ישיבת הנהלת העירייה 24 - שנת 2022
| ראש העירייה | ר. חולדאי | השתתפו : | |
|---|---|---|---|
| ל. שפירא | ג. שרעבי | ח. גורן | וה"ה: א. זבולון |
| צ. ברנד | ר. לדיאנסקי | מ. להבי | א. הראל |
| ח. גורן | א. יוחנן וולק | ||
| וה"ה: מ. לייבה , ע. אברהמי , מ. גילצר , ש. רימון ברכה , ר. פרבר ,שוורץ ,א. בנימיני , ש. זינגר , ע. פרידלר, ש. ברדה , א. בסון , ע. אהרוני , א. וייסלברג צור , ר. פלאי , מ. ברוכשטיין א. כהן, ג. בן חורין. |
עיריית תל אביב - יפו
פרוטוקול ישיבות הנהלה
ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 2 -
סדר היום:
הפחתת מחירי השירותים העירוניים.
******************
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 3 -
64. הפחתת מחירי השירותים העירוניים:
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
שלום לכולם.
אני פותח את ישיבת ההנהלה.
כנראה שהשתנו סדרי עולם, רוסיה פלשה לאוקראינה, ואנחנו סוף סוף בישיבת ההנהלה יושבים באולם אחד, מקיימים ישיבת הנהלה ורואים עם מי אנחנו מדברים, גם זה שינוי גדול.
השנים האחרונות הביאו לידי הרבה דיון סביב הנושא של התייקרותה של העיר תל- אביב- יפו והיכולת של מעמד בינוני להתקיים בה. עסקנו בנושא הזה בקשר עם נושאים רבים וחשובים, כשבדרך כלל עסקו בנושא של דיור-גם להשכרה וגם בדיור לבנייה וקנייה. התהליכים האלה שעשינו ואנו עושים במגבלות הקיימות כיום במדינת ישראל, ערכיה וחוקיה, לא נותנים את פרותיהם מבחינת השפעתם ויכולת ההשפעה שלנו עליהם. יכול להיות שבעתיד, בכל זאת אותן תב"עות שהכנסנו בצפון העיר והמהלכים שאנחנו מכניסים לאט לאט יביאו לידי כך שאולי בכל זאת אפשר יהיה להגיד שהעיר הזאת מאפשרת אוכלוסייה מעורבת בדרך מסוימת. אבל במדיניות הקיימת שבה הנגישות לעיר היא בעייתית והרצון לחיות בה הוא גבוה - נוצרת האמרת מחירים של פירמידה שמדרך הטבע יוצרת, לאט לאט, בלי שאנחנו רוצים, השלמת איזשהו חזון אפוקליפטי של עיר רק לבעלי יכולת.
מי שמכיר את ערכי האישיים ואת מה שעשינו לאורך השנים בניסיון להתמודד מול הדברים האלה, בניסיון להביא לידי חקיקה שמאפשרת להיכנס ולפקח ולייצר רגולציה בתחום מחירי השכירות לדיור כפי שמקובל במדינות סוציאל דמוקרטיות אחרות בעולם, לא אחרות, כי אנחנו לא מדינה סוציאל דמוקרטית, הניסיונות האלה לא צלחו. גם הניסיונות להכניס לחוקי המדינה את האפשרות כן לערבב אוכלוסיות, כך שמנהל הבנק יוכל להיכנס בבוקר למכולת יחד עם עובדיו, ושהמורה יוכל לחיות יחד עם ההורים, כל הדברים האלה במדינת ישראל כפי שהיא היום, לדאבוני, במה שעושה הממשלה בהרבה מאוד היבטים, לא מצליחים לייצר שינוי מהותי, כולל העניין של לייצר אפילו נגישות כדי שאדם יוכל להגיע במהירות, בין אם הוא חי או עובד ברחובות, יכול להתנייד מהר בין רחובות לתל-אביב יפו.
לשמחתי, אנו כמועצה, אנו כהנהלה, כנראה גם עקב ניסיון החיים שלנו בעבר )כאשר מצבנו הכלכלי היה גרוע( זה יצר מציאות שההתנהגות שלנו הייתה התנהגות מאוד "שמרנית" כפי שאני קורא לה. שהשאירה את היד קפוצה והסתכלה כל הזמן על הסיכונים בבחינת מי שנכווה ברותחין נושף על לבן. במציאות הזאת, וכשהתברר לנו שאפילו ולמרות הקורונה סיימנו את שנת 2021 עם נתונים כספיים טובים, עם צפי לשנה הבאה עם יכולות כלכליות - אמרנו שבמציאות הזאת זה הרגע שבו ראוי לפתוח את היד. כשפותחים את היד עומדות מולנו לכאורה שתי אופציות: האחת היא להרחיב את מעגל השירותים הניתנים, והשנייה היא להוזיל את השירותים הניתנים. וחשבנו שיהיה נכון יותר
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 4 -
להוזיל את עלות הקיום במסגרת העיר שזכתה לתואר המפוקפק של "העיר היקרה בעולם", שמתפקידנו הוא להוזיל את החיים לתושבי העיר תל-אביב יפו במקום שבו אנחנו יכולים, באופן שישאיר את בה בני מעמד הביניים, משפחות עם ילדים, פלוס האוכלוסיות החלשות.
ומה שמונח כאן על שולחננו זה בעיקר הוזלה של השירותים הקיימים, עם , בשוליים, גם תוספות שירותים שלא נתנו בעבר )כמו למשל אבחונים למשפחות חסרות יכולת, שעקב חוסר יכולת הן מחכות לפעמים לשירות הציבורי, ועד שהם מאובחנים הילדים סיימו בית ספר...(.
התכנית הזאת שנדונה על ידי הצוות המקצועי והנהלת העירייה- החינוך, הקהילה, הרווחה וכן הלאה - מועלית כאן לדיון כדי שאנחנו נוכל לאשר ולהחיל אותה. וזו תכנית מאוד מאוד מאוד מרחיבה במובן הכלכלי. היא מאוד מרחיבה. אנחנו הולכים להשקיע בתכנית הזאת, כפי שאני ראיתי כאן זה מגיע ל-120 ומשהו מיליון שח' הוצאה עודפת.
יש בזה חידוש. מצד שני אני צופה רשויות אחרות ואחרים שיגידו: מדוע עיריית תל-אביב עושה מה שאחרים לא יכולים לעשות? וזאת שאלה שעולה לא פעם ולא פעמיים במסגרות כאלה ואחרות. ואני מקווה שאנחנו נדע לעמוד גם בתחומי ההסברה האלו.
אני מבקש, אם אפשר, להציג. התכנית תוצג כאן.
גב' ברנד פרנק:
מה המקורות התקציביים?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אנחנו נדבר על הכל.
)הצגת הדברים מלווה במצגת( אנחנו התחלנו בעצם בכך שהסתכלנו מה העירייה גובה מהתושבים. והעירייה גובה מהתושבים בחינוך, קהילה ושירותים חברתיים סדר גודל של 400 מיליון שח' מלמטה, בגדול ככה. ועברנו בעצם על כל השירותים שהעירייה גובה, ואנחנו לא מדברים על אגרות ולא על מס, גובים משהו שהוא תעריף. ועברנו אחד אחד וניסינו לראות איך בסופו של דבר להוזיל את עלות הקיום, כשמה שהוביל אותנו זה קצת דיפרנציאציה או דיפרנציאליות בין צפון ודרום, כשכבר הדרום מראש נמצא ברמת סבסוד מאוד מאוד גבוהה, אבל עדיין הוספנו על זה.
מעבר לזה, ראינו שירותים שנהנים מהם תושבים, אבל שירותים שהם ערכיים, כמו למשל שירותי מוזיקה שמראש עולה מחיר גבוה לשיעורים פרטניים, לשיעורי מוזיקה, ואנחנו רוצים עדיין שבדרום כן יוכלו לקחת יותר שיעורים מהסוג הזה, אז נתנו לזה טיפה יותר.
ציין ראש העיר את הסיפור של האבחונים, שהם יקרים מאוד וזה מחסום בפני הרבה הורים. וכך אנחנו עבדנו על כל התעריפים, והנה מה אנחנו ממליצים.
אנחנו נתחיל עם חינוך.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 5 -
הצהרונים, אנחנו מדברים עכשיו על תעריף שנתי.
אנחנו מדברים על תעריף צהרונים בצפון העיר ומרכז העיר כולל קייטנות קיץ, עשינו את זה ביחד, איחדנו את הצהרון וקייטנת קיץ. התעריף שנקבע בחוק זה 11,572 שח'.
קריאה:
זה גני ילדים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אנחנו מדברים על גני ילדים, התחלתי בגני ילדים.
צהרונים בצפון ומרכז העיר כולל קייטנות קיץ של גני ילדים.
בצפון ומרכז העיר תהיה הנחה של %,25 זה הנחה לילד בצהרונים בצפון ומרכז, כולל קייטנות קיץ של גני ילדים, זה מסתכם ב-2,875 שח'.
גב' ברנד פרנק:
זה חודשי?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה שנתי.
גב' ברנד פרנק:
אבל זה כולל את הקיץ, אתה אומר.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אמרתי שאיחדנו את הצהרון ואת קייטנת הקיץ. למה עשינו את הצהרון וקייטנת קיץ ביחד? כי בדרום זה עובד אחרת, המחיר הוא ביחד, אז עשינו שזה יהיה על בסיס שווה, שנבין איפה הצפון ואיפה הדרום.
מר שפירא:
איפה מזרח העיר?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
דרום. מזרח העיר זה דרום.
צהרונים בדרום העיר, במזרח וביפו, כולל קייטנות קיץ:
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 6 -
התעריף של משרד החינוך הוא אותו תעריף. תעריף עירוני קיים- כבר מראש יש הנחה של יותר מ-
2,000 שח'. והתעריף העירוני המוצע זה %40 הנחה. זה אומר , לעומת מה שהם שילמו זה 3,740 שח' פחות, ולעומת התעריף הפורמלי-הרשמי שהיה אמור להיות זה חסכון של יותר מ-6,000 שח'.
כי צריכים לזכור שאנחנו מדברים על תעריף יותר נמוך ועליו %,40 זה יותר מאשר ההנחה בצפון העיר, וזה מתוך התפיסה החברתית של צמצום פערים, כך שבסופו של דבר הדברים הם שאחד מוסיף לשני.
מר גורן:
אתם תשלחו לנו את המצגת הזאת?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
כן.
אנחנו נשלח את המצגת, אין בעיה.
אני עובר עכשיו לבתי הספר ואני מתחיל עם כתות א- ו-ב'.
בצהרונים בצפון ובמרכז העיר התעריף של משרד החינוך, כמו שאתם רואים, הוא .7,660 זה גם התעריף העירוני הקיים, לכאורה הרגולציה קבעה את זה, החוק קבע את זה, ועל זה אנחנו עושים הנחה של %,25 שזה כמעט 2,000 שח', זה 1,915 שח'.
צהרונים בצפון ובמרכז כתות ג':
תעריף משרד החינוך זה 9,160 שח', זה גם התעריף שלנו היום. אנחנו מציעים גם כאן הנחה של %,25 שזה חסכון של 2,290 שח'.
בדרום העיר וביפו יש תכנית יום ארוך בעצם, לכתות א-ג', כלומר הצהרונים זה יום לימודים ארוך, והעלות שם היא עוד הרבה הרבה יותר נמוכה, היא בין 1,700 שח' ל-3,500 שח', שזה בכלל סבסוד חריף מאוד, ובזה אנחנו לא נוגעים, אנחנו משאירים את הדבר הזה- יום לימודים ארוך.
חשבנו במה אפשר עוד להקל על תושבים, ובעצם אחד הדברים שמחליף שיעורים פרטיים, זה לא אחד לאחד, זה מרכזי הלמידה. מרכזי למידה, אם היינו הולכים עכשיו נניח 7-8 שנים אחרונות, כמה היו לנו? 4 אולי, ,5 משהו כזה.
מר שרעבי:
.4-5
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 7 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
חמישה מרכזים. והבנו את החשיבות של העניין הזה על ידי כך שבסופו של דבר יודעת כל משפחה כמה עולים שיעורים פרטיים. אנחנו מדברים על שיעורים שנעשים בקבוצות, עד ,5 3 ילדים עד 5 ילדים במכסימום, כשבעצם זה ממש, אפשר להגיד- שיעורים פרטיים או כמעט פרטיים.
אנחנו הולכים להקים עוד 17 מרכזי למידה, בנוסף ל-12 הקיימים. חלק כבר תקצבנו אותם במסגרת תכנית העבודה, 10 תקצבנו במסגרת תכנית העבודה של ,2022 וחלק אנחנו נוסיף עכשיו, זה אומר שנגיע לפריסה מאוד מאוד רחבה של מרכזי למידה,
מר לדיאנסקי:
יהיו 30 מרכזים לשיעורים פרטיים?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
יהיו 29 מרכזים לשיעורים פרטיים.
מר לדיאנסקי:
לא יותר פשוט ללמד טוב יותר בבית הספר?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לא. זה עדיין שיעורים פרטיים, זה עדיין קבוצות קטנות, עדיין זה קבוצות של ,3 4 ומכסימום 5 ילדים, ועדיין זה לא ניתן לכלל הציבור.
גב' ברנד פרנק:
בכמה תלמידים אנחנו נוגעים היום במרכזי הלמידה?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
את יודעת להגיד שירלי כמה ילדים היום, לפני הגידול?
גב' ברנד פרנק:
בכמה אנחנו נוגעים היום ולכמה יביא הגידול?
גב' רימון ברכה:
יש בממוצע 150 ילדים בבית ספר- במרכז למידה.
גב' ברנד פרנק:
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 8 -
ואם יש לך 17 בתי ספר זה 150 כפול 17?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לא. עדיין אין .17 עכשיו נפתחים.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
היום יש .12
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אנחנו הוספנו עוד ,10 יש היום .12 חלק נוספו בתוך תכנית העבודה, אנחנו מוסיפים על ה-12 הקיימים כך שבסופו של דבר נגיע ל-29 מרכזי למידה. בכל מרכז למידה יש 150 ילדים בערך, תעשו את המכפלות.
גב' ברנד פרנק:
זה בתכנית העבודה הזאת? של 2022?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
,2022 עכשיו, מדברים עכשיו.
גב' ברנד פרנק:
גם התוספת?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
התוספת זה לעכשיו, ל-.2022
רק שתבינו לגבי המחירים, חלק כאן הם הורים והם יודעים בדיוק מה המחירים, זה בין 150 שח'
ל-200 שח' לשיעור פרטי.
גב' ברנד פרנק:
נכון.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
שיעור פרטי של שעה אקדמית, 50 דקות יותר נכון.
התעריף העירוני בצפון זה 100 שח' ל-16 שעות. 100 שח' ל-16 שעות זה כלום לשעה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 9 -
מר שרעבי:
מנחם, כשאתה אומר צפון זה צפון ומרכז.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
צפון ומרכז, כן. צפון זה מרכז, מרכז וצפון.
מר שרעבי:
זה לא רק צפון.
גב' רימון ברכה:
רק להגיד, זה ממש בכל התיכונים כמעט בעיר. 29 מרכזים זה כמעט כל התיכונים בעיר, מ-ז'
עד יב', בכל המקצועות פעמיים בשבוע.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
100 שח' זה יותר מחיר סימלי, זה כלום.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
מחיר רצינות.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
דמי רצינות, זה כלום לשעה. בדרום משלמים 100-120 שח', זה מה שאנחנו יודעים, זה לא מספר מדויק, זה מה שאנחנו פחות או יותר יודעים, ואנחנו מורידים את זה ל-45 שח', שזה באמת גרוש וחצי לשיעור.
מר גורן:
אנחנו יודעים להביא מורים לכל הדבר הזה?
גב' ברנד פרנק:
בדיוק, זו שאלת השאלות.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
כל מה שכתוב כאן הוא נכתב כי אנחנו יכולים לעשות את זה. השאלה היא נכונה לכל מה שכתוב כאן. כל מה שכתוב כאן אנחנו יכולים לעשות.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 10 -
גב' רימון ברכה:
במרכזי הלמידה שכבר נפתחו ופועלים- יש לנו מורים בכל מרכזי הלמידה. בשעות אחר הצהריים יותר קל לגייס מורים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
כן. תוספת שכר.
מר שפירא:
כמה תלמידים יש לנו בכלל מ-ז' עד יב' בכל העיר?
גב' רימון ברכה:
.24,000
מר שפירא:
וזה יגע ב-4,000 ומשהו.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לא כולם צריכים.
מר שרעבי:
לא כל מי שמגיע לבית ספר צריך תגבור.
מר שפירא:
זה %.25
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה מספר גדול. עדיין יש הורים שיעדיפו את השיעורים הפרטיים, כי יש להם כסף, כי אני לא יודע מה.
זה דבר אחד.
גב' רימון ברכה:
רק להגיד שעל זה יש גם תגבורים בחמד"ע, בפיזיקה ומתמטיקה, שגם את זה אנחנו מממנים.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 11 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה בנוסף.
מר שפירא:
זה המון, זה %.25
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
%25 צריכים עזרה בלימודים.
גב' ציפי ברנד:
כן, בתיכון צריכים, חד משמעית.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
עוד תוספות, אפשר להגיד שזה תוספות, אפשר להגיד שזה גם תוספות ייחודיות.
גב' יוחנן וולק:
מנחם סליחה, יש לי רק שאלה אחת: נווה שרת?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
נחשב דרום.
גב' יוחנן וולק:
,OK תודה.
גב' ברנד פרנק:
אגב, גם מרכז העיר, זה לא דרום, צריך גם להתחיל לכתוב.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אנחנו יודעים מה זה מרכז העיר.
גב' ברנד פרנק:
מרכז העיר מאופיין ברב גוניות.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 12 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
נכון. אבל מרכז העיר הוא מרכז העיר. אנחנו לא יכולים לעשות אבחנה.
אני אגיד הערה שהיא נכונה לגבי כל המצגת. יש שתי גישות לגבי הנחות. האחת היא גישה שהיא אולי גישה נכונה , אבל היא בעייתית וגם עתירת משאבים, וזה לבדוק עניינית סוציו-אקונומית כל משפחה: הכנסה, בעלות על דירה, בעלות על רכב, לא נצא מזה.
מר שרעבי:
תלושי שכר.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
תלושי שכר וכך הלאה, אני אומר- לא נצא מזה.
אני אומר שוב, הגישה כאן היא שגם באזור היותר עשיר מבחינה סוציו-אקונומית, בממוצע, וכשאנחנו מדברים על כל דבר, בדרום יש גם אנשים עשירים, בצפון יש גם אנשים עניים, הממוצע ברור. בצפון הממוצע הסוציו אקונומי גבוה, בדרום הממוצע נמוך. זה לא אומר עכשיו לגבי פרט כזה או אחר, הוא נהנה ממיקומו. אנחנו לא נכנסים עכשיו. כי המשמעות, אם היינו עושים את זה על פי מצב סוציו-אקונומי בעיר כמו תל-אביב יפו, אז לכאורה לא הייתה הצדקה לחלק גדול מהדברים האלה לגבי חלק גדול מהתושבים. מה שאנחנו בסופו של דבר עשינו, עשינו את הדיפרנציאציה דרך זה שגם למרות שזה בצפון ובמרכז, עדיין זכו להנחות משמעותיות- כפי שראיתם עד עכשיו.
מעבר לזה, בעצם החיסכון לגבי לימודי קיץ:
יש כאן רעיון של מינהל החינוך למסיימי כתות ו' ו-ז', לעשות לימודים בשפה האנגלית בקיץ.
מר שרעבי:
זה הסאמר סקול?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה עוד לא סאמר סקול שאנחנו מדברים.
גב' ברנד פרנק:
זה היה מוצלח.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לימודים במשך שבועיים, 6 שעות ביום, באנגלית. זה בתכנות, מתמטיקה ואמנות. ובעצם התעריף העירוני הוא 910 שח', אנחנו נוריד את זה ל-300 שח' במרכז וצפון, ול-100 שח' באזור הדרום ויפו,
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 13 -
כמובן גם במזרח, זה אומר להוריד את המחיר לחלוטין. זאת אומרת, לאפשר כמעט לכל ילד בתחום הזה לעשות את לימודי הקיץ, תגבור והכנה.
אותו דבר הכנה לכתה א', זה אותם תעריפים.
בעצם אנחנו באים ואומרים, גם למסיימי כתות ו-ז', גם לילדי גן חובה -בהכנה לכתות א', בעצם לאפשר להם את הפעילות כמעט בחינם.
דבר שהוא מאוד אטרקטיבי ומאוד זכה באמת להרבה מאוד הענות וכך הלאה זה מחנה מנהיגות והעצמה. זה לעולים לכתה ט'. 10 ימים כולל לינה וסוף שבוע, בלי טלפונים, עם הרבה מאוד תכנים מנהיגותיים. בשוק הפרטי זה עולה, בשוק פרטי ממוסד, כלומר כשאתה בא עם קבוצה גדולה של אנשים- 6,500 שח'. אם תבוא באופן פרטני, לפי דעתי זה משהו כמו 10,000 שח'. 10,000 שח' עולה מחנה קיץ כזה. התעריף העירוני של ה-CAMP הזה היה 5,000 שח', עשינו את זה בשנה קודמת, אנחנו עכשיו מדברים על הגדלת הכמות והורדת העלות. זה אומר 1,500 שח' לילדים מהמרכז והצפון, יש 900 ילדים. אגב, יש גם את המיון שנעשה על ידי מנהלי בתי הספר, לא כל אחד מתאים לזה אבל זה 900 ילדים. בדרום, שהוא כמובן יותר קטן מבחינת כמות הילדים, זה 350 שח' ל-10 ימים מלאים, איכותיים, מנהיגותיים, שזה בעצם חסכון של %,93 כלום, בדרום העיר זה כמעט חינם. זה מחנה מדהים, מדהים! אני מניח שתהיה כאן הרשמה.
גב' ברנד פרנק:
מה זה? מי זה בשוק הפרטי? איזה ספק?
גב' רימון ברכה:
קיממה. אנחנו עושים מכרז. יש כמה ספקים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
וגם לילדי הצפון חסכון מאוד גדול.
טיפול מאוד חשוב- הפרח בגני, שהתחיל עם איזה תרומה, הגיע למצב שאנחנו בעצם מרחיבים את זה בצורה משמעותית.
גב' יוחנן וולק:
זה אומר שיד אליהו ייפתח?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אנחנו מקטינים את העלות, התכוונתי להגיד. אנחנו מקטינים את העלות. התעריף- מ-300-350 שח' שזה מה שעולה טיפול פרטני השוק, מורידים את זה ל-15 -30 שח'. זה התעריף.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 14 -
ובסדנא משפחתית אתם רואים את המחירים, במקום 2,400 שח'-בין 50 ל-100 שח'. זה בעצם כמעט חינם.
במסגרת תקציב 2022 אני לא זוכר, נתנו לזה עוד גידול בכמויות?
גב' רימון ברכה:
בטח.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
בצורה משמעותית.
גב' רימון ברכה:
בצורה משמעותית מאוד.
גב' יוחנן וולק:
שירלי, מה עם הבקשה?
גב' רימון ברכה:
יד אליהו לא אושר בתכנית העבודה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אבל הגדלנו את הכמות במקומות שאנחנו חושבים שזקוקים לזה.
גב' רימון ברכה:
בתכנית העבודה של 2022 נוספו 7.5 מליון שח'.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אני אומר שוב, אי אפשר, צריך לעצור באיזושהי נקודה.
לגבי האבחונים הפסיכודידקטיים דיברתי.
זה היה עניינו של כל פרט ופרט. אנחנו יודעים שהרבה מאוד משפחות שהן במצב סוציו-אקונומי נמוך הדבר הזה היה חסם מפני שליחת הילד לאבחון, וזה גורל לא טוב להרבה ילדים. אנחנו
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 15 -
מעריכים שהביקוש הוא פחות או יותר מה שאנחנו מציעים כאן, אנחנו עושים את זה כמעט חינם.
100 שח' זה רק דמי רצינות, במקום 3,000 שח'- שזה מה שעולה התעריף העירוני. עירוני. לא עירוני זה עולה עוד יותר. לשלם 100 שח' ולקבל את האבחון הזה ברמה הכי גבוהה שיש.
במקביל, ביפו, גם על רקע כל מה שעברנו ביפו וכך הלאה, אנחנו מגדילים בחינם, לכלל בתי הספר העל יסודיים ביפו , פעילות העשרה וחוגים, כולל ארוחת צהרים עד שעה ,18.00 כדי למנוע את ההסתובבות של ילדים, לחזק את הילדים. באות הרבה מאוד משפחות לא פשוטות, וזה דבר שתוקצב כבר בתכנית העבודה של .2022
גב' יוחנן וולק:
אני רק רוצה להעיר על העניין הזה של האבחונים שזה דבר מבורך ביותר, רק לסנכרן את מינהל החינוך עם מינהל הרווחה. יש את הקרן של מוטי יחד עם העירייה, שם אנחנו נותנים סבסוד של האבחונים למשפחות יחידניות.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אנחנו נסנכרן את העניין הזה יחד עם הקרן.
גב' יוחנן וולק:
תודה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
גמרתי את החינוך, אני עובר עכשיו לקהילה:
חוגים ל-10 חודשים, זה מה שמקובל כשנת החוגים.
התעריף העירוני הקיים בצפון הוא 1,800 שח' לשנה, אנחנו מציעים הנחה של %25 שזה חסכון של 450 שח'.
בדרום, חוגים לילדים עולים 1,400 שח' לשנה, אנחנו מציעים כאן הנחה של %,40 זה אומר חסכון של 560 שח' לילד. במשפחה שיש לה כמה ילדים, זה כמובן גדל, ועוד הנחה מיוחדת לכמות ילדים.
לגבי מבוגר, בצפון עולה ,1,900 %25 הנחה- 450 שח' חסכון.
בדרום- 1,500 שח', %40 הנחה, חסכון של 600 שח'.
אני רוצה להזכיר דבר חשוב, שתדעו. מעבר להנחות, ההנחות העירוניות לקשישים – שזה %,50 לנכים-שזה %,50 לחיילים שזה %,50 זה מעבר למחיר של ההנחה. זאת אומרת, אם הוא צריך לשלם בדרום 840 שח' והוא קשיש, הוא ישלם חצי מזה. הוא שילם בעבר 700 שח', הוא ישלם 420 שח'.
מר שפירא:
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 16 -
כפל מבצעים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
כפל מבצעים, בדיוק.
ואותו דבר לגבי חד הוריות. זה רק דוגמא. חד הוריות מקבלות %25 הנחה, נכון? %25 או %33?
גב' יוחנן וולק:
%25 הנחה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
ההנחה תהיה כפל הנחה, כלומר מהמחיר הנמוך עוד %25 על היותה חד הורית, זה רק במרכז העיר ובצפון כי בדרום זה כבר משוקלל בפנים מראש, והמחירים כבר מגיעים כמעט לרצפה.
אם אני מדבר על חוגים פרטניים, חוג מוזיקה פרטני, ומאוד חשוב לחזק את הכשרון של הרבה מאוד ילדים שקשה מאוד להוריהם לשלם את התעריפים. אם בצפון התעריף העירוני הוא 6,000 שח', לפרטני, כלומר אחד על אחד, אנחנו נותנים %25 הנחה, זה 4,500 שח', זה חסכון של 1,500 שח'.
גב' ברנד פרנק:
זה רק בנווה שרת וביפו? זה בשני המרכזים?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
במרכזים של העירייה.
גב' ברנד פרנק:
לא בקונסרבטוריון.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אם זה בדרום, בדרום יש גם הרבה מאוד חוגים פרטניים במרכזים קהילתיים.
גב' ברנד פרנק:
בשטריקר, נגיד?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 17 -
בשטריקר זה לא.
קריאה:
למה?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
שטריקר זה עמותה, זה לא אנחנו.
בדרום זה עולה פרטני 4,000 שח', %40 הנחה זה חסכון של 1,600 שח'. להערכתנו זה יכול להביא הרבה ילדים שהיום נמנעים מפרטני, לקבל שיעורים פרטיים.
בקבוצתי, אתם רואים את המספרים, מ-2,100 שח ' ל-1,575 שח' בצפון.
ובדרום- גם %40 הנחה, חסכון של 560 שח'
חוג מוזיקה זוגי, ואתם מבינים מה זה חוג מוזיקה זוגי.
מר שרעבי:
זה פרטני לשניים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
%25 הנחה שזה חסכון של 900 שח'. ובדרום חסכון של 960 שח'.
חוג לשעתיים, יש חוגים שהם לא שעה, הם שעתיים, כמו ג'ודו, כמו ריקוד, מחול, שעתיים, לא שעה. כאן התעריף העירוני בצפון הוא 2,520 שח', הוא יורד ב-%,25 ב-630 שח'.
בדרום – %40 הנחה, חסכון של 784 שח'.
קאונטרים קהילתיים שלנו:
למבוגר יחיד, בצפון, במחירי הצפון, צפון ומרכז, 4,500 שח', אנחנו עושים %15 הנחה, זה מגיע להנחה של 675 שח'.
בדרום. אגב, בדרום לכאורה המחיר הוא 2,890 שח' אבל המחיר האמיתי שהוא לא מסובסד או כמעט לא מסובסד היה אמור להיות 4,500 שח', הוא משלם 2,167 שח', זה %25 הנחה, זה הנחה של 722 שח' בגדול מהתעריף של היום.
גב' להבי:
מי שכבר שילם?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
יקבל חזרה, מה-1 במרץ. תאשרו את זה מה-1 במרץ, מה שנצטרך להחזיר- נחזיר.
מר שרעבי:
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 18 -
אני חייב להעיר הערה וזה חשוב:
הקטע הזה של החזרות יוצר מהומות. מה שצריך לעשות זה, בפעילות הקיץ משלמים בנפרד, לכן צריך לשריין את הכסף לפעילות הקיץ. הקטע של ההחזרות יוצר אנדרלמוסיה, תבינו את זה, זה עושה לנו מהומות במרכזים הקהילתיים. החזרות של כספים זה דבר מאוד בעייתי, זאת מלחמה.
לכן אני אומר- לשריין את הכסף לקיץ ולהוזיל את הפעילות.
גב' יוחנן וולק:
מבוגר לא משתתף בפעילות בקיץ.
מר שרעבי:
אני לא מדבר על מבוגרים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אנחנו נחיל את זה ב-1 במרץ. אם יש משהו שאפשר לקזז לגבי העתיד, נקזז, אם לא- אנחנו נעשה את זה בצורה מסודרת, נתארגן לזה, שלא יתנפלו וכך הלאה.
מר שרעבי:
בדיוק.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
נתארגן לזה, ברור שזה דורש התארגנות.
גב' פרבר:
בכל מקרה המערכות שלנו לא תומכות, זה ייעשה ידני, זה יקח זמן, ומי שירצה יקבל כסף.
מר שרעבי:
עברנו את זה בתקופת הקורונה, בסגרים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זוג פלוס: 2 בצפון התעריף העירוני זה 10,700 שח', הנחה של %15 זה 1,605 שח'.
קאונטרי בדרום-,5,940 הנחה של 1,485 שח', זה יוצא 4,4,55 שח'.
תסתכלו בעצם , בדרום ובמזרח התעריף האמיתי היה אמור להיות 10,700 שח', ובסוף משלמים %60 פחות. זה הסובסידיה היום.
מר גורן:
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 19 -
יצטרכו עוד 10-15 קאונטרים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה בסדר. יש לנו יכולת לקלוט.
בקאנטרי כאן ברמז ארלוזורוב,
קריאה:
אין מקום.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אין מקום.
כאשר התחלנו חשבנו שיהיו מכסימום 3,500 הגענו ל-5,000 היום ויש עוד מקום לעוד .1,000 אנחנו נגיע ל-.6,000
גב' יוחנן וולק:
אומרים שיש רשימות המתנה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
יש רשימות המתנה של קרוב ל-,2,000 ,3,000 ולאט לאט, אנחנו כל פעם בודקים איך זה נראה עם עוד כמה מינויים.
גב' ברנד פרנק:
אין מקום.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אמרתי שיש מקום? אמרתי שאין מקום. רשימת ההמתנה היתה 4,000 איש, 5,000 איש. אנחנו מקטינים את רשימת ההמתנה על ידי כך שאנחנו בודקים לראות שאחרי שאנחנו מעלים כל פעם בעוד כמה מאות השירות לא נפגע. ולאט לאט אנחנו מוסיפים. התחלנו ב-,3,800 הגענו כבר ל-
,4,000 אחרי זה -4,500 והגענו ל-.5,000 עדיין ברשימת המתנה יש עוד ,2,000 ,3,000 משהו כזה.
מתוך ה-,3,000 אחרי שנגמור את התקלה שיש לנו כאן עם הנזילות אנחנו כנראה נוסיף עוד 1,000 מנויים, כך שרשימת ההמתנה תהיה, במקום ,3,000 ,2,000 כמות המינויים תהיה ,6,000 אבל המחיר יהיה יותר נמוך.
שימו לב, דיברנו על סבסוד בדרום.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 20 -
חדרי כושר במרכזים קהילתיים: התעריף לנוער בצפון זה 2,220 שח' ונוריד את זה ב-255 הנחה,
ב-555 שח'.
בדרום התעריף מראש יותר נמוך, 1,500 שח' ונוריד אותו ל-900 שח', חסכון של 600 שח'.
מבוגר: תעריף עירוני קיים הוא בצפון 2,880 שח', %25 הנחה, יורד ל-2,160 שח'.
גב' ברנד פרנק:
יש לי בקשה, ואני מדברת על הקאונטרים העירוניים. יש שם עיוות בתעריפים, ואני כבר איזה שנתיים מנסה לדבר גם עם יורם ענבל אצלך, גם עם התעריפים, גם עם רענן, זה לא נפתר, כל פעם אנחנו דוחים את זה לפעם הבאה. אין שם התייחסות.
מבחינת התעריפים העירוניים, ואני חקרתי את זה, יש שם זוג, יש שם משפחה, יש שם צעיר, יש רובריקה של צעיר- שזה מגיל 18 עד ,35 אין רובריקת נוער. למשל, אני רשמתי את הבת שלי לבד, אני משלמת לה תעריף מבוגר, לילדה בת .15 זה לא רק היא, זאת אומרת, אין בכלל תעריף של נוער. ואני מנסה במשך למעלה משנה וחצי שנתיים , תשאלי את יורם, ואנחנו לא מצליחים לפצח את זה- למה הסיפור הזה לא נפתר . לא יכול להיות שנוער ישלם תעריפי מבוגר.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
למה לא?
גב' ברנד פרנק:
יותר מצעיר?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
נוער יש לו הורים.
גב' ברנד פרנק:
מר זה הורים? נוער שנרשם לבד.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
כשיש לך ילדה שאת שולחת אותה בגיל ,14 את המממנת, לא הילדה. את גרה בצפון, זה שאת לא הולכת זה לא אומר שהילדה שלך לא צריכה לשלם כמו מבוגר?
גב' ברנד פרנק:
למה צעיר? זה בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו- על הורדת יוקר המחייה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 21 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אני מסביר לך את ההיגיון, את ההיגיון שלנו.
צעיר כבר משלם בעצמו. צעיר, סטודנט, חייל,
גב' ברנד פרנק:
הנוער משתמש בעצמו, ילדים בני .15
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אם יש ילד-הוא לא משלם את הכסף לעצמו, ההורים משלמים.
גב' ברנד פרנק:
א. יש גם היום בני נוער שמשלמים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
יש הכל. יש הכל, יש גם אנשים בגיל 40 שההורים מממנים אותם.
גב' ברנד פרנק:
אני חושבת שאנחנו צריכים,
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
בסדר, הבנו, זו דעתך, זה בסדר.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
ציפי, ההורה משלם לילד, הצעיר משלם לעצמו בדרך כלל. זה ההבדל.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
אין פה אחדות דעים בכל דבר.
גב' ברנד פרנק:
זה כמו הוויכוח על המרתון.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
זה כמו הוויכוח על המרתון.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 22 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
בדיוק. מי שמשלם זה ההורה ולא הילד.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
לכל אחד יש דעה.
גב' ברנד פרנק:
בסדר. אבל אתה רוצה להוזיל עלויות, אז אני מזכירה לך שיש רובריקה של בני נוער.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אני מוזיל, הנה. את אומרת- אתה לא מוזיל יותר.
גב' ברנד פרנק:
אבל נוער לא בהכרח צורך באותו מקום שבו ההורים שלו בהכרח צורכים את השירותים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה לא רלבנטי איפה הוא צורך, ההורים שלו משלמים עבור הנוער. מה זה משנה?
גב' ברנד פרנק:
הוא משלם תעריף של מבוגר.
מר שרעבי:
והיום אנחנו מורידים את התעריף.
גב' ברנד פרנק:
אפילו אי אפשר לקבוע שבני נוער יהיו כמו צעיר לצורך העניין?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
הרעיון אומר שצעיר משלם בעצמו, וילד, נער, נערה- משלמים הוריו.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
אנחנו מורידים למשפחה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 23 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
בדיוק. מה זה משנה אם האבא צורך, או האמא צורכת, או הילד צורך.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
אני לא שולט על מי הולך, אנחנו מורידים למשפחה.
גב' ברנד פרנק:
אבל המשפחה לא הולכת.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
אני לא יודע מי הולך.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
מה זה משנה.
גב' ברנד פרנק:
בחשמונאים למשל- תלמידי עירוני א'.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
מה זה משנה? זה לא משנה.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
מרוויחה המשפחה. אי אפשר לעשות דיוק כזה.
גב' ברנד פרנק:
זה לא דיוק, זה תעריף נוער.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
דבר מאוד חשוב שעשינו ושלא היה עד עכשיו, לגבי משפחה עם צרכים מיוחדים, שאגב נגדיר צרכים מסוימים ברמות מסוימות. מעבר לכל ההנחות שאמרנו- %40 ו-%,25 תקבל הנחה נוספת של עוד %.30 זה עניין ערכי. משפחה, כולל עשירה, עם ילד עם צרכים מיוחדים.
מר גורן:
גם לקאונטרים?
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 24 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לכל דבר. אנחנו מדברים כאן על הקאונטרים, במקומות אחרים יש עוד הנחות, על הקאונטרי אני מדבר.
הרעיון אומר דבר כזה: משפחה עם צרכים מיוחדים, כולל כאלה שידם כן משגת, העלות לפעמים
יכולה להגיע ל-10,000 שח'- הוצאות עודפות של ילד עם צרכים מיוחדים. זה הוצאות אדירות.
אנחנו בסופו של דבר באים ואומרים- כאן העניין הוא עניין ערכי, מעבר לכל מה שאנחנו נותנים לכולם, למשפחות עם צרכים מיוחדים ניתן משהו נוסף. כמובן, זה לא לכל לקות, כי צריך לשים את הגבול, אנחנו נגדיר את זה בצורה מדויקת-איזה לקות, הכוונה שלנו היא יותר להתייחס ללקות שמוכרת על ידי ביטוח לאומי כנכות. זה לא כל לקות, יש בעיות קשב וריכוז, בעיות כאלה, בעיות אחרות, אנחנו ננסה להגדיר את זה טיפה יותר מדויק. אנחנו כותבים את זה כאן באופן כללי, אנחנו ננסה לדייק את זה, הרעיון שלנו הוא לתת להם מעבר.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
יש חשיבות עצומה להיעזר בקריטריונים שהוגדרו על ידי המדינה.
מר גורן:
אחוזי נכות.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
לכן הוא אמר את זה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
חדרי כושר דיברנו.
גב' להבי:
מנחם, כמה חדרי כושר פרטיים יש בעיר?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אני לא יודע, יש עשרות.
גב' פרבר:
יש חמישה שהם לא בתוך קאונטרים.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 25 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לא, היא מדברת על פרטיים.
גב' להבי:
אני מנסה להבין מה זה יגרום לשוק הפרטי.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לגבי שירותים חברתיים: תעריף א' – זה מרכז וצפון . במועדוני קשישים משלמים 700 שח' לשנה,
אנחנו נוריד את זה ב-%,50 כלומר נוריד את זה ל-350 שח' בשנה , זה אומר בערך 30 שח' לחודש.
בדרום משלמים 500 שח' לשנה ואנחנו נוריד את זה גם ב-%,50 ישלמו רק 250 שח'. וזה כולל גם שני חוגים. 250 שח' לשנה זה כלום וחצי.
לגבי שירותים חברתיים: יש לנו שורה ארוכה של פעילות חינמית. כאשר אתה נותן חינם סדנאות
לייעוץ הנקה או מעגל וסדנאות הורות, ליווי התפתחות, החייאה ובטיחות ילדים, כל הדברים האלה עולים הון עתק למשפחות. ואנחנו כבר בתכנית 2022 הוספנו %67 די לתת בטיפות חלב וב-6 מרכזי הורים לילדים את הטיפול הזה חינם לשורה ארוכה מאוד של משפחות, ואנחנו נגדיל את זה TIME .BIG TIME .BIG
אנחנו נגדיל את פעילות דיגיתל על כל שלל המגוונים שלו. צריך לזכור שלדיגיתל ודיגטף שזה המועדונים הגדולים, ודיגידוג- שזה יותר קטן, מוסיפים עכשיו שני מועדונים תחת המשפחה שנקראת דיגיתל, שזה דיגיתל נגיש, לאוכלוסיה של המשפחות המיוחדות, ודיגיתל 60 פלוס, שזה לאנשים מעל גיל 60 פלוס.
גב' יוחנן וולק:
אין דיגיתל לעסקים?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה מעבר. עסקים זה עסקים, אנחנו מדברים על משפחות.
הפעילות הזאת נוגעת למאות אלפי נקודות, פעימות של פעילות. מאות אלפים בשנה. והמאות אלפים האלה יהפכו למליונים. מליונים בשנה יהנו משירות חינם או כמעט חינם. אני אומר- חינם או כמעט חינם. אם זה הצגה- זה יהיה המחיר הכי נמוך בשוק. אם זה פעילות חוגית כזו או אחרת- היא תהיה כמעט חינם, וזה אומר שהרבה מאוד, עשרות אלפי תושבים נהנים מהעניין הזה. וכמובן, במסגרת הפעילות שלנו אנחנו ננסה, אותם אלה שלא חברים בדיגיתל, במועדון הראשי, אנחנו ננסה להנגיש להם את הדבר. נשקיע בזה כסף כדי שביפו ובדרום העיר- אוכלוסיות שהיום הדירו את עצמן, הרי זה חינם וכל תושב זכאי לזה, אנחנו משתדל שגם הם יהיו מנויים. כל
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 26 -
זה כמובן מעבר להנחה בחניוני העיר, מעבר להנחה בחוף הים, הנחה בציוד חוף, בכל מיני מתקני החוף וכך הלאה.
עשינו כמה סימולציות, וכל אחד יכול לעשות איזו סימולציה שהוא רוצה לגבי כל מיני פרופילים של תושבים.
נניח , משפחת גל, מנוי לקאונטרי בצפון, היא חוסכת 1,275 שח' בקאונטרי.
יש לה צהרון לילדה בגן פלוס קייטנה שני מחזורים, היא חוסכת עוד 2,875 שח'.
יש לה צהרון לילד בכתה א' – היא חוסכת 1,915 שח'.
היא חוסכת 6,065 שח' בשנה.
בנוסף, אם היא פעילה בדיגיתל, דיגיטף, דיגידוג, כל הדברים האלה, היא יכולה לחסוך עוד 1,800 שח' עד 4,300 שח' בשנה, תלוי אם היא משתמשת כבדה או לא כבדה, את זה לא הכנסתי בחסכון, זה בונוס. עוד אלפי שח' במסגרת דיגיתל, שכל מי שיודע- זה הרבה מאוד.
משפחת גל מתגוררת בצפון העיר בדירת 80 מ"ר. היא מקבלת הנחה של %20 כאם חד הורית.
הארנונה השנתית שלה 5,948 שח', והמהלך הזה חוסך לה %100 מהארנונה שהיא משלמת.
%100! וזה לא דוגמא קיצונית, זו דוגמא שכיחה. %100 מהארנונה שהיא משלמת נחסך לה רק במהלך הזה. ואני לא צריך להגיד לכם, 6,085 שח' למשתמשת לא כבדה במיוחד, מנוי, וכמה ילדים שאין מה לעשות, הם חייבים להיות בצהרון ובקייטנה.
משפחת דגן:
צהרון לשני ילדים.
שני חוגים לילדים.
חוג אחד להורה.
חוסך 5,205 שח' בשנה.
המשפחה גרה במרכז העיר, ארנונה שנתית-4,800 שח'.
משפחת דגן, בנוסף יכולה לחסוך עוד בין 1,800 ל-4,300 בדיגיתל, זה לא נכנס בחשבון, היא בעצם חוסכת יותר מהארנונה השנתית שלה.
משפחת שחר:
מנוי בקאונטרי בדרום.
צהרון לילדה.
אבחון פסיכודידקטי אחד.
חסכון 8,210 שח'.
הארנונה השנתית שלה לדירת 100 מ"ר בקרית שלום, היא משלמת 5,782 שח'.
החסכון מהמהלך הזה 8,210 שח'.
בנוסף, אם היא תשתמש בדיגיתל, ואפילו דיגידוג, יש לה כלבה שקוראים לה פסטה,
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 27 -
משפחת שלום חן גרה ביפו.
חוג
מנוי לקאונטרי בדרום.
חסכון שנתי 2,040 שח'.
כמובן, כל אחד יכול לעשות ווריאציות כמו שהוא מכיר, הוא יכול לעשות על עצמו, הוא יכול לעשות על אחרים, כמובן בנוסף לזה.
משפחת ישראל היא משפחה שגרה בשכונת התקווה.
גימלאי.
הוא לא משלם הרבה אז הוא גם לא חוסך הרבה, והוא משלם ארנונה 2,100 שח' וחוסך 500 שח'.
אגב, לגימלאי זה לא מעט.
מר שרעבי:
לגימלאים יש %80 הנחה בארנונה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לא. %.25
מר זבולון:
%25 עד %30 עם הצהרה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אם יש לו מצב סוציו אקונומי מיוחד.
רותם: רווקה.
יש לה מנוי בקאנטרי, היא חוסכת 675 שח'.
בנוסף, רותם יכולה לצרוך הרבה מאוד בדיגיתל.
כל הסיפור הוא 120 מליון שח'.
אגב, הוא לא יכול לגעת באגרות. כל הדברים שחשבנו לראות, נניח אגרות חיסון לכלב, זה אגרות זה חוק, לא ניתן לגעת בזה. כמובן ארנונה אותו דבר. נגענו בעצם במה שהעירייה יכולה להשפיע.
שתבינו, 120 מליון שח' זה יותר מ-%10 מהארנונה שתושבים משלמים לנו. כשמדברים על שינויים בארנונה, כשעושים רפורמות, מדברים על %,1 %,2 ,1.55 %,0.5 אלה המספרים.
יש כאן מהלך מאוד גדול, מאוד משמעותי. כמעט כל אחד בעיר שצורך, ואגב, מי שלא צורך גם אין לו בעיה של יוקר המחייה. אם אתה לא צורך זה גם לא עולה לך, אם אתה חי בבית מול הטלביזיה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 28 -
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
דיור עולה לך.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אמרתי, במה שאנחנו יכולים להשפיע.
ואני אומר שוב, העירייה, זה כמו שכשאתה נכנס לסופר, אתה לא מקבל הנחה בסופר על סטייק במסעדה ליד. כל אחד יכול לתת הנחה במה שהוא מציע. והלכנו כאן למהלך דרמטי. ראש העיר ציין שהמקורות הכספיים, מה ששאלה ציפי, זה שנה מאוד מאוד חזקה שהיתה לנו בשנת ,2021 שנת קורונה.
אגב, חלק גדול מהדבר הזה זה גם העזרה, הסיפור של ההנחות והמענקים שנתנה המדינה לעסקים שנפגעו מאוד עזר לנו, כי הם הפוטנציאל שקשה לגבות מהם. וברגע שהמדינה שילמה במקומם את הכסף זה עזר לנו מאוד, והיתה לנו שנה מאוד חזקה בארנונה. וגם חסכנו בכוח אדם.
שנת הקורונה היתה שנה שחסכנו בכח אדם. כל הדברים האלה ביחד הביאו אותנו למצב שאנחנו יכולים ללכת למהלך של להטיב ולהוריד את עלות הקיום לתושבי העיר, לכל מי שצורך מאתנו, TIME .BIG
מר גורן:
זה מהלך רב שנתי?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
מכאן ואילך.
מר זבולון:
זה לא חד שנתי?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה לא חד שנתי.
מר שרעבי:
חסר לי פה דבר אחד מאוד מאוד חשוב.
אחד הדברים המרכזיים במהלך תקופת הקיץ זה מחנות הקיץ של הנהגת צופי תל-אביב יפו, שמגיעים אליהם כמעט 10,000 חניכים. מחנות הקיץ של הנהגת צופי תל-אביב יפו הם מחנות מאוד מאוד מאוד יקרים. מאוד מאוד יקרים. ואני חושב שצריך לבחון את הדרך שאנחנו צריכים
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 29 -
לכפות עליהם, עם תקציב מסוים, כדי להוריד את המחיר של מחנות הקיץ של הנהגת צופי תל-
אביב. אלה ילדים של העיר, יש 12,000-13,000 חניכים, כמעט 10,000 מגיעים למחנות, ואני חושב שראוי שגם פה נראה איך אנחנו פועלים ומוזילים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
הכסף אגב, מי שגובה את זה זה הצופים, לא אנחנו, נכון?
גב' פרבר:
בחנו את הנושא- להוריד את המחיר, אבל זה עליה בתמיכה לצופים, ואז צריך להעלות את התמיכה לכל תנועות הנוער , וזה לא אפשרי.
מר שרעבי:
אבל לא כל תנועות הנוער הן תנועות עירוניות, ותנועת הצופים היא תנועה עירונית שמשתמשת במתקנים שלנו.
גב' פרבר:
זה היה אחד הדברים הראשונים שהצענו.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
בחנו את זה משפטית אבל נבדוק את זה עוד פעם.
מר שרעבי:
לדעתי צריך לבדוק את זה.
מר לדיאנסקי:
אני רוצה להגיד משהו:
קודם כל מי לא יצביע בעד הורדת תעריפים והקלה לציבור? זה דבר מבורך, בטח בימים אלה של יוקר המחייה.
אבל מה שאני ראיתי פה במצגת הזו, וזה הולך כחוט השני, זה באמת המצב העקבי של – הצפון הוא עשיר והדרום הוא עני. כבר היום, בתוך התעריפים של מינהל קהילה, יש הטמעה של הבדלים בתעריפים בין הדרום לצפון, של %25 ו-%35 בין התעריפים בצפון ובדרום. יש מקרים, כמו למשל הקאונטרי קלאבים, שההנחה היא אפילו מעבר לכך, %35 פחות או יותר יותר זול בדרום מאשר בצפון. אנחנו עכשיו הולכים להגביר את הפער הזה, כי רוב ההצעות שעלו כאן זה %25 הנחה
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 30 -
בצפון ו-%40 בדרום, מלבד הקשישים- שהם %50 גם בדרום וגם בצפון, וזה בסדר, זה מבורך מבחינתי.
אני חושב שאנחנו לא צריכים לתת יד להמשך הפער הזה, שהוא הולך וגדל בצורה משמעותית, בהנחות שמקבלים תושבי הדרום אל מול הצפון, הוא כבר קיים היום. לכן אני חושב שההנחות צריכות להיות זהות. יכול להיות שאנחנו לא יכולים להגיע מבחינה כספית ל-%40 בצפון ובדרום, אז בואו נלך על מסלול של %30 או %35 , כשאנחנו מסתכלים על זה באופן רוחבי- על כל העיר, בלי להמשיך ולדאוג או להטמיע את הפערים האלה בין הצפון לדרום. כבר היום הם קיימים, אז לא צריך להמשיך ולהגדיל אותם.
זה אחד הדברים שמאוד מפריעים לי ואני חושב שזה צריך להפריע לכולם כאן. אנחנו לא יוצרים עוד פערים בעיר. גם אנשים שגרים בצפון חווים קשיים כלכליים משמעותיים. אולי ההוצאות שלהם גם יותר גבוהות מאשר בדרום, הוצאות הקיום להם.
מר שרעבי:
גם השכר שלהם יותר גבוה.
מר לדיאנסקי:
לא תמיד, לא תמיד.
גב' ברנד פרנק:
לא בטוח.
מר לדיאנסקי:
אני מקבל את מה שאמר מר לייבה, שאי אפשר לבקש מכל תושב להביא צעטלך ולבקש הנחה, וכן הלאה, ולעשות מבחן הכנסות לכל אחד.
יש כבר היום את הפער הזה, בואו לא נגדיל אותו, בואו נשאיר את זה באופן שיוויוני. זה מהלך שהוא מהלך וולנטרי, אין חוק שמחייב אותנו, ולכן אפשר ללכת על הנחה שהיא הנחה כוללת לכולם. ולפתוח את הדלת למי שירצה להביא את המסמכים, ויש לו באמת בעיות כלכליות כאלה ואחרות, ואז נוכל אולי לקבל עוד איזושהי הנחה נוספת על פי בדיקה באמת של יכולת ההשתכרות שלו, של הנכסים שלו וכן הלאה.
תודה.
גב' להבי:
אני באמת רוצה לברך.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 31 -
אני חושבת שההצעה שיש פה היא מאוד מאוד משמעותית כדי להוריד את יוקר המחייה של משפחות בעיר. אני גם שמחה לשמוע שזו לא הצעה חד שנתית, אלא שמעתה ואילך זה נכנס לתקציב של העירייה באופן שוטף, וחשוב לציין את זה, כדי שאנשים ידעו ויהיה להם בטחון עצמי לקחת שירותים שלא נגמרים בשנת 2022 אלא ממשיכים ל-,2023 2024 ואילך.
בתור אמא לילדים קצת יותר בוגרים, אני רוצה לספר שהבת שלי לומדת בחיפה. ובחיפה יש להם מבחן הכנסה לסטודנטים. וסטודנטים שלא עובדים, נניח הבת שלי לומדת רפואה אז היא לא כל כך עובדת. סטודנטים שלא עובדים ואין להם מבחן הכנסה גבוה, הם זכאים להנחה בארנונה. אני חושבת שסוג אוכלוסיה מסוים שאנחנו מאוד רוצים לעודד זה סטודנטים. אני רואה המון צעירים בעיר הזאת, שבאמת מתפרנסים מלמלצר ואחרי זה מבזבזים את הכסף על כוס בירה. מה שהם הרוויחו בשעה הם מבזבזים בשעה, וזה מה שמחייה את העסקים שלנו- הצעירים שעובדים שם והצעירים שמבזבזים שם, הרבה מהם סטודנטים.
והייתי מאוד רוצה לראות ולחשוב, אולי לא היום אלא בהמשך ולהבא, ביחס לסיוע לסטודנטים כמו שנעשה בערים חיפה וירושלים, שהם נותנים הנחה בארנונה ובתנאים לסטודנטים.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
אני לא מבין, הם נותנים הנחות שאנחנו לא נותנים?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
מר גילצר, ההנחות שלנו הן אותן הנחות, נכון. אנחנו נותנים בדיוק כמו בחיפה ובירושלים.
אנחנו נותנים בדיוק כמו חיפה וירושלים. והפוך, אנחנו נותנים, בערים אחרות יש וועדה.
מר גילצר:
זה אותו חוק.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
כדי להשלים את העניין , ואולי לא הבהרתי.
ההנחות בחיפה, בירושלים , בתל-אביב , בבאר שבע, ובקרית גת-אותן הנחות. אי אפשר לתת הנחות מעבר לזה , ואנחנו נותנים את המכסימום.
לא אמרתי, יכול להיות ששכחתי להגיד. מעבר להנחות שכאן אנחנו מדברים עליהן, זה לא הנחות, תעריפים שונים, הנחות פרטניות עדיין הן מעבר למה שכאן צוין. אנשים לפי מצב סוציו-אקונומי, יש לנו תקציב ששמנו לטובת הנחות, ובתקציב הזה, על פי מבחנים סוציו-אקונומיים מקבלים הנחות מעבר. אם יש מישהו בצפון שמצבו הסוציו אקונומי הוא כזה או אחר לפי מבחני הכנסה, הוא מקבל הנחה נוספת.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 32 -
מר גורן:
במה? בכל הדברים?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
יש הנחות, יש וועדת הנחות.
גב' להבי:
מי שלא רוצה למלא את הטפסים מקבל את ההנחה הסטנדרטית, מי שחושב שמגיע לו יותר,
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
הוא יכול לקבל מעבר לזה.
גב' להבי:
הוא מקבל יותר.
נצטרך לבנות עוד קאונטרי-קלאבים, זה ברור.
גב' ברנד פרנק:
גם אני רוצה קודם כל לברך, אני חושבת שזה חשוב ואני חושבת שזה נכון וזה בדיוק הזמן לעשות את זה.
אני חושבת שצריך להעצים גם במקביל, אני רואה את היתרות מנחם ומה שיש, ואני חושבת שצריך בפרוש להעצים את השירותים העירוניים שאנחנו נותנים, בין שזה קאונטרי קלאבים ובין שזה עוד דברים שאנחנו יכולים לתת, כי מה שאנחנו רוצים בסופו של דבר , מהדברים האלה יש את שביעות הרצון הגבוהה ביותר – אם זה מרכזים קהילתיים או בכלל, ואני חושבת שהמרכזים האלה בעצם משרתים בצורה הטובה ביותר את התושבים.
אני חושבת אבל שכן, ופה אני מתכתבת לרגע עם מה שראובן אמר, לא מבחינת השיח הכולל אלא יותר מבחינת העבודה שאני חושבת שצריכה להיעשות לקראת ,2023 והיות שאנחנו רואים פה גם את ההתחדשות העירונית, גם בדרום, גם בצפון ואנחנו מבינים את המשמעויות של השינוי והגיוון, ומרקם התושבים שנמצאים פה ושם ובטח במרכז, אי אפשר לבוא ולהפוך את הכל למקשות או להמשיך להשתמש באותה טרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה כבר, אני לא יודעת כמה שנים אחורה, אנחנו כן צריכים לעשות איזושהי עבודה עם היחידה האסטרטגית ולמצוא את הדרך הטכנולוגית, ואני חושבת שזה קל לעשות את זה ולא מסובך, בשביל באמת להגיע לדיפרנציאציה יותר מדויקת של תושבי העיר, שהיא תהיה על בסיס מבחן הכנסה. אני חושבת שבסופו של דבר אנחנו צריכים לעודד, גם על בסיס מקצועות וגם על בסיס מבחן הכנסה, אני
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 33 -
חושבת שזה היעד ואפשר לסמן אותו ל-,2023 שבסופו של דבר אנחנו נפסיק לדבר במונחי צפון-
דרום- מרכז- מזרח שהם מונחים של העבר ונתחיל להסתכל קדימה למקומות של איפה אנחנו הולכים לאשר. כי מה אנחנו רוצים בעצם לעשות? זה להשאיר פה את מעמד הביניים, זה לאפשר שיהיו פה מורים ולאפשר שיהיו פה אחיות ולאפשר שיהיה פה בעצם את כל הדרג הזה שיהיה לנו בתוך תמהיל התושבים, לא רק תושבים עשירים מאוד אלא את אותם אנשים שיוכלו להמשיך לחיות כאן. וזו המטרה, אני לא חושבת שהיא מסובכת, אני לא חושבת שעם היכולות הטכנולוגיות שיש היום קשה להגיע אליה, וצריך לסמן אותה כמטרה במסגרת אותו תקציב שאתה מסמן לטיפול בבעיית יוקר המחייה היום, לא העירונית אלא בכלל, ואנחנו נותנים לזה מענה עירוני.
מר הראל:
אני רוצה קודם כל לשלוח ברכות ל"אקונומיסט" על הדירוג של העיר היקרה בעולם, שדחף אותנו ככה, יוצאים דברים טובים גם מזה. בין אם זה היה נכון או לא נכון במה שהם חישבו, מעז יצא מתוק. זה תכנית מבורכת, זה ברור. אני מאוד אהבתי את מה שראיתי בחינוך, כי יכולתי ממש להרגיש את זה. במיוחד, אם ניקח למשל את האבחונים, זה לא נכון להשתמש במילה חסכון בעיני, כי זה מישהו שלא היה לפני זה עושה את זה והיום הוא עושה את זה. הוא לא חסך.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
זה תוספת שירות.
מר הראל:
בדיוק. וזה המקום, וזה דבר שהא קריטי, והוא פתאום מתאפשר לאוכלוסיות.
זה ברור שככל שתיגע ביותר אנשים כך ההנחה תהיה יותר קטנה, כלומר אם תרצה לתת הנחה לכולם אז היא תהיה מזערית. ואז השאלה באמת איך החלוקה. כאמור, בחינוך הרגשתי מאוד חזק, ועכשיו השאלה- כשאתה נותן שרות, ולא משנה אם זה חוגים או זה מנוי כזה או אחר שעולה 2,000 שח' או יורד ל-1,500 שח'. ברור, אני לא חולק על ה-500 שח', ברור שיש בזה תוספת, אני תוהה בתחושה הכללית של המשפחה שהחליטה שבסוף היא חוסכת 6,000 שח', שזה כמו הארנונה שהיא משלמת. לו היית אומר למשפחה הזאת- את לא משלמת ארנונה , היו אומרים-
וואוו, מה עשו בשבילנו, מדהים. אם אתה אומר להם עכשיו- תראו, פה 500 שח', פה 1,000 שח', פה 500 שח', כאילו הם לא ירגישו את זה, לכאורה כשזה אותו סכום, פסיכולוגית אני אומר, אני אומר על התחושה. ולכן אני חושב שיש מקומות שבהם צריך לאפשר את השינוי הקוגנטיבי. מה הכוונה? נגיד היית אומר, במוזיקה אני מאפשר שנה ונותן למי שלא יכול- בחינם, ב-100 שח', ב-50 שח'. אני לא עושה את זה מ-1,500 שח' ל-1,000 שח', אני מאפשר חוגים מוזיקליים למי שעד היום לא יכול היה להיות בהם, שנה, את 2023 נגיד. ב-2024 אני אומר- אני מאפשר בכושר או בחינוך,
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 34 -
או לא משנה, במשהו אחר. לנסות להכניס לשירותים החברתיים לא רק את ההנחות לכולם אלא בכל מקום לנסות, כמו האבחונים, לאפשר לאנשים שלא היו מסוגלים להכנס לשם, לצרוך שרות שלא היה להם. על בסיס הדברים האלה אני הייתי רוצה לראות יותר מקומות של תשלום מאוד קטן, 50-100 שח', וברור לי שזה יגע בפחות אנשים, ברור לי שיש לזה מחיר. כי ברגע שאתה נותן למישהו אפס במקום 1,500 שח', אתה צריך לקחת את זה ממקום אחר, זה ברור לי. אבל זו המלצתי- להעדיף יותר מקומות שבהם אפשר לאפשר שירותים, לא לחסוך אלא לראות את מי אתה מכניס, למי אתה מאפשר חוג מוזיקה. כי זה בעיני אנשים שהם מחוץ למשחק היום שהייתי רוצה לראות בפנים.
חוץ מזה זה מבורך, ומאוד חשוב, ואני שמח כמובן.
מר שרעבי:
אני גם רוצה לומר משהו.
מי שמגיע למפגשי התושבים, ואנחנו נמצאים במפגשי התושבים ברחבי כל העיר, אנחנו נתנו כאן פתרונות יוצאים מגדר הרגיל לכל הפניות של התושבים לגבי הדבר הזה שנקרא תשלומי הורים בבתי הספר, לדבר הזה שנקרא תשלומים בעבור חוגים, הטענות של התושבים לגבי העלויות של הקאונטרים-למה הן גבוהות, נתנו כאן מענה מאוד מאוד מוחשי שהוא חד משמעי. אנחנו באים ומסייעים לתושבים שלנו היום בסופו של יום, ומוזילים להם את העלות שהם משלמים למרכז הקהילתי, שהם משלמים לקאונטרי הקהילתי, שהם משלמים בבתי הספר לפעילות הנוספת של משרד החינוך, ואני חושב שאנחנו נותנים כאן מעטפת. ואני רואה שנעשתה כאן עבודה מאוד משמעותית שנותנת פתרונות ומענים מאוד מאוד חד משמעיים לפניות של התושבים, ואני חושב שזו הצלחה כבירה בנושא הזה.
גב' להבי:
יוקר המחיה שנקבע על ידי ה"אקונומיסט", שהזכיר אותו קודם אסף, נובע בעיקר מיוקר הדיור.
מר שרעבי:
כן, אבל אנחנו לא יכולים לפתור את בעיית הדיור. תראו, זה יפה לדבר בסיסמאות בקטע של דיור, אבל דיור אנחנו לא יכולים לפתור.
גב' להבי:
והדבר השני זה הצריכה שעולה פה. אחד הדברים שאנחנו צריכים לבדוק זה איך מקלים גם על בעלי העסקים בעיר. כל הנושא של משלוח סחורות מאוד יקרה פה, כל הנושא של לוגיסטיקה –
מאוד יקרה פה, ואז זה מייקר את המוצרים. אתה נוסע לעיר אחרת כדי לעשות SHOPING בכמויות. זה חלק מהדברים שצריך להסתכל עליהם לעתיד.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 35 -
מר שפירא:
מנחם, אני חושב שקודם כל התכנית הזאת זה דבר מאוד מבורך. זה גם בא בזמן הנכון.
אני מתחבר להרבה דברים שאסף אמר אולי במהירות, ואפשר קצת לצבוע את זה, כמו עם המבחנים האלה שרון הדגיש. זה לא אנשים שעכשיו קיבלו הנחה אלא אנשים שלא יכלו.
מה שאני כן הייתי עושה כשינוי אולי מבחינת המצגת, בקייטנות – שם דווקא המקום היחיד שהמספר הוא הפוך, שיש 300 זכאים מדרום העיר ו-900 מצפון העיר, והסברת בעל פה שזה מי שיכול.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
זה קשור לכמות הילדים שלומדים בדרום ולכמות הילדים שלומדים במרכז ובצפון, ומתוכם כמות הילדים שמתאימים. זה לא כל אחד.
מר שפירא:
זה נכון, אבל לזה נדרש הסבר בעל פה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
בסדר, אני מסביר.
מר שפירא:
השאלה אם לא כדאי פשוט לכתוב -1,200 ילדים.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אפשר לכתוב- ,1,200 זה לא משנה.
גב' רימון ברכה:
זה יחסית לאוכלוסיה.
מר שפירא:
EVER .WHAT
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
צריך לזכור לפני זה, לגבי הנתונים.
בשיטה שאתה מדבר עליה, באבחון זה מאוד מאוד קטן וכמותי, בכל השאר זה עשרות אלפי אנשים. בעשרות אלפי אנשים- כדי לבוא ולהגיד בוא ניתן לחלק עד הסוף ולחלק כלום או כמעט
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 36 -
כלום אני חייב לעבור למבחן סוציו אקונומי. מבחן סוציו אקונומי בגדול לא יעשה טוב לצפון.
למרות מה שאומרים אני יודע את הנתונים בדיוק. בסוף, במבחן סוציו-אקונומי אדם שיש לו את היכולת, או שהוא בעל דירה, או שהוא בעל דירה במקום אחר, או משלם שכירות בהיקף הזה, ובעל רכב, והמשכורת שלו מתאימה לצפון העיר, מראש הוא יוצא במצב מאוד מאוד נחות בעניין.
יש כל מיני, בעיקר קשישים שנשארו בצפון ויש להם דירה מקדמת דנא, אלה ממילא מקבלים את המכסימום, משלמים כלום. ולכן אני אומר- השיטה של לעבור לסוציו-אקונומי היא שיטה שהיא לא מוצלחת.
מר הראל:
תסביר למה אתה לא יכול להגיד שב-2023 אתה נותן ביפו נגיד מוזיקה? נגיד שאתה מגדיר את 2023 כשנת מוזיקה ביפו בתעריף מוזל.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
נתנו שם %.40 במוזיקה אפשר להוסיף %.60
גב' ברנד פרנק:
אסף אומר- תן כותרת.
עו"ד בנימיני:
אסף אומר, להוריד חסם. למי שלא עשה חוג מוזיקה כי לא יכול היה כלכלית וההנחה הזאת לא משנה לו והוא עדיין לא יכול, להוריד לו. עוד פעם, יש לזה השלכות.
מר הראל:
ברור. ואני אומר, אז תגדיר ליפו.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
אם אתה מדבר על נישה מסוימת , במוזיקה וביפו אפשר להגדיל, אפשר להגדיל.
אני יודע גם שעשינו עבודות לגבי איזרור, זה נקרא איזרור, בהקשר לארנונה, אין ספק שכל האזור הזה צבוע בסוציו-אקונומי גבוה מאוד. זה לא משנה אם באזור הזה חיים גם אנשים שמצבם טיפה פחות טוב, אבל כשאתה עושה איזרור אתה לא בודק את הפרט, אתה בודק את הממוצע.
הממוצע כאן הוא בשמיים. עשינו את זה בזמנו בהקשר לארנונה, כשחשבנו לעשות סדר חדש בארנונה. כל האזור הזה של מרכז העיר צפונה צבוע בצבע אחד. יכול להיות שעוד אזורים, כמו יד אליהו בחלקו, צבוע בצבע שנקרא צפון, אבל מרכז העיר והצפון לא ישתנה, אם נעשה איזרור הוא רק יעלה, הוא לא ירד, שזה יהיה ברור, זה ברור. אגב, יש נתונים של הלשכה המרכזית
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 37 -
לסטטיסטיקה שאומרים בצורה ברורה. בסופו של דבר מה שמשפיע על זה שאנחנו לא המובילים בארץ במצב סוציו-אקונומי זה הדרום, אין מה לעשות.
גב' ברנד פרנק:
גם עכשיו?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
גם עכשיו, ברור.
גב' רימון ברכה:
רואים את זה במדדי הטיפוח של בתי הספר.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
גם במדד הטיפוח, רואים את זה במדד הטיפוח של בתי הספר, רואים את זה בבירור.
תבינו, אנחנו מדברים על הכלל ולא מדברים על פרט כזה או אחר שיכול להיות שמצבו על הפנים, יכול להיות שהתגרש, יכול להיות שפשט רגל, יכול להיות, אני לא יודע מה קרה. ברמת הפרט קורים להרבה מאוד אנשים הרבה מאוד דברים, אבל זה רמת הפרט, היא לא משנה את הצבע של האזור שהוא מאוד מאוד מאוד גבוה, מהגבוהים בארץ אגב.
מר שפירא:
בקאונטרי גורדון יש אוכלוסיה מאוד גדולה של אנשים שבאים למלונות, הם באים לשחות והם לא תל-אביביים, פער המחירים עכשיו יהיה עצום.
מר שרעבי:
שישלמו.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
כל אחד דואג לעניי עירו, מה שנקרא.
מר שרעבי:
גם מי שנוסע ל"ימית 2000" משלם 85-90 שח' כניסה.
מר שפירא:
נכון רונית? גורדון זה הקאונטרי מבחינת הכנסות?
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 38 -
גב' ברנד פרנק:
הבעיה של גורדון זה החנייה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לא, עכשיו זה יהיה רמז ארלוזורוב.
מר שפירא:
לא מבחינת הכנסות.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
6,000 מנויים זה עובר את כולם.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
חברים, אנחנו עושים פה מהלך שהוא מהלך לדעתי מאוד משמעותי לתושבי עירנו.
אני מכבד את כל הדעות, כי בנושאים האלה כולם אומרים צריך אבל אז מתחילים להתווכח-מי כן, מי לא, ילד, נער, איך נותנים את ההנחות ו-1,001 דברים. והכל פה עניינים של מידה, ובמידה יש תמיד את חילוקי הדעות והדעות השונות שמתווכחים על המון המון דברים.
לא עשינו, ראובן, סימולציה, של איך תיראה ההנחה על הסכום הזה לכולם, כמובן להוריד שווה באחוזים מעבר להנחה הקיימת. אבל אני חושב שכשהסתכלתי על התוצאה הסופית- כמה משלמים כאן או כמה משלמים אחרת, אני חושב שזה די הגון. לא הייתי אומר שלא התחשבנו בתושבי הצפון מספיק, או נתנו הנחה גדולה מידי בדרום העיר, במציאות החברתית שאני מכיר בעיר תל-אביב יפו. ניתן היה אולי לקחת ולעשות איזשהו מודל ולהראות, מהמצב הקיים לוקחים ומורידים באחוז שווה בדרום, ולקבל איזושהי תוצאה ולראות, אני לא בטוח שהיא היתה מתקבלת ונראית יותר טוב.
אני מוכרח לומר שחוץ מאזורים מסוימים-קטנים בעיר, שבהם השתנה המצב הסוציו-אקונומי בעשורים האחרונים, בעשור- 15 השנים האחרונות, הפערים בין האזורים בעיר תל-אביב יפו מאוד השתמרו, או לפעמים אפילו גדלו.
מר לדיאנסקי:
גם עם ההתחדשות העירונית? שאוכלוסיות חזקות הגיעו לשפירא, ליד אליהו הגיעו אוכלוסיות חזקות.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 39 -
מר שרעבי:
זה לא כל כך חזקות- מי שהגיע לשפירא.
מר לדיאנסקי:
לא אמרתי שהשכונה שינתה את פניה לגמרי אבל יש מעוזים של אנשים עם הכנסות מאוד גבוהות, יש כאלה שקוראים לנו שאנחנו עושים ג'נטריפיקציה.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
יש שינוי בעיר תל-אביב יפו והוא שינוי ברור. אם תסתכלו גם על האחוזים של אנשים שמקבלים טיפול דרך הרווחה, יש לנו תהליך שבאחוזים זה הולך ויורד. זה לא דרמטי, יורד לאט לאט אבל זה יורד. אז להגיד, אני לא יודע לענות על זה בצורה ברורה.
אבל אני חושב שכשהסתכלתי וראיתי את כל הדברים, אני חושב שבסוף אנחנו עושים מהלך גדול, שאין פה אף פעם צדק מוחלט, ועדיין יש לנו את הכלים שהיו לנו בעבר, גם באזורים יותר אמידים וגם באזורים פחות אמידים, יש לנו עדיין את התהליכים של וועדות הנחות לבריכות, וכרטיסיות כאלה וכרטיסיות אחרות, מנגנונים שמאפשרים להתחשב במשפחה מרובת ילדים שחיה בדרום העיר, שגם עם ההנחות עדיין יש בעיה ואנחנו נותנים להם את הפתרון, על בסיס של בדיקה. אבל אז באמת מגיע אותו רגע שבו בן אדם צריך לבוא באופן אישי ולהיחשף בבחינת "אני לא יכול אפילו בתנאים האלה, תעזרו לי", שלזה יש גם כן מחיר חברתי-פסיכולוגי מאוד משמעותי לבן אדם שצריך לבוא ולהגיד "אני זקוק". אנחנו ראינו מה קרה בקורונה, כאשר הגיעו אלינו אנשים שהיו אנשים מתפרנסים, עבדו והיו צריכים להגיע אלינו, והיינו צריכים לטפל ולעסוק בהם בדרך מאוד מאוד ייחודית, גם למנוע את הפגיעה בהרגשת הערך העצמי, וגם למנוע, בעיני הרבה אנשים זה גם עניין הבושה. אנשים מושפעים מדברים כאלה.
אז אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל. ואני מניח שגם נלמד. אני חושב שאחד הדברים שאנחנו לא יודעים כאן למשל הוא מה תהיה ההשפעה. אנחנו עשויים להיות במצב שאם אנחנו נותנים הנחה כזאת, כמות האנשים שיבואו לקאונטרי, כמות המנויים תיגמר מיד, ואז נצטרך להגיד לא- למרות שאני מוכן. אני לא יודע אם בסוף לא יהיה פה מסחר, שוק שחור של מנויים. זאת אומרת, דברים כאלה יכולים לקרות. אנחנו לא יודעים עד הסוף מה תהיינה ההשפעות של הורדות מחירים כאלה.
ויתברר, אני מאוד אשמח, שהרבה יותר ילדים יבואו למרכזי למידה.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
נכון.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
אני מאוד אשמח.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 40 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
גם לחוגים.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
וילדים שלא הלכו לחוגים ועכשיו יוכלו ללכת לחוגים.
ואנחנו נצטרך למצוא אולי תוספת מקום בקאונטרי, או במרכז הקהילתי.
מר לדיאנסקי:
ואולי יוקם סוף סוף קאונטרי בצפון מזרח העיר, על חורבות בית יהודי בסרביה. 60,000 תושבים על קאונטרי אחד. קאונטרי וחצי, אולי בצהלה.
מר שפירא:
הוא לא עירוני.
מר לדיאנסקי:
לא עירוני?
מר שפירא:
לא.
מר לדיאנסקי:
בכל צפון מזרח יש קאונטרי אחד, ל-60,000 תושבים. בצפון מזרח , איפה שאנחנו גרים, יש 60,000 תושבים או 70,000 תושבים על קאונטרי.
מר שפירא:
יש נווה שרת, יש רמת אביב ג'.
מר לדיאנסקי:
נווה שרת. רמת אביב ג' זה בצד המערבי, ששם יש עוד 70,000 תושבים. בכל הצפון- עבר הירקון יש מעט מאוד מרכזים קהילתיים או בריכות קהילתיות.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
נכון.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 41 -
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
יש מקום בנווה שרת לעוד הרבה מנויים.
מר לדיאנסקי:
בוא, אני מזמין אותך בשבת, אתה גר קרוב.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
היית מנוי שם.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
בעיר תל-אביב יפו, מסורתית, בדרך התפתחותה, ההתייחסות של העיר היתה לגבי מרכזים קהילתיים , בעיקר לתחום הדרום, הצפון יסתדר. בשנים האחרונות עשינו כמה מהלכים להכניס קאונטרים, כמו למשל רמז ארלוזורוב, לאזור פה של 100,000 תושבים שלא היה בו קאונטרי בכלל.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
גם בחשמונאים.
מר לדיאנסקי:
גם בחשמונאים, בנחלת יצחק יש לך כזה מרכז, במגדלי תל-אביב.
גב' ברנד פרנק:
זה מפוצץ.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
ובריכת גורדון שהיתה רק בריכה והיום יש לה מרכז כושר.
גב' ברנד פרנק:
אין לה חנייה.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
בקיצור, אני חושב שהמהלך הוא נכון, אני מקווה שנוכל להמשיך בו, אני לא מקווה, אני בטוח כרגע שנוכל להמשיך בו, ואני חושב שזה יהיה צעד חשוב מאוד.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 42 -
אין דרך מעשית לבואו ולהגיד, זה הגיגים, שבאזור מסוים לא ישלמו ארנונה. אין דרך. וכשאין דרך הרעיון הוא יפה, הוא רק לא מעשי.
מר הראל:
ברור.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
ולכן, אנחנו משחקים במגרש שבו איפה יש לנו את היכולת. אם היתה לי את היכולת, כמו בוינה, להשפיע על מחירי דיור, על כמות הדיור הציבורי ועל שליטה בהם, וערוב אוכלוסיות למשל, הייתי עושה את זה. דרך אגב, השיטה הזאת שבה אנחנו נוקטים איננה מייצרת עירוב אוכלוסיות. יש בה לקבל את המצב הקיים ולהתייחס. מצד שני, אתה אומר, זה מקל עלי לתת למי שנדרש בצורה יותר קלה. ולכן דברים הם מורכבים מבחינת העשייה שלהם. אבל לפי דעתי, במקרה הזה זה תפיסת השור בקרניו, לתת את ההנחה במקום שעירייה יכולה להגיד- על זה אני אחראית, זה הדבר שלי, אני נותנת את ההנחה באופן ישיר למשפחות, בהתאם כמובן לאזורים וכן הלאה.
עד כאן, ואני יוצא מתוך הנחה שכולם מאשרים את זה למרות הבדלי הדעות והגישות, שהן מקובלות.
מר לדיאנסקי:
זה מגיע למועצה גם?
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
לוועדת כספים ומועצה.
מר לדיאנסקי:
במרץ?
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
זה יגיע למה שנקרא מדיניות תעריפים- לוועדת כספים ואישור במועצה בצורה מסודרת.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
תודה לאגף התקציבים, למינהל החינוך ולמינהל קהילה.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
תודה רבה לכל מי שהיה שותף.
פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 24
מתאריך כ"ו אדר א' תשפ"ב )(27/2/2022
- 43 -
מר גורן:
תודה רבה לצוות המקצועי.
מר רון חולדאי – ראש העירייה:
אני חושב שזה יום חשוב.
מר לייבה- מנכ"ל העירייה:
תודה.
מאשרים את התוכנית.
התוכנית תועבר לאישור ועדת הכספים ולאישור המועצה.
הישיבה נעולה
_____________ ______________
גלילה בן-חורין מנחם לייבה
מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה
ע' מנכ"ל העירייה