החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 25 עד 31 לינואר 2016

בפני ועדת הערר לקביעת ארנונה כללית ערר 140011920

שליך עיריית

העוררת :

המשיב:

תלאביב | - יפו

נעמן איתן חברה להנדסה ובנין בע''מ

‎ -‏ נגד.-

‏מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו

‏החלטה

עניינו של ערר וה הינו נכס המצוי ברחוב אלעור בן יוסי 4 בתל אביב, הרשום בספרי העירייה כנכס מטי 2000353792 (להלן: /'הנכסיי).

תמצית טיעוני העוררת

1

2

.3

4

.5

6

7

8

העוררת ומר אבי מצליח משכירים את הנכס לשני בעלי מלאכה, כל בו ציוד מוטי בע"מ וגרין *עקב מרכו קירור.

הנכט מושכר לשוכרים מוה 20 שנה, למטרת בית מלאכה לשיפוץ, תיקון, ניקוי ומכירה של ציוד נירוסטה משומש ואחר לענף המזון.

השוכרים רוכשים ציוד משומש, מנקיט, מפרקים, מתקנים ומוכרים את המוצר המשופצ.

לשוכרים שתי חנויות בהן מוצגיסם המוצרים, אשר נמצאות בקרבה לנכט (כל ציוד מוטי בע"מ ברתוב בית אשל 38, וגרין יעקב ברחוב אשל 34),

למותר לציין כי בסביבת הנכס קיימים לא מעט בתי מלאכת העוסקים באותה עבודה - תיקון, שיפוץ וניקוי מוצרים לענף המזון.

תשובותיו של הפקה מטעם המשיב, אשר חזר והשיב '/אני לא אוכריי או י*אינל יודעיי לשאלות שהופנו אליו, תומכות בטענות העוררת.

כך השיב הפקת לשאלה לאו מטרה נמצאים הציודים במקוט, כך השיב הפקח לשאלה מה מצב הציוד ואריותו, וכך השיב לשאלות האם היו במקום חלקי ציוד מפורקים או אס הציוד בנכס חדש או משומש.

בתמונות שצורפו ע"י הפקח נראים חלקי ציוד מפורקים, בערמות ובצורה שאינה מראה כל אפשרות למצב של מכירה. אין מדובר בציוד המסודר ומוצג, כפי שהוא מטודר ומוצג בחנות של השוכרים המצויה ברחוב בית האשל.

לפיכך מתבקשת ועדת הערר הנכבדה לדחות את דרישת מנהל הארנונה ולהמשיך לסווג את הנכס בסיווג בית מלאכה.

תמצית טיעוני המשיב

.1

ג

.3

בתצהיר שהוגש מטעם העוררת צויץ כי ייהחנות מושכרת לצורך שימוש מטחר, רכישה, תיקון, שיפוצ, ומכירה של דודי מטעדות משומשיסיי.

בטיכומים מטעט העוררת נטען כי השוכריט רוכשים ציוד משומש, מנקים, מפרקים, מתקנים ומוכרים את המוצר המשופ), וכי בקרבה לנכט לשוכרים קיימות שתי חנויות של תצוגת המוצרים.

כשנשאל העד מטעם העוררת על הפעילות והמכירה בנכס, הוא השיב '/בוודאי שאיני יודע, ות לא תפקידי מה הוא מוכר, למי הוא מוכר והיבן הוא מופר'י.

.4

5

.6

בתמונות אשר צורפו לדוח הביקורת נראים אך ורק מקררי אוכל ודלפקים מאותסנים. לא נראה בהן כל ציוד ומכשור לתיקונים, לא נראה בתמונות כל שולתן עבודה או פרמטר אחר שיעיד כי בנכס מתבצעים תיקונים.

הפקת מטעם המשיב העיד מפורשות, כי אם לא רשם בדוייח שראה מכשירים לתיקון, אצ משמעות הדבר היא כי הוא לא ראח מכשירים לתיקון.

העוררת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי בנכט מתבצעים תיקונים, ומאחר ונטל ההוכחה מוטל עליה, דין טענותיה בעניין זה לתלדחות.

דיון והכרעה

1

2

3

4

5

.6

7

8

מהראלות שהוצגו לפנינו הגענו לכלל דעה כי יש לדחות את הערר.

משיקוליה שלה, ועל אף שהנכט מושכר לשוכרים, העוררת הלא המדווחת כמחציקה בנכס, הלא החבה בארנונה בגין נכס זה, והילא שהגישה את הערר.

על אף שהעוררת לא פעלה בהתאם להתלטתנו, ולא הגישה תצהיר ערוך כדין מטעמה, חיות והעוררת אינה מיוצגת החתרנו למנהל העוררת להעיד בפנינו, לאחר שהצהיר שהכתוב במסמך שהוגש על ידו כייתצהיריי, הינו אמת.

דא עקא, שמחקירת מנהל העוררת עלה, כי אין הוא יכול לתמוך בטענות שבערר,

כך כשנשאל מנחל העוררת על השימוש בנכס השיב הוא: ''בוודאי שאיני יודע וזה לא תפקידי מה הוא מוכר, למי חוא מובר והיכן הוא מובר'י.

אכן, כטענת העוררת לא נחה דעתנו מעדות הפקת מטעם המשיב, אשר חור כמנטרה על התשובה כ" יי/אינו זוכריי את שנשאל, והיינו מצפים מעד המשיב, כי ירענן וכרונו לפני שהוא מתייצב לעדות בפנינו.

דא עקא, שדוייח הביקורת מטעמו של הפקת לא נשתר, גס המונות שצורפו לדוייח, אינן תומכות בטענות העוררת, וכך גס תשובתו של הפקת כי אם לא רשם בדוייח שראח מכשירים לתיקון, אצ משמעות הדבר היא כל הוא לא ראה מכשירים לתיקון, אשר חיתה מהימנה עלינה.

מכל מקום, נטל ההוכהה להוכחת הטענות הנטענות בערר מוטל על הנישום הטוען כנגד השומה, ובענייננו נטל וה לא הורט.

ראה לעניין גת:

עמיימ (תל אביב יפו) 143/02 יעד פירזול (1984) בע''מ נ' מנהל הארנונה שליד עיריית תל אביב

תק- מח 2003 (2) 33252 :

''פעולתה של רשות מס, המעוגנת בחוק, מוחזקת כפעולת שנעשתת בדין, והמעוניין בביטולו של הצו שהוציאה הרשות הוא הנישום המערער עליו. לכן, על הנישום רובצ הנטל לשבנע את בית המשפט כי יש לבטל את הצו או לשנותו. עם הוצאת הצו נוצר מצב מסוים, שאת שינויו מבקש המערער, ומי שמבקש את השינוי עליו נטל השכנוע, זאת אולת א קיימת הוראת מלוחדת בחוק לעניין נטל השכנוע ו/או נטל הבאת הראות

4

תיא (תל אביב יפו) 22282/94 עיריית תל אביב נ' טרבטינגוט תק של 97 (2337)3 :

''אני סבורה כי משהנתבע לא ערער על הנתונים שבספרי העיריה, ולא הוכיח בל טעות ממשית בחישובים או בבסיס להם, ולאוה החזקה הקבועה בסעיף 318 לפקודת העיריות הוא לא הרים את הנטל שהוטל עליו ולכן אין לקבל את טענתו לפיה הוכח כי חישובי התובעת אינם נכונים"י.

בריים 9205/05 מנהל הארנונה- עיריית טבריה נ' היפר שוק 1991 בע'ימ תק על 2006 (4) 1520 :

''"המשיבה היא שהשיגה על חיוב הארנונה שהוצא לה והיא זו שטענה כי יש לסווג את שטח המחסן, בו היא מחזיקה, בסיווג שונה מזה שבו סווג על ידי המבקש. לפיכך הנטל היה על המשיבה להראות כי מתקיימים לגביה התנאים לסיווג כמחסן על פי סעיף 1 לצו הארנונה, היינו להגיע ראיות לכך שהמחסן מאושר על פי היתר הבניה שהוצא למבנה הסופרמרקט או על פי היתר אחר כשלהו. דא עקא, המשיבה לא עמדת בנטל המוטל עליה ולא הביאה כל ביסוט לטענתה כי תנאי סעיף 11.1.1 לצו הארנונה מתקיימים בעניינה. באשר להלתר הבנית אף המשיבה עצמה, כאמור לעיל, אינה טוענת בבירור כי היתר הבניה שניתן לה מתייחט למחסן, אלא היא מנטה להטיל את הנטל לעניין זּה על המבקש. משמצאנו כי הנטל האמור מוטל על המשיבה, אין מנוסי מן המסקנה כי היא אינה עומדת בדרישה כי המחסן יהיה מאושר על פי החיתר בניהי

9 אשרעל כן, ולאור כל האמור לעיל אנו דוחים את הערר.

0. בנסלבות העניין לא מצאנו לחייב את מי הצדדים בהוצאות.

5 בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א -- 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וּאת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההתלטה.

6 בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו -- 1977 תפורסט החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

7 ניתן בהעדר הצדדים ביוסם 6

' בשק

6

יו"ר: שלומית/ארצי], עו"ד חבר: אבשלום לול, עו"ד ורוייח חברה: שיךל , עו"ד

ע\395\1\105

בפני ועדת הערר לקביעת ארנונה כללית ערר 140007710

שליד עיריית | תלאביב | - *פו

העוררת: חניון ''אידלסון'' בע'/מ

-נגד.

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו

החלטה

עניינו של ערר זה הינו נכס בכתובת אידלסון 6 תייא המתויב בח-ן 10116317, ח-ן 10116328 וח-ן 10593734 (להלן: '/הנבסי).

1. תמצית טיעוני העוררת

41

2

.3

.148

.5

.6

7

.8

.9

למרות שהחיוב מתייחס לשנים עברו, לא הייתה אפשרות להשיג או לערור לפני כן. דרישת התשלוט הראשונה בענייןך חשבונות הארנונה עליהט הוגש הערר נשלתה בשנת 2012, ולכן באותה שנה הוגשו ההשגה והערר.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים עניינה חיוב של השטתיט המשותפים (מעבר ותמרון).

בשנת 1997 חויבה העוררת בכל שטח החניון. רק לאחר פסק דין של בית המשפט, חויבה העוררת עבור 51 חניות (49 חניות ושתי חניות שהוסבו לעמדת רתיצה),

המשיבה ניסתה לגבות תשלום וה מחבי אלבן, אך בעקבות פנליתה של האחרונה לערכאות משפטיות, חור המשיב ודרש תשלום מלא מהעוררת, למרות פסק הדין משנת 2003. רק לאחר שבית המשפט המחוצי חזר וקבע כי העוררת מחזיקה רק 51 מקומות תנייח, חור בו חמשיב מדרישתו.

לאחר שהתתלפו בעלל הוכויות וחבי רבץ החליפה את חבי אלבן, הגישה חבי רבץ ערר במסגרתו קבעה וועדת הערר, כי אין לחייב את רב לוּהות את בעלי התניות האחרות וכי אין לתייב בגקן שטחי מעבר ותמרון. רק או שלת המשיב דרישת תשלום לעוררת.

בעמוד 8 לפסהייד בס' 19, מציין בית המשפט שמיקוס החניות מסומן ומצוין בתרשים ובנספת להסכט ניהול התניון, מכאן שחמשיב יכול היה לקבוע את מיקום התניות שהתויקה העוררת, ולהיווכת שאלן ברשותו 80% מהחניות באף קומה.

גם בשנת 2012, בדוייח הביקורת של מר ליאור יהודה, לא היה לעוררת 80% מהחניות באף אחת מהקומות, למרות שבשלב הוה היא החויקה 112 חניות + שטיפה. כך המצב גס בבדיקה של הגג בשנת 2013.

בוודאי כאשר החציקה 51 חניות בלבד (כולל השטיפה), לא החויקה ב- 80% באף קומה ולכן יש לתייב אותה בשטח נטו של 637.5 מ"ר ולא יותר.

העוררת שמחציקה כיום 112 חנלות וכן עמדת שטיפה, אינה מחויבת על שטחים ציבוריים אלא על שטת התניות עצמן בשטה של 5 מ"ר. אין וה סביר לחייבה בשטת של 1 מ"ר, בגין 51 חניות.

לפיכך, מתבקשת ועדת הערר לקבוע שאין לתייב את העוררת בשטתי המעבר אלא רק בשטחל החנלות נטו. כן מתבקשת ועדת הערר לקבוע כי אם חויבה העוררת ושילמה בעבר מעבר למה שהתציקה על העירייה לוכותה בגין ההפרשים.

2

תמצית טיעוני המשיב

1

2

3

64

5

6

.7

8

ח-[ 10116317- בעקבות פסק הדין שניתן ביום 14.7.2003 בעניין ת.א. 69723/97 עירלית ת'/א אביב נ' חניון מגדלור בע"מ, העוררת חויבה עבור 51 חניות המהוות 24.4% מכלל שטח התניון העומד על 6523 מ"ר, קרי העוררת חויבה בגין 1591 מ"ר.

ח-ן 10116328: לראשונה ביום 1.10.2000, הועברה החצקה בגין קומת הגג בתניון מחברת אלבן בע"מ.

ח-ן לקוח 10593734: המופיע עייש חניון אידלסון בע"מ ושלמה ציון, פעיל החל מיום 1.4.2007 בעקבות החלטת ועדת הערר בערר שמספרו 2008-03-063 רב\ השקעות בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב. בהתאם לפרוטוקול דיון ההוכתות בערר זה, מר ציון שלמה היה נוכת בדיון כצד ג'.

תשובת המשיב הדותה את השגת העוררת ניתנה רק בהתייתס לת-ן מסי 10593734. יתר טענות העוררת באשר לח-ן 10116328 ו- 10116317 -- נטענו בהתייחט לתקופוות חלוטות עליהן לא הוגשה השגה כדין, ובמועדים הקבועים לכך בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו - 1976 (להלן: ייחוק הערריי). משלא ניתנה לעוררת הזכות להגיש ערר בגין יתר התשבונות, ומאתר ומדובר בשומות חלוטות, וועדת הערר הנכבדה נעדרת סמכות עניינית לדון בטענות העוררת.

הצדדים חלוקים ביניהט בשתי טענות עיקריות: האחת, יישום פסק הדין של כבי השופט ארנסט -שעניינו ח-ן ארנונה מסי 10116317 לתקופה שמיום 1.1.1996 ועד ליום 1.10.2000 (הצדדים אינם חלוקים במטי התניות המותזקות ע"י העוררת). השנייה, טענת העוררת, כי שילמה עבור ח-ן 10116317 במסגרת הח-ן האחרים שצוינו לעיל, ולכן למעשה אינו חליב עוד בארנונה בגין ח-ן 10116317.

העוררת לא הוכיחה כי לא התקבלו אצלה או אצל חברת תניון מגדלור בע"מ הודעות תשלום בכל השנים, וכל המועד הראשון שנודע לה הוא מועד הטלת העיקול.

שומות הארנונה בגינם תיוב העוררת הן שומות חלוטות, לגביהן לא הגישה העוררת השגות במועדיט הקבועים בהוק הערר.

התבות בתשלוט הארנונה נובעת מעצם התזקה בנכס ולא מכות דרישת תשלום, שחינה דקלרטיבית בלבד. התיוב בארנונה נקבע עס התקנת צו הארנונה ע"י מועצת העירייה. ההחלטה צריכה להתקבל לפנכ שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה (סעיף 276 לפקודת העיריות [נוסת חדש]). זחו האקט הקונטטיטוטיבי היוצר את החיוב. הודעת החיוב השנתית הנשלחת אל כל נישום היא דקלרטיבית, והיא מהווה יישום של צו הארנונה בעניינו של נישום מסוים. היינו, שיעור חיוב הארנונה המוטל על הנישום נובע מצו הארנונה ולא מהודעת החלוב אשר נועדת לעשותו בר ביצוע.

9

0

1

2

3

4

.5

.6

.7

בהתאם לסעיף 3 לתוק הערר, נישום המבקש להשיג על חיובו בארנונה רשאי בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום להגיש השגה למנהל הארנונה. העוררת לא עמדה בנטל ההוכתה ולא תוכיחה, כי הוגשו מטעמה השגות במהלך השנים כנגד היובה בארנונה בהתאם למועדים הקבועים לכך בחוק הערר.

נטל ההוכחה בפני ועדת הערר חל על העוררת. הלכה היא כל ייהמוציא מחברו עליו הראיהיי, מכח התזקה כי פעולת הרשות הינה כדין עפ"י סמכויותיה הסטטוטוריות כל המבקש לתקוף את פעולת הרשות עליו נטל הראיה ונטל השכנוע להוכחת טענותיו בהיותו 'יהמוציא מחברויי,

העובדה כי העוררת כינתה את פנייתה לראשונה כנגד תיובו בארנונה, 'יהשגחיי, אין בה כדי להעניק למשיב ולוועדת הערר, סמכות אשר לא הוענקה להם בחוק המסמיך.

ההלכה תזרה וקבעה פעמים רבות כי נישום שלא הגיש השגה במועד מנוע מלטעון טענות לעניין אותן שנים בהן לא הוגשה השגה זאת לאור עקרון סופיות השומה וכי נישום כזה ייאיחר את הרכבתיי לגבי אותן שנים.

מטרת הגבלת תקופת הגשת השגה הנה לאפשר לרשות המקומית לתכנן את תקציבה, ולא ניתן לאפשר השגה מאוחרת, שתוביל לשינול התקציב בדיעבד ולפגיעה ברשות. מטרה גו תסוכל, אם יידונו טענות בעניין שומות מס של שנים קודמות.

סוג הטענות שניתן להעלותן במטגרת השגה וערר, הנן בעיקרן טענות עובדתיות, הטעונות בדיקה בומן אמת. הגשת השגה וערר בניגוד למגבלת המועדים הקבועה בחוק הערר, מונעת מהעירייה לבדוק את טיעוני הנישום ולוצרת נוק ראייתי ממשי. ברי, כי נוק וח צריך לרבוצ לפתחו של הנישום, אשר נמנע מלעמוד על זכויותיו הנטענות במועד הקבוע בדין.

טענת העוררת, כי שילמה עבור ח-ן 10116317 במסגרת יתר החיובים בהט חויבה במהלך חשנים, אינה מצויה במסגרת סמכותה העניינית של וועדת הערר. בהקשר וה יצוין, כי מכתבה של העוררת מיום 30.10.2014 נבחן באגף הגביה, והצדדים אף נפגשו ביניהם לאחר שליחת מכתב זה ע"י העוררת, והוברר לעוררת כי תתשלומים ששולמו על ידו עודכנו במערכת. תשלום שלא מעודכן במערכת, לא התקבל באגף הגביה ולכן אינו מעודכן, העוררת גם לא הוכיחה אחרת.

באשך ליישום פסק הדינו של כבי השופט ארנסט: טענה זו מתייחטת רק לתקופה שמיום 6 ועד ליום 0 ובגין ח-ן 10116317, במסגרתו חויבה העוררת בגין 51 חנלות ברוטו. המשיב יישם את פסק דינו של כבי השופט ארנטט כדין. העוררת חויבה בגין 51 חניות ברוטו, המהוות 24.4% מכלל שטח החניות, קרי 1591 מ"ר.

פסק דינו של כבי השופט ארנסט שעניינו חיוב העוררת בגין 51 הניות, מיושם במערכת רק בתקופת שמיום 1.1.1996 ועד ליוט 0. חיוב התניון בגין התקופה שלאחר מכן, בוצע בהתאם להודעות שהתקבלו בעירייה על מחויקיס השוכרים חניות בתניון, ובהתאם למדידת מטעם חמשיב. לפיכך, הלוב העוררת בגין החניון במהלך השנים בוצע כדין.

3

הצעת הפשרה שהעלה המשיב

41

2

3

.48

41

בסעיף 22 לסיכומיו העלה המשיב הצעת פשרה.

לאור המוצע על ידי חמשיב, ביקשנו מהעוררת להגיב להצעת הפשרה.

העוררת הגישה תגובתה להצעת הפשרה, בה דחתה את הצעת הפשרה, ואף הוסיפה טיעונים לגוף העניין.

לא מצאנו לנכון לחידרש לטיעונית הנוספים של העוררת, באשר התגובה להצעת הפשרה לא נועדה להוות פלטפורמה להשלמת הטיעונים,

דיון והכרעת

לאתר שבתנו את טיעוני הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיהם, הגענו לכלל דעה, כי דיו הערר להתקבל חלקית.

2 חשבון תארנונה 10116317, בגין התקופה שמיום 1.1.1996 ועד ליום 30.9.2000

1

בל

3

64

המשיב טוען לאיחור בהגשת ההשגה בגין חשבון 10116317.

טעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו -- 1976

(להלן: ''חוק הערר'י), קובע כהאי לישנא :

ימי שחוליב בתשלום אדנונה כללית רשאי תו תשעים ימים מים קבלת הודעת הנשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה.../

משחלף המועד ההוקי להגשת השגה על חיוב בארנונה, הופכת השומה לחלוטה, והנישוס מאבד את וכותו להשיג על חיובו בארנונה,

ראה לעניין וה:

עמיינ (ת''א) 241/08 רם- חן חניונים נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, (פורסט בנבו).

בריימ 6333/09 רט חניונים בע'ימ ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (פורסם בנבו) ;

אכן כטענת המשיב, החבות בתשלום הארנונה נובעת מעצם ההוקה בנכס ולא מכוח דרישת תשלום, שחינה דקלרטיבית בלבד, קרי גם מי שלא קיבל שומה, אינו פטור מחובת תשלום הארנונה, עם ואת, מנין תשעיט הימים להגשת ההשגה מתתלל ביום קבלת הודעת התשלום.

ראה לעניין וח:

תיא 177/92 עיריית תל-אביב - יפו נ' בוקטנבוים ואת'.

3

5

6

7

8

9

0

1

172

53

64

ככל שנודע לנישום על חיובי הארנונה רק במועד מאותר, ובענייננו, רק לאחר בירור שערך בעקבות העיקול שהוטל על חשבונו, כי אז אין לראות בהשגה שחגיש בעקבות כך, ובלבד שהוגשה בתוך תקופת 90 הימים מהיום בו הגיעו הודעות השומה לידיו, כהשגח שהוגשה באיחור, ודינה להישמע, וזאת לרבות במקרה בו עניינה שנים עברו.

דא עקא, כאשר עסקינן בטענות בדבר מסירה, אשר החל ממועדה נספריס מועדים על פי דין, יש להוכיח מסירה בפועל לנישום.

בענייננו, המשיב לא הציג בפנינו כל ראיה כי הודעות השומה לשנים 1996-2000 בכלל נמסרו לעוררת או מתי נמטרו הודעות כאמור.

עת טען לאי עמידה במועדים, היה על המשיב להציג ראיה ולו לכאורית למועד המצאת דרישת התשלום או למצער למועד משלות הדרישה, וזאת לא עשה.

ראה לענייץן וֶה:

עמיינ (תא) 1 משתלת בית ירוק (1989) בע"מ נ' מנהלת הארנונה המחלקה למים וגביה עיריית רמת גן.

הצהרת העוררת, כי נודע לה על התוב בגין השנים 1996-2000, רק לאתר בירור שערכה בעקבות העיקול שהוטל על חשבונה, אמינה עלינו, וכאמור לא נסתרה על ידי המשיב.

לפיכך, השתכנענו, כי ההשגה בעניין חשבון הארנונה 10116317, שעניינו השנים -1996 0, חהוגשת במועד.

משקבענו, כי ההשגה הוגשה כדין ובמועד, חרי שעלינו לבחון את טענות העוררת לגופן.

איו מחלוקת בין הצדדים כי בין השנים 1996-2000 החציקה העוררת ב-51 חניות (49 חניות ושתי חניות לרתיצה).

מחומר הראלות שהוצג בפנינו, השתכנענו, כי בתקופה זו לא החויקה העוררת ב- 80% מהתנלות באף אחתת מהקומות בתניון.

נוכח האמור לעיל, הרי שבין השנים 1996-2000, יש לחייב את העוררת בגין 51 חניות (כאשר מקובלת עלינו גרסתו של העוררת, שלא נסתרה, כי שטחה של חניה חינו 12.5 מייר) נטו, קרי - אין לחייב את העוררת בגין שטחי מעבר ותמרון.

חשבונות 10116328 ו- 10593736

1

2

באשר לשומת הארנונה לשנת 2012 בגין תשבונות אלו, הרי שהעוררת אינה טוענת לגבי חיוב יתר בשנת המש של 2, והעוררת אף שילמה את תובה לעירייה בגין שנת 2012 (ראה נספח ייויי לתצהיר העוררת).

באשר לשניט הקודמות לשנת המס 2012, הרי על אף שהעוררת תולקת על חיובה בארנונה בגין שנים אלה, אין מחלוקת בין הצדדים כי דרישות התשלום בגין חשבונות 8 ו- 10593734, שולמו במלואן על ידי העוררת, וּכי לא הוגשה לגביהן כל השגה.

3. על אף שאנו סבורים, בהתאם לחומר הראיות שהונח בפנינו, כי בשום שלב לא התויקה

העוררת ב-80% מהחניות באף אחת מהקומות בתניון, ולכן היה על המשיב לחייב את העוררת בגין החניות בהן החציק ללא שטחי מעבר ותמרון, הרי שאין בידינו סמכות להכריע בנוגע לשומות התלוטות שלא ניתן להשיג עליהן.

ראה לעניין וּהַ:

סעיף 6(א) לחוק הערר;

עמיינ 31945-12-11 קניון רמת אביב בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב יפו, (פורסט בנבו) ;

עייש 557/95 הד הקריות בע'ימ נ. מנהל הארנונה עיריית חיפה.

4 גס בקשת העוררת, כי ייערך חשבון בהנהלת התשבונות של המשיב והעוררת תזוכה על ההפרשיםס ששילמה (קרי, שאלת קיזוז הסכומים אותט תייבת העוררת למשיב בגין השנים 0 ממהסכומים ששילמה העוררת למשיב ביתר), איננה בטמכותה של וועדת הערר;

5 מאליו מובן, כי אין בכך כדי לגרוע מצכותה של העוררת לבחון נושא זה בערכאות המתאלמות.

6 אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הערר באופן חלקי, וקובעים כי יש לתקן את חשבון הארנונה 10116317, בגין התקופה שמיום 1.1.1996 ועד ליו 30.9.2000, באופן שהעוררת תחויב בגין 51 חניות נטו, ללא שטחי מעבר ותמרון.

7. בנסיבות העניין לא מצאנו לחייב את מ? הצדדים בהוצאות.

5 בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בוני המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א -- 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה.

6 בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורטס החלטה צו באתר האינטרנט של המשיב.

7 ניתן בהעדר הצדדים ביוט 6 | . 46

\

ה ול עו

לוייר: של רליך, עו"ד חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויית

ע\400\1\105

קדם, עו"ד

ורוו

תאריך ‏ : טובשבט תשעו

2.6

מספר ערר: | 12:06 / 140013759

מספר ועדה: | 11302

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

עוזר שלום תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10123166

מספר חוזה: 105844

כתובת הנכס: פיארברג 26

-ג1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנוגה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: תהילה גלעד

נוכחים:

העורר/ת: עוזר שלום - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: תהילה גלעד

החלטה

ב"כ המשיב הודיעה לנו כי המשיב קיבל את הערר באופן שבו מיום 11/5/15 ועד ליום 5/7/15 יסווג הנכס בסיווג מגורים, כאשר גם לאחר תקופה זו יסווג הנכס בסיווג מגורים בהתאם למכתב מנהל הארנונה מיום 20/7/15.

אנו נותנים תוקף של החלטה להודעת המשיב.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 2016 25.01.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

\\ 2 /

יו"ר: שו הא ליר שלומית ל שירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

|

1 4

וו

תאריך ‏ : טו בשבט תשעו

2-06

מספר ערר: | 11:12 / 140012598

מספר ועדה: | 11302

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

ניר רוני תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10188742

מספר חוזה: 138074

כתובת הנכס: רוזן פנחס 13

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: תהילה גלעד

נוכחים;

העורר/ת: ניר רוני - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: תהילה גלעד

החלטה

העורר זומן לדיון לשעה 11:15. השעה 12:13. העורר לא התייצב לדיון.

בדיון שהתקיים ביום 24/12/15 הורנו כי ככל שהעורר לא התייצב לדיון פעם נוספת הערר יידחה.

אשר על כן אגו דוחים את הערר.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 25.01.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית

המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כלליון)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו וש של המשיב.

יו"ר: "א שלומית חברה: יע חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

" שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יז בשבט תשעו

22.6

מספר ערר: | 12:37 / *********

מספר ועדה: | 11304

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: גיאור דיאנה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 2016 27.01.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. 7

יו"ר: עזיד יר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח תקָרת: /ָ\ְדָ קדם שירלי

שם הקלדנית 2 ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : יז בשבט תשעו

276

מספר ערר: | 12:42 / 140013336

מספר ועדה: | 11304

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: פימן בע"מ

-ג1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.01.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

= 0

יו"ר: עו"ד לו/אמיר חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יז בשבט תשעו

22.6

מספר ערר: | 11:20 / 140013345

מספר ועדה: | 11304

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר/ת: ט. פרי אחזקות וייעוץ עסקי בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

שקלנו את בקשת העוררת ביחס לחיוב המשיב בהוצאות משפט לנוכח התנהלותו, שכן התייתר הצורך לדון בטענות שהועלו במסגרת הערר לגופן.

בבחינת הטענות שהועלו לעניין ההוצאות ובשים לב להתנהלות העוררת שלא הגישה את הערר במועד על פי הדין והעובדה שהעירייה לא עמדה על טענותיה הפרוצדורליות אלא בחנה את הטענות לגופן וקיבלה אותן, החלטנו לא לחייב את המשיב בהוצאות משפט וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן והודע בהעדר הצדדים היום 27.01.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)( )(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

- /- \

ו"ד לוו/אמיר חבר: דר'/פוך זיו, רו"ח

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יז בשבט תשעו

220.56

מספר ערר: | 13:48 / 140014053

מספר ועדה: | 11304

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד לוי אמיר

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד קדם שירלי

העורר: וולברג רוני גבריאל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

במסגרת הערר טוען העורר כי יש להעניק לו פטור מתשלום ארנונה לפי סעיף 12 לתקנות ההסדרים (הנחה מארנונה) בשיעור של 100% לתקופה של 12 חודשים מהמועד בו קיבל את החזקה בנכס.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים שעיינו בכתב הערר ובכתב התשובה החלטנו לדחות את הערר.

תקנה 12 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993 (להלן: "התקנות")

מתייחסת להנחת נכס ריק לבניין לבעלים ראשון של בניין חדש, לתקופה שמיום שהסתיימה בנייתו

והוא ראוי לשימוש ואין משתמשים בו במשך תקופה רצופה:

תקנה 13 לתקנות מתייחסת להנחה למחזיק של בנין ריק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת.

העורר עצמו טען בפניגו כי הוא רכש את הזכויות בדירה מחברת אוניל בנייה בע"מ אשר היא זו שהיתה הבעלים הראשון של הבניין החדש. חברה זו אף קיבלה פטור מתשלום ארנונה לפי תקנה 12 למשך כחודש ממועד קבלת תעודת האיכלוס ועד למועד בו העורר הוא שקיבל את החזקה בנכס.

די בכך כדי לדחות את טענות העורר לפיהן הוא הבעלים הראשון של הנכס. הרציונל שעמד בבסיס הנחה זו הינה ביחס לתקופה ממועד גמר הבניה ועד לאיכלוס של הרוכש או למכירת הדירה. הכוונה אינה לאפשר לרוכש הדירה ליהנות מפטור זה.

ר' עמ"ן 56014-01-13 סער נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב שם נקבע כי חילופי מחזיקים או בעלים אף טרם הסתיימה תקופת הבניה שוללת את הזכאות לפטור. לא כל שכן בענייננו, כאשר חילופי הבעלות והחזקה בוצעה לאחר גמר הבניה ואף לאחר שהבעלים הראשון-חברת אוניל, קיבלה פטור מתשלום ארנונה בגין הנכס.

היות וניתנה לעורר ההנחה בגין תשלום ארנונה לפי תקנה 13 לתקנות בגין מלוא התקופה האפשרית, דין הערר להידחות.

אשר על כן אנו דוחים את הערר. בנסיבות העניין לא נעשה צו לחיוב העורר בהוצאות.

ניתן והודע בהעדר הצדדים היום 27.01.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד לוי א6 יכ חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חברה: ענ קדם שירלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : יח בשבט תשעו

2.2006

מספר ערר: | 11:19 / 140013334

מספר ועדה: | 11305

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: ארוניאנפור בנהור

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 28.01.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

- 2 .

יו"ר: עו"ד מאור \הודה חברה: עו"ד קדם של חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :יח בשבט תשעו

2.0.6

מספר ערר: | 10:37 / 140013575

מספר ועדה: | 11325

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: קארו מוזר יזמות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להודעת הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 2016. 28.01.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עוז] מאור יהודה חברה: עו"ז/קדם לי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012522 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

העורר: ג'ירסי אחדון ז''ל ואח' [ג'ירסי עדינה, אבי, שם טוב ושרה] ‎ -‏ מד ‏ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת'/א בע'ימ (בהקפאת הליכים) , להלן : 'יהתמח'/תיי

החלטת

1. תיק וה הוא אחד מרביס הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתס, אלה שנותרו בתיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקריס מול התמחיית או הנאמניט מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאז רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התתנה המרכזית על ידי חברת חפציבה שלימים גם היא פורקה.

3 נכון להיום פרויקט התחנה המרכצית החדשה מצוי בידיהס של רויית חיים קמליל, רו"ח עליזה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לתברת נצבא התזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המתוגי מרכז-לוד.]

5. בהיבט הפרוצדוראלי התלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 וערריס נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אס להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו

7

10

.1

.2

מבחינת החומר הראליתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל הוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי כולל בסוגיה אחת שהיא ענליננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמח''ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה זו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חיובי ארנונה על שםס התמחיית.

יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יחסך ומן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי *חזרו לדון בחיוב התמתחיית בארנונה באותם תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש החנות או מי מיורשיו.

עינינו של הערר כאן נסב על חיובם של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכצוית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחזיקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה תיובם בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתתם. ברור שלא נדון האם לעורריס זכויות קנייניות בתנות, ביו רשומה ובין זכות אובליגטורית - נושא זה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס ווכה בפטור בגין עכס לא ראוי לשימושי לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, התל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המזערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכט טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייץ - 2007 .+

טענה גו נכונה משום שהמתוקק מצא לתתוס את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים התל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 1.1.2013.]

3. לכאורה אין כל בעיה, שכן ימחויקי בתנות בתחנה המרכגּית החדשה מחויב בארנונה מכוח

חזקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מי מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתח עסקו ולא השתמש בחנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא או מלפני כ- 45 שנה.

4. כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית: ידמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גם

בסוגיה זו לא נעסוק שכן אין ווח מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם 'דמי ניהולי על נכס שאינו בחזקתו ובשימושו.

5. בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו

כשרים ותואמים למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב,

6. סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: ייהפקודהיי) קובע:

'חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מהזיקס של קוקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימטור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה'.

7 סעיף 326 לפקודה, קובע:

''נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונת המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו -- למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמוו, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכו, המעביר או המשביר חייבים באונונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה//

8. נצטט מקצת מהפסיקה. בע''א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואחי שם נקבע:

על פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מחגיק, של נכס התליב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהתוקת הנכס (להלן: 'יהודעת חדילה'י) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחויק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מחציקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הס בבחינת יימונע הנוק הצוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה הינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחזיקים בכל נכט ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכטספי הציבורי.

19

על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון י' מיבקשוילי

נ' עיריית ת''א- יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

יניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה *מחציקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינול מצבי.

0

1

2

.3

4

בברי'מ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, | נקבע שהרציונל חל גם בכל האמור בתדילת חזקה של מחגיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת החזקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אם נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין אה תפקידו לרדת לחקר האמת.

העירייה טוענת כי בנסיבות המקרה הקונקרטי שלפנינו, פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את רישום העורר כמתגיק בנכס לאור המידע והמסמכים שהיו בידיה ולא יכלה לדעת כל העורר או מי מטעמו אינם מתויקיס בנכס.

בדיון יום 17.1.2016 הסכימו הצדדים, על מנת ליעל את הדיון ולהחיש מתן החלטתנו, כי כל המסמכים שצורפו ע"י הצדדים ישמשו כראיה מבלי צורך לתקור מי מהם על המסמכיט שהוצגו, מבלי להגיש סיכומים בכתב לטענותיהם.

לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכחו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

העובדות שהוכתו הן כדלקמן:

א. מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכוּית החדשה שנרכש ע"י מגן עורא ובני מגן,

חנות מספר 3208 ברתי לוינסקי 108 תייא, רשום אצל המשיב כנכס מסי 8 החה-ן לקוח 10047830

ב. התמחיית הציגה בפנינו מקבצ ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו בתאריך

5 כחלק בלתי נפרד מתצהירו של מר מיקי ציו -מנכ"ל, כמפורט כך:

* חוזה מכר חתום מיום 27 בספטמבר שנת 1988 בינה לבין הרוכשים הייה גירסי.

(נספת אי).

* החוזה הנייל מאזּכר את התוזה ההיסטורי שנחתם בין ג'ירסי לבין ככר לוינסקי בע"מ עוד בתאריך 14.7.1968- יוער כי צילום החוזה המקורי בין ככר לוינסקי בע"מ לבין הייה גיירסי אהרון וגיירסי דוד הוגש לנו ע"י העוררים עצמט.

* מכתב התמחיית לרוכשים מיום 27.4.1998 לסור לקבלת ההזקה בנכס שכן פתיחת הנכס לאחר שבית הקולנוע במקום 'עתיד להיפתחי תעודד הפעילות במתחם. (נספח בי)

* חיובי התמחיית ודרישות תשלום בגין ידמי ניהולי .(נספח ו)

ג. | המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 330

לפקודת העיריות כרשום במכתבה אל הגבי שמיר לאה מיום 11.2.2015 שצורף לכתב התשובה לערר ומתייב בארנונה על פי התעריף המזערי החל מיום 1.1.2015

ד המשיב הגיש לנו רשימה שמית, מוצג מש/1 אותה קיבל מהתמחיית , בה מצאנו בין היתר שמס של ג'רסי בצמוד לחנות 3208 [מספר 79 בטבלה.)

5. ביום 17.1.2016 התקיים דיון בפני הועדה.

6. העידה בפנינו הגב' סימה אברביה המשמשת כגובה בתמחיית, כך:

*'/אין לי יותר מסמכים מכל מה שהצגנו לוועדה ולידיעת התמח''ת ומסמכיה העורר לא קיבל את הנכס ולא עשה שימוש מעולם. עפ''י המסמבים אינני רואה מי מהעוררים נותר חייב כסף בגין הרכישה. יובהר שלא פעם ולא פעמיים נקראו העוררים לקחת את החזקה. ניסו לעודד אותם לבוא לקחת עם פתיחת הקולנוע והם לא באו...כבשבתי הקולנוע היו מוכנים היה פרסום וקרא לאנשים לבוא לקבל מפתח כזיי לעורר את הקומה. הס לא קיבלו מפתח ולא פתחו שום עסק שם!י

7. בדיון בפנינו וכמענה לשאלות בייכ המשיב, העידח גבי שמיר לאה: יילא שילמנו אף פעם דמי

ניהול עבור החנות. התנות ממוקמת בקומה 3 ואין מעבר."

8. בדיון בפנינו העיד מר אייל שר ישראל מטעם המשיב, בעדותו בפנינו ציין בהגינותו, כך:

ייאני מאשר את מה שהגבי לאה שמיר אומרת שקלימת חסימה המונעת גישה לנכס נשוא הערר."י

9 לשאלת בייכ המשיב את נציגת התמחיית , היא אישרה כי: יילאור תביעת בתיימ שהיא נציגות של רוכשי חנויות ומאחר והתוצאה שם תחול על כלל הנכסים אין מצדנו נקיטת הליכים משפטיים נוספים. ו

0. לא פקפקנו בעובדות שפורטו בערר שהוגש לנו ביום 26.3.2015 בה נרשם ע"י הגבי שמיר, בין

היתר כך: *י ברצוננו לציין כי החנות ממוקמת באזור חטוס ולא פעיל-אינה ראויה לשימוש,

לא ניתנת להפעלה ומה עוד שלא הועברה מעולם לידי הרוכשים. במשך כל השנים לא רק שהחנות לא הניבה פירות, האחים שרכשו את החנות נפטרו והאלמנות (יורשות החנות), נאלצות להתפרנס רק מקצבת זקנה של הביטוח הלאומל.י

1. שוכנענו כי המשיב רשם את העוררים כמי שקיבלו תזקה מהתמחיית על פי המוצג מש/1, ברס

לא מצאנו כי הודעה גו נכונה ותואמת את המציאות לאור העדויות בפנינו מצד כל הצדדים ;

במיוחד מהתמתיית שאישר כי: ייהס לא קיבלו מפתת ולא פתחו שום עסק שסיי.

2. תימוכין למסקנתנו, כאמור, מצאנו בדברי אייל שר ישראל נציג המשיב שהעיד שדברי נציגת

העוררים נכונה, ק*ימת תסימה המונעת גישה לנכס נשוא הערר.

3. לא מצאנו כי יש לחייב את יורשי הרוכשים המקוריים/העורר, בתשלום ארנונה מעצם היותם

יורשים. ברור לנו שמאז חוזה חרכישה המקורי בשנת 1968 ולאתריו בשנת 1998 לא נעשה מאומה עם הנכס נשוא הערר. וכות קניינית כזו או אחרת, ככל שהיא קיימת מול נאמני התמחיית, או ככול שתוכרע לטובת מי מהרוכשיס בתביעות בין בתיימ- ארגוו בעלי עסקים בתחנה המרכזית בתל-אביב לבין תברות התמחיית, או לאתר אישור הסדרי נושים שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינו יכול כיום לשמש בסיס לחיוב העוררים בארנונה כמחזיקים או משתמשים בנכס.

4. מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל .

ניתן היום, 28 בינואר 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדיט קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים ואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20() לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת 0 התשלייז- 1977 תפורסם התלטון זו אתר האינטרנט של המשיב.

-

יו"ר: עו"ד\\הודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול חברה: 1

קלדנית: ענת לול

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012363 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

העורר: מגן עזרא

- גד --

מנהל הארנונה בעלריית תל אביב

ובעניין: | חברת התחנה המרכזית החדשה בת''א בע'ימ ח.פ.

4 (בהקפאת הליבים) , להלן : ''התמח''ית'י

החלטת

1. תיק זה הוא אתד מרביס הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחלים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התמתיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכוית על ידי חברת חפציבה שלימים גם היא פורקה.

3 נכון להיום פרויקט התחנה המרכזית החדשה מצוי בידיהס של רו"ח תיים קמיל, רויית עליוה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לחברת נצבא החוקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המתוגי מרכז-לוד.]

5. בחיבט הפרוצדוראלי התלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 וערריט נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אס להתליצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו

7

10

.1

12

מבחינת התומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי כולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמח'/ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה וו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חיובי ארנונה על שס התמחיית.

יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של חפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יחסך גמן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי :תורו לדון בתיוב התמתיית בארנונה באותם תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש החנות או מי מיורשיו.

עינינו של הערר כאן נסב על חיובם של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכוית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחציקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה תיובם בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין זכות אובליגטורית - נושא זה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כת המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס צוכה בפטור בגין ינכט לא ראוי לשימוש' לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יתול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המצערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשס"ז - 2007 ,

טענה גו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 1.1.2013.]

3. לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מחזיקי בחנות בתתנה המרכצית החדשה מתויב בארנונה מכוח

חוקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מי מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתת עסקו ולא השתמש בחנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא אז מלפני כ- 45 שנה.

4. כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית: ידמי ניחולי, למרות שנתבקשו לכך. גם

בסוגיה זו לא נעסוק שכן אין וה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמי ניחולי על נכס שאינו בחזקתו ובשימושו.

5. בקצה השני של הסוגיח, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו

כשרים ותואמים למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב.

6. סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: ייהפקודהיי) קובע:

'חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסיירת ההודעה/.

7. סעיף 326 לפקודה, קובע:

*'נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהס - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשביר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנגונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופת הקצרה משנה אחת, *היה המשכיר חייב בארנונה'י

8. נצטט מקצת מהפסיקה. בע'/א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שט נקבע:

על פי סעיפי הפקודה הנזכריט לעלל, מוטלת חובה על בעלים, או על מחציק, של נכס התייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחזקת הנכש (להלן : ייהודעת חדילה'') כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטלל תובת מסירת הודעה, כאמור, על מחזיקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי חם בבחינת 'ימונע הנזק הזוליי. הנטל המוטל עליהט למסור הודעת חדילה הינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות חמקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחציקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

.9

על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון *' מיבקשוילי מ

עיריית ת'/א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

ניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם חמהווה יימתזיקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

0

.1

2

.3

4

בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע שהרציונל חל גם בכל האמור בחדילת חזקה של מחזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת החזקהיי לבין הודעה מאוחרונ יותר אם נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין ה תפקידו לרדת לחקר האמת.

העירייה טוענת כי בנסיבות המקרה הקונקרטי שלפנינו, פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את רישום העורר כמחזיק בנכס לאור המידע והמסמכים שחיו בידיה ולא יכלה לדעת כי העורר או מי מטעמו אינם מחזיקים בנכט.

בדיון יום 17.1.2016 הסכימו הצדדים, על מנת ליעל את הדיון ולהחיש מתן החלטתנו, כי כל המסמכים שצורפו ע"י הצדדים ישמשו כראיה מבלי צורך לחקור מי מהט על המסמכים שהוצגו, מבלי להגיש סיכומים בכתב לטענותיהם.

לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכתו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

העובדות שהוכחו הן כדלקמן:

א. מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכזית החדשה שנרכש ע"י מגן עזרא ובני מגן,

חנות מספר 2263 ברת' לוינסקי 108 תי'א, רשום אצל המשיב כנכס מסי 8 חחר-ן לקוח 10046896

ב. התמחיית הציגה בפנינו מקב ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו וסומנו כמוצג

תמחיית/1 כמפורט כך:

* חוזה מכר חתום מיום 5 במרף שנת 1989 בינה לבין הרוכשים: בני ועזרא מגן (נספח אי).

* מכתבי התמחיית לרוכשים מיום 23.12.1993 ומועדים נוספים, לסור לקבלת החזקה בנכס שכן הנכס לטענתם כשיר להפעלה מסתרית. (נספת בי)

* חיובי התמחיית בגין ידמי ניהולי לשנים 1999 -2007 .(נספח גי)

* מכתב מטעם הרוכשים לתמתיית, שלפי גירסת התמחיית העוררים הסכימו לקבל החזקה בנכס. (נספת די)

5

.6

ג. | המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 330

לפקודת העיריות כרשוס במכתבו מיום 11.2.2015 ומתייב בארנונה על פי התעריף המזערי החל מיום 1.1.2015

ד המשיב הגיש לנו רשימה שמית, מוצג מש/1 אותה קיבל מהתמחיית , בה מצאנו בין היתר שמו של מגן עזרא בצמוד לחנות 2263 [מספר 34 בטבלה.)

ביום 17.1.2016 התקיים דיון בפני הועדה.

העידה בפנינו הגבי סימה אברביה המשמשת כגובה בתמחיית, כך:

'אני לא רואה בשום מסמך מהמוצגים שהגשנו כי מי מהעוררים קיבל את מפתחות המושכר והחזקה בו ולמיטב ידיעתי לא נוהל שט שום עסק. אני לא רואה עפ''י המסמכים שהגשתי כי העודרים חייבים חוב מסויים בגין הרבישה.'י

7

בדיון בפנינו העיד מר אייל שר ישראל מטעם המשיב, בעדותו בפנינו ציין כך:

''ימש/1 הוא טופס שהוכן כבר בתחילת שנות ה- 90. עד שנת 99 קבלנו דיווחים של המחזיקים בחנויות הפעילות בלבד. הטופס הנוכחי שמוצג כאן הינו משנת 99 לאחר שהתחלנו לחייב בגין כל נכסי התחנה,י

.8

9

.0

.1

בתיק הנוכחי לא קבלנו אישור מהמשיב כי הנכס מצוי בקומה 2 בתחנה ומעולם קומה או לא הופעלה- כפי שהעיד בפנינו מר פז וברמן בערר מס' 140012799 ; יחד עם ואת מסקנתנו כי גם נכס וה מצוי בקומה השניה, קומה שלא הופעלה מעולם.

לא פקפקנו בעובדות שפורטו בערר שהוגש לנו ביום 9.3.2015 בח נרשם במפורש בסעיפים 5 -

7 : ייהמעברים לקומה בה נמצאת החנות, קומה 2, סגורים לחלוטין הרמטית ואין שום אפשרות להגיע לנכס בשום דרך שהיא...יי ונסמכים אנו על התמונות המצויות בתיק הוועדה שצורפו לערר.

שוכנענו כי המשיב לא רשם את העורר כמי שקיבל חזקה ועושה שימוש בנכס. כך גם שוכנענו שהקומה השניה לא הופעלה מעולם.

לא מצאנו כי יש לחייב את העורר בתשלום ארנונה מעצם היותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס רק בגלל שהוצג חוזה רכישה חתום על ידו משנת 1989 ומאג לא נעשה מאומה. זכות קניינית וו, ככל שהיא קיימת מול נאמני התמחיית, או ככול שתוכרע לטובת מי מהרוכשים בתביעות בין בת'ימ- ארגון בעלי עסקים בתחנה המרכוית בתל-אביב לבין חברות התמתיית, או לאתר אישור הסדרי נושים שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינה יכולה כיום לשמש בסיס לחיוב העורר בארנונת.

2. מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל .

ניתן היום, 28 בינואר 2016, בהעדר הצדדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדיט קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים ווּאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: עו"ד חודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי חברה: עוי קד

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012799 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויית

העורר: משה תמיר זיל

- גד --

מנהל האונונה בעיריית תל אביב

ובעניין: | חברת התחנה המרכזית החדשה בת''א בע"מ ח.פ.

4 (בהקפאת הליכים) , להלן : ''התמח'/ת'י

החלטה

1. תיק וה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התמתיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2. לא נעמוד על השתלשלות האירועים מא רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת

כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכזית על ידי חברת חפציבה שלימים גס היא פורקה.

3. נכון להיום פרויקט התחנה המרכוּית החדשה מצוי בידיהס של רויית חיים קמלל, רויית עליזה

שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של התמתיית.

4. לאתרונה, הצליתו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לתחברת נצבא החזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכז-לוד.]

5. בהיבט הפרוצדוראלי החלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים

לפי רשימח שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אם להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו

.10

.1

.2

מבחינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמתיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי בולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים טפציפיים, התמח''ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה ו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חיובי ארנונה על שםס התמחיית.

יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יחסך זמן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יחזּרו לדון בחיוב התמחיית בארנונה באותם תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש החנות או מי מיורשיו.

עיניינו של הערר כאן נסב על חיובס של מחציקים בגין ארנונה ביחס לייחנותי' אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכצית התדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחזיקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיוות הנוגעות למתחם זה ועניינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין אּכות אובליגטורית - נושא וה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כת המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס ווכה בפטור בגין ינכט לא ראוי לשימושי לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, ההל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5,, ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המוערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסי -- 2007 .

טענה צו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 1.1.2013.]

3. לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מחויקי בתנות בתתנה המרכצית החדשה מתויב בארנונח מכוח

חזקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מי מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתח עסקו ולא השתמש בחנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא או מלפני כ- 45 שנה.

4. כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית: ידמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גס

בסוגיה ו לא נעסוק שכן אין זה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלט ידמי ניהולי על נכס שאינו בחזקתו ובשימושו.

5. בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו

כשרים ותואמיס למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב.

6. סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן : ייהפקודהיי) קובע:

'חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלס או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יה'ה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מטירת ההודעה'.

7. סעיף 326 לפקודה, קובע:

'/נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברת חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או *ותר חייבים המשכיר או נציגו ‏ -- למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכו, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשביר חייב בארנונה'/

8. נצטט מקצת מהפסיקה. בע'/א 2520-05-12 שועבי נ' עיריית רחובות ואח' שם נקבע:

'על פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מהזיק, של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהתוּקת הנכס (להלן: ייהודעת חדילהיי) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מתזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מחזיקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הם בבחינת יימונע הנזק הצוליי. הנטל המוטל עליהם למטור הודעת חדילה הינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את זהות המחהציקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

9. על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון *' מיבקשוילי מ

עיריית ת'/א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

'ניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה יימחציקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

0. בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע שהרציונל חל גם

בכל האמור בחדילת חזקה של מחויקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת תזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת התזקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אס נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מהימנות המסמכיט המוצגים לו ואין ה תפקידו לרדת לתקר האמת.

1. העירייה טוענת כי בנסיבות המקרה הקונקרטי שלפנינו, פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את

רישום העוררת כמחויקה בנכס לאור המידע והמסמכים שהיו בידיה ולא יכלה לדעת כי העורר או מי מיורשיו אינם מחזיקיט בנכס.

2. בדיון יום 17.1.2016 הסכימו הצדדיםט, על מנת ליעל את הדיון ולהחיש מתן החלטתנו, כי כל

המסמכיט שצורפו ע"י הצדדים ישמשו כראיה מבלי צורך לחקור מי מהם על המסמכים שהוצגו, מבלי להגיש סיכומים בכתב לטענותיהס.

3. לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכחו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

4. העובדות שהוכתו הן כדלקמן:

א. מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכוּית החדשה שנרכש ע"י המנוח תמיר משה ז'יל,

אשתו תמיר רבקה ומר טומריאן חביב, חנות מספר 2271 ברח' לוינסקי 108 ת''א, רשום אצל המשיב כנכס מס' 2000132028 ת-ן לקוח 10046916

ב. התמחיית הציגה בפנינו מקבץ ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו וסומנו כמוצג

תמתיית/1 כמפורט כך:

* חוזה מכר חתום מיום 21 במרץ שנת 1989 בינה לבין הרוכשים: תמיר משה, תמיר רבקה וטומריאן חביב.(נספת אי).

* מכתבי התמחיית לרוכשים מיום 23.12.1993 ומועדים נוספים, לסור לקבלת החזקה בנכס שכן הנכס לטענתם כשיר להפעלה מסחרית. (נטפח בי)

* מזכרים פנימיים של התמחיית, לפיהם המנות משה מעוניין לקבל החזקה, ברס מצוי בסכטוך עם אחיו חביב ולא קיבל את החזקה. (נספת ג')

* חיובי התמתיית בגין ידמי ניהולי לשנים 1999 -2006 .(נספח די)

ג. | המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 330

לפקודת העיריות כרשום במכתבו מיום 19.3.2015 ומחייב בארנונה על פי התעריף המצערי תתל מיום 1.1.2015

.5

.6

.| המשיב הגיש לנו רשימה שמית, מוצג מש/1 אותה קיבל מהתמחיית , בה מצאנו בין היתר שמו של תמיר משה בצמוד לחנות 2271 [מספר 38 בטבלה.)

ביום 17.1.2016 התקיים דיון בפני הועדה.

העידה בפנינו הגבי סימה אברביה המשמשת כגובה בתמתיית, כך:

''מודיעה כי מש/1 הוא טופס שהועבר לעירייה שמודיע על חיובי דמי ניהול של החייבים עבור החנויות. ממש לא מעידה על העבות התזקה ומסירת המפתחות. זאת רשימה של שמות הרוכשים את הנכסים, אולם לא בהכרח של אלה שקבלו את המפתחות ולגבי הנכס הספציפי הזה אני יכולה לומר שהם לא קיבלו את המפתחות. ?/

7

8

9

.0

1

נציגת התמחיית אישרה בפנינו כי אין לה יותר מסמכים מאלה שסומנו על ידנו כמוצג תמחיית/1 ואישרה כי העורר לא קיבל את הנכס, אין פרוטוקול קבלה מטעמו או מי מיורשי המנות, לא נעשה בנכס כל שימוש מעולם. לגרסתה העורר אינו חייב כספים בגין יתרת הרכישה. עוד מציינת כי על פי נספח גי למוצגיה המנות רצה לקבל את החוקה ורק בגלל מחלוקת משפטית עס אתיו לא סר לקבל את החצקה.

בדיון טענה בפנינו בתו ענת תמיר כי אביה נפטר לפני כשלוש שנים. מעולם לא אביה גיל ולא היא קבלו מפתחות עבור הנכס, לא קבלו את החזקה ומעולם לא הפעילו שום עסק במתחם ואין למעשה כל גישה לנכס.

מר פז וברמן חוקר מטעם חמשיב בעדותו בפנינו ציין בהגינות רבה כך: *אני מאשר כי הנכס הנייל מצוי בקומה שנייה ולמיטב ידיעתי מעולם הקומה לא הופעלה ולכן אגי מאשש את דברי העוררת לפנינו !ו

לא שוכנענו כי רישום המשיב את העורר או מי מטעמו כמתציק ומשתמש בנכס נעשח כדין, מכל מקום מדברי התוקר עצמו מר פו וברמן, עולה כי הקומה השניה בה מצוי הנכס כלל לא חייתה בשימוש וקומה גו לא הופעלה מעולם.

לא מצאנו כי יש לחייב את העורר בתשלום ארנונה מעצט היותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס רק בגלל שהוצג חוזה רכישה חתום על ידו משנת 1989 ומאץ לא נעשה מאומה. זכות קניינית זו, ככל שחיא קיימת מול נאמני התמתיית, או ככול שתוכרע לטובת מי מהרוכשים בתביעות בין בתיימ- ארגון בעלי עסקיט בתחנה המרכצית בתל-אביב לבין חברות התמחיית, או לאחר אישור הסדרי נושים שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינה יכולה כיום לשמש בסיס לתיוב העורר בארנונה.

2. מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל .

ניתן היום, 28 בינואר 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי די), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם התלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: עו"ד יהודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי חברה: 1740 רלי קדם

קלדנית: ענת לוי

. בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס 140012099 = שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: אבשלום לול, עו"ד ורוייח

העוררת: חיה קארו ואח'י.

‎ -‏ נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: | חברת התחנה המרכזית החדשה בת'/א בע'ימ ח.פ.

4 (בהקפאת הליכים) , להלן : ''התמח'/ת/י

החלטת

1. תיק וה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, וחן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנחל משפטיט ארוכים ויקרים מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התתנה המרכזית על ידי חברת חפציבה שלימים גם חיא פורקה.

3. נכון לחיום פרויקט התחנה המרכזית החדשה מצוי בידיהס של רו"ח חיים קמיל, רו"ח עליזה

שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכיט של התמחיית.

4. לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לתחברת נצבא התזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוזי מרכצ-לוד.)

5. בהיבט הפרוצדוראלי התלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אם להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו

.10

1

2

מבחינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כתלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצוייס בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי כולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עורריס ספציפיים, התמח'/ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה זו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בתס נתקבל ערר ספציפי, חמשיב המציא חיובי ארנונה על שם התמתיית.

יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש החיתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או לתגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יתסך גמן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יחורו לדון בחיוב התמחיית בארנונה באותם תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש החנות או מי מיורשיו.

עינינו של הערר כאן נסב על חיובס של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנות'י אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכוּית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחזיקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביתס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם גה וענינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומח ובין וכות אובליגטורית - נושא וה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס צוכה בפטור בגין עכס לא ראול לשימושי לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אתריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יתול שינוי במצבו של הנכס, יתויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסת חדש] על פי התעריף המזערי, לפי השימוש האתרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייז - 2007 ,

טענה וו נכונה משוסם שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 1.1.2013.]