שידוע לנו היא נמצאת בתוך מתחם סגור בקירות גבס ואסוד בשימוש. נא לבלוק את טענותיי אלה (אודת לכם באם תודיעו לי בהקלם על ביטול החיוב (ביטול הלישום לגבי חנות שטרם נמסרת לי

בהמשך מציג העורר השגות ועררים שהגיש בשנות המס הבאות ואשר כללו טענות הן לעניין אי מסירת החזקה בנכס והן לעניין מצבו של הנכס.

ראה לעניין וה נספת ט"ו לתצהירו וההשגות והעררים לשנות המס : ,2009,2013 8,,.

חשוב לציין כי בכל חפניות שבו העוררים על הטענות לפיהן :

*עד היום התנות אינה קיימת ,אין לה כלל היתר בנייה , החנות אינה כקולת ברשימת הלמחזיקיס'? שניתנת לכם, רשימה שקדית והסרת בסיס.

ה"מיקום? של החנות - מנותק מכל סביבה פעילה - אזור אטום , נטוש, ללא מעדכות חיוניות, בקיצור - בשום מקום...

עד היום אין גישה אל החתנות , לא מהיבשת לא מהאוויר ולא מהים.

עד היום אין לחנות חיבור תחשמ , מים , טלפון (כיוב,

לא ידוע לנו אס יש בכלל קירות , (יטרינה, ללצוף , תקלדה גס לכם לא ידוע,

כן ידוע לכם שאין חנות , הנכס הלום אין משתמשים בו כלק

עד היום ישנם קירות הנסמים כל מעבר וגישה אל האזול בו מצויה החנות/

בחקירתו הנגדית של העורר לא הוזמה גרסתו ולא נסתרה עמדתם העובדתית ובכלל של העוררים.

העורר השיב לשאלות בייכ המשיב ובייכ הצד השלישי ובין השאר טען כדלקמן:

*לא אחי ולא אני לא קיבלנו מפתת מהסיבה הפשוטה אין חנות ואין גישה וגם לא סיימנו לשלם את התמורת...

החנות נמצאת אי שס בקומה 5. אם אתה היית :ולע לתגיד לי היכן הייתי מאד שמת. כשתייתי בתחנה למנל שנים דבות להידיין איתן על העניינים אי אפשד היה להגיע לחנות בגלל החסימה שרואים בתמונות שמטומנות */ד לתצת?ר?..

הגשנו בלי סוךף פניות והתכתבויות לגורמים שונים לדבות העידייה...בין השאל גם ביקשנו לבטק 2 את הרישום שענו כמחזיקים....אנתנו לא לשומים בטאבו , יש לנו הערת אזהרת מאז שנת 73 , אנחנו לא בעלים ולא מחזיקים ולכן זה כל כך מעצבן.

כאשר ניסה בייכ הצד השלישי לעמת את העד עם טענת הצד השלישי כי העוררים הינם בעלי הזּיקה הקרובה ביותר לנכס בשל מעמדם המשפטי כרוכשים השיב העורר:

*רכשתי את תנכס ויש לי העלת אזהרת משנת 25 ואנ ממתין שתעביר לי את זה בטאכו ושתמסוד לי את החזקת ושההנות תהיה לאויה לשימוש באז(ר מטחל: ובנויה...כשאחה שואל אותי אלמלא הייתה מוצבת הסימה של קילות גבס בללך לנכס האם היית: לוקה את הנכס אנ עונה שיש לי הסכם עס התמתית על פין אני תייב לשלם כסך שישולם כנגד מסידה. אילו כ2 התנאים הרשומים בהסכם הו מתקלימים, דה?ינו, חנות מוכנה, אזור מסחרי, מן הסתם הייתי שמח לקבל את החזקה?/

המשלב הגיש את תצהירו של אליל שר ישראל אשר משמש כרכז חיובים במתלקת שומה בי באגף לחיובי ארנונה והסביר כי העירייה רשמה את העורר כמחגיק לאור הודעת בעלת הנכס התתנה המרכצית החדשה. העד צירף לתצהירו את העתק ההודעה מיום 6.7.1999 .

מדובר במכתב ששלחה התחנה המרכוצית החדשה בזו הלשון:

לקהל( דוחות פלוט העבדת זכניות לחנויות שבבעקות דוכשי תתמתלת ובבעלות בומים ואינן בבעלות התמתי/ת:?/

למכתב צורפה טבלה עס רשימת חנויות ,מספר חנות ושם היימחציקיי. ללא סימני זיהוי נוספים.

בחקירתו הנגדית הודה עד המשיב כי ביולי 99 עדיין לא עבד אצל המשיב וכי את נספת א לתצהירו מצא בתיק הבית ואין הוא מכיר אותו מידיעה אישית.

עוד הודה עד המשיב כדלקמן:

*לפי ההודעה של התמחלת אלת אנשים שקיבלו את החזקת וכשאתה מבקש ממני להראות במסמץ איפה כתוב במסמך שהאנשים האלה קיבקו הזקה , אנ מאשר כי במסמץך לא כתוב שהאנשים קיבלו חזקת אלא העבדת זכויות?

*כשאתת שואל אותי על הנותל העבלת חזקה , אני משיב , כי הנוהל השתנה מאז לע כמה וכמה פעמים ונכון להיום כשמודיעים על העברת תזקה או מסירת חזקה מצרפים בהקשר המתאים או חוזה שכידות או חוזה מכר חתוסם ע': שני צדדים. במקרת של מטילת חזקה מקבלן מטפלת בזת מחלקת בניה חדשה?

לשאלת הוועדה ענה עד המשיב:

שאיני יודע לאמר מדוע במקרת הזת לא טופ 2 המשא עלי מחלקת בניית חדשת. אולם יכול לתיות שמאחל וחלפו למעלה משנתיים ממועד הנוכת התחנה עבר הטיפול למחלקת שומה?/

העד נשאל ביחס לטענת הצד השלישי כי הבעלות היא הקושרת את ויקתם הקרובה של העוררים

לנכס עס מעמדם המשפטי כרוכשי החנות והשיב:

*כשאתה שואל אותי האם לוע לי האם הזכויות הועבלו בטאבו, אני משיב כי איננו יודעים את המלע שרשום במשלד דישום המקדקעיה/

בתקירתו הנגדית נשאל עד המשיב על רישום העוררים כמתזיקים על סמך נספת א לתצהיר עד

המשיב הוסיף והסביר :

*במקרת שלך אין לי עוד מסמכים ואין לי מסמך חתום על *דך. כל שהסתמכנו עליו בהעבלת החזקה הוא נספת א לתצתילי/

עד המשיב התייחט בתקירתו לטענה לפיה אין ממש נכס שניתן לזאהותו ולקשור בינו לבין העוררים

והשיב:

לאני אומר על סמך הביקודת שתייתה במקום ושאיננה מולי כרגע שהחנות הזאת קלימת. נציג התמרית פתת את המקום והראת לפקה שלנו את החנות.

כאשר נשאל עד המשיב על ידי בא כת הצד השלישי לגבי הביקורות שנערכו בנכס הוסיף והסביר:

ייכשאתה שואל אותי על סעיף 4 לתצהירי אני עונה שמדובר במתתס סגור שהתחנה מנעה גישה לבעלי החנויות. יש שם דלת גישה כשרצינו לבקר פתח אותה אב הבית של התמחיית... התיאור של ביקור במתחם סגור שאב הבית של התמחיית פתת לנו את הדלת היה לאחר שנת 1999/י.

ייהוגשו השגות במהלך השנים ע"י העורר בטענה שהנכס לא ראוי לשימוש ולא ניתן להשתמש בו.

אני לא אומר שהוא רק טען לנכס לא ראוי לשימוש הוא טען גם טענות של אי מסירת חוקהיי

בטרם נתייחס לממצאים העובדתיים נפנה לסיכומי טענות הצדדים אשר סיכמו אותם בעל פה בסיום הדיון.

העורר והצד השלישי שבו על טענותיהם.

בייכ המשיב , בהגינותו , לא התעלם מהמסכת העובדתית שנפרסה בפני ועדת הערר וציין בסיכומיו

כך:

'יאין להתעלם מעדותו של העורר בדבר מצב הבעלות בנכס ומהמסמכיס הרבים שצירף מהם ניתן ללמוד כי הביע מחאה רבת שנים על נטיון התחנה יילמסור לו יי את החנות.

נאמר כבר כעת , בתיק ה נפרסה בפנינו מערכת הראיות השלמה והמהלמנה ביותר שהוצגה לנו מבין תיקי התחנה המרכגית.

אפשר לאמר כי תצחירי העורר והמשיב , כמו גם שאלות וטענות הצד השלישי הביאו לעימות ראייתי בין כל טענות הצדדים, אך מתוייביס אנו לאמר כי התמונה העובדתית העולה מבין הראות שהוצגו לנו ברורה ובלתי משתמעת לשתי פנים.

ככל שהתמונה וודאית וברורה יותר כך היא מותירה את סימני השאלה הרבים שעולים ביחס להליך רישומם של העוררים כמחזיקים מהדהדים ומפנים את תשומת לב כל הנוגעים בדבר לאי סבירות המצב שנוצר לפיו העוררים הס שרשומים כמחהזיקים בנכס לצרכי ארנונה.

הוכח מעבר לכל ספק כי העורריט לא קיבלו חזקה בנכס,

הוכת כי לא ניתן כלל לזהות את מיקומו של הנכס בבתינת , לא הוכח כי קיים נכס לסמנו כנכס המוחזק על ידי העוררים.

הוכח כי לעוררים לא נמסרה התזקה בחודש יוני 1999 וכי המסמך שנשלח על ידי הצד השלישי למשיב לא תיאר נכונה את העובדות ביחס למסירת התוקה בנכס.

במקרה שבפנינו הוכת למעשה כי הצד השלישי אף לא טען למסירת חזקה בנכס לעורריס כי אם להעברת 'יבעלותיי בנכס לעוררים.

אין ּח מענינו להתייחס לטענות קניניות אולם נעיר כי העוררים הניחו סימני שאלה רבים בפנינו ביתס להשלמת הליך העברת הבעלות ו/או החזקה המשפטית אליהם ביתסים בינם לבין הצד השלישי.

הוכח כי המשיב לא בדק את הנכס בעת שרשסם את העוררים כמחציקים, ממילא לא יכול היה לעשות ואת כיוון שלא היה כלל נכס או מכיוון שהצד השלישל חסם את הגישה לנכס.

הוכח כי העוררים חזרו והעלו טענות אלה במשך כל השנים מאצ שנת 1999.

אמרנו כבר בתחילת הדברים כי תיק וּח יוצא דופן בבתינת הראיות הרבות שהוצגו לנו וסדר הדברים בו הן הוצגו.

על פי רוב , בתיקי התחנה המרכצית, מופיעים בפנינו עורריס מבוגרים, במקרים רבים חולים ובמקרים אתרים יורשים של העוררים או בני היורשים, אשר קשה עליהם מלאכת הוכחת טענותיהם וסאגת ההתמודדות עם צלקות התחנה המרכצית מבחינתם, אלא שהעורר שבפנינו כמו היה אהרון למשה, יכול לשמש פה לכל העוררים אשר הציגו בפנינו את אותן הטענות, בדרך פחות רהוטה וברורה.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחזיקים , כך על פי הודעת מנהל הארנונה, בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכזית החדשה.

כאמור אין מחלוקת עובדתית ביחס להתשלשלות הענינים בתיק זה.

הצד השלישי לא טען כי נתבצעה מסירת חוקה במקרה שבפנינו וברור כי טענתו לפיה על העוררים לשאת בחיובי ארנונה, ככל שקיימת טענה כזו, אינה נסמכת על מסירת חזקה בפועל כי אם על זיקתם הקרובה ביותר לנכס בתור בעלים.(ראה סיכום טענותיו בתום דיון ההוכחות בפנינו),

עד המשיב הצטרף למעשה לעמדת העוררים כאשר הוכית לא רק שלא נמסרה הודעה על מסירת חזקה ( כי אס על מסירת בעלות) אלא גם אישר כי לא ניתן לוהות את הנכס וכי החוקה למעשה לא נמצאת בידי העוררים שכן כאשר נציגי המשיב מגיעים לבצע ביקורים בנכס מי שפותח להם את הגישה לנכס חינו אב הבית של הצד השלישי !

לפיכך הננו קובעים כי העוררים אינם מחזיקים בנכס לצרכי ארנונה.

הוכת כי הודעת התחנה המרכצית למשיב משנת 1999 נמסרה מבלי שצורף לה חוזה מכר.

לא הוסבר ואף לא הוכח על מה ולמה נרשמה החזקתס של היורשיס רטרואקטיבית מ 1.1.99 על אף שההודעה נמסרה יותר מחצי שנה לאחר מכן ולא הוכת כי עובר למסירת ההודעה נמסרו למשיב פרטים מהותיים ביחס לגודל הנכס, מיקומו וכיובי למעט רשימה כמעט ערטילאית אותה צירפה התחנה המרכצית לכל הודעותיה הלקוניות.

המשיב פעל בהתאם להודעת התחנה המרכזית החדשה משנת 1999 ורשם את חילופי המתזיקיס מינואר 1999.המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מתזיקים.

אין וה המקרה הראשון בו בוחנת ועדת הערר את ההודעות שנמסרו למשיב בדבר חדילת תוקה או העברת זכויות בנכס , הודעות אשר בעקבות קבלתן אצלו מבצע המשיב הליך של שינוי מחזיקים.

המשיב מקפיד לקבל מסמך החתום על ידי שני הצדדים כמו הודעה משותפת או חווה מכר או חוזה שכירות החתום הן על ידי הדייר היוצא והן על ידי הדייר הנכנס. יתרה מצו , לא פעם נדרשנו לבקשות נישומיט להתלל את מועד שינוי התזקה למועד חקבוע במסמך התוצי המקיס את העילת לשינוי המחציקים, במקרים רבים סירב המשיב לרשום את השינוי רטרואקטיבית ועמד על כך שהשינוי ייכנס לתוקפו מיום ההודעה על השינול.

אנו שבים ומתארים את הנוהל כפי שהוצג לנו בכדי להדגיש את סימני השאלה העולים בפני כל בר דעת המעיין במסמכים שהוצגו לנו עובר להודעת התחנה המרכזית מיום 11.7.99 על פיהם ביצע

המשיב את חילופי המחזיקים . עדות עד המשיב במקרה שבפנינו ביתס לנוהל העברת הזכויות כיום רק מחזקת את הרושם הזה.

מדובר בהודעה על חילופי מחציקים שאינה חתומה על ידי צד כלשהו וכל שיש בה אלה מספר התנות של העוררים .

אין מחלוקת כי המשיב רשם את החזקתם של העוררים כמתציקים בנכס על פי הודעה זר .

כאמור להודעת התחנה המרכזית לא צורף מסמך החתום על ידי העוררים, כמו גם לא מסמך מאהה של השטח נשוא החיוב כגון תשריט או כל מסמך אחר המעיד על מיקום הנכס.

אין זה מענייננו להידרש למערכת החוזית שנקשרה בין הצד השלישי לעוררים אולם מתפקידנו לנסות ולהפעיל סמכותנו וללמוד מהסכמים אלה האם נכון נהג המשיב כאשר פעל על פי בקשת הצד השלישי כשמונה שניםס לאחר שנחתמו ההסכמים עס הצד השלישי ורשם את חילופי המחזיקים כמבוקש.

שמענו מהעוררים כל מעולם לא קיבלו את התזקה בתנות.

ברור מעדות נציג הצד השלישי ומהמסמכים שהוצגו לנו כי הנכס נשוא הערר לא היה פעיל מאז פתיחת התחנה.

המשיב טוען בכתב התשובה כי העוררים קיבלו פטור מארנונה על פי סעיף 330 לפקודת העיריות בשנים שקדמו למתלוקת נשוא ערר זה.

ברור לכל כי השימוש בכלי של פטור מארנונה לחנויות בתחנה המרכזית החדשה באמצעות סעיף 0 לפקודת העיריות שירת את התוצאה הסופית של הימנעות מגביית ארנונה מהחנויות בפרויקט המורכב והבעליתי אשר שאלת החזקה בו לא הוכרעה.

איו לראות בכך שהמשיב פטר את הנכסים מארנונה על פי סעיף 330 לפקודת העיריות כראייה למסירת ההזקה לבעלי התנויות בחנויות שקיבלו פטור שכזה.

לא או אף זו עד המשיב הודה בחקירתו כי העוררים טרתו לטעון בעבר כי מעולם לא קיבלו את התזקה בנכס, גם כאשר ביקשו להאריך את תוקף הפטור.

בכדי להוכיח כי החוקה נמסרה בחנויות לרוכשי החנויות נדרשות ראיות ביחס להליך מסירת החנות, קבלתה על ידי הרוכשים הספציפיים, מיקומה של התנות באזור בו ניתן לעשות בח שימוש וניתן ליישם את זכות הבעלות וידיעה אקטיבית של הרוכש אודות הפנייה למשיב בבקשה לרישום שינוי המחציקים.

כל אלה לא נתקיימו במקרה שבפנינו.

עוד בטרם היה על המשיב ו/או הצד השלישי להוכיח כי העוררים קיבלו התזקה בנכס לידיהם היה עליהם להוכיח או להיווכח בעצמם כי הנכס אשר האתזקה בו מיוחסת לעוררים קיים.

מהעדויות ששמענו והראיות שהוצגו לנו לא ברור כלל האם קלים נכט שניתן להגדירו חנות , האם בכלל מיוחד שטח טפציפי לעוררים והאם ניתן לאהותו בכלל.

לא המחוקק כמו גס לא מתקין הצו הארנונה, לא התכוונו כי אתזקה ערטילאית או משתמעת תשמש בסיס לחיוב במס.

אמרנו כבר בעבר כי ועדת הערר אינה גוף המיישב סכסוכים בין מתזיקים .

סמכותה של ועדת הערר לדון בטענות בעניינן הוסמכה על פי חוק ובמקרה זה בטענת אינני מתזיק.

התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העוררים ברורה כאמור:

המשלב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

חילופי המחציקים לא בוצעו על פי הנתיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על חילופי מחציקים או חדילת חזקה כנדרש על פי דין.

העוררים לא החזיקו בנכס.

*ותר מכך - לא ברור כלל וכלל אם יש בפנינו נכס אותו ניתן להגדיר כנכס שניתן היה לבצע מסיירה בעניינו או להחזיק בו אך לא נכריע בהחלטה זו בעניין זה.

הצד השלישי הודה כי לא בוצעה מסירה של התזקה בנכס לעורריס.

אכן מטרתם של סעיפים 325 ו 326 לפקודת העיריות הינה להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות מס ומקובל עלינו שאין כוונת המחוקק להטיל על המשיב נטל של בדיקה יסודית ומעמיקה של מהימנות כל הודעה הנמסרת לו בהתאם לפקודה . אלא שההסדר החוקי הבא לידי ביטוי בסעיפים 325 ו 326 לפקודת העיריות אינו פוטר את המשיב לגמרי מאחריות ואינו משחרר את המשיב לגמרי מנטל מינימלי של בדיקה בסיסית של פרטי ההודעה הנמסרת לו.

די לעיין בחוצים שהוצגו על ידי הצד השלישי תוך השוואה להודעה שמסר למשיב על חילופי מחזיקים בכדי להגיע למסקנה כי קיים ספק אם העורריט קיבלו התוקה בנכסים . הוסף לכך את ידיעתו הקונסטרוקטיבית של המשיב ביחס למצב הנכסים בתהנה המרכנית ואת ההליכים שהתנהלו לאורך השנים בין המשיב למחזיקים שונים במתחם התחנה המרכזית לרבות ארגון בתיימ והרי לך מצב עובדתי שאינו יכול לתמוך בפעולת המשיב אשר נענה לבקשת הצד השלישי ורשס את העוררים כמתזיקיס בנכס.

תכלית המחוקק , להביא לכך שהמחזיק האמיתי בנכס ישלם את הארנונה בגין ההתזקה בו, לא מתמלאת בשעה שמתקבלת הודעה סתמית ומחשידה כגון הודעת התחנה המרכוּית החדשה על חילופי מחזיקים

בפסק הדין בעניין בריימ 8462/11 מנהל האלנונה בעירית הלצכיה ני מירב פלקן, שם עובדתית היו בידי מנהל הארנונה ראיות ברורות ומפורטות באשר למיהותו של המחציק בנכס בפועל, והוא לא שינה את רישומלו בהתאם. בית המשפט מצא כי היה על מנהל הארנונה לשנות את רישומיו בהתאם לעובדות שהיו ידועות לו ביחס למיהות המתזיק בנכס.

בבריים 867/06 מנהלת האלנונה בעיריית חיפה נ' דור אנלגית בעל/מ ,בבוד השופט מלצר קובע בין

השאר : :

...שני חברי הסכימו, עם זאת, כי בנסיבות שבהן ישנה ידיעה פוזיטיבית של הלשות המוסמכת

לגביית הארנונה בדבר ש: נוי זהות המחזיק בנכס בפועל - ההלטתה להמשיץ ולתייב את המחזיק

היוצא הינה בלתי סבירה, ו(איננה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוטלת עלית מכות תפקידה כנאמן הציבור (עיינו: פיסקאות 34-32 לחוות דעתו של חגרי, השופט :: דנציגל, פיסקה 0 לחוות דעתה של חבלתי, השופטת ע: אלבל), לעמדה זו הצטלף, בהמשךץ, גם חברי, השופט א דובינש טיין ב-עעיס 2611/08 בנימין ני עיריית תל אביב (5.5.2010) (להלן: עניין בנימין), בציינו

כך:

...כשלעצמי סבורני, עק פיי השכל הישר, כי אם אכן :דעה אל נכון המחלקה הדלבנטית על השינוי למעשה, די בכך לצולך תחילת הפעלתו של המנגנון לשינוי, ולמצעד לבדיקה נוספת. ער אני לעומס המוטל על העוסקים בגביית אדנונה, בולאי במקום דב נכסים ודב תחלופה... אך במקום שנפתח הפתת לבדיקה קלה *חסית נוכת :דיעתה הקונקרטית של הדשות, יש מקום למאמץ מצידת..> (שם, בפיסקה כת?)/

ההיגיון שהנחה את כבוד השופט באשר לידיעתה הפוויטיבית של הרשות ביתחס לגהות המחציק בפועל נכון שישמש כמורה דרך גם בעניין שבפנינו שכן לא ניתן להתעלם מידיעתו הפוזיטיבית של המשיב את הנסיבות המלוחדות והמורכבות של הנכסים במתחסם התחנה המרכצית בתל אביב עת פעל בהתנאס להודעת התחנה המרכזית החדשה על חללופי מחזיקים בשנת 1999. על פי הגיון וה לא היה מקום לקבוע כי העוררים מחויקים בנכס נשוא הערר שבפנינו.

דין טענת הצד השלישי לפיה יש לראות בעוררים בתור הבעלים על הנכס, את בעלי הזיקה הקרובים ביותר לנכט להידחות, שכן הוכת כי הס לא החזיקו בנכס, לא היה מה להתציק ואין בכך שרכשו זכויות לפני יותר מארבעיס שנים בנכס כלשהו ולא קיבלו את הנכס בהתאסם להסכמים שחתמו לרכישתו בכדי להקים להם זיקה לנכס לצרכי ארנונה.

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל -- מתקבלת הטענה כי העוררים לא החויקו בנכס בתקופות המיוחסות להם על ידי המשיב.

איו בהתלטה גו בכדי להוות קביעה כלשהי ביתס למערכת היחסים בין העוררים לבין הצד השלישי.

התלטתנו גו נסמכת על הראות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק גה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר , יש גם בהחלטה גו משום תמרור אזהרה למשיב כמו גס לצד השלישי לנהוג בוהירות והקפדה רבה יותר באשר לוכולותיהס של הנישומים דוגמת הנישומים העוררים בערר גּה.

משלא נתבקשנו לעשות כך , אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 9.12.2015,

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בת? משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטר-גן באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עו'יץ אלון צדוק חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו"ד גדי טל

קלדנית: ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

' שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך : ג בטבת תשעו

מספר ערר: | 12:08 / 140013138

מספר ועדה: | 11278

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררת: לוי אסתר

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בכתב התשובה לערר העלה המשיב מספר נימוקים לכך שהערר דנן אינו בסמכות הוועדה ולכן ביקש המשיב לדחות את הערר על הסף.

לאחר שעיינו בכתב התשובה, שוכנענו שאכן הערר דנן אינו בסמכותנו מהנימוקים המפורטים בכתב התשובה לערר.

בנסיבות אלה אין מנוס אלא להורות על מחיקת הערר בשל כך שלוועדה אין סמכות לדון בו וכך אנו מורים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. ",

2 / וער ב-

יו"ר: עו"ד קניון אורה | חברה: רו"ח מרמור רונית הריד שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בטבת תשעו

מספר ערר: | 11:43/ 140013131

מספר ועדה: | 11278

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ

-נ ג די

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.12.2015.

כ ]ור כ: (2/

יו"ר: עו"ד קניון אורה " חברה: רו"ח מרמור רונית חברה: 7 קם שירלי

שם הקלדנית: ענ

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

של'יד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בטבת תשעו

מספר ערר: | 13:27 / 140011254

מספר ועדה: | 11278

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קגיון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: גועה אירועים בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש, ניתן בזה תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.12.2015.

בב ו \ | /

יו"ר: עו"ד קניון אוויה חברה: רו"ח מרמור רונית חברת; [דם שירלי

שם הקלדנית: ענת

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

: שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ד בטבת תשעו

מספר ערר: | 09:03 / 140012644

מספר ועדה: | 11279

בפגי חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העוררת: אמילין קפה בע"מ חברה פרטית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמת הצדדים כאמור לעיל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.12.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרֶגט של המשיב.

כ הש אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: ₪ טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר: 140012380 שליד עיריית תל אביב- יפו

יויר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רוי'ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: אשכנזי אלגרה

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

צד ג': התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטה

הנה נדרשים אנו שוב להכריע בערר נוסף מתוך השורה המתארכת של העררים שהובאו בפני ועדת הערר ואשר עניינו , כמו עניינם של יתר העררים, חיובם של מחזיקים בגין ארנונה ביחס ל"חנות"

אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכזית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הם מחזיקים בה. מתחם התחנה המרכזית בתל אביב הנמצא ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע .

במקרה זה חשוב לציין כי נשמע במקביל גם ערר מספר 140012379 בו העורר הוא אחיה של העוררת, אשר רכש יחד עימה באותה התקופה ובאותן הנסיבות "חנות" במתחם התחנה המרכזית החדשה.

כמו במקרים קודמים שבאו בפנינו, גם הערר הנוכחי הוגש על ידי העוררת בעצמה, לאחר שבעלה נפטר ברבות השנים שחלפו ממועד הרכישה ובהיותה בלתי מיוצגת.

נודה ולא נבוש, על אף שהעוררים וסיפוריהם הקשים באים והולכים בפנינו, אין התדירות מקהה את עצמת הכאב שאנו חשים בפורסם באותנטיות ובפשטות מכמירת לב את סיפור חייהם ככל שהוא נוגע להשתלשלות העניינים הקשורים בתחנה המרכזית החדשה.

אמרגו כבר בהחלטות קודמות בנושא התחנה המרכזית החדשה, כי נושא הארנונה הוא רק נדבך אחד מתוך נושאים רבים המעסיקים ומכבידים על העוררים. אלא יש בסיטואציה אליה נקלעו כל בעלי הדין בתיק זה ואשר הביאה את העוררים לבקש סעד מהוועדה, בכדי להדגיש את מצוקתם כלל העוררים במתחם.

העוררת הגישה בעצמה את כתב הערר וכך כתבה :

"אני אלגרה אשכנזי שיש לי חנות בתחנה המרכזית קומה ג' חנות מס' 2000132983 ... עד היום לא קיבלתי את מפתחות החנות . החנות סגורה ומגודרת בלוחות עץ. אין שום גישה לחנות אינה ראויה לשימוש מצורף בזה תמונה...."

בדיון המקדמי שבה העוררת על עמדתה ואמרה:

"אני מעולם לא קיבלתי מפתח של הנכס. בנוסף הכניסה לנכס חסומה ולא ניתן לעשות בו כל שימוש".

המשיב הביא לידיעת ועדת הערר כי חיוב העוררת בארנונה החל מיום 1.1.2015 הינו פועל יוצא של שינוי חקיקתי ביחס להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) .

בהתאם לשינוי מחויבת העוררת בתור המחזיקה הרשומה בנכס בארנונה על פי התעריף המזערי לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור וזאת למשך תקופה של חמש שנים.

כבר אמרנו בהחלטות קודמות שלנו בעניין המחלוקות בנוגע לחיובי ארנונה בתחנה המרכזית החדשה כי הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה חיובם בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם.

בפנינו עשרות תיקים אשר רובם ככולם נוגעים לטענות ה"מחזיקים" השונים בחנויות שבמתחם התחנה המרכזית החדשה.

מדי יום דיונים פוגשים אנו בנישומים אשר סיפורם דומה והם מגיעים לדיוני ועדת הערר וטוענים בלהט וכאב, יש לאמר, כי מעולם לא קיבלו לחזקתם את החנות אותה רכשו במתחם התחנה המרכזית החדשה לפני כארבעים שנים.

מנגד עומדים לא רק המשיב אשר רואה בעוררים ובבעלי החנויות מחזיקים לצורך חיובם בארנונה, אלא גם חברת התחנה המרכזית החדשה אשר מצאנו לזמנה לדיונים שבפנינו בתור צד שלישי שעלול להיפגע מהחלטתנו שכן ברור היה לנו מיום שהובא בפנינו התיק הראשון בעניינה של התחנה המרכזית החדשה (14001052 ) כי כל החלטה בתיקים אלה פרט להחלטה הדוחה את הערר תהיה לה משמעות ישירה ביחס לחברת התחנה המרכזית החדשה בתור הבעלים על המתחם ו/או המחזיק בו ו/או המנהל אותו.

בכתב התשובה לערר הבהיר המשיב את עמדתו בזהירות הראויה תוך שהוא ער למורכבות הסוגיה

ולזכויותיהם של העוררים ובין השאר טען כדלקמן :

"...העירייה תטען כי בנסיבות המקרה פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את רישום העוררת כמחזיקה בנכס לאור המידע והמסמכים שהיו בידיה ולא יכלה לדעת כי העוררת אינה מחזיקה בנכס (דבר הטעון הוכחה כשלעצמו) ...

זאת ועוד הדעת נותנת ממכלול הנסיבות המתוארות לעיל כי לא מן הנמנע כי עניין לגו בסכסוך כזה או אחר בין העוררת ובין התחנה המרכזית . כשכך הם פני הדברים, הרי ככל שקיימת מחלוקת בתחום המשפט הפרטי בין העוררת לבין צד שלישי, יש לפתור אותה בכלים המשפטיים שמעמיד המשפט הפרטי לרשות הצדדים...

המשיב יטען כי לאור האמור לעיל ולמען יעילות הדיון מתבקשת הוועדה לזמן כבר לדיון הקרוב את נציגי התחנה המרכזית החדשה..."

ביום 25.6.2015 התקיים כאמור דיון מקדמי בפני הוועדה.

בסופו של הדיון הורינו על זימון התחנה המרכזית החדשה לדיונים בתור צד שלישי שעלול להיפגע מהחלטתנו.

ביום 22.7.2015 התייצב הצד השלישי באמצעות בא כוחו ומנהלת הגבייה בתחנה המרכזית החדשה לדיון המקדמי . בדיון זה חזרה העוררת על עמדתה לפיה מעולם לא קיבלה חזקה בנכס.

הצד השלישי השיב לטענות העוררת :

"אנחנו שלחנו הודעות לבוא ולקבל את החזקה אבל לא ידוע לי אם הם הגיעו או לא. מבחינתנו הבעלות והחזקה נמסרו . הדברים יובהרו במסגרת הבאת הראיות"

בסופו של הדיון קבענו את התיק להוכחות תוך שנקבע סדר הבאת העדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית מטעם העוררים, הצד השלישי והמשיב.

הצד השלישי ביקש בדיון לקבוע את התיק להוכחות אך לשמור על טענותיו בענייין השומה וסדרי הדין.

ב"כ המשיב התנגדה לעמדה זו בטענה כי לא ניתן לקחת חלק בהליך הוכחות ולאחר מכן להחליט כי אין לוועדה סמכות לדון במעמדו של הצד השלישי,

באותו המעמד קבענו בהחלטתנו כך:

"ביום 25.6.15 נתקבלה החלטה בערר זה לפיה יש לזמן לדיון את הצד השלישי כצד שעלול להיפגע מהחלטתנו בתיק זה .ההחלטה נמסרה לצד השלישי בסמוך למתן ההחלטה והוא זומן לדיון כיום.

עד לבוקר הדיון היום לא מצא הצד השלישי לנכון להביע הסתייגות או לכפור בסמכות הוועדה לזמנו אולם הבהרנו היום לנציגי הצד השלישי כי ההחלטה אם לקחת חלק בדיוני הועדה מסורה לבעל הדין שכן ההחלטה לזמנו אינה נובעת מהעובדה שהם הגישו השגה והשגתם נדחתה, אלא מתוך רצון למנוע מצב בו זכויותיו של הצד השלישי תפגענה בשל החלטה שתינתן במחלוקת בין המשיב לעוררת.

לפיכך החלטתנו מיום 25.6.15 בעינה עומדת . הדיון המקדמי היום יתקיים ובסופו כמו בכל דיון מקדמי תינתנה החלטות ביחס להמשך בירור המחלוקת . בשלב זה ימשיך הדיון בהשתתפות בעלי הדין לרבות הצד השלישי אלא אם הצד השלישי בוחר שלא להמשיך ולקח חלק בדיונים .בחירתו של הצד השלישי מתייחסת לתיק זה ובכל תיק ותיק לגופו לפי בחירתו של הצד השלישי".

הצד השלישי :

ניהול תחנה מרכזית חדשה תל אביב 1988 בע"מ ו/או חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

בע"מ :

ביום 22.7.15 התקיים דיון מקדמי בהשתתפות הצד השלישי כאמור לעיל.

בתום הדיון המקדמי הורינו לצדדים להביא ראיותיהם בדרך של תצהירי עדות ראשית.

הצד השלישי התבקש להגיש תצהיריו בתוך 30 ימים מקבלת תצהירי העוררת ( או עד ליום 5 הם לא יוגשו תצהירים מטעם העוררת ).

ביום 9.9.2015 הגיש הצד השלישי "בקשה מוסכמת לארכה" לפיה הוא הציג הסכמה אליה הגיע עם המשיב לפיה מתבקשת הועדה להאריך ב 30 ימים את המועד להגשת תצהירי הצד השלישי ולכל המוקדם ליום 8.10.15 וזאת מאחר וזימון המבקשת לדיוני ועדת הערר "מעורר שאלות מהותיות בנוגע לתוקף הזימון ומעמדה בהליכי הערר".

עוד טען הצד השלישי אשר הגדיר עצמו כמבקשת באותה הודעה, כי המבקשת שוקדת על סיכום טענותיה בעניין זה בהתאם להחלטת יו"ר ההרכב יהודה מאור וכי היא בוחנת חלופה כוללת לניהול הערר.

ביום 20.10.2015 ובאיחור ניכר , הוגשו "סיכומי" הצד השלישי.

הצד השלישי העלה טיעונים שונים לרבות הטיעונים הבאים :

* הועדה אינה מוסמכת ליתן החלטה המחייבת לגבי מי שאינו עורר או מנהל הארנונה.

* הועדה נעדרת סמכות לצרף את המבקשת כבעלת דין.

*+ הועדה נעדרת סמכות לכפות על המבקשת להעיד.

+ תקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות על סדרי הדין בפני ועדת הערר.

+ המבקשת אינה נישומה.

בסיום הסיכומים הבהירה המבקשת , כי תשיב באופן מלא ועניני לכל דרישה על פי דין מאת המשיב להמציא בפניו את המידע ו/או המסמכים שבידה בנוגע לחזקה והשימוש בנכס מושא הערר ואף תהיה מוכנה לתמוך תשובתה בתצהיר.

הבענו את דעתנו על עמדת הצד השלישי בעת דיון מקדמי בתיק אחר בו הוגשו אותם סיכומים ונשוב

על עמדתנו גם בעניין הנדון בפנינן בערר זה :

טענות הצד השלישי אינן ברורות כמו גם לא עמדתו.

בראשית הדיונים התייצב לדיון המקדמי ואף לא הביע הסתייגות מההחלטה לזמנו ו/או מההחלטה לזמנו להביא ראיותיו.

לאחר מכן הגיש הצד השלישי סיכומי טענותיו מהן עלה כי הוא כופר בסמכותה של ועדת הערר לקיים דיון בהשתתפותו והנה בסופו של יום לא רק שהתייצב לדיון ההוכחות אלא אף הביא ראיותיו וסיכם טענותיו.

נשוב על עמדת ועדת הערר.

על אף שתקנות סדרי הדין בפני ועדת הערר שותקות בנושא זימונו של צד שלישי לדיון ועדת הערר התפתחה פרקטיקה הנוהגת בפני ועדות הערר לפיה במקרים בהם קיים חשש כי צד שלישי כלשהו עלול להיפגע מהחלטתה של ועדת הערר ראוי לזמנו לדיוני הועדה ולאפשר לו את יומו.

על פי רוב מדובר במקרים בהם עורר מעלה טענה בפני הועדה כי ביחס לנכס מסוים או ביחס לתקופת חיוב מסוימת לא הוא החזיק בנכס.

למדנו כי משמעות החלטות ועדות הערר במידה ומתקבלת טענת איני מחזיק הינה על פי רוב הסבת החיוב על ידי מנהל הארנונה לבעל הזיקה הקרובה ביותר לדעתו של המשיב.

לפיכך, ובכדי שלא תינתנה החלטות מבלי שנשמעה עמדתו של מי שהחיוב בארנונה עלול להיות מוסב בסופו של תהליך על שמו, מצאנו לזמן את הצד השלישי במקרה זה לדיוני הועדה כמי שעלו להיפגע מהחלטת הועדה.

שבנו והבהרנו לבאי כוח הצד השלישי כי אין בסמכותנו וממילא אין בכוונתו להשית חיובים כלשהם על הצד השלישי. שבנו והבהרנו לצד השלישי כי אין בסמכותנו לאכוף על הצד השלישי להתייצב לדיוני הועדה וכל שאנו מבקשים בזימונו של הצד השלישי הוא להעמיד בפניו הזדמנות להשתתף בדיוני הועדה ולהביע עמדה כלשהי כפי שיחפוץ, אלא שכל ההבהרות ו/או ההערות בעניין זה נפלו על אוזניים ערלות והצד השלישי בשלו.

ככל הנראה בחר הצד השלישי לאחוז במקל בשתי קצותיו או אולי אף להרחיק לכת ולנסות לשוות למקל מצב בלתי אפשרי ולהקנות למקל יותר משתי קצוות... מחד להשתתף בדיוני הועדה ומצד שני להקפיד ולכפור בסמכותה של הוועדה לזמן את הצד השלישי כצד , מחד להציע את עצמו כעד מטעם המשיב ומאידך להתעלם מהחלטות הועדה על הבאת ראיות ולא לעמוד במועדים אותם קצבה הוועדה בעניין הבאת ראיות מטעם הצדדים כל זאת בשעה שהוא מגיש סיכומים ביחס למעמדו

בהליך ומקפיד להתייצב לכל דיון ובסופו של יום אף לוקח חלק פעיל בדיוני ההוכחות ומסכם את טענותיו כמוּ יתר בעלי הדין.

חרף האמור לעיל והתחשב בנסיבותיהם האישיות של העוררים בחרנו שלא לעכב הדיונים בשל התנהלות הצד השלישי בכלל ולא הדיון בערר זה בפרט .

ביום 7.10.2015 , נתקבל תצהיר העדות הראשית מטעמו של המשיב .

ביום 9.11.2015 , נתקבל תצהיר העדות הראשית מטעמו של הצד השלישי .

בפתח דיון ההוכ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]