ישיבת הנהלת העירייה - 18

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 18 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 18 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 28/06/2016

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר א. זמיר נ. אלנתן י. המאירי

ר. לדיאנסקי מ. להבי

וה"ה:

מ. לייבה, א. פרץ, ע. אברהמי ,ע. סלמן, א. לוי, ד. לוטן, א. כהן, ע. גבולי, י. דוד, ת. כורם, א.

סראג', מ. בנימיני, ג. בן-חורין.

רשמה: שוש בלו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 2 -

סדר היום:

1. הקצאת מקרקעין

2. כיכר דיזנגוף

*********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 3 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה.

נושא ראשון על סדר היום -

46. הקצאת מקרקעין

מר אלי לוי:

יש לנו 10 נושאים:

1. הראשון זה מתן המשך שימוש לעמותת איגי לפעילות חברתית חינוכית לנוער להט"בי. אנחנו

מדברים על מבנה ברחוב זלמן שניאור .15

2. השני זה המשך מתן רשות שימוש לעמותת "מ.ט.י חולון" (ככה היא נקראת, למרות שהיא

לא בחולון) – מרכז לטיפוח יזמות. משתמשים ב-70 מטר במבנה בבית שטראוס.

3. מתן שימוש לויצ"ו להפעלת מעון יום בן 4 כיתות ברחוב ישראל מסלנט. למרות הבעיה שיש לנו

עם ויצ"ו, במקומות שיש בכל זאת מעונות מעל 3 כיתות, אנחנו ממשיכים לתת להם שימושים.

כי הם סגרו לנו מעון אחד שהוא 2 כיתות בנחלת יצחק.

4. המשך מתן רשות שימוש לעמותת ויצ"ו להפעלת מעון יום ברחוב בירנית .6

5. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "נעמ"ת – תנועה לנשים עובדות מתנדבות" – גם כן הפעלת

מעון בן 3 כיתות ברחוב ארבר 30א'.

6. מתן שימוש לעמותת "אורות של אמת" לפעילות סיוע ותמיכה לילדים חולי סרטן, עמותה

פעילה יחד עם איכילוב בקידום ילדים פגועים ועושים להם פעילות מיוחדת, ברחוב התבור .32

7. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "גשר אל הנוער", בית חם לבני נוער בסיכון, בדירה ברחוב

צוקרמן אנטק 14 ג'.

8. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "קהילת רוח אביב" – מעון בן 2 כיתות ברחוב לויטן יצחק .9

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי זו קהילת רוח אביב?

גב' מיטל להבי:

אפשר רגע לשאול או שבסוף לשאול? אני רוצה להבין איך יוצא מכרז, מישהו זוכה, ואז הוא מעביר את הזכייה שלו למישהו אחר ולא נפתח מכרז מחדש.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 4 -

מר אלי לוי:

איזה מכרז?

גב' מיטל להבי:

אתה עשית הקצאה למישהו בלי מכרז?

מר אלי לוי:

זה נוהל הקצאות, זה לא מכרז. אנחנו מפרסמים בעיתון,

גב' מיטל להבי:

אתה מפרסם בעיתון, מישהו ניגש וזכה בהקצאה?

מר אלי לוי:

כן.

מר מנחם לייבה:

הכול כאן המשך. הכול המשך.

גב' מיטל להבי:

אבל פה, אני שואלת משהו פרוצדורלי, אני באמת לא מבינה.

מר אלי לוי:

באופן עקרוני, זה לא מכרז.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

היא רוצה להבין משהו. תסביר לה.

גב' מיטל להבי:

אני אומרת, מישהו קיבל את ההקצאה ואז הוא לא רוצה את ההקצאה והוא מביא עמותה אחרת במקומו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 5 -

זה לא יכול להיות.

מר אלי לוי:

אין דבר כזה. איפה יש?

גב' מיטל להבי:

זה מה שכתוב פה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא.

מר אלי לוי:

איפה? באיזה סעיף?

גב' מיטל להבי:

כתוב שמועצת העיר אישרה ל'עמותת אמונה' את רשות השימוש ל-5 שנים, בעמוד .10 ומיד לאחר שהסתיים הליך ההקצאה הודיעה קרן יהודית כי אין ביכולתה להפעיל את המעון, ולאור זה הכנסתם את קהילת רוח אביב בספטמבר, ועל פי תפיסת הגורמים אמרו כי זה לא תקין, שרק עמותה אחת צריכה לקבל את רשות השימוש ולא שתיים.

מר אלי לוי:

על איזה סעיף את מדברת?

גב' מיטל להבי:

אני מדברת בעמוד ,10 סעיף "קהילת רוח אביב". הזוכה זו "אמונה', אחרי זה מוזכרת "קרן יהודית" ואחרי זה עבר ל"קהילת רוח אביב".

מר אלי לוי:

אני אסביר. ביצחק לויטן יש לנו בניין. בזמנו באה "אמונה" ואמרה שהיא רוצה להפעיל, בנוסף לפעילות שקיימת במבנה הזה, כי יש כבר פעילות שקיימת על ידי 'בני עקיבא' בבניין. במסגרת 'בני עקיבא', מכיוון שבני עקיבא לא פעילים בבוקר, באה 'אמונה' ואמרה – אנחנו רוצים לעשות

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 6 -

שימוש למעון. אבל מכיוון שאנחנו לא מפעילים מעון, הם ביקשו שהמקום יופעל על ידי עמותה שהיא מטעמם, והבאנו את שניהם כהקצאה. לא הבאנו כאחד.

באמצע הדרך הם החליפו את עמותת רוח נשים, הביאו עמותה שהיא רשומה, מסודרת, וביקשו שהם יפעילו את המעון. את כל זה הבאנו ופרסמנו בהקצאה. זה לא משהו שלא פרסמנו ואפשרנו התנגדויות. זו הפעילות פה. בגלל הרגישות,

מר עוזי סלמן:

תקראי את – 'לאור זאת'.

מר אלי לוי:

הכול כתוב.

גב' מיטל להבי:

לאור זאת, כתוב.

מר אלי לוי:

נכון. מבקשת את המשך רשות שימוש 5 שנים.

מר יהודה מאירי:

באופן קבוע כתוב שאין מניעה משפטית לאישור.

מר אלי לוי:

נכון, אין מניעה. גם בדקנו. פרסמנו את זה כדין, פרסמנו את זה בצורה מסודרת. זה לא משהו שלא הבאנו בפרסום. הודענו, אמרנו את הגופים שיפעילו, וזו פעילות משולבת.

רון, אני מבקש את סעיף 9 להביא מחדש להנהלה, אם אפשר.

מר דורון ספיר:

סעיף ,9 אתה רוצה להוריד?

מר אלי לוי:

סעיף 9 , אנחנו רוצים להביא אותו מחדש להנהלה. להוריד אותו מסדר היום. התבקשנו לעשות פה עוד בדיקה על תדירות הפעילות ואופי הפעילות, למרות שקיבלנו חוות דעת, ואני רוצה לעשות

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 7 -

שם בדיקה אישית לראות באמת מה קורה במקום הזה, ולכן אני מבקש להוריד אותו מסדר היום.

אם הכול יהיה בסדר – נביא אותו מחדש.

גב' מיטל להבי:

מה זה? זה אמינוב?

מר אלי לוי:

לא, זה לא אמינוב.

גב' מיטל להבי:

זה בביוף?

מר אלי לוי:

זה לבייב.

סעיף 10 - המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שירות נשים סוציאלי" – קיום פעילות חברתית-תרבותית במרכז קהילתי ע"ש בני ולוטי רייך בארלוזורוב .106 תודה רבה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עד כמה יש לנו שליטה בכל מה שנעשה בהקצאות שלנו?

מר אלי לוי:

אנחנו בהקצאות נמצאים בפיקוח, אנחנו עושים ביקורת של הפקחים שלי באופן סדיר לראות שהפעילות מתקיימת, לראות שהמבנה נשמר בצורה מסודרת. במסגרת הרה-ארגון העתידי, אנחנו הולכים לחזק את הבעיה הזאת, כי אנחנו רוצים לוודא גם שהם מטפלים באופן אמיתי גם בתיקונים ובבעיות שיש, לרבות נגישות לאור התקנות החדשות. אבל אנחנו עוקבים, עושים מעקב רציף.

יש פה עוד מספר הקצאות שכלולות ברשימה:

הראשון הוא מקווה טהרה בשכונת נווה שרת – אנחנו מבקשים פה לאשר הקצאת מגרש של 900 מטר עפ"י תוכנית מאושרת לצורך מקווה טהרה, ובאמצעות ההקצאה הזאת אנחנו בעצם מפנים מקווה אחר שנמצא באזור על הדרך.

גב' מיטל להבי:

על ראול ולנברג.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 8 -

זה בינוי פינוי או פינוי בינוי?

מר אלי לוי:

בינוי פינוי בינוי. אנחנו נבנה ולאחר שנבנה אנחנו נפנה. אנחנו צריכים רק לדאוג באמת, גם בהיתרים, שלא יישארו ,2 זה אני מסכים איתך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא מה שאמרת, זה רק בינוי פינוי.

מר אלי לוי:

בינוי פינוי. צריך לבנות, לפנות, כן, בינוי פינוי.

גב' מיטל להבי:

אבל תקפיד שבהיתר של הבנייה יהיה כתוב שטופס 4 מותלה בהריסה.

מר אלי לוי:

זה תנאי בל יעבור.

גב' מיטל להבי:

כדי שיתפנה באמת מה שצריך לטובת המקווה.

מר דורון ספיר:

זה מקווה שנבנה במגרש של בית כנסת?

מר אלי לוי:

לא, מגרש של מקווה.

מר דורון ספיר:

אין אפשרות לשלב בין מגרש של בית כנסת למקווה, לחסוך שטחים?

מר אלי לוי:

הכול אפשר לשלב. חלק מהדרישה שלנו תהיה,

מר דורון ספיר:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 9 -

אפשר לחסוך שטח; לעשות מזה מקווה תת קרקעי ומעל זה בית כנסת.

מר אלי לוי:

קודם כל, בחוזה יהיה סעיף שמדבר, כי זה למועצה הדתית, סעיף שמחייב, הוא מאפשר לעירייה לבנות שטחים נוספים מעל, זה סעיף שאנחנו מכניסים היום בכל החוזים. בנוסף לזה, בזמן הבנייה אנחנו מחייבים שהיסודות יאפשרו בנייה של קומות נוספות על הבניין. ואם העירייה תרצה לבנות – היא תבנה.

גב' מיטל להבי:

אלי, 900 מטר. לבית הכנסת אתה נותן 500 מטר, מאפשר בנייה 150 מטר.

מר אלי לוי:

לא נכון. את לוקחת דוגמא שהייתה בנוה שרת, נכון? אז בנוה שרת זה לא ככה, כיוון שמדובר במגרש גדול עם שצ"פ גדול, שה-שצ"פ באופן עקרוני,

גב' מיטל להבי:

בוא, דבר על זה, על זה תדבר, 900 מטר.

מר אלי לוי:

אבל פה לא, זה מגרש ספציפי.

הרב נתן אלנתן:

זה מגרש שיועד ב-תב"ע שלו אך ורק למקווה.

מר אלי לוי:

שם לקחנו מגרש שהיה למועדון ספורט ומועדון נוער ועשינו אותו,

מר ראובן לדיאנסקי:

יש שם בית כנסת?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי בונה היום מקוואות בלי בית כנסת.

מר מנחם לייבה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 10 -

אם אין לו כסף למקווה, הוא לא בונה מקווה.

מר אלי לוי:

בוודאי שהוא לא בונה. אם אין כסף – לא בונים.

מר מנחם לייבה:

אם יהיו שתי הקצאות – גם בית כנסת ומקווה באותו אזור – אז נבנה את זה ביחד. אם לא, מה שהוא אמר - נבנה את היסודות.

מר אלי לוי:

נכון. אבל אנחנו בבנייה מאפשרים בנייה מעל המבנה הקיים.

מר ראובן לדיאנסקי:

אבל אם המועצה הדתית תבנה?

מר מנחם לייבה:

מאיפה יש לה כסף?

מר ראובן לדיאנסקי:

אולי יש לה כסף.

מר מנחם לייבה:

אם יש לה, אנחנו תמיד נשמח לתת.

גב' מיטל להבי:

היא מקבלת מאיתנו %75 מהתקציב שלה.

מר ראובן לדיאנסקי:

זה בסדר שהיא מקבלת %.75

מר יהודה המאירי:

במקווה הזה רשאי כל תושב להשתמש?

מר אלי לוי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 11 -

כן, זה תנאי בל יעבור.

מר יהודה מאירי:

כי יש מגבלות של מקוואות מסוימות, לא לתת,

מר אלי לוי:

זה לא אצלנו.

מר יהודה מאירי:

אני מדבר על אפשרות של רפורמים.

מר ראובן לדיאנסקי:

זה מדיניות בשוטף, לתב"ר. הוא ישיג כסף ממשרד הדתות לבניית מקווה בתב"ר ונבנה מקווה.

תסמוך על נתן שהוא כבר סגר את הכסף שיעבור למשרד הדתות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, עכשיו מדברים על זה. כאן מדובר במקווה של קהילת גור, שנמצא בראול ולנברג, גם שטח אחר, ייבנה מקווה וייהרס המקווה ההוא.

מר אלי לוי:

נכון. זה העיקרון.

גב' מיטל להבי:

אתה בונה את זה ליד בית הכנסת שלהם, במקום החדש? המקום החדש ליד בית הכנסת?

מר אלי לוי:

לא. זה ממש ליד אותו מקווה. אין שם בית כנסת בסביבה. האמת היא שאין בית כנסת בסביבה שם קרוב.

הנושא הבא - זה הקצאת מגרש במתחם כדורגל גדנ"ע בקרית שלום. זה לא מתחם גדנ"ע. זה מגרש כדורגל ייעוד הגדנ"ע.

גב' מיטל להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 12 -

דילגת על עוד 3 בתי כנסת, אדוני. דילגת על בית כנסת בנוה חן ועל עוד בית כנסת בצמרות איילון.

תלך לפי הסדר.

מר אלי לוי:

אני אלך לפי בתי כנסת.

הנושא הראשון הוא הקצאת קרקע לבית כנסת בשכונת נוה חן. אנחנו התבקשנו, אחרי שבחנו את כל הנתונים לגבי שכונת נוה חן, נמצא שבשכונת נוה חן אין בתי כנסת, והמרחק של בתי הכנסת כדי ללכת, מצאנו ברדיוס, נדמה לי חצי קילומטר או משהו כזה.

גב' תמי כורם:

זה לא מדויק. מה שקורה שישנו בית כנסת אחד שפועל בתחום בית הספר וישנו בית כנסת אחד שהוא בעצם על תוואי הדרך ברחוב מוצא.

מר אלי לוי:

ואנחנו מפנים אותו.

גב' תמי כורם:

מפנים אותו בשילוב פרויקט מגורים.

מר ראובן לדיאנסקי:

אז אתם מפנים את בית הספר? לא יהיה בית כנסת בבית הספר, ברגע שייבנה בית הכנסת הזה?

גב' תמי כורם:

לא יהיה בית כנסת בבית הספר. וזה למעשה בית הכנסת היחידי בנוה חן שממוקם על שטח לבנייני ציבור.

מר ראובן לדיאנסקי:

אוקיי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 13 -

מר אלי לוי:

עכשיו, אנחנו בונים את זה ברחוב סנפיר .4 מי שזוכר, סנפיר 4 זה מגרש שפעם פלשו לנו, תפסו לנו ואנחנו פינינו אותו. אנחנו כנראה חוזרים לבראשית, אנחנו מעמידים את חלקו לבית כנסת שכונתי.

הנושא הבא הוא איתור שטח לבית כנסת לשכונת צמרות איילון. בצמרות איילון יש מגרש שמיועד לבית כנסת, שטחי ציבור. אין באזור שום בית כנסת שאפשר להגיע אליו בהליכה סבירה. אנחנו מדברים פה על 680 מטר מגרש. על פי תב"ע 1750 אחוז הבנייה עד 180 אחוז, 50 אחוז תכסית.

יהיה בית כנסת שכונתי ל-24 שנים ו-11 חודש, כמו שאנחנו נותנים בכל המקומות.

מר עוזי סלמן:

במקור היה כתוב ל-15 שנים.

מר אלי לוי:

לא, אי אפשר לתת 15 שנה, זה לבתי כנסת, אנחנו לא יוצרים עסקה במקרקעין. אבל אנחנו בכל זאת מנסים לתת 24 כדי לא ליצור עסקה. אבל זה הזמן הסביר כדי לבנות וגם להשתמש, כי זה משהו שלא כל כך מפנים בתום תקופה, צריך לתת בית כנסת חלופי וזו בעיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא כל כך מפנים, לא מפנים.

מר אלי לוי:

נו, לא מפנים. כי אני פיניתי איזה שניים, אז אני לא רוצה להגיד שלא מפנים.

מר ראובן לדיאנסקי:

מה פינית שניים, שני בתי כנסת?

מר אלי לוי:

כן.

מר ראובן לדיאנסקי:

בתל אביב, לפני 25 שנה, אולי.

מר אלי לוי:

לא, דווקא בשנים האחרונות פינית שניים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 14 -

מר עוזי סלמן:

כנגד מקום חלופי.

מר אלי לוי:

אחד היה עם מקום חלופי והיה אחד כסף. באחד לא נתנו כלום. כי בצ'לנוב 18 היה בית כנסת והפכנו אותו לבית תמחוי ולא נתנו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זו לא הרצאת מקרקעין עכשיו. הלאה.

מר אלי לוי:

הוא שואל שאלות, אני משיב.

הנושא הבא זה מתחם כדורגל, ייעוד הגדנ"ע, מה שנקרא. יש היום מגרש כדורגל שנמצא ומשמש את ייעוד הגדנ"ע והוא נמצא על רחוב פנחס לבון. ואנחנו צריכים להזיז את המגרש הזה מכיוון שבינתיים אושרה תוכנית למגורים על חלק ממגרש הכדורגל הזה. הואיל וכך, אנחנו מזיזים אותו לכיוון דרום, מרחק של כ-400 מטר, ולצורך זה אנחנו מקצים מגרש חדש של כ-9.8 דונם והוא יכלול בעצם מרכז ספורט ונופש. מתחם הכדורגל הזה ישמש את ליגות הנוער וליגות נמוכות ויכלול כמובן חדרי מלתחות ומועדונים וייבנה על ידי העירייה. הוא יהיה של העירייה.

מר יהודה המאירי:

גם פה אתה מפנה בית כנסת.

מר אלי לוי:

לצורך המגרש הזה פינינו מתחם של קרוואנים שאוכלסו בשנות ה-,90 ולמרות שפונו פלשו לשם כל מיני גורמים. פינינו שם את כל המתחם מכל הקרוואנים. אנחנו מפנים עכשיו בית כנסת שעובר לרחוב בורמה .11 פינינו את משפחת מזרחי שהייתה דיירת מוגנת והעברנו אותה לדירה אחרת של העירייה. השטח אמור להיות מפונה ונצא לעבודות עוד במהלך השנה הזאת.

הרב נתן אלנתן:

לא הבנתי. הגן הזה כבר בנוי. הוא לא היה אמור לעבור למבנה שבנו אותו?

מר אלי לוי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 15 -

איזה גן? אני מדבר על מגרש כדורגל.

מר ראובן לדיאנסקי:

הוא התבלבל בסעיף אחד. זה הנושא שעוד אחד קדימה.

הנושא האחרון – יש לי פה אישור להקמת אשכול גני ילדים בנחלת יצחק. אנחנו מדברים על הקמת גני ילדים, אשכול גדול בן 5 כיתות בשכונת נחלת יצחק, ברחוב טירת צבי .5 מדובר במגרש של 1,200 מטר ואנחנו רוצים על ה-1,200 האלה לבנות את אשכול הגנים הזה, לאור המצוקה שקיימת היום בכלל בשכונת נחלת יצחק. ההקצאה מיועדת למינהל החינוך.

הנושא הבא זה המשך מתן רשות שימוש לשיקום ילדים ונוער חרשים וכבדי שמיעה בנכס המצוי ברחוב פליטי הספר /30א בשכונת רמת ישראל. אנחנו מדברים על נכס שהיה בחכירה ארוכת שנים לאגודת החרשים. נגמרה תקופת החכירה. במסגרת הזאת הסתבר שהנכס הזה, חוץ מהאגודה, יש שם גם מרכז חינוכי טיפולי לתלמידים על לקות שמיעה מטעם העירייה ומשרד החינוך. ולכן, במסגרת ההקצאה החדשה בעצם הפסקנו את החוזה הקיים ויצרנו חוזה חדש שהוא לא חוזה חכירה אלא מתן רשות שימוש ל-5 שנים פחות יום. וגם הסדרנו את השימוש הקבוע של המרכז החינוכי ושל עמותת "שמע" לחינוך ושיקום.

תודה רבה.

גב' מיטל להבי:

אלי, אני רוצה לשאול אותך משהו על עמותת "שמע". יש שם כנראה חניה ליד המקום שנקרא שובך. זו הייתה חניה פנויה שאנשי עמותת "שמע" היו חונים בה. מה שקורה היום, כשמישהו מגיע לטיפול, כנראה שהפכו את החניון לחניון תפוס, שינו את ההסדרים, אתה לא יודע על זה משהו?

מר מנחם לייבה:

איזה חניון?

גב' מיטל להבי:

החניון שצמוד לשובך שם, בפליטי הספר.

מר אלי לוי:

קודם כל, זה לא באותו אזור, אני חייב להגיד לך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 16 -

מר מנחם לייבה:

א. את מתכוונת לחניון אחר, (לא משנה). החניון שאת מדברת עליו, זה חניון שהפכנו אותו להיות

כחול לבן ותושבי תל-אביב חונים בו בחינם. תושבים שאינם תל-אביבים חונים במשהו כמו 4.5-5 ₪ לשעה. המחיר שווה לכל נפש. אי-אפשר שהעמותה תשתלט על חניון ותחנה שם בלי שום בקרה.

זה הרעיון. מישהו ששמו לו כחול לבן, אז הוא מוציא ניירות.

גב' מיטל להבי:

בסדר. אני עניתי להם, והוא מודה שלחניה יש עלות בעיר וזה וזה.

מר מנחם לייבה:

אם הוא יושב בטיפול שעתיים ומשלם 9 שקלים, לא קרה שום דבר.

מר אלי לוי:

נכון.

גב' מיטל להבי:

בשבילם זה שעתיים פעם בחודש או שעתיים כל יום.

מר מנחם לייבה:

גם אם זה שעתיים כל יום, אנחנו לא צריכים לספק חינם לאף אחד חניה.

גב' מיטל להבי:

טוב, בסדר, אם הוא לא תושב תל-אביב, אז בסדר.

מאשרים הקצאת מקרקעין כמפורט להלן:

1. מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת איגי ע"ר 580426369 של פעילות חברתית-חינוכית

לנוער הלהט"בי במבנה בן קומה אחת ששטחו כ 130 מ"ר הבנוי על מגרש ששטחו כ -290 מ"ר הממוקם בחלקה 79 גוש 6911 ברחוב זלמן שניאור .15

2. המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת "מ.ט.י חולון- מרכז לטיפוח יזמות עסקית"

ע"ר 580268464 של ייעוץ וליווי עיסקי לעולים חדשים ותושבים חוזרים ב 4 חדרים הממוקמים בקומה ג' ששטחם הכולל כ 70 מ"ר במבנה הידוע כ "בית שטראוס " הממוקם בחלקה 24 גוש 7431 ברח' בלפור 14

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 17 -

3. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "ויצ"ו -הסתדרות עולמית לנשים ציוניות"

ע"ר 580057321 להפעלת מעון יום בן 4 כיתות הבנוי על מגרש ששטחו כדונם בח"ח 205 גוש 6981 ברח' ישראל מסלנט 22 פינת השילוח 7

4. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "ויצ"ו -הסתדרות עולמית לנשים ציוניות"

ע"ר 580057321 להפעלת מעון יום בן 3 כיתות הבנוי על מגרש ששטחו 1,640 מ"ר בח"ח 172 גוש 6137 ברח' בירנית 6

5. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "נעמ"ת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות "

ע"ר 580044261 להפעלת מעון יום בן 3 כיתות ומועדונית הידועים כ "מעון העצמאות" הבנוי על מגרש בשטח של כ – 1,450 מ"ר הממוקם בחלקה 23 גוש 7055 ברח' ארבר 30 א'

6. מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת "אורות של אמת " ע"ר 590020749 של פעילות

סיוע ותמיכה לילדים חולי סרטן בקומת הקרקע ששטחה כ – 280 מ"ר במבנה בן קומת קרקע+ שתי קומות הידוע כבית ספר תיכון "מורשת" הממוקם על מגרש ששטחו כ – 504 מ"ר בחלקה 36 גוש 6919 ברח' התבור 32

7. המשך מתן רשות , שימוש ניהול והפעלה לעמותת " גשר אל הנוער" ע"ר 580397982 של

" בית חם" לבני נוער בסיכון בדירה (שחוברה משתי דירות) ושטחה הכולל כ 54 מ"ר בקומת הקרקע של הבניין הבנוי ח"ח 25 גוש 7242 ברח' צוקרמן אנטק 14 ג'

8. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "קהילת רוח אביב " ע"ר 580541951 של

מעון יום בן 2 כיתות הבנוי על המקרקעין ששטחם כ 400 מ"ר בח"ח 249 גוש 6630 ברח' לויטן יצחק 9

9. "קונגרס יהודי בוכרה" – הוסר מסדר היום ויובא לדיון מחדש.

10. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שירות נשים סוציאלי"

ע"ר 580021731 של קיום פעילות חברתית-תרבותית לאוכלוסייה הוותיקה בקומת הקרקע ובקומה ראשונה במבנה הבנוי מקומת קרקע ועוד שתי קומות על מגרש ששטחו כ 1,090 מ"ר הידוע " כמרכז קהילתי ע"ש בני ולוטי רייך" הממוקם בחלקה 679 גוש 6217 ברח'

ארלוזורוב .106

11. הקצאת קרקע למקווה טהרה בשכונת נווה שרת גוש 6338 ח"ח 117 כחלופה למקווה שקיים

על תוואי רחוב וולנברג ויהרס לצורך הרחבת הדרך.

12. הקצאת מגרש בייעוד בנייני ציבור בשטח של כ- 500 מטר בשכונת נווה חן לבניית בית כנסת.

13. איתור שטח לבית כנסת לשכונת צמרת האיילון.

14. הקצאת קרקע למתחם כדורגל גדנ"ע תל-אביב בקריית שלום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 18 -

15. הקצאת שטח לאשכול גני ילדים בן 5 כיתות בשכונת נחלת יצחק במקום מבנה ישן בן 2 כיתות

גן שייהרס.

16. המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת שמע לחינוך ולשיקום ילדים ונוער חרשים

וכבדי שמיעה בחלק ממבנה הידוע כחלקים מחלקות ,314 ,315 ,358 ,368 בגוש 6150 המצוי ברחוב פליטי הספר 30א' שכונת רמת ישראל.

47. כיכר דיזנגוף

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו הולכים לדבר בכמה מילים על ככר דיזנגוף.

אדריכל יואב דוד:

נציג קודם בכמה מילים. כיכר דיזנגוף – יש החלטה לקדם תכנון שמוריד את הכיכר ומחזיר את הכיכר למצב המקורי שלה, במישור הקרקע, ומשמר את הגיאומטריה שלה, כדי להחזיר למקום הזה את התפקוד כפי שהיה בעבר, מוקד עירוני מאד משמעותי, גם במרכז אזור ההכרזה, גם בהיסטוריה של תל-אביב. אנחנו רוצים להחזיר את הכיכר ולאפשר שוב את החוויה הזאת, שמי שנמצא בתוך הכיכר יכול לחוות את כל הבניינים במעטפת, במפלס כפי שתוכננו בשנות ה-30 של המאה הקודמת.

התוכנית של כיכר צינה דיזנגוף מ- ,34 אתם רואים, מערכת רדיאלית מאד פשוטה ורגולרית, עם הליבה הזאת. יש לנו הנחיה לשמר ולהשאיר את הפסל של יעקב אגם בלב הכיכר הזאת. אני תיכף אגיע לסוגיה שלו, החתכים של הכיכר.

סטטוטורית, הליבה של הכיכר היא שצ"פ והשוליים שלה הם תחום דרך. העניין הוא שתנוחת הכבישים, כפי שהייתה בעבר לא מתיישבת במדויק עם הצרכים החדשים שלנו. אנחנו חושבים שצריך להכניס בתוך מעטפת התנועה הזאת שביל אופניים. וברגע שמוסיפים לשני הנתיבים שביל אופניים, אנחנו למעשה מייצרים סיטואציה שלא מאפשרת לשתי שורות העצים להתקיים. אני אסביר רגע על מה מדובר.

במעטפת עצמה, צמודת הדופן, אנחנו רוצים לעודד פעילות מסחרית, מדרכות רחבות. אנחנו חושבים שמדרכה בסדר גודל של 8 מטר תאפשר פעילות גם של בתי אוכל, בתי עסק, גם מעבר טוב למי שחולף לאורך המעטפת. אנחנו משלבים שביל אופניים של 3 מטר, עם ההפרדות הנדרשות.

שני נתיבי תנועה, שזה משהו כמו 8 מטר והליבה 60 מטר, נותנים לנו מערכת מאוזנת שלדעתנו היא טובה. ברגע שאנחנו נלך על סידור כזה, ניתן שבילי אופניים למרות שהרחובות המזינים והמתקרבים לכיכר לא מכילים עדיין פתרון של אופניים, אנחנו חושבים שצריך לעשות במעטפת את שביל האופניים כדי להתחבר בעתיד למערכת שבילי האופניים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 19 -

הפסל במרכז - הנתונים שלו הם נתונים גיאומטריים קיימים, מחייב חדר הספקה גם לנושא של מים וגם לנושא של גז. יש לזה מתקני תשתית נלווים ואנחנו מטמיעים אותם בתת הקרקע בלי שיראו אותם בפיתוח.

הכיכר מוגבהת כפי שבוצעה בשנות ה-.70 הבסיס שלה העקרוני היה לתת עדיפות לתחבורה ולתחבורה ציבורית בעיקר שחולפת בכיכר. אנחנו חושבים שהולך הרגל צריך להיות שוב הגורם הדומיננטי במרחב הציבורי ולכן הפתרונות האלה שיצרו פה כל מיני אזורים מאד לא סימפטיים להולכי רגל למעשה מקבלים מענה בתכנון החדש.

אנחנו מקבלים חלל אחד של 100 מטר קוטר, הדפנות של הבניינים לשימור יתנו את הדפנות של החלל ונקבל מערכת, קצת חשיבה של אדריכלים שעבדו, עשינו בדיקות אור וצל, ואנחנו מדברים על מרחב משולב מקיר לקיר שמייצר מקום בתוך מקום, כשהדגש הוא שהליבה צריכה לאפשר לאנשים לבוא, ליהנות, לאורך שעות היום והלילה. ואנחנו צריכים לאזן למעשה בין הגיאומטריה המאד פשוטה והברורה לבין השאלות של שימור העצים ומערכת התנועה. בואו נראה עוד פעם את הסוגיה הזאת.

עשינו מחקר של דברים דומים בעולם. זו מערכת התנועה הקיימת היום, שמייצרת למעשה מדיזנגוף לריינס מעבר ומדיזנגוף לפינסקר. מערכת כזאת, בעיקרון מערכת התנועה לא השתנתה, למרות שאנחנו מדברים על תנועה רדיאלית, מערכי התנועה והיקפי התנועה והכמות של כלי הרכב והאוטובוסים לא השתנתה בתכנון. בעתיד אולי נוכל לצמצם את התנועה, אבל כרגע הבסיס התנועתי, שעדיין לא אושר על ידי משרד התחבורה, הוא ללא שינוי. אני מעריך שלא צריכה להיות בעיה עם זה. לא נתנו מערך של תנועה רדיאלית מסביב כדי לא לגרור עוד תנועות על אותו בסיס תנועה עשינו את התכנון הקיים.

זאת דוגמא של סקר העצים כפי שהוא היה במנח ההיסטורי. רואים את מערכת התנועה -

האספלט, והעצים נמצאים בשני הצדדים של האספלט. ברגע שמוסיפים שביל אופניים ומרחיבים את המדרכות, טבעת העצים הפנימית לא יכולה להתקיים. אנחנו רואים את זה פה, מדרכות של 8 מטר, שביל אופניים ,3 שני נתיבים, והנה העצים של הטבעת הפנימית נמצאים בתוך המיסעה.

הצענו לשמר את כל העצים שבטבעת החיצונית, לפי סקר בליווי אגרונום. ואת אלה שבטבעת הפנימית להעתיק ולהוציא מחוץ לתחום הכיכר. הייתי בפגישה עם גורמים של מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מרחב – כולם הגיעו. היה ביניהם גם הרבה ויכוח בין הנושא של שימור העצים לבין שביל אופניים. הצוות המקצועי ממליץ לאפשר הכנסה של שביל אופניים ואת טבעת העצים הפנימית להעתיק מהכיכר. אולי אפשר לשלב חלק מהם בתוך המערכת הפנימית, תיכף תראו את זה.

חלופת התנועה הסופית, כפי שאמרנו, מדיזנגוף שביל אופניים שמתחבר המשכי לדיזנגוף. מערכת תנועה שמחברת אותנו גם לריינס, גם לדיזנגוף ומדיזנגוף לפינסקר, בלי מערכת טבעתית שלמה.

זאת אומרת, הטבעת פה מנותקת כדי לא לחלל עוד תנועות. שבילי אופניים רציפים. זו הסקיצה של החלופה הנבחרת. רואים פה את טבעת העצים לשימור. רואים פה את שביל האופניים, הטבעת

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 20 -

הפנימית. ובליבה עצמה, אזור מגונן וירוק ורחבה פנימית אל אזור המזרקה. אלה החתכים של החלופה הזאת. זו דוגמא ראשונית של איך הדברים האלה מבחינת פרופורציות ייראו. איזה שהוא מבט פנימי. החלופות עוד לא מעובדות ברמה של ההדמיה, אבל זה בתור סקיצה של החלופה הזאת.

הסקיצה השניה מדברת על כיכר יותר פתוחה, פחות גינון בליבה, הרבה יותר פתוח. יש לזה יתרונות מבחינת הנראות של המקום, אבל אני חושב שאנחנו רוצים אזורים יותר ירוקים, רוצים צל, רוצים עצים, ולכן החלופה הראשונה, עם חגורה כזאת של צמחיה וגינון נראית לי יותר מתאימה למקום. אבל עדיין, זה פחות או יותר מה שהוצג.

מר יהודה המאירי:

האם יהיו שם גם מקומות ישיבה כמו שיש היום למעלה?

אדריכל יואב דוד:

ודאי. כל האזור הזה, עדיין אנחנו לא נמצאים בשלב, לא של חומרי גמר, לא של ריהוט רחוב, לא של תאורה. התאורה יכולה לעשות פה הרבה מאד עבודה, גם בנושא של תאורה אדריכלית, על העצים, ריהוט ופיתוח של האזורים האלה כדי שיהיה נעים לשבת. אנחנו בהחלט רוצים שאנשים יהיו בכיכר ויחצו ויעברו דרך הכיכר וישהו בה. כל הדברים האלה רק בשלבי עבודה ראשונים.

גב' מיטל להבי:

אני אגיד שאותי שאלו איך זה יכול להיות ששבילי האופניים לא מגיעים לשום מקום. ואמרתי שיהיו הרבה שבילי אופניים בעיר שלא מגיעים משום מקום לאף מקום, הם חלק ברשת והם בסוף יתחברו, הכול יתחבר מתי שהוא, ויכול להיות שלא באמצעות שביל אלא באמצעות האטת תנועה וה-30 קמ"ש וכל מה שאנחנו אומרים. זה דבר אחד.

דבר שני רק רציתי לשאול – איך זה משפיע על התחבורה?

אדריכל יואב דוד:

מערכת התחבורה כפי שהיא פה בחלופות האלה לא שינתה כלום. זאת אומרת, אותן אפשרויות תנועה, אותם קווי אוטובוס, הכול נשאר אותו דבר. אין לנו טבעת כזאת, גם היום אין. אותה 'רוגטקה' הזאת שעובדת היום, זה אותו פתרון. ואני מקווה שעם השנים אנחנו נלמד לנסוע יותר בתחבורה ציבורית ואפשר יהיה להוציא כמה שאפשר רכב פרטי מתוך המערכת. זה הכול פתוח לשינויים מבחינת ניהול התנועה. אבל בתכנון, התכנון כרגע לא עושה מהפכות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מבחינת נתיב תחבורה ציבורית זה ימשיך. האוטובוס ימשיך רק בדיזנגוף.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 21 -

אדריכל יואב דוד:

נכון.

גב' מיטל להבי:

אבל האוטובוס עובר בכיכר.

מר אלי לוי:

אין ברירה, הוא חייב לעבור.

הרב נתן אלנתן:

זו לא כיכר בהגדרה התחבורתית.

אדריכל יואב דוד:

זו לא כיכר תנועה, זה לא מעגל תנועה.

הרב נתן אלנתן:

לכן היא פחות עמוסה, כי לא יעשו סיבובים.

אדריכל יואב דוד:

לא נכון.

הרב נתן אלנתן:

השיטה.

מר ראובן לדיאנסקי:

אני כמובן, האופציה הראשונה היא האופציה שמדברת אלי יותר. זה באמת משאיר יותר שטחים ירוקים, יותר גינון. אתה דיברת על כך שמסביב יהיו גם עסקים, חנויות, ויהיה לך גם שביל אופניים. זאת אומרת, שיהיה שם, על שטח יחסית קטן, של קוטר פחות או יותר של 100 מטר, הוא שטח גדול אבל יחסית קטן לאור כל העומסים שהולכים להיות שם בפנים. עומסים זה אומר שיהיו שם הרבה חנויות, יש שם שביל אופניים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש שם גם חנויות היום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 22 -

מר ראובן לדיאנסקי:

למעלה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למעלה אין כלום וגם פה בפנים אין כלום.

מר ראובן לדיאנסקי:

בצדדים יש, על הרחוב עצמו.

קריאה:

לא מתווספות חנויות.

מר ראובן לדיאנסקי:

אתה מדבר על חנויות שנשארות על הרחוב או שנכנסות לתוך,

אדריכל יואב דוד:

בבניינים עצמם, רק בבניינים, אני מקווה שהם יחדשו את עצמם.

מר דורון ספיר:

רק בדופן.

אדריכל יואב דוד:

רק בדפנות. רק בדופן. יקבלו מדרכה של 8 מטר, זה יפה וטוב. בתוך המדרכה גם יש עצים בוגרים, יהיה צל. נראה לי בסדר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

השטח הציבורי האפקטיבי גדל. יש פה שאלה, לטעמי שאלה אחת, בהינתן הנתונים הקיימים, ראו שבניגוד למה שהיה בשנות ה-50 וה-,70 מספר התושבים והצפיפות בעיר גדלה בצורה דרמטית, כך שמספר המשתמשים היומי אמור להיות יותר גדול ממה שהיה בעבר. ואז, על פי הניסיון הקיים היום בעיר, השאלה היא – מהו רוחב הרצועה הירוקה מול שטח המדרך ממוזאיקה, בטון,

אדריכל יואב דוד:

צמצמנו את זה אחרי הביקור אצלך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 23 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כי בגדול, הירוק יהיה מגודר. על הירוק אי אפשר יהיה לדרוך. בכל הירוק לא יהיה ירוק. בדיוק כמו שבגינת שנקין, אין ירוק.

מר ראובן לדיאנסקי:

זה קצת מעקר מהרצון שלך לתת לאמהות לשבת בדשא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ההיפך. האמהות לא יושבות על הדשא. גם בעבר זה היה כך. תסתכל במקורי, במקורי לא ישבו על הדשא. היה אפילו גידור.

מר ראובן לדיאנסקי:

אנחנו נעשה יותר טוב מהמקורי.

גב' מיטל להבי:

אבל הדשא יהיה פנימי או חיצוני?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יהיה דשא גם פנימי וגם חיצוני. יהיה גם במעגל החיצוני וגם במעגל הפנימי. ולכן, אם במציאות הקיימת רוצים קצת לתת, צריך להצר את הירוק. זה בעצם כל הסיפור.

אדריכל יואב דוד:

עשינו כבר 'דיאטה' לזה. יכול להיות שנצטרך לעשות לזה עוד 'דיאטה'.

מר דורון ספיר:

יואב, אתה יכול השוואה - ההשוואה היא בין המצב ההיסטורי למצב המוצע?

אדריכל יואב דוד:

כן. אבל אין לי את כל הנתונים פה. זו תנוחת הכביש ההיסטורית, אתם רואים, הייתה פה רצועת גינון אחת והייתה ליבה ירוקה, ובאמצע היה אזור של ספסלים, פה ישבו, מחוץ לירוק הזה פה נסעו. זה אזור התנועה.

מר ראובן לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 24 -

בליבה הירוקה יישבו או שזה יהיה מגודר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הליבה הירוקה הייתה מגודרת במקור.

מר ראובן לדיאנסקי:

וגם בתוכנית שלנו היא מגודרת?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ודאי. אחרת היא לא תתקיים. מדרך בעיר על דשא - אין דשא.

מר עודד גבולי:

אז צריכים לתחזק יותר. בפארק הירקון לא דורכים והולכים.

הרב נתן אלנתן:

אפשר לעשות דשא סינטטי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מבין שאני צריך ללמד אותך קצת גינון. הבעיה היא כמות הגינון פר שעה, פר יום.

מאותה סיבה שבשדרות רוטשילד אנחנו שמים גדרות, אחרת לא יהיה. וברוטשילד אנחנו מחליפים כל שנה את הדשא.

מר דורון ספיר:

ממתי התמונה?

אדריכל יואב דוד:

משנות ה-.40 זה המקורי. 1940 ערך.

מר עוזי סלמן:

לפני 90 שנה?

מר עודד גבולי:

כן, זה בזמן מלחמת העולם השנייה. זה ציור ממלחמת העולם השנייה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 25 -

אדריכל יואב דוד:

כן, תראה את העצים, זה הפיקוסים הענקיים, תראה איך נראים. (תראה בתמונה את עגלת הילדים, אתה זוכר שהיו פעם כאלה).

מר יהודה המאירי:

מה לוח הזמנים החזוי לביצוע?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

דרך אגב, זה היה יותר יפה בלי עצים, רק שלא היה צל.

מר אסף זמיר:

אני יכול לומר משהו, רון?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן.

מר אסף זמיר:

רון, אני רציתי להרחיב את מה שאתה אמרת, להסכים איתו, ולומר שבעיני בשימושים הפונקציונאליים שאני רואה שיקרו בכיכר הזו, האופציה השניה היא יותר טובה. זאת אומרת, האופציה שמצמצמת כמעט למינימום את הניסיון לייצר מרחב ירוק היא יותר אפקטיבית, כי אי אפשר לייצר בגודל כזה, בתנועה שתהיה שם, בשימושים של דיזנגוף, אי אפשר באמת לייצר מרחב שאתה תבוא ותרגיש שזאת גינה. זו לא גינה. וזה קצת הרגיש לי לנסות פשרה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם וגם.

מר אסף זמיר:

כשזה בלוק אחד מגן מאיר, שהוא באמת גינה.

מר עודד גבולי:

זו לא גינה, זו כיכר עירונית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 26 -

מר אסף זמיר:

או קיי. אם זו כיכר עירונית, אדרבא, שהיא צריכה להיות,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא הסכים איתך, שזו כיכר עירונית ולא גינה.

מר אסף זמיר:

תראה את ההדמיה השנייה, שהיא צריכה לשמש יותר להולכי רגל עוברי אורח, אנשים שיושבים, ולייצר כמה שיותר מרחבי ישיבה אורבאניים. זה מרחב אורבאני, זו לא גינה. ואני חושב שבהיבט הזה, זה אולי אפילו יותר אפקטיבי.

רציתי לשאול עוד שאלה – כשאנחנו מתכננים מרחב כזה היום, אנחנו יושבים עם אנשים, גורמים עירוניים שמשתמשים בה אחר כך כדי לנסות לעצב אותה לשימושם, נניח?

אדריכל יואב דוד:

בוודאי. שפ"ע וכאלה?

מר אסף זמיר:

לא. שאבי.

גב' מיטל להבי:

ידידיה. נניח, כאלה שצריכים אחר כך להפיק לנו.

אדריכל יואב דוד:

עם ידידה אנחנו יושבים, כן. היא רוצה שהשוק יחזור לפה.

מר אסף זמיר:

לא, זה רעיון רע. מבחינת תשתיות חשמל, מבחינת דברים שאחר כך חוסכים לנו,

אדריכל יואב דוד:

כן, זה כן, עושים את כל ההכנה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 27 -

מר אסף זמיר:

אז אני נשאר רק עם ההערה הראשונה שלי. ושאלה שהמאירי התחיל אותה והיא מדברת על שלב הביצוע מבחינת החיים שם בתהליך, כמה זמן זה ייקח. עסקים מסביב שהולכים לדעתי לחוות תקופה מאד מאד בעייתית בעקבות זאת, ואיך אנחנו מנסים לסייע להם.

הרב נתן אלנתן:

יואב, בהמשך למה שאסף אמר, אני סתם שואל, אולי אני שואל שאלה שטותית, אבל במקום לעשות דשא שם, דשא ירוק, אולי לעשות דשא סינטטי, שזה ייראה ירוק וזה יהיה מקום שבו אפשר יהיה להסתובב. הרי זו כיכר.

מר אסף זמיר:

אלנתן, יש לנו 'פאסון', אנחנו לא יכולים לשים בכיכר דיזנגוף דשא סינטטי.

הרב נתן אלנתן:

אבל אם זו כיכר וזו לא גינה, אז אתה רוצה מצד אחד להשתמש בה, מצד שני שזה יהיה ירוק, אז זו כן יכולה להיות פשרה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אסביר לך למה לא; מאותה סיבה שאין בשום מקום בעולם דשא סינטטי לפארקים, לגינות.

מהסיבה שדשא סינטטי, אתה צריך לרחוץ את הדשא כל הזמן. הדשא הוא כמו המדרכה, אתה צריך לנקות אותו. אנשים דורכים, מלכלכים, עושים, זה לא עובד פראקטית. ולכן, דשא מלאכותי, הוא בסך הכול הוא דבר שאפשר לשים אותו במקום שבו הוא תחליף צבע – על אי תנועה, על מדרון איזה שהוא.

הדבר שני, הוא מתחמם ביום בדיוק כמו הפלטה. בשמש ילד לא יכול ללכת עליו בדיוק כמו שהוא לא יכול ללכת על מרצפות. לכן, פראקטית, דשא מלאכותי משמש רק במקום שהוא מחליף צבע –

בכיכרות תנועה, בכדורגל.

מר ראובן לדיאנסקי:

אם תשים דשא סינטטי נחסוך את הגדרות כי לא יוכלו ללכת על זה. נחסוך כסף.

אני כנראה במיעוט פה, כי אני הייתי רוצה לראות את הכול דשא, בלי גדרות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 28 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם אני הייתי רוצה לראות הכול דשא, זה רק לא פרקטי. זאת הבעיה.

מר ראובן לדיאנסקי:

אני הייתי מוותר על שביל האופניים ומשאיר את העצים העתיקים האלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יום אחד, כשתיסע יום אחד לארצות אחרות ותסתכל איך בנויות כל הגינות בערים. תראה שדשא לא נועד למדרך. זה לא עובד. אני לא מדבר על הפארקים הגדולים,

מר אסף זמיר:

יש מקום אחד שכל כך לא התכוונו להשתמש בו בדשא, וכל כך הציבור השתמש בו בכוח, שזה 'פלאס דה-ווז' בפריס. מה שעשו כדי לפתור, שבכל עונה מותר להשתמש בחצי מהדשא ולוקחים בחשבון שהוא ייהרס וחצי מגודר ואסור לדרוך בו. ובשנה שאחרי זה מותר, כל הזמן משחקים עם זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה בסדר גמור. סנטרל פארק, 40 אחוז ממנו מגודר, זה נקרא, יש לזה שם, להתחדשות הדשא.

מר דרור לוטן:

שזרוע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

40 אחוז מסנטרל פארק של הדשאים מגודרים כל שנה. דרך אגב, כשאנחנו עושים את זה, יש התמרמרויות לא נורמאליות, כי לא מבינים מה זה פתאום לא נותנים.

מר ראובן לדיאנסקי:

אבל עדיין הגינות והשכונות, לפחות בעבר הירקון, אצלי בשכונה הדשא נהדר. ילדים משחקים שם ואנשים דורכים שם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מפני ששטח הדשא פר תושב שם הוא נמוך מאד. מספר התושבים פר דונם דשא הוא קטן מאד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 29 -

מר ראובן לדיאנסקי:

נכון. לכן הוא לא נהרס.

מר עודד גבולי:

גם באיסלנד, אגב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

השכונה שלך היא בגדול קיבוץ. אין בעיה.

מר ראובן לדיאנסקי:

גם בתל ברוך שם, בדשא הגדול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון. וגם בפארק דרום, אין בעיה. אבל, בגן מאיר יש בעיה קשה. בכל מקום שבו הכמויות של מדרך הן מעל גבול מסוים, הדשא נעלם. בגינת שנקין, שנים כבר עשו מאמצים ועניינים וסיפורים, עד שהבינו שחולדאי צודק.

מר ראובן לדיאנסקי:

אבל הרעיון הוא, אם אתה בונה תשתית שהיא בנויה על דשא, מגודר עדיין, עם הזמן אתה יכול לעשות את המשחק גם של ה-40 אחוז הזה, של לפתוח חלק מזה ולסגור חלק מזה. אם לא תהיה תשתית של דשא לא תוכל גם להסיר את הגדרות. תשים גדרות, אבל לא תוכל להסיר גדרות אם תרצה, אם לא יהיה דשא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל אין פה שטחים, זה לא שטחים, זו כיכר ציבורית. זה כמו שאתה אומר לי, היית עושה דשא בכיכר הבימה. זה לא עובד, זו כיכר.

מר עודד גבולי:

זהו, זו כיכר, זו לא יצירת אמנות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה מרחב ציבורי שהתפקוד שלו הוא שונה.

מר עודד גבולי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 30 -

בדיוק. נכון. אבל זו לא יצירת אמנות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כמו כיכר רבין.

מר ראובן לדיאנסקי:

אבל הוא סוחב אותך כבר למקום אחר עם האמירה הזאת, שזו לא יצירת אמנות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני יודע שהוא סוחב אותי, כאילו אני אשם בנזק. לא אני הבאתי את הכיכר למעלה ולא אני הבאתי את המזרקה הזאת. ואני לא בא בטענות לאף אחד.

מר אסף זמיר:

המזרקה, אנחנו מחויבים שהיא תהיה בעיר, אבל זה כמו גוטמן? יכולנו בתיאוריה לשים אותה בשוסטר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

התשובה היא שהחוזה מחייב אותנו ואנחנו חוזית,

מר אסף זמיר:

מחייב שהיא תהיה שם?

מר עוזי סלמן:

כן, בכיכר צינה דיזנגוף, כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני עונה לך בצורה מסודרת. חוזית אנחנו כבולים. מעשית אולי נמצא פיתרון.

מר ראובן לדיאנסקי:

אנחנו כבולים ever for או ש-49 או 25 שנה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 31 -

קריאה:

זה הרבה הרבה, ever .For

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא מסתכל מה יקרה בעוד 49 שנה.

מר ראובן לדיאנסקי:

אבל עברו כבר 25 שנה. כמה עבר כבר??

אדריכל יואב דוד:

נכון למהלך הזה, אתה צריך להשאיר את זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם לא בעוד 25 שנה.

גב' מיטל להבי:

יואב, אמרת שעוד לא נגמרו הפרקים של העיצוב האדריכלי. אבל רציתי רק להעיר שכמו שיש בשדרות רוטשילד גדרות קטנות כאלה, אם הכיכר היא כמו שהיא נראית בתמונות, היא תהיה מרחב להורים, ילדים וצריך שהכניסות יהיו ברורות. וגם התחום הזה שלא חוצים כביש במקום שלא צריך וכל זה, גם יהיה מוגדר.

אדריאל יואב דוד:

בסדר גמור, אין בעיה. גם זה יטופל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי שראה את השרטוט - זה קיים. זה מופיע, זה ישנו.

מר יהודה המאירי:

אני רואה בלוח הזמנים שלכם, ,2017 חסר שיתוף ציבור.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 32 -

אדריכל יואב דוד:

שיתוף ציבור שהיה לנו מעבר לכל מיני פרסומים, היתה קבוצה של פעילים ציבוריים, מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מרחב, נציגים מהרובע, שהגיעו לפגישה, קיבלו הסבר, וזה מה שעשינו בשלב הזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה שלא נעשה תהיינה התנגדויות. החוכמה היא, לאור העיתוי שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של go ,go/no לפי דעתי אנחנו צריכים ללכת ל-.go הנושא בשל לביצוע. לפני 5 שנים דנו כאן בהנהלה בעקבות סקר שערכנו בקרב הציבור. אני מזכיר לכולם, אז 61 אחוז מהציבור היה בעד הורדת הכיכר, 53 אחוז מהציבור אמרו שהיו רוצים לראות חנויות תחתיה. היום אנחנו נמצאים 5 שנים לאחר מכן, אנחנו רוצים לקדם את הפרויקט הזה, ומה שאנחנו יכולים לעשות זה לא חניון.

ישאל השואל – מדוע? כי בכל זאת עברו 5 שנים מאז. פרויקט ה-רק"ל נמצא בביצוע, כלומר, מערכת הסעת המונים הולכת ומתקדמת. אנחנו רוצים גם לקצר את הזמנים של העבודה. יש לנו גם עומס בלתי רגיל על ה-תב"ר ואנחנו רוצים להקטין את העלות. העלות תגיע רק עד 80 מיליון לעומת מה שחשבנו אז- 140-160 מיליון. ולכן, ההכרעה פה היא הכרעה של go .go/no אני אומר שגם במחיר של הפרעה לתנועה, לצורך העניין, התרומה למרחב הציבורי פה עשויה להיות מאד משמעותית. וביום שיתחילו לבצע ויבצעו, בוודאי אחרי שזה יסתיים, השאלות לגבי אם כך או אחרת ייעלמו. זה בדיוק כמו שקרה לנו בטיילת ובדוגמאות אחרות, שהתוצאה מדברת בעד עצמה. ואני חושב שיש משהו מאד נכון ובולט בעשייה הזאת של העדיפות של בני אדם על פני כלי הרכב. שאת התפיסה הזאת אנחנו מנסים לאט לאט להחדיר דרך הרבה מאד אלמנטים שמתבצעים בעיר בשנים האחרונות. הזכרתי את הרכבת הקלה, שבילי האופניים, הרחבת מדרכות והרבה דברים שקורים בשטח, שבסופו של דבר יביאו את העיר הזאת לאיכות חיים אחרת לגמרי לתושבים שרוצים, יכולים ומעדיפים לזנוח את הרכב הפרטי לטובת איכות חיים בעיר שמשמעותה, ותל-אביב יפו כדוגמא אולי, היחידה בארץ, של עירוניות אמיתית במובן הכי בסיסי שלה. וכיכר דיזנגוף, בהרבה מאד מובנים היא סמל. סמל לעשייה שנעשתה בעבר, שלקחו מרחב עירוני וציר עירוני של העיר והפכו אותו בעצם למחלף. הורדת הכיכר, יש לה אמירה, לדעתי חברתית, מאד חשובה. והיתר זה דיונים סביב הפרופורציות ועיצובים, כך ואחרת, במקום שבו כולם צודקים.

מר אסף זמיר:

משך העבודה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 33 -

מר יהודה המאירי:

יש פה תכנון של .2017 מה אחרי 2017?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הבטיחו לי שנה, והמשמעות היא שבאמצע שנת ,2017

מר מנחם לייבה:

שנה מרגע תחילת עבודה, יתחילו בסוף השנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סוף 2017 סיום עבודה. תאריך אחרון לסיום.

מר ראובן לדיאנסקי:

ומה זה צריך לעבור עוד סטטוטורית?

אדריכל יואב דוד:

קודם כל יגיע היתר בנייה. צריך אישור משרד התחבורה. פקיד היערות אישר – אנחנו צריכים לעבור בשלום את הסיפור של העתקת העצים. עשינו כל מה שצריך, אבל אתה יודע.

מר דורון ספיר:

מתי צריך לבוא לוועדה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בעוד חודשיים. גם זה הרבה.

אדריכל יואב דוד:

יהיה מוכן, אין בעיה.

מר עודד גבולי:

AHAED .GO

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 34 -

גב' מיטל להבי:

נתת לנו תמונה על שיתוף הציבור שנעשה פה. אתה יכול להגיד לנו כמה מילים על רבין? שני הפרויקטים האלה נקשרים בתודעה הציבורית ועל שני המקרים האלה אני מקבלת בו זמנית אמירות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

קודם כל, תמשיכי לשמוע, עד שלא יתחילו לעבוד תשמעי אמירות, ככה זה בחיים. אנחנו שומעים אמירות, כל חיי אני שומע אמירות כל הזמן. דרך אגב, גודל האמירה לא כגודל הכאב, לא כגודל מספר התומכים ולא כגודל העצומה שעומדת מאחורינו.

גב' מיטל להבי:

אני רק שואלת, רון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

באופן ענייני, אנחנו הולכים לעשות תערוכה במרכז עינב, שתציג את כל האופציות, תאפשר לציבור לבוא ולראות את כל הדברים, להביע דעות. נערך לזה.

אדריכל יואב דוד:

אפילו נזמין את המתחרים, כל אחד יתן כמה דקות,

מר ראובן לדיאנסקי:

יהיה אתר ייעודי עם אפליקציה.

אדריכל יואב דוד:

כן, והדובר יעשה משהו באינטרנט ואפשר יהיה להציג.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הפרויקט הזה, ממילא אין כוונתנו במהלך הקדנציה הזאת להתחיל אותו, אלא זה פרויקט שבסדרי העדיפויות שלנו הוא פרויקט להתחלת הקדנציה הבאה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ב בסיון תשע"ו ()28/06/2016

- 35 -

קריאות:

תודה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תודה רבה. אני מודה לכולם ונועל בזאת את הישיבה.

* * * הישיבה נעולה * * *

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת המועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העיריה