החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 10 עד 18 בנובמבר 2015

עיר: תל אביב-יפו
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כח בחשון תשעו

. 5

מספר ערר: | 11:16 / 140012929

/ מספר ועדה: | 11258

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: מקורות חברת מים בעמ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

כמבוקש.

גיתן בזאת תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 10.11.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 בער - /

יו"ר: עו"ד קגיון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית ח קדם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו וו

תאריך | : כח בחשון תשעו

מספר ערר: | 12:29 / 140012669

מספר ועדה: | 11258

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

בן אדיר אמירה תעודת זהות *********,דותן דפנה תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10762381

מספר חוזה: 630592

כתובת הנכס: דיזנגוף 101

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: תהילה גלעד

נוכחים:

77777 7 --- 777-777 --- == העורר/ת:- ב אדיר אמירה;דותן-דפנה-=-אין-נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: תהילה גלעד

יהונתן רוזנצוויג - מתמחה

החלטה

הדיון להיום נקבע לשעה 12:00. השעה כעת 12:30. אין הופעה לעוררים או מי מטעמם על אף שהודעה על דבר הדיון נמסרה להם כדין.

זו פעם שנייה שהעוררים לא טורחים להופיע לדיון וניתן להסיק מהתנהגות זו שהעוררים זנחו את הערר.

לפיכך אנו מורים על דחיית הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 10.11.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

7 רש /

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חברה:/ע" 7 דם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

*%140011557-2111-01

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כט בחשון תשעו

115

מספר ערר: | 08:49 / 140011557

מספר ועדה: | 11255

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: נגרית ארזים א.י. בע"מ - יהודה יוסף

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בעבר כבית מלאכה ושימש כנגרייה.

העורר טען כי לאור המצב במשק והשינויים שחלו מצב העסק הידרדר, הפעילות הואטה עד כדי סגירת העסק.

העורר טען כי המקום משמש למגורים וביקש לסווג את הנכס בסיווג מגורים.

המשיב טען בכתב התשובה כי העורר מתגורר בנכס אחר אשר מסווג בסיווג מגורים וכי יש לדחות את הערר היות ובהתאם לביקורות שנערכו בנכס לא נמצאו סממני מגורים.

דיון מקדמי ראשון התקיים ביום 25/2/15, אולם העורר לא התייצב.

בהעדר אישור מסירה נקבע כי התיק יקבע לדיון נוסף ויערך ניסיון נוסף לזמן את העורר.

גם בדיון שנקבע ליום 2/6/15 לא התייצב העורר.

ב"כ המשיב מסרה כי שוחחה עם העורר שטען כי לא קיבל זימון וביקש להופיע בפני הוועדה.

לאור זאת ולאור הטענות שהועלו במסגרת הערר קבענו כי העורר יוזמן שוב לדיון בפני הוועדה, אולם ככל שלא יתייצב לדיון תינתן החלטה על סמך החומר המצוי בתיק.

ביום 5/8/15 התקיים דיון בנוכחות העורר. העורר טען כי בנכס מתגורר שוכר וכי יוכל להעביר את חוזה השכירות לעירייה, אולם טרם פנה בעגיין. בהתייחס לביקורות שנערכו

במקום-הוא-טען-כי-הוא-התגורר במקום:

בהחלטה קבענו כי במהלך הדיון הובהר לעורר כי ככל שיש לו חוזה שכירות עם שוכר עליו לפנות לעירייה בבקשה מתאימה וכי טענות אלה אינן חלק מהערר.

לבקשת העורר נקבע התיק לדיון הוכחות וניתנו הנחיות להגשת תצהירי עדות ראשית.

העורר נדרש להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום ממועד ההחלטה.

חרף ההחלטה שניתנה להגשת תצהירים, העורר לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו.

העורר לא הגיש תצהירים על אף החלטה נוספת שניתנה ביום 21/10/15 במסגרתה ניתנה לו ארכה להגשת התצהירים עד ליום 1/11/15.

בנסיבות העניין תינתן החלטה על הסמך החומר המצוי בתיק.

לערר צורפו מספר תמונות שבהן ניתן לראות מטבחון קטן, שירותים, מקרר, מקלחת.

בביקורת שנערכה בנכס מטעם המשיב ביום 28/7/14 צוין כי לא נראו סממנים של מגורים.

בביקורת נוספת שנערכה בנכס ביום 30/7/14 צוין כי בחלק מהמקום מתבצעות עבודות כגון בנית קירות גבס ואינסטלציה ובפועל לא נראו סממנים של מגורים.

נציין כי המשיב טען העורר רשום כמי שגר בנכס אחר בעיר אשר מסווג בסיווג מגורים.

בהתאם לפסיקה הביטוי מגורים משקף את מכלול הפעילות של האדם למגוריו ובכלל זה לינה, אכילה וניהול משק בית. לא מדובר בהסדר לינה ארעי,

לא הוכח כי העורר מתגורר במקום. לא הוכח כי במקום רהיטים וחפצים המשמשים את העורר לניהול משק בית פעיל.

גם הטענה של העורר היא העסק חדל להתקיים מטעמים כלכליים אינה רלבנטית לצורך העגיין.

בנסיבות העניין אין בפנינו עילה או בסיס כלשהו להתערב בהחלטת המשיב בה נקבע כי לא מתקיים בעסק משק בית פעיל ונדחתה הבקשה לשינוי הסיווג לסיווג מגורים.

לאור האמור הערר נדחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בהעדר היום 11.11.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין-בוועדת ערר)-התשל"ז=-1977 תפורסם-החלטה זו-באתר-האינטרנט של המשיב:

1] /

יו"ר: עו"ד לוי א חבר: דר רייה זו, רו"ח

ועדת ערר לענייני ארובה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: ד"ר רו"ח רייך זיו

חבר: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

אנדר טקס בעמ אחר מהסבה 510596919

חשבון לקוח: 10478413

מספר חוזה: 344434

כתובת הנכס: אבן גבירול 132

-1 ג ד.

המשיב מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

000000 ע"יב":ע"ד: רחל דיין 0

במכתים:

העורר/ת: אנדר טקס בעמ

מר יעקב אנדר - מנהל העוררת

מנהל הארנונה בעיריית ת"אי-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רחל דיין

וו

* 1 4 0 0 102 9 6 3 - 2

כט בחשון תשעו

140012963 / 2

- 3ן

גו

2 05

₪

ששה-- --7 77 7 הר

- - והודע ב טוכטות הצדדים היום 11.11.2015.

החלטה

במסגרת הערר טען העורר כי הוא חוייב בשטח של 14.36 מ"ר. על אף שלא חוייב בשטח זה בעבר.

מדובר במדרגות ומרפסת המהוות גישה לנכס.

העורר טען כי לא מדובר בשטח מקורה וביקש לפטור אותו מארנונה בגין שטח זה.

לפי סעיף 1.3.1 ב' לצו הארנונה בשטח הבגיין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר. וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה. \

לפי דוח הביקורת שהוגשה מטעם העירייָה זהתמונות שצורפו, מדובר בשטח מוגבה מהמדרכה ותחום ומהווה כניסה לנכס וגם כמרפסת של הנכס. השימוש במרפסת הוא לשימושה הבלעדי של העורר

ומהווה חלק מן הנכס.

גם מרפסות אינן מקורות עשויות להיות מחוייבות לפי סעיף 1.3.1ב לצו הארנונה. בהתייחס לטעגת העורר כי לא חוייב בשטח זה בעבר, העירייה מוסמכת לערוך מדידה ולחייב בגין שטחים, אף אם לא חוייבו בעבר, ככל שהחיוב היגו בהתאם לצו הארנונה.

לאור האמור אנו דוחים את הערר. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח לעורר את החלטת הוועדה.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי. בית

המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקגה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(0 דרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 /

יו"ר: עו" לוי אמיר חבר: ד"ר רו"ח רייך זיו

שם הקלדנית: רונית וסרמן

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כט בחשון תשעו

מספר ערר: | 12:41 / 140012754

מספר ועדה: | 11259

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: עידה שאול תעודת זהות

-נ1 ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

העוררת זומנה לדיון שנקבע ליום 2/9/15 אולם לא התייצבה לדיון על אף שעפ"י אישור המסירה = הומצא לידיה. עם זאת, קבענו כי התיק יקבע לדיון נוסף לנוכח הנסיבות העולות בתיק העררי.. ‏ -

הזמנה לדיון שנשלחה לעוררים חזרה עם ציון לא נדרש. נשלחה שוב בדואר רגיל ואף הושארה הודעה

ע"י מזכירת הוועדה במשיבון של העוררים, אולם העוררים לא התייצבו לדיון.

בערר נטען כי הנכסים סגורים ונאמר להם שאין צורך לשלם, אולם כעת דורשים מהם לשלם ארנונה

בגין נכסים שהם סגורים ולא פעילים. הנימוק שהנכסים סגורים ולא פעילים אינו מספק למתן פטור

לתשלום ארנונה.

מעיון בכתב התשובה עולה כי בעבר ניתנה לנכס הנחת נכס ריק ובנסיבות העניין ובהתאם להוראות

הדין לא ניתן להיעתר לבקשה.

בנסיבות אין לנו אלא לדחות את הערר, אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 11.11.2015.

בהתאם לתקנה-20-(ג)-לתקנות-הרשויות-המקומיות-(ערר-על קביעת- ארנונה-כללית)(סדרי-דין-בוועדת:

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 /

יו"ר: עו"ד'עי אמ חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כט בחשון תשעו

1 מספר ערר: | 13:01 / 140013168

\ מספר ועדה: | 11259

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: יונתן אהרון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לבקשת העורר הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 5

, % / / /

יו"ר: עו"ד לוי א חבר: דר'רייך זיו, רו"ח חברה: עד עַדּם שירלי

שם הקלדנית: ענת זוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מספר ערר: 140011204 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו"ד אמיר לוי

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: דרי רייך זיו, רו"ח

העוררת: טמדר וינברג

נגד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

במסגרת ערר זה נתקפת החלטת המשיב מיום 23.4.14 בעניינם של שני נכסים: נכס בכתובת רחי יצחק שדה 34 ונכס בכותובת רח' הקונגרס 5 בתל אביב.

5, קבענו כי העררים ידונו בנפרד, כאשר במסגרת ערר מספר 140010455 נדון בעניין הנכס ברחי יצחק שדה 34 ובערר זה נדון בעניין הנכס ברחי הקונגרס 5. התיק הנוכתי נקבע לדיון הוכחות וניתנו הוראות בדבר הגשת תצהיריט וראיות מטעם הצדדים.

נעיר כי בהתייחס לנכס ברתי יצחק שדה 34 ניתנה החלטתו במסגרת ערר מספר 140010455 בכל הנוגע לסיווגו, לאחר שהוא הוסב על שמה של העוררת. עם ואת נותרה עדיין לדיון במסגרת ערר זה טענות העוררת ביחס לשינוי התוקה.

בהתייחס לנכס ברחי הקונגרס 5, הדיון נסב סביב הטענה לעניין העברת החזקה, מתן פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: ''פקוזית העלריות') וסיווגו בסיווג סטודיו לצייריס ופסלים, בהיותו נכס ריק.

ביום 2.6.15 קיימנו דיון הוכחות שבסיומו אפשרנו לצדדים להגיש סיכומים בכתב ומשהוגשו חהתיק בשל להכרעה.

טענות העוררת

העוררת טענה כי המשיב לא הגיב לערר זה בתוך 30 יום בניגוד לאמור בתקנות הרשויות המקומיות ערר על קביעת ארנונה כללית (סדרי דין בועדת ערר) תשל"ז-1977 (להלן: ''תקנות סדרי הדין') ולכן יש לקבל את הערר.

5. בהתייחס לנכט ברחי יצחק שדה 34, טענה העוררת כי הוא הושכר לחברת ייקונספט רעיונות נפלאים בע"מ

(להלן: '*קונספטי'י) על פי חוזה מיום 10.8.09. לטענתה, חרף האמור בחוזה והתזקה בפועל, הועבר הנכס עייש מר ראובן וינברג ביום 15.11.12, ללא ידיעתו והסכמתו. על כך הוגשה השגה שלא נענתה. בפועל, קונספט המשיכה להחזיק בנכס עד חודש אפריל 2013, כאשר המפתחות לנכס התקבלו רק בתחילת מאי 3,

לטענת העוררת, שינוי החוּקה בוצע בניגוד לדין. חותמת יינתקבליי אשר הוטבעה על הבקשה להעברת חוקה שהגישה קונספט הינה מיום 14.11.12 תאריך הבקשה תוקן בכתב יד ל-5.7.12 והבקשה לשינוי מבוקשת מיום 14.8.12. כן נטען כי מהבקשה עולה כי קונספט הייתה כביכול בפשיטת רגל ולא ברור תוקף חתימתה.

ביחס לנכס זה הוסיפה העוררת והעלתה טענות בנוגע לסיווגו של הנכס. לטענתה, יש לזכות אותה בגין ההפרש לכל הפחות על פי הסיווג מלאכה ותעשייה , שכן על פי עמדת העירייה, החל ממועד העברת הנכט עייש מר וינברג, הוא לא היה בשימוש, לא הושכר והיה ריק ומשכך יש לסווגו בסיווג הזול ביותר האפשרי, הוא הסיווג תעשייה ומלאכה.

נעיר כי בפתח דיון ההוכחות טענה העוררת כי ביחס לנכט זה נותרה לדיון רק הטענה בדבר הסבת שם המחזיק עייש מר וינברג מיום 15.11.12. בייכ המשיב טענה כי טענה זו הועלתה באיחור.

6. בהתייחס לנכס ברחי הקונגרס 5, טענה העוררת כי בתאריך 14.10.10 הנכס הועבר עייש מר ראובן וינברג,

וואת חרף העובדה שמי שהמשיך להחזיק בו הוא השוכר מר אדוארד אדי. לטענתה, רק בחודש ספטמבר 2 היא הצליחה לקבל את החזקה בנכס לאחר שפרצה אליו בטיוע המשטרה, מאחר ודמי השכירות לא שולמו על ידי השוכר ואבדו עקבותיו.

בסמוך לאחר מכן הוגשה בקשה עייש מר וינברג לקבלת הנחה מתשלום ארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. הבקשה נדחתה לאחר שנערכה ביקורת ביום 27.9.12.

ביום 1.8.13 עת הועבר הנכס עייש העוררת חיא זכתה לקבל פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות למרות שלא חל שינוי במצב הנכס.

העוררת טענה כי העברת החזקה עייש מר וינברג מהשוכר בוצעה באופן בלתי חוקי. לא השוכר ולא המשכיר/הבעלים נתנו הודעה לעניין אה. לטענתה, העובדה ששוכר לא משלם מיסי ארנונה וכי קיים קושי בגבייתס אינה מסמיכה את העירייה לשנות מתזיקים בנכס לצורכי ארנונה.

כן טענה העוררת כי הנכס היה זכאי לקבל פטור מתשלום ארנונה כבר מהמועד בו הועבר הנכס עייש מר וינברג לפי סעיף 330 לפקודת העלריות. הראיה לזכאות זו היא העובדה שהנכס וכה לפטור שכוּה כשנה לאחר מכן למרות שלא חל שינוי במצב הנכס.

העוררת טענה עוד כי כל עוד הנכס ריק יש לסווגו לפי הסיווג הזול ביותר מבין השימושים האפשריים, כאשר העוררת מפנה לסלווג שחל על סטודיו לאומנים.

7 לסיכום טענה העוררת כי בגין הנכס ברחי יצחק שדה 34 יש לזכותה אותה מיום 15.11.12 ועד ליום 1.5.13 מחמת ביצוע שינוי מחזיק שלא דין ולסווג את הנכס בסיווג סטודיו לאומנים מיום 1.5.13. לחילופין ופכל

שהטענה בעניין המחזיק לא תתקבל, ביקשה העוררת כי לאור החלטת הועדה בערר 140010455 תקבע הוועדה כי שעה שמדובר בנכס ריק מיום 15.11.12 הוא יסווג בסיווג מלאכה ותעשייה.

בגין הנכס ברחי הקונגרס 5 נטען כי יש לזכות את העוררת מיום 14.10.10 ועד ליום 1.9.12 מחמת שינוי מחזיק שלא כדין וכן לזכות אותה מיום 1.9.12 ועד ליום 1.8.13 בטענה כי הנכס לא ראוי לשימוש.

לחילופין וככל שהטענה לא תתקבל נטען כי יש לסווג את הנכס בסיווג סטודיו לאומנים מיום 15.11.12.

טענות המשיב

8 לעניין הטענה בדבר איחור בהגשת כתב תשובה לערר נטען כי כתב הערר הוגש במסגרת שני העררים שהוגשו על ידי העוררת ושאוחדו על פי התלטת הוועדה. רק לאחר מכן נקבע כי הדיון בעררים יפוצל.

9. בהתייחס לנכס ברחוב יצחק שדה נטען כי המשיב פעל על פי דין עת רשם את הבעליט כמחזיק על פי

הודעת החדילה שהוגשה על ידי השוכרת. לעניין אה נטען כי לפי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות על הרשות לפעול על פי האמור בהודעת החדילה מבלי להתערב בטכסוך שבין פרטים.

המשיב טען כי אינו אמור לחכריע בסכסוך בין משכיר לשוכר.

עוד נטען כי העוררת לא הוכיתה שמר ראובן וינברג הגיש השגה על חיובו בארנונה וכי השומח הפכה לתלוטה.

---7-- --- בנוגע-לעוררת, היא נרשמה כמחציקה-החל-מלוס-1.8:13-והנכס זוכה-לפטור נכס-ריק-עד ליום-3:3:14 בגיןו---= = 7-7

התקופה המקטימלית על פי התוק.

לעניין הסיווג נטען כי ליעודו של הנכס על פי היתר הבניה הוא תעשייה והנכס סווג בהתאם בהיותו ריק.

0. בהתייחט לנכס ברח' הקונגרס 5 נטען כי המשיב פנה מטפר פעמים למר ראובן וינברג בדבר חובות ארנונה

ובדבר כך שבביקורת שנערכה בנכס הוא נמצא סגור. משכך, חיוב הבעלים נעשה כדין. לעניין זה הפנה המשיב לפסיקה לפיה העירייה רשאית לשנות את הרישום בספריה כאשר לא ניתנה הודעת חדילה ומבלי שהתזקה הועברה בפועל לבעליט וזאת בשים לב למשך הזמן בו לא שולמה הארנונה, גובה החוב, אופי הנכט ועוד.

לטענת המשיב, מתקיימות הנסיבות המתאימות בעניינו של הנכס לשינוי הרישום על שמו של הבעלים.

לעניין הבקשה לפטור כנכס לא ראוי לשימוש נטען כי הפנייה לעניין זה מיום 19.9.12 נענתה בתשובת המשיב מיום 15.10.12 וכי על החלטה זו לא הוגש ערר. משכך, לא ניתן לדון בטענה.

בהתליחט לטענת העוררת לעניין הסיווג נטען כי ייעודו התכנוני של הנכס הינו מחסן ואין לסווג את הנכס בסיווג סטודיו לאומנים. חמשיב טען בין חיתר כי סיווג ה ניתן רק לנכס אשר משמש בפועל כסטודיו לאומנים.

מסגרת הדיון בערר

1. בדיון שקיימנו בנוכחות הצדדים ביום 4.8.14 טענה העוררת כי תקופת הערר הינה חודש אוגוסט 2013

והחל מיום 1.3.2014. המשיב טען מנגד כי בנוגע לחודש אוגוסט 2013 אין פניה מצד העוררת ואף לא הוכת כי הנכס היה ריק.

דיו

התיק נקבע לדיון הוכחות כאשר הצדדים נדרשו להתייחס גס למחלוקות האמורות לעיל.

מטעם העוררת הוגש תצהיר עדות ראשית והמשיב בחר שלא להגיש תצחיר מטעמו, כאמור בהודעה שהוגשה על ידו בתאריך 26.10.14. בתאריך 4.2.15 קיימנו דיון ושמענו את הצדדים. בייכ המשיב ויתרה על חקירת העוררת.

לבקשת הצדדים ניתנה להם האפשרות להגיש סיכומיםט בכתב ומשהוגשו, התיק בשל להכרעה.

והברעת

איחור בהגשת כתב תשובה לערר

.17

המשיב טען כי בהחלטת ועדת הערר הוארך המועד להגשת כתב התשובה עד ליום 1.11.14. כן טען המשיב כי הוגש כתב תשובה מטעמו לעררים המאוחדים ולאחר פיצול העררים הוגש כתב תשובה לערר וה. הדיון המקדמי שקיימנו נערך ביום 4.2.15 אולם כתב התשובה הוגש ביום 3.2.15. כך טענה זו אינה מבוססת.

המשיב התייחס לטענה וטען כל אי מתן תשובה לערר במועד הנקוב בדין אינו גורר סנקציה כלשהי. על אף שלא מופיעה סנקציה בתקנות סדרי הדין, כל צד מחוייב לפעול בהתאט לדין ובכלל זה לפרוצדורה הקבועה בדין ולעמוד במועדים. גם אם לא נקבעה סנקציה בדין למצב בו לא מוגש כתב תשובה במועד, אין בכך בכזי לשמש עילה להתנהלות בניגוד לדין ולאי עמידה במועדים על פי הדין. נציין עוד כי לפי תקנה 17 לתקנות סדרי הדין, בשמיעת הערר לא תיזקק הוועדה לכל נימוק שלא צויין בכתב הערר או בתשובה אלא אם היא משוכנעת שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין חמבקש להיעזר בו או ששמיעת הנימוק דרושה

למען הצדק.

בנסיבות העניין איננו סבורים כי יש לקבל את הערר על בסיס טענה זו כאשר כתב התשובה הוגש טרם התקיים הדיון המקדמי, לא כל שכן דיון ההוכחות, קיימנו דיון לגופו של עניין, שמענו את מלוא הטיעונים מטעם הצדדים והנימוקים הדרושים בנסיבות העניין לקבלת הכרעה לגופה.

לפיכך הטענה בדבר קבלת הערר מחמת איחור בהגשת כתב התשובה נדחית.

הנכס ברח' יצחק שדת 4

.20

עניינו של נכס וה נדון במטגרת ערר 140020455. בהתלטתנו מיום 13.5.15 קבענו כי לא נפל פגם בסיווגו של הנכס בסיווג מלאכה ותעשייה וכי סיווג ה יקבע לנכס גם בחודש אוגוסט 2013. בהחלטה זו דחינו את הטענה שהעלתה העוררת לסיווג הנכס בסיווג סטודיו לצייריס ופסלים.

לעניין החזקה, טענה העוררת כי הנכס הושכר לקונספט וחרף האמור בהסכם עימה, החזקה בפועל הועברה בחודש אפריל 2013, כאשר המפתחות לנכס התקבלו רק בתחילת מאי 2013.

המשיב העביר את הנכט עייש מר וינברג על פי הודעת החדילה שהוגשה על ידי קונספט בתאריך 14.11.12.

כפי שנפרט להלן, המשיב לא הסתפק בכך וערך ביקורת בנכס טרם דחה את ההשגה שהוגשה בעניין.

1. העוררת טענה כי שינוי החזקה בוצע בניגוד לדין, אולם לא הוכח כי הוגשה השגה במועד לעניין זה על ידי

מר וינברג. לא הוכחה גם הטענה לפיהח קונספט הייתה בהליך של פשיטת רגל וכי ההודעה לא נחתמח על ידי מורשה חתימה מטעם קונטפט.

2. נציין עוד כי על פי חפסיקה והדין המשיב אינו צד למחלוקות בין שוכר ומשכיר. בנסיבות העניין המשיב

אף ערך ביקורת בנכס ומצא כי השוכר אינו מחציק עוד בנכס, בנוסף להודעת התדילה שהוגשה לו.

3. סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות קובעים את ההוראות בדבר מתן הודעה לעירייה ותילופי מתזיקים,

כדלהלן:

3259. | חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלס או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה תייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

6. נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא

הסה הההה ידייה == =-=-=-=-= -0ן299- בכל - שלעןרל- הארנונה- המגיעים- ממנו-לאחר. שנעשה-בעל-אר-מחזיק- של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה'י.

4. ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה כאמור על מחזיקיט או בעלים של נכס, טמון הרציונל להפחית

את נטל המוטל על העירייה לגבות את המס, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לוהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גזּירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בה. ראו ברייס 6 שלמה בהן נ' מנהלת האונונה בעיריית חיפה, תק-על 4(2006) 644, 645 מפי כבוד השופטת

נאור:

ייהעיקרון הבסיסי של חיוב הארנונה הוא שהחיוב יושת על המחזיק בנכס (סי 8 לחוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325 לפקודת העיריות הינה להעביר את נטל ההודעה על שינוי תאקה אל המחזיק העוזב. הוראה זו נועדה להקל על הרשות לגבות את מיסי הארנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמה אחר השינויים בחזקה...

5. בעניין עייא 739/89 אהרון י' מיכקשוילי נ' עיריית תל-אביב-יפו, פייד מה(3) 769 בעמי 775, התייחט בית

המשפט לתכלית הסעיף כדלקמן:

ייניכר בפקודת העיריות [נוסת חדש], כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המחווה יימחציקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינויי מצביי.

6. זאת ועוד, בפסיקה נקבע כי עת קיים סכסוך בין מחזיקים הנתיב המינהלי אינו הנתיב הנכון לשט בירור

סכסוך זה ואין להפוך את העירייה כצד למחלוקת (רי עמיינ 266/04 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב נ'י יפחק טרכטינגוט; בריים 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב). בענייננו התברר כי אכן התגלעה מהלוקת בין המשכיר לשוכר שהעירייה אינה צריכה להיות צד לה. רי לעניין זה את האמור בין היתר במכתב העוררת לעירייה מיום 18.12.12 בו צויין כי השוכר חדל לשלם דמי שכירות ומצוי בטיפול משפטי; את מכתבו של עו"ד מסלס בשם מר דרור עטיה בו נטען כי חוזה השכירות הסתיים ביום 15.8.10 ולא התמלא התנאי המתלה הקבוע בהסכם לצורך מימוש תקופת האופציה, כך שהחברה ו/או מי מבעליה לא חייבים בתשלום כלשהו נוסף (הובהר בהמשך המכתב כי מר דרור עטיה אינו בעלים עוד של החברה).

7. לאור האמור אנו דוחים את טענת העוררת למתן זיכוי בגין התקופה מיום 15.11.12 ועד ליום 1.5.13

מחמת ביצוע שינוי מחזיק.

8. אנו דוחים גם את הטענה לסיווג נכס זה בסיווג מלאכה ותעשייה כנכס ריק בתקופת התוקה על ידי מר

וינברג. לא הוכח בפנינו כי הוגשה השגה לעניין זה במועד, כי הנכס היה ריק וכי הוא עומד בתנאים לסיווג כפי שנקבע בערר 140010455 בהתייחס לתקופה שלאתר רישומה של העוררת כמחזיקה בנכס. נציין כי במסגרת ערר 140010455 העלתה העוררת טענות דומות, בהתייחס לתקופה שמתחילח בנובמבר 2012 ועד לאוגוסט 2013. בסעיף 17 להחלטתנו באותו ערר ציינו כי העוררת זנחה את הטענות בסיכומיה וממילא לא ניתן לדון בהן במסגרת ערר זּה.

הנכס ברח' הקונגרס 5

9. בהתייחס לנכס זה, טענה העוררת כי הנכס הועבר עייש מר וינברג ביום 14.10.10 חרף העובדה שהנכס

הוחוק באותה עת על ידי השוכר, מר אדוארד אדי לטענתה. על פי הסכם השכירות, השכירות הוארכה באופן אוטומטי והייתה אמורה להסתיים רק ביום 15.10.13. לטענתה רק בספטמבר 2012 הצליחה העוררת לקבל חזקה בנכס. בטמוך לכך ביקשה פטור נכס לא ראוי לשימוש והבקשה נדחתה לאהר שנערכה ביקורת ביום 27.9.12. ביום 1.8.13 עת הועבר הנכס עייש העוררת באותו מצב אכתה לפטור נכס לא ראוי לשימוש.

משכך נטען כי יש לזכות את העוררת מיום 14.10.10 ועד ליום 1.9.12 מחמת שינוי מתזיק שלא כדין וכן

לכות אותה מיום 1.9.12 ועד ליום 1.8.13 בטענה כי הנכס לא ראוי לשימוש. לתילופין וככל שהטענה לא תתקבל נטען כי יש לסווג את הנכס בטיווג סטודיו לאומנים מיום 15.11.12.

0. שינוי החזקה הודע למר וינברג במכתבה של הגבי ורדי לוי מיום 5.1.11. השגה שהוגשה על הודעה זו

נדחתה כמפורט בהתלטת המשלב מיום 29.3.11. מר וינברג לא הגיש ערר על החלטה זו בהתאם להוראות הדין ומשכך היא הפכה לתלוטה ואין מקום לדון בה. לא הועלו נימוקים להגשת ערר באיחור ולא ניתנה ארכה לעניין גה. למעלה מן הצורך נציין כי שינוי החוקה בוצע לאחר שנערכו ביקורות בנכס והוא נמצא סגור, ובביקורת נוספת התברר כי השוכר, מר אדוארד אדי, אינו מחזיק עוד בנכס אלא אדם אחר. במכתב ניתנה למר וינברג אפשרות להציג מסמכים המאשרים את טענתו.

כפי שנקבע בעניין בריימ 867/06 מנהלת האונונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע'ימ:

ייבהתקייםס מספר נסיבות מצטברות תהא העירייה רשאית (ואף חליבת) לערוך בדיקה יסודית באשר לזהות המחציק בנכס, כאשר לאור תוצאותיה של אותה בדיקה, תהא רשאית היא לשנות את שם המחזיק בנכס ואת גם מקום שבו לא התקבלה הודעה על חדילת החזקה ומבלי שהחזקה הוחזרה באופן פורמלי לבעליניי.

= 311 לאור האמור ובנסיבות העניין, אין מקום להתערב בהחלטת המשיב גם לגופה ביחס לשינוי התזקה עייש

מר וינברג, שהיה הבעלים של הנכס.

2. ביחס לטענת העוררת בנוגע למתן פטור מתשלום ארנונה כנכס לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת

העיריות מיום 1.9.12 ועד ליום 1.8.13, ניתנה החלטה של המשיב ביום 15.10.12. בהחלטה נקבע כי נערכה ביקורת בנכס ונמצא כי לא מדובר בנכס שנהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לעשות בו שימוש וניתן לעשות בו שימושים שונים כמחסן לדוגמא. עוד הובהר כי ייעודו המקורי ניתן לנכס ריק מכל אדם וחפץ אולם בביקורת נמצא כי הנכס לא ריק ולפיכך נותר סיווגו שירותים כללי (כאשר ממילא שינוי הסיווג לא ישפיע מבתינה כספית לפי צו הארנונה).

גם על החלטה זו לא הוגש ערר על ידי מר וינברג ומועד ובהתאם להוראות הדין.

3. איננו מקבלים את טענת העוררת כי הגיעה להסכמה עם נציגי העירייה שלא תגיש עררים עד למיצוי

המגעים ביניהם. המועד להגשת ערר קבוע בדין וככל שהיו הסכמות כגון אלה שומה היה להעלותן בכתב ולהגיש אסמכתא מתאימה במטסגרת בקשה להארכת מועד להגשת ערר. העוררת בתקירתה הודתה כי לא צירפה את התכתבויותיה עם נציג העירייה ביחס לאותה הטכמה נטענת וטענותיה לא הוכחו.

4. נציין כי לא די בטענת העוררת כי לנכס הוענק פטור כנכס לא ראוי לשימוש לאחר שהוא הועבר עייש

העוררת ממר וינברג ואת על אף שלא חל שינוי במצבו לטענתה. במכתב המשיב מיום 23.4.14 הובהר כי בנכס נערכה ביקורת ביום 27.9.12 ונמצא כי הוא אינו עומד בקריטריונים של סעיף 330 לפקודת העיריות.

בין היתר נמצא כי הנכט לא היה ריק ובו חפצים. ואת בשונה מביקורות שנערכו בשנת 2013. כך, מעבר

לכך שלא הוגש ערר על ההחלטה בעניין זה במועד, גם לגופו של עניין לא הוכח כי הנכס הרוס באופן שמזּכה מתן פטור מתשלום ארנונה ולא הוכת כי מצבו של הנכס לא השתנה.

5. אין לנו אלא לדחות גם את טענת העוררת בנוגע לסיווגו של הנכס כנכס ריק. כאמור בהתלטה מיום

2 הנכס לא נמצא ריק ודי בכך כדי לדחות את הטענה. לא הוכת כי נערכה פנייה לאחר מכן, במסגרתה התבקשה העירייה לבחון את הנכס שוב לעניין וה וכי הנכס נמצא ריק. גם במסגרת ערר וּה לא הוכח כי הנכס היה ריק.

6. למעלה מן הצורך נוסיף כי על פי היתר הבניה שהוגש על ידי המשיב, הנכס מיועד לשמש כמחסן. העוררת

לא סתרה עובדה זו. כמו כן, סעיף 3.3.18 לצו הארנונה שדן בסטודיו לציירים ולפסליס מתייחס לבניין המשמש לסטודיו בלבד עס מגבלות וסייגים כמפורט בצו.

7. בעניין עמיץ (מחוזי תייא) 255/07 השקעות כדאיות בע"מ נ' עיריית הרצליה פדאור 30(08) 042 (2008)

סיכם בית המשפט את הרציונל שעומד בבסיס החלכה הנוגעת לחיוב נכס ריק לפי השימוש החוקי בתעריף

הנמוך ביותר, כך:

יימטרתה של ההלכה בדבר סיווג הנכס על פי השימוש החוקי המסווג בתעריף הנמוך ביותר לא נועד לעקוף את חובתו של בעל הנכט לשלט ארנונה בגין נכסיו על פי מטרותיהם ושימושיהם, אלא להקל עליו במסגרת אותם שימושים הגיוניים וסבירים. הנחת המוצא שיש לזכור הינה כי גם בעל נכסים ריקים מחויב בתשלום ארנונה, ועם כל הרצון ללכת לקראת מי שאינו מפיק פירות מנכסיו וחס עומדים ריקים, לא ניתן לעקוף הנחת מוצא זו באופן שאינו עולה בקנה אחד עס עקרונות החיוב בארנונה.

האינטרס שיש לרשות המקומית בשימוש בנכסים שונים כמו גם מאפייניהם המיוחדים של אותם נכסים מחווים אף הם שיקולים לקביעת תעריפים נמוכים. סיווגו של נכס על פי שימוש שלא נעשה בו הלכה למעשה רק משום שתעריפו נמוך יותר, עלול להחטיא את המטרה לשמה נקבע בצו הארנונה תעריף נמוך. כך למשל נקבע בעמיינ (תל-אביב-יפו) 203/05 אלרוב נדליין ומלונאות בע"מ ני מנהל הארנונה שלעיריית תל-אביב, תק-מח 4(2005), 1, בי על אף שמבחינה תכנונית יכול נכס מסוים העומד רים לשמש בייבית תוכנה אין לסווגר ככזה-על-פי צר הארגונה, מאחר שההטבות- הניתנות. לבית תוכנה באמצעות תעריף ארנונה נמוד במיוחד נועדו לתמרצ שימוש בפועל של בתי תוכנה באיור.

... ולענייננו- ניתן להניח כי התעריף המופחת למקומות שעשועים נובע מהשטה הגדול עליו משתרעים נכסים מהסוג הנדון (בתי שעשועים מופיעים באותו הסעיף עם מגרשי משחקים ומגרשי ספורט). רציונל זה אינו רלוונטי לנכסים

הנדונים אשר כאמור נועדו מלכתחילה לשמש כנכסיס למסחר ולשירותים משרדיים שונים.יי (הדגשה הוספה)

8. בנסיבות העניין בגין נכס ריק יש להשית ארנונה על פי היעוד שנקבע בחיתר הבניה של הנכס. אם היו

שינויים בנכס שהיו שוללים ממנו את אופיו, נראה כי ניתן היה לתייבו לפי השימוש האתרון שאליו הותאם מבחינה פיזית. עת השימוש האחרון היה לא חוקי או מנוגד להיתר הבניה והשימוש נפסק, יש מקום לחזור לאחור על פי השימוש החוקי (רי הי רוסטוביצ ארנונה עירונית (2001) בעמי 716). בענליננו, המשיב סיווג את הנכס בסיווג מתחסנים על פי ייעודו התכנוני. העוררת לא הוכיחה *יעוד תכנוני שונה ולא די בהפנייה להוראות התבייע שחלה על הנכס.

9. הטבות מסויימות ניתנו על מנת לקדם אינטרסים שונים כגון פעילות של בתי תוכנח בעיר כפי שנדון בפסק

דין בעניין עמייץ (מחוזי תייא) 203/05 אלרוב נדליץ ומלונאות בע'ימ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב תק מח 4(2005) 8131, או ביחס לסטודיו לאומנים.

איננו מקבלים את טענת העוררת כי די בעובדה שניתן להשתמש בנכס כסטודיו לאומנים כדי להעניק את הסיווג המופחת. לא חלה בנסיבות העניין התכלית שבהקלה שניתן לתת לנכס ריק, אלא על פי הייעוד התכנוני והוא מחטנים.

סיכום

0. לאור האמור, הערר נדחה.

1. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 11.11.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנחליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של העירייה.

2 / -

קק /- ₪

לוייר: עויר אמיר לור חבר: דרי ויו אף, רו"ח חברה: (עוייץ שיראי קדם

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מספר עררים: | 140011596

שליד עיריית תל אביב-יפו 11077

111

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: עו"ד אמיר לוי

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: דייר זּיו רייך, רו"ח

העוררת: ריפליי טכנולוגיות וידאו בע"מ

נגד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

בפנינו עררים מאוחדים שהוגשו בעניינה של החלטת המשיב מיום 29.7.14 שניתנה בסוגיית סיווגו של הנכס שבחזקת העוררת ברחוב הברזל 7 בתל אביב.

בהחלטה זו נקבע כי השימוש שנעשה בנכס אינו בגדר ייצור תוכנה ומשכך, נדחתה השגה שהוגשה על ידי העוררת לסיווג הנכס לפי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה שעוסק בבית תוכנה. הסיווג על פיו חוייבה העוררת הינו לפי סעיף לפי סעיף 3.2 לצו הארנונה אשר עוסק בבניינים שאינם למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחר.

טענות העוררת

במסגרת הערר טענה העוררת כי היא הוקמה בשנת 2011 והיא מפתחת תוכנות וכלים בתחוסם זוויות צילום וחילוכים חוזרים לענף הספורט. היא מעניקה את שירותי הפיתוח עבור חברת האם אשר מקום מושבה בארהייב. חברת האם עושה שימוש בתוכנות ומוכרת שירותים למועדוני ספורט ורשתות שידור בעולם.

הכנסות העוררת הן מעבודות הפיתוח שהיא מבצעת עבור חברת האם. העוררת אינה עוסקת במכירות ו/או בשיווק והסכמי ההתקשרות הינם בין חברת האם ללקוחות.

בנוסף טענה העוררת כי היא קיבלה אישור מאת המדען הראשי על ביצוע מחקר ופיתוח עבור חברת האם בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון.

לאור ואת ובהתאם לפסיקה טענה העוררת כי יש לסווגה בסיווג בית תוכנה.

טענות המשיב

בכתב התשובה טען המשיב כי מדובר בשטח של 114 מ"ר ובשטח של 63 מ"ר, אשר מוחזקים על ידי העוררת וסווגו לפי סעיף 3.2 לצו הארנונה.

המשיב טען כי העוררת מעניקה שירותים לחברת האם וזו מעניקה שירותים ללקוחותיה. משתמשי הקצת אינם מצויים בקשר עס העוררת ואינם רוכשים ממנה תוכנה.

8 המשיב טען כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה על העוררת להוכית כי היא מפתחת ומוכרת תוכנה כסתורה וזאת במובחן מפעילות עסקית באופיה המבוססת על תשלום על בסיס שירות שנרכש למשל על ידי חברת האם של העוררת למתן תמיכה וכוי.

9 המשיב טען כי הפלטפורמה עצמה עליה עובדת העוררת נועדה לשימוש של חברת האם ולא למכירה ללקוחותיה. לכן התכלית העיקרית של הנכס הוא שיווק הפלטפורמה הקיימת ושימור לקוחות ולכן הסיווג צריך להיות לפי סעיף 3.2 לצו.

0. המשיב הוסיף וטען כי דרך ההתקשרות של העוררת עם לקוחותיה מעידה על כך שלא מדובר בבית תוכנה

אלא בחברה אשר עוסקת במתן שירותים.

דיוני הוועדה ומסגרת הדיון בערר

1. לבקשת הצדדיט קבענו את התיק לדיון הוכחות וניתנו הוראות להגשת תצהירים וראיות מטעמם. ביום

5 קילמנו דיון הוכחות במהלכו נחקרו העדים מטעם הצדדים על תנצהיריהם. בתום הדיון נקבע כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב ומשהוגשו התיק בשל להכרעה.

2. נציין כי הצדדים הגישו בקשות מוסכמות בדבר איחוד העררים שבכותרת.

דיון והכרעה

3. סעיף 3.3.3 לצו הארנונה מתייחס להגדרת בתי תוכנה כדלקמן:

- 7-7-77---------- 3.33 בת תוכנה

בתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה, *חוייבו...'/

4. מרכז הכובד בהגדרת סיווג בתי תוכנה הוא כי עיקר העיסוק בנכס הוא ייצור תוכנה ולא די כי העיסוק

בנכס יהא בתחוט התוכנה ובתחום המחשבים אלא כי עיקר העיסוק יהא בייצור תוכנה.

5. בענלין עמיינ (מחוזי ת'יא) 29761-02-10 ווב סנס בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו (ניתן ביום

1) (להלן-'יפס'/ד ווב סנסי'') נקבע כי לצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנהיי צריכה להתסיים בנכס

בעיקר ייפעילות ייצוריתיי של ייצור ייתוכנהיי. נקבע כי המונת ייבעיקריי כוונתו הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי - במסגרת המבחן הכמותי, יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלס של השטחים המשמשים לפעילות אחרת ואילו במסגרת המבחן המהותי, יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

6. בהתייחס למבחנים לפיהם ייקבע האם עסקינן בפעילות ייייצוריתיי של תוכנה, ראו עמיינ (מחוזי תייא)

7 אינדקס מדיה בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו (ניתן ביום 30.6.10), בו נקבע כי יעשה שימוש במבחנים אשר משמשים בתתוס סיווג התעשייה והמלאכה כפי שנקבע בעמיין 186/07 גאו דע ניהול ומידע מקרקעין ונכסים בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו (לא פורסם, ניתן ביום

5 7

7. בעניין עמיינ (מחוזי תייא) 147/03 מנהל הארנונה של עיריית הרצליה ג' טאי מידל איסט בע"מ (פורסם

ביינבויי 13.7.04) עשה בית המשפט שימוש במבחן 'יההנגדהיי לפיו האם הפעילות בה אנו דנים ינמשכתמי אל מרכז הגרוויטציה של פעילות ייצורית או של מתן שירותים. באותו עניין נדונה פעילות של ניהול מנויים של המערכת, עיסוק בניהול תכנים, רכש אלקטרוני, ניהול שרשרת אספקה וירטואלית, הפצת מידע, חילופי מסכים אלקטרוניים בין מערכות מידע. בבחינת ההנגדה, נקבע כי הנישומה אומנם מוכרת ומשווקת את מוצריה בתחום הסתר האלקטרוני על פי הזאמנה אך פעילותה טומנת בחובה גם אלמנט ייצורי של פיתוח תוכנה, עליו שוקדים אנשי מחשוב ותוכניתנים. לאור מסקנה זו, דו בית המשפט המבחן העיקרי והוא מבחן יצירתו של יייש ממשי אחר? -

''האם פעילותה תורמת לפעילות ייצורית תעשייתית בהיותה *וצרת או מקדמת יצירתו של יש ממשי חדש או שמה כל פעילותה היא בבחינת אספקת שירות ללקוח שאין בה תוכן מוחשי חדש'י.

8. בבתינת העובדות שהובאו בפנינו תוך יישום המבחנים הנדרשים לסיווג הנכס, התלטנו לקבל את העררים

לסיווג הנכס לפי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה כבית תוכנה.

9. העוררת מתזיקה בנכס החל משנת 2014 בשטח כולל של 177 מ"ר. היא מפתחת תוכנות וכלים בתחום

צוויות צילום והילוכים חוזרים לענף הספורט. הפלטפורמה שפיתחה מאפשרת עיבוד תמונה ממוחשב על מנת להציג את ההליך החוזר בתלת מימד מכל זוית אפשרית. הפיתוח מתבצע על ידי העוררת עבור חברת

האם אשר מקום מושבה בארהייב - חברת 6א! 06155 1 סאת 6=ד ץג וקסת.

0. העוררת אינה עוסקת במכירות או בשיווק ועבודתה מתבצעת כקבלן עצמאי עבור חברת האם. העוררת

ממומנת על ידי חברת האם אשר מכטה את הוצאותיה בתוספת של 7% (7%+ ד605).

1. העוררת קיבלה אישור מהמדען הראשי על ביצוע מוייפ עבור חברת האם בהתאם לחוק לעידוד השקעות

הון תשי"ט-1959. באישור המדען הראשי שצורף לתצחיר העוררת צויין כי האישור ניתן בהתבסס על כך

שעיקר פעילותה מיום שנוסדה הינו פעילות מו'יפ כהגדרתו בחוק לעידוד מהקר ופיתוח בתעשייה.

המונתים 'מחקרי ו-יפיתוח' מוגדרים בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה כך:

''מחקר'' - חקירה מתוכננת במטרה לגלות ידע חדש מתוך ציפיה שידע זה יהא מועיל בפיתוח מוצר חדש או תהליך חדש או בשיפור מהותי במוצר או בתהליך קיימים;

-77-=-----=------ פיתוח/--- *ישום-ממצאי-מחקר-או *דע-אחר המכווניס-לייצור-מוצר חדש-או-לפיתוח-תהליך-חדש-או 7-77 לשיפור מהותי במוצר קיים או בתהליך קיים, לרבות גיבוש קווי תכנית או בדיקתם, הכנת תכניות ומדגמים, בניית אב- טיפוס והפעלת דגם ניסוי או מיתקן חצי-חרושתי;

2. יש בכך בסיס לא מבוטל לראות בפעילות העוררת כמי שעוסקת בייצור תוכנה. נוסיף כי מטרות חוק

לעידוד מתקר ופיתוח בתעשייה הן:

(1) יצירת מקומות עבודה בתעשיה וקליטת בוח אדם מדעי וטכנולוגי;

(2) יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי; בחוק זה, ''תשואה עודפת'' - הגדלת התועלת הכלבלית למשק הנובעת ממחקר ופיתוח או מפירותיהם, מעבר לתשואה שאמורה לצמוח למי שמעורב ישירות באותו מחקר ופיתוח;

(3) פיתוח תעשיה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה;

(4) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה ;

והכל בדרך של עידוד מחקר ופיתוח בתעשיה.

23 סעיף 2 לחוק וההקובע מהך אמצעי ההגשמה להשגת מטרות אלה והם הענקת מענקים, הלוואות, פטורים, - 7-7 הנחות והקלות, על יסוד תכנית מאושרת, בהתאם להוראות החוק.

4. ביטוי לכך ניתן לראות בדוחות החשבונאיים שצורפו על ידי העוררת, כאשר ניתנות לעוררת הטבות במס

מכוח תקיקת עידוד השקעות הון.

5. נוסיף כי באישור המדען הראשי מופיע פירוט בדבר התדשנות שבפעילות העוררת, פירוט אשר מלמד

ותומך בטיעוני העוררת בדבר כך שעיקר עיסוקה בפיתוח וייצור תוכנה.

6. העוררת מעטיקה 25 מתכנתיס מתוך 35 עובדים בחברה. לאחרונה גוייסו 10 מתכנתים חדשים. כך גם

בהיבט כמותי זה, ניתן לבסס את טענות העוררת לסיווגה כבית תוכנה.

7. בניגוד לעמדת המשיב, מצאנו כי דווקא אופן פעילותה של העוררת וייחוד פעילותה לתחום המחקר

והפיתוח בלבד, מחזק את טענתה לסיווג בית תוכנה בנסיבות הענין. העוררת אינה עוסקת בשיווק ובמכירות וכל כולה נתונה בעיסוק של מחקר ופיתוח התוכנות עליחן היא שוקדת. גם אופן מימונה מחברת האם תומך ומחזק את טענותיה ולא ניתן לראות בכך, כפי שטוען המשיב, כמתן שירותים לתברת האם.

אומנם, אופן ההתקשרות כשלעצמו אינו יכול להכריע בעניין על פי מבחן השימוש (רי עניין ווב-סנס), אולם דווקא בנסיבות העניין יש בכך תמיכה בטענותיה לסיווג כבית תוכנה. לעניין זה רי גם ערר 140010979 ויסטה מערכות בע'ימ נ' מנהל הארנגונה של עיריית תל אביב (החלטה מיום 2.7.2015).

8. איננו מקבלים את טענת המשיב בטיכומיס מטעמו כי העוררת נותנת שירותים עבור חברת האם. על פי

מבחן השימוש, השימוש שנעשה בנכס הוא כבית תוכנה. גס אם בסופו של יום התוכנה שמפותחת ומיוצרת על ידי העוררת משווקת לציבור רחב באמצעות צד גי, בנסיבות מקרה זה הדבר אינו מאיין את העובדה כל השימוש שמתבצע על ידי העוררת הוא כבית תוכנה. איננו מקבלים גם את המסקנות שהטיק המשיב כמפורט בסעיף 11 לסיכומים מטעמו. מדובר במסקנות שלא מבוססות על התשתית העובדתית והן אף מתעלמות מעובדות מהותיות שהוכחו ושאין חולק עליהם.

סמנכ"ל התפעול בעוררת הבהיר בעדותו כי החברה מחוייבת לחברת האם, לשפר את האיכות של המוצר כל הזמן, לפתת מוצרים לענפי ספורט חדשים שדורשים פיתוח תוכנה חדשה ולאחרונה אף הוגדל מספר המתכנתים בחברה.

9. המשיב הפנה לפסיקה בעניין פורמלי (עמיץ 19893-02-12) אולם פסק דין זה אינו רלוונטית לענייננו, שכן

שם מדובר בשירותים שניתנו על בסיס מכירת זכות שימוש בטפסים קיימים. לא כך בענייננו. גס עניין בוק (עמיין 34343-11-13) אינו רלוונטי לענייננו שכן באותו עניין המערערת לא הוכיחה כי עיקר הכנסותיה נובע

- = --=- =------מייצור-תופנה-בעניינו-הדבר הוכת-וזהר-עיקר פעללותה-של העוררת-במלמוך-תברת-האם:

0. לאור האמור העררים מתקבלים. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 11.11.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפטט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

₪2

ייר: עו"ד אמיר עי הברעו ///רלי קדם חבר: דייר זיו רייך, רו"ח

7 שס-הקלדנית -+ענת לול

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ד בכסלו תשעו

מספר ערר: | 11:54 / 140013023

מספר ועדה: | 11261

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר: קוזה עמית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור האמור לעיל הערר מתקבל באופן שהפטור לפי סעיף 330 לפקודה יימשך עד ליום 31/3/15.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.11.2015.

4 |

יו"ר: עו"ז צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר/ עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ד בכסלו תשעו

מספר ערר: | 11:53 / 140013093

מספר ועדה: | 11261

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר: מגנזי שאול

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

יינתן פטור לנכס ריק לתקופה שמתחילה מיום 1/4/15 ומסתיים ביום 31/5/15.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.11.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט

יעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

חבר: עו"ד ורו"ה לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

. שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך : ד בכסלו תשעו

מספר ערר: | 12:36 / 140012340

מספר ועדה: | 11261

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: קורן רחל

-נ ג די

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הצד השלישי זומן לדיון ולא הגיע כמו גם לדיונים הקודמים. העוררת הוכיחה כי לא החזיקה בנכס מיום 4 ועד ליום 14/1/15.

לפיכך מתקבל הערר שכן העוררת הוכיחה טענת אינני מחזיק.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים בלבד היום 16.11.2015.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוקושלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: |עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנוגה בללית מס ערר: 140012506 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לויר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עוי'ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: בירוקוב בוריטי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: מרכז החרש והאומן בע'ימ

החלטה

העורר הגיש ערר בשל חיובו בארנונה בגין חלק מנכס שהיה בתוקתו ואשר לטענתו חדל להחציק בו ביום 1.1.2015.

העורר טוען כי אינו מתזיק בנכס בתקופה המתחילה ביום 1.1.2015 ומסתיימת ביום. 17.3.15.

במועד גה ולאחר ביקורת נוספת שערך בנכס הסכים המשיב לקבל את הודעת הייחדילהיי של העורר והעביר הרישום בחלק הנכס נשוא הערר של שם הבעלים על הנכס.

הנכס נשוא הערר הינו שטת של 20.66 מ"ר אשר חיה עד ליום 1.1.2015 חלק מהשטת שהושכר לעורר על ידי הצד השלישי.

בכתב התשובה הסביר המשיב כי בעת פנייתו הראשונה של העורר למשיב לא נעתר המשיב לפנייתו שכן מביקור הפקח בשטח ביום 13.1.2015 נמצא כי השטח נשוא הערר אינו מופרד מיתר הנכס של העורר, כי יש מעבר בין שטחים אלה וואת על אף שלשטח נשוא הערר קיימת גם כניסה מחוא ליחידה.

המשיב הסביר בכתב התשובה כי לאחר פנייה חוורת של העורר אליו נערכה ביקורת נוספת בנכס ביום 2.4.2015 ממנה ניתן היה ללמוד כי הכניסה לשטח שבמחלוקת אינה עוד משטח הנכס המוחזק על ידי העורר ולפיכך ניתנה הוראה לבטל החיוב בשטת שבמחלוקת וכך הופחת השטח בו מחויב העורר החל מיום 18.3.2015 לכדי 120 מ"ר.

ביום 13.7.2015 בעת חהדיון המקדמי הראשון שמענו בהרחבה את העורר אשר הסביר כי השטח שבמתלוקת היה בעבר שירותים ציבוריים ששימשו את כל השכנים וכי לא ידע כי הוא מחויב בארנונה בגין שטח זת.

*בסוף שנת 2014 נגמד החנזה והחזלתי להם את המקום, ניקיתי אותו ובניתי קיר מעץ מיד וגם הולעתי לעירייה לבוא ולראות שהשטח נקי (אינני מחזיק בשטח זה

בעת הביקורת שנערכה ביום 11.1.15 צילם הפקח מטעם המשיב את הנכס שבמחלוקת עליו הצביע העורר כמוצג מ1 .העורר טען כי המעבר מהנכס שלו לשטח שבמחלוקת נותר פתות בכוונה על מנת שיתאפשר לפקת מטעם המשיב להתרשם כי השטת פונה והוא נקי מחפצים.

עוד טען העורר בעת הדין המקדמי בפנינו :

העורר הוא שיום את הפנייה למשיב וביקש ממנו לערוך ביקורת בנכס מיד עס סיום תקופתה שכירות ביחס לנכס.

אין אזכור בדוחות ממצאי הביקורת לכך כי הנכס לא פונה מחפציו של העורר. ( או כל עובדה אחרת התומכת בטענותיה של נציגת הצד השלישי בעניין וה).

ההסתייגות היחידה של המשיב בביקורת הראשונה שנערכה בנכס הייתה ביחס לחיבור בין הנכס נותר בתזקתו של העורר לבין הנכס ביחס אליו מסר הודעת חדילה.

הצד השלישי גם לא תמך את עמדתו זו בכל ראייה כדוגמת מכתב התראה או מכתב דרישה שנשלת לעורר בדרישה ממנו לפנות את חפציו מהנכס.

מצאנו את גרסתו של העורר לפיה פתח את דלת המעבר בין התלק שנותר בחזקתו לבין החלק לגביו הוציא הודעת חדילה בכדי לאפשר לנציג המשיב להתרשם כי פינה את הנכס נשוא הערר כגרטה מהימנה.

לא מצאנו בסיס מהימן לגרסת הצד השלישי לפיה העורר סירב לאפשר לצד השלישי לבנות קיר המפריד בין הנכס שנמסר לבין הנכס שנשאר בתוקתו במיותד לאור העובדה שהמתלוקת המתוארת על ידי נציגת הצד השלישי נולדה רק לאחר שנבנה הקיר המשותף ולא יכולה הייתה להיות קיימת קודם לכן.

כפי שאמרה נציגת הצד השליש" \,אחלי שבנינו בעצה אחת עם בעל תנכס השני גללינו שנמנו שהקיר נבנה שלא במקום הנכון/.

הנה כי כן המחלוקת בין הצד השלישי לעורר נולדה לגרסת הצד השלישי לאחר שהצד השלישי בנה

את קיר ההפרדה.

לא מצאנו סיבה לכך שהצד השלישי לא בנה את קיר ההפרדה לפני כן.

כן מצאנו בדברי הצד השלישי תימוכין לגרסת העורר לפיה הפסיק להתציק בנכס ביום 1.1.2015 .

טענותיו של הצד השלישי באשר למיקום קיר ההפרדה בנכס ו/או כל טענה אחרת כנגד השוכר אינן מעניינה או מסמכותה של ועדת הערר וממילא אין להן דבר וחצי דבר עס הטלת הארנונה על ידי חמשיב.

מכל האמור לעיל הערר מתקבל ואנו קובעים כי העורר לא החויק בנכס בתקופה המתחילה ביום 5 ועץך 17.3.2015.משלא נתבקשנו לעשות כך , אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 16.11.15

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענייניט מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת 3 - 1977 תפורסם 7 האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עו"ד אלון צדוק חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: 1 גדי טל

קלדנית: ענת לול

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית מס' ערר: 140010274 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'יר: עו''ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: חברת יצמח בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-- יפו

החלטה

ערר זה ענינו נכס אחד מתוך שני נכסים בבניין ברחוב נחלת בנימין 96 תל אביב. שני הנכסים הושכרו על ידי העוררת לחברת פוקוס תאורה בע"מ ואין חולק כי השוכרת החזיקה בנכסים אלה החל משנת 8.

לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא שולמה ארנונה בגין נכס מספר 2000098559 ( נשוא הערר)

2-00 בשטח של כ .182. מ"ר -הודיע המשיב לעוררת כי- הוחלט- להפסיק. את. החזקתה- של-פוקוס תאורה--------- הרה בנכס נשוא הערר ולרשום תחתיה את העוררת כמחזיקה וזאת מיום 7.2.2012 . המשיב עשה זאת בין השאר מאחר ולטענתו העוררת היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר בהיותה הבעלים של הנכס.

על כך הגישה העוררת את הערר שבפנינו בעניין הנכס בקומת המרתף , לטענת העוררת פוקוס תאורה בע"מ לא הפסיקה את החזקתה בנכס בתקופות החיוב נשוא הערר ועל המשיב היה לנקוט בצעדים לגביית הארנונה שלא שולמה כנגד פוקוס תאורה בע"מ ולא כנגד העוררת.

העוררת טוענת כאמור כי היא אינה המחזיקה בנכס וכי המחזיקה בנכס הייתה בתקופה שבמחלוקת חברת פוקוס תאורה.

המשיב טוען כי בעקבות אי תשלום חיובי ארנונה נערכו בנכס בדיקות וביקורות וכתוצאה ממצאי הביקורת שהעלו כי הנכס סגור ולא נכח בו איש הוחלט להסב את חיובי הארנונה על שם בעלי הנכס, היינו , העוררת.

ביום 17.9.2014 קיבלנו החלטה בטענתו המקדמית של המשיב אשר ביקש לדחות על הסף את הערר בשל איחור בהגשת ההשגה.

בהחלטתנו דחינו את עמדת המשיב וקבענו כי העוררת לא איחרה בהגשת ההשגה.

"אין מנוס מן הקביעה כי הודעת התשלום המתייחסת לתקופה נשוא ערר זה הגיעה לידי העוררת או לידיעתה בסמוך להגשת ההשגה בסוף שנת 2013 ועל כן בעת שהגישה העוררת את ההשגה נשוא כתב ערר זה טרם חלף המועד הקבוע בחוק להגשת השגה."

הצדדים הביאו ראיותיהם בדרך של תצהירי עדות ראשית

העוררת הגישה את תצהירו של אלון דיסקין , אחד מבעלי מניותיה של העוררת , את תצהירו של יוסף פרנק מלכה המנהל חנות צעצועים בסמוך לנכס נשוא הערר ואת תצהירו של אלירן בן בסט המנהל חנות מכשירי כתיבה באותו הבניין.

המשיב הגיש את תצהירי חוקרי השומה אלמוג צוברי יהודה בן ישי וליאור מלכי.

יצויין כי ביום 4.5.15 נתקבלה החלטה על זימונה של חברת פוקוס תאורה בע"מ לדיון בתור צד 1 1

שלישי שעלול להיפגע מהחלטת הועדה.

ביום 13.7.2015 התקיימה ישיבת ההוכחות אליה זומן הצד השלישי .

הצד השלישי לא התייצב לדיון ומבירור שנערך נמצא כי הזימון לצד השלישי חזר בטענה כי הנמעו / ך / /

"אינו ידוע".

בתחילת דיון ההוכחות הודיוע הצדדים כי המחלוקת ביניהם הצטמצמה :

"מוסכם כי את הארגונה לחודשים אוקטובר - דצמבר 2013 ישלם השוכר פרנק יוסף מלכה...

לפיכך נותרה המחלוקת מיום 1.2.2012 ועד 30.9.13 ."

עד העוררת יוסף פרנק מלכה העיד במהלך החקירה על תצהירו כי כי הוא שוכר את הנכס נשוא הערר "חופף אחרי שהוא עזב" מחודש אוקטובר 2013 .(הנכס נשוא הערר נוסף לנכס קודם שהוחזק על ידי יוסף פרנק מלכה).

העד סיפר על מערכת יחסים בינו לבין הצד השלישי פוקוס תאורה בע"מ , בעיקר סביב העובדה שחלקו יחד מונה חשמל ושילמו יחד את חשבונות החשמל בגין שימוש של כל אחד מהם בחלקו. העד סיפר כי מדי פעם לא הייתה משלמת פוקוס תאורה את חלקה בדמי החשמל ואז היה מנתק אותה מאספקת החשמל.

העד הצביע על התמונות מ/1 ומ/2 אשר צורפו לדוח הביקורת של המשיב מיום 27.3.2012 כתמונות המתארות את השימוש בה עשתה פוקוס תאורה בנכס נשוא הערר במועד הביקורת.

"התמונות שצורפו לדו"ח הפקח מיום 27.3.12 (מסומנות מ/1 ומ/2 ) הן תמונות של החנות פוקוס תאורה. אני מצביע לבקשת הוועדה על גופי תאורה ועל ציוד של פוקוס תאורה".

בסעיף 16 לתצהירו העיד עד העוררת כי בסוף חודש ספטמבר 2013 ראה משאית ופועלים מפנים ציוד מהמרתף ולאחר כמה שעות נכנס אליו קרוימן ואמר לו כי פינה את הנכס .בחקירתו אמר כי הוא זוכר את התאריך "כי באותו מועד הוא החזיר המפתח והוא ביקש שאעביר אותו לאלון דסקין שהתקשרתי לאלון והוא בא לקחת את המפתח , אחרי זה הוא אחסן שם דברים ואני אמרתי שאני רוצה לקחת את הנכס ונחתם חוזה"

עד העוררת אלירן בן בסט נחקר אף הוא על תצהירו בישיבת יום 13.7.15 והעיד על הנכס נשוא הערר. הוא העיד כי פוקוס תאורה אחסנה בנכס את כל הציוד המוכן ולמטה הייתה מייצרת את הנברשות.

גם-עד זה סיפר-על הצבת גנרטור פני מי-בבניין-על-ידי-פוקוס-תאזרה בתקופות בהן-מייחס המשיב

לעוררת אחזקתה בנכס.

בסעיף 9 לתצהירו אמר מר בן בסט :

"בתקופת החגים בספטמבר 2013 עדיין ראיתי את עובדיה של פוקוס תאורה ואת המנהל זאב קריימן נכנסים ויוצאים מהמרתף."

כאשר ניסתה ב"כ המשיב להזים את גרסתו של העד בחקירתו הנגדית השיב העד :

"כשאת שואלת אותי על סעיף 9 לתצהירי אני מציין שבמקרה בחודש הזה התחתנתי ולכן אני זוכר. אני יודע שאחרי כל הבלאגן של הגנרטור הוא עוד היה שם תקופה מסוימת ולכן כך רשמתי, אני יודע גם שיכול להיות שהתאריכים לא מדויקים"

עד העוררת אלון דסקין נחקר גם הוא על תצהירו ובחקירתו התמקדה ב"כ המשיב בשאלה הנוגעת לכתובת שמסרה העוררת למשיב ואשר אליה נשלחו פניות המשיב לעוררת.

השאלה נסובה סביב כתובת העוררת אליה נשלת מכתבה של הגב' ורדי לוי מנהלת מחלקת שומה ב'

לעוררת. מכתב הנושא את התאריך 16.2.2012 בו נשאלה העוררת מי המחזיק בנכס לאור העובדה שלא משולמים תשלומי הארנונה בגין הנכס.

במכתב זה הודיע המשיב כי "באם לא תתקבל תשובתכם תוך 30 יום , יוסב החיוב על שמכם מתוקף היותכם בעלים ולפיכך בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס"

העד אלו סקין הסביר את גרסתו לפיה מכתב זה, נספח ב' לכתב התשובה של המשיב , לא הגיע ו

לידי העוררת :

"הכתובת בדובנוב עמדה ריקה במועד זה. הדירה נמכרה לאחר מועד משלוח נספח ב' , רו"ת חיים את חיים ייצג את החברה אולם זאת לא כתובתו, הוא ישב באותה עת ברמת החייל. אני אספתי דואר מהכתובת בדובנוב. מכיוון שאנחנו חברה בע"מ אנחנו לא צריכים להודיע לעירייה על שינוי כתובת , אלא לרשם החברות , בוצעו השינויים בעקבות פטירת אבי ברשם החברות...

לרשם החברות נמסרה הכתובת בברקוביץ 4 תל אביב....אני לא קיבלתי מהעירייה את נספח ב'

ואף מכתב שמתייחס לפוקוס תאורה או חוב כלשהו..."

"...כשהוועדה שואלת אותי מדוע לגבי נכס 2000098564 כן שילמנו במקום פוקוס תאורה את החוב אני מסביר שמבירור שערכנו עם פרנק מלכה, הרי בניגוד לנכס שנותר במחלוקת את הנכס הזה החזיק פרנק מלכה תקופה מסוימת ואף דיווח על כך ומאחר והיה שימוש ע"י פרגק מלכה אנחנו שילמנו את החוב והתחשבנו מולו"

בהתייחס להתקשרות העוררת עם פוקוס ענה עד העוררת :

"כשפוקוס שכרה את שני הנכסים היא שכרה אותם בהסכמים נפרדים ולכן לא היה צורך לשנות את הסכם השכירות שהיא עזבה את אחד הנכסים...

הם שילמו לנו שכירות חלקית על המרתף.... בגין חלק מהתקופה לא שולמו דמי שכירות בשל קשיי גבייה.. לא פעלנו בהליכים משפטיים לגביית החוב משיקולים של כדאיות, הייתה ערבות אישית , לא חשבנו שניתן להפעילה משיקולים שאני מעדיף לא לפרט פה..."

עד המשיב יהודה בן ישי תיאר את נסיבות צילום מ/1 ומ/2 והשיב כי

"הייתי בחוץ, התריס היה חצי מורם ותמונות מ/1 ומ/2 , צלמתי מחוץ לנכס, אך צלמתי את פנים הנכס. כשאתה שואל אותי אם זה נראה לי נטוש, אני טוען שלא ציינגתי שמדובר בנכס נטוש."

"כשאתה שואל אותי עם מי דיברתי בנחלת בנימין 121 , אני משיב שאינני זוכר , אך מה שכתבתי מדבר בעד עצמו. לפי זכרוני סתם שכן אמר לי שפוקוס תאורה כבר עזבו*

לאחר שעיינו בכתבי הטענות , תצהירי הצדדים, הראיות שהוצגו לנו וחקירת עדי הצדדים בפנינו הגענו למסקנה מהעובדות המתוארות לעיל ומהראיות שהובאו בפנינו כי השוכרת פוקוס תאורה בע"מ לא חדלה מלהתזיק בנכס בתקופה שבמחלוקת . בנסיבות אלה אין לראות בבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס באותה התקופה את הבעלים שכן החוק הסדיר משפטית את זהות המחזיק לצרכי ארנונה בנסיבות אלה גם אם המחזיק אינו נושא בתשלומי הארנונה בגין אחזקתו.

אין חולק כי השוכרת פוקוס תאורה לא הודיעה על חדילת חזקה וכי לא בוצעו חילופי מחזיקים יזומים על ידי השוכרת או העוררת, לא ניתן לבסס את החלטתו של המשיב על חדילת חזקת השוכרת על סמך דוחות ממצאי הביקורת שכן הדוח שערך חוקר השומה יהודה בן ישי, התמונות מ/1 ומ/2

ותשובותיו בחקירתו מלמדים כי בעת שערך את הביקורת מיום 27.3.12 מי שהחזיקה בנכס שבמחלוקת הייתה פוקוס תאורה ולא העוררת.

המשיב בחן את מצב הנכס לאחר שלא שולמה ארנונה בגינו תקופה ארוכה ולטענתו, בעקבות ממצאי בדיקתו.

אין חולק כי למשיב מסורה הסמכות, אולי אף החובה, המוטלות עליו על פי דין, להסב במקרים שכאלה את חיובי הנכס על בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, כדוגמת הבעלים.

אלא שלאור המסכת העובדתית שנפרסה בפני ועדת הערר במהלך הדיונים הרי שלא ניתן להגיע למסקנה כי על פי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות ניתן לחייב במקרה זה את הבעלים לשאת בתשלומי הארנונה שכן הוכח כי בתקופה שבמחלוקת השוכרת החזיקה בנכס.

אין זה מהמקרים בהם נחרוג מהמסגרת שהוגדרה בסעיף 326 לפקודה. מקום בו הוכח כי השוכרת עודנה מחזיקה בנכס ולא נמסרה הודעה על חדילת חזקה נדרשות נסיבות קיצוניות ביותר וראיות חותכות ביותר על חדילת חזקה בפועל בכדי שניתן יהיה להעביר את נטל תשלומי הארנונה על הבעלים על הנכס.

בתי המשפט התייחסו לסוגיה זו במספר מקרים ראה : בר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה ג' דור אנרגיה בע"מ , ע"א 8417/09 עיריית ירושלים נ' ששון לוי , עע"ם 1244/07 עיריית ירושלים נ' שמי בר מקרקעין 1993 בע"מ. בכל המקרים קבעו בתי המשפט כי תכלית סעיפים -326 5 היא להקל על העירייה בתהליך הגבייה של הארנונה - כך שאין היא צריכה לעמוד בעצמה על מצב הבעלות או ההחזקה בכל נכס בכל עת ועת. בתי המשפט שבו והדגישו כי אין בסעיפים אלה בכדי לפטור את בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס מאחריות לחיוב.

המשיב אף מפגה בעניין זה להחלטות ועדת הערר בעניין ערר מספר 140004981 אשר יצאה תחת ההרכב הנוכחי. אלא שאין מדובר במקרים דומים .

המסכת העובדתית שנפרסה בפנינו במהלך הדיונים (בניגוד למסכת העובדתית שהוצגה בעניין ערר מספר 140004981 הנ"ל) מלמדת כי העוררת לא ידעה כי השוכרת מטעמה אינה מחזיקה עוד בפועל בנכס גם אם נתקלה בבעיות בגביית שכר הדירה.

נהפוך הוא, עדי העוררת תמכו בגרסתה לפיה בתקופה המיוחסת לה על ידי המשיב עדיין נעשה שימוש בנכס על ידי פוקוס תאורה.

עדי המשיב לא ביססו גרסה אחרת.

ב"כ המשיב מפנה בסיכומיה להחלטת בית המשפט העליון בענייין בר"מ 8462/11 מנהל הארנונה בעירית הרצליה נ' מירב פלקון, שם עובדתית היו בידי מגהל הארנונה ראיות ברורות ומפורטות == באשר למיהותו של המתזיק בנכס בפועל, והוא לא שינה את רישומיו בהתאם. בית המשפט מצא-כי.--> ככ היה על מנהל הארנונה לשנות את רישומיו בהתאם לעובדות שהיו ידועות לו ביחס למיהות המחזיק בנכס.

כבוד השופט מלצר מתייחס בפסק דינו לפסק הדין בענייין דור אנרגיה הנזכר לעיל וקובע בין השאר :

"...שני חברי הסכימו, עם זאת, כי בנסיבות שבהן ישנה ידיעה פוזיטיבית של הרשות המוסמכת לגביית הארנונה בדבר שינוי זהות המחזיק בנכס בפועל - החלטתה להמשיך ולחייב את המחזיק היוצא הינה בלתי סבירה, ואיננה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוטלת עליה מכוח תפקידה כנאמן הציבור (עיינו: פיסקאות 34-32 לחוות דעתו של חברי, השופט " דנציגר, פיסקה 10 לחוות דעתה של חברתי, השופטת ע' ארבל).

לעמדה זו הצטרף, בהמשך, גם חברי, השופט א' רובינשטיין ב-עע"ח 2611/08 בנימין גי

עיריית תל אביב (5.5.2010) (להלן: עניין בנימין), בציינו כך:

"...כשלעצמי סבורני, על פי השכל הישר, כי אם אכן ידעה אל נכון המחלקה הרלבנטית על השינוי למעשה, די בכך לצורך תחילת הפעלתו של המנגנון לשינוי, ולמצער לבדיקה נוספת. ער אני לעומס המוטל על העוסקים בגביית ארנונה, בודאי במקום רב נכסים ורב תחלופה... אך במקום שנפתח הפתח לבדיקה קלה יחסית נוכח ידיעתה הקונקרטית של הרשות, יש מקום למאמץ מצידה..." (שם, בפיסקה כה')."

אלא שלאחר שנשמעו הראיות במחלוקות שבפנינו אין פסק הדין הנ"ל בעניין פלקון תומך בעמדת המשיב.

בית המשפט בעניין פלקון מדבר על הסייג והחריג ועל האחריות הרובצת לפתחו של מנהל הארנונה לפעול בסטייה מההסדר הקבוע בחוק בשעה שהוא מחזיק בידיעה קונסטרוקטיבית באשר למחזיק בנכס.

מהעדויות שהובאו בפנינו אין חולק כי בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס בתקופה נשוא המחלוקת לא הייתה העוררת אף אם בעת שינוי השומה והטלת החיוב על העוררת סבר המשיב כי המידע שהיה בידי מנהל הארנונה ביחס למיהות המחזיק בנכס וביחס לחדילת חזקתה בפועל של השוכרת בנכס היה נכון לאותה עת.

מכל האמור לעיל הננו מקבלים את הערר ככל שהוא מתייחס לנכס מספר 200098559 מיום 2 ועד ליום 30.9.2013 .

המשיב יישא בהוצאות העוררת בסך 1,500 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום 16.11.2015.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת-ערה) התשלייר- -1977-תפוּרסם-ה באתר האילנטרנט-של-המשליב. ;

יו'יר: עו"ד אלון צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: " גדי טל

קלדנית: ענת לול

\ ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

שנגין מיכאל תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10387967

מספר חוזה: 255775

כתובת הנכס: הנצי"ב 25

אפל זאב תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10421781

מספר חוזה: 288571

כתובת הנכס: הנצי"ב 25

ע"י ב"כ עו"ד: בן דוד תומר

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי שמואלי מעודי

וו

תאריך ה בכסלו תשעו

115

מספר ערר: | 10:43 / 140012148

מספר ועדה: | 11262

העורר/ת: שנגין מיכאל,אפל זאב - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : בן דוד תומר - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי שמואלי מעודי

יור

1 הדיון להיום נקבע לשעה 10:30. השעה עתה 10:45. אין הופעה מצד העורר או מי מטעמו על אף שההודעה על דבר הדיון נמסרה להם כדין.

2. זאת ועוד, בעת הדיון הקודם שהתקיים בפנינו ביום 26/5/15 טען העורר שהוא יפעל על מנת

להגיש בקשה מתאימה לביהמ"ש המוסמך בעניין נשוא הערר וזאת בתוך 45 יום וכי עותק מהבקשה יומצא לוועדה.

על אף התחייבות הנ"ל לא קיימו העורר או בא כוחו את ההתחייבות ולא המציאו לוועדה עותק מבקשה כלשהיא שהוגשה לביהמ"ש המוסמך ולא ברור אם בקשה כזאת הוגשה.

3 הגשת הערר נעשתה באיחור ניכר מהתקופה הקבועה בהוק לצורך הגשת עררים.

4. מהאמור לעיל יש להסיק שהעורר זנח את הערר דנן.

5. מעבר לכל האמור לעיל המחלוקת נשוא הערר כלל אינה בסמכות הוועדה.

6. לפיכך בנסיבות העניין אנו מורים על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 17.11.2015.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענייגים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. /

יו"ר: עו"ד קניון אורה [ חברה: רו"ח מרמור רונית חברה: עו/ד קאם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

. תאריך :| ה בכסלו תשעו

115

/ מספר ערר: | 10:54 / 140012955

מספרועדה: | 11262

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: סופר-גיר בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.11.2015.

0 -

4 1/ ותל צר 7

יו"ר: עו"ד קניון אורה ! חברה: רו"ח מרמור רונית חגרה/ עוי/ך קדם שירלי

[ [

שם הקלדגיםצענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ה בכסלו תשעו

. 115

מספר ערר: | 14:15 / 140012066

מספר ועדה: | 11262

בפגי חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

העוררים: מגידו מיכל, מגידו גאי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

1. הדיון להיום נקבע כאמור לשעה 13:00. השעה עתה 14:20 ואין הופעה מצד העורר או מי מטעמו

על אף שהודעה בדבר מועד הדיון נמסרה לעורר כדין. ניתן להסיק מכך שהעורר זנח את הערר.

277777777 לגופר של עניין בערר מבקש העורר לקבל פטור לנכס ריק. הבקשה לקבלת הפטור הוגשה למשיב- 777777 ביום 30/10/14 (מ/1) כאשר העורר מבקש לקבל פטור עד ליום 4/11/14. בסעיף 2 לכתב הערר טוען העורר שהנכס עומד ריק מיום 30/10/14 (מועד פנייתו של העורר למשיב) ועד ליום 4]. דהיינו, העורר מבקש לקבל פטור מתשלום ארנונה לתקופה של 4 ימים בלבד.

3 סעיף 13 לתקגות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארגונה) תשנ"ג-1973 קובע בסעיף (ד) שבו לעניין קבלת פטור לנכס ריק כי "במניין התקופה המצטברות לא תובא בחשבון תקופה הפחותה מ-

0 ימים שבה עמד הבניין ריק ברציפות". כאמור הפטור המבוקש הוא לתקופה של 4 ימים -

תקופה הפחותה מ- 30 ימים ולפיכך לא זכאי העורר לקבלת הפטור המבוקש.

4. מכל המקובץ אנו דוחים את הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 17.11.2015.

3 2 7

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : ובכסלו תשעו

מספר ערר: | 08:38 / 140011872

מספר ועדה: | 11263

בפגי חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: כהן אלון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

התיק קבוע לדיון להיום לשעה 9:30. השעה עתה 9:55. אולם העורר לא התייצב לדיון.

עפ"י תרשומת של מזכירת הוועדה בתיק נערכה מול העורר שיחת תזכורת ואף נשלחה לו הודעת

- 61/6 בדבר הדיון. וזאת בנוסף לשליחת הזמנת הדיון בדואר גם בדיון שהיה קבוע ליום 8/10/15 לא

התייצב העורר לדיון על אף שהזמנה נמסרה לידיו.

בדיון טען העורר כי השטח בגינו הוגש הערר הוא שטח של כ- 200 מ"ר המהווה גג של המרכז המסחרי. העורר טען כי רק 16 מ"ר מקורים וביקש לא להיות מחויב בגין כל שטח המרפסת.

עפ"י החלטת המשיב העורר חויב בגין השטח בהתאם לסעיף 1.3.1 ב לצו הארנונה אשר קובע "בשטח הבגיין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין לרבות יציאה וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה".

המשיב קבע כי לא מדובר במרפסת גג שכן גג הינו מכסה העליון של הבניין ולא מדובר בדירה הנמצאת בקומה הגבוהה ביותר בבניין, אלא בדירה נמצאת בקומה הראשונה. המשיב קבע כי מדובר בשטח אינטגרלי משטח הדירה והוא בר חיוב.

מעיון מדו"ח הביקורת שהוגש מטעם המשיב ניתן ללמוד כי מדובר בשטה שאליו יוצאים מהדירה עצמה, הוא מתוחם במעקה, חלקו מקורה וחלקו לא, ונראה כי נעשה בו שימוש של מרפסת לדירה.

ניתן לראות צמחייה ועציצים, ריהוט גן וכדומה.

בפסק דינה המקיף של כב' השופטת אסתר קובו בעניין עמ"נ 217/07 חיימסון השקעות (1992)

בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל-אביב (15.1.2006) (להלן: "עניין חיימסון"), נקבע כדלקמן:

"על מנת לקבוע האם שטח הגג הינו מרפסת, גג או כל צורת בנייה אחרת, וכיוצא בזה האם כלול הוא בשטח המחויב בארנונה אם לאו, י

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]