ישיבת הנהלת העירייה 29 - שנת 2022

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
א. יוחנן וולק	ג. שרעבי	ח. אריאלי	וה"ה: ל. שפירא
מ. להבי	ד. ספיר	ח. גורן	ח. קראוס שמחוני
וה"ה: מ. לייבה ,ר. זלוף , ע. סלמן ,ד. אהרוני , ש. ישראלי, א. לוי , ש. זינגר , ש. שביט, א. סראג', א. רותם ,ג. ורזרבסקי, ע. קרת ,ג. בן חורין.

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 2 -

סדר היום:

.1הקצאת מקרקעין

2. עדכון תקנוני פרסים עירוניים

3. בחירת אזרחי כבוד

4. הערכות לחורף

***********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 3 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ישיבת הנהלה.

כבר מזמן לא היתה לנו פה ישיבת הנהלה? לא?

מר שגב שביט:

כן. הפעם האחרונה היתה לפני חודשיים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סדר היום מונח לפניכם, ובפני מי שלא, אנחנו נעסוק ב-4 סעיפים.

נתחיל עם הקצאת מקרקעין.

.74הקצאת מקרקעין:

מר אלי לוי:

יש לנו היום 4 נושאים, שלושה פרטניים ואחד כוללני שקשור לחידוש, סוף כל סוף אנחנו מנסים לחדש חוזי התקשרות ושימוש עם כל בתי הכנסת הישנים שנבנו פה בעיר, ובמהלך הקמתם- או שלא עשו אתם חוזים או שהחוזים הסתיימו.

הנושא הראשון מדבר על מתחם של "תורה והוראה" ברחוב הפלמ"ח .14 אנחנו נותנים רשות שימוש לעמותת "מרכז גני ילדים" ליד מרכז מעיין החינוך התורני. אנחנו מבקשים בהקצאה הזאת לתת שימוש לשנה, עד שנקבל החלטה אסטרטגית מה עושים עם כל המגרש הזה. כי אנחנו רוצים לשנות את כל מבנה החזקות בתוך המגרש הזה, כי מדובר במגרש גדול מאוד , מערבית אליו יש לנו עוד מגרש שהוא חניון עירוני , ואנחנו רוצים לעשות תכנון חדש של כל המתחם. לכן אנחנו מבקשים פה להקצות רק לשנה, מתוך תקווה שעד אז אנחנו נגמור את הבדיקה האסטרטגית.

השני הוא מתן רשות שימוש לעמותת "בני עקיבא" לצורך פעילות חברתית-חינוכית, ברחוב עמישב .33

מדובר במגרש של 2.5 דונם עליו קיים בניין ומגרש ספורט מאוד ישן ומוזנח. גם פה אנחנו מבקשים לתת שנה אחת, כי אנחנו רוצים לעשות איזושהי בדיקה לגבי שימוש יעיל במגרש הזה גם לשימושים נוספים ולכן אנחנו לא רוצים להתקבע לתקופה ארוכה.

השלישי הוא המשך מתן רשות שימוש לעמותת "קונגרס יהודי בוכרה", במבנה ברחוב בן צבי .42 גם פה אנחנו מבקשים לתת לשנה אחת. בעקרון הם היו צריכים להתפנות, אבל בגלל המצוקה שנוצרה שם אנחנו מבקשים לתת לשנה אחת, ובסוף שנה הבאה נחליט מה לעשות עם המבנה זה.

הנושא הרביעי מתייחס לטבלה של כל בתי הכנסת שעכשיו אנחנו מסדירים את החוזים אתם. יש הרבה בתי כנסת שפנינו אליהם, לכל העמותות או לכל מיני וועדי בתי כנסת שמחזיקים במבנים

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 4 -

על קרקע עירונית, שנבנו בשנות ה-,40 ה-50 וה-60 אבל לא עשו חוזים, או כאלה שהחוזה הסתיים במהלך השנים האחרונות והיה מאוד קשה להגיע אתם לחוזה כי הם רצו חוזה חכירה ואנחנו לא רצינו חוזה חכירה, רצינו תקופות של עד 25 שנה, עם כל מיני תנאים.

בסופו של דבר זאת הרשימה הראשונה של אלה שמסכימים לתנאים ורוצים לחתום על החוזים.

יש פה רשימה של בתי כנסת באותו פורמט. אנחנו פרסמנו בעתון את ההקצאה, לא התקבלו התנגדויות. יש לנו בערך כ-100 חוזים כאלה של בתי כנסת – להסדיר בישיבות הוועדה הקרובות, ואני מקווה שנגמור את הסיפור הזה של הסדרת בתי כנסת בעיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שאלות.

טוב, סיכמנו את הנושא. נעשתה עבודה יסודית ומסודרת, זה לקח הרבה זמן לעשות את מה שלא נעשה הרבה שנים ולהסדיר את כל הנושא של בתי הכנסת בעיר תל-אביב יפו, אני שמח שזה הגיע לפרקו, ואני מציע לאשר.

מר גורן:

אני רק אגיד ברשותך ראש העירייה, שזה רק השלב הראשון בעיני. השלב השני צריך להיות מיפוי מסודר של בתי כנסת לפי שכונות, לפי צרכים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הלוואי שניתן היה לעשות. אני מאחל לך שנצליח לעשות את זה.

מר אלי לוי:

של העירייה עשינו, של העירייה יש מיפוי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה לראות בתי כנסת שמוכנים לזוז מהמקום- כשהם חוסמים כביש ראשי בכפר שלם. אני 24 שנים ראש עירייה, אנחנו מוכנים לבנות בית כנסת במקום, ואני לא מצליח, במדינת ישראל החופשית והריבונית, למצוא דרך איך לפנות אותם מכביש ראשי.

מר גורן:

אצלי הם היו והם מוכנים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 5 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני פה 24 שנים, ביום שנצליח- נדבר, אני לא הצלחתי.

אני תמיד אומר- בין אמר לעשה- ת"ג פרסה. אני מאוד אשמח אם אצליח לעשות הסדרים לכל מיני דברים מוזרים שנקראים בית כנסת. בוא נגיד ככה, מתוך 520 בתי כנסת, כמה יש כבר היום?

מר גורן:

לא. עירוניים זה 150 בערך.

מר אלי לוי:

קצת יותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בתי כנסת יש בעיר 500 ומשהו. 530?

מר אלי לוי:

כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מעריך שמניין יש בפחות משליש מהם.

מר גורן:

תלוי מתי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא חכמה פעם בשנה. פעם בשנה באים עשרה אנשים, עושים V ואומרים – היה מניין השנה.

בכל אופן זה ראוי הסיפור הזה של לפחות להסדיר את אותם בתי כנסת שהם על קרקע עירונית והם ניתנים עם תנאים שלנו, ואני מאוד מקווה שגם נצליח להגיע בסופו של דבר בכל בתי הכנסת בעיר, שהם לא יהיו לזרם מיוחד אלא לכלל ישראל.

מאחר וכך אישרנו? אישרנו. אין מתנגדים.

החלטה: הקצאת מקרקעין מאושר כלהלן:

א. מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת "מרכז גני הילדים שע"י מרכז מעיין החינוך

התורני", ברחוב הפלמ"ח .14

ב. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "בני עקיבא בישראל", ברחוב עמישב .33

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 6 -

ג. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "קונגרס יהודי בוכרה", ברחוב בן צבי .42

ד. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותות לצורך הפעלת בתי כנסת כפי שמופיע

בטבלה המצורפת למסמך שהוגש על ידי אגף הנכסים.

75. עדכון תקנוני פרסים עירוניים:

גב' שרי ישראלי:

במסגרת הפרסים העירוניים, יש לנו 9 פרסים, אנחנו מבקשים להכניס לתקנון את הסעיף:

"בבחירת הזוכים והזוכות הוועדה תביא בין מניין שיקוליה את השאיפה ליצוג שוויוני של קבוצות אוכלוסייה מגוונות, נשים וקבוצות מיעוט חברתיות".

זה המשפט שנכנס גם לנוהל השיום וההנצחה לרחובות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לאור הערות שהיו לאורך השנים לגבי העניין של הייצוג המגדרי וכן הלאה, מצאנו לנכון גם להכניס בצורה אקטיבית משפט שאומר לחברי הוועדה לעסוק בנושא הזה כדי להביא לשיוויון מגדרי, והדבר הזה הוא הוספת הסעיף הזה.

אני מקווה שגם לדבר הזה כרגע אין התנגדות, אז אנחנו מאשרים.

גב' אריאלי:

אנחנו ברכנו, רק בואו נשים לב ש-9 הפרסים עדיין על שם גברים, כולם.

מבורך בכל מקרה, אבל רק לשלב הבא, מה שנקרא.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הרב קוק, טשרניחובסקי.

גב' אריאלי:

יש גם נשים גדולות שאפשר לקרוא פרסים על שמם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את גם צודקת, אך לא. 3,500 שנות עם יהודי הן שנים שהעם הזה התקיים ואלה כשהובילו אותו ועמדו בראשו כשמעמד האשה והתרבות היהודית היה בת מלך פנימה, ולכן לא התבטאו נשים כמובילות ולא כרבניות. העם היהודי בגולה ייצג רק רבנים גדולים, ורק קצת יותר מאוחר, בתקופת ההשכלה, התחילו להופיע אותן נשים שהצליחו לזכות בפרסים גדולים, וכן הלאה, וגם זה בתקופה שבה נשים לא קיבלו השכלה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 7 -

גב' אריאלי:

אתה אומר- בשנים הבאות, מה שנקרא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לכן, בבוא היום ולנסות לתקן בתקופה קצרה מה שעם שמחשיב את עצמו לא עם של היום אלא עם של 3,500 שנה, יש בעיה.

וגם אם תסתכלי ותשאלי את עצמך כמה עסקנים ציוניים היו נשים, הן היו מיעוט. ואני אומר את זה לא בתור מי שמוריד בערכן של נשים, אלא אני מסביר- ההפך, כמה התקדמות נוצרה בשנות הציונות , בהבאת מעמד האשה למצב שונה לחלוטין.

אני אגיד גם במאמר מוסגר, שלאור תהליכים ודברים שקורים במדינת ישראל אנחנו עלולים לראות ורואים נטייה לרגרסיה בתהליך הזה,

גב' אריאלי:

חד משמעית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בכל מיני דרכים של חלקים גדולים בעם, שרוצים לייצר הפרדה מגדרית, שרוצים להחזיר את הנשים הביתה מהיותן שותפות בפעילויות שונות ומשונות, החל מהצבא וגמור באחרות. ואנחנו צריכים לבוא ולומר בקול גדול שאנחנו, גם בסעיף הזה, הולכים נגד זרם שקורה היום מדינת ישראל.

אז אני מברך על הסעיף הזה.

גב' אריאלי:

אני בהחלט מברכת גם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ואנחנו מאשרים אותו.

החלטה: עדכון תקנוני פרסים עירוניים- מ א ו ש ר.

מחליטים לאשר את עדכון תקנוני הפרסים העירוניים.

עדכון התקנונים יועבר לאישור המועצה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 8 -

76. בחירת אזרחי כבוד:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עכשיו אנחנו עוברים לבחירת אזרחי כבוד של העיר תל-אביב יפו.

בראשית פברואר 1923 הגיע לתל-אביב יפו, תל- אביב של אז, לא יפו, פרופ' אלברט איינשטיין כאורח העיר. הדבר עורר התרגשות בלב התושבים והוועד החליט להעניק לו תואר אזרח כבוד של תל-אביב.

ביקור מפורסם זה קבע את תחילתה של מסורת הענקת תואר אזרח כבוד של העיר שלנו. בין האישים החשובים שזכו לתואר ניתן למצוא דמויות חשובות כגון הברון רוטשילד, חיים נחמן ביאליק, הנרייטה סולד- אפרופו הנושא הקודם, ועוד רבים וטובים.

התואר ניתן אחת לקדנציה, ל-4 אישים בולטים, שבזכות עשייתם תרמו לעיר. זה אומר פחות או יותר אחד לשנה, אפילו פחות מאחד לשנה.

שזכות עשייתם תרמו לעיר או למדינה ובכך מהווים נדבך משמעותי בעשייה הערכית הישראלית על כל תחומיה.

בשנת 2016 התכבדה העיר ב-4 אזרחי כבוד חדשים וראויים:

נשיא המדינה לעבר ראובן ריבלין.

כלת פרס נובל-הפרופ' עדה יונת.

הסופר אלי עמיר

וידידת ישראל וראשת העיר פרנקפורט לשעבר- הגב' פטרה רוט.

השנה נבחרו לקבל , והסכימו, כי כאן אני רוצה להגיד משהו: אזרחי הכבוד ,בניגוד ליקירי העיר, את תואר יקירי העיר אנחנו מעניקים ל-12 פחות או יותר בשנה, בדרך כלל זה עולה בעוד ,2 מתווספים עוד חברי מועצה לשעבר וכד'. בכל אופן, העיר מעניקה לאנשים תואר של יקיר העיר.

פה האנשים צריכים להסכים להעניק לעיר את הכבוד, להסכים להיות אזרחי הכבוד שלה, והם אינם תושבי העיר תל-אביב.

השנה נבחרו לקבל את התואר אזרח כבוד:

יצחק-בוז'י הרצוג- נשיא המדינה.

שדרך אגב, סבו, הרב שהיה בלונדון, גם הוא היה אזרח כבוד של העיר תל-אביב יפו.

שרונה וגל-עד חריש, מקימי עמותת "לשובע".

אסתר רוט שחמורוב- מהספורטאיות הבולטות שידעה המדינה.

ונשיאת בית המשפט העליון בדימוס- דורית בייניש, שהיתה גם היועצת הראשונה לממשלת ישראל.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 9 -

גב' קראוס שמחוני:

אשה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ונשיאת בית המשפט העליון הראשונה.

אלה הארבעה.

אנחנו רואים שיש פה ייצוג נשי מובהק.

גב' יוחנן וולק:

מובהק. בדיוק רציתי להגיד.

מר גורן:

איך הגיעו לאסתר רוט שחמורוב? מעניין.

גב' יוחנן וולק:

אשה ראויה.

מר גורן:

ראויה.

גב' יוחנן וולק:

ספורטאית, עשרות שנים לקח עד ששברו את השיא שלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לעולם, לעולם אפשר לשאול את השאלה הזאת לגבי כל אחד שנבחר, לגבי כל אחד, לגבי שופטות בית המשפט העליון.

מר שרעבי:

והשנה זה גם 50 שנה לטבח במינכן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנשים שעוסקים סה"כ בנושאים של שרונה וגל-עד חריש יש רבים, אני לא חושב שרבים עשו מפעל כמו שלהם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 10 -

מר גורן:

לזה אני מסכים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל עדיין אפשר להגיד , ותמיד למצוא עוד 5 שמות של אנשים ראויים, ומתחיל הסיפור הפוליטי.

מר גורן:

בשנה הבאה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בדיוק, בשנה הבאה.

אם אין התנגדות אנחנו מאשר גם את אזרחי הכבוד, בברכה ופה אחד.

החלטה: בחירת אזרחי הכבוד - מאושרת.

מחליטים לבחור 4 אזרחי ואזרחיות כבוד:

מר יצחק הרצוג, נשיא מדינת ישראל

(יליד שנת )1960

נשיאה האחד עשר של מדינת ישראל, יליד תל אביב.

הרצוג מילא תפקידים ציבוריים רבים, ובהם: מזכיר הממשלה, חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ויושב-ראש הסוכנות היהודית. עורך דין בהכשרתו.

הגב' שרונה ומר גיל-עד חריש

(ילידי השנים 1951 ו-)1950

מקימי עמותת "לשובע", ארגון סיוע הומניטרי ישראלי, הכולל כיום 40 מוסדות ופרויקטים, בכל רחבי הארץ, המספקים שירותים בסיסים וחיוניים לנזקקים. עורכי דין בהכשרתם.

הגב' אסתר רוט שחמורוב

(ילידת שנת )1952

אתלטית ישראלית, ילידת תל אביב.

מהספורטאיות הבולטות ביותר שידעה מדינת ישראל, כלת פרס ישראל לספורט ותרבות הגוף.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 11 -

הגב' דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס

(ילידת שנת )1942

משפטנית ישראלית, ילידת תל אביב.

ביניש היא האישה הראשונה בישראל שכיהנה כפרקליטת המדינה, ולאחר מכן האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת בית המשפט העליון.

77. הערכות לחורף:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עכשיו נבקש מה"ה רובי זלוף ודוד אהרוני לספר לנו על הערכותה של העיר תל-אביב יפו לחורף.

מר רובי זלוף:

ההיערכות לחורף אצלנו היא חלק מתרחישי החירום שהעירייה מתארגנת אליו ונערכת אליו, תרחיש שהוא מאוד מאוד מורכב. עם השנים הוא דוייק יותר ויותר בנוהל מסודר שכל שנה מתעדכן מחדש בהתאם לשינויים של העיר, בהתאם לתופעות האקלים, בהתאם למערך כוח שיש בעיר ולכוח שמשתף אתנו פעולה.

צריך לזכור שאין דבר כזה ללא הצפות. אין דבר כזה שאפשר לומר שהחורף הזה יעבור ללא הצפות. אין דבר כזה, זה לא קיים בשום מקום, פרק גשם קצר שהוא פרק גשם עם מספר ממטרים גבוה, אין שום מערכת ניקוז שמסוגלת לקלוט את מערך הגשם בטווח כזה. ראינו בראשון לציון רק בסוף שבוע שעבר, עם 37 מ"מ, מה זה עשה ברחובות, ואצלנו לפני 3 שנים ירדו בשעה לא 37 מ"מ אלא 67 מ"מ, זה ההבדל. שנספג, דרך אגב, אחרי 45 דקות עד שעה, אבל בהחלט גרם להצפות קשות, ואנחנו זוכרים גם את המקרה הקשה ברחוב נדב.

לכן אנחנו מכנסים פה את כל המערכת העירונית, את כל השותפים- כב"ה, משטרה ופיקוד העורף, ועובדים מתואם אתם. הנוהל, דרך אגב, עבר ביקורת מבקר המדינה לפני שנתיים ימים, וזכה לתשבוחות. זה נוהל שגם הופץ במקומות רבים אחרים ונלמד ממנו. וכל שנה אנחנו מכינים היערכות שעד ה-10 באוקטובר היא מוכנה, על מנת להתמודד עם החורף.

דרך אגב, אני אגיד בהערת סוגריים, אני למדתי עם השנים שאי אפשר לעשות רק היערכות לחורף, שתדעו, עושים אצלנו גם היערכות לקיץ. הקיץ הוא לא פחות מורכב מהחורף , למרות שאין בו סוג של גשם כזה שיכול להפתיע מבחינה זו, יש הפתעות אחרות. אז גם לקיץ אנחנו עושים היערכות עירונית מאוד מאוד מורכבת וגדולה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 12 -

מר אהרוני:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אני אפתח בזה שהמגמות לעתיד מספרות לנו, והמחקרים והתחזיות מציגים שיהיו לנו מטחי גשם בעוצמות גבוהות בפרקי זמן קצרים. כלומר, אם היה לנו פעם חורף שנפתח ונפרס לנו, ונתן לנו כל פעם כמות קטנה, פה זה יגיע בקצבים צפופים, וכאן בעצם האתגר.

ההכנות לחורף, כמו שרובי אמר, כוללות בתוכן המון פעילויות, שזה שיפורי תשתיות קודם כל –

שנעשה כל השנה פה בעיר, ואתם יודעים את זה יותר טוב מאחרים.

הודעות לציבור מראש, לפני שהחורף מגיע.

אנחנו מסמנים את אזורי הסיכון להצפות.

יש לנו גם הודעות נצורות, במקרה שכבר אירוע מתחולל יש לנו כבר הודעות מוכנות.

אנחנו מבצעים המון פעילויות של שטח, של משרדים, ופגישות , ונהלים, ותדריכים ותרגילים, על מנת לוודא שגם אנחנו בתוכנו וגם אנחנו עם יחידות אחרות מחוץ לעירייה מחוברים, מקושרים, יודעים לעשות את העבודה ביחד עד לרמות המאוד מדוקדקות של איפה מקימים חפ"ק ומי יושב איפה.

יש נקודות חמות שאני אציג בהמשך. בכל חורף אנחנו מסמנים את אותן נקודות שהן בעייתיות, ורובי מנחה בדיוק מי צריך לעמוד במקומות האלה, כנראה ממש אם צריך גם ,24/7 על מנת שלא יהוו בעיה.

והתדריכים שמתקיימים פה לאורך כל ההכנות, ותוך כדי. לפני כמעט כל סופה שמתקרבת רובי מזמין את כולם , פעם אחר פעם, כדי להיות בטוח שכולם מרושתים, כולם מוכנים , ומוכנים לבצע את העבודה.

נקודות חמות: אין צורך להתעמק ולחפש פה כתובת כזו או אחרת , המפה מצד שמאל נועדה כדי

להציג שאנחנו מסמנים ודוקרים כל חורף , ומשפרים את העניין- לדעת איפה הנקודות הבעייתיות, כדי שצוותים שלנו יגיעו לשם ויטפלו. דרך אגב, בעיות יכולות להיפתר גם על ידי סתם מגרפה שגורפים מעל קולטן וזה פותר את הבעיה. והנה לנו איזשהו פתרון מסוים שרובי באיזשהו שלב הנחה את כולם לקחת מגרפות, לשים בתוך כלי הרכב והנה, כמעט כל עובד עירייה ממוצע יכול לפתור איזושהי בעיה מקומית כזו או אחרת.

מיפינו את השכונות ואת האזורים בהם עלולות להיות הצפות ונצטרך לתת מענה באותם מקומות, אתם רואים כאן בשקף את השכונות, הן לא השתנו הרבה עם השנים, יחד עם זאת המצב הולך ונעשה טוב יותר. אם פעם כל גשם רצנו מהר לראות מי טובע שם, היום זה כבר לא כך.

כמובן שאחד הדברים המאוד רגישים כשיש הצפות זה קליטה של מפונים. זה אחד הנושאים הרגישים, המאוד מאוד חשובים. זה גם הרכוש שנפגע וודאי האנשים שנפגעים, וצריך לקחת אותם למתקן אחר, ויש לנו מתקנים לחירום. יש לנו כ-80 מתקנים בעיר שערוכים ומתורגלים, ויש לנו גם ציוד כזה או אחר לתמוך בהם, מיטות, מזרונים, שמיכות, ואנחנו מנצלים את זה גם לטובת

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 13 -

החורף. יש מחסן עם ציוד ליד כל מתקן כזה, ואם יש צורך מביאים לשם את האנשים, אוכל, שתייה, טיפול כזה או אחר, עד שמטפלים בבתים ומחזירים אותם חזרה.

מוצגת כאן דוגמא של טופס שיוצא- הודעה לציבור לפני כל חורף, לאנשים להתארגן, עם כתובות-

לאן ניתן להגיע כשיש שיטפון. וכל אחד נדרש גם לבצע את משימתו לביתו.

כמו שרובי אמר, יש לנו נוהל מאוד מאוד מפורט. לא נלאה אתכם בנוהל, אבל בתוך הנוהל הזה יש לנו יש לנו את רמות הכוננות, ואנחנו עובדים לפי רמת כוננות. כאשר מודיעים רמת כוננות ב', ,20 ,30 40 יחידות חיצוניות ופנימיות מבינות את הקוד הזה, ולכל אחד יש סדרה של פעולות בכל רמה כזאת של כוננות. לכל יחידה ויחידה עירונית יש סדרה של פעולות שהיא צריכה לבצע. כך לא מספרים לכל אחד כל פעם מה הוא צריך לעשות אלא מודיעים על רמת הכוננות, והקוד הזה כבר מובן ומוכר לכולם.

במקרה שמוצג כאן בשקף שאנחנו רואים את רמות הכוננות שהן נדבך כתוצאה מהיקף גשמים.

כמובן שיש פה מרכיבים נוספים של : האם זה גשם ראשון, האם זה גשם אחרי שבוע –כשהאדמה ספגה, האם במעלה ההר ירדו מטחים של גשם והם בדרך אלינו לכאן, כלומר יש פה תחשיב מסוים שנדרש לעשות, אבל בסוף רובי מוציא לכל העירייה רמת כוננות מסוימת על סמך כל התחשיבים האלה, ולפי זה מתיישרים.

מר זלוף:

אני אגיד מילה אחת:

אתם רואים שיש פה בטבלה ספיקות לגבי נחל איילון, דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי לגבינו.

מעל ספיקות מסוימות אנחנו נמצאים בכוננות גבוהה יותר. יש לנו כמות משקעים שגם היא נלקחת בחשבון, ויש לנו כמות רוחות.

אנחנו לקחנו יועץ חיצוני שכרגע עוזר לנו, ולמדנו להעריך את העניין של הבדל בין יממה לבין שעתי. כי יכול לבוא מצב של גשם ברמה שעתית כזו שהיא בכלל לא קשורה ליממה. יכול להיות שביממה ירדו בין 30 ל-60 מ"מ גשם, אבל מה שחשוב לך זה להבין את השעתי, לא את היממה.

ולכן לקחנו יועץ מיוחד שהוא בעצם מתרגם לנו שעתית ספיקות נחלים ומתחי גשם, ואז אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים פחות או יותר בשעות היממה, בנקודות השיא שלנו, כדי שגם לא נציב סתם אנשים בכוננות וסתם נאבד כוחות, אלא נדע בדיוק את השעה היעודה שבה תגיע כמות המ"מ הגדולה שבה נצטרך לטפל.

לכן יש פה עניין מאוד מאוד חשוב, השעתי הוא הסיפור, לא היממתי, כי יכול לבוא בשעה בין 30 ל-60 מ"מ גשם.

תחזית זה לא מדע מדויק, אתה מקבל תחזיות בלי סוף ויכול להיות שבסוף אתה לא מזהה ולא מקבל את מה שבאמת חזו לך בתחזית. לפעמים אתה מקבל תחזיות שהן ברמות מאוד מאוד גבוהות מבחינת הטווחים, רק כדי לשמור על אותו אחד שהוציא את התחזית, ואנחנו צריכים להתמודד עם זה. מצד שני, אותו יועץ ששכרנו, בחור רציני מאוד, מבין עניין, עם הרבה מאוד

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 14 -

ניסיון. אגב, הוא גם יועץ של כב"ה, יועץ של הרבה מאוד רשויות במדינה, והוא בעצם מייצר לנו את התובנות על כל התחזיות שקיימות ונותן לנו בסופו של יום את עיקר העניין מבחינתנו- איך להתנהל.

זה הסיפור של התחזית, שהוא גם מאוד מורכב דרך אגב.

מר אהרוני:

מוצגת כאן בשקף רמת הכוננות בהתאם למהירות הרוחות.

יש לנו אמצעים טכנולוגיים שמסייעים לנו מאוד מאוד מאוד כדי לפענח ולהבין, אחד מהם זה המצלמות, וזה דבר פשוט. שמנו מצלמות על כל אותם האתרים שבהם אנחנו יכולים לאמוד את גובה המים-אם זה בנחלים, אם זה בשכונות כאלה ואחרות שבעצם ההצפה שם מצריכה אותנו לפעולה כזו או אחרת, ובעצם יש לנו מדידים שמאפשרים לנו להבין איזה פרק זמן עוד נשאר לנו כדי להתארגן, כדי לתת התרעה למי שצריך לקבל, על מנת להתערב בעניין.

מר זלוף:

ופה צריך להבין. העיר עוברת טלטלה תשתיתית גדולה מאוד, ההפתעות יכולות להיות הפתעות רבות מבחינתנו, שאנחנו לא יכולים לזהות אותן במסגרת העבודה השוטפת, וכל מערך הנוהל הזה הוא לצמצם עד כמה שאפשר את המפגעים כתוצאה מהפתעות. חלק מהעניין זה המצלמות שיש לנו בעיר, שחוץ מהנקודות הקריטיות הן מסוגלות גם לזהות הפתעות, זאת מלבד נקודות המוקד שיכולות לתת לנו ביטוי על איזשהן נקודות בעייתיות.

כל הרעיון הוא לצמצם. אי אפשר לטפל בכל מפגע ומפגע שנוצר, ולכן כל הסיפור הוא קודם כל לבוא ולטפל בסכנת חיים, ואחרי זה לטפל בבעיות נוספות שקורות סביב הגשם.

מר אהרוני:

אנחנו מקבלים במוקד בעצם קריאות, אנחנו אוספים את כל הקריאות האלה, לכל אחת כזו יש מאפיין כזה או אחר, ואז ניתן לקבל חתכים של שכונות, של טווחי זמן, של בעיות, של היקפי הבעיות, כך שאפשר בעצם לסווג ולהבין איפה ועם מה אנחנו מתמודדים בעיר, כך שזה מאפשר לנו עוד תמונת מצב – לראות ולשלוח את הכוחות למקומות שבהם הם נדרשים.

מר זלוף:

יש לנו היום בחלק ממערכות הניקוז חיישני ניקוז,ב-20 נקודות מרכזיות, שאנחנו יודעים את גובה המים בתוך צנרת הניקוז, והדבר נותן לנו גם את האפשרות שאם חס וחלילה אותו קו ניקוז עלול ליצור בעיה, אנחנו גם יודעים להתארגן כלפי אותו קו ניקוז כדי לנסות ולהקטין עד כמה שיותר מפגעים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 15 -

גב' קראוס שמחוני:

אתה יודע גם לדעת אם יש בו חסימה?

מר זלוף:

כן.

גב' קראוס שמחוני:

כלומר, אמור עכשיו להכנס יותר אבל לא נכנס.

מר זלוף:

כן, בדיוק. זה חיישני הצפה בזמן אמת.

יש לנו אגב מערכת בקרה. תבואו פעם בזמן אמת, בכוננות ג'- שהיא הכוננות המכרעת מבחינתנו, ותוכלו לראות את כל מערך הבקרה והשליטה שיש בתחום סופה, מערך בקרה מאוד מאוד מיוחד שבנינו, שנותן לנו תמונת מצב אמיתית על העיר.

מר גורן:

אני באתי פעם אחרונה בהצפות הגדולות, יצאתי והלכתי לאוטו ולא הצלחתי, ושלחו טנדר של שפ"ע לחלץ אותי.

מר אהרוני:

אחד הדברים הרגישים כמובן זה טיפול באנשים שהבית שלהם הוצף.

כפי שאתם רואים פה בשקף יש פה גרף מסוים. אני לא אלאה אתכם בכל חץ וחץ, אבל תבינו שמרגע שהמוקד העירוני מקבל הודעה, אם זה בסכנת חיים או לא בסכנת חיים, יש לזה משמעות.

כי אני מבהיר פה ,שנדע כולנו, אנחנו לא מחליפים את כב"ה ולא את מד"א ולא את המשטרה ולא את הצבא. אנחנו לא המצילים, אבל בכל זאת אנחנו לא יושבים מהצד, מנגד אלא אנחנו מתערבים איפה שצריך, קודם כל לסייע לכוחות ההצלה לעשות את עבודתם, ולפני כן עוד להודיע להם מיד שיש להם בעיה. כלומר , הטלפון הראשון של המוקד זה לכב"ה, משטרה, מד"א –

חבר'ה, יש פה בעיה של הצלת חיים. קודם כל שיקחו את הסיפור הזה ויטפלו בו. אנחנו מיד נעתרים ועוזרים איפה שצריך. ולכן כל היחידות האחרות נוגעות בעניין בצורה כזו או אחרת, כי בסוף צריך לקחת את התושב, להביא אותו למתנ"ס כזה או אחר , ולתת לו את הפינה החמה עד שהוא יכול לחזור הביתה.

גב' יוחנן וולק:

בזמן סופה בדרגה ג' או ד', הנתב של מוקד 106 יודע להביא אותי ישירות למוקדן כדי שידעו שאני נגיד בסכנת חיים או שהמצב הוא קריטי?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 16 -

מר אהרוני:

לא.

מר זלוף:

אם את מתקשרת,

גב' יוחנן וולק:

אם אני מתקשר לכב"ה ולא ענו כי המוקד קרס, אני שואלת- אם אני מתקשרת ל-+106?

מר זלוף:

את מקבלת את 106 ו-106 יודע לחבר את הבעיה שלך מיד, עם טלפון חם,לכב"ה, כדי לטפל בעניין.

גב' יוחנן וולק:

לא. כשאתה מתקשר ל-106 בטלפון , אם אתה מתקשר מטלפון סלולארי- זה מתחיל באיזה אזור חיוג אתה, אחרי זה- איזה עיר אתה, לוקח לך עוד כמה שניות טובות שמספרים לך את כל המספרים, ואז אתה מגיע למספרים, ואז- מה אתה רוצה, וגם אז יש לך כל מיני כאלה- לאן נגרר רכבך וכו' וכו' וכו'.

אני שואלת האם עכשיו, ברגע האמת, בסופה, יש שאני לוחצת ואני ישירות אגיע למוקדן.

מר זלוף:

אני מסביר: קודם כל בזמן סופה יש תגבור מלא של המערכת. אי אפשר בפיקים, גם אם יש סכנת

חיים והוא מתקשר עקב סכנת חיים, כל אחד הרי יכול לראות בכביש בעיה וללחוץ על סכנת חיים, ואין סוף לזה.

הסיפור הוא שאתה יכול, בתהליכים האחרונים שראינו או בכמויות הגשם האחרונות- הספיקה שלנו היא נהדרת דרך אגב. אנשים מחכים פחות מדקה. אבל יכול להיות מצב שבו נידרש לספיקה הרבה יותר גבוהה ואז בעצם ההמתנה תהיה יותר ארוכה. אנחנו גם מקפיצים אנשים מהבית, ויש להם גם עמדות בבית שהם עונים, אבל אי אפשר להגיד לך שכולם , תוך דקה ייענו בזמן אמת. זה לא יקרה, לא במשטרה, לא בכב"ה,

מר אהרוני:

זה גם לא בנוי לזה.

מר זלוף:

אנחנו לא בנויים לפיקים כאלה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 17 -

דרך אגב, אתה יכול גם להעביר הודעה באפליקציה. אם אתה מעביר הודעה באפליקציה על דירה מוצפת, יש לי בעיה, אנחנו מיד רואים את זה, בדקות אנחנו רואים את זה ומטפלים בזה.

צריך להבין שאנחנו בכל זאת לא בנויים לכל אחד עכשיו, בכמויות אנשים מסוימות שיתקשרו.

גב' יוחנן וולק:

אין בעיה. אני רק שואלת האם יש עדיפות בזמן סופה. זה הכל.

גב' קראוס שמחוני:

אולי ישר שאתה מתקשר למוקד –לבעיה בנושא הצפות הקש ,8 ואז כל הנאום.

מר זלוף:

אין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין חיה כזאת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אין חיה כזאת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין חיה כזאת בשום מקום בעולם. מפני שבני אדם מדרך טבעם, אם לא עונים להם הם משתמשים בעדיפות. ברגע שיש 1,000 בעדיפות-אין עדיפות, לכן אין חיה כזאת.

מר זלוף:

צריך גם לזכור שאנחנו לא מחליפים את גורמי ההצלה. צריך לזכור גם את זה. אנחנו לא .669

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתם צריכים להבין: זאת הצפה, רק הצפה של שיחות. מגיעים למקום שאין מספיק מקום כדי

לשפוך את כל השיחות במקום אחד. ואז יש הצפה. מה לעשות? תמיד זה ככה.

אבל אני אגיד לך משהו אחר, ואת הדבר הזה כדאי להבין במקרים כאלה. את צודקת לגבי הדבר הבא: בהנחה שיש הצפה בעיר ויש למישהו עכשיו בעיה של שריפה, יש לו בעיה. כי הצפה-כולם רואים, ואם לא אתה אז מישהו אחר כבר הודיע לנו. אנחנו כבר יודעים. למה? כי כולם מצלצלים בגלל אותה הצפה. לעומת זאת, אותו אחד שנפצע בתאונת דרכים ברגע זה, לו יש בעיה, כי צריך לאפיין אותו מהסה"כ שנקרא הצפה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 18 -

מר אהרוני:

זה מקרה של תושב אחד.

יש לנו כמובן מערך שלם שמתייחס גם לשכונות שמוצפות. ושוב, תדריכים מסודרים וקבוצות פקודה, יחד עם המשטרה, יחד עם הצבא, עם כל הגורמים. ושוב- אנחנו לא מחליפים את כב"ה והגורמים האחרים, אנחנו לא גוף מציל חיים, אבל אנחנו עושים הרבה יותר מאשר אנחנו צריכים לעשות.

לנושא הזה יש לנו כמה עוגני פעילות, שאחד מהם זה חפ"ק משותף עם כל הכוחות.

אנחנו מסייעים לחלץ תושבים. מסייעים לכוחות ההצלה. אנחנו מפנים תושבים, מטפלים בהם, ומטפלים במבנים ובתשתית. ולזה יש שוב מערך שלם עם נוהל מסודר בתוך נוהל "סופה", כך שלכל אחד יש את הנושא שלו.

שקף אחרון, כמה מילות תובנות:

שינוי אקלים- מחייב התאמה במענה. אין מה לעשות, החיים זזים ואנחנו צריכים לזוז ביחד עם העניין.

אין ספק שהתשתיות זה אתגר שהוא לכל הרשויות בארץ ובעולם. אני חושב שגם הכתבים נרגעו קצת בעניין, והם לא ישר- בעליהום על כל עיר שמוצפת.

מר זלוף:

תלוי איזה, תלוי איזה.

גב' להבי:

על כל בולען, אתה רוצה להגיד.

מר אהרוני:

עכשיו זה הבולענים.

היערכות תרגול ושת"פ—מאוד חשובים. גילינו שבשעת פעולה, כשתוך דקות אתה מבין את הצד השני ויודע להתחבר- זה שווה את הכל.

מר גורן:

גם ארגוני ידידים וארגונים כאלה שיכולים לחבור אליך.

מר אהרוני:

כן. הם גם נשלחו להדרכות חילוץ והצלה מטעמנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 19 -

גב' להבי:

יש גם ידידות.

מר אהרוני:

חיזוי מזג האוויר ברמה מקומית, מה שרובי אמר. זה לא מספיק לדעת שב-24 השעות הקרובות הולכים לרדת 80 מ"מ. מתי? תוך כמה זמן? תוך איזה פרק זמן? האם זה מטפטף לאורך הדרך או בשעה אחת.

וטכנולוגיה- שמאוד מאוד מסייעת. ראיתם מצלמות, ראיתם כל מיני חיישנים כאלה ואחרים-

שמאוד מסייעים לקבל החלטות.

מר זלוף:

ואני מזכיר שוב וזה חשוב: אין דבר כזה שאפשר לומר בצורה בטוחה וב-%100 שלא תהינה הצפות. אין דבר כזה שאנחנו נצליח לטפל בכל מפגע ומפגע בעיר בזמן אפס, אין דבר כזה. וצריך לזכור שאנחנו עושים הכל כדי לצמצם מפגעים, כדי לתת תחושה שאנחנו נמצאים ונוכל להגיע אליך בסדר עדיפות נכון.

יש לנו שני נהלים בתוך נוהל החורף, שהם מאוד מאוד מיוחדים.

האחד, נוהל לחיצת יד. אם מתקשר בן אדם ואומר- יש לי הצפת דירה, מגיע אליו קודם כל בן אדם של סל"ע , לוחץ לו את היד ואומר- אני פה לידך עד שיבואו אלה שישאבו, אל תדאג, אני רוצה רק לדעת שכל בני המשפחה בסדר, הכל בסדר, אם אין בעיה של חילוץ או משהו מהסוג הזה, אנחנו פה אתך עד ששואבים לך את הבית, תירגע.

זה אחד.

ו-.2 זה נוהל מגרפה, שפה כולם לוקחים מגרפות והם רצים , מסופה ג', וזה עוזר מאוד. אתה פשוט מוציא כמה עלים ויש זרימה של מים. לפעמים הדברים הפשוטים האלה הם הדברים שעושים את ההבדל.

מר שרעבי:

חשוב לי רק דבר אחד שלא ראינו אותו פה, ומנחם- זה אליך, כיוון שאין כאן נציג של הדוברות וחבל, כי במקרים כאלה צריך להיות נציג של הדוברות.

התחלנו להנהיג בשנה שעברה , בצהריים ובבוקרו של יום, כשאנחנו יודעים שהולך להיות גשם, ממטרים בכמות מאוד מאוד גבוהה, הדוברות היתה מוציאה מזכר מסודר שהופץ לתושבים בצורה מסודרת, גם בכל עמודי הפייסבוק וגם באתר העירוני.

חשוב להמשיך עם זה, התושבים מחכים לזה, זה נותן להם תחושה מאוד מאוד טובה והרגשה מאוד מאוד טובה, ובדבר טוב צריך להמשיך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 20 -

גב' קראוס שמחוני:

דיברת על דברים קטנים, על לגרוף ולהזיז. אפשר לבדוק לערב בזה תושבים?

מר זלוף:

חלקם יודעים לבד לעשות את זה.

זה גם מבחינתנו בעיה לשלוח אנשים תוך הצפות של מים ולבקש מהם דבר כזה.

גב' קראוס שמחוני:

ברור שלא בהצפות הכבדות.

מר זלוף:

מישהו יתחלק, יקרה משהו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה ייראה כאילו אנחנו מתחמקים מעבודה. זה לא ייראה כאילו אנחנו מייצרים כאן שיתוף. זה לא ייראה טוב.

גב' יוחנן וולק:

את יכולה להגיד לתושבים- אם אתם רואים קולטן, תנסו לעשות את זה.

מר אהרוני:

או שידווחו. גם אם הם ידווחו זה מצוין.

גב' קראוס שמחוני:

לקרוא לתושבים לנקות מרזבים.

גב' יוחנן וולק:

זה יש כל הזמן.

שאלה אחת לגבי פינוי התושבים למתקנים. האם יש תקן מסוים של מספר מיטות תינוק וכל הדברים כאשר יש הצפה? כי בזמנו היו קצת חוסרים בכל מה שקשור למיטות של תינוקות או צרכים של תינוקות, שזה משהו שהוא קצת יותר בעייתי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 21 -

מר זלוף:

צרכים כן, מיטות תינוק- אני לא חושב שיש לנו. צרכים שהם צרכים בסיסיים, כמו חיתולים אנחנו כן מחזיקים, אבל לגבי מיטות תינוק.

גב' יוחנן וולק:

לולים, לא מיטות.

מר זלוף:

אין לנו דבר כזה.

גב' יוחנן וולק:

צריך לחשוב על זה. כי בסוף לשים תינוק על מזרון, כי אתה לא תשים אותו על מיטה , כי זה מסוכן.

מר זלוף:

על הרצפה.

מר אהרוני:

על מזרון.

גב' יוחנן וולק:

אתה לא תשים אותו על הרצפה, לא בחורף.

אני מדברת עכשיו בשיא הרצינות.

מר זלוף:

אנחנו נחשוב על זה, נקנה כמה מיטות תינוק.

גב' יוחנן וולק:

כמה לולים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לול מתקפל.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 22 -

גב' יוחנן וולק:

זה לא תופס שום מקום.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עוד מישהו?

אני רוצה להגיד כמה דברים:

האחד, אני לפחות מסתכל על הדברים בפרספקטיבה. אני פה 24 שנים, אני זוכר את החורף של לפני 24 שנים, שני החורפים הראשונים שלי היו חורפים מאוד מיוחדים, עם שטפונות. אני לא עוסק בעוצמת הגשם אלא בעוצמת התוצאה. כי המערכת היתה הרבה פחות מוכנה לגשם, אנשי העירייה היו הרבה פחות מוכנים באמצעים ולטפל בבעיות, והיינו במצב שבו שכונות שלמות הוצפו- כמו שכונת התקווה, שכונת הארגזים, שכונת עזרא.

מר ספיר:

זה היה בעיקר בשנה השנייה, לא?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בשנה הראשונה והשנייה.

יכול להיות שאני טועה בשנה.

מר זלוף:

זה היה ב-1998 וב-.2000

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולא היו לנו מספיק מיטות תינוק.

אני רוצה להגיד שאי אפשר להגיד- כמה מיטות תינוק. כאשר מדובר בדבר כזה צריך להגיד- כמה את חושבת שצריך מיטות תינוק.

גב' יוחנן וולק:

אין בעיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

,100 ,300 ,2,000 אולי ,10,000 אנחנו לא יודעים.

כי זה לא נוגע למיטות תינוק, זה נוגע לשמיכות, ולבקבוקים, ולמוצצים , ולמים, ול-1,001 דברים.

בסוף אז, בגלל העובדה שבאמת לצורך העניין היתה בעיה כזאת או אחרת, הרבה מאוד אנשים

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 23 -

שוכנו לזמן לא קצר במלונות בעיר. לשמחתי לא שיכנו במלונות בעשור האחרון אנשים שנדרשנו לפנות אותם בגלל שטפונות.

אנחנו היום ערוכים לעין ערוך טוב, מכמה סיבות.

האחת, כי השתכללנו בכל הנושא של ציוד, אימון לאנשים והבאת המערכת למציאות אחרת.

ואנחנו נמצאים היום במציאות הרבה פחות טובה בגלל העובדה שהכמות או הבינוי האדיר שהתבצע בגוש דן לאחרונה מייצר מציאות שענייני הניקוז או ענייני החלחול על שטחי החלחול מתמעטים.

גם התחזיות לכאורה שאומרות, לאור משבר האקלים, לגבי אופי הגשם הצפוי, הוא אופי גשם שעשוי להביא לידי שטפונות בתדירות גדולה יותר, בגלל כמות הגשם ביחידת זמן.

אנחנו צריכים לשנות את הדברים בהתאם, ולשנות את הדברים בהתאם- קשה גם להגיד למה. כי בכל זאת אף אחד כאן, כשאמר את המילה שיטפון, לא הסביר למה הוא מתכוון. מה זה נקרא להסביר למה הוא מתכוון? הוא לא הסביר- ספיקת מערכת הניקוז- כמה מ"ק לשעה, כמה קובים לשעה מנוקזים, ובאיזה אזור, ומאיזה גודל, ולאן. המושג שטפון הוא מושג נזיל.

מר ספיר:

תרתי משמע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון, נזיל תרתי משמע.

קמה גברת בתל-אביב יפו בבוקר, ממקומה היא צריכה ללכת לעבודה, היא צריכה להוריד את הרגל לכביש, והכביש נוזל, זורמים מים על הכביש לכיוון מערכות הניזוק, מערכות הניקוז עובדות מצוין, והיא אומרת: יש שטפון בעיר. ודרך אגב, גם מצלצלת למוקד .106 והיא אחת מ-1,000 שמצלצלות באותו רגע ולא מקבלות תשובה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

והיא לוחצת על החירום, של אופירה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לכן צריך להבין שכשעוסקים בנושא כזה, יש בעיה להכניס את כולם לאותה מסגרת- שכולם ידברו בעצם בסופו של דבר גם אותו דבר. לא מדברים על אותו דבר, כל אחד רואה משהו אחר.

תושב בשכונת הארגזים, כשאתה אומר- יש חורף , רואה משהו אחר מאשר רואה תושב רמת אביב ג' לנגד עיניו. מה שבעיני תושב שכונת הארגזים נראה משהו זניח נראה איום ונורא בעיני תושב שלא התנסה בנושא הזה. זאת המציאות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 24 -

ולכן, כשאנחנו עוסקים בנושא הזה צריך להבין שאנחנו באמת עשינו הרבה הרבה דברים שעשויים לשפר את המציאות, ואתן לשם כך דוגמא. ואני אומר את זה כי אני זוכר את החורף לפני שלוש שנים, בצהריים. היה פרץ של גשם, בעיקר בשכונות הדרום, בפרק זמן קצר של משהו כמו שעתיים.

מר זלוף:

67 מ"מ בשעה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ויצר מציאות שבה נוצרה זרימה אדירה ברחובות.

האירוע הזה זכור לכולם בגלל המעלית. דרך אגב, אילולא המעלית אני לא בטוח שאנשים היו זוכרים את האירוע הזה, אבל אירוע המעלית, הוא היה האסון שהפך ל-"טריגר", שהפך את הנושא הזה למדובר.

מר ספיר:

זה היה בשבת, לא?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה היה ביום שבת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה היה בשבת, יכול להיות.

אני באותו יום נסעתי בעיר והגעתי בסביבות שעה שעתיים אחרי האירוע, נסעתי פה, ופתאום באה לי, נקרא לזה הארה. שאם אני מסתכל בראיה היסטורית לגבי העיר תל-אביב יפו ומה שקרה בחורפים, דווקא מה שקרה אז הוכיח עד כמה מערכת הניזוק של העיר תל-אביב יפו השתפרה.

למה אני אומר את זה? כי אילו כמות הגשם הזאת היתה יורדת בשכונת התקווה לפני 20 שנה לפני שעשינו את כל העבודות והשקענו את עשרות המליונים בהגדלת מערכת הניקוז בשכונת התקווה, שבה כל חורף היו דירות מוצפות בכמויות. למרות כל הגשם שהיה לא היו הצפות של דירות בשכונת התקווה.

וחוץ מזה, שעתיים אחרי כל הסיפור הזה כל העיר היתה יבשה. זאת אומרת, מערכת הניקוז עבדה היטב, למרות האסון ולמרות הסיפור. ואין שום ערובה שלא יקרה לנו השנה, בעוד שבוע, אירוע במקום אחר, שיהיה שיטפון שידרוש מאתנו את גיוס כל הכוחות כדי לנסות לעמוד בפני משהו שהוא שונה ממה שהכרנו בעבר. זה הסיפור האמיתי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 25 -

בינתיים גם קורים איזשהם דברים במעלה נחל איילון, ומייצרים לנו מאגר שאמור לאסוף חלק מהמים שמגיעים בשטף, ולהשהות את כמות הזרימה פר שעה אל תוך הפתח של האיילון. נקווה שנגיע לרגע שבו זה יתחיל לעבוד, אולי זה גם יצור איזושהי הקלה מסוימת.

גב' להבי:

מותר להציע ולשאול משהו, בבקשה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אחרי ששאלתי אם אפשר לשאול משהו- אף אחד לא שאל. עכשיו, כשאני מסכם את שואלת אם אפשר לשאול, כן , אפשר.

גב' להבי:

רציתי להציע: להרבה דברים בעיר יש לנו מיפוי. אני חושבת שלאור כל הבנייה המסיבית שאנחנו

עושים בעיר יש מקומות שבהם התכסית היא מעבר למותר. יש מקומות שבהם אנחנו נותנים היתרים לתכסית בנייה של %100 למשל, קרוב לים, לא משנה מה הסיבות, כל פעם יש סיבות מאוד טובות.

בנוסף לזה שיש גריעה של שטחי חלחול גם בדרכים, בגלל מינהרת רכבת, בגלל כל מיני דברים. אני הייתי מציעה להטיל על מינהל ההנדסה משימה אסטרטגית- למפות את שטחי החלחול בעיר.

מר ספיר:

אנחנו נותנים רק לפי המותר.

מר זלוף:

עזרא היה פה והציג לכם את כל התהליכים שבסיפור הניקוז, והוא גם דיבר על החלחול ועל האפשרויות של המגרשים הפרטיים לקבל את אותו גשם , כדי ליצור,

גב' להבי:

אז יש מפת חלחול?

מר זלוף:

יש מפה שלא בדיוק יכולה להגיד בכל נקודה ונקודה, אבל היא מראה את הזרמים בתוך האגנים של העיר, ולפי זה אנחנו מתנהלים.

דרך אגב, אנחנו מבקשים היום בהיתרים, אנחנו כן רוצים שיישארו מקורות קרקע שנוכל לקבל חלחול טבעי, את צודקת.

הוא הציג לכם פה את כל נושא הניקוז.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 29

מתאריך ה' כסלו תשפ"ג ()29/11/2022

- 26 -

גב' להבי:

,OK טוב, אני מאוד מודה על התשובה המפורטת שלך רובי, אם יש דבר כזה אני אשמח לראות.

מר זלוף:

את יכולה לראות את זה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה