החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 10 עד 31 יולי 2014
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
- שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : יב בתמוז תשעד
164
מספר ערר: | 12:51 / *********
מספר ועדה: | 11020
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד ארליך שלומית
חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי
הברה: עו"ד קדם שירלי
העורר: יהודה שלמה
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
אנו נותנים תוקף להסכמה שהושגה בין הצדדים.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 10.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
// |) ב
יו"ר: עו"ד ארליך שעמיו/ / חבר: עו"ד ורו"ה אבשלום לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך | : טז בתמוז תשעד
114
מספר ערר: | 10:25 / 140010279
מספר ועדה: | 11030
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר: ניר רוני
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
אנו נותנים תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 14.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת
ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
4
22
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום תבָר: ד טל גדי
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
+ שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : | טז בתמוז תשעד
14
מספר ערר: | 12:39 / 140010321
מספר ועדה: | 11030
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר/ת: דונסקי אדריכלים ומעצבים בע"מ
-ב ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
לאור האמור לעיל יימחק הערר, אך נשמרת זכותו של העורר להגיש השגה ובעקבותיה ערר במידה ויפנה למשיב בבקשה לשנות את הסיווג לתקופה שמיום 20/12/13 ועד ליום 6/2/14.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 14.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
[
יו"ר: ו חבר: עו"ד ורו"ח לא אבשלום חנר: [י טל גדי
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| טז בתמוז תשעד
14
מספר ערר: | 13:17 / *********
מספר ועדה: | 11030
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר/ת: סקטש הירוס בע"מ
-גב ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
הערר נמחק ללא צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 14.07.2014.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000,
לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום
מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
חבר: עו"ד ורו" לוי אבשלום חבך: כ גדי
שם הקלדנית: ענת לוי
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית עררים מס 140007015 שליד עלריית תל אביב-יפו 1%
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד אלון צדוק
חבר: עו'יד/רוייה אבשלום לוי
חבר: עו'יד גדי טל
העוררת: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע'ימ
נגד
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו
החלטת
בפנלנו עררים לשנות המס 2012-2013 אשר נדונו בתחילת דרכם בפני הרכב ועדת הערר בראשותו של עוהייד אהוד גרא ולאחר שנשמעו הראיות בפני ההרכב הנוכתי תינתן על ידינו החלטה סופית בעררים.
בטרם נדון בסוגיות שבמחלוקת נביא תיאור עובדתי קצר של השתלשלות הדיונים בתיק ות:
העוררת הגישה ביום 21.6.2012 ערר בגין חיובי ארנונה בנכס שבבעלותת ברחוב מקווה ישראל 7
וביקשה מוועדת הערר להורות כדלקמן:
* הפתתת שטח בהיקף של 237 מ"ר מסך החיובים ( בטענה שהוא מוחזק על ידי חברת דואר ישראל)
* הפתתת שטח של 345 מ"ר מחיוב שטח החניון לאור אתזקה משותפת בחניון עס חברת דואר ישראל
= שינוי סיווג השטח המחויב בסיווג משרדים (4814 מ"ר) לייתעשייה ומלאכהיי.
בכתב התשובה הפנה המשיב לתשובת מנהל הארנונה להשגה ודחה את העתירה להפחתת שטחים מחויבים בטענה שהעוררת לא הוכיחה כי היא אינח המחציקה הבלעזזיית בנכס. ביתט להפחתת שטתי החניון בשל אחוקה משותפת לכאורה של העוררת עס חברת דואר ישראל, טען חמשיב כי לא הוצגו לו תוזי שכירות המעידים על חלוקת שטחי החניון בין העוררת לבין חברת דואר ישראל.
ביחס לטענת הסיווג טען המשיב כי הבקשה עומדת בסתירה להוראות הסכם פשרה מיוםס 7 לפיו נקבע כי רק 15% משטת הנכס יסווגו בתעריף של מלאכה ותעשייה.
ביום 11.12.2012 התקיים דיון מקדמי ראשון בפני הרכב ועדת הערר בראשותו של עוהייד אהוד גרא ולאתר בירור ראשוני של טענות הצדדים הורתה ועדת הערר לזמן להמשך הדיונים בתיק את חברת דואר ישראל בתור צד שלישי אשר עלול להיפגע מהתלטתה של ועדת הערר.
כמו כן חורתה ועדת הערר למשיב לקיים מדידה של השטתים ולבהון את הסלווגים שבמתלוקת ואף אפשר לעוררת להמציא למשיב כל מסמך או ראיה ביחס לבעלויות בנכס על מנת שתובהר המחלוקת .
ביום 5.2.2013 הגיש המשיב דויית ביקורת שנערכה בנכס , לביקורת צורפה מדידות ותמונות.
בדיון המקדמי הבא הודיעו באי כוח העוררת כי הס מייצגים גם את הצד השלישי (חברת דואר ישראל) וביקשו בשם העוררת והצד השלישי לבדוק את המדידות שהועברו אליהם על ידי בייכ המשיב.
במעמד אותו הדיון הרתיב בייכ העוררת את טענתו בענייין החניון המשותף וטען:
*לגבי התניון נטען שהוא תנון משותף של לשות הדואר ושל בזק ניש להפתית את השטחים המשותפים. מבדיקה שבצענו מסתבר שלשות הדואל מחויבת גט לגבי אותו חניון ולכן יש חזוב בכפל?/
בייכ המשיב הודיעה באותו מעמד כי תעביר לבדיקה את הטענה בדבר כפל חיובים ואף שבה והודיעה כי היא עומדת על טענותיו המקדמיות של המשיב ביחס לסטייה מהסכם הפשרה שנחתם ביו הצדדים ואשר תוקפו עד סוף שנת המש 2012.
בדיון המקדמי הבא (15.7.2013) בפני ההרכב הנוכת הודיעו בייכ העוררת והצד השלישי כי יגישו תשריט למשיב בו תופיע חלוקת הנכס בין רשות הדואר לעוררת ואילו ביחס למחלוקת בדבר הסיווג מבקשים הצדדים להביא ראיות.
בייכ המשיב הודיעה כי לאחר קבלת התשריט יגבש המשיב עמדתו האם ניתן לקבל את התלוקה ואילו בתצהיר מטעם המשיב תינתן התייחסות גם לטענה המקדמית.
ביום 15.9.2013 הגישה העוררת *כהסכמת חברת דואל *שלאל את מפת החלוקה והשטתים המשותפים בנכס והתלייחסה בהודעתה לתיוביס בגין חלק מהשטחים.
ביום 10.12.2013 הוגשה תשובת המשיב להודעת העוררת :
= המשיב דחה את החלוקה שהוצגה על ידי העוררת בין רשות הדואר לבין העוררת מאחר והעוררת לא המציאה למשיב הסכמי שכירות.
= ביחס לסעיף 7 להודעת העוררת קיבל המשיב את טענת העוררת ולאור בקשת העוררת והצד השלישי העביר חמשיב את השטחים המפורטים בסעיפים 10-9 להודעת העוררת לחיוב על שס חברת הדואר.
= את טענת העוררת ביחס לחיוב שטת 'ימנהרהיי כאמור בסעיף 11 להודעת העוררת דחה המשיב ואילו את טענת העוררת ביחס לחיוב שטתיט נוספים בגג המבנה דחה המשיב בטענה כל העוררת לא העלתה טענות ביחס לתיוב זה בהשגה או בכתב הערר.
ביום 9.12.2013 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאיחוד העררים לשנות המס 2012 ו - 2013 והחלטה ניתנה כמבוקש.
ביוט 24.2.2014 נתקייס דיון ההוכחות בפנינו ובדיון ה נשמעו עדי הצדדים.
בסיום הדיון ולאחר ששמענו במהלך הדיון על הסכם לכאורה שקיים בין מנהל הארנונה לבין העוררת ביחס למנהרות ברחבי העיר תל אביב הורינו לבייכ העוררת להמציא לבייכ המשיב את כל האסמכתאות שבידיו בענייין הסכם זה וביקשנו מבייס המשיב לערוך /בליקה חנוזלת במטלה לוודא האם המנהלה תנזכלת בערל זה כבר מחניבת בחשבון אלנונה אחל.
כמו כן המלצנו לבייכ העוררת לצרף לכתב הסיכומים שיוגש מטעמו טבלה בה יתואר. כל נכס בצירוף המידות שבמחלוקת ככל שקיימת מחלוקת וכן שיוך הנכס לפי עמדת העוררת בתלוקה בינה לבין רשות חדואר. הוספנו וקבענו כי * טבלה שכזאת תקל גם על המשיב להתייחס בס?כומיו לטענות העולרת ואולי אף תביא לצמצום המתלוקות עוד בטרסם תינתן ההלטתנו/.
בעקבות החלטתנו הודיע בטיכומיו בייכ המשיב כי נבדקה הטענה ביחס לתיוב העוררת בגין מנהרת התקשורת וכי שטח המנהרה אכן מתויב בתשבון אחר , ברחוב לינקולן 20 בתל אביב , אך ביקש להבהיר כי ממילא לא תויבה מנהרת התקשורת בתשבון הנכס נשוא הערר. *למען הסדד
הטוב יובתל כי התמשיב מסכים לטענת העוללת כי אין לחייב את העולרת בגין שטת זה במסגלת החשבון נשוא העדל.
בייכ העוררת לא קיבל המלצתנו לצרף לכתב הסיכומים מטעמו טבלה בה יתואר כל נכס בצירוף המידות שבמחלוקת ושיוכו על פי עמדת העוררת בינה לבין הצד השלישי וטעמיו ככל הנראה עימו.
לאחר שהושלמה סקירת השתלשלות המהלכים בתיק זה נדון ונכריע תחילה בטענותיו
המסדמיות של המשליב:
בסיכומי המשיב מעלה הוא לראשונה טענה בדבר דתייה על הסף של הערר בשל איחור בהגשת שנל העררים. (סעיפים 3-4 לסיכומי המשיב).
טענה וו לא עלתה בתשובת מנהל הארנונה להשגה או בכתבי התשובה לערר. גס כאשר העלתת בייכ המשיב לראשונה (בעת הדיון המקדמי השני) את טענותיה המקדמיות היא לא התייתסה לעניין האיחור בהגשת הערר כל אם לעניין טענות כנגד תוקפו של הסכם הפשרה שנחתם בעבר בין הצדדים.
לאור האמור לעיל גס לא עומדת בפני ועדת הערר תשובת העוררת לטענות המקדמיות בענייין איחור בהגשת הערר.
בהתחשב באמור לעלל הננו דוחים את הטענה המקדמית בדבר איחור בהגשת הערר.
המשיב מעלה טענה בדבר הרחבת חצית פסולה (סעיפיט 8-13 לסיכומי המשיב).
המשיב טוען כי טענות העוררת ביחס לשטח הנכון לחיוב החניון או לחלוקת ההתזקה בינה לבין הצד חשלישי לא עלו בערר לשנת המס 2013 על אף שבעת הגשת הערר כבר הלו בידי העוררת נתוני המדידות שהועברו לעוררת (לאחר הגשת הערר לשנת המט 2012)
הצדק עס המשיב: הערר שהוגש לשנת חמס 2013 מהווה העתק כמעט אחד לאחד של הערר לשנת
המס 2012, אין בו אכר לבירור העובדות שהצדדיט ערכו במסגרת הדיון בערר לשנת המס 2012 ואין בו התייחסות לטענות שהעוררת בעצמה העלתה במהלך הדיונים בפני ועדת הערר עוד בטרם הוגש הערר לשנת המס 2013 אלא שלאור הסכמת המשיב לאחד העררים ולאור הדיון היימתגלגליי בין הצדדים כפי שפירטנו במסגרת סקירת השתלשלות העניינים דלעיל, לא יהיה ה נכון לדעתנו לדחות על הסף את טענותיה של העוררת בעילה של הרחבת חצית פסולה ואנו עושים עימה חסד בנקודה וו.
יחד עם ואת , בעת הדיון בטענות העוררת לגופן יובאו בין שאר השיקולים לתכרעה, התייתסות העוררת בעצמה לטענותיה, בין השאר במסגרת ניסוח טענותיה בכלליות וללא פירוט בכתב הערר לשנת המס 2013.
המשיב מעלה טענה מקדמית נוספת הנוגעת לתוטר סמכותה של ועדת הערר לדון בטענת העורר לשינול הסיווג של הנכס וואת לאור הסכם פשרה שנחתם בין המשיב לעוררת בשנת 2007 וקיבל תוקף של החלטה.
עיינו בהסכם הפשרה . בסעיף 4 להסכם נקבע כי תוקפו של ההסכם חינר* עד וכולל שנת הכספים 2
סעיפים 5-6 להסכם הותירו בידי המשיב ובידי העוררת את האפשרות לעתור לשינוי הוראות ההסכם.
ככל שהוכות הזו נוגעת לעוררת נקבע כ" : *במידה ונתווסף שטה ו/או יחולו שינויים בשימושים שאו שינוי עובלתי אחל בבטיט דלעיע שבהחזקת בזק... לבוק שמורה הזכות לפעול לפי כל דון לגבי השינוי שנעדך או לגבי הסידוב לבצע את השינל...
קיים ספק קל האם בוק פעלה בהתאם להוראות סעיף 6 ביחס לדרך בו היה עליה לפנות למשיב ולהודיע לו על השינוי, אולם הצדדים לא התמקדו בנקודה גו אלא בשאלת חוסר סמכותנו לדון בטענת הסיווג.
לאור הוראות סעיפים 5-6 להסכם הפשרה עולה בבירור כי בסמכותה של ועדת ערר (*לפי כל +) לדון בטענה כי תל שינוי בסיווג הנכס. הדברים נכונים לגבי שנת המס 2012 , לגביה מוטל על העוררת הנטל להוכית כי חל שינוי בשימוש לעומת המצב ערב חתימת הסכם הפשרה. ביחס לשנת המס 2013 מדובר בטענת סיווג כשלעצמה ולגביה אף לא נטענה טענת חוטר סמכות.
לאור האמור לעיל מצאנו כי בסמכותנו לדון בטענת העוררת בעניין סיווג הנכס.
המחלוקת בענייו חינב העוררת בשטחים בתניון :
העוררת טוענת כי היא מתויבת בשטח של 405 מ"ר בסיווג של ייחניון מקורה שאינו בתשלוסיי המהווה את כלל שטח החניון מבלי שהעירייה ביצעה חלוקת חוקה בין בוק לבין חברת הדואר ומבלי שהופחתו השטחים המשותפים והמעבריס בחניון.
הנה כל כן עלינו להכריע בשתי שאלות :
האם יש להפחית מחלקה של בוק את התלק בו מחזיקה חברת הדואר.
האם יש להפתית מחלקה של בוק את השטתיס המשותפים והמעברים בהיותה מחזיקה של פחות מ 80% מכלל שטח קומת התניון.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב דרישת המשיב מהעוררת להוכיח בהסכמי שכירות או בהסכמים אחרים את תלוקת השטחים בחניון בין העוררת לבין הצד השלישי- תברת הדואר.
העוררת לא הציגה הסכמי שכירות שכן טענה לאורך כל הדיון לבעלות משותפת בינה לבין חברת הדואר. בסיכומיה הציגה לראשונה העוררת את נספת ג' , הסכם שנחתם בין מדינת ישראל לבין בוק וחברת הדואר וטענה בסעיף 17 לסיכומיה כי *יש בו להעיד על בעלות משותפת בנכס ועע העילייה היה לללת מדרישתת הלדלקונית להמצאת חוזי שכילות שאינם קגימים?
העוררת אינה מפנה בסיכומיה לסעיפים ספציפיים בהסכם שצורף כנספת גי לסיכומים או לנספתיס להסכם שיתמכו בטענתה כל יש בו להעיד על בעלות משותפת בתניון.
בהעדר הפנייה של העוררת טרחנו וקראנו את ההסכם ולא מצאנו בו סעיפים המעידיט על בעלות משותפת בחניון או חלוקת האחוקה בחניון בין בוּק לבין חברת הדואר למעט נספת הנכסים המשותפים להברת הדואר ולבוק בו מפורט בין השאר הנכס ברחוב מקווה ישראל 7 תל אביב.
הנספח מתייחס לנכס זה כנכס משותף אך הוא אינו מציין מה היא ההסכמה על תלוקת השטתים בין בוק לבין חברת הדואר ובוודאי אינו מפרט כיצד חילקו בינן התברות את האתזקה בתניון.
יוזכר בנקודה זו כי בעקבוות החלטת ועדת הערר לזמן את חברת הדואר כצד שלישי לתיק זה נטלו על עצמם באי כות העוררת את ייצוג הצד השלישי.
אך על אף ששני הצדדים יוצגו בפני ועדת הערר לא הוצגה לוועדת הערר ראייה בדבר הסכמה בין שתי החברות על חלוקת האחזקה בתניון.
העוררת הסתפקה בעדותו של עד העוררת ותסימון שבחרו הצדדים לסמן על גבי ע/1 אשר בבסיסו הסתמכו העוררת והצד השלישי על ממצאי המדידות ודוח ממצאי הביקורת שנערכו על ידי חמשיב בנכס.
בסופו של יום הסתמכה כאמור העוררת בטיעוניה בעניין החניון על המדידות שערך המשיב ועל דות ממצאי הביקורת שערך עד המשיב יפים יוליס .
עד חמשיב ביקר בנכס בהתאם להחלטת ועדת הערר וערך רישום על גבי תשריט קומת התניון בו רשם : 4 תמיות של דנאר ישראל , 7 חניות של בזק. ( בפועל לא חונים לפ המסומן על הקרקע).
העד הפנה לתמונות 58-64 לביקורת המתעדות את התניון.
העוררת עשתה שימוש במדידה גו בהודעתה לוועדת הערר (ע/1) וסימנה על גבי התשריט את חלוקת החניות בינה לבין בוק באופן שבוּק מתזיקה לטענתה בחניות בשטח של 121 מ"ר ואילו חברת הדואר מתזיקה בשטח של 71 מ"ר. שאר השטח (215 מ"ר) מהווה לטענת העוררת שטחים משותפים ומעברים והעוררת פטורה לטענתה מחיוב בגינם.
יצוין כי יחס החלוקה במטרים והה פחות או יותר ליחס התלוקה שקבע המפקת מטעם העוררת (4 חניות לדואר ו 7 חניות לבוק: 36%/64% )
בעדותו עד העוררת השיב לעניין ות:
/בהתייחס לסעיפים 7-10 לתצהירי כשאתה שואל אותי למה התכוונתי למילה מוטכם בסוךף טעיף 10 אני מסביר שהתניון קטן עם חנית מוגבלת (בכדי ליצוד כמות מקסימלית של חניות הקצנו אנחנו ונציגת הדואל חניות קטנות , יחס ההלוקה למיטב זכדוני הוא לפי יחס השטחים בבניין. יש הלוקה בקומות מאד מסודלת (מכאן נגזרת החלוקה בחניה. בתנית יש סימונים ושילוט, יש בזק ויש דואל...אני הסתמכת? בסעיף 10 שבנושא תמידות על המדידות שעשו הלועצים שלי, לא צילפתי לתצהיר? את המדידות, אולם בהודעה שנמסדה ב15.9.2013 אני מפנה לרישום בכתב יד על התשליט של עילית תל אביב שמחלק את התניות."?
המשיב כאמור אינו מקבל או עמדת העוררת באופן עקרוני וטוען כי לא הגישה ראיות המוכיתות את ההחזקה בחניות על פי החלוקה בין העוררת לצד השלישי.
המשיב מפנה בין השאר לפסק הדין בענייין חברת לב גן העיר בע''מ נגד מנהל הארנונת בעיריית חל אניב יפו אשר אושר בבית המשפט העליון (בריים 388-10).
בית המשפט העליון דתה את בקשת רשות הערעור של העוררת על פסק הדין של בית המשפט המחוצי בעניין לב גן העיר , נסיבות המחלוקת באותו עניין נגעו לכך שהעוררת באותו ענייץ לא מסרה הודעה למשיב על המתציקים בתניות ולא נדונה שאלת סימון התניות.
אומר באותו עניין כבוד השופט פוגלמן :
*למעלה מן הצורך יצוין, כי טענתן של המבקשות בדבר קיומן של הכלעות סותרות בשאלה מ <יחשב כמחזיק כאשר עסקינן במקומות חניה שאינם מסומנים, אינה טעונה הכרעה בענייננ.
גם בפסק הלין שהנחה את המבקשת בטיעוניה כי לא נדלש סימון מקומות החניה על מנת לקבוע מ בעל חזיקה הקלובה לנכס, מלרש המחזיק למסוד הולעת לפי סעיף 326 לפקודת (לאו:
עמלג (ת/א) 196/05 אפדיקה ישלאל להשקעות בעימ ני מנהל האלנונה בעיריית תל אביב-יפו (לא פולסם, 6,7.2006) (פסקה 8 לפסק-הלין)). דבר שלא נעשה, כאמוד, במקדה שלפנינו. אין
אפוא מקום להיזקק לטענה זנ."
בענייננו אין טענה לפיה לא מסרה העוררת הודעה לפי סעיף 326 לפקודה על המתויקה בחניות שכן העוררת והצד השלישי , המיוצגות כאמור יחד בשני העררים שבפנינו , מבקשות לחלק ביניהן את האחזקה בחניות בהתאם למפורט בע/1.
למעשה מתמקדת המתלוקת בעניינו של התנלון לפרשנותו של סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה לעיריית תל אביב. העוררת טוענת כי אינה מחזיקה מעל 80% משטחו של הנכס, ולפיכך אין לחייבה בארנונה בגין שטח? המעבר והתמרון בתניון, הס השטחים המשותפים נשוא הערר.
למעשה טוען המשיב כי חלוקת האחזקה במקומות התנייה כפי שמוצגת על ידי העוררת חינה מלאכותית ונועדה אך ורק כדי לפטור את שתי החברות הנישומות מחיוב בגין השטח המשותף על פי סעיף 1.3.1 תי לצו.
סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה המגדיר ישטתיי לחיוב בארנונה כך:
''ישטח משותף בבניין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק ע'יי מחזיק אחד,!י
האם יש לראות את העוררת ואת חברת הדואר כמחזיק אחד על אף טענת העוררת , הראיות שהציגה, עדות עד העוררת ותוצאות הביקורת שנרשמו על גבי ע/1 .
מבחינת הראיות שהובאו לוועדת הערר והעדויות שנשמעו בפנינו הרי שעל פי התשתית הראליתית שהוצגה לנו אין לראות בעוררת ובחברת הדואר מחזיק אחד לעניין צו הארנונה.
נותר להכריע באיזה חלק מהשטחים שאינם משותפים בקומת החניון מחוּיקה כל אתת מהחברות.
האם הוכיתה העוררת כי מחזיקה פחתות מ 80% משטח הקומה !
הגענו למסקנה , כי על אף שהעוררת לא טרחה לערוך מפת מדידה , על אף שהוראות נספת גי לסיכומי העוררת אינן בהירות דיין ועל אף העדר עקביות בטענות העוררת ואי התאמה בין כתב הערר לתצהיר ולטענות בסיכומים, הרי שבמקרה גה הספק מטה את הכף לטובת הנישום ולא הוכח כי מדובר בענייננו בהפרדה מלאכותית בין המחזיקים. הגענו למסקנה וו בעיקר לנוכח ממצאיו של המפקת מטעם המשיב שציין על גבי תשריט המדידה בממצאי הביקורת שלו את חלוקת החניות בין העוררת לבין תברת הדואר (ראה ע/1) .
גם לא מצאנו אסמכתא חוקית לדרישה להצגת הסכמי שכירות או הסכם אחר המעיד על התלוקה בין בוק לבין חברת הדואר ונדמה כי העוררת הצליחה , גם אס בקושי להוכיח מה החלוקה בינה לבין חברת הדואר ביחס לקומת התנלון.
לאור הקביעות דלעיל מתקבל הערר ככל שהוא מתייחס לטענות העוררת בעניין חיובה בשטחים המשותפיט בחניון. המשיב יחייב את חברת הדואר בשטחים המיותסים לה בקומָת התנלון.
שמורה למשיב הוכות לערוך בדיקה מחודשת בשנת המס 2014 ביחס לשימוש והחלוקה בתניון בין חברת הדואר והעוררת ובדבר השטח המוחוק בפועל על ידי כל אחת מהנישומות ואין בקביעתנן בכדי להוות קביעה ביחס לשנות מס נוספות מלבד שנות המס 2012-2013.
בהתאם להודעת בייכ העוררת בעת הדיון ביום 24.2.2014 שטת של 19 מ"ר המצוי בקומת התניון הנכר בסעיף 4 להודעת העוררת מיום 15.9.13 יחויב על שס חברת הדואר.
המחלוקת בענייין קומת הגג:
בענייין חיוב העוררת בגין שטתים בגג המבנה בשטח כולל של 86 מ"ר אין העוררת חולקת על כך כי נעשה שימוש בשטת גה בגג למנועי מזגנים וכבלי חשמל.
העוררת טוענת כי שטתים אלה אינם בני תיוב בארנונה שכן אינם עומדים במבחניט שנקבעו בפסיקה למבנה בר חיוב בארנונה.
הוראות סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה מסמיכות לדעתנו את המשיב לחייב שטחים במבנה המשמשים לצרכים טכניים לרבות על גג המבנה.
העוררת לא העלתה טענה וממילא אינה חולקת על כך שהיא זו שעושה שימוש בשטתים בגג המבנה הן במנועי המזגנים והן בכבלי החשמל.
בהתאם להוראות הפסיקה (ברמ 8940/10 אפליקה ישדאל להשקעות בע/מ 5 מנהל האלנונה בעיליית תל אביב *פו) שטחים טכניים על גג מבנה הינם שטתים בני חיוב וּכל מקרה **בחן לגופו בהתאם לשימוש.
מאחר והעוררת טוענת טענה כללית כאילו באופן קטגורי שטתים אלה אינם בני חיוב חרי שדין טענתה להידתות ולפיכך הערר ככל שהוא נוגע לחיוב שטתים בגודל של 86.16 מ"ר בגג המבנה נדחה.
שטתי מקלט לשעת חירום שאינם לשימוש :
העוררת טוענת כי יש לפטור אותה מתיוב שני מקלטים לשעת חירום, האחד בשטת של 29 מ"ר והשני בשטת של 24 מ"ר.
במהלך הדיון חצרה בה העוררת מהטענה ביחס למקלט בשטח של 24 מ"ר שכן נמצא כי נעשה בו שימוש על ידי העוררת.
העוררת מפנה בסיכומיה לתמונות שצולמו במקלט חנותר במחלוקת בשטח של 29 מ"ר.
עד העוררת נשאל על המקלט ואמר שאינו בקיא בכל סעיפי התקנות אך לעניות דעתו המקלט מספק מבחינת הדרישות לשמש כמקלט.
בדותח ממצאי חביקורת של עד המשיב מיום 10.4.2013 מצורפות תמונות המתייתסות למקלט בשטת של 26 מ"ר בגינו ונחה העוררת את טענותיה.
באותו דות מתייחס עד המשיב למקלט השני ועל גבי התשריט הוא מציין *למעט שטח המקלט הקומה ליקה* ומפנה לתמונות 2-7 בהן נראה ריהוט משרדי המוצב בתחומי ח''מקלטיי.
עדותו זו של עד המשיב לא נסתרה ולפיכך אנו קובעים כי בשטח המקלט נשוא המחלוקת נעשה שימוש על ידי העוררת ועל כן אינו משמש כמקלט באופן בלבדי.
לפיכך דיו הערר ככל שהוא מתייתס לחיוב העוררת למקלט בשטת של 29 מ"ר להידחות.
המחלוקת ביחס לפטור לנכס המצוי בשיפוצים בסומה 5 :
העוררת טוענת לפטור מארנונה בגין שיפוצים מאסיביים בקומה 5 מיום 14.2.2013 ועד ליום 3,
העוררת הגישה כראליה את ע/2 המהווה לטענתה הזמנת עבודה.
מעיון ב ע/2 עולה כי מדובר בעבודות בינוי בחיקף של 194,500 ₪ כאשר תאריך האטפקה מוגדר 3 .וכן חשבונית על רכישת מערכות מיגון נוספות.
כמו כן צורפה הצמנה למערכת גילוי אש המיועדת לאספקה ל 31.7.2013.
המשיב טוען כי הנכס לא עמד בתקופה זו בתנאים לקבלת פטור שכן בביקורת שנערכה בנכס ביום 43 מצא עד המשיבה יפים יוליס כי לא מתבצעות עבודות בנכס וכי אין שינוי במצב הנכס מיום 27.2.2013.
עד המשיב הפנה לתמונות שצילס והמשיב טוען כי עדותו לא נסתרה בחקירתו.
אכן עד המשיב לא נתקר על סעיפים אלה בתצהירו אך עיון בתמונות ובהאמנת העבודה מלמד כי בנכס בוצעו עבודות שיפוץ גם אס לא בהיקף עליו מדברת העוררת .
מאחר ועדות עד המשיב לא נסתרה ביחס לכך שלא בוצעו עבודת בנכס בעת שביקר בנכס ביום 3 בשקלול התאריכים הנקובים בע/2 ולאור התמונות שצורפו לתצהיר עד המשיב הננו קובעים כי התקופה בה יינתן פטור לנכס בקומה 5 בגין עבודת השיפוצ תתל ביום 1.5.2013 ותסתיים ביום 31.7.2013. בקביעה זו הבאנו בתשבון את הראיות שהוצגו ע"י העוררת במסגרת חקירת עד העוררת ,את הנתונים המפורטים ב ע/2 ואת עדות עד המשיב מנגד והיא מבוסטת על הערכה שלנו ביחס לתקופה בה נערכו שיפוצים אשר לא אפשרו שימוש בנכס. .
לאור האמור לעיל מתקבלת חלסית טענת העוררת ביחס לפטור מארנונה בתסופת השיפוצים בגיו קומת 5 .
הטענה בדבר טיווג קומות 4-5 שבנכס בסיווג מלאכה ותעשייה :
העוררת טוענת כי יש לסווג את קומות 4 ו - 5 בנכס בסיווג מלאכה ותעשייה שכן יקומות אלה אינן משמשות כמלכות טלפונים אלא שדה ניסוי למעלכות בזק השונות בעיקל לצורץ בדיקה
(תיקןו( צלוד, פלתוח תוכנה ותומדה וקליטת טכנולוגיית אסא .
המשיב לעומתה טוען כי העוררת לא הוכיחה כי בנכס מתקיים הליך יצורללי.
ניתן היה ללמוד על הפעילות המתבצעת בנכט מהראיות שהובאו בפני ועדת הערר.
עד העוררת יגאל טייר העיד בסעיף 7 לתצהירו על השינוי שתל בפעילות בנכס , בקומות 4-5 ששטחן הכולל הינו 2082 מ"ר.
הצדדים לא הביאו לידיעתנו מה היה הבסיס להסכם אליו הגיעו בשנת 2007 עת החליטו לסווג % מתנכסים בסיווג תעשייה ומלאכה.
בסעיף 9 לתצהירו אומר עד העוררת יגאל טייר:
/בנסיבות שתוארו לעיל לגבי הפעילות בקומות 4-5 , אין זה נכון מבחינה משפטית ועובדתית לטווג את קומות 4-5 בכפוף להסכם המרכזות מאחד (כבר אינן מחוות חלק ממלכזת בזק. +
בחקירתו הנגדית הוסיף ותיאר עד העוררת את הפעילות המתבצעת בנכס :/בנכס מתבצעות פעולות הקשולות במעבר מהדשת הישנה לחלשה (תהליכי ההמלה האלה בנינו אותט בנכס נשוא העלל. את כל תהליכי ההמלות הטכמולוגיים, תוכנות מלוחדות וכיוב.. עשינו בנכס תזה.?
עד המשיב נחקר אף חוא ביחס לפעילות המתבצעת בקומות 4-5 לנכס והשיב;
*היה שם נציג של בזק חטיבת ההנדסה והוא הסביר לי מה עושים במקום, לא מתקנים שום
לבר. במקום הזת מלמיס את הלשת האלצית של בזק וציוד שבוק קונה מספקים שונים בודקים קודם במקום הזה ואחל כך מעבילים את זה ללשת האלצית. לא דק בזק בלקה את הציוד, היא מאפשלת גס לחבלות אחלות שלא קשולות לבוק לבצע שם בליקות. ...אנ מלגיש שמדובר בצדדים שלישיים שלא רכשו מכזק, אך הם עושים שימוש במעבלה של בזק לצלכים שלהם?
הנה כי כן עלינו להכריע האם השימוש שעושח העוררת בקומות 4-5 לנכס הינו שימוש לבית תוכנה ו/או מלאכה ותעשייה כטענתה והאם התקלים התנאי המצדיק לסטות מהטדר הפשרה משנת 7 אשר בתוקף עד לסוף שנת 2012.
העוררת לא ניתחה את הפעילות המתבצעת לטענתה בקומות 4 \ -5 בנכס בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה.
המבחנים שאומצו בפסיקה בכדי להכריע האם יש לסווג נכס תחת סיווג מלאכה ותעשייה הנס המבחנים לזיהויה של פעילות ייצורית : מבחן יצירת יש מאין , מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר , המבחן הכלכלי , מבחן ההנגדה או מבחן מרכז הפעילות . ( עייא 1960/90 פקיד השומת תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע'ימ)
בהתאם לפסיקה בתחום זה ועל סמך הממצאים העובדתלים בענייננו , גס לגרסתה של העוררת, אין אלא לקבוע כי בפעילות הכוללת בנכס אין משוט יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר.
בדיקת מערכות או פעולות הקשורות בתהליכי ההמרה של הרשת מישנה לחדשה אינם מהווים חלק מתהליך של יצירת מוצר חדש.
המוצר הסופי שיוצא מהנכס אינו עומד במבחן הכלכלי שנקבע בפסיקה ויצירתו אינה מהוות פעולה המשביחה מוצר קודם.
מבחינתת מבחן ההנגדה הרי שמתקירת עד העורר ועד המשיב לא השתכנענו כי עיקר הפעילות בקומות 4-5 הינה חינה *יצורית, במיוחד לאור העובדה כי בקומה זו ניתנים ככל הנראה שירותים גט לצדדים שלישיים.
למעשה, לא הונת על ידי העוררת כל בנכס מייצרים תוכנה ו/או מוצר כלשהו.
למעשה, ניתן להתרשם מהראיות שהובאו בפנינו ומהעדויות שנשמעו כי מדובר, לכל היותר במעבדה הנותנת שירותים פנימיים לבזק ואף לצדדים שלישיים לעיתים והכל במסגרת עסקיה הרגיליט של העוררת.
חנה כי כו, על סמך הראיות שהובאו בפנינו , וברוח הפסיקה הנוהגת בתתום גּהַ הרינו לקבוע כל דין הערר בכל הקשור לקומות 4-5 בענייין סיווג הנכס להידחות.
סוף דבל הערל נלחה בעיקלו למעט ההחלטה בענייין חיוב השטחים המשותפים בחניון כאמול לעיל ועמעט קבלה הלקת של העלל ביחט לתקוכת ביצוע השיפוצים בקומת 5.
לאור תוצאות החלטתנו דלעיל איננו עושים צו להוצאות בתיק זה.
ניתן בהעדר הצדדים היום 14.7.2014.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת צכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וּאת בתוך 45 יום
מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
*ו'/ר: עו'יד צדוק חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: יד גדי טל
קלדנית: ענת לול
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך
מספר ערר :
מספר ועדה:
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מאור יהודה
חברה: עו"ד קדם שירלי
חבר: עו"ד ורו"ה לוי אבשלום
העורר/ת: קפלן מרגלית תעודת זהות, קפלן נעמי
[פלן [פלן
-ג ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן בזה תוקף של החלטה.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.07.2014.
יט בתמוז תשעד
14
140010337 / 1
18
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת
ערר) התשנ"ץ - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
//
יו"ר: עו"ר מאור יהודה חברה: ען' "דילי
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כד בתמוז תשעד
22.04
מספר ערר: | 09:42 / 140010382
מספר ועדה: | 11024
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד קגיון אורה
חברה: רו"ח מרמור רונית
חברה: עו"ד קדם שירלי
העוררת: אילן דפנה
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
₪ (/ע ב 75 (\ )
יו"ר: עו"ד קניון אורה ' חברה: רו"ח מרמור רונית חברה: קָאןטירלי
שם הקלדנית: ענת לוי
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד קניון אורה
חברה: רו"ח מרמור רונית
חברה: עו"ד קדם שירלי
העורר: גוטליב תום
-ג ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
כמבוקש.
ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר , ב שירלי
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כה בתמוז תשעד
2.04
מספר ערר: | 07:34 / 140009748
מספר ועדה: | 11036
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד לוי אמיר
חברה: עו"ד קדם שירלי
העוררת: אפשטיין כהן שרון
-ג1 ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן בזאת תוקף של החלטה לפיה יוענק פטור לפי סעיף 330 לפקודה בגין כל הנכס נשוא הערר לתקופה מיום 1/7/13 ועד ליום 31/8/13.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
0 0
יו"ר: עו"ד/לוצאמיר חברה: עו ם שי
שם הקלדנית: ענת לוי
,
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך
מספר ערר :
מספר ועדה:
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד לוי אמיר
חברה: עו"ד שירלי קדם
העורר: חלבה רונן
נ ג ד
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
כה בתמוז תשעד
214
140010379 / 0
146
ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים לפיה יוענק פטור לנכס כנכס ריק מיום 1/5/14 ועד ליום
.4
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת
ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו"ר: עו"ד-לף "2 חברה: עו"ד שַָללקדם
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כה בתמוז תשעד
4. 23.07
מספר ערר: | 12:16 / 140010289
מספר ועדה: | 11036
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד לוי אמיר
חברה: עו"ד שירלי קדם
העורר/ת: טרקטור י.0. בע"מ
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה יוענק לנכס פטור כנכס ריק למלוא התקופה האפשרית עפ"י הדין וכי ככל שיתברר לא נוצלה מלוא התקופה כאמור, יוענק הפטור ליתרת התקופה בכפוף
לביקורת שתיערך בנכס. ככל שהביקורת תלמד על כך שיש מקום להעניק את הפטור, הפטור ימשיך החל מיום 1/6/14 ליתרת התקופה האפשרית.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
י ./ /
יו"ר: עו"ד לח אמ - ו
שם הקלדנית: ענת לוי
וו
תאריך : כו בתמוז תשעד
22.10.04
מספר ערר: | 10:27 / 140010123
מספר ועדה: | 11032
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר/ת:
חיאייב מירה תעודת זהות *********
חשבון לקוח: 10391585
מספר חוזה: 259260
כתובת הנכס: רוני 54
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ביום 28.5.14 ניתנה החלטת וועדת ערר בתום הדיון המקדמי ומתוך כוונה לשמור על זכויות העוררת אפשרנו למשיב לקיים מדידה נוספת וזאת ללא כלל נציגה של העוררת.
עוד קבענו בהחלטתנו כי אם לא תתאפשר מדידה, לאור עמדת העוררת כפי שהביעה אותה הבן של העוררת בעת הדיון, ידחה הערר.
ביום 9.7.14 התקבלה הודעת המשיב לפיה לא התאפשרה המדידה והעברנו את ההודעה לתגובת העוררת.
העוררת, באמצעות בנה הגיבה ביום 15.7.14 ומהודעתה עולה כי היא עומדת על סירובה לאפשר מדידה בנכס.
בנסיבות אלה אין מנוס אלא מלפעול עפ"י החלטתנו מיום 28.5.14 ולהורות על דחיית הערר.
ניתן בהעדר הצדדים היום 24.07.2014.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000,
לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום
מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באת ינטרנט של המשיב. = [
7
יו"ר: עו"ד צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| כו בתמוז תשעד
2]|0004
מספר ערר: | 10:34 / 140009973
מספר ועדה: | 11032
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר: | אשכנזי נוח
ב ג ד
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
"השע ל)) אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : | כו בתמוז תשעד
222004
מספר ערר: | 10:58 / 140010351
מספר ועדה: | 11032
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
העורר/ת: בורנשטיין שתף,פומיקה דיגיטל בע"מ
-ג ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יב ד מ אלון חבר: עו"ד ורו"ח'לוי אבשלום
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מספר ערר: 140007143 שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
לו'יר: עו"ד אמיר לוי
חבר: דרי רייך זיו, רויית
חברה: עו"ד שירלי קדם
העוררת: כריסטינה ורלקי
נגד
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
תחלטת
1. ערר זה הוגש על התלטת המשיב מיום 21.3.12 במסגרתה נקבע כי בנכס בו התויקה העוררת
נמצאה פעילות עסקית של מרכצ טיפולים אסתטיים וכי לא נמצאו בשטח הנכס סממנים המעידים על קיומו של משק בית פעיל למטרות מגורים. לאור העובדות שהתבררו למשיב שונה סלווג הנכס מסיווג מגורים לסיווג עסקי לפי סעיף 3.2 לצו הארנונה החל ממועד הביקורת שנערכה בנכס (תאריך 15.3.12). כן עדכן המשיב את שטת הנכס מ-79 מ"ר ל-83 מייר בהתאם למדידה שנערכה בנכס ושצורפה להתלטה.
טענות העוררת
2 בכתב הערר טענה העוררת כי היא מתגוררת בנכס החל מתודש מאי 2010 בשכירות וכי בדירה קיימים כל הסממנים האפשריים המעידים על מגורים, לרבות ארונות בגדים, מטבת מאובור, ספרים רבים לשעות הפנאי, טלוויזיה עם כבלים, סלון מאובור, חדר שינה, מכונת כביסת ומיבש, מקלחת מאובוּרת בתחבושות, בשמים, מגבות ומוצרי טיפות יומיומיים שלא נבדקו על ידי נציג המשיב בביקורת שנערכה על ידו.
3 העוררת טענה כי שטח קטן מהנכס (26.5 מ"ר) משמש אותה לצורכי עבודה של מספר שעות
בשבוע לטיפולים קוסמטיים.
4 העוררת הוסיפה וטענה כי התלטת המשיב אינה מנומקת וניתנה בתוסר תום לב.
5. לאור האמור טענה העוררת לשינוי סיווג הנכס לסיווג מגורים למעט שטח של 26.5 מ"ר
שיוותר בסיווג עסקי.
טענות המשיב
.6
7
המשיב טען בכתב התשובה כי יוּם מספר רב של פעמים ביקורות בנכס אולם הוא נמצא סגור.
ביקורת שנערכה ביום 15.3.12 העלתה כי לא מתקיים בנכס משק בית פעיל ולא נמצאו סממנל מגורים. על תיבת הדואר נמצא שילוט מרכז לקוסמטיקה ובנכס לא נמצאו ארונות בגדים.
המשיב טען כי בנכס קיימת פינת המתנה ללקוחות וכי בנכט מתקיימות הרצאות ועל כן סיווג הנכס ייכמסחריי הינו הסיווג הנכון על פי הדין.
המשיב טען כי דירת מגורים חינה מקום בו מצוי מרכו חיו של אדם ועלית לכלול אלמנטים הכרתיים המעידים על כך מה שלא קורה במקרה דנן.
הראיות מטעם הצדדים
0. לאחר שקיימנו דיון המקדמי בנוכחות הצדדים, נקבע התיק לדיון הוכחות וניתנו חוראות
להגשת תצהירים וראיות מטעם הצדדים,
1. העוררת הגישה תצהיר עדות ראשית במסגרותה הכחלשה את העובדות שעמדו בבסיס התלטת
.12
המשיב. לטענתה היא לא נשאלה שאלות על ידי נציג העירייה שערך ביקורת בנכס. העוררת טענה כי בעקבות ההחלטה ועל מנת שלא להסתכן, היא התליטה לעזוב את הדירה בסוף שנת 12.
העוררת טענה כי במסגרת ההשגח ביקשה כי נציגי המשיב יבדקו שוב את העובדות בצורה עניינית אולם הס בחרו לא לעשות כן ללא כל נימוק.
העוררת הודתה כי שטח קטן משטת הדירה שימש אותה לעבודה של מספר שעות בשבוע של טיפולים קוסמטיים. מדובר בשטחים הבאיט: שטת של 9.79 מ"ר ושטח של 16.71 מ"ר על פר תשריט העירייה.
בהתייחס לטענת המשיב לפיה לא נמצאו בנכס ארונות בגדים, טענה העוררת כי על פל הצילומים שצורפו על ידי המשיב קיים ארון בגדים בדירה.
עוד טענה העוררת כי לא היה שלט יימרכו לקוסמטיקהיי אלא אך ורק מדבקה עם שס העסק ץצסג ו 5
ביחס לטענות המשיב כי בנכס מתקיימות הרצאות, נטען כי אכן היה פרסום באינטרנט בנוגע להרצאות אולם הדבר נעשה כניסיון שלא הצלית לקדם מכירות של מוצר חדש, בהיותה בעבר מרצה בחברת גיי גיי. בפועל לא התקיימו הרצאות לטענתה.
העוררת הציגה הסכם שכירות.
מטעם העוררת הוגש תצהיר של הגבי אור לוסקי חברתה של העוררת שמכירה אותה כ-5 שנים. גבי לוסקי טענה בתצחירה כי בשנים האחרונות העוררת התגוררה בנכס, היא הייתה בחנוכת בית; ביקרה אותה בדירה פעמים מספר בשעות שונות של היום והערב; העוררת
.3
4
הזמינה אותה לארותות ערב בדירה; היא היתה מצלצלת לעוררת לדירה בשעות שונות של היום והיו מקרים שהיא החזירה את העוררת במכוניתה לדירה בשעות לילה מאותרות לאחר בילול.
עוד הצהירה הגבי לוסקי כי בדירה קיימים כל הסממניס האפשריים המעידים על מגורים לרבות ארון בגדים, ארונות מטבח מאובזר, ספרים רבים, טלוויוּיה עס כבלים, סלון, חדר שינת, מכונת כביסה, מייבש, מקלחת מאובורת.
כן הוגש תצחיר של הגבי אופירה אלרס אשר הצחירה כל היא עוסקת בקוסמטיקת ומכירה את העוררת מזה כ-8 שנים, במהלכן היו ועדיין תברות טובות וקרובות המבלות ברגעי הפנאל ביחד. הגבי אלרס הצהירה אף היא, כי העוררת התגוררה בנכס והיא היתה ביוסם הולדת שהעוררת ערכה בדירה; היא היתה מצלצלת אליה לדירה וכי בדירה קיימים כל הסממניס האפשריים למגורים. הגבי אלרס הצהירה כי העוררת עשתה לה מספר פעמים טיפולי קוסמטיקה והדבר נעשה תמיד בקצה המסדרון המתחבר לסלון.
מטעם המשיב חוגש תצהיר של מר אבי בוהדנה, תוקר תוץ באגף לחיובי ארנונה בעירייה.
לתצהיר צורף דוח ביקורת שערך בנכס בתאריך 15.3.12.
דיון ההוכחות והמסגרת הראייתית הנדרשת להברעה
5
.6
.17
.8
ביום 30.10.13 קיימנו דיון הוכתות. בפתת הדיון טען בייכ העוררת כי אין מחלוקת בנוגע לתמונות שצורפו לדוייח הביקורת שכן הן צולמו בנכס.
בייכ המשיב טענה כי היא מוותרת על תקירה נגדית של העוררת ושני המצהירות מטעמה.
המצהיר מטעם המשיב לא התליצב לדיון. לאתר שהמתינו הצדדים והוועדה להגעתו של המצהיר טענח בייכ המשיב כי התברר לה כי הוא אינו עובד עוד בעירייה. בייכ המשיב ביקשה לדחות את הדיון על מנת שניתן יהיה לומן את המצהיר לדיון הבא.
בייכ העוררת התנגד לדתיית הדיון וביקש כי התצהיר יוצא מהתיק. בהתלטתנו נקבע כי היה מקום כי המשיב יערך לקראת דיון ההוכחות, אולם בנטיבות העניין ומאחר ובייכ המשיב לא הייתה מודעת לכך שהמצהיר אינו עובד עוד בעירייה, החלטנו לקבוע את התיק לדיון נוסף לחקירת המצחיר מטעם המשיב.
בהמשך הוגשה חודעה מטעט המשיב, בה הובהר כי כל הניסיונות לוּמן את מר בוהדנה שאינו עובד עוד בעירייה, לא צלחו. כן נטען כי בנסיבות העניין ולאור העובדה שבייכ העוררת טען בדיון כי אין מתלוקת לגבי התמונות שצורפו לדויית, התבקשה הוועדה לבטל את דיון ההוכתות ולהורות על הגשת סיכומים.
9. לאחר שהוגשה תגובה מטעם העוררת לבקשה לביטול דיון ההוכחות קבענו כי תצהיר העד
מטעם המשיב לא יתקבל לתיק וכי הוועדה תכריע בערר בהתאם לראיות ולטענות הצדדים, כאשר ההתייחסות לתמונות לגביהן לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, תהייה בהתאם למה שרואים בתמונות. כן ניתגו הוראות ומועדיס להגשת סיכומים.
0. לאחר שהוגשו סיכומים מטעם הצדדים התיק בשל להכרעה.
דיון והכרעת
1. ארנונה כללית המוטלת על בעלים ומחציקיס של נכסים בתתומי הרשויות המקומיות היא מ
הנועד לממן את הוצאותיהן של הרשויות והוא מהווה את המקור העיקרי לתקציב הרשויות.
רשות מקומית אינח יכולה לפעול ללא תקציב ועל כן מתויבת היא לגבות יימטיי ממי שנהנה מפעולותיה. כך בעי/א 1130/90 חברת מצות ישראל בע'ימ נ' עיריית פתח-תקוה, פייד מו(4)
8, 785 (1992) אומר בית המשפט כי '1...]מטרתה העיקרית של הארנונה העירונית היא לאפשר מתן מכלול של שירותים לתושבי העיר [...]/.
2. השתתפות רחבה ושוויונית של כלל הנהנים משירותי הרשות הינה על כן מאבני היסוד של
התקיקה בתחוט המיסוי המוניציפלי.
3. סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג- 1992
קובע את הסמכות להטלת ארנונה, כדלקמן:
*(א) | מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על
הנכטיס שבתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי
*חידת שטח בהתאט לסוג הנכט, לשימושו ולמקומו, ותשולם
בידי המחזיק בנכס.
(ב) השרים יקבעו בתקנות, טכומים מזעריים וסכומים
מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על
כל אחד מסוגי הנכסים, וכללים בדבר עדכון סכומי הארנונת
הכללית...'י
4. לטענת העוררת יש לפצל את הנכס לשניים: שטח של 26.5 מ"ר לסיווג עסקי וחיתרה לסיווג
מגורים.
5. בעניין עייא 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה נ' עירית ראשון לציון
פסקה 8 (פורסם ביינבויי 9.2.2003) (להלן - ''עניין אחוזת ראשונים'), נקבע כי: ''אין לפצל כל נכס המקלים מהות אחת, לנתחים קטנים טפלים ושוליים למהות העיקרית, על מנת לסווג כל חלק וחלק בנפרד לפי שימושו. הטעם לכך כפול: ראשית, הרחבת ההלבה באמור עלולה להביא לתוצאות על גבול האבסורד, כגון: משרד שבו כלולים חדר מנוחה, שירותים וארכיון
4
.6
.7
.8
9
.0
.1
ג
.3
יחויב בשיעורי מס שונים לכל הלק; שנית, הרחבה כזו עלולה להגדיל ולהאדיר את הסכטסוכים והמחלוקות בין הפרט והרשות'"י.
רי גם עמיין (מחווּי תייא) 137/07 רוסטוביץ גלעד ושות' נ' עיריית תל אביב -- מנהל ארנונה עירונית (פורסם בייבנבויי 23.9.09), בו נקבע כי חלוקה לחדרים בנכס אינה הפרדה פיצית, וכל ''הפרזיה פיזית תוכר כאשר ישנן כניסות ויציאות נפרדות וכאשר אין אפשרות להיכנטי מחלק אחד של הנכס להלק אחר שלו, מבלי לעשות שימוש בדלת הכניסה של אותו חלק שאליו מעוניינים להיבנסי"י.
על בטיס עקרונות אלה נבתן מה תוא מהות הנכס והשימוש העיקרי שנעשה בו.
על פי תצהירה של העוררת רק שטח קטן משטח הדירה שימש אותה לעבודה של מספר שעות בשבוע של טיפולים קוסמטיים (שטת של 9.79 מ"ר ושטח של 16.71 מ"ר על פי תשריט העירייה). העוררת הצהירה כי בנכס ק*ים ארון בגדים; כי לא היה שלט יימרכוּ לקוסמטיקהיי אלא אך ורק מדבקה עם שס העסק /0//] 5%; כי לא חתקיימו בנכס הרצאות והפרסום לעניין זה לא צלת; עוד הצהירו שתי מצהירות מטעם העוררת כי העוררת מתגוררת בנכס והם בילו בנכס ששימש את העוררת כדירת מגורים.
מטעם המשיב לא הוצגו ראיות התומכות בקביעתו כי מדובר בפעילות עסקית, שהיא חמהות העיקרית בנכס.
מהתמונות שהוגשו והתקבלו לתיק עולה כי קיימים שני חדרים בהם מיטות טיפול. בחדרים יש מוצרים עייג מדפים. תלוי מכירות טיפולים ומתירון להסרת שיער עם שפח |וקם. בסלון קיימת ספה, וכוננית. כן רואים בתמונות מטבח, שולחן ובו מכשיר פקסימיליה, מחשבון.
כיסאות משני צידיו של השולחן. באחת מהתמונות רואים שני אנשים, בתור ובחורה ושבים וצופים בטלוויויה, הדבר דומה לחדר המתנה. לא ראלנו חדר שינה בתמונות.
לאור האמור ניתן לראות כי קיימת פעילות שיש מקום לסווגה כפעילות עסקית לכל הפחות בחלק מהנכס,
עס ואת ולנוכת אי הצגת ראיות מטעם המשיב לסתור את טענות העוררת והצהרות העדים מטעמה, איננו יכולים לשלול לתלוטין את טענת העוררת כי התגוררה במקום.
בהתאם להלכה בעניין אחוּת ראשונים יש להמעיט בפיצול נכסים ושומה עלינו למצוא את העיקר ועל פיו לטווג את הנכס. עס ואת ולאור העובדה שהעוררת עצמה הודתה כי בתלק מהנכס הלא עושה פעילות עסקית והיא עצמה ביקשה לפצל את הסיווגים בנכס לסיווג מגורים ולסיווג עסקי, מצאנו כי בנסיבות המיוחדות של המקרה ולאור הראות שהוצגו בפנינו, יש מקום לחלק את החיוב של הנכס כאשר 60% מתנכס יחוייב לפי סיווג עסקי ו-40% מהנכט לחוייב בסיווג מגורים. אנו מודעים לכך כי מדובר בהתלטה חריגה כאשר אין לנכס כניסות
5
נפרדות והפרדה לצורך *יחוד השטחים והסלווגים, וכי היח מקום לסווג את הנכס לפי המהות העיקרית אולם בנסיבות העניין ובשים לב לתשתית העובדתית שהתבררה בפנינו אנו סבורים כי יש בפיצול כאמור איזון ראול ונכון להכרעה במחלוקת בין הצדדים.
6. לאור האמור אנו קובעים כי 60% משטח הנכס יסווג בסיווג עסקי לפי סעיף 3.2 לצו הארנונה
ו-40% מהנכס יסווג בסיווג מגורים.
5. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן בהעדר הצדדים ביום \\0\ב
בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם התלטה גו באתר האינטרנט של המשיב
יר/ר:עו"ד - שק חבר: דייר ויו רייך, רו"ח חברה: עוי 2 שיסלטקדס
י
שס הקלדנית: ענת לול
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך : ב באב תשעד
24
מספר ערר: | 11:50 / 140010366
מספר ועדה: | 11037
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר/ת: פרי מיכל
נ ג ד
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
יש לשבח את ב"כ המשיב על תגובתה העניינית לטענות העוררת ולאור העובדה שדין הערר להתקבל ביחס לתקופת הפטור הרי שאין צורך להידרש כרגע לשאלת הסיווג.
להסרת ספק היה ובתום תקופת הפטור יחויב הנכס בסיווג שאינו סטודיו לציור ופיסול תעמוד לעוררת הזכות להגיש השגה ובמידה והשגתה תדחה תוכל להגיש ערר.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 29.07.2014.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו"ר: עעד צדוק|אלון חבר: עו"ד ורו"ה לוי אבשלום חבר: עו"ד ף גדי
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר 140008961 שליד עיריית תל אביב- יפו ערר
בפני חברי ועדת הערר:
*ו'/יר: עו"ד אלון צדוק
חבר: עו"ד/רו//יח אבשלום לוי
חבר: עו'יד גדי טל
העוררת: | תל ישראל בע'ימ
נגד
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו
החלטת
העוררת הגישה ערר בשל חיובה בארנונה בגין נכס ברתוב תושיה 9 בתל אביב.
העוררת מבקשת לבטל את רישומה כמתגיקה בנכס מיום 26.12.2012 אשר בוצע בעקבות הודעתה של השוכרת מרטין מלכה כפי שנמסרה למשיב .
העוררת הינה בעלי זכויות החכירה בנכס ובפסק דין שניתן ביום 26.7.2012 על ידי בית משפט השלום בתל אביב נקבע כי חכירת המשנה לפיה תכרו בני הזוג מרטין את הנכס מהעוררת פקעה ביום 1.9.2010 +
העוררת טענה כי הגברת מרטין, על אף שהודיעה למשיב על חדילת חזקה בנכס וחרף הוראות פסהייד הדין הנייל של בית משפט השלום , השכירה את הנכס לשנתיים ליצחק כהן על פי הסכם שכירות מיום 24.6.2011.
חמשיב טוען כי פעל בהתאם להוראות החוק כאשר בעקבות הודעת הגבי מרטין הפסיק את רישומה כמחזיקה בנכס והעביר אותו על שם בעל זכויות התכירה בנכס. עוד טוען המשיב כי פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב הנזכר לעיל אינו דן בשאלת התזקה בנכס ואינו מעלה או מוריד לעניין קביעת המחציק בנכס על פי דיני הארנונה.
בדיון המקדמי ביום 11.9.2013 קבענו כי לדיון מקדמי נוסף שייקבע, יוּמן הצד השלישי יצחק כהן אשר עלול להיפגע מהחלטת ועדת הערר.
ביום 9.10.2013 התייצבה הגבי רויטל מרדכי כנציגתו של יצחק מרדכי והתליחסה לטענות לפיהן על פי הסכם השכירות בין יצחק כהן למלכה מרטין, שכר יצחק כהן את הנכס בשנת 2011 לתקופה של שנתיים.
נציגת הצד השלישי לא כפרה בכך שעל פי הסכם השכירות אכן הושכר הנכס ליצתק כהן אך הסבירה כי בעקבות פסק חדין של בית משפט השלום שקבע כי פקעו וכויות התכירה של גבי
מרטין נפסקה ההתקשרות ביו הצדדים :
ב 2/2/2012 קיבלנו ממלכה מלטין את פרוטוקול הדיון בבית המשפט בינת לבין העודרת תוך שהיא מסבירת לנו שיש לה בעיה עם העוררת ובעקבות פרוטוקול זה ועוד לפני כן הפסקנו את השיפוץ ואמלנו למלכה מלטין שונעביר את האדנונה על שמה.. השיכוץ בנכט נמשך כחצי שנה וכשהבנו שיש בעיה הפסקנו את השיפוץ ועזבנו את הנכס.
המחלוקת בין העוררת למשיב מתליתסת לתקופה שמתחילה כאמור ביום 26.12.2012 עת נמסרה ההודעה על חדילת תוקה על ידי מלכה מרטין.
בהחלטתנו מיום 1.1.2014 לאתר כמה בקשות לארכה מהצדדים קבענו כי בתיק תשמענה ראיות וכי העוררת תזמן, במידת הצורך, את הגברת מלכה מרטין להעיד בפני הרכב ועדת הערר.
ביום 1.4.2014 נשמעו הראיות בפנינו.
לדיון חתייצבה הגברת מלכה מרטין כצד שלישי שעלול לחיפגע מהחלטתנו.
הגברת מרטין העידה כי היא שביקשה מבא כוחה להודיע לעירייה על חדילת חזקה בנכס ביום 12,.,
חיא אישרה כי: ''לפני שהיה משפט חתמתי על חוזה שכירות ע/1 עם יצהק כהן וכתבתי בחוזה
שהנכס בתכירה והנכט במשפטים ואם תהיה בעיה הכל בפוף לדיון בבית משפטיי
''לא קיבלתי את דמי השכירות לשנתיים מראש, אלא לשנה מראש, התוזה עם יצחק כהן הית לשנה אחת בלבד.. .השוכר שילם לשנה מראש ונתן פיקדון ע'/ס 7500 ₪ להבטיח את החובות. לא החזרתי לו את הפיקדון כי אין לי שום קשר איתו''..
הגבי טובה קרן העידה מטעם העוררת והסבירת כי המחלוקת המשפטית שהתבררה בין העוררת לבין הצד תשלישי נגעה לטיב זכויותיה אך לא להתוקתה בנכס (כי כי הצד תשלישי לא החזיר חזקה בנכס לעוררת.
''להבנתי המחזיק הוא יצחק כהן. הזכויות שייכות לנו...אינני מודעת לעדותה של הגב' מרדבי מטעמו של יצחק כהן כפי שנמסרה לפני הוועדה ביום 9.10.13..... +
אין מתלוקת על העובדות כדלקמן:
העוררת הינה בעלת זכויות החכירה בנכס, בכפוף למעמד זכויות אלה בהתאם למערכת היתטיס בינה לבין המתכירה ומבלי שנקבע כאן, בהחלטתנו זו, כל קביעה שיש בה בכדי להשליך על המחלוקת בין העוררת לבין המתכירה.
זכויות חכירת המשנה של החוכריט מלכה מרטין ויעקב מרטין פקעו ביום 1.9.2010 בהתאם לפסק דינו של בית משפט השלום בה'יפ 6055-12-11 מיום 26.7.2012 .
הגבי מלכח מרטין חתמה ביום 24.6.2011 על הסכם שכירות עס יצחק כהן (ראה ע/1) לתקופה של 4 חודשים מיום 1.7.2011 ועד ליום 30.6.2013 .
דמי השכירות לשנת השכירות הראשונה שולמו למלכה מרטין ואף פיקדון בגובה 3 חודשי שכירות להבטחת תשלום החובות.
לצתק כהן עזב את המושכר לטענת נציגתו במהלך חודש פברואר 2012.
ביום 26.12.2012 מסרה הגב מלכה מרטין הודעה למשיב על תדילת חוקה בנכס.
השתלשלות הדברים המתוארת לעיל או התנהלות כדוגמתה הן אלו שעמדו ככל הנראה בפנל המחוקק עת קבע את ההסדרים התוקיים המפורטים בסעיפים 325-326 לפקודת העיריות וזאת בכדי למנוע מהמשיב לעסוק באימות הצהרות ו/או עימות בין מתוּיק לבין משכיר נכס ובכדי להקל עם נישומים באשר לדרך למסירת הודעות על חדילת תזקה או תילופי מחזיקים.
הכלים העומדים בפני ועדת הערר לברור עובדתי של השאלות הנוגעות לטענת איני מחזיק אינם עומדים לרשותו של המשיב בכל מקרה בו מתקבלת אצלו הודעה על חדילת תזקה וודאי שלא במקרה כדוגמת המקרה דנן בו מעורבות ערכאות משפטיות נוספות.
על סמך העדויות שנשמעו בפנינו הננו קובעים כי יצתק כהן החזיק בנכס עד לחודש פברואר 2012 , או בסמוך לכך.עוד עולה מהראיות כי העוררת לא הרימה את הנטל הכבד המוטל עליה ולא הוכיתה כי יצתק כהן או גבי מרטין החציקו בנכס לאחר יום 26.12.2012.
מהראיות שהוצגו לנו על ידי העוררת ומעדות עדת העוררת לא השתכנענו כי נמנעה ממנה החוקת בנכט במיוחד לאור פסק הדין של בית משפט השלום ולאור הראיות שנשמעו באשר לכך שמר יצחק כחן לא החזיק עוד בנכס בתקופה שלאתר יום 26.12.2012 ( שכן הוכת כי הוא עזב את הנכס בחודש 2/2012 כאמור, והוכת כי הגבי מלכח מרטין לא חייתח עוד בנכס ולא ביקרה בו מאז שנת 1
על פי המסגרת החוקית שנקבעה בדיני הארנונה ועל בטיטה מכלכל המשיב את פעולותיו. הוא אינו נדרש לבתון לעומקן את תוכנן של ההודעות המוגשות לו במסגרת מסמכים שמצרפים מחזלקיס להודעות הנמסרות על ידם בעניין התוקת נכס או חדילת תצקה שכזו.
הגם שבמסגרת טענותיה וסיכומיה מעלה העוררת טענות באשר להתנהלות המשיב הרי שאין בחן בכדי להפוך את נטל ההוכחה או הנטל לחוב בארנונה .
הציבור ייצא ניווק אס החובה לברר כל סכסוך בין שותפיט תתגלגל לפתתה של הרשות הגובה.
במלוחד נכונים הדברים לאור מסכת היחסים המורכבת בין העוררת לבין הגברת מלכה מרטין כפי שהוצגה לנו. לא כל שכן מערכת היחסים בין הגבי מרטין לבין יצחק כהן.
בעעיימ 2611/08 בנימין כ עילית תל אביב נקבע כי מקום בו נמסרה למשיב הודעה בדבר חילופי חוקה הרי שהמשיב מוסמך ומחויב לחדול מלחייב את המתזיק היוצא . סעיף 325 לפקודת העיריות אינו מטיל חובה על המשיב לבדוק את תוכן החודעות או מהימנותן ולהפך, מטרת סעיפים 325-326 הייתה ועודנה להקל על המשיב .
בית המשפט מתייחס בעניין בנימין הנייל לנטל המוטל על המשיב (העורר בענייננו גורם כי חנטל על המשב לבחון את מחימנות ההודעה של המחציק על חדילת התזקה ו/או את הסכם השכירות בינו לבין המחציק) . בית המשפט מסכסם את המצב המשפטי בעניין ה כדלקמן:
לטענת המערעד היה על המשיבה לבדוק נוכת פנייתו, מיהו המחזיק בנכס. אין בידינו לקבל טענה זו. סעיף 325 לפקודת העיליות מטיל על הבעלים או על המחזיק למסור הודעה לעירייה בדבר חילופי החזקה ובעלות, ומשניתנה הודעה זו *לא יהיה חייב בש:עורי ארנונה נוספים ; אין האמור גולע מחבותו בשיעולי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעת/י. על תכלית ההסדר
עמל בית משפט זת:
*הנה, מטלתם של סעיפים 325 ו-326 לפקולת העיליות, להקל את הנטל המוטל על העיריה לגבות את המס, מתוך הכלה בכך שהטלת נטל של בדיקת אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס (נכס, הינה גזילת שהלשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בהל (בלמ 867/05 מנהלת האלנונהת בעיריית חיפה 5 דול אנרגיה (1988) בעלמ (לא פולסס)
(השופט דמציגל), ודאו גם חוות דעתת של השופטת פרוקצ'/יה (שהלן פרשת דוד אנרגיה - תיפה)).
(עוד:
*העיקלו( הבסיסי של חיוב האדנונה הוא שהתיוב יושת על המחזיק בנכס (ס/ 8 לחוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325 לפקודת העילינת הינה להעביר את נטל ההודעה על שינוי חזקת אל המחזיק העוזב. הולאה זו נועדת להקל על תלשות לגבות את מיסי האלנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמה אחל השינויים בחזקה...* (בליימ 1962/06 כקן ני מנהלת האדנונה בעיליית חיפה (לא פולסם) (השופטת נאול)).
ההלכה הפסוקה היא כאמור ברורה, מקום בו נמסרה למשיב הודעה בדבר חילופי תוקה הרי שהמשיב מהויב לחדול מחתיוב המחזיק הלוצא . סעיף 325 לפקודת העיריות ברור וחד משמעי.
העוררת לא הרימה את הנטל הכבד המוטל על כתפי נישום חמבקש לקבוע כי אין לראות בו מחזיק על אף הוראות סעיף 325 לפקודת העיריות, והיא לא הוכיחה כי יש לסטות מהכלל הנייל ביחס לתקופה שלאחר יום 26.12.2012 כפי שפורט לעיל .
לאור העובדות ששמענו כמתואר לעיל הרי שלא מצאנו מקום לדון בטענתה של העוררת בעניין תקפות הודעתה של הגבי מלכה מרטין על חדילת חצקה (לאור העובדה שבעלה אינו תתום על הודעה זו) שכן הודעת חדילת החזקה שנמסרה למשיב ע"י בייכ הגבי מרטין בהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות התבססה בין השאר גם על פסק הדין של בית משפט השלום בהייפ 6055-12-11 אשר קבע כי ייפקעו וכויות המשיביםיי , כלומר פקעו זכויות מרטין יעקב ומרטין מלכה ועל כן, אין לקבל את טענת העוררת כי המשיב היה מנוע מלקבל את הודעת חדילת החזקה ביחס למרטין יעקב בשל העובדה שבנסת המקרקעין רשומה הערה כלשהי בדבר צו ניהול נכסים.
ראוי כי המתלוקת בין מלכה מרטין ו/או יעקב מרטין לבין העוררת תתנהל בערכאות המתאימות לכך (כפי שהיא אכן התנהלה) ולא בפני ועדת הערר ו/או באמצעות חמשיב.
מכל האמור לעיל חננו מגיעים למסקנה כי יש לדתות את הערר .
משלא נתבקשנו לעשות כך אין צו להוצאות.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 לוס מיום מסירת ההתלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
ניוען בהעך הצדדים היום | | ו 0
7
יו"ר: עו''ד/אלון צדוק חבר: עו"ד/רר'/ח אבשלום לוי חבר: יי גדי טל
קלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר 140005341 שליד עיריית תל אביב- יפו ערר 1044
11
7
בפני חברי ועדת הערר:
ירי/ר: עו"ד אלון צדוק
חבר: עו"ד/ררי/ה אבשלום לול
חבר: עו'יד גדי טל
העוררת: עולם המותגים, צ.ל. חן טכסטיל והשקעות בע'/מ
נגד
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו
החלטת
בפנינו ערר על חיוב נכס הממוקם ברתוב שתולים 70 בתל אביב ומחויב בסיווג ייבניניס שאינם משמשים למגורים'י. ּ
מדובר בנכס בשטח של 535 מ"ר אשר עד לחודש אפריל 2011 חויב בארנונה בהתאם לסיווג מחסנים .
העוררת טוענת בכתב הערר כי יש לסווג את הנכס תחת סלווג מתסניט.
עוד מעלה העוררת בכתב הערר טענה בדבר אי תוקיות שינוי סיווג הנכט שכן השינוי מנוגד לתקנה 5 אי לתקנות ההסדרים למשק המדינה ( ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייו-2007 שכן לא חל כל שינוי במחסנים ועל כן אין הרשות רשאת לשנות את סיווגם.
העוררת מעלה בכתב הערר טענה כללית ביחס לטעות בתישוב השטחים וטענת איני מחויק אשר נזנחה בסיכומי העוררת. (סעיפים 31-35 לכתב הערר) בעוד היא יישומרת על וכותהיי לצרף מדידה מטעמה.
המשיב טוען כי סעיף 3.3.2 לצו הארנונה קובע תנאים מצטבריט דווקניים להגדרת נכס כמחסן ואילו העוררת אינה עומדת במבחנים אלה שכן ימכילה סיטונאית בכמויות גדולות לקמעונים הינה מכירת בהיקפים גדולים *ותר ממכילת קמעונית דגיעה ודי בכך כלי להוציא הנכס המוק מגדל סיןוג מחסנים.
התיק נדון ונשמע בפני הרכב ועדת הערר בראשות עוהייד בדראן אמיר ובשל כך שנבצר מההרכב בראשות עוהייד בדראן להמשיך בתפקידו הועבר חתיק , לאחר שמיעת הראיות, להרכב הנוכתי.
ביום 12.1.2014 הסכימו הצדדים כי על אף שכבר הגישו סיכומים בתיק הס מבקשים לעכב את מתן התחלטתנו שכן הס מנסים להגיע להסכמה על בסיט עקרונות מסוימים.
באותו מעמד הודיעו הצדדים כי/במלדת ולא נגיע להסדר <יתן הדכב זה החלטה בתיק על סמך חומד הלאיות, כתבי הטענות והסיכומים שכבר הוגשו בפני ההדכב הקודם שכבל אינו מבהן'י.
ביום 1.7.14 הודיעו הצדדים כי המשא ומתן ביניהם לא חבשיל לכדי הסכמה וביקשו כי ההרכב הנוכחי ייתן החלטתו בתיק.
לצוין כי הצדדים הגישו בקשה משותפת לאיתוד העררים שמספריהט מפורטים מעלה והתלטהת המאשרת את האלחוד כאמור נתקבלה ע"י היוייר עוהייד אמיר לוי ביום 23.6.2014.
העוררת הגישה את תצהירו של מנחלה שלום ברוך אשר הצהיר כי מדובר במחסן לאחסון ביגוד אשר לא מתבצעת ממנו כל פעולת מכירה ו/או שיווק . עוד הצהיר מר ברוך כי לעוררת קיים נכס נוסף בעיר תל אביב ממנו מתבצעת פעילות המכירה והשיווק.
בהקירתו ביום 27.6.2012 הוסיף והשיב לשאלת בייכ המשיב:
..הניתול, היבוא וכל מהלך עסקי מתבצע מלחוב דגנית 8 תל אביב ששסם המשודים שלנו....בלגמיה א?ן חנות, כל הפעילות ה:א משדדית עסקית הנינו מכידת סיטונאית ללקוחות או ללשתות...אין לי בנכס בשתולים קופה דושמת...העסקאות מנשות עלי הנהלית שברחוב דגנית..
אס לקוח בא אלי לנכס בלחוב שתולים מפנים אותו למשרדים בדגמית שס מתבצעת מכידה סיטונאית...בשתולים יש מתסנא: (עוד 2-3 עובלים, לא מדובר במשדד במקום, לא כל כיסא ושולחן הס משרדד. הס נמצאים על מנת לאפשר מנוחה למחסנאי ו(גם על מנת לשמש מקום ישיבת לבעלים..+
המשיב הגיש באמצעות תצהיר חוקר השומה ניר לוי את דות ממצאי הביקורת שנערכה בנכט ביום
0. מהדות עולה כי הפקת רשם על גבי תשריט הנכס (עיקר השטת) יאחס! יי ואילו בשטת
מצומצם ציין ימשלד: י.
בחקירתו ביום 27.6.2012 הוסיף ואמר עד המשיב:
... ללא חיפשתי בנכס קופה רושמת.... לא שאלתי אם יש קופת דושמת או פנקס השנוניות בנכס.....לאיתי אנשים בנכס לא :דוע לי אס הס ביצעו פעולת דכישת בנכס....<א שאלתי את שלום מל אלה האנשים שאת זהותם לא הכרתי , יכול להיות שהם היו עובלים..<
לאחר עיון בתצהירי העדים על נספתיהם ופרוטוקול הדיון מיום 27.6.2012 הננו קובעים כי עדותו של עד העוררת נמצאה אמינה ומהימנה ועולה ממנח כי בנכס נשוא המחלוקת מתבצעת פעילות המאפיינת פעילות של אחסון ולא פעילות מכירה או פעילות משרדית.
לטענת המשיב ,אשר נוסחה באופן ערטילאי , לפיה רק מעצם העובדה כי הסתורה מיועדת למסחר סיטונאי יש בכדי למנוע סיווג הפעילות בנכס תחת סלווג אתסנה לא נמצאו תימוכין בראיות ואף ניסיון המשיב להתבסס על עדות עד העוררת ככזו שתתאר בנכס פעילות משרדית או פעילות מכירה לא צלת.
מעדות עד העוררת כמו גם מהתרשמות עד המשיב כפי שבאה לידי ביטוי בכיתוב שציין על גבי התשריט עולה כי הפעילות המתבצעת בנכס הינה פעילות לאחסון ולא למכירה .
העוררת הצליחה לשכנע כי פעילות המכירה או ניהול המכירה מתבצעת מנכס אחר הנמצא ברחוב דגנה בתל אביב.
לטענת המשיב כי בנכס יש משרד לא נמצאו תימוכין ולכל היותר מדובר בפינת ישיבה המשמשת את עובדי המחסן לצורך פעילות האחסנה.
עולה לפיכך כי על סמך הראיות שהובאו בפני ועדת הערר עונה הפעילות בנכס על התנאים המפורטים בסעיף 3.3.2 לצו הארנונה , המהווים תנאים במצטבר.(הנכס אינו נמצא בקומת העסק אותו הוא משרת או בקומה רצופה לו, הנכס אינו משמש לשיווק והפצה, לקוחות אינם מבקרים בנכס, שימושי אתסנה בלבד).
מכל האמור לעיל , מהראיות שצורפו לכתבי הטענות , מתצהירי הצדדים ומהעדויות שנשמעו
בפני ההרכב הקודם של הועדה עולה התמונה העובדתית שלהלן:
דובו המוחהלט של הנכס משמש לאחסנה.
השולתן (הכיסא אשל נצפו (תואלו כמשרד אינם משמשים כמשרד פעיל בנכס לכל הלותר מהווים עמדת שולחן עבודת במחסן.
אין בנכס פעולות שיווק או הפצה. פעולות ההפצת והשיווק מתבצעות מהנכס בלחוב דגניה.
לקוחות אינם מבקרים בנכס, הנכס אינו נמצא בקומת העטק אותו תוא משרת ואינו נמצא בקומה הדצופה לעסק. .
נראח כי לסוג מחסן כזה התכוון מתקין הצו כאשר ניסח את צו הארנונה בכלל ואת סעיף 3.3.2 לצו בפרט. הפרשנות המוצעת בסיכומי בייכ המשיב לפיה אין מדובר במתסן שכן מהנכס יוצאת סחורה וכי אנשי המכירות של העוררת המבצעים את המכירות הם למעשה פעילות המקבילה ללקוחות הבאים לבקר בנכס הינה פרשנות חסרת בסיס משפטי ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות צו הארנונה או עס חפסיקה הרלבנטית. היא גס אינה מתיישבת עט העובדות שהובאו או נשמעו בפני ועדת הערר.
קביעתנו זו אינה סותלת את פסק הדין בענייין חי טחד בו קבע בית המשפט כי 'תתכלית שעמלה ביסוד הקיקת צו האדנונת הינה לקבוע תעריף מופחת למחסנים קלאס:יס אשר אינם משמשים באופן שוטך את העסק העיקרי ואינם נגישים באופן תדיל לבעלי העסק ולקוחותיו?
אילו נלאה במחט( המלון בפנינו מחסן שאינו מחסן קלאטי, נתקשה למצוא מחסן העומד בתנאים המצטבריט שכ צו האלנונה.
בעמייג 60288-06-13 ש.ה.א. שירותים הובלה ואחסון בעל/מ מ מנתל האדמנה ש2 עיריית ת2
אניב קבעה כבוד השופטת רות רונן כי:
שאנ סגולה כאמור כי הסעיף בכללותו מעיד על כך כ המטרה העיקלית לת נועדו התנאים, היא לוודא כי בנכס לא מתבצעת פעילות של מסחל בטחולה המאוחסנת. כך, הסיפא של הסעיף (התנא? הלביעל), מתייחס לכך שמחסנ אינו יכול לחיות מקום המשמש לשנווק (הפצה. תנאי זה מחזק את הפלשנות לה טוענת המעלעלת - הוא מעיד על כך כי הדגש מבחינת המתוקק היה באבחנה בין מחסן המשמש לאחסון בלבל, עבין מחסן בו מתבצעת גס פעילות של מכל. המחוקק הניח בהקשר זה כי מחסן שאליו מגיעים לקוחות עשוי לשמש לא רק כמחטן, אלא לשמש גם לביצוע עסקאות עם אותם לקוחות בסחודה המאוחסנת. מכאן, כי הלקנחות הללוונטים הס אלה שמבקשים לרכוש את הסחולה המאוהסנת במחט, ולא הלקוחות השוכלים את שטחי האחסון?
עוד קבעה שס השופטת רות רונן:
*באשל לתנאי תשלישי, לפיו הנכס אינו מצוי ב"קומת העטק אותו תוא משרדת - הרי אין חולק שהנכס דנן אינו מצוי בקומת העסק של אותם לקוחות שהסחולה שלהט היא המאוחסנת בו. לגישת המערעלת די בכך כדי לקצוע כי התנאי התקיים, כאמול, לגישת המשיב הלעסקי הוא עסק תמחסן.
אנ סבולה כי תנאי זה נועד אף הוא - כמו :תל תנאי הסעיף - לוודא כי בנכס לא מבוצעות פעולות שיווק של הסחודה המאוחסנת בו. המחוקק הנית גם בהקשר זה, כ אס מלובל במחטן הממוקם באותה קומה בה נמכלת הסחודת המאותסנת בו, הרי יש תשש ממשי כי פעילות המכירה של הסחולה הזאת הבוצע גם במחסן. חשש כזה לא קיים כאשד הסחורה ממוקמת במקום מדוחק מהמקום בו תיא נמכלת. כומל, הפרשנות הסבילת *(תר לסעיף | היא כי העסק כו מדובר ושצריך להיות מרוחק מהמחסן, הוא העסק שהמהסן משרת אותו, העסק שעוסק במכירת הסתולה המאוחסנת, ולא העסק של המערערת שמשכירת את שטתי האחסון<
3
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר. 140008994 שליד עיריית תל אביב- יפו ערר 15
בפני חברי ועדת הערר:
לוייר: עו'יד אלון צדוק
חבר: עו"ד/רנ''ח אבשלום לוי
חבר: עוי'ד גדי טל
העוררת: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע''מ
נגד
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו
ההלטת
ביום 14.7.2014 ניתנח התלטה סופית בתיק ערר וה.
ביום 23.7.2014 הגישה העוררת בקשה לעיין בסיכומי התשובה שהגישח עוד בטרם ניתנה התלטה ומתן התלטה תדשה.
ביום 28.7.2014 נתנה ועדת הערר התלטה בזו הלשון:
*כעת מתן ההחלטה הסופית בתיק לא היו בפני הזור סיכומי התשובת כמו גםט לא הההלטה מיום 30.6.2014 .
אכן, ראוני שנאפשד עיון מחדלש בההלטה לאחל ש:עיין ההלכב בסיכומי התשובה.
מאחל (אין בתיק הועדה עותק מסיכומי התשובה תלאג העורדת להגיש אה סיכומי התשובה למזכירות הוועדה עד ללוס 28.7.2014 /
ביום 28.7.2014 הגישה העוררת את סיכומי התשובה.
מכאן התלטתנו העדכנית, לאחר עיון בסיכומי התשובה.
החלטה זו יחד עס ההחלטה מיום 14.7.2014 מהווה התהחלטה הסופית בתיק זה.
ביחס לסעיפים 1-7 לסיכומי התשובה , אין רלבנטיות לסעיפים אלה שכן טענת המשיב ביחט לאיחור בהגשת הערר נדחתה.
ביחס לסעיפים 8-11 לסיכומי התשובה , אין רלבנטיות לסעיפיט אלה שכן טענת המשיב ביחט להרחבת חזית פסולה נדתתה.
ביחס לסעיפים 12-15 לסיכומי התשובה , אין רלבנטיות לטעיפים אלה שכן טענת המשיב בענייין זה נדחתה.
ביחס לסעיפים 16-22 לסיכומי התשובה , לאחר עיון בסעיפים אלה לא מצאנו לשנות מהחלטתנו כאמור מלוס 14.7.2014 - עמי 6 . למעשה התקבלו עיקר טענותיה של העוררת בעניין זה.
ביחס לסעיפים 23-31 לסיכומי התשובה , ביתס לתיוב בגין קומת הגג. התלטת ועדת הערר מיום 4 הסקסתמכה בין השאר על פסק הדין בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (ראה עמי -6
7 להחלטה) ואין באמור בסעיפים 23-31 לסיכומי התשובה בכדי לשכנע אותנו אחרת. יוער בשולי הדברים כי העוררת לא הביאה לדיון וממילא לא הוכיחה את הטענה המפורטת בסעיף 25 לסיכומי התשובה.
לפיכך לא מצאנו לשנות מהתלטתנו ביתס לתיוב העוררת בשטחים בגודל 86.16 מ"ר בגג המבנה ודין הערר בעניין זה להידחות כאמור בהחלטתנו מיום 14.7.2014 .
ביחס לסעיפים 32-33 לסיכומי התשובה , אין באמור בסעיפים אלה בכדי לשנות מהתלטתנו בעניין דתיית הערר ככל שהוא מתייחס לתיוב העוררת בשטח מקלט של 29 מ"ר. עדות עד המשיב כאמור לא נסתרה במהלך שמיעת הראלות ולא מצאנו נתונים חדשים בעניין זה בסיכומי התשובה.
ביחס לסעיפים 34-36 לסיכומי התשובה , לא מצאנו חידוש באמור בסיכומי התשובה ביחס לסוגיית הסיווג ואין לנו אלא לשוב ולהפנות לסיבות שהביאו אותנו לדחות את טענת העוררת בסוגית הסיווג כאמור בעמ' 8 -9 להחלטתנו מיום 14.7.2014 .
מכל האמור לעיל ולאחר עיון בטיכומי התשובה לא מצאנו לשנות מהתלטתנו הסופית מיום 4.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורטס החתלטה וו באתר האינטרנט של חמשיב.
ניתן בהעדר הצדדים הלום 29.7.2014.
ש /
יו'יר: עו''ד אלון צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי - יי גדי טל
קלדנית: ענת לוי
וו וו
תאריך | : ד באב תשעד
4
מספר ערר: | 08:07 / *********
מספר ועדה: | 11038
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מאור יהודה
הברה: עו"ד קדם שירלי
חבר: עו"ד ור"ח לוי אבשלום
העורר/ת:
אי-קיו-אם-אס-אר-זד בע"מ אחר מהסבה 513498733
חשבון לקוח: 10583959
מספר חוזה: 449841
כתובת הנכס: התחיה 14
ע"י ב"כ עו"ד: רובינשטיין פיני
-נ ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: הילה בן מיור
נוכחים:
העורר/ת: אי-קיו-אם-אס-אר-זד בע"מ
רמי שכטר
ב"כ העורר/ת עו"ד : רובינשטיין פיני
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: הילה בן מיור
החלטה
הצדדים ניהלו משא ומתן ובהמלצת הוועדה הגיעו לפשרה כדלקמן:
המשיב יכיר ב- 45% מהשטח נשוא הערר כבית תוכנה ויתרת השטח יסווג כמשרדים ושרותים.
הפשרה תחול מ- 1/7/12 ועד ליום 31/1
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]