ישיבת הנהלת העירייה - 14

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 14 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 14 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 30/11/2015

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר נ. אלנתן י. המאירי ג. לסקי

ג. שרעבי ר. לדיאנסקי מ. להבי ח. גורן

וה"ה:

מ. לייבה, ע. אברהמי, ע. סלמן, א. בן-שושן, א. מור, א. בן עמי, י. עסיס, ד.לוטן, א. וינר, א. כהן,

ו. קריספין, מ. בנימיני, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 2 -

על סדר היום:

.1חוק עזר לתל-אביב יפו (שוק ציבורי סיטוני לפירות וירקות) (ביטול) התשט"ו-.1955

2. עדכון תקנוני הפרסים העירוניים:

3. תכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה.

*****************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 3 -

36. חוק עזר לתל-אביב יפו (שוק ציבורי סיטוני לפירות וירקות) (ביטול)

התשט"ו-:1955

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

ישיבת הנהלה, שלום לכולם.

חוק עזר לתל-אביב יפו (שוק ציבורי סיטוני לפירות וירקות) (ביטול) התשט"ו-.1955

עו"ד סלמן:

יש חוק עזר שהוא בתוקף- שהוא כולו למען השוק הסיטונאי שהיה כבר ואיננו, היום זה פרויקט מגורים. אין מקום שהחוק הזה יישאר. זה חוק עם אגרות וכו' וצריך פשוט לבטל אותו.

אנחנו מבקשים את הביטול שלו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

O.K .

החלטה: ביטול חוק עזר לתל-אביב יפו (שוק ציבורי סיטוני לפירות וירקות) (ביטול)

התשט"ו--1955יועבר לאישור המועצה.

37. עדכון תקנוני הפרסים העירוניים:

גב' איריס מור:

אנחנו מעניקים כל מיני פרסי עירייה- ביאליק, קרוואן, רוקח, יש 10 פרסים שהם עירוניים פרופר, ובעצם כל תקנון של כל פרס נכתב בשנה אחרת והם שונים אחד מהשני. לקחנו ובעצם עשינו פה האחדה של התקנונים מבחינת מטרת הפרס, גובה הפרס, השופטים. יש פשוט האחדה של כל הפרסים לאותו פורמאט.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לאחד את כולם?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 4 -

גב' איריס מור:

את כולם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תחת תקנון אחד?

גב' איריס מור:

מטרת הפרס, גובה הפרס- כל דבר הוא בדיוק אותו דבר. הם שונים כי הם שונים במהותם כמובן, כי כל פרס הוא למשהו אחר. ויש משפטים שחוזרים על עצמם בכל מקום: על העובדה שניתן לזכות בפרס רק פעם אחת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש למישהו הערות? שאלות?

מר לדיאנסקי:

לי יש כמה שאלות.

אני רוצה להתייחס קודם באופן כללי: אני לא מצאתי באף אחד מהפרסים האלה שום פרס שמתייחס לספרות ושירה ערבית. אני חושב שזה ראוי ונכון, אנחנו עיר מעורבת, ואין פה שום התייחסות לשום דבר שעוסק בתרבות , ספרות ושירה ערבית.

זה דבר ראשון.

דבר שני: בפרס ביאליק אתם כותבים שהפרס לא יוענק למי שזכה בפרס ישראל או בפרס יוקרתי

אחר. אני חושב שכדאי לפרט-כמו שפרטתם בפרסים אחרים , איזה פרסים הם הפרסים היוקרתיים.

גב' איריס מור:

בעיקר פרס ישראל ופרס דן דוד- שהם פרסים שאחריהם ה-18,000 שלנו,

מר לדיאנסקי:

אז אולי כדאי לכתוב, כי כתבתם את זה במקום אחר, למשל בפרס למדעים מדויקים כתבתם:

פרס ישראל, פרס וולף, כלומר- פרטתם איזה סוגים של פרסים, ופה השארתם את זה בצורה כזאת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 5 -

גב' איריס מור:

בחלק מהפרסים יש פרסים יוקרתיים בעלי שם ובחלק אין, זה עניין של תחומים. בוויצמן יש פרס וולף.

מר לדיאנסקי:

ובספרות יפה אין?

גב' איריס מור:

יש פרס ספיר שהוא של מפעל הפיס, אבל לפי דעתי אין לו את טיפת היוקרה שיש לפרס שלנו.

מר לדיאנסקי:

אז אין בעצם פרס יוקרתי אחר.

גב' איריס מור:

כרגע לא.

מר לדיאנסקי:

בפרס של האמניות,

גב' איריס מור:

דיזנגוף?

מר לדיאנסקי:

כן. כתוב: מועצת העיר וכו'- מחליטה לקבוע פרס לאמנות הציור והפיסול, ואז בפרוט כתוב-

בתחום האמנות הפלסטית. זאת אומרת, איפה הציור והפיסול פה?

גב' איריס מור:

כיוון שהיום אנו מנסים להרחיב את גבולות הפרס, והיום אין ציור פרופר, יש ציור שיש לו עוד חלקים של האמנות-אנו מנסים, להפך, להרחיב את גבולות הפרס ולא להיצמד למטרה המקורית שלשמה הוא הוקם, כשלא היו לכך עוד אופציות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 6 -

מר לדיאנסקי:

לא. אבל המטרה יותר רחבה מאשר ההתמקדות רק במהות הקלאסית.

גב' איריס מור:

כך נקרא הפרס במקור, ואנחנו במטרה מנסים להרחיב אותו ולתת גם לאמנים שעושים דברים שהם לא פרופר פיסול נניח, אלא את מה שבשולי הפרס.

מר לדיאנסקי:

טוב.

שאלה אחרונה -לגבי הפרסים בכלל, וזה אולי יותר למנכ"ל, וזה משהו שאני ככה מתעסק אתו בימים האחרונים. יש את הפרסים האלה, יש את אות יקיר העיר, יש פרס המתנדב, יש פרס של רובעים ושכונות לפעילי שכונות, אבל מה קורה אם יש לצורך העניין-אשה או גבר שלא עונים על אף אחד מהקריטריונים של הפרסים שיש לנו, והם לצורך העניין-פעילי ציבור, כמו למשל מישהו שהוא פעיל בעמותה כלשהי שעושה למען תל-אביב. איפה אנחנו בעצם נותנים לו את ההכרה כמי שפועל למען הציבור?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש למשל אירוע הוקרה למתנדבים.

גב' איריס מור:

השבוע, ביום חמישי.

מר לדיאנסקי:

כן, אבל המתנדבים האלה הופיעו תחת ההגדרה של מינהל שרותים חברתיים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. בכלל. גם חינוך יכול להיות. בכלל לטובת החברה. פרס תמיד מוגדר לאוכלוסייה מוגדרת, ויש משהו יותר כללי- לפעילים שעושים עבודה חשובה.

מר לדיאנסקי:

יש לנו עמותות בעיר שאנחנו גם נותנים להן כסף.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 7 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה תמיכות.

מר לדיאנסקי:

יש לנו בכלל איזשהו קשר אתן?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה תמיכות. אתה מדבר על תמיכות?

מר לדיאנסקי:

כן כן.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לתמיכות-יש מערכת שלמה של קריטריונים שבמסגרתה אנחנו פועלים.

מר לדיאנסקי:

את זה אני יודע.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אז למה אתה מתכוון?

לא כל אחד צריך לקבל פרס. פרס זה דבר שצריך להיות יוקרתי, ייחודי ומצומצם. זה הרעיון של פרס. אם זה פרס לכל אחד זה לא פרס.

מר לדיאנסקי:

נכון.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

היוקרה נובעת מכך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 8 -

מר לדיאנסקי:

אדם שהקים עמותה שעובדת במסגרת העיר תל-אביב, והוא לא בן 70 והוא לא יכול להיות יקיר העיר, והוא לא עונה על כל הקריטריונים האחרים של הפרסים האחרים. איך אנחנו נותנים לו הוקרה על פועלו למען תל-אביב?

מר אלנתן:

שיחכה. גם לך תהיה אפשרות לקבל פרס כשתגיע לגיל .70

מר לדיאנסקי:

אני לא מחכה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין אפשרות לענות על השאלה הזאת כי זאת שאלה תאורטית לחלוטין.

יש דרכים רבות שבמסגרתן אנחנו מעריכים אנשים. אנחנו מזמינים לראש העיר לקבלת פנים-

ספורטאים מצטיינים. אנחנו מזמינים תלמידים שזכו באולימפיאדות כאלה ואחרות, מזמינים אותם לטקס, עושים להם טקס. אין לנו משטר מדויק שמסוגל לענות-לא בכמות ולא בזה ואין דבר כזה בעולם. אנחנו לא פעם נמצאים במצב שבו אנחנו עומדים מול מציאות מסוימת ודנים אד הוק איך להעריך את תרומתו של מאן דהוא, ועושים לו. מידי פעם ראש העיר טורח ומגיע ליום הולדת ה-100 של אזרח תל-אביבי שחוגג באיזושהי מסעדה, הוא מוזמן, בא, נותן להם, מעריך אותם, מדבר אליהם. אין לנו אפשרות לענות על סה"כ מציאות החיים שבה אנחנו חיים. העיר מייצרת מספר מוגדר של פרסים , של דרכים- שבמסגרתם- מי שנכנס לתוכם – מקבל.

מר לדיאנסקי:

אבל זה בקריטריונים של ביאליק למשל? הוא יכול לקבל?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא מכיר את הקריטריונים בדקויות בשביל להבין מה כתוב שם.

מר לדיאנסקי:

הוא יכול לקבל?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש לנו- לא רק פרס ביאליק.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 9 -

גב' איריס מור:

אם סייד קשוע יגיש את ספריו, יש לי הרגשה שיש לו סיכויים לא רעים, למשל.

מר לדיאנסקי:

אם זה נמצא בקריטריונים.

גב' לסקי:

אני מציעה להעתיק, כמו שיש בפרס דיזנגוף-ששם כתוב- לשמש הוקרה ועידוד לאמנים היושבים במדינת ישראל ויוצרים בה. אם אנחנו לוקחים את ההגדרה הזאת מפרס דיזנגוף לפרס ביאליק-

אז אין לנו בעיה עם סייד קשוע. אנחנו כותבים-הפרס יינתן לסופרים היושבים במדינת ישראל וכותבים בה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סייד קשוע לא יושב במדינת ישראל.

גב' לסקי:

אז כרגע הוא לא יכול.

הוא לא עברי, אז על פי זה הוא לא יכול לקבל. אני כן מציעה לחשוב על התיקון הזה כדי שאפשר יהיה לסגור את זה.

ואם אני ברשות דיבור-הדבר השני שרציתי לומר-בהמשך לדברים של ראובן: כל הפרסים הם באמת מעולים ונהדרים ואני בעדם, אבל אין פרס על שם אישה. זה בעיה.

מר גורן:

תעשי פרס לשירה על-שם לאה גולדברג. קדימה. תרימי.

גב' להבי:

או פרס לדו קיום.

גב' לסקי:

או פרס לארכיטקטורה או פרס-אני לא יודעת מה, או שנחשוב על פרס נוסף, אנחנו חייבים לתקן את העניין הזה. אני ראיתי שיש רגישות מגדרית-כי אתם גם כותבים בתקנון שגם השופטים צריכים להתחשב בנושא הזה. זה מצוין, אבל גם מבחינת שם הפרס- צריך להיות לנו פרס על שם

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 10 -

אשה יוצרת. אני רואה אותך מחייך אבל אני מאמינה בזה, נראה לי שגם אתה מאמין בזה ואתה חושב שאני צודקת.

מר גורן:

על-שם גבי לסקי.

גב' לסקי:

לא. חכה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

העניין הוא לא פרסים על-שם וצריך לעשות שוויון בפרסים על שם. השוויון צריך להיות במי שמקבל את הפרסים.

גב' לסקי:

אז שיהיה כתוב, זה לא כתוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הסיבות מדוע לקחו את פרס ביאליק נובעות מהעבר, ואני לא אמציא. אין לי ביאליק נוסף. יש לי ביאליק אחד.

והוא לא יתחלף, הוא יישאר לדורות-ביאליק-המשורר הלאומי של עם ישראל.

גב' לסקי:

למה? יש לך גם את ישראל רוקח וגם את דיזנגוף, אז אי אפשר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אי אפשר להחליף את דיזנגוף,

גב' לסקי:

בסדר. מה עם לאה גולדברג?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אי אפשר להחליף את פרס דיזנגוף- ראש העיר הראשון-בפרס של ראש עירייה שאיננו. ולכן, אני מנסה להסביר, אני מנסה להסביר. מה שאני מנסה להסביר זה דבר מאוד פשוט, אני לא בא

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 11 -

בטענות, אני מנסה להסביר-שבניסיון לייצר שוויון מגדרי אסור לאבד את הראש. צריך לייצר שוויון מגדרי, צריך לעשות זאת בצורה מושכלת ולא לשבש את אמות המידה. לא נבחרו הפרסים האלה כפרסים שמפלים גברים, לא. חלקם דרך אגב הם תרומות או כספים שניתנו על ידי המשפחה פרס קרוואן הוא פרס. אם הייתה מישהי שהייתה תורמת כסף לפרס הגינון, אדריכלות הגינון-אז היה פרס על שם אשה. מה לעשות שדני קרוואן תרם את הכסף?! זאת אומרת, צריך להסתכל על הדברים.

הבנו את ההערה, לעתיד נשתדל, תעזרי לנו, תעזרי לנו להביא פרס שייתן תועלת לטובת שוויון מגדרי. כרגע אני אומר-הסיפור הוא לא השמות של הפרסים.

גב' לסקי:

זה גם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי שהיה אתמול בטקס, בהענקת הפרסים, ראה שם הרבה מאוד נשים.

גב' לסקי:

אתה יודע למה דווקא אלה גברים- אני יכולה לחשוב עליהם?

בסדר, אנחנו נתקדם, אנחנו נמצא תורמים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

%.100

בינתיים אנחנו מאשרים.

גב' לסקי:

מה עם התיקון שהצעתי?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עם מה?

גב' לסקי:

עם התיקון,

גב' להבי:

של היושבים בישראל.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 12 -

גב' לסקי:

של היושבים בישראל.

גב' להבי:

האם אתה מתרגם את העבריים, כעברים, או ככתיבה בעברית? איך אתה מתרגם את העברית?

גב' לסקי:

עבריים, יש לזה משמעות של רק היהודים, סליחה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אומר עוד פעם , ודרך אגב בזמנו-הפרס הזה הוצג בדיוק רק ליהודים, זה נכון.

אני מודיע לך היום שאין שום בעיה –אם יכתוב מישהו בעברית ספר, אם ערבי יכתוב בעברית-

יקבל את הפרס – אם יגיע לו.

גב' לסקי:

אז צריך לתקן את זה, כי אם לא, הוא לא יכול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר. נתקן.

מר אלנתן:

אם הוא יהיה סופר עברי, הוא יכול, הבעיה היא שהוא לא סופר עברי. אם הוא סופר ערבי הוא לא יכול לקבל את הפרס הזה, כי זה לא עברי.

מר לדיאנסקי:

אם הוא כותב בעברית, זה בסדר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גבי באמת, עשיתי כל כך הרבה ואני ממשיך לעשות-כדי לתקן כל מה שצריך .

עדיין צריך להבין מהם אותם דברים שהם ב- LINE של הספרות עברית המתחדשת בארץ ישראל-שהיא דבר אחר, שאני גאה להיות שייך אליה. עם כל הכבוד. לא הפסקתי להיות ציוני.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 13 -

מר אלנתן:

פרס ביאליק הוא הפרס הכי וותיק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בוודאי. למיטב ידיעתי.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כמה שנים הוא?

מר אלנתן:

משנת .1933 הוא קיבל אותו במלאת לו 60 שנה, בחייו, הוא קיבל גם פרס וגם רחוב.

מר גורן:

שניים.

מר אלנתן:

בחייו.

החלטה: עדכון תקנוני הפרסים העירוניים- מ א ו ש ר.

מחליטים:

לתקן את תקנוני הפרסים העירוניים המפורטים להלן, בהתאם לנוסח המצ"ב של כל תקנון:

1. פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש;

2. פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית ופרס סוקולוב לעיתונות הכתובה;

3. פרס ישראל רוקח לאדריכלות בתחומי העיר תל-אביב-יפו;

4. פרס יואל אנגל ליצירה מוסיקלית מקורית;

5. פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל;

6. פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול;

7. פרס וייצמן למחקרים במדעים מדויקים;

8. פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת;

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 14 -

9. פרס הרב קוק לספרות תורנית ולספרות מחקר וספרי עזר תורניים.

תקנון פרס אנגל של עיריית תל-אביב-יפו ליצירה מוסיקלית מקורית

עדכון ה'תשע"ה – 2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו, בישיבתה מיום א' טבת תש"ה ()17.12.1944 החליטה

לקבוע פרס ליצירה מוסיקלית מקורית ע"ש יואל אנגל (תרכ"ח - תרפ"ז: 1868 - .)1927

יואל אנגל, אבי המוסיקה היהודית החדשה, הקדיש את רוב שנות חייו בימי שבתו

בגולה ובארץ-ישראל, לחקר שירי העם היהודי, להחייאת המוסיקה האמנותית

ולהפצתה בקרב העם.

א. מטרת הפרס: לעודד את היצירה המוסיקלית העברית המקורית ואת מחקרה.

ב. הענקת הפרס: אחת לשנתיים, למחברים ישראליים של יצירות מוסיקליות מקוריות

וכן לחוקרי המוסיקה העברית היושבים

בישראל. יוענקו שני פרסים. האחד, יוענק ליצירה מוסיקלית מקורית שבוצעה

בקונצרט פומבי או הוצאה לאור לאחר מועד

החלטת ועדת השופטים הקודמת. השני, יוענק למחקר מקיף של המוסיקה העברית.

הענקת הפרס כפופה לתוכנית העבודה של

העירייה ולאילוצי התקציב.

במקרים יוצאים מן הכלל תהא נתונה לשופטים הרשות להעניק פרס על מפעל חיים

במקום הענקת אחד הפרסים.

ג. ועדת השופטים: ועדת השופטים תהיה בת שלושה חברים ותורכב מנציג אחד מטעם

העירייה, נציג מטעם האקדמיה

למוסיקה באוניברסיטת תל-אביב, ונגן באחת התזמורות הפועלות בישראל / חוקר

מוסיקה / מבקר מוסיקה. ככל שלא ימונה

שופט מטעם אחד המוסדות, תמנה העירייה את השופט.

השופטים לא יכהנו מעל לשתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם

לייצוג של נשים ככל שניתן. השופטים יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 15 -

בדבר מתן הפרס תהיה ברוב דעות. ועדת השופטים תגיש לראש העירייה את ההחלטה

בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת בישיבות ועדת השופטים, ללא

זכות הצבעה.

ד. הגשת מועמדות: יש להגיש מועמדות במועד שייקבע. הפרס לא ניתן למי שאינו בין

החיים. ניתן לזכות בפרס פעם

אחת בלבד.

ה. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ו. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרס.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס ביאליק של עיריית תל-אביב-יפו לספרות יפה ולחכמת ישראל

עדכון ה'תשע"ה – 2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו בישיבתה מיום ג' טבת ה'תרצ"ג (,)1.1.1933 החליטה

לקבוע פרס לספרות יפה ע"ש המשורר חיים נחמן ביאליק, במלאת לו שישים שנה,

לשם מתן כבוד והוקרה לאביר השירה העברית בדורנו, אשר מיום עלותו לארץ בחר את

תל-אביב למושב לו, חי ויצר בה, התערה בה כאזרח ואצל מרוחו על חייה התרבותיים

של העיר.

א. מטרת הפרס: לעודד את יצירתם של הסופרים והחוקרים העבריים החיים במדינת

ישראל.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק לפחות אחת לארבע שנים לחמישה זוכים מחברי

היצירות המובחרות ביותר שנכתבו בעברית

ויצאו לאור לפני החלטת ועדת השופטים הקודמת. ועדת השופטים תהיה רשאית

להעניק את הפרס על מפעל חיים ולאו דווקא

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 16 -

על ספר מסוים. הפרס לא יוענק למי שזכה בפרס ישראל או בפרס יוקרתי אחר.

הפרס יוענק בכפוף לתוכנית העבודה של

העירייה ולאילוצי התקציב.

בתחום הספרות היפה: דברי שירה, סיפורים, רומנים, מחזות, מסות, ספרות ילדים,

ביוגרפיות וכיו"ב יוענקו שלושה פרסים,

אחד מהם לספרות ילדים.

בתחום חכמת ישראל: ספרים שעניינם תולדות העם העברי, תורתו, לשונו, ספרותו,

ארצו, חייו ואמונתו על כל ענפיהם ובכל

תקופותיהם. יוענקו שני פרסים. ספר שיש בו כמה חלקים יוכל לזכות בפרס רק פעם

אחת.

ג. ועדות השופטים:

ועדת השופטים לספרות יפה: תהיה בת שלושה חברים לפחות ותורכב מחוקרים

מאוניברסיטאות המחקר שאינם מאותה

אוניברסיטה וכן ממבקרי ספרות ומסופרים בעלי שם (רצוי כאלה שזכו בעבר בפרס

או בפרס יוקרתי אחר), מחוקרי ספרות

(רצוי חוקרים שזכו בעבר בפרס) ומנציג אחד מטעם העירייה.

ועדת השופטים לחכמת ישראל: תהיה בת שלושה חברים לפחות ותורכב מחוקרים

מהחוגים העוסקים בתחום באחת

באוניברסיטאות המחקר (רצוי כאלה שזכו בעבר בפרס או בפרס יוקרתי אחר) ומנציג

מטעם העירייה.

השופטים לא יכהנו מעל לשתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי לייצוג

הולם של נשים ככל שניתן. השופטים

יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה בדבר מתן הפרס תהיה ברוב דעות.

ועדת השופטים תגיש לראש העירייה את

ההחלטה בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת בישיבות ועדת

השופטים, ללא זכות הצבעה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 17 -

ד. הגשת מועמדות: יש להגיש מועמדות במועד שייקבע. הפרס לא ניתן למי שאינו בין

החיים. ניתן לזכות בפרס פעם

אחת בלבד.

ה. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ו. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיע לזוכים על זכייתם בפרס.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס דיזנגוף של עיריית תל-אביב-יפו לאמנויות הפלסטיות

עדכון ה'תשע"ה – 2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו, בישיבתה מיום 22.7.73 החליטה לקבוע פרס לאמנות

הציור והפיסול ע"ש של מאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון.

א. מטרת הפרס: לשמש הוקרה ועידוד לאמנים היושבים במדינת ישראל ויוצרים בה.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק אחת לשנתיים לשני אמנים בתחום האמנויות

הפלסטיות. הפרס יוענק בכפוף לתוכנית העבודה

של העירייה ולאילוצי התקציב.

ג. ועדת השופטים: ועדת השופטים תהיה בת שלושה חברים ותורכב מנציגים מטעם

האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים

בישראל או אמן מוכר, נציג מטעם מוזיאון תל-אביב ונציג מטעם העירייה. ככל שלא

ימונה שופט מטעם אחד המוסדות,

תמנה העירייה את השופט.

השופטים לא יכהנו מעל לשתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי לייצוג

הולם של נשים ככל שניתן. השופטים יהיו

רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה בדבר מתן הפרס תהיה ברוב דעות. ועדת

השופטים תגיש לראש העירייה את

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 18 -

ההחלטה בצרוף הנימוקים, מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת בישיבות ועדת

השופטים, ללא זכות הצבעה.

ד. הגשת מועמדות: יש להגיש מועמדות במועד שייקבע. הפרס לא ניתן למי שאינו בין

החיים, ניתן לזכות בפרס פעם

אחת בלבד.

ה. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ו. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרס.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס הרב קוק של עיריית תל-אביב-יפו לספרות תורנית מקורית ולספרות מחקר

וספרי עזר תורניים

עדכון ה'תשע"ה ()2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו, בישיבתה מיום ט"ו תמוז תש"ג ()19.7.43 החליטה לקבוע

פרס לספרות תורנית ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. פרס זה נוסד לזכרו של

גאון התורה, מגדולי הדור ומרועיו הרוחניים, רבה של קהילת יפו ותלֿֿ אביב ואחר כך

רבה הראשי של ארץ ישראל, אשר העשיר בחיבוריו את הספרות התורנית לסוגיה

השפיע על שבי ציון ברוח השיבה אל המקור והמסורת.

א. מטרת הפרס: להביע הוקרה ולחזק את ידיהם של מחברי ספרים ברוח המסורת

בספרות תורנית, חוקריה ומפרשיה וחושפי גנזיה.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק אחת לארבע שנים, למחברי הספרים שנכתבו

בעברית ויצאו לאור לפני החלטת ועדת השופטים הקודמת. הפרס יוענק בכפוף לתוכנית

העבודה של העירייה ולאילוצי התקציב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 19 -

ג. חלוקת הפרס: סכום הפרס מתחלק לשתי קטגוריות - האחת לספרות תורנית

מקורית, והשנייה - לספרות מחקר וספרי-עזר תורניים. בכל קטגוריה לפחות שני

זוכים.

"ספרות תורנית מקורית": הפרס המיועד לספרות תורנית מקורית יינתן לחיבורים

חשובים ומועילים שיש בהם משום חידוש

ויצירה עצמית. בסוגים אלה: פרשנות כתבי הקודש, חידושים ופירושים בתלמוד

ובפוסקים, שאלות ותשובות וכיוצא באלה.

"ספרות מחקר וספרי עזר תורניים": הפרס המיועד לספר בסוג זה יינתן לספרים בעלי

רמה תורנית-מדעית, שיש בהם כדי

לעזור ללומדי התורה ומפרשיה ולהעשיר את ידיעותיהם: מהדורות חשובות של ספרי

רבותינו הראשונים (בין אם נכתבו

עברית ובין אם תורגמו), פילוסופיה דתית, מחקרים בתולדות הספרות התלמודית

והרבנית ובתולדות גדולי התורה, ספרי עזר

וספרי כינוס בעיבוד מדעי.

ד. ועדה השופטים:

הוועדה לספרות תורנית מקורית בת 5 עד 7 חברים תורכב מנציג אחד לפחות אך לא

יותר משניים מטעם הרבנות הראשית לישראל, ו/או מטעם הרבנות הראשית לתל-

אביב-יפו, נציג מטעם ישיבת "מרכז הרב" (מיסודו של הרב קוק בירושלים), חוקר

בכיר, אחד לפחות, אך לא יותר משלושה, מאוניברסיטאות המחקר שמחקרו נוגע

בתחומים שבהם מוענק הפרס, ונציג אחד מטעם העירייה. ככל שלא ימונה שופט מטעם

אחד המוסדות, תמנה העירייה את השופט.

הוועדה לספרות מחקר וספרי עזר תורניים בת 5 עד 7 חברים תורכב מנציג אחד לפחות

אך לא יותר משניים מטעם הרבנות הראשית לישראל ו/או מטעם הרבנות הראשית

לתל-אביב-יפו, נציג מטעם מוסד הרב קוק, חוקר בכיר, אחד לפחות, אך לא יותר

משלושה, מאוניברסיטאות המחקר שמחקרו נוגע בתחומים שבהם מוענק הפרס, ונציג

מטעם העירייה. ככל שלא ימונה שופט מטעם אחד המוסדות, תמנה העירייה את

השופט.

השופטים לא יכהנו יותר משתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי לייצוג

הולם של נשים ככל הניתן. השופטים יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 20 -

בדבר מתן הפרס תהיה ברוב דעות. ועדת השופטים תגיש לראש העירייה את ההחלטה

בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת בישיבות ועדת השופטים ללא

זכות הצבעה.

ה. הגשת המועמדות: את המועמדות יש להגיש במועד שייקבע. הפרס לא ניתן

למי שאינו בין החיים. ניתן לזכות

בפרס פעם אחת בלבד.

ו. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ז. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרס.

* נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס ויצמן של עיריית תל-אביב-יפו למדעים מדויקים

עדכון ה'תשע"ה 2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו, בישיבתה מיום ג' כסלו תש"ח (,)18.11.47 החליטה

לקבוע פרס למחקרים במדעים המדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן. זאת במלאות שבעים

שנה לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית, בכסלו תש"ד (נובמבר )1943 (ואחר כך

הנשיא הראשון של מדינת ישראל). ד"ר חיים וייצמן, המנהיג ואיש המדע, מראשי

הלוחמים במשך דור שלם לתקומת ישראל בארצו, וממקימי המרכז למדע ולמחקר בארץ

ישראל.

א. מטרת הפרס: הפרס נועד לעודד ולהמריץ את החוקרים הישראליים במדעים

מדויקים.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק אחת לשנתיים לשני מחקרים שראו אור בחמש

השנים שקדמו להחלטה של ועדת השופטים הקודמת. אין הפרס מוענק לחוקר שזכה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 21 -

קודם לכן בפרס ישראל, בפרס וולף או בפרס אמת. הפרס יוענק בכפוף לתוכנית העבודה

של העירייה ולאילוצי התקציב.

במקרים מיוחדים רשאית ועדת השופטים להמליץ להעניק פרס על מפעל חיים במקום

להעניק פרס על אחד המחקרים.

ג. ועדת השופטים: תהיה בת שלושה חברים לפחות. חברי הוועדה יהיו מומחים

למקצועות בתחומי המחקר שבהם מוענק הפרס. אחד מחברי הוועדה ימונה מטעם

העירייה והאחרים ימונו בהתייעצויות עם גורמים רלבנטיים באוניברסיטאות המחקר.

השופטים לא יכהנו מעל לשתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי לייצוג

הולם של נשים ככל שניתן. השופטים יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה

בדבר מתן הפרס תהיה ברוב דעות. ועדת השופטים תגיש לראש העירייה את ההחלטה

בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת בישיבות ועדת השופטים ללא

זכות הצבעה.

ד. הגשת המועמדויות: יש להגיש מועמדות במועד שייקבע. אין הפרס ניתן למי

שאינו בין החיים. ניתן לזכות בפרס פעם אחת בלבד.

ה. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ו. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרס.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס טשרניחובסקי של עיריית תל-אביב-יפו לתרגומי מופת

עדכון ה'תשע"ה–2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו, בישיבתה מיום ו' כסלו תש"ג ()13.11.1942 החליטה

לקבוע פרס לתרגומי מופת ע"ש המשורר שאול טשרניחובסקי במלאת חמישים שנה

ליצירתו הספרותית, כהוקרה לאחד מאבות השירה העברית החדשה, אשר נוסף על

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 22 -

יצירתו המקורית המפוארת, גאל מלשונות לועזיות והכניס לספרותינו מבחר שירת

המופת העולמית.

א. מטרת הפרס: לכבד ולעודד את המתרגמים לעברית.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק לפחות אחת לארבע שנים לתרגומי מופת מיצירות המופת

העולמיות שיצאו לאור לפני החלטת

ועדת השופטים הקודמת. הפרס יוענק בכפוף לתוכנית העבודה של העירייה ולאילוצי

התקציב. יוענקו שני פרסים.

לתרגומים של ספרות יפה לסוגיה: שירה, סיפורת, רומנים, מחזות, מסות,

ביוגרפיות, ספרות ילדים, הגות, מדעי הרוח,

תרבות, אמנות, וכיו"ב. לא יוענק פרס לספר שזכה בפרס אחר.

ד. ועדת השופטים: ועדת השופטים תהיה בת שלושה חברים שתורכב מנציג אחד

מטעם האקדמיה ללשון עברית, נציג אחד

מטעם הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב ונציג אחד מטעם העירייה.

ככל שלא ימונה שופט מטעם אחד המוסדות, תמנה העירייה את השופט.

השופטים לא יכהנו בוועדה יותר משתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי

לייצוג הולם של נשים ככל שניתן.

השופטים יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה בדבר מתן הפרס תהיה

ברוב דעות. ועדת השופטים תגיש לראש

העירייה את ההחלטה בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת בישיבות

ועדת השופטים, ללא זכות הצבעה.

ה. הגשת מועמדות: יש להגיש במועד שייקבע. הפרס לא ניתן למי שאינו בין החיים.

ניתן לזכות בפרס פעם אחת בלבד.

ו. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ז. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרס.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 23 -

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס מנדלי מוכר ספרים של עיריית תל-אביב-יפו לספרות בלשון יידיש

עדכון ה'תשע"ה – 2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו בישיבתה מיום ט' בתמוז 18.6.75 החליטה לקבוע פרס

לספרות בלשון יידיש, שירה, ספרות, מסה, ביוגרפיה, מחזה או יצירה מדעית וכן יצירת

תרגום ליידיש מתוך האמנויות לעיל ע"ש של מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב

אברמוביץ), כדי לתת ביטוי ליחס כבוד והוקרה לנכסי שפת היידיש וספרותה.

א. מטרת הפרס: להביע הוקרה והערכה ליצירתו הספרותית של מנדלי מוכר

ספרים, ולעודד את היצירה ביידיש ואת המחקר על היצירה התרבותית ביידיש.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק אחת לארבע שנים, לזוכה אחד על מחקר או על

יצירות ספרותיות או תרגומים בלשון יידיש. ו/או מלשון יידיש. הפרס יוענק בכפוף

לתוכנית עבודה של העירייה ולאילוצי התקציב.

ג. ועדת השופטים: ועדת השופטים תהיה בת שלושה חברים ותורכב מנציג

מטעם העירייה, נציג מטעם אחת מאוניברסיטאות המחקר, ונציג מטעם בית שלום

עליכם או מטעם בית ליוויק - משכנה של אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל. ככל

שלא ימונה שופט מטעם אחד המוסדות, תמנה העירייה את השופט.

השופטים לא יכהנו מעל לשתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי לייצוג

הולם של נשים ככל שניתן.

השופטים יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה בדבר מתן הפרס תהיה ברוב

דעות. ועדת השופטים תגיש

לראש העירייה את ההחלטה בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת

בישיבות ועדת השופטים, ללא זכות

הצבעה.

ד. הגשת מועמדות: יש להגיש מועמדות במועד שייקבע. אין הפרס ניתן למי

שאינו בין החיים. ניתן לזכות בפרס פעם אחת בלבד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 24 -

ה. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. סכום הסכום יעודכן

מעת לעת.

ו. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכה על זכייתו בפרס.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס סוקולוב של עיריית תל-אביב-יפו לתקשורת אלקטרונית / רדיו וטלוויזיה

עדכון ה'תשע"ה 2015

בהתחשב בחשיבותה הגוברת של העיתונות האלקטרונית, החליטה מועצת העיר תל-

אביב-יפו בישיבתה מיום 29.3.1981 להעניק פרס עירוני ע"ש נחום סוקולוב לעיתונאות

האלקטרונית בעברית.

א. מטרת הפרס: לעודד עיתונאים שהצטיינו בעבודתם העיתונאית והטביעו את חותמם

על התקשורת

האלקטרונית – טלויזיה ורדיו – ולציין במיוחד תחקירים או כתבות עומק מצטיינות.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק אחת לשנתיים לשני זוכים. אחד לעיתונאי שהצטיין

בעבודתו העיתונאית

והטביע את חותמו על התקשורת האלקטרונית או פרס על מפעל חיים, ללא קשר

להצטיינות מקצועית בשנה

מסוימת, לעיתונאי בעל ותק וזכויות בתקשורת הישראלית, והאחר, לעיתונאי בעל

הישגים בולטים בתחום

התחקיר העיתונאי וכתבת העומק בתקשורת האלקטרונית שפורסמו מאז החלטת

ועדת השופטים הקודמת.

הפרס יוענק בכפוף לתוכנית העבודה של העירייה ולאילוצי התקציב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 25 -

ג. ועדה ממנה לוועדת השופטים: ראש העירייה ימנה ועדה לבחירת ועדת השופטים בת

שלושה חברים ובהם

חוקרי תקשורת, תרבות ומשפט באוניברסיטאות המחקר ונציג ראש העירייה. הוועדה

לבחירת שופטים

תרכיב רשימה של אישים מומלצים לכהן בוועדת השופטים. הרשימה תכלול שמות

של עיתונאים בכירים

מכלי תקשורת שונים ואנשי אקדמיה.

ד. ועדת השופטים: ועדת השופטים תהיה בת שלושה חברים לפחות ותורכב מעיתונאי

בכיר אחד (רצוי מי

שזכה בעבר בפרס), מחוקר מאחת מאוניברסיטאות המחקר ומנציג מטעם העירייה.

בעלי תפקיד ניהולי בגופי תקשורת, שיש לעיתונאים יחסי מרות איתם, לא יוכלו

לשמש חברים בוועדת

השופטים. השופטים לא יכהנו בוועדה יותר משתי קדנציות רצופות. בהרכב הוועדה

יינתן ביטוי לייצוג הולם

של נשים ככל שניתן. השופטים יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה

בדבר מתן הפרס תהיה ברוב דעות. ועדת השופטים תגיש לראש העירייה את

ההחלטה בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת בישיבות ועדת

השופטים, ללא זכות הצבעה.

ה. הגשת מועמדות: יש להגיש במועד שייקבע. הפרס לא ניתן למי שאינו בין החיים.

ניתן לזכות בפרס

פעם אחת בלבד.

ו. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ז. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרסים.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 26 -

תקנון פרס סוקולוב של עיריית תל-אביב-יפו לעיתונות הישראלית הכתובה

עדכון ה'תשע"ה 2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו בישיבתה מיום י' כסלו תשט"ו ()5.12.1954 החליטה

להעניק פרס לעיתונות הכתובה ע"ש נחום סוקולוב (,)1936-1859 אביר סופרי ישראל

ואבי העיתונות העברית החדשה, נשיא כבוד של ההסתדרות הציונית העולמית ואזרח

כבוד של העיר תל אביב. הפרס נועד לציין את הגילויים החיוניים שבעיתונות

הישראלית הכתובה בעברית, הראויים לשמש מופת תקשורתי וציבורי.

א. מטרת הפרס:

1. לעודד עיתונאים שהצטיינו בעבודתם העיתונאית והטביעו את חותמם על

העיתונות הכתובה (כולל עיתונות מקוונת).

2. לציין תחקירים וכתבות עומק שנעשו מאז החלטת ועדת השופטים הקודמת

שהתאפיינו

בחשיבות ציבורית מיוחדת וביטאו מצוינות עיתונאית.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק אחת לשנתיים לשני זוכים. אחד לעיתונאי שהצטיין

בעבודתו העיתונאית

והטביע את חותמו על העיתונות, או פרס על מפעל חיים, ללא קשר להצטיינות

מקצועית בשנה מסוימת,

לעיתונאי בעל ותק וזכויות בעיתונות. האחר , לעיתונאי בעל הישגים בולטים בתחום

התחקיר העיתונאי

וכתבות העומק בעיתונות. אחת לארבע שנים תינתן האפשרות להעניק פרס על צילום

עיתונאי ו/או עורך

מצטיין. הפרס יוענק בכפוף לתוכנית העבודה של העירייה ולאילוצי התקציב.

ג. ועדה ממנה לוועדת השופטים: ראש העירייה ימנה ועדה לבחירת שופטים בת

שלושה חברים שתורכב

מחוקרי תקשורת, תרבות ומשפט באוניברסיטאות המחקר ומנציג העירייה. הוועדה

לבחירת שופטים תרכיב

רשימה של אישים מומלצים לכהן בוועדת השופטים. הרשימה תכלול שמות של

עיתונאים בכירים מכלי

תקשורת שונים ואנשי אקדמיה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 27 -

ד. ועדת השופטים: ועדת השופטים תהיה בת שלושה חברים לפחות ותורכב מעיתונאי

בכיר (רצוי מי שזכה

בפרס בעבר), מחוקר מאחת מאוניברסיטאות המחקר ומנציג מטעם העירייה.

בעלי תפקיד ניהולי בגופי תקשורת, שיש לעיתונאים יחסי מרות אתם, לא יוכלו

לשמש כחברים בוועדת השופטים. השופטים לא יכהנו בוועדה יותר משתי קדנציות

רצופות. בהרכב הוועדה יינתן ביטוי לייצוג הולם של נשים ככל שניתן. השופטים יהיו

רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה בדבר מתן הפרס תהיה ברוב דעות. ועדת

השופטים תגיש לראש העירייה את ההחלטה בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה

משתתפ/ת בישיבות ועדת השופטים, ללא זכות הצבעה.

ה. הגשת מועמדות: יש להגיש במועד שייקבע. הפרס לא ניתן למי שאינו בין החיים.

ניתן לזכות בפרס פעם אחת בלבד.

ו. סכום הפרס: בסך 18,000₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ז. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרס.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

תקנון פרס רוקח לאדריכלות בתחומי העיר תל-אביב-יפו

עדכון ה'תשע"ה– 2015

מועצת עיריית תל-אביב-יפו, בישיבתה מיום י' כסלו תשט"ו ()5.12.1954 החליטה

לקבוע פרס לאדריכלות. לפי החלטת המועצה מיום ל' שבט תשט"ז (,)12.2.1956 ייקרא

הפרס בשם "פרס ישראל רוקח" לשם הבעת הוקרה למר רוקח, אשר כיהן במשך

שלושים שנה כחבר המועצה, מהן 9 שנים כסגן ראש העיר ו - 15 שנה כראש העירייה.

במשך שנות כהונתו שקד בנאמנות על הרחבת תחומי העיר. בימיו התפתחה תל-אביב-

יפו והייתה למרכז גדול לתרבות ולכלכלה.

א. מטרת הפרס: לציין ולהרים על נס מפעלים ארכיטקטוניים מבנים ופרויקטים

בתחומי העיר תל-אביב-יפו, אשר לבד מערכם התפקודי לתועלת הציבור, הם מצטיינים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 28 -

מבחינה אדריכלית, עיצובית/טכנולוגית או מבחינה נופית/אורבנית ופועלים על פי דין,

ומוסיפים נוי למרחב העירוני הציבורי ולחזות העיר.

ב. הענקת הפרס: הפרס יוענק אחת לארבע שנים לשני זוכים: לאדריכלים,

אדריכלי נוף, בונים יחידים, קבוצות, וחברות יזום ובניה על תכנון וביצוע בנין או מקבץ

מבנים פרטי או ציבורי, שימור בניינים, תכנון ופיתוח מרחב עירוני או מפעל

ארכיטקטוני בתחומי העיר תל-אביב-יפו. הפרסים יוענקו לבנייני ציבור למיניהם,

בניני בתי-ספר, מוסדות חינוך ותרבות, בתי מלון, גשרים, גנים, ככרות וכיוצא באלה.

הפרס מוענק למפעלים רק לאחר ביצוע כל תכניתם בשלמותה. הפרס יוענק בהתאם

לתוכנית העבודה של העירייה ולאילוצי התקציב.

ג. ועדת שופטים: ועדת השופטים תהיה בת שלושה חברים שתורכב מנציג מטעם

עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, נציג מטעם בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד

עזריאלי באוניברסיטת תל-אביב ונציג מטעם העירייה.

ככל שלא יתמנה נציג מטעם אחד המוסדות, תמנה העירייה את השופט.

השופטים לא יכהנו בוועדת השיפוט מעל לשתי קדנציות ברציפות. בהרכב הוועדה

יינתן ביטוי לייצוג הולם של נשים ככל

שניתן. השופטים יהיו רשאים להציע מועמדים משלהם. ההכרעה בדבר מתן הפרס

תהיה ברוב דעות. ועדת השופטים תגיש

לראש העירייה את ההחלטה בצרוף הנימוקים. מנהל/ת פרסי העירייה משתתפ/ת

בישיבות ועדת השופטים ללא זכות הצבעה.

ד. הגשת מועמדות: יש להגיש מועמדות במועד שייקבע. הפרס לא ניתן למי שאינו

בין החיים. ניתן לזכות בפרס פעם אחת בלבד.

ה. סכום הפרס: בסך 18,000 ₪ יוענק לכל אחד מהזוכים. הסכום יעודכן מעת לעת.

ו. ראש העירייה או נציג מטעמו יודיעו לזוכים על זכייתם בפרס.

• נכתב בלשון זכר, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 29 -

תיקון תקנוני הפרסים העירוניים יעלה לאישור המועצה.

38. תכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה:

גב' להבי:

אתה המנהל החדש של הרשות?

מר בן עמי:

כן.

מר רובי זלוף:

אני רוצה לפתוח בכמה מילים:

איתן בן עמי הוא מנהל הרשות לאיכות הסביבה החדש במקום אדי רפטוב ז"ל.

במשך 5 שנים, מזמן שעלה תיקון 84 לפקודת התעבורה-אנחנו עובדים על הצעת תכנית תחבורתית לצמצום זיהום אוויר-שזה בעצם חלק מתהליך הנובע מתוך החוק, מתוך התיקון, כאשר המשרד להגנת הסביבה קבע את הפרמטרים-איך בעצם להוביל את התכנית.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו הרשות המשוגעת-היחידה שבעצם טיפלה בעניין הזה בצורה כזאת שהיא נדרשת בהתאם לתהליך של המשרד, כולל תיאום עם משרד התחבורה, כולל תיאומים ואישורים של רשויות במרחב שלנו-שבעצם משיקות אלינו, כולל זה שהפצנו לציבור אפשרות להביע את עמדתו כדי שנוכל לסכם את זה פה ולהביא את זה לאישור סופי של המועצה.

התכנית הזו בעצם מייצרת איזושהי מתודולוגיה-שבסופו של יום תיתן לנו את האפשרות להוביל לצמצום זיהום אוויר. אנחנו עובדים עליה מדצמבר .2011 היא קיבלה את האישור של המשרד להגנת הסביבה ומחכה לאישור ההנהלה והמועצה כדי להיכנס לתוקף ולהוביל אותה לתוך המערכת העירונית.

גב' להבי:

היא צריכה גם אישור של משרד התחבורה.

מר רובי זלוף:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 30 -

היא קיבלה אישור של משרד התחבורה.

גב' להבי:

לאזורי צמצום גודש ולדברים כאלה?

מר רובי זלוף:

לא. היא קיבלה אישור כפי שהיא נראית היום. היה תיאום מול משרד התחבורה בהתאם לתכנית שאנחנו מציגים. לא נכנסנו לגודש, לא נכנסנו לצירים,

גב' להבי:

אבל יש מוניות היברידיות למשל, זה אושר?

מר רובי זלוף:

אושר, כן.

גב' להבי:

המשרד להגנת הסביבה?

מר רובי זלוף:

לא. משרד התחבורה.

גב' להבי:

משרד התחבורה יאסור יחד אתנו על מוניות לא היברידיות להיכנס לעיר?

מר רובי זלוף:

נכון.

גב' להבי:

לא האמנתי.

מר רובי זלוף:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 31 -

דרך אגב, אני אגיד לכם משהו שהוא קצת אולי. הם אמרו- אנחנו לא כותבים –לא מותר ולא אסור, אנחנו הבענו את דעתנו, אנחנו מקבלים את זה באופן עקרוני, אבל הם לא נכנסו לפרטים ואמרו- את זה אנחנו מוכנים ואת זה לא. בסה"כ הם קיבלו את התכנית, הם אישרו את התכנית.

גב' להבי:

זה אומר שאוטובוסים מתחת ליורו-4 לא יכולים לנסוע בעיר? יש פה המון מגמות.

מר רובי זלוף:

דרך אגב, בנושא האוטובוסים-הם מחוייבים לתהליך של שנים. אגב, הרי בהתאם לתכנית הזאת, לזמן הנדרש כדי לייצר את זה, הם יגיעו לבד ליורו 6 ויורו 7 ויורו ,8 לא יצטרכו בכלל להגיע כתוצאה משינוי של רמת תקציב כזה או אחר. הם יגיעו לזה. הם כבר מגיעים לצי שחלקו היחסי גדול הוא יורו-.5 לכן בקטע הזה הם יכולים עוד להחיל את זה, כי זה לא אזור מוגבל תנועה כפי שאנחנו פעם רצינו, והיום דרך אגב-המשרד דוחף את זה חזרה-להגביל מזהמים.

מר לדיאנסקי:

מה אמרת? של"דן" יש כבר צי רחב של תקן 4 ו-5?

גב' להבי:

ממש לא. הוא אומר שבמשך השנים יהיה.

מר רובי זלוף:

במשך השנים בטוח שיהיה להם, כי כל רכב חדש שהם קונים.

מר לדיאנסקי:

אבל היום- זה בערך מ-%50 מהרכבים

גב' להבי:

פחות.

מר רובי זלוף:

היום , לדעתי בערך %.40 אבל מה שכן, אם הם לא היו מכניסים את כל צי האוטובוסים החדש שהם היו צריכים לתגבר עכשיו בעקבות הרכבת הקלה בתחבורה ציבורית-הם היו מגיעים אפילו ל-%.60

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 32 -

גב' ורד קריספין:

על פי חוק אוויר נקי הם מחויבים להחליף כל שנה %10 מהצי שלהם ברכבים נקיים.

גב' להבי:

בינתיים הם מחזירים לתפקוד מגריטה- %10 כל שנה.

מר לדיאנסקי:

אז מה שהם הכניסו זה רכבים ישנים?

מר איתן בן עמי:

ברור.

מר המאירי:

אם אפשר עוד שאלה: אתם כותבים פה- תוך חומש להחליף את כל המשאיות העירוניות. אני

מניח שזה כולל גם את רכבי פינוי אשפה.

מר רובי זלוף:

על זה מדובר, בעיקר על זה.

מר המאירי:

לכן, מה שאני מציע- מבחינת הקדימות, קיבלנו המון תלונות-גם על זיהום אוויר וגם על רעש מאוד גדול שהם עושים, לחשוב על הקטנת שני הפרמטרים האלה.

מר רובי זלוף:

יש חוק שקובע- שכל מפעל שיש לו מעל 100 משאיות היום, או 100 רכבים כבדים-אוטובוסים וכו', יש חוק שקובע בדיוק איך הוא יצטרך לעבור למערכות של יורו-מתקדמות, וגם – על כל 100 אוטובוסים , או על כל 100 משאיות שיש לנו היום, אנחנו נצטרך ב-2016 כבר להעמיד משאית אחת שהיא מופעלת באמצעות גז או באמצעות חשמל. אז אנחנו כבר נכנסים לאיזשהו תהליך של רכישת משאית אחת-שבעצם מופעלת באמצעות גז. אנחנו נהיה דרך אגב- הרשות הראשונה שתפעיל במדינה הזאת פינוי אשפה באמצעות גז ב-.2016

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 33 -

מה ההבדל במחיר?

מר רובי זלוף:

בעלות תועלת-בסוף אנחנו מרוויחים.

מר לדיאנסקי:

תוך כמה שנים? ,4,5 6 שנים?

מר רובי זלוף:

בערך 6 שנים. אבל בסופו של יום-העלות הבסיסית הראשונה היא כמעט זהה לעלות המשאיות הרגילות.

מר איתן בן עמי:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) קודם כל אפשר לראות פה על גבי השקף-בכיתוב האדום-את ההבדל בין- אם נשמור את המצב הקיים או אם נקיים את התכנית, אתם רואים שיישום התכניות הקיימות כולל הצעת התכנית יביא להפחתה- גם של תחמוצות החנקן וגם של פליטות החלקיקים PM2.5 והן יורדות ברמה משמעותית. אנחנו בקשר גם עם הערים הגובלות אצלנו-

הרצליה, רמת השרון.

גב' להבי:

כתבת שם ,2010 לא הבנתי.

מר איתן בן עמי: זה בהשוואה לשנת .2010 תחבירית-כך כותבים את זה, זאת =בהשוואה לשנת

.2010

גב' להבי:

לא כתוב-בהשוואה.

מר איתן בן עמי:

גם אני שאלתי את השאלה הזאת וקיבלתי את התשובה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 34 -

רק בחודש שעבר הייתה אגב פגישה אצל רובי- של משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה-

שקיבלו למעשה את עיקרי התכנית, פרסמנו אותה, וזה אמור לבוא למועצה.

נמצא כאן מר יוסף עסיס-שהוא מנהל משאבי אוויר ברשות לאיכות הסביבה, וורד- שעזרו להכין את המצגת.

אפשר לראות כאן בצורה ברורה איך השתפרה איכות האוויר, או איך מספר הימים המזוהמים, ויש פה משמעות מאוד גדולה לכל הנושא של סופות האבק ותנאים מטאורולוגיים שיש בעיר, שלא קשורים למזהמים. למשל-סופה כמו שהייתה לאחרונה, שהגיעה מסוריה ויושבת שבוע על העיר-

זו בעייה,אבל אפשר לראות שמספר הימים המזוהמים יורד.

כמה פרויקטים שבוצעו וגרמו לזה שכבר עכשיו יש ירידה , החל מתחנת "רידינג", הפיקוח על תחנות הדלק, שתילת העצים, סגירת השוק הסיטונאי-אפרופו החוק-שמבטלים אותו, והתייעלות אנרגטית בכל הנושא של הבנייה.

פרויקטים לעידוד תחבורה ברת קיימא:

רוב התכנית מדברת על איך אנחנו נאפשר לאמצעי תחבורה שאינם מזהמים – להיות בעיר. יש

פה כמה דברים עיקריים: אחד מהם הוא האופניים-שאתם מכירים את הפרויקט הנפלא שנעשה

בעיר- שכבר נעשה וממשיכים לעשות אותו.

רואים מהסקר את התוצאות, וזה עוד נכון ל-,2014 לשנה שעברה, אני בטוח שהמספר הזה עלה, לעידוד אופניים בעיר.

הדבר השני זה כל הנושא של הולכי הרגל, לאפשר להולכי הרגל ללכת בעיר הזאת, לעשות את זה עיר הליכה, לפנות את המדרכות, להפעיל אפליקציות , אתה מפעיל אפליקציה שאומרת לך איך ללכת הכי קרוב, איזה אוטובוס מסיע אותך, צריך לעשות את כל ההליכה בעיר הרבה יותר נעימה. לא כתוב פה, אבל צריך לדבר גם על הצללות ודברים כאלה-לאנשים שהולכים.

קודם כל בכל תכנון חדש בעיר נותנים עדיפות לתנועת הולכי רגל ואופניים, בכל הפרויקטים.

חושבים על הקמת מערך שיתופי מכוניות – SHARING CAR שאמור להתחיל לעבוד מ-,2016 הבנתי, שגם זה יכול להיות פרויקט טוב.

וכתוב כאן מה ששאלתם לגבי המשאיות: אנחנו מוגדרים כצי רכב ולכן נחליף את המשאיות.

פרויקטים לניהול תנועה:

כמובן שאשר שותף לזה, כל אזור מיתון התנועה-בצפון הישן ובנווה צדק.

רובי הזכיר את האזור מוגבל תנועה-שמשרד הגנת הסביבה רוצה שוב שאנו נחזור וננסה להפעיל אותו בתל-אביב.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 35 -

הגבלת התנועה היא לדיזלים, נכון?

מר איתן בן עמי:

כן.

גב' להבי:

לרכבים מזהמים.

מר איתן בן עמי:

שלא יכנסו רכבים מזהמים. תהיה הגבלה, יהיה סטיקר או כל דרך אחרת לאכיפה.

מר רובי זלוף:

בשנת 2000 ראש העיר הציג תכנית שהממשלה אישרה אותה, בשנת 2000 היא אישרה אותה, ואחרי זה משרד התחבורה כמובן התנגד אליה, במשך שנים, ולא הצלחנו לקדם אותה.

מר לדיאנסקי:

מה זה? סגירת המרכז לאוטובוסים?

מר רובי זלוף:

סגירת מרכז העיר למזהמים. לא הצלחנו, והיום הם באים שוב ואומרים-בואו נקדם, זה אפשרי, יש בברלין, יש בוינה.

מר לדיאנסקי:

מי זה הם? משרד התחבורה?

מר רובי זלוף:

לא. המשרד להגנת הסביבה, והוא מוכן לעשות יותר מאשר נעשה בעבר- מול משרד התחבורה.

מר לדיאנסקי:

כחלון יאיים בפרישה מהממשלה- אם כץ לא יאשר את זה.

מר איתן בן עמי:

כל החניונים ה"חכמים".

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 36 -

מערכת "אביבים"- שמנווטת את התנועה בין הולכי רגל לתחבורה, וגורמת לזה שגם הולכי הרגל לא יעמדו באופן מיותר בדרך, וגם המכוניות לא יעמדו.

מר המאירי:

איזו העדפה מבקשים?

מר איתן בן עמי:

גם להולכי רגל. פתרו את הבעיה אפילו של הסיבוב מליאונרדו דה-וינצ'י לקפלן. היו הולכי רגל עומדים ואז המכוניות לא יכלו לעבור. פתרו את זה, נתנו עוד כמה שניות לרכבים-כדי למנוע את הפקק שם.

"עיר חכמה" בתחבורה-בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, ללמוד מהם מה נעשה ומה עושים, כשאחד הפרויקטים הראשונים זה פורום של בעלי עניין להסדרה והפצה של חלוקת סחורות בעיר, עם כל המפיצים הגדולים-איך לעשות את זה שיכנסו פחות משאיות, שיהיה פחות זיהום, זה חלק מאוד חשוב.

כל הנושא של תחבורה ציבורית, נתיבי תחבורה ציבורית שמותקנים בכל מקום שניתן, בטח עכשיו עם הרכבת הקלה, כיש פה עבודה על שני דברים: האחד זה הסעה של עובדים מתחנות הרכבת למקומות העבודה המרכזיים-כדי לאפשר להם להגיע ברכבות ולא להשתמש ברכבים.

וגם כל החניונים שנבנו-על מנת לנסות ולהוריד את כמות המכוניות שנכנסות לעיר . שייכנסו בשאטלים.

כמובן-כל שלטי המידע, שיפור נגישות ושיפוץ כל המסופים של התחבורה הציבורית, אלה הדברים שלמעשה נעשו-שכולם ביחד הם חלק מהתכנית. חלקם כבר בוצעו, חלקם ביישום וחלקם מתוכננים.

עד כאן, לשאלות.

גב' להבי:

יש לך עוד שני שקפים.

מר איתן בן עמי:

השקפים האלה למעשה מראים את ההסעה- מאיזה מקומות מסיעים , מתחנות רכבת למרכזי תעסוקה.

השני זה כל החניונים שמסיעים מחוץ לעיר לתוך העיר בשאטלים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 37 -

והשלישי מראה את אזור מוגבל תנועה-שבזמנו אי אפשר היה ליישם אותו כי משרד התחבורה קבע שיש כמה דברים שהם חשובות, או-איך הוא קרא להן? דרכים חיוניות-שלמעשה ביטלו את כל התכנית, ולכן זה לא יושם.

מר רובי זלוף:

תודה.

מר לדיאנסקי:

אפשר להגיד משהו?

כמובן שהדבר העיקרי , וזה לא באשמתנו, רובי כבר הזכיר את שנת ,2000 זה הוצאת הרכבים המזהמים ובאוטובוסים ממרכז העיר.

מר גורן:

למה רק ממרכז העיר? למה לא מדרום העיר?

מר לדיאנסקי:

כי זו הייתה התכנית. תציע תכנית חדשה, אני תמיד אצטרף אליה, אין בעיה.

וזה בעיני הדבר העיקרי שאמור להוריד בצורה משמעותית את זיהום האוויר. מכיוון שהם לא קיבלו את הדרישה הזאת, אני חושב שהדבר היחיד שאפשר, מה שנקרא במרכאות- להחליט- זה אולי שההנהלה רון-פונה שוב למשרד התחבורה, או מאמצת שוב את תכנית ראש העיר מ-2000 ואומרת שזה הדבר המרכזי שאתו באמת אפשר יהיה להוריד. כי חוץ מדקלרציות כרגע- הכל כבר מבושל ואכול בצלחת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

CLUB THE TO .WELCOME

מר לדיאנסקי:

אז לפחות מבחינה דקלרטיבית-להגיד את העניין הזה- שזה הדבר המשמעותי והמרכזי ביותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 38 -

בסדר.

מר לדיאנסקי:

מעבר לזה, תודה רבה.

גב' להבי:

אני רוצה להגיד כמה דברים:

קודם כל באמת תכנית מקיפה ועבדו עליה מהרבה מאוד כיוונים, והגענו היום לדיון עליה אחרי שבוצעו הרבה מאוד פעילויות-דווקא בתחומים שלא קשורים לתחבורה. השקף הראשון שהוצג על "רידינג" והבנייה הירוקה, וכל מיני היבטים אחרים שלא קשורים לתחבורה- הוא בעצם זה שעשה הרבה מאוד עבודה. נטיעות, העצים, שהוריד את רמת הזיהום בעיר. והיום-כשבודקים את נושא הזיהום בעיר בכל הטבלאות של המשרד להגנת הסביבה- באמת רואים שהזיהום בתל-אביב, להבדיל נניח מחיפה, הוא זיהום מתחבורה, זה האלמנט המרכזי.

כשמדברים על תחבורה, קודם כל טוב עשה רובי שהזכיר את הזקן הלבן שצמח לרון חולדאי מכל המאמצים במהלך כל השנים מול משרד התחבורה, ואני זוכרת את הדבר הזה גם מתקופתו של בלסנהיים- שבעצם דיברנו על זה שהמשרד להגנת הסביבה אומר תעשו, ומשרד התחבורה מטיל מגבלות, ואז מנחם-אתה רצית אצלך לעשות מפגש של שני המנכ"לים-של הגנת הסביבה והתחבורה, כדי לשאול את השאלות באמת-איך עושים את זה, ולא איך-האחד רוצה שנעשה והשני עוצר אותנו מלעשות, בואו תתאמו ביניכם לפני שאנחנו מבזבזים עוד כסף על עדכון התכניות. אז זה ככה בהקדמה.

כשאני קוראת את התכנית אני חושבת שהתחום שבו אפשר לבצע את פריצת הדרך הכי גדולה-זה הנושא של התחבורה הציבורית. זה המקום שבו אנחנו כל הזמן אומרים-אנחנו לא משפיעים, אנחנו מאוד קטנים בתחום הזה יחסית. הייתי השבוע בירושלים, נפגשתי עם צוות תכנית האב של ירושלים. יחידה שקמה ב-,1968 שב-1991 היא הפכה להיות עמותה רשומה, שמתוקצבת ב-200 מיליון שח' , עם סוקרים פנימיים וכו'.

מר לדיאנסקי:

200 מיליון שח'?

גב' להבי:

200 מיליון שח', כן. עושים שם עבודה בקנה מידה,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 39 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה שאצלנו עובר דרך "נתיבי איילון" עובר דרכם.

גב' להבי:

גם להם יש את חברת "מוריה" ואת חברת "תושיה" ואת חברת "עדן", יש להם כל מיני חברות בנות של משרד התחבורה- שממונות על ביצוע פרויקטים גדולים, כמו אצלנו "נתיבי איילון". אבל הם לא נותנים לנתיבי איילון שלהם לנהל אותם-אלא הם בעצמם בודקים את הצרכים של תחבורה ומכתיבים לנתיבי איילון מה צריך לעשות. וסתם בשביל להקריא לכם משפט פה, אפרופו נתיבי איילון-שהזכרת אותם אתה מנחם, אז כשמדברים על הרפורמה ועל הרה-ארגון הגדול שנעשה בתחבורה ציבורית פה בתל-אביב, כותבים שהשינוי שבוצע על ידי "נתיבי איילון" לא הוביל לשינוי מספק. התכנית גרמה לעלייה בנסועה ומספר האוטובוסים בפועל הנמצאים בדרכים עלה, וכתוצאה מכך הוכנסו אוטובוסים ישנים, מזהמים יותר.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מי כתב את זה?

גב' להבי:

זה כתוב פה, בדו"ח.

גב' ורד קריספין:

מי שהכין את התכנית הוא יועץ בשם רון לשם.

גב' להבי:

מי שהכין את התכנית.

מה שאני באה ואומרת זה-שבתוך התכנית עצמה יש לנו משימות שנמצאות מחוץ לידיים שלנו, חלק גדול מהן נמצא גם בתחום של תחבורה ציבורית, ומהסתכלות על מה קורה ברמת-גן-שעושה עכשיו תכנית אב לתחבורה ציבורית ומה קורה בערים אחרות-אני באמת חושבת שזה האתגר הגדול.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

היא לא עושה לתחבורה ציבורית, היא עושה לתחבורה.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 40 -

היא עושה לתחבורה ציבורית.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

דיברתי עם המנכ"ל.

מר אלנתן:

יש מחלוקת בין המנכ"ל לסגן ראש העיר.

גב' להבי:

אני לא יודעת, אני קיבלתי במייל. שאלתי מה הם עושים וקיבלתי במייל, יכול להיות שמישהו טעה-תחבורה או תחבורה ציבורית, התחבורה הציבורית באמת שאני קיבלתי, וגם היה כתוב בעתון-אבל זה לא מה שזה.

בכל אופן, מה שאני באה ואומרת-יש פה כמה דברים שאנחנו יכולים להתמודד אתם קצת יותר חזק. למשל הנושא של תנאים ברישיון עסק לעניין צמצום הזיהום. אין לי ספק שהדבר הזה בוצע בצורה דרמטית-מאוד משמעותית בכל הנוגע לרישיונות עסק בעיר תל-אביב יפו- לפנצ'ריות ולתחנות דלק וגם למתפרות וגם לדנטיסטים-עם הציאניד. אבל אני לא יודעת שהכנסנו תנאים לרישיון עסק- להפעלת מונית, להפעלת תחנת מוניות-שהכתבנו להם דרך רישיון העסק איזה סוגי רכבים יכולים לעבוד או לא יכולים לעבוד בעיר. ונאמר כבר בעבר ביחס לדבר הזה- שיש לנו את האפשרות להכניס תנאים לרישיון עסק גם בנושאים שקשורים לתחבורה. ואני חושבת שלאור העובדה- שאנחנו קוראים לתכנית הזאת- צמצום זיהום אוויר מתחבורה, אנחנו צריכים לנסות לייצר כמה שיותר משימות עבודה שתלויות בנו, קשורות אלינו ושגורמות לתהליך להשתנות.

יש גם דברים שרשומים פה-שהם בוצעו בעבר. נניח ,הדרכות בבתי ספר, פשוט ראיתי אותך מציג.

מר איתן בן-עמי:

זה GOING ON כל הזמן.

גב' להבי:

זה לא GOING ,ON התקציב הופסק, זה לא GOING .ON

מר רובי זלוף:

את מדברת על הסיפור של האופניים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 41 -

גב' להבי:

של ההדרכה.

ועוד דבר שאני רואה אותו בחסר זה תחנות ניטור אוויר. אני חושבת שיש לנו מעט מידי תחנות ניטור אוויר בעיר, אני חושבת שהתחנות לא נותנות לנו מספיק מדדים. אני כל הזמן שומעת שלא רוצים להתקין תחנות ניטור ליד צמתים. אני חושבת שצמתים זה המקום להקים תחנות ניטור אוויר, דווקא במקום שאנשים עומדים, נושמים את האוויר, מחכים לעבור ולחצות את הכביש.

אם אנחנו באמת רוצים להתמודד עם הדבר הזה עם נתוני אמת-אנחנו חייבים לשים יותר תחנות ניטור בעיר, והאמת שזו משימה רשומה, השאלה היא האם היא משימה מתוקצבת. זה שכתוב פה-צריך להוסיף תחנות ניטור- זה לא אומר שזה מתוקצב לביצוע. אז זאת שאלה מעניינת-האם חלק מהנושאים פה גם מתוקצבים לביצוע, חוץ ממה שאני יודעת שלא מתוקצב-כמו הדרכות למשל.

זהו בינתיים.

מר המאירי:

רק הערה אחת:

א.ישר כוח.

התכנית באמת מהבחינה הזאת, עם כל הכבוד, היא תכנית רב שנתית, ואצלנו עדיין התקציב הוא לא רב שנתי. ולכן מה שחשוב לדעתי זה-אם לעתיד לבוא נמצא עודפים תקציביים שאפשר, אז לקצר פה את לוח הזמנים. כלומר, אותם הדברים שהם תלויי תקציב ואפשר יהיה לקצר את לוח הזמנים-לדעתי כדאי להכניס את זה להחלטה שלנו.

מר רובי זלוף:

קודם כל תודה.

לגבי ההערות צריך להגיד כמה דברים:

האחד- אנחנו לא יכולים לקבוע הסדרים ותנאים בתוך רישיון עסק- בנושא תחבורה. אנחנו ניסינו לקחת לדוגמא- את מסופי האוטובוסים שנדרשים לרישוי ולהוסיף להם תנאים. כי הרישוי לדוגמא- בכרמלית או בדרך הטייסים, או במקומות נוספים, "רידינג"-שהם מסופי אוטובוסים שלנו, היינו יכולים ובעצם ביקשנו להוסיף שם תנאים: שלא יכנסו לשם אוטובוסים מזהמים, לא יכנסו אוטובוסים עם יורו כך וכך, בכל מקום תהיה אפשרות למדוד, תהיה תחנת ניטור. והייתה פה התנגדות גדולה מאוד של משרד התחבורה-שקבע שבעצם האוטובוסים, עם כל הכבוד, מגיעים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 42 -

מכל מיני מקומות בארץ, ואתם לא יכולים לקבוע את התנאים של הרישוי התחבורתי של הדבר הזה. ולכן לא הצלחנו להתמודד עם זה, לא הצלחנו, שנים ניסינו- לא הצלחנו להתמודד. כך גם עם המוניות דרך אגב, אני לא יכול לקבוע, אין לי אפשרות לקבוע, אין לי סמכות לקבוע.

גב' להבי:

אתה לא יכול לקבוע שאם אתה נותן לקסטל תחנת מוניות-אתה תתנה את זה בסוג מסוים של מוניות?

מר רובי זלוף:

לא. לא.

גב' להבי:

אז איך אנחנו יכולים לחשוב על מוניות היברידיות?

מר רובי זלוף:

אני אגיד לך איך: ברמה הארצית, ועוד פעם, עם כל הכבוד- עיריית תל-אביב לא יכולה לקבוע מה

יהיה במדינה, בהחלטה על רגולציה שמהיום והלאה יהיו מוניות כאלה. זה לא עובד. אבל כן היא יכולה להשפיע על זה בצורה כזאת-שגם המשרד אומר-אנחנו מוכנים, גם משרד הגנת הסביבה אומר שהם מוכנים, אז בכל זאת אפשר אולי להגיע לאיזשהו משהו שיהיה משותף ולדחוף את העניין.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

צריך גם חקיקה.

מר רובי זלוף:

חקיקה, בדיוק, אחרת לא יכולים לעשות.

אבל מה שכן, מה שנכון הוא ואני רוצה שבכל זאת נדע, שהיום פתאום אנחנו מגלים שהשר להגנת הסביבה חוזר לתכניות מקור שאנחנו דיברנו עליהן פעם, ומנסה כך לעשות שינויים. גם בתחום הפסולת אנו רואים את זה, גם בתחום זיהום אוויר, כשבעצם הוא דווקא חושב להוביל כל מיני תכניות שאנחנו דיברנו עליהן-בצורה קצת יותר אינטנסיבית מול משרד התחבורה ומול משרדים אחרים. קווה שזה יקרה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 43 -

אנחנו נעשה את המאמץ בתוך העיר שלנו- להגיע לתוצאות כפי שהגענו עד היום, איפה שאנחנו יכולים-להוריד מזהמים, ולנסות להשפיע.

לגבי תחנות ניטור: בכל מקום שאנחנו מציבים תחנת ניטור , זה כמובן בתיאום עם המשרד להגנת

הסביבה. ביקשו באלנבי תחנה, אנחנו לקראת תחנה באלנבי.

גב' להבי:

יופי.

מר רובי זלוף:

הרי גם לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שאיפה שנשים את התחנה באלנבי-זיהום האוויר יהיה, אבל נשים תחנה באלנבי ליד המפרקיים בנת"צים. נשים. זה כמו לשים תחנה בקומה 6 בתחנה המרכזית.

גב' להבי:

זה יכול להשפיע, כי מעל 200 אוטובוסים נמצאים בדרך לארץ, ואם נצליח להשפיע דרך זה על שינוי כל האפיון של האוטובוסים שמגיעים לתל-אביב, זה יעזור.

מר בן שושן:

אבל כל האוטובוסים שאמורים להגיע בנגלה הזאת הם עומדים בתקן של התקינה, והם אמורים להיות פה במטרופולין- אפרופו הדרישה שלנו.

גב' לסקי:

יש לי עוד שאלה: מאחר שבתכנית אתם מתייחסים גם לתנאים ברישיונות עסק למניעת זיהום

אוויר- רציתי לשאול: אני בזמנו התייעצתי עם בלסנהיים אבל לא הגעתי. יש כיום-על פי התקינה

העירונית, רק סוג אחד של פילטר בעסקים-מסעדות-שהעירייה מאפשרת על מנת לצמצם את זיהום האוויר בעסקים. יש טכנולוגיות חדשות שמצמצמות יותר את הנושא של הזיהום בתוך העסקים, השאלה האם גם התקינה העירונית הולכת להרחיב את האפשרויות בנושא הזה.

מר רובי זלוף:

אני אשיב לך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 44 -

קודם כל זה לא פילטר. ההחלטה שלנו היא-רק בארובות ולא בפילטרים פנימיים שיכולים למנוע ריח או בשיטה טכנולוגית אחרת שבעצם יכולה למנוע את הריחות שנוצרים סביב העניין של הגריל. מה כן? הסיפור שלנו הוא-שעדיין לא מצאנו, ואנחנו נסענו לראות בהרבה מאוד מקומות בארץ-שאמרו שיש פילטרים חדשים. אבל, כשאתה יושב בתוך המסעדה אתה מבין שהפילטר לא עוזר לכלום, אלא אתה סופג ריח ואתה לא מסוגל לשבת בתוך המסעדה-בגרילרים שעובדים לא בארובות. שום טכנולוגיה עוד לא שינתה את העניין. אם נמצא טכנולוגיה כזאת, נהפוך הוא, נהפוך, אנחנו לא רוצים את הארובות, זה מכער, אנחנו רוצים להקטין את כל ההיתרים האלה של הארובות. כל הסיפור הוא כזה בירוקרטי-שאנחנו שולחים אנשים להוציא היתר לארובה. היתר מיוחד. לוועדה, כדי להוציא היתר לארובה שהוא שם עבור המסעדה. כלומר, אנחנו דווקא כן מחפשים פתרונות. אם נמצא את הפתרונות האלה נלך לקראתם.

גב' לסקי:

תודה.

גב' להבי:

רובי, אני רוצה לשאול שתי שאלות על דברים קלים שרשומים פה, שזה שלנו.

האחד-זה מוקד שרות 106 פלוס של עיריית תל-אביב מספק מידע לגבי קווים לאוטובוסים.

והשני זה- שיפור אתר האינטרנט העירוני בנושא תחבורה.

איפה הדברים האלה עומדים?

מר רובי זלוף:

אני לא יודע להשיב לך, אני לא יודע- בנקודת הזמן הזו.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

בעוד חודש אנחנו,

מר בן שושן:

אנו דנים במסגרת ה-CITY -SMARTגם לשפר את ההנגשה למידע באמצעים דיגיטליים-בין אם זה באמצעות האתר.

גב' ורד קרספין:

רק לעדכן שאלה שני דברים שקורים, זה בסטאטוס של קורה- מבוצע.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 45 -

גב' להבי:

זה בביצוע.

גב' ורד קריספין:

זה בביצוע.

גב' להבי:

אני מאוד שמחה שזה בביצוע, אני מאוד תומכת בזה ואני חושבת שזה דבר מצוין, אני שמחה לשמוע שזה בביצוע, אני רק רוצה לקבל יותר פרטים.

עוד דבר שיש פה לברך עליו-זה מדיניות החנייה. יש פה אמירה שלמה לגבי מדיניות ניהול החנייה בעיר, כולל הגבלת מספר תווי חנייה , תשלום עבור תווי חנייה, תמריצים, כל הנושא הזה הוא נושא של מדיניות.

מר רובי זלוף:

סליחה?

גב' להבי:

יש פה פרק שלם שמדבר על ניהול חנייה בעיר, הוא פרק מבורך, בהנחה שאנחנו נכנס לדיונים של זה ונייצר אותו.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מחר יהיה דיון על מדיניות תווי חנייה.

גב' להבי:

כן, אני אצלך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

את זומנת לזה. נדבר על זה, נבדוק, יש דברים לכאן ולכאן, צריך למצוא את הדרך לקדם את העניין.

מר גורן:

רובי,שאלה : יש משהו בהתייחסות לתחנה המרכזית החדשה ?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 46 -

מר רובי זלוף:

אנחנו תוקפים כל הזמן בבית המשפט את הרישיון לתחנה, במשך שנים. נושא הזיהום הוא לא העיקר, אבל אני יכול להגיד לך שאם אתה בודק את הזיהום ממש באזור רציף האוטובוסים למעלה-אז יש לך זיהום כבד, אבל כשאתה מתרחק 20-30 מ' ויורד לבית ספר "שורשים" ובודק משם,

מר גורן:

בצד הזה כן, זה נמוך.

מר רובי זלוף:

אז אין לך.

מר גורן:

אבל הצד של לוינסקי-יותר גבוה.

מר רובי זלוף:

הצד של לוינסקי יותר גבוה, אין ספק.

הם אמורים לעשות את מה שהם יכולים בתוך התחנה. הרציפים של האוטובוסים שייכים למשרד התחבורה, כלומר האוטובוסים עצמם צריכים להתנהל עם שיוך דרך משרד התחבורה, לא דרך התחנה המרכזית.

אנחנו מתנהלים אתם גם בנושא כיבוי אש, גם בנושא בטיחות , מעברי בטיחות, גם בנושא זיהום האוויר- מול בית משפט, ההתמודדות היא לא פשוטה. אבל אני חושב שהם כבר הגיעו לאיזשהו מצב שבו הם פחות או יותר מבינים שאנחנו לא נוותר. יש דברים שהם הצליחו כבר לקדם-בנושא בטיחות, עדיין יש פער בנושא הזיהום, אבל הוא גם הגיע לבית משפט. אנחנו מחייבים אותם בכל מיני דברים ואנחנו רוצים שמשרד התחבורה יכנס לעניין.

גב' להבי:

אגב, התכנית של רחובות ברי קיימא וחניונים ירוקים, דירוג כל החניונים של "אחוזות חוף"- זה גם כן משהו שאפשר להסתכל עליו כמצמצם זיהום אוויר.

גב' ורד קריספין:

נכון, אבל אנחנו עבדנו לפי הסעיפים שמשרד הגנת הסביבה נתן לנו, וזה לא היה שם.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 47 -

כאשר אנחנו מדברים על חניונים ירוקים-אנחנו מקדימים את המשרד.

מר רובי זלוף:

תודה רבה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים:

יש לנו תכנית, היא כבר משנת .2000

מר רובי זלוף:

עוד עם השרה ז"ל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להסביר כמה דברים בסיסיים-כדי שלא יהיו כאן אשליות ואמירות שאין להן בסיס.

היו לנו איזה 100 ימים שבהם היינו בחריגות מהתקנים של זיהום אוויר, אנחנו נמצאים היום בסביבות 17 או 19 ימים, שמתוכם 17 ימים בכלל זה סופות מסעודיה וכו'- שאין לנו שליטה על זיהום האוויר.

לכאורה מישהו יכול לקפוץ פה ולהגיד- כל הכבוד למה שעשתה עיריית תל-אביב. אני אומר-

תירגעו. חברת החשמל עברה לגז טבעי לא בגלל עיריית תל-אביב, זה הקטין את זיהום האוויר ב-%.50 במשך 15 השנים האחרונות רמת הטכנולוגיה של המנועים של כלל הרכב ושל התחבורה הציבורית-השתנה בצורה דרמטית למנועים שמזהמים פחות. אין לזה שום קשר לעיריית תל-

אביב. אני לא אומר לכם שעיריית תל-אביב לא עשתה , עיריית תל-אביב עשתה הרבה. פעלנו ברישיון העסקים של אלה שמכרו, היינו קטליזטור לבחירת דלק עם גופרית או בלי גופרית, אני לא יודע מה מהם לא מזהם.

קריאה:

דל גופרית,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סגרנו מפעלים, עשינו הרבה מאוד דברים. אבל עדיין צריך להבין-אין קשר אם אתה שם תחנת ניטור בצומת כזאת או בצומת אחרת. צריך להבין: היום מתקיימת בצרפת ועידת 200 ראשי מדינות שעוסקים בהתחממות הגלובאלית. ונניח שישראל הייתה פיקס, זה משנה על העולם?! מה שקובע זה מה שקורה בסין ומה שקורה בארה"ב, זה מה שקובע, הגדולים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 48 -

עכשיו, תל-אביב היא צ'ופצ'יק בתוך המדינה הזאת. מה זה רכב שנוסע בתל-אביב? מה, הוא לא נוסע בגבעתיים? הוא לא נוסע ברמת השרון? הוא לא נוסע באשדוד? מה זה הרכב הזה שנוסע בתל-אביב? יש דבר כזה בכלל? יש סמכות לעיר להגיד במדינת ישראל-אתה לא נכנס? התשובה היא לא. אנחנו חלק ממטרופולין שלם, ממדינה שלמה-שקובעת רגולציה, ומי שקובע בתחומים האלה בסופו של דבר- של תחבורה עד היום-זה משרד התחבורה , נקודה. כל מי שרוצה לצייץ ולהגיד שהוא עשה- אין דבר כזה מערכת תחבורה ציבורית של רמת-גן. אין דבר כזה! אין אוטובוס שנוסע- תחבורה ציבורית-בתוך רמת גן, אין דבר כזה. יש אוטובוסים שעוברים ברמת-

גן, אבל אין אוטובוסים, אין תכנית כזאת, לא יכולה להיות. כל מה שעושה רמת גן עכשיו-

שהופתעה מהעבודות של הרכבת הקלה, היא עושה את מה שאנחנו עשינו כבר לפני שנים ונערכת במשהו, פה חניון, פה פתיחה, פה רמזור, פה זה, כדי להקטין את הפקקים שם בצומת ביאליק. זה הסיפור של תכנית התחבורה של רמת גן.

עכשיו , מסמכים, אני יכול לתת לך הרבה מסמכים שכתוב בהם הרבה מילים מפוצצות והרבה מאוד מילים יפות. צריך להבין את זה: אנחנו חלק ממטרופולין, אנחנו , לטוב או לרע, אנחנו חיים בגורל עם המטרופולין הזה, אין שום דרך שמצב האוויר בתל-אביב יהיה טוב ובבת ים יהיה רע וההפך. אין דבר כזה. אין חיה כזאת. הרבה פעמים, אני לא יודע אם שמתם לב לאחרונה-אצלנו המדידות הראו פחות מזוהם מאשר בגבעתיים. נו, אז גבעתיים יכולה עכשיו לעשות כדי להוריד בגבעתיים? זה בגלל מה שעשתה גבעתיים או לא עשתה גבעתיים? צריך להבין את זה.

בגדול, אנחנו ראינו במה שעשינו אז- SITE ,BETA אתר ניסיון, את ניסוי עבור מדינת ישראל, לקחת טריטוריה מסוימת ולנסות לשלוט במה שקורה בה כדי לראות מה קורה. לדאבוננו עד היום- משרד התחבורה לא נענה לבקשותינו ולא היה מוכן לשתף פעולה עם הדבר הזה, כשכל הזמן היה את המאבק במשרד התחבורה , במשרד איכות הסביבה? מי זה?

גב' להבי:

הגנת הסביבה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הגנת הסביבה.

לכן צריך להבין שזיהום אוויר איננו עניין תל-אביבי, הוא עניין מטרופוליטני במקרה הטוב, ובמקרה הרע- נקרא לזה, מדינת ישראל כולה. ואנחנו-תפקידנו לזהות את אותם דברים שבהם אנחנו יכולים , לצורך העניין, לדחוף, לשכנע ולהסביר-שאמנם הם נחוצים עבור המטרופולין הזה, והרבה פעמים זה קורה- לא מפני שמישהו עשה אלא מפני שכך זה קרה. כך צריך להבין את התכנית הזאת או כך צריך להבין את מה שעשינו, כי לקחנו כל מיני דברים שבהם יכולנו להשפיע

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח כסלו תשע"ו ()30/11/2015

- 49 -

והשפענו, אבל בגדול-במקרו צריך להבין שזה גם תהליכים שקרו במדינת ישראל במארג התחבורה הכללי-שגרם לזה שבסה"כ אנחנו משתפרים ממילא לאט לאט, אחרי אירופה.

אתמול הופיעה ידיעה לגבי מה קורה בשנחאי ובביג'ין עם זיהום האוויר, כולם שם מתחפרים.

זהו. נשתדל להשתפר, נשתדל להשתפר כמיטב יכולתנו.

תודה רבה.

התכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה תועבר לאישור המועצה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה