החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 14 עד 30 לאפריל 2016

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס 140012407 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררים: שמש מרדכי וגילה

- נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת'"'א בע'ימ (בהקפאת הליכים) , להלן : ''התמח'/ת/י.

החלטת

1. תיק וה הוא אחד מרביס הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחיים, תולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט,

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכזית על ידי תברת חפציבה שלימים גם היא פורקה.

3 נכון לחיוס פרויקט התחנה המרכזית החדשה מצוי בידיהס של רו"ח חיים קמלל, רו"ח עליוה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאתרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לתחברת נצבא החזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכז-לוד.]

5. בהיבט הפרוצדוראלי החלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אם להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו מבחינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. התלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

.0

.1

.2

.3

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי כולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמח''ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה וו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, חמשיב המציא חיובי ארנונה על שם התמחיית.

יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש חיתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יחסך זמן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יתזרו לדון בחיוב התמחיית בארנונה באותת תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש החנות או מי מיורשיו.

עינינו של הערר כאן נסב על חיובס של מחציקים בגין ארנונה ביחס לייחנות'י אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכצית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מתויקיט בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביהס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין זכות אובליגטורית - נושא זּה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים בא כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס ווכה בפטור בגין עכס לא ראוי לשימוש' לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יתול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המזערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאט לתקנות ההטדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסיי -- 2007 .>

טענה זו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתתילתו מיום 1.1.2013.]

לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מחזיקי בחנות בתחנה המרכזית החדשה מחויב בארנונה מכות חוקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכיט להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מי מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתת עסקו

ולא השתמש בחנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא מאז מועד הרכישה.

4. כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית: ידמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גם

בסוגיה זו לא נעסוק שכן אין זה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמי ניהולי על נכס שאינו בחוקתו ובשימושו.

5. בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו

כשרים ותואמים למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב.

6. סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: 'יהפקודהיי) קובע:

'חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מתזיקט של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה/.

7. סעיף 326 לפקודה, קובע:

"נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברתה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואט היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשביר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העטקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הגעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה"

8. נצטט מקצת מהפטיקה. בע'/א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שם נקבע:

'על פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מחציק, של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהתוקת הנכס (להלן: ''הודעת חדילהיי) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, *חויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מחזיקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הם בבחינת 'ימונע הנזק הזוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה היגו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחציקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על חרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

9. על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון י' מיבקשוילי

נ' עיריית ת''א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

ניכר בפקודת העיריות [נוסת חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווח ''מחזיקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

0. בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל האונונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע

שהרציונל חל גס בכל האמור בחדילת תוקה של מחזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת החזקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אם נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבותן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין וה תפקידו לרדת לחקר האמת.

1 בדיון יום 21.2.2016 נשמעו עדויות הצדדים.

2. לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכיחו בפנינו, לאחר שהצדדים הסכימו ואישרו

בכתב כי ערר זה הינו על נכס מספר 2365 בקומה השנייה במתחם, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

3. העובדות שהוכחו הן כדלקמן:

אי

מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכצית החדשה שנרכש ע"י העורר הייה שמש מרדכי וגילה, חנות מספר 2365 ברח' לוינסקי 108 תייא, רשום אצל המשיב כנכס מס' 2000132163 .

בייכ התמחיית הציגה בפנינו מקב\ ראיות ומסמכים שסומנו על ידנו כמוצג מש/1 כמפורט

כך:

* חוזה מכר חתום מיום 26 בספטבר שנת 1989 בינה לבין הרוכשים שמש מרדכי שמש גילה. (נספח א),

* מכתב התמחיית מיום 23.7.1996 לרוכשים בו נטען כי החנות מוכנה למסירה וממוקמת באזור הכשיר להפעלה מסחרית. (נספח בי )

מכתב העורר שמש מרדכי לתמחיית [ללא תאריך] בו מציין כתשובה לנספת בי כי החנות לא הושלמה על פי חוזה הרכישה ונספחיו וכי החנות אינה נמצאת באזור הניתן להפעלה מסחרית. נאמר לתמחיית כי אם יאשרו בכתב את האמור במכתבו הם יהיו מוכנים לקבל את החזקה בתנות. (נספח ג')

חמשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 330 לפקודת העיריות כרשוס במכתבו מיום 2.2.2015 ששוגר לעוררת הוכרמן אסתר, ומחייב בארנונה על פי התעריף המזערי החל מיום 1.1.2015

4. העיד בפנינו שמש מרדכי ואמר כי מעולם לא קיבל חזקה בנכס, לא קיבל מפתחותיו, לא עשה

שום שימוש בתנות והנכס עצמו אטום, אין ויטרינה ואינו בר שימוש. שתי תמונות הוצגו בפנינו וסומנו ע/2 וניתן לראות כי החנות אטומה בלוחות איסכורית.

5. בייכ התמתיית אישר בפנינו כי לאחר בדיקה במסמכים, אין לתמחיית כל מסמך ממנו עולה

כי העורר קיבל תוּקה ו/או מפתחות של הנכס נשוא הערר. הגבי סימה אברביה מטעם התמתיית אישרה בפנינו שלא ידוע לה אם נעשה שימוש בנכס. לשאלת בייכ המשיב ענתה כל:

יילמיטב וכרוני לא שלחנו לעורר לאורך השנים דרישות תשלום בגין דמי הניהול.'

6. בייכ המשיב צירף לתיק דו"ח ביקורת בנכס מטעם תוקריו מיום 23.12.2014 מעיון בו עולה

ברשימה כי לעניין חנות 2365 - מדובר בנכס במתתם הסגור, הנכס אטום.

7. מר אייל שר-ישראל מטעם המשיב אישר בעדותו: יילא ידוע לי על שינוי על מצב הנכס מא

שניתן פטור מארנונה כנכס לא ראוי לשימוש. יי

8. שוכנענו מהראיות ומהעדויות כי התזקה ומפתחות הנכס לא נמסרו מעולם לעוררים ולא

נעשה בו שימוש מטעמם , בהיות הנכס בקומה השנייה במתחם הסגור ובפועל אטום. נראה כי כל הצדדים הסכימו בפנינו על הנתונים העובדתיים של הנכס נשוא הערר.

9. מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, 14 באפריל 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשולו

בוועדת עהר), התשלייז- 1977 תפורסם הח

קומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

ו באתר האינטרנט "7

ו

יו"ר: עו\יד יהודה מאור | חבר: עוי/ד ורו''ח אבשלום לוי 0 קזים

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ ו בניסן תשעו

6

מספר ערר: | 10:29 / 140013793

מספרועדה: | 11347

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: גלאי גבריאל

-נ ג ד-

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

נית] והודע בנוכחות הצדדים היום 14.04.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0( / \

יו"ר: ען\ מאור יהודה חברה;/עו"ד 0 שירלי חבר: עו"ד נרו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012329 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברהח: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררת: קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע'ימ

-- ‏נגד‎ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

בהסכמת הצדדים הערר דנן עניינו חיוב נכס המותוק על ידי העוררת ברתוב יגיע כפיים 6 בתל אביב, הרשום בפנקסי העירייח כנכס מספר 2000263590, ח-ן לקוח מסי 10238127 המחויב בשטח 8 מ"ר (להלן: *יהנבסיי).

בדיון בפנינו מיום 24.6.2015 הצדדים ויתרו על הטענות המקדמיות והסכימו לשמוע את התיק לגופו של עניין ורק לגבי הנכס הנייל.

מחלוקת נטושה בין הצדדים בשאלה האם הסכמי הפשרה, שנחתמו בעבר, מחליבים את המשיב גם לשנת המס 2015 או שהמשיב כבול באותם הסכמי פשרה ויש להכילם גם כיום ולחייב את המשיב ביישומס גס לשנת המס הנוכחית.

טרם נדון לגוף הענלין, ככול שנחליט שהמשיב אינו כבול בהסכמי הפשרה שיפורטו להלקן, עלינו להחליט מי מהצדדים צודק בטענותיו בסוגיה זו.

לאחר עיון בסיכומי הצדדים בסוגיה זו, אנו קובעים כי בייכ המשיב צודק בטענותיו ונפרט כך:

א. אין חולק כי בתאריך 25.10.2007 נתתם הסכם פשרה בין הצדדים לפיו הנכס שבמחלוקת

בערר לפנינו יסווג כבית תוכנה עד ליום 30.9.2011. כך הושגה שס פשרה בקשר לנכסים נוספים וסיווגם- גם כן בפשרה. [נפנה לנספת וי לערר.]

ב. בתאריך 25.4.2013 התליטה הוועדה ליתן תוקף לפשרה נוספת בין הצדדים, הכול

במסגרת ערר מספר 140006919 ללא שקוים דיון לגופו של ערר ולטענות הצדדים וזו חלה על נכסי העוררת, לרבות הנכס נשוא הערר כאן. [נספת גי לערר.]

ג. | הסכם פשרה זה קבע מפורשות בסעיף 3 שט כי החל מיום 1.1.2015 לא יחול הטכם זה

וכל צד שומר על טענותיו. [שנת המס 2015 עומדת לדיון בפנינו לגופו של עניים.

ד. יודגש כי משנת 2007 ועד לשמיעת ערר זה, לא התנהל דיון הוכתות ולא ניתנה החלטה

לגופו של עניין האם סיווג הנכס שלפנינו, יש להכיר בו בסיווג /בית תוכנהי.

לא.

לדעתנו, פשרה כשמת כן היא. הסיבות לקבלתה הן שונות ומגוונות ולכל צד טעמיט משלו מדוע הושגה הפשרה והאט היא מתאימה לו למועד השגתה.

אין אנו נכנסים לשיקולים של שום צד האם הפשרה הוגנת, תואמת למציאות או שבאה כחלק ממכלול פתרון סיווג של כל נכסי העוררת באותה כתובת. אין אנו נכנסים לבדוק את האינטרסים של שום צד בהשגת הפשרה, כשלטעמנו תמיד היא מבורכת וחוסכת משאבים משני הצדדים,

איו בפשרות שהושגו, ממוקדות מועד, כדי ליצור מעשה בית דין ולחייב את המשיב להמשיך ולדבוק בפשרה כלשהיא מבלי שתיפגע וכותו, יאמר אף חובתו, לבדוק בחלוף שנים רבות האם לגופו של עניין יש מקום לאמף פשרה זו גט לשנת המט 2015 ולהמשיך לסווג את הנכס כבית תוכנה.

לדעתנו שונה המצב אם בתוך תקופת תוקף הפשרה, נסוג מי מהצדדים מקביעותיה משיקולים פסולים או בניגוד להסכמות שהושגו. גם בסוגיה זו, אין אנו קובעים כי הדיון במקרה כזה של שינוי הסכמי או תנאי מתנאיו, בכלל בסמכות הוועדה או שמקומה בבתי המשפט המנהליים,

טענת בייכ העוררת כמפורט בסעיף 13 לסיכומיט המתבססת על תקנה 4 (א) לתקנות ההטדרים מצריכה התייחסות מטעמנו.

אין אנו מקבליט את הטענה שהועלתה ע"י בייכ העוררת, מכיוון שלא באה בפנינו כל ראיה שהמשיב הוא שקבע באופן פוזיטיבי בעבר או במועד כלשהו שאמנם הנכס כאן מסווג על ידו כבית תוכנה.

כך, שלא מצאנו כי המועצה היא ששינתה סוג או סיווג של נכס, במהלך השנים באופן שאסור לה לפעול כך מכוח תקנות ההסדרים. הסיפא הקובע כי : '/אולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אס בפועל השתנה השימוש בויי -אינו חל בענייננו. ההיפך, נראח כל שומות הארנונה ששוגרו לעוררת הן בעבר והן כיום, קבעו את הסיווג כ-ייבנייניס שאינם משמשים למגורים'י. אנו קובעים כי המשיב לא פעל בניגוד להוראות ההקפאה שבתקנות ההסדרים.

לאחר שקבענו את מה שקבענו לעיל, נדון לגופו של ערר, האם על סמך הראיות שהוצגו בפנינו יש לקבוע את סיווג הנכס כאן, הממוקט בקומה 7 ושטחו המדויק על פי התשריט עומד על 577.57 מייר, כבית תוכנה, או שמא צדק המשיב בתשובתו מיום 18.1.2015 נספת אי לכתב הערר.

נדגיש כל בייכ העוררת ובנוכחות המצהיר מטעמה, ויתר על כל טענה בערר זה לגבי יתר הנכסים בכתובתה של העוררת והדיון ממוקד בעובדות בהתייחס לקומה 7 בלבד, נכס 2000263590.

דיון והכרעה.

העוררת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא שכנעה אותנו כי את הנכט נשוא הערר יש

לסווג כבית תוכנה.

כעולה מתצהיר עדות ראשית טוענת העוררת, שלהבנתה לא נדרש כלל לערור על סיווג נכס אה שכן בעבר אישר המשיב את סיווג הנכס כבית תוכנה וחיה עליו להמשיך ולסווג הנכס כקבוע בהסכמי הפשרה. כאמור איו אנו מאמצים את טענתה.

סעיף 3.3.3 לצו הארנונה של עיריית תל אביב לשנת חמס הרלוונטית קובע לעניין ההגדרה

בתי-תוכנה (סמל 674) כך:

ייבתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה, יחויבו ב -....₪ למייר לשנה בכל האצוריטיי.

בעמ''נ 29761-02-10 \וב- טנט בע'יימ נ' עיריית תל-אביב-יפו, נפסק כי לצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנהיי נדרש לפי סעיף 3.4.3 לצו הארנונה (היום 3.3.3 - הערה שלנו), כי תתקייט בו בעיקר פעילות ייצורית של ייצור תוכנח. הסעיף כולל בחובו שלושה מונחי מפתת:

'בעיקריי, ''ייצוריי ח'תוכנת''.

המונח ייבעיקריי על פי ווב סנס, מכוון הן למבחן כמותי במסגרתו יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלס של שטחים המשמשים לפעילות אחרת והן למבחן מהותי במסגרתו יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

בנוגע לייפעילות *יצוריתיי נפסק בווב סנס כי יש לחיעור בחמישה מבחנים אשר מהווים אינדיקציות לפעילות ייצורית המבוצעת בנכסים - מבחן ''יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי, מבחן ייטיבו של הליך העסקייי, מבחן ''היקף השימוש במוצר המוגמריי, מבחן ייהשבחת הנכסיי ומבחן ייעל דרך ההנגדה'י.

7 ביווב סנסיי נפסק כי (ההדגשות שלנו):

ייהשאלה בערעור זה היא, איפוא, שאלה פרשנית המצריכה התייחסות להוראות צו הארנונה.

עדותת של הגבי יופה, כי החלק העיקרי של הכנסות המערערת מיתן לה בתמורה לתוספות טכניות

לאתרים ותחזוקתס, כמו גם צורת התשלום המשולם לה באופן שוטף מידי תקופת (ריטיינל), מעידה על קשר ממושך של המערערת עס לקותותיה. קשד מתמשדץ מאפיין מתן שילות, להבליק מקשל תד פעמי או קצר מועד, המאפיין עסק :יצודי. בניית אתרי האינטרנט כרוכה בכתיבת

תוכנה, וככזו עשויה לענות על מבחני הפסיקה באשר לפענלות <יצורית. אך אין די בכך כדי לחיכנס לגדרי סעיף 3.4.3 (סעיף 3.3.3 בצו הארנונה הרכוונט: לענייננו - תוספת שלנו) לצו הארנונת הדורט כי ייעיקריי הפעילות תהיה יפעילות <יצוריתיי ש2 ייצור *תוכנהיי. ממצאי הועדה מלמדים, כי

בניית האתר ללקות לפי דרישתו היא חלק מתוך הקשר המתמשך של מתן השירות ללקותלי.

8 בטרווליסט [עתיימ 239/08) בית המשפט חזר על אותן קביעות מפרשת ווב סנס, תוך כדי דגש

על כך שפיתות תוכנות המיועדות לשימוש עצמי של התברה איננה פעילות ייצורית :

*במקרה זה, טענה המערערת, כי 15 מתוך 20 עובדיה הינם מתכנתים ומכך ביקשה להסיק כי

עיקר שטחו של הנכס משמש לפיתוח מנוע חיפוש באינטרנט לצורך איתור מוצרי תיירות בארץ ובעולם. תכליתו של מנוע החיפוש, הוא, ליצור ישוק משוכלליי באינטרנט, שבו כלל ההצעות והאפשרויות הקיימות בשוק, כל רגע נתון, מוצגות בפמי הגוש בזמן אמת... עיסוקם של 15

מתכנתים בעיסקה של המערערת, עשוי לטעת את הרושם כי מהבחינה הכמותית, עיקר העיסוק

של המערערת הוא בפיתוח, בתחזוקה ובשדרוג ש2 מנוע תחיפוש. זאת משום, שעיסוק כזה, כרוך

בפיתות קודים וכבשימוש בכלים ובשפות תוכנה. דא עקא שהבתינה הנדרשת היא גם מהותית.

המערערת אינת מליצרת תוכנות (מנועי חיפוש) למכירה, אלא עוסקת במתן שירות מתמשך

ללקוחותיה באמצעות יימנוע התיפוש האינטרנט:יי שפתחתיי.

10

11

.2

.3

.14

ניתן לראות מתצהירו של מר תמיר שלו [סמנכ"ל כספיט אצל העוררת)], להלן יישלויי, בסעיף 4 לתצהירו, כי בקומה 7 קיימים חדרים שאינם משמשים לפיתוח וייצור תוכנה. בחלקם אף בוצעו שינויים מבניים, כך שמראשית חודש יולי 2015 אין בהט עובדי תוכנח, חדרים 3, 8 .

בחדרי הקומה יושבים מנכ"ל החברה של העוררת, סמנכ"ל מכירות ושיווק, עובדי שיווק (בהמשך לא מאויש), חדרי מכירות ומנהל מכירות, אנשי אבטחת מידע, חדרי הטמעת תוכנה אצל הלקוחות והתאמה ללקות הסופי.

העוררת לא הרימה את נטל ההוכחה כל מבחלנת שטח קומה 7 מרביתו מלועד לייצור תוכנות ואינו מיועד לשירותי שיווק, פיתוח עסקים ניהול שוטף של כלל אשכול החברות של העוררת.

לדעתנו העוררת לא הוכיחה כי הפעילות הייצורית היא תכליתה ומטרתה העיקרית של הפעילות העסקית בנכס בקומה נשוא הערר.

העוררת לא צירפה רשימת עובדים עדכנית, הממוקמים בקומה 7 בלבד, וכוללת את הכשרתס המקצועית ועובדת עיסוקס העיקרי בפיתות ויצור תוכנה.

העוררת לא צירפת דוייחות כספיים שמהט ניתן להתרשם על התפלגות הכנסות פעילות העוררת בכל קומות עסקה. היה על העוררת להציג את הכנסות שבאו לה ממערך הייצור שלטענתה ממוקם כולו בקומה 7. בנטל וה לא עמדה העוררת.

העוררת לא מצאה לנכון לצרף אישור רואה החשבון שלה, שניתן ממנו להיווכח כי עיקר פעילותה העסקית הינו פיתות וייצור תוכנה בקומה נשוא הערר. לא צורפו דוחויית כספיים של העוררת מהם ניתן לדלות מידע על השקעותיה בייצור התוכנה ומקור הכנסותיה. כך לא נמסרו חוצים וחשבוניות הקשורים לניהול העסק בנכס.

.15

.6

7

8

9

0

.1

2

.3

מסקנתנו כי ראיות העוררת, מעידות על קשר ממושך בינה ללקוחותיה. קשד מתמשד מאפיין מתן שילות, להבליל מקשל חד פעמי או קצר מועד, המאפיין עסק ייצודי /ראה ווב-סנס)

גם אם בניית אתרי האינטרנט כרוכה בכתיבת תוכנה, וככזו עשויה לענות על מבתני הפסיקה באשר לפעילות ייצורית. אך אין די בכך כדי להיכנט לגדרי סעיף 3.3.3 בצו הארנונה הרלוונטי לענייננו הדורש כי ייעיקריי הפעילות תהיה ייפעילות ייצוריתיי של ייצור ייתוכנהי.

אין אנו מקבליט את טענת העוררת שלא נדרשה להמציא דוייחות כספיים כדי להוכיח שהכנסותיה מקורן מייצור ומכירת תוכנות. הבקשה שהוגשה ע"י העוררת בחתימת שלו להכיר בה כבית תוכנה מוכיחח כי נדרשה להמציא מסמכים למשיב.

תשובתו של מר שלו בדיון לפנינו : ייאמשיך ואוסיף כי בערר זה לא נתבקשנו להגיש מענה לשאלון המופנה בדרך כלל לבית תוכנה ואין שום מסמך כזה מטעם המשיב.יי אינו מדויק בלשון המעטה. [נפנה לטופט שצורף כנספח בי לערר שצורף להסכם הפשרה שאושר ביום 3)]

התרשמותנו כי העוררת מערבת את כלל עיסוקיה בכל המתחתם על כל קומותיו, המשרת חברות שונות תחת אשכול החברות של קו מנחה, באופן שלא ניתן לייחד בבירור מספר המועסקיט העוסקים בייצור ופיתוח תוכנות. נפנח לעמוד 7 בדו'יח המשיב, המפרט את רשימת מכלול החברות של קבוצת קו מנחה.

שוכנענו כי העוררת מספקת שרותי מידע ואינפורמציה כלכלית ומשפטית ללקוחותיה על בסיס תשלום חודשי למנויים. לא באה כל ראיה שהעוררת מוכרת את מוצרי התוכנה כסחורה-מוצר מדף לכל מי שמעונין ברכישה. לא הוכת על ידה כי בקומה 7 העוררת עוסקת בעיקר בייצור תוכנה כנדרש לשם הסיווג על פי הסעיף הרלוונטי בצו.

בפועל, ככול שנעיין בתצהיר מר שלו ניווכח לטרוניה העיקרית שלו הנובעת מביטול הסכמי הפשרה שהושגו בעבר. התמקדות בקומה 7 הן בכמות ובמהות, לא הוכחה בפנינו. נפנה לפניית העוררת, על נייר עבודה בסמליל |גזהססלום מיום 27.10.2014 [נספה ב' לתצהיר שלו שצורף לערר] בו נדרש המשך הטדר הפשרה - ללא הגבלת זמן. (הדגשה שלנו).

יוער כי חברת ביופורטל בע"מ חינה אחת מתוך קבוצת העוררת.

העוררת מאשרת כי התוכנה שפרטה בסעיף 15.3 לתצהירה, מהווה מאגר נתונים המאפשר צפייה בגרפים של מניות, סחורות מטבעות והם ניתנים על בסיס יישרותיי תלקס ללא תמורה,

חלקם בעלות הודשית שנעה בין 100 ל- 140 ₪ בתשלום חודשי . כך גם לעניין התוכנה שפורטה בסעיף 15.1 לתצהירה, מציג מידע בורסאי באר ובעולם והשימוש בה עולה כ: 400 --

0 ₪ לחודש. [מה שמכונה על ידי העורר ייסופר ביזפורטליי).

4. שוכנענו כי פעילות העוררת בעידכון התוכנה ואזחספלופ והפבתה למנויים שלה, מבוססת על

פלטפורמות קיימות ופעילות שעיקרה מתן שירות ולא ייצור סחורה כמוצר מדף. בעניין זה, דעתנו כי עיקר הפעילות דומה לעובדות שנדונו בעמיינ 19893-02-12 פורמלי מערכות טפסים חכמים בע"מ ני. עיריית תל-אביב.

5. לדוייח הביקורת מטעם החוקר מר יוסי שושן צורף דף מידע אודות קבוצת קו מנחה מאתר

האינטרנט וגזחסק 2 ופ עיון בו מגלה כי עיקר עיסוקה במתן יישירותים'י ולא ייצור תוכנות.

6. מעבר לנדרש נציין כי בברייס 3429/12 אלדר ר.ש בע"מ נ' עיריית תל אביב - מנהל הארגונה

(מפי כבי השי עי פוגלמן, מיום 6.6.2012) נקבע כי אין לגזור גזירה שווה בין סדרי הדין והראיות הנוהגיס בבתי המשפט לבין אלה החלים בדיוניה של ועדת הערר לענייני ארנונה. כך שאף אם היה בתומריס מתוך אתר האינטרנט בכדי להכריע את הכף, הרי שועדת ערר רשאית הייתה להיעזר בהם.

סוף דבר

הערר נדחה. בנסיבות העניין לא מצאנו לתייב את העוררת בהוצאות חמשיב.

ניתן היום, ‏ 14 באפריל 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי די), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייץ- 1977 תפורסם התלטה זנ.באתר האינטרנט של המשיב.

צ

יו"ר: עור יהודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי רה: עויע: שיטלי קדם

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012337 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה : שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

העוררת: נוביליס מערכות תוכנה בע'ימ

‎ -‏ מד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

מבוא

הערר דנן עניינו חיוב 2 נכסים המוחזקים על ידי העוררת ברחוב המרד 29 בתל אביב הרשומים בפנקסי העירייה כנכס מספר 2000303577; ח-ן לקוח מסי 10603081 בשטח 38 מ"ר; נכס מספר 56, תח-ן לקות מס' 10719161 בשטח 25 מ"ר, שניהם מסווגים לעת הזאת, ע"י המשיב '/בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי (להלן: ייהנכסיי).

לטענתת העוררת, יש לסווג את הנכס, שניהם כאחד, בסיווג ייבית תוכנהיי על פי התעריף הקבוע בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה, כפי שסווג ע"י המשיב בעבר הן בכתובת כיום והן בכתובתה הקודמת .

1

עיקר טענות הצדדים:

1 לטענת העוררת יש להכיר בה כבית תוכנה שכן היא חברה העוסקת בפיתוח תוכנות,

מועסקים בה 8 עובדים [7 כמפורט במכתב העוררת אותו קיבלנו כתצהיר] ו- עובד נוסף, מתכנת, צוין בעדות מיום 5.11.2015]

2 מרבית עובדיה בנכס נשוא הערר הינם מפתתי תוכנה, בעלי הכשרה שונים.

3 העוררת טוענת כי עיקר עיסוקה בפיתוח תוכנות ובפועל היא גס מעדכנת ומשדרגת את

התוכנות ומעניקה גס שרות: תחזוקה ללקוחותיה עליהם הס משלמים תשלום חודשי.

4 לטענת המשיב, העוררת הינה חברה הנותנת שירותים, מוצריה הס מוצרים קיימים ומרבית עיסוקה של העוררת בהטמעת המוצר בבית הלקוח, אשר משלם באופן שוטף לעוררת.

5 לדעת המשיב אין העוררת מייצרת תוכנה, אינה מפתחת תוכנה, וכלשונו: 'יואף אם קיים פיתוח של מוצרים חדשים, הרי שוחו הלקו השולי והטפל של השימוש בנכסיי. (נפנה לסעיף 3 לסיבומי חמשיב.)

6 לטענת חמשיב, על פי הראיות בתיק אין לקבל את הטענה כי העוררת עומדת בדרישות המיוחדות המפורטות בצו הארנונה בסעיף 3.3.3 ואין לסווגה כבית תוכנה.

העובדות שבפנינו ודיון+

7 לאחר ששקלנו את ראיות הצדדים [ויוער כי בייכ המשיב הודיענו כי החוקר מטעמו מר יפים יוליס פרש לגמלאות ולא יוכל להיחקר על תצהירו]; עיינו בכל 3 דוייחות הביקורת שהונחו בפנינו הן במסגרת כתב התשובה לערר והן על פי האמור בהודעת המשיב מיום 5 - החלטנו, לקבל את הערר ולהכיר בעוררת בכתובתה כבית תוכנה.

8 אין חולק כי העוררת סווגה בעבר, הן בנכס זה, יותר מדויק בחלקו קרי נכס 3577, והן בכתובתה הקודמת, כבית תוכנה.

9 השינוי נעשה, כפי שנסקור מהדוייחות, לאחר שהעוררת שכרה את נכס מס' 4376 והמשיב ביטל את הסיווג על כל שני הנכסים.

0. דוייתות הביקורת מטעם המשיב, נערכו ע"י החוקר יפים יוליס:

א דו'יח אי הינו מיום 6.1.2014 עניינו בנכס 3577 בה מציין החוקר כי העוררת

הוכרה כבית תוכנה מ: 1.7.2012 ועד 31.12.2013 - בדוייח נרשם כי: ייכיום

עובדים בתברה על מוצר תדש- אפליקצית מובייל המיועדת לרשויות מקומיות.

האפליקציה אמורה לרכז את כל הנושאים שבקשר בין התושב לרשות (תשלום ומעקב אחרי חשבונות, דיווחים על מפגעים, פניות למוקד ועודיי)

ב. דו"ח בי הינו מיום 5.6.2014 עניינו בשני הנכסים, היינו נכס 3577 ונכס 4376 .

בדוייח נרשם כי 3 מוצרים קיימים וכעת שוקדים על גירסאות חדשות של מוצרים

אלה. המוצרים הס: נוביליס 6141 מערכת ניהול קשרי לקוחות; נוביליס 118 -

מערכת משאבי אנוש ; נוביליס ]/1פ-

ג. | דו'"יח גי הינו מיום 15.1.2015 עוסק בשני הנכסים ונרשם בתמצית כי העוררת

עוסקת בפיתוח מוצרים על בסיס פלטפורמות שפותתו ע"י חבי 12/1 הופסק הפיתוח של האפליקציה לרשויות המקומיות שתוארה בביקורת הקודמת, וכעת מפתחים מוצר חדש ואג ₪209116. מערכת זו נמצאת בשלב יבטא' לקראת עליה לאוויר.

1

2

3

146

.5

6

17

.8

עיון בדוייתות למעשה מראה כי העוררת עוסקת בפיתוח תוכנות. הן וו שפותתה ונכשלה (האפליקציה לשימוש הרשויות המקומיות) והן זו שבשלב הבטא המצויה בשלבי פיתות מתקדם.

כאן נצטט את העדות במועד שמיעת הראיות: ייבשלב הביקורת טרם התתלנו את הפיילוט בתוכנח זו וחיוס סיימנו את הפיילוט ונוצר קשר עם לקות פוטנציאלי ראשון אשר בחן את המוצר וקרוב לודאי שיבצע את המוצר אצלנויי. [יוער כי הכוונה לתוכנת ה-מובייל וואם הניילן.

לשיטתנו העוררת עוסקת בפיתות וליצור תוכנות. מטבע הדברים יש פרויקט שנכשל ואחר נוטע תקוות להצלחה.

העובדה שהעוררת לא מתכחשת לה ואינה מסתירה אותה הינה שעוסקת גם בתידוש וכתיבת אפיוניס חדשים למוצריס הקיימים. עובדה זו לדעתנו, אינה פוסלת את עיסוקה כבית תוכנה.

נצטט מדברי העדות כך: "יאני שבה על האמור בתצהירי ומדגישה שאסם לא נפתת ולא

אבצע התאמות של התוכנה באופן רציף ושוטף בעיקר למובייל ולטאבלטיס לא יהיה לנו וּכות קיום. גם אם ייצרנו אב טיפוס של תוכנה, אנחנו חייבים כל עת לעדכן אותה ולשדרג אותה, אחרת לא נהליה קלימלם.י

למעשה הבסיס לכתיבת תוכנה ופיתוחה, בעולם הדינמי בתחום המחשבים, מצריך עדכון, שיפור, פיתוח נוסף, ואין לומר כי בניית הפלטפורמה הראשונית היא התוכנה עצמה, נעצרת בזמן או עומדת במקום.

נציין כי השימוש במילה ישירותיסי, לדעתנו, אינה מקבילה למילה הנפוצה ישירותיס!

בהקשרים אחרים של נותני שירות בתחומים אחרים. בהקשר הנדון בפנינו מדובר ב-

ישירותי פיתוח תוכנהי ואנו בדעה כי שרותי פיתוח לרבות כתיבת שורות קוד בתחום המחשבים יש לראותן כליצור מוצר.

לא אחת נפסק כי כתיבת שורות קוד בשפת תכנות, או בניית יפלטפורמהי הכרוכה בכתניבת תוכנה, מתאימה להגדרה המופיעה בחוק המחשבים ויכולה גס לענות על הדרישה לפעילות ייצורית שבצו הארנונה. [ראה פרשת ווב-סנס].

. בעמ''נ 29761-02-10 ווב סנס בע'ימ נ' עיריית תל אביב יפו, (ניתן ביום 8 אוגוסט 2011

ע"י כב' השופטת בדימוס שרה ברוש - להלן ''ווב-סנס'י) נפסק כי לצורך סיווג נכס

.20

.1

2

3

4

5

.6

בסיווג של ייבתי תוכנהיי נדרש לפי סעיף 3.4.3 לצו הארנונה (סעיף 3.3.3 בצו הארנונה במקרה שלנו), כי תתקיים בו בעיקר 'יפעילות ייצוריתיי של ייצור ייתוכנהיי. הסעיף כולל בחובו שלושה מונתי מפתח: '/בעיקריי, *יייצוריי וייתוכנתיי.

נפסק, כי המונח ייבעיקריי מכוון, הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי. במסגרת המבחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלס של השטחים המשמשים לפעילות אחרת. במסגרת המבחן המהותי, יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא התלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

לדעתנו הוכת כי פעילות העוררת בנכס דכאן, בעיקרה אם לא בשלמותה, מובילה למסקנה כי עוסקת בפיתוח ובייצור תוכנה. כישלון בתוכנה אחת (תוכנת הרשויות המקומיות) אינה מבטלת את עיסוקה בפיתוח. אין ספק כי שאיפת כל חברה, בשלב 'הבטאי, לפתח תוכנות ולהפיצן לקהל הרתב לשם קבלת תמורה הולמת לפיתוחיה. אין זה מעיד כי בשלב הראשוני אין להכיר בה כבית תוכנה, בגלל שחיקף הייצור או המכירות אינו תואם את גישת המשיב. [נפנה לדוייח גי של יוליס.)

לא מקובלת עלינו דעתו של בייכ המשיב כמפורט בסיכומיו כי העוררת פיתחה בעבר מוצר קיים ובכך נגמרה עבודת הפיתוח. תוכנות אלה מצריכות עדכון שוטף, כתיבת נוספת, שיכלול הקיים ואין בכך כדי להביא למטקנה כי הייצור יהסתיים' וכעת רק משפרים מוצר קיים.

גם בית המשפט בפרשת ווב-סנס קבע שצורת תשלום אינה פרמטר חד משמעי ויש לבדוק מה בעיקר הפעילות העסקית והאם מדובר בייצור תוכנה.

הוטרדנו משאלה אחת האם העובדה שהכנסות העוררת, כדבריה 30%, מוכיחות כל עיקר ההכנסות אינן מפיתוח תוכנה. ואת בהינתן ל- יכרטיס כניסהי למבחן המונח י'בעיקריי כפי שפורש בפסיקה בקשר להגדרה הספציפית בצו הארנונה של המשיב.

עובדה היא שבאמור במכתבה לא מצאנו את הטיעון שנאמר במהלך דיון שמיעת העדויות ולא הומצא לנו דו"ח כספי או אישור רו"ח המציג התפלגות ההכנסות וההוצאות בקשר לייצור תוכנה.

לא נכביד על העוררת בנושא זה מהטעם שנתנו אמון לנאמר בפנינו בתשובתה לשאלת

הוועדה, כך:

7

.8

9

.0

.1

.2

'/אני מבקשת להדגיש ולציין כי עיקר הפעילות בנכס נשוא הערר הינה פעילות של פיתוח תוכנה המוזכרת בדו''ח הביקורת מיום 15.1.15 מובייל וואם. הפעילות הזאת תופסת את מירב השטח והעטקת עובדים'"י.

העיד אופיר קלי מטעם העוררת בהתייחס לדויית גי של מר יוליס, כך: יי...לסעיף 5 מה שנכתב אינו נכון. אנתנו לא עובדים לפי פרוייקטים. בנכס הזה אנו יוזמים ומפתחים תוכנות לפי ראות עיננו ולא לפי פרוייקט מוזמן או לא מוזמן. לדוגמא אני מבקש להפנות לסעיף 3 בו מוזכרת התוכנה שיומנו עבור רשויות מקומיות שלא התממשת והפיתוח שלה הופסקיי.

לדעתנו גם קבלנו תשובה מספקת מהעוררת בקשר לעבודות נוספות כפי שעולה מדף האינטרנט שלה שסומן על ידנו כמוצג מש/1 : *בהתייחס לקטע השראה לעסק שלך, אני מבקשת להרתיב כי בחברה שלנו אנתנו מבצעים פעילויות נוספות ע"י עובדים נוספיט שנותנים שרותים באתר הלקוח, לא מהנכס נשוא ער זה. עובדים אלה אינם מצוינים ואינם מווכרים במסמכי הערר. בהתאם לכך לא כל המוזכר בקטע גה מבוצע בנכס נשוא הערר...יש לנו צוות עובדים שלא קשורים לנכס שיכולים להתקין תוכנות אצל המשתמשים, זה דוגמא של משהו שאנחנו לא עושים בנכס נשוא הערר.'י [הדגשה שלנו]

ודוק. לדעתנו היקף הכנסות של חברה, במיותד ביחס בין 30% ל- 70% יכול להיות משמעותי, אס נבדקת השאלה מה עיקר ההכנסות המופקות מהנכס נשוא הערר ומעובדיו היושבים בו.

פער ההכנסות הנובע מאותם עובדים המצויים בנכס מטוים, הנותנים שירותים ללקוחות בביתם, והכנסות אלה רבות, מאלה המופקות מפיתוח תוכנה, לא יוכר על ידנו כנכס הזכאי לסיווג בית תוכנה.

אנו בדעה כי בנסיבות הקונקרטיות של תיק זה, הגם בהעדר חקירת חוקר המשיב, למרות שסמכנו על תוכן הכתוב ב- 3 הדוייחות; העדר נימוק משכנע או כל נימוק, מהמשיב מדוע שינה את דעתו וביטל את הסיווג לעוררת, הן בנכס הקודם [ברחוב קויפמן 6) והן בנכס כאן; וחשוני שבא בעקבות צירוף הנכס הנוסף [נכס 4376] באותה כתובת, יש להכיר בעוררת כבית תוכנה.

מהראיות אשר הוצגו בפנינו , מסקנתנו היא כי על העוררת להלות מסווגת כבית תוכנה.

סוף זיבר

הערר מתקבל. לא מצאנו לחייב את המשיב בהוצאות העוררת.

ניתן היום, 14 באפריל 2016 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאסם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערְר), התשלייז- 1977 תפורסט התלטה זו באתר האינטרנט של המשיך,

יו"ר: עוויד יהודה מאור חברה: עו"ד

חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לול

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012325 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העורר: אורי סויסה

-- ‏נגד‎ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

מבוא.

שוב נידרש להכריע בשאלחה, כיצד יש לסווג את הנכס, עסק לשטיפת מכוניות, ללא מתקן שטיפה, באמצעות גירוד כתמיסם לרבות שיוף ע"י פלסטלינה, חומרים כימלים וניירות זכוכית, המוחזק ע"י העורר, האם לסווגו כייבית מלאכהיי כטענתו, או שמא לסווגו בהגדרה צו הארנונה בסעיף 3.2 הקובע: ''הארנונה הכללית לגבי בנינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משוזיים שירותים ומסחר, תחושב לפי תעריפים אחידים, למעט שימושים/סיווגים שנקבע להם תעריף מיוחד במפורט בסעיף 3.3 '/,

יוער כי החלטות בפעילות דומה לפעילות העורר, ניתנו ע"י ועדות הערר, כדוגמת החלטות בערר מס' 140004580 ; ערר מס' 140004581 ואחי.]

לגישת ב''כ העורר, פרשת ''אליהו זהר'י, עע''מ 2503/13 , (להלן: ''פס'יד זהר'), שניתן בתאריך 5 בסוגיית סיווג 'מכבסות', שינה את ההלכות גם הורחיבן מעבר לנקבע בהחלטות ועדות הערר שניתנו קודם לכן, מחזקת משמעותית את טענותיה, שיש להכיר בעיסוק העורר בעת, כבית מלאבה.

העובדות הרלווגטיות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

1. העורר מחזיק בנכס הנמצא ברחוב גולומב 55 בתייא, נשוא ח-ן לקוח מסי 10434799

בשטח של 231 מ"ר בסיווג בניינים שאינם משמשים למגורים; חשבון לקוח 10434800 בשטח של 175 מ"ר בסיווג יקרקע תפוסהי (להלן: 'יהנכסיי).

2 מצאנו לצטט, קטעים, מתוך תצהירו של העורר, [תצהיר ארוך לטעמנו מעבר לנדרש]

ולתמצת את סוג העבודה בנכס, בשפתו שלו, כך:

ייאני הוא המחזיק בנכס ובעל העסק אותו אני מנהל לרחיצה ידנית של רכבים...הרתיצה נעשית ידנית, ללא מכונות במטרה להעלים את הצבע הישן והמוכתט בכתמים ולהפוך את הצבע הישן לחדש באמצעות מלאכת הרחקת הכתמים והרחיצה...העלמתו והפיכתו של

הצבע הישן והמוכתם, של המכוניות והפנסים והזכוכיות והתלונות ובכל חלקיהן הפנימיים של המכוניות והחיצוניים, ע"י ובאמצעות מלאכת הרתיצה הידנית, לצבע חדש כמו הצבע המקורי, היא עיקר מלאכתנו בידיים...אנתנו משקמים את המכוניות במומחיות ומקצועיות ע"י מלאכת הרחיצה...מלאכת הרתקת והסרת הכתמים מהצבע של המכוניות, הרחיצה ושיקום הצבע של המכוניות פנים וחוץ, נעשית על ידנו באמצעות שפשוף וגירוד ידני, עס חומרים מיוחדים...יש צורך במומתיות כדי לדעת, איוה סוג כתם זה, באיזּה חומר ניקוי יש להשתמש, באיוה חוזק, ואיזה טוג חומר מתאים לסוג הצבע של הרכב ולהתאים בין כל הנייל, כדי להרחיק ולהסיר את הכתם כליל...מלאכת רתיצתן כביסתן הידנית של חמכוניות, ללא מכונות המגיעות אלי נמשכות שעות רבות...מלאכת כפיים קשה אצו, שכל הגוף משתתף בה, הינה מלאכה המחייבת מומחיות ומיומנות מיוחדת...כי היא מחייבת, הבנה והבחנה בין סוגי הלכלוך והכתמיס השונים, בין סוגי הצבע של המכוניות, הבחנה בין סוגי חומרי הניקוי... המלאכה של הרחיצה הדורשת מיומנות ומומחיות ע"י מלאכת עבודת הכפיים הקשה והמאומצת מחייבת הבנה מלאה ויסודית בכל סוגי המכוניות והרכבן הפנימי, לרבות הבדים שעל פני הכיסאות, ואופן הרחקת הכתמים לא רק מצבע המכונית אלא גם בכל חלקיה ומהבדיס של הכיסאות ומהריצפה...יש לנו מומחיות מיוחדת, לביצוע השלבים הנכונים לפי הסדר המיוחד והמתאים למלאכת הרחיצה והניקוי ושיקום הצבע ושיקום הפנסים והזכוכיות הכיסאות פנים וחוץ המכונית...אנחנו משפשפים ומגרדיס עם פלסטלינה את חלקי המכונית בכל מקום, אנחנו מורידים ומגרדים ומשפשפיט את הכתמים שעל כל חלקיה התיצוניים של המכונית ושעל כל החלקים שבתוך המכונית...אנחנו מומחים ועושים את המלאכה עם הידיים שלנו וכאמור כל גופנו שותף...איוה סוג של סבון ו/או וקס ו/או פוליש מתאים לצבע מטאלי... לכל צבע יש סוג פוליש ווקס שונה.'י

ניסינו לתאר בקצרה, מה שהעורר חזר חצור וציין בתצהירו הפרוס על 20 עמוד.

בעדותו בפנינו מאשר העורר כי אינו עוסק בתיקון תקלות מכניות של רכבים כמוסך, אינו צובע רכבים.

התוקר מטעם המשיב, מר מאור שמאי, בעדותו בפנינו מציין: ייראיתי חלק מהעובדים עוסקים בשטיפה פנימית וחלק בשטיפה חיצונית של הרכב. למיטב זכרוני לא הייתה מכונה לשטיפה. היה שואב אבק. לא חיה מתקן עם מברשות לניקוי רכב, אלא ניקוי הרכב נעשה באופן ידני...לא ערכתי מדידה. בדקתי את השרטוט אם הוא תואם לשטח. השטח לא תאם לשרטוטים.

בהעדר ראיות מצד העורר לעניין השטחים, לא מצאנו לשנות מהמידות הרשומות בספרי המשיב.

.10

.1

.12

.3

4

בייכ העורר בסיכומיה טוענת כי המצב הסוציו אקונומי של העורר מחייב אף הוא לסווגו כבית מלאכה, ברס לא הוצגה כל ראיה בקשר לכך והדברים נאמרו לדעתנו כדי לצאת ידי חובה בהינתן הנפסק בפרשת מישל מרסיה [בריים 8021/09].

בהיבט המשפטי טענתו היחידה של העורר, כעולה מסיכומי באת כוחו, מבוסס לדעתה על הקביעות שנפסקו בפסק דין והר חנייל.

אין אנו מאמצים את דעת בייכ העורר לפיה ההכרעה בפרשת זהר מתאימה לענייננו ולש לקבוע כי סיווג העורר, מתאים לפעילות בית מלאכה, ולא לשירותים.

בכל הכבוד לפעילות העורר ועובדיו בנכס נשוא הערר, לא מצאנו כי נדרשת 'מקצועיותי מיוחדת הדורשת הכשרה וניסיון לצורך ניקוי מכוניות בשימוש פלסטלינה, או פוליש/ווקס. גם אס מדובר במלאכת ידיים קשה לאורך שעות ארוכות.

אין אנו מקבלים את עמדת העורר כי רתחיצת מכוניות ידנית הינה 'אומנותי שבמומחיות מיוחדת, או שירות מקצועי המאפיינים עסק של בית מלאכה.

שטיפת מכוניות בידיים אינה יכולה להיחשב כמעשה 'כביסה' של מכוניות, כפי שהצהיר העורר בסעיף 2 לתצהירו, סעיף 10 ג.

שוכנענו כי העורר עוסק בניקיון כלי רכב, ניקיון הריפודיס הפנימיים, שימוש בחומרי ניקיון כפלסטלינה, סבון, ווקס ופוליש, בין אס ניקיון ידני ללא מכשור מיוחד, או במיכון לא ניתן להכפיפו לסיווג כבית מלאכה.

אין לנו אלא לצטט את דברי כבי השופט מזוז בפרשת 'זהרי, סעיפים 23 , 24 , כך נקבע:

''בניסיון להתוות את המאפיינים של /'מלאכה'' מזה ו'שיוותים'' מזה, ואת ההבחנות ביניהן, נראה לי שניתן לצייר את שני הטיווגים הנ''ל, יחד עם הסיווג ''יתעשיה'י, על ציר אחד - כאשר בקצהו האחד מצויה "תעשיה', בקצת הנגדי מצויים *שירותים", ובתווך מצויה ה''מלאבה'י.

נכס המשמש ל''יתעשיה''י, מאופיין, בכלל, בכך שמתקיימת בו פעילות ייצור (ייצור מוצר מחומר גלם), במבנה תעשייתי, באמצעות מכונות ופועלי ייצור.

מפעל תעשיה מאופיין גם בכך שהוא עוטק בייצור המוני של מוצרים, ולא בייצור על פי הזמנה של לקוח קצה ספציפי.

לעומת זאת, הנכסים המשמשים לענפי ה'שירותים" הם נכסים שהפעילות בהט מאופיינת, ככלל, במתן שירות אישי בהתאם לצרכיו של לקוח קונקרטי, לרוב במבנה משרדים, ועל- ידי בעל מקצוע חופשי (ייצווארון לבן'), כגון עורך-

דין, רואה- חשבון, רופא, יועץ פיננסי וכדומה.

בתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכסים המשמשים ל'ימלאבה'י, אשר יש בה שילוב בין מאפייני תעשיה למאפייני שירותים. מחד גיסא, בתי

.5

.6

17

.8

מלאכה לסוגיהם מאופיינים במרכיב שירותי'' של מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שירות מקצועי. מאידך גיסא, השירות שניתן בבית מלאכה הוא בעל מאפיין ''תעשייתי'י, במובן של עבודת כפיים המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים (צווארון כחוליי), ולא על ידי פקידים ובעלי מקצועות חופשיים (''צווארון לבן''). כמובן שבעידן המודרני אין מדובר עוד בכוכים חשוכים מוארים בעששיות, אלא בבתי מלאכה המשלבים לצד עבודת כפיים גם עבודה עם מיכון מקצועי מתאים. מאפיינים אלה תואמים לחלוטין את האופי של פעילויות הנחשבות כמלאכה קלאסית, דוגמת אלה הנזכרים בהגדרה המילונית של 'יבית מלאכה''י (נגריה, מסגריה וסנדלריה), וכן סוגים נוספים של בתי מלאכה שהשירות שניתן בהם ללקוחות הוא שירות אישי המאופיין בעבודת כפיים מקצועית.

פעילות המקיימת שני מאפיינים אלה ראויה להיות מסווגת לצרכי אונונה בסיווג של ''מלאבה'' או '/בית מלאבה'י.

מקובלת עלינו ההבתנה שפירט בייכ המשיב בסיכומיו, סעיפים 27 -- 37 ולא מצאנו כי בייכ העורר, הצליח לשכנע כי הראיות מצד העורר במקרה הקונקרטי לפנינו, תואמות את הלכת והר ומובילות לאימו סלווג העורר כבית מלאכה.

בנסיבות תיק וה ולאור התמקדות בייכ העורר בקביעת בית המשפט בעניין והר, לא מצאנו להרתיב בייתר המבחנים שנקבעו לצורך סיווג עסק כבית מלאכה.

מצאנו לציין כי לדעתנו אין בקביעות שבפרשת והר כדי לשנות מנימוקי התלטות ועדות ערר שציינו לעיל.

דעתנו היא כי לא ניתן להגמיש לרמה מלאכותית את הגדרת ייבית מלאכהיי כך שתכלול גם את עסקו של העורר, ואין מקום להרחיב ולקבוע כי עסק לניקוי מכוניות, בין באופן ידני ובין באמצעות מיכון, יוכר כבית מלאכה, אפילו אס מדובר בפועלי 'צווארון כחולי שעבודתס קשה. מקובלת עלינו ההקבלה שערך בייכ המשיב בסעיף 38 בסיכומיו, להחלטת וועדת הערר בעניין דניאליס. אין מדובר במוסך לתיקונים ו/או לצביעה ופחחות ולא ניתן להכליל את עיסוק העורר בנכס נשוא הערר כמלאכה.

סוף דבר

לאור הנייל, הערר נדחה. בנסיבות העניין חייבנו את העורר בסך 1,200 ₪ הוצאות לטובת המשיב.

ניתן היום, ‏ 14 באפריל 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין קת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו/ד יהודה מאור חברה: עו"ד שירלק 6 חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140013779 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יחודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העורר: מורדיאן יעקב

-- ‏גד‎ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת''א בע'ימ (בהקפאת הליכים) , להלן : ''התמח''ת'י

החלטת

1. תיק זה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בתיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאז רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין תברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכזית על ידי חברת חפציבה שלימים גם היא פורקה.

3 פרויקט התחנה המרכזית החדשה הועבר לידיהס של רו"ח תיים קמיל, רו"ח עליזה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לתברת נצבא החזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכז-לוד.]

5. בהיבט הפרוצדוראלי החלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אם להתליצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו מבחינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהתלטתנו לגוף הערר.

ל

.10

.1

.2

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

יודגש עניינית בתיק זה כי ב''כ התמח'ית מצא לנכון להודיע בישיבת יום 21.2.2016 כך:

''שאין בהשתתפותה בפנינו משום ויתור על טענות הצדדים להליך או הסכמה לפגיעה בזכויותיה מכל סוג''. בהמשך להחלטתנו מיום 7.12.2015 הנייל, הרי שלתמח'/ת באמצעות הנאמנים, הזכות להגיש ערעור מנהלי בבול שהחלטתנו כאן אינה לרוחה או שסוברת שיש בהחלטתנו פגיעה בוּכויותיה.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי כולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמח'/ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה זו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חיובי ארנונה על שם התמתיית.

יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש החיתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יחסך ומן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יחזרו לדון בתיוב התמתיית בארנונה באותה תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש התנות או מי מיורשיו.

עיניינו של הערר כאן נסב על תיובס של מחציקיס בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכזית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הם מחזיקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין וּכות אובליגטורית - נושא זה קרוב לוודאל יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כת המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס וכה בפטור בגין עכס לא ראוי לשימושי לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתלים, החל מיום 1.1.2013 ועד ללוס 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המצערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייז - 2007 .5%

3. טענה זו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת

העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ט.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתחללתו מיום 1.1.2013.]

4. לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מחזיקי בחנות בתחנה המרכזית החדשה מחויב בארנונה מכוח

חוקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מי מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתתות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתח עסקו ולא השתמש בחנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא אז מלפני כ- 45 שנה.

5. כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית : 'דמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גס

בסוגיה גו לא נעסוק שכן אין זה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמי ניהולי על נכס שאינו בחוּקתו ובשימושו.

6. בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו

כשרים ותואמיס למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב.

7. סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: 'יהפקוזיהיי) קובע:

'חדל אדם ביוט מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קורקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יחיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה/.

8. סעיף 326 לפקודה, קובע:

'י/נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברת חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או *ותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה/י

9 נצטט מקצת מהפסיקה. בע'/א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שם נקבע:

יעל פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מחזיק, של נכס התליב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחוקת הנכס (להלן: 'יהודעת חדילהיי) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחציק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מחזיקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הס בבחינת יימונע הנזק הזוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה הינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחציקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוחה ביותר, והממוּמן מכספי הציבורי.

0. על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון י' מיבקשוילי

נ' עיריית ת''א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

יניכר בפקודת העיריות [נוסת חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור

הגורם המהווה יימחזיקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית חיא

להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

1. בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע

שהרציונל חל גס בכל האמור בחדילת חזקה של מחזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת תזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר י'חדילת התזקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אם נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מחימנות המסמכים המוצגים לו ואין זה תפקידו לרדת לחקר האמת.

2. העירייח טוענת כי בנסיבות המקרה הקונקרטי שלפנינו, פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את

רישום העורר כמתזיק בנכס לאור המידע והמסמכים שהיו בידיה ולא יכלה לדעת כי העורר או מי מטעמו אינם מתזיקים בנכט.

3. בדיון יום 21.2.2016 הסכימו הצדדים, על מנת ליעל את הדיון ולהחיש מתן החלטתנו, כי כל

המסמכים שצורפו ע"י הצדדים ישמשו כראיה מבלי צורך לחקור מי מהם על המסמכים שהוצגו, מבלי להגיש סיכומים בכתב לטענותיהם.

4. לאחר שטקרנו את העובדות שנטענו ושחוכיחו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

5. העובדות שהוכתו הן כדלקמן:

א. מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכזית החדשה שנרכש ע"י מורדיאן יעקב ואברהם

חנות מספר 3006 ברתי לוינסקי 108 ת''א, רשום אצל המשיב כנכס מסי 8 חהח-ן לקות 10047253

ב. התמתית הציגה בפנינו מקבץ ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו וסומנו כמוצג

תמחיית/1 כמפורט כך:

.6

7

.8

ל

* חוזה מכר חתום מיום 12 בפברואר שנת 1989 בינה לבין הרוכשים: מורדיאן אברהם ויעקב. (נספת אי).

* מכתבי התמחיית לרוכשים מיום 12.1.1992 ;29.11.1992, 18.3.1993 ; 3.6.2003 המודיע להם להסדיר חובות כספיים. (נספתים בי - די , ו).

* נספח ה' שצורף, מכתב מיום 28.6.93, אינו מראה כי פנו לרוכשים, אלא לחברה בשסם עו השקעות בע"מ, שלפי הכתוב בו חתמה על בקשה לרכישת חנות מסי 6 ומאחר ולא נתתם הסכם, החברה מתבקשת לסור ולקבל חורה את הסכום ששולם על ידה חזרה. יודגש- לא קיבלנו הסברים כיצד חתמו על הסכם מכר של חנות העוררים שרכשו את הנכס נשוא הערר קודם לכן.

* טופט גמר חשבון מיום 12.5.93 המפרט ייתרת החוב של הרוכשים, לרבות אישור על קיומו של חוב על תשבון רכישת התנות. (נספח ז')

* חיובי התמחיית בגין ידמי ניהולי . (נספת יי)

*מכתב מיום 27.4.1998 בו נדרשים לסור ולקבל את החזקה בחנות, בציון העובדה שבית הקולנוע עומד להיפתח, כך שפתיחת חנותם תתרום לפיתות העטקיס במתחם. כמו כן יש להסדיר את עניינס ולקבל החזקה. (נספח ת'.)

*תכתובת פנימית של התמחיית מיום 12.5.95 בו מודיע בן העורר, שלומי, כי אינם חייבים כספים בגין הרכישה.

ג. | המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 330

לפקודת העיריות כרשוס במכתבו מיום 12.2.2015 ומחייב בארנונה על פי התעריף המזערי החל מיום 1.1.2015.

ביום 21.2.2016 התקיים דיון בפני הועדה.

בייכ התמחיית אישר בפנינו כי אין יותר מסמכים מאלה שסומנו על ידנו כמוצג תמחיית/1 ואישר כי העורר לא קיבל את הנכס, אין פרוטוקול קבלה מטעמו או אישור שהעורר שילם את תובותיו בגין רכישת התנות, ככול שאלה קיימים. יודגש כי התמחיית טען כי העורר חייב כספים בגין החנות בסך כולל של 15,935.22 ₪. [נפנה למוצג צי]

בייכ המשיב אישר בפנינו כי אין לו יותר מסמכים מאלה שהוגשו וצירף את כתב תשובתו לערר.

לא מצאנו כי יש לחייב את העורר/רים בתשלום ארנונה מעצם היותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס רק בגלל שהוצג חוזה רכישה חתום על ידו משנת 1989 ומאז לא נעשה מאומח.

צכות קניינית צו, ככל שהיא קיימת מול נאמני התמחיית, או ככול שתוכרע לטובת מי מהרוכשיס בתביעות בין בת'ימ- ארגון בעלי עסקים בתחנה המרכצית בתל-אביב לבין חברות התמחיית, או לאחר אישור הסדרי נושים שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינו יכול כיום לשמש בסיס לתיוב העורר בארנונה.

0. אין בנמצא, מכל מקום לא הוגש כל מסמך היכול להעיד כי התזקה בחנות נמסרה לעורר וחוא

עשה שימוש כלשהו בחנות, לא ממועד הרכישה ולא בשנת 2003 ( נספח ו'), או נכון להיום.

1. מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל .

ניתן היום, 14 באפריל 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 465 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסט החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0 /

למוף, עו"ד)כ 0 7 מאור חבר: עו"ד ורויית אבשלום לוי חברה :/וי רל קדם

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140011117 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררת: דלתא וי ניהול פרויקטיט בע"מ

- נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

1. הערר דנן עניינו תיוב נכט המוחזק על ידי העוררת ברחוב בן צבי 84 אי בתל אביב, הרשום

בפנקסי העירייה כה-ן לקות מס' 10670049 נכס מס' 2000382835 המחויב בשטת 120 מייר בסיווג בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחך (להלן: ייהנכסיי).

2 ערר קודם של העוררת, מספר 140009711 בו דרשה העוררת להכיר בה כבית תוכנה, באותו נכס, נדחה על ידי הוועדה ביום 11.5.2015

3 למיטב ידיעתנו לא הוגש ערעור מנהלי על החלטת הוועדה.

4. בערר כאן, מבקשת העוררת להכיר בה ולסווגח כ יסטודיו לציור ופיסולי על פי סעיף

8 לצו הארנונה.

5. העוררת וומנה לדיון ליום 14.1.2016 ונראה כי שינתה כתובתה ומשכך הצימון לא נמסר

לה. [הערת הדואר על גב המעטפה: יעזב למען בלתי ידוע'.

6. העוררת לא התעניינה מיוזמתה מה גורל הערר כאן. קרוב לוודאי בגלל המועד הקצר בו

נדרש הסיווג החדש, כעולה מתשובת המשיב לערר, בסעיף 5 חימנו ניתן להסיק כי תקופת המחלוקת היא בת 3 חודשים בלבד מיום 2.4.2014.

.10

.1

12

.3

4

5

.6

מעיון בכתב הערר שהוגש ע"י מנכ"ל העוררת, מר עמי הולצמן, עולה מהאמור בסעיף 12, ו- 13 כי עלה בדעתו להעביר את כל ציוריו מבית מגוריו, לכתובת הנכס כאן - ואת עד לסיום תקופת השכירות בנכס [יוני 2015 ].

לאור העברת הציורים ביקש להכיר בנכס לתקופה שנותרה עד לסיום השכירות, בהתאם לאמור בצו בסעיף 3.3.18

המשיב הודיע לו במכתבו מיום 29.5.2014 כי אין להכיר בנכס ככוה העונה להגדרת סטודיו לציור ופיסול בהסתמך על ביקורת בנכס שבוצעה מטעמו ביום 25.5.2014

לאור ממצאי הביקורת קבע המשיב כי הממצאים אינם מצביעים שהמקום משמש כייאטליהיי כנדרש ואין המקום נראה כסטודיו פעיל בו מתבצעת אך ורק עבודת ציור או פיסול. משכך נדחתה דרישת העוררת להכיר בתקופה הקצרה כ- 3 חודשים, כסטודיו לציור.

לא מצאנו כי נפלה שגגה בהחלטת המשיב, על אף שלא נמסר תצהיר מאת העוררת להוכחת טענותיו של מנהלה.

מהתנהלות העוררת נראה כי ונחה את עררה.

לגופו של עניין הגם שבהעדר ראיות מצד העוררת, לדעתנו, אין העוררת כלולה בהגדרת הסעיף הספציפי 3.3.18 שכותרתו סטודיו של ציירים ופסלים, הקובע כי ייבנין המשמש לסטודיו בלבד, של ציירים ופסלים, ואינו משמש לתצוגה, מכירה או להוראת אמנות הציור או הפיסול וכיוצא באלה, יחויב בכל האזורים לפי התעריפים....'

אין לנו בורך לקבוע האם התוקה בנכס מעצם היותה רשומה על שם העוררת כחברה בע"מ, משמיט הקרקע מטענת מר הולצמן שיש להכיר בו כסטודיו לצורך אמנותו כצייר ולפעילות זו בלבד.

אין לשכוח כי הטיעון המשני הנייל, בא רק לאתר שהוועדה החליטה שבנכס הרשום כמוחזק ע"י העוררת, אין להכיר בה כבית תוכנה.

יובהר כי המטרה העומדת בבסיס התעריף המופחת בסעיף 3.3.18 לצו היא להעניק לציירים או פסלים (בעלי המקצוע בתחומים אלו בלבד), העוסקים אך ורק בציור או בפיסול, הקלה משמעותית בנטל החיוב בארנונה.

7. בנכס על פי דו"ח החוקר, אוחסן ציוד כגון שולתנות, כיסאות, ציורים גמורים, מדפסת,

צבעים ומכחולים. מר בן עמי (ככל הנראה הכוונה למר עמי הולצמן) ציין בפני התוקר כי הוא פנסיונר ואין לו שעות מסודרות מתי המקום פתוח לצורך ציוריו.

8. שוכנענו כי הציוד בנכס, למרות שכלל גם כן ציור, צבעים ומכחולים, הוצב שס במטרה

אחת בלבד לשם הקלה בחיוב הארנונה, ואת עד לסיום תקופת השכירות ומציאת דייר חלופי.

9. מסקנה זו עולה גם מהאמור בכתב הערר עצמו, סעיפים 12 - 14.

0. לא שוכנענו מהחומר המצוי בתיק הוועדה כי מדובר בסטודיו לציירים ופסלים כהגדרתו

בצו. לדעתנו הצבת מספר ציורים על כניס וקיומם של מכתולים לתקופה כה קצרה, אינם מעידיט כי מדובר בסטודיו כמשמעותו בצו.

סוף דיבר

לאור האמור לעלל, הערר נדחה.

ניתן היום, ‏ 14 באפריל 2016 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאסם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סקרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ו

יו"ר: עויין ידדה מאור | חברה: עו"ד שירק קדם חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול

קלדנית : ענת לוי

וו

תאריך | : ה בניסן תשעו

16

מספר ערר: | 13:59 / 140014145

מספר ועדה: | 11346

ועדת ערר לעגייני ארגונה כלזיית

שליד עיריית גל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

פז (ג.א) בניה בע"מ חברה פרטית 513450007,חנוכי אחזקות אחר מהסבה 2202

חשבון לקוח: 10814109

מספר חוזה: 683257

כתובת הנכס: קרליבך 27

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רחל דיין

נוכחים:

העורר/ת: חנוכי אחזקות,פז (נ.א) בניה בע"מ - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רחל דיין

פרוטוקול

ב"כ המשיב: | במסגרת הערר הועלתה טענה לפטור בגין נכס ריק, אולם העוררת כבר ניצלה את

הפטור לתקופה המקסימלית עפ"י החוק ומשכך יש לדחות את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :ה בניסן תשעו

6

מספר ערר: | 13:59 / 140014145

מספר ועדה: | 11346

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: פז (נ.א) בניה בע"מ, חנוכי אחזקות

-נ ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

העוררת לא התייצבה לדיון על אף שההזמנה לדיון נמסרה לה על פי אישור המסירה המצוי בתיק.

בנסיבות אלה נדון בהעדרה בהתאם לסמכות הוועדה.

במסגרת הערר הלינה העוררת על החלטת המשיב לדחות את בקשת העוררת לקבלת פטור מארנונה בגין נכס ברחוב קרליבך 27 בתל-אביב.

המשיב קבע בהחלטתו מיום 2.12.15 כי לא ניתן להעתר לבקשה לאור העובדה כי הוענק פטור זה לעוררת בתקופה מיום 94.09 ועד ליום 8.10.09 ובכך מוצתה מלוא התקופה על פי דין.

בערר אישרה העוררת כי אכן הוענק הפטור בשנת 2009. עם זאת טענה כי בעקבות עבודות הרכבת הקלה באיור הנכס עומד שומם.

סעיף 13 (א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנ"ג-1993 קובע, כי:

"מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של בנין רק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברג..."

לאור העובדה לפיה אין מחלוקת כי הוענק פטור זה בגין מלוא התקופה האפשרית על פי הדין, לא נוכל להיעתר לטענות המועלות בערר.

בנסיבות העניין הערר נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בהעדר הצדדים היום וי

בהתאם לסעיף 5 (2) להוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית / י דין בוועדת ערר) התשל"ז - 197 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. / 27

|

|

/

2

יו"ר: עו"ד.לןי אמופל חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה/עו"ד א

מייי ו

/

לטו 7 שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012322 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול

העורר: = יקיר יצחקו

- מד -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

עניינו של ערר וה חינו בסוגיית וכאותו של העורר לקבל את הפטור הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות בגין שיפוצים בנכס, וואת לתקופה שמיום 1.1.2015 ועד לתאריך 1.3.2015

הנכס נשוא הערר רשום אצל המשיב כנכס מספר 2000179663 ח-ן לקוח 10757376 ברחוב השרון 4 בתל-אביב, בסיווג ייבניינים שאינם משמשים למגוריסיי . אין מתלוקת לעניין גודל הנכס.

להלן: הנכסיי.

העורר בתשובתו לשאלת הוועדה, מציין : ייהתקופה שבח ביקשתי את הפטור הוא בגין תודשיים בלבד, למרות שהשיפוץ נמשך עד למחצית השנייה של תודש מרצ.ז

דיון ומסקנות

לאחר שסקרנו את ראיות הצדדים והעדויות בפנינו וקראנו את הסיכומים, מסקנתנו כי יש לקבל את הערר וליתן פטור כמבוקש לתאריך 1.1.205 עד 1.3.2015.

בדיון שמיעת העורר בפנינו מיום 29.10.2015 נאמר על ידו, בין היתר כך: *במטבח היו תיקונים של ארובה ושל לוח התשמל של כל הנכס הממוקם במטבח. בארובה היתה נצילת מים מהקיר האתורי שחדרו דרך הארובה. התליפו הרבה נתיכים ומעגלים (צינורות וכבלים) בלוח החשמל היכן שאירע השריפה. אני מאשר כי היה ציוד במקום כפי שקניתי אותו. בומן השיפוץ היו שרותים.'י

לא נוכל להתעלם מהתמונות שהוצגו לוועדה וסומנו כמוצגים ע/1 ו- ע/2 המעידים על מצבו של הנכס.

.10

1

גם אם לא נייחס תשיבות לעובדה כי צילומי המוצגים חנייל, לא צולמו ע"י חוקר המשיב, אין לנו אלא לקבוע כי התמונות שצורפו מטעסם התוקר מר מאור שמאי לדוייח הביקורת בנכס מיום 5 יש בהם די כדי לשכנע אותנו כי בנכס בוצע שיפוץ, לא קל ערך, על מנת להכשירו למטרות 'מסעדהי.

על פי הדוייח נרשם כי : ייהמסומן בכתוס בתרשים נראה כי החלו עבודות הכוללות פירוק דלפק, כיור פנימי, ניסור פרקט, תשתית חשמל וכוי. בעת הביקורת נראה קבלן במקום... כמו כן נראו כלי עבודה הכוללים סולם ארגצי כלים, צינורות פלסטיק מברגה, מקדחה.

בהתייחסות הלקוח נרשם בדויית המשיב בסעיף 4 :

יילדבריו של יקיר בימים הקרובים יחלו עבודות מאסיביות יותר אשר יכללו: שינוי קירות פנים, הריסת חדר השירותים ובנייה מחדש, עבודות תשתית חשמל ואינסטלציה, עבודות נגרות טיח וצבע והתקנת מנדפיס. הצפי לסיום העבודות כחודש ימים.

גם אם נקבל את דברי החוקר כי לא ידע שהייתה שריפה במקום ולא צילם את המוצג ע/ ולא הסבו תשומת ליבו לחריגים או ליקויים בנכס, אנו מאמצים את גירסת העורר כי הייתה שריפה ומראה התמונות, הן מטעמו והן מטעם המשיב, מוכיחות לנו כי השיפוצ היה מטיבי ולא קל ערך.

במיוחד הדברים נכונים כשמדובר בהכנת הנכס להפעלתו כמסעדה.

יותר מכך. קיימת התאמה בין גירסת העורר לפנינו לבין הרשום בדוייח התוקר, לפיח ניטען כל השיפוץ יסתיים בעוד כחודש ימים ממועד הביקורת.

העורר עצמו צירף אישור מחברת הניהול מיום 3.1.2015 המאשרת שהייתה נזילה מהגג בקומת המסעדה. אשר לקביעה אם פרצה שריפה ומתל אירעה, מבלי לקבוע מסמרות, יתכן וזו אירעה עוד בטרם רישום העורר כמתחציק.

יחד עם ואת מקבץ הקבלות והתשבוניות שצורפו ע"י העורר, רובן ככולן לתודשים ינואר עד מרצ מוכיחות לנו כי בוצע שיפוצ בנכס למועדים בו מבוקש הפטור. מעבר לנדרש, התמונות שהוצגו לנו מאמתות את טענות העורר.

לא מצאנו לקבל את טענות בייכ המשיב בסיכומיו, לפיהן לא הוכח שפרצה שריפה או הייתה הצפה ואין להאמין לגרסת העורר. מה גם שלטענת המשיב הוכחה קיימת רק לעניין שיפוץ בחלק הנכס. (ראה סעיף 13 לסיכומים).

.3

16

.5

.6

7

התרשמותנו שונה לתלוטין מהתרשמות המשיב. תיפעול מסעדה מתבצע על כל שטח הנכס, לא מצאנו שלא לתת אימון לגירסת העורר, שכן דבריו בצירוף תמונותיו, בצירוף קבלותיו ובסיוע הנטען בדו'יח המשיב עצמו, מאששות את הנטען והמבוקש בערר.

נפנה בקצרה לפסיקת.

הטעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע בוו הלשון: ''נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו.../*

נקבע לעניין הפטור כי המבחן למתן פטור מתשלום לנכס שנהרס, על פי סעיף 330 חינו '*מבחן פיסי אוביקטיבי בעיני האדם הסביריי ויש לקבוע אם הנוק הוא נזק משמעותי. [ראה: בריימ 6 חברת המגרש המוצלת בע"מ ני עיריית תל אביב יפו.

בעיננו כמתבונן במוצגים ניתן לקבוע חד משמעית כי השיפו> שבוצע מונע שימוש בנכס כמסעדה.

לאור מכלול הראיות שהוצגו בפנינו מצאנו פסול בהחלטת המשיב, והחלטתו מבוטלת.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, הערר מתקבל ומורים להעניק לעורר פטור לתאריכים ינואר-עד- 1.3.2015 כנדרש.

בנסיבות העניין אנו מחייבים בהוצאות בסך 750 ₪ את המשיב.

ניתן היום, | 14 באפריל 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאט לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/

לוייר: עויי] יפָודה מאור חברה: עוייה ששלי קדם | חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול

קלדנית: ענת לוי

0.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ה בניסן תשעו

6

מספר ערר: | 11:07 / 140013730

מספר ועדה: | 11346

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת:

פלג מיכל תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10021603

מספר חוזה: 110738

כתובת הנכס: לונץ 10

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רחל דיין

בוכחים:

העורר/ת: פלג מיכל

רפי משריוף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רחל דיין

פרוטוקול

העוררת: אני במקום כבר 10 שנים והסיווג היה סטודיו לאומן. בשנת 2015 שינוי לי את הסיווג.

ב"כ המשיב: | אני חוזרת על הטענות המקדמית שלי. לגבי שינוי הסיווג, ערכנו ביקורת בנכס

ובעקבות הביקורת עלה שהסיווג לא מתאים לשימוש בנכס. בעיקר נמצא שבמקום מתקיימות פעילויות נוספות כמו סדנאות. מפנה לנספח 2, את הפרסומת ונספח 3 שמראה שמתקיימוות סדנאות.

העוררת: יש הבדל בין פרסום למה שקורה בפועל. יש את אמא שלי ועוד חברה שבאות ליצור שם בשביל עצמן, לא עובדות שם. כל הסדנאות מתבצעות מחוץ לנכס. מאז הביקורת

אני

מלמדת בנכס כ- 9 שעות בשבוע.

הגגון בכניסה הוא ארעי רק כדי למנוע הצפה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]