החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 1 עד 9 יולי 2014

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בתמוז תשעד

0.4

מספר ערר: | 07:26 / 140009751

מספר ועדה: | 11026

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: לוי אסף-יהודה

-גב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 01.07.2014.

בהתאם לתקנה 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד קניון אורה / חברה: רו"ח מרמור רונית קרט שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: מועדון ספורט מגדלי אביב בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 01.07.2014.

ג בתמוז תשעד

4-] 0

140006924 / 1

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

8 צי (- ו 0

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר 0 שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררים: ארז תהל, אורן ישי

-1: ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 01.07.2014.

ג בתמוז תשעד

4] 0

140010269 / 0

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יז"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה 2 עו" קדם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בתמוז תשעד

14|

מספר ערר: | 12:43 / 140009769

מספר ועדה: | 11026

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: שקרי נדר

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הדיון בערר שבפנינו נקבע תחילה ליום 8/4/14 והודעה על כך נמסרה כדין לעורר. על אף זאת לא הופיע העורר לדיון שנקבע כאמור.

לפנים משורת הדין החלטגו לקבוע מועד נוסף לדיון מקדמי ומועד זה נקבע להיום. הודעה על המועד שנקבע להיום נמסרה כדין לעורר, אולם העורר בחר שוב שלא להופיע לדיון.

בנסיבות אלה ניתן להסיק שהעורר זנח את הטענות שהועלו על ידו בערר דנן ולפיכך דין הערר להידחות כבר מטעם זה.

בנוסף על כך עפ"י תקנה 9 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת הערר) תשל"ז-1977, רשאית הוועדה לדון ולהחליט בו על יסוד החומר בכתב שהובא בפניה ובהעדרם של בעלי הדין.

מעיון בחומר בכתב שהוגש לנו בתיק ערר זה שוכנענו שבביקורת הראשונה שבוצעה בנכס גובה הגלריה היה מעל 1.71 מטר וכי רק בביקורת השנייה שנערכה בנכס הוברר שתקרת הגלריה הונמכה לגובה של 1.68 מטר וזאת באמצעות התקנת תקרה אקוסטית.

לפיכך שוכנענו שגם מבחינה עניינית אין ממש בערר ויש לדחות את הערר.

מכל המקובץ אנו דוחים את הערר.

אין צו להוצאות

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 01.07.2014.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יוּם מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

= 5 2 שר

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חברה/עו/ ם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

- 0 8 9 ל

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בתמוז תשעד

2.4

מספר ערר: | 12:57 / 140009920

מספר ועדה: | 11026

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

דניאל מרים תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10665378

מספר חוזה: 532083

כתובת הנכס: אלנבי 28

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: דניאל מרים - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

הדיון להיום נקבע לשעה 11:15. השעה עתה היא 13:00. אין הופעה מצד העוררת או מי מטעמה.

ההודעות על מועד הדיון נשלחו לעוררת הן לפי כתובת הנכס רחוב אלנבי 28 ת"א והן לפי כתובת מגוריה של העוררת כפי שעולה מחוזה השכירות שהיא הגישה -- רחוב הטייסים 17 חולון.

שתי ההודעות הוחזרו ע"י הדואר בנימוק "לא ידוע".

זו הפעם השנייה שהעוררת לא הופיעה לדיון, בפעם הקודמת ההודעה בדבר מועד הדיון נשלחה אליה הן בדואר רשום עם אישור מסירה, ודבר דואר שחזר בנימוק "לא נדרש" , והן בדואר רגיל.

לפנים משורת הדין החלטנו לקבוע אות הערר למועד נוסף שהוא הדיון שנקבע להיום.

כאמור לעיל דברי הדואר שנשלחו לעוררת בשנית חזרו בנימוק "לא ידוע".

לא רק זאת אלא שהערר הוגש ע"י העוררת בדצמבר 2013 והעוררת לא טרחה מיוזמתה לברר מה עלה בגורלו על אף שחלפה למעלה מחצי שנה ממועד הגשתו.

מנסיבות אלה אנו סבורים שיש להסיק שהעוררת זנחה את הערר שהגישה ולפיכך דינו להידחות.

אשר על כן אנו דוחים את הערר.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 01.07.2014.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000,

לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום

מיום מסירת ההחלטה.

ב וי כ

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור"רונית חברה:/ע ואה שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר: 140009741 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'/ר: עו"ד אורה קניון

חברה: רו"ח רונית מרמור

חברה: עו"ד שירלי קדם

העוררים: אפי שמעוני ושירלי שמעוני

נגד

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א- יפו

החלטת

41 הנכס נשוא הערר נמצא במתחט 5501 400 בי בתל-אביב. (כפר שלם). שטחו 58 מ"ר וחוא מסווג בסיווג 'ימגוריסיי.

2 העוררים אינם מכחישים שלא שילמו ארנונה, אולם הס טוענים שחוייבו בארנונה שלא כדין, בין חיתר בגין התיישנות החוב, העדר סמכות לחייבם רטרואקטיבית בגין 7 שנים, וקיומו של הסכט במסגרתו התחייבה לכאורה העירייה לתייב את תושבי האור בו מצוי הנכס, רק לשלוש שניט למפרע, שאותו חס מבקשים להתלל גס עליהט.

עוד מבקשים העוררים הנחה מארנונה בנימוק שהכנסתם נמוכה.

3 לטענת המשיב, העוררים ידעו על קיומו של החוב ונמנעו ביודעין מלהסדיר אותו.

המשליב דותה אחת לאחת את טענות העוררים, ומבקש לדחות את הערר על הסף בנימוק שאין לועדה סמכות לדון בטענות שהועלו במסגרתו.

בכלל וזאת, לטענת המשיב אין לוועדה טמכות לדון בטענות התיישנות. וחיוב רטרואקטיבי; לא נמצא מידע בדבר ההסכם הלכאורי הנטען ע"י העוררים; ואין לועדה סמכות לדון בהסכם כוה ככל שהוא קיים; בדומה לכך אין לועדה סמכות לדון בבקשת העוררים לקבל הנחה מתשלום ארנונה, ודין טענה זו לחידחות גס מהנימוק שחיא הועלתה לראשונה בערר ולכן מהווה הרחבת חצית אסורה.

4 בדיון שהתקיים בפנינו ביום 18.2.14 הועלתה האפשרות לפתרון המחלוקת נשוא הערר בדרך של פשרה, ואף ניתנה לצדדים שהות לשם כך.

אולם המחלוקת לא נפתרה בפשרה, ואנו נדרשים עתה להכריע בטענות המשיב כי יש לדחות את הערר על השף מחוסר סמכות. ההלטתנו צו נוגעת איפוא לשאלה צו.

דיון ומסקנות

5. הליך הערר מוגבל לעילות המנויות בסעיף 3(א) לתוק חרשויות המקומיות (ערר על קביעת

ארנונה כללית) התשלייו-1976 (להלן ייתוק הערריי) הקובע כדלהלן:

ימי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך 90 ימים מיום קבלת הודעת

התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על ייסוד טענה מטענות אלה:

(2) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באיזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו.

(3) חוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 269 לפקודת העיריות.

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים התשניג -- שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארונונה בכללית ושל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכסי"י.

נושא התלישנות החוב כמו גס טענות על תיוב רטרואקטיבי או טענות אפליה, אינן נכללות בעילות המנויות בסעיף 3(א) לתוק הערר, ולכן אינן בטמכותה העניינית של ועדת הערר.

בשורה של פסקי דין נקבע, כי סמכותה של ועדת ערר לדון בנושאים עובדתלים וטכנייס

בלבד. כך לדוגמא בעעיימ 5640/04 מקורות חברת המים בע"מ ני מועצה איוורית לכיש

ואחי קבע כבוד השופט גרוניט:

'ימה הדין כאשר הטענה אותח מבקש החייב בארנונה להעלות אינה נמנית על הטענות המפורטות בסעיף 3 (א) לחוק הערר! במקריט אלה על החייב ללכת במסלול שונה. עליו להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ובגדרה יוכל הוא לתקוף את התיוב בארנונה בכל נימוק שאינו ממין אלה שבסעיף 3 (א) לחוק הערר... במקרה שבפנינו, הטענה העיקרית המועלית ע"י המערערת נגד תיוב הארנונה שהוצא לה הינה כי התיוב אינו חוקי... השאלה בה עלינו להכריע במקרה דנא הינה מהו המסלול הנכון שבו צריכה לילך המערערת, שעה שהיא מעלה טענותיה נגד חיובה בארנונה. לטעמי, התשובה לשאלה הניצבת בפנינו הינה פשוטה בתכלית הפשטות. הטענות שמעלה המערערת בנוגע לשומה הארנונה שהוצאה לה אינן נמנות עס הטענות אותן ניתן להעלות בהליך ההשגה המנהלית לפי סעיף 3 (א) לחוק הערר... נחזור ונציין בהקשר וה את ההלכה שקבעה כי טמכותו של מנהל הארנונה מוגבלת לעניינים טכניים-עובדתליםי.

כך גס פסקה כבי השופטת עדנה ארבל ברעייא 10643/02 הדס ח.צ. פיתוח (1993)

בע"מ נ. עיריית הרצליח.

בדומה לכך נקבע כי אין לועדת הערר סמכות לדון בטענות חיוב רטרואקטיבי

כך לדוגמא: עמיינ 14848-02-13 עופר שערים אוטומטיים נ. מנהל הארנונה בעיריית

ראשון לציון, שס נקבע:

ייככלל דעתי היא כי הסמכות לדון בשאלת גבייה רטרואקטיבית נתונה לבית המשפט המינהלי, ולו בלבד, כמו גס יתר הטענות החותרות תחת שורש חוקיות דרישת תשלומי הארנונה'י.

ראה עוד בעניין אה התלטת ביהמייש העליון בע.א. 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ. טירת הכרמל.

8 טענת קיומו של הסכם לכאורי בין תושבי האזור לעירייה היא טענת אפליה, ועפייי הפסיקה גס היא אינה בסמכות ועדת הערר, כך לדוגמא בעייש (חיפה) 5298/99 ד.ג.ש.

חניונים נ. מנחל הארנונה בעיריית חיפה, קבע ביהמייש:

יילדעתי צדקה הועדה בכך שלא נוקקה לטענות אי טבירות ואפליה, בירור טענות אלה אינו בסמכות ועדת הערר....

ראה בעניין אה גם עייש (נצרת) 618/98 נטע דור נ. המועצה המקומית מגדל, וכן גס ארנונה עירונית, הנריך רוסטוביץ ואתי מהדורה חמישית חלק שני עמי 1362.

את ועוד, שאלת החלתו ותוקפו של הסכם בין נישום לבין העירייה, אף היא אינה בסמכות ועדת הערר.

(ראה בריימ 7153/06 מנהל הארנונה במועצח המקומית כפר שמריהו נ. מועדון נווה אביב (כפר שמריהו) בע"מ.

9 בדומה לאמור לעיל גם טענת העורריט על כך שהם וכאים להנחה מארנונה איננה בסמכות ועדת הערר, ודינה להידהות על הסף הן מהטעם שאינה בסמכותה העניינית של ועדת הערר והן מהטעם שהיא הועלתה לראשונה בערר ומהווה הרחבת הצית אסורה.

(ראה תאיימ 51219-09-12 עיריית רמת-גן נ. אליהו גלעדי, ותייא (קריות) עיריית קריית אתא נ. מיקי גיא לווס והשקעות בע"מ).

0. המסקנה מכל המקובצ היא כי לועדה אין סמכות לדון בערר, ולכן אנו דוחים את הערר על

הסף.

אין צו לתוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים ביום 1.7.2014.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת אכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית)( סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם החלטה גו באותר האינטרנט של המשיב.

לוייר: עו"ד אורה קניון חברה: רו'ייח רונית מרמור יל קדם

שס הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ד בתמוז תשעד

14("

מספר ערר: | 12:15 / 140010112

מספר ועדה: | 10997

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: שי יחי

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים לפיה מיום 10/11/13 ועד ליום 31/12/13 יינתן פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.07.2014.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת אוקנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד לוי -/ חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברוק: 1 קדם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ד בתמוז תשעד

מספר ערר: | 12:58 / 140010300

מספר ועדה: | 10997

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: מוסרתי הילל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר הוגש על החלטת המשיב מיום 19/2/14 בהתייחס לחיוב מהשנים 2007 ו- 2010.

כפי שהתברר לפנינו החיוב נשוא הערר נבחן בעבר ע"י המשיב והחלטתו מיום 22/3/10 בה נקבע כי טענת הזיוף אינה בסמכות המשיב וההשגה לעניין החיוב נדחתה.

העורר לא הגיש ערר על אותה החלטה.

העורר זומן לדיון ולא התייצב על אף שההזמנה התקבלה באמצעות בא כוחו עפ"י אישור הדואר.

בנסיבות אלו אנו סבורים כי יש לדחות את הערר בשים לב לאיחור במועד להגשת הערר ולמהות הטענה המועלית בו שאינה בסמכות הוועדה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 02.07.2014.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונק כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. ‏ "7

יו"ר: עו"ד"לוי / חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברת:

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס': 1400100045

בפני חברי ועדת הערר:

יו'/ר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: | יעב דן

נגד

מנהל הארנונה בעיריית ת''א- יפו

החלטה

בפנינו בקשת סילוק על הסף של ערר וה בטענה כי הוגש באיחור ולפיכך הפכה שומת שנת 2013 שנשלחה לעוררת לתלוטה, מאחר ולא הוגש ערר על ההשגה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת ערר על דחיית השגה.

המשיב פירט את טענותיו ונימוקיו בבקשה לסילוק על הסף .

ביום 30.4.2014 התקלים דיון בפני הרכב הועדה ועל אף אי התייצבותו של העורר נקבע בפרוטוקול הדיון כי תינתן לעורר האפשרות להשיב לבקשה לסילוק על הסף.

ביום 25.5.14 הגיש העורר סיכום טענותיו והשלמת הטיעון אך לא התייחס לבקשה לסילוק על הסף של הערר.

בהתייחסו לאיחור הנטען במועד הגשת הערר, טוען המשיב כי תשובת מנהל הארנונה להשגה ניתנה ביום 15.10.13 ואילו כתב הערר הוגש ביום 28.1.2014 . (לאה סעיף 7 לכתב התשובת לעלר).

למעשה אין מחלוקת כי הערר הוגש מעל לשלושה חודשים לאחר המועד בו נשלחה תשובת מנהל הארנונה.

בהחלטתנו מיום 30.4.2014 אפשרנו לעורר להשיב לבקשה לסילוק על הסף , העורר הגיש ביום 64 הודעה מטעמו אך בחר שלא להתליחס לטענות בדבר איתור בהגשת הערר ו/או לטענות ביחס לסילוק על הסף של הערר.

לאור ואת טוענת באת כח המשיב כי דין הערר להידחות שכן חוקה שהוגש בחלוף 30 :וס מהמועד בו נתקבלה תשובת מנהל הארנונה אצל העורר.

חוקה זו לא נסתרה כאמור על ידי העורר.

אין זו הפעם הראשונה בה נדרשת ועדת ערר לסוגיה זו , כמו גם בתי המשפט שדנו ובתנו החלטות של ועדת הערר בעניין זה.

כבי השופט ביין בפסק דינו בעניין עייש 557/95 הד הקריות בע"מ נ. מנהל הארנונה בעיריית חיפה

קבע כי מדובר במועד הקבוע בתיקוק ועם הלוף המועד חוסנה וכותו של מנהל הארנונה והיא אינה צפויה לתקיפח, ביטול, או שינוי.

גס אס מצופה מועדת הערר לנהוג גמישות יתר בכל הקשור לסדרי הדין לעומת ערכאות אחרות אין בכך בכדי להביא אותה לקבל החלטה שמשמעותה שינוי הסדרים שנקבעו בתוק .

מכל האמור לעיל ובהיעדר כל ראיה המוכיתחה אחרת הננו לקבוע כי הערר הוגש לאתר חלוף למעלה משלושה חודשים ממועד מתן תשובת המשיב להשגה, היינו באיחור למועד הקבוע בחוק.

אשר על כן אנו דוחים את הערר על סף.

משלא נתבקשנו לעשות כן , אין צו להוצאות.

שמורה לעורר הזכות להביא טענותיו הענייניות לגופם של החיובים בשנות מס עתידיות בפני מנחל הארנונה בהתנאס להוראות הדין.

ניתן והודע, ביום 3.7.2014, בהיעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לענלינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם החקטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ ב

/ 7

לוייר: ענייד אקון צדוק חבר: עו"ד ורו'יח לוי אבשלום חבר: . טל גדי

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ט בתמוז תשעד

7.4

מספר ערר: | 07:56 / 140009660

מספר ועדה: | 11033

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררת: אברבנאל אורית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.07.2014.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה,כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד לוי אמיר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח יי שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ט בתמוז תשעד

04|(

מספר ערר: | 09:19 / 140009125

מספר ועדה: | 11033

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: פרימו חשמונאי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

במסגרת הערר טען העורר כי חיוב הארנונה בגין הנכס הועבר על שמו החל מיום 1/1/13 עפ"י הודעת השוכר לפיה יצא מהנכס ביום 31/12/12. כל זאת על אף שהשוכר יצא מהנכס רק ביום 14/4/18.

העורר טען כי בתקופה האמורה יש להשית את החיוב על השוכר (מר זילברינג יוסף ו/או פסח).

המשיב טען כי הערר הוגש באיחור. על אף שהחלטת המשיב מיום 19.3.13 נשלחה לעורר ביום 3 הערר הוגש רק בתאריך 8/7/13 וזאת בחלוף 30 הימים להגשת הערר אשר קבועים בחוק.

לגוף העניין נטען כי המשיב פעל בהתאם להוראות סעיף 325 לפקודת העיריות וכי משקיבל הודעה על חדילה מהזקה בנכס מאת השוכר, מחויב היה לפעול בהתאם לאמור בה ואין לערב אותו בסכסוך בין שוכר למשכיר.

בדיונים המקדמיים שקיימנו בנכס נקבע כי יוזמן צד ג' לדיון בפנינו, זימון שנשלח לצד ג' חזר והעורר לא הציג כתובות עדכניות.

סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות קובעים את ההוראות בדבר מתן הודעה לעירייה וחילופי

מחזיקים, כדלהלן:

"325. חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

6. נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו

ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממטו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר

היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה".

בהתאם להוראות דלעיל, מוטלת חובה על בעלים או על מחזיק של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחזקת הנכס כתנאי לפקיעת חבותו בתשלום ארנונה עתידי בגין הנכס. כל עוד לא נמסרה הודעה כאמור, יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה כאמור על מחזיקים או בעלים של נכס, טמון הרציונל להפחית את נטל המוטל על העירייה לגבות את המס, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בה. ראו בר"ם 1962/06 שלמה כהן נ' מנהלת הארנונה בעיריית חיפה, תק-על 4(2006)

4, 645 מפי כבוד השופטת נאור:

"העיקרון הבסיסי של חיוב הארנונה הוא שהחיוב יושת על המחזיק בנכס (ס' 8 לחוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325 לפקודת העיריות הינה להעביר את נטל ההודעה על שינוי חזקה אל המחזיק העוזב. הוראה זו נועדה להקל על הרשות לגבות את מיסי הארנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמה אחר השינויים בחזקה..."

על התכלית נאמר בספרם של ה' רוסטוביץ, מ' וקנין, פ' גלעד, נ' לב ארנונה עירונית (2001):

"חובת ההודעה על חדילת החזקה בנכס מוטלת על הנישום על מנת למנוע מקרים, שבהם המחזיק החדש בנכס לא יחויב בארנונה.

ההנחה היא, כי נישום שחדל להחזיק בנכס ימהר להשתחרר מחבותו בארנונה, וימסור על-כך הודעה בכתב לרשות המקומית"

(שם, בעמ' 276).

ובהמשך:

"להטלת חובת ההודעה על חדילת החזקה על הנישום שחדל להחזיק בנכס יש טעם נוסף, שלא להכביד על הרשות יתר על המידה באיתור המחזיק ולא לחייב את הרשות המקומית לבדוק בכל עת את המצב בשטח לאשורו" (שם, בעמוד 277).

בעניין ע"א 739/89 אהרון י' מיכקשוילי נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מה(3) 769 בעמ' 775, התייחס

בית המשפט לתכלית הסעיף כדלקמן:

"ניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש], כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה "מחזיק" לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינויי מצב".

כפי שנקבע בפסיקה, אין להפוך את המשיב לצד בסכסוך בין משכיר לשוכר (ר' עמ"נ 266/04 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב נ' יצחק טרכטינגוט; בר"ם 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב).

בענייננו כאמור, ניתנה לעירייה הודעת חדילה על ידי השוכר החל מיום 31.12.12. המשיב פעל על פי האמור בהודעה זו ולאחר מכן התקבלה הודעה סותרת מצד העורר - המשכיר. :

נציין עוד כי על פי האמור בהחלטת המשיב מיום 19.3.13, נערכה אף ביקורת בנכס ונמצא כי הנכס נעול, סגור, לא פעיל.

בנסיבות העניין המשיב פעל בהתאם לדין ואין מקום שנתערב בהחלטתו.

אשר על כן, אנו דוחים את הערר.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות משפט.

ניתן והודע בהעדר הצדדים היום 07.07.2014.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

- / ב

יו"ר: עו"צילוי "ץ/ חבר: דד 'וייך זיו, רו"ח חברה: ע" שורלי

שם הקלדנית: ענת

ורוו

תאריך | : ט בתמוז תשעד

4][.- 7

מספר ערר: | 12:13 / 140010245

מספר ועדה: | 11033

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ה

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררת: מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ

-ג1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

במסגרת הערר טענה העוררת, כי יש לפטור את הנכס מתשלום ארנונה מחמת היותו נכס לא ראוי לשימוש. העוררת טענה כי בתחילת שנת 2012 המליץ מהנדס העוררת כי יש להפסיק את השימוש בנכס ובהתאם הוא פונה מיושביו. לערר צורפה חוות דעת הנדסית ונטען כי חוות דעת זו הוגשה במסגרת ניהול הערר לשנת 2013. בכתב התשובה נטען כי הסוגיה כבר נדונה במסגרת ערר לשנת 2 ועל ההחלטה שניתנה כאמור, תלוי ועומד ערעור מינהלי. כמו כן התברר כי קיים ערר נוסף לשנת 2012 וההליך עומד לפני הכרעה.

במהלך הדיון המקדמי ניסינו לברר מדוע ערר זה לא יאוחד עם הערר לשנת 2013 שטרם הוכרע ומה התשתית העובדתית השונה בגינה יש מקום לנהל הליך חדש.

ב"כ העוררת טען כי במסגרת הליך ההוכחות הגיש המשיב חוות דעת מטעמו ולאור האמור בה העוררת סבורה כי יש ביכולתה להגיש ראיות יותר משמעותיות על מנת לשכנע את הוועדה לקבל את הבקשה.

חרף ניסיונות הוועדה לקבל פירוט לעניין קיומו של שוני עובדתי אשר מצדיק קיום הליך נפרד חזר ב"כ העוררת על טענתו כי יש לעוררת זכות לטעון בערר נפרד בכל שנה ופרט לאמור לעיל לא הוצגה תשתית עובדתית שונה בגינה יש לנהל הליך נפרד.

אנו סבורים כי לאור האמור בערר עצמו ובשים לב לטיעוני העוררת בדיון, היה מקום לאחד תיק זה עם התיק אשר עומד בפני הכרעה בהתייחס לערר שהוגש בשנת 2013.

על אף הכלל לפיו כל שנה עומדת בפני עצמה לא ניתן להתעלם מהכרעות שניתנו ושינתנו בהתייחס לנכס ולאותן טענות שמועלות במסגרת הערר, באופן שמצדיק בירור עובדתי נפרד בהתעלם מהכרעות קודמות. לא כל שכן כאשר תשתית עובדתית שהוצגה אינה שונה והתשתית שהוצגה במסגרת הערר הקודם (כך על פני כתב הערר עצמו).

נדגיש כי החזית הטעונה להכרעה, שאותה יש לברר במסגרת הערר היא על בסיס העובדות שנטענו בכתבי הטענות כאשר העוררת הפנתה לעובדות ולחוות דעת שמתבררות במסגרת הערר לשנת 3, ולא הוצגו עובדות חדשות, לא בערר ולא בדיון חרף שאלות חוזרות מצד הוועדה לעניין זה.

המשיב מצידו טען כי ניתנה החלטה בהתייחס לנכס בערר לשנת 2012 וכי תלוי ערר נוסף לשנת 3 ומטעמים אלה ועוד כמפורט בכתב התשובה, יש לדחות את הערר.

היות ועל פני הערר עצמו לא הוצגה תשתית עובדתית שונה מצדיקה בירור חדש ונפרד, ולאור העובדה לפיה העובדות הנטענות על ידי העוררת ממילא נבחנות במסגרת הערר לשנת 2013 ויוכרעו על ידי ועדת הערר על פי סמכותה, אנו סבורים כי יש למחוק את הערר דנן ובכפוף לכך שההחלטה שתינתן במסגרת הערר לשנת 2013 (ערר מספר 140008741) תחול גם בהתייחס לשנה נשוא ערר זה.

בשולי הדברים נעיר כי אנו דוחים את טענת ב"כ העוררת לפיה המשיב לא ביקש כי הערר יימחק או יידחה ולכן אין הוועדה מוסמכת לעשות כן. מעיון בכתב התשובה מטעם המשיב ניתן ללמוד כי הועלו טענות בדבר הליכים קודמים והכרעות שניתנו בעניין. מעבר לכך, הוועדה מוסמכת לברר את הטענות המועלות בערר ובכלל זה לקבל החלטה בשים לב לטיעונים ולעובדות המועלות על ידי הצדדים.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בהעדר הצדדים היום 07.2014. 07.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 וסעיף 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, החלטה זו נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום המצאת ההחלטה לצדדים.

| 4

יו"ר: עז'ד וק חבר: דר' רייך זיו, רו"ח קד שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך . ד בתמוז תשעד

0-004- 2

מספר ערר: 9 / 180005024

166

מספר ועדה: 10007

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דרי רייך ציו, רוח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררת: אזימוט - פרסום ושווק בע''מ

- גנ ג ד.

המשיב: מנהל הארנונת בעיריית ת''א-יפו

החלטה

הערר דנן הוגש על התלטת המשיב לדחות השגה שהגישה העוררת, במסגרתה טענה כי יש לפטור אותה מתשלום ארנונה בגין שטתים משותפים. העוררת טענה כי קיימות שתי חברות אשר

מחזיקות בנכס: העוררת וחברת סטודיו בילט בע"מ (לחלן: *יבילטיי), ועל כן, יש לפטור אותם

מתשלום ארנונה בגין השטתיס המשותפים, כאמור.

המשיב ציין בהחלטתו כי על העוררת להגיש הסכם שכירות חתום ע"י שני הצדדים שכן לפניה של העוררת לא צורף הסכם כגון וה. כמו כן נקבע כי בהתאם לביקורת שנערכה בנכס מדובר ביתידת שטח אחת אינטגרלית עם כניסה אחת ואין פיצול בפועל של הנכס. על כן, לא ניתן לפצל את הנכט ולרשוט את שוכר המשנת כמחציק.

במהלך הדיון בפנינו התבררה התשתית העובדתית ובכלל וה העובדה לפיה העוררת היא זו שרשומה כמחזיק יחיד בנכס, בהתאם להטכס שכירות מול הבעלים (שלא הוגש ע"י העוררת).

העוררת היא וו שנושאת בתשלוט דמל השכירות וכל התשלומים האחרים הרלבנטיים בגין הנכס כגון: ארנונה, חשמל ומים.

מר קליסקי מטעם העוררת טען בפנינו כי העוררת מבצעת התחשבנות עם חברת בילט לפי חלם היחסי שכל חברה מחזיקה בנכט וכי ההתתשבנות מתבצעת בשים לב לשירותים שמבצעת חברה אחת בעבור השניח.

עוד התברר כי לנכס יש כניסה אחת ואין הפרדה בין השטתים בהם מחציקה בילט והעוררת.

בכניסה לנכס ממוקמת עמדת קבלה בה נמצאת מזכירת החברות. לטענת מר קליסקי בעמדה זו נמצאות שתל מוכירות, מזכירה נפרדת לכל חברה.

כמו כן לצד עמדת המזכירות קיים מעבר - מסדרון פתוח, ממנו ניתן להיכנס ליחידות השונות בקומה, ללא כל הפרדה בין השטתיס בהם מחציקות ההברות השונות.

לפי סעיף 269 לפקודת העיריות ההגדרה של 'מתזיקי הינה: ''מחזיק למעט דייר משנה'י.

ידייר משנהי מוגדר כ- ''אדם הגר בחדר או בחלק מחדר של בניין שאחר מחזיק בו והמשלם למחזיק דמי שבירות בעדויי.

לאור העובדות שהוצגו בפנינו לרבות הודאת העוררת עצמה היא גו שמוגדרת כמחזיקת הן כלפי הבעלים - המשכיר והן לצורך חיוב תשלום הארנונה, אין מקום לקבל את הערר.

סעיף 1.3.1(ח) לצו הארנונה מתייחס לחיוב יישטח משותףיי בבניין או בקומה, כדלקמן:

'ישטח משותף בבניין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא *חויב, למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק ע//י מחזיק אחז

שטחים משותפים אלו *חולקו ויחולבו באופן יחסיי בין המחזיקיים.

שטחם המשמשים למערכות אנרגיה, מיטוג אויר וכיוצא בזה והמוחזקים באחריות חברת ניהול או ועד בית -- יחויבו במלואם'י.

בהתאם לפטיקה בהיות הפטור מתשלום ארנונה הינו תריג ויוצא מן הכלל ועל הגופים המוטמכיס לבחון בקפדנות כל בקשת פטור ולפרש סעיפי פטור בצמצום ולא בהרחבה (בג'יצ 26/99 עיריית רחובות נ' שר הפנים פייד נז(3) 97, 121; עמיינ 21850-07-11 חברת אופקים נסיעות ותיירות (1979) בע''מ נ' עיריית תל אביב אופקים בעמי 5).

העוררת טענה כי בהתאם לפסק הדין שניתן בעניין עתיימ 1273/09 אי.בי.סי ניהול ואחזקות בע"מ נ' עיריית תל אביב ועתיימ 1948/08 דיזינהויז נ' עיריית תל אביב, החריג לפטור בגין שטתים משותפים ביחס לשטחים טכניים המוחזקים על ידי חברת ניהול בטל מעיקרו.

טענות בדבר חיוב בגין שטחים משותפים נדונו בפסקי דין מחווייס שונים ולא רק בפסיקה אליה הפנתה העוררת והסוגיה מצויה בפני בית המשפט העליון (רי ת.א. (מחוזי ת'"א) 2703/05 קניון רמת אביב בע''מ (מקרקעי מרכז בע'יימ לשעבר) נ' עיריית תל אביב מיום 9.5.2012).

יש לציין כי הפועל היוצא מפסקי הדין האמורים הינו לאו דווקא מתן פטור מתשלום ארנונה כנטען (רי עמיינ 28007-12-09 מגדל חברה לביטוח בע''מ נ' עיריית תל אביב-יפו מיום 1, ראו גם עמ'ינ 34083-11-09 מרכז לוינסקי בע'/מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-

יפו מיום 31.5.2011).

בענייננו התברר כי העוררת שולטת ומתזיקה בנכס בכללותו וההתחשבנות עם חברת בילט הינה התחשבנות פנימית כאשר נלקתו בחשבון תשלומים בגין עבודות שמתבצעות האתת עבור השנייה.

אומנם בנכס פועלות שתי חברות אולם בנסיבות העניין אין לראות בתברת בילט כמחציקה נפרדת בחלק מהנכס. החברות לא פעלו לרישום החברות כמחזיקות בנפרד, וגם לו היו עושות כן, ספק אס היה מקום לקבל ואת בנסיבות העובדתיות שהתבררו כאשר לנכס כניסה אחת והשימוש והחזקה אינו בחלקים ייתודיים ונפרדים.

משכך, אנו דוחים את הטענה כי מדובר בשטחים משותפים ואת הטענה כי יש לפטור את העוררת מתשלום בגין שטתים אלה, כאשר אין בהתחשבנות בינה ובין חברת בילט שלכל היותר ניתן לראות אותה כשוכרת משנה, בכדי לשנות מהקביעה כאמור.

למעלה מן הצורך נציין כי העוררת לא עמדה בנטל המוטל עליה לעניין שאלת המחציק. בכלל וה היא נמנעה מלהציג הסכמי שכירות.

לאור האמור, אנו דוחים את הערר.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בהעדר הצדדים היום 7.7.2014.

בהתאם לטעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי/א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהלייט וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם התלטה זו באתר האלנטרנט של המשיב.

לוייר: עו"ד,לו)? אמיר חבר: דרי רל או, רו"ח בב קדם שירלי

שס הקלדנית: ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ט בתמוז תשעד

4 .ד

מספר ערר: | 10:59 / 140009060

מספר ועדה: | 11033

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררת: חבצלת מוסדות תרבות וחנוך של השומר הצעיר

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסדר לפיו הערר הנוכחי יימחק. הצדדים יערכו פגישה בדבר יישום רישום המחזיקים עפ"י ההסכמים וכפי שסוכם עוד במסגרת העררים הקודמים שהוגשו ע"י העוררת.

המשיב יודיע לעוררת דבר יישום רישום המחזיקים כאמור בתוך 90 יום מהיום.

לעוררת תשמר הזכות להגיש ערר ככל שהיא תידרש לכך וזאת בתוך 30 יום לאחר קבלת הודעת המשיב כאמור, בסוגיות שהועלו במסגרת הערר הנוכחי והעררים הקודמים לשנת 2012.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.07.2014.

/ - /

יו"ר: עו"ד יר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה: דח שירלי

צְ

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | בתמוז תשעד

מספר ערר: | 12:11 / 140010304

מספר ועדה: | 11029

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: בר יצחק ליאור יחזקאל, וויס בר יצחק שני -נ ג ד +

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 08.07.2014.

- וו

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חברה: 7 שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | בתמוז תשעד

704

מספר ערר: | 12:28 / 140010243

מספר ועדה: | 11029

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העוררים: שטרית זוהר אבי, צוק עמיר

-נ ג ד ד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

התלטה

כפי שנאמר לעיל הדיון להיום נקבע לשעה 12:15 והודעה על קיומו נמסרה כדין לעורר שטרית זוהר אבי. להודעה זו על מועד הדיון צורף גם עותק מפרוטוקול הדיון הקודם, מיום 24/6/14.

השעה עתה היא 12:50 ועל אף העובדה שכאמור הודעה על קיום הדיון נמסרה כדין, אין הופעה מצד

העוררים או מי מטעמם.

זו הפעם השגייה שהעוררים אינם מתייצבים לדיון שנקבע בפנינו על אף שהודעה בדבר מועד הדיונים

נמסרו כדין לעורר שטרית זוהר אבי.

בכתב הערר מציינים העוררים שהם מתגוררים בנכס במשותף,; בנסיבות אלה מסירה לאחד העוררים

מהווה מסירה כדין לעניין מועד הדיון.

מאחר שהעוררים לא הופיעו הן לדיון שנקבע להיום והן לדיון הקודם יש לראותם כמי שזנחו את הערר

ולפיכך אנו מורים על מחיקת הערר.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 08.07.2014.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום

מיום מסירת ההחלטה.

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית = חברה: וקד שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס ערר: 140010054 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'/ר: עו"ד אורה קניון

חברה: רו"ח רונית מרמור

חברה: עו"ד שירלי קדם

העוררת: ספיד בורד אלקטרוניקה בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית ת''א- יפו

החלטת

1 הנכס נשוא הערר נמצא בקריית עתידים, וכתובתו:2184, 2 תייא. שטח הנכס 124 מ"ר, והוא סווג ע"י המשיב בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסתריי.

העוררת טוענת שיש לסווג את הנכס בטיווג ייבתי מלאכה ומפעלי תעשליהיי.

הערר הוגש ביום 4.2.14.

2 בכתב התשובה לערר, העלה המשיב טענה מקדמית לפיה יש לדחות את הערר על הסף מאחר שהוא הוגש באיחור, לאחר חלוף 30 הימים הקבועים בתוק להגשתו.

3 משהועלתה טענה מקדמית כאמור, סברנו שיש להכריע בה תחילה, ולצורך כך הורינו לצדדים לסכם טענותיהם בשאלה צו.

4 בסיכומיו ובעת הדיון שהתקיים בפנינו, טען בייכ העורר כי התשובה להשגה התקבלה עייל העוררת ב- 8.1.14 ולכן הערר הוגש במועד ואין לדחותו על הסף.

בייכ העוררת הוסיף כי תשובת המשיב להשגה נשלחה לפי שס נמען אחר שאינו העוררת, ועל אף שהוא אינו מכחיש כי התשובה להשגה הגיעה אליו, הרי בנטיבות אלה לא קיימת תשובה להשגה ויש לקבל את ההשגה ככתבה וכלשונה.

עוד טוען בייכ העוררת כי כתב התשובה לערר הוגש באיחור.

בתגובתו לטענות בייכ העוררת, טוען חמשיב כי הטענה שאין לראות בכתב התשובה להשגה, ייתשובהיי, היא הרחבת חזית אסורה.

לעצם העניין טוען חמשיב כי כתובת הנכס ותוכנו של מכתב התשובה להשגה מתייתס להשגתה של העוררת, וכי מהמסמכים שהוגשו ע"י העוררת עצמה עולה, שתתשובה להשגח הגיעה לידיה ב- 30.12.13 ולכן הערר שהוגש ב- 4.2.14, הוגש לאחר תלוף 30 הימיט הקבועים בחוק להגשתו.

דיון ומסקנות

הטענות המקדמיות שהועלו ע"י העוררת :

טענת העוררת כי אין לראות את מכתבו של המשיב מיום 22.12.13 כתשובה להשגה בנימוק שהוא נשלח לנמען שגוי, לא הועלתה בערר, אלא הועלתה לראשונה ע"י העוררת בדיון המקדמי מיום 20.5.14 ובבקשה לקבל את הערר, שהוגשה באותו מועד.

מאחר שטענה וו לא הועלתה בערר, העלאתה בשלב וה של הדיון מהווה הרחבת חזית אסורה, וכבר מטעם זה דינה להידחות על הסף.

ואת ועוד, מנהל הארנונה השיב על הטענות שהעלתה העוררת בהשגה ורק על תשובתו זו, עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו-1976, (להלן ייחוק הערריי) ניתן להגיש ערר. מטרת הערר היא לאפשר לנישום לערור על תשובת מנחל הארנונה ולנסות להוכיח את צדקת הטענות שהועלו על ידו בהשגה. לא ניתן להגיש ערר על טענות שלא הועלו בהשגה.

לפיכך דין טענה או של העוררת להידחות.

טענת העוררת כל כתב התשובה לערר הוגש באיתור, גם אס היא נכונה, אינה יכולה לגרום לקבלת הערר.

המועד להגשת כתב תשובה לערר נקבע בתקנה 6 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת ערר) תשל"ז-1977.

המחוקק הבחין חיטב בין אי מתן תשובה להשגה במועד שנקבע בסעי 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו-1976), לבין אי הגשת תשובה לערר במועד שנקבע כאמור בתקנה 6 לתקנות סדרי הדין בועדת הערר. בעוד שלגבי האיתור מהסוג הראשון בחר המחוקק לקבוע סנקציה מרחיקת לכת של קבלת ההשגה, הוא לא קבע סנקציה לאי מתן תשובה לערר במועד.

לכן, איחור בהגשת כתב תשובה לערר אינו מתייב את קבלת הערר.

בעייש 109/00 יאיך שיווק בע"מ נ. מנהל הארנונה בעיריית חדרה, קובע ביחמייש:

ייבנימוקי התשובה להשגה מצויים למעשה (אם כי בצורה תמציתית) כל חנימוקים שבכתב התשובה ובמידה ובכתב התשובה מצוייט נימוקים נוספים, רשאית היתה הועדת להזקק להם אס סברה ששמיעת הנימוק יידרושה למען הצדקיי כאמור בתקנה 17 לתקנות הערר לדעתי ייהצדקיי שעליו מדובר בתקנה 17 הנייל צריך להתפרש באופן ליברלי, לפחות

כאשר מדובר בנימוקים בעלי אופי משפטי ובתנאי שהט חשובים לברור הסוגיה שעל הפרק, ואין בקבלתס בשלב מאוחר יותר כדי לפגוע באפשרות של העורר להתמודד עם אותם נימוקים חדשיםיי.

הטענות המקדמיות שהועלו ע"י המשיב

על מנת להכריע בטענת המשיב כי הערר חוגש באיחור ולכן יש לדחותו על הסף, עלינו לבדוק תחילה את עובדות המקרת.

הערר הוגש ביום 4.2.14. ההשגה התקבלה אצל המשיב ב- 12.11.13 ותשובתו של חמשיב מיום 22.12.13, נשלחה לעוררת ביום 23.12.13.

טענות העוררת כי התשובה להשגה התקבלה על ידה רק ביום 8.1.14, סותרות את העולת

מהמסמכים שהיא עצמה המציאת :

עותק מכתב התשובה להשגה שאותו הגישה העוררת ביום 20.5.14 במצורף לבקשתת לקבלת ההשגה והערר, נושא חותמת פקט, הכוללת את מספר הפקס של העוררת, לפיה התשובה להשגה התקבלה אצל העוררת ביום 31.12.13 שעה 11:10.

סעיף 6א) לחוק הערר קובע כדלהלן:

ייהרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערריי

מהעובדות דלעיל עולה, כי היה על העוררת להגיש את הערר לכל המאוחר ביום 30.1.14.

הגשת הערר ביום 4.2.14 הייתה איפוא לאחר חלוף המועד הקבוע בתוק הערר, להגשתו.

דרי רוסטוביצ בספרו ייארנונה עירוניתיי מהדורה חמישית עמי 142 מציין כי החלטת מנהל הארנונה בהשגה שהנישוס לא ערר עליה במועד, הופכת לשומה סופית.

הלכה וו עוברת כחוט השני בפסקי הדין של ביהמייש העליון, ביהמייש המתוציים בשבתם כבימייש לעניינים מינהליים כמו גס ועדות ערר, ולפיה לאתחר שהחלף המועד להגשת ערר, הנישום אינו וּכאי עוד להגיש ערר, והתיוב הופך להיות חלוט.

כך בין החיתר בעייש (חיפה) 57/95 הד הקריות נ. מנהל הארנונה עיריית תיפה,

קובע כבי השופט ביין:

ייקביעת מועד לערעור בחיקוק, כמוהו כקביעת תקופת התיישנות, יש בה להגן על הציפיות של הצד שזכה בהחלטה שיפוטית או מנהלית או מתן החלטה מינהלית, כי עם חלוף המועד לערעור, חוסנה זכותו ואינה צפויה עוד לתקיפה, לביטול או לשינוי (חשווה גם בגייצ 122/73 עבאדי נ. שר הפנים פדייי כייח (2) 253 בעמי 270, וראה בעיקר עייא 22/56 כהן נ. קצין התגמולים פדייי 1375, 1383).

כדי שניתן יהיה לפגוע בציפיות זּו, חייבת להתקיים הוראה מפורשת של המתוקק או מחוקק חמשנהיי.

.14

מוסיף כבי השופט ביין וקובע כי בענייננו ההוראה היחידה הנוגעת להארכת מועדים, מצויה בסעיף 4(ב) לתוק, וחיא נוגעת לסמכות ועדת הערר להאריך למנהל הארנונה את המועד להגשת תשובה להשגה.

מהעובדות שזהו הסעיף היתיד המאפשר להאריך מועד, יש ללמוד הסדר שלילי שאין לועדת הערר סמכות להאריך מועדים אחרים הקבועים בחוק. כבי השופט ביין קובע כל:

ייעוסקים אנו בסוגיית הארכת מועדים הקבועים בתיקוק. ענין אה הוא כמוסבר מתחום סדרי הדין ותחום וה מוסמך להסדיר מחוקק המשנה בלבד. ומכאן שבהעדר הסכמה מפורשת ''אין סמכות לבית המשפט להאריך מועד הקבוע בחיקוקיי ואם לגבי בתי משפט כך, קל ותומר שזהו הדין לגבי טריבונל מינהלייי,

המסקנה היא כי כשם שלבית משפט אין סמכות להאריך מועד שנקבע בחוק, כך גם ועדת ערר נעדרת סמכות צו.

הלכה דומה נקבעה בעייא 267/68 יחיאל עוורי נ. עיריית ראשון לציון, שבו נקבע:

יימשמע שוכותו של הארת לערור על חלובו במס הוגבלה על ידי המחוקק בזמן; ומכלל הן אתה שומע לאו, שאחרי עבור הזמן הקבוע לכך בחוק, שוב אי-אתה יכול להישמע בערר על תיובך במס. אין ואת כי הוא רצה בסופיותן של רשימות החייבים במסים ובארנונות וסכומי תבותם, במועד קצר ככל האפשר לאחר הכנתן; ויש דברים בגו שאומדן הכנסותיהן של רשויות מקומיות תלוי לא במעט בנתונים חללו, ועל פי-פיהם יוכלו ויצטרכו לבנות תקציביהן ולתכנון פעולותיהן.

הגבלתו של האזרח בומן הגשת עררו שעל חיובו במס, פירושה -- מבתינת הרשות המקומית - משעבר ומנה של הגשת הערר, ולא הוגש ערר, וכאית הרשות המקומית לראות את השומה כטופית; ועל כו יש לראות באי הגשת ערר במועדו הקבוע בחוק, משום הודעה מכללא מצד האזרח שנדרש לשלם, בחבותו לשלסיי.

על הלכה וו, חזרה כבי השופטת גרסטל, בעמיינ (תייא-יפו) 170/04 ויתקין מרקט בע"מ נ.

מנהל הארנונה במועצה האזורית עמק חפר.

ייזכותו של האזרח לערור על תיובו במס הוגבלה ע"י המחוקק בומן. ומכלל הן אתה שומע לאו שאחרי עבור הגמן הקבוע לכך בחוק שוב אי אתה יכול להישמע בערר על תיובך במסיי.

בענייננו, לאחר שתגענו למסקנה כי העוררת הגישה את הערר באיחור, לאתר תלוף 30 חימים הקבועים בתוק הערר להגשתו, אין מנוס אלא לדחות את הערר על הסף.

לפיכך אנו מורים על דחיית הערר על הסף בשל האיהור בהגשתו.

אין צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים ביום 8.7.2014.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנחלייס וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטת.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית)( סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם התלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

יוי/ר: עו"ד אורה קניון חברה: רו"ח רונית מרמור חברה: ע רלי קדם

שס הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מספר ערר: 140009717 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ימיר: עו"ד אמיר לול

חבר: דרי רייך גיו, רוויח

חברה: עו"ד שירלי קדם

העוררת: בנק דיסקונט לישראל בע"מ

נגד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

1. ערר זה דן בהחלטת המשיב מיום 15.10.13 במסגרתה נדחתה השגה למתן פטור מתשלוט ארנונה בגין נכס

ריק. המשיב קבע בהחלטה כי הפטור בגין נכס ריק נוצל בעבר לתקופה של 6 חודשים ועל כן הבקשה נדחית. בנוגע לבקשה לשינוי סיווג הנכס נקבע כי מבחן ייהשימושיי אינו ישים לגופים כגון בנקים וחברות ביטות, עליהם הל מבתן יימיהות המשתמשיי.

טענות העוררת

2. העוררת טענה כי מדובר בנכס בשטת של 169 מ"ר המצוי בקומת מרתף תת קרקעי בבניין משרדים ברחהוב

נחלת בנימין. בכל הזמנים הרלוונטיים לערר הנכס היה ריק ללא שימוש.

3 לבקשת העוררת הוענק לה פטור מתשלום ארנונה לתקופה מיום 3.1.13 ועד ליום 2.7.13 בעילה של נכס ריק.

4. לטענת העוררת לאור מצבו של הנכס ובהעדר כל שימוש בנקאי או אתר יש לקבוע כי הסיווג יהא חסיווג

הזול ביותר האפשרי מבין השימושים המותרים על פי הדין.

5. העוררת טענה כי כאשר בוחנים סיווגו של נכס אשר מותזק על ידי בנק יש להחיל מבחן משולב המביא

לידי ביטוי את זהות המחזיק ואת מהות החשימוש, כאשר המרכיב האחרון הוא הדומיננטי יותר. החלת מבחן זה על המקרה דנן יביא לתוצאה שאומנם העוררת שהינה בנק מחזיקה בנכס אולם בפועל לא נעשה בו שימוש והוא נעדר מכל סממן של פעילות בנקאית. לכן, יש לסווגו בסיווג מבחנים ולתלופין בסיווג משרדים, שירותים ומסחר.

6. עוד טענה העוררת כי במצבו של הנכס ניתן לעשות בו שימוש כמהסן, ושימוש זה אינו סותר את ייעודו

התכנוני של הנכס

טענות המשיב

7 המשיב טען בכתב התשובה כי הנכס מסווג על פי צו הארנונה, בחיותו נכס אשר מוחזק על ידי בנק.

8 בנסיבות הענין הנכס אינו משמש כסניף או כמרכו הדרכה ואין מדובר בחברת בת של תאגיד בנקאי. לכן, הנכס מסווג בסיווג הוול ביותר האפשרי מבחינת הדין.

9. לטענת המשיב, יש בטענות העוררת משום תקיפת צו הארנונה שכן לגישתה יש לסווג את הנכס בניגוד לצו

הארנונה תוך התעלמות מהוראות הסיווג של נכסים אשר מוחזקים על ידי בנקים.

0. על פי טיעוני המשיב, גס במקרה בו מדובר בנכס ריק אולם הוא מותזק על ידי בנק, יש לסווגו בסיווג

המתייתס לנכסים אשר מוחזקיט על ידי בנקים.

דיוןו ותכרעה

1. בדיון שקיימנו ביום 26.3.14 הודיעו הצדדים כי הס מסכימים שלא לנהל הליך של הוכחות וכי חם

מבקשיט שהוועדה תכריע בשאלה המשפטית לאחר הגשת סיכומים, כאשר העוררת רשאית לצרף לסיכומיה את היתר הבניה, ככל שהוא רלוונטי לסוגיה.

2. העוררת צירפה לסיכומיה מטמכיט שונים :

א) צו רשום בית בפנקס הבתים משותפים.

ב) אישור עקרוני להשלמת קומה די.

ג) | תוכנית קומת מרתף.

ד) תבע 1200.

3. אין מחלוקת על העובדות הרלוונטיות לתיק ערר זה. מדובר בנכס ריק מכל תפ ואדם אשר מותזק על ידי

בנק.

4. העוררת מבקשת לעשות שימוש בפסיקה לפיה נכס ריק יסווג לפי הסיווג הנמוך ביותר על פי חייעוד

התכנוני (בריים 5045/02 מלק סלומון נ' מנהל הארנונה שליד עיריית חדרה, פייד נז(5) 302; ברייס 6 תנופורט (1990) בע"מ נ' מנהל הארנונה של מועצה אזורית שער הנגב (פורסם ביינבו"

7),, עעיים 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע"מ נ' עיריית תל אביב (לא פורסם מיום 4.9.10)).

5. סוגיית השימושים על פי תוכנית בניין עיר תתבצע רק לאחר בחינת השאלה העיקרית שבפנינו האם יש

מקום לקבל את טענת העוררת ולסווג את הנכס בסיווג שאינו נמנה בין הסיווגים שקבועים בצו הארנונה בהתייחס למחציק שהינו בנק.

6. סעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב)תשנ"ג-1993, (להלן: ייחוק

ההסדריסיי) מקנה סמכות להטיל ארנונה על המחזיק בנכס למועצות הנבחרות של הרשויות המקומיות ''...בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ומקומויי.

7. סעיף 8(ב) לחוק ההסדרים, מעניק סמכות לשר האוצר ולשר הפנים להתקין מידי שנה תקנות לענין

ארנונח.

8. תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1999) תשנ"ט-1999 (להלן:

''יתקנות ההסדרים'), קובעות 12 סוגי סיווגים שונים של נכסים. הסיווג הרלבנטי לענייננו הוא ייבנקיס וחברות ביטותיי.

9. סעיף 3.3.4 לצו הארנונה קובע את אופן התיוב של בניינים המוחזקים על ידי בנקים. קיימת אבתנה בין

סניפי בנקים, שטח המשמש ייבנקיי ושאינו משמש כסניף או כמרכו הדרכה, מרכזי הדרכה ארציים של בנקים, חברת בת של תאגיד בנקאי ושהיא עצמה אינה תאגיד כזה.

0. בית המשפט העליון קבע כי הקריטריון של מיהות המשתמש אינו פסול מעיקרו (עייא 8588/00 עיריית

עפולה נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע'ימ, פיידנו(3) 337 (להלן: '/עניין בזקיי) ; רעייא 11304/03 כרטיסי אשראי לישראל בע'ימ נגד עירית חיפה (מיום 28.12.05) (להלן: ''עניין ברטיסי אשראייי).

1. בעניין בזק נקבע כי הקריטריונים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההסדרים, נועדו, לפי גישתה של כבי השופטת

שטרסברג כהן, למנוע מצבים של שרירות, אי בחירות ואי אחידות בסיווג נכסים בתחומי הרשויות המקומיות. כבי השופטת שטרסברג-כהן, קבעה, כי הבדלי הנוסת בין הפקודה וחוק ההסדרים, מתייבים את המסקנה, כי שיקול הדעת של הרשויות הצטמצם למסגרת הקריטריונים שנקבעו בסעיף 8 לחוק

ההסדרים. כך בלשונה:

ימשחוקק חוק ההסדרים הקובע בסעיף 8 כי הארנונה תוטל בהתאם לסוג הנכס, שימושו ומקומו, מוטלת על הרשות המקומית חובה לפעול בהתאם להוראת המתוקק ולטווג את הנכסים בהתאם לסוגם, שימושם ומקומס.

הטעמים לכך נובעים הן מלשון הוראת סעיף 8, הן מתכלית ההוראה הן מן הרקע לחקיקת חוק ההסדרים. תכליתו של חוק ההסדרים היא צמצום שיקול-הדעת הרחב שתהפעילו רשויות מקומיות בעבר, וקביעת קריטריונים אחידים וברורים לשם מניעת שרירות ויצירת אחידות, ודאות, שוויון בין שווים והבהנה ראויה בין שונים. עס ואת נתונים מבחנים אלה לפרשנות רחבה, כאשר מהותס של יסוגיי ויישימושיי מומחשת ברשימה המופיעה בתקנות שהותקנו על-ידי השרים מתוקף תפקידסיי (שם בעמ/348).

2. בעניין כרטיסי אשראי נדון עניינה של חברה העוסקת במתן אשראי באמצעות כרטיסי אשראי, שהחזיקה

בחנות אשר שימשה כמחסן, וכנקודת הלוקת מתנות ללקוחותיה. החברה נדרשה לשלם ארנונה על אותה חנות בהתאם לתעריף החל על הסיווג ייחברת אשראייי שבצו הארנונה של עירית חיפה. טענת התברה חייתה, כי סיווג ההנות כייחברת אשראייי הינו סיווג בהתאם למיהות המשתמש בנכט, ולא בהתאם לשימוש בו בפועל, ועל כן מנוגד להוראת סעיף 8 לתחוק ההסדרים. כבי השופטת ארבל נדרשה באותה פרשה, לשאלה, האם הלכת פסייד בזק פוסלת סיווג לפי מבחן המכיל קריטריון של יימיהות המשתמשיי

בנכס , להבדיל מיימהות השימושיי בו, וקבעה:

'יאני סבורה כי הלכת בזק אינה פוסלת סיווג במקרים מסוימיט המכיל מרכיב של ימיהות המשתמשי. אמנם כל סיווג צריך להתחשב בשימוש אשר נעשה בנכס, אך מבחן משולב של מהות השימוש ומיהות המשתמש יכול להיות במקרים מסוימים לגיטימי. עמדה זו נתמכת אף בתקנות ההסדרים, שמפרטות רשימה של סכומיט מירביים ומזעריים עבור סוגי נכסים שונים.

רשימה זו מכילח את הסיווג 'בנקים ותברות ביטוחי, שהינו סיווג המורכב מהמבהן המשולב של מהות השימוש ומיהות המשתמשיי

עוד נקבע:

'יאין כוונתי כי מבחן משולב כזה יהיה תמיד לגיטימי. דבר זה תלוי, לדעתי, בין היתר, בחלקו של כל מרכיב במבחן המשולב. סיווג לגיטימי יהיה כזח שמרכיב השימוש בו יחיה הדומיננטי. כך למשל סיווג של משרד רואל-חשבון הוא מבחן שבו מיהות המשתמש היא הדומיננטי, שכן לו היה מבחן השימוש

הדומיננטי היה נכנס לסיווג רגיל של משרדים. עם זאת, סיווג של בנקים, שאינו דומה בשימוש ולעסקים מסוג אחר, חינו לגיטימי."

בענין עייש (נצי) 485/98 הבנק הבינלאומי הראשון בע'ימ נ' מנהל הארנונה ( מיום 1.2.99) נדונה שאלת סיווגו של נכס בן שלוש קומות שבבעלות בנק. בקומת המרתף היה מחלן, קומת הקרקע שימשה למתן שירותים בנקאיים ללקותות, וקומת היציע שימשה את משרדי מינחלת המחוז. העירייה סיווגה את מלוא שטת הנכט בסיווג ייבנקיסיי. עמדת הבנק הייתה, כי יש להבחין בין היחידות הנותנות שירותים באופן

ישיר לציבור הלקוחות, לעומת היחידות האחרות, אותן יש לסווג לפי השימוש בהן.

בית המשפט קבע כך:

ייבנק או תאגיד בנק מטבע הדברים כולל מחלקות שונות, כאלה הבאים במגע ישיר עס לקותות, וכאלה, שתפקידן ניהול ופיקות על מחלקות אחרות, אין מקום לאבתנה בין המחלקות השונות של הבנק כך שאלה שאינן מעורביט במתן שירותי בנק באופן ישיר ללקותות תתשבנה כמחלקות משרדיות בלבד בעוד שרק המחלקות הנותנות שירותיט בנקאיים באופן ישיר ללקוחות, תתשבנה כבנק. כל המחלקות בין אלה העוסקות במתן שירותים באופן ישיר ללקוחות, ובין אלה העוסקות בפעילות ניהול ופיקות נהשבות כבנק במובן הצו ויהיה אה מלאכותי ביותר לעשות את האבתנה שבייכ המערעריס מציע. הסיווג של בנק הינו עפ"י טיב העיסוק והוא בנקאות. אין לומר כי הנהלת המחוז אינה נחשבת לחלק מהבנק. הנהלה הינה חלק בלתי נפרד ממערך הבנק שבלעדיו גס לא תהיה אפשרות למתן אותם שירותים בנקאייםיי.

בית המשפט קבע כי לגבי חסיווג ייבנקיסיי קייים קושי רב בהבתנה בין מהות השימוש בנכס לבין מהות המשתמש בו, ויתכן ויש מקום להרחיק לכת ולומר שכל נכס המותזק ע"י בנק ומשתמש בו לצרכיו בתור שכזה, יחיה נכון לסווגו תחת בנקים ולהטיל עליו ארנונה בהתאם.

לגבי המרתף נקבע כי מדובר בארכיב המהווה מרכיב חשוב במתן השירותים הבנקאיים בהם עוסק הבנק ולכן אין מקום לסווגו בסיווג שונה מחלק הנכס אליו יש גישה לציבור הלקוחות ובו לושבים פקידי הבנק וניתניס שירותים בנקאיים.

בעניין עמיינ (תייא) 184/04 מנהל הארנונה עיריית הרצליה נ' מגנזי אורנה (מיום 21.1.05), נדונה שאלת סיווגה של סוכנות דואר בהרצליה המחולקת לשני חלקים. חלק אחד שימש לקבלת קהל והתבצעה בו עבודה של סוכנות דואר. החלקה שני, שימש כמחסן לאחסנת דברי דואר. מנהל הארנונה, סיווג את שנל החלקים כמקשה אחת, תחת הסיווג של יימשרד שירותים ומסחריי. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי המבחן התל הוא מבהן השימוש כפי שהדבר עולה מצו.

בעניין עמיינ (תייא) 252/06 נכסי כלל חברה לביטוח בע'ימ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (מיום 8 שבו נדונה שאלת סיווגו של נכס שהותזּק על ידי המערערת ואשר כל יחידותיו סווגו כייתברת ביטוחיי. דובר בשטחים שונים, כולל מתסנים, חדר מבואה, חדרי תשמל שטחי מעבר ומדרגות שסווגו גם הם בסלווג של ייחברת ביטוחיי כיתר שטחי המשרדים בנכס. כבי השופטת ני אחיטוב מצאה שלא להתערב בהחלטת הוועדה שאישרה את עמדתו של מנהל הארנונה, לפיה יש לסווג את כלל השטחים ברל התיוב המצויים בנכס בסיווג של ייחברת ביטוחיי, מכות העיקרון לפיו סיווג שטחי ער יהא זהה לסיווג השטח

העיקרי.

בעניין עמייג (ת''א) 254/05 מגדל אחזקות נדליץ בע'ימ נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב (מיום 5.2.09)

נדונה שאלת סיווגו של נכס, אשר שימש בעיקר כארכיב וכמחסן של חברת ביטוח אשר הוחזק על ידי

חברת אתזקת נכסים, בבעלות מלאה של חברת הביטוח מגדל. הנכס לא חיה מצוי בסמיכות או בצמוד למשרדיה הראשיים של חברת מגדל. על פי החלטת המשלב, שאושרה על ידי ועדת הערר, סווג הנכס לשם חיובו בארנונה כייחברת ביטוחיי. השופט ני ישעיה דחה ערעור החברה על סיווג זה, בקובעו:

ייאין, כאמור, מחלוקת, כי השימוש בנכס מהווה **חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממנגנון עסקיה של מגדליי, יש לסווג את הנכס נשוא דיונינו, לפי סיווג של יימבטתיי ולא סיווג של מהסן או סיווג אתר כל שהוא כפי שטוענת המערערתיי

המגמה הינה לסווג נכסים על פי כלל מיהות המחזיק, בסיווג אחיד, גס אם מדובר בשטתים מופרדים מהיחידה העיקרית.

אין להתעלם גם מאופי השימוש בנכס לצד מיהות המחזיק אך אין לכך השפעה בלעדית לעניין סיווגו של נכס לצורך חיוב בארנונה. המבחן הוא מבחן משולב ויש לתת משקל לשני הרכיבים כאמור. רי עתיימ (מחוזי תייא) 321/08 כלל חברה לביטות בע'ימ-ת'/א נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (החלטה מיום 0 שם נקבע כי סיווג גורף של נכסים המותזקים על ידי ייבנקים וחברות ביטותיי על פי והות המחזיק בהם בלבד, אינו סביר. עם ואת נקבע כי מסקנת ועדת הערר לפיה הנכס משמש לצורך תמיכה

לוגיסטית בעסקי המערערת והוא חלק אינטגראלי במערך הארגוני שלה, היא מטקנה סבירה.

כן נקבע כי מקובלת גס המסקנה, כי ויקה במידה כזו, מספיקה על מנת שלא ליצור ניתוק מהותי בין הנכס בו מאוחסן הציוד ובין הנכסים האחרים, בהם מתקיים ההליך העסקי של המערערת. נקבע כל אין נפקות לניתוק הפיוי בין המתסן ובין משרד החברה לגבי סיווגו של הנכס כמחסן: *ייצירת דין שונה לצורכי ארנונה, בין מבטח הבוחר למקם את המהסן של העסק בצמוד למשרדיו ובין מבטח הבוחר אתרת, אינה ראויה ויכולה להוות תמרי\ להפרדה שנועדה לצרכי מס בלבדיי.

בענייננר, מדובר בנכס שהינו ריק, ומכאן לא ניתן להגדיר את השימוש בפועל שמתבצע בו. עם ואת לא ניתן להתעלם מהוראות צו הארנונה ביחס לסיווג על פי מהות המחזיק/המשתמש. טיעוני העוררת מהווים כרסום ושינוי הוראות צו הארנונה ואלן זה ההליך הנכון להכרעה בטענה.

איו לקבל את טענת העוררת לפיה התנהלות המשיב מובילה לתוצאה אבסורדית לפיה נכט שנעשה בו שימוש בפועל למטרות אחסון משלם ארנונה נמוכה יתר מאשר נכס שלא נעשה בו שימוש כלל. בדוגמא שמציגה העוררת היא מתעלמת משאלת מיהות המשתמש ואין היא מבצעת השוואה מתאימה.

גם התייחסות לנכס כמחסן צריכה להיעשות בשים לב למיהחות המשתמש ולא בהתעלם ממנו. בשים לב לפסיקה, טיעון העוררת אינו מצדיק שינוי הסיווג וקביעתו בהתעלם מהסיווגים שנקבעו בצו הארנונה בהתייתס לנכסים המותזקים על ידי בנקים.

בנסיבות הענין הנכס אינו משמש כסניף או כמרכז הדרכה ואין מדובר בחברת בת של תאגיד בנקאי ומשכך, המשיב סיווג את הנכס בסיווג הזול ביותר האפשרי מבחינת הדין.

יובהר כי העוררת עצמה טענת כי יש להחיל את המבחן המשולב וגם לגישתה אין להתעלם מהעובדה שבנק הוא אשר מחציק בנכס. גם אם המשקל שיש לתת לעובדה זו יהא נמוך על פי גישת העוררת, עדיין לא ניתן להתעלם מכך, אילולא כן נסטה מהוראות צו הארנונה.

לאור האמור הערר נדחה.

בנסיבות העניין איו צו להובאות משפט.

ניתן בהעדר הצדדים ביום צג 3 6

בהתאם לסעיף 5 (2) לתחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנחלייט וואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.

/ 2 </

יו"ר: עו אמ/ר לוי חבר: דיושויו רייך, רו'יח תרח קי//( קרס

שם הקלדנית: ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מטי ערר: 140007876 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

*ו''יר: עו"ד אורה קניון

חברה: רו"ח רונית מרמור

חברה: עו"ד שירלי קדם

העוררת: אלבקס וידיאו בעי'מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית ת''א- יפו

החלטה

41 עסקינן בשני נכטים המוחזקיט ע"י העוררת בקומה השלישית והרביעית בבניין ברח!י

קהילת ונציה 8 בת'יא :

נכס מס' 2000206250 (להלן: 'י250 יי) בשטח 482 מ"ר,

ונכס מס' 2000206255 (להלן: *י255י) בשטח 897 מ"ר,

בתתילת דצמבר 2012 הגישה העוררת בקשה לקבל פטור מתשלוט ארנונה בגין הנכסים, עפ"י טעיף 330 לפקי העיריות, לתקופה 10.12.12 עד 3.4.13.

וער כי בתקופה וו היו הנכסים ריקים והעוררת קיבלה בגינם פטור לנכס ריק לתלק מהתקופה נשוא הערר, אולם הפטור הוה ניתן לבקשתה התילופית של העוררת, שהתנתה אותו בכפוף להתלטה בערר דנן, מאחר שסברה שחיא זכאית לפטור לנכס לא ראוי לשימוש.

2 העוררת טוענת כי החל מיום 10.12.12 החלה בשיפוצ מסיבי של הנכסים, שחלק מהם נהרס, וכי לא ניתן היה לשהות בהם, או להשתמש בהט בתקופת השיפוצים שהיא התקופה נשוא הערר.

לטענתה עד 9.12.12 התזיקה בנכס שוכרת, שגרמה לנכטיט נוקים כבדים שחייבו את שיפוצס היסודי של הנכסיט, לאתר שאלה פונו ע"י השוכרת.

בכלל וה לטענתה היה צורך לשקם את מערכות התשתית ובין החיתר את צנרת המים והביוב, החשמל, התקשורת ומישוג האוויר, ריצוף, תקרות, חלונות ודלתות, ובניה מחדש של חדרי השירותים והמטבתים. היקף העבודות הסתכט ב- 160,000 שיי בתוספתת מעיימ.

3 טענות אחרות שהועלו ע"י העוררת, נוגעות ליחסים בינה לבין השוכר שעזב את הנכס, ובתור שכאלה אין אנו מוצאים מקוט לחידרש להן.

4 המשיב טוען כי נערכו בנכסים שתי ביקורות ב- 12.12.12 וב- 27.12.12.

לטענתו בביקורת הראשונה הוברר שמתקיימות עבודות בהיקף מצומצם. בביקורת השנייה נמצא כי למעט קיר אחד שנהרס חלקית, עצרה העוררת את עבודות השיפוצ עד לשלב השכרת הנכס, בכוונה להתאימו לדרישותיו של השוכר העתידי.

לטענתו, לא היה מדובר בנזק משמעותי מן הבתינה האובייקטיבית, ולא כל שכן בנכט שהופך בניין ללא בניין. גס חיקף העבודות לא מלמד על הפיכ נכס פעיל לנכס שאיננו ראול לשימוש. מדובר במערכות פעילות שהתבלו בחלקן, כגון דלת הטעונה חיגוק ותקרה אקוסטית שיש להסיר ולהתקין מחדש, עבודות שבוצעו בחלק משטח הנכסים וכללו בעיקר את שיפוץ חדרי השירותים.

לטענת המשיב השיפוץ נבע מרצונו האובייקטיבי של הנישום למקסם את התועלת הכלכלית מהנכס על מנת לאפשר גביית דמי שכירות גבוהים יותר.

המשיב מוסיף כי ביום 18.3.13 נערך בנכט ביקור של מהנדס מטעט העוררת, וכי מתוות דעתו (שצורפה לתצהיר המנכיילית יפעת אמידי) עולה שבמועד ביקורו בנכסים חיו ייהקומות שנבדקו ראויות לאיכלוס כפי שחןניי. חוות דעת זו, לטענת המשיב, מצמצמת בכל מקרה את גדר המחלוקת ושוללת את הצורך במתן הפטור לתקופה שמיום 18.3.13 ואילך.

מקום שלא הוכת אחרת, יש להסיק שאין מניעה אובייקטיבית להשתמש בנכס לכל הפתות לצרכי אחסנה או לכל צורך משני אחר, עד התאמתו לצרכיו של השוכר העתידי.

דיון ומסקנות

סעיף 330 לפקי העיריות (נוטח חדש] קובע:

'ינהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניּק במידה שאי-אפשר לשבת בו,

ואין יישבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד

הבניין במצב של נכס הרוס או נלזוק -

(1) עס מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן -- תקופת הפטור הראשונה)...%

בית המשפט העליון ובתּי המשפט המחוזייט בשבתס כבתי משפט מנהליים, קבעו כי פטור מארנונה עפ"י סעי 330 לפקודה ינתן רק כאשר הוכת עפ"י מבחן פיי אוביקטיבי כי הבנלין ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו.

בעניין וה נקבע ע"י ביהמייש העליון בבריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ. עיריית תייא יפו - מנהל הארנונה כי המבחן הקובע הוא יימבחן פיי אוביקטיבייי, נקבע כי: יידי בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש ואין יושבים בויי.

עוד נקבע: ייאין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרת בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עלי כי

הנוק בו עוסק סעיף 330 הוא נוק משמעותי. כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות ייניווק במידה שאי אפשר לשבת בו לכל סיווג תוקי שהוא לגבי הבנייןיי.

ביחמייש המשיך וקבע כי אין לעשות לשם כך שימוש במבחן ייהכדאיות הכלכליתיי, ואין להידרש לשאלה האם המחזיק בנכס יכול לשוב ולהשמישו בעלות סבירה.

אין מתלוקת שהנכסים חיו ריקים מכל תפצ בתקופה נשוא הערר, ולא ישבו בהם.

8 במסגרת השיפוצים שבוצעו בנכסיט דנן פורקו והותקנו מתדש תדרי שירותים ומטבתים, הותלפו מערכת המים והאינסטלציה, שוקמו מערכות התשמל והתקשורת, ונעשו עבודות ריצוף.

כמו כן הותקנה תקרה אקוסטית והותקנו חלונות הדשים בצד המערבי של הבניין. נעשו תיקוני טיח, נבנו קירות גבס חדשים, ונצבעו הנכסים.

אנו סבורים כי עסקינן בשיפוצים נרתבים, ועל כך יעיד גם חיקפט הכספי המסתכם בכ- 160,000 ₪ בתוספת מעיימ.

שוכנענו כי שיפוצים נרחבים אלה לא איפשרו לשבת בנכסים בתקופה בה בוצעו, ואנו סבורים כי העוררות וכאית לקבל בגינם פטור לנכס לא ראוי לשימוש.

עס ואת כפי שיובהר להלן, אנו סבורים כי העוררת אינה וּכאית לקבל את הפטור לכל התקופה נשוא הערר.

9 העוררת, המציאה חוות דעת מיום 18.3.13, של יועצי בטיתות מהנדס - גיורא דדית וממונה בטיתחות אש בכיר - צוקר יצתק, אשר צורפה כנספח לתצהירה של :עפת אמידי מנכ"לית בחברת העוררת.

המסקנה אליה הגיעו יועצי הבטיחות כפי שהיא מוצאת ביטוי בתוות הדעת חיא, כי למועד חבדיקה ייהקומות שנבדקו ראויות לאיכלוס כפי שהניי עולה מכך כי גם עפ"י ראיות העוררת התקופה בה וכאית חייתה העוררת לקבל את הפטור מסתיימת ב- 17.3.13.

‎ .0‏ לפיכך אנו מקבלים את הערר באופן תלקי וקובעים כי העוררת זכאית לקבל פטור מתשלום ארנונה בגין נכס לא ראוי לשימוש עבור הנכסים נשוא הערר, לתקופה 2 --17.3.13.

‏אין צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים ביום 8.7.2014.

‏בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנחלייט, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענלינים מנהליים (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימו וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

‏בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית)( סדרי דין בוועדת ערר) התשליי -- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האילנטרנט של חמשיב.

‏יזיר: עו"ד אורת קניון חברה: רו"ח רונית מרמור חברה: עו רלי קדם

‏שס הקלדנית : ענת לול

בו

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס': 140009574

בפני חברי ועדת הערר:

לו'/ר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: | איתן עדי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית ת''א- יפו

החלטת

העורר הגיש ערר בעילה של טעות בחישוב שטח הנכס בו חויב בארנונה.

לטענתו המקורית של העורר אין לחייבו בשטח של 86 מ"ר כפי שחייבו המשיב אלא בשטח של 80 מ"ר המהווה לטענתו את שטח הדירה בהפחתת שטח קירות הפנים וקירות החוץ.

המחלוקת כפי שהתבררה בעת הדיון המקדמי ומתשובת מנהל הארנונה להשגה נובעת מכך שהמשיב חייב את העוררת גם בגין שטחי גלריות בדירה בשטח כולל של 10.92 מ"ר.

יצוין כי לאחר הגשת ההשגה ביצע המשיב מדידה של הנכס על ידי מודד מוסמך , מדידה אשר צורפה כנספח ג' לכתב הערר והעלה את שטח החיוב הכולל ל93.89 מ"ר המורכב מ כ 82 מ"ר שטח הדירה ועוד כ 11 מ"ר שטח הגלריה.

בעת הדיון המקדמי שהתקיים בפנינו ביום 3.3.14 טען העורר כי למעשה אין בינו לבין המשיב מחלוקת כי שטח רצפת הדירה הינו 82 מ"ר כמצוין בנספח ג' הנ"ל והתייחס לעניין חיוב הגלריה

כדלקמן:

"מכאן אני מסביר כי במקרה שלי אין מדובר בגלריה, אלא למעשה במחסום אשר מנע נפילת טיח מתקרת דירתי אל תוך הדירה....אני גר בקומה אחרונה לפני הגג ועליו בנויה בניה שאינה חוקית ולכן יש צורך במחסום שכן יש רטיבות למעלה. לעניין זה אף הגשתי בקשה לבימ"ש מחוזי ואף ידוע לי שהמשיב פתח בהליכים בגין הבנייה הלא חוקית על הגג."

ב"כ המשיב השיב במהלך הדיון המקדמי כי העובדה שמעל דירת העורר יש שטחים שיש להרוס אינה מעלה ואינה מורידה לעניין חיוב שטחי הגלריה. עוד ציינה ב"כ המשיב כי הטענות שהעלה העורר בעת הדיון המקדמי לא הועלו במסגרת ההשגה או הערר.

אפשרנו בהחלטתנו מיום 3.3.14 לעורר להגיש לתיק הוועדה תמונות של השטח המוגדר כגלריה ולהשלים הטיעון בעניין טענתו. וזאת מאחר ונושא הגלריות עלה לראשונה כאמור במדידה מיום 3

ביום 18.5.2014 הגיש העורר את התמונות בצירוף השלמת טיעוניו.

העורר לא התייחס בטיעוניו לטענה אותה העלת ב"כ המשיב ביחס לכך שלא העלה בהשגה או בערר את הנימוקים הנוגעים לבניית הגלריות כמחסום בפני רטיבות שמקורה בדירה שמעל גג דירתו.

העורר הרחיב בטיעוניו ביחס לשיקול דעת מנהל הארנונה בענייין חיוב שטחי גלריה בדרך כלל, אך בעניין המחלוקת העובדתית הנוגעת לגלריה שבדירתו טען רק, כי מדובר בהנמכת תקרה שבמקורה נועדה למנוע נפילת חלקי טיח מתקרת השכן.

עיינו בתמונות אותן הגיש העורר .

בתמונות שהוכתרו על ידי העורר בכותרת "חדר צפוני מרכזי" נראית גלריה קטנה מעץ במחצית גובה החלל . לא התרשמנו שמדובר בקרש עץ או גבס שהותקן בסמוך לתקרה בכדי למנוע נפילת טיח או רטיבות כדברי העורר. כל אדם סביר שיעיין בתמונות אלה יגיע למסקנה כי גם לו היה ברצון המתקין להשתמש בגלריה זו כמגן מפני נפילות טיח או רטיבות לא היה בוחר להתקין אותה בצורה בה התקין אותה וממילא אין מדובר בחומרים האוטמים רטיבות או מונעים נפילת טיח. ההתרשמות מהתמונות הינה כי מדובר בפריט עיצובי או שימושי שהותקן במחצית גובה חלל החדר. משני צדדי הגלריה מותקנים חלונות .

גם תמונת הגלריה המותקנת מעל המיטה אינה נראית כקיר מגן אשר אמור לחסום רטיבות או טיח.

היא מכסה שטח של מחצית המיטה שמתחתיה והיא נראית יותר כפרט עיצובי.

התמונות שצולמו ב"חדר מערבי" צולמו בדרך מסוימת מבלי שניתן יהיה להתרשם מהחלק שמעל הגלריה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]