החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 15 עד 31 באוקטובר 2015
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
גי ועדת הער לק 223 ארונה 5 ללל ער 1606610172
שליךר ע4 לת | תלאבם | > 35
0
>+
4
559 2 שבג שרונת ת.ז *********
2 | סבג לצהק .1 656690666
= 3 ג 7 =
המשיב: מנהל הארנה של עלףללת תל אבב לפף
2
עניינו של הערר דנן, חינו ככס ברהוב די 56 בי בתל אבלב (נכס מס' 2000399786) (לחלן: 'תגבס").
תמפית טיעו? העוררי
41
5
.6
9
4
טענת המשיב כי ההשגה הוגשה באיחור מהווה הטעיה, שכן בשיקולי דהיית ההשגה לא הועלתה טענת איחור או שיהוי. אין כל איחור בהגשת הערר, ומשכך אין המשיב רשאל לתקן טענותיו בדיעבד או להעלות טענות חדשות שלא נטענו בשלב הטיעון בהשגה, תוך אימוצ טענות משלב מוקדם.
יש לדחות את טענת המשיב כי תשוכתו תתייחס לשנת המס הנוכתית בלבד (2014), שכן בהשבון הארנונה שנשלח לעוררים, ואשר הוא מושא ההשגה מצוין מפורשות בהלקו התתתון:
'יתאריך עריכת החשבון 21.1.16 יי, ואילו למעלה, בפירוט ההשבון מצוץץן: '*ארנונה כללית עד לתאריך 31.10.13- 257,004.44 ₪, '*הלוביס שונים: הפרשי הצמדה וריבית 6,155.69 ₪. הערר הוגש בגין חשבון וה, שאינו רק לשנת 2014 בלבד אלא עד 31.10.13.
ההלכה קבעה כי אין המשיבה ו/או כדוגמתה רשאיות לגבות ארנונה באופן רטרואקטיבי, וכי לדו של בית המשפט ייתהא קפוצה'י בהתרת תלובי ארנונה רטרואקטיביים.
בניגוד לדרישות צו הארנונה, דרישת התשלום, נספה אי, אינה כוללת כל הגדרה של הנכס הנישום, שיטחו אינו מצוין, סוג הנכס לא ידוע והשימוש בו לא ידוע.
לאור האמור לעיל יתכן כי המבנה הנישום הוא שטת מקורה שאין לשומו על פי הוראות סעיף 1 די לצו הארנונה.
המשיבה עצמה מציינת שתור על גבי לבן בחשבון הארנונח כי שמות המהזיקים בנכס הם:
ייטרס לוסי, ישראלי טל, ישראלי אסףיי, ולא העוררים, אשר מכותבים לו בלבד, באופן שיש בו כדי להוות הודאה כי העוררים אינם הבים בתשלום הארנונה, שכן לא הס המחויקים בנכס, אלא אחרים שצהותם ידועה לעירייה ונקובה.
יתר על כן, מתקירתו של מר גבי קדוש שהינו מנהל יחידה באגף לחיובי ארנונה ניתן ללמוד שהמשיבה מסתמכת על יירשימות מחלמישיי לקביעת והות ההליביס בנכס, אך מאידך גיסא נוקבת בשמות המחציקיס בהשבון עצמו, שאינם העוררים, ותובעת תשלום מהעוררים. כך, בעמי 7 לפרוטוקול נאמר במפורש: '/ת. אגל לא לוע אס מיתן להתגורר בגבס בגלגו תובעת העלרליה ארנונה לא הליתי שם ועוד: "ת. אם אני נשאל מדוע חייבתי המועד +ת, אגל משיב שזו לא ההלטה שללי, זה ההלטת מולל לבלל הנכטיט בכפר שלם'י, ועוד: '/ת, אס אני נשאל אלך ההליטו 3+ והות הה**בים פנפס מושא הער 5, אפ" משיב שאנחנר קבלנ בשלמות טל מחזיקים עס תעודות זהות מחלמיש..'', ובעמ' 8: "ת. אם אני נשאל שיפול להיות שממישהו אחר מתגורר שם ופשוט לא בדקנו, אגל מש?*ב שלפול להלות'י.
ההובה לבדוק את והות המחזיק חלה על העירייה (ת''א 26845-10-12 בבית משפט השלום בחיפה שלומי בף עור נ' עיריית ח*פה ; עייא 8417/09 עיףלית לרושלים 5 ששון ל).
רש
8 מושכלות יסוד חן כי ההוב בארנונה מושת על ייהמהציק למעשה'י (המתזיק הפונקציונאלי) ולא על מל שהוא בעל הוכות המשפטית לכאורה לההציק, וכאשר קיימים מספר מחזיקים כהגדרתם בתוק, כגון בעל נכס ושוכר, חובת התשלום תתול על מל מביניהם שהוא בעל הויקה הקרובת ביותר לנכט מבתינת ההתצקה.
9. חייתצהיריםיי של העוררים, שצירף חמשיב, אאם התומים ואינם מאומתים, והעורריס אף
הוכיתו בתצהיריהס ובתקירתם, כי מעולם לא תתמו על תצהירים אלו או אחרים הדומיס להם.
0 פסק הדין שניתן בעניין הנכס אינו רלוונטי ואינו יכול לחוות ראיה כל שחיא כי העוררים מחזיקים בנכס, שכן מצוין שם בעמ' 3 סעיף 2 באופן כללי: 'הנפבעלס פולם הט פג* משפחה אשר מתגוררים או התגוררי במקרקעין או בסמוץ אללחפיי, אלא שלא מצוין מי בדיוק התגורר, היכן ומתי. ודאי שלא ניתן להשתמש בפטק הדין כראיה מקום שהעוררים לא לקחו כלל חלק בהליך המשפטי, לא העידו, לא נתקרו ואף לא נכתו באולם בעת הדיונים והאמלרה הינה אוביטר מרוחק מהאמת, כללי וסתמל.
1. גם הבקשה לגילוי מטמכים ולהארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, שהוגשה על יד
המשיב, ואשר נתמכת בתצהירו של מר יחיאל תרם בלבד, ממילא לא מציין את העורריט כמהציקים בנכס כל שהוא, אלא אדרבא, מציין באופן כללי כי 'יקיימיט 14 פתי מגורים ובתם מתגוררים ילדי ובנ ווגם, נכדי ובנז זוגם ועמם ילדיהט הקטינים וכמוכן רעייתי ואנייי, אוה נכסים: מי מתגורר ואיפה: היכן הס הנכסים: גודלםז מי מחילדים מתגורר בכל אחד מהנכטים: היכן הראייה כי העורריט באופן ספציפי מתגוררים בנכס ספציפי בר שומה: כלום!!
2. העוררים הוכיחו כי חם לא מחציקיט בנכס נשוא חשומה, כי המשיב יודע שהם אנם
המהויקים, כי הוא יודע את זהות המהזיקיס והוא ממשיך לטעון כנגד העוררים טענות סרק לתכלית גרה.
לפיכך, מתבקשת כבי הועדה הנכבדה לקבל את הערר ולחליב את המשיב בהוצאות לדוגמא.
תמצית טייעוני המשי 5
1. טענת העוררים כנגד אי תוקיותו של החיוב הרטרואקטיבי, אינח מצויה במסגרת סמכויותיה
של ועדת הערר הנכבדה.
2. העוררים איתרו בהגשת ההשגה כיוון שתודעה מטעם. המשיב נשלחה לעובבים כבב-בנפ 2000000 2
2 ואף קודם לכן, בתאריכים 10.7.2013, 7.8.2011, אולם השגת העוררים התקבלה אצל חמשיב רק ביום 6.1.2014, תוך הריגה ממסגרת המועדים הקבועיט בהוק הערר להגשת השגה.
שש
קנ
המועד להגשת ההשגח הינו מהלוס בו נשלחה הודעת ההיוב לעורריס, עליה אף ניתנח לעוררים הוכות להגיש השגה, ולא ממועד שליחת הודעת חדרישה שאינה מהנוה הודעה עלית נלתנה צכות להגיש השגה. למנהל הארונה אף אין סמכות בחוק הערר להאריך את המועד להגשת השגה.
ג
8
9
4
לאור האמור, ובהעדר חסבר מנית את הדעת מדוע הוגשח יההשגהי במועד בו הוגשח, יש לקבוע, כי העוררים לא הוכיהו כי ההשגה הוגשה במועד.
במסגרת מידע שהועבר אליה ע"י חברת חלמיש, שהחלה לפעול בשנים האחרונות בשכונה לצורך קידום פרויקט פינוי בינוי, נודע לעירייה על הנכס של העוררים. במסגרת ור הובאו לידיעת העירליה פרטים על קיומם של נכסים חדשים רבים, אשר העירייה לא ידעה על קיומם, וכפועל יוצא על קיומם של מחזיקים רביט נוספים אשר לא חיו רשומים כלל בספרי העירייה, וכן על קשומס של שינויים מחותיים בחיובס של נכסים אשר היו רשומים בספרי העירייה.
בעקבות המידע החדש שהועבר לעירייה נפתתו עד היום מעל 400 יחידות שומה חדשות בשטה כולל של כ- 50,000 מזיר.
עד היום הוסדרו חלק מהחיובים, ולגבי אחרים קיימת עדיין התנהלות מול המהציקים הן במסגרות משפטיות, והן במסגרת מדידות וביקורות שונות. המידע שהועבר לעירייה כלל, בדייכ, רשימת מתחמים גדולים בהט מחויקה משפחה אחת, כאשר בשל העובדה שמדובר במתחם מגודר ומבוצר לא ניתן חיה לדעת את התפלגות הנכסים בתוכו ואת חלוקת הההוקה בנכטיס השונים שבתוך המתתסם בין בניי המשפחה השונים.
מדובר בעבודה מאומצת ומורכבת המהליבת בדיקות במספר מאגרי מידע, תצלומי אויר ותיקי בית, והשוואת הנתונים לחומר חמצוי בידי העירייה. רק עס אלתור כל הנכסים הרלוונטיים יכולח הייתה העלרליה להתהלל בחיוב הנכסים.
בשל מורכבות העניין, פנתה העירייה לכלל המהציקיס אשר הנתונים החדשים רלוונטלים לגביהם, בבקשה ליצור עימה קשר כדי לאפשר ביקורת בנכס, ומהזיקים (לרבות העוררים)
נקראו לפנות לעירייה תוך 30 ימים כדי לאפשר תיאום ביקורת בנכס והוצאת הלוב בהתאם,
ועד שכונת עיריית שלם הגיע להסדר עס העירייה, שחיובי הארנונה לא יוצאו 7 שנים רטרואקטיבית כי אס מיום 1.1.09 בלבד.
.5. משהעוררים לא פנו לעירייה, נאלצה העירייה ביום 10.7.2013 לחוציא חץוב בהתאם לנתונים
שהיו בידיה באותה העת. נתונים אלה חתייתסו למתחם של 1,562 מ"ר ברהוב ד 56 בשכונת כפר שלם, המותוק בידי משפתת טרם המורחבת. מאחר ומדובר בשטח מתוחם ומגודר, אשר לא ניתן לדעת כיצד הוא מחולק פיסית, ומי מחציק בכל מבנה במתהם, נאלצה העלרייה להוציא הודעה אהת לכלל בני המשפחה, אשר לפי חנתונים שהועברו לעירייה מתויקיס במתחם. -
בענייננו, בנוסף למידע שהתקבל בעירליה, הגישה חברת הלמיש ועיריית תל אביב תביעה לסילוק ידם שפ העוררים ובני משפחתם מהמקרקעין, במסגרתה הגישו העוררים בעצמם תצהיר לבית המשפט, בו הצחירו כי חס מתזיקים בנכס שבמהלוקת.
נש
2
ו
נש
=
שש
6
תי
. העוררים טענו טענות עובדתיות טותרות בחליכים שונים, יש לראות בערר דנן כלוקה בהוסר
תום לב ותוסר נקיון כפלים, ויש לדחותו מטעמים אלו בלבד. לא יתכן כי העוררים בחליך לסילוק ידם, יטענו כי הס מתגיקים בנכס יהד עם ילדיהם, מטעמים ברורים (הכרה בוועדת פינויים לפיצוי כספם, אולם בהליך שעניינו חיוב בארנונה בגין הנכס, יטענו העוררים טענה סותרת לתלוטין, כי חס לא מחזיקים בנכס. העוררת אף לא נתנח הסבר מניה את הדעת מדוע במשך 20 שנה היא לא שינתה את הפרטים בתעודת הזחות שלה, שם מופיעה כתובתה הרשמית ככתובת הנכסי.
5. בענילננו אף מתקיים התנאי להתקיימותו של חשתק השיפוטי, שכן שאלת ההזקה של העוררים
בנכס כבר הוכרעה בבית המשפט,
טענת העוררים, כי התצהיריס אינם תתומים, ולכן אץ מקום לחתייהס לאמור בחם, הינה
טענה הנגועה בחוסר תום לב ואי נקיון כפיים. העורריט אינם הולקים על כי חיו חלק מההליך בבית המשפט בתביעת הפינוי , וחלו מיוצגים ע"י עו"ד חריש, שהגיש תצהיריהס לבית המשפט.
התצהירים הוגשו לבית המשפט במסגרת תביעת הפינוי כפי שאלו הוצגו בוועדה הערר, ראיה לכך חיא מכתבו של עו"ד הריש, המאשר כי התצחירים הוגשו כך. ואת ועוד, בהרבה מאוד מקריט במהלך דיון ההוכהות בבית המשפט מאשריט המצהירים במהלך עדותם בבית המשפט, כל האמור בתצהיריהם הינו אמת, והתצהיר מתקבל כדין. וועדת הערר הנכבדה מתבקשת להתליחס לתצהיריס של העוררים שהוגשו לבית חהמשפט.
בנטיבות אלה, טענות העוררים כנגד החלוב, שהוצא לתקופה שהינה מצומצמת עשרות מונים מהתקופה לגביה טענו העוררים בבית המשפט, כי הם מהזיקים, לוקה בהוסר תום לב, וחינה בבחינת טענת הקוואק הנגול. העוררים הס אלה שלא מסרו לעירייה את המידע הנדרש לצורך החיוב. דווקא כשמדובר בשכונה אשר המורכבות והבעייתיות שבה ברורה לכל, מקבלת הובה או משמעות גדולה שבעתיים. גס כאשר פנתה העירייה לעוררים עוד טרם התיוב בבקשה לפנות אליה כדי להסגיר את חיובס, התעלמו העוררים מפניה גו.
המשיב מתנגד לפסיקת הוצאות נגדו. ועדת הערר הנכבדה אינה נוהגת לפסוק חוצאות כנגד צד
להליך בפניה, אלא במקרים חריגים מאוד.
דוו והברעת
41
לאתר שבחנו את טיעוני הצדדים, הגענר לכלל דעה, כי דין הערר להתקבל.
ראשלת נבהלר, כל אנו דוחים את טי ת המשליב בדבר הגשת ההשגה באלחור.
מבלי לחביע עמדה בשאלה האם ההשגה אכן הוגשה באיחור, הרי שמשעה שמנהל חארנונה לא דהה את ההשגה על הסף, מן הטעם שהוגשה באיחור, אלא דן בח לגופה ודחה אותה מהטעמים שפורטו בתשובה, ואף העלה טענותיו בעניין אה לראשונה בפני וועדת הערר, חרי שאין לדהות את הערר בשל האיחור בהגשת ההשגה.
4
5
7
.8
9
יפים לעניין וה דבריו של בית המשפט העליון (כבוד השופטת ברק-ארו) בברייס 901/16 עב
ויקטור נ' עירית חיפה (פורסם בנבו) :
"אגל סבורה 3+ משעה שמנהל הארנונה 23253 מדהלית ההשגה על הסף (בהתאם לסמבות הנתונה לו פאמור להארכת מועל להגשת ההשגה), המשיבה הייתה מנועת מלהעלות בפני ועדת הערר טענה א, מכוה הובת ההגינות שבה ה'א הליב (לאו:
ארנונה עירונית ב, שם; עייש (מחוזי הלפה) 5265/99 הוולס נ' ועדת הערר ארנונה -
עיריית חיפה [פורטט בנבו] (5.5.1999)). בהתאמה, גם ועדת הערר לא הייתת רשאת לדהות את הערר רק בשל האיחור בהגשת ההשגה בנטיבות אלה *
וכן דבריו של כבוד השופט פוגלמן באותו פסק דין:
''משעה שמנהל הארגונה לא ראה לוחות את ההשגה על הסף, אלא דן התפריע בה לגופה, המשייבה היתה מנועה מלטעון לפנל ועדת הערר כל יש לדחהות את הער 4 בשל איחור בהגשת ההשגת. יי
שנית, ולגופס של דברים, על פי הראיות והעדויות שהוצגו בפנינו, שוכנענו, כי העוררים הס אינם בעלי הזיקה הקרובה לנכס, וכי הס לא התזיקו ואינם מהציקיס הלום בנכס.
עדויותיהם של העוררים, כי הנכס איגו בבעלותס, בשליטתס או בהזקתם, כי מעולם לא חיתה להם וכות רשומה או לא רשומה בנכט, כי למן מגוריה של העוררת כילדה בשנת 1990, לא התגוררה בנכס (והעורר מעולם לא התגורר בו), כי מעולם לא שכרו או השכלרו את הנכס, וכלי מעולם לא החזיקו בנכס או בוּכות בנכס, אמינה עלינו, וחיא לא נסתרה על ידי המשיב.
המשיב לא הציג בפנינו ולו ראיה אחת ממנה עולה, כי העוררים הס בעלי הציקה הקרובח לנכס.
תצהיריהס של העוררים, אותם הגיש המשיב, בהם כביכול הצחירו העוררים על ויקתם לנכס, אינם חתומים על ידי העוררים, ואינם יכולים להוות ראיה לאמור בהם.
גם הודעת עורך דין תריש, לפיה תצהירים אלה (יחד עס תצהיריט נוטפים) יחתמו תוך ימים טפורים אין בה כדי להועלל למשיב, שכן אין בה כדי להעיד כי תצהירלס אלו נתתמו בפועל.
גם בפסק הדין שניתן בתביעה שהגישה הלמיש תברה ממשלתלת עלרונית לשיקום ולהתהדשות שכונות בתל אביב יפו נגד העוררים ומשפחתתם אין אגכור לתצהיר שהוגש מטעם העוררים, או התייחסות ספציפית לוּיקתם של העוררים לנכס (בניגוד לבני משפתה אחרים, לגביחהם יש התייחסות ספציפית בפסק הדי).
.4. ולודגש, עסקינן במידע שניתן היה לבררו, והמשיב יכול היה לפנות לעוייד חריש ולגבות עדות
הימנו, ומשלא עשה כן אין לו אלא לחלין על עצמו.
. גם העובדה שעל אף שבתשבון הארנונה (נספר ייאי' לסיכומי העוררים) מציין המשיב את שמות
המחזיקים בנכס, הרי העוררים אינם רשומים כמחויקים, יש בה כדי להעיד, כי המשיב יודע מי הס המחגיקיט בנכס וכי לשיטתו הוא העוררים אלנם מחציסים בנכס.
.4. יצוין, כי העובדה כי העוררת לא שינתה את כתובתה בלשכת רישום תאוכלוסין משך שנים כה
רבות אכן תמוחה, אך אין בה כדי להעיד על זיקה לנכט, שבכוחה לחליב בארנונה.
3. באשר לטענת המשיב בדבר השתק שיפוטי, הרי היות וכאמור לעיל, לא הוצגו בפנינו טענות
שטענו העוררים בחליכים אתרים (שכן, תצהיר שאינו חתום על ידט אינו בבחינת ראיה), הרי שלא ניתן לדחות את הערר מחמת השתק.
4. למניעת ספק נבהיר, כי מטבע הדברים, העוררים יהיו מושתקים מלטעון בהליך אתר, ובפנל
ערכאות שיפוטיות אחרות, כגון וועדת פינויים לפיצוי כספי, טענות הסותרות את טענותיהם בהליך וה, לפיהן הס אינם מתזיקים בנכס, וכי העוררת לא התגוררה בנכס למן שנת 1990.
5. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הערר, וקובעים כי בהיעדר ראיה לציקתס של
העוררים לנכס, לא ניתן לחייב את העוררים בארנונה בגין הנכסי.
6. בנסיבות העניין לא מצאנו לחייב את מי הצדדים בהוצאות.
5. בהתאם לסעיף 3 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי/א - 2000, לרשות
הצדדיט קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההתלטה.
6. בהתאם לתקנה 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת
ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
7 ניתן בהעדר הצדדים ביום 6 |1511 ..
/- 1 /
/ /
לוייר: ו - עו"ד חבר: אבשלום לול, עו"ד ורוייח חברה: 2-4 עו"ד
ע\382\1\105
ועדת 33297 לקביעת ארונה בללית 9 *********
שלי | ע9ל4 ללת 8 593% = 438%
ה פטגת ה5 צל בלל ₪0%% בעימ ואה
= %3 =
המשל 3: מנהל הארנונה של עיביית תל אב*ב *פ3
ענלינר
0
של הערר דנן, הינו המהסן המשותף המצוי בבניין שברתוב הרצל 103 בתל אביב (לחלו:
*'הצבסי*י אר ''המוהסך").
לאחר
שבתנו את טיעוני הצדדים, לרבות פסקי הדין והחלטות אליהן הופנינו, הגענו לכלל דעה, כי דין
הערר להידחות ברובו, ולהתקבל בחלקו בלבד.
הצדרים ל349
גש₪
-
₪5
ש
.5
בסיכומיה פתחה העוררת וטענה כי הערר הוגש בשם העוררת, שהינה בעלת חדירות בקומה השנייה, המוכרות כתת?ל הלקות 14-20, וכן בשם בעלי הדירות בקומה הראשונה, המוכרות כתת* חלקות 6-13.
בסיכומיו חשיב המשיב לטענה זו וטען, כי הערר הוגש אך ורק בשם בעלת הדירות בקומה השנייה, המוכרות כתתי חלקות 14-20, וכי לכו הההלטה בערר וּה, עניינה אך ורק הדירות בקומה השנייה, המוכרות כתתי חלקות 14-20.
לשם השלמת התמונה נפרט, כי בתגובתו לבקשה לתיקון פרוטוקול חדיון המקדמי שהגישה העוררת, שעטקה בתיקון שס העוררת, ביקש חמשיב, להורות לעוררת 'ילציין ברתל בתך הקטנה מהם הנכסים שבגינם הגישה את הערר שלפנינויי.
ביום 11.5.2014 נעניתי לבקשה והוריתי לעוררת להגיב לבקשה או של חמשיב.
בתגובה הגישה" העוררת הודעה לפיה הערר הוגש בשם פסגת הרצל בניח ויוום בע"מ, שחינה
בעלת הדירות בקומה השנייה, המוכרות כתתי הלקות 14-20, ובשם בעלי הדירות בקומה
2
ג
90
0
הראשונה, המוכרות כתתי חלקות 6-13, המיוצגים על ידי עו"ד צביקה ציפוק, אשר ביקש כי הערר יוגש אף בשמם.
ביום 13.5.14 הוריתי להעביר את הודעת העוררת לידיעת בייכ המשלב ולתגובתו.
בהעדר תגובח מאת חמשיב, ולאור טיעוני הצדדים בסיכומיהם, ביום 27.7.15, הורינו לבייכ העוררת להציג בפנינו יפויי כח, חמייפים את כותו של עו"ד צביקה ציפוק, להצטרף לערר, ואשר מכותס וכאי היח עו"ד ציפוק ליפות את כוהו של בייכ העוררת דיכאן, עו"ד גולדשטיין.
כן קבענו, כי אם לא *וצגו יפוי כח כאמור עד ליום 25.8.15, *יראה הערר כאילו הוגש על ידיל העוררת -- שחינה בעלות הדירות בקומה השנייה, חמוכרות כתתי הלקות 14-20, ועל ידה בלבד.
בכנם-28-7:15 הגיב בכ-ה2 משיב-קה לכות צר בטעי- ככ פכו<ורה ביכום-.25-5-14.-- הוא-הגיש תגובה;= בח התנגד למבוקש, וביקש כל אעלין שוב בהתלטתל מיום 27.7.15.
מבדיקה נוספת עלה, כי תגובה גו אינה מצויה בתיק.
מכל מקום, היות ולא ניתנה התלטה שמקבלת את עמדת המשיב, כפי שבאח לידי ביטוי באותה
תגובה, וממילא המשיב לא יכול היה לצאת מהנתה שהתנגדותו התקבלה, ולאהר שחצרנו ושקלנו את טיעוני חצדדיס לא מצאנו לנכון לשנות מהחלטתנו האמורה.
ביום 24.8.2015 הגיש ב'יכ העוררים יפויל כת, אשר לטענתו התקבלו מעוהייד המליצג את בעלי הדירות המוכרות כתתי חלקות 6-13.
02
.5
כ
-
-
שי
- דא עקא, שיפויי הכח שהוצגו הינם ישנים, חלקם מ- 2005, ובכל מקרה חס אינם עוטקים
בהליך שבפנינו.
.3. אשר על כן, ביום 24.8.2015 חורינו, כל ככל שלא יוגשר יפויי כח רלוונטיים עד ללוס 26.8.2015,
*יראה הערר כאילו הוגש על ידי בעלתת הדירות בקומה השנייה, המוכרות כתתי הלקות 14-20, ועל ידה בלבד.
.+. ביום 26.8.2015 הגיש בייכ העוררת בקשח להארכת מועד להצגת יפוי כח עד ליו 3.9.2015, לה
נעתרנו.
.3. על אף הלוף המועד, לא הגיש בייכ העוררת יפולי כח המייפיס את כוהו לנחל את ההליך מטעם
בעלי הדירות המוכרות כתתי חלקות 6-13, ואשר על כן, אנו קובעים כי הצדדים לההלטה זו הינם העוררת והמשיב והם בלבד.
תקופת הע 55
צודק בייכ המשיב כי ההשגה והערר הוגשו במחלך שנת 2013, וכי אין בפנינו השגה ו/או ערר שהוגשו בשנת 2014, ואשר על כן, תחולתו של ערר זה חינה 31/12/13 - 1/1/12,
אלו למחוק את הערר בשל העדר ימוק מספק בתשובה להשגה
41
2
6
בטיכומיה טענה העוררת כל יש. לקבל את הערר, שכן תשובת. המשיב להשגה חיתה בלתי מנומקת, וואת, לטענתה, בניגוד להוראות סעיף 2א לחוק לתיקון סדרי מנהל (החלטות והנמקות) התשיייא - 1958, הקובע כי על מנהל הארנונה לנמק החלטתו.
לטענת העוררת, מאחר שהתשובה לא נומקה בהתאם לנדרש בחוק לתיקון סדרי המנחל (ההלטות והנמקות), תשי"ט - 1958, הרי כאילו לא ניתנה תשובה, ולכן, בהתאם לסעיף 4 להוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976, יש לראות את ההשגה כאילו התקבלה.
אין בידינו לקבל טענה צו.
ככל שטברה העוררת כי השגתה התקבלה, היה עליה לנקוט בדרך אחרת ולא להגיש ערר על
ההתלטה, שאם אין עסקינן בהתלטה, מדוע הצורך בהגשת ערר:
ברי בכל מקרה, כי מדובר בטענה, אשר אינח *כולה להוות עילה לערר, וממילא איננו מוסמכים
"
דורבת:
למעלה מן הצורך, נבחיר, כי איננו טבוריט כי עסקינן בתשובה שאינה מנומקת, ובכל מקרה, אנו סבורים כל הסנקציה הקבועה בסי 4/ב) לתוק הערר נועדה למקרים בחס לא ניתנה תשובה כלל, ולא למקרלם כגון דא.
המהטן א*נו בפחינת שטה משותף הפטור מארנונה
41
לגוף חענלין, המהלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם הנכס הזנו בבחלנת רכוש משותף שחל עלין סעיף 1.3.1 צ' לצו הארנונה של עיריית תל אביב לתקופה הרלוונטית, חקובע כי שטה משותף בבניין שרובו משמש למגורים בו שני מתזיסיס או יותר, לא יחויב בארנונה.
נש
27
2
2
46
5
טוענת העוררת, כי הכלל על פי צו הארנונה הוא, כי שטת משותף פטור מארנונה, כי התריג הוא שטתים המשמשים לרווחת הדיירים כמו בריכה וחדר משחקים, וכי מחטן אינו נמנה עם החריגים התליביס בארנונה.
לטענת העוררת, כוונת המחוקק בההריגו שימושים חדומיס לשימוש בדירה, כמו הדר משתקים, הייתה למנוע הערמה בדרך של הפיכת שטחים להדרי משחקים, והוא לא התכוון להתרלג מחפטור שימושים מקובלים כמו מחסן משותף.
עוד טוענת העוררת, כי שימוש בתדר משחקים ובריכה שונים מחותית מחשימוש במחסן משותף. בראשונים נמצאיט אמן רב, נחנים ונותגים כמעט כמו בדירה, ואילו במחסן משותף, נמצאים מעט מאוד ומן, לא נחנים וכו', וכי הדבר נכון שבעתייס במתסן דוגמת המהסן דנן, בו הדיירים לא עשו אף לא שימוש מועט.
אץ בידינו לקבל את טענות העוררת. תכליתו של סעיף 1.3.1 זי לצו הארנונה, חשה לפטור שטתים משותפים בבנלינל מגורים כגון דרי מדרגות, מעליות, לובי המבנה וכוי, אשר מטיבם משמשים הן את בעלי הדירות והן את המבקרים בבניינים אלה, וזאת לחבדיל משטחים שחינם בשימוש משותף של כלל חדיירים. איץ חבדל מחותי בין מתסנים יאישייםיי ונפרדים, המשויכים כל אחד לדירה מסוימת, לבין מהסן ייכללליי, המיועד לשימוש של כל דיירי חבנלין.
אשר על כן ולאור האמור לעיל אנו דוחים טענה זו, וקובעים, כי המחסן אינו בבחינת שטת משותף הפטור מארנונה.
אין להשית את ההוב בארנונה על מוסך תאופמעלם
341
2
93
בסיכומיה העלתה העוררת לראשונה, את הטענה כי אס יותלט כי יש לחייב את המהסן בארנונה, כי אז יש להשית את התיוב על מוסך האופנועים שברה' חסדנא 16,
העוררת הוסיפה וטענה כי המשלב ידע אודות המחויק האמור, והפנתה לצורך כך, לדוי'ה ההוקר מטעם חמשיב.
אין בידינו לקבל טענות אלה של העוררת, שעלו לראשונה במסגרת חסיכומים, באשר עסקינן בהרהבת חצית אסורה.
מבלי לגרוע מהאמור, ולשם השלמת התמונה בלבד יצוי, כי ממללא דו"ח הביקורת נערך על ידי חמשיב בשנת 2014, וכי כאמור לעיל, ערר וה אינו מתליחס לתקופה צר
העוררת הלוב פכין החלק היחט? של הקופה המסה 5 לת
בהסכם פשרה שנערך בין הבעלים של בעלי הקומח המסהרלת - תתי הלקות 1-5, אשר קיבל תוקף של ההלטה, הסכים המשיב לפטור את בעלי החלקות האמורות מארנונה בגיו שטה הנכס, ולחלק את הארנונה בגלן שטח וח, על שאר בעלי הלחידות (תתי הלקות 6-20),
העוררת כמו גס בעלל היחידות האחרות בבניין, לא הלו צד לחליך האמור, עמדתם לא נשמעה, וממילא אין בהתלטח האמורה כדי לחייבם ו/או להשתיקם.
לא הובאה בפנינו כל ראיה המצדיקה את מתן הפטוך לבעלי היחידות המסהרלות.
-
4
5
.6
7
את הטענה היחידה שהעלה המשיב בעררו בעניין זה, לפיה מדובר בשטת השייך לבניין המגורים בלבד, ונת המשיב בעררו, וטוב שעשה כן, שכן לא הובאה כל ראיח לתמיכה בכך.
הטענות האחרות שהעלה המשיב בסיכומיו בעניין אה, לפיהן לכאורה מדובר במחסן, אשר נועד מטיבו ומטבעו לשמש את העוררת ואת שאר דירות המגורים בבניין, ולא את החנויות, ו/או כי החוקה בנכט מצויה בפועל בידי העוררת, וכי לה הגישה הבלעדית לשטח המחסן, הינן בבתינת הרחבת חזית אסורה. המשיב מופנה בעניין אה לטיעוניו הוא, מדוע אין להסכין עס הרחבת חזית בסיכומים.
באשר לטענת המשיב כי הית על העוררת לצרף את בעלת היחידות האמורות לערר, מוטב חיה לה לולא נטענה. המשיב הוא שבחר להתקשר עם בעלת היתידות האמורות בהסכם פשרה, אשר להבדיל מהעוררת שאינה צד לו, המשיב מחולב בו.
אשר על כן, אנו קובעים כי אין לחייב את העוררת בארנונה בגין החלק היחסי של הקומה המסחרית.
9. :ש לחייב את בעלי ה*חידות בבניין בארנונה בגין הנכס, לפי יחסי שטתי הדירות
.1
2
3
בסיכומיה ביקשה העוררת להוכיר את הסיכום לפיו אס תגיע הוועדה הנכבדה למסקנה כי יש לתייב את מחציקי היחידות בארנונה, יתול התיוב לפי שטחה היחסי של כל יחידה, ולא יתול עליהם באופן שווה.
בסיכומיו התעלם המשיב מטענת העוררת בעניין סיכום ּה, וטען כי יש לחייב את בעלי היחידות באופן שווה.
היות ואכן כך סוכם במהלך הדיונים המקדמיים, והיות וס' 1.3.1 גי לצו אינו נוקט בלשון תד משמעית לעניין שיטת החלוקה של השטתים המשותפים בני החיוב בין הדיירים השונים בבניין שרובו משמש למגוריט, אנו עושים שימוש בשיקול דעתנו, וקובעים כי יש לחייב את בעלי היחידות באופן יחסי לפי יחס שטחיהן, כפי המופיע בספרי העירייה.
0. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אנו דוחים את טענות העוררת בכל הקשור לפטור מחיוב ארנונה בגין
שטת המחסן, וקובעים כי שטח המחסן הוא בר חיוב, וכי יש להטיל את החיוב על כל המחזיקים בבניין, כולל המחזיקים בקומה המסחרית, ולא רק על מחציקי הדירות, וואת כל אחד כפי חלקו היחסי, כפי המופיע בספרי העירייה.
1. בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנחליים (סדרי דין), תשסי"א -- 2000, לרשות
הצדדים קיימת גכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 ימים מיום מטירת ההתלטה. בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו -- 1977 תפורסם ההלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.
2. ניתן בהעדר הצדדים ביום 4 5|.. 0 1
ע\379\1\105
יו"ר: שלומי : ליך, עו"ד חבר: אבשלום לול, עו"ד ורוייח חברת: רלו קדם עו"ד
/
ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| | בחשון תשעו
5
מספר ערר: | 11:01 / 140012793
מספר ועדה: | 11245
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר: ליברזון יהונתן
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף להחלטה להסכמה בין הצדדים.
הערר יתקבל חלקית באופן שפטור יינתן מיום 1/2/15 ועד ליום 15/3/15.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.10.2015.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטגנט של המשיב.
00 |
ו"ר: עו"ד צדוקי] חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: 0 טל גדי
א
9 שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| | בחשון תשעו
15
מספר ערר: | 11:22 / 140012818
מספר ועדה: | 11245
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר/ת: ברנשטיין גל
-נ ג ד-
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
הערר מתקבל חלקית באופן שיינתן פטור לפי סעיף 330 לפקודה מיום 1/10/14 ועד ליום 31/10/14.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע בגוכחות הצדדים היום 19.10.2015.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
\0 \
" " = וו 1
יו"ר: עו"ד צ'
שם הקלדנית: ענת לוי
וו
תאריך | : יד בחשון תשעו
5 27
מספר ערר: | 13:15 / 140012400
מספר ועדה: | 11250
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד קגיון אורה
חברה: רו"ח מרמור רונית
חברה: עו"ד קדם שירלי
העורר/ת:
יאיר איתן נכסים בע"מ חברה פרטית 511610941
חשבון לקוח: 10757169
מספר חוזה: 625249
כתובת הנכס: שפרינצק 7
-נ1 ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!
ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי-חסיד
נוכחים:
העורר/ת: יאיר איתן נכסים בע"מ - אין נוכחות
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי-חסיד
החלטה
הדיון להיום נקבע לשעה 13:00. השעה עתה 13:15. אין הופעה מצד העוררת או מי מטעמה על אף שההודעה בדבר מועד הדיון נמסרה לה כדין.
אין זו הפעם הראשונה שהעוררת לא הופיעה לדיון. בפעם הקודמת נקבע שאם לא תתייצב העוררת בשנית, יידחה הערר.
לא רק זאת, אלא שבשיחת טלפון שקיימה המזכירות עם אחת העובדת של העוררת נאמר שהעוררת לא מתכוונת להגיע לדיון שנקבע להיום.
בנסיבות אלה יש להסיק שהעוררת זנחה את הערר ואנו מורים בזאת על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.
נית] והודע בגוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 27.10.2015.
בר /-/ מאילש 2 /
יו"ר: עו"ד קניון אורה ] חברה: רו"ח מרמור רונית
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| טו בחשון תשעו
. 2205
מספר ערר: | 07:54 / *********
מספר ועדה: | 11251
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר/ת: קדם הראל, פלס קדם דרורית אדל
-נ ג דד
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף החלטה להסדר בין הצדדים באופן בו הערר התקבל חלקית כאמור בהודעת המשיב לעיל אשר ב"כ העורר נתן לה את הסכמתו.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 28.10.2015.
בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר ה נט של המשיב.
יו"ה; עו"ד לון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום בד טל גדי
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפ!
תאריך | : טובחשון תשעו
25
מספר ערר: | 12:41 / 140012685
מספר ועדה: | 11251
בפני חברי ועדת הערר; \
יו"ר: עו"ד צדוק אלון
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
חבר: עו"ד טל גדי
העורר/ת: מעדני ים (סי פוד) אטלנטיק בע"מ
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
לאור הסכמת הצדדים הערר התקבל חלקית כאמור לעיל.
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 28.10.2015.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת
ערר) התשל"ז - 1977] תפורסם החלטה זו באתרחקאינטרנט של המשיב.
יו"ר: עו"ד דוק | חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר) עו"ד טל גדי
שם הקלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140011597 שליד עיריית תל אביב- יפו 12006
099
בפני חברי ועדת הערר:
לוייר: עו''ד אלון צדוק
חבר: עו"ד/רו'יח אבשלום לול
חבר: עו"ד גדי טל
העוררת: אור מאניה בע"מ
נגד
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו
החלטת
בפנינו ערר על חיוב מספר נכסים אותן שוכרת העוררת ברחוב היסוד 5 בתל אביב ייבית מרכזיסיי ומחויבים על ידי המשלב בטיווג ייבנינים שאינם משמשים למגורים'י.
לטענת העוררת יש לסווג את הנכסים בסיווג יימחסניטיי.
להלן הנכסים. :
הנכסים נשוא ערר 140011597 :
נכס מספר 2000363567 (נכס בקומת הקרקע של הבניין אליו נלווית קומת גלריה בשטח כולל של 5 מ"ר)
נכס מספר 2000392320 (נכס בקומת הקרקע של הבניין אליו נלווית קומת גלריה בשטח כולל של 7 מ"ר)
נכס מספר 2000402595 (נכס בקומה א' של הבניין אליו נלווית קומת גלריה בשטח כולל של 218 מייר)
הנכס נשוא ערך 140012004 :
נכס מספר 2000407991 (נכס בקומת הקרקע אליו נלווית קומת גלריה בשטח כולל של 225 מ"ר).
ביום 21.4.2015 התליטה ועדת הערר בראשותה של יו"ר הועדה הגבי אורה קניון על איחוד ג 9 9
בסעיף 6 לסיכומי העוררת מבקשת העוררת לקבל את הערר ביחס לנכס נשוא הערר 140012004 בטענה לפיה לא הגיש המשיב תשובה לערר זה וכי המצהיר מטעם המשיב לא התייחס בתצהירו לנכס וּה.
אין לקבל את עמדת העוררת ביחט להעדר כתב תשובה מטעט המשיב בעניין ערר 140012004.
הצדדים פנו בבקשה משותפת ומוסכמת לוועדת הערר וביקשו כי יאוחדו העררים ילשם היעילות הדינמית? ומאחר !הערל דנן מעלת שאלו זהות המצויות במתלוקת בערר מספד 140011597//.
הצדדים בבקשתם אף ביקשו להורות על ביטול הדיון המקדמי הנפרד שנקבע בערר וה.
עולה מבקשת הצדדים כי ויתרו למעשה על ההליך המקדמי הכולל בין השאר הגשת כתב תשובה מטעם חמשיב.
באשר לטענת העוררת לפיה המשיב לא הביא ראיות ביחס לטענותיו בעניין חשימוש בנכס נשוא ערר 140012004 הרי שטענה זו תיבחן לגופו של עניין במסגרת הדיון שיובא להלן בטענות הצדדים ביחס לכל אחד מהנכסים נשוא העררים המאוחדים.
הנכסים בערר 140013369
העוררת הגישה ערר לשנת 2015 בגין ארבעת הנכסים האמורים.
ביום 13/10/15 אישר יו"ר הוועדה את בקשת הצדדים מיום 16/9/15 לאיחוד ערר גה עס ערר 7, כך שהכרעת הועדה בערר 140011597 תתול גם על ערר זה.
לגופם של העררים שבמחלוקת:
למעשה וכפי שיפורט להלן אין כמעט מחלוקת עובדתית בין המשיב לבין העוררת באשר לשימוש אותה עושה העוררת בנכסים .
עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפרשנות הראויה שיש לתת להוראות סעיף 3.3.2 לצו הארנונה הקובע את התנאים המצטברים לצורך סיווגם של הנכסים תתת סיווג יימחסנים'י.
המשיב טוען כי משרדיה הראשיים של העוררת נמצאים בקומת הגלריה של אחד מהנכסים ולפיכך מנהלת העוררת בכלל הנכסים יעסק ראשי המתמחה במכילת בגדים? ולא עסק של אחסנה.
לטענת המשיב הנכס אינו משמש לאחטנה בלבד שכן הנכסים משמשים למשרדיה הראשיים של העוררת וכי מאחר וכחלק מפעילותה של העוררת היא מייבאת סחורה מחוייל פעילות זו מתנהלת אף חיא מהנכסים ועל כן אינה מהווה פעילות של אתסון.
עוד טען המשיב כי לקוחות העוררת מבקרים בנכס שבן *הסחודה מופצת באמצעות חבלת שליחויות המגיעה לאסוף את הסחולת ולהעבילה ללקוחות העולרת / זכייניתי/.
זה המקום לציין כי בתשובת מנהל הארנונה להשגה מיום 21.7.2014 ,בטעיף 2 לתשובה בו מפרט מנהל הארנונה את נימוקיו לדחיית ההשגה , פירט מנהל הארנונה רק חלק מהנימוקים שפורטו
בכתב התשובה או בסיכומי המשיב כדלקמן:
/... נמצא כי בנכס מטפל 2000363597 בקומת הגלליה קלים מעצג , הנהלת השבונות, משדד המנכייל, לובי, פקידת קבלה, חדר ישיבות, ובגדים תלויים על קולבים, מנהל לשת ושילות לקוחות (מנהל שיווק ובקומת הקלקע חדר של שואו רום (תצוגה). בשאר השטח יש אחסון סחולה (מחסנאל.</
לטענת העוררת כלל הנכטים משמשיט לאחסנה בלבד, לקותות העוררת אינם מבקרים בנכסים והנכס אינו נמצא בקומת העסק אותו הוא משרת או בקומה הרצופה לו.
העוררת טוענת כי חלק ממשרדי העוררת ממוקמים בקומת גלריה נפרדת ואילו אחסון הסחורה והוצאתה על מנת לספקה לחנויות הרשת מתבצעת ממחסני העוררת שממוקמים בנפרד.
הנכסים אינם משמשים לשיווק והפצה אלא לאחסון בלבד .
הצדדים הביאו את ראיותיהם בדרך של תצחירי עדות ראשית ועדי הצדדים נחקרו על תצהיריהם.
מאחר והעוררת לא העלתה טענה ביחס להרחבת חזית פטולה בשל עמדת המשיב כפי שעלתה בכתב התשובה ובסיכומי טענותיו הנתמכת בטענות שלא נזכרו בתשובת מנהל הארנונה להשגה לא נעשה ואת במקומה ונדון אחת לאחת בטענות המשיב.
2
לאחר שעיינו בכתב הערר, כתב התשובה, תצהירי הצדדים עדויותיהס והמוצגים שהוגשו במסגרת הבאת הראיות הגענו למסקנה לפיה עיקר העובדות הרלוונטיות להכרעה בערר הנוכחי אינן שנויות במחלוקת, וגם בשאלות העובדתיות שבמתלוקת (ביקור לקוחות העוררת בנכס ומיקום
משרדי העוררת) התמונה העובדתית ברורה כדלקמן :
על פי התשתית העובדתית שהונחה בפני ועדת הערר הן על ידי העוררת בתצהיר מטעמה והן בדוייחות ממצאי הביקורת של המשיב עולה כי המחסנים נשוא העררים שאוחדו משמשים לאחסנה.
שטח הגלריה בנכס מספך 2000363567 (231 מ"ר) משמש למשרדים.
כך למשל קובע דות ממצאי הביקורת של המשיב ביחס לנכס מספר 2000402595 :
/בנכס יש אחסון קלטונים לבים עם סחולה, במקום אין קבלת קהל ואין מבקרים בו. העסק הראשי נמצא בכתובת היסוד 5 (אותו הבניין).<
בדוח ממצאי הביקורת של המשיב מיום 17.7.14 נתבקש הפקח מטעם המשיב לבדוק בין השאר את נכס מספר 2000365567 המשמש חלקו כמחסן וחלקו כמשרדים.
בדוח ממצאי הביקורת נקבע:
*אתר צריכה 2000323547 מולכב מקומת גללריה וקומת קרקע.... בקומת הגלריה :₪ מעצב, הנהלת תשבונות, אלכלון, מטבחון, מנכל 2 , מנכיל מעצב, לובי....%
*/בקומת הקרקע יש חדר שואו דום בכתום עיג השדטוט... בשטח המסומן צהוב יש אחסון סחודה, במקום יש מחסנאי (מסדלי סתורת.<
,אתל צריכת 2000392320 :ש אחסון קופסאות נעליים לבות עם סחולת..<
לדוחות ממצאי הביקורת של המשיב צורפו תמונות המתארות את שנכתב בדות הן ביחס לאתחסון הסחורה בקומת הקרקע והן ביחס לשימוש בקומת הגלריה.
צודקת העוררת כי ביחס לנכס מספר 2000407991 נשוא ערר 140012004 לא הציג המשיב ממצאים של ביקורת או כל ראיה אחרת הסותרת את טענת העוררת כפי שעולה בערר זה לפיה השימוש בנכט גה הינו לאחסנה אלא שגם העוררת לא טרתה להביא ראיות לתמיכה בעמדתה ביחס לנכס גה בתצהירו של העד עופר חוּות אשר מתייחס לשלושה נכסים בלבד (לא כולל את נכס 2000407991) .
יחד עס ואת עד העוררת העיד בעדותו לגבי נכס זה:
*יש מחסן נוסף שאליו עולים קומה נוספת שהוא עלר נוסף?.
1 1 זַ /
+הוא לא מופיע בדוח ממצאי הביקורת הנוכתי, בביקורת אחרת שערכתי ביקרתי בנכס הנוסף/.
בעדויותיהם בפני ועדת הערר תיוקו עדי הצדדיט את ההתרשמות שדלעיל.
עד העוררת השיב :
'..הנהלת החבלתה *ושבת בגדול בקומת הגלריה... כל אלה <ושבים בקומת הגלליה. שירות הלקוחות יושב במחסנים , מנהל הלשת כולם בשטת?
כל יוֶם מועברת סחורה מהמחסנים לחנויות , הסחולה מתקבלת בדלך כלל מייבוא (מאותסנת
לעיתנים חצ: שנה ולעיתים שבועיים, זה משתנה. אנתנו מקבלים המון סתולות מתו/ל.... לקוחות
לא מגיעים לבהוד סחודה , מדובר בתנניות רשת בלבד. אנתנו מחליטים מה הם מקבלים .
הנכסים המפורטים בסעיפים 4.1, 4.2 ו 4.3 ממוקמים בקומת הקרקע, כלומר משלדי החבדת הס באותה קומה אך הס בגלדיה.
אין כניסות (יציאות מנכס אחד לשני, מדובר בנכסים נפרדים שכל אחד נמצא במלחק אחד מהשני, אין רצף בין תנכסים,
המחסן שנמצא מתחת לגללית ההנהלה בינו לבין המהסן תצמוד יש מעבלון כמו כביש קטן ולא קיר משותף.<
עד המשיב העיד:
...כשאתה שואל אותי לגבי שטח קומת הגללית אני מאשד שהשטת הוא 231.49 מ'יד.... ראיתי במחסנים שביקרתי מחסנאים...ראיתי בחדד התצוגת בגלים תלויים (נעליים על מדפים , לא ראיתי שם לקוחות..%
לסיכום הפרק העובדתי נציין כדלקמן:
בכל הנכסים נשוא העררים המאוחדים נעשית פעילות לאחסנה למעט שטח קומת הגלריה בנכסי מספר 20003633567 המשמש למשרדי הנהלת העוררת.
לקוחות העוררת אינם מבקרים בנכסים , כמו גם לא בחדר התצוגה.
כפי שעולה מהאמור לעיל, המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת משפטית, והיא מתייתסת לשאלת פרשנותו של סעיף 3.3.2 לצו הארנונה.
היא נוגעת הן לשאלת מיקומם של הנכסים נשוא הערר בקומת העטק אותו הס משדתים או בקומה לצופת לו * ואת לאור מיקום משרדי הנהלת העוררת בקומת הגלריה והשאלה האם המחסנים משמשים את קומת המשרדים .
עוד נוגעת המחלוקת בין הצדדים לשאלת השימוש בנכס לשיווק והפצה.
כאמור אין מחלוסת כי לקותחות החברה אינם מבקרים בנכסים ואין מחלוקת עובדתית כי פרט לקומת הגלריה משמשים הנכסים כולם לאחסנה.
מבחינת לשון צו הארנונה הגענו למסקנה כי הפרשנות אותה מבקש מנהל הארנונה לייחס ללשון צו הארנונה במקרה דנן מתיישבת עם לשון הצו .
אומנם מטרת מתקין הצו בלשון הסעיף חיתה לוודא כי בנכס לא מתבצעות פעולות של מכירה
לא שהעובדה שמשרדי הנהלת העוררת נמצאים בקומת גלריה באחד הנכסים אינה יכולה לאפשר לנו לקבוע כי ביתר הנכסים, לרבות קומת הקרקע של הנכס בו נמצאת גלריית המשרדים משמשת העוררת לאחסנה.
פרשנות נכונה של צו הארנונה מבחינת פרשנותו המילולית מביאה למסקנה לפיח מדובר בנכסים הנמצאים בקומת העסק אותם הם משרתים שכן משרדי העוררת נמצאים כאמור באותה קומה.
בענייננו הוכח כאמור כי קיים רצף בין הנכסים ועל כן המסקנה המתבקשת היא שהנכסים משרתים את משרדי הנהלת העוררת. מסקנה זו אינה מתיישבת עס הרושסם שקיבלנו מאופי העסק של העוררת, אולם לשון צו הארנונה והעובדה שמשרדי העוררת נמצאלם באותה קומה של מרבית המחסנים אינה מאפשרת לנו להכריע אתרת.
זה המקום לציין כי שמורה לעוררת הזכות לשנות את מיקום המשרדים ולהביא את עניינה להכרעה מחודשת שכן לא קבלנו את טענות המשיב ביחס לכך שבנכס מתבצע עסק למכירת בגדים ולא אחסנה.
הדברים שונים ביחס למחסן שנמצא בקומה אי ושמספרו בתשריטים מסומן כמחסן 184 נכס מס 5 שכן מחסן זה אינו נמצא בקומת העסק ואינו נמצא בקומה רצופה לו ועל כן ביחט לנכס וה בלבד התקבל הערר.
סוף דבר , הגענו למסקנה כי דין הערר להידחות ככל שהוא נוגע לכלל הנכסים למעט שטח מחסן מספר 184. עולה על סמך הראיות שהובאו בפני ועדת הערר כי הפעילות בנכסים אינה עונה על התנאים המפורטים בסעיף 3.3.2 לצו הארנונה, המהווים תנאים במצטבר.(הנכס נמצא בקומת העסק אותו הוא משרת או בקומה רצופה לו).
מסקנתנו מתבססת על הפרשנות המללולית בשים לב להטתניגויותינו לאור התרשמותנו כי פעילות העוררת בעיקר הנכסים הינה לאחסנה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן בהעדר הצדדים היום 28.10.2015.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו --1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.
,]/
יו'יר: עו"ד אלון צדוק חבר: עו"ד/רו/'ח אבשלום לוי דלטל
קלדנית: ענת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך
מספר ערר :
מספר ועדה:
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מאור יהודה
חברה: עו"ד קדם שירלי
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
העורר/ת: אפיקי צמיחה בע"מ
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים.
טז בחשון תשעו
2205
140011145 4
12
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת
ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
\ ר/
יו"ר: עו"ד מְאָור יהודה 0
4
חבר: עו"ד ]רו"ח לוי אבשלום
שם הקלדנית: עגת לוי
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
תאריך :| טז בחשון תשעו
22205
מספר ערר: | 09:15 / 140011079
מספר ועדה: | 11252
.
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מאור יהודה
חברה: עו"ד קדם שירלי
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
העורר/ת: קירען ניהול ואחזקות בע"מ
-נ ג ד -
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
החלטה
ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.
ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 29.10.2015.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סְדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
1
יו"ר: עו"ד מאְור יהודה חברה: ען"ד/קזזם]|שירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
שם הקלדנית: ענת לוי
ורוו
תאריך | : טז בחשון תשעו
2125
מספר ערר: | 11:43 / 140012880
מספר ועדה: | 11252
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מאור יהודה
חברה: עו"ד קדם שירלי
חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
העורר/ת:
אלכס אוריגינל בע"מ חברה פרטית 512238478
חשבון לקוח: 10192474
מספר חוזה: 140278
כתובת הנכס: ולנברג ראול 12
-נ ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ע"י ב"כ עו"ד: רחל דיין ועו"ד שגב שביט
נוכחים:
העורר/ת: אלכס אוריגינל בע"מ
גיא סופר
מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו
ב"כ המשיב עו"ד: רחל דיין ועו"ד שגב שביט
החלטה
לאחר ששמענו את הצדדים, ולאור הסכמתם שהובעה לפנינו הנכס נשוא הערר יקבל פטור בגין מקלט מיום 6/2/15 ואילך ויחויב בסיווג עפ"י סעיף 3.2 בצו הארנונה בסיווג משרדים מ- 1/1/15 עד ליום 5
ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 29.10.2015.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
/ |
יו"ר: עו"ך מאור יהודה חברה) /קדם שירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום
שם הקלדנית: ענת לוי
בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140008057 שליד עיריית תל אביב-יפו
בפני חברי ועדת ערר:
יו"ר: יהודה מאור, עו"ד
חברה: שירלי קדם, עו"ד
חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח
העודירת: חברת התחנה המרכנית החדשה בת'/א בע"מ
- גד | -
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
צד ג': חברת מבעלי חיים בעי/מ
החלטה
מבוא
1. הערר דנן עניינו חיובי ארנונה בגין נכס ברתוב לוינסקי 108 די תל אביב, הרשום בפנקסי
המשיב כמותזק על ידי העוררת, החל מיום 28.4.2012 הידוע כנכס מס' 2000134468 בסיווג יבניניס שאינם משמשים למגוריםי (להלן: ייהנכסיי).
2. העוררת טוענת כי התוקה בנכס לא נמסרה לה בפועל והתתייבות הצד גי כעולה מהסכט
פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 28.4.2010 בתאייק 1048-12-09 ע"י כב' השופטת עינת רביד לא בוצע ולא מומש בפועל. [לחלן: ייפסק הדיןיי]
3 פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה, הוגש ע"י התמחיית כנספת ייגיי לתצחיר הגבי אורלי רותם העובדת אצל התמחיית, להלן: 'ירותסיי.
-------- = 6 אלן תולק כי העוררת היא התובעת בתיק הנייל, הגישה תביעה נגד היה קלמנטה-די- סי 7
והצד ג'.
עיקר העובדות שאין עליהן מחלוקת כעולה מהמטמכים שצורפו ע'יי הצדדים.
5. הייה די סניי רכשו את הנכס נשוא הערר מהעוררת על פי חוזה רכישה מיום 1.11.1994
צורף כנספת 'יאיי לתצהיר רותם.
6. הצד ג' חתמו עס אמלליה די סניי מיחידי הרוכשים, על חוזה קבלת הנכס במתנה וללא
תמורה, על פי חוזה מיום 20.12.06 שצורף כנספת ייביי לתצהיר רותם.
7. החווה נתתם על ידי בא כוח הגבי אמיליה, מבלי שקלמנטה צוין יחד אתה כמוכר ללא
. תמורה לצד גי.
8 אין חולק כי על פי סעיף 3 להסכם הפשרה שהוצג לנו כנספח ייגיי , אמור היה צד גי לתחתוס על תוזה עם העוררת, להעברת הנכס נשוא הערר ללא תמורה לידי העוררת.
9. לא הוכח לנו כי נחתם חוזה מתאים בין הצד גי לבין חעוררת, הטיבות אינן רלוונטיות
לענליננו.
0. אין חולק כי העוררת הגישה בקשה לבית המשפט כנגד הצד גי ונגד הרוכשים המקוריים
חייה די טניי, לביזיון לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, בתאריך 26.12.2012 . הדף הראשון לבקשה צורף כנספת ייהיי לתצהיר רותם. הבקשה נסבה על העובדה שהצדדים לא העבירו את הנכס על שם העוררת כמתחייב מהסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין כאמור לעיל.
1. כעובדה נציין כי על סמך הסכם הפשרה ואישורו בבית המשפט הודיע הצד גי למשיב כי יש
לרשום את העוררת כמחזיקה בנכס נשוא הערר.
2 המשיב רשם את הודעת הצד גי כי החל מיום 28.4.2012 תדל מהחזקתו בנכס, ותתתלו נרשמה העוררת כמתזיקה. המשיב הודיע הן לצד גי והן לעוררת על חילופי המחציקיס.
ההודעה צורפה כנספח יידיי לתצהיר רותם.
3. המשיב, מנהל הארנונה הודיע לעוררת במכתבו מיום 30.1.2013 כי החיוב על שמה הוסב
מכוח החלטת ביהמייש ופסק הדין. עותק המכתב צורף כנספת ייויי לכתב הערר מטעם העוררת.
5. עיקר הערר נסב על טענת העוררת כי מעולם לא קיבלה את התזקה בנכס וכי המשיב שגה
עת רשם את העוררת כמחזיקה תחת הצד גי .
6. דיון הוכחות התקיים בפנינו בתאריך 30.1.2014.
.7
.8
.9
.20
.1
2
טרם נדון בערר לגופו נדגיש כי ניתנו לצדדים אורכות רבות על מנת להציג בפנינו את החלטת בית המשפט בטוגיית הביציון שהגישה העוררת, שכן ראינו בהתלטה צו רלוונטיות להשלמת העובדות שהוגשו לפנינו.
סופו של יום בתאריך 4.5.2015 הודיע לנו בייכ העוררת כי בית המשפט קבע כי הליך הביזיון אשר נקטה בו העוררת אינו מתאים לברור המתלוקת בין הצדדים והפנה את העוררת להגיש תביעה רגילה.
חמשיב למעשה אינו חולק על העובדות והנספחים שצורפו לתצהיר הגבי רותם מטעם העוררת ובסיכומיה שהוגשו לנו ביום 22.4.2014 ביקשה להמתין להחלטת בית המשפט בשאלת הביציון, ואת טרם הודע לה החלטתנו מיום 4.5.2015 שאין מקום להמשיך ולהמתין להחלטה מוסמכת מטעם בית המשפט במחלוקת שנפלה בין העוררת, צד גי והייה די סנלל.
למעשה השאלה היחידה בפנינו היא האם רשם המשיב את העוררת כדין כמחזיקה תהת הצד גי
בטרט נסקור את העובדות הספציפיות לערר וה, שכן העובדות כאמור אינו שנויות במחלוקת, מצאנו לציין על אתר, כי בנסיבות תיק וה, צודק המשיב שיש לדחות את הערר וכי פעל כדין עת רשם את העוררת תחת שמה של הצד ג' וחיובה בארנונה כהחלטתו.
יודגש על אתר כי התלטתנו הדוחה את הערר לא תהווה מעשה בית דין בין העוררת לצד גי ולבין רוכשי הנכס הייה די טניי, ככול שבית משפט מוסמך יחליט לגופו של עניין בתביעה האזרחית שתוגש אם תוגש ע"י העוררת.
דיון.
3
4
סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: ייהפקודת'י) קובע:
'חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקט של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מטירת ההודעה'.
סעיף 326 לפקודה, קובע:
'/נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהס - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או *ותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על
העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה'י
5. צודקת בייכ המשיב בטענותיה כעולה מסיכומיה, לעניין הפרשנות הראויה לסעיפים הנייל
הן מלשון החוק והן מהפסיקה. דעתנו כדעתה ונצטט מקצת מהפסיקה.
6. נפנה לע'/א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואחי שם נקבע:
יעל פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת תובה על בעלים, או על מחזיק, של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחזקת הנכס (להלן: 'יהודעת חדילה''י) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מתזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.
ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מתזיקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הם בבחינת יימונע הנוק הצוליי. הנטל המוטל עליהט למסור הודעת חדילה חינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחזיקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטלל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכטפי הציבורי.
7. על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אחרון 5
מיבקשוילי נ' עיריית ת'/א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:
'ניכר בפקודת העיריות (נוסח חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה יימחציקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישוט ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.
8. בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע
שתרציונל חל גם בכל האמור בחדילת חזקה של מתזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר *חדילת החזקהיי לבין הודעה מאוחרת
------------------ וַרְּך- אם-נשלתת-מטעם-בעלירשל נכס-אשר-סותרת-את-ההודעה-המקורית-שכך-אין-לחפוך את מנהל הארנונה לגורם הבותן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין זה תפקידו לרדת לחקר האמת.,
9. מסקנתנו כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב שכן אין וה מתפקידו להיכנס לסכסוכים
אזרחיים בין צדדים ניצים, במיותחד שהצדדים בתיק זה, נתנו דעתם כי הסכם הפשרה שמכוחו פעל המשיב ומתוקף אישורו כפסק דין, שריר וקלים.
0. כך גם העוררת פעלה למימוש פסק הדין בבקשתה לבטיון, וקרוב לוודאי שתפעל כעת,
כמצוות בית המשפט ותנקוט בתביעה אצרתית.
1. אין זה מתפקיד המשיב לבטח לא תפקיד הוועדה לחקור ולבלוש האם נקט הצד ג
בהתאם לפסק הדין או לא.
2. טענת בייכ העוררת בסיכומיה כמצוין בסעיף 2.3 שם אינה מקובלת עלינו. אין באמור כדי
לקבוע מסמרות ביחטים המשפטיים של העוררת וצד גי. אין מניעה מהעוררת להוכית בבית המשפט המוסמך כי אכן פעל הצד ג' בדרך לא דרך ועליו לשאת בתשלומי הארנונה החל מיום 28.4.2012
3. הצדדים עצמם לא השכילו להשיג החלטה משפטית בינם לבין עצמם. מה להם להלין על
המשיב!?!
4. אין אנו מקבלים את טענת הצד גי שעל המשיב לרשום חזרה את הנכס על שם הרוכשים
המקוריים. גם כאן, דרכו של הצד גי לפעול בערכאות המתאימות אם ברצוגו לבטל את עסקת המתנה בינו לבין הרוכשיט המקוריים.
5. חיפוכו של דבר, עו"ד ברקוביצ נציג הצד גי אישר בעדותו כי תשלומי הארנונה החל ממועד
חתימת הסכם המתנה בין הצד גי להייה די סניי יחולו עליו. [נפנה גס לנספח ייביי שצורף לתצהיר רותם.]
6. אין אנו מקבלים את טענת בייכ העוררת ככתוב בסעיף 2.4 לסיכומיו, לפיה אמור חיה
המשיב לתיווכת מפסק הדין שאישר את הפשרה לבדוק כי מדובר על התחייבות עתידית לחתום על הסכם העברת הזכויות בינה לבין הצד גי.
0 37, לא מצאנו פגם ברישומה של העוררת. כבעלת הזיקה הקרובה לנכס מיום 28.4.2012 מועד- >>>
בו מחויבת בתשלומי הארנונה.
8. כל מה שמוכח ועל כך אין ספק בפנינו כי הסכסוך האצרתי בין העוררת לחברה- הצד גי
מקומו בהליכים משפטיים בערכאות שיפוטיות ולא בפנינו.
סוף דבר
הערר נדחה. בנסיבות העניין לא חייבנו מי מהצדדים בהוצאות.
ניתן היום, 29 באוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זּכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 :וס מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.
|
2\ /
יו"ר: עו"ד יהודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי חברה : ד עירלי קדם
קלדנית: ענת לוי
בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140011509 שליד עיריית תל אביב- יפו
בפני חברי ועדת ערר:
יו"ר: יחודה מאור, עו"ד
חברה: שירלי קדם, עו"ד
חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח
מבוא
העוררת: | ח.י אמיתי בע'ימ ח.ם. 51-1080327
- גד ה
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו
החלטת
ערר וּה הינו בשאלת חיובה של העוררת, ברחוב גנני 5 בתל-אביב הרשומה כמחזיקה בנכס.
המחלוקת בין הצדדים נסובה בגין הנכס הידוע כנכס מסי 2000357300 נשוא ח-ן לקות מספר 9 נבשטח של 206 מ"ר, בסיווג הקבוע בסעיף 3.2 לצו הארנונה: ייבניניס שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים, שיבותים ומסחריי; להלן: ''הנכסיי.
העוררת החציקה בנכס עד ליום 31.12.2014
עיקר טענות הצדדים:
1
לטענת העוררת אין לחייבה בארנונה על פי הסיווג הנייל, כהחלטת המשיב, שכן יש לסווגה כקבוע בסעיף 3.3.1 לצו כ: /בית מלאכתי. בנכס העוררת עוסקת בחיתוך זכוכית, ליטוש, והרכבה לרבות תיקון חלונות והרכבת מראות וויטרינות ללקוחותיה.
העוררת מדגישה כי לאורך תקופה ארוכה, החל משנת 2004 ועד למועד שינוי סיווגה פעלה באותו נכס באותה עבודה, באותם היקפים וסווגה ע"י המשיב, תמיד כבית מלאכה.
המשיב למעשה לא כופר בעובדה או אך מציין כי ביקורת שנערכה מטעמו בתאריך 4 מוכיחה כי לא ניתן לסווג את העוררת כבית מלאכה, אלא בסיווג שירותים
זְ 7 7 [
4. אין מחלוקת בין הצדדים לעניין שטח הנכס.
5
אין חולק כי העוררת עזבה את המקום בסוף השנה והודיעה על כך למשיב.
הדיון בפנינו:
6
על אתר מצאנו לציין כי המשיב לא הביא בפנינו ראיות בעלות משקל על מנת להצדיק את השינוי בסיווג שתשית על העוררת בניגוד לסיווגה בעבר מעל 9 שנים.
10
1
2
.3
5
גם לא מצאנו כי דווקא מצד העוררת הוסתרה מהמשלב עיסוקה לאורך שנים בנכס נשוא הערר. לעניין זה מצאנו להפנות לביקורת שערך המשיב בשנת 2012 אשר לא העלתה כי יש לשנות את הסיווג לאור ממצאי החוקר.
בממצאי החוקר אבי יעקב מיום 6.12.2012 שצורפו ע"י העוררת, נכתב בוו הלשון:
'יהנכס משמש בימייל לזגגות. במקום נראו חומרי גלם (זכוכיות), מכונות חיתוך, שולחנות עבודה, כלי עבודת''.
מאידך, התרשמנו מעדות החוקר דוד צדוק, להלן: יצדוקיי, שערך את הביקורת הרלוונטית לשנת המס 2014 (ביום 17.6.14) כי עדותו לוקה בתסר, במיוחד שציין בפנינו כי: ייכשאני נשאל מה פירוש מגוון כלי עבודה, אני משיב, אני לא יכול להגיד כרגע לוועדה למה התכוונתי שרשמתי מגוון כלי עבודה כי אני לא ווכר מה ראיתליי.
בדו'יח מטעמו נרשם כי ראה שולחן עבודה, מגוון אכוכיות ומראות מונחים על מעמדים.
מעיון בתמונות שצרף לדוייח במיוחד 4 התמונות בדף הצילום הראשון שצרף, לדעתנו ניתן להיווכח כי הנכס משמש כבית מלאכה.
עיון במוצגיס , התמונות שסומנו על ידנו כמוצגים ע/1 ו- ע/2 תומכים במסקנתנו כי העוררת הינה יבית מלאכהי.
לשיטתנו מקוט שהמשיב משנה סיווג שנעשה על ידו במשך תקופה ארוכה, באותו נכס, מבלי שיראה כל השתנו נסיבות עובדתיות ומבלי לפרט האם חל שינוי בסגנון העבודה ובהיקפים של העוררת בין תקופת הביקורת האחרונה לבין קודמותיה [ונדגיש נראה כי היו 2 ביקורת האחת בשנת 2012 וקודמתה בשנת 2009 ], אין לנו אלא לקבל את טיעון העוררת וראלותיה.
,להלך: רה 1 זבה 1
לוועדה וו האמת לאמיתה (יוער: מבלי שנחייבו להגיש תצהיר בשבועה מאומת ע"י עו"ד] אישר בפנינו מספר עובדות שלא מצאנו לכפור באמיתותן.
עיקרן של העובדות שהוכתו בפנינו הן כדלקמן:
א. החל מחודש מאי 2004 ועד לחודש דצמבר 2014 הנכס נשוא הערר סווג בסיווג
תעשיה ומלאכה.
ב. ביקורות בנכס, ב- 2009 ו- 2012 מאשרות את פעילותה במקום כבית מלאכה וכך
נשאר הסיווג עד לחודש יוני 2014 .
6
17
8
9
20
1
3
ג. | עיקר פעילות בנכס היא חיתוך זכוכית. המקום נבחר לאור קרבתו לחנויות
ריהוט, גלריות לתמונות, ליצרני גופי תאורה שהן עיקר לקותותיו שהשתמשו בזּכוכיות מלוטשות על ידו.
ד. פירוט מטעמו נעשה בסעיפים 1 - 6 לעררו בפנינו.
לא מצאנו גם שלא להאמין לדבריו שלמעשה בין ייתר עבודתו בבית המלאכה, שימש כזגג לדיירי השכונות הקרובים לעסקו ובאופן כואה טיפל בתיקוני חלונות וזגוגיות בבתי השכונה הלשניס הן מתוך בית מלאכתו והן בביקור בבתי לקותותיו.
זגג הנותן שירות בבית לקוחותיו וזה עיקר עיסוקו, אינו מחוּיק בבית מלאכה בשטח של מעל 200 מ"ר, בו נמצא מיכון הדרוש לליטוש, שיוף, פוליש, ותיתוך כפי שנמצאו בבית המלאכה של העוררת, לרבות שבלונות וסחורות הנפרקות ממשאית כפי שנראה בתמונת החוקר מטעם המשיב.
פעילות של וגג שכונתי יכולה להיחשב במקרים מסוימים כנותן שירות בבית הלקוח, במאובחן מהסנדלר השכונתי, אך לא שוכנענו כי וה עיקר עיסוקה של העוררת לפנינו.
נתנו אמון בכתוב מטעמו של אמיתי, שלא חל שינוי בתהליך הייצור במהלך השנים.
נדגיש כי בסיכומיו בעייפ בפנינו, פירט מר אמיתי את כלי העבודה המצויים תתת ידו ושימשו אותו למלאכתו, כגון: סרגלי תיתוך, דיסקים לליטוש ולשיוף, מכונות חיתוך, סולמות, פטישיט וכלי עבודה שונים לרבות *ונטוזות'' המשמשות להרמת וכוכיות תוך שימוש בוואקוס.
פירוט כלי העבודה בנכס שנעשה ע"י העוררת, תואם בעיקרו לתיאור שפורט בדוייח הביקור במקום בשנת 2012.
1 1 [ ודה , זחוק /
המשיב בהגינותו הודה בפנינו שלא זכר לפרט מה ראה בנכס ומדוע לא פירט את כלי העובדה שראה.
משקל נתנו לעובדה שהיה על המשיב דווקא להוכיח כי אין מדובר בבית מלאכה, כבימים ימימה, ובנטל וה לא עמד.
4
5
.6
7
8
.9
0
בייכ המשיב אינו חולק על העובדה כל בנכס בוצעה פעילות של חיתוך וכוכיות אך לשיטתו חיתוך וצכוכיות בלבד איגו מהווה ראיה שאין מדובר בשירותים ללקוחות, במיוחד לאור העובדה שהעוררת לא צירפה דו"ח כספי שיכול לפרט התפלגות ההכנסות.
לא מצאנו בהימנעות מהגשת הדוייח הכספי ע"י העוררת מפאת העובדה שלא ידע שהגשתו רלוונטית כדי לסתור את עיקר עדותו של אמיתי בפנינו.
נכונה הטענה מטעם המשיב שהחשבוניות שצורפו אינו ברורות וקריאתן אינה נוחה. יחד עם ואת במאמצ ניתן להבחין שיש קבלות שהונפקו לנגריות, יצרני דלתות, כמו ללקותחות פרטיים.
אין תולק כי בנכס לא נמצאו תצוגות של מוצרים מוגמרים, לא של מראות ממוסגרות ולא של מסגור תמונות לגלריות. העובדה שיבוא מוצרים מוגמרים מסין או מטורקיה שאינם מצריכים עבודות ליטוש או תהליך אתר של עיבוד, אינם ראיה שהעוררת לא עסקה בעיבוד וליטוש כנדרש ע"י לקוחותיה, למרות שלא הוכת בפנינו שהיקפי העבודה פחתו עקב אותו יבוא.
לדעתנו, העורר הצליח להרים את הנטל ולהוכית בפנינו כי עיקר עיסוקו בחיתוך, ליטוש ושיוף של זכוכיות ומראות ולא במתן שירות ומסחר. מה גם שמקרה הקונקרטי לפנינו היה על המשיב להוכית כי חל שינוי במהות העבודות ולא כבשנים עברו אין להכיר בעוררת כעת כבית מלאכה.
לעניין אה נפנה להתלטת בית המשפט העליון בפרשת 'יהרי עע''מ 2503/13 שס נקבע, בין
החיתר כך:
ייבתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכסים המשמשים ליימלאכהיי, אשר יש בה שילוב בין מאפייני תעשיה למאפייני שירותים. מחד גיסא, בתי מלאכה לסוגיהם מאופיינים במרכיב יישירותייי של מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שירות מקצועי. מאידך גיסא, השירות שניתן בבית מלאכה הוא בעל מאפיין ייתעשייתליי, במובן של
עבות כפיים המתבצעת באמצעות פועלים-ועובדי-כפיים מקצועיים-(ייצ ארון-כחול ליי), ולא-על-ידי 7-7
פקידים ובעלי מקצועות חופשיים (ייצווארון לבני).
כך גם אין צורך שבבית המלאכה תהא פעילות 'ייצורי, להבדיל מתעשייה. כך אין צורך בשטחים רחבים כדי להכיר בקלומו של בית מלאכה לעומת מפעל תעשיה, למרות שהשטת בפנינו די גדול.
1. על כך נוסיף הרציונל להקלה בארנונה לבעלי מלאכה שהוזכר בבריימ 4021/09 מנהל
הארנונה של עיריית תל אביב ני תברת מישל מרסייה בע"מ שתכליתה בטעם סוציאלי של יישיוכם המסורתי של בעלי המלאכה והרצון לאפשר להם להמשיך ולהתפרנסיי.
סוף דבר
הערר מתקבל. חיוב העוררת בארנונה בגין שנת המס 2014 בסיווג שהושת ע"י המשיב יבוטל
ותחתיו יבוא הסיווג של בית מלאכה.
בנסיבות העניין לא חייבנו בהוצאות .
ניתן היום, 29 באוקטובר 2015 , בהעדר הצדדים.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
יו"ר: עו/]ד [הודה מאור חברה: עו"ד ש [דס חבר: עו"ד ורויית אבשלום לוי
קלדנית : ענת לוי
בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140012047
בפני חברי ועדת ערר:
יו"ר: יהודה מאור, עו"ד
חברה: שירלי קדם, עו"ד
חבר: אבשלום לול, עו"ד ורוייח
העוררת: האוצר אגף המכס והמעיימ
- נגד | -
מנהל האונונה בעיריית תל אביב
החלטה
מבוא
שני הצדדים העלו בפנינו טענות מקדמיות אשר כל אחד מהסם מבקש על סמך העובדות והמסמכים שבתיק, מחיקת ערר על הסף, או קבלת הערר ללא כל דיון.
העוררת טוענת שאין כל החלטה מאת המשיב בהשגה, משכך יש לקבל את ההשגה במלואה על פי הקבוע בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976 ;
לחללופין מבקשת הארכת מועד להגשת הערר.
המשיב מעלה 3 סוגיות. האחת, השאלה האם הוגשה השגה כדין ובמועד; השניה, האם ניתנה תשובה להשגה ואם אין הרחבת תזית בטענת העוררת ; השלישית, האם הוגש ערר כדין ובמועד.
העובדות בתיק.
לאחר עיון בעובדות ובמסמכים שבתיק הוועדה, החלטנו לדחות את הערר על הסף ולגוף העניין
תוך תיקוני שטחים ומועדי החיוב, על סמך עובדות מטעם המשיב עצמו, במפורט לקמן:
א. מתאריך 25.6.2014 תחויב העוררת בנכס מספר 2000222304 בשטת של 1,834
מייר [1,756 מ"ר + 78 מ"ר שטח משותף יחסי בקומה] על פי סיווגו כהתלטת חמשיב נניינים שאינם משמשים למגוריםי.
ב. מתאריך 25.6.2014 תחויב העוררת בנכס מספר 2000222349 בשטח של 68 מ"ר
< סל לב יבנילןל נ מ לםי
1. העוררת, באמצעות ערך מיסוי עירוני וניהול נדליץ, [להלן: יערךי)] הגישה השגה נושאת
תאריך 18.6.2014 אל מנהל הארנונה לגביית ארנונה, שנתקבל שם ביום 25.6.2014
2 אין חולק כי תשובה לתשגה נחתמה ע"י מר אלברט גולבר מנהל המחלקה אצל המשיב, נושאת תאריך 30.7.2014 .
.10
.1
12
מכתב זה צורף כנספת 'יאיי לכתב התשובה לערר מטעם המשיב הימנו עולה מהחותמת עליו כי נשלח לערך מיסוי עירוני בתאריך 6.8.2014.
בהודעת הערר שהוגש לוועדה בתאריך 17.12.2014 טענה העוררת כי תשובה זו הגיעה לידיעתה רק ביום 8.12.2014 כלשונה: ''וזאת ככל הנראה בשל כשל דואר ו/או מסיבות אשר אינן ידועות לחברת ערך נכסים"י.
העוררת לא טענה בערר כי יש לקבל את הערר ככתבו וכלשונו מאחר ולא ניתנה התשובה ע"י מנהל הארנונה אלא ע"י מנהל המחלקה.
טענה גו נטענה לראשונה בסיכומי העוררת לטענות המקדמיות, שחוגש לוועדה בתאריך 5
המשיב טוען בסיכומיו כי טענה זו היא מבחינת הרחבת חזית אסורה שכן לא נטענה אלא בשלב הסיכומים.
שני הצדדים ראו במכתב גלובר מיום 30.7.2014 כתשובה להשגה. נפנה לנספת ייביי בהודעת הערר מטעט העוררת; ונספת ייאיי לכתב התשובה לערר מטעם המשליב.
אין אנו מקבלים את טענת העוררת כי בשל יכשלי בדאר קיבלה את התשובה באיחור כה ניכר היינו ביום 8.12.2014
לא הוצגה בפנינו כל ראיה המצדיקה איתור כה גדל [קרוב לחצי שנה] בהגשת הערר. גם אם נכון שתשובת גלובר לא שוגרה בדאר רשום, תזקה היא לאור החותמת שעל גב התשובה כי זו שוגרה בדאר בתאריך 6.8.2014.
לאיחור כה רב לא בא כל מענה סביר ומוצדק מטעם העוררת.
בנוסף יוער כי חברה כה מנוסה כערך מיסוי עירוני, אמורה לבדוק ביוזמתה כיצד מכתב ששיגרה בחודש *ונ? 2014 נותר ללא מענה במשך חצי שנה, במיוחד לנוכת דרישתה במכתבה לקבל מהמשיב מדידות עדכניות ולא תשריט משנת 2003 עליו התבסס החיוב שקיבלה.
.3
4
.5
.6
17
.8
סוף דבר
במכתבה לא ציינה יערךי מתי קיבלה את חיוב הארנגונה ומתי פנתה לעיריה לקבל שרטוט עליו התבסס החיוב.
לא מצאנו לגופו של עניין כי התשריט שנערך ע"י יערךי ושוגר למשיב, נערכו על ידי מודד מוסמך אשר ניתן מהם לקבל ממצא עובדתי, אף ללא חקירה ודיון, בדבר השטתיס הטותר את עמדת המשיב. [נפנה לנספחיס להודעת הערר.]
חוקה על יערך' כי תשריטים שיש בהם כדי לסתור את ממצאי המודד מטעם המשיב יש להגיש כשהם ערוכים כדין.
לא מצאנו להעתר לבקשת העוררת להאריך את המועד להגשת הערר. האמור מבלי לקבוע מסמרות האם לאור פסק הדין שניתן בבריימ 901/14 בפרשת עבוד ויקטור ואחי מ. עיריית חיפה שניתן בתאריך 6.7.2014 - יש לוועדה סמכות להאריך מועד להגשת ערר, אס לאו.
שאלה זו לא נדונה במפורש. נפנה לדעת כבי השופט פוגלמן: יאינני רואה, אפוא מקום לקבוע מסמרות בשאלה זויי.
גם אם נאמצ גישה שיש לוועדה סמכות להארכת מועד להגשת ערר, הרי שהדעת נותנת שאת הסמכות צריך להפעיל לעיתים חריגות ובזהירות, כדרך הארכות מועד, על מנת שלא לפגוע ביציבות ובוודאות של חיובי ארנונה.
כאמור טיעון על דרך הסתם כי תשובת המשיב לא הגיעה לידי העוררת כתוצאה מכשל בדאר או מסיבות אחרות שאינן בידיעת העוררת- אינה מספקת.
הערר נדחה. החלטתנו חלה רק על שנת המט 2014.
ניתן היום, 4 באוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות
הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים ואת בתוך 65 יום מיום מסירת
ההחלטה.
בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם התלטה וזקאתר האינטרנט של המשיב.
8
יו"ר: עו"ד יחוזא מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול חבה : עו/ד שירלי קדם
קלדנית : ענת לול