החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 14 עד 20 ליולי 2016

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012983 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררת: אנובה הפקות בע''מ

- כ מד ‏ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

מבוא

הצדדים הגיעו לפשרה במחלוקת ביניהם וניתנה החלטה ע"י הוועדה בראשות היוייר אהוד גרא ביום 7.2.2016 המאשרת אותה.

השאלה היתידה שנותרה במחלוקת בין הצדדים נסבה סביב מסדרון בשטח של 52 מ"ר, האם יש לסווגו כשטח משותף או שיש לסווגו כשטח בשימוש משותף של העוררת ושוכר נוסף, שלא הגיש ערר מטעמו.

בא כח הצדדים נתנו הסכמם כי המחלוקת תוכרע על סמך החומר המצוי בתיק, על סמך טיעונים משפטיים, מבלי לקיים דיון הוכחות בסוגיה היחידה שנותרה.

לאור הנייל, נבחן את טענות הצדדים על סמך הראיות שבתיק, ונפרש את הוראת סעיף 1 חי לצו הארנונה בהתאם לחומר המצוי.

על אתר אנו קובעים כי במחלוקת בין הצדדים, יש לקבל את טענת המשיב ולדחות את הערר בנקודת זו.

דיו

1. סעיף 1.3.1 (ח) לצו הארנונה המתייחס לחיוב ישטת משותף' (להלן: טעיף הפטור),

קובע בוו הלשון:

'ישטח משותף בבניין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בניין או קומה אשר לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק ע''י מחזיק אחד.

שטחים משותפים אלה יחולקו ויחויבו באופן יחסי בין המחנזיקים. שטחים המשמשים למערכות אנרגיה, מיזוג אוויר וכיוצא בזּה והמוחזקים באחריות חברת ניהול או ועד בית - *חויבו במלואם''.

2 לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בסיכומיהס ובהסתמך על החומר המצוי בתיק הוועדה המוסכמות עליהם כמפורט במבוא, לדעתנו יש לאמ במקרה העובדתי שבפנינו את הפרשנות התומכת בגרסת המשיב.

3 ראשית יודגש כי בין לבין הכנת טיכומי הצדדים והגשתם לוועדה, ניתן פסק דין ביום 6 בעמ''נ 11515-01-16 עירית תל-אביב-יפו נ' אס.אל. פי מוצרי מעבדות בע'ימ.

לאור חשיבותה של ההלכה שנקבעה שם, מצאנו לצטט מתוכו, בהרחבה, בין היתר כך:

ייכאמור, נקודת המוצא לענייננו היא קיומו של פטור מתשלום ארנונה בגין שטח משותף בבניינים שאינם למגורים. החריג הוא השתת ארנונה בגין שטח משותף, אך ואת בתנאי, והוא: החוקה על ידי מחויק אחד ב-80% ומעלה מן השטח הלא משותף בקומח או בבניין, לפי העניין.

עלינו לתת את הדעת לא רק ללשונו של סעיף 1.3.1 ח לצו הארנונה, אלא גם לתכליתו.

בניגוד לשטחים משותפים בבתי מגורים, אשר מצורפים לשטח חדירה ומחויביס בתשלום ארנונה, ראתה העירייה להקל עם מבנים שאינם משמשים (ברובם) למגורים, בהענקת פטור בנסיבות מסוימות בגין שטחים משותפים. זאת, ככל הנראה בשל כך שסכום הארנונה המוטל על הבניינים שאינם למגורים גבוה משמעותית מאשר זּה המוטל על דירות.

נוסף על התכלית האמורה, יש לתת את הדעת גס למהותו של אותו שטח משותף המועמד לשאת חיובי ארנונה. השילוב בין השניים יוליך לתוצאה הפרשנית הראוייח.

ייבכל הנוגע לטעיף 1.3.1 ח לצו הארנונה, יש לנקוט מבחן תלת שלבי כדלקמן:

ראשלת, יש לאתר את השטח המשותף, את מיקומו, תכליתו ומאפייניו.

שנית, יש לבחון אם השטח משרת, על פי טיבו וטבעו, את כלל דיירי הבניין (כגון לובי כניסה, חדר מדרגות או חדר אשפה), או שמא את דיירי הקומה הספציפית (כגון שירותים, לובי, מטבחון או חדר אשפה קומתיים).

שלישית, יש לבחון את והות המחזיק ושיעור ההחזקה. כך, שעה שענייננו בשטח המשותף לכל דיירי הבניין, נדרש לבחון אס קיים דייר אחד המחזיק ב-80% ומעלה מכלל השטח הלא משותף בבניין, אם לאו. בהעדר דייר אחד המחזיק ב-80% ומעלה מכלל השטח הלא משותף בבניין כולו - יחסה השטת המשותף בצילו של הפטור שברישא להגדרה בסעיף 1.3.1 ח לצו הארנונה. מנגד, אס מצוי דייר אחד המחזיק ב-80% ומעלה מכלל השטח הלא משותף בבניין - כי אז לא יחול הפטור שברישא לסעיף 1.3.1 ח לצו הארנונה. שטח משותף וה יחויב בארנונה. הארנונה תשולם על ידי כלל המחציקים בבניין, באופן יחסי להחזקתם, בין אם עושים הס שימוש בשטח משותף זה ובין אם לאו (כפי שעולה מפרשת הולנדיה הנייל).

אם ענייננו בשטח משותף קומתי נדרש לבחון אס דייר אחד מחציק ב-80% ומעלה מכלל השטח הלא משותף בקומה שבה מדובר, אס לאו. בהעדר דייר אחד המחציק ב-80% ומעלה מכלל השטח הלא משותף בקומה זו -- יחסה השטח המשותף, שבקומה המדוברת, בצילו של הפטור שברישא להגדרה בסעיף 1.3.1 ח לצו הארנונה. מנגד, אם קיים דייר אחד המחציק ב-80% ומעלה מכלל השטת הלא משותף בקומה הספציפית - כי אז יחול החריג, לא הפטור שברישא לסעיף 1.3.1 ח לצו הארנונה. שטח משותף קומתי וה יחויב בארנונה. היא תשולם על ידי כלל המחזיקים בקומה הנדונה, באופן יחסי להחוקתס (ושוב: שאלת השימוש בפועל על ידי דייר זה או אחר באותה קומה, אינה רלוונטית. על פי פרשת הולנדיה, בריח התיכון הוא ההחוקה, לא השימוש).

עוד מצאנו להפנות להחלטות ופסקי דין בסוגיית הייההתזקה ו/או השימוש המשותפים'י של מחציקים בקומח.

יפים לעניין גה דבריו של השופט א. הומינר עייש 433/96 אדמונית מערכות ממוחשבות בע"מ נגד השירות המשפטי עיריית תל אביב (פורסם בנבו): ייגם אם קיים בנכט האמור, שטח המשותף לשני השוכרים, הרי הוא בר חיוב בארנונה, והדוגמא שנתן בייכ המערערת מקובלת עלי, ואפשר להביא דוגמאות רבות אחרות. נכס המהווה יחידה עצמאית ונפרדת, אם הוא מוחזק על ידי שני מתזיקים דוגמת פרוזדור הכניסה כמו בעניינו, הרי השטח המשותף האמור, הוא בר חיוב בארנונה כללית...*.

דברים דומים נאמרו בקשר לשטח מרפסת המוחוק במשותף על ידי 2 מחזיקים בערר 4 מגדל הפרקליטים בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב: ייאנו סבורים כי לא ניתן לראות בשטח זה כיישטח משותף''י שאינו נמצא בחזקתו של דייר כלשהו וכי כלל הדיירים בבניין רשאים להיכנס אליו ולעשות בו שימוש ללא :יחוד. היות והכניסה הבלעדית לשטח המרפסת היא דרך שני המחציקים יש לראות בהם כמחציקים משותפים בשטח ולא ניתן לראות בו כאמור כמשותף".

מעיון בטענות העובדתיות שמצאנו בתיק, ונדגיש- בהסכמת הצדדים הס ויתרו על הגשת תצהירים וחקירה עליהם, מסקנותינו, הכל בהסתמך על תרשימי המשיב שצורפו לכתב

התשובה לערר, כדלקמן:

א. העוררת מחויקה בנכט 2078 שטחו 121.88 מ"ר. [קומה ראשונה].

ב. העוררת מחזיקה בנכט 1974 שטחו 125.30 מ"ר. [קומה ראשונה].

ג. | העוררת אינה מחציקה בנכסים המשורטטיס בתרשים הכללי של קומה ראשונה,

בנכסיט הממוספרים כנכסים: 012 , 014 , 050, 015.

ד. בתרשים הכללי [יוער אין מחלוקת לעניין שטחו: 52 מ"ר] רשום תיאור יימעבר

משותף"י.

ה. עיון בתשריט יתרשים כלליי, מראה כי אותו מסדרון או מעבר משותף, אינו

ממוקם לאורך כל הקומה הראשונה.

ו. | התרשים מראה לנו כי המעבר ל- 2 נכסי העוררת הוא מתוך אותו מסדרון. בעניין

ה נרשם בדוייח החוקר מיום 10.8.2014 כך: יייש לציין כי יצ שער כניסה ושטח מעבר אשר משמש בעיקר את התברה כמו כן יש עוד נכס אחד בשטת זה של מחזיק אחר 012 בתרשים. יי

.| בתרשים התוקר מיום 19.5.2015 נרשם כך: יייש לציין כי אין מעבר פנימי בין שני א.צ. הנייל [הכוונה לנכסי העוררת 2078 ו- 1971 ] ולכל אחד מהחם כניסה נפרדת.

ח. מסקנתנו לאחר עיון בתרשימי המשיב כי אותו מסדרון משמש את העוררת

ככניסה לנכסיה.

ט. מהתרשים הכללי ניווכח לדעת כי המסדרון אינו פרוס על כל הקומה הראשונה.

איגו משרת לבטח את הנכסים 015, 050; לא בא טיעון כי הוא משרת את חיחידה 4 ; ומוסכם על העוררת כי הוא משרת גם את חיחידה 012 .

יי מטיעון העוררת יכולים אנו להסיק כי המסדרון משמש גס ככניסה לנכס המוחזק ע"י אחר, נכס: 012.

יא. מטענות הצדדים ניתן לחסיק מסקנה כי העוררת תחמה את המסדרון בשער הניתן לפתיתה באמצעות 'אינטרקוסי. נפנה לסעיף 4 לסיבומי בייכ חמשיב, ולסעיף 7 בסיכומי בייכ העוררת.

יב. מטענות בייכ העוררת עולה כי העוררת עושה שימוש במסדרון (א.) ככניסה בדומה מאד לדלת כניסה ללובי של בנין. (ב.) מוגדר לטענת העוררת כשימוש מינורי במסדרון לצורכי עישון ומנוחה, כפי שנהוג לעשות בשטחים משותפים.

יג. לדעתנו שטח מסדרון שאינו משמש את כל הקומה, אלא ממוקםט רק בצמוד ל- 3 נכסים, היינו השניים של העוררת, ועוד משתמש. [בהעדר ראות לעניין נכס 014 אנו מוכנים לקבוע כי המסדרון הנייל אינו משמש את המחויק בו, כך לא את הנכסים 015, 050] ; ולאור העובדה כי המסדרון משמש לעישון ומנוחה, סביר של כל 3 הנכסים, מסקנתנו כי מדובר בשימוש משותף של המחציקים ולא חל עליו החריג של 1.3.1 ח. בצו הארנונה.

יד. כל ואת אנו קובעים בהינתן הדעת לפטקי הדין שצוינו לעיל.

7 התרשמנו כי השימוש במסדרון תוך שליטת העוררת באינטרקוס המוביל למסדרון ומשם למשרדיה, כנראה גם לנכס 012 ; והטענה כי משמש למנוחה ולעישון, דומה לשימוש בימרפסתי הצמודה - 2 מחויקים; ואין מקום לקבוע כי החלטת המשיב שגוייה. . בנדון זה אנו מאמצים את גישת בייכ המשיב כנטען בסיכומיו בסעיף 5 .

8 אין אנו יכולים להימנע מחיוב העוררת בהסתמך על הסעיף 1.3.1 ח. לצו הארנונה, שכן גס אם נכס משותף בקומה, למשל 'מקלטי המיועד לשימוש כול באי אוה קומה, אך בפועל משתמש אחד מהקומה שעושה בו שימוש בלעדי- אין מקום לפטור אותו מארנונה. [נפנה

כדוגמא לפסק הדין עמ'': 56524-02-14 מנהל האונונה של עיריית הרצליה נ'

אינטרגאמא נכסיט (1961) בע''מ אשר אווכר בפסק הדין בעמ''ג 11515-01-16

9. יוער כי מבחן השימוש הבלעדי הביא אותנו למסקנה דומה בערר בפרשת 'בוּק' ערר מל/

7 שץעטסק בגרם מדרגות חיצוני, לעומת עררים הקודמים באותו עניין מספרים 4 |ך|- 140006928.

סוף דבר

הערר נדחה . בנסיבות העניין לא חייבנו בהוצאות .

ניתן היום, 14 ביולי 2015 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי

דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינ של המשיב.

----1. ו ה יי 1 7-ו

יו"ר: עוץד/יהודה מאור | חברה: רו"ח רונית מרמור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

ן

| קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ח בתמוז תשעו

6

מספר ערר: | 12:10 / 140014125

מספר ועדה: | 11397

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: כהן יעקב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 14.07.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. 0 / \ ו 0/0

1 /2 ו ףר 7-5 4

יו"ר: עו"ד|מ ור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

\

\ שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: כל טבק בערבון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 14.07.2016.

| /. / -

יו"ר: עו"ד מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית

|

ח בתמוז תשעו

6

140014263 ! 0

7

חבר: עו"א ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מט' 140013112 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יחודה מאור, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

חברה: עו"ד שירלי קדם

העוררת: בריו אנימציה בע'ימ

- גד -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפוּ

החלטה

מבוא

ערר וּה הינו בשאלת חיובה של העוררת, ברחוב נחלת בנימין 47 בתל-אביב הרשומה כמחציקה בנכס. המחלוקת בין הצדדים נסובה בגין הנכס הידוע כנכס מס' 2000377953 נשוא ח-ן לקוח מספר 110656428 בשטח של 35 מ"ר, בסיווג הקבוע בסעיף 3.2 לצו הארנונה: ייבנינים שאינם משמשיסם למגורים לרבות משרדים, שירותים ומסחריי; להלן: ''הנכס'י.

בעבר (עד סוף שנת המס 2014) המשיב חילק את השטח נשוא המחלוקת כך שמחציתו סווגה בסיווג יתעשיה ומלאכה' ומחציתו 'משרדיסי. כעת, על פּי החלטת המשיב מיום 20.4.2015 סווג כל השטח בסיווג ימשרדיםי.

הסוגיה המשפטית שעלינו לתת את הדעת, האם פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת יברודקאסטי [ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ. מנהל הארנונה בתל אביב-יפו, בריים 1676/15] יצר ימהפכה' באופן המשנה סדרי בראשית, כך שכל העוסק באנימציה תלת מימדית ייצור אפקטים ויזואליים לסרטי קולנוע והדמיה ממוחשבת, יסווג כבית מלאכה/תעשיה.

לדעתנו התשובה שלילית ויש לבדוק כל מקרה ומקרה על מכלול עובדותיו.

הדיון בפנינו:

1 מטעם העוררת הוגש תצהיר המנכייל מר הראל בן ארי, להלן: יהראלי, שהצהיר בסעיף 4

לתצהירו כך: ''החברה עוסקת בתחום האנימציה התלת מימדית, ייצור אפקטיס

ויוואליים לסרטי קולנוע בינלאומיים והדמיה ממוחשבתי.

2 בעדותו בפנינו וכמענה לשאלות בייכ המשיב, מאשר הראל כי: 'אנחנו מקבלים את התשלום מחברה בשם אר<נט. את חברה שמחזיקה בבעלות מותג בשם ג'ימס הלן שה בעצם אתר אינטרנט למכירת תכשיטים ויהלומים הכי גדול בעולם...העבודה שלנו מתמקדת מול הלקוח היחיד שלנו שהוא גיימס הלן...יש רשימת עובדים ואני מפנה לדויית התוקר מטעמם מיום 19.4.15 יי

10

בייכ העוררת ויתר על חקירת החוקר מטעם המשיב מך אבי חנוך משכך הכתוב שם כלל לא נסתר בפנינו.

עיון בדוייח מגלה כי לעוררת 4 עובדים. שניים הס השותפים: המצחיר בפנינו ומר איתן ארנון שעיסוקס הוא ניהול החברה. העובדים הנוספים 2 במספר עוסקים בבניית מודלים ממוחשבים. לעניין שטח הנכט 34.83 מ"ר אין מחלוקת. מכל מקום ברי כי לצורך פעילות של פוסט פרודקשן אין די בעובד אחד או שניים (השוו לעניין מישל מרסייה, בפסקה כייו).

בפרשת ברודקאסט חנייל עסקו בשטח של 700 מ"ר ועשרות עובדים.

בניגוד לדיון שהיה בין העוררת למשיב בערר 140006867 מכוחו הושגה פשרה, שם צויין כי העוררת עסקה באמצעות טכנולוגית תלת מימד מול חברת ידיסניי שקיבלה מהעוררת סדרה של 27 פרקים לגיל הרך. בעניינו אמנם ניטען כי העוררת עוסקת בייצור אפקטים ויוואלייס לסרטי קולנוע בינלאומיים, יחד עס ואת לא הוצגו בפנינו שום ראיות לעניין יסרטים בינלאומיים' או אחרים. גם בפן וה העובדות שונות ממה שהיה בפרשת ברודקאסט . כך גם היו עובדות שונות בערר שבו החלטנו להכיר בעריכת סרטים כתעשיה.

[נפנה לערר האחים הימן ערר מס' 140012056]

בפועל מקבלת העוררת תתכיס של תכשיטים מחברת אר?נט ומעבדת אותם למצגת של יתכשיטי המוצג באתר האינטרנט. עיון באתר האינטרנט של העוררת מאשר עובדה זו.

פעילות העוררת בפנינו שונה בתכלית מהעובדות בפרשת ברודקאסט. שם נדונה הסוגיה של פעילות המכונה 'יפוסט פרודקשןי'י (מ000ט00?/ 050) לקולנוע ולטלוויויה. העוררת לא ביססה את העובדה כי עיסוקה בתחום הקולנוע והטלוויויה. יותר מכך. העובדה שנטענה בערר הקודם, היינו יצור סדרות לחברת דיסני, שם הושגה הפשרה לחלוקת השטח הקטן ממילא, לשני נכסים, לא נטענה בפנינו.

לא נוכל לאמץ את הגישה שכל העוסקים באנימציה ממוחשבת יסווגו כתעשיה ומלאכח.

למעשה הראל עצמו בעדותו טען כי הקבצים הדיגיטליים של חתכים של תכשיטים הס כמו שארכיטקטים עובדים.

לא נוכל להגמיש באופן כה רחב ומלאכותי שנסווג את פעילות הארכיטקטים ככאלה העוסקים במלאכה/תעשיה. כפי שהעוררת עוסקת במחשב ובתוכנה מיוחדת, כך ארכיטקטים 'היוצריםי הדמיות של הבניינים המתוכננים על ידם- עדיין, לא יחשבו כתעשיה. לא לכך הכוונה בסיווג המיוחד שבצו הארנונה לעניין הסיווג הספציפי של מלאכה ותעשיה.

6

17

.8

1ב

2

.3

4

5

ה

התלבטנו אס אין מקום לאמף את הפשרה שהושגה בעניין העוררת ולהותיר את החלוקה מחצית כבית מלאכה ומחצית למשרדים, אך הגענו למסקנה כי אין מקום להורות כך, שכן מעיון בפרוטוקול הדיון שס [נספת 4 לערר בפנינו] ניווכח לראות כי עטקו שם עם לקוחות נוספים ולא אחד ויצרו סדרות קולגוע או טלוויויה לחברת דיסני.

גם אם נקבל את גישת העוררת כי באתר האינטרנט מוצגים תכשיטים שלא קיימים ורק לאחר ביצוע הומנה אצל ארקנט מכינים אותם- לא שוכנענו כי לעוררת כלשונה: ייכל שאר תהליך הייצור שלנו הוא אוטומטי כי פתחנו פס ייצוריי. שימוש במונח 'פס ייצור' אינו הופך את העוררת לייצרנית על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. גם אלה שעליהם מבוסט פסייד בפרשת ברודקאסט.

לא מצאנו לחוור ולסקור את כל המבחנים שעדיין כוחם במותנם כפי שנסקרו בפרשת ברודקאסט הנייל. בנדון נפנה לסעיפים 26 - 32 בפסק הדין.

מצאנו לציין כי צודק בייכ המשיב בטענתו שאין בפנינו 'ימעשה בית דיןיי מכוח הסכם הפשרה בעררה הקודם של העוררת שכן סיווג העבר נעשה בהסכמת הצדדים לאור העובדות שהוצגו שם.

המשיב רשאי בביקורת יוּומח מטעמו, בכל שנת מס, לבדוק את מצב הנכס והאם סיווגו כדין או שיש מקום לשנותו.

במקרה כזה הנטל לסתירת החלטת המשיב מוטל על כתפי העוררת ולא המשיב. [ראה עמ'י'נ 12244-07-11 אלעד מערכות בע"מ ני עיריית תל-אביב-יפו].

בייכ העוררת לא חקר את מר אבי חנוך על ממצאי הביקורת מיום 19.4.15 וגם מה שנרשם בדו'"ח -- אמנם על פי הדברים שמסר מר הראל, לא שכנעו אותנו לסווג את העוררת כבית מלאכה/תעשיה.

לדעתנו, יש טעט רב בטענות בייכ המשיב כפי שעלו בסיכומיו בסעיפים 6 - 11 . עיסוקה של העוררת כפי שמוכח בערר וה, נוטח לכיוון של מתן שירותי אנימציה לחברת התכשיטים אתה היא עובדת.

העוררת עצמה אינה מעידה על עצמה שעיסוקה 'פוסט פרודקשןי במובן אמר הפקהי כלשונו של כבי השופט רובינשטיין בפרשת ברודקאסט.

0. לדעתנו ולאור פסיקת בית משפט העליון, בפרשת יזהרי [עעיימ 2503/13] ובפרשת

ברודקאסט [ברייס 1676/15]- העובדות שהוצגו בפנינו אינן מספקות כדי להכיר בנכס העוררת כבית מלאכה/תעשייה.

1 בפרשת זהר נקבע בין היתר כך:

ייבתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכסים המשמשים ליימלאכהיי, אשר יש בח שילוב בין מאפייני תעשיה למאפייני שירותים. מחד גיסא, בתי מלאכה לסוגיהם

מאופייניס במרכיב יישירותייי של מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שירות מקצועי. מאידך גיסא, חשירות שניתן בבית מלאכה הוא בעל מאפיין ייתעשייתייי, במובן של עבודת כפיים המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועליים (ייצווארון כחוליי), ולא על ידי פקידים ובעלי מקצועות חופשיים (ייצווארון

לבויו +

ועוד:

יינכס המשמש ליתעשיהי, מאופיין, ככלל, בכך שמתקיימת בו פעילות ייצור (ייצור מוצר מחומר גלם), במבנה תעשייתי, באמצעות מכונות ופועלי ייצור. מפעל תעשיה מאופיין גם בכך שהוא עוסק בייצור המוני של מוצרים, ולא בייצור על פי הגמנה של לקוח קצה ספציפייו,

2 על כך נוסיף הרציונל להקלה בארנונה לבעלי מלאכה שהווכר בבריימ 4021/09 מנחל הארנונה של עיריית תל אביב ני חברת מישל מרסייח בע"מ שתכליתה בטעם סוציאלי של יישיוכס המסורתי של בעלי המלאכה והרצון לאפשר להם להמשיך ולהתפרנסיי.

3. חיה צורך להביא ראיות יותר מסתס אמירה, לעניין פעילות העוררת אותה מגדיר הראל

כך:י...אני מקבל מהלקות קבצים דיגיטלים של חתכים של תכשיטים כמו שארכיטקטים עובדים. מהתתכים האלה אנחנו מכינים מודלים שהעובדים שלנו בונים אותם...כל שאר תהליך היצור שלנו הוא אוטומטי כי פתחנו פס ייצור. הלקוח מקבל טרטים להציג את התכשיט באינטרנטיי.

4 בכל הכבוד הראוי- לא שוכנענו כי תיאור ה מצדיק סיווג העוררת כתעשיה/מלאכה.

הראיות הצביעו שלמעשה ניתנים שירותים ללקות ספציפי יחיד, [אר 2 נט] וחיא המשלמת לעוררת.

5 לאור האמור לעיל החלטנו לדחות את הערר.

סוף דבר

הערר נדחה. חיוב העוררת בארנונה בגין שנות המס 2015 ו- 2016 [כמוסכם] :וותר בעינו בסיווג

שהושת ע"י המשיב .

בנסיבות העניין לא חייבנו בהוצאות .

ניתן היום,\ ביולי 6 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניניס מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וגאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

בוועדת ערר), התשלייץ- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

לוייר; עו קודה מאור

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מסי 140012876 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפנ? חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

העוררים :גור ברוך, אלכסנדרוביץ חרמונה, פולק מאירה - גד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

מבוא

השאלה בערר נסבה סביב בקשת העוררים ליתן להם פטור מתשלום ארנונה על פי סעיף 330 לפקודת העיריות, הכל בגין הנכס המצוי בשדרות הר ציון 4 תיא, הרשום אצל המשיב כנכס מספר 2000184831 , ח-ן לקוח: 10711559 בשטח של 11 מ"ר; בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריםיי (להלן: יהנכסי).

אין חולק כי העוררים פנו למשיב בתאריך 1.3.2015 בבקשה להענקת הפטור, אשר בעקבותיה נערך ביקור במקום בתאריך 23.3.2015 ועל סמך ממצאי הביקורת החליט המשיב בתאריך 24.3.2015 לדחות את הבקשה.

על אתר יאמר כי יש ממש בטענות בייכ המשיב שציין בסעיפים 8 - 13 לסיכומיו שאין מקום לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך תמונות הנכס שהגישו העוררים בסיכומיהם. (ללא רשות הוועדה).

הגם שהעוררים לא היו מיוצגים ואינם מכירים כללי סדרי הדין וראיות, לא מצאנו כי התמונות שצורפו ע"י חוקר המשיב בעצמו, שונים באופן מהותי, מהתמונות שהוגשו בסיכומי העוררים.

העובדות הרלוונטיות והדיון בפנינו.

1. עיקר המחלוקת כאמור עניינה בשאלה אס הנכס עונה על דרישות סעיף 330 לפקודת

העיריות ובהתאם וכאיס העוררים לקבל פטור מחיוב בתשלום ארנונה בגין הנכס, אם לאו.

2. סעיף 330 לפקודת העיריות, דן כאמור, בקריטריונים לקבלת פטור מתשלום ארנונה בגין

נכסים ניזוקים שלא ניתן לעשות בהם שימוש, וקובע כדלקמן:

/330. נהרט בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוב או ניזוק -

(1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);

(2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ''ג-1992, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום);

(3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכט הרוס או ניזוק כאמור

ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי אונונה נוספים;

הוספת פסקה 4()3(330) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;

אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם

לפני מסירת ההודעה. *י

מקריאת סעיף 330 לפקודת העיריות עולה, כי על מנת שמחזיק בנכס יקבל פטור מתשלום ארנונה, עליו לעמוד בשלושה תנאים: האחד, כי חבניין שבגינו מבוקש הפטור נחרס או ניווק במידה שאי אפשר לשבת בו; השני, כי בפועל, אין יושבים בבניין; וחשלישי, כי

מחזיק הנכס מסר הודעה בכתב לעירייה בדבר מצב הנכס.

לאחר שנקבעה ההלכה בבריימ 5711/06, בריימ 7261/07, בריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלח ואחי ני עיריית תל אביב ואח' (30/12/09) (להלן: ייהלכת המגרש המוצלחיי), נזנח תוקפו של מבחן הכדאיות הכלכלית ונקבע, כי במקרים בהם מבוקש לקבל פטור מתשלום ארנונה מכוח סעיף 330 לפקודת העיריות, השאלה איננה כיצד רואה הנישום את הבניין באופן סובייקטיבי אלא שהשאלה אם בניין מסוים ראוי לשימוש, אם לאו, צריכה לחיות מוכרעת על פי אמות מידה אובייקטיביות - לפי מבחן השכל חישר.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת מצבו של הנכס נשוא הערר והאם במועדים הרלבנטיים הנכס ''ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו '.

בעניין זה, טען מר גור ברוך, אחד העוררים, להלן: /ברוך' בתצהירו בסעיפים 7, 8 כך:

ייבמהלך נובמבר 2014 הגעתי לתנות/בסטה בפעם הראשונה מא קבלת המפתח, חשכו עיני, כל החנות/הבסטה הרוסה לתלוטין, חוטי חשמל חתוכיס וחשופים, תקרה הרוסה, חיפויי קירות שבורים ומפוררים וריצפה הרוסה. עקב חוטי חשמל חתוכים ותשופים והסכנה להתחשמלות בוצע ניתוק חשמל ע"י חברת החשמליי.

בעדותו בפנינו מודה ברוך כי: ייבהתייחס לסעיף 7 בתצהירי, אין לי מושג מי הביא את הנכס למצבו המתואר. לא הייתי שם. כשהגעתי בנובמבר המנעול היה פרוצ. אולי מי ששכר את הנכס לפני וה כי היה לנו 3 שנים דיונים איתן"י.

בעדותו מציין ברוך כי: ''יאין תקרה שלמה בנכס, היא שבורה. אני לא יודע מאיוה חומר אה. התקרה אינה תקרה אקוסטית. מעל וה יש פח. אני לא יודע אם תקרת הפח שלמה, אני יודע שחודר משם מים. אין מים ואין חיבור למים. יש כבלים דל חשמל מנותקים וחשופים. אין חיבור חשמליי.

.10

.1

.2

.3

14

.5

.6

מצאנו לתת אימון בתצהירו ובעדותו. לתיצוק טענותיו צורף כמוצג ע/1 פסק הדין לפינוי נגד השוכר הקודם בנכס, שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב ביום 27.11.2013

מטעם המשיב הוגש תצהירו של מר נועם אדלר להלן: 'אדלרי, חוקר אצל המשיב שערך ביקור הנכס ביום 23.3.2015

בממצאיו רשם אדלר: יתקרה שבורה, ללא חשמל ומים, רצפה תקינהי. עוד נרשם על ידו

כי ראה: ''התקרה אקוסטית שבורה בחלקה. בנכס נראו חלקי תקרה אקוסטית על גבי

הרצפה. חלקים מאריחי הקירות שבורים. הנכס נראה עס חוטי חשמל חשופים, ללא מערכת חשמל תקינה'י.

עיינו ב- 8 התצלומיס שצורפו לדויית. האמת תאמר כי ממראהח עיננו יש מקום לקבוע כי הנכס הרוס ואינו ראוי לשימוש. לא מצאנו מצגים שונים בתמונות מתמונות שצורפו לסיכומי העוררים. גם שלא נתייחס אליהם, ניתן כאמור לקבוע בבירור כי אין מדובר יבפסולת רגילה' שניתן לפנותה ולהשמיש את הנכס.

לדעתנו די בעיון בתמונות שהוצגו בפנינו מטעם מר אדלר, ומהם להתרשם כי הנכס נשוא הערר ניווק במידה שאי אפשר לשבת בו ולמעשה העוררים לא יושביסם בו, לפתחות החל ממועד פינויו של השוכר לאחר מתן פסק הדין.

גם אם נאמ את עדות החוקר אדלר ותצהירו כי לא ראה שהרצפה שבורה ולא קירות הרוסים, אלא רק את התיפויים שלהם הרוסים והתקרה האקוסטית הרוסה, הרל ששוכנענו כי הנכס מנותק מחשמל, חוטיו חשופים, גופי תיאורה מנותקים. ויוער אין אנו מסכימים לטענת בייכ המשיב כנטען בסעיף 26 לסיכומיה, בה נטען כי מדובר בניתוק חשמל יפרוביווריי מאחר וקודם הושכר הנכס בשכירות והיה בו חשמל תקין והיה בו חיבור למים.

אין אנו מקבלים את טענת בייכ המשיב כי מצב הנכס הוא רק 'למראית עין' ובפועל העוררים מבקשים למכור את חבניין לרבות הנכס נשוא הערר.

לאחר ששמענו את הצדדים נתנו דעתנו לתמונות התוקר, אנו קובעים כי מצבו הפטטי של הנכס הינו בכי רע, באופן, שאדם סביר לא היה עושה בו שימוש. גם אם מקור 'המצב' חוא בגלל חדייר הקודם או שגם מתוך הזנחת העוררים מטעמיהס האישיים.

8. בנסייבות הקונקרטיות שלפנינו, בשים לב לעדויות ולמראה התמונות שהוגשו לעיוננו, אנו

קובעים כי הנכס נשוא הערר עומד בתנאי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שמזכה את העוררים בפטור מתשלום ארנונה בגינו.

9. הפטור יתחול החל ממועד משגור הודעת העוררים למשיב ביום 1.3.2015 ואילך כל עוד לא

שונה מצבו חפילי.

טוף דבר

הערר מתקבל.

בנסיבות העניין לא חייבנו בהוצאות.

ניתן היום ]' /ביולי 6 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניניס מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסט החלטה גו באתר האינטרנט שי שיב.

יו"ר: עו"ד יהודה מאור | חברה) // חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 140013084

ערר מס' 140014567

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררים: | א.ק. נחום השקעות (2005) בע''מ, אלי נחום - נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

רקע הדברים

1. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת סיווג הנכס הרשום אצל המשיב כנכס מסי

0 חחר-ן לקוח 100509006 ברחוב הרבי מבכרך 10 תייא, בשטח של 100 מ"ר,

האם לסווגו כטענת חמשיב ייבניניס שאינסם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים

ומסחריי או כטענת העוררים כבית מלאכה, שבו הם מבצעים עבודות של גוירת בדים

תפירה, עיצוב וייצור מודלים של בגדי גברים, משכך הנכס עונה על הגדרת צו הארנונה הרלוונטי בסעיף 3.3.1.

2 בייכ העוררים הסכיסם בדיון מיום 3.3.2016 שלא לחקור את העד מטעם המשיב על הדוייח והתמונות שצורפו לו, משכך החומר שהוצג בפנינו ע"י המשיב יחשב ככוה שלא נסתר כלל.

3 הצדדים הטכימו כי ההחלטה שתינתן תחול על שני העררים הנייל.

העובדות הרלוונטיות והדיון בפנינו.

4. תצהיר עדות ראשית מטעם העוררים הוגש ע"י קרן נחום, להלן: 'יקרן'י, בתפקידה

כבעלים ומנכיילית ביום 29.12.2015 וצורף לתצהירה- כנספח 2' רשימת עובדים, 6 במספר בתיאור תפקידם.

5. תצהיר עדות חוקר השומה מטעם המשיב הוגש ביום 2.2.2016 בצירוף תשריט ותמונות

הנכס וכאמור נתקבל ללא חקירה כראיה בתיק.

6. בתצהיר קרן נאמר כי בנכס מעצבים, גוזרים, תופרים ויוצרים מודלים של בגדי גברים,

כמו כן בנכס מצולים מכונות תפירה, שולחנות עבודה וחומרי גלם שונים (גלילי בד, כפתורים ועוד), ומאשרת כי נמצאת תוצרת גמורה טרם הפצתה לחנויות הקמעוניות.

.10

.1

.2

.3

14

מעיון בנספח 1 לתצהירה, ניווכת לראות כי בעלי התפקידים כוללים, תופרות, גזרנים, מודליסט ומעצבים.

יוער כי על נספח 1 לא נחקרה המצהירה מטעם העוררים, משכך אין לנו אלא לאמץ את אותם נתונים שפורטו בו.

בדיון, השיבה 'קרן' לשאלות הוועדה כך: יייש לי במקום 3 מכונות תפירה ואני מפנה לתמונות 71,69, 74 רוב העבודה וההזמנות במקום בכמות פחות מ- 100 פריטיםיי.

בחקירת בייכ המשיב נשאלה קרן, בפועל, על ממצאיו של החוקר ונצטט מתשובותיה כך:

ייבהתייחס לצבע הורוד/סגול המסומן בשטח של 36.57 מ"ר, המפנה לתמונות 077 - 079, אני משיבה כי המקום הוה משמש כדוגמאות של מודלים שאנחנו תופרים במקום, לא מיועדים למכירה, אלא הם רק דוגמאות שלנויי. למיקום זה מאשרת קרן כי:יי... בשהלקות רוצה לראות את זה פיוּית חוא יכול להגיע לשטח הוורוד/סגול בנכס ולראות את הדגם, לחוש בבד, לברר את טיבו וכו' הלקוח יכול לבצע הזמנה במידות ובכמות כמה שהוא רוצה. המקום הזה מיועד למכירה לסיטונאות בלבד. אין מכירה ליחידים. הייצור נמצא בקומה השנייה, בקומת הגלריח''. [הדגשה שלנו].

מכירה לסיטונאים והצגת דוגמאות לבדיקה פיוּית של המוצר תומכת בדעת המשיב כי מדובר בשטח המיועד לשרת את העסק הסיטונאי של העוררים במקום. כאמור רובו ככולו ממוקם בקומת הקרקע.

ממשיכה קרן ומאשרת כי בקומת הגלריה המופיעה בתשריט המשליב, בשטחים של 40.08 ו- 15.02. ומפנח גם לשטח הצהוב בקומת הקרקע בשטח של 6.28 מ"ר מבוצעות עבודות גרפיקה (תמונה 076) ועיצוב. שם יושבים גם מעצביס שלנו. תמונה 76 שצורפה לדויית המשיב מבוצעת עבודת עיצוב וגרפיקה. כך מאשרת שאת המתפרה נמצא בקומת הגלריה תמונות 69 -74 .

לא מצאנו כי עדותה סותרת את ממצאי החוקר מטעם המשיב. אין חולק כי שטח הגלריה משמש כשטח ייצור. לכך נוסיף כי השטח בקומת הקרקע, מסומן בצהוב 6.28 מ"ר בו מבוצעת עבודות גרפיקה תומך בעבודות הייצור.

נוכל לקבוע על פי דו"ח החוקר, בהתייחסות לעדות קרן, כי אין סתירה מחותית בין הכתוב והתמונות לבין עיקר עדותה בפנינו.

.5

.6

.17

אין אנו מקבלים את טענת בייכ העוררת כי שטח זה של 36.57 מ"ר בקומת הקרקע, הוא טפל למטרות בית המלאכה ולכן יש לקבוע כי כל שטח הנכס יטווג כבית מלאכה.

אין אנו מקבלים את טענת בייכ העוררים כנטען בסעיף 29 לסיכומיו לפיה קיימת טעות ברישומי המשיב. ראשית. לא באה ראיה מטעמו כי נפלה שגגה במדידות. שנית, עיון ברישומים מגלה כי הנכס חויב בירגילי 42.85 מ"ר, הכולל שטח של 6.28 + 36.57 = 42.85 מייר [ללא מדרגות).

המסקנה המתבקשת בהסתמך על תשריט המשיב וכך אנו קובעים:

א. מכלל שטח הנכס על פי התשריט 100.06 מ"ר, יסווג כבית מלאכה שטח כולל של

9 מ"ר . חיבור השטחים: 2.13+15.02+40.06 ]= 57.21 מ"ר (גלריה) + 6.28 בקומת הקרקע = 63.49 מ"ר.

ב. יתרת השטח של 36.57 מ"ר בקומת הקרקע יסווג כהתלטת המשיב מסחר ושירותים.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, הערר מתקבל בחלקו.

הסיווג יתוקן כבית מלאכה בשטת כולל של: 63.49 מ"ר, ושטח של: 36.57 מ"ר בסיווג מסחר. בנסיבות העניין אין אנו מחייבים בהוצאות .

ניתן היום, בולי 6, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים ואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה. |

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המי ומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(טדרי

דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם הוזלטה זו באתר האינטרנט ש שיב.

יו"ר: עוד יהודה מאור = חברה: שש חבר: עו"ד ורוייח אבשלום

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יב בתמוז תשעו

6

מספר ערר: | 10:30 / 140014572

מספר ועדה: | 11398

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: קפליוק תמר

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית באופן שינתן פטור בגין נכס ריק לנכס מיום 21/6/16 ועד ליום 31/7/16.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.07.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

- ל

/

יו"ר: עו צהוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חברנ,עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : יב בתמוז תשעו

6

מספר ערר: | 11:06 / 140014255

מספר ועדה: | 11398

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

סלמן שלמה משה

חשבון לקוח: 10754914

מספר חוזה: 622973

כתובת הנכס: שיינקין 48

-ג1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נעמה חליפה

נוכחים:

העורר/ת: סלמן שלמה משה - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נעמה חליפה

החלטה

השעה 11:08. אין התייצבות לעוררים וזוהי הפעם השנייה על אף שהעוררים מזומנים כדין והם אינם מתייצבים לדיון וככל הנראה הם זנחו את הערר.

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 18.07.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יוּם מיום קבלת ההחלטה.

התאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת עקר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באפ האינטרנט של המשיב. ו |) 0% 0

7

0 צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יב בתמוז תשעו

16

מספר ערר: | 11:09 / 140014444

מספר ועדה: | 11398

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: מדואל יהל צביה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית כאמור לעיל.

אין צו להוצאות.

אין בהסדר בין הצדדים בכדי לגרוע מזכותה של העוררת להגיש השגה על היקף החיוב מיום השלמת השיפוץ ככל שהגישה השגה בעניין זה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.07.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתֶר האינטרנט] של המשיב. \ / / זָ

יו"ר: עו"ד צרק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי

צּ

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יב בתמוז תשעו

6

מספר ערר: | 11:21 / 140014447

מספר ועדה: | 11398

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העזרר/ת: אנויה וואן בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסדר בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית כאמור לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.07.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

// / 7 / ו

ל צדוק/אלו)/ חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר:: עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יב בתמוז תשעו

6

מספר ערר: | 12:00 / 140014445

מספר ועדה: | 11398

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: ערן לס שמאות מקרקעין בע"מ

[רק

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית כאמור לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.07.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות-(ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר ף טרנט של המשיב. 0( 1 7 \

ו

5

7

7

. / \

/ / \

7=ןר; עו"ד צדוק אלו חבר: עו"ד ורו/ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי |

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר: 140013256 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו''ר: עו''ד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: אליהו עובדיה

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

פעם נוספת נדרשת ועדת הערר לדון בעניינו של אותו הנישום ובאותה הכתובת,

ועדת הערר כבר דנה בעניינו של העורר ובעניין טענתו כי אינו מחוּיק בנכס שמספרו 2000390046 ברחוב לובטקין 19 בתל אביב.

ענינו של ערר וה נתברר בפני ועדת הערר בתיק 140009908 יחד עס תיקים נוספים שעסקו באותו העניין ובאותו הנכס.

ביום 21.12.2014 ניתנה החלטת ביניים בתיק ערר 140009908 אשר במסגרתה ניתן למעשה תוקף להסכמה בין הצדדים לפיה הודה העורר כי הוא המחזיק בנכס בשטח של 1657 מ"ר במתחם רחוב לובטקין 19 תל אביב.

בעקבות החלטתנו גו שונתה שומת החיוב בגין נכס וה והתקבל עררם של מחזיקים אחרים מבני משפחת עובדיה אשר טענו לעניין נכס וה טענת איני מחזיק.

העורר, אלי עובדיה, לא ערער על החלטת הועדה שכן ההחלטה נתקבלה מתוקף הסכמתו כפי שהצהיר עליה בא כוחו במהלך הדיון בתיק 14009908 ביום 21.12.2014 .

נצטט מהחלטת ועדת הערר באותו היום ובאותו הדיון:

"*למעשה מסכימים הצדדים ביחס להיקף החיוב וסיווג הנכס מיום 17.7,2013 (הם נותרו חלוקים ביחס לחיוב הארנונה בגין נכס זה לתקופה שקדמה ליום 17.9.2013 ומתחילה ביום 7

מה רבה הייתח הפתעתנו עת נתגלגל לפתחה של ועדת הערר הערר הנוכחי אשר דן באותו הנכס ולמעשה באותן הטענות.

בכתב הערר קובע בייכ העורר כדלקמן:

"העורר יטען כי הנכס האמוד אינו שייך לו ואינו מוחזק על ידו ולפיכך יש לבטל החיוב למפרע מיום הטלתו/.

בהמשך פירט בייכ העורר שתי טענות עיקריות :

שטח הנכס אינו 1657 מ"ר כפי שהסכימו הצדדים כי אס 1400 מ"ר.

יש לחלק את השטח ליחידות משנה בהתאם לשוכרים השוכרים מהעורר יחידות דיור במתחם ולהעביר חיובי הארנונה על שמס.

ביום 9.5.16 התקיים דיון מקדמי בפנינו ולגופו של עניין הצענו לצדדים הסדר אשר ימנע דיון בבקשת המשיב לדחות על הסף את הערר בטענה של מעשה בית דין ויביא לפתרון סופי של המחלוקת.

בייכ העורר הסכים למתווה שהצענו וכך כתבנו בסופו של הדיון:

+למעשת לא נותדת מחלוקת דבת בין הצדדים, כל שנותר הוא לבדוק את טענותיו של העודד כ בשטחים אותם לא סימן בצהוב ב עעע אין הוא מחזיק ואין לתייבו באלנונה ( הקונטיינרים והנכסים המוחזקים לטענתו על 5 די בנ

המשיב יתאם ביקורת נוספת בנכס בה <יבדקו טענות העורר ולאחל קבלת עמדת המשיב אפשר *היה לקבל החלטה סופית בתיק זה וללא צורך בשמיעת לאיות ככל שלא תהית מחלוקת בין הצדדים.

עם סיום הדיון בערר שמודה לערר הזכות כמו כל נישום לדווח למשיב על מחזיקים שמחזיקים בשטח.. לאחד היווח לעדכן המשיב ככל שישנם שטחים להפחתה .. את סך החלוב....=

ביום 18.5.2016 התקבלה הודעה מהמשיב לפיה העורר אינו מאפשר לו לקיים בקורת בנכס חרף החלטת הועדה.

בייכ המשיב ביקש לדון בטענה לפיה יש לדחות את הערר על הסף.

בייכ העורר אכן שלח לוועדה הודעה ביום 25.5.16 בח ציין :

*בנסיבות אלה וכל עוד לא יתקיים דיון ממצה ועניני בכל טענות העודר נגד עיריית תל אביב .....ואולם מרשי יסכים לביצוע המדידה כאשר ייכדת הסדר כולל/,

למעשה מדובר בהפרה של החלטת ועדת הערר, אשר במקרה וה אף ניתנה בהתאם לרצון הצדדים.

בעקבות הסירוב לבצע מדידה בנכס לא נותר לנו אלא לחורות לצדדים לסכם טענותיהם בכתב.

הצדדים סיכמו טענותיהם כאשר בייכ המשיב עומד על בקשתו לדחייה על הסף של הערר מהסיבות המפורטות בכתב התשובה לערר ואשר מתמקדות בשתי טענות : מעשה בית דין לאור החלטת הועדה בערר הקודם כאמור לעיל והעובדה כי אין בפני הועדה ערר למעשה שכן לא הייתה בפני מנהל הארנונה השגח כך שממילא לא ניתנה לעורר תשובה להשגה עליה ניתן לערור.

אין מחלוקת בין הצדדים כי שאלת המחזיקים בנכס זה נדונה בפני ועדת ערר בתיק מספר 8.

נציין עוד כי הדיון בערר 14009908 נסתיים חלקית שכן טרם ניתנה הכרעת הועדה ביחס לסמכותה לדון בתיוביס רטרואקטיביים המתייחסים לתקופה שקדמה ליום 17.9.2013 .

בערר מספר 14009908 קבעה ועדת הערר כאמור כי המחזיק בנכס בשטת של 1657 הינו אלי עובדיה.

למעשה מערער העורר על החלטת ועדת הערר הקודמת בה נקבע כי הוא מחזיק בשטח של 1657 מייר.

אפשר גם להבין מטענותיו בערר כי הוא משיג על כך שלא נרשמו המחציקים השוכרים ממנו את יחידות הדיור בשטח של 1657 מ"ר אלא שהעורר אינו טוען כי הגיש למשיב חוזי שכירות ודיוות לו בהתאט לחוק על המחציקים בכל אחד מחלקי הנכס, גם לא לגבי החלק המוחזק לטענתו על ידי בנו.

לפנים משורת הדין הסכים כאמור המשיב לערוך ביקורת בנכס ולהתרשם מי המחזיקים ביחידות השונות אך העורר לא אפשר זאת.

אין אנו מוסמכים לדון שוב באותן טענות שהוכרעו כבר בערר 14009908 ובוודאי שאם כוונת העורר לערער על החלטת ועדת הערר הקודמת הרי שאין אנו מוסמכים לדון בטענות שכאלה.

ברור לכל כי ועדת הערר אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטות הרכבים קודמים לה שניתנו באותו עניין. אין וה מסמכותה ואין זה ראוי מבחינת כלל כיבוד הערכאות והיציבות הנדרשת ממערכת מנהלית תוך שהאזרח, כמו גם הרשות, מסתמכים על יציבות זּו, לערער את יסודות כלל כיבוד הערכאות והשאיפה ליצור רצף הגיוני של החלטות שיפוטיות ומנהליות בכדי שניתן יהיה לכלכל את מדיניותם תוך הסתמכות סבירה.

לפיכך מתקבלת טענת המשיב ודין הערר ככל שהוא מתייחס לטענת אינני מחזיק בשטת של 1657 מייר ו/או אינני מחזיק בנכס מספר 2000390046 לחידחות .

ביחס לטענות העורר כי היה על המשיב לרשום מחזיקים שונים לרבות את בנו של העורר כמחזיקים בשטחים שונים כחלק מהנכס הנייל (ככל הנראה) הרי שהעורר לא הצביע על השגה ו/או הודעה שהוגשו למנהל הארנונה בעניין זה וממילא לא יכול היה לערור על החלטתו של מנהל הארנונה לסרב לרשום הודעות שמסר על מחזיקים ו/או על דיווח שמטר על תילופי מחזּיקים כנהוג במקרים שכאלה בצירוף הסכמי שכירות ותשריטי ויהוי של החלקים מהנכס המושכרים לצדדים שלישיים.

העורר אף לא טען כי הגיש דיווח שכוח.

בנסיבות אלה ומאחר ואין בפני ועדת הערר השגה הרי שלא יכול לחיות שמנהל הארנונה דחה את השגת העורר ועל כן ועדת הערר נעדרת סמכות לדון בטענות אלה.

לפיכך גם דין חלק הערר המתייחס לרישום המחזיקים השוכרים מאלי עובדיה יחידות דיור בנכס הנייל ו/או מתייחס לבנו המחציק בחלקים שאינם מסומנים צהוב בע/1 , להידחות.

שמורה לעורר הזכות לדווח לעיריית תל אביב על המחציקים בנכסים בצירוף הסכמי שכירות ותרשימי הנכטים ותוך שהוא מאפשר לנציגי המשיב לבקר בנכסים ולאמת את הדיווחים.

לא מצאנו מקום לחרוג מהתלטותינו הקודמות בעניין מתחם לובטקין ועל כן לא יחויב העורר בהוצאות המשיב במקרה זה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18.7.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם התלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

\ -

2 / / 4

*ויר: עָריד אלון צדוק חבר: עו'יד/רו'/ח אבשלום לוי חבר: ער''ד גדי טל

. קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140009908 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו''ר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו'/ח אבשלום לול

חבר: עו''ד גדי טל

העורר: אלי עובדיה

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

בהחלטתנו מיום 12.3.2015 הורינו על חיפוך סדר הבאת הראיות באופן שהמשיב נצטווה להגיש ראיותיו קודם להגשת ראיות העורר .

בעקבות החלטתנו וו קיימנו דיון ביום 2.8.2015 בו נשמעו ראיות הצדדים ביחס למחלוקת בשאלת חיוב השטח של 548 מ"ר.

החלטתנו ניתנה לאחר שהמשיב לא מילא אחר התלטת ועדת הערר שציוותה עליו למסור פרטים נוספים ביחס לוּיחוי הנכס נשוא הערר וייתוס המחציקיט בנכס בדרך של תצחיר.

בטרם ניתן החלטתנו הסופית נוכיר בקצרה את המחלוקת שהתבררה בערר וחז:

העורר הגיש ערר בשל חיובו בארנונה בגין שני נכסים ברחוב לובטקין 19 בתל אביב, בשטת של 0 מ"ר ובשטח של 548 מ"ר.

העורר העלה טענת איני מחציק, טען כנגד חיוב רטרואקטיבי החל מיום 1.6.2007 וטען כי שלא כפי שנוהג מנהל הארנונה ביחס לכלל התיובים בארנונה בתחומי העיר תל אביב במקרה זה 'יגולגליי נטל הראייה לעורר להוכיח כי אינו מחזיק בנכטיס ואילו המשיב חייב את כלל בני משפחת עובדיה בתיק וה ובתיקים אחרים כמתזיקיס בשטחים הנייל בכדי להפעיל עליהם לחי על מנת שיצביעו על המשתמש והמחזיק הנכון.

בכתב התשובה הסביר המשיב כי העורר נרשם כמחזיק בנכט יחד עס מחציקים נוספים כמפורט בתשובת המשיב להשגה כבר ב 2007 ומכוח היותם בעלי הגיקה הקרובה ביותר לנכס ובשל העובדה כי המחציקים או מי מטעמם סירבו לעירייה לאפשר מדידה בנכס.

במהלך הדיון בתיק וה ביום 21.12.2014 הגיש חמשיב הודעה בתיק זה ובתיקים אחרים בה מסר

כדלקמן:

+ לאחר הדיון המקדמי האחרון נפגש מר אלי עובדית עם מנהל האדנונה. לאחד שהעודר אלו עובדיה הצהיר כי שטח של 1657 מ"ר שנמדד תוא בתזקתו ובשימוש למגורים ולאחל ב'ליקות נוספות ומעמיקות שנעשו לאוד מולכבותו של המתחתם, הסכימה העירייה להסב את השגון 6 צבצבשטת של 1429 מלר על שם אלי עובליה בלבד ממועד תחילת החיוב, החל מתאריך 4 נמצא כי בוצעה תוספת בניה בסך 228 מייד דהיינו השטח לחיוב :היה ממועד המלידה 7 מד.... במעמד החיוב זה , יוותד המשיב על חיוב יתר העוררים בשטת זתי.

בסיום הדיון ביום 21.12.2014 נתקבלה החלטת ביניים אשר למעשה נתנה תוקף החלטה להסכמה

בין הצדדים וזו לשון ההחלטה:

* עיקר הדיון נסוב סביב תשריט מדידת הנכס מיום 17.9.2013 (מ/1) , למעשה מסכימים הצדדים ביחס להיקף ההוב (סיווג הנכס מיום 17.9.2013 והם נותרים הלוקים ביהס לחיוב הארנונת בגין נכס זה לתקופת שקדמה ליום 17.9.2013 .

משמעות תוצאות הדיון היום היא שחלק מהעוררים של חלק מבני משפחת עובדיה יתקבלו בחלקם ותיוותדנה מתלוקות ביחס לחיובים לתקופות שקדמו ליום 17.9.2013 וביחס ל 548 מל בחיוב שאינו למגולים?.

ביום 21.12.2014 התקבלה החלטת ועדת הערר בתיקים אחרים אשר אינם נוגעים לעורר בה נקבע

כדלקמן:

לאוד האמור לעיל ולאחר שנמצא, בהסכמת הצדלים בתיק 14009908 , כי אלי עובדית הוא המחזיק בנכס על פי תשריט מ/1 מיום 17.9.13 ולאוד הצהרת ביכ המשיב כי המשיב אינו רואת מחזיקים אחרים כחייבים בגין התקופה שלפני מועד זה, הרי שדין הערד הנוכחי להתקבל חלקית ביחס לשטח זה. נכס מספר 2000397686 ,

הוועדה תמשיך ותדון בטענות העולרים כי הם אינם מחזיקים בשטח של 548 מ" נכס מס/ 6 אולם החלטה בעניין זה תתקבל בנפרד שכן תלויה ועומדת בקשת העוררים לקבל את הערר בעניין זה בשל אי עמידת תמשיב בהוראות הנועדת על פי ההלטתה מלום 11.8.14 .

ביום 29.3.2015 הגיש המשיב את סיכום טענותיו ביחס לשאלת החיוב הרטרואקטיבי.

ביום 31.5.2015 הגיש העורר את סיכום טענותיו ביחס לשאלת החיוב הרטרואקטיבי.

נותר לנו לפיכך להכריע שתי מחלוקות :

האחת - האם יש לקבל את הערר של העורר כנגד חיובו בארנונה בשטח של 548 מ"ר

השניה - האם יש לקבל את ערר העורר כנגד חיובו בארנונה ביחס לשטח על פי תשריט מ/1 בשטח של כ 1657 מ"ר לתקופה הקודמת ליום 17.9.2013 .

נכריע תחילה בשאלה הראשונה הנוגעת לחיובו של העורר בשטח של כ 548 מ"ר מעברך לשטח של 7 מ"ר.

אמרנו בהתלטתנו מיום 12.3.2015 כי בתשובת מנהל הארנונה להשגה אין התייחסות לנכס נשוא המחלוקת שנותרה להכרעה, אין ויהוי ספציפי של אחזקת העורר ואין חפנייה לאחוקה אישית של העורר בנכס זה.

ברור, כפי שעולה מהבקשות , התגובות לבקשות , הודעות המשיב והדיונים שנתקיימו בפנינו כי חיוב העורר במקרה וה יחד ולחוד עם עוררים נוספים בני משפחת עובדיה נעשה באופן כללי, לא ספציפי וכפועל יוצא מכך שלטענת המשיב לא אשרו לו העוררים לבצע מדידה בשטח ולייחס את האחוקה בנכס זה ספציפית לנישום מסוים.

כאמור, וועדת הערר עשתה שימוש בסמכותה לפי תקנות 14 ו - 18 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת ערר), תשל"ו-1977 והורתה למשיב להגיש תצהיר בו ימסרו פרטים נוספים ביחט לעמדת המשיב בעניין זיהוי הנכס נשוא הערר וייחוס המתזיקים לנכס.

בהחלטת הביניים מיום 12.3.2015 נדרשנו לבקשת העורר לקבל את הערר לאור הימנעות המשיב מלמלא אחר החלטת הועדה ואי הגשת התצחיר הנייל.

ערכנו דיון בהחלטתנו הקודמת בשאלה האם מוסמכת ועדת הערר לקבל את הערר על יסוד התעלמות המשיב מהתלטות הועדה וציינו כי מתקין התקנות שותק בעניין וּח.

יחד עם ואת ציינו כי תקנה 9 לתקנות מאפשרת לוועדה לדון בערר ולהחליט בו על יסוד החומר בכתב שהובא לפניה ובהעדרס של בעלי הדין, אם אף אחד מהם לא ביקש בכתב להתייצב לפניה על מנת להשמלע טענותיו.

עוד הפנתה ועדת הערר לתקנה 17 לתקנות המאפשרת לוועדה שלא לחיוקק לכל נימוק שלא יצוין בכתב הערר או בתשובה, אלא אס היא משוכנעת שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו, או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק.

בהתייחס להשתלשלות העניינים דלעיל ועל מנת להביא לסיום הדיון בתיקים אלה קבענו בהחלטתנו הקודמת כי אין מנוס משמיעת ראיות ביחס לחלק הערר בגינו טרם ניתנה הכרעתנו והורינו כאמור על שינוי טדר הבאת הראיות .

חמשיב הגיש את תצהירה של הגבי ורדי לוי המשמשת כמנהלת מחלקת בתינת חיובים באגף לחיובי ארנונה.

עדת המשיב שבה וציינה כי במשך שנים לא מאפשרים בני משפחת עובדיה לנציגי העירייה לבצע ביקורת בשטח.

עדת המשיב צירפה לתצהירה תצלום אויר ומפת מדידה של המתחם.

היא ציינה כי בעבר חויב שמואל עובדיה בגין שטח של 724 מ"ר אשר כלל בתוכו את השטח שנותר למחלוקת בערר זה ולאחר מכן חויבה המחציקה א.ב.עצ דקו (1991) בעקבות ביקורת שנערכה במקום.

עדת המשיב הרחיבה ופירטה את השתלשלות העובדות שהביאו לרישום א.ב. עצ דקו 2011 חומר בניין ברק בע"מ וואת עד להתייצבותו של מר ברק עובדיה (העורר בתיק וה) אצל המשיב ובקשתו לצמצם את שטח האתוקה של החברה שבשליטתו.

בעקבות החלטת ועדת הערר בעררים 140005445 ו 140006784 בה נקבע כי א.א. עץ דקו 2011 בע"מ מחויקה רק בשטח של 252 מ"ר העביר המשיב (כך על פי עדות עדת המשיב) שטת של 548 מייר על שמו של שמואל עובדיה ( בהתאם להצהרתו של ברק עובדיה).

בהתאם לעדותה הראשית של עדת המשיב: יילאחר ששמואל עובדיה חודיע כי אינו מחזיק בנכס ולאור העובדה שכל בני משפחת עובדיה מחוּיקים במתחם זה הוטב חשבון הארנונה על העוררים בערר דנןיי

עדת המשיב מסבירה בתצחירה את רישומם של העוררים כמחזיקים כך:

טענתם של העולרים שכביכול לא התזיקו בנכס, אינה עולה בקנה אחד עם רישומי העיריית כמפודט לעיל או עם התנהלותס במשך השנים. כך למשל נכחו חלק מהעודרים בביקורות שנעדכו בנכס בשנים בה( הייתה עץ דקו על גלגוליה השונים רשומה כמחזיקה בנכס/.

נציין כבר כעת. לתצהיר עדת המשיב לא צורפה ראיה פוזיטיבית כלשהי הקושרת את העורר עס הנכס נשוא הערר כדוגמת חוזה ו/או עדות על שליטה ו/או ראיה על קבלת דמי שכירות מהשכרת המתחם ו/או עדות על שימוש בנכס ו/או כל ראיה או קצה קציה של ראיה אשר יכולה להצביע על זיקתו של העורר לנכס וּה.

למעשה מודה עדת המשיב כי ההחלטה להשית את חיובי הארנונה על העורר נעשתה בדרך שיורית וכברירת מחדל לאור העובדה שלא היה בידי המשיב מידע ביחס למחציק הנכון שעושה שימוש בנכס נשוא הערר.

העורר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בו טען כי אינו מחזיק בנכט .

ביום 2.8.2015 התקיים דיון ההוכחות בתיק זה.

עדת המשיב נחקרה על תצהירה ועדותה לא הוסיפה או שינתה מהרושס שהתקבל מתצהירה.

היא אומנם צירפה סוף סוף לתצהירה תצלום אויר ועליו מידות (נספת א') אך לא העידה כי חייתה

בנכס או ראתה מי מחציק בו אלא ציינה כך :

*כשאתה אומר לי שלא צרפתי אסמכתאות כי לא הייתי בנכס אני משיבה שלא הייתי בנכס כי לא התאפשרה כניסה לנכס...,548 מל מחויב בהתאם להשתלשלות החיובים כפי שתיאלתי לעיל (בתצהיל??/

לשאלת הוועדה השיבה עדת המשיב:

'נספת א 1 המפרט מידות בסך כולל של 724.76 מלר הוא השטת הכולל בתוכו גם את השטת נשוא הערר הזה המתייחס למלידה שנעשתה ביום 5.11.98 .%

העדה המשיכה והשיבה:

לאינני יודעת מה יש בשטח זה. לא *כול להיות שמדובר בקרקע תפוסה שכן רואים בתצ'/א

נכסים בנויים. תשימוש: כול להיות גם למגולים....אני מודה שאינני יודעת מי מבני משפחת

עובדיה מחזיק בפועל בשטת נשוא העדר...כשחייבנו את כולם עשינו זאת על פי הנתונים שתיו לנו לגבי כל משפחת פלוס מסמכים נוספים שהתקבלו על ידי חלמיש לגבי כל המתחט כולו ובהתאם לכך חייבנו את כל בעלי הזיקת וזאת לאחר ששלחנו מכתב בשנת 2011 לכל המחזיקים במתחם לפנות אלינו לצורכ? מדידת ולא נענינו/

העורר אלי עובדיה נתקר על תצהירו והעיד כי אינו מחויק בנכס . הוא העיד שהוא מכיר את הנכס אך אמר כי אינו יודע מי מחזציק ביתרת 548 חמייר.

''בחיים לא החזקתי בשטח זה, מעולט לא עשיתי בו שימוש...אני יודע איפה זה...אבל אני לא יודע מי מחזיק את זה'י

התמונה העובדתית העולה מהראיות שהובאו בפנינו ברורה על אף מורכבותה.

המשיב לא הצלית להציג ראיה הקושרת בין העורר לבין שטח המריבה ומקימה זיקה בינו לבין הנכס נשוא הערר.

איננו טומניס ראשנו בחול ואיננו מתעלמים מהנסיבות המתוארות על ידי עדת משיב בגינן אין בידי המשיב ראיות המצביעות על המחזיק בפועל בשטת נשוא הערר .

יחד עם ואת , לא נוכל לתת ידינו לשיטת חיוב המתבטסת על גבייה רוחבית של כל הגובלים בשטח מסוים או כל מי שקשור בקשר משפתתי או חברתי כזה או אחר בסביבת הנכס ואשר בקשר וח יש בכדי לקשור אותו לחיוב , כל ואת במטרה להפעיל לח על המחזיק הנכון להתחייב בעצמו בחיובים בכדי למנוע חיובי שווא על בני משפחתו או שכניו או הקרובים לו בקרבה כלשחי.

למשיב עומדים כלים חוקיים להתמודד עס המכשולים שמטילים עליו צדדים שלישיים ביחס לבחינת החיובים בגין הנכס נשוא הערר גם אס בין המקשים עליו נמצאים הנישומים הפוטנציאלייס.

השתלשלות העניינים בתיק וה כפי שתובא להלן מוכיחה כי אכן ניתן להגיע להחלטה ביחס לנישום הנכון אשר אותו יש לחייב וכי שיטת ההטלה הכללית אינה ראויה.

גם אם מדובר בייקשירת קשר שתיקה עבריינייי כדברי בייכ המשיב בסיכומיו הרי שלא ניתן בשל החשש כי מספר נישומים התקבצו יחד בכדי למנוע מהמשיב גביית אמת של מס בכדי לחטיל על קבוצה מוגדרת את סך החיובים . אס אכן קשרו אורתים במתחט לובטקין בתל אביב קשר שתיקה עברייני בכדי למנוע מהמשיב להפעיל סמכויותיו הדרך להתמודד כנגד התנהגות חמורה שכזו אינה בדרך של השתת חיוב ארנונה כללי , כמעט ערטילאי . אין וו דרכה של רשות שלטונית.

ביום 25.5.2016 הגיש בייכ העורר בקשה להוספת ראיה לתיק ערר זה וזאת על אף שנסתיים פרק הבאת חראיות בערר וּה.

בהתלטתנו ביחס לבקשה וו העברנו את הבקשה לתגובת בייכ המשיב ולאור תוכנה המלצנו למשיב לשקול קבלת העררים ללא צו להוצאות.

חשבנו כי הראיה שצירופה מתבקש יש בח כדי ללמד כי בידי המשיב יש כיום מידע ספציפי ביחס למחזיק הנכון בשטח נשוא הערר וזאת בהתאם למכתבו של מנהל היחידה לבתינת חיובים

במגורים אשר כתב לברק עובדיה ממש כך :

/בהתאם לביקורת שערכנו במקום ביצענו שינוי בדיישום המחזיק בנכס שבנדון כמפורט?

ביום 27.6.2016 התקבלה הודעה מטעם המשיב בה הביע המשיב עמדתו בהמשך להמלצת ועדת הערר.

חמשיב מתאר את השתלשלות העניינים העובדתית מבחינתו בתיק וה ומודיע כי בניגוד לניסיונותיו הקודמים לערוך ביקור בשטת הנכס נשוא הערר רק בתחילת 2016 צלחה דרכו של המשיב לתדור למתחם ולבצע בדיקה ראשונית של השטחים במתחם לרבות הנכס נשוא הערר.

*יבבדיקה זו נמצא כי העולר שמואל עובדית הינו בעל הזיקה הקדובה ביותר לנכס מבין יתר בני המשפחה, במצב דבלים זת יתיה נכון יותד לחייבו בגין התקופה שבמחלוקת באופן בלעד?/

*מן האמוד עולה שהמשיב מסכים להצעת ועדת העדר מתאריך 25.516 לקבל את העדרים שהוגשו על ידי יתד בניי המשפחה המתגוללים במתתם ללא צו להוצאות/

הנה כי כן , אין עוד צורך להכריע בבקשת העורר שכן המשיב בעצמו מצטרף לעמדת העוררים לפיה בעצם ההתלטה להעביר על שמו של שמואל עובדיה את החיובים לאחר הבדיקה יש גם לקבל את הערר שהוגש על ידי יתר העוררים.

עולה גם מעמדת המשיב כי מתקבלת טענת העורר לפיה לא התזיק בנכס זה במועד שקדם להעברת החיוב משמו לשמו של הנישום החדש.

מכל האמור לעיל ולאור עמדת המשיב דין הערר בעניין גה להתקבל.

לכאורה ובשים לכל התמשכות ההליכים בתיק וה ותוצאת הדיון חיה נכון כי נעתר לבקשת בייפ העורר ונשית על המשיב הוצאות ראליות ביחס לניהול הליך זה שכן בייכ העורר טען מיום קבלת החיובים ובאופן עקבי כי אין בסיס לחיוב העורר בארנונה בגין הנכס נשוא הערר.

אלא שכפי שוועדת הערר אינה יכולה לעצוס עיניה ולהתעלס מהתשש לפגיעה בזכויות הנישומים (כפי העולה בהחלטתה) הרי שאין הועדה יכולה להתעלם מהתנהלות הנישומים בסביבת מתחם לובטיקן הנייל בכלל והתנהלות העורר נשוא החלטה זו בפרט בכל הקשור למסירת מידע למשיב על המתזיקים במתחם .

תשובות העורר במהלך דיוני ההוכחות הותירו תחושה כי העורר יודע איוּה שימוש נעשה בנכס נשוא הערר, הוא מכיר את הנכס הסמוך לנכס שלוו ואף יודע על ידי מי נעשח השימוש. מסיבותיו שלו הוא בוחר להימנע ממסירת מידע שכוה למשיב .

כמו כן, המשיב פעל בסופו של יום על פי המלצת ועדת הערר מיום 25.5.2016 והסכים לקבלת הערר ללא צו להוצאות.

אשר על כן בבואנו לבחון את בקשת בייכ העורר להשית על המשיב את הוצאות ניהול ההליך לא נוכל להתעלם מהתנהלות הדברים ,מתפקידו של המשיב וחובתו לפעול לגביית מס אמת בגין כל נכס ברחבי העיר ומהעובדה שהמשיב פעל בהתאם להמלצת ועדת הערר ונתן הסכמתו לקבלת העררים.

בעניין השטח של 548 מ"ר הערר מתקבל.

בשים לב לאמור לעיל החלטנו שאין להשית על המשיב הוצאות בגין חלק וה של הערר.

5

שאלת החיוב הרטרואקטיבי:

כאמור לעיל אין מחלוקת בין העורר למשיב ביחס לחיוב השטח של 1657 מ"ר החל מיום 30.9.14.

המחלוקת מתייחסת לכך שהמשיב חייב את העורר בגין שטח זּה בהיקף של 1429 מ"ר מיום 7 וְ 228 מ"ר נוספים החל מיום 2.4.14 .

ביחס לכך טען בייכ העורר בדיון מיום 21.12.2014 כדלקמן :

יאיננו מסכימים להחלת החיוב קודם ליום 17.9.2013 כפי שטען מלשי, הנכסים האלה הוחזקו על ידי צדדים שלישיים שלא אפשרו לו לעשות שימוש בנכס, אני אוסיף ואטען כי הנכסים האלה לא היו ראויים לשימוש לפני :וס 17.9,2013 /

בייכ המשיב טען באותו הדיון :

*אנו טוענים כי לוועדת העדר אין סמכות לדון בחיוב רטלואקטיבי וסמכות הוועדת תמוגגלת לשנות המס 2013-2014 בהתאם להסכמות בין הצדדים ומכל מקום מדובר בתיוב רטדואקטיבי שיעמוד בתנאי הפסיקה ואנו נגן עליו בערכאה המתאימהת/

האם מוסמכת הוועדה לדון במקרה שבפנינו בטענת העורר ביחס לחיובים הרטרואקטייביים :

הננו סבורים כי המחלוקת בסוגית החיוב הרטרואקטיבי בנסיבות העניין נתונה לסמכותה של הוועדה בשים לב לפסיקת בתי-המשפט המנהליים.

אמנם, ועדת הערר מוגבלת בסמכותה לרשימת העניינים המנויים בסעיף .3 לחוק הערר לקביעת ארנונה, ובמקרה שבפנינו טען העורר כי אינו יימחזיק בנכסיי וטענתו ביחס לגודל הנכס וכפועל יוצא מכך היקף החיובים, אלא ששאלת התיוב הרטרואקטיבי במחלוקת שבפנינו הייתה חלק בלתי נפרד מהסוגיות של ההחוקה בנכס או הטענות על גודלו של הנכס -- אשר אין חולק כי הן נתונות לסמכות הוועדה, ולפיכך, ובהתאם לפסיקה המתייחסת לסמכויות שלובות אלה לא ניתן לקבוע כי ההכרעה בשאלת תוקפם של החיובים הרטרואקטיביים חורגת מגבולות סמכויות הוועדה

לעניין וח ראה עמיינ (י-ם) 47425-12-11 ישיבת החיים והשלוס ני מנהל הארנונה בעיריית ירושלים (1.4.12), בפסקה 12; שם נקבע כי שאלת החיוב הרטרואקטיבי שלובה בשאלת סיווג.

וראה עמנ (י-ס) 22338-05-14 ישיבת אמרי דעת ני מנהל הארנונה של עיריית ירושלים.

לאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם בשאלת החיוב הרטרואקטיבי וסמכות הועדה לדון בשאלות אלה נתקיים ביום 2.8.2015 דיון ההוכחות בתיק זה.

הצדדים לא התייחסו במהלך הבאת הראיות לטענות העורר ביחס לשנים בהן חוליב (2007-2013 .

למעשה טענות העורר בעניין זה נטענו על ידי בא כוחו בדיון מיום 21.12.14 (אינני מחזיק ו/או נכס לא ראוי לשימוש) אולם העורר לא הביא כל ראיה להוכחת טענות אלה.

עיינו בתצהירו של העורר אולם גם בתצהיר וה לא הביא העורר ראיות לתמיכה בטענותיו אלה אולי בשל העובדה שהתצהיר הוגש עוד קודם להטכמה בינו לבין חמשיב ביחס לאחוקה בנכס שבמחלוקת מיום 17.9.2013 .

מאחר והגענו למסקנה כי בסמכותנו לדון בתוקף החיובים הרטרואקטיביים כאמור לעיל ועל מנת שבכל ואת יינתן לעורר יומו בפנינו ( על אף שניתנה לו ההודמנות ולא עשה כן) נאפשר לצדדים להביא ראיותיהם לעניין טענות העורר ביחס לחיוב משנת 2007 ועד 2013 כפי שנטענו על ידי בא כוחו וכפי שציטטנו לעיל ובשתי העילות הנייל בלבד : אינני מחויק ו/או אחוקח על ידי צד שלישי ונכס לא ראוי לשימוש.

למעלה מן הצורך נציין כי שתי הטענות אינן יכולות לחיות יחד כי אם אכן החציק בנכסים צד שלישי כלשחו לא ניתן *היה להוכיח כי הנכס ראוי לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות. לא זו אף וּו, אם העורר טוען כי צד שלישי כלשהו החזיק בנכסים אלה קודם למועד בו הוא מודה שהוא מחזיק בהם (לפני 17.9.13) יתכבד ויודיע לוועדה עוד קודם למועד הדיון הבא על והות הצדדים השלישיים על מנת שאלו יוּמנו לדיון שכן הס עלולים להיפגע מהחלטת הועדה.

היה והעורר חוור בו מהטענות ביחס לאי אתזקה ו/או נכס אינו ראוי לשימוש ומתמקד בשאלת החיוב הרטרואקטיבי כשלעצמה יודיע על כך לוועדה במקום להגיש תצחיר בעניין טענותיו הנייל יגיש את סיכום טענותיו ביחס לתוקף החיוב הרטרואקטיבי מבתינה משפטית והחלטת הועדה תינתן בהתאם.

לאור האמור לעיל הגנו קובעים כדלקמן:

בעניין השטח של 548 מ"ר הערר מתקבל.

בעניין השטח של 1657 מ"ר הננו קובעים כי הועדה מוסמכת לדון בטענות העורר ביחס לחיובים הרטרואקטיבייס בהתייחס לנכס זה מיום 1.6.2007 ( חלק של 1429 מ"ר) .

חננו מאפשרים לעורר להגיש תצהיר משלים לעניין טענותיו כי לא החזיק בנכס וה לפני יום 3 ו)/או כי הנכס לא היה ראוי לשימוש לפני יום 17.9.2013 וזאת עד ליום 25.8.2016 ,

ניתנת לעורר האפשרות להגיש עד למועד וה הודעה לפיה הוא חוור בו מהטענות העובדתיות אך עומד על כך שמבחינה משפטית המשיב אינו יכול לחייב אותו רטרואקטיבית בגין שטח וה לפני יום 17.9.13 ולהגיש את סיכום טענותיו המשפטיות בעניין זה באותו המועד בהיקף שלא יעלה על 2 עמודים.

היה והעורר יגיש תצהיר יגיש המשיב תצחיר משלים בתוך 30 יום מקבלת תצחיר העורר.

היה והעורר יגיש סיכומים יגיש המשיב סיכומיו באותו היקף בתוך 30 :וס מקבלת סיכומי העורר.

בכל מקרה קובעים אנו תזכורת פנימית ליום 19.9.16.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18.7.2016.

\ / |

\ נש

יוי/ר: ויד אלון צדוק חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי חבר ויד גדי טל % צ

צ

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140012085 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו''ד גדי טל

העורר: | סער סעדה קובי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

תחלטת

המחלוקת נשוא ערר זה נוגעת לנכס בשטח של 18 מ"ר ברחוב העליה 53 וביחס לתקופת חיוב המתחילה ביום 4.7.11 ומסתיימת ביום 11.12.13 .

העורר חגיש ערר בשל חיובו בארנונה בגין נכס וה

העורר מבקש מועדת הערר לקבוע כי בתקופת המחלוקת כאמור לעיל יש לקבוע כי לא הוא היה המחזיק לעניין חיוב בארנונה.

העורר טען כי הצדדים השלישים, הגבי מיטל מור ודניאל סוויסה הס שצריכים לשאת בנטל הארגונה שכן מיטל מור היא שצריכה להירשם כמחציקה בנכס שבמחלוקת בתקופה שבמחלוקת וכפועל יוצא מכך לשאת בעצמה בחיובי הארנונח בגין נכס וה.

נתייחס לצדדים השלישיים בהחלטתנו בתור הצד השלישי ובלשון נקבה שכן הגבי מיטל מור חייתה העוררת בערר קודם שהתברר באותו עניין.

קודם לבירור המחלוקת בפנינו במסגרת ערר גח נתברר הערר שהגישה הגב' מיטל מור כנגד החלטת המשיב לרשוט אותה כמחציקה בנכס נשוא המחלוקת.

בערר מספר 140007706 טענה הצד השלישי כי לא התויקה בנכס נשוא הערר וכי המכתב הנתזה להיות מכתב שנשלח בשמה ומבקש לרשום נכס גה על שמה (נספח 6 לכתב הערר בערר שבפנינו)

לא נשלת על ידה, זויף ויש לבטל את הפעולה שנתבצעה ברישומי המשיב מכוח הודעה זו.

בעקבות טענות הצד השלישי ובהתבסס על הדיווח שמסר העורר למשיב ביום 4.7.11 ( מע)

הסכים המשיב לביטול רישום הנכס על שמה של העוררת והשיב את הרישום על שמו של העורר.

בעקבות החלטת המשיב נמחק ערר מספר 140007706 . (ראח נספת אי לתצהיר עד המשיב).

העורר טען בפני ועדת ערר כי אין לראות בו המחציק בנכס ואת מהנימוקים שפורטו בכתב הערר ובתצהירו של העורר וכי על המשיב לסטות מהמסלול המקובל בהתאם למתווה הקבוע בסעיף 325 לפקודת העיריות ולא לקבל את הודעת הצד השלישי על חדילת חזקה בנכס כל ואת מהסיבות שפרט בכתב הערר ובסיכומיו והן על קצה המזלג: הנסיבות בתיק ה אינן מצדיקות מתן ייהגנחיי למשיב על פי סעיף 325 לפקודת העיריות, המשיב התרשל ולא פעל בהתאם לחובתו לבדוק את מהימנות הודעת הצד השלישי על חדילת החזקתו בנכס, הנכס היה רשום במשך כשנתיים על שמה של הצד השלישי ואילו המשיב שינה בדיעבד את רישום החוקה בנכס רק על פי הצהרתה של הצד השלישי ומבלי שבדק עט העורר את מהמנות טענותיה של הצד השלישי..

המשיב דחה את טענות העורר וטען כי הוא מחויב לפעול על פי הוראות החוק וכמצוות המחוקק משנתקבלה אצלו הודעת הצד השלישי על חדילת ההתוקה בנכס ועל כך שהנכסים שהועברו על שמה החל מיום 1.10.11 כוללים בטעות את הנכס נשוא הערר .

בעקבות דחיית השגתה של העוררת בעניין ה היא הגישה ערר 140007706 ובעקבות הערר נעתר חמשיב לבקשתה ושב ורשס את הנכס נשוא הערר על שם העורר שכן הוא שהחזיק בו על פי דיוות שמסר למשיב ביום 4.7.11 .

המשיב טען כי אינו יכול להיות תלוי בתוצאות סכסוך בין מחויקים כדוגמת המחלוקת שנתגלעה בתיק וה בין העורר לבין מי ששכרה ממנו ו/או יחד איתו את הנכס, הסכם השכירות שדוות למשיב אינו כולל תשריט וממילא לא הוכת כי הוא מתייחס לנכס נשוא הערר וממצאי הביקורת בנכס העלו כי השטח המושכר לצד השלישי אינו כולל את הנכס נשוא הערר.

הצד השלישי טענה כי הנכס נשוא הערר הינו יחידת דיור אשר עם הזּמן הפכה למחסן של הבניין, לגבי יחידה זו לא נחתם הסכם שכירות עס העורר ולא נעשה בה שימוש על ידי הצד השלישי.

הצד השלישי טענה כי הוכת במסגרת הערר כי טענת העורר לפיה מדובר במטבח של הבר שהושכר במסגרת הסכט השכירות נמצאה כשקרית.

הצד השלישי הפנתה לכך שגם העורר הודה במהלך דיוני הערר כי סירבה לצרף הסכמתה לתשריט הנכס הכולל את הנכס נשוא הערר וכי ממילא יתר המחלוקות בינה לבין העורר תתבררנה בערכאה המתאימה.

הצדדים הביאו ראיותיהס בדרך של תצהירי עדות ראשית וביום 24.1.2016 התקיים דיון הוכחות בפנינו.

לאחר ששמענו את עדי הצדדים ולאחר שעלינו בכתבי הטענות ובסיכומיס ניתן לסכם את התמונה

העובדתית שנפרסה בפנינו כדלקמן:

העורר והצד השלישי הקימו שותפות להפעלת בר במבנה בו נמצא הנכס נשוא הערר.

העורר השכיר לשותפות בשכירות משנה את הנכס אותו שכר .

מסיבות הקשורות בתכנון המס בין השותפים חתמה הצד השלישי על הסכם השכירות בשם השותפות.

אין מחלוקת כי חוזה השכירות שדווח למשיב ביחס לבר לא כלל תשריט המציין מהו בדיוק השטח המושכר.(ראה מוצגים מ/1- מ/4)

אין חולק כי כאשר ביקש העורר מהצד השלישי לחתום על תשריט הכולל בין השאר את הנכס נשוא הערר סירבה הצד השלישי לעשות כך.

העורר העיד על כך :

*כשאת שואלת אותי איך בתול בעל מקצוע בתחום הנדע , איך לא צירפתי להסכם תשליט שיציין מהו בדיוק השטח המושכל, אני משיב שלא היה בידי תשריט וכשהיה בידי תשריט השוכלים לא הסכימו לצדף את התימתם?

במהלך עדותו אישר העורר כי בין העורר לצד השלישי נתונה מחלוקת עמוקה ביחס לשותפות ביניהם לרבות ביחס להסכם השכירות ואף תיאר בעדותו מערכת חוצית שכוללת הסכמות בעל פה, טענות לציוף וכיובי.

כך למשל השיב העד בעדותו:

*נספת 4 לערר אני טוען שחלקו מזויף, מהילד השכידות מזולף, נכתב מתיר לא בהסכמתי....מעולם לא לאיתי שק?ל מהעסק הזה. הייתי שותף פולמלי ולכן לא התעקשתי שירשם שמי בעידייה למרות שהיית שותף בעסק...הסיבה לכך שהשותפות לא שילמה שכירות נוגעת ליחסיי עם השותפים ולשיקולים בין השותפים...כשאת שואלת אותי מדוע לא כל מה שמופיע בסעיף 3 לתצתירי שורדה 4 מהסוף בא לידי ביטוי בהסכם תשכילות עליו אני מבקש להסתמך לצרכי אדנונה אני משיב כי הלו הסכמות גם בע/פ/

בכדי לקבל רושם נוסף ביחס למערכת היחסים בין הצדדים ניתן לצטט חלק מהתשובות שהשיב העורר לחקירתו הנגדית של בייכ הצד השלישי, תשובות שבחלקן אף עומדות בסתירה לחלקה

הראשון של עדותו:

,אני לא (יתרתי על תשלומי הארנונהמטעם השוכרת ....יש הסכם שותפות ומה שכתוב בו הוא שקובע , לא היה סיכום ביננו שאני וותד על אלנונה אלא רק על שכירות,/

מיטל מור העידה בפנינו ביחס ליחסים בין הצד השלישי לבין העורר:

*העורר היה שותף בנכס עד שתוא ראה שאין לו דווחים , התתילו תלונות מאחת הדיירות (זת הסתבך והוא פלש...העורר היה חלק מהעדבים , אני לא קובעת אס הוא עבד בעסק או לא אבל הוא היה מעורב...החלק שלי בהסכם השותפות היה שאני לוקחת על עצמי את כל הדישום כשוכרות הנכס בגלל שלכל אחד מהם ה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]